הרב מזרחי בת''א - תאוות החומר האם נחשבות לעבירות

בסדר, ככה, תן, תודה. כן, אני כבר עייף, זה ברשת שיעית כבר, קשה לעמוד. רואים את הרב שם? רואים, רואים, לא צריכים לראות, מה יש לראות? העיקר שומעים. התחלתי עכשיו בדרשה בכולון, זו הדרשה התשיעית היום והאחרונה, שטבח שמו. לא מאמין שעשינו את זה. תשע דרשות ביום במקומות שונים, ברוך השם. יום שכולו תורה, אבל מי שבאמת ראוי למחמאות, זה האנשים שבאים מהבוקר עד הלילה, יושבים ושומעים עשר דרשות ביום, זה מדהים, באמת מדהים. אמרתי בכל הדרשות היום, שמי שבא ליום שכולו תורה ביום כזה של חופש, מעבודה, פיקניקים, אני יודע, כל מיני עניינים של העולם הזה, מי שבא לשמוע תורה ביום כזה, זה מעיט שהוא אוהב את השם. אוהב את השם, אוהב את התורה והוא מונע הרבה קטרוגים עם עם ישראל. כי היצר הרע, הרי לא ייתן לאדם ללמוד תורה, ועוד ביום שכולם עם המנגלים, בפארקים, משפחה, חברים, אין לדבר הזה סוף. כשאדם מבטר על כל זה, ובא יושב בבית הכנסת, לפעמים גם בחום, ושומע דברי תורה, זה דבר גדול. באמת דבר גדול. עכשיו, תדעו לכם עוד משהו שאמרתי. הרבה לא יודעים את זה. יש הבדל גדול בין לראות שיעור תורה בשידור ישיר, או לראות את זה ב-DVD, או ב-YouTube, או להקשיב לזה בדיסק, מאשר לבוא ולראות את זה בשידור ישיר מהדרשן עצמו. בתוך בית הכנסת. ההבדל הוא גדול מאוד. למה? כתוב גדול המעשה, יותר מן העושה. מי שגורם לאחרים לעשות מצוות, שכרו יותר גדול מהם. מי שבא לדרשה, ובזכותו יש דרשה, כי הרי אם אף אחד לא יבוא, כולם ישבו בבית, רוצים לראות את זה במחשב, אף אחד לא יבוא. אם אף אחד לא יבוא, הדרשן יבוא לדרשה, למי הוא ידבר? לקירות? אז לא תהיה דרשה. אז ממלא, בזכות מה יש דרשה? בזכות אלה שבאו. אלה שבאו נהפכים לשותפים בקיום הדרשה. כל מי שיראה את זה בשנים הבאות באינטרנט, עוד ועוד ועוד, זה רק גודל, הוא מקבל חלק מכולם. אבל מי שראה את זה בבית, מקבל את השעה וזהו. אבל מי שבא יכול לקבל מאה אלף שעות. אני, בדרשות שלי באנגלית, ברוך השם, כל דרשה עוברת את 100 אלף צפיות. וכל דרשה יש לה או שעתיים או שלוש. זה רבע מיליון שעות תורה, כל דרשה. עכשיו, תאר לך אנשים שבאים לדרשה, יושבים שעתיים וחצי, בזכותם יש דרשה. כמה אנשים יכולים לשבת שעתיים וחצי בדרשה? אני תמיד אומר להם, תדעו לכם, אתם לא מבינים מה אתם מרוויחים. כל שירור מבחינתכם זה 250 אלף שעות תורה, וכל שעת תורה החפצחה עם נצח חשבון, 60 אלף מצוות. מי יכול לעשות לי את החשבון? 60 אלף כפול 250 אלף. כמה זה? המחשב יגיע לאי, אתם יודעים מה זה אי? מה זה אי? error. המחשב זה מוח קורדי, לא יכול, יותר מ-4 ספרות הוא מסתבך. פעם היה איזה קורדי אחד, הוא נסע ליפן, ביקש מני בדיחה, אז על הדרך נכניס בדיחה. הקורדי הזה נסע ליפן, והוא ראה איזה יפני, עומד מול האקווריום והוא עושה ככה, השמאל על הדג, הדג על השמאל. הוא זז ככה ימינה, הדג זז ימינה. אומר לו, הקורדי ליפני, מה זה זה? אומר לו, הדג יש לו מוח כזה קטן, תוך דקה אתה מפנית אותו, מה שאתה עושה הוא עושה. ‫אז הקורדי אמר, ‫וואו, אפשר לנסות? ‫הוא אומר, כן, אני ללכת לשירותים, ‫אני תכף חוזר. ‫חזר היפני אחרי דקה, ‫הוא רואה את הקורדי, ‫עומד מול האקווריום עם הפה פתוח, ‫עושה ככה, הדג יפנית אותו. ‫דקה אישרתי אותך, ‫פה נהיה את הדג. טוב. ‫בקיצור, אני התחלתי עכשיו ‫בדרשה הקודמת משהו, ‫ולא הספקתי לסיים אותו. ‫אתם יודעים, הדרשות ‫הן שעה בקושי, ‫ואני רק שעה מתחמם בדרשה. אז לא הספקתי לסיים את זה, אז אני אעשה את זה פה בעזרת השם. תקווה לסיים את זה. כתוב בשלומו המלך במשלי חף א', נפש רעשה, איבתה רע. נפש רעשה, איבתה רע. כלומר, עצם זה שאתה מתאווה לדבר רע, סימן שאתה רעשה. מה אתם אומרים, זה אמת או לא? זה שלמה המלך החכם שבאדם הוא לא מדבר מדעתו והכל חוכמה אלוקית נפש הרשע הבטרה עצם זה שאתה מתאווה למשהו רע סימן שאתה רשע זה אמת או לא? תכף נראה מה אומרים חזל? בדיוק הפוך אומרים חזל כל הגדול מחברו ‫הרצרו גדול ממנו. ‫כמה שאתה גודל יותר, ‫מעלים לך את הניסיונות. ‫נתתי דוגמה, ‫אדם שהולך למכון כושר, ‫בשבוע הראשון מרים קילו. ‫אחרי ארבע שנים שהוא במכון כושר ‫הוא מרים קילו, ‫כל שבוע המאמן מוסיף לו ‫עוד קילו, עוד קילו, עוד קילו. ‫מרוב קפה. ‫שומעים עוד קילו ועוד קילו ועוד קילו, ‫עד שנהיה 400 קילו. אומרים לו, טוב, עכשיו תחזור לימים שירמת קילו. הוא אומר, מה, אתה נורמלי? זה שריפת זמן, מה זה? זה לא ניסיון בכלל. לכן, ככל שאתה גודל יותר, הקב' הוא מעלה לך את סף הניסיון. מה זה ניסיון? זה נס, נושא אותך למעלה. אז באמת, חז'ן אומרים, כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. ומה עוד כתוב? לפום צערה אגרה. כמה שהצער בקיום המצוות והקושי יותר גדול, ככה השכר שלך יותר גדול. סימן שאם יש לך תאוות, עד רבה זה טוב. זה מקשה עליך את המשימה. ושאתה עומד במשימה, מגיע לך שכר. אם אין לך יצר הרב, אתה לא מתאווה לכלום, אז על מה מגיע לך שכר? אז מה אומר שלמה המלך? מה הוא אומר פה? צריכים להבין, זה שלמה המלך, זה לא... כן? תשמעו טוב. אם תיקח את כל הרבנים שיש היום בעולם, תשימו אותם ליד הגאון מבינה. ‫הגאון מבילנה מכריע את כולם. ‫לא רק הגאון מבילנה, ‫הוא היה לפני 200 שנה, זהו. ‫שאל אחד את רב חיים איבולוג'ין ‫על הגאון מבילנה, ‫הוא היה תלמיד שלו, ‫אומר לו, תגיד, אם הגאון מבילנה ‫היה חי בתקופת הראשונים, ‫רמבן, רשי, תוספות, ‫האם הוא היה נחשב... ‫לא, סליחה, הוא שאל אותו ‫אם הוא היה בזמן התנאים, ‫אלה שמוזכרים בגמרא. ‫כיוון שהגאון מבילנה, ‫הוא היה כזה גאון ‫שאנשים מהעולם היה עמו ממנו. ‫הגאון מבילנה, כל התורה ‫זכר משמאל לימין, בריברס. ‫304,805 אותיות. ‫בזיכרון, זה דבר לא אנושי. הגאון מבינה היה כזה גאון שלא היו צריכים להגיד את השם שלו מספיק שהיה אומרים הגאון כמו שאשכנזים אומרים גאון גאון הגאון כולם ידעו על מי מדברים לא היו מעזים לשאול על מי מדובר ברגע שאומרים הגאון פלוני הגאון פלוני הגאון אלמוני הגאון שהיו אומרים רק הגאון כולם ידעו על מי מדברים הגאון מבינה הגאון מבינה בא איזה פרופסור חילוני מאיטליה ‫היה באוניברסיטה, יהודי. ‫שמע, כולם אומרים, ‫הגאון, הגאון, הגאון, ‫והוא היה פרופסור מצליח. ‫אמר, מעניין אותי מי זה הגאון הזה ‫שהחרדים מדברים עליו. ‫נסע עד לווילנה. ‫לא נתנו לו להיכנס, ‫אבל הוא היה פיקח. ‫הוא ידע שהגאון לווילנה ‫לא מפסיק דקה ללמוד. ‫אז הוא הביא רשימה ‫של 70 שאלות בפילוסופיה, ‫שאלות קשות באידיאולוגיה, בהשקפה, אמר להם, רבותיי, הקיסר שם באיטליה נתן ליהודים 70 שאלות, אם לא יענו עליהם, הוא זורק את כולם לגלות. פיקוח נפש. אמרו לו, הרב, בא איזה פרופסור מאיטליה וזה, אין מה לעשות. אומר לו, טוב, תכניסו אותו. נכנס לגאון, עכשיו הגאון היה לומד, אז היה נרות, לא היה