מה באמת היה במתן תורה

אנחנו נמצאים ממש לפני פרשת יתרור הפרשה שהפכה אותנו לעם הנבחר והקדוש היום הזה נהיית לעם הולכים לקרוא בשבת את פרשת יתרור ושמתי לב שהרבה אנשים שומרי מצוות, בחורים, בחורות לא בדיוק יודעים מה באמת היה במתן תורה אדם יכול להיות שומר מצוות 50 שנה קלים אותו שאלות של כיתה א' הוא לא יודע וזה נפוץ הרבה פעמים שאלתי אנשים שהם מאוד דתיים כל החיים דתיים פסידים, ליטאים, בעלי תשובה, ספרדים לא מודעים מה היה באמת בפרשת יתרו אז נתחיל בשאלה מה זה באמת חג שבועות איך קוראים לחג חג שבועות חג מתן תורה אבל יש עם השם הזה בעיה מה זה עוד חג מתן תורה? בשבועות לא קיבלנו תורה. לא קיבלנו תורה בשבועות. שבועות משה קיבץ את העם בזין, בסיוון. כולם עמדו, התקדשו, שלושה ימים. הקב' ברחוב ירד על הר סיני. בסך הכל הוא אמר את שתי הדיברות הראשונות. בדיברה השלישית כבר לפני שהתחיל להגיד אותה, פרחה נשמטה מרוב פחד. קיבלו פחד, פחד גדול, פרחה נשמתם, המלאכים היו מחזירים את הנשמות לגופות, מתו מוות קלימי. צעקו למשה, תציל אותנו מהפחד הזה, אנחנו לא יכולים להחזיק פה, אנחנו, מה שהקב' יגיד נעשה ונשמע, רק שלא היה, אתה עלי אתה לאר תדבר איתו, משהו יגיד נעשה, לא יכולים להמשיך פה במעמד הזה, פחדו. משה צריך להרגיע אותם, אל תיראו, הקשבך הוא לא בא להזיק לכם, הוא רק מנסה אתכם. אני תמיד אמרתי, מכאן ראיה שהטבע האנושי, אף על פי שחצי מהאנשים בעולם מכחישים את זה, אבל הם בתוך תוכן יודעים שזו האמת. הטבע האנושי, שהאדם קשה לו להשתנות, אלא אם כן נכנס בו פחד מן הדין. שהוא יודע שיש לי הרבה מה להפסיד. כשאדם חי באופוריה, אין לי הרבה מה להפסיד. נו, אז בסדר, אז אני לא מושלם. נו, אז אני כעסן. נו, אז אני גפתן. נו, אז אני גנב. אז אני עצלן, חסר תועלת. לא נורא, בסדר, אני אחי את החיים. מסתדר. שורד, איך אומרים בארץ, חיים. אני אומר גם כלב חי, מה זה חיים? כל אופן, מה הנקודה? הנקודה שברגע שאדם מתברר לו, שהדרך שהוא חי בה, היא תביא אותו לאיבדון, ולאיבדון הזה יהיה מחיר כבד, אז הוא מזדעזע ומוכן מיד להשתנות. והרי היה לכך, זה השביל אוקטובר. היו לי בסמינר עכשיו אנשים, כמה בנות אמרו שהן כבר שומרות שבת מאז אוקטובר 7. אמרתי, מה קרה? אומרים, אנחנו מרגישות שסוף העולם מתקרב לפני שנאחר את הרכבת. ‫אנחנו מרגישים, הפחד הכריע אותם. ‫הם ידעו על שבת הרבה לפני, ‫הם ראו מה קרה, ‫פתאום הם החליטו לחזור, להתקרב. ‫הפחד עשה את מה שכל הדרשות ‫שהיו עד אז לאותו יום לא עזר. ‫פתאום רגע אחד של פחד, ‫הרי היה טעונות, מחלות, ‫צרות, למי רצים? לרבנים. ‫-גדולה, שרד הטובה. אז ההגמרה אומרת שמה שהחשבי ראש הוציא את הטבעת שלו ונתן אותה לאמן עשתה עבור עם ישראל יותר ממה שארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות ביחד עשו. באו נביאים, דיברו, נתנו ספרים, נתנו נבואות, אימו. דברים מזעזעים לא השפיע פה ושם אבל חזרו לסורם אבל כשהמלך נתן לאמן לנאצי את הטבעת הוא יכול עכשיו לכתוב כל מיני חוקים לעשות מה שהוא רוצה כל עם ישראל חזרו בתשובה כולם אבל הרעייה היא זה לא שלא היו דתיים אז כולם היו דתיים לא היה חילונים אז בזמן אמן העובדה שהוא בא לחשבי ראש ואומר לו יש עם שונה, מפורד, מפוזר, שפתו שונה, דתם שונה, לבושיהם שונים, זאת אומרת הם שונים מאיתנו, הם לא מתלבשים כמונו, הדת שלהם שונה, השפה שלהם