סדרת הפסיכולוגיה של המוח והנשמה-יחסים, זוגיות, שידוכים 9# - אחרון בסדרה
Mike Kushevsky concludes his series on psychology and Jewish teachings, connecting money hoarding, childhood conditioning, sibling rivalry, and psychopathy to halachic sources and modern behavior. He argues physical cleanliness shapes moral choices, examines how age affects responsibility for wrongdoing, and discusses sharing Torah on YouTube as a form of spiritual reward.
Chapters
ערב טוב לכולם, אנחנו ממשיכים בסדרה הפסיכולוגיה של המוח והנשמה היום זה הפרק התשיעי והאחרון, בעזרת השם אנחנו מסיימים את הסדרה. בפרק האחרון, בפרק השמיני שעבר, דיברנו על המשנה במסכת גיתין, עמוד צדיק, על דעת בית שמאי ובית אילאל, באיזה אופן האדם מגרש את אשתו, הסברנו שהפשט שמה בגמרא, שאם אדם יגיע למציאות כזאת, שדברים קטנים שהאישה עושה מפריעים לו עד כדי כך, כמובן שזה לא הבעיה בדברים שהיא בישלה, או בדברים מסוימים שהיא עשתה, אלא הבעיה שלצערנו הוא כבר לא יכול לסבול אותה, ובעצם הניסויים שלהם הגיעו לסיומם. זה מה שבפרק שעבר אנחנו דיברנו, עכשיו אנחנו, בזרת השם, נמשיך על אותו קו. שאלתי את רב שלמה על המשנה בכתובות. מסכת כתובות, עמוד 72, הגברה שמגברת, המקדש את האישה על מנת שאין עליה נדרים. דיברנו על זה בפרק שעבר. ונמצאו עליה נדרים, אינה מקודשת. דיברנו שאישה מגיעה לתוך הנישואים, במציאות כזאת שהיא, יש עליה נדרים שהיא נדרה ביותר רווקה לא מדובר סתם על נדרים מדובר על נדרים שהם עינוי הנפש במילים אחרות מזוכיסטית אוהבת לענות את עצמה בוזרת על עצמה לא להתלבש יפה לא להתאפר לא להתרחץ לא לאכול בשר כל מיני דברים כאלה שהם עינויי הנפש מסיבות שיהיו אשר יהיו היא מגיעה לתוך הניסויים והאדם מגלה שהיא לא שותה יין ולא מתלבשת בבגנים יפים צבעונים וכולי. ונדרש שהיא תימנע מהדברים האלה, אבל בא לבית דין וטוען, לא ידעתי שאני מקבל, אישרה עם כל מיני סיגופים. זה נקרא מקח טעות. מקח טעות פירושו שהאדם איתאו אותו, חיתנו אותו עם מישהו או מישהי ולא אמרו לו את כל האמת. לפעמים מסתירים מחלות נפש, כל מיני בעיות. אחרי החתונה, פתאום זה מתגלה, אחרי יום, יומיים, אחרי שעה לפעמים. או איזה מום בגוף שהכביעו מהאדם, היו צריכים להגיד לו לפי ההלכה. עכשיו הוא מגלה את המום הזה, או את הבעיה הנפשית הזאת וכולי, ואז הוא בא ואומר, הרימו עליי, יש כאן רמאות. אז באמת, האדם הוא במקרה כזה, שאישה באה לתוך חתונה עם נדרים של מזוחים סטיט, שהיא מענה את עצמה בכל מיני עינויים, לא מדובר כאן על יום כיפור. ליהדות יש יום אחד בשנה שהתורה אמרה לאדם והיא ניתנת נפשותיכם. מתי זה? יום הכיפורים. שם אסור לאכול, אסור לשתות, אסור לברוח שמנים וקרמים על הגוף, אסור תשמיש המיטה, אסור לנעול נעלי אור, כלומר שהתחתית של הנעליים שהיו הולכים בזמנם, שירגישו את האבנים, לא היה כבישים כמו היום, מדרכות, הכל יחסית נקי. זאת אומרת שאדם היה הולך בנעליים שאינם מאור, מעלי בד או ברבעים מסוימות, אז כמובן שהיה מרגיש את הכאבים של האבנים לוחצות לו בתחתית הרגל, וזה מה שהתורה אמרה, יום כיפור, יום אחד לשנה והיא ניתנה את נפשותכם. לצערנו הרב, במשך השנים, בדורות האחרונים, ואפילו לפני, חדרו ליהדות כל מיני כוחות מסוימים, כל מיני רעיונות מסוימים שבאו מהגויים, באו בעיקר מהנצרות. הנצרות היא דוגלת בזה שאם אדם רוצה להיות קדוש וכביכול צדיק, אז הוא צריך לענות את עצמו, לחיות חיי סיגופיים וכולי, ואסור לו להתחתן, זה בדיוק רואים היום את התוצאות של כל השטויות שממציאים. היהדות אין שום עניין לענות את עצמו, אלא יש יום אחד בשנה שהתורה אמרה מתי לעשות את זה, ואם התורה סברה שצריכים לעשות את זה כל הזמן, אז התורה הייתה כותבת שאדם צריך לענות את עצמו כל הזמן. לא מצאנו כאלה דברים שאדם צריך לענות את עצמו. אם אדם יקבל ייסורים, בייעוד ייסורים, אז משמיים אין לו מה לעשות, מחלות, בעיות, הפסדי ממון, כל מיני צרות מסוימות, אז עד רבה יקבל את האיסורים באהבה וזה יחפר לו את האבונות כי האיסורים הם מרקים את האבונות אבל ללכת ולהנות את עצמו אין בוודאי שום קיוב ביהדות וכל הדברים האלה שהיום שומעים שכל מיני אנשים מהנים את עצמם עושים כל מיני דברים מסוימים כל זה חדר ליהדות ממקומות זרים לא ממקומות טרוריים ואם האישה הזאת נדרה להימנע אוכילת בשר ושתיית יין ובגדים יפים וכו'. ובימינו גם כל מיני דברי טיפוח שנשים נוהגות בהם. הרי זה מכח טעות, רמאות. כל החתונה הזאת זה רמאות אחת גדולה וממילא היא לא תפסה. אין כאן אפילו צורך בגד, זה הכוונה מכח טעות. אני פשוט לבטל את זה ומפריע. ורשי אומר שלא תאכל בשר דעה ועינוי נפש ומתגנה עליו. רשי כותב מפורש, זה לא, כמובן אני לא מביא מידעתי פה דברים, אני רק אומר מה כתוב. רשי אומר, רשי חי לפני 900-950 שנה בצרפת, רשי אומר שברגע שאישה, אפילו איש, גוזרים על עצמם לא לאכול בשר בכלל, לא בחגים, לא בשבתות, בכלל לא נורגים בבשר, אז גנאי, לא כמו איזה אחד בארץ שהלך עשה סרט, כולו משובש, כולו רמאות אחת גדולה, והצליח להרים על עשרות אלפי ישראלים שראו את הסרט הזה ונבהלו, וניסה כביכול להעביר ראיות שעשו בימינו לאכול בשר, וזה היה רק בזמן בית המקדש, ורק שהיו מקדישים וקרובנות וכולי, רעשי לא חי בתקופת בית המקדש, רעשי היה לפני 900 שנה, זה גמרות מפורשות. בשולחן הארוך כתוב שביום טוב אדם יאכל בשר, ויש ליין, שזו שמחת יום טוב. יש מאות ראיות שאין שום בעיה לאכול בשר, כמובן כל אדם עשה, הוא אגלת קשר, חלק, כל כמו, לפי כל העידורים שבה הלכה, שוחט מעולה וכו'. אז אין בזה שום בעיה, כמובן, לשבת כל יום ולאכול בשר, גם זה לא טוב. כי לפי הקבל היצר הרע נכנס לגוף יותר אצל אדם שאוכל יותר מילאי בשר. אבל אם אוכל בשבתות ובחגים, בוודאי שאין כאן בעיה. כמו הרמב״ם, בהלכות אישות, פרק חפאי, הלכה א', הרמב״ם כותב, כתב, באילו נדרים אמרו, על איזה נדרים מדובר פה בגמרא, כן? שלא תאכל בשר או שלא תשתה יין, שלא תתקשט במיני צבעוניים גדים צבעוניים והוא עדין לשאר המינים שדרך כל נשי המקום להתקשט בהם זאת אומרת אם האישה הזאת היא מוזרה חורקת ממנהג המדינה חורגת ממנהג הנשים מתנהגת כמו גבר עושה דברים כמו איזה נזירה כל מיני דברים מוזרים הרי שיש כאן בעיה נפשית ולכן יש כאן מזוכיסטיות שזו בעיה נפשית, שהאדם מענה את עצמו זו מזוכיסטיות וכיוון שיש כאן בעיה נפשית יש כאן עונה רימות אותו חתן שאלתי את רב שלמה מדוע הכניר הוא חזל כל כך אם האישה לא אוכלת בשר ושותה יין או שאינה מתקשטת בבגדים צבעוניים האם נלמד מדברי הגמרא שאם האישה החליטה פתאום לשנות את סגנון לבושה היא עושה דבר חמור נגד בעלה? שאלה טובה שמתעוררת כאן. הרב שלום הוא הביא את דברי הרמב״ם בשמונה פרקים פרק ד' שהרמב״ם מדבר שם על אותם הקסילים. לא צריך להסביר לכם מה זה קסיל, כן? איש בער לא ידע, בער זה אדם שותה. הוא חסיל, לא יבין את זאת. חסיל זה סוג של אדם שהוא בשיא הטיפשות, כן? אז איש בעל לא יודע וחסיל לא יבין את זאת, בפורח רשאים כמו עשה, שיש כל כך הרבה רשאים והם חוגגים וכולם כביכול מורדים מבורא עולם. בפרוח רשעים כמו עשב, מה ההמשך של הפסוק? והיציץ וכל פועלי אבן, מי שעושה רע נגד ה' צץ בכל פינה, כמו שהם רואים בתקשורת, בכל מקום, בממשלה, בכל מיני מקומות, ומה הסוף הפסוק? והיציץ וכל פועלי אבן, להישמדם עדי עד. רגע לפני שהקב' יהשמיד אותם לעד ולעולמי עולמים, כמו שהרמב״ם כותב, לדרעון עולם, יש להם רגע של הצלחה מדומה. כמו חיה ששוחטים אותה, היא משתוללת. נראה שכביכול היא קיבלה הרבה כוח. מפרפרת, רצה, קופצת, הראש, הרגליים, הכל פה, אף לכל הכיוונים. נראה שהיא מתפרעת, היא קיבלה כוח. כמובן, כולם מבינים שעוד חצי דקה היא תתמוטט, היא תקרוס, ולא יישאר ממנה זכר, כן? אז זה בדיוק מה שכתוב. אז מה זה חסיל? האדם שותה, כן? בואו נראה מה אומר הרמב״ם על האנשים האלה. עוד פעם, לא לומר שאני אמרתי, אני בסך הכל קורא דבר הרמב״ם. הרמב״ם מדבר שם על אותם הכסילים הפורשים, שפורשים מדרך העולם, כן? שהם צמים, כל הזמן רוצים לצום, והולכים למדבריות, למדבר, ולא אוכלים בשר, ולא שותים יין. אותם כסילים. שחושבים שעל ידי שהם מענים את הגוף קונים לעצמם מעלה שבזה כאילו האדם יותר מתקרב לקדוש ברוך הוא ואלו הקסילים חושבים שהקדוש ברוך הוא שונא את הגוף יש לו אז משהו נגד הגוף ורוצה לאבדור רוצה שהגוף ילך לאיבוד שיסבול זה ממש כתוב ברמב״ם אז כמובן אנחנו רואים גדול הפוסקים באלף שנה האחרונות ביהדות הרמב״ם שכמעט כל השולחן הארוך מבוסס על פסקיו קורא לאנשים שמתנזרים יש כאלה אנשים יבואו ויגידו תראה אני מתנזר מבשר לא בגלל שאני רוצה לענות את עצמי יש לי סיבה אחרת לגמרי מה הסיבה אני אומר לכם על החיות מי שאומר כזה דבר, אני לא יודע מה אתה גרוע, עדיף פעם אולי להיות קסי או שוטה מאשר להיות כופר. כי כתוב בחזל, עדיף שהאדם יהיה שוטה שבעים שנה והצחקו עליו הילדים ברחובות והיה סמל צחוק. שבעים שנה יהיה שוטה ולא יהיה שעה אחת רשע לפני הקדוש מלכו. שעה אחת. שזה פרק זמן קצר מאוד. אז מכאן מבינים שרשע זה יותר גרוע משותה. ומה כתוב כאן? כתוב כאן ברמב״ם שמי שלא אוכל בשר אז הוא קסיל. אבל יש מדרגה של מי שלא אוכל בשר שהוא לא קסיל אלא הוא רשע. כופר. מה הפירוש? הוא חושב שהוא אדם הומני ומוסרי ורחמן ובעל מידות טובות שהוא מרחם על הפרות ועל הכבשים וכו'. שעל ידי שהוא מתנזר מאכילת בשר אז הוא חס על חייהם וכל מיני כאלה דברים. והנה התורה אומרת לנו כשאדם צריך לאכול בשר יש דינים איך שוחטים אותם, בודקים את הסכין שהיא חלקה, הבאמות הטהורות שמותרות באכילה יש להם רק שני קורדים מקדימה, אין להם רזרבי כמו בבאמות התמאות, ככה שברגע שהסכין עובר על הצוואר במהירות, סכין חלקה, עוד לפני שהבאמה מבינה מה קרה, היא פסיק לה, אין לה שום כאב, היא לא מרגישה שום כאב. כל הפרפורים שיש, זה כבר מערכת הצבים קיבלה כבר פקודה לפני השחיתה, הפקודה כבר נשלחה, וזה מזיז כל מיני איברים בגוף, כמובן