חשמל. מרזיק, תאנר ולומד. ‫אומר לו הגאון, מה בקשתך? ‫הוא אומר, יש לי כאן 70 שאלות ‫ששלחו מהמלך וזה. ‫הוא אומר לו, טוב, תקרא, תקרא. ‫עכשיו הוא בן זמן שהוא לומד גמרא. ‫תקרא, אומר לו. ‫אז הוא מתחיל, ‫שאלה ראשונה, שואל ככה, ‫שאלה, אומר לו, ‫טוב, תעשה לו ככה, תמשיך, תמשיך. ‫שאלה שנייה, שאלה שלישית. ‫הוא לא מבין, מה, ‫הוא לא עונה לי עליו שאלה? ‫תעשה לו ככה, תמשיך, תקרא, תקרא. ‫אז הוא אמר, כנראה הוא רוצה ‫שאני אקרא קודם כול את כל השאלות, ‫ואז אז הוא קרא במהירות כדי חומרים לגמור מהר כדי שנוכל להתחיל לעבור שאלה שאלה קרא את כל השבעים שאלות ‫איך שסיים, אומר לו הגרון מבינה, ‫אתה מוכן לתשובות? ‫אומר לו, שאלה ראשונה, ‫עיין ישעיה פרק כך וכך, ‫פסוק כך וכך, עד פסוק כך וכך, ‫גמרא, כתובות, עמוד כך וכך, ‫רשי, תוספות, תכתוב מהר. ‫הנה לו, התשובה לשאלה שתיים, ‫16, 24, 69, עיין פה, עיין שם, ‫עיין פה, פאק, פאק. ‫תוך עשר דקות ‫הנה לו על ה-70 שאלות. ‫הכל מהזיכרון, ‫הוא כבר זכר את כל ה-70 שאלות. ‫זה לא בן אדם, זה מלאך. ‫אני פעם היה לי חילוני כזה בשיעור. ‫לא כזה, לא לסחף, כן. ‫קראו לו גיורא קוצ'ינסקי. מישהו הראה לי שהוא בפייסבוק. שמע אותי מדבר עליו. לפני עשרים ומשהו שנה, הייתי נותן דרשות, אז היה לי עוד יותר כוח, עד הבוקר, עצוף. והיו באים חבר'ה ישראלים בניו יורק, יושבים, נהנים עד אור הבוקר. יום אחד היה לי בשיעור הגיאורה הקוצ'ינסקי הזה, חילוני גמור. אני מתווכח איתו, ואני רואה שהוא מדבר לעניין. חילוני, אבל בקיא בחומר. מדבר איתי, פסוקים מהתנ״ך, מלכות בית דוד. פתאום הוא הקשה לי איזה קושייה מספר שמואל בית, אני שואל שם את בעלי הבית, יש לכם פה תנח? לא ידעו מה זה תנח אפילו. מה, הם מביאים לי תורה. אני אומר, לא תורה, תנח, נח. יש לכם את כל התנח המלא? לא. אומר לי, יש לי את התנח פה בבית, אני גר שני בלוקים מפה. היה כבר חמש בבוקר. עוד מט אור. כל הלילה אני מתווכח איתו. אבל לפני זה, אני רואה שאני מדבר איתו והוא כותב במחברת שלו כל מיני דברים. אמרתי, זה רציני, בא עם עט, נייר. פתאום קמתי באיזה רגע של תלאבות, קרבתי אליו, מה אני רואה? הוא מקשקש, איקס עיגול, איקס עיגול, משחק, משחקים. בכלל לא שייך לשיעור. איך אומרים, פגע לי חזק באגו. אני אומר לו, מה, אני מדבר איתך דברים ברומו של עולם, אתה משחק לי איקס עיגולים וזה באמצע השיעור? הוא אומר לי, למה, כבוד הרב, אני לא עניתי לעניין? אמרתי, באמת, אתה צודק, הוא דיבר הכי הרבה לעניין פה. ענה, שקשה קושיות, הוא בשיעור, הוא מקשיב לה הכל. אמרתי לו, כן, ענית לעניין, אבל בכל זאת, לא מכובד באמצע השיעור לשחק בקשקושים. הוא אומר לי, אל תיקח את זה אישית, אני תמיד עושה כמה פעולות בו זמנית. אז בכלל הסתקרנתי, מה זאת אומרת? הוא אומר לי, אתה תיתן לי מספר של 30 ספרות, ואני אסתכל בו חצי דקה ואני אגיד לך את המספר מימין לשמאל ומשמאל לימין. אמרתי, כנראה יש פה איזה טריק. אתם יודעים, ישראלי תמיד חושב שעובדים עליו. ‫הוא כבר בא בגישה, זה נוחל. ‫עכשיו בואו נראה. ‫דרך אגב, זה כתוב בגמרה גם. ‫יהיה כל אדם בעיניך, מצד אחד, ‫תחבד אותו כרבן גמליאל, ‫שהיה נשיא ישראל, ‫מצד שני, חשוד כליסטים. ‫בא לשדוד אותי לאוריום. ‫זו הגישה הנכונה. ‫כבדאו וחשדאו. אז עכשיו, אני ישר חשבתי, עושה לי פה תרגיל, מה זה שלושים ספרות? כנראה יש לו איזה שיטה. אמרתי, בוא, אני, איך אומרים, ניתן לו בהפוך על הפוך. אמרתי לו, ואם אני אכתוב שלושים ושלוש ספרות, חשבתי שאני אתקע אותו. הוא אומר לי, אין בעיה, אפילו מאה ספרות. רק אני צריך קצת יותר להסתכל על זה, זהו. הייתה שם איזו בחורה. אמרתי לה, קחי איזה פתקה פה, תכתבי שלושים ושלוש ספרות על הנייר. כתבה אפס, שבע, תשע, ארבע, שלושים, שלוש ספרות. הבן אדם הסתכל על זה אפילו לא עשר שניות, ככה, אומר לי, הנה, בבקשה. אני אומר לו, תגיד, הוא אומר, משמאל לימין או מימין לשמאל? אני אומר לו, מהסוף להתחלה. אמר לי את כל הספרות. היד שלי קצת התחילה לרוד. התחלנו לדבר, עכשיו הוא שאל אותי את הכושייה על מלאכות בית דוד, הייתי צריך ספר שמואל בעת, לא היה שם. אמר לי, בוא נלך אליי הביתה, חמש בבוקר. אני הולך אליו לדירה, מוציא לי תנח, מביא לי קושייה, נתתי לו תשובה, היה מבסוט. אמרתי לו, טוב, נהיה אור כבר, אבל אני רוצה לתת לך ספר, תקרא אותו, ואם יש לך שאלות וזה, תתקשר אליי ונדבר. איזה ספר נתתי לו? מסילות אל האמונה. ספר טוב שמביא הרבה הוכחות. אז זה יצא לפני 20 שנה, באותה תקופה, נתתי לו את הספר. אני אומר לו, טוב, תרשום את המספר שלי. אומר לי, תגיד, תגיד. אני אומר לו את הטלפון שלי, הוא בכלל לא מתייחס, מסתכל ככה על הספר. אני אומר לו, תרשום את המספר. אומר לי, מעולם לא כתבתי אף מספר טלפון, ואני יכול להגיד לך את כל המספרי טלפון שאמרו לי בחיי, את כולם בעל פה. אז עכשיו אני כבר לגמרי רועד. אמרתי, עכשיו זו הזדמנות לעשות, לייצר במו הידיי רבובדיה חדש. אמרתי לו, כן? אומר לי, אתה רוצה שנגיד לך את המספרים? כבר עברו כמה שעות מאז. זה היה בשתיים בלילה, עכשיו חמש בבוקר. רוצה לי את הפתקה להקיץ? תגיד. אמר לי את כל המספרים. אמרתי לו, את המספר טלפון והלכתי. כעבור עשרה ימים הגעתי שם, מי שמכיר את קווינס, במיין סטריט, יש שם מאפייה, הופים שם כל מיני מאפים. אני נכנס למאפיה לקנות צטוגות לשבת, אני חושב היום, יום רביעי, כן, יום רביעי בשבוע, והשיעורים הם היו כל יום שני. תשעה ימים אחרי, אני נכנס למאפיה, אני רואה את השותף שלו, איזה אחד אורן, אני אומר לו, אורן, מה עם גיורא? לא שמענו ממנו, לא כלום. מה, הוא קורא את הספר? הוא אומר לי, לא יודע. הוא מחפש עבודה בוולד סטריט וזה. הוא אומר לי, אתה יכול לבוא לשאול אותו בבית. זה בלוק משם. אמרתי, אני בא. איך שאני בא, הוא יוצא בדיוק עם הרימה של מכתבים ביד. יוצא מהדירה. אוי, עוד פעם אתה. ככה הוא אומר לי. אני אומר לו, גיאורה, לא שמענו ממך, נתתי לך ספר, שום דבר, הוא אומר, מכילה, לא היה לי זמן לעיין בספר וזה, אבל אני יכול להגיד לך את המספרים. תשעה ימים עברו. אמרתי לו, אתה רציני? עכשיו, אני לא צריך לספר לכם שאני כל השבוע הולך ומתרברב בכל העולם שמצאתי את הערב עובדיה החדש, רק שהשם יעזור ומחזיר אותו בתשובה. שלפתי את הפיתקה, תגיד את המספרים, מימין לשמאל או משמאל לימין? זה מוקלט, אמרתי לכם שם. תשלחו לו הודעה בפייסבוק, תשאלו אם ככה היה או לא. אמר לי את כל המספרים, תישאר לי מאחרי. אמרתי לו, יש לנו עוד שבועיים סמינר, אתה הורח שלי על חשבוני במלון, שבטעות לא יהיה לו יצררה לו לבוא עם הכסף, לא כסף, אתה מבטיח לבוא, אומר לי כן. ביום של הסמינר, אז הוא היה בין 26, 7, היום בטח הוא בין 40 ומשהו. אני אומר לו, אני ביום של הסמינר, אני בעצמי, בוא, בוא, בוא, אוסף אותך גם. מקוויץ, לוקח אותו למלון. ביום