צוחק מי שצוחק אחרון

Mike Kushevsky discusses the tension between studying Torah and earning money, arguing that spiritual reward in the next world far exceeds material gain here. He presents hypothetical salary negotiations, cites Jewish law and sages like Rabbi Chanina ben Hakinai, and emphasizes that divine providence will provide for those who choose Torah despite financial temptation.
Chapters
ערב טוב זכות גדולה להיות איתכם פעם בשנה פה בישיבה ברשות הרב ברוך השם אני סיפרתי על הישיבה שלכם בהרבה מקומות בעולם שיש פה תלמידים שגדלו ונראו תלמידי חכמים עם מהנהגה טובה והשקפה טובה אתם יודעים ביהדות שואלים בן אדם מה אתה צריך בשביל להיות צדיק? מה אתה צריך? אז כל אדם יודע שמלבד שמירת המצוות, כמובן להימנע מהעבירות, זה חלק מהצדיקות, נכון? אדם ששומר מצוות ונימנע מהעבירות, אז זה כבר הוא בכיוון הנכון. אבל זה לא מספיק. מה השלב השני בחיים? צריך תיקון המידות. שאלו את הגאון מבין למה תכלי את החיים? הוא ענה. תיקון המידות זה כל האדם. אם אדם למד כל החיים שלו תורה, יודע לדקלם כל דף ודאף, יודע כל סוגיה על בוריה, ונשאר בעל מידות מושחתות. זה כמו אדם שכל החיים שלו מילה מים בדלי, ובדלי אז זה היה חור. אחרי 70 שנה אין בדלי מים. זה פספס את המטרה. למה הדבר דומה? נגיד שאדם עכשיו רוצה לכתוב ספר, ולשלוח אותו להוצאה, אלה שידפיסו את הסרט. אז הוא יושב שנים, חודשים, ככה מתקתק, מתקתק, מתקתק, גמר את כל העבודה ולא לחץ סנד. לא שלח. אבל את החומר, הכל יש, אבל זה אף פעם לא הגיע ליד. אז כל התורה למטה נשארת גפתן כל התורה למטה נשארת עצלן כל התורה למטה נשארת קנאי כל התורה למטה נשארת כל הזמן חושש, אין לו אמונה, אין לו ביטחון, אין לו אמין כל התורה שלך למטה נשארת צהריים כל התורה למטה נשארת כעסן כל התורה למטה נשארת אנוכי בושה גדולה, אתה מגיע לבית דין של מעלה, אתה חושב, אתה איזה ראש ישיבה חשוב, אני יודע מה, איזה דיין, לא יודע מה, כל אחד והתואר שלו, ופתאום קוראים אותך שם לגזרים, אפס מאופס שכמוך, בזיון, בושה, מה? אני עדיין מהרבנות הזאת, והיא, ואני ככה, וכתבתי ספרים. הכל יודעים מי אתה, תדאג. יהודים שאתה, ברוך השם, מבחינת ידע, אין כמוך. אבל בשביל מה שלחנו אותך לעולם? לקרוא ולזכור? חמור נושא ספרים, מה? איך זה שלא השתפרת בכלום? להפך, מזה שגדלת בתורה, נהיית עוד יותר אדם רע. מנצל את הידע שלך לכל מיני טריקים. נגד רצון ה' אז בסופו של דבר יש מציאות שאדם ידע את כל התורה ויהיה רשע ולא סתם הגמרא מביאה לנו דוגמאות דואג האדומי, הכי טוב ואל כל אלה שתיקח את כל הרבנים בעולם היום תשים אותם על צד אחד של המשקל ותשים את רובם בן נבט על הצד השני מכריע את כולם מבחינת ידע ואין לו עולם הבא מה עזר לו? הוא יכול לתת 127 דרשות על כל סוגיה בתורה אין אחד כזה בעולם שיודע לתת 127 דרשות הלוואי שידע כל החיים שלו לתת 127 דרשות כל החיים 127 דרשות על כל סוגיה והקלוש בחום מדבר איתו פנים בפנים כמו איזה נביא חזור בך כבר מופתח לך גננן רק תראו איתה אגו המטופה שלך על זה נאמר, רשאים על פיתחה של גאנום אינם שווים בתשובה. לא, אם אני לא בראש אז אני לא מוכן. אז מה, אני תלך לגאנום. תפסיל את חיי הנצח. אף אחד לא יגיד לי פה מה לעשות. איך אומרים בארץ? לא מקובל עליי. הישראלים נמציאו משפט לא מקובל עליי לא מקובל עליך מי אתה הרמב״ם? לא מקובל עליך אז בקיצור יש לך את דואג יש לך את אחי תופל יש לך את ירובם יש עוד כמה כאלה שמבחינת ידע לעולם לא נגיע למדרגתם אבל אין להם עולם הבא אם ככה גם אנחנו בחשש כי אנחנו א' לא מגיעים לאחוז מהתורה שלהם אז כבר בזה אנחנו כבר בבעיה ומצד שני מי מבטיח לנו שאנחנו בעלי מידות יותר טובים מירובם או מהחיטופל או מדואג מה, כל אדם פה הוא בעל חסד? כל אדם פה לא זז מהאמת כי הוא זה? כל אדם הוא בעל ביטחון באשם? כל אדם הוא ענב? הוא שפל ברך? שפל קומה? איך אומרים? אנוכי אפר ועפר? מישהו פה יכול להרים את היד ולהגיד שהוא מושלם במידות? אני לא יכול להרים את היד, באף מידה. באף מידה אני לא יכול להרים את היד. יגידו לי, תגיד, באיך אתה בגאווה? נכשל. איך אתה בכעס? נכשל. איך אתה בחסד? נכשל. איך אתה בעמל התורה? נכשל. איך אתה בחריצות? נכשל. איך אתה בכינה? נכשל. אז הכל נכשל. פחות דבר אחד, אולי ייתנו לי על זה איזה פרס, על זה שפחות אני לא נוכל. פחות אני אומר את האמת. יש גם נוכלים. הם יושבים גרוש ועושים מעצמם כל אחד ערב וודיה, כאילו. איזה צדיק, בבסל היא חדש. לפחות אני מכיר ברמתי האפסותית, האפסית. גם זה משהו דרך אגב. אני כאן פעם באתי לאיזה מקום, שאלתי שאלות, אף אחד לא הרים את היד. אמרתי, טוב, זה שכולנו לוזרים, טוב, הבנו, אבל לפחות דבר אחד אני יכול להגיד בשבחכם, לפחות אף אחד פה לא רמאי. אף אחד לא עירים את היד. למה אני