שונה, בקיצור הם חרדים, אנחנו גויים והם חרדים, הם שונים מאיתנו, תראה אותם, זה חסיד, זה קובעים, זה ציציות, מוזרים. שנים היהודים היו כמו היום לצערנו, ערב 80% חילוניים, אז המלך היה אומר, על מי אתה מדבר? על המוסלמים? איזה עם שונה ומפורד ושפתו שונה. היהודים באמריקה הם כמעט כולם כמו גויים. אוניברסיטאות, שמות של גויים, נהגים כמו גויים, תלבשים כמו גויים. שמות של גויים הכל. ילדים שלהם לומדים אצל הגויים. מה באמת מפריד אותם? בעצם זה שהאמן, בעל החש וראש, הצורה שהוא מתאר את היהודים היא לא משאירה שום ספק שהיהודים כולם היו דתיים, ובכל זאת, ובכל זאת, לא היו מושלמים. עובדה שהגמרא אומרת שהשרת הטבעת גרמה להם שכולם יעשו תשובה אמיתית. בכל אופן, אז נחזור לעניין, אז אני תמיד אומר, למה הקרש ברכוי צריך לתת את התורה בכזו עימה? לא היה עדיף, שם קצת מוזיקה קלאסית ברקע, קצת קינורות, איזה פסנתר, קצת גיטרה, איזה קצת רוח נעימה נושבת, ריח של יסמין קצת באוויר, נכון, הבאים יוצאים, יום אביבי, איזה כיף, פתאום הכלוש ברוך הוא שר להם, אנו אחי, השם אלוקיכם, אשר הוצאתי אתכם, מה, הוא צריך לבוא באמא, באפחדה, באש, כל שופר, סירנה, כולם רועדים, האדמה רועדת, פרחה נשמתם, כולם עומדים למות, בום, פתאום מתו כולם. הלכים היו מחזירים את הנשמות שלהם לגוף. מה היה צריך להתחיל את היהדות בכזו מופע אמה? התשובה היא כי זה הדבר היחיד שגורם לאדם במקום לקבל על עצמו ולהשתנות. ליטופים זה בסדר, יכול להיות שזה יעזור אחרי כמה שנים, אבל עכשיו אנחנו רוצים לזעזע אותך שמחר כבר תשמור שבת, לא עוד ארבע שנים. עכשיו, מה? סתירה, שתיים, הבן אדם מתעורר, בסדר, בסדר, הבנתי. זה טבע האדם, ככה ה' עשה את העולם. ולכן כתוב בתורת תשע פעמים לאהוב את השם ושמונה עשרה פעמים להיראה מהקדוש ברוך הוא, לפחד ממנו וגם כתוב פסוק מפורש כי מה השם הלוקח השואל מאמך כי אם, מה זה כי אם? רק דבר אחד, לא מבקש ממכם הרבה דבר אחד, מה אני מבקש ממכם? להיראה את השם הוא יכול היה להגיד כי מה השם הלוקח השואל מאמך כי אם לאהוב את השם רק זה, רק תאהבו אותי. נשקו מזוזה, תאריך ומה שאני אעשה בשבילכם, אבל תעשו מה שבא לכם. העיקר שתאהבו אותי. זה לא עובד ככה. השבחון יותר מעניין אותו עירה. מאז שהשבחון ברר את העולם, אין לו אלא ארבע עמות של עירת שמיים. מי שירה שמיים מחשב, ומי שלא, השם יצילנו. אז קודם כל מתן תורה היה בזעזוע גדול והיא ביותר בוקר, ביום השלישי, כל שופר הולך וחזק, משה ידבר והאלוקים נהנינו בקול והארש סיני אשן, אש, אשן, ערפל, פחד מוות ואז ראינו שאחרי שתי הדברות הראשונות כבר לא יכלו לשאת את האמה אז מה קיבלנו בשבועות? כלום שמענו שתי דברות, זהו לא קיבלנו שום דבר אפילו לא עשרת הדברות. משה עלה אל הער, ארבעים יום. אחרי ארבעים יום, הרכב של מוחמד לורד כי שיכת עמך, עמך, מי זה עמך? הערב רב. אלה המצרים שמשה הסכים שהם יצטרפו לעם ישראל, בלי להתייעץ עם השם. והזוהר והחכמים ולאורך כל הדורות ידוע שהערב רב האלה יעשו לנו את המוות בכל דור ודור יוכלו אותנו מבפנים, שתפו פעולה עם האויבים יערערו על התורה בכל דור ודור אנחנו רואים את הערב רב האלה בתוכנו עושים אותנו מבפנים מי זה הערב רב של היום? הבגט? חצי מהממשלה? כל מיני מפקדים בצבא? כל אלה ששולטים בתשקורת? כל אלה ששולטים בכל האינטרנט? שולטים בכל הסוכניות חדשות? הערוצים הערורים האלה פה