של הסמינר אני מתקשר, איפה גיורא עלה על מטוס טס היום למיאמי. היום טס למיאמי. אמרו, מה יש לו במיאמי? התייאש מניו יורק. לא מצא עבודה, נסע לפלורידה. ומאז לא שמעתי ולא ראיתי אותו. ‫חבל, אם היה בא לסמינר, ‫אולי היינו זוכים להחזיר אותו בתשובה. ‫יש לו זיכרון פוטוגרפי. ‫כל דבר הוא זוכר. ‫עכשיו, מה שמצחיק, ‫הוא אומר לי, ‫פעם היה לי זיכרון הרבה יותר טוב. ‫עברתי לו, מה קרה? ‫הוא אומר לי, ‫מרוב העישונים של הסמים, ‫מה השם גרס כל הזמן, ‫הוא אומר, זה הרס לי את הזיכרון. ‫עברתי בלב שלי, ‫זה עם זיכרון הרוס, ‫העבר את כולנו ביחד. זה, יש כאלה אנשים. עכשיו, תאר לך מה היה הגאון מבילנה. תכפיל את זה פי מיליון. אז שאלו את רב חיים מבולוז'ין אם הגאון מבילנה היה בתקופת התנאים, הוא היה נחשב לגאון? למשהו? מה? התחיל לצחוק. והוא היה תלמיד שלו. זה רב שלו הגאון מבילנה. אומר, לא היו מכירים בכלל מיהו. אולי, אולי, אולי הוא היה יכול להיכנס להיות תלמיד של הרמבן, של חי לפני 750 שנה. אולי. אז תראה לך מי היו התלמידים של הרמבן, תלמידי הרמבן. עכשיו הרמב״ן אולי, אולי היה זוכה להיות תלמיד בישיבה של אחד ההמוראים וההמוראים אולי, אולי היו זוכים ללמוד אצל התנאים והתנאים לא יגיעו לאחד חלקי אלף של שלמה המלך ואומר לך שלמה המלך משהו שסותר לגמרי את כל מה שלמדנו בגמרה מחזל, הפוך לגמרי נפש רשע, איבטרה. איך זה יכול להיות? מה, בן אדם שיש לו תאווה עכשיו, הוא נחשב רשע? אדם, הוא רואה עכשיו איזה סטייק לא קשר. לא אכל יומיים. מה זה? ריר נוזל לו מהשפתיים. אבל לא נוגע בסטייק. הוא אומר, אתה אוכל? יאללה, נו, פעם אחת. הנה, השם קצת נח עכשיו, לא יראה. אתה אוכל? רגע, לא. הוא לא אוכל. אז זה צדיק או רשע? יוצא מדברי שלמה המנר שהוא רשע. מה אומרים חז״ל? אין צדיק יותר ממנו. התגבר על כל הקובש את עצרו, כתוב. איזה הוא גיבור? קובש את עצרו? הנה, כבשתי את עצרי, אני גיבור, לא? אז מה באמת? יוצא פה דיחורה שיש פה סתירה מהותית? תשמעו טוב. תשמעו טוב, טוב, טוב. אומר, אומר ככה. חז״ל אומרים, כמו שאמרתי, דברים הפוכים. הרמב״ם עמד על הסתירה הזאת סתירה לכאורה והרמב״ם תרץ יש שתי סוגי מצוות יש מצוות שכליות נכון? ויש מצוות שמעיות מה ההבדל? מי יודע? מה ההבדל בין מצווה שכלית למצווה שמעית? נתחיל במצווה שכלית מצווה שהשכל מחייב לא תרצח, לא תגנוב נכון? זה מצוות, קבל את אביך ואת אמך. זה דברים שגם בלי תורה היינו צריכים לדעת אותם. נגיד ולא הייתה תורה, חס ושלום. מה, לא הייתה יודעת שאסור לרצוח אנשים? יודעים, נכון? מה, אתה לא יודע שאסור לקחת דברים שהם לא שלך? מה אתה גונב לאנשים כסף? זה גם בלי תורה אמורים לדעת. לכבד את אבא ואמא, לא לבזות אותם, לא להרביץ להם, לא לבייש אותם, זה גם כל איטלקים מהמאפיה יודע. מה, טוני לא מנשק את היד של ויני? טוני המפיונר, בן של הרוצח ויני. הוא לא מכבד את אבא שלו, נכנס ראש המאפיה, כולם עומדים. עושים כבוד, לא? דרך אגב, מצחיק פה, אבל העבריינים הכי כבדיים עושים כבוד לרבנים יותר מהשמאלנים. אני כמה פעמים הייתי בורר בסוגיות של רוצחים הכי גדולים שיש, אנשים הכי מסוכנים שיש, מפיונרים בניו יורק. אני שגשגתי שאמרו לי תבוא, תישב בין המפיונר הזה לבין ההוא. היו מכניסים אותי לאיזה מקומו, יש להם משרדים בתוך האדמה באיזה בייסמנט של איזה וילה, כל השומרי ראש עם הרוס פרויסים בחוץ. אמרתי, אם אני יורד לשם, מעורידים ולא מעלים, מי יודע אם אני אצא מפה בכלל. יראו מפה, אני גם לא ידע איפה נעלמתי. זה מדהים איפה הם מוצאים לעצמם מקומות, להיפגש וזה. אבל אני באתי בתור צד שלישי, שלא יעצבן פה איזה עבריין. אז פעם אחת, איזה מישהו שאני מכיר טוב, הוא נכנס לאיזו הסתפחות עם איזה ישראלי אחד, והישראלי הזה אחד פנה למאפיה, והמאפיה האלה הם גובים שליש מהחוב, אבל אי אפשר לעמוד בפניהם. הם יורדים לחייך, אין לך, אתה לא יכול להתווכח איתם, זה לא... אז הוא אומר לי, תשמע, אני בצערה, רוצים ממני 200 אלף דולר, אני לא יודע מה לעשות, מספר לי את כל הסיפור. אמרתי לו, טוב, אני אפנה למפיונר הזה ואני אדבר איתו. הגעתי איכשהו למפיונר הזה, אז הוא אמר לי, תראו מה זה. יהודי, ישראלי מפיונר, יורה באנשים, פרוטקשן, מה לא, השם ירחם, איזה אדם מסוכן הוא. אפילו הגויים, המאפיות של הגויים רועדים ממנו, עד כדי כך. לא מזמן ירה בו איזה מימשהו במסעדה כמה כדורים והוא היה במצב ענוש בבית חולים כמה חודשים והוא יצא מזה ומה שמצחיק, אני לא ידעתי מזה בכלל יום אחד איזה בוכר מתקשר אליי, אומר לי אני רוצה לקחת אותך לבקר איזה מפיונר בכלא אמרתי לו, מה, אני חשוב, יש לי זמן ללכת לבקר מפיונרים בכלא? הוא אומר לי, לא, לא. המפיונר הזה, אם אתה מחזיר אותו בתשובה, אלף איש ישר חוזרים בתשובה. כל אלה שמתחתיו. בואו, שווה לך. לקח אותי ל-JFK. אתם יודעים מה זה JFK? קנדי איירפורט. שדה תעופה קנדי בניו יורק. ידעתם שיש שם כלא? מי ידע? בתוך השדה תעופה אתה יוצא מהמטר, יש כלא פדרלי, פחד מוות, איזה אנשים יש שם. מפחידים רצח. לקח אותי להכיר את הבריון הזה עם הקעקועים וזה. בקיצור, איך שהוא דיברתי איתו, מסתבר שזה הבן אדם שירה במפיונר ההוא. נכנס למשרדה, אמר לו איזה מילה לא במקום, הוציא אקדח, ירה בו. כאלה אנשים סוכנים, אין להם דין ואין להם דיין. אנשים כאלה עושים יותר כבוד לרב מהשמאלנים האוניברסיטה פה. שאני אמרתי למפיונר הזה, אני רוצה לדבר איתך בקשר ל-200 אלף דולר של זה וזה, אומר לי, אין בעיה, כבוד הרב, תגיד לי מתי אתה יכול לבוא, תבוא אליי לברוקלין, נישב אתה ואני ביחד, מה שאתה פוסק, אני אומר אמן. ככה היה. הורדתי את החוב ל-60 אלף דולר, ב-12 תשלומים, והוא אמר להם, שמעתם מה הרב אמר? זה כמו שאני אמרתי. תיתן לו את זה ונגמר העניין. עכשיו, ההוא עצבני, ההוא רצה 200 אלף, לא 60. עובר לו, העניין סגור. ואני עשיתי להם תרגיל. אחרי כל זה, אמרתי להם, עכשיו תתחבקו. רצו לרצוח אותי. מה תתחבקו? עמדתי לשרוף אותו באש, הבאתי לו רפיונר. אמרתי לו, תתחבקו עכשיו. עכשיו די, נגמר הזה, פסק נוצק דין, תתחבקו, תלחצו ידיים, ואל תישארו אויבים. היית צריך לראות בשפת גוף שלהם, אתה יודע? כשבן אדם צריך לכבד מישהו שהוא לא סובל, ישר הגוף מסתובב לצד. ידעתם את זה או לא? איך אתה יודע אם בן אדם מדבר עליך לשון הרע או לא? נגיד שיש אדם שאתה יודע שהוא לא מת עליך, בלשון עמתה. אם אתה בא ללחוץ לו את היד, הוא לא יכול להסתכל לך בעיניים. הוא יודע, יום יום הוא מלכלך עליך. הוא לא מסוגל להסתכל לך בעיניים ולחוץ לך את היד. מה העונש הכי גדול לתת לאויב שלך? לרוץ אליו בחיבה וללחוץ לו את היד. רואה אותך עכשיו ברחוב, אתה יודע, הבן אדם הזה נגדך, אמר לו, רץ אליו, אהלן איציק, איזה כיף לראות אותך. אה, הוא מת מבושה. מה עכשיו, כיף לראות אותך אני מכיר איזה רב אחד שככה הוא עושה פוגש