אומר את זה? כי פעם סיפרתי את הסיפור המפורסם של הרב שלמה זן מנויר באכזצל, שבלוויה של אשתו, כנראה היו נשואים איזה קרוב ל-60 שנה, פלוס מינוס, אמר לה את ואני יודעים שאין לי שום סיבה לבקש מחמיכילה. היינו נשואים כל השנים האלה והעולם לא פגענו זה בזאת. אבל כיוון שדרך העולם שאני מבקש מחילה אז אני מבקש אבל הוא חי את השישים שנה ולא פגע בפעם אחת אז אני שואל בדרשות יש כאן מישהו שיכול להרים את היד ולהגיד שעבר יום אחד בחייו מבלי שהוא יאכזב את אשתו? אז אף אחד לא מרים את היד אז אני אחר כך אומר יש מישהו שעברה שעה בחיים שלו בלי לאכזב את אשתו? שעה אחת אז יש כמה מרימים את היד. שעה הם מרימים את היד. אבל ככה, ביסוס. זה לא עושה קל. טוב, אז לפחות, שעה כבר. אז לפחות, אנשים אמיתיים. תאר לך אחד, אומר, יש בו מישהו שלא צייר את אשתו יום שלם? אני. יש כאן מישהו שלא צייר את אשתו שבוע? אני. יש מישהו שלא צייר את אשתו חודש? אני עשר שנים. אתה יודע שהוא נוכל. מכירים את רמת הדור. בקיצור, רבותיי, אז תיקון המידות זה כל האדם, ובזה אפילו עוד לא התחלנו את העבודה. מייאש לפעמים, כשאתה יודע, זה ער גבוה מאוד לחצות אותו, חומרת הגמרה. הצדיקים, זה נראה כמו ער גדול, איך עברנו כזה ער? והרשאים עושים דווקא, אומרים להם שהער הזה כחוט הסערה. מה? כזה גבעה קטנה לא יכולנו לעבור? גודל הכישלון הוא נוראי. אז מה צריכים? שמירת מצוות, כמובן, נאמנות מעבירות, ושתיים, תיקון עמידות, כל עמידות. ולפעמים לתקן מידה אחת, אומרים החכמים, זה יותר קשה מנגמור את השס. לגמור את השס לאדם ממוצע זה שבע שנים לימוד. רציני, מהבוקר עד הלילה. גם עם ראש. אתה אוהבים שס? שבע שנים אומרים ככה, פלוס מינוס. ולתקן מידה אחת יותר קשה מנגמור את השס. אז תראו לכם, יש לנו נגיד איזה 15-20 מילות שצריך לתקן, לעבודת פרח, זה לא צחוק. וזה עיקר התכלית. מי אומר את זה? גאון מביננה. כל התורה ידיים, ישר והפוך. אומרים שהוא כתב את התורה בריברס. 304,805 אותיות. הרמת מוח שהייתה לגאון מביננה זה לא דברים שאנחנו אי פעם ראינו. היו כמה כאלה. אף חיים אויזר. הוא היה מוסר 13 שיעורי גמרא בבת אחת. לשלוש עשרה תלמידים באותה כיתה. ככה עובר אצלם כמו רכבת. עם זה הוא מדבר בקידושים, מיד עובר לזה, מדבר איתו בשבת, ההוס, המדרין, הרביב, אבא המציע. ככה עובר אותם בתוך כדי כך. מה טוסטוט אומר? תראה מה הוא אמר במסכת כך וכך, תכף אני חוזר אליך. ועל הדרך, על הדרך, עוד אגביי, העוזר שלו היה בא, מביא שאלות בהלכה. והוא עונה לו בין לבין. וזה אנשים שהיו בשיעור העידו. 13 שיעורים בעל פה, בלי גמרה פתוחה, ועוד עונה שאלות בהלכה. אמרו עליו שראו אותו כותב בשתי ידיים בו זמנית שתי נושאים שונים. מי יכול לכתוב בשני ידיים בעניין אחד לדבר, לכתוב הלכה, איזה פסק הלכה, ביד השני לכתוב איזה דבר גמרה. שני דברים בידיים. זה כאילו שני מוחות היה. זה היה לפני 150 שנה. נתפס בסכל, רבי עקיבא איגר. היית רואה את רבי עקיבא איגר, מי זה היה? היית מתאלף. אתה מסופר, כל הגדולים האלה. מתאלף היית. אז אם הרגעון מבילנה שאלה על כולם, אומר לך שתיקון המידות זה כל החיים, ואנחנו עוד לא התחלנו אפילו לתקן את המידות, ערב יום הדין, אז אנחנו, איך אומרים, צריכים סתירה רצינית של התעוררות. והדבר השלישי שהוא החשוב מכולם, החשוב מכולם, מהו? כדי להיות צדיק בעיני ה' ואהוב. מה כבר יכול להיות יותר חשוב מתיקון עמידות ושמירת המצוות? השקפה תורנית צרופה. ללא סייגים וללא לכלוך וללא תרבות הגויים וכל מיני השקפות פסולות שלצערי הרב נכנסו היום כמעט בכל בחור בעולם ששומר תורה ומצוות. איך יודעים את זה? לפי צורת הלבוש, לפי צורת הדיבור, לפי את מי הוא מעריץ. כשאתה רואה שנער חרדי שלומד יפה גמרה בישיבה בירושלים או בני ברת, לא משנה, מעריץ איזה זמר חילוני כריח מלא בקעקועים שכל השירים שלו שירי אגבים, אז אתה יודע שלבחור הזה יש בעיה חמורה מאוד בהשקפה. אולי עוד ילד, הוא יגדל, ייצא לו השטויות מהראש, זו התקווה של ההורים והרבנים, כן? שהבחורים האלה ייצאו מזה, אבל אני מסיים אומר לכם שלא כולם יוצאים מזה. יש כאלה יכולים לדקלם לך דפים שלמים בשס, ועדיין מעריצים כל מיני גויים וספורט, והולכים לכל מיני מקומות לראות את המשחקים המטופשים שלהם. וגם אתה רואה מצורת הדיבור שלהם. למשל, כשאתה רואה קבוצת של נערי ישיבה בקוטל, צועקים, בי, בי, מלך ישראל. אתה מבין כמה נכשלנו היום בעולם התורה. אתה מבין שלא יצא שום דבר מהישיבות שלהם. זה באמת עצובה. תלמיד חכם, או אחד שמתיימר להיות תלמיד חכם, או עזוב תלמיד חכם, אחד שמתיימר להיות בן תורה, מסוגל להוציא כזה משפט מהפה שלו? האדם שאוכל נבלות וטרפות וסרטנים בפרסי אמון מצלמה, גם בושה אין לו, ומכנן שבת, ותורמך בכל הזוהמה והתרעבה שיש פה היום. לצעוק עליו שהוא מלך ישראל? אז מה אתה רואה? פעיה ורעיות בהשקפה? מי אשם בזה? או