שאוכלים את העם מבפנים כל דור ודור הם הורגים אותנו הגאון לבין לה אומר שלקראת הסוף זה יהיה הכי גרוע הם משתלטו לגמרי על ארץ הזו אומר באחרית הימים משלטו בארץ צאה צאה הערב רע כל דור ודור אותם מצרים מתגלגלים שוב ושוב ושוב ושוב ושוב דרך אגב הם מתגלגלים למשפחות יהודיות לאבא ואמא חרדית יכול אבא ואמא חרדית להביא נשמה לעולם, פתאום אתה מתברר לך בגיל 20-25, הוא איזה שמאלני, הוא הולך צועד במצעדי תואבה, יושב לך בערוצי השמאל עם הקיפה המזויפת שלו, ואוכל אותך מבפנים, ומלכלך על רבנים, ומכליש טעם, מקבל כל מיני מחמאות על זה שהוא סוטה, יש כאלה אלפים פה, זה לא רואה עכשיו רק מי שנולד לגויים או למשפחות ששונאי תורה, יכול לבוא מתוך המשפחות הכי חשובות, כי זה לא מדובר על הגוף עכשיו, אין ספק על היהדות שלהם, הוא נולד לי עם היהודייה, אבל זו נשמה שהתגלגלה בתינוק הזה, זו נשמה של איזה מצרי, שיצא ממצרים, משה צירף אותם, והיא בלי להתייעץ עם השם. אז אנחנו משלמים כבר 3,300 שנה את המחיר על הדבר הזה. אז משה ירד ביודזיין בתמוז, והוא רואה שהם רוקדים סביב העגל. שבר את הלוחות, עלה למכורת, שוב. בסופו של דבר, כמה משה היה בער? 120 יום. אחר כך מתא הוא הביא את הדיברות השניות ביום כיפור הוא בא ביום כיפור יש עכשיו דיברות שניות שהן קצת פחות ברמה מהדיברות הראשונות וכתוב והן ממאחורת היום ויושב משה לשפוט את העם אז התחילו הערב רב לבוא ולהגיד מה זה לקחתם מאיתנו כסף ובגדים ולא החזרתם אנחנו פה מחכים, אתה היית בער עכשיו 120 יום, ועוד 49 יום עכשיו, וכאילו משבועות עלית עוד 100, עד שבועות זה 49 יום, ועוד 120 יום זה 179 ימים, שישה חודשים, הם מחכים לכסף שלהם שיחזור שישה חודשים, כי מה פתאום עם ישראל באים למשה לדין תורה, כולם מיליונרים, כולם מילאים באבנים טובות, גדים, זהב, הם קיבלו ביזת הים, ביזת מצרים, אין להם מה לעשות בכסף, מה יעשו היהודים עכשיו, יש להם הון של תכשיטים, מה יעשו עם זה במדבר, יקנו גלידה, ילכו לפיצה, מה יעשו? מה יש לעשות בכסף במדבר שלהם? מה אני יורד? הבגדים שלהם גדלים יחד עם הילדים. בענן מכבס את הבגדים. הקב' הוא משתבח בזה שהרבעים שנה אף אישה לא הייתה צריכה להחליף סמלה. תגיד היום לאשתך, ארבעים שנה אני מתחתן איתך, בתנאי אחד. אני קונה לך סמלה. ארבעים שנה לא נחליפה אותה. מה יש? תגעת? אני צריכה כל ארבע פעמים ביום להחליף סמלה. כתוב על אשת פוטיפר בגדים שלבשה בוקר לא לבשה ערב זאת אומרת פעמיים ביום עם החליפה בגדים בשביל יוסף לעשות עליו רושם אני פעם הזמין אותי לאיזה אירוע יש באמריקה כזה מקום שנקרא מוזיאון השואה משהו מפואר מאוד עם הרבה תמונות ווידאו אז יש איזו משפחה אחת של מיליארדרים רציניים, והאישה שעובדת ומטפלת בבנים שלהם בן ובת, זו איזו אחת ישראלית מבוגרת, היא חזרה בתשובה מהסרט הראשון שלי, אינפורמציה אלוקית, שהיא גרה בהרמון שלהם, מטפלת בנסיך ונסיכה, עושר שאי אפשר אפילו בסרטים לראות כזה דבר. והיא התחילה ככה להגיד לי, אני התחזקתי פה וטוב. בקיצור, יום אחד, אז התחלתי לבוא לשם, היא הייתה אומרת, תשמע, הם קונים הרבה דברים והם לא משתמשים בזה. חליפות, בגדים, תכשיטים, כל מיני דברים הם קונים. סמיכות, זה הכל יקר מאוד. סתם, זה הזריקו את זה. במקום שיתנו את זה למשרתים, להאמר שלא תיקח את זה לחבר'ה שלך מהישיבה, אז אני התחלתי להביא סמלה עשרת אלפים דולר, איזה