שהמוח כבר מפסיק לשלוח פולסים חשמליים לשאר הגוף, מלא יש קצת התפרעות של הבאמה לאיזה דקה ואחר כך היא אבל מבחינת כאב מהרגע שהייתה שחיטה אין לה יותר שום תחושות אין לה יותר כאב היא לא מרגישה כאב היא לא מבינה אפילו מה קורה וככה התורה אמרה שזו הדרך הכי מוסרית להעמיד את הבאמות לפני שאוכלים אותן והנה יש אנשים שאומרים אני יודע יותר טוב מבורא עולם בורא עולם התאיר באופן כזה ואני יותר רחמן מבורא עולם וזה כפירה, כשאדם, זה כך אומר רב אביגדור מילר, מגדול הרבני, גדולי הרבנים שחיו אי פעם באמריקה, אם לא הגדול מכולם, והוא מביא את זה באחד השאלות ששאלו אותו על צמחוניים, והוא אומר שצמחוני אומנם אולי יש לו כוונה טובה, אבל בעצם הוא לא שם לב שהוא מתיימר להיות יותר צדיק מבורא עולם בעצמו, שיתיר את זה באופן כזה, בשחיטה וכו', כן? וכמובן שרואים שחלק ניכר מאוד מטרייד מצוות, לפחות קרוב ל-400 מצוות, הן קשורות בקורבנות, שבזמן בית המקדש הם מקריבים קורבנות, פרים וכבשים וכולי. זאת אומרת רואים שזה דווקא רצון בורא עולם. יש כאן עניינים וגלגולים, בחי, צומח, דומם, כל הדברים האלה שלא ניכנס לזה כרגע. לאלה שהם באים, מתייפים, סוג של יפה נפש, שחושבים שהם יודעים יותר טוב מבורי עולם איך לעשות ומה לעשות, אז פה יש כאן צד של כפירה, כן? בכל אופן, הרמב״ם כותב מפורש שמי שמתנהג באופן כזה, אז במקרה הטוב הוא כסיל. וכמובן שהרבה אנשים לא יודעים את זה. והוא, אותו אחד שעשה סרט, גם כן נערים על ציבור שלם, לא יודע מה האינטרס שלו, גם כן כנראה שמרחם הלכיות החליט להערים על כל העם. לשגר אותם, להדפיס חובות, להביא להם כל מיני חצאי מקורות כדי להרים עליהם והם מתעלם ממאות מקומות של גדולי ישראל כולל הגמרא, כולל הזוהר, כולל בחומש מתעלם לגמרי ומעבד ומסלף וכמובן ככה זה עבר בעולם כי אנשים תמיד מנצלים את הבורות של הציבור בכל תחום ותחום גם היום בעידן הקונספירציות כל דקה יוצאת קונספירציה חדשה אומרים להם ככה וככה והקורונה ו5G וכל מיני בלבולי מוח וכולם בכזאת טיפשות נופלים בכל הקונספירצים האלה ואפילו שמחקר קטן של חמש דקות מיד היה מבין שחלק מהדברים שהם אומרים, לפחות חלק, אני לא מכיר את כולם, אבל הם ממש טיפשות ממדרגה ראשונה, אבל זה עובד, אנשים נופלים בפחד. טוב, נתקדם הלאה. אמר רבי שלמה שזה הביור במשנה, באהבה בגדר עינוי נפש. הכוונה שהסיבה שהיא נמנעת מלאכול בשר ויין זה בגלל עינוי עצמי. סוג של מזוכיזם. לא בגלל שאין לה חשק לאוכל מסיבות צדדיות אחרות. נאמר, תגיד שהיא מתעמה בריאות, אולי יש לה כאב בטן. נגיד, טוב, פה יש לפחות סיבה מוצדקת. פה מדובר בדווקא לענות את עצמה. אלא דווקא במקום שהיא נמנעת מלאכול, כן? כמו שהרמב״ם מתאר שהיא חושבת שבזה היא קונה לעצמה מעלה במה שהיא נמנעת מאכילת בשר ויין ושעל ידי זה היא כאילו יותר קרובה לקדוש ברוך הוא וגם בגדים צבעוניים שהיא נמנעת מללבוש ולהתקשט דין או תכשיטים ואיפור וכל שאלה הדברים שנלווים לבגדים בגלל הסיבה הזאת, רבי שלמה אומר שהאישה שנוהגת בכזה מזוכיזם, היא גורמת שהיא תתגנה על בעלה. המזוכיזם הזה גורם לתחייה, וזה היה דעתו של הבעל מתחילה. מה פתאום, אני רציתי אישה נורמלית שמתנהגת כאחד האדם? מה זה בעל עם כל השטויות שלה וכו', כן? וכאשר יצנע שאין עליה נדרים, שהוא מתחתן בתנאי שאין עלייך שום נדרים, הכוונה היא כאלה נדרים, כן? סוג של נדרים שגורמים לגינויה של האישה על בעלה ומפרים לחיים ניסויים תקימיים. פעם היה אצלי בשבת איזה זוג, זוג אמריקאי. האישה זה היה, איך קוראים לזה? היא הייתה health-free. מה היא אוכלת כמעט ולא היה דבר שהגישו בשולחן שהיא אמרה אסור לי את זה ואני לא אוכל את זה וזה ככה וזה בקיצור לא אוכלת לחם ולא אוכלת שמם ולא אוכלת מלח ולא אוכלת זה וזה לא אורגני וזה ככה וזה לא בריא וזה הוגורים לזה בקיצור כל דבר שבשולחן פסלה אחרי שנמאה הסעודה באה אליי בעלה נבוך אומר לי אתה רואה מה אני צריך לעבור חיי גאנום יש לי איתה. לא אוכל את זה, בפסח לא רוצה מצות, בשבת לא אוכל את לחם, כל מקום שהולכים מביאה לחמים של עצמה, לא יודע ממה היא עושה אותם בדיוק, כל דבר שמגישים היא אף פעם לא אוכלת, כל מקום שאנחנו צריכים להתארח, היא צריכה להביא את האוכל שלה, להעליף את האנשים. על זה בדיוק מדובר. חיי גאנום יש לה לאדם הזה. כבר כמה וכמה פעמים התחנן אליי לפסוק לו להתגרש מנה. אני מנסה עוד איכשהו לעזור אלה ששלחנו אותה לטיפול פסיכולוגי, שאיך אומרים, לשבור בית, זה קל, אבל אסור למהר. צריכים לעשות את כל מה שרק אפשר כדי להציל את המצב, לא מיד היד קלה על ההדק. אבל במו עיני ראיתי דוגמה למה שמדובר פה. היא במקרה שלה, חוץ מבשר וחוץ מזה, גם כמעט שום דבר אחר לא הייתה אוכל. כן? וגם כן, היא נגד חיסונים, ובגללה הילדים שלה זרקו אותם מהישיבות, והם לא יכולים להיכנס לאף ישיבה, בגלל שבישיבה לא מכניסים ילד שלא התחסן, כי פוחנים שידביק את כולם, אם אין להם בעיות גדולות. אז ממילא, אחת הילדים לפחות, ישבה בבית כמעט שנה שלמה. כי אחרי שזרקו אותה מישיבה אחת, כבר אי אפשר להכניס אותה. עד שהיא כבר הסכימה שהיא תעבור את החיסון, אני חושב שזה היה נגד שפט, לסיכומו של דבר, בניסי ניסים בשנה שאחרי היא התקבלה לישיבה. אחרי שירבנו אנשים, התקשרנו לבנים גדולים וכולי. זאת אומרת, רק צהרות באה מכזה אישה. אין כמעט, אין חלקה אחת טובה. צהרות מפה וצהרות משם, וכל זה זה מין סוג, סוג כזה של התחפפות בנפש, בסכל, שאנשים נכנסים לפרנויה ולפחדים ולדמיונות וחיים על פי כל מיני ספקולציות שמפיצים. זה בעיה נוראית, רבותיי, זה לא צחוק, זה לא עכשיו איזה עניין שלמה בכך, כן? זאת אומרת הבעיה היא לא במה שהפסיקה לאכול אוכל מסוים או שהפסיקה ללבוש בגד מסוים זאת לא הבעיה הבעיה היא מה שגורם לזה זה בשורש הבעיה שהוא העינוי העצמי מה שנקרא באנגלית מזוכיזם שהיא נענה את עצמה והיא חושבת שהיא עושה בזה משהו טוב ועד רבע הקרשבח הוא כועס על התנהגות כזאת אדם לא יכול לחיות עם אישה כזאת. וכאשר התנאה על זה מלכתחילה, זה אילה, כמובן הסיבה, לביטול הקידושים מעיקרה, מההתחלה, למפריע. כן? ובאמת, יש פה הגדרה לדין. יש כאן הגדרה, מה הפירוש? שלא כל שינוי בביגוד זה בעיה. נגיד היום היא אוהבת צבעים מסוימים, אחרי שנתיים היא החליטה להחליף צבע. נמאס לה מהצבע הזה, אין בזה שום בעיה. החליטה שהשנה היא תלבש לבן, או אוהבת לבן, או צבע אחר, לא משנה, כן? זאת לא הבעיה. אלא שדברים שהיא עושה על מנת לענות את עצמה, זאת הבעיה. כן? וכשהיא לא מתקשטת, זה לא עניין עכשיו אם היא לומשת את התכשיט הזה או תכשיט אחר, או בכלל לא שמה תכשיטים. זה לא עיקר הבעיה. הבעיה היא למה היא החליטה לא לשים יותר תכשיטים, או למה היא החליטה יותר לא להתאפר, וכולי. שאלה דברים אלמנטריים, אצל אישה נורמלית, זה צורך בסיסי. נשים, קשה להן מאוד בלי בגדים יפים, בלי תכשיטים, אפילו נשים עניות, אז יש להן תכשיקים זולים, אבל יש משהו, איזה שרשרת, איזה טבעת, משהו וכו'. וכמובן האיפור וכל הדברים שנלווים לזה, כן? שאז אפשר להכליל את זה בהגדרה שהיא בעצם באה לענות את עצמה, למנוע מעצמה את הדברים הבסיסיים והחיוניים ביותר לקיום הגוף, כמו בשר ויין ושאר מאכלים שהיא גזרה על עצמה לא לאכול, או להתקשר שזה צורך מנטלי אצל האישה, וזה פוגע בתשתית היסודית של הניסויים. כמובן, מסתמה יש כאן עוד דוגמאות, היום בדור שלנו בכלל רבו הדוגמאות. עדיין אפילו שיקול דעת. כולם יודעים מתי ההתנהגות של אישה היא נורמלית או לא. האמת, העולם כל כך מקולקל היום, ויש כל כך הרבה כל מיני צמחונים למיניהם ושלא נוגעים ושהם אוכלים ככה ולא אוכלים ככה וכל מיני דברים. אז כבר לא ברור מה הנורמה היום. כיוון שיש כל כך הרבה אנשים שהם אוף מהקו הישר של התורה, של החיים, אז כבר לא ברור מי הם הנורמליים, אלה ששפועים או אלה שאינם שפועים. כי יש כל כך הרבה לא שפועים היום בעולם שכבר לא... נורמה זה הדבר המקובל, כן? שיש לך רוב של אנשים לא שפויים זה נהפך להיות הנורמה עם רוב העולם מהשנים זה הנורמה אז עד רבה אם אתה לא מאשן אתה יוצא מן הכלל אתה במילים אחרים עוד לא נורמלי זה נשמע מילה רעה לא נורמלי למשל אם אתה במקום של אנשים טיפשים יש מאה טיפשים שם ואתה היחיד שחכם אתה לא נורמלי ביחס אליהם הם הנורמה כולם טיפשים ואתה חכם אחד אם אתה נמצא בחברת מאה רשעים ואתה היחיד מתוכם שהוא צדיק. אז אתה לא נורמלי. צדיק אחד בסדום. סדום זה הנורמה. ואתה צדיק אחד בסדום. יוצא מן הכלל. זאת אומרת, אתה לא נורמלי. הם הנורמל. מה הנורמל? כולם רשעים. ואתה לא נורמלי. וככה, על זה הדרך. כן? נתקדם הלאה. שאלתי את רב שלמה על ריבוי מקרה הגירושים בדורם. לפני שישים וחמש, שבעים שנה, הרב שלי סיפר לי שהוא הלך עם אבא שלו, הוא היה ילד, הוא הלך עם אבא שלו ברחוב, בארץ, והוא בצמימות, הוא שאל את אבא שלו, אבא, מה זה גירושים? שמע את המילה גירושים הראשונה בחייו. הוא סיפר לי את זה באופן אישי, והעיניים שלו נפתחו ככה, בתדמה, אומר לי, אמרתי לאבא שלי, מה זה גירושים? אבא שלי קיבל הלם, נתן לי באינסטינקט כזאת סתירה, ואיך אתה מדבר? מי לימן אותך לומר את המילה הזאת? הוא אומר, מבעלתי כל כך, אמרתי, אבא, אני מצטער, ידעתי שזה מילת גנאי. הוא אומר, אחר כך באתי לאימא שלי, שאלתי אותה, אימא, אמרתי איזה מילה שאסור להגיד, אבא מאוד כעס? אמרה לו, תגיד לי בשקט, מה אמרת? הוא אומר, אמרתי, גירושים. מעד מילים אין אותך לומר כזו מילה שלא תגיד את זה שוב זאת אומרת זו הייתה מילה גסה אפשר היה להגיד את זה עד על שפתיך אפילו היום צערינו הרב רוב הזוגות או גרושים או בדרך לגרושים או נשואים בקטסטרופה זה רוב העולם היום השאלה היא למה ועל זה מדובר פה כרגע שאלתי את רב שלמה על ריבוי מקרי הגרושים בדורנו שציינתי בפניו שלפי ידיעתי, ברוב המקרים האישה היא זו שדורשת להתגרש. איך זה מסתדר עם מה שכתוב בגמרא במוסכת כתובות בעמוד עיני, עמוד 75, שם כתוב תו למת אב תנדו מלמת אב ארמלו. אישה הפסיכולוגיה שלה כמובן היא רוצה להתחתן עם מישהו שיהיה יפה