איזה מישהו שנגדו, רץ אליו, מחבק אותו, מנשק אותו ההוא מרוב בושה כבר נסתמו המילים שלו, לא יכול לדבר יותר אומר לך הרמב״ם, שמע טוב, יש שני סוגי מצוות יש מצווה אחת שנקראת מצווה שכלית כגון, לא תרצח, לא תגנוב מי שמתהווה אליהם הוא נקרא רשע, אדם שמתאווה לרצוח אנשים, מתאווה לגנוב מאנשים כסף. אלה מצוות שגם בלי הקדוש ברוך הוא, גם בלי תורה, אדם בר דעת יודע שזה לא מוסרי. עצם זה שאתה מתאווה לרצוח אנשים ולעשות דברים או לבזות ההורים שלך או לעקות את ההורים שלך, עצם זה שאתה מתאווה לכאלה דברים, זה מראה שהנפש שלך היא נפש של אדם רשע. אבל אם כמובן תתגבר ולא תעשה את העבירות האלה, אתה לא תרצח או לא תגנוב, רצית, אבל התגברת, יש לך איזה שכר גדול, וזה לא סתירה, יש לך נפש של רשעה, ועכשיו התגברת על התאווה ותקבל איזה שכר גדול. לעומת זאת, רבותיי, יש מצוות שמיעיות, מה פירוש? אתה שומע אותן ולא מבין אותן. אתה לא מבין את ההיגיון שלהן. אין לך בזה שום היגיון. כגון חלב ובשר. חלב ובשר. יש לך עכשיו המבורגר, אתה רוצה לשים עליו פרושה גבינה צהובה, לשים בטוסטר. מה ההגיוני פה שלא תוכל לצביח? גויים אוכלים את זה מקדונה על צ'יזברגר מהבוקר עד הלילה. אם לא הייתה תורה, מישהו בהיסטוריה היה חושב שיש בעיה בלאכול המבורגר עם גבינה צהובה? מה יש בזה? עד רבה, טעים מאוד. חזיר. מישהו היה מבין שחזיר אסור לאכול? מה ההבדל חזיר או פרה או סוס? מה? הכל אותו דבר. זה בשר וזה בשר. באתלי זה הכל נראה אותו דבר. אף אדם לא היה מגיע לזה בכוחות עצמו. אם אדם מתאווה, למשל חמץ ופסח. אם אדם מתאווה אליהם, זה לא רעייה שהוא רשע. אין רעייה בזה שהוא רשע. למה? ‫כי אלה מצוות שהשכל לא מחייב. ‫ולכן אם אדם מתאווה לכזה דבר, ‫אז זה באמת לא ראיה שהוא רשע. ‫לכן אין פה סתירה בין חזה ‫לשלמה המלך. ‫שלמה המלך רק דיבר בדברים הברורים ‫שכל אדם מהיגיון שכלי מבין. ‫דרך אגב, צריכים לדעת ‫כמה מצוות הגויים צריכים לשמור. ‫מי יודע? ‫-שבע. ‫המספר הידוע, ‫שבע מצוות בני נוח. ‫כמה באמת יש? ‫בשבועות 40 ומשהו. ‫כמה? ‫-64. ‫-64? יכול להיות. ‫משהו כזה. ‫אבל תדעו לכם את הכלל. ‫חוץ משבע מצוות בני נוח, ‫כל מצווה שהשכל מחייב, ‫גם הגויים צריכים לשמור. ‫למשל, גוי חייב ‫לכבד את אבא ואמא שלו, ‫זה לא בשבוע מצוות בני נוח. אבל ודאי שכן. למה? השכל מחייב. השכל מחייב. מותר לזרוק את הזבל שלך למרפסת של השכן? זה לא כתוב בשבע מצוות נוח שאסור. אבל כל אדם בר דעת מבין שאסור לעשות כזה דבר, כן? מותר לאשן במקום סגור שאנשים נחנקים מהאשן? לא. זה לא צריך להיות גאון גדול כדי לדעת שאתה מצייר אנשים בגלל התאווה שלך. צא בחוץ ותאשן. ואתה צריך שאנשים יסבלו ממך. מה רואים מפה? שיש דברים שהשכל מחייב. כל מצווה שהשכל מחייב, הגויים חייבים. איך יודעים? יש גמרה מפורשת. היה גוי, קראו לו דמה בן נתינה. אבא שלו ישן על הקופסה של התכשיטים. באו בבית המקדש לקנות אבן שנפלה מהחושן של הכהן. אמרו חסר לנו ישפה שבט בנימין זה היה אבן חיפשנו בכל הארץ אמרו לנו שלך יש אומר כן יש לי את זה נתנו לו מחיר אמר בסדר הלך להביא את זה חוזר אומר אני לא יכול למכור לכם את האבן עוד לא גמר את המשפט הם מהלחץ הכפילו לו את המחיר עוד לא גמר את המשפט עוד פעם הכפילו אומר להם רגע לא לא כמה רק תגיד הגיעו אותו לסכום אסטרונומי לא יכול למכור לכם את האבן. אומר, למה? אומר, אבא שלי ישן על הקופסא של האבנים. לא רוצה להעיר אותו. יצאת מידעתך עכשיו? מציעים לך מיליון דולר, אתה אומר לי, אבא שלי ישן על הקופסא? הכבוד של אבא שלו היה שווה לו יותר ממיליון דולר, או כמה שזה היה. אומרים חזל, בגמרה זה כתוב מובהר, שבאותו לילה נולדה לו פרה אדומה. כמה עולה פרה אדומה? אם היום יבוא משיח, בעזרת השם, ונצטרך פרה אדומה כדי לתאר את כולנו, כולנו תממתים. כל אדם שנכנס לבית חולים נהיה תממת. אדם שטס בטיסה והיית שם גופה, תממת. נכנסת לבית קברות, תממת. נסעת בכביש, פה במיוחד בארץ, יש מלא קברים. כל הארץ מלאה קברים. בירושלים היו עושים רמפות מיוחדות שהכוהנים יכולים ללכת. הם לא יכולים ללכת בשבילים רגילים. כי יש קברים מכל הדורות שהיו. והם קבורים בכל מקום. פעם היו קוברים אנשים לא בבית קברות, בכל מקום שיש. הרי הגמרא אומרת שמת קונה את מקומו. אם אדם היה מת באיזשהו מקום, המקום שהגופה שלו נפלה, שם קוברים אותו. אז עכשיו כל פעם שאתה הולך מעל קבר, אפילו קבור עמוק באדמה, נתמטה. אז אין לה דבר סוף. אתה נוסע בכביש מהיר, יש איזה קבר כבור שם, נגמר. אני פעם הייתי בדרשה בברוקלין, סיפרתי שהצדיקים, אלה שאין בהם קנאה, הגופות שלהם נשארות שלמות. הם לא נרכבים והתולעים לא אוכלים אותם. למה? כתוב בפסוק, רקב עצמות קנאה. מי שמקנה, העצמות שלו נרכבות בקבר. וכאל וחומר הבשר, כן? וסיפרתי שהיו כמה אנשים שפתחו להם את הכברים, היה איזה רב אוכיון ממרוקו, 60 שנה הוא היה כבור, 60 שנה היה כבור במרוקו, הבן שלו והנכד שלו החליטו להביא את גופתו לארץ. נסו למרוקו, קיבלו אישור מהמלך של מרוקו, שהוא היה דווקא אוהב יהודים, אמר אין בעיה, אני נותן לכם אישור, פתחו את הכבר, הוציאו את הגופה, צריכים להביא אותה לארץ לכבורה. עושים לוויה מחדש. בזמן שפתחו את הכבר, תדהמה הייתה. 60 שנה הוא היה כבור, לא היה לו חור אחד בגוף, כלום, לא תולעים, לא נגו פה, לא נחשים, שום דבר. איך שרושלים הביאו אותו לארץ אמרו הרבנים פה להוציא את כל התלמידי ישיבה לסגור את הגמרות לבוא ללוויה שלו שכולם יראו איך נראה הרב אוחיון אחרי שישים שנה בקבר לא היה בו חור אחד בגוף. כל אדם נורמלי, תוך 11 חודש, לא נשאר מנו זכר. הנחשים אוכלים אותו בקבר, כל החרקים, התולעים. היה מעשה שבאו אלינו שניים מחברת קדישה למונסי. התערכו אצל רב שגר לידי. הוא סיפר לי את הסיפור. הוא אומר לי, אתה לא תאמין מה היה פה. היו אצלי בשבת שניים מחברת קדישה. שאלתי אותם, מה הדבר הכי מוזר שראיתם? אתם עובדים עם מתים כל היום. אמרו, היה מעשה אחד שאי אפשר להסביר אותו בגדר הטבע. אומרים, מה? איזה רפורמי אחד מגרמניה. רפורמי. מת. המשפחה שלו החליטו לקבור אותו בארץ. שלחו את הגופה שלו מחברת קדישה של גרמניה בארון וקום. סגור, הרמטית. הגיעה הגופה פה לארץ, חברת קדישה לקחו את הגופה, צריכים לעשות לו תערה, לשפוך מים וכו', לפני הקבורה, פתחו את הארון, רואים נחש, אכל לו חצי מהפנים. לגמרי, עין אחת נעלמה, הכל הלכי, הכל אחול. מתקשרים לגרמניה בצעקות, מה זה השערוריה הזאת? ממתי שולחים ארון עם מת ונחש בתוך הארון? הרבנים של גרמניה אומרים על מה אתה מבלבל? איזה נחש אנחנו סגרנו את הארון יש כאן עדים לא היה שום נחש שם מה פתאום נחש מתווכחים אדוני הארון הגיע עם נחש אכל חצי מהפנים של הבן אדם אדוני אנחנו מוכנים להחזיק ספר תורה ולהישבה סגרנו את הארון לא היה שום נחש איפה יש לנו פה נחשים בבניין העלומה לא יודעים. ועוד מעשה שהיה, בבית קברות, בזמן החזוניש, בא או לא הוריד איזה מישהו לקבר והיה נחש בפנים. לא יודעים מה לעשות. אומרים, רוצו לחזוניש, תשאלו מה לעשות. רצו לחזוניש, אומר, תמצאו לו קבר אחר. מקום אחר. הלכו, אז לא היה כמו היום, מכינים כבר את הכברים מראש, עם טרקטור, חופר. קראו לערבי, יאללה, אחמד, יש עבודה. חפר להם קבר מחדש, חיכו שעתיים-שלוש, קבר. אוקיי, עכשיו מה? הלכו להביא את הגופה משם לפה, איך שמגיעים, נחש בתוך הקבר. מה הולך פה? רגע חפרו את הקבר, לא היה שום נחש, מאיפה זה יצא? חזרו חזרה לחזוניש. מה לעשות? הורידו אותו לקבר. זה מה שהשם רוצה. איך שהורידו את הגופה לקבר הנחש, הסתרר עליו בכזו הסתערות, פחד מוות. אבל מי שמעולם לא כינה, לא שולט את בורי, מוות עולה. כשהוציאו גופה, הביאו אותה לארץ, כל התלמידי ישיבות יצאו לראות, איזה קידוש השם. אבל הם לא נגעו בו, אין רשות לתולעים לנגוס בו. כתוב, כאשר רימה על הגוף למת, כמחת בבשר החי. בזמן שהגופה בקבר והתולעים אוכלים בה, זה כמו שעכשיו אדם חי תוקעים בו מחתים. ככה הכאב. ולכאורה זה תמוע, כי הרי אין רגשות. תיקח סיגריה לאדם שמת, תשרוף אותו. הוא לא אומר איי. הוא עדיין בשלווה, נח לו. על משקבו בשלום. תעשה לו חורים כל הגוף, הוא לא צועק איי. אז איך בקבר הוא צועק איי? מסתבר שהנשמה מרגישה את זה, חלק מהעונש. ‫זמננו הולך ועוזל. ‫לפני שאני אשכח ‫ודפני שיבוא הדרשן הבא, ‫יש הזדמנות, ‫לא היה לנו הרבה הזדמנות עדיין ‫להביא ספרים, יש כאן דוחן. ‫הספר הזה, הוצאנו אותו ‫לפני כמה חודשים. ‫הוא חובה לכל יהודי, חובה, ‫לא משנה אם בין בית החילוני ‫בין בית הראש ישיבה. ‫כל אדם צריך לקרוא את הספר הזה. ‫זה לא בגלל שזה ספר שלי, ‫זה אוסף של הרבה הרבה שנים, כל בן אדם שיקרא אותו, לא יישאר אותו דבר. אין מציאות כזאת, יש כאן כל מה שצריך כדי להיות עבד השם. מאלף עטף. גם הוכחות, גם מוסר, גם דוגמאות מהחיים, כל מיני דברים שקרו בשנים האחרונות, ובאמת, עובדה, אנשים שקוראים את זה, מיד משתנים. אפילו גורעים. אפילו גויים שקוראים את זה מקבלים אלם. כל מי שיכול ייקח לחברים, למשפחה, מי שעוד לא שומר, מי שהתחיל לשמור, זו חובה. אפשר מכספי מעשר, שחר עומד פה בדוכן, אפשר לרחוש ממנו, יש לו כל מיני מבצעים, למי שקונה כמויות וכולי. עוד עשר דקות. עוד עשר דקות. טוב, רק לקראת סיום. לקראת סיום, רבותיי, התחלתי לספר לכם על הגאוניות של אגאון מבילנה ותלמידו רב חיים מבולוג'ין ששאלו אותו אם הוא היה לומד אם היה בזמן התנאים והגענו עד שלמה המלך בזמן שהיו אגאון מבילנה היה בזמן שהיה נפוליון זה היה לפני 200 שנה נפוליון התחיל לקבוש קבש את כל העולם כמעט נשאר לו קרב אחרון עם הרוסים הולך עכשיו לקרב עם רוסיה בא ‫הגנרל של נפוליון בשליחות ‫לרבי חיים איבולוג'ין. ‫ידעו שיש רגעון מבילנה ‫ותלמידו רב חיים איבולוג'ין, ‫הוא כתב את הספר המפורסם ‫נפש החיים. ‫באו אליו, הגנרל אומר לו, ‫תשמע, נפוליון שלח אותי, ‫נפוליון חיבד יהודים, ‫הוא נתן ליהודים רשות ‫לחדש את הסנדרין. רק כרגיל בין היהודים, מה יש תמיד? מחלוקות ופוליטיקה. התחיל מחלוקות, ויכוחים, נפל הרעיון. שלח נפוליון שליח לרפחי מבולוז'ין, אני חושש מהמלחמה עם הרוסים. מה יהיה? אמר לו הרב, אני אספר לך משל, יש אדם, יש לו מרכבה עם סוסים, ארבעה סוסים יקרים מאוד, קנה אותם בהון תואפות. הסוסים הכי משובחים בעולם. יום אחד העשיר הזה הגיע לאיזה ביצה מבוץ, ככה מלא בוץ, הגלגלים של הקרקעה נתקעו בבוץ והם לא יוצאים, תקועים. העשיר מכה בסוס הראשון, הסוסים משתוללים, לא יוצאים. מכה בסוס השני, קופצים כולם, משתוללים, לא מוצאים את העגלה מהבוץ. והנה כעבור שעה, שהשיר כבר תקוע שם ויורד גשם, עבר שם איזה עני עם שני סוסים, איך אומרים, עבר זמנם בתל קורבנם, כי קרם את שוקמקת, שני סוסים, לא ארבע, נתקע עני בבוץ, הוציא את השוט, נתן מכל לסוס הראשון, שני הסוסים נתנו ספיד, הוציאו את הקרקעה מהבוץ תוך דקה. זה מספר הרב לגוי. אומר לו, זה המשל. אתה הבנת מה הנמשל? הגוי אומר לו, אומר לו, בוא אני אסביר לך מה ההבדל בינכם לבין הרוסים. אתה יודע למה העשיר הסוסים שלו לא יצאו מהבוץ? אני אגיד לך למה. כי העשיר קנה כל סוס בארץ אחרת, אחד מאנגליה, אחד מערב הסעודית, אחד מפה, אחד משם. זה ארבעה סוסים שאויבים זה לזה. אחד בוחרי, אחד פרסי, אחד עיראקי, אחד אשכנזי. כל אחד והשטויות שלו, זה לא ככה, אני לא אוהב את העדה הזאת, זה לא אוהב אותו, הוא תימני, הוא רוסי, הוא זה, שטויות, בלבולי מוח הכל. ‫בזמן שנתנו מכה לאשכנזי, ‫התימני, הספרדי והחסיד ‫רקדו משמחה. ‫תן לו, באבי אביב. ‫בזמן שנתן מעקה לחסיד, ‫האשכנזי, הספרדי והתימני רקדו. ‫נתן לתימני, ‫השלושה האחרים רקדו. ‫נתן, בקיצור, כל פעם שנותנים ‫לאחד מהארבעה, ‫שלושה האחרים הפסוטים. ‫אין להם אינטרס להוציא ‫את הרגלה מהבוץ. ‫תיפש, תגלו להגיע תרוחה. אבל השניים האחרים, עניים, גדלו ביחד, אכלו מאותו תבן. ברגע שנתנו מכה לסוס הראשון, השני הרגיש את הכאב. שניהם התחילו לרוץ. אמר לו לעוזר של נפוליון, אתם צבא של שכירי חרב. החיילים, כל אחד מארץ אחרת, אתם שלמים להם כסף. הם כולם שונים זה את זה. זה צרפתי, זה איטלקי, זה אנגלי. אף אחד לא אוהב חתשני, כולם באים של הכסף. אבל אלה הרוסים, אלה עריות, כולם עם הוודקה והדגים המלוכים, כולם אוהבים חתשני, זה אחוות המולדת. תיתן מכה לבלעד אמיר, אלכס וכל האחרים, מישה, כולם באטרף, קשר. התחלת איתנו, הסטבחת, מפיה רוסית. יש ביניהם אחדות. ושיש אחדות אפילו בין הרשעים, מי נשרף פה? השטן גמר לו עליו, זהו הלך לו, אחרי יום כזה הוא עולה באש כתוב שיבוא משיח, הקשבר חוי ישרוף את השטן יחסל אותו, שוחט אותו אחרי שהקשבר חוי שחט את השטן אין יותר יצר הרע וואו וואו, יש הרבה מה לשרוף, אני רואה. תזכרו, כותרת, השטן נשרף בתל אביב, ושעה חצרה בלילה. אתם יודעים מה היה לי פה לפני כשנתיים בערך בארץ? הייתה לי דרשה בקריית אונו, באוניברסיטה למוזיקה שם. איך קוראים לזה? המכללה של קריית אונו. מי מכיר שם את המקום? ‫שעה 11 ומשהו בלילה, ‫קהל של 500 איש לפחות באודיטריום. ‫בשעה 11 ומשהו בלילה, ‫אתה זוכר שהיינו בקריית אונו? ‫איך קראו למקום הזה? ‫מכללה, אוניברסיטה, מה זה בדיוק? ‫משהו אקדמי, בקיצור. ‫שעה 11 ומשהו בלילה, ‫אני מדבר עכשיו שמה ‫ואני שואל את הקהל, ‫מי יכול להגיד לי למה עדיף ‫להיות בן אדם ולא חתול? כל אחד זורק משהו, צועקים בקהל, זה, אני אומר להם, לא טוב, לא נכון, לא נכון. אני יכול להביא לכם 100 ראיות שהעדיף להיות חתול ולא בן אדם. אין לו משקנטה, אין לו פקקים, לא תקוע בעיה, לון שעתיים כל יום, אין לו צהרות, גירושים, צהר גידול בנים, אוניברסיטה, תואר ראשון, תואר שני, מסכנסה, נופלים עליו טילים, טרור, מחבלים, לחץ, משקנטה, אין לו את כל זה החתול. אחלה חיים יש לו. תראו את החתולים, איך הם משמינים, נעים, יפים. תן לי סיבה אחת למה עדיף להיות איציק ולא חתול. הנה, עכשיו יש איזה מעצב מראשי התואבה, קראו לו קארל לגרפלד, משהו כזה, מעצב אופנה, הוריש לחתול שלו 200 מיליון דולר. נו, מה עדיף? שכנעתי אתכם שעדיף להיות חתול או לא? למה הטיפש הזה הוריש לחתול שלו 200 מיליון דולר? מי יכול להגיד לי למה? את לא יכולה להשאיר לו 20 דולר ולתת כסף ליתומים, לאנמנות, למסכנים, לעניים. תן 200 מיליון דולר לאנשים שזקוקים לזה, מה אתה נותן לחתול המטומטם הזה 200 מיליון? מה הוא יעשה עם זה? חתול מבין מה הוא קיבל בכלל? אפילו לסמוח הוא לא שמח. עכשיו יש קרב ירושה. ‫החתול מגיע לבית המשפט, ‫שמים אותו, השופט אומר, ‫רגע, בוא נשמע מה החתול, ‫יש לו ליטרון? ‫יש מישהו שמדבר בעד החתול. ‫זו לא בדיחה, ‫עכשיו יש קרב על הירושה. ‫יש אורך דין שמייצג את החתול, ‫זו לא בדיחה. ‫עכשיו אני שואל אתכם שאלה. ‫עם כל השיקוץ והתואבה של אותו תמי, שהוריש 200 מיליון לחתול שלו, בואו נגיד שמטומטם עד כדי כך לא יכול להיות שהוא היה, נכון? מה הסיבה שהוא נתן לחתול 200 מיליון דולר? מי יכול להגיד לי? בואו נראה מי פה פיקח. אתם יודעים מה זה פיקחות? להבין דבר מתוך דבר. כשאתה שומע כזה סיפור, אתה מיד מתחיל לחשוב מהם הסיבות, מה הסיבה הכי הגיונית והכי מתבקשת. הוא היחידי שהתחנף אליו. נו, מה עוד? לא היה לו אולי קשר עם האנשים מסביבים, עם המשפחה, עם החבר'ה. חזק וברוך. חזק וברוך. הוא רצה לנקום בבני משפחתו. חד וחלק. להראות להם, אני מעלה את הכסף באש, נותן אותו לכלב או לחתול, שאין לו מה לעשות בזה, ולא ייתן לכם. להכיס בדיוק כמו אחד פה תמה פה בארץ שכתב איזה משורר סופר מהשמאלנים הערב רב שאמר אני מתנגד שיגידו עליי קדיש בלוויה דרך אגב יש מצווה לקיים את דברי המת ככה כתוב בהלכה האם רשע מרושע כזה שאומר לא להגיד עליו קדיש, שומעים בקולו או לא? נגיד הבן שלו עכשיו, בעל הרב. כבוד הרב, אבא שלי, תראה, אתה מכיר אותו, היה שונא דת. ערב רב רציני, קליפה רצינית. ועכשיו הוא מת ואומר לא להגיד עליו קדיש. אני מצידי אחלה. לא צריך לקום בבוקר, בתקנסת. אבל בכל זאת, מה ההלכה אומרת? מה אתם אומרים? הרב, כתוב דבריה, מת, לא כתוב דבריה. עכשיו מה הוא אומר? הוא מת. עכשיו הוא מתחנן. עכשיו שהוא בעולם האמת, אומר איזה מטומטם אני איך אמרתי שלא יגידו עליי קדיש. אז זה א' נכון, וב' כל מה שהמת אומר שהוא נגד השם לא שומעים בקולו. מעשה שהיה בתקופת רב משה פיינשטיין זצל, ברוסיה, היה אחד שמלשין על היהודים לגועים. יום אחד הוא אמר להם, לפני שהוא מת, הוא היה חולה גוסס, אמר לרוסים, אומר להם, היהודים כל כך שונאים אותי, שאני מתערב איתכם שביום שהם יקברו אותי, יקברו אותי עם הפנים על הרצפה, לא עם הפנים למעלה. ברוב שהם שונאים אותי כדי להשפיל אותי. עכשיו, היהודים לא ידעו מכל זה. פתאום היהודים פותחים את הצבא שלו, חברת קדישה רואים שהוא ביקש לקבור אותו עם הפנים למטה. באו לרב משה פיינשטיין, אומר איזה מעשה מוזר. הבן אדם הזה ביקש, הרשע הזה, שנקבור אותו עם הפנים למטה. אמר להם, הרב משה פיינשטיין, מה אכפת לנו מה הוא ביקש? קוברים את הבן אדם עם הפנים למעלה. תקברו אותו עם הפנים למעלה. אבל הוא ביקש, לא מעניין. הוא לא יודע, הוא מטומטם. תקברו אותו עם הפנים למעלה. כעבור יום, בא עם הרוסים, פתחו את הכבר. מה זה? הגיעה אלינו מידע שכברתם את הבן אדם עם הפנים למטה, ואם כן, אתם הולכים פה להסתבך בגדול. פתחו את הכבר. פתחו את הכבר שלו, ראו פנים למעלה. עזבו את היהודים. היו שימים להם את המוות. הרוסתם הוציאו עליכם לעז, מכרדם, מבקשים סליחה. הם היו שמים אותו עם הפנים למטה, הם חסר... במותו הרשע הזה, עוד רצה למכום. על זה נאמר רשעים, על פתחה של גיהינום אינם שווים בתשובה. איך ייתכן כזה דבר? עומדים להכניס אותך עכשיו לצינוק, למסרפות. הצעק עכשיו, אנא השם, חטאתי, אביתי, פשרתי, מה פתאום, אני צודק. לא תגידו לי מה האמת. שורפים אותך, תשרפו. לא מודה. לא יודע. דרך אגב, איך זה ייתכן? אלא ככל שאדם יותר קשר עורף, כך שמגיע רגע האמת, משמיים מקשים את עורפו. הרמב״ם אומר, העונש הגדול ביותר לאדם, שסוגרים בפניו את דתות התשובה. כמו שהקב". עשה לפרו, לא תחזור בתשובה, עבוד. זהו זה. הקב". אמר למשה, לא ישמע פרו אליכם למען רבות מופתי בארץ מצרים. אני מקשה את ליבו. שומעים רבותיי? יש שאלות לפני שמסיימים? הגיע הרב הדרשן? עדיין לא. יש שאלות? כולם כבר פרופסורים פה, זהו? יש לך מישהו שחייב לך כסף? אני אגיד לך משהו על המאפיה האלה. אין להם, אין בהם אמונה. כשהם גובים את הכסף הם גונבים לפעמים את כל הכסף. אתה לא יכול להתעסק איתם, מה תגיד לו? לא נותן לך את הכסף, זורק לך איזה עצם ולוקח לעצמו את הכסף. אין בהם אמונה, זה לא אנשים ישרים. אני רק השתמשתי ברוצח הזה כדוגמה שאפילו אנשים כאלה שפלים עושים יותר כבוד לרבנים, הפרופסורים השמאלנים הערב רב שחיים פה. משופטי הבגץ הערורים שהם רשאים מרכב. אחד מהם לא אוהב תורה, כולם שונאי תורה. זה המקום הראשון שהמשיח יבהיר באש הראשון זה המעוז של הסתרה אחרה מעולם לא יצא משם החלטה בעד התורה כל ההחלטות שם היו בעד הערבים, בעד המחבלים כל ההחלטות שיצאו שם הם נגד עם ישראל. אף פעם לא יצא משם החלטה אחת שהיא בעד עם ישראל. פתח את החומה. למה? זה דורך על איזה אדמה של איזה מחבל. פתח, תעשו חור בחומה. טיפש, נכנסים לי פה רוצחים יהודים. מה אכפת לנו מהמחבל הזה? תן לו אלף דולר, תן לו חמש אלפים דולר. תגיד לו, אחמד, הבכנו לך עשרים מטר מהשדה שלך פה. תגיד תודה שאתה חי פה בכלל, זה ארץ ישראל. מה אתה בכלל עושה פה? אבל הנה, כך, אלפיים דולר, כך עשר אלף דולר, כך עשרים אלף דולר, שטוק, שילמנו לך, נגמר. צריכים חומה. למה? שלא תרצח אותי. אתה צריך לשלם על זה. אני צריך לבנות חומה בשביל להגן עליי מפלצת כמוך או הבן שלך. ואתה עוד רוצה כסף? קח כסף. איך אמר הרב קאנה? לא מגרשים אתכם בחינם. קחו כסף, תלכו. אותנו גירשתם מילוב בחינם. גירשתם מכל הארצות ערב, מאיראק, מפרס, בחינם. לקחתם לנו הכל. אנחנו לא רוצים לגרש אותך בחינם. קח כסף, לך. תחזור לאיפה שבאת, לירדן. תחזור לאיראק, תחזור לפרס. עזוב אותנו מפה. אבל אין כזה דבר. מה פתאום? תורידו את החומה. מאותו חור נכנסו ורצחו פה ילדים. מאחור שהם אמרו לפתוח איזה חדס הסרט, אירע מה בגץ פסקו, ואיך מהמקום הזה נכנסו ורצחו פה אנשים. לא מעניין אותם. שירצחו עוד מאה. לא מזיז להם כבר. אה, איזה מחבל נפגע כבודו. בלחץ אטומי. תראי אותם בשתיים בלילה. איזה פלסטיני לקחו לו את הפלאפון? מה? מהר, ישיבת חירום. למה? ערב רם, מה אתה מצפה מהם? מעולם הם לא עשו דבר אחד בעד האמת, בעד התורה. מעולם. למה? זה מה שכתוב בזוהר. שבאחרית הימים ישלטו בארץ מי? צאצאי הערב רב, רק רשעים. בממשלה, בצבא, במשטרה, בבית