המקומות שהוא מסתובב, או ההורים שלו, או הישיבה שלו. יש מישהו אשם בזה, זה לא סתם נהיה. איך בכלל הוא חשוף? איך בכלל בחורי הישיבה יודעים היום על הפוליטיקה פה? כמה תלמידי חכמים שאני מכיר בירושלים לא יודעים בכלל מראש ממשלה ומשר ביטא, אין להם מושג על מה אתה מדבר פה בכלל. לא יודעים שחקנים ולא יודעים זמרים ולא מכירים אף אחד. רק יודעים תורה ו... אז אתה רואה שהם מונחים בקדושה. ואני אגיד לכם עוד משהו, תראו, אם אתה לוקח מים הכי מזוקקים והכי נקיים בעולם, ממלא תדלי ושם אחוז דיו, שחור, מלוכלך, דיו, דיו של עץ, אחוז בתוך המים האלה, מה קורה למים? הם אחורים, מים, אף אחד לא רוצה לשתות מהם מה זה? מים אחורים, שחורים, מה זה זה? זה רעל מה קרה? סלחה כל אחוז אחד, בטל ב-60 בטל ב-60 תגיד, אתה יודע, למי תשתה אתה את הבטל ב-60 הזה מה קרה? תחלוך אחד שהיה באודו אומר לי, באודו אין כזה דבר לשתות מים מהברז היום כבר פה זה גם ככה, בארץ, אבל פעם עוד היו שותים מים מהברז, פחות מפונקים היו. אבל באודו אתה רואה, המים מהברז הם חומים, אתה רואה את החול במים, אתה לא יכול לשתות, אתה חייב בקבוקים לקנות. אין מערכת עם פילטרים שם, זו מדינת עולם שלישי. אז אם בן אדם מכניס אחוז אחד של לכלוך בתוך המים, מה קרה למים? לא רואים לשתיה. איבדו את התכלית שלהם. אם אדם מכניס 99% תורה, הלכה, גמרה, אני יודע מה, לומד הרבה דברים, ובסוף מכניס אחוז נערה לחילוני הזה, ומתרבות האמריקאית העלובה, שפרשתה בכל העולם, מה קרה לתורה שלו? הכל נטמע פה. אמנם אין דברה, דברי תורה מקבלים תאומה, אבל במציאות הראש שלו הוא מלא בשטויות. ולכן הוא מתפעל. פתאום אתה רואה כל בחור שני לובש בגלים צמודים כמו המתואבים האלה במצעדים, וכל מיני נעליים מוזרות וכל מיני בלוריות ותספורות נוראיות. ופתאום אתה רואה שמדברים על איזה נושא שהוא משוקץ, איך נדלקות לו העיניים, באיזה התלהבות הוא מתווכח על פוליטיקה ועל שטויות. ואז אתה מבין שהבן אדם הזה הוא לקוי מאוד בהשקפה, וזה באמת הדבר הכי חשוב. השקפה. מה זו השקפה? הצבא זה כלום בשבילי. אני לא סומך עליהם בגרוש. גם שהם מנצחים במלחמת ששת הימים, גם שהם מפסידים נגד כל מיני פלאחים, שום התפעלות אין לי מהם. הכרת הטוב, כן, זה חלק מהשקפה היהודית, אסור להיות חפוי טובה. הכרת הטוב, אומרים, חיילים, מסכנים, חורף, קיץ, חם, קר, עובדים ימים ולילות, לשמור עלינו. יש לי הערכה ענקית אליהם. אבל לשנייה לא חשבתי שהבטיחות שלי היא בידם מי שחושב שהבטיחות שלו היא בידם הוא כופר זה פסוק מפורש בתורה אחרי, אשם ילחם לכם ויתן תך הראשון. הכל אני עושה. רק כל מה שאני עושה, אני אשם בובות, שיהיה אחיזת עיניים. כשאני פותח את ים סוף ביציאת מצרים, שכבר הבטחתי שאני מוציא אתכם מהפעילה להורה וכו', פתאום אני מביא רוח קדים, חזקה. בשביל מה? מה צריך רוח? מה, רוח פתחת הים? אחיזת עיניים. שיהיה לכופרים מה להגיד. טבע, היה אורי כאן. ברוח פתחה את המים. שותה שכמוך, ומי הביא את הרוח? נגיד שהרוח פתחה את המים, ומי הביא את הרוח? ואם ה' מצח רוח כדי לפתוח את המים, זה משנה משהו? בסופו של דבר, מי הביא אותה? אז זו המציאות, שהקלוש ברחוב בכוונה בכל דבר שהוא עושה, כמו שהרמבן אומר, הוא מכבי את הנס. הוא לא אוהב להבלי את הנס. חלק מהענבה שלו. וגם כן, כדי שלסרטן לא יהיה טענות, הסרטן יגיד, רגע, רגע, מה? אם כל רב צדיק מיד עושה ניסיים, וכל אדם רשע לא יכול לעשות שום נס, ורק הצדיקים מועילים והרשעים לא עושים כלום, אז איזו בחירה יש בעולם? מי לא ירצה להיות צדיק? אם כל אדם שהיה מדליק סיגריה בשבת היה מתפוצץ למוות, יש אחד שהיה חלל שבת, מגיע למישהו שכר, ודאי שלא. אלא מה? ככל שהניסיון יותר גדול, אז ודאי, אנחנו מרוויחים יותר. אבל יש לנו בעיה. מהי הבעיה? הבעיה היא שאנחנו עוברים על אחד מהעבירות בתורה בלי לשים לב כל רגע. והעבירה הזאת, למדנו אותה שבת בפרשה שקראנו, פרשת שופטים. מה כתוב שם? שאסור לקחת שוחד. ולמה? התורה גם נותנת טעם. בדרך כלל, הקב' הוא לא חייב לתת לך טעמים. זה רק הכתוב, זהו. תעשה, זהו, אמרתי ככה ונגמר. מה אני צריך לתת לך הסברים למה? הנה לנו, מצאנו דוגמא כשהקב' הוא אמר שלמלך אסור שיש סוסים ואסור שירבה לו נשים. ומה קרה? בגלל שהתורה נתנה טעם, אז שלמה המלך אמר לי, זה לא יקרה. אני כבר מבין, ובסוף זה קרה לו. ומה כתוב, בסוף חייו, והיה הסערה בעיני השם. יש בושה יותר גדולה מזאת. קיבלת את השכל הכי גדול בעולם. אתה בן של האיש הכי חשוב, אחד הכי חשובים בהיסטוריה. יש פרקי תהילים שכל יהודי בעולם יקרא ויפגש, אתה הבאת וכתבת. בנית את בית המקדש, נהיית מלך בגיל 12. לפני הבר מצווה שלך שלטת במדינה הכי חשובה בעולם, בארץ הכי חשובה. כל העולם התחנה לשלוח אליך נשים שתתחתן איתן. ומה קרה בסוף? והיה הסערה בעיני השם. איזה בושות. בושות להיסטוריה. כל יהודי וגוי קוראים את