מי מפחד מהאמת

Mike Kushevsky uses biblical comparisons and satire to explore why people fear truth in Israeli and global society. He contrasts modern violence with biblical figures to highlight moral inconsistency, and asks whether people are willing to die for their values or choose silence instead.
Chapters
ערב טוב. תמיד זה עונג וכבוד לבוא לכאן, לפתח תקווה. ברוך השם. אנחנו נמצאים בין פרשת ואירא לפרשת בו. יש פרשות בתורה שמתארות את הסרט המקות. מעורה שלא היה כדוגמתו בעולם, מלבד מעמד הר סיני, שזה היה נס אדיר, שהקהל ה' דיבר עם מיליוני אנשים, שלא היה מעולם כזה דבר, עשרת המכות הראו לכל העולם. הקהל ה' דאג שכולם גם יראו את זה, ככה רש אומר, שמי שולט בטבע, מי מעל הטבע, מי מחליט, מי יכול לשנות בשנייה את כל סדרי הבריאה, והוא עשה את זה בצורה כזאת, שאומנם בהתחלה המצרים ניסו להתנגד ולהגיד שזה טבח, כמו שאתם יודעים היום, מגפה, מסכות, וירוס, כל מיני סיפורים, בסופו של דבר החרטומים אמרו לפרוע אצבע אלוקימי על הקינים, אנחנו לא יכולים בכישופים להילחם במושה. זה דבר מאוד מעניין, כי באמת הקב". הוא שולח את משה רבנו למצרים, והוא אומר לו לזרוק את המקל והמקל נהפך לנחש, ובאים הילדים המצרים, התמאים, עובדי אלילים, הרורים, זורקים את המקלות שלהם והמקלות שלהם נהפכים לנחשים. זאת אומרת, תראו איזה כוחות תאומה היו בעולם. למטאב ידיעתי אין הגויים, עובדי אלילים, כל מיני מקשפים למיניהם שיכולים לזרוק נחש על הרצפה ומכל ולנחש. אם היה כזה דבר, כבר היינו רואים את זה ביוטיוב מאה אלף פעם, מיליון פעם. כנראה שאין. אז זאת אומרת, זה הקדוש ברחום ספר בתורה, זה לא עכשיו מישהו בא סיפר סיפורים, הסבא, הבבא, הוא, המקובל, היקים משותקים, אתם יודעים, מכירים, יש הרבה סיפורים בכל מיני דתות, שבדרך כלל רובם בלוף אחד גדול. אבל פעם אני שאלתי את הרב שלי בישיבה, לפני 25 שנה, אמרתי לו, תגיד כבוד הרב, מספרים על איזה צדיק שהוא הצמיח אגם, שהקים משותקים, שהשקע מאות אנשים מבקבוק אחד. מה זה הדברים האלה? אנחנו אמורים להאמין להם? דברים שכתובים בתורה, ניסים שכתובים בתורה, בסדר, אי אפשר לערער. זה כשבקרו לו חלילה לא ישקר. חותמו של הקב". הוא אמת, אז בזה אנחנו יודעים, לא מאמינים, יודעים בוודאות שהכל אמת, כל מילה בתורה. אבל כשמספרים על איזה צדיק גדול, כל מיני סיפורים, אני אמור להאמין, אז הוא אמר לי, אם זה היה או לא היה, לעולם לא נדע. אבל צריכים להאמין שיכול להיות שיקרו כאלה דברים אצל כאלה אנשים. מישהו אחר אמר לי, תשמע, אם זה היה או לא אני לא יודע, אבל עליי ועליך לא מספרים כאלה סיפורים. אז אם מספרים על הבבא א' או על הבבא ב' כאלה סיפורים, יש דברים בגו. כנראה שהוא מישהו חשוב. כאילו, על כל מיני ליצנים פה בפוליטיקה לא מספרים שהם מקימים משותקים, נכון? הם כבר מרבים משותקים בעולם. אז הם מבינים שעל אדם מסוים שספרים עליו סיפורים, ולפעמים יש גם מאות עדים לסיפורים. זה העניין. למשל, רבין ציונה בשעות זצאל, יש מעשה שהם מספרים אותו, עשרות רבות של תלמידיו שהיו באותו יום שהייתה חתונה, כמדומני בירושלים, והחתן נפטר באמצע החופאה. נפל ומת. ומה, מנסים לחיות או טוב, שום דבר לא עזר. בסוף חכם בן ציון אמר לכולם לצאת מהאולם, עמדו בדלת, כש... לא יישאר באולם, והוא התחיל ללחוש לו דברים באוזן במשך כמה דקות, ופתאום הוא חזר לחיים. זה ראו הרבה אנשים שסיפרו, שהיו באותה חתונה. להגיד שכולם עשו קונספירציה וכולם סיפרו את אותו בלוף, לא מסתבר. אתם מבינים מה? שזה דבר שהיה בנוכחות מאות עדים, וכולם מעידים על זה. חזק וברוך. אז זה לא מסתבר. אבל עוד פעם, הסיפורים האלה הם לא עיקר היהדות. שלא לטעות. הרמב״ם אומר, הסיבה שאנחנו מאמינים במושה רבנו היא בגלל שהקב". הוא המליך אותו ונתן לו תורה לעינינו ודיבר איתו ואמר לו, אחרי שאני אדבר איתך באר סיני, כולם יאמינו בך לעולם. לא בגלל הניסים שמושה עושה. חלילה להאמין שאנחנו מאמינים במושה רבנו בגלל שהוא זרק את המקל והוא נהיה לנחש או שהוא פתח את הים. ומי שמאמין בצדיק בגלל שהוא מסוגל לעשות ניסים ואישורות, אין שוטה יותר ממנו. זה שלצדיק יש יותר כוחות וסייעת הנשמה היא לעשות ניסים. בסדר, הקרש ברוך הוא רוצה ליקר את התורה בעיני העם. לכן שבה צדיק גוזר, הקשברכות בעל כורחו מקיים. מה זה בעל כורחו? לפעמים הוא מסכים, לפעמים אין לו ברירה, הוא פשוט עושה את זה כדי ששמו של הצדיק יישאר יקר בעיני העם. למשל, יש משל על איזה מלך ומלכה, הם ישבו בארמון למעלה, עקומה שנייה במרפסת, ובא איזה אחד עם סלצלה של פירות שכתף מהיער שלו, והגיע לשער של הארמון והיה שם חייל מהודר מאוד, מדהים יפים, כובע פרווה, בגדים מרשימים עם זהב, הוא נראה כמו מלך החייל. הוא סך הכל חייל, מה? עכשיו, השוטע העם הארץ הזה, הוא בחיים לא רואה איך המלך נראה. הוא בא עד לארמון לבקש מהמלך מכילה על איזה משפט שהיה לו, והוא עומד להסתבך, אז הוא כתב מכתב חרתה, והמלך מלמעלה רואה איך הוא בא ומנשק את הרגליים של החייל, משתכבה לו, הנה בשבילך, אדוני המלך. אז המלכה התעצבנה, מה? רואה לחייל האלוב הזה המלך? אנחנו יושבים פה ורואים את זה? תוציא אותו להורג. כנראה הייתה אי זבל אשתו. איזה שם נתנו לה, אי זבל. שומעים? אז כנראה שהייתה אשת קורח, מחרחרת ריב. אבל המלך השקול אמר לה, להפך אשתי, צריכים לתת ליהודי הזה את מבוקשו. זה שהוא בא לחייל בחושבו שזה המלך, נו אז הוא טיפש. מה נעשה, נעניש בן אדם שהוא טיפש? אבל מה מסתתר מאחרי זה? הכוונה היא שהוא בא ומשתחווה ובוכה ומנשק את הרגליים של המלך ומביא לו פירות. אני חייב לקיים את מבוכה, כי הוא בבית שלא חושב, אני עשיתי מכווה גדולה למלך. אם עכשיו אני לא אענה לו בביטול התביעה או משהו כזה, מה הוא יגיד? איזה מלך אכזר. באתי, השתחווה איתי, נשייקתי לו את הרגליים, הבאתי לו פירות. והוא לא מוכן. הוא לא יודע שהוא דיבר עם המשרת. הבנתם? אז לפעמים בן אדם בא לאיזה רב, תכלס הרב הזה הוא לא כזה גדול, זה לא בבאסאלי, כן? או בן ישראלי, שיכול לבטל מנו גזרות. אבל מה? כיוון שהוא כבר ברך אותו שאמר, אני גוזר, שתתרפה, או שתקחה, או שתשתחרר, או כל מיני דברים. עכשיו הקריש ברוך הוא אומר, אם אני לא אקיים את זה, מה הוא יגיד? רבנים לא שווים גרוש. מיידך גיסא אפשר להגיד בדיוק ההפך. לפעמים בגלל שבאים לאדם מושחד ומזויף, והוא נותן לך ברכה, דווקא בגלל זה אתה לא מתרפה. מי יכול להביא לי ראייה מהתורה? אה? בלעם לא מדויק. יש ראייה הרבה יותר טובה. מה? לבן ובטואל עם רבקה. התחילו לברך אותה שתהילי רבבות ועדפי רבבה וכולי. אז הגמרא אומרת שרבקה הייתה הכרה בגלל הברכות שלהם. שלא יגידו שהעובדי אלילים, הרוצחים העלובים האלה, בזכותם יגידו. זאת אומרת, הברכה שלהם הייתה באוחרנו. בלאמבה לקלל נמצא מברך. הם באו לברך, נמצאו מקללים. יש מציאות כזאת. בסופו של דבר, ההצעה שלי אליכם... מה, ברכה שלהם? איזה ברכה? ברכה שמישהו נותן לך ואחרי עשרים שנה עוד לא קרה כלום, זה ברכה? שני סתירות, אין לו, איזה מין ברכה זאת. ברכה, רוצים תוצאות בשטח, חודש, חודשיים, חצי שנה, משהו שיהיה קשר. עכשיו בא איזה אחד נותן ברכה למישהו, אני מברך אותך שיהיה לך זרע של קיימה, וזה בינתיים עשרים שנה, אין לו ילדים. אחרי עשרים שנה, היה לו ילדים, אחרי טיפולים, נולדו לו תאומים, ראית? הברכה עבדה. כן, זה קצת אמוע. יש דרך אגב מקרים כאלה שאנשים באו למישהו, אמר, תתפלל עליי כבוד הרב. והרב עכשיו עמד ויתפלל, אבל בינתיים הוא הלך לעוד עשרה. תתפלל עליי, אם תתפללו עליי, אני בזרת ה' אתן תרומה גדולה לישיבה. פתאום נהיה לו נס, אחרי שנים שלא היה לו ילדים, נולד לו איזה ילד או שניים, אז הרב אומר לו, הנה, התפללנו עליך חמש שנים, ברוך השם זה עזר, כל הישיבה התפללה. הוא אומר, כן, אבל מאיפה אני יודע שזה אתם? אולי זה הישיבה הזאת, אולי זה הרב הזה. אני בגשתי מ-20. מה עושים עכשיו מבחינה הלכתית? צריך לשלם לכל ה-20. תכלס, אם הוא רוצה באמת להיות נקי בשמה, הוא צריך לתת לכל ה-20, כי אחד מהם, בזכות התפילות שלו, הוא נושא. זאת אומרת, שאי אפשר לדעת, ואם לא תיתן לאף אחד, אז אתה נמצא שאתה כפוי טובה, יש דברים בחיים שאם בן אדם לא משלם לזה שעשה לו חסד, הוא הורס את הברכה. למשל שידוכים. חבר שלך שידך לך משהו. ואתה לא נותן מתנה לשטחן. נגיד שזה שטחן שלא רוצה כסף. היום השטחנים מצוח לדרך להתפרסם. דמי רישום. דמי רישום, דמי רישום, אלף איש דספרט, נואשים, מחפשים להתחתן ולא מוצאים זיווג. כל אחד נותן, אני לא יודע, 200-300 שקל דמי רישום. והוא אוסף את המיערות, ובינתיים שום דבר. זה מזכיר לי איזה סיפור. ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם שהכל נהיה בדברו. שזה אחד לא הצליח למצוא זיווג. כמול היה לי מקרה כזה, בחור בן 45, התקשר אליי, מזל שהרמתי את הטלפון. אם לא הייתי מרים את הטלפון, היום הוא כבר לא היה בחיים. אם הייתם שומעים איזה צריכות, הוא היה בוכה וצועק, צועק, צועק. עכשיו, גם הטלפון שלו, איחוד של עזה. אי אפשר להבין מה אומר. טלפון יעמום. לא מבין מי... אי אפשר לשמוע. רק שומע צעקות ופחיות. אבל לא דקה שתיים. שלושים, ארבעים דקות. וכל רגע הוא צועק, מתי יעזרו לי שאני אתאבד? אני עורק את עצמי, זהו. הייתי צריך לשכנע אותו, להרגיע אותו, ולחזק אותו, שלא היה אורק את עצמו. הוא היה ממש קרוב. לפי הזעקות שהוא זעק, ברור לי שאם לא הייתי מראים את הטלפון, הוא היה אורק את עצמו. ברור לי, אני אומר לכם באמונה מלאה. על מה הוא רצה כבר הגיע למציאות כזאת, שהוא כבר לא יכול יותר להיות רבה. לא יכול, השתגע כבר. זה אחד הכללות של הדור. כל כך הרבה אלפי רווקים ורווקות. אז זה מזכיר לי סיפור, אמנם זה מקרה עצוב, אבל אני אספר לכם מה ש... קוראים לכם קצת לחייך. בא איזה אחד, אמרו לו, יש סוכנות לשנכנות. רחוב כך וכך תיכנס. מגיע, נכנס בדלת, רואה פקידה. דלפק. שלום, שמעתי שאתם סוכנות לשידוחים, נכון? טוב, אני רוצה באמת שתעזרו לי. הוא אומר, אין בעיה, תמלא בבקשת השאלון. הוא רואה שאלון וזה, ממלא את השם, פרטים, נותן לה, אומר, טוב, אדוני, מה אתה מעדיף? מגיל עשרים עד שלושים, או מגיל שלושים עד ארבעים? הוא בגישונות השלושים. אתה רוצה בחורת צעירה, או שאתה רוצה מישהי קרוב לגיל שלך. 20 עד 30. כנס בדלת הלבנה. יש דלת לבנה, דלת חומה. כנס פה. נכנס, רואה עוד פקידה עם דלפק. שלום, אני בקשר לשילוח. מה אתה רוצה, ספרדיה או אשכנזיה? נגיד שהוא אשכנזי, רוצה אשכנזיה. טוב, כנס בדלת הכתומה. יש כתום, יש דלת שחורה. כנס בכתום. נכנס, רואה עוד פעם מזכירה. שלום, אני בקשר לשילוח. טוב, תגיד, אתה רוצה ישראלית או אמריקאית? אמריקאית. כנס בדלת הצהובה. נכנס. יצא