שתברך, לובשת סמלה עשרת אלפים דולר, כל מיני דברים מעניינים וזה, עכשיו אמרתי להם, מה אתם צריכים ללבוש כאלה דברים, תחזירו את זה לחנות באמריקה אחרי שנה, אתה מחזיר, נותנים לך את כל הכסף. ‫כן? ‫-כן, אין בעיה. ‫האברכים התחילו להתפרנס ‫מהשאריות שלהם. ‫הם היו קונים דברים, נגיד, ‫היא הולכת קונה שש ג'ינסים, ‫כל אחד מאות דולרים, ‫והיא לובשת אחד, ‫ואת האחרים נשאר עם הטאג, ‫עם השם של החנות. ‫מגיע, יש את האברכ לחנות, ‫הנה, סליחה, יש הג'ינס, ‫נתנים לה 3,000 דולר. ‫מזכורת של שישה חודשים ‫של האברכ מהשאריות שלהם. קיצור, לאט לאט התחברתי איתם, יום אחד הם הזמינו אותי לאירוע שהם תרמו המון כסף למוזיאון השואה עכשיו אמרתי, כולם שם גויים, יהודים עשירים, בטח לא ידעתי אחד שם אבל מה, יש לנו הכרת הטוב אליהם, מהישיבה אכלו מהם שנים, מה השאריות שלהם אני חייב להראות את הפרצוף שלי לכמה דקות, אני מגיע למנתן מנון מנדרים בקולומבוס סרקל, אמרתי איפה אני אשב, עם מי אשב לידי, מה, טוב. אני מגיע לשם, את מי אני רואה, הנהג שלהם. זה שהם מביא לפעמים את הבגדים למונסי, את הדברים, את הרייטים. אמרתי, או, פחות מי שאני מכיר פה. אמרתי לו, בוא נעלה, נשב שם ביחד. הוא אומר לי, לא, אני חייב לעמוד פה ליד, יש להם לימוזין ארוכה כמו אוטובוס. הוא אומר לי, אני חייב לעמוד פה ליד האוטו. אמרתי לו, למה אתה לא מכנה את האוטו בחניון של המלון? הוא אומר, לא, זה דווקא פה צריך להיות. אני אומר לו, למה? הוא אומר, יש בפנים את המלתחה של האישה. אני אומר, מה, היא עכשיו צריכה את המלתחה לאירוע של שלוש שעות? הוא אומר לי, לא, אחרי שעה היא יורדת, היא מחליפה בגדים. ‫אחר כך היא עולה, ‫אחרי עוד שעה היא יורדת עוד פעם. ‫זאת אומרת, באירוע של 3-4 שעות ‫היא מגניב שלב שעה ב-7 ‫לעולב שעה ב-8. ‫זה עצמי אנשים שאוממים. ‫זה מה שנקרא כסף שמור ‫לבעליו לרעתו. ‫הם אין להם מה לעשות ‫עם החיים שלהם, שעמימים, ריקנים. ‫וקיצור, נחזור לעניין... ‫הרב פלאנס שאומר, ‫איזו הזכרה שהוא על שבוע, ‫עשינו לו בלולה בשבה, ספר פעים. אז הוא אומר שלהוציא בגדים להכניס זה איסורים שמועדים לעולם האברונות האחריות אין להם את זה אתה לובץ בגדים, להוציא בגדים זה איסורים יש שם יותר איסורים מאשר אילנדו בוא נגיד שאת האיסורים האלה האנשים היו מאוד רוצות לקבל מוכנות בכל אופן אז הקדוש ברוך הוא משתבח ואומר 40 שנה סמלתך לא בלתה מעליך תודה רבה אז אין להם הוצאות אין הוצאות לא צריך לקנות אוכל לא צריך לקנות בגדים אין נפול בזבז בילויים אז מה עכשיו הם צריכים לבוא למשה לדין תורה על מה הם מתווכחים על נדלן אין להם דבר נדלן. אין מכוניות, אין חוקי תעבורה, אין מיסים, אין ממשלה. מה האש? זה לא עם ישראל. מי בא למה זה לשפוט את העם? הרי את כישכת עמך, העם הזה, שאתה רוצה את הילדת עצמך, תוכל אותה, לך תפל בהם. הם רוצים עכשיו את הכסף חזרה. זה גם הסיבה שמושה בא לשפוט אותם לבד. מה, איזה מן אדם יכול לשפוט עשרות אלפי אנשים לבד? מה, הוא לא יודע שצריכים שופטים אחרים? עד שבא אפיפיור מהוותיקן, יתרו, הגיע, אומר אדון משה, אתה נבול טיבול, אתה לא יכול לשפוט, מה, אני לא יודע את זה? מה, כל ילד טיפה שיודע כזה דבר. משה לא ידע כזה דבר, אלא למה משה רוצה לשפוט אותם? הוא היחיד שלא לקח מהם שלל. הוא היה עסוק בלחפש את ערונו של יוסף. כל עם ישראל התפוצץ בשלל מהם. אז הם