זה בכל העולם. למה? כי בסופו של דבר שלמה נחשב אבל הדבר המדהים פה ששלמה עשה בשם שמיים לא בגלל תאבות אישיות פעם זה אחד אמר לי מה זה איזה מין צדיק זה איזה צדיק נורמלי צריך אלף נשים אמרתי לו, שוטשק עמוכה, בשאלה שלך כבר ענית על התשובה. תיקח את העולם הכי מופקר בהעריות, תגיד לו, עם כמה אנשים אתה רוצה להתחתן? הכי מופקר, רעשה מרושעה, שכולם מודיעים אין חילה יותר מנו. מה היה אומר? עשר, עמסר, לא יודע, עשרים. הוא אומר, שלושים זה יותר מדי, עזוב, השתגעת? אז מה אתה רוצה להגיד? שלמה יותר גרועה מהם, טיפש? אה, כן, אתה צודק. נו, אז מה העניין? אז באמת, מה קורה פה? הרי על כל אחד מהם הוא יפגוש פעם בשלוש שנים. אלף, 365 שנים. אלף נשים חלק ל-395, שיוצא שהמציאות שהוא יראה כל אחד, זה פעם בשלוש שנים בממוצע. כבר לא יזכור משמע. מה שמך? תזכירי לי. מה זאת אומרת? אני אשתך. כן, אבל זה קצת מבלבל. רגע, תסתכל ברשימה. מאיזה מדינה בת? מאיפה באת? זה לא שייך לדבר ככה. אלא מהי, היה לו מטרה להחזיר את כל העולם בתשובה ושיפסיקו עם העבודת אלילים. כי העבודת אלילים מכעיסה את הקדוש ברוך הוא גם אצל הגויים, לא רק אצל עם ישראל. אומנם בעם ישראל, מה העונש על עבודה זלה? סקילה וקרת, כמו חילון שבת. והגוי שעובד עבודת אלילי, מה עונשו? בסעיף. כל השבע מצוות ננוח, אותו מוות. סעיף. אבל יש מצוות שאצל היהודי העונש פחות מהגוי. למשל גזל. תחזיר ונגמר. או אם תפסו אותך, תשלם כפל, גנבת אלף, תחזיר אלפיים, נגמר. אין הוצאה להורג. אבל גוי שגזל, תופסים אותו, הוציאים אותו להורג. בסעיף. לכן יש דעה שלגויים, אי אפשר באמת לעשות תשובה, כי ברגע של המסע הזה הוא התחייל מיטה כבר. אם עכשיו עלין לו עלינו אדם חילן שבת, העידו עליו שני עדים קשרים בסנדרין, מצאו, חקרו, דרשו, ויצא שהוא חייף בדין. סברי מרנן, אומר הקרוז למוות, אומר להם הבן אדם, רגע, רגע, אתם לא יכולים להוציא אותי להורג. מהרגע שעידו העדים ועד עכשיו אתם יודעים איזו תשובה עשיתי? תשאלו את הראש הישיבה שלי. למדתי 20 שעות ביום, בתעניות, בסיגופים, את כל הכסף שחילקתי לצדקה, תיקנתי את כל עמידות, יום והלילה אני בוכה בסליחות מהקרצה הקב' ברוך הוא. חילון שבת? לעולם אני לא אכלל שבת. קיבלתי על עצמי קבלה גמורה. למדתי את כל הלכות שבת על בוריה. עשיתי תשובה מעל לב, מעומק הלב. מצטערים, כבר נגזר עליך מיטה. מה עכשיו עשית תשובה אחרי? תשובה אמיתה שלך תהיה כפרתך. אחרי שכבר נפסח, כל אחד ירצה לחזור בתשובה. איזה שאלה? כדי לא למות. כל אדם שעכשיו עומדים להוציא אותו, היי, מוחמד, אנחנו הולכים עכשיו לטלות אותך. לא, לא, בבקשה, יש רק דרך אחת שלא נטלה אותך. מה? תתחיל לשמור שבת. וואלה, על העני. רק תגידו מה צריכים לעשות. מה שתגידו אני אעשה. ודאי, מה השאלה? זה באיצנות. אז מה רצה שלמה? רצה להביא את כל הנסיכות האלה ללמד אותם את ההשקפה היהודית שלושה עשר עיקרים של היהדות, לשלח אותם חזרה למדינה שלהם זו בת של מלך, זה לא סתם אישה מיד יתחילו ללמד את העם מה זה באמת להיות גוי צדיק ולהפסיק עם העבודה זרה וככה שלמה יציל את כל העולם כי לא היה את מה שיש היום. היום אפשר להחזיר אנשים לתשובה בסושל מידיה, מדיה חברתית. אתה יכול להגיע למיליון איש, אתה משלם אלף אלפיים דולר, מיליון איש עומד את הסמינר שלך. מתוכם יהיה אולי מאה אלף בעלי תשובה, מתוך המיליון האלה. שילבת כמה אלפי דולרים, נתת דיסקי, נתת דיסקונקי, הרבה אנשים חוזרים מזה. אני, רוב הבעלי תשובה שלי מעולם לא הכרתי אותם. אני רק קיבלתי מהם הודעות. שמעתי את הסדרה הזאת וזאת, חזרתי לתשובה. ראיתי את הסרט שלך זה וזה, חזרתי לתשובה. לא יודע מי זה. לפעמים הוא פוגש אותי באיזה דרשה, אני שלחתי לך אימייל, מתי? לפני שנה. מה אני חושב שזה יכול לזכור מפני שנה? כן, ראיתי את הסרט שלך וזה. הנה, נעים מאוד. כבר שומר מצוות, כבר רבי נאדם חרדי לגמרי. יש מציאות להחזיר אנשים לשם בלי להכיר אותם בכלל. בלי להיפגש איתם פעם בחיים, ויש כאלה מציאות שאתה אפילו לא יודע על זה. אתה רק בעולם הבא תדע. פתאום יראו לך כמה בנים יש לך ובנות. הם אומרים, מאיפה כל אלה באו? אלה כל אלה ילדים שלך. שאלים, מה, אני לא ראיתי אותם מעולם. זה חזר מפה והוא משם, וזה מהדרשה הזאת, וזה מחבר אחר, שהחזר את התשובה, שהוא יחזיר אותו התשובה. גם זה נכנס לך לחשבון. כי כתוב שהקב' משלם לאדם שכר לפי פרי מעלליו שימו לב זה מילת מפתח פה הרבה לא שמים לב קוראים את זה באפתרה ולא שמים לב זה כתוב בנביא הרמייה פרי מעלליו יש את המעללים עלילות כל מה שאדם עושה ויש את הפירות שיוצא מעליות. פירות שיוצאים. מה פירוש? עכשיו אתה דיברת לשון הרע על אדם ברגע של ריתך, ונשכח העניין. עם כזה נרגעת. אפילו הצטערת שאמרת את מה שאמרת אבל שמעו אותך שלושה אנשים זהו, זו חזקה שכל העולם ידע מזה השמועה התחילה להתפשט ועוד ועוד ועוד הבן אדם תוך