לרחוב. אנשים הולכים במדרכה. עובר, מה זה? זה אמריקה פה. אמריקאית? זה עזה פה. עצבני עכשיו. אתם יודעים, בארץ לא צריך הרבה כדי לעצבן את הבן אדם. מספיק כשאת פיתה שנייה ולא התחלת לנסוע שהרמזור התחלף לירוק, דמך בראשך. אתה מסוגל לקבל כדור. אם קיבלת עשרים צפצופים, יצאת בזון. תגיד תהילים, מי שמרחב, נשמת כל חי. על מה נשמת כל חי? שרק צפצפו ולא ירו בי. בקיצור, אצל הרחוב, עכשיו הצבני, הוא רץ מהר מסביב, נכנס למזכירה הראשונה. תגידי, מה זה פה? נכנסתי פה ונכנסתי פה, בסוף הוצאתם אותי לרחוב, אומרת לו, תשמע, אדוני, אל תכעס. אני באמת מבקשת מכילה. בחורות אין לנו, אבל איך הסרוויס? אין לנו אחלה שירות. יש כאלה שנותנים שירות טוב, אבל אין מוצר. יש כאלה שלהם מוצר, אבל אין סרוויס. החוכמה שיהיה מוצר וגם סרוויס. אין לנו בחורות, אבל איך הסרוויס? נכון, תראה איך אנחנו מזכירות, דלת כזאת, דלת מסודרים, אורגנים. הכל יש. חוץ מבחורות. שמי לכן. טוב, בקיצור, רבותיי. אז אנחנו בין פרשת ואהרה לפרשת ואור. ואנחנו רואים שהקב'ה שולח את משה לדבר את פרו. אומר לו, אנשים שמבקשים את נפשך, איך אומרים? ירדו מגדלותם. למה? איבדו את כל הכסף שלהם. היו שני שמאלנים, אנשי מרץ, קראו להם דתן ואווירם. שומעים? הקב' הוא אומר, הנה היה בחירות, מרץ התגדל והתגדל שמר הבעליהם. אז אלה, איך אומרים? פשטו רגל. האידיאולוגיה השמאלנית הקיצונית בוגדים בעם ישראל נמחקו סוף סוף. אחרי עשרות שנים של סבל שהם גרמו לעם ישראל. אז אותו נגלה היה, בזמן משה רבנו היה שני שמאלנים. שומעים? משה בא, רואה מצרי מרביץ ליהודי. יהודי, כאשר רואה עכשיו איזה גויר אכזר מרביץ ליהודי, עומד להרוג אותו ועובר ככה, כאילו לא קרה כלום. זה ערב רב זה. יהודי אמיתי יכול כזה דבר לעשות? אה, נגיד שהוא פוחד להתעמת עם הגוי. נגיד שזה גוי אלים, לא יודע, אולי יש לו נשק. מיד מתקשר לפחות למשטרה, משהו. תראה לך שהוא הולך, הורגים יהודי פה. מה זה ענייני? מה זה ענייני? באמריקה, אל תתפלא. יכולים עכשיו איזה כמה מוצחים, אנסים, לתקוף בחורה בסאבווי, וכולם יושבים כאילו לא קרה כלום. כל אחד עושה את עצמו, לא רואה. אלא אותה מין האנושי. לא אכפת להם. כשארגו אותה, שינשאו אותה, מה אכפת לנו? בעיקר, תן לנו לרדת בתחנה הבאה וללכת. שרואים מישהו שוכב, עומד למות ברחוב בתאונה, מקרה הטוב, יתקשרו לאמבולנס. 911. זהו. יש כאלה, לא ירדו, לא ייכנסו ללחץ. שדישים. מיליונים, ככה. אין הרבה ערך שם. אני, שנחלתי באמריקה, זה היה ספטמבר שנת שמונים ותשע. רובכם עוד לא נולדתם עד אז. שלושים ושלוש שנה. זה היה קצת לפני ראש השנה וכיפור. זה שאסף אותי, זה היה אח של חבר של אבא שלי. עליהם השלום כל השלושה. הוא עשה לי תאובה גדולה. כמובן, הכל מת אשם. אח שלו דיבר איתו, והוא לא היה לו ילדים, אז היה לו הרבה זמן פנו. הוא חיפש מישהו שיענעים את זמנו. אמר, יאללה, תבוא. באתי אליו, גרתי אצלו איזה חודשיים פלוס, וככה התחלתי. ביום שהוא אסף אותי מהסנטרופה, המשפט הראשון שהוא אמר לי, אם אתה רואה פה מישהו שוכב גוסס ברחוב, תמשיך לנסוע. שלא תרד מהאוטו ותיגע בו. עכשיו, אני ישראלי, סיימתי צבא, עם קצת ערכים, כן, קצת ערכים היה לי. מי יכול לראות בן אדם גוסס ולהמשיך לנסוע? קיבלתי שוק. זה היה וולקאם טו אמריקה. עכשיו, איך זה יכול להיות כזה דבר? הוא אומר לי, חביבי, ככה, אם אתה תרד ותיגע בו, הוא יתווה אותך על מיליונים, יקחו לך את כל מה שיש לך. אמרתי לו, מה זאת אומרת? הוא אומר, ככה פה אנשים חלאות. אתה תבוא, תנסה להציל את חייו, הוא ישלח לך תביעה לעשרה מיליון דולר. על זה שעשית אותו משותק. הוא יאשים אותך. מי אמר לך להזיז אותו? כי כשהזזת אותו, התנתק לו עמוד השדרה. ברוך השם, מאז שינו את החוק. אפילו הגויים הבינו את מה שהתורה כבר אמרה, שמי שבא להציל ונמצא מקלקל פטור מן הדין. דוגמה, יש שריפה עכשיו אצל אחד השכנים. כולם נרתמים לבוא לקבות את השריפה. מביאים תלאים, צינורות, מה שרק אפשר. שכנים נכנסים, מנסים לחבות, להציל חיים, להציל ריכוש. מה עכשיו קרה? תוך כדי שאתה בלחץ עובד שם שעה כדי לחבות את האש שלא ישרף הבית? הרגל שלך הפילה איזה קאד מאיטליה, איזה אנטיקה שווה מיליון שקל, לא יודע מה. נפל ונשבר. בגלל שבאת על חבות. בא, בא לבית, אומר, וואי, מה עשית? כל הסרפאק זה לא נזק של הקאד הזה. היה כבר עדיף שהסרף כל החדר. אתה יודע, מה עשית? הקאד הזה, הבאתי אותו עבודת יד, אנטיקה מאיטליה, מיליון שקל הלאה לי. אני מצטער, אני חייב לטבוע אותך. הוא נוקח אותו לדין תורה. הרבה דין מעיפים אותו מהמדרגות. עוף מפה כפוי טובה. מה? הוא עשה לי מיליון שקל נזק. הוא בא לנסות להציל לך את הבית. אתה תובע אותו? הוא פטור מן הדין. למה התורה אמרה שהוא פטור? כי אם לא ככה, אף אחד לא ירצה לבוא להציל. אתה מות, תשרף. מה אני, אני צריך לשנם לך עכשיו מיליונים? אני בא לעזור לך, אתה תובע אותי? לא ייתכן כזה דבר. אז התורה אמרה פטור מן הדין. וזה לקח לגויים בניו יורק זמן להבין את זה. גם בארץ אני חושב שיש כזה חוק, חוק אזרחי, שאם משומע להציל, אי אפשר יהיה לתבוע אותו. דרך אגב, הרב זילברשטיין סיפר שהוא היה בבית חולים, ומישהו אמר לו, אני משאיר פה את התיק עם ציוט צילום, על הכיסא, לידו. אני הולך לשירותים וחוזר, שיא מים. שבלתיק היה הגורה שטולים על הכתף והיא הייתה על הרצפה. פתאום אמרו בקריזה, דוקטור פלוני, מקרה חירום בחדר כך וכך, להגיע מיד. מישהו התחיל לקיבל איזה סטרוק את ההתקפה קוראים מהר לרופא, אז פתאום הרופא התחיל לרוץ, ספרינט תוך כדי שהרופא רע הרצועה הזאת נתקעה לו ברגל והתיק אף כמה מטרים נפל על הרצפה ומצלמה של אלף דולר נשברה כשחזר הבן אדם מהשירותים הוא רואה את הרע ואומר מה זה? אומר איזה מישהו רץ, היה מקרה חירום והוא משך את זה ונפל תגיד מי זה? הוא אומר לא אומר לך הוא אומר לו, למה? הוא אומר, אסור לי, מהתורה אסור לי להגיד לך. כי אתה תתווה אותו, והוא פתור מהתורה. אני לא אשתף פעולה עם אחד שעושה נגד התורה. תגיד לי מה, איזה? לא אומר לך. בשביל מה אתה רוצה לדעת מי הוא? כדי ללכת ולבוא ולהתלונן אליו. הוא מציל חיים, הוא רץ לאחד החדרים. אין לך שום טביעה נגדו מהתורה. הבנתם? גיון, צריך היגיון בחיים. טוב, אז בכל מקרה, משה עכשיו בא, והקב'ה שולח אותו לעשות ניסים במצרים. קצת אמורה. אם אתה רואה שכל ילד עובד אלילים מסוגל לעשות ניסים, אתה בא להפחיד אותי עם ניסים? מבינים מה אני אומר או לא? זה קצת נראה מוזר, לא? אם עכשיו, דוגמה, יש לוליאן שעושה סלטון בקרקס, מסוגל לעשות דברים מדהימים, ובא מישהו אחר להרשים אותו עם התרגילים שהוא עושה. צחקו אגד, מה זה זה? אני עושה פי שתיים יותר ממך. מוזר! מה העניין? הרי הרמב״ם אומר שאם בא נביא ואומר נבואה, אין אומרים לו, תעשה לנו ניסים, תוכיח שאתה איש אלוקים. אלא מחכים עד שמגיע זמן הנבואה, אם זו הייתה נבואה טובה, חייבת... שמגיע הזמן, אם לא התגשמה, זה נביא שם, מה עושים פה? מוצאים אותו להורג. אבל אם הוא אמר נבואה רעה והגיע הזמן והיא לא התגשמה, לא מוצאים אותו להוריד. למה? כי נבואה רעה, כל המטרה שבורא עולם שלח את הנבואה הזאת כדי לזעזע את היהודים שיחזרו בתשובה, או את הגויים, כמו שהיה בנינווה. שלח להם את הנביא עונה כדי לעורר אותה לעשות תשובה לפני שהוא מוחק אותם. והם חזרו בתשובה הגויים. והתבטלה הגזרה. תוך 40 יום נינווה נחרבת, נהפכת. יונה באה, הנביא של היהודים בא לסוריה. תנסו היום רגע לדמיין כזה דבר. עכשיו יבואו, נערב קניאפסקי עליו שלום לפני שנפטר. כבוד הרב, אנחנו רוצים שתבואו. שם בסוריה יש כל מיני... מורגים אחד את השני, רוצחים, בוזזים. לך תודיע להם שעוד 40 יום אני מוחק את כולם. יבוא הרב לסוריה. שלום עליכם. כן? אחמד, מוסטפא, כולכם בואו. יש לי בשבילכם מסר מבורא עולם. עוד 40 יום הוא מוחק את כולכם אם לא תחזרו בתשובה. מה הסיכוי שהערבים יקבלו... כן, אבל השאלה שלי, מה הסיכוי שהערבים עכשיו ישמעו לרב יהודי? מיד כולם חזרו בתשובה. לפעמים זה מדהים, אתה יכול לעמוד מול גוי, גוי, והוא מכבד אותך כרב, ואתה יכול לעמוד מול יהודי שמאלני, והוא יורק עליך. אולי לא ממש פיזית, אבל בהתנהגות שלו אתה מבין שאם הוא יכול היה יורק לך בפנים. היום היה לי דוגמה כזאת. ראיינתי בערוץ 14 בתוכנית הבוקר, אצל שי גולדן. והיו שם כמה פוליטיקאים חשובים שכבר היו לפניי ברעיון. אז אתם יודעים, הם נשארו לשיחה. מעניין. לא הלכו. יכלו לקום וללכת. נשארו. השתתפו בשיחה. אחד מהם היה ערבי, מוסלמי. נעיף, השם שלו. תושב רמלה, עורך דין. אני לא מכיר פוליטיקה ישראלית כל כך. כנראה שזה מישהו חשוב בקהילה הערבית. הוא גר ברמלה. אחרי זה דיברתי איתו בחוץ. הציע לי טראמפ גם. אז אני דיברתי על האחים המוסלמים שהם התפשטו כמו סרטן במצרים ובירדן, הוציאו אותם מהחוק. זאת אומרת, אפילו הערבים מבינים שהם סכנה למדינה שלהם. ופה הלך הראש ממשלה לשעבר, שעבד על כולנו, ועשה איתם ממשלים כאלה שקוראים להשמדתנו. אז המנחה כאילו הזיר אותי, אוי הוא מוסלמי בינינו, כאילו כדאי שהוא מדבר עברית רעותה. אני אמרתי, אין לי שום דבר עם מוסלמים או נוצרים גויים. אני מדבר עכשיו על קבוצה של גוצחים שקוראת להשמדתנו. אני לא אמרתי עכשיו על משהו נגד גויים. להפך, יש גויים, אני אומר את זה אלפי פעמים, יש גויים צדיקים, יש להם עולם הבא. ויש הרבה גויים שיש להם עולם הבא. לא שופטים אדם לפי יהודי או גוי, לפי צדיק או רשוי, אז פתאום הערבי אומר, ככה במילים האלה, אתם יכולים לראות את זה ברעיון. אומר לי, תגיד כבוד הרב. אומר לי, אתם המנהיגים של הדת. אתם נעלים מן העם. אתם לא פוליטיקאים עלובים. פוליטיקאים זה סוג ב' מכילה מכבודם. ככה אומר לי. אבל אתם הרבנים, אתם אנשים חשובים. תראה, האנשים הכי חשובים שיש. מה אתה צריך להסתבך איתו וזה, תביעות בית משפט? אני עורך דין, אני אומר לך, הדבר האחרון שאתה רוצה זה ללכת פה לבית משפט. מה שהוא דיבר, דיבר, אבל ה... הייתה, אני מכבד אותך, אתה רב. יש בתל אביב אנשים היו מרביצים למכות לי אם הייתי הולך שם. אלה שמנפנפים בדגלי פלסטין, קוראים לעצמם יהודים. היו רואים איזה רב, לא משנה איזה. או סתם חרדי הולך. מסוגנים היו לזרוק על הפיצים גם. אנחנו הגענו לדור שלא היה לעולם כדוגמתו. וזה כתוב בנבואה בגמרא. גמרא אומר את מסכת סותה. לפני, בסוף, לפני ביאת משיח, יהיה מצב כזה שירחת עם האסו. ו... החוצפה תסגה, ופני הדור כפני הכלב. אנשים יתנהגו כמו כלבים, מופחים, רוצים לחתוך אותך לחתיכות, לא מכירים מי אתה. אתה הולך ברחוב, הכלב קופץ על הגדר. וואו, וואו, וואו, מה קרה? מה אתה הולך פה? זו מציאות שלא הייתה לעולם. תמיד חיבדו את הרבנים. אפילו אנשים ש... עושים עבירות. עד הרבנים. אף אחד