המשפט, בטלוויזיה, בעיתונים, בכל הערוצי אינטרנט המובילים, כל הערוצי החדשות, כל העיתונאים שמאלנים, כל הזחקני קולנוע, כל האומנים, כל הזמרים, כולם סתרה אחרא. אחד אחד, כמעט אחד אחד. בודדים פה ושם תרואי נורמלים. כמעט כולם, שמאלנים, ליברלים, בעד מצעדי תואבה, בעד נישואי גבר עם גבר, בעד נישואי יהודים עם גויים, בעד נישואים פתוחים, בעד בגידות, בעד אוניברסיטה וכפירה, ובאנו מהקופים, רק רע. בעד הפלות, עכשיו המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית, לפני שבועיים, הורידו את המשפט, איך הם גומרים את השבוע, כשהם נשבעים בבית משפט או בקונגרס, המשפט האחרון זה כאילו בעזרת השם. May God help us. עכשיו בא איזה אחד לישבה, היום שלחו לי את הסרטון. אז אמר לו הנציג מהקונגרס, שכחת משפט אחד מהשבוע. זה נכתב לפני יותר מ-250 שנה מאבות המייסדי האומה האמריקאית. אז כולם חיבדו את השם, גם הנוצרים, כולם. ‫אז הם אמרו, ‫הם כותבים במכתביה שלהם, ‫הם התגעדו איתראסט. ‫אנחנו בוטחים בבורא עולם, גועים. ‫הוא מסרב הדמוקרטי להגיד ‫בעזרת השם. ‫אומר לו, הראש בקונגרס ‫הוא בעצמו חילוני, הוא לא דתי. ‫אומר לו, שכח את המשפט. ‫אומר לו, אני מעדיף ‫לא להגיד את המשפט הזה, ‫לא להגיד בעזרת השם. אומר לו אבל ככה הסדור מייסדי האומה זה כבר הconstitution זה החוקה פה באמריקה מעל מאתיים שנה אומר לו כבוד השופט אל תאלץ אותי אל תתערב לי בחופש הדת מה שהיה חופש דעת, יש חוקים במדינה. במדינת ישראל מותר לחלל שבת לפי החוק או לא? חוק חילוני, מותר או לא? מותר לפתוח עסקים בשבת? אסור. מותר להביד יהודים בשבת? אסור. מישהו אכפת לו מהחוק הזה? תלך עכשיו לבגץ, תגיש תלונה, צחקו עליך. לך לזוזל, מה אכפת לנו מהדת שלך. יבוא אחמד, יגיד פגעו לי בחוקי הקוראן, כל המדינה תזדעזע. מי, מי, אחמד, מי? תגיד לנו מהר מי. אמת או לא מה שאני אומר? אמת. כולל החלטה האחרונה שלהם, לאפשר את הטקס הזיכרון. זה בכלל טמטום. אני מתפלא על היהודים האלה, הטיפשים האלה, אם בכלל אפשר לקרוא להם יהודים. אתה משווה את קורבנות הטרור שנרצחו פה הלא עוול בכפם, לקורבנות של המחבלים? איפה נשמע כזה דבר שעושים טקס זיכרון לרוצח ולמרצח ביחד? איפה נשמע כזה דבר? ‫רק במדינת של מטומטמים גמורים ‫מסכימים כזה דבר. ‫אלא מה, רבותיי, ‫אתם יודעים מי השם? אנחנו. ‫הקדוש ברוך הוא מצטל למחאה, ‫אין מחאה. ‫אנחנו לא מוכים. ‫כולם שותקים, כולל הרבנים. ‫אם בזמן שהיו עולים מצד תואבה ‫פעם ראשונה לירושלים, ‫היו עומדים שם 50 אלף חרדים ‫עם לפידים ביד. ‫50 אלף, רק תתקרבו. להיכנס לעיר הקודש. פעם, פעמיים, שלוש, הם היו מנסים. הם מבינים, אי אפשר איתם אלה. לא היו מנסים יותר. לא אמרתי לרצוח, כמו שעשה איזה משוגע אחד, בא ורצח, זה לא הדרך. נפגין, נמחה ולא נוותר. בשום מחיר. אה, כבודה רבה, המחה במילא לא עוזרת. והיא כן עוזרת. למה? הנה יש הבדל בין אחד מתואב שעושה עבירות, משכבה זכר אצלו בבית, בשקט, לבין להפוך את זה לחוק מדינה. ברגע שאתה הופך את זה לחוק המדינה, הקדוש ברכוי ישמיד את המדינה הזאת. תחת עמיד היה. כל מקום שקיבלו על עצמם חוקס דום, ברק עניין של זמן עד שהקדוש ברכוי מונחית אש ושורף את כולם. זה מה שיקרה בסוף פה. ימשיכו לתת להם, לשנות פה את החוקים, לעשות פה תואבה, לעשות פה ניסויים עם גויים, לעשות פה כל מיני דברים כאלה, מה יקרה בסוף? הרי כתוב, כתוב מפורש, כמעשה ארץ מצרים לא תעשו, מסבירים חזל, אחד עם שני נשים, גבר עם שני, אישה עם שני גברים, נשים עם נשים, גברים עם גברים, אנשים עם באמות, זה כמעשה ארץ מצרים לא תעשו. זה מה שכתוב ואז מה כתוב שם כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני השם רופאיך כל המכות שהבאתי על המצרים הערורים האלה שהיו מטועבים ועובדי אלילים ומושחתים בהריות כל המחלות שהבאתי עליהם לא עשים עליך כי אני השם רופאיך אני האינטרס שלי לרפא אותך לא להביא לך מחלות איי למה יש כל כך הרבה מחלות היום כמעט אין אדם שהוא לא חולה היום בארץ כמעט אין אדם שהוא לא חולה, זה סכרת, זה סרטן, זה בעיות בלב, זה לחץ דם, זה, יש לו כל מיני מחלות באור, כל אחד, כמעט יש לו משהו, יש כאלה תקפי חרדה, כדורים, דיכאון, לחץ נפשי, פסיכולוג, פסיכיאטר, חרדות, רעידות, מה אין פה? מה אין לאנשים פה? טראומות, דיכאונות? מאיפה זה כל זה? זה פסוקים בתורה, מה? הכללה פה רובצת בצורה כזאת שאנשים הביאו על עצמם את כל הצער הזה. כתוב בפרשת בחוקותיי שאנחנו נכנעים... הפקדתי עליכם בהלה. ככה כתוב. כל הזמן אתה תהיה מבועל בלחץ, טילים, רקטות. תגידו, אני אשאל אתכם שאלה. הערבים הפלסטינאים שנכנסו לנו פה בזכות שמעון פרס וחבריו הביאו ארבע מאות מחבלים מתוניס נתנו להם נשק והושיבו אותם פה בארץ הקודש ומכאן הם הקימו ללכת החמאס ואת כל מה שקורה היום והג'יאט וכולי זה דבר טוב או דבר רע? דבר טוב מה אתם אומרים? זה דבר טוב הרי הקדוש ברוך הוא אפשר את זה נכון? הם גורמים לעם ישראל לחזור בתשובה חד וחלה הערבים שהקב' הוא עשה אותם כשוטר על עם ישראל כדי להכות בנו כל יום ויום בשוט כל יום ויום עומדים עלינו לחלוטינו יורים עלינו טילים מתקיפים אותנו נותנים לנו לחץ חיים בפחדים בגללם זה טוב או רע? אז אני אגיד לכם אם האדם צריך למות צריכים בשביל זה ערבים? יכול למות בטעונה, בהתקף לב, מכת ברק, שיטפון, איזה שכר נפרץ, מעט עברו. חסר בעיות? השם יכול להרוג איך ש... במיליון דרכים. הוא לא צריך בשביל זה ערבים. למה הוא כן צריך ערבים? לשים עליך שוטר. שוטר. כל הזמן תחי בלחץ. ואז מה? כיוון שבן אדם הוא בלחץ, אין לנו על מי לסמוך, אלא מי? על אבינו שבשמיים. אז זה טוב או רע? בלי זה, מי יודע מה היה פה, אם היה פה מניין של שומרי שבת. הפעם אמר לי איזה אחד שלקחתי אותו טראמפ, אני לא אשכח את זה, אני אומר לו, תראה מה זה. תראה איזה אנטישמיות יש בעולם, איך שונאים את היהודים, זה לא יומן. אומר לי, ברוך השם שככה. אז אני אומר לו, זה היה לפני על 20 שנה, למה, למה ברוך השם? אומר לי, תאר לך עכשיו שיש כל כך הרבה שנאה ליהודים, יש 70% נישואי תערובת. תאר לך אם הגויים היו נחמדים אלינו ואף אחד לא שונא יהודים ואוהבים אותנו כולם ומשתכבים לנו. לא היה נשאר אחד, אחד שלא התחתן עם גויים. עכשיו יש הרבה אנשים פוחדים, עזוב אותי, זה גויים, זה מי יודע, נאצים, אני אלך אליהם הביתה, שונא יהודים, מה, אני עכשיו אלך, יבין נכדים עם איזה גרמניה, מי יודע, מההורים שלה, נכון, פחד מוות. יש כאן אדם אחד, איזה דתי לאומי, מה שנקרא קיפה סרוגה, לא חרדי, אבל דתי. היה פייטר, משהו בקומנדו, לא יודע, אחד הסיירות, ‫איך אומרים? מלך הארץ. ‫הבן אדם הזה התאהב בגרמניה גויה ‫שבא לכאן להתנדבות, ‫לא יודע, מה הייתה באוניברסיטה. ‫כנראה היופי שלה סינבר אותו, ‫זה קרה לגדולים ממנו, ‫שמשון נפל בדלילה, ‫שמשון הקדוש מבטן, נביא. ‫אם זה קרה לשמשון, ‫זה יכול לקרוא לכל אדם. והדתי הזה שומר שבת, שומר מצוות, מניח תפילין, בא לתפילה, התאהב בגרמניה הזאת. איך אומרים? שקר אכן ואבל היופי. הוא שכח את החצי השני של המשפט. אישה עירת השם איתי תלל. נפל בשקר אכן ואבל היופי. בקיצור, הוא בא ואומר לחברים שלו, חבר'ה נפלתי, אני מאוהב. באנגלית זה נשמע טוב. I fell in love, fell. נפלתי לבור. אומר, אני מאוהב. אומרים לו, מה, אתה משוגע? מה מאוהב? זה אלה מזרע המלא כאלה. מה מאוהב עכשיו? זה הסבא שלה רצח את הסבא שלך, טיפש. עזוב אותי, אתם פרימיטיביים, אתם, מה, מה היא אשמה? זה היה הסבא שלה אולי, אבל לא היא. היא אוהבת יהודים, הנה, היא באה לארץ, לאוניברסיטה. עכשיו החברים שלו הם כולם דתיים לאומיים, מה זה, זו בושה גדולה, מה אתה הולך לחתן עם גרמניה, מה אתה משוגע? אתה דתי, מי אלה אתה חילוני, אתה לא מבין, אין ביניך הבדל, יהודי, גוי, אבל אתה דתי, נכון? אבל אני לא שולט בזה, אין, אין, ניסיתי ליפרד מנה הלב, אני לא מתפקד, אני לא בן אדם. מה לא עשו החברים להפריד ביניהם? דרך אגב, האם מותר ‫לסחסך בן יהודי שביחסים עם גוי. ‫גויה? ‫-מצווה גדול. ‫מצווה גדול? ‫אני עשיתי את זה פעם אחת בחיי. ‫הרגשתי נפלא. ‫באה לי אחת שהייתה מסתבל באמריקה. ‫הייתה נשואה לבעל הבית ‫של חברת וויסטינג האוס. ‫יש לבן אדם הזה חמשת אלפים עובדים, ‫עד כדי כך תיקון. הבחורה הזאת הייתה משתמשת בסמים, בעלה גילה, לקח אורחי דין, זרק אותה מהבית, קנה לה איזה דירת פאר, שם אותה שם, נותן לה קצווה חודשית, אל תתקרבי לבית ולילדים. אז היא, היא לא יכולה לראות את הילדים שלה, לא יכולה כלום, היא מכורה לסמים, קוקאין באיזה מקום, נזכרה שיש בורא עולם. לאן היא הגיעה? לשיעור שלי. בא לשיעור שלי בלונג איילנד. עכשיו אני רואה, אני נותן דרשה והבחורה הזאת לא מפסיקה לפקוט. בסוף השיעור היא באה, בוכה, מספרת לי את הסיפור. בקיצור, אמרתי, אל תדאגי, יגיע זמנך וזה, טוב. עוברים כמה חודשים, עוד פעם היא הופיעה. הפעם היא באה לי עם איזה איטלקי גוי. איזה תמימות יש ליהודים האלה באמריקה. כלום, הם לא יודעים מה החיים שלהם. מביאה לי איזה גוי איטלקי. היי רבאי, היי. תכיר את החבר החדש שלי. מי? טוני. טוני? איזה יהודי קוראים לו טוני? מסתכל עליו, אני אומר לו, הוא איטליין? הוא אומר לי, יש. אתה איטלקי? אני אומר לו, כן. גוי. אז הוא אומר לי, אני נהנמתי מאוד מהדרשה. הביאה אותו לדרשה, הגוי. אז התחברנו. אז אמרתי לו, תגיד, אם אני אגיד לך משהו בשקט, אתה מבטיח לי לא להגיד את זה בשמי? הוא אמר, כן, כן, בטח, אני אגיד לך את השם שלי. אמרתי לו, הבחורה הזאת, תיזהר מנה מאוד, היא מכורה לסמים קשים. סיפרתי לו את כל הסיפור. ומוחרץ, קיבלתי מתח של כללות ממנה, וואו וואו וואו. התבייש לך וזה, אמרתי לה מטומטמת, אני מציל את הנשמה שלך מאלפי שנה בגיהנום, את חושבת שאני לרעתך? הצעתי אותך להתחתן עם גורי, אבל הם לא מבינים, אין עם מי לדבר. עיניים להם ולא ראו אוזניים, גדלו אותם כמו באמות, לא יודעים שום דבר. בכזאת תמימות, היא מביאה לי תוני אליי. זה כמו להביא את האכבר לנחש, שהביאה אותו ישר, מביאה את האכבר לחתול. ‫והיא מגיעה לי את עוני. ‫הוא דוברת לי, ‫גיבה סברכה, שיצליח בינינו. ‫על זה צריכים לבכות, ‫לאיזה שפל יידרדרנו. ‫בקיצור, הבחור הדתי הזה, ‫זככתם ממנו כבר, ‫הוא עומד להתחתן עם גויה. ‫החבר'ה שלו מהקומנדו אמרו לו, ‫תשמע, אתה לא שומע בכולנו, ‫אבל אנחנו מכבדים אותך. ‫זו הבחירה שלך. אנחנו אנשים נאורים, אנחנו אומרים חיה ותן לחיות. לפני שאתה נוסע לגרמניה, יש לו עוד כמה ימים חתונה ביום ראשון בכנסייה בברלין. בכנסייה, יש אולם אירועים. אומרים לו, הכננו לך מתנה יפה, תעבור מהבית של אחד מהחבר'ה, ניתן לך את המתנה, תיפרד וזהו. בשני לחיים, טוב, היו בתמימותו, וחבר'ה שלו מהסיירת, הגיע לדירה, אומרים לו, הכנו לך מה זה מתנה הפתעת חייך. וואלה, חבר'ה, אני מעריך את זה, תודה שאתם לא מפעילים על הלחץ, אני בעצמי ככה ברגשות מעורבים, הנה, בוא, בוא, נראה לך את המתנה. מביאים אותו לחדר, עכשיו הם שלושה בריונים נגד אחד. איך שהגיעו לחדר, אחד מהם נתן לו דחיפה, דחף אותו ככה לתוך החדר, סגרו את הדלת ונעלו. עכשיו הוא נאול בתוך החדר. מה זה זה? תפתחו. אין כזה דבר. אתה יומיים בתוך החדר. לא יוצא משם. עד יום שני. יום שישי עד יום שני. אתה לא יוצא משם. תופק בדלת. תפתחו את הדלת. אין, יש לך תפילין בערון, יש לך אוכל, לחם, יש שם שירותים, הכל. אתה לא יוצא משם. יש לי חתונה עוד יומיים. דופק, מקלל, אני תווה אתכם, אני זה, אתם לא חברים שלי, תפתחו את הדלת. לא פתחו לו את הדלת עד שעברה החתונה. איך שנעברה הזמן של החתונה, פתחו לו את הדלת, מכו אותי, גרופים, אבל הם שלושה על אחד, לא יכול נקדם. תירגע, תירגע, אנחנו אוהבים אותך, בגלל זה עשינו לך את זה. איך הוא לעזאזל, אני ארוג אתכם, רקו, זה לא נגמר. מתקשר לקריסטינה שלו בגרמניה. וואו, אני מתבייש, אני מתנצל, עשו לי פה. התחילה לקלל אותו יהודי מלוכלך, חבל שאיטלר לא גמר את העבודה. הזהירו אותי ממכם, אתם עם כאלה, איזה כללות, איזה נאצית גמורה. הוא מסתכל על החברים שלו, אומר, יו, אני לא מאמין, איזה מטומטם אני. תראה במה עמדתי לפה. איזה מטומטם אני, יואו, איך אני בעולם לא... אני חייב לכם את החיים שלי. זכר לחברים... זכר לחברים שעשו... דרך אגב, המעשה הזה קרה עוד פעם. מי יודע מתי הגיע הרב, אני מיד מסיים. אתם שומעים, המעשה הזה קרה בפנמה עם הרב ציון לוי, זכר צדיק וקדוש לברכה הוא היה, מהחברותות של הרב אובדיה בפורת יוסף, הוא הלך להיות הרב הראשי בפנמה. בפנמה אין אפילו אחוז אחד של התבוללות, לא מתחתנים שם עם גויים. במשך כל השנים שם שהקהילה היהודית סגשגה, רק עשרים יהודים התחתנו עם גויים. אחד מהם בא לרב ציון לוי לבקש ממנו ברכה לפני שהולך להתחתן סגר אותו במשרד כל הלילה לא נתן לו ללכת לחתונה עכשיו הרב ציון לוי אמר מי שהתחתן פה עם גויים לא יכול לגור פה בקהילה ולהיכנס לבית הכנסת. אין כזה דבר. לא בר מצווה, לא סמכות, לא כלום. תעברו לעיר אחרת. והם עברו לעיר אחרת. עשרים מהם קנו וילות, שם כולם עשירים, אין עניים שם. קנו וילות בשכונה אחרת. אחד, עוד אחד, עוד אחד, עשו לעצמם קהילה חילונית שם. נשואים לגויות. ביום הלוויה של הרב ציון לוי כמה שעות לאחר מכן, הקב' הוא שלח אורי כאן, כל ה-20 וילות האלו עפו באוויר. איכשהו עלה לשמיים. הקב' הוא השמיד להם את כל הבתים. כל אלה באזור הזה, זה מעשה שסיפרו לי אותו בפנמה. זה ככה היה. תראו מה זה. כי הוא הקפיד מאוד על ניסוי תערובת, הוא היה שולט בהם ביד רמה, ולכן היה שם פחות מאחוז התבוללות. בבקשה, יש לנו את הזכות להזמין את הרב רוזנבלום, בבקשה. תודה רבה, היה לי עונק גדול. תודה רבה לכולם פה, וכל טוב. בבקשה. תודה רבה, רב הגאון.