שלושה חודשים סגר את החנות אף אחד לא רוצה לקנות אצלו נבל מנובל, אני אקנה אצל רשע כזה משפט אחד לשון הרע עכשיו הוא פשט רגל הוא לא יכול יותר לשלם את השכר לימוד של הילדים שלו פה ברוך השם בארץ עוד אפשר לעמוד בזה שכר לימוד זה לא בשמיים אבל באמריקה אם אין לך הכנסת תורה אתה לא יכול לשלוח את הילדים לתלמוד תורה זה מינימום אלף דולר לילד יש לך שבע בנים שבעת אלפים דולר בחודש רק שילמדו תורה סגרת תחנות, נגמרו לך חסרונות תוך חודשיים שלוש. הילדים נזרקים לפובליק סקול. אני לא צריך ללמד אתכם מה מלמדים שם, כן? ואיזה ילדים ואיזה תינופת יש שמה. משפחה שלמה ירדה לשעול תחתית על משפט אחד לשעון הרע שאמרת. אתה לא מודע לזה. משכת בחייך. את הפצצה שלך אתה תקבל בעוד 40 שנה. שתעמוד למשפט אחרי 120 ואז תראה כמה חילונים, שמאלנים, שרוני תורה שנלחמים בישיבה ומנסים לסגור אותה יצאו מהמשפט הזה שאמרת מהילדים האלה שזרקו אותם מהישיבות מה יהיה להם? רק שנאה לתורה יהיה להם אהבה לתורה הם לא ירצו לשמוע על תורה זרקו אותי משהו כי לאבא שלי לא היה כסף ומה קרה אחר כך הם ירדו וזה נהיה סוטל וההוא נהיה מטועב וההוא נהיה גנב וזה נהיה רוצח וזה יתחתן עם גויה זה המציאות של עם ישראל. הפסדנו עד היום עשרות, אם לא מאות מיליוני יהודים, שנפלו לשאול תחתית. אנחנו והסינים התחלנו לפני 4,200 שנה באותו דור. זה קראו בפרשת נוח. והיה הולדת הסיני, זה יצא מחם. מי היה באותו דור? שם, אבא שלנו. מסוני יהודים קוראים לו אנטי, שמי. שם זה המייסד של הגזע שלנו. אברהם, מגזע השמי. זאת אומרת, אברהם, שם והסינים היו באותו דור. אותה משפחה, אותו סבא. ומה, הם כמה הסינים? שני מיליארד. וכמה אנחנו? חמישה עשר מיליון. לאן הלכו תשעים ותשע נקודה תשע אחוז מהיהודים? נמחקו. אין מהם זכר. למה? כי לא היה להם קשר לתורה, התבוללו. ההתבוללות גרמה שהילדים כבר נולדו גויים או שיהודים שאין להם קשר ליהדות וממילא אחרי כמה דורות אתם יודעים כמה מאות מיליוני גויים יש היום בעולם שונא ישראל ובמציאות הם יהודים הם אפילו לא יודעים את זה סבתא של אמא שלו הייתה יהודיה אבל הסבתא שלו כבר לא עמיין אותה היהדות ואמא שלו לגמרי והוא יהודי? הוא לא יודע מזה. יש פה אלפים של פלסטינאים בשטחים שהם יהודים לפי ההלכה. וחלק מהם בארגוני טרור הורגים יהודים וחושבים איך לפוצץ אותנו. והם במציאות יגיעו להשמג לו מטומטם, אתה יהודי, בוא תראה מי הסבא שלך לפני 500 שנה. תראו לכם את הפצצה שהוא יקבל, הטנבל הזה. 70 שנה קורא התבחל יהוד, וסומרים טיפש מטופש, אתה עצמך יהודי. ופה זה הפוך. יש כאלה שצועקים, אני יהודי ברמך עבריי וששג אידאי, גוי גמור מזרע המלאק, יושב בכנסת. ראש ממשלה. מגזע המלאק, לא פחות ולא יותר. אתם יודעים מה התורה אומרת על גזע המלאק. כן? ותשאל אותו, תגיד, מה זאת אומרת, אני יהודי ברמך עבריי וששג אידאי? אין לו מושג. הוא לא יודע מה זה. תגיד לו, תגיד, אתה יודע מה זה רמך חבריי? וואלה, לא יודע. אז למה אתה אומר את זה? כולם אומרים, אני לא יודע. אתה יכול להסביר לי מה זה? עד כך וכך בור והעם הארץ, הוא לא יודע מה זה אפילו. אבל הוא שמע איזה מישהו אומר, אני יהודי ברמך חבריי ושסה גדעי. אף הוא לא יודע מה זה גדעי. הוא לא יודע מה זה רמך, מה זה שסה, הוא יודע, גימטריות, מה הוא יודע? כלום הוא לא יודע. והוא בסוף יתברר שהוא בכלל גוי. זה המציאות, רבותיי. אז רק לסכם עד לכאן את הסוגיה מה שאמרתי, שמירת מצוות, תיקון עמידות, והשקפה יהודית נכונה. כדי שיהיה לך השקפה יהודית נכונה, אתה קודם כל צריך לדעת שאסור לך להתעניין בתרבות גויים ותרבות של חילונים בכלל. לא רוצה שום דבר. אני לא מעריך שום דבר בעולם הזה. כלום. אני, מבחינתי זה מוקצה מחמת מיוס. הכל שם מוקצה. גם אם ראית שם משהו שנראה חיובי, מעיקר עלין אסור לשבח שם דבר אחד אפילו. ככה כתוב בורחות צדיקים, אם אתה רואה אדם רשע, שעשה מצווה לשם שמיים, אסור לשבח אותו. מה זאת אומרת? לפעמים, יש כל מיני מקומות, מזמינים את נשיא המדינה, שמאלני, שונה השם, שסבא שלו היה הרב הראשי בישראל, או אל אבו שאו אל החלימה, והוא בעד כל המצעדי תואבה וכל הדברים הכי טועבים בעיני השם, ואני משחק אותם ממלכתי. ומביאים אותו לדבר באיזה כנס של חרדים. מה אתה מביא? מה אתה הכניס אותו בכלל לתוך המקום? מי לימד אותך השקפה? אם היה חכם בן ציונה בשואול היה מסכים שהוא יבוא לדבר בישיבה או בכנס? מנחם בגין, שהיה יהודי צדיק, היה לו יושר על ויילנו רבע ממנו. ישר כמו שרגל, נקי חפיים. נתנו לו צ'ק על ביוגרפיה של חייו שכתבו עליו. אמרו לו, מגיע לך תלמלוגים, הוא מעולם לא הפקיד את הצ'ק. אמר, מצאו את זה, והוא השתמש בזה כסמניה בספר. הוא ילד כל התנך, הוא שמר שבת, היה לו מעלות שלחלק מאיתנו, תלמילי ישיבות, לא היה. אבל מה? היה לו השקפה? איזו השקפה הייתה לו? השקפה תורנית? לא. אפילו אדם כזה שכבר אוהב את הקדוש ברוך הוא, שמסר נפש על הארץ, שיש לו יושר במדרגה גבוהה מאוד, מידות טובות, רצון לעזור לעם ישראל, אהבת רבנים, עלינו מהמידות שלו. אסור להביא אותו לדבר בישיבה. זה נגד ההשקפה היהודית. לוחם דגול. לוחמים יש במדינות של האומות, מה לנו ולזה. אנחנו חיילים של הקראש ברוך הוא ועושה את הכל ולכן כל מי שטלה תקוות בצבא הנה מרים לך מה הצבא שווה עכשיו מי שטלה תקוות בחיל האוויר ובתייסים הכי טובים בעולם ראית שאי אפשר לסמוך עליהם בכלום הם אומרים לך בפנים כשתשרף המדינה אנחנו לא נטוס אני אמרתי כבר לפני יותר מ-10 שנים, אני בחיים לא הייתי מסכים לגייס שמאלנים לחיל האוויר. הייתי עושה להם חקירת FBI. כל מי שאי פעם אמר משפט שהוא שמאלני, לא הייתי בחיים מגייס אותו לחיל האוויר. למה? הוא יכול להשמיע את המדינה. אי אפשר לפתוח בו. אני תמיד אמרתי את זה, ושילמתי על זה מחיר כבד. עד היום חוקרים אותי, יורדים לחיי כל הרשעים פה בשלטון. טביעות, עניינים, חקירות, לעב. לענות את הבן אדם. למה? הוא לא חושב כמו תם. לא נכנע להם. אז מענים אותו. אבל אני אמרתי שהם האויב האמיתי. הכניסו לי את זה בתביעה, מה זה שייך לתביעה? שהשופט ידע שאתה אמרת שהשמאלנים הם האויב האמיתי יותר מהערבים שככה הוא יסנה אותך עוד יותר כי הרי הוא שמאלני, הוא לא ימני השופט אז מתי השופט יאהב אותך כשאתה בעדו או שאתה נגדו? שבאים ומביאים לו ציטוטים שהרב אמר שאתה ערב רב ואתה הוא האויב האמיתי של עם ישראל ועכשיו הוא צריך לדון אם לחייב אותך כנס או לא אז כולנו יודעים איך זה ייגמר כירים כבר את הבלוף הזה לא סתם כתוב צדק צדק תרדוף פעמיים תבדוק את עצמך גם אחרי שאתה חושב שפסקת נכון תיקח עוד דעה מישהו מעליך שיבדוק למה? כי בדרך כלל אדם לא פוסק אמת יש לו נגיעות אישית. הרבה פעמים אמרת דברים נגד אנשים מסוימים, תלמידי חכמים, רק בגלל שהם בסוגיה מסוימת, הם לא סוברים כמוך. איי, אבל באלף סוגיות אחרות הם נרשימו אותך מאוד. פעם אחת הם אמרו משהו שהוא נגד שיטתך. אתה בשנייה מוחק אותם. אתה רואה שזה הכל פה נגיעות אישית? הכל חשבונות קטנועים של ילדים בגן. מה זה משנה עכשיו אם הוא בעדך, נגדך עכשיו אם הוא מלמד תורה זה בן אדם ירשמיים לא והכל הוא כמוך אז מה קרה? תלמד לבטל לדעתך בפני אנשים גדולים או לכל הפחות לכבד היום מה שנהיה פה בארץ שהפוליטיקה התעלתה לצערנו מעל הדת הדת הצירופה והאמיתית של הקדוש ברוך הוא נרמסת על ידי הנהגות מושחתות של אנשים, חלקם דתיים, חלקם חרדים, חלקם מנהיגי ציבור, שקודם כל יש להם אג'נדה אישית כגון כבוד ושלטון ומיליונים של דולרים שיזרמו להם בידיים, ובגלל הדברים האלה הם רומסים את התורה בראש חוצות. וכל עולם התורה משלם על זה מחיר. בגלל כל מיני עסקאות מתחת לשולחן. למה זה? כי אין לנו מספיק אמונה לבוראי העולם אין לנו ביטחון לבוראי העולם תראו מה זה איך כמה פעמים נכנעו למצדד תואבה האלה אדם שואב את ה' מוכן להיכנע לכזה דבר שהיכנסו עם התומה הזאת אלפים בירושלים אדם נראה שמיים היה מבכי מתעלף בוכה עד שמתעלף איך הרשו כזאת תואבה בעיר הקודש 100 מטר מבית המקדש עומדים המתואבים האלה החולי נפש והם מנסים להכשיר את שיטתם שזו הדרך האמיתית והאנשים מעלים מילאים מה אנחנו כבר יכולים לעשות? אנחנו בתורה אין לנו חיוב להצליח יש לנו חיוב לעשות את המקסימום לא עליך לך לגמור כל החיים שלך למדת גמרת שתי מסכתות בעיון ובתבקי בהם. אה, יש עוד כל כך הרבה? מה אני אעשה? השם נתן לי מוח מוגבל. זיכרון חלש. עמלתי יום ולילה. זהו, זה ההספק שלי. חבר שלך, היה לו מוח חריף, זיכרון מופלא, גם הרשס עשר פעמים. מי על המשקל יותר בערך ידע? הוא. אבל יכול להיות שאתה נחשב יותר בשמיים. למה? עשית את המקסימום והוא עשה 80% מהיכולת שלו בת שמיים משלמים שכר לפי העמל, לפי הרצון, לפי ההשתדלות, לא לפי ההצלחות לכן, אדם חריף וגאון שמזלזל בלימוד אבל מגיע יחסית לידע, רמת ידע מרשימה. כל מקום שהוא פותח את פיו, אנשים מתפעלים. ואחיו, לא כזה גאון, לא חריף, לא קריזמטי, אין לו כושר דיבור, אבל עומל ועורק את עצמו בעולה של תורה. ולא יכול לתת אפילו דרשה אחת. אז העם את מי מכבד? את הדרשן. בשמיים את מי מכבדים? את זה שמוסר נפש על התורה למרות שלא הגיע להישגים איך אמר אחד לבן של הרב עובד יזרצל שפגש אותו ברחוב ואומר לו אני הייתי בכיתה של אבא שלך תדע לך שבכיתה שלנו היו שישה תלמידים שהיו בהרבה יותר חכמים וחריפים מאבא שלך ואף אחד לא יודע ולעולם לא ידע מיהם ואת אבא שלך כל העולם מכיר ויקיר אותו עד סוף הדורות אתה יודע איך זה יכול להיות? איך? אם הם היו הרבה יותר חריפים ויותר למדנים והכל היה אצלם ברמה איך זה שלא יצמן כלום? כי האבא שלך היה הכי רציני בלימוד, לא היה לו הפסקות, לא היה כזה דבר להתבטל, תמיד היה מושך מישהו בהפסקה, בוא נשאר נלמד, חבל על השעתיים האלה ביום. אז מתוך העמל ומתוך החשיבות