לא... לבזות רב. ידעו כולם שזו סכנה. סכנה לנשמה שלה, אבל היום נפרצו כל הגדרות. ההגמרה אומרת חוכמת סופרים תשרח. מי זה סופרים? החכמים. החוכמה שלהם תהיה שרוחה בעיני העם. הם מעניין אותם חוכמות של כל מיני פלגמטים, בורים ועמי הרצאות. החוכמה שלהם חשובה. חוכמה של אנשים שלמדו 80-90 שנה מהבוקר עד הלילה ויודעים את כל התורה שזה דברים לא נתפסים יכולים לזכור ממש עשרות אלפי דפים בעל פה מילה במילה כמו שהחכם עובדיה והרב חיים קניאפסקי אלפים של דפים יכולים לצטט מילה במילה כל רשי כל תוספות הרב חיים קניאפסקי בדק כמה אילויים צעירים על כל הדף בעל פה, בלי גמרא. שאלות בסופו של דבר. כמה פעמים בפרק הזה כתוב הבאה ורבה? כמה כתוב? אנחנו נלמד אלף שנה, לא נדע כמה פעמים כתוב. עד כדי כך, כמה פעמים הפעמים המילה הזאת? כאלה חכמים. אלה עושים ביניהם, עושים עליהם תיאטרון, מחכים אותם. ואז באים כל מיני פלגמטים שבכל השנים בבית ספר 8 עד 12. זה מה שלמדו וגם איזה סוג של לימודים למדים שם חייכם. מורה הזה סוטה והמורה הזה פדופיל והמורה הזה בכלל חיים, הבעל שלו. כל מיני טיפוסים למיניהם. אלה הגיבורים בעיניהם. כל מיני עבריינים למיניהם נהפכו פה חברי כנסת כל מיני טיפוסים שיש להם קצת כסף מפיונר רוסי ומפיונר ישראלי ומפיונר ערבי שולטים בעם זה מה שהכחמים אמרו עבדים משלו בנו פורק אין מי אדם אני אשים עליך ליצן, לץ, ארור, כהרס, בוא מהארץ, לכתוב שתי משפטים שלא יודע, והוא יחליט אם תקבל כסף או לא. או שיקצצו לך גם את הלחם. זה הונש הכי גדול שיש. עבדים אשלו בנו. פורק אין מי אדם. שמעתם כזה דבר? אז אני אומר על עצמי, אחרי זה יצאתי החוצה כאילו לשם, אמרתי לה, אני מקווה שאתה מבין, שום טענה נגד אף גוי, גוי צדיק הוא גדול בעיניי. משבר, יש לי עשרות אם לא מאות אלפי גויים שמאזינים לדרשות שלי באנגלית, תסתכל, אמרתי לו ביוטיוב, תראה, חצי מהתגובות זה מגויים, וכבר מעל אלף התגיירו עד היום. אם אני הייתי מדבר לגויים, מישהו היה רוצה לבוא ולשמוע אותי, להפך, אנשים אומרים לי, אנחנו אוהבים את היושר שלך, שאתה מדבר דו גריה לכל, יהודים, גוהים, לא משנה, צדיק או רשע, זה מה שמעניין. אמר לי, אני מבין, אפילו גם מסכים איתי שהטרור וזה, שזה מזיק לכולם. הוא אומר, אנחנו הערבים בעצמנו סובלים מהם. מה אנחנו מרוויחים מכל זה? נו, אז הרגו עוד יהודי, אז הרגו עוד אחד. מה זה מועיל לנו? ומה הרווחנו בזה? מה, שמחים שהרגו כמה יהודים? צריך בן אדם שונה מ... הטרוריסטים האלה. כמעט ואמרתי לו משפט באולפן, שקלתי אם להגיד את זה או לא, בסוף החלטתי שלא. רציתי להגיד לו, אני מעדיף לחיות איתך פה במדינה מאשר עם השמאלנים. אם היו שואלים אותי עכשיו, מי אתה רוצה שיהיו יגורו בשכנותך? הערבים שהם לא רוצחים? לא רוצחים, זה גויים אחרים, יש להם דת אחרת, מה משנה, מאמינים למה שמאמינים. אבל לפחות מכבדים את האל, מבינים, יש בורא לעולם וכו', או אלה, הערב רב האלה. שתבינו מה אני אומר, אני לא מדבר איתכם פוליטיקה, שלא תטעו. גם לפעמים שדבריי נשמעים כפוליטיקה, אין להם שום קשר לפוליטיקה. הכול דת. למשל, מה שהמסכת סוטה אמרה שיקרה בארץ, אתם רואים שזה קורה עכשיו. רק מהנבואה. כלומר, חזן אמרו לך מה יקרה בארץ, שזה לא היה שום סיכוי תאורטי שיקרה כזה דבר בזמנם. והם אמרו לך שזה מה שיהיה לקראת הסוף. ולא רק זה, הגאון מבינה, לפני 250 שנה אמר שהקליפה הכי נוראית מכל הגלויות זה קליפת הערב רב. זה מה שנקרא השמאל. פרוגרסיביים. ראיתם איך הם רצים 80 אלף, 50 אלף, 100 אלף? באיזה אחדות. איך הם רצים בתל אביב, מוצאי שבת. אין להם מה לעשות בחיים. לעמוד ולנבוח ולצרוח. למה? נבהיר את המדינה. איפה היו הימנים והחרדים שלושים שנה שהם משלו בנו והרסו את המדינה הזאת והביאו לכאן מיליון גויים, חלקם מזרע המלק, השמידו כאן כל חלקה טובה, רמסו את הדת, עזרו לאויבים מכרימים את המדינה וכל העולם בגללם הם מוסרים אינפורמציה לארגוני האירופאים האנטישמיים הם מקבלים מהם תקציבים והם משטפים מבפנים והם הולכים מרביצים לחיילים ויורקים עליהם זורקים עליהם אבנים והם בתל אביב מנפנפים דגלי האויב שקורה להשמדתנו הרי במדינה נורמלית אנשים דקה לחיות בכל מדינה נורמלית, או שהם היו בבצוער, או שהם טולים אותם, אחד מהשתיים. ופה הם שולטים בהכל. אתה רואה שזה גזרה משמיים. זה מה שגון מבין ואמר, זאת הקליפה הכי קשה של הערב רב. רואים את זה בעיניים. אז אתה רואה שלא מדובר פה בפוליטיקה. מדובר כאן בעונש משמיים לקראת הסוף, זה מה שיקרה. המלחמה הנוראית הזאת, זו המלחמה של הסוף. האמצע חייב להסתנן. אין יותר מסורתיים. שימו לב, המסורתיים הולכים ונעלמים. או שהם חוזרים עד הסוף בתשובה ונהיים יהודים שומרי מצוות, או שהם נהיים גויים גמורים. ואני אומר לכם, רבותיי, אם חלילה לא יבוא משיח תוך 20 שנה, בעוד 20 שנה מהיום, אף חילוני לא ידע אם הוא יהודי או לא. כולם יהיו בחסקת גויים. היום כל הרפורמים בעולם הם בחסקת גויים. כולם, במיוחד האמריקאים. כולם בחסקת גויים, כי הם כבר 220 שנה מתחתנים עם גויים, מעל 70 אחוז מהם מתבוללים, מתבוללים, מתבוללים, בלי שרוף. לאיך תמצא עכשיו מי היה הסבתא שלה, הסבתא שלה. אתה לא יכול לסמוך על זה, אתה חייב גאר אותה מהספק. אבל החילונים עוד לא הגיעו למצב הזה, כי עוד אפשר להוכיח מהאימא של הסבתא. אולי היא עוד חיה. אולי היא נפטרה לפני עשר שנים. אפשר לברר עדיין. אבל כיוון שהביאו לכאן ב-25 שנה האחרונות מעל מיליון גויים, שכבר ילדו כאן ילדים שהם צברים, והם בשמיים, כולם יודעים, בדין של מעלה יודע שהם גויים. יש להם נשארות של גויים, הם לא יהודים. הם אנשים נחמדים, הכול טוב ויפה, חיילים, רופאים. בתור בני אדם הם לא הבעיה. הם לא אשמים שהם נולדו גויים. אבל עכשיו שהם כבר בתוך הארץ והם מדברים עברית והם כבר התקבלו כישראלים, בשמיים זה לא משנה שהוא ישראלי או שוודי. מה זה משנה? או שהוא יהודי או לא. והתורה אסרה על יהודים להתערבב עם העמים. עכשיו, כיוון שהם כבר בהסוואה של יהודים, אז הם מתחתנים פה עם אלפי ישראלים שיולדים כאן ילדים גויים ובעוד עשרים שנה ילדים הגויים האלה כל אחד יהיה לו שלושה ארבעה ויהיה לך פה מעל מיליון ישראלים גויים. לך תחתן עכשיו את הילדים שלך בעוד עשרים שנה בתור חילוני. אתה מגיע לשמיים כמעט כל אחד יקבל את פצצת חייו. אין לך ילדים. מה? מה זה? כי דלתי שלושה ילדים, את הדם שלי נתתי עליהם. קניתי להם דירות, שילמתי לאוניברסיטה שלהם. אדוני, אין לך ילדים. האישה שהתחתנת איתה, עם כל הכבוד לה, היא לא יהודייה. והילדים שלך הם יהודים. אז אין לך ילדים. הבנתם מה קרה פה? זאת אומרת, היחידים שיוכלו לדעות שהם יהודים זה אך ורק החרדים. אך ורק. גם הדתילונים יעלמו מן העולם. הדתילונים, אלה שמצד אחד שומרים שבת, מצד שני מסתובבים עם ג'ינס וסנדלים וקיפה קטנה בגודל של שקל, מצד אחד עושים מצוות, מניחים תפילין, אוכלים קשר, ואחר כך הולכים לקולנוע או יושבים בבית עם מסך שמנסה את כל הקיר ורואים סרטי תואבה. לא יישאר מהם כלום בסוף, כי אי אפשר להיות חצי-חצי. כי הקב' רוצה להביא את הגאולה, ומי ייגאל? רק הצדיקים. מי שחצי-חצי יהיה בעיה, מה לעשות איתו? צד אחד הוא שומח... צד שני עושה עבירות כל הזמן. אז מה נעשה איתו? נציל אותו או... אותו. לכן הקב' הוא ייעלץ את כולם לבחור צד. או שתי... אין יותר רגל פה, רגל שם. 20-30 שנה, 80% מהעם ישראל היה 50-50. צמים בכיפור, לא אוכלים חמץ ופסע, מוכנים כמעט כולם קשר, כמעט אוכל חלב עם בשר, שלא לדבר על חזיר ושרימס. מי היה מעז לגעת בזה? הוא היה נורא והיום, היום מסתכל. אמר, אנחנו לא גדלנו פה מדינה של חילונים. היה איזה אחד, אני לא אשכח, הייתה איזה... בבניין של נשואה לאיזה סרן בצהל. זוג מאוד מאוד רחוק מהדת. יום אחד התברר שהם הלכו לאיזה פיקניק ביער בן שמן ואכלו שם סטייק לבן. כל השכונה הפסיקו לדבר איתם. אף אחד לא רצה לדבר איתם יותר. לא רוצים איתם שום קשר. חילוניים. כולם חילוניים בשכונה. מה, הם אכלו סטייק לבן. היום יקרה כזה דבר, היום אף אחד לא אכפת לו כבר. התרגלו גם לזה. זאת אומרת, רואים שהאמצע נדחף לאחד מהצדדים. או שאתה... או שאני אעלץ אותך להיות נגדי. אתה לא יכול להיות רגל פה, רגל שם. נחזור לעניין... נחש זה סמל ללשון הרע? למה? למה משווים את הנחש ללשון הרע? מי יודע? אתם יודעים למה? מה הקשר בין נחש ללשון הרע? התשובה היא, כמו שנחש אוקץ את הטרף שלו, הנחש יוצא לו מהרצפה, בום, אוקץ לו את העכב, את הכרזול. מה הנחש ירוויח מזה? כלום. בן אדם לא בא לתקוף אותו. הרג אותו, עלו אבל בקפו, וגם הנחש לא אוכל אותו. זה לא עכשיו שאריה תורף מישהו, נותן לו מכה, מאמם אותו, ואז קורע לו את הצוואר, כי הוא רעב. הנחש לא בא לאכול את הבן אדם, סתם, הקץ אותו והלך. אותו דבר לשון הרעה. כמעט כל הלשון הרעה לא מועיל לך כלום. סתם, היא כינה, אתה מדבר על מישהו, וזהו. וזה מתחיל להתפזר בעולם. מה הרווחת מזה? כלום, מה הרווחת? זה כמו אחד ששולח חיצים, והחיצים האלה הורגים. אז נחש זה הסמל של השונרה, לכן הקב". נתן למושה דוגמה עם הנחש. ואז המצרים זרקו את הנחש, והנחש שלא בלע את שלהם. וגם אמר לו, תכניס את היד שלך מתחת לבית השכי, והוא נהיה מצורה. מצורה זה סמל לאחד שדובר לשונרה. למה הקב". עשה את זה למושה? כי מושה אמר, אני לא סומך על עם ישראל שאם תשלח אותי לדבר איתם שאנחנו עומדים לגאול אותם, שהם ילכו וישמעו לי. משה צדק? מיליון אחוז. הוא אמר, אמת? אמת, הוא אמר. הגיוני מה שהוא טען? מיליון אחוז הגיוני, מה? מי ישמע אותו עכשיו? במחנה עבודה מקבלים מקות וגרופים, ואורגים להם ילדים. עכשיו יבוא אחד, לידי ג'נטלמן, מה קורה? שלום, אני מוסס בן אמרם. כן, ומה? אני באתי לגול אתכם. תסתכלו עליו כולם. מאיפה באת לנו עכשיו אתה? אחזור לאיפה שבא, תעזוב אותי. חיילים פה, שלטון של דיקטטור אכזרי, פתאום בא לנו זה עכשיו. מאיפה באת? באתי ממדיין. אני פעם הייתי נשיך, גרתי אצל פרו בארמון. אבל אחר כך הרגתי איזה מישהו ונאלצתי לברוח. למה? היו שני שמאלנים, דתן ואבירן. שמעתם עליהם? אחד ממרץ, השני מייש עתיד. הלכו ביניהם מכות. זה בדיוק ככה היה, רק בגרסה שלפני 3,000 שנה, כן. הם הולכים ביניהם מכות. עכשיו, משה יום אחד הולך, רואה שמצרים מרביץ ליהודי, עומד להרוג אותו. מה עושה משה? מסתכל. ראה שגם לא ייצא מנו איזה מישהו חשוב בעתיד, אמר את שם המפורש, המצרי הזה נפל. משה קבר אותו, מת. למה? הבא לא הורג איכה, שכם לא הורגו. בא אחד להרוג את אחיך, מצווה להרוג אותו קודם. לא לחכות לראות באוויר. אני מזהיר אותך, אחמד. פא, פא. אחמד צוחק, דביל. עד שהוא העירה לי לגליים, אני כבר אשחט את כל המשפחה שלו. זה מזל ששלחו לנו את הבן גביר הזה, סוף סוף אחד נורמלי. רוצה לשנות את הוראות הפתיחה באש. מה אומר לו הרמטכאל? יא, אני ימני. לא. לא צריכים לשנות את הוראות הפתיחה באש. למה לא? למה לא? יש לכל דבר בחיים היגיון. בן אדם עכשיו בא עם סכין לתקור מישהו, צריכים לראות בו 100 כדורים עד שלא יישאר... גם אם הוא נפל אחרי הכדור הראשון, צריכים לראות בו עוד עשר, כדי שלא יזוז יותר. למה? מאיפה אתה יודע שאין לו עליו פצצה עם שלט ביד? מאיפה אתה יודע שאין לו עוד אקדח מאחורה או יוציא רבך? אני ראיתי במו עיני סרטון, שבן אדם יורה במחבל והוא קם. יורה בו, עוד פעם הוא קם. ארבע פעמים הוא קם. כדורים, עדיין בא להרוג. שומע בכל הדבילים האלה בזמן מת המסכן הזה הזן שהוא היה יורה יורה יורה מזל עם כל הכדורים שהוא קיבל הוא ממש מוזר להרוג נכון הזריה הזריה זה דוגמא טובה הם שמים ולא רק זה גם מאיימים על המשפחה שלהם לך תשחט יהודים אם לא נשחט את כל המשפחה שלהם יש ביניהם אנשים טובים הם באמת לא רוצים את זה אבל אומרים להם אתה יהוד יקלב אתה רוצה להוכיח לנו שאתה איתנו, אתה חייב ללכת לעשות פיגוע. לא, עזבו אותי, אני צבאי. אני לא מוכן להתפרנס. אל תדאג, אנחנו נדאג את המשפחה שלך, יהיה לך 1,000 דולר. לך תעשה פיגוע. פצצות, שולחים אותו. ואומרים לו, תדע לך, אם אתה לא... מחר הורגים את אבא ואימא שלך ואת כל האחים שלך. והם הורגים לפעמים. אז אפילו אחד שעבד אצלך בשיפוצים, פועל שלך עשר שנים, אתה יודע, בן אדם טוב, הוא עוזר, הוא נחמד, הוא לא אחד ש... איך אומרים, תן לי להתפרנס, אני משרת אותך, אתה הבוס שלי. פתאום יקום עליך וישחט אותך. לא בגלל שהוא... עושים לו טריקים, עושים טריקים, לכן... בעיה. אחד שאתה עשר שנים אוכל איתו חומוס ולאפה, בהפסקת צהריים בשיפוצים, פתאום יקום עליך וישחט אותך. היה פה. אם היה אפשר להפריד, אז ודאי שהיינו הולכים רק על הרוצחים. למה האחרים צריכים שם? זו המציאות. וגם זה מעת השם. כל זה קורה לנו מה הקב". זה כתוב הכל בפרשת בחוקותיי. אז עכשיו משה הרק את המצרי, שני השמאלנים היו יצאו להלשין. כמו שהיום הם הולכים לבי די אס. אתם יודעים מי זה בי די אס? ארגון אנטישמי הכי גדול שיש. במה הם עסוקים? רק בלהכרים את ישראל. לסגור לנו דלתות בכל העולם. איך שלטה ממשלת ימין? מה עשו השמאלנים? הלכו מיד לארצות הברית. היי, אתם לא מאמינים כמה פה פשיסטים. לקחו את סמוטריץ' ובן גביר, צלחו אותם כמו שניי גנרלים מהאס-אס, איזה שני פשיסטים רוצחים, לכלכו עליהם ימים ולילות. נכנס ללחץ. בואי נה, תשמע, אנחנו לא יודעים אם אנחנו נשתף איתם פעולה. בן אדם הולך להיות שר ביטחון. בן אדם הולך להיות שר חשוב בממשלה. האמריקאים כבר מכרימים אותו, מפעילים לחצים. למה? בגללם. הם אויבי המדינה, נשנים צועק את זה. הם עושים לנו נזק הרבה יותר מהפלח שבא לתקור או לראות. זה נזק נקודתי, הפיגועי הטרור הזה. הנזק שהם עושים זה השמדת התשתיות. ממוטטים את כל המערכות, כמו וירוס במחשב שגומר לך על כל המחשב, משתלט לך על כל תיק ותיק. זה מה שהם עושים. עכשיו משה הולך, רואה אותם רבים, איש מארץ ואיש יש עתיד, מרביצים אחד לשני. אומר לו, משה, להרשה, להרשה אמר, למה אתה קרח? למה אתה עומד להכניס לו אגרוף? והיה, הוא מתאגרף. ראיתם פעם את הקרב שאיזה תימני פיצץ לו את הצורה או לא? אם אתם יודעים למצוא את התימני הזה, תעשו טובת שלחו אותו אליי. אני רוצה לעשות לו מי שברח, אבל מה זה מי שברח? של שבע דקות. הוא היה מתאגרף חובב. הביאו לו איזה אחד אבדה. לא ידעתי שהתימנים יודעים ככה להרביץ. צדוק משהו קראו לו, לא יודע איך. היה קרב בזירה. קרב, תחרות ספורט. לא יודע בדיוק איפה זה, הייתה לפני הרבה שנים. הביאו את השמאלני, החנונה הזה כתב במחנה, החליט להיות עכשיו מתאגרף. אם זה לא היה אמיתי, הייתי חושב שזה מחגיגה בסנוקר. עומד התימני ככה והוא עושה לו ככה. בום, בום, הכניס לו איזה שלושים אגרופים, גמר עליו. חבל שנגמר הקרב. אולי הגועל אותנו מהבוגד הזה. בקיצור, מה יצא מפה? הוא עכשיו עמד להוריד לאיש מרץ אגרוף. משה עובר, עובר הרב הראשי. למה אתה קר? איך ההרשה? אתה מרים יד על יהודי? מסתכל עליו, אומר, בואי נעה, חרדי, המעצבן. מי שמחה לשופט עלינו? אתה רוצה להרוג אותנו כמו שהרקת את המחבל? קיבל הלאה, משה. נודע הדבר. שמאלנים הלשינו. היה חייב לברוח מהר, מהר ממצרים. עוד שנייה יתפסו אותו, יוציאו אותו להורג. הם גרמו שיברך למידיאן. הרסולות החיים, הבוגדים האלה. הם גם עשו את כל הצהרות ביחד עם כורח ועדתו. הם שמו לחם בשבת, מן. אומרים לעם, הנה, הוא אמר לכם שלא ירד מן בשבת, בואו תראו. כל מה שהם עושים זה רק נגד השם. הכל. זה, אלה, הקליפה הזאת של הערב רב. משה שמע ככה שהם כבר הלשינו, מחפשים אותו, הוא מבוקש. ברח ומדיין. עכשיו חלפו כך וכך שנים, הקשב החובה אומר לו, טוב, הגיע הזמן. האנשים שביקשו את נפשך, מחקתי אותם מבחינה כלכלית. אין להם יותר את היכולת לפגוע בך. הם הבדלו את כל מה מולם. עכשיו אתה יכול לחזור למצרים. אני איתך. משה יש לו טענה, מעניין, הקרש ברוך הוא לא כועס עליו על הטענה. מה הטענה? תשמעו לי, אמרו, לא דיבר ה' אליך. מה, כל אחד שיבוא לקבוצה של אנשים ויגיד, ה' שלח אותי, צריכים להאמין לו? חסר עזויים? חסר משוגעים בעולם? אתם יודעים כמה אנשים עד היום באו אליי בשיא הרצינות ואמרו לי שהם המשיח? היינו פעם בדימונה, בשבתון, היה שם איזה חד, זקן, כובע שחור, יהודים, דברי תורה, לא תגיד איזה פלגמת מעשוק. מדבר לעניין. כל רגע היה בא אליי, כבוד הרב, עשה אתו, אל תגיד להם הדבר, אני המשיח. גלות. אבל בקרוב זה יקרה. ככה כל השבת. אולי עשרים פעם אמר לי. עוד לא הגיע זמני, אני בקרוב אגן את כולם, בקרוב. יש איזה סימפטום של מחלה נפשית שזה נקרא חושב שהוא משיח. זה לא צחוק. יש לאלפי אנשים את המחלה הזאת פה בארץ. פעם עמד אחד בתל אביב, ראיתם אותו עם השופר? אני המשיח, ראיתם את הסרטון? הוא צועק בלילה בתל אביב, אני המשיח. לא יודע מה זה. זה דבר מוזר מאוד. אולי סקיזופרניה, לא יודע איך להגדיר את המחלה הזאת, אבל הוא עומד וחושב שהוא המשיח. בקיצור, משה מגיע עכשיו, הקשבר מתגלה אליו בשניה. פעם הגאון מבילנה, אמרו לו, אנחנו רוצים שתבוא לאימות עם הקראים לפני המלך. אמר הגאון מבילנה, אני לא מבזבז דקה של תורה. כל דקה אצלי מדודה. אבל אני אשלח תלמיד, הוא כבר ידע מה לעשות. אמרנו לו, טוב, העימות תהיה ביום כך וכך, יעבור הרב של הקראים, ושלח אתה רב של האורתודוקסים. משה שלח אחד, הרגעון מבינה, שלח את אחד התלמידים שלו, מגיעים למלך, עכשיו כשנכנסים לחדר של המלך מורידים נעליים. אז הקראי הוריד נעליים, התלמיד של הגאון חלץ את נעליו, המלך בעצמו הוריד נעליים, כל המשרתים, החיילים, כולם הורידים נעליים ונכנסים למשרד של המלך לערוך את האימון. פתאום רואים שהיהודי, החרדי, מביא את הנעליים שלו איתו, מכניס איתו את הנעליים. אומרים, מה זה? זוג נעליים, קנה אותם ב-20 דולר בוולמארט. Made in China. מה אתה עכשיו מחזיק את הנעליים? על שבת היו לי עורכים. קטע מהסרטים. אחד שזוכיתי לקרב אותו לפני שנים, הוא בא, עם עוד אחד, והם צוחקים, אומר לי, תגיד לו, תגיד לו כמה נעליים קנית באלף דולר כל זוג. אמרנו, מה? שילבת אלף דולר נעליים? כן, אני קונה נעליים טובות. פתאום הוא אומר לו, ומה עם הנעליים שלך? אני מסתכל על הנעליים שלו, אני רואה נעליים מבריקות כאלה, נעלי לאק. כמו של אלה בתל אביב, אתם יודעים, במצעדים. ויש לזה סימן, לוי ויטון. לוי ויטון אומר לי, כמה שילמת? אלף דולר. אלף דולר! עכשיו הוא מתחיל לנסות שכנע למה זה מוצדק המחיר. איך אומרים? מוסיף חטא על פשע. קום להגיד, חטאתי, אביתי, פשעתי. נכנס באיזה טמטום בראש. הוא מסביר לי עכשיו, תשמע, הם אומרים שזה יחזיק לי מעמוד עשרים שנה. יכול להיות שבסוף זה יהיה עסקה טובה. אנשים ששומרים מצוות ככה מתנהגים. אמר לי, אני הולך לדבר עליך בדרשה. למה? אותו אחד אמר לי, אצלי הפיתוח שבתון. בערוכת ערב ישבו שם שני בחורים, אחד, היה לו שעון כזה כמו מיקי מאוס. נראה, אתם יודעים, בניו יורק יש מקום צ'יינה טאון. הצינים יש להם בסטות, מוכרים כל מיני דברים, לא שווים דולר אף. -20 דולר, 15 דולר, סתם, הכול זיופים. נראה אמיתי, רולקס אמיתי, 15 דולר, אז זה היה עולה. נראה אמיתי, אבל חודש עובד, נגמר, זהו. בקיצור, אז הוא אומר לי, תגיד, אתה יודע כמה עולה השעון שלו? אני רואה בחור בין 29 עם שעון מיקי מאוס על היד. אמרתי לו, 50 דולר? התחילו לצחוק שניהם. צוחקים. אני אומר, אם אתם צוחקים, אני לא אתפלא אם תגידו לי 50 אלף דולר, כי אני יודע את הטמטום של העולם. פשוט לא האמנתי שהשעון מיקי מאוס המכוער הזה שווה כל כך הרבה. אז אני אמרתי להם, אם אתם צוחקים, זה כנראה שווה 50 אלף דולר. עוד יותר צוחקים. אני אומר, מה? הוא אומר, הוא קנה אותו ב-270 אלף דולר. אדם שלי התחיל לברור. אני אומר לו, מה? השעון המכוער? 70 אלף דולר? אומר לי השני, שלי לפחות, לא כזה גרוע. 130 אלף דולר. שני בחורים צעירים, אחד בין 32, האחרון בין 29. ממה התאשרתם? ביטקוין. קנו את זה באלפיים, נהיה שישים אלף. רוויחו הרבה כסף. טוב. אני אומר להם, תשמעו, אתם מכירים אותי, אני לא יכול שלא להגיד משהו. אני חייב להגיד, זה אבלה מה שהם עושים. מה קנית כזה שעון? לא חבל לכסף? אומר לי, אתה יודע איך זה פותח לי דלתות בשוק העסקים? אני נכון עשירים, הם רואים את השעון, אף אחד לא שואל אם אני מצליחה, הם אומרים, לוזר לא קונה שעון ב-300,000 דולר. פותח לי את כל הדלתות. כן, עולם השקר, כך זה עובד. בקיצור, אני אומר להם, רבותיי, עם כל השעונים שלכם, אני מתערב איתכם, שאם הייתי עכשיו בא אליכם, אומר להם, תנו לי כל אחד מכם 1,000 דולר לעשות דיסקים, להציל מסכנים פה ולהחזיר אותם בתשובה. לא הייתם נותנים. מה אומר ליהוא? וואלה, אתה צודק. לפחות אמיתי. הוא אומר, וואלה, אתה צודק. לא היינו נותנים אלף דולר תרומה. טוב, היה מה שהיה. היה מה שהיה. אז הוא צחק אז שהם קנו כאלה שעונים. עכשיו הוא בא לי עם נעליים מבריקות, הוא אומר לי, הוא שכנע אותי, זה בפתק פיליפ. הוא, אתה לא יודע, הוא רק כאלה דברים קונה. לא יודעים שזה הכל. דרך אגב, אני רוצה ללמד אתכם סוד. אתם בטח כבר יודעים את זה. אם עכשיו אתה קונה מותג, לא משנה מה, אני יודע, הרמאני, יוגבוס, כל האתשמות האלה, ויטן, באלפי דולרים. טיק. חמש אלף דולר, שלושת אלפים דולר. סתם, טיק. באמריקה יש חיקויים 100 דולר, 150 דולר. או מיל, מיל 1300 דולר, מיל עם הפרווה הזאת. שוכחתי, קנדה גוס. ויש באותו דבר ב-100 דולר. עכשיו, אנשים רוצים שם כדי להשוויץ. אבל אם החיקוי הוא בדיוק אותו דבר, בדיוק אותו דבר, אז יש אנשים אומרים, נכון, זה אותו דבר בדיוק, אבל אני רוצה להשוויץ. אני משלם 1300 בגלל הסמל פה. מודה. אבל דבר אחד הם