בעיניה, טוב, בעל מידות טובות, משפחה טובה, בעל ממון כל אישה נורמלית רוצה גבר שהוא כליל השלמות אבל כמובן החיים זה לא תוכנית כבקשתך ולא תמיד מוצאים משהו שהוא כליל השלמות ולפעמים גם לא חצי שלמות ולפעמים גם לא עשרה אחוז מהשלמות מספיק שיש בו משהו טוב אחד, שניים, ואיך אומרים, זה מדליק אותה, והיא ממשיכה על זה, והיא אומרת, על זה שווה לי להתחתן. מתעלמת מכל שאר התמורה הזהרה שיש מסביב, כן? הגמרא אומרת שהפסיכולוגיה של האישה, שהיא רואה שעוברים השנים והיא לא מצליחה להתחתן. יש אצלה הרבה יותר לחץ מאצל הגבר. כי גבר, נגיד אפילו בין חמישים, יכול להביא ילדים. שישים, יכול להביא ילדים. גם שבעים. זאת אומרת, בכל מצב נתון, אם הוא התחתן עם אישה צעירה, הוא יוכל להביא ילדים. אבל האישה, מנגנון הזמן שלה, עובד 20-25 שנה, מגיע להגיל מסוים, ומשם כבר קשה מאוד להביא ילדים, אלא צריך ממש נס גלוי. לכן, הלחץ, כל שנה שחולפת, מלחיץ אותה יותר. עד כדי כך שהיא מעדיפה להתחתן כמעט עם כולם. כל מי שלא יהיה, כמעט עם כולם. אני בכלל לא אומר כמעט, כי יש כאלה שממש כבר לא תסכים, תגידו, אתה יודע מה, זה כבר עדיף להישאר אבקה. אבל כל אחד שיציעו לה שהוא רחוק ממה שהיא חלמה עליו, כיוון שחנפו השנים, אז היא מסכימה מאוד להתפשר. העיקר לא להישאר לבד. יש לאנשים יותר לחץ מהגברים. ככה היא מראה מסבירה פסיכולוגיה של נשים. פסיכולוגיה של הנשים, אומנם היום בימינו שוב העולם מקולקל מן היסוד והרבה נשים נהיו גברים והולכות לכל מיני אוניברסיטאות ויש להן כל מיני עבודות כמנכלית של פה וטייסת וחיילת קומנדו וכבר נשים נהיו גברים והכל השתבש וגם בכלל צורת החשיבה עם כל הפמיניזם וכל השטויות שחדרו לעולם אז במילא כבר יש נשים שהן יותר גברים מאשר נשים, אז במילא אתה תמצא שאצלם הן פשוט מתנהגות כמו גברים, והיום בכלל יש גם את האקפץ, איזה ביציות, שהן עוד, אה, מה הלחץ, אני בגיל 40 ומשהו, היא ייקח איזה תרומת זרע, ויעשה לעצמי איזה ילד לבד, ולא צריך אבא, מכירים כבר את כל הטוב ובואו שנהיה בעולם. אנחנו מדברים כרגע בעולם מתוקן, בעולם נורמלי, בעולם שאנשים חיים לפי חוקי הבורא. חוקי היצרן, כן? למשל, יש עדות שהן לא מסכימות כמעט בשום פנים ואופן להתחתן עם עדות אחרות. מאוד מאוד חשוב להן להישאר בעדה בקהילה, לא להכניס זרים לתוך הקהילה. כמובן שזה דבר מאוד מצער, מאוד מאוד מצער, כיוון שבעורר העולם מסתכל ואומר, תראה, כולם בניי, כולם בנותיי, זה נולד פה וזה נולד מעבר לגבול וכבר על זה הם לא רוצים, בגלל שהוא לא נולד בעיר שלהם וכולי. כל הדברים האלו, כן? אבל הנקודה היא, הנקודה היא שלפעמים זה נובע מגזענות, לפעמים זה לאו דווקא גזענות, הם כן אוהבים את האדם או את העדה השנייה, אבל פשוט מאוד חשוב להם להישאר במנהגים שלהם, כן? זה המציאות היום בעולם. בדרך כלל שמתי לב, אני הייתי כבר בהרבה הרבה מאות קהילות בעולם, חלקן חרדיות מאוד, חלקן מודרניות, חלקן של כמעט כולן חילונים, שמתי לב כי כל שהאדם יותר חרדי הדוק, יותר פנאט בדת, ככה לצערנו הרב ההסכמה שלו להתערבב עם עדות אחרות או זרמים אחרים היא יותר קטנה. דווקא במקומות של המודרניים, לא כל כך אכפת להם על המנהגים, יבוא פרדי עם אשכנזיה, או הפוך, או חסיד עם אחד שלא חסיד. זאת אומרת, מקום שכבר נפתחו ונהיו מודרניים, פחות אכפת להם מהשורשים, ובאמת, עיקר שתהיה בן אדם טוב, הם מצלטכן ביניהם, הם מוכנים להתחתן. דווקא במקומות המודרניים, שם עושים יותר את רצון השם בעניין הזה. למה אני מדבר על זה עכשיו? כיוון שלא מזמן, פנו אליי איזה שני אחים, אם אני יכול לעזור לחותם שהיא בחורה שכבר הגיעה לגיל 26, כבר 6 שנים ננסה להתחתן ולא עלה בידה ואני יודע שבעידה של השניים האלה הם מאוד מקפידים שיהיה דווקא חתן רק מהעידה שלהם ושאלתי אותם תגידו לי האם אני יכול לחפש למישהו מעידה אחרת או שרק מהעידה שלכם והם הסתכלו עליה, אומרים, האמת, היה עזיף מהידע שלנו, אבל אנחנו לא באים עכשיו בדרישות, כי אנחנו כבר מבינים שעברו כמה שנים, וככל שהיא מתבגרת יותר, היא לא הולכת ונהיה יותר קל, לכן היא מוכנה להתפשר. מה העניין? בדיוק מה שאמרנו פה. אף על פי שזה אצלן דבר מאוד מאוד חשוב, לא להתרבב עם ידעות אחרות, מכל מקום, הרבה יותר חשוב זה לא להישאר אבקה, כמובן. אז בין זה לבין זה, זה הרבה מיותו. אז הנה לנו דוגמה למה שהגמרה אומרת גם בהסכת כתובות, זה גם כתוב במסכת קידושים. תו למתו תנדו מלמתו ארמלו. כשאני מדבר על הדברים האלה זה ממש מעורר אצלי גיחוך. נכון, זה נכון שלפעמים יש הבדלים גדולים מאוד בין עדה לעדה. ומאמת אין הרבה מה משותף, זאת אומרת מבחינה מנטלית. אז הוא עכשיו גזענו אותו דבר. מבחינה מנטלית, המפתע כל כך שונה, והאוכל, הבגדים, הכל כל כך שונה, שפשוט אדם לא מרגיש בנוח, כי הכל שם שונה ממה שהוא רגיל. פה עוד אפשר להבין, זה, איך אומרים, זה העונש שאנחנו משלמים על 2,000 שנות גלות. שהיהודים התפרסו בכל העולם, ירדו לגלות, כמו שכתוב, והפצתי אתכם בעמים ונשארתם ב-200 מספר, והנה, אז כל אחד גדל עם השפעה של גויים של מנינה אחרת. ובאמת, רואים את התוצאות היום, כן? אז באמת, ענה, רב שלמה, על השאלה הזאת, אמר בעבר, נשים לא היו משכילות, לא היו הולכות בכלל לבית ספר, לא לישיבות, לא לבית ספר, אפילו לא בית ספר יסודי, כן? ולא ידעו קרוא וכתוב. לא הייתה להן כמעט שום אפשרות להתקיים מבחינה כלכלית. יצחק, גבר שיפרנס אותה. הומם האלה לא היו יכולות להסתדר ללא בעליהם אבל כיום כיוון שהמצב השתנה ולאנשים יש מעמד שווה לגברים בהרבה מדינות כן הן מפתחות קריירה ויכולות להסתדר בכוחות עצמן ואין להם צורך כל כך במשענת כלכלית מצד הבא כמובן אם יבוא זה טוב אבל אם לא אני אסתדר כן, ואם מצד היצר שיש לאישה, היצר הרע ליחסי אישות אצל הגברים הרבה יותר בוער מאשר אצל הנשים, כמובן לכל כללי של עצמין הכלל, אבל אנחנו מדברים באופן כללי, כן? בהכללה. ואצל הנשים עיקר העניין זה העניין הדמיון והמחשבה. אצל הגבר זה יותר עניין פיזי. כמו שכתוב בגמר במסכת כתובות עמוד סמך ד', עמוד 64, שצערו של האיש במניעת התשמיש מרובה מצערה של האישה. זאת אומרת, אם אישה תהיה נגיד כמה שנים ללא בעל, כמובן שהיא הייתה מעליפה שיהיה לה בעל, והיא גם רוצה מישהו שאוהב אותה ויהיה איתה וכולי. אבל איך שהיא יכולה מבחינה מנטלית לסרוד, עם כל הכאב והצער שבדבר. גבר שכיוון שאסור לו לעשות עבירות מחוץ לניסויים, ואין לו עכשיו אישה להתחתן איתה, הוא סובל איסורי מוות. גם מבחינת מניעת התשמיש, גם מבחינת תאווה, עצרה, כל הדברים האלה, הרבה הרבה יותר קשה לו. וראיתי כבר הרבה פעמים בחורים שלא הצליחו למצוא שידוח בסופו של דבר, לקחו רק מה שנתנו להם, רק כדי להציל את עצמם מהיצר הרע הזה, כן? של מניעת התשמיש, כן? אמנם מצד שני מצינו בגמרא במסכת יבמות עמוד קופיות גימן עמוד מאה ושלוש עשרה שיותר משהאיש רוצה לשא את האישה כן האישה רוצה להינשא זאת אומרת אצלנו זה יותר בוער כמו שאמרנו בראשית דבריה אבל כבר ביארנו שמה שאמרו חזל הכוונה שהיא רוצה להינשא באופן כללי כמו שביארנו וגם אם אחר כך היא מתגרשת זה מספיק לה לדעת שהעולם ידע הייתי נשואה לא נשארתי רווקה כל ימיי כמובן כל זה מדובר באופן כזה שעכשיו היא סובלת מהבל אז היא באה ומבקשת להתגרש ממנו אמרו חזל במסכת נידה עמוד 45 מלמד שנתן הקלוש ברוך הוא בינה יתרה לאישה יותר מהאיש מה הכוונה? הסביר רב אהרון יודה לייבשטיין מן זצאת, שנפטר לפני כמה שנים, היה מגדול לידו, שאין הכוונה בהכרח שהאישה היא יותר נבונה מהאיש. מה זה בינה? היכולת להבין דבר מתוך דבר. לא חסר גברים שהם בלשים נפלאים ויש להם חושים וקולטים דברים ומבינים עניין מעניין, אלא שיש לאישה באופן טבעי, באופן וחורשים טבעיים לדברים מסוימים בדברים מסוימים שהיא עולה על הגבר בהם. למשל, הרבה פעמים ראיתי שנשים מיודעות להעריך, כמו אמרה אומרת, נשים מכירות באורחים שבה הבן מביא איזה חבר חדש לבית, היא מעריכה אותו. היא יודעת אם ממנו יצא טוב או ממנו יצא רע. תשקיע איתו, תתרחק ממנו. הוא לא מבין על מה היא מדברת. למה? מה הוא עשה? הוא עשה איזה משהו? לא עשה שום דבר אני אומרת לך להתרחק לצערנו הרבה פעמים לא שומעים לה היא בסופו של דבר צדקה היינו של האישה השכל המעשי חוש האומנות חוש העיצוב חוש הבישול דברים מעשיים יותר מפותח שכל המעשי סליחה, שכל המעשי זה השכל שמלמד איך להתנהג ולבצע ולפעול בצורה הנכונה בכל ענייני העולם הזה. למשל, נשים תמיד אצלנו יותר נקים מדירה של גברים, כן? יותר מסודר, יותר ממוצב יפה. עוד פעם, לכל כללי שוצא מן הכלל. אבל באופן כללי, אי אפשר, אם תתראה שתי דירות, תדע מיד איזה דירה שייכת לגבר ואיזה דירה שייכת לאישה. מספיש, תיכנס שנייה לשירותים, תן מבט אחד, כבר מיד תבין אם זה בית של אישה או בית של איש, כן? אם גרים כאן בנות או גרים כאן בנים. שאין גם זה קשור לבינה יתרה שניתנה באישה, שיש לחוש, כמו שאמרתי, להבחין בטיפוסים שונים. מצד שני, יש דבר שלכאורה נראה כמו סתירה, כמובן שאין סתירה, אבל זה רק נראה ככה. כתוב מצד אחד, שנשים, דעתם קלה עליהם. רשי מפרש, שניתנות בנוחות להתפתות. קל לפתות אותה. מה הפירוש? ראיתי לאורך השנים בעיסוק עם הציבור, שנשים שהיו במצב קשה מאוד ביחסים שלהם עם הבעלים, הבעלים ביזו אותם ולא נתנו להם יחס, לא התנהגו אליהם יפה וכולי שהלכו לאיזה מקום מסוים אם זה מקום עבודה או איזה פיקניק או אני יודע מה חלק חילוניות אז הם הולכות גם עם חברות לאיזה מסעדה או לבר ואיזה גבר נתן לה איזה מחמאה או איזה לא יודע מה נתן לה איזה פרח או לא יודע מה אז התחיל לדבר איתה והיא הייתה כל כך רעבה לתשומת לב שבעלה לא נותן לה כרשנים ומבזה אותה בנוסף לכל שבשנייה אפשר היה לפתות אותה ואז חרב הבית, חרב עליה עולמה שהיא תשתה מה עשיתי והיה מאוחר מדי אז זה מדובר שיותר קל לפתות אותם על ידי מחמאות ועל ידי מתנות ועל ידי כל מיני להראות לה שהיא הכי חשובה בעולם אז במילא היא מיד קונה כל מה שהוא רק יגיד לה, וראינו נשים מסכנות שנפלו בפח של הדמיונות שלהן, וכל מה שהפתיחו להן וכולי, ואני רואה את זה לצערי הרב יום יום, שבאים אליי אנשים לפקוט על הצהרות שלהן, ואני שואל, אבל זה היה כל כך ברור שמהתחלה זה לא שווה, אז למה הסכמת? רימו אותי, עבדו עליי, אמרו לי, הפתיחו לי, הוא אמר לי, הוא פתיח, הוא אמר לי, הוא הפתיח לי, ועל זה אני מוכן להשאבל את כל חיי. הדרך, אגב, היום, באמת, אם מדברים עכשיו מבחינה מציאותית, אנחנו מדברים כרגע מה הגמרא אומרת, אבל מבחינה מציאותית, איך שהעולם היום, לא חסרים גברים שבשנייה מפתים אותם, במיוחד נשים. נשים מפתות גברים בקלה קלות. בעיקר בגלל שהדרך שהגבר חושב עליו, הוא בצורה אחרת ממה שהאישה חושבת. אישה מחפשת יותר רומנטיקה, והאהבה אצלה זה כלל ברזל. לא רוצה ללכת ולהתפרפר, כן? ואצל הגברים, הם פחות כרגע דחוף להם העניין הזה, אלא הם מחפשים יותר סיפור גופני. וכיוון שזה מה שמניע אותם, אז הרבה פעמים, על ידי כל מיני פרובוקציות מיניות למיניהם, הם נופלים בפח, כן? ובאמת, לפטות אדם זה הכוונה לשכנע אותו לעשות נגד השכל הישר. לכן אישה נוכל להתפתות, כיוון שכוח הדמיון אצל נשים יותר פורה, יותר מפותח מהגברים, גם אצל ילדים דרך אגב. ילדים יש להם, לפעמים אתה שומע שיחת ילדים, כל השיחה, רבע שעה, כל דמיונות משקרים. לא שהם עכשיו מנסים לשקר ולא להיכשול על מישהו, אלא הם מאמינים לדמיונות של עצמם, אני ככה ואבא שלי טרזן ויש לנו זה והיינו ככה, הוא מאמין לסיפורים שלו. אלא, אמר, זה ילדים. בגיל קטן, הדמיון שלהם מאוד פורה, כן. דעת קלה, מה פירוש דעת קלה? זה לא הכוונה טיפשה. יכולה להיות פרופסור למתמטיקה, טיפשה היא לא. יכולה להיות היום בימינו עורכת דין רצינית, או איזה מן התחת בבית חוליב. אי אפשר להגיד לאחת כזאת שהיא טיפשה, כן? אלא הכוונה שבו, זה מצב שבו הכוח השכלי פחות שולט. והכוח הרגשי שולט הרבה יותר. אז שמניעים את החיים על פי הרגש, לא צריך לספר לכם מהם התוצאות. הגמרה למסכת יומה, בעמוד עין א', עמוד 71, ככה כתוב. כתוב שם, תלמידי חכמים דומים לנשים ועושים גבוהה כאנשים. רשי מפרש, שהם דומים לנשים הכוונה בענבה, ותשושי כוח יותר עדינים מבחינה פיזית, כמו שאישה היא יותר עדינה. מדובר כאן על אלה שעמלים בתורה, תלמידי חכמים. והשאלה היא, למה אישה מוגדרת יותר כבעלת ענבה? מסביר אבי שלמה, שהאישה בטבעה מרגישה תמיד חוסר. מה שלא יהיה, כמה שיהיו מושלמים חייה, וכמה שהיא תהיה יפה, והכל אצלה נראה טוב, ויש לה הכל וכולי, יש לה בתוכה תמיד הרגשה חסר פה משהו. והרגשת החוסר מביאה אותה ליותר לנמיכות קומה. שהיא פחות רצה להתרברה וכולי, כן? הנעב זה מי שמבין כמה הוא חסר. למשל כמו שאדם יותר תלמיד חכם הוא אמור להיות יותר ענף כי הוא מבין כמה הוא אפס ביחס לבורא עולם כמו שהוא יותר טיפה שהוא חושב שהוא הבן הבית של העולם, ברור על זה גם אמרה איסטרה בלגינה קישקישקריה מטבע אחד בטבע קופת צדקה עושה הרבה הרבה רעש אבל קופת צדקה מלאה לא עושה שום רעש אבל כשאדם יש בו טיפ טיפה ידע והוא ריק מתוכן הקצת ידע הזה כבר יעשה הרבה הרבה רעש כדי לחפות על החוסר ידע ועל הטיפשות, כן? ותלמידי חכמים תמיד מרגישים שחסרה להם חוכמה בגלל הענבה שלהם. והם אף פעם לא השלימו את עצמם עדיין. וכך זה אצל אנשים שהרגשה של החוסר מביאה אותם לענבה בסיסית, כמובן שוב. יש לכל כלל יוצא מן הכלל. אם עכשיו איזה מישהו ישמע את הסדרה הזו ויגיד, מה, ענבה? בוא תראה את אשתי איזה שחצנית ואיזה גפתנית וכו'. ברור, יש ויש. מדובר באופן כללי. מהו הכלל? יש כמובן לכל כלל כמה אחוזים של יוצא מן הכלל. משלומו היה נהנה מאוד מההגדרה של היבץ, אחד מגדולי הדורות, שיש לעצר הרע פנים חדשות. אסתן אף פעם לא יבוא אליך באותו תפקיד. הוא תמיד יתאים את עצמו למצב. אם התחזקת במצווה מסוימת, כבר לא שייך לבוא אליך, כמו שהוא בא אליך לפני שנה שרק התחלת, אז עכשיו הוא יבוא אליך בתכסיס אחר, כי הוא יודע בשיטה ישנה אין שום סיכוי להפעיל אותך, כן? למשל, פעם הוא היה אומר, אל תלך ללמוד תורה, חבל, יש לי שחק כדורגל. היום כשאתה כבר לא מעניין אותך והתנתקת מהשטויות ומהספור ואתה כבר לומד כל יום הוא לא יכול לבוא ולהגיד לך אל תלך ללמוד יש לך שיעור קבוע יש איזה משחק כדורגל כי הוא יודע שאתה כבר לא מתעניין בזה אז איך הוא יבוא לך? הוא יגיד יש מסיבה איזה מסיבה במשפחה משהו חשוב אז אתה אומר לו נעים הבן דוד הזה בא לי לחתונה הם חשבו אני לא אלך שתעושים לו מסיבה או אולי הוא ייפגע כמובן הסרטן בא לך בצורה כזאת, לעבוד לך על הרגש. למה הוא לא בא ואומר, יש משחק? עושים על האש אצל איציק. למה הוא לא בא בצורה כזאת? כי פעם זה היה עובד. אחרי כמה פעמים שכבר זה לא עובד, הוא בא לך בפנים חדשות, זה ברור, כן? ומסביר היה, שהאדם משתנה מזמן לזמן. וכל הזמן שהוא נמצא במצב של התפתחות. וכתוצאה מזה, יש לאדם תמיד התמודדויות חדשות. שלא היו לו מקודם. אדם יכול לעבוד שנים רבות בלי התמודדות מסוימת. ופתאום לעת זקנותו יבוא לפניו פתאום היצר בפנים חדשות לגמרי, שהוא לא רגיל להם. ואז עליו להתמודד באופן קשה עם יצר הרע שהוא עדיין לא נתקל בו. 60 שנה לא היה לו כזה רע. פתאום הוא משתגע. וכבר אין לי הרבה פעמים שאנשים שכבר מבוגרים יותר אומרים לי, אני לא מבין, עשרים שנה לא הייתה לי הבעיה הזאת, פתאום התחיל לי כזה יצר בדבר הזה. וזה רואים שזה ככה עובד באמת. ונפש האדם אחתי, יש כאן נקודה מאוד מאוד חשובה שעכשיו חייבים להתרכז עכשיו. עניין של יצר הרע ויצר הטוב. כתוב, ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבך ובכל נפשך ובכל מעודך, שאדם יעבוד, הקנוש ברוך הוא, גם ביצר הטוב, גם ביצר הרע. עכשיו, השאלה היא כזאת, יצר הרע ויצר הטוב, זה שני כוחות שונים באדם, או ששניהם אותו כוח? שפעם הוא שח ימינה, או פעם הוא שח שמאלה? עוד שאלה שהתחפטו בה גדולי הפילוסופים והפסיכולוגים בעולם. למשל, המפורסם ביותר שבהם, זיגמון פרויד, הגיע למסקנה בסוף ימיו, ככה הרבה שנים עד שהוא הגיע למסקנה הזאת, אחרי הרבה שנים של בדיקות וניסיונות, שהרע והטוב שניהם מונעים מאותו הכוח, ואינם שני כוחות נפרדים. ואומר אבי שלמה שכבר קדמו בה זה הרמב״ם, הרמב״ם היה הרבה שנים לפניו, מאות שנים לפניו, והרמב״ם כבר כתב את זה בתחילת ספרו שמונה פרקים. שכתב, נפש על אדם אחת היא, הרמב״ם כתב את זה מפורש, אין לאדם נפש אחד לטוב ונפש אחד לרע, שניהם אותו עניין. ואוסיף רב שלמה בביאום העניין, שיש עשר ספירות שמרכיבות את כל הבריאה, עשר ספירות. ובכל אדם כמובן יש את העשר ספירות האלה. אלא שאצל אדם אחד זה מודגש יותר כוח זה ואצל אדם אחר מודגש יותר כוח זה. וגם אותו אדם עצמו לפעמים תקופה בחייו יש יותר דגש על הספירה הזאת ותקופה אחרת על הספירה ההיא. כן? כל עשר הספירות מרכיב עבודת האדם, ללמוד איך להסתדר עם אותן בחינות ולשלב אותן יחדיו. ולהפוך את כולם לאנרגיה חיובית. זאת אומרת שיש לאדם יצר שמנסה עכשיו קריאה לדחוף אותו לרעה, אפשר על ידי אותו דחף לבסט אותו לטוב. תכף נבין על מה מדובר. וכל התאווה למשל יש תאווה גדולה מאוד היום בעולם שכמעט כל הפרסומות והסרטים והתוכניות טלוויזיה ובאינטרנט וכל דבר ודבר כולם מבינים את הכוח של הדבר הזה וכולם מתבייטים על זה כי זה עוזר למחירות וזה מביא יותר רייטינג מה מדובר כאן על מיניות מיניות כל התאווה לתשמיש. הקדוש ברוך הוא יכול היה לעשות עולם משעמם. מה הפירוש? קודם כל, אני לא אכב שבעולם יהיה צבעים. כל צבע אחד או שני צבעים, שחור לבן, וזהו. יכול לעשות אוכל בלי טעמים. כל האוכל אותו טעם. מה הוא משנה מה אתה אוכל, אומנם יש בכל דבר ודבר ויטמים אחרים, אבל כולם אותו טעם. אבל גיוון לנו אלפי טעמים. אותו דבר שגבר ואישה מזדווגים, הוא יכול לעשות איזה מאוד משעמם. סתם אין בזה שום עניין איזה מגע מסוים או איזה לחיצת יד בצורה מסוימת וזהו ואתה מתעברת ונולד ילד אלא הקבר העולם הכניס בזה ממד של עונג ושימו למה כתוב כאן כל התאווה לתשמיש המטרה שלה היא לא התענוג המטרה העיקרית התענוג זה רק אמצעי זה לא התכלית אלא לעורר את כל בעלי החיים בעולם להעמיד ולדות שהעולם יהיה לו קיום, איך יביאו עוד ילדים לעולם? אז כמובן, אם אדם לא יהיה לו באיזושהי מנהל, כל שנים להתרשל ולא להתעסק בזה, לא יהיה לו ולד אחד אפילו. גם החיות. זה פוגע בקיום העולם. העולם ייכחד. לכן בורא העולם היה צריך לתת איזה מנסה מפתה כדי שאנשים ירצו יותר להתעסק בדבר הזה. והרבה מאוד של מיליונים של אנשים באו לעולם מה שנקרא בטעות. לא באמת תכננו ההורים שיהיו להם עוד ילד או שניים, אלא מתאהבת, תשמיש, קרה מה שקרה, כן? ורואים את זה כל הזמן, כן? דרך אגב, יש לצערנו הרב גם מיליוני אפלות כל שנה, רוצחים ילדים בדם קר, אחרי 40 יום לילד יש כבר דופג על המוח, הוא טועם כבר, שותה, אוכל, מבין, יש לו מערכת הצבים, בוקרים אותו כבר, הם מבינים, הוא מזיז את הראש, זאת אומרת, רוב האפלות מתבצעות אחרי יום ה-40, לוקחים כל התכונות של אדם רגיל וחותכים אותו לחתיכות ועושים את זה מיליוני פעמים כל שנה מיליוני ראיתי צ'ארט כמה נפטרו משפט כמה נפטרו מקורונה כמה נפטרו מתקפי לב כמה נפטרו מסרטן הכי הרבה מהפלות ספר אחד בעולם כמויות מסיביות של רצן מקום המדינה ועד היום בתקופה של 70 שנה רצחו בארץ מעל שני מיליון תינוקות לצערנו הרב. תדמיינו לכם עכשיו עוד שני מיליון יהודים בארץ הקודש, שזה עוד מיליון משפחות, שלוש דורות, מקום המדינה ועד היום, זה עוד חמישים מיליון יהודים בעולם. אם הולכים על בנים ונכדים, כן? היום היהודים בעולם זה בערך חמישה עשר מיליון, אפשר היה עוד חמישים מיליון מוחות. כל ההייטק בעולם, כל התכנון, הפייננס, הרפואה, הציוד, כל, כמעט הכל מתחיל ונגמר במוח היהודי. כמו שרואים לפי כמות זוכי הפרס נובל. אם היה עוד 50 מיליון יהודים בעולם, לא צריך לספר לכם איזה כוח היה לעם ישראל. אבל מערסייך ומחרווייך, מהמח יצא. הוא ככה כתוב. אין כאן לצערנו הרב חידוש. היהודים תמיד יזיקו לעצמם יותר מכל עם אחר. אז התאווה לתשמיש הוא על מנת התכלית שלא להעמיד ולדות. שיהיו ילדים, יבלדו. רואים מזה שדחף לדבר מסוים שיש לנו בחיים. יש לך עכשיו תאווה לדבר מסוים. זה לא לדבר עצמו, אלא לתכלית אחרת. למשל, בורא עולם עשה לכל מיני פירות וירקות טעמים טובים. עכשיו בורא עולם מגלגל שאדם ילך ליד איזה מקום ויראה את הפרי או הירק הזה, ואיך אומרים, מתחשק לו. פתאום בא לו תאווה לדבר הזה אחרי שראה אותו. הדבר הזה, יש לו נאמר ויטמין C או ויטמין B, משהו שהגוף חייב אותו. עכשיו, האדם באמת בראש שלו חושב, אני עכשיו בעלי מצטפוזים, זכות. אבל באמת, מה התכלית? התכלית זה עכשיו להכניס לגוף ויטמין C כדי להגן על האור וכל מיני בעיות אחרות ולחזק את המערכת החיסונית. הוא בראש שלו, למה הוא שטע מצטפוזים? הוא נהנה מעטה מצטפוזים קר. נראה טוב, משהו משהו. מה באמת בורא עולם רצה? שיהיה לך מערכת חיסונים שיציל אותך ממוות במקום לחלות. רואים שהאדם בראש שלו מתבייט על האמצעי ולא על התכלית האמיתית, הרבה פעמים בפעולות. גם שיש בעיות, אדם יטפל רק בסימפטומים. הוא לא באמת יורד לשורש הבעיה ומרפא אותה, לכן היא כל הזמן חוזרת. הוא מטפל כרגע, נגיד לקח כדורים, עוד כמה ימים חוזר לו הבעיה. וכל הזמן זה חוזר. למה? כי אף פעם הוא לא באמת ירד לשורש של הבעיה שמביא לו את הזיהומים האלה בגוף. כן? בואו נדבר קצת על כוחו של הרגל. כוחו של הרגל. מהו כוחו של הרגל? כתב החסכוני, אחד ממפרשי התורה, על המדבר חד פסוק יות חד ככה כתוב יש פסוק שם ויקח את הלוויים תחת כל בחור כותב החפקוני שאם היו כל הבחורים עובדים כן אם כל הבחורים עכשיו היו עובדים בעבודה בבית המקדש היה בהם נגף למה שערי אביו של זה בחור שמה לא יהיה בכור ולא אבי אביו, ולא הורגלו בעבודה, כשיבואו לעבוד לא יהיה בקי ונזהר בה. למשל, אם הגשמך הוא היה אומר שאלה שמשמתים בבית המקדש זה רק הבכורים. אם אבא שלך עצמו לא נולד בכור במשפחה, נולד שלישי, אז הוא לא עבד בבית המקדש, אז אתה נולדת לו הראשון, לא היה לך מי ללמוד. איך תלמד? עד היום כל היהדות זה עובר מאב לבן. אבמל אמרה לבן שלו איך עושים את המצוות, תפילים, מצות, כל מה צריך ולסדר. רואה מה אבא עשה, הוא גם עושה, כן? זה נקרא מסרורת. אבל הקדוש ברוך הוא בחוכמתו עשה שהלוויים כולם יהיו משרתים בבית המקדש ובמשכן, והוגלו והוזרו לעשותם כרוגל. לכן כתוב על הלוויים שלא יהיה להם חלק ונחלה, שלא יקבלו נחלה בשאר בארץ ישראל, שלא התעסקו בשום מלאכה, אלא רק בעבודת הקודש. שלא התעסקו ב... עכשיו זה רוצה להיות נפח, וזה סנדלר, וזה נגר. לא, לא, לא. אתה עובד רק בעניינים של קודש. אם זה במקלה של בית המקדש, וכל שאר הדברים. ולכן, אם הוא היה עובד בכל מיני עבודות, מסגירות, וגננות, וכל מיני כאלה, היו זרורתיו ואצבעותיו עבות וקשות. כי ככה העולם, ראיתם את המכונאים, איזה ידיים יש להם? תסתכלו באצבעות של המכונאים, תרגישו מיד שהוא עובד עם מכונאות. ולא יוכלו לקופן ולמשמש את הנבל והקינור והקלקלו את השיר. עכשיו אתה רוצה להיות מוזיקאי, לפרוט על הנבל או על גיטרה, אם יש לך אצבעות אבות של מכונאים, מאוד יהיה קשה, אבל אם לעומת זאת אתה הדין, אז גם שאת מנגן בפסנתר, או בגיטרה, או בנבל, או בכינור, אז המוסיקה תיצר ביותר טובה. אכן הקשבח הוא הבדיל שהלווים התעסקו אך ורק למלכת הקודש. מה למדים מכאן? לפי דברי החזקוני, שאורך דורות רבים של נביאים, הקשבח הוא עשה את זה דור אחרי דור, עד שהדבר יהיה מושרש אצלם. ויעבור במסורת מאב לבן והורגלו בדבר הזה. זהו, הרגל זה כבר נהפך לטבע. רבי שלמה מביא את דברי רשי במסכת יומה, עמוד דלת שהגמרת דנה על דין פרישה של כהן גדול לפני יום הכיפורים. כהן היום הכיפורים אומרים לו לפרוש, עכשיו תפרוש, תתכונן, מתחילים להכין אותו. לקראת המשימה שהוא ביום הכיפורים יש לו חמש תבילות וכל ההכנה של עבודת יום הכיפורים רישלקיש לומד מזה כן, הוא לומד את זה ממשה רבנו שעלה שבוע הימים לפני שנכנס למחנה שכינה כן, מביאה, גמרה מביאה דוגמה מדברי רב מטיה בלחרש הוא אומר, הפרישה היא על מנת לאיים על הכהן שתהיה, סליחה, להיים על משה רבנו, שתהיה תורה ניתנת באמה ברטת ובזיעה. שמשה, זאת אומרת, שבוע ימים לפני מפרשים אותו, תתכונן, תעמד לקבל תורה, רשי כותב, שתחול עליו אמה, שביעיותו לבדו, להאמין ויסים לבבו להיכנס למחנה שכינה באמה. שבוע לפני מפרשים אותו, כאילו במצוק שמים אותו, כאילו בצינוק, יותר נכון, להאמה שעצם ההתבודדות הזאת של האדם מביאה עליו פחד. שמים אותך לבד, עכשיו אתה סגור איזשהו מקום. וזו מטרת ההכנה. לפני שנכנס למחנה שכינה כדי להיכנס למצב שלמעק. ככה גם במשטרה עושים בחקירות, שמביאים עצור לחדר חקירות, לא מיד נכנסים לדבר איתו. מושיבים אותו להתייבא שם שעה, שעתיים, שלושת פעמים. והוא כבר משתגע ודופק, היי, אקסקיוז מי, יש פה מישהו, מה הולך פה? לא מתייחסים אליו בכוונה, כמה שיותר זמן הוא, יותר נפשית נכנס ללחץ ולמתח שכבר יבוא החוקר, בשניות הוא שובר אותו, כן? אותו דבר פה, רגע שאתה עכשיו מבודד ואתה מתכונן לקראת אירוע גדול, נכנסת בחאמה. אמר רבי שלמה מכאן למדים שהתורה מצווה את האדם לעשות דברים שיביאו אותו לידי רץ שמיים אם אתה רואה שאין לך מספיק פחד מהדין, פחד מבורא עולם אין לך מספיק כבוד יש בחצה של זנזול במצוות צריך לעשות פעולות כדי להיפך לירי שמיים הרי כתוב כי מה השם אלוקיך שואל ממך פסוק בתורה כי אם, מה זה כי אם? להיראה את השם מלוקך. כי אם, רק דבר אחד. מה זה העיקר של הכל בחיים? היראה. היראה את שמיים. חביבי, אני לא חבר שכנת עירונות. אנחנו לא בני דודים ולא אחים ואני לא אבא שלך מבחינה ביולוגית. אני בורא עולם, אני הבוס. ואתה אדם חייב להיראה את השם. כתוב בתורה תשע פעמים לא אוהב את השם. נעומת זאת כתוב שמונה עשרה פעמים להיראה את השם אומנם שמה זה שילוב של עירת שמיים הכוונה עירת הרוממות שמבינים אם יש לנו עסק אז רועדים עירת כבוד מכבדים ברמה הכי גבוהה שיהיה זה הופך להם מין פחד כזה למתח זה נקרא עירת הרוממות שמבינים כמה הוא רם וניסע גדול ונורא ויש פחד פשוטו כמושמעו מהעונש. פחד, רעדה. וואו, לא עשיתי ככה. ברחתי בטעות ברכה לא נכונה. כל מיני דברים כאלה שמכניסים את הענם לפחד. הבאתי על עצמי עכשיו עונש. חיללתי בטעות שבת או במזיד בכלל. וואו, אדם רועד. ורואים את זה. כמה שאדם יותר חכם יש לו יותר פחד. אם אדם שואל אותך מהם שני העדים, הרי על כל דבר צריך שיש שני עדים. על פי שני עדים יקום דבר. אם אדם שואל אותך מה הם שני העדים להעיד על אדם שהוא חכם, התשובה פחד וברושה. אדם הראשון בחווה אחרי שאכלו מעץ הדעת, לפני זה היו בלי דעת, סתובבים כמו קופים, ערומים ולא מתבוששים. היו כמו קופים בספרי, הקופים לא מתביישים שמסתכלים עליהם בזמן שהם אינטימיים עם הנקבות שלהם. אין בינה להבין, אלא אחרי שאנחנו מעצדת, מיד יתבוששו מלשון בושה התחילו להחביט עצמם, תפרו לעצמם וכו' והקב'ה עשה להם קוטונות אמר להם, מי אמר לכם שירומים אתם? אז התחילו עם העץ וכו' וכו' אז מה רואים? שהפעולה הראשונה של האדם אחרי שקיבל דעת היא בושה בושה היא סימן שיש בך דעת והגמרא הרי אומרת דעת קנית, מה חסרת? דעת חסרת, מה קנית? אם יש לך דעת, לא חסרת לך כלום. מה זאת אומרת? אין לי בית, אין לי כסף, אין לי אוטו, אין לי שידוך. הכל טוב ויפה. יש לך דעת, אתה בכיוון הנכון. תצליח בחיים. דעת חסרת, מה קנית? אין לך דעת, אין לך כלום. מה זאת אומרת? יש לי ביזניסים, עסקים, אישה, ילדים, כבוד. זה הכל שטויות. גם הכל זמני. אין לך דעת, לא תעשי כלום. זאת אומרת, רואים, מה זה דעת באמת? יש חוכמה, בינה ודעת. חוכמה, אתה שומע סיפור, מבין את הפרטים. בינה, זה היכולת להבין דבר מתוך דבר. ודעת, זה לקחת את מה שלמדת בחוכמה ובבינה, ולתרגם את זה למעשים. זה החלק הקשה. יש הרבה אנשים אומרים, כמו דה רב, אני דתי בראש, בלב, אני דתי בלב. דתי בלב, אבל לא עושה אף מצווה. זה יותר גרוע מלהיות חילוני גמור. חילוני הטעיס פחות גרוע מאחד של דתי בלב למה נתתי פעם משל אמרתי עכשיו יש אדם יש לו שני ילדים שניהם גרים בבניין והוא לא אמר להם עד היום שהם בנים שלו הם גרים הוא הלך בכלל לגור לידם גרים כל אחד בדירה יום אחד שניהם מבזים אותו מנהיגים אליו לא יפה הוא נראה קצת מוזר רואים אותו במהלית עושים עליו בדיחות היום אחד הוא התגלה לאחד מהם שזה אבא שלו, והוא ממשיך לבזות אותו כבראשונה, כמו שהיה נוהג לפני. עכשיו השאלה היא כזאת, מי פושע יותר גדול? הבן שעדיין לא יודע שזה אבא שלו והוא צוחק עליו כל יום, או זה שיודע שזה אבא שלו וצוחק עליו ומבזה אותו ומתעלם ממנו כל יום? כל אדם בר דעת מיד יאמר, זה שיודע שזה אבא שלו, ומבזה אותו, הרבה יותר גרוע מה הוא שחושב שזה אדם זר. לכן מי שמכיר את בורו, ומבין שהוא נתן תורה, ויש דת, ויש שבת, ויש יהדות, ויש עולם הבא, ויש שכר ועונש, והוא רואה מסביבו רבנים, ודברי תורה, וממשיך להתנהג. מדי הרבה יותר גרוע מאחד שגידלו אותו כמו קוף בספארי. שבחיים שלו הוא לא שמע שיעור או דרשה או לא יודע בכלל מה זה מוסר, ברור רק מה, יש אנשים שמנחמים את עצמם בזה שהם מאמינים אני מאמין, אל תראה אותי ככה סבא שלי היה רב בתימן סבא שלך בגן עדן ככל הנראה אתה לשם לא תגיע במקרה הטוב אז זו המציאות רבותיי, אז באמת ולמדים כאן מדברי החזקונים והתורה מלמדת אותנו את זה כמו שמפרישים את הכהן כדי להטיל עליו ומה? כמו שבמעמד הר סיני הכלשה ברוך הוא בא ועשה לנו כזה מופע אמין כל שופר הולך וחזק הרצפה רועדת, אשן, אש כולם רעדו פחדו אמרו למשה אנחנו לא יכולים לשמוע את גבור העולם אחרי שאמרת הדברה השנייה תעלה אתה אליו כל מה שיגיד נעשה הכלשה ברוך משה צריך להרגיע אותנו שאנחנו לא בא לפגוע בכם תירגעו זה רק ניסיון כתוב שם הכל בפרשי פתרון רואים שהיושב החוג שנתן את התורה עשה מופע של אימים להכניס פחד בלבבות של כולם שלא יחשבו שזה איזה צחוק פה אומר החידוש פה באמת לפי החיזקוני הוא אומר ככה שאדם צריך לעשות מעשים חיצוניים שיביאו אותו לידי רגשמי לפחד ולהכנעה לבטל את הגאווה שלו את כל הזלזול שלו במצוות, את הברבריות שלו, בהתנהגות שלו כלפי אנשים, רק כשאדם יבין שהוא אפס לעומת בורא עולם, אז ממילא הוא גם מתנהג לאנשים בהתאם וגם למצוות בהתאם, כן? שמענו מרב שלמה אופמן שעיקר הטענה על רציחה, גם עכשיו שרוצח, היא לא רק על עצם המעשה אלא על השורש שהביא אותו לידי רצח הוא מוכיח את זה מדברי רשי במסכת שבת עמוד 89 שם רשי כותב על דברי הגמרא שמשה רבנו עלה למרו ושאלו אותו מלאכי השרת מה לילוד אישה בינינו זה עכשיו עברנו עוד שבועות אתמול על זה מדובר מה לילוד אישה בינינו הנה להם לקבל את אמר להם לקבל את התורה בא הוא בא לקבל את התורה ביקשו מהלכי השרת מהקב' שהתורה תישאר אצלם בשמיים ובין השאלות שמשה שאל אותן שאל אותן ככה כלום יש קנאה ביניכם? יש ביניכם קנאה? פרש רשי האם יש ביניכם קנאה שאתם תבואו על ידה לידי רציחה? משה יכול היה להגיד למלאכים אתם יש ביניכם רצח שאתם צריכים את התורה שתגידו לכם לא תרצח או לא תגנוב אלא אבא משה אמר להם אתם יש ביניכם מידות רעות מה גורם לאדם את כל הדברים הרעים שהוא עושה כעס, קנאה, רגיפת כבוד כל הדברים האלה הכל בא מידות רעות אז באמת רצח שאדם הולך ורוצח מה גרה בזה או קנאה, או רדיפת כבוד. כן, שזלו בו ופגעו בו והלוו אותו, אז רדיפת כבוד. או שמישהו מצליח והוא לא מתקדם, והוא מתקדם, כמו שקין רצח את עבל מקנאה, זה השורש, ראינו בתורה. רק כשמחו קיבל את הקורבן של עבל, שזה היה מקבסים, צמר קבסים, וקין שהביא פשטן מהשדה, לא התקבל הקורבן ונפלו פניו. אחר כך רצח את אחיו מקנאה, הרי ששורש לרציחה היא הכינה ובהכרח שהתביעה היא על הכינה שהביאה אותו לידי רציחה ולא על עצם הרציחה כי אחרת משה רבנו היה צריך לשאול אותם בכי רציחה יש ביניכם? אלא הוא שאל אותם יש ביניכם כינה? כן וכבר אמרו חזאל הכינה והטעווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם גם מהעולם הזה וגם מהעולם הבא שהם שורש כל הצרות אם אדם יעמוד על שורש הדבר, מהו הגורם לאותה מכשול, הוא לא יוכל להתגבר עליו. לכן צריך קודם כל לחפש את הגורם המעורר, ולהימנע מלכסף אליו. ובדברי הגאון מבין הרואים, שאם אדם לא ממשמש, הכוונה לא חוקר, בסיבה ובשורש, אלא מתעלם מהדבר, הוא מנסה בכוח לשלוט בבעיה שיש לו. זה עלול להביא לידי התפרצות חמורה יותר כמבוער בדבריו לא כאלו בעלי תאווה מתענים והתאווה מתגברת יותר זאת אומרת אנחנו מה רואים אנחנו רואים שעכשיו אדם שיש לו תאווה אז הוא אומר הוא עוזר על עצמו צומות אני לא יוכל ואני ככה וזה ואז מה רואים שאחרי תקופה מתגברת עליו התאווה עוד יותר אלא מה אדם קודם כל צריך לראות מהי שורש הבעיה לגעת בשורש הבעיה או אלא בשבילו רגיל לומר בעניין תאוות הממון שצריך לבדוק מהי הסיבה שאדם רודף אחר ממון אחרי כסף האם זה נובע מחמדנות חמדה תאוות של ממון רוצה לגור כסף שאז עצם הצבירה של הממון היא המטרה יש אנשים לא חיים חיי טבאס רעש שלהם בחיים להיגור עוד דולר ועוד דולר ועוד מאה ועוד אלף להיגור להיגור להיגור והם פוחדים כל כך לגעת בכסף למה הם רק רוצים להגיע למספר גדול מסתובבים ברגשה יש לי כך וכך מיליונים או לפעמים זה רודף אחר המנון כדי למלא את אהבותיו. יש לעומת זאת אנשים שהם רוצים הרבה כסף, כי בכסף הם קונים מטוס, ומכונית, ועוד מכונית, ובית, ובריכה, ומשרתים, ואוכל טוב, ובגדים יפים, ותכשיטים, וטיולים, אז הם רוצים לחיות בעולם הזה כאילו שהעולם הזה הוא נצחי. וליהנות מכל רגע, איך אומרים? אכול ושתוק, כי מחר נעמוד. ממלא, מה גורם לאלה לרוץ אחרי הכסף? לא הכסף, אלא תעבוד. זאת אומרת, אם מישהו יבא אליהם ואומר להם, אתם לא צריכים כסף, ניתן לכם כל מה שאתם רוצים. מה אתה רוצה? טיול? הנה טיול. מכונית? הנה מכונית. עזוב כסף. תגיד לי כל מה שאתה צריך, אני אדאג שיביאו לך את זה עד הבית. ממלא, הוא לא יצטרך כסף. לעומת זאת, הראשון רוצה דווקא את הכסף, לא רוצה מכוניות, לא רוצה תכשיטים. זאת אומרת, אין איך להחליף לו את זה. הוא דווקא רוצה כסף, השני רוצה תעבוד, אז הוא חייב כסף קודם כל. זאת אומרת, הנה לנו דוגמה לאותה סימפטום, אותה פעולה של צבירת כסף רדיפה אחרי ממון, אבל משורשים שונים. אחד הוא אוהב שיהיה לו הרבה בחשבונות, והשני הוא אוהב שיהיה לו הרבה צעצועים כדי להנהג אותו. כן? זה מה שהגאון מבינה אומר, אחרי שתדע מה שורש הבעיה, למשל הראשון, צריך להבין שהחיים הם רגיעים, ברגע הכל הולך, גם מה יועיל לך להוסיף את כל הכסף הזה. באמת בסופו של דבר לא תוכל לקחת את זה איתך לעולם הבא. באמת אם אדם ילמד הרבה בנושא, עד שתרד לו התאווה לאגור ממון. ואז הוא יתחיל יותר לתת ולתת ולתת. או שהוא ילמד, שהלילה שיקח את הממון הזה ישקיע את זה בתורה או בהצלת נפשות, ויחזיר אנשים בתשובה, ויקרר אנשים לתורה, ויתן להם דיסקים ויוסבים וספרים, ויממן לימודי תורה בישיבה, אז במילא זה יביא לו הרבה הרבה יותר עושר מבחינה רוחנית לעולם הנצח, ממילא התאווה להתעשר מבחינה רוחנית בעולם נצחי, תתגבר על התאווה לאגור כסף בחשבון בן. ואז לאט לאט הוא ישחרר כמעט את כל הכסף. לעומת זאת, השני, כשישנו את כל תאבות העולם הזה, צריכים ללמד אותו שככל שהוא ילך יותר אחר התאבות, הוא בעצם הופך ליותר לבאמה. שהוא ממש מתמקר לזה. ושום דבר לא יביא לו עונג. ועד רביים יתחיל ללמוד תורה, כל התאבות האלה של המכוניות והבגדים, הכל יהפך לכל בעיניו. תפל, עפר. גם אלה רואים שיש סימפטום, שורש בעיה אחת, שורש בעיה שנייה, ויש לזה גם טיפול שוני. הבנתם? לכן, כשלא יודעים מה שורש הבעיה, האדם שלא מכיר מה שורש הבעיה ומה יהיה עבודה, מה יעזור לך? אתה אגור כסף. למה אתה אוגר כסף? זה לא, מה זה מעניין עכשיו לאגור עוד? יש לך מספיק? שלמה אתה עורק את עצמך? אבל אף אחד לא נגע בנקודה למה הוא אוגר כסף. צריך קודם כל להבין את זה, כי לא יודעת מה לומר לו. איך זה מתקשר לענייננו? כתב רבנו יעונה במסכת אבות, חטאות הן בין השגגות ובין הסדורנות שאדם עושה בנערותו. בעוד יצרו תוקפו ודעתו קלה. גם שהוא צעיר ילד עדיין נער, כמובן זה גיל הטיפשות, קוראים לזה גיל הטיפש ישראל ולא בכדי. אז הוא כותב ככה, רב שלמה הוא מביא על זה דברי הרדק, רבי דוד חמחי על תהילים חפאי, פסוק זיין, הוא כותב ככה, אמר רבי שלמה שהסבר בדבריו על פי מה שאמרו חזק במסכת צעותה עמוד ג' כתוב שם ככה אין עובר עבירה חוטא אלא אם כן נכנסת ברוח שטות שבאותה שעה שנכנס באדם יצלרה אי אפשר לעמוד נגד היצר אלא שהאדם יכול להתגבר על ידי שלושה כוחות על ידי פחד מהעונש מייד יזכיר לעצמו מה היה הסוף שלו שתיים, על ידי הברושה, שאדם ייזכר עכשיו איזה הוא יעמוד ביום הדין ותהיה לו על זה מזה ברושה גדולה מאוד. ושלוש, על ידי השכל. כשאדם יעשה חשבון, כמה אני אפסיד מזה, איזה השלכות יהיה למעשה וכולי. נער, שגם היצרים שלו חזקים, דעתו חלשה, אין לו הרבה שכל עדיין. לכן יותר קשה לו לעמוד בפני היצר הרע. לכן העבירות שהוא עושה בנערותו, אפילו שהוא עשה אותן במזיד, בכוונה, נחשבים לו בשוגג. כלומר, הוא עד גיל 20 מקל על האדם יותר בדין מאשר אלה שכבר עברו את גיל 20. וכתוב ברבנו יונאל משלי א', פסוק ח' כתוב, הנער לא שלמו כלי שכלו עד אשר הגדל. ויצר לב האדם רע מנעוריו. והנה הוא מתנהג אפי תאוותו, כותב אגב הרבנו יונה, כי אין לו עזר מצכלו להוכיח נפשו ולהניח דרכי תאוותו. ואחרי שירגיל נפשו בימי נערותו ללכת אחרי תאוותו, יתחזק הכוח המתאווה אשר בו, כאשר יגדל ויושלם כוח שכלו ויבקש לאפר מדרך תאוותו, אכבד עליו. אם אתה לא מרגיל את הילדים מגיל צעיר להתנזר מכל מיני שטויות, מדברים שהם רצים אחריהם, כל מיני עבירות, אחר כך יהיה מאוד קשה. יהיה קשה לגרום לו להפסיק לשקר, יהיה קשה לו להפסיק לגרום לו לגנוב ולאכול כל היום ולהרבב חלב ובשר. כל הדברים האלה שילדים לא מקפידים. אם לא תשים על זה דגש מגיל קטן שהוא כבר הגדל זה גזע שהוא קטן, שתיל, אפשר לנווט אותו שהוא כבר גדל זה כבר גזע אי אפשר להזיז מפני כוח הארגן על כך צריך שיעזרו מולידיו ההורים שלו הכבדה בשכלם הם כבר יש להם שכל ויוכיחו הוא שמו עליו, תנו לו מוסר וידריכו בדרך הישרה בימי הנהרות וגם כי הזקין לא יסור ממנה אגב, אחד הדברים לחנך ילדים זה לא רק כל הזמן להדגיש את הרע שהם עושים או לתת אונשים, זה חלק. זה אסור שזה יהיה הדבר העיקרי, אלא צריך לשבח אותם כל פעם שהם עושים דבר גדול, לעשות מזה ביג דיל גדול ולתת להם פרסים על זה. עשית משהו טוב, אני רוצה לקנות לך מתנה. ראיתי איך התפללת היום, היום אתה מקבל כך וכך. בחר שהוא בא לבקש איזה אופניים או משהו, אתה אומר, אתה יודע למה אני קונה לך את זה? בלב שעקפתי אחריך בחודש האחרון, וראיתי שהיא מאוד השתפרת, אתה קם בבקרים לתפילה, ואתה יותר רציני, ואני שם לב שאתה יותר לומד, אז כיוון שאני מאוד מאושר ממך, אני מוכן להשקיע כך וכך, כן, זאת אומרת שהילד רואה שיש שכר לפעולתו, וכשילד עדיין לא מבין מה זה עולם הבא, כשבחור ייתן לי שכר, כשבחור נאמן לשלב שכר, הוא רוצה יותר לראות את השכר במידי, כן? על הפסוק, חתות נורא אופשיי, אל תזכור, שכתוב בתהילים, כן? אז אומר הרדאק, אותם שביניהם נאורים ייקראו חטאות, כיוון שלא שלמה דעת האדם ואין שם פשע. פשע זה בכוונה למרות דברי עולם. שיהיה האדם מזיד בבואו בימים, מ-20 שנה והמעלה, שהוא בדעתו עיקרי פושע. אותן פעולות שעשית לפני גיל 20 קוראים לזה חטאות. חטא זה בשוגג. לא בכוונה על מנת למרוד. פשע זה בכוונה על מנת להכעיס. זאת אומרת זה עובר מן הקצה לקצה. לפני גיל 20 ואחרי גיל 20. כמובן שמגיל במצווה והמעלה אתה חי לכל המעשים שלך ואתה גם נהנש עליהם. גם על חטאים בשוגג מקבלים הונש, רק הרבה פחות מאשר מעל גיל 20 במעל. כן? שהיה יודע בשכלו ומורד באדונו, כמובן שמצבו הרבה יותר חמור. אנחנו ממש מתקרבים לסוף, יש עוד כמה דקות לסיים את כל הסדרה היפה הזאת. בהקשר זה, סיפר רבי שלמה שעשו מחקרים וניסיונות לגבי דברים מאוסים, דברים שמנהילים, כן? מצאו לראות אם הריחוק של בני האדם והטיעוב הטבעי שיש לאדם מדברים אלו זה משהו פנימי אמיתי או שהאדם מרגיש כך רק בגלל היחס של הסביבה והחברה לאותו דבר האם הוא מושפע חברתית או שבאמת זה דבר שבא מהנפש שלו שמגעיל אותו לקחו ילדים נתנו להם לשחק בדברים מאוסים דברים מגעילים וראו שאחר כך במשך החיים הם התרגלו לזה ולא הייתה להם יותר בעיה עם זה לא ניגלים מזה כולם ניגלים חוץ מהם זאת אומרת שאם הרגילו אותם כבר מגיל צעיר לדברים שנחשבים מאוסים לא הייתה להם בעיה עם המיוס כמו שלאחרים יש ואת זה הם מביאים כהוכחה שייתכן שהאדם אפילו יתרגל ואפילו יתמכר לדבר מאוס דבר מגעיל נגד רצונו כי המירוס זה לא משהו אמיתי מצד עצמו אלא הסכמה חברתית. אני יכול עכשיו לתת דוגמא מדעתי שבא לי כרגע ראינו עכשיו את כל הווירוס הזה של הקורונה איך התחיל בסין והתחילו להראות לנו כל מיני סרטונים איך הסינים אוכלים עכברים בזמן שהם חיים עדיין בצלחת ונחשים וכל מיני דברים נוראים שהם עדיין חיים הם אוכלים אותם שרוב העולם כל כך נגל מזה שאפילו אי אפשר להיות. והם אצלם עולם כמנהגון נוהג, אין להם שום מיוס בדבר. להפך, אם אתה תבוא ועכשיו אתה תשאל עליהם שאלות וכו', אז הם יחשבו שאתה לא נורמל. למשל, אם אתה תלך עכשיו לאיזה כפר בסין, ותראה שהם אוכלים עכברים שם, אתה במקום הקיט הערוכה שאכלת, והם יסתכלו עליך כאדם מוזר שיצא מהעולם החיצון, כן? אז מה רואים מפה? שהם התרגלו לדבר מגיל צעיר זה לא מרוס ביניהם אתה לא התרגלת זה מרוס ביניך יש להוסיף מה שכתב הרמב״ם אסרו חכמים מאכלות ומשקים שנפש רוב בני האדם כהה מהם הכוונה נגאלת מהם כגון מאכלות ומשקים שנתערב בהם כי מישהו הכי תוך השתייה מה אתה שותה? או נזלת וכייצא בהם וכן אסרו חכמים לאכול ולשתות בכלים עצועים אם אדם יתרגל לזה ירגילו אותו זה נגד החוק חכמים אסרו חוק מדינה גם מי שיתרגל לזה ותופסים אותו הוא בעצם תושע אלא אסור למה? וכן לאכול בידיים מסועבות, הכללה מלוכלכות, מזועמות על גבי כלים מלוכלכים כל הדברים האלה זה בתורה כתוב לבל תשקצו את נפשותיכם והאוכל מאכלות כאלה מקים אותו מקות מרדות מזירים אותו ואם הוא ממשיך נותנים לו מקות בבית דין עד שיפסיק למה? כי שכל דבר המקובל של רוב בני האדם כדבר מהורוס זה נחשב, ״בל תשקצו את נפשותכם״ ומסייע לרמב״ם שכל הנזרר בדברים האלה מביא קדושה ותארה יתרה לנפשו. הוא ממרק את נפשו לשם הקדוש ברוך הוא שנאמר, ויתקדשתם ויתאם קדושים כי קדוש אני. זאת אומרת, רואים מכאן שהזהירות וההקפדה מפני דברים מגעילים, מרוסים, מסריחים וכדומה, מביאים את האדם לידי קדושה. זה מה שאני תמיד אומר, אחד הדברים זה שאתה צריך להיות נקי, להתרחץ כל יום, אפילו בחורף, להתרחץ כל יום, לחשוף את הראש, ושלא יהיה שומנים, ושלא יהיו לך קסקסים, ואם יש לך ריח רע מה חניכיים לטפל בזה, וכל מיני, ולא לאכול מאכלים שעושים ריח רע, או שמפרישים זהה עם ריח רע, ומי שנוטה להזיע, וזה, אז להתרחץ אפילו פעמיים ביומי מות הקיץ, וגם יכבס תמיד את הבגדים, ויקפיד לא לאכול אוכל שהוא לא טרי, ותמיד לשטוף את הצלחות. זאת אומרת, זה חלק מהיהדות. זה לא עכשיו הגיאנה. זה חלק, כמו שאתה מניח תפילין, כמו שאתה צריך לאכול קשר, אתה חייב להקפיד על ניקיון. שלא לדבר על הבעיות הנוראיות שזה גורם בשלום בית גם, שאדם הוא לא נקי, כמה צרות יש לו עם אשתו, ואפילו לא מבין, כי מתביישת להגיד לו, שהוא לא נקי, ושהוא נוטף ממנו מהכרעה וכולי. מצינו בחזל שאחים מטבעם הם מתחרים זה בזה לפעמים אפילו שונאים זה לזה כמו שכתוב במדרש תנחומה פרק שמות פרק אי פסוק חבזיין הוא כותב ככה שרוב האחים הם אויבים זה לזה לצערי נורא שונאים זה לזה לא רק אדם שמאחל לו למות או שיהיה לו רע אלא מתחרים אחד בשני צריך לבאר, מה סיבת שנאת אחים זה לזה? השנאה רבותיי, הסבר לכך וככה, שאח שנולד ראשון קיבל את כל עצומת לב, זה שנוער אחריו גנב לו את עצומת לב, זאת אומרת מגיל צעיר כבר יש ביניהם תחרות. אחר כך הוא צריך להתחלק איתו בנחסים, זה גם כן בדרך כלל נגמר במריבות ובמשפטים, כמו שיודעים, שרואים שהרבה מהבתי דין עסוקים בדיניהם המונמות בין אחים שירשו ירושה. ומביאים כאן את דברי רשי בקידושין שזה עמוד פי עמוד שמונים שמה כתוב שאחים מנהם פחות שונאים מאחים מאב משום שאין להם חלק ירושה יחד זה יורש את אביו וזה יורש את אביו זאת אומרת רואים רבותיי כמו יעקב ויסאב כמו יוסף ואחים לאורך כל התורה רואים ישמעאל גם כן ויצחק רואים לאורך כל התורה שיש את המוטיב הזה שחוזר על עצמו. כמובן, ברוך השם, יש גם משפחות שהאחים הם עוזרים זה לזה, הם עוזרים נפש אחד עבור השני, אבל מדובר כאן כרגע על פוטנציאל. איך אומרים? פצצה פוטנציאלית. והרבה פעמים אחים חיו במשך שנים בתור אחים וכולי, ועד שבאה הירושה ונרסה כל המשפחה, כאילו מריבות ובתי דין, אין כמעט שבוע שאני לא מקבל תלונות מפה ומהארץ וכל מיני המצבים כאלה, לא מזמן אחד אמר לי, אחי אכל את כל הכספים שאימא שלי קיבלה במשך שנים מהביטוח הלאומי, מאות אלפי שקלים, דברים נוהיים, עכשיו רק הוא יתעורר ויעשו בדיקה, עכשיו הוא כבר אין לו איך להחזיר את זה, הוא נהיה מריבה בכל המשפחה, ועכשיו יתחילו תביעות, עד יום מותם יסבלו רק בדבר הזה, למה? כסף מעבר עיני חכמים וכאן והחומר עיניה מהרצות, כן? ועוד כל מיני דברים מסוימים שאנחנו כל הזמן רואים איך אנשים רווים על זה ועל זה פתאום הכל מתלקח ואפשר להמליץ על זה מה שאומרים החסידים מחותנים קרובים יותר מהאחים לפעמים זוג הורים שחיתנו את הבן שלהם עם הבת של זוג הורים אחר ההורים עצמם הם חברים יותר מאחים במשפחה כי כבר זה נפחה למשפחה הרבה פעמים רואים הרבה פעמים בחיים רואים שיש לך חבר נפש שאתה קרוב איתו יותר מאח חבר שלך זאת אומרת אתה יותר מוסר נפש עבורו אתה יותר בקשר איתו אתה יותר נהנה להיות בחברתו וכולי נצטט את דברי המדרש כאן חומה אתה מוצא אחים שונאים זה לזה קין שונא לאבן ישמעאל שונא ליצחק ואסב שונא ליעקב והאחים שונאים ליוסף שימו לב כל פעם ופעם חזרנו על אותו מוטיב שמעתי מרב שלום עכשיו אנחנו מדברים על משהו אחר ובזה אנחנו מסיימים בעזרת השם זה מאוד מאוד חשוב להבין מה זה כולנו שומעים הרבה הרבה את המושג פסיכופת או פסיכופתית הוא פסיכופת מה המילה פסיכופת? מה פשוט פסיכופת? פסיכופת זה פסיכי זה בא מפסיכולוגיה כן? עניין נפשי, מנטלי מה זה פסיכופת? הגדרה של פסיכופת פסיכופתיות היא ניתוק רגשי הרגש כפור לא עובד גם שיש משהו שמח מאוד שקרה לו גם שמשהו עצוב פני קרח, בספרות המקצועית, פסיכולוגיה, יש 36 הגדרות לפסיכופט. שימו לב רבותיי, אנחנו עומדים ללמוד פה משהו חדש. מה הקו המשותף לכל אותן ההגדרות? ניתוק רגשי. פסיכופט, הרגשה שלו היא זהה, בין במצב של פחד או סכנת מוות, לבין במצב של שמחה, שנולד לו איזה תינוק, או שעומד להתחתן, כי הניתוק הרגשי הזה גורם שהאדם יהיה מנותק בכל מצב נתון. ובעצם מערכת הרגשות שלו היא לוקה, היא לא עובדת. ויסוד החיסרון אצל אדם כזה הוא אורגני. לפעמים זה דברים שהמוח לא משחרר, כימיקלים מספיק ושזה כימיקל במוח ואז נותנים כדורים כדי לגרום לאדם לא לעשות דברים מסוימים רב שלמה מסמיך לקח את מה שכתוב ברמב״ם בהלכות דעות פרק א' הלכה ד' שהדרך הישרה לאדם לחיות היא המידע הבינוני להיות ממוצע לא להיות קיצוני לאחד מהצדדים לא להיות יותר מדי פנא ולא להיות יותר מדי אנטי אלא כל הדברים למשל בכל עד מכאן הצד הקיצוני כנגד בעל חמחת שהוא קריזיונר עצבני הוא אחד שמת אדיש לא מרגיש כלום גם זה רע מאוד רע מאוד להיות עצבני וקריזיונר עם פתיל קצר רע מאוד להיות אדיש כמו קרח שלא מעניין אותו כלום הילדים עשו ככה אשתו מתחננת תגיד משהו תעשה כלום קרח גם כן רע מאוד ולכן הרמב״ם כותב בשמונה פרקים פרק ד' המעשים הטובים הם המעשים השווים הממוצעים בין שני הקצוות ששתיהן רע שני הקצוות זה רע אבל יש דבר אחד הרמב״ם אומר שצריכים להתרחיק ממנו כמו מייש עד הקצה הכי הכי הכי רחוק וזה הגאווה שום פנים ואופן אסור אפילו קצת גאווה אלא להיות ענב עד הסוף לכן השם אב מוד כמו של רבנו והאיש משה ענב מכל אדם, היו לו עוד הרבה מעלות אחרות רק על הענבה השם שיבח שהוא מסור, הוא ענב, הוא לא מחשיב את עצמו וכו' הוא עבד השם, איך אפשר להיות עבד אם יש לך גאווה אתה יכול להיות עבד לאדון רק כשאתה שפל ברך ושפל קומה בגמרא במסכת מגילה עמוד 28 שם כתוב שאל רבי את רבי אושוע בקורך במה הרחת ימים? אמר לו רבי ברכני, תן לי ברכה אמר לו, אי רצון שתגיע לחצי ימי רבי אומר לו, תן לי ברכה אתה ערך את הימים, כנראה שאתה צדי גדול אומר לו, אני מברך אותך שתגיע לחצי ימי הוא חי מ-20 שנה, תחייש 60 איך זה יכול להיות? זו ברכה או כללה? ולחול הוא לא אור, זהו, אומר לו אמר לו, הבאים אחריך במיירו רשי מסביר, בתמיה לא טוב לך לחיות חיים ארוכים כמוני, תאמין לי למה. כי זה יגביל וישפיל את הבנים שלך. מה שייך לזה שאבא דומיננטי חי חיים ארוכים לילדים שלו, שאתה נשיא. והם כל ימיהם יהיו הדיותות, יהיו אנשים פשוטים. תמיד ישבו את הבנים שלך אליך. אתה נשיא, אתה ראש ממשלה, אתה איזה שחקן מפורסם, אתה רב גדול והילדים שלך עם כל ההצלחה שלהם בתחום שלהם הם לא משהו מיוחד, אף אחד לא מבינים שהם לא יצאו כמוך איך אומרים? התפוח לא נפל קרוב לעץ הוא אומר מיילי כמה שתחזיק יותר בתפקיד ותהיה בתרבקות הרוד ככה הם יסבלו יותר כל מקום יגידו מה אתה בן של המפורסם הזה, אתה בן של הרוע אמר רבי שלמה מה המבואר כאן בגמרה שבנים שגדלים בצל אבותיהם ואבותיהם נושאי משרה והם מפורסמים אנשים חשובים זה עוצר את ההתפתחות של הילדים ויש להוסיף בזה גם מה שכתוב בתפרת ישראל על מסכת אבות פרק דלת משנה יהודלת שהוא מסביר את המשנה הווה גולה למקום תורה לך למקום של תורה, צא מאיפה שאתה נמצא, מה זה הגולה? שיצא מחק הוריו, יצא מחק אביו, וכך יתחזק בפני עצמו להיות איש. אחרת לא יוכל להתפתח. נסכם את זה ובזה סיימנו. זאת אומרת, לפעמים, רואים שבנים של אנשים מצליחנים מורדים בהם. למשל נתמקד כרגע ברבנים יש הרבה רבנים שהם כשלעצמה אנשים טובים מידות טובות לימדו תורה לומדים תורה אהובים מאוד על העם ופתאום אתה רואה שיש להם איזה בן שמורד בהם ועושה דברים קיצוניים וכו' ובכוונה מורד בדת וירד מן הדרך וכו' למה? כיוון שהילד הזה גודל כל החיים שלו תחת זרקו תהיה כמו אבא שלך או שאתה אפס זאת אומרת כל מה שלא תהיה אם לא תהיה אבא שלך אתה אפס הלחץ הנפשי הזה גורם לפרוק את הכל זה גם החשש שהרבה פעמים אומרים לא טוב כל הזמן לדבר רק על עונשים ועל פחד שדברים שהם כתובים בתורה אין מה לעשות מה שה' אמר אמר אי אפשר לסלף אבל לא טוב להתמקד רק בעונשים ובאפחדות למה? כי האדם כבר יגיד, אתה יודע מה, עם כל כך הרבה אני עושה עבירות וכל כך הרבה רע מחכה לי ואונשים, עזוב, אני כבר מקריא אבות. לכן לאדם צריך שיהיה לו תקווה. הוא אומר מהאלה. ברגע שהאדם גם מקבל בשווחים ואומרים לו, זה שכר גדול וזה מעשה גדול עשית ושימחת את השם. נו, ומידי פעם גם הוא אזכירים לו שיש גם אונשים וכולי, כי אסור להתעלם ממחצי מהתורה, כתוב, להעבר ולהירא את השם. אז מהאלה, אז יש פה בלנס חיובי. גם בנים של מצליחנים, אם יש מישהו מהצד שייתן להם הרבה שבחים, אין בכלל, אין לך שום חיוב להיות כמו אבא שלך. אבא שלך היה גדול לדור, אתה נוצק להיות גדול לדור. איפה כתוב שאתה חייב להיות גדול לדור? בעיני השם, אתה יכול להיות בתור איש עסקי, רק יש בחור אוהב אותך לא פחות. הניסיונות של איש עסקי נפעמים קשים יותר מבחור ישיבה. ישיבה, יש עניינים, נכון? צריכים להיות ישר בלימוד, צריכים לעמוד, צריכים להתמיד, להגיע בזמנים. צריכים לשנן הרבה את החומר יש הרבה זה קשה זה לא קל אבל למשל אין הרבה ניסיונות כמו לקוחות עכשיו באים ואתה יכול לעשות עשרת אלפים דולר בשנייה מאיזה לקוח טיפש וכו' והיצר אומר לך נו נו הוא כבר לא מבין במילה הוא גם כזה עשיר הוא לא ירגיש אפילו וזה צריך, במיוחד במצב הכלכלי קשה, יש ניסיונות לא קלים בעסקים. אם זה ריביות, ואם זה עשו טעות, ואם זה גוי נתן לך תרצחורה, ואתה מתחיל להתלבט, חילול השם, קידוש השם. יש המון ניסיונות. ברחוב בכלל. זה לא שבישיבה קל. בישיבה זה עמל ללמוד גמרה, הראש יוצא מנועשן לפעמים. גמרות כאלה קשות. יש גמרות כל כך מסובכות, אתה צריך להיות חקלאי ולהבין זרעים ובערוגה ושלא יהיה כלאי בשורשים כל נושא בעולם יש בתלמוד אם זה גיאומטריה ואם זה מתמטיקה ואם זה מדע ואם זה רפואה ואם זה גיאוגרפיה ואם זה ביולוגיה וכל כך הרבה נושאים יש שלומדים אותם להערכה למעשה אם זה נשים, ואדימומים, וארבע סוגי דם, ואיזה דם טעור, ואיזה דם טעמי, כל כך הרבה אלפי נושאים. וזה לא סתם לא עובדים איזה, אתה יכול ללמוד איזה 60-70 שנה, ועדיין אתה לא בקיא בכל החומר. גם כשלמדת מהבוקר עד הערב, בלי הפסקה, וחוזרים, וחוזרים, וחוזרים. ועדיין לא למדת טיפה בים, מגודל התורה, שירי חווי מיני ים, כן? אז אי רצון, בזאת, אשר כמו שסיימנו את הסדרה הזאת, סיימתי אותה, ברוך השם, גם באנגלית, גם בעבר כמו שבחור זיכר אותנו באנגלית זה יצא עשרה שיעורים בעברית תשעה בסדר גמור אני מבקש מכל אחד ואחד ששומע את הדרשה הזאת ולכל שאר הדרשות נא לשתף לשתף עם כל מי שמכירים ברגע שאתה משתף אתה נהפך למזכה הרבים מזכה הרבים אין חכמה לידו הגמרה אומרת וזה השכר שלו הוא אינסופי למה כל אדם שמתחזק מזה וממשיך לשתף על הכל אתה מרוויח בלחיצות כפתור היום היום זה בלחיצות כפתור העולם נהיה כל כך קל לעשות זיקוי רבים שמי שלא מנצל את זה מכילה שאני אומר את זה אין טיפש יותר גדול מנו בעולם בהיסטוריה נתנו לך על ידי כמה לחיצות כפתורים לזקות תורה לאלפי אנשים אלפי אנשים אתם יודעים אני אספר לכם מה עושה לפני איזה לא יודע אולי הייתה לי איזה מכונית מצ'וקמקת, והמזגן בה הפסיק לעבוד. חום אמים היה, תקופת אוגוס, לחות נוראית. היה לי דרשה בבית של איזה בחור אחד. אז החליטי להחזיר אותו בתשובה, אותו ואת אשתו. היו להם איזה שני ילדים אז. כשהגעתי אליו לדירה, הוא היה עומד בחוץ. והוא ראה שאני נוסע בחום ובלחות נוראית, והחנון פתוח. הוא בא אליי, אומר לי, למה אתה נוסע עם החלון פתוח? למה אתה לא עושה מזגן? אמרתי לו, המזגן פה לא עובד. ניסיתי לסדר, יש פה נזילות, לא יודעים, אין. אומר לי, לא, לא, זה לא יכול להיות שאתה תעשה ככה. אמרתי לו, אתה יודע מה הבעיה? הבעיה שאני גם חייב לסגור את החלון שאני נוסע בכביש מהיר, כי הרעש, והרוח, ואנשים מתאופנים לי, אני לא שומע כלום. אז אני חייב עוד יותר להתבשל. אמר לי הבן אדם הזה, אני מחר עושה ליסט למכונית, אני רוצה שיהיה לי זכות בדרשות שאתה נותן, אני הולך משלם, לא זוכר כמה זה היה, 200 ומשהו דולר חודש, אני אעשה לך ליסט על מכונית, ואתה, אל תדאג, אני אשלם את זה, ואתה תיסע מהמכונית. פחות יהיה לזה מזגן. לא מדובר כאן עכשיו איזה אוטו גרדיוזי, כן, אבל איך אומרים, מכונית חדשה. עשיתי חשבון, שעשיתי 600 דרשות לפחות עם המכונית הזאת, הנסיעות. שלא לדבר על שאר הדברים, רק על דרשות עצמה. וכל דרשה ממוצעת, במיוחד הדרשות פה באנגלית, בערך שעתיים, עשתה סוכש בו. נגיד 600 דרשות בערך, כפול שעתיים זה 1200 שעות. כל דרשה פה, במיוחד אלה באנגלית, בסופו של דבר עוברות את ה-100,000 צפיות. אז את אומרת מאה אלף כפול שעתיים זה מאתיים אלף שעות של תורה כל דרשה כפול שש מאות כמה זה מאתיים אלף כפול שש מאות מיליון מאתיים שתים עשרה מיליון מאה עשרים מיליון מאה עשרים מיליון רגע בוא נעשה חשבון שוב שלא נטעה עוד פעם יש כאן דרשה היא שעתיים היא מגיעה בסופו של דבר ל-100,000 צפיות עם כל האדפי יוטיוב, האתר, אפליקציות, תורייניטאים, כל האתרים האלה שמפיצים את הדרשות. כל מקום, יש לך 15,000, 10,000, 30,000, נצטבר למעל 100,000 בממוצע. 100,000 כפול שעתיים כל דרשה זה 200,000 שעות על דרשה אחת. 200,000 כפול 6, זה מיליון מאתיים. תוסיף עוד שתי אפסים, מיליון מאתיים, שתים עשרה מיליון, מאה עשרים מיליון שעות תורה בתקופה של שלוש שנים בלי ס. זה דבר לא נתפס. זה היה באמת יותר מ-600 רשות, אבל אני הולך על המינימום. אז תחשבו רגע כמה הבן אדם הזה ירוויח בכמה אלפי דולרים שהוא שילם. תראו מה זה זיכוי הרבים. מאה עשרים אלף זכות המכונית הזאת. בן אדם אין לו מכונית, איך יעשה דרשות? הוא קפץ על זה כמוצא שלל רע. ברגע של שנייה, בשנייה אחת הוא הסכים לעשות את זה. ועכשיו החפץ חיים אומר, כמה תורה זה שעה. שעה של לימוד תורה. דקה זה אלף מצוות. אדם עושה מאתיים מצוות, אומר מאתיים מילים בדקה. בכל מילה בן מוצא יש חמש אותיות. זה בערך אלף אותיות בדקה. כפול שישים דקות בשעה נכון? אז יש לנו אלף זה שישים אלף מצוות דרשה אם יש לך מאה עשרים מיליון שעות כפול שישים אלף תעשו לבד את החשבון כמה מאות מיליארדי מצוות המדעני ראויה בתקופה כזאת של השלוש שיש להם כל חודש מאתיים ומשהו דולר אז זה מה שאני תמיד אומר ארוך השנים הרבה אנשים נותנים הרבה צדקה, בלב חפץ, בלי קמצנות, אבל למקומות שלא מביאים שום רווח, כלום. לפעמים גם יביא להם עונש. הם תומכים במקומות של רפורמים וקונסרבטיביים, או שתורמים לכל מיני מקומות ששמים כל מיני תמונות של הערף שלהם, ומזבזים על זה מיליוני דולרים על העבודה הזרה שלהם. והכסף שלך הולך להזזל במקום שילך לתורה ולהחזרה בתשובה, הולך לשטויות, הולך לכל מיני דברים, לטיולים, למסעות, למי יודע לאן, למסיבות מטופשות, לאוכל סיני, לסופגניות בחנוכה. מה אצלך מזה בעולם הבא? הרותיי, קודם כל, כל דרשה שאתה שומע תמיד תתרגל לשתף. לשתף. גם אם אנשים יגידו, חמאתו שולח לי דברי תורה, אתה יגיד, לא, אני לא מוצלחן בעיניך, תחסום אותי. אם אני שולח לך פעם ביומיים דבר תורה, איזו דרשה, אתה לא רוצה לראות, אל תראה, אף אחד לא יכריח אותך. אבל אני את חובתי כיהודי עשיתי, כתוב בתורה, הכריח תוכיח את עמיתך. מפריע לך? תמחק אותי, תחסום אותי, אז אני אנוס. אין לי למה לשלוח, אני חסום. כל עוד לא חסמת אותי, אני אמשיך לשלוח לך מדי פעם. אם אתה רוצה לחסום אותי בגלל שאני שולח לך דברי אלוקים חיים, במילים אחרות, בינינו, מי רוצה כזה חבר? יש לך כזה חבר שחוסם אותך ושלחת לו מדי פעם, כי שהוא עולה דרשה. מי רוצה כזה חבר? זו שאלה שצריכים לשאול את עצמנו. האם אני רוצה שהחברים שלי יהיו כאלה, הטאיסטים, שונאי תומה? זה כבוד? מה תגיד בשמיים, שתגיע לשמיים, שיגיד לך, בוא תראה איזה חברים הסתובבת. מה תענה? קום ללכת עם אנשים שאוהבים תורה, שלח לי עוד. יש אנשים שולחים להם אחד, מיד הם שולחים, אין עוד. אתה יכול לשלוח לי עוד סרטונים, עוד דרשות. מי לבן אדם לא רוצה, אבל שותק. אבל מי שמוכר ורב איתך על זה, מי רוצה אחד כזה כחבר, אני שואל אותנו. זה באמת שאלה שצריכים לעבוד עליה. האם אני צריך כזה חבר? שמורד בכלוש ברוך הוא ושכבר שולחים לו איזה קישור לברשה הרי הוא יכל להתעלם, מתעודה ונגמר פעמיים בשבוע יקבל אימייל, יקבל הודעה בוואטסאפ, נו ביג דיל מה כבר קרה פה? אני אומר לכם האותה אין לפחד מאף אדם דוד המלך כותב בתהילים בכל פעם שהוא נפגש עם כל מלכי תבל מלכי תבל שלטו על צבאות, על עושר, על כסף כותוב בתהילים הוא אומר לכלוש ברוך הוא אתה עד שכל פעם שנפגשתי עם מלאכים לעולם לא הייתי בוש לדבר איתם דברי תורה רק עליך דיברתי לא עניין אותי לא המלחמות ולא הכבישים ולא התשתיות רק דברי, באתי לשם נתתי להם דרשה לקב' ברוך ככה דוד המלך כותב איך אומרים היום בימינו האום אספה באום עכשיו צריך לדבר על מלחמה על סנקציות על משהו בדרך כלל הם מדברים נגד ישראל שם פעל האום, כל דרשה שלו דברי תורה כתוב ככה, כתוב שם, כתוב זה רק דברי תורה להנה מלאכים כל הכבוד לחברים שלך, הם לא יותר חשובים מהמלאכים ואם לא טוב להם, איך אומרים בארץ, זה בשם אני רוצה להודות לכולם, בזרת השם כל אלה שמשתפים, ברך אותם מקרב לב שיצליחו, שנצא כולנו מהמשביר הזה של הקורונה של ההפתלה איך אומרים, אחרי החושך יש אור, אין מה לעשות, ככה זה העולם. גם האור יגיע, צריכים סבלנות, ולעזרת השם שהשם ירחם עלינו ויסיר את זה, כי עדיין אנחנו לא יודעים אם נפטרנו מה הבעיה. עכשיו זה נראה כזה שזה קצת חוזר, מפחיד קצת, חס וחלילה שלא נתחיל הכל מההתחלה, ואז המצב יחמיר שבעתיים לא עלינו, לכן אנחנו עזרת השם, תפקידנו להפיץ תורה וכמה שיותר יותר טוב תודה רבה וחונכו ברוך ה' לעולם אמן ואמן
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