ומראה לכם שברחו כמה התורה חשובה בעיניו מעל הכל, מעל ההפסקה, מעל השינה, מעל הטיולים פה ברצליה ברחובות, מעל הכל. לכן אני לא יוצא מבית המדרש ואני לא מבסבס את הזמן שלי על שטויות, לא על חדשות ולא על שום דבר. מה אתה עושה בהפסקות? לומד. אבל בשביל מה יש הפסקות? בשביל לנוח. אני מעדיף להרוויח עוד שעתיים ללמוד. כמה זה שעתיים לימוד ביום? 120 אלף מצוות. בעל תשובה שלא לומד, 70 שנה שומר מצוות. גיל, נגיד, 15 חזר בתשובה. נפטר גיל 85, אבל לא בא ללמוד. איש עבודה. לא מחצת חמש דקות בין מנחה לערבית, אתם יודעים, דרשה בשבת, עשר דקות, זה ההספק שלו. לא קובע אייטים לתורה. הרב מניח תפילין, בא למניינים, שלוש תפילות, לא גוזל, נותן צדקות, מקפיד על קשרות, תארת משפחה, שם ילדים בישיבות. זה אדם דתי, זה לא אדם רשע. אה, הוא עושה ביטול תורה. כתוב, לימוד תורה כנגד כולם, אז ביטול תורה כנגד כולם. אז האבון הכי גדול בעולם הוא עושה כל יום אותו אחד. אבל אף אחד לא מסתכל עליו כרשע. אדם שלא לומד מספיק תורה ביום, אתה סולד ממנו? לא, מחלל שבת אתה סולד ממנו. סוטה במצעד תואבה אתה סולד ממנו. גנב גדול אתה סולד ממנו. אדם שהוא מופקר במידות אתה סולד ממנו. אדם שלא מוסר נפש על לימוד תורה אתה לא סולד ממנו. אבל כתוב בחזל שזה הכי גרוע מכולם. כן, אבל תשמע, זה מוגזם. היא מאוד בעיה בהשקפה. זאת באבא השקפה. אתם רואים דוגמה פשוטה אם עכשיו אתם בעזרת השם תתחתנו, ילכם ילדים והילד שלך יביא לבית בן של רוצח אבא שלו רוצח, ראש המאפיה מה אתה מיד תגיד לבן שלך דקה אתה מה אתה מביא כזה בן אדם לבית אבא מה קרה? אבא שלו מפיונר זה מה אתה מכניס לי אותו לבית? שלא תביא תביא אותו לפה יותר תמצא עכשיו תרוץ ותלך תיקח אותו לאיזה מקום מה אתה עושה לנו בושעות? נכון או לא? זה גם עורך חילוני יגיד לבן שלו מה הבאת לי את הבן של המפיונר פה לבית שאנשים יגידו שיש לנו עם הרוצח הזה איזה עניין אבל אם הוא יביא בן של מחלל שבת מה הבעיה? ילד טוב אין שום בעיה ומי יותר גרוע בעיני ה' רוצח או מחלל שבת? מי יש לו יותר עונש קשה בתורה? חלל שבת רוצח לא נאמר עליו שהוא הרי הוא כגוי לכל דבר אבל המחלל שבת כתוב שוכן ארוך מחלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבר רמבה מפואש ההשקפה שלנו לקויה חילול שבת נהפך לנורמה זה קל בעינינו. יושבים עושים הסכמים קואליציונים עם הליכוד. הליכוד הם לא שונאי דעת, הם מסורתיים. מה ההסכמים? הם כל היום חללים שבת, רכבות, עבודה. אל תהיה קיצוני. אבל הם מטירים, ויש ישיבות, ויש תקציבים, והעלו עכשיו את המזכורות. ומה עם השבת? אי אפשר הכל. תפסת מרובה, לא תפסת. אבל הסיבה האמיתית היא כי קל בעינינו שמחללים פה שבת מי שמאיתנו היה באמת עבד השם והיה רואה בירושלים אלפי מכוניות ברחובות הלב שלה מתרסק לרסיסים אולי יכול לצאת מהישיבת דקה בישבת לא אכפת לי לא הולך הביתה שב פה כל השבת לאמר איך אני יכול לראות כזה דבר אלף מכוניות בדקה עוברות כולם שם מחללי שבת כמעט כולם יהודים איך הלב לא יישבר? התרגלנו! התרגלנו! חילון שבת! ואם עכשיו מישהו בא רוצח לידך, פוצץ למישהו את הראש, בום! כל המוח שלו נמרח על המדרכה. תהיה בעלם חודש. יש כאלה הצטרכו טיפול פסיכולוגי שנתיים. מה קרה? יש לי טראומות, אני מתעורר בלילות. ירו במישהו מטר מליידי. החלחלה היא נוראית. ומה אומר חבור העולם? לחלל שבת יותר גרוע. אז למה אתה מזלזל? התרגלתי מה אתה רוצה. גדלתי עם חילולי שבת מסביבי. לא ירו באנשים כל דקה מסביבי. אם היו יורים, כמו באפריקה, כל שנייה מפוצצים למישהו את הראש, והייתי מתרגל לזה. אתם מבינים מה זו השקפה או לא? לכן אני לא מתפעל מכל שלטון של רשעים, ממחלה לשבת, מסעוני ישיבות. מעצם איך שבן אדם מדבר על רבנים ועל תלמידי ישיבות, אתה יכול להדעת את כל ההשקפה שלו. לפעמים אתה רואה חילונים שמעריכים תלמידי ישיבות יותר מאנשים שהם חרדים. אתה חרדים, סוגל להגיד לך, תשמע, אתה צריך ללכת לעבוד. אתה צריך ללכת לעבוד. והחילומי אומר, לא, לא, אל תעבוד. שב, אנחנו צריכים שתשב ותלמד תורה. ראיתי את זה בעיניים שלי. יש באמריקה הרבה כאלה. סובבים עם כיפה וזקן. מודרניים. בסגנון של מנדלבליט. נראה רעב. תראה איזה דברים יוצאים לו מהפה. כל דבר שהוציאה דר מהפה, הכול היה כדי להכניס את הקב". דברים נוראים. איזה אישה חמדתיה אמרה לו משהו שומר את שבת ברחוב, שהלך עליה את המשטרה, העלו אותה בכוח, בכפייה למכונית בשבת, התחננה, הנה הפרטים שלי, תבואו מוצאי שבת, תיקחו אותי לחקירה, אני רוצה לשאול עוד כמה שעות, מה אני הולך את זה בכנסת. אתה דתי? אתה נותן שיעלו חרדית לזה בגלל שאמרה לך איזה מילה שפגעה לך בכבוד? דרך אגב, גם המילה שהיא אמרה לו זה כלום. זה שום דבר, זה אפילו לא היה העדבה. לא זוכר מה זה היה, לא הלמדתי. מה, דבר כזה שהולך למשטרה בשבת? השקפה. אדם שהוא יראה שמיים, הוא יכול ללכת