לא יודעים. שהחיקוי והאורגינל יוצרו בדיוק באותו מפעל בסין. זה לא חיקוי. זה האורגינל. רק על אחד שמו מדבקה ועל השני לא. אז על מה אתה משלם 1200 דולר נוספים על המדבקה? שזה איסור דורה איתה. להשוויץ. זה אהבה. כל שנייה שאתה הולך כמו טבס עם הסמל הזה, כמו הקצינים בצבא מרים לך כמה פלאפלים יש להם, זה איסור מהתורה. תואבת השם כל גבע הלב, שמתאב גבתנים. זאת אומרת, בהשווצה הזאת, בשוויץ, בחיפוש צומת לב, אתה רוצה להיות לעשות רעש וצלצולים בכל מקום, אתה גורם שהקראש ברוך הוא מתאב אותך כל יום יותר מאתמול, ואתה עוד משלם על זה כסף. נו, לא תמטום. בחלומות הלילה. פינוקות שנשבו. בקיצור, רבותיי, משה אומר לה, קדוש ברוך הוא, הם לא יאמינו לי. נחזור לסיפור של הגאון מבילנה. אומר לו הקראיל, המלך, תראה אדוני המלך, תראה את החרדים האלה איזה מאוסים הם. תראה, מה? הוא מחזיק את הנעליים האלה, Made in China, 20 דולר נעליים, כאילו שאנחנו עומדים לגנוב לו את הנעליים, אתה מאמין? מילי היה לו את הנעלי גוצ'י של ההוא, המבריקות. בסדר, אני מבין למה אתה מחזיק. אבל נעליים של 20 דולר בבסטה בבני ברק. מה אתה עכשיו בא לנו עם הנעליים ככה ביד? לאימות. המלך מסתכל על הערב החרדי, על התלמיד של הגאון מבינה. זה מעשה שהיה, זה לא בדיחה. סיפור שקרה במציאות. אומר לו, מה, אתה פוחד שנגנוב לך את הנעליים פה בארמון? הוא אומר לו, כבוד המלך, מה, אני עליך לא דואג. עליו אני דואג, על הקראי, על הרפורמי הזה. הוא אומר, מה? הרפורמי אומר, מה, אני יש לי נעליים פי עשר יותר שוות משלו, מה אני צריך את הנעליים שלו? מי בכלל רוצה את הנעליים שלו? מה הוא עכשיו מעליל עליי שאני גנב? אז המלך אומר לו, נו, באמת, אתה באמת חושב שהוא יגנוב לך את הנעליים? אומר, אני אגיד לך, אדוני המלך, לפני שלושת אלפים שלוש מאות שנה, משה רבנו, הלך לו, ופתאום הקשבר חוק התגלה אליו. שאל נעליך מעל רגליך, כי המקום אשר אתה עומד עליו קדוש הוא. וראה אסנה, אסנה בוער, ולא הוכל. מה השמעות? סרוף, סרוף, סרוף, ולא נשרף. נשאר שלם. האש לא אוכל את את העץ. אז משה שר לראות, אחרי שהוא סיים את השיחה עם בורא עולם ששולח אותו עכשיו לגאול את בני ישראל למצרים, הוא ירד חזרה מהגבעה, הוא רואה שהנעליים שלו נגנבו. אתה יודע מי גנב לו את הנעליים? הרב הקראי. הרב הקראי. הקראי שמע ככה, השתגע. מה? רמי נוכל. לא היה עוד קראים אז. הרב הראשון של הקראים זה רב ענן לפני אלף שנה. איך הוא מרציע לילה על הקראים שהם גנבו למושה את הנעליים? אומר התלמיד לבלך, ראית איזה בלופרים אלה? באים ללמד אותנו עכשיו מה זה תורה. אלה עצמם מודעים שהם התחילו את הבלופ שלהם לפני אלף שנה. ואנחנו כבר 3,500 שנה אורגינל, מעבירים מאב לבן בקנאות. המלך אמר לרפורמי, תחזור לסן פרנסיסקו. נגמר האימות. ככה היה. האימות נגמר לפני שהתחיל. אתה אומר, היפלת את עצמך, טיפש. זה לא נתלמיד. זה לא נתלמיד. אז תראו לכם מי היה הגרע. טוב, בואו נתקדם, זמננו עזל. ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. מכירים את הפסוק הזה? הכלבים לא נופחים. דרך כלל כלבים לא יכולים שנייה שמישהו עובר לידם בלי לנבוע. וואו, וואו, וואו. אתם יודעים שאני הייתי נער פה בארץ, בלי הגזמה, על כל אלף משפחות, לאחד מהם היה כלב. לא היה לה אף אחד כמעט כלבים פה. היום, על כל אלף משפחות, יש אלף חמש מאות כלבים. מסתובב ברחובות עיר עמדה. כל הרחוב מלא גללים של צועה של כלבים. אי אפשר ללכת בלי לדרוך את זה. אתה צריך ממש להיות עירני. כל בן אדם שמסתובב יש לו איזה כלב קשור לו ליד. כל הלילה אתה שומע הו הו הו מהמרפסות של השכנים. דבר מדהים, הקדוש הולך את האנשים האלה, והופך אותם למשרתים של כלבים. אתה, בן של הקדוש ברוך הוא יהודי, עם נשמה חלק אלוהה ממעל, נהפכת למשרת של החיה הכי בזויה משני מיליון סוגי בעלי חיים שיש בעולם. ככה התורה אומרת. נכון? מבחינה פיזית, אין כמו כלב שומר על הבית, שומר על הכבשים, מציל חיים, מריח סמים, אני יודע מה, מריח טרור. יש בו המושים. לצבא, למשטרה, זה טוב מאוד שיהיה כלבים. לכבשים, לרועצון. אבל מה אתה שם אותו בחדר שינה שלך? זה החיה הכי טמאה בטבע. איפה זה כתוב, מי יודע? אתם יודעים, אני בדרך כלל לא ממציא דברים. לא בדרך כלל, אף פעם לא. תגידו לי אתם, איפה זה כתוב בתורה שכלב זה חיה הכי גרועה שיש בטבע? יותר מחזיר. אמר החכם, נכון, הוא אומר לעם ישראל, תשמע, כל דבר שאתה רוצה להביא מתנה לבית המקדש, תפת דל, תביא. חוץ משני דברים. מה? אתנן זונה, עשית עבירה עם איזה אחת, הערבון, הכסף, אתה רוצה להביא מתנה עכשיו לבית המקדש? אל תעשה טובות. אל תביא לי את זה, איזה מעורר כתרוג שאחד כמוך עשה כזה דבר. זה בדרך כלל אף אחד לא יעשה. אולי אחד איזה פסיכופט יעשה כזה דבר. אדם נורמלי לא יעשה כזה דבר. אבל אדם יש לו כלב. הוא רוצה עכשיו להביא כבש קורמן לבית המקדש. נולדה לו ילדה קטנה. אומר, אין לי כבשים. אני לא חקלאי, אני לא מגדל כבשים, אני לא, אני עכשיו צריך כבש. מה אני אעשה? יש לי כלב. איך אומרים? עושה לי הרבה כאב ראש הכלב הזה. בא לאחד, איזה שמאלני מתל אביב. בוא הנה, איציק, בוא רגע. אתה אוהב כלבים, נכון? הנה, יש לי פה כלב שלך, תביא לי את הכבש שלך, קח את הכלב במקום. כעניין חליפין. קח, אתה את הכלב, תן לי את הכבש. הוא אומר, בבקשה, כלב שווה אולי אפילו יותר מהכבש. לקח את הכלב, נתן לו כבש. עכשיו הוא מביא את הכבש הזה לבית המקדש, רוצה להקריב אותו. מה הבעיה? מה נורא? מה הבעיה? הכבש קשר. אין לו מום. והוא אמר, אל תביא לי את הכבש הזה לפה. למה? הכבש הזה נוצר מהחליפין עם כלב. לא רוצה שהוא יהיה מוקרב אצלי בבית השם. מכאן למדו החכמים שכלב זה גלגולים של האנשים הכי רשעים והכי טמאים בעולם. ודרך כלל זה אלה שצועדים במצעדי תואבה, הם מתגלגלים בכלבים. היום הם חוגגים צבי הקשת. מעניין שהם בחרו דגל שבתורה מסמל את השמדת סדום והמורה. כשהקב". אמר, אני לא אשמיד יותר את העולם עם מבול, והסימן לזה זה הקשת. ואיזה סימן הם בחרו לעצמם? את הסימן שבורא עולם נתן אחרי שישמיד את כל הסוטים. זה מקרה? החמאס החליט לעשות ארגון טרור להשמיד אותנו. איך הם קראו לו? חמאס. מה זה חמאס בתורה? גנבים. באים לגנוב לנו את האדמה שכתוב אצלם בקוראן שאללה נתן אותו ליהודים. מה עליהם ולקוראן? שיבוא אליי, אני אלמד אותם קצת קוראן. אני הייתי אמור לעשות מצגת לביבי, הייתי צריך להיפגש איתו שהוא עדיין ראש ממשלה בקדנציה הקודמת. באותו מייל זה פיגוע, הכל התבטל. גם זה משמיים. לא היה זכות. לעם ישראל לא היה זכות. כי אם הוא היה הולך עם מה שאני עמדתי ללמד אותו לאום, הערבים היו מתחבים 20 שנה מתחת לאדמה, כולם מהבושות. אני רציתי להביא לו ציטוטים מהקוראן, שהוא יעמוד באום, שאני כבר היה לי את כל הדרשה, מ-א' עטף, שהיה הולך לאום עם קוראן ביד, יושבים שם מלא ערבים, נציגים של הרבה מדינות, ועוד מיליון עם צופים בעולם. היה אומר להם, אני עכשיו פונה לכל המוסלמים בעולם. אתם רובכם אנשי דת, אנשי קוראן, אנשי אסלאם. איזה ספר אני מחזיק ביד? את הקוראן שלכם. מי נתן את הקוראן? הנביא מוחמד שלכם, נכון? אתם קוראים לו הנביא מוחמד, הנביא, ואתם מוכנים למסור נפש עבורו. כל הרגע, בכבודו, לא שתקתם על זה. מכיתם בכל העולם. אני רוצה לשאול אתכם שאלה. אם יבוא עכשיו ערבי מוסלמי, והיא רק על הקוראן. מה תעשו לו? תוציא אותו להוריג. נכון? או שהוא יושב כל החיים במאסר, על ביזיון הדת. לא כמו פה בארץ, אנשים שמבזים את התורה נותנים להם תוכני טלוויזיה. שמה מי שיבזה את הדת, נגמר הסיפור שלו ובני משפחתו. אמרנו, הם כבר לא יוכלו בחיים לעשות שום דבר. והקטע המצחיק, שזה אפילו לא דת אלוקית. אצלנו, שזה דת אלוקית, חופשית, תבזה. אצלם שזה דת מצוצה מהאצבע, רק נראה אותך מדבר מילה נגד זה מה יקרה לך. אז עכשיו תשמעו, הוא היה מחזיק להם את הקוראן, אומר מי שמצפצף על מוחמד, מה דינו? מוות. כולכם מודים. בואו נראה מה מוחמד אומר על היהודים ועל ארץ ישראל. 12 ציטוטים מהקוראן היה גומר אותם. תראו, אתם צריכים לדעת ש-29.9 אחוז מהמוסלמים בעולם בכלל לא מכירים את הקוראן. בכלל. הם רק שומעים דרשות במסגדים בימי שישי. הם לא יושבים ולומדים כמו אצלנו גמרות מהבוקר עד הלילה, הלכה וזה. מה פתאום? זה הבניי, זה ירקן, זה סבל. כל אחד עובד. אתה איפה הם באים לשמוע דרשות? בימי שישי במסגדים. כל מה שמאכילים אותם הם אוכלים. עכשיו רובם בעולם לא יודעים לקרוא ולכתוב. הם לא יודעים לקרוא ולכתוב. בערבית הם לא יודעים. הם פלאחים במדבריות. אז הם רק מאמינים. הם הקסיקו אותו סיפור. באים לכנסייה ולמדים אותם שם, הם מאמינים. אני לא אשכח שהפרופ' מורדכי קדר, שהתראיין באלג'זירה, היה שם המנחה הכי מפורסם בעולם הערבי. לו מאות מיליוני מעריצים. הוא שואל אותו, תגיד לי, ירושלים לא מוזכרת בקוראן שלכם אפילו פעם אחת, מה אתם רוצים לגנוב את ירושלים? הוא התחיל לצחוק, הערבי, שהוא היה נמלומד. שמעת, שייך? היה איזה שייך. שייך נאצי שם יושב. הוא צוחק. שמעת, שייך? איזה שטויות. אבל תראה איפה בקוראן כתוב ירושלים. אין אפילו פעם אחת. הוא צחק, צחק, אבל איך אומרים בארץ, צוחק מי שצוחק אחרון. הוא עשה מעצמו בדיחה בכל העולם. ראיתי רעיון, לפני איזה חודשיים מישהו שלח לי רעיון עם אותו מנחה, שהמרעיין הערבי מרעיין את המרעיין. אומר לו, תגיד, מה היה הרגע השפל שלך בכל הקריירה? אומר לו שהפרופסור מורדכי קדר אמר לי שירושלים לא מוזכרת פעם אחת בקוראן, ואני גיליתי עליו, ובסוף התברר שהוא צודק. נו. אז בספר שלכם אין מילה אחת על ירושלים. להפך, מה זה אל חוץ? בחוץ. את עצמאים היו שולחים לשם. מתפללים עם האחוריים לכיוון ירושלים. עם הפנים למכה. מילה אין בכל הקוראן על ירושלים. מה עכשיו פתאום אתם רוצים לגנוב אותה? בעירת פלסטין. שטויות, בלבולי מוח. הוא היה עומד באום וקורא להם קטעים איך כתוב שם שאל להוציא את היהודים ממצרים והביא אותם לארץ המופתחת ושהוא אומר להם אם יש לכם קושייה על הקוראן תשאלו את היהודים שקיבלו את הקוראן לפניכם שהיא יותר מדויקת אז מה כתוב בתורה בתנך מה כתוב שירושלים של היהודים זה את המקדש ואצלכם לא כתוב עליה מילה. אז לפי מי נלך? לפי מה שאמר לכם הנביא שלכם. תאר לך שמי ביד נותן כזה נאום באום. העולם היה מקבל אלם. תבינו, הם לא יודעים את כל זה. פתאום בשנייה אחת כל העולם שלהם היה מבין טבלוף. דרך אגב, לאט לאט יותר ויותר מהם מבינים את זה. בגלל שיש להם אינטרנט. עד לפני 20-30 שנה, אף אחד מהם לא חלם אפילו על זה. היום כבר הרבה מהם פתחו את העיניים. למה? כי אי אפשר יותר להצפין את האינפורמציה. כל כבר גלוי וידוע. למה אתם חושבים בחלק מהמקומות שולטים להם על האינטרנט, שלא יהיה להם גישה? פוחדים שלא יעשו להם מאומות. ראיתם במצרים מה קרה מהפייסבוק. 2013 הוציאו את האחים המוסלמים מהחוק. ובירדן ב-2020. למה? הם היו סרטן בתוך מצרים. עשו הפיכה. ראיתם מה עשו? הם הוא בא רק זה וזה. הכך בא מורסי הזה וגמר אותם. זהו זה, הם גמורים. כל העולם הערבי יודעים, איתם לא מתעסקים. חוץ מהראש הממשלה החליט לעשות איתם קואליציה פה. בעולם הם מוקצה, ופה הפכו אותם לשולטים במדינה. איך אמר דוד ים סלם בכנסת? זה ראש הממשלה, מנצור אבאז, משפיל את כולכם על הרצפה. ככה היה פה. זה מה שאמרנו, עבדים אשלו בנו, פורקן מידם. עכשיו תשמעו רבותיי, ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. בואו נראה מה הגמרה אומרת לנו. רבי ישעיה, תלמידו של רבי חנינה בן דוסא, היה מתענה 85 טעניות. אמר, כלבים שכתוב בהם והכלבים עזי נפש, אז פנים לגיהנום, הרי כתוב, עצופים, נופחים, אין להם כבוד, עזקו לומר שירה זו, בואו נשתחווה ונכרעה, נברכה לפני השם עוסנו. יש את הפרק שירה הזאת שכל חייקים, נענה אותו מלאך מן השמיים ואמר, יש רעייה. עד מתי אתה מתענה על אותו דבר? שמונים וחמישה ימים אתה צם. מה זה? גזרה היא מלפני הקלוש ברוך הוא. מיום שגילה סודו לחבקו כנביא, לא גילה דבר זה לשום בריאה שבעולם. אלא, כיוון שאתה תלמידו של חכם גדול, רבי חנינה בן דרוסה, שקדוש ברוך הוא אמר שכל העולם ניזון בשביל חנינה בני, והוא די לו בקו של חרובים בערב שבת. כולם אוכלים בעולם בשפע בזכותו, מהצדיקות שלו, ומה אוכלו? חרובים. כמו קרשים עם קצת סוכר. מה זה חרובים? תנסו לאכול חרוב, נראה אותכם מה יקרה לכם. קרשים בכסף, חרובות. למה קוראים לזה חרובים? כי זה דומה לחרובות. זה עוקץ, פתאום אתה רגיש עקיצות בקבע. מה יהיה? טוב. אומר, לכך זקקו לי מן השמיים ושילחו ני אליך. הזיקו אותי מיד לבוא ולספר לכם הקלוד הזה. מה הוא? כלבים כתיב בהם. בכלבים נאמר, ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו. הכלבים, ביציאת מצרים, הצליחו לעשות פעולה שהיא נגד הטבע שלהם. לא נפחו ביציאת מצרים. הכלב טבעו על כל מי שרק מתקרב ונובח. אתם יודעים, בארצות הברית, הכלבים הכי הרבה את מי שונים? את הדברים. מי שמביא מכתבים. עכשיו, רוב הבתים הם בתים פרטיים. אז לכולם, לגויים יש כלבים, להגנה על הבית. Beware of dog, הם שמים שלט. תיזהר, אם אתה חושב... אפילו אם הוא קשור בשרשרת, מפחיד, פחד, שלא יקרה החבל. הם ציורו דבר מדהים. שלט, איך שהכלב מתחיל עם זה, לוחץ ככה על הכפתור, הכלב מתעלף לכמה דקות. אני אמרתי, מה הולך פה? מה מסתבר? השלט הזה, ברגע שאתה לוחץ על הכפתור, הוא שולח צפצוף, צפצוף שקורע את אור התוף של הכלב. אנחנו לא שומעים כלום. הטדר של האוזן שלהם עובדת שונה מבעלי חיים. מי שעומד את הצפצוף, הכלב, הורג אותו באוזניים ומפוצץ לו את המוח. מיד הוא נופל ככה. הוא לא יכול, הוא באלם. עד שהדבר שם את המכתבים והלך, נכנס לאוטו שלו, הוא התאושש. ככה הדברים באים, יש לי הגנה. לוחץ לו, הוא מת. זהו, הולך עשרים שניות. נכנס לאוטו ובורח. אבל כלבים קשה להם לשלוט בעצמם. אז אומר לו, לעשות פה שביציאת מצרים לא יחירץ כלב לשונו. ולא עוד. אין לה שזכו לאבד אורות מצועתן. איך היו מאבדים אורות? לוקחים צועה של הכלבים שהתייבשה, נהייתה כמו אבקה. כמו חול. כבר מיובשת, אין לה ריח, אין לה כלום. מיובשת חודשים כבר. פוררים את זה ומאבדים בזה את האורות. לכתוב בהם אזורות, קלפים של ספר תורה. קלף הזה של הספר תורת, איזה יקר זה. הקלף שכותבים עליו מזוזה, חמישים, שישים שקל. רק העלות של הקלף, עוד לפני שהסופר התחיל לכתוב. יקר זה, זה... שערות, איבדו אותו בסיד, עשו עליו קווים, זה הרבה הרבה, זה הרבה כסף. עכשיו יש לך סופר שלוש שעות לכתוב מזוזה. ואחר כך מתייג עוד איזה עשרים דקות. ואחר כך מגיע שבודא גם כאן עוד איזה עשר דקות המזוזה. ואחר כך גם בדיקת מחשב. קיצור, נהיה סיפור. לא סתם עכשיו מזוזות זה מאות שקלים כל אחת. הרבה עבודה. בן אדם קונה מרצדס ו-200 אלף דולר, מזמין מזוזות ב-30 שקל. סתם, ניירות. לא פעם ולא פעמיים פתחתי בבתים של מיליונרים באמריקה. אני הולכת על מזוזה, חשכו עיניי. סתם, קלחת נייה. לא קלף. ומישהו כתב עם איפרון שם, הכל עקור, מצ'וקמק. אמרתי לו, השקעת מיליונים של דולרים על הבית הזה, הכל מרוצב עד הפרט האחרון, בסוף אתה קונה מזוזות מאיזה אחד באיזה בסטה בשבוע. מזוזות זה חיים ומוות. מה אתה קונה מחנות מזוזות? מה אתה נורמלי? מי קונה מחנות תפילין ומזוזות? איי, שלום, יש לכם תפילין? הבן שלי יש לו בר מצווה עוד שבועיים. מה יש לכם? הנה, תראה. מה הכי זול? הנה, זה 100 שקל. זה עשוי מפלסטיק, לא מאור. זה דומה. תן לי רגע לראות. אתה לוחץ, זה נשבר. סתם, לא הפקו כל אחד גדול, סתם, שמו פנים עיתון. אה, אוקיי, איציק, מזל טוב, קנינו לך תפילין. המחקר חדש, תפילין טוב ללב. -היום פרסמו את זה. היום כבר כמה פעמים... אבל דבר מעניין, יש אנשים ששמו תפילין רק פעם אחת בחיים בשביל התמונות של הבר מצווה. פעם עוד היו רוצים שיהיה אלבום לבר מצווה עם התפילין. היום גם זה לא אכפת להם. כאלה גם לא קונים לילדים שלהם תפילין. בר מצווה זה מסיבה בבריכה עם רקדניות. אני אמרתי לאחד, אני לא מבין, למה אתה מסכים שיהיה פה בר מצווה שבאים במכוניות בשוואה, בית כנסת וכזה ביזיון? הוא אומר לי, אין בר מצווה. אמרתי לו, בשביל מה הם בכלל עושים בר מצווה? מה זה בר מצווה? הגיע לגיל מצוות, אבל זה חילוני. הוא לא הולך לשמור מצווה אחת. כבר יש לו קעקועים והגילים בגבה. מה לו ולמצוות? מה המטמטום הזה לעשות בר מצווה לילד חילוני מבית אנטי דת? איזה מצוות? מה זה בר מצווה? תמיד עכשיו עושים ברית מילה לתינוק. זה טקס דתי. בר מצווה, הילד שלי סוף סוף זכה להיות איש. הוא עומד לשמור מצוות, ולקבל עליהם שכר בשמיים כאדם מבוגר. איזה מצוות הוא עומד לשמור? ליצנות! ליצנות! תראה איך הם מביאים איזה אחד מסכן, שני רגליים שמאליות, לא יודע לבעוט בכדור. אומרים לו, אתה החלוט שלנו היום בקבוצה. זה בערך אותה בדיחה. מה אתה עכשיו עושה בר מצווה, לילד חילוני? או תלמד אותו א' ב' של יהדות לקרוא בכלל. תלמד אותו לקרוא עברית. תפתח לו חומש, נראה איך הוא קורא שורה אחת בחומש. כמה טעויות. אתם מבינים את האבסורד? יש במדינה הזאת דברים שהשיער סומר. סמרו שיערותיי, אומר דוד המלך. סמר מפחדך בשרי. פסוק בתהילים. האיש הכי צדיק בהיסטוריה, הסערות שלו עומדות מרוב צמרמורות, מאימת הדין, והליצנים של היום, תדאג, השם אוהב את כולם. יש דברים שהם אבסורדים. למשל, מה החג הכי אהוב על החילונים? חנוכה. מה להם ולחנוכה? חנוכה זה חג שמסמל את ניצחון החרדים המעטים על תרבות יוון. נגד הספורט, נגד היוונים, נגד המתיאבנים, נגד השמאלנים, נגד אלה שבגדו בעם ישראל. הבוגדים הכי גדולים בתורה חוגגים חנוכה. ועוד מברכים. ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם, בזמן הזה. מי זה אבותיך? אתה גוי גמור אתה. אמא שלך גויה והסבתא שלך גויה ומזה רע מלאק מה לך ולעם ישראל הכי קטע מצחיק פה מישהו שלח לי איזה סרטון ואומר לי כבר דרה איזה בדיחה משחק של מקאבי בכדורסל חמישה שחקנים מאמריקה כולם גויים והמאמן יווני, אמר לי, זה לא רק גוי, זה גוי יווני, והגוי מדליק נרות חדוקה, ועומדים המנהלים של מקאבי עם קיפות נוצה כאלה על הבלורית, ואומרים אמן. כל האמן שלו זה סוכר. נו, לצחוק או לפקוט, מה אתם אומרים? עכשיו, כשאני אומר את זה, במקום להגיד, וואו, איזה טיפשים אנחנו. כמה אנחנו חיים בחושך, המון שונאים אותי על זה. מה אתם שונאים? אני אומר לכם את האמת על עצמכם. מה אתם כועסים? חנוכה יכול לחגוג רק מי שסולד מתרבות יוון. מי ששמח שהאבנים הפסידו וגירשנו אותם פה והחיינו את בית המקדש, אלה השמאלנים רוצים בית מקדש? תארו לכם שמחר יבוא איזה מנהיג חרדי ויגיד החלטנו לבנות את בית המקדש. אתה יודע מה יקרה פה? המאה אלף שמאלנים מתל אביב יעלו לירושלים בתוספת תגבורת של עוד 900 אלף. כל מצביעי העיר והפסיכופתית ההיא, זאת שמדברת בלשון הפוכה, שכחתי את שמה, והטמבל השלישי והקיפה בגודל של שקל, יעמדו כולם בכניסה לירושלים. להבדיל, השלטים לא יגידו, ביבי, לך ביתה. מה יהיה כתוב בשלטים? חרדים חשוכים, צער בעלי חיים, לא ניתן לכם לשחוט אף כבש בבית המקדש. זכויות ועלי חיים. אלה חוגגים את חנוכה. מה זה חנוכה? חנוכה זה היוונים רצו להשמיד את בית המקדש. הצליחו החרדים לגרש אותם מפה וחוגגים את חנוכה. ואלה שרוצים לסרוף את בית המקדש חוגגים את ניצח. רצו להשמיד את בית המקדש. ובסוף אני טמבל. נכון או לא? הגיוניים מה שאני עורר או לא? תן להם פתח, תן להם פתח. תחזרו, אחר זהו. אני אגיד לך, לתת פתח זה מצווה. קרב אנשים, אבל מה? כל עוד לא מהירים על זה כלום. מתי הם ישתנו? איך פעם הם יבינו שהם עושים משהו לא בסדר? בסדר, בסדר, בסדר. אתה מבין? למשל, פה במדינה שהתחילו להשן, לא ידעו שזה עורג. פלא. בשנים הראשונות, עשר, עשרים שנה, אנשים חשבו שסיגריות זה בריא. למה? ביניהם יש לו עצירות. מה השירותים? שירותים. כולם בשירותים היו מאשנים. אתה נכנס לשירותים ציבוריים, נחנק מאשן. כולם עם הסיגריה. למה? האמינו שזה טוב לקבע. אחרי שגילו שזה גורם למעט שמונים מחלות, ביניהם סרטנים הכי קריטיים שיש, וכמה מתים מיליונים בשנה כל שנה מזה. אז התחילו להבין, הם כבר היו מאוחר. זהו, כולם כבר אלפים מהשנים. אפילו בחורי שבועות נפלו בזה. אני רוצה להגיד לכם שאני הייתי כאן בכיתה ח' גיל 13, לפני 40 שנים, בבית ספר א' ד' גורדון בבת ים. היה איזה אחד ג'ינג'י, שבגיל 13 הופיע יום אחד לבית הספר כיתה ח' עם סיגריה ביד. כולם עמדו דום עמומים, אף אחד לא יכול לצייץ. עמומים. המורים, התלמידים, כולם היו, תוך שבוע כל בת ים. והעיר בת ים רעדה וחרדה. אבא שלי עליו השלום, מיד שמע על זה. זו הייתה שיחת העיר. הוא אומר לי, תיזהר לא להתקרב לעבריין הזה, אני מזהיר אותך. אם הוא בא לכדורגל, תן לו שישחק, תברח. מורים רעדו ממנו. הוא היה מגיע, יש משחק? כן, כן, בואו נשחק במקומי. כולם רוצים לברוח. לא היה אחד בבת ים שלא ידע שזה הפושע הכי גדול בתולדות העיר. למה הוא מאיז בגיל 13 להדליק סיגריה? עכשיו תבינו מה קרה פה לחילונים ב-40 שנה. אם היום ילד בכיתה חלק לדליק סיגריה, מישהו יגיד שהוא פושע? אחי, יש לך בשבילי אחת? תדליק לי. עם אבא שלו, מה שאין? ביחד בסלון. תדליק לי סיגרי אבא. למה כזה? בוא, יש לי בשבילך גרס. מדיקל, נמצאו מילה. מדיקל גרס. פתאום כולם נהיו חולים. מדיקל... אני, פעם הזמינו אותי לדנברג קולורדו. לסמינר, לשבתון. זה שהיא ריח אותי, אומר לי כבוד הרב. המדינה פה בפריחה אדירה. נדלן שלשת עצמו. מיליון אמריקאים עברו מארצות הברית לדנברג קולורדו בשנה. מה זה מיליון מסעיות נוסעות לדנברג קולורדו, אם ראיתם, לספר דירות ולקנות בתים. הכל הנדלן שלשת עצמו תוך שנה. אמרתי לו, מה קרה פה? מה קורה פה? הוא אומר לי, הוציאו פה חוק שאפשר לאשן גרס ברחוב. איזה עלובים. בשביל זה מוכנים לקחת, למכור את הבית, לעמיס ספות, מזנונים, לנסוע 12, 14, 17 שעות בממשאית, לסדר מחדל, כל העוגמת נפש הזאת, בשביל שיוכל ללכת ברחוב. חלק מהם יהודים. לא, לא בושה, תגידו אתם. גם פה אותו דבר. באו אליי אנשים בדרשות. ואני מסתכל על המרוקאי בן 60, דבר איתי, הריח של הגרס נכנס לי בעף. מה, זה גם אומה של גרס? אז אמרתי כזאת, המציאו לזה מילה. חולה, לא חולה, אני אומר לך שזה דופק את המוח. דופק את כל התאים של המוח. זה גורם לאנשים לנרוואנה ואז לקיצוניות ולעצבים. זה הורס את הבלנס, את האיזון הנפשי. אפילו רופאים אמרו לי את זה. הכול בלוף, זה גומר על הבן אדם. אני היה לי תלמידים שהיו בעבר באודו, חזרו בתשובה ובאו לישיבה. הייתי מיד בשיעור גמרא, יודע מי ישן גרס באודו ומי לא. אמרתי לו, אתה ישנת הרבה, נכון? בגואה. הוא אמר לי, כל היום הייתי מסתול בחוף. לא רואים. לא יכול להתרכז 20 שניות בגמרא. המוח גמור. גמור. אין לזה חוכמות. תעשן, תהיה בנרוואנה, נדפק לך המוח, תגיע לשמיים, תשלם על כל יום ויום. כי יש אדור בתורה ונשמרתם מאוד לנפשותיכם. תשמרכו עתיד לדרוש כל אדם ואדם על פעולות שהוא עשה שמידו לו את הבריאות. גם צריכים להזמין, נכון שזו מלחמה קשה מאוד, אבל חייבים מאוד להיזהר וצריכים לשמור על השיניים ועל ההיגיינה של החניכיים. ולא שאלו יהיה לך ראש שומני ומלא קסקסים ועריכות ולא לאכול שום ובצל ועמבה וחילבה בכל מקום. אתה אוכל בבית שאתה לבד. בתנאי שאתה רווק. חילבה זה מתכון לגירושים. כמה עמבה. יש אנשים, אפילו חרדים, הם לא לימדו אותם על היגיינה. בסדר עכשיו שהחרדים הם האנשים הכי מאושרים במדינה ואיך תראה בבני ברק איך הם גרים, דירות פשוטה הכל בלי שום שכלולים והם הכי מאושרים במדינה אבל יש ביניהם כאלה שהם כאלה צדיקים שבאמת לא מעניין אותם בכלל העולם הזה. כלום. לא אכפת להם שיש פה קטם בתקרה ושבור הפאנל והכיסא מתנדנד. לא מזיז להם. שהאוטו כולו מצ'וקמאג וקיבל מכה מימין ומשמאל. אין בכלל הרהור אפילו ללכת לתקן תפח. מה זה כערף עין, חזל אומרים. עבל אבלים, הכל דמיונות. אנחנו משקיעים רק בתורה, בתיקון עמידות, אבל מה? אני כמה פעמים באתי, דיברתי... רציניים, אני אפס לידם, באמת, בלי להשתכל, אני אומר לכם, בלי להיות... לשחק אותה עניו עכשיו. אני אפס לידם. שלמדו, גמרו שס, פרוסקים, גמרו מה שאתה רק רוצה. היו באים, והיית רואה שיש להם ריח מהשיניים, מהחניכיים, אחר כך בא, אומר לך, תשמע, כבוד הרב, אתה יכול לעזור לי, יש לי בעיות בשלום בית. היה לי מקרה כזה. זה מקרה ישראלי שחזר בתשובה, והוא בא אליי ואומר לי, יש לי בעיות בשלום בית. אמרתי לו, אני אגיד לך עכשיו מה לעשות, תראה איך הכול נפטר. הוא אומר, מה? אמרתי לו, לך מהר לרופא שיניים, תגיד לו שיש לך בעיה בחניכיים, שיתאפל לך בחניכיים. הוא אומר, איזו בעיה שלי? אמרתי לו, אל תדאג. תלך לרופא, תגיד לו שאני שלחתי אותך. למה? הוא מדבר איתי ואני כמעט מתעלף מהריח שיוצא לו מהחניכיים. חשבתי איזה מסכנה אשתו. מסכנה אשתו? אמרתי, איך הוא יכולה לחיות עם אדם כזה? הוא לא שומר על עצמו, יוצא ממנו רכות. והוא בן אדם טוב. בסוף הוא בא ואומר לי, אתה לא תאמין, צדקת. הרופא אמר לי שאני הזנחתי את החניכיים שנים, ועכשיו צריכים לעשות ניתוח ולהוריד אותם, ואל תשאל איזה סיפור. חלפה איזו תקופה, אני ראיתי אותו, שום ריח לא יצא ממנו. אמרתי לו, תגידי, איך השלום בית? הוא אומר, שתבח שבו הכל הלכה. אני אתן לכם עוד דוגמה. פעם הייתי, אמרו לי, אתה יכול לתת שיעור במדרשייה? איזה מדרשייה? אמרתי, כן. באתי לשם, בסוף הדרשה באה לי בחורה, מינימום 200 קילו, לפחות, מאוד מאוד כבדה במשקל. אומרת לי, כבוד הרב, אתה יכול לתת לי ברכה לשידוך? אני לא יכול להיות סבורה, אני לא יכול, אני לא שם טוב עם זה. אמרתי, איך אני אעזור לבחורה הזאת, לשחק אותה? כן, כן, מי שברח יהיה לחזיבו כתוב וללכת. לא פתרון. התורה אומרת, לא תעמוד על דם רחע, אתה צריך לתת לבן אדם הצעה שתציל לו את החיים. איי, אבל זה ריבושה, לא נעים. הבן אדם ייפגע ממך. ואז אני שוקל בדעתי, מה עדיף שהיא תסנה אותי, אבל אולי אני אצילה את החיים? אני חושב לעצמי, טוב, מה אכפת לי אם היא תסנה אותי? אני עכשיו נתתי פה דרשה ואני הולך, מה אכפת לי מעצמי? אבל אולי ההצעה שאני אתן לה היא אצילת החיים. אמרתי, אני חייב להגיד לה. אמרתי, תראי, אני אגיד לך, בדור הזה באים אליי בחורים, אף אחד לא רוצה אפילו לצאת לפגישה עם אישה שהיא מאוד כבדה במשקל. אין מה לעשות. פעם זה היה במודה. היום אף אחד לא רוצה. אני נותן לך היצע. מה? תעשי את הניתוח הזה שעושים. תוך שישה חודשים את תורידי מאה קילו והכל יהיה בסדר. אתה חושב? אמרתי, בטוח. ומה? זה יציל לך את כל החיים. תתחתני וילך ילדים ואז תביני. שמעו טוב. הוא אמר, אין לי בסדר, וזהו, שכחתי ממנה. חלפו איזה כמה שנים. אני הולך ברחוב בקווינס, אני מכיר את ניו יורק. הוא ראה בעל מולי. כבוד הרב, כבוד הרב. השם ירחם, נסתבל. עושה לי ככה בחול, מה זה טוב? שלום, כבוד הרע, מה נשמע? טוב, ברוך השם, שלום, מה נשמע? מדבר... פתאום היא קלטה שאני לא מכיר אותה. מה, אתה לא מסייע אותי, אה? אני זוכר, אבל לא זוכר מאיפה. אומרת לי, אני זאת שאמרת לי במדרשייה לעשות הניתוח. כמעט התעלפתי. בדיוק מה שאמרתי לה קרה. היא אומרת לי, התחתנתי ויש לי כבר שלושה ילדים ואני מאושר, אני חייב איתך את החיים שלי. נהייתה מסתווה לבחורה הזאת. ואם אני לא... כנראה שהיא הייתה נפטרת רווקה מן העולם. ויכול להיות שאני הייתי נותן על זה את הדין. יכול להיות שהקשבחו היה אומר לי, הדם שלה עליך. אנחנו הרבנים או אנשי ציבור הרבה פעמים פוחדים להגיד לבן אדם את האמת בפנים. לא יודעים איך הוא יגיב. אבל זה בגלל שאנחנו לא מספיק צדיקים. מי שצדיק באמת אכפת לו מהשני, לא אכפת לו מעצמו. אז מה אכפת לי? שייתן לי סתירה. שייתן לי סתירה. מה אכפת לי? שיסנה אותי. שיקלל אותי. מה אכפת לי? אני צריך עכשיו להגיד לו את האמת. יסנה, יסנה. נכון או לא? בואו רק נסיים את העניין. אז משתמשים בצועה המיובשת שלהם לעבד אורות וכותבים בהם ספרי תורה, תפילין וכולי. באמת, עכשיו השאלה שלי היא כזאת. דברי המדרש הם קצת מויים. איזה סוד יש בזה? מה יש בזה? הכלבים יגידו שירה בואו נשתחווה ונכרה נברכה לפני השם עושינו על זה צריך לתשום שמונים וחמישה טעניות והמלאך מה עונה לו פסוק שכל ילד יודע ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו זה הסוד הגדול כל ילד בגיטה א' יודע את זה פעם בשנה נותנים לכלבים וזה על זה שהם לא נפכו במצרים על תשוביי רבותיי, הצפרדאים במכת צפרדאה קפצו לאש במסירות נפש. מה הם קיבלו על זה? מה הם קיבלו על זה? יצאו מהאש וחזרו לחיים? והכלבים שתקו וכלום, זהו. לא קפצו לאש. מה יותר קשה? להסתרף באש עבור הקב' ברוך הוא או לשתוק? הכלבים שתקו וקיבלו שכר מופלג. ספרי תורה היו כותבים, והתורה היה לכלב חלק. בזכות היצירה שלו איבדו אורות של ספרי תורה ותפילים ומזוזות. זה לא צחוק. זכו אלא במה הכי טמח, חיה הכי טמח שיש בטבע, שכל ספר תורה שהיה בזמנם היה להם בו זכות. והצפרדים מה קיבלו? כלום. הקיבה שלהם התברכה, שמצואה שלהם אי אפשר לעשות כלום, רק הכלבים. אבל השאלה, מה קרה? אתם יודעים, יש קפה שעולה 10 אלף דולר לקילו. למה? זה גרגירי קפה שהקופים בולים, זה מושרה בקיבה שלהם, עם עמיצי קיבה שלהם, הולכים את זה בצואה שלם. הם לא תוכנים את זה. הקבעה לא תוכנת. מיד זה יוצא אחרי כמה שעות. לוקחים את זה, שוטפים, מאבדים, תוכנים, ואומרים שזה קפה הכי טעים בעולם. ואם זה קשה, את מכירה ישראלי שהשתה מהקפה הזה? אז מה אכפת לדעת אם זה קשה או לא. אני הייתי באיזה מקום, אומרים לי, כבוד הרב, אנחנו רוצים לתת לך מנה מיוחדת, יש בזה זהב 24 קראט. תראה, הם לא מעוניינים. אומרים, למה? אתה יודע, זה שווה אלף דולר הצלחת. תאכלו את זה אתם יחד עם האישה שלכם. מה אני רוצה? לאכול זהב? מה אני אוהילי לאכול זהב מותח, בצלחת? רושם. אנחנו כאלה עשירים, סורפים זהב, זורקים את זה בצלחת ואוכלים. לא תמטו. פעם איזה אחד בא, הוא אומר לי, כבודה, אני רוצה לתת לך מתנה. פתח לי ארון, היה שם איזה 30 בקבוקי יין שוכבים ככה. מוציא לי בקבוק, אומר לי, ניקח מתנה. אני חושב שזה היה לפני פורים. אמרתי לו, תודה. הוא אמר לי, אבל תשתה אותו באירוע מיוחד. זה כל בקבוק עלה לי אלף דולר. מיד אמרתי לו, כך, כך. אני לא מבין בעינות. יין של 12 דולר בשביל להיות אותו דבר. לא חבל לספרוף על האלף דולר. יש כאלה, אתם מכירים את הפוזות שלהם עם הקוס? כל הפוזות שלהם. אני פעם הייתי במיאמי, מעניין אני נוסע לשם עוד שבועיים עוד פעם, לאותו מקום. עכשיו בסוף הדרשה של יום שישי בלילה, אני צועד עם איזה עשרים בחורים מהדרשה, זה כיוון המקום שאני צריך לישון שם, היה שם איזה אחד בוכר עם קוקו, היום הוא כבר צדיק, הוריד את הקוקו וחזר בתשובה, אבל אז עוד היה לו קוקו. אנחנו עכשיו עוברים, אני רואה מסעדה, לא נשכוח, זה פלורידה, זה שבת, ביזניס הזה יושבואלה, גויים. אני רואה 20 רולדסטרויסים, חלק מהם לימוזינה, אוטו מאוד יקר, אפילו באמריקה. רולדסטרויסים, עומדים שם כולם, עומדים ככה, הם נהגים. אני שואל אותם, מה זה המקום הזה? זה בוכר אחד אומר לי, המקום הזה זה מסעדה של כל השחקנים. הוא אומר לי, אתה רוצה לשמוע סיפור? אני אומר לו, נו. הוא אומר, פעם מציעו לי איזו בחורה לפגישה, לדייט. אז אמרתי, טוב, אני אקח אותה, אני ידעתי שיש פה מסעדה. לא ידעתי איזה מסעדה זאת. לא הייתי דתי. אז נכנסתי למסעדה עם הבחורה, מביאים לנו תפריט. אומרת לי, הבחורה, אולי נשתה איזה בקבוק יין, נזמין בקבוק יין. אז היא אומרת למצרי, אתה יכולה להביא את התפריט של העינות? מביאים לנו איזה נייר, ככה אני מסתכל, אני רואה, מה? בקבוק הכי זול, 20 אלף דולר. הכי זול! היו גם יותר עיקרים. אומר איתך, הלב שלי התחיל לעבוד על 200. מה אני עכשיו אעשה מאת הזמין בקבוק של 20 אלף דולר? אני צריך... משכנת על זה. למשכן את הבית. בוחרים נדיבים גדולים. אז הבוחרים הם אחלה נדיבים, אחלה אנשים. בקיצור, אז הוא אומר, מזלי, לפני שאני מתעלף, הבחורה אומרת לי, נראה לי באנו למקום הלא נכון. אמרתי לה, כן, כן, כן, מהר, מהר, בואי נברח. עזבוי שם הכול וברחו. הוא אומר, הייתי יוצא משם בשלושים ארבעים אלף דולר חשבון, ובסוף באמת לא יצא לי איתה כלום. מאלה הייתה נהיית אשתו, לפחות היה שווה, השקעת. אבל בסוף, 30 אלף דולר, והיא מבלעת ואוכל... אפשר עוד בקבוק? ואתם חושבים, תגידו, אני שאלתכם שאלה. עכשיו נגיד, אם היה קורה לך כזה דבר, יש אנשים, היו אומרים, יאי, יאי, זה לא בשבילי, אני פועל, אני מה, אני נהג. אני לא יכול לשאול אם 20 אלף דולר בקבוק, זה לא שייך, באנו לפה בטעות, קומי, מה את מזמינה לי עכשיו בקבוק? אבל יש כאלה מהבושה, לא מדברים כלום. כי בושה, זה הדבר הכי כואב בחיים. אתה רואה שלפעמים יש קונפליקט בין קמצנות לבושה? תשים לב, יש אנשים שהבושה יותר כואבת להם מאיבוד ממון. ויש אנשים שהם כאלה קמצנים שהאיבוד ממון כואב להם יותר מהבושה. אבל מי שהבושה יותר כואבת לו, הוא מסוגל להפסיד חמישים אלף דולר, יקרה לו להגיד כלום. ולבכות על זה שנתיים אחר כך. כי הוא לא עומד בניסיון של הבושה. והעולם הבא כולו בושה לאלפי שנה. תחשבו איזה כאב רוחני זה בושה. נתתי על זה משל. ראיתם פעם שאתם מתאגרפים? מיסטר וויליאמס נגד מיסטר ג'קסון. והם בריונים, הרי אדם, ואחאים הקפיצות שלהם. Ladies and gentlemen, מיסטר וויליאמס בפינה ימנית, מיסטר ג'קסון בפינה שמאלית, heavyweight champion of the world, 50 knockout. ככה עושה לכולם, וכולם צועקים, כל עצמי אדם באים לקרב וגרום, משלמים עשרת אלף, עשרת אלפים דולר לקרטיס, לשבת מקדימה. פלוף של האמריקאים. טוב, עכשיו מרביצים אחד לשני, וויליאמס, בום, ג'קסון מחזיר שניים, וויליאמס נותן לו עוד שניים, ככה מתנדדים שניהם, שעיניים עפות לכל הכיוונים, העיניים מתנפחות, בסוף אחד נפל. עכשיו נגיד שג'קסון נפל. אחרי שג'קסון נפל, שומעים עשרת אלפים צמאי דם צועקים, הוא שומע את השעגה של האויבים שלו, מה הוא עושה דבר ראשון? עוד שנייה הוא עומד למות בבית חולים מזעזוע המוח. דבר ראשון, הוא תופס את החבלים ושערית כוחותיו, עומד על הרגליים ומנפנף לקהל. ואז כולם מוחים לו כפיים. מה, אני עוד שם. עוד שעה בבית חולים, מיסטר ג'קסון נפטר אחרי הקרב מזעזוע המוח חמור. אז למה קם אתה טיפש? תן לרופאים לבוא לקבל לך את הראש, את העמוד השדרה, לשימו לך קרח, לא יודע מה. תנו לך אולי איזה אירועי דם. משהו! מה אתה קם? כולם יודעים שבזמן כזה לקום זה הדבר הכי מסוכן שיש. מה אשר לקבל את הדקה בושעה זאת. אני חייב למנוע את זה בכל מצב. אני פעם הלכתי לגנע תערוכה שהייתי בן 17, בחופש הגדול. יש את זה עדיין? קיר המוות. מביאים איזה גו עם אופנוע, כי היה ממש קיר 180, איגול כזה, קיר ככה, והוא נוסע על הצד. מרוב המהירות הוא לא נופל. וכולם עומדים ככה ומסתכלים לבור. איך הוא נוסע? עושה איזה 20 סיבובים, ושלמים עליה עוד כסף. אבל מה נעשה שהיה לו פתאום נזילה מהאופנוע? נזל שמן. ובאחד הסיבובים הגלגל האחורי חליק, והבן אדם עף לצד השני. בום! נדבק לקיר. הוא, עם ההופנוע שלו, קיבל כזו מכה מהקיל. אני אומר לכם איזה רעש היה עוד עם הכסדה. בום! נזרק לקיר כאילו זרקו אותו מקומה 100. נפל הבן אדם, הייתי בטוח הוא מת. זהו. לא עברה שנייה. הוא קם, עושה ככה. אתה רואה איך הוא מת מכאבים, אבל הוא עושה ככה. למה? לא יכול לסבול תבושה. פעם אני ראיתי אצלנו אחד בישיבה, אמצע היום, חליפה ועניבה. ממתי בחור ישיבה שם עניבה באמצע היום? היה ארבע, חמש, אחרי צהריים. אמרתי, מעניין למה זה לבש עניבה. באתי אליו, מה? אומר לי, אני נוסע לברוקלין לשידוך. אמרתי לו, תגיד, יש לך כסף? הוא אומר, כן. אתה בטוח? כן, הרב נתן לי מאה דולר. אמרתי לו, ככה זה עובד? מי שהולך לשידוך הוא בא לרב והרב נותן לו? הוא אומר, יש ברירה, אני כל היום יושב ולומד, אני לא עובד. אז אני צריך שידוך, אז הרב נתן לי. אמרתי לו, ואיך הרגשת שהרב נתן לך את הכסף? הוא אומר, האמת? זיפט. לא ידעתי איפה להתחבות מהאבושה. מה אני אעשה? אני צריך לחתן, אני אקשה לי לבד. אמרתי לו, תגיד, אם אני הייתי מביא מכונה לישיבה, יש לה שתי זרועות, עם חור כזה, אתה מכניס את הראש, מסגרים עליך שני הזרועות שלא תברח, והזרוע השלישית עם כפפה ככה של אגרוף, בום! מכניס לך פה אגרוף במצח, מפיל אותך על הרצפה, ונופל לך ככה שטר של 100 דולר על האגרוף שקיבלת. בפעם הבאה שהיית צריך לצאת לפגישה, למי היית הולך בשביל לקבל 100 דולר? לרב? או למכונה שלי. הוא אומר, בטח למכונה. אמרתי לו, אני עכשיו הוכחתי לך מה שחזל אומרים. שהאבושה רוחני והוא יותר כואב מעונש פיזי. אתם יודעים כמה אנשים התאבדו פה במדינה בגלל שהעיתונאים השמאלנים, צמאי אדם, עמדו לפרסם עליהם כתבה? מה הם לא עשו? הם התכננו שלא יוציאו את הכתבה הזאת. אל תעשו לי את זה, אני לא אוכל להסתכל על הילדים שלי יותר. מה יצא לכם מזה? די, לא הסכימו. אני אשלם לכם, מה שתרצו, תגיד, חמישים אלף, מאה אלף, אלפרסנט? לא. והוא התאבד? ומישהו מהם עשה חשבון נפש? כנראה שלא. כנראה שלא. היה מקרה שהבן אדם התאבד יום לפני ועדיין פרסמו את הכתבה. אין להם דין, אין להם דען, אין להם ירד שמיים. זה מה שאמר אברהם אבינו, אין ירד אלוקים במקום הזה. הארגו אותי. בשנייה הארגו אותי. ממש, רבותיי, רק בואו נסיים את זה ונסיים להיום. אז הצפרדים לא קיבלו כלום, קפצו לאש, קיבלו כינים. והכלבים לא נפחו, קיבלו אחלה של דבר. אז מה קרה פה? התשובה רבותיי, לפעמים יותר קל להיכנס לאש מאשר לשתוק. לפעמים יש מחלוקות, בית כנסת, בשכונה, ועד הבניין, חברים, בני דודים, חבר'ה, מה לא? אפילו בישיבה לפעמים. מתחיל שניים רבים וכולם עכשיו תופסים צעד. נהיה מפלגות. ואדם אחד שותק, לא מדבר. מה אתה אומר, מי אתה? אני לא מתערב. תגיד משהו, שמועד דעתך, לא מדבר. זה יותר קשה מלקפוץ לאש. והרעייה, ובזה סיימנו להיום, הרעייה זה לוט. אם שואלים אתכם מה הרעייה, הנה אני אומר לכם את הרעייה מחזל. מביא רב דסלר. רב דסלר כותב בספרו, מכתב מאליהו, לא תשא בכל החיים שלו שתי מצוות רציניות. אחד, שהוא בא עם אברהם, הרי הוא בא עם אברהם לשמור על הרכוש שלו, על ירושלים. אברהם אין ילדים והוא אחיין. אם אברהם נפטר, הוא לא תניע במקום מיליארדר. אלפי גמלים וסוסים וחמורים וכבשים ומשרתים. אברהם עשיר. הכי עשיר שיש. ואין לו ילד. עכשיו אם אברהם ייפטר ואני לא אהיה שם, כולם יפזזו את הכל. אני חייב להגן על העתיד שלי. אין ברירה. חייב להידבק בדוד ולקוות שהוא ייפטר מן העולם כדי שאני אסכה בירושה. ולא. אז לא תייצא עם אברהם למסע. אחרי כמה זמן מגיעים למצרים, אברהם אומר לשרה, תגיד לי שאת אחותי, למה? אפילו הרוצחים פה, הם לא ילכו עם אישה נשואה. אין מציאות כזאת. תבוא למחבל חמאס. רוצח אנשים, שם פצצות, הורג ילדים. תגיד לו, הנה, אישה פטמן נשואה, לך איתה. מה? רק על זה שאמרת, אדם אותך הוא מפוצץ. הוא יסכים? לא מאמין שכן. אז אברהם אומר, פה אף אחד לא ילך עם אישה נשואה, לכן מה הפתרון? יארגו אותי כדי שתהיה על מנהל. להרוג אין להם בעיה, זה בגנים שלהם. ידיים ידי אסעה וישמעאל פרעי אדם, זו התורה אומרת. בשנייה הורגים אותך. אלא מה היא? אברהם אומר לה, תגידי שאת אחותי. עכשיו, לאות עומד שמה. כל מה שהוא היה צריך לעשות כדי להפך למיליארדר, זה להגיד שתי מילים. משפט אחד. דוד, התבלבלת? אשתך התכוונת, לא אחותך. אז פרו היה אומר, מה? שיקרתם למלך? איך ייתכן ששיקרתם למלך? אתם שומעים? איך ייתכן ששיקרתם למלך? ומיד היום מוצאים את אברהם להורג. עד רבה זו הייתה סיבה לקחת את אשתו שהייתה האישה הכי יפה בעולם, שתגעו מהיופי שלה. אז ממילא אברהם היה נהרג, שרה הייתה נלקחת לבית פרו, ולא, תהיה נהיה מיליארדר, ולא רק זה, גם היה מקבל מהמלך עוד כבוד. אתה יקיר ההורמה, בזכותך קיבלתי את האישה הכי יפה בעולם. כל בעיה שיש לך, עליי. עכשיו, לא תהיה גרידי, תאף בצע, חמדן, רודף ממון. הוא עומד שם ו... לדבר. מילה אחת שלי ואני נהיה מיליארדר. מה זה? ארגו את הדוד. אז מה? דוד הצדיק, הפנת החרדי הזה. מה קרה? אני אגיד עליו קדישים. יעשה לאילו נשמתו. הדוד אברהם, אל תדאג. אני אדאג לנשמתך בעולם הבא. אבל מה? הוא שתק. זה מעשה אחד. מעשה שני, באים מלאכים לסדום להשמיד את סדום. מיליוני סותים שצועדים ערומים במצעדים, גנבים, מה לא היה שם? חמש ערים של רוצחים וסותים וכל מה שאתה רק רוצה. סדום להמורה. עד היום פה בבית משפט חילוני, מי שנגע בבחורה בלי רשעות או ש... קוראים לזה, מעשה סדום. למרות שחלק מה... אפילו לא יודעים מה פירוש הביטוי, כי... פתחו תורה. תגיד לו, כבוד השופט, אתה ישמת עכשיו את הבן אדם במעשה סדום. אתה יכול להסביר לי מה פירוש? וואלה, לא חשבתי על זה. לך לגוגל, הם יגידו לך. הוא לא יודע, הוא בחיים לא פתח גמרה, בחיים לא פתח ספר. הוא לומד דברים של גויים, משפטים של טורקים ואוטומנים ובריטים ואמריקאים. תורה הוא לא לומד, אז הוא לא יודע מה זה מעשה סדום. הוא לא ה' מסכן. אז עכשיו הקרשבח הוא שולח מלאכים לסרוף את כל הרשעים, להשמיד אותם, לנקות אותם מן העולם. זה פרשה שלמן. הם מגיעים לבית שלות, באים אנשי סדום להינוס אותם. הוציאה לנו את האנשים האלה ונדעה אותם. והשימה כותב, רצו להינוס אותם. זה היה בסן פרנסיסקו. לא תומר, קחו את הבנות שלי. מה אתם צריכים את האורחים? זה גברים. לא, לא, אנחנו לא מעוניינים בגברים. אנחנו תל אביבים. תוציא לנו אותם. קחו את הבנות שלי, את הבנות שלך תיתן למי. טוב, קחו אותי. מה זה קחו אותי? קחו אותי, אתם יודעים מה הולכים לעשות לו. לא, תביא לנו מלאכים. עכשיו, הם לא יודעים שזה מלאכים. הם התחילו לסנבר אותם, הקעו אותם בסנברים, ואחרי זה השמידו את כל שוסדום ורק הוא ניצל עם שני בנותיו. חתני מת, אשתו מתה, היא הפכה לנציב מלך. עכשיו תגידו לי אתם, איזה בן אדם נורמלי, הגיעו אליו עכשיו אורחים לבית, נותן להם איזה מרק לאכול, מקלחת, יושבים בשולחן, מגיעים פתאום קבוצה של מחבלי חמאס. תביא אותם. לא, לא, קחו את הבנות שלי. מה לך בלהם? חבר'ה, אני מצטער, לא ידעתי שאתם בוקשים. צאו החוצה, לפני שיארגו אותי ואת הבנות שלי. אני באתי לארח אתכם, אבל אני לא ידעתי שרוצים עכשיו לרצוח אתכם ולענוס אתכם. מהר, מהר, תצאו לפני שיארגו גם אותי, נכון או לא? מהר, קחו את הבנות שלי! מה, אתה שפוי? תראו מה זה הכנסת אורחים. אני מוכן למות על המצווה הזאת. קחו אותי, תחתכו אותי לחתיכות, אל תיגעו באורחים שלי. הם אורחים שלי פה בבית, אל תיגעו בהם. הם לא מסכימים. עכשיו שואלים, לא זכה שהמשיח בא ממנו. על איזה משתי המצוות הוא זכה, אומרים חזל? על מה? על השתיקה. על הדקה הזאת של השתיקה. מוכן למות? לא קיבל על זה כמעט כלום. זה שמוכן לתת את הבנות שלו קורבן? כמעט ולא קיבל על זה כלום. על מה הוא קיבל את המלכות של מלך המשיח? על הדקה שהוא שתק. עכשיו אני שואל אתכם מה יותר מצווה גדולה כולם יגידו מוכן למות עבור המצווה מה זה שתק בי גדיל שתק התשובה היא כיוון שהוא התחנך בבית של אברהם אבינו על הכנסת אורחים מוסרים נפש זה בגנים שלו זה כמו שתגיד לבוחרי שמי שיבוא אליו הביתה והוא לא יגיש
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