רוצים את השלל חזרה, ערביו. אז משה אומר, מי אני אמנה? כל שופט שאני אמנה, הוא מלא בריכוש שלהם. מה, הוא ישפוט את עצמו? זה לא משפט צדק. לכן אני חייב לשפוט לבד. ואיך אני אשפוט 30, 50, 100 אלף איש? אין בעיה, זה תביעה ייצוגית. אם אני פוסק שמגיע להם לקבל את זה חזרה, התביעה היא לגבי כולם, לא צריך לשמוע 100 אלף איש. ואם אני פוסק שלא מגיע להם את זה כי הם ניצלו אותנו, עבדנו להם על 80 שנה, 18 שעות ביום, הרגו לנו ילדים, אחרי שהם חשב את כל הפיצועים והכמה שעות עבדנו, הם עוד חייבים לנו כסף. אז באמת, אין להם שום תביעה, ברגע שאני פוסל את התביעה הראשונה, אף אחד אחר אין לו מה לבוא. כבר יודע מה יהיה הדין. זה הכל העניין. טוב, בכל אופן נחזור לעניין, אז משה באמת מתי קיבלנו את התורה? לא בשבועות, ביום כיפור. כמה יודעים את זה? שעה אנשים, אפילו בחורי ישיבות. תגיד, מתי קיבלנו את התורה? בשבועות. כולם קוראים לשבועות חג מתן תורה. למה קוראים לשבועות חג מתן תורה אם לא קיבלנו בו כלום? זה היה חג מעמד הר סיני. שבועות היה צריך להיקרא חג מעמד הר סיני. בכל זאת, הוא התגלה לראשונה לעיני מיליונים. זה לא קרה מעולם כזה דבר. תמיד הוא התגלה ליחידים. זו פעם ראשונה שהייתה התגלות לעיני מיליוני עדים. דרך אגב, זה מה שמייחד את היהדות מכל שאר העמים. יש היום מעל שמונים אלף דתות וקטות, וכולם התחילו מסיפור של נוחל אחד, נוחל או נוחלת. אבל תמיד זה היה אחד. אף פעם הם לא באו עם קבוצה שנשבעים שהמלאך נתן להם איזה ספר, או שהקב' בחוד דיבר איתם. תמיד זה היה אדם אחד. ומה שמעניין, שבתורה כתוב, כבר בתוך התורה כתוב שיהיה הרבה נוכלים, ויתחילו הרבה דתות שקריות, אבל זה לעולם לא יתחיל בסיפור של יותר מאדם אחד. זאת אומרת, הקב". בתורה התחייב, בכל העתיד, שיבואו אנשים ויגידו לך קוראן, ברית חדשה, קרישנה, הינדואיזם, בודהיזם, תמיד יבוא איש או אישה ויספרו בלוף. ‫ואף פעם לא יהיו להם עדים, ‫כי על בלוף, איך תביא עדים? ‫זאתי, המריה הזאת חלמה חלום. ‫על חלום אפשר להעיד. ‫בא מוחמד מהמדבר ואומר, ‫קיבלתי את הקוראן מהמלאך גבריאל, ‫ג'י בריל, מיראה, אף אחד הייתי לבד. ‫בטח שאף אחד, ‫כי זה לא היה ולא נברא. ‫אז מה העניין? ‫אצלנו אי אפשר להכחיש ‫את ההתחלה שלנו ‫כי זה היה אלה מיליוני עדים. ‫ובמילא זה מה שמייחד אותנו ‫מכל שאר העמים, ‫שאלה שקיבלו את הספר בספר כתוב את כל מה שקרה להם בשנים האחרונות זאת אומרת הם יכולים לאמת אם הניסים שכתובים פה בספר באמת קראו להם או לא כי אם אחד מהניסים לא קראו להם הם מעולם לא היום מסכימים לקבל ספר עם טעויות אנוש זה לא, זה ודאי לא מבורא עולם אז ברגע שהם רואים מען והם רואים קריאת ים סוף והם, כתוב שם שהם שמעו את משה מדבר עם אלוקים והם ראו דם, צפרדיה, קינים וכל שאר המכות ‫ועכשיו, אם אחד מהדברים האלה ‫לא קרה כמו שכתוב בספר, ‫היו אומרים, סליחה, אדון משה, ‫אבל יש כאן טעויות אנוש. ‫איך זה יכול להיות מאלוקים? ‫אלוקים שברק את זה עולם, ‫שפתח את הים, שעשה כל מה שעשה, ‫הוא טועה בפרטים כאלה פשוטים? ‫אנחנו אפילו לא היינו טועים. ‫יש כאן דברים שלא קרו. ‫לא ראינו דם בכל מצרים. ‫לא ראינו מיליארדים של צפרדים. ‫לא ראינו הרבה שחיסל את כל הירק. ‫מה כתוב כאן? כתוב שכל מצרים בכור מת, אני לא ראיתי, אף לא ראיתי אחד שמת. בכלל לא היינו במצרים, על מה אתה מדבר? בקיצור, היה על מה להערער. מה עוד שהם עשו למושך חיים קשים במשך 40 שנה, כל הזמן ויכוחים, הפגנות, מאומות, אבל פה כולם אמרו, נעשה ונשמע, כי אין מה להערער על דבר שקרה לעיני מיליוני עדים. אז לסיכום, באמת מה היה כאן? משה הביא ביום כיפור את עשרת הדיברות השניים. מה עוד הוא הביא? את כל התורה שבעל פה. כי אי אפשר לשפוט ללא תורה שבעל פה. כי תורה שבכתב זה סך הכל מציין שיש תריאג מצוות. שם המצווה כתוב, זהו. איך לבצע את המצוות? לא כתוב בתורה שבכתב. אין בכל התורה שבכתב, אפילו הסבר אחד, איך לקיים מצוות. למשל, לא תעשה מלאכה ביום השבת. אין הגדרה מה זה מלאכה. מה זה מלאכה? לגרא את הראש זה מלאכה? להרים ספה ולהעביר אותה מפה לחדר השני בשבת זה מלאכה? איך נדע? מה זה מלאכה? ללכת עכשיו ברחוב בזמן שמאה מעלות בחוץ ולהזיע זה מלאכה? מה זה מלאכה? ‫לא כתוב, רק כתוב ‫שמי שעושה מלאכה יאומת, ‫אבל לא כתוב את ההגדרה, ‫וגם לא כתוב כמה מלאכות אסורות, ‫והמקטורה שבעל פה יודעים ‫שזה המלאכות שהיו במשכן ‫ומלאכת מחשבת אסרה התורה, ‫ואם היה כוונה או לא הייתה כוונה, ‫או זה ברור שזה יהיה או לא ברור, ‫יש המון גדרים בזה. ‫איפה זה כתוב בתור השבחתיו? ‫כלום לא כתוב. איפה עושים ברית מילה? לא כתוב. כתוב רק למול את האורלה. מה זה האורלה? אף אחד לא יודע. זה יכול להיות שזה זה, יכול להיות שזה הציפורניים, אולי זה השיער, אולי זה הציפורניים של הרגליים. מה זה האורלה? כתוב היה לאות על ידיך. איזה אות? מהו האות? יש יותר מאלף פרטים בהכנת פילין. מהרגע שזה היה פרה, עד שזה נהיה את התפילים המשובחות שאנחנו שמים על הראש, אלף דברים עשו, עם הפרשיות, והכנת הדיו, וסרטות, ואת ההורות, ואת המחיצות, ושילואי חורים, והרצועות, מה? כל כך הרבה דברים יש. אחת מהן לא עשית כמו שצריך, התפילים פסולות. איפה כל זה כתוב בתואר שבכתב? איך יודעים על איזה יד? איך יודעים איפה ביד? איך יודעים איך כושרים את זה? איך יודעים איך מכינים ציצית? כלום לא כתוב איך יודעים דיני שחיטה? רק יודעים שצריך לשחוט אבל איך שוחטים? איזה סכין? איזה גודל? איפה שוחטים? מה קורה עם הדברים הפנימיים? זאת אומרת, יודעים בוודאות שהתורה שבעל פה זה ייקח היהדות בלי זה לא היינו יכולים לעשות כלום וכל הדינים האלה שניתנו ועברו מאב לבן יש לזה גם ראייה בתורה שבכתב כתוב אלה התורות בלשון רבים, זאת אומרת זה לא תורה אחת, יש תורות, בכתב תורה שבעל פה, וגם כתוב כמה פעמים בפרשת תצווה שם וזה בהכנת המנורה וכלי המשכן וכל זה כתוב שם שיש ברוך הוא אומר למשה עשה כאשר עורעת בער תעשה כמו שראיתי לך, הראיתי לך סרט בער, איך מכינים? היום יש כל מיני סרטים של הדרכה, זה מאוד עוזר. אתה קורא הוראות, מאוד קשה להבין. פתאום אתה רואה את הזה, מראה לך איך עושים, איך מרכיבים, אתה יכול לבד לעשות. הקב' ברחוי ראה למושה סרט, איך עושים? הוא אומר לו, תעשה כמו שהראיתי לך בער, למה אתה לא כותב את זה בספר? למה הקב' ברחוי הכביב והפריד בין התורה שבכתב לתורה שבעל פה? למה לא הכל בספר אחד וזהו? התשובה היא בכוונה. אם הכל היה בספר אחד, היום אף אחד בעולם לא היה יודע אם הוא יהודי או גוי. בתוך שלושה דורות היהדות הייתה מתפוררת, מתפזרת ונעלמת. לא היה לעולם תכלית, בגלל שברגע שהגויים שמעו שהיהודים קיבלו תורה באר סיני, כולם כינו, כולם השתגו. כמו שאמרה, רחב למרגלים. שמענו מה שהה' עשה לכם וכו', כבר ידעו, כל העולם ידע מזה, אפילו שלא היה תשקורת. כולם ידעו. אז ברגע שעכשיו הגויים ראו שהיהודים קיבלו תורה מאר סיני, ולכולם היו סקנים, וכל האנשים היו לבושות צנוע, כל מה שהיה עליהם לעשות זה לכתוב את התורה, כמו של היהודים, לעשות ברית מילה לילדים, אם הכל כתוב בספר אחד, אז אנחנו יודעים מה לעשות. היו מכינים לעצמם תפילין, והיית מגיע לאיזה מדינה, מאיפה באתה? מאפגניסטן. אומרים, אתה יהודי? כן. הנה, אני ברית מילה, תראה את התפילין, תראה את המזוזות שלי. תוך שלוש דורות, כל העולם היה מבולבל. אף אחד לא ידע מי באמת יהודי. גם היום יש הרבה מתחזים. יש היום הרבה שלא קיבלו אותם לגיאור, והם חיים כחרדים גמורים, ובסוף אתה שואל אחרי כמה שנים, איפה תעודת גיאור שלך? אין לו. הוא פשוט החליט שאם לא מגררים אותו, הוא יהודי בכל זאת. שומר את כל המצוות. בסוף אומרים, תגיד, איפה תעודת גיאור? הם... יש כאלה הרבה. רוצים להיות יהודים. אז כל העולם היה מתחזה ליהודים, וכולם היה להם את כל התורה שבעל פה הכל כתוב, לא היה בעל פה, הכל כתוב, גמרנו, אפשר, אף אחד לא היה יודע, אתה רוצה לחתן את הבן שלך עם איזה בחורה, איך נדע שהיא יהודיה? היא חרדית לגמרי, היא קוראת עברית, קוראת תורה, הכל כרגיל, מדליקה, הופעה חלות, הפרשת חלה, הכל, והוא היה גמורה. ‫בקיצור, כדי שזה לא יקרה, ‫כדי שאנחנו נפריד ‫את האינפורמציה החשובה, ‫שזה יעבור בחשאי בין רב לתרבות. ‫זה הסימה, ורק כשנבין. ‫אז מה משה הוריד? ‫הוריד את הסרט הדיברות השניים, ‫הוריד את כל התואר שבעל פה, ‫שמה שאחר כך נקרא משניות, ‫שרב יהודה הנשיא ליקט את הכול ‫ויחד את הכול לשישה סדרי משנה, ‫היו הרבה יותר. ‫פשוט הוא ייחד בין הרבה מהם ‫שהיו על אותו נושא. ומה מהתורה שבכתב משה הוריד? הרי אי אפשר שמשה הביא את כל התורה שבכתב. איך אפשר לתת לעם ישראל תורה שבכתב עם כל הסיפור שכתוב שם שעוד כמה שנים קורח ימרוד והאדמה טבלה אותו ושתהיה מלחמה עם המלך ושלא ייכנסו לארץ, שכל זה כבר יהיה כתוב מראש, אז אין בחירה. אז למה הם חיים? קורח עכשיו פותח את התורה, משה ירד, וואו, כתוב שבעוד כמה זמן אני אעשה מרד נגד משה והאדמה תבלה אותי. אני באותו יום הנהל את עצמי בבית. לא, אבל אני יכול, ואחר כך יהיה טעות בתורה. אם כתוב שכורח נבלה באדמה, ואשתו תסגור אותו באהרון. אבל הוא ירצה לצאת מהאהרון, אבל אשתו תגיד, לא, אתה לא יוצא מהאהרון, אני הורגת אותך. אבל אני אמור למות שם, האדמה טבלה אותי. כתוב בו את התסריט. די שזה לא היה ככה. אלא מה? התורה עד פרשת יתרו כבר הייתה כתובה. מפרשת התרוש לשבת עד הסוף משה השלים בארבעים שנה כל כמה שנים עוד קטע אחרי שזה קרה כבר עוד קטע ועוד קטע ועוד קטע היה מביא אותו לאולמועד מראה לו אותיות רצות על רקע של אש עד שהגיע ליום האחרון בחייו עכשיו פה יש ויכוח בין החכמים אם משה כתב את השמונה פסוקים האחרונים הרי כתוב שהוא מת אם הוא כתב באותו יום שעוד כמה שעות הוא ימות, כבר ראה איך זה הולך להיות, או שהוא באמת לא סיים את זה, וישוע הוא זה שרק ישלים את הפסוקים האחרונים על מותו של משה. כתוב שביום האחרון של חייו הוא כתב 13 ספרי תורה, הוא נתן אחד לכל שבט, והם התחילו להתיק, וכל שבע שנים הייתה מצוות הכל, של מה צריך להכיל את כל העם, ‫היו מנהיגים, מלאכים, ראשי שבטים, ‫הם קוראים בתורה, ‫וכולם בודקים את התורה שלהם. ‫אם פתאום יש לזה טעות, ‫כי אנשים טועים. ‫או, אצלי כתוב ככה, ‫יש עוד מישהו שכתוב אצלו ככה? ‫לא, תתקן, טעית. ‫וככה היו דואגים ‫שלא תהיה שום טעות בתורה, ‫וזה הסיבה שביהדות... יש לנו את אותה תורה בכל העולם, נגיד אם אתה הולך אצל המוסלמים, יש לך אינסוף קוראנים שונים, שמות שונים, תאריכים שונים, חסרים קטעים, נוספו קטעים, ממש בלאגן. כבר זה מוחמד עלו לארבע נשים, כל אחת מהן היה לה קוראן שונה משל השנייה, עוד בחייו. והנוצרים, מעל 200 אלף גרסאות יש להם לספר המטופס שלהם. מעל 200 אלף גרסאות. ואצלנו היהודים, יש כמה שינויים מזהרים בין ספר אשכנזי לספרדי, אבל האורגינל, לא איבדנו את המסורה. יש לנו בדיוק את המסורה, זה כמו של התימנים, הספר תורה, כי התימנים היו 2600 שנה באותו מקום, הם לא נדדו. אז זה לא היה שום סיבה שהיפול אצלהם ככה, זה קצת שינויים קלים. דרך אגב, אין שום שינוי שמשנה את משמעות המילים. זאת אומרת, ידוע לנו שזו התורה, והמסורה יש, אני פעם למדתי עם איזה רב אשכנזי, שהוא מומחה עולמי למסורה. זה היה אפילו גדולי הדור לא יודעים מה שהוא היה יודע. הוא הלך לספריות, חקר, בדק, השוואה. הוא היה בסוף, הוא אמר לי, בדקתי את כל כל הזה, הספר תורה תימני, ‫הוא בדיוק לפי המסורה. ‫אין בו שום הבדל מהמסורה. ‫אז כששאלו את השאלות, ‫למה לא משנים ‫את כמה טעויות המזריות, ‫זה לא טעויות, סליחה, חוזר בי. ‫-צוקה דקה. ‫כן, צוקה דקה כתוב פעם ב-א', ‫וחנת כתוב ב-א'. ‫זאת אומרת, זה ספיילינג, אייות. ‫למה לא משנים? ‫למה באמת לא משנים? ‫התשובה היא פשוטה מאוד. התורה אמרה שכל דבר בחיים הולך לפי חזקות. חזקה. חזקה שאתה יהודי. אמא שלך יהודייה? כן. סבתא שלך יהודייה? חזקה שאתה יהודי. אנחנו יודעים מי היה אמא וסבתא של סבתא שלך? לא. לא ראינו אותה. ראינו את האמא, ראינו את הסבתא. ועכשיו אתה. שלוש דורות. ‫לנגד עינינו, יהודים. ‫אה, אולי לפני מאה שנה, ‫אלפיים שנה, אלף שנה, ‫היה איזה אחת השתרבבה שם ‫שהיא גויה. יכול להיות. ‫למה דנים אותך מאה אחוז כיהודי? ‫כי זה חזקה. כהן. ‫אנחנו יודעים בוודאות שהוא כהן. ‫מה פתאום, נותנים לו לעלות לברך, ‫אולי זו ברכה לבטלה. ‫ברכה לבטלה זה עבירה ‫מאסרת הדברות. ‫חזקה שהוא כהן. ‫בצר קשר, שוחט, ‫הוא נראה ערך שמיים, ‫הוא בא ללומד תורה, ‫הוא ידען, הוא מקפיד, ‫רואים שהוא מקפיד על המצוות, ‫הזכר שהבשר שלו קשר, ‫לא צריכים ללכת להשגיח עליו ‫בזמן שהוא שוחט. ‫כל החיים זה חזקות. ‫קנית מזוזה מאחד ידוע ‫שהמזוזות שלו מעודרות, ‫אולי זה פסול. ‫בין האדם זה לא מקרה שברחום, ‫הם יכולים לטעות, ‫כבר היו דברים מעולם. ‫הזכה שזה קשר, ‫לכן מברכים שמים. ‫אם בסוף יתברר שמה שעשינו ‫לא היה 100 אחוז, ‫היה איזה טעות קטנה, ‫זה לא בעיה. ‫מבחינת הכל, שברחו, זה 100 אחוז. ‫לכן אין טעם לשנות, ‫כי מותר לברך על זה ‫והכול בסדר וכולי. ‫אז תזכרו, רבותיי, ובזה אני מסיים. ‫שהפרשת תתרום, מה שאנחנו קוראים, ‫עד לכאן התורה נכתבה. ‫מכאן והלאה, כל שאר הדברים ‫שכתובים זה לאט לאט משה אשלים, ‫עד שהתורה הוא שלמה, ‫ומאז מעל 3,300 שנה, ברוך השם, ‫זכינו שיש לנו את התורה, ‫עשרות אלפים של תורות בכל העולם, כמה זמן היה מיתרו בעצוף התורה? ארבעים שנה. ארבעים שנה. תרשת יתרו זה מתן תורה. זה יום כיפור. עד שמשה נפתח, ארבעים שנה. ארבעים שנה. ארבעים שנה. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.