ללמוד משפטים פה באוניברסיטה? עדיף למות מאה פעמים מאשר להיות שם דקה. הכל שם כפירה, הכל שם סינת השם. כל המערכת היא שחיתות אחת גדולה נגד התורה. מי יכול בכלל להיות עורך דין פלילי? הכל שם רמאות, הכל שם שקרים, הכל שם עסקאות, והכל שם זה תפירת תיקים. יש עוול יותר גדול מזה. מותר בכלל להיכנס להרחאות? אסור לשים שם מזוזה. לא יודע מי תקש המזוזה לפי ההלכה אסור לשים בבית משפט חילונים זוזה כמו שלא שמים מזוזה בחנות שמוכרת חזיר לא שמים אני פעם זכית ניקרא בזה אדם אמריקאי ממוצע גרוזיני או גיאורגי כמו שהם אוהבים להיקרא והוא היה מאוד עשיר, אז הוא היה בן 32, שיחק לו, המזל כמובן זה הכל בהשגחה, הוא היה בצרפת, ראה איזה ליקר מסוים, בקבוק ליקר עם צורה יפה כזאת, החליט להביא אותו לארה״ב, הוא ואחיו. הביאו את הליקר הזה לארה״ב, שכנעו כמה חנויות גדולות לקחת אותו, והתחילו הזמנות במבול, תן לי אלף בקבוקים, תן לי 500, עוניות שלמות. תוך שנה, הם בנו קו חלוקה, אמרו, מה אנחנו צריכים כבר? יש לנו הרבה שמתחננים לקנות מאיתנו את המוצר. מכרו אותו ב-60 מיליון דולר. תוך שנה וחצי התאשרו. קנה רולס פרויסטלה, ההורים שלו קנה לעצמו איזה ארמון בלונג איילנד. מי שהיה בניו יורק יודע, זה מקום מאוד פסטורלי, יפה כזה, מרווח, אדמות. איך אומרים, מעין עולם הבא? עכשיו הוא מסכן, גדל כמו גוי. אין לו מזוזות בבית. אין לו, הוא לא יודע מה זה יהדות בכלל. איך אומרים, במקרה, כמובן, הקלפוך הוא גלגל את זה, איזה מישהו שרצה להתפגש איתי, אמר, אני יכול לקחת אותך לזהרוחת הערב, נשאר ואני צריך לדבר איתך על איזה עניין? אני רוצה לבוא עם אשתי, יש לנו שאלות. אמרתי כן. באנו לאיזה מקום, הוא בא בלי אשתו, הוא בא עם הבן אדם הזה. הוא אמר לו, אני רואה שבאת בלי, אמרת שיש לכם שאלה, הוא אומר כן, אשתי להכלל לבוא, אם לא אכפת לך הבאתי חבר. שימו לב, החבר הזה סתם התלווה לעניין. אז אמרתי להם, טוב, עכשיו יש לי דרשה, תבואו לדרשה. באותו דרשה הם חזרו בתשובה. והבן אדם הזה שהביא את הליקר, התחיל לבוא לשיעורים, חזר בתשובה. אז הוא אומר לי, תשמע, יש לי בית, אני עכשיו שומר שבת, אני לא יכול לצאת מהבית בשבת. אמרתי לו, למה? הוא אומר, כל הבית מוגן בלייזרים. אם אני עכשיו עובר, זה מצפצף. טוטוטוט. אם אני פותח את הדלת, יש צפצפים. זה, אז אני, הוא אומר לי, אני בגללך כל השבת לקוד בארמון. טוב, יום אחד מה הוא אומר לי? הוא אומר לי, תגיד, אתה יכול לבוא לשים לי מזוזות? אני אומר, תספור כמה משקופים יש שם, כמה כניסות וזה, תגיד לי, אני אביא מזוזות, אני אבוא. לא יודע כמה היה, איזה 40 ומשהו מזוזות. אני כבר שמתי פעם בבית 100 מזוזות. זה היה בגודל של מלון. אבל ככה זה לאמריקה, הכול גדול ונוצץ. כמו הלחם של ההודים. ראיתם פעם לחם של הודים? זה נראה בדיוק כמו בלון. ראיתם שהילדים נפחים בלון? מה קורה כשעושים חור בבלון? מתברר שהכל היה אוויר. מה נשאר מהבלון? אפילו לא רבע אצבע. לחם הודי, הוא מתנפח, אתה מכניס אצבע, יוצא כיתור. הוא דורך, דורך, דורך, דורך, בסוף אתה מקבץ אותו בגודל של מספיק עגול. עכשיו, פעם אמר לי זה אחד, שמה את הטריק של ההודים? אתה הולך למסעדה הודית, האוכל מאוד זול. ממש זול. על מה הם עושים את כל הכסף? על הלחם ההודי. עולה להם סנט, אה, זה לפני עשרים משהו שנה, מוכרים שתי דולר. כל שולחן זה איזה עשרה, עשרים לחמים, כי זה כלום, זה ביס אחד נגמר. זה נראה גדול. זה הרווח! כל שאר הדברים, מחיר עלות. על הלחם עושים את ה... עכשיו, איזה אחד אומר לי, הלכתי למסעדה, כל רגע המלצר אומר, סר, אינדיאן ברז. אומר לי, זה לחם עודי. לא, לא, הוא יהיה אוקיי. הם משתגעים. מה, עכשיו נשרט את אלה שעה ולא ייקחו לחם עודי? הרסו לנו את כל התוכנית. הוא אומר לי, אתה לא מבין, כל עשר שניות בא מלצר אחר. סר, אפשר להציע לכם לחם עודי? לא, לא, אנחנו לא רוצים לחם בהתחלה זה היה נחמד, אחר כך פרצופים, בסוף בא המנהל קומו ותעופו מפה להנה כולם למה? מה קרה? העלפתם אותנו פגעתם בנו, למה? הגאווה שלנו נפגעה, למה? אתם לא מוכנים לקחת את הלחם שלנו לא, כל החלמות אחת זו הבנתם רבותיי בקיצור, נחזור לעניין. אנחנו, יש לנו את הבעיה, כתוב בתורה שאסור לקחת שוחד. שוחד זה לא רק כסף. יש, אין סוף סוגי שוחד. יש כאן מישהו שיכול להרים את היד ולהגיד שהוא לא משוחד? אה? אין כזה דבר. אני מבטיח לך שאתה משוחד. אתה יודע איך אני יודע? פשוט בוא'נה, אני אגיד לך מה פירוש המילה שוחד. שוחד שאני בא ומדבר בדרשה שאסור לאשן סיגריות מגיעים ונשמרתם מאוד לנפשותכם אסור להרוס את הבריאות סיגריות ממיתות סיגריות מביאות סרטן הרעות ועוד 80 מחלות אחרות וגם כן, זה בר תשחית. כל הכסף שלך נשרף על הקופסאות המטופשות האלה. באמריקה מוכרים קופסא סיגריות 17 דולר. מה לברו? 17 דולר. אנשים הולכים להביא את זה ממקומות שאין מכס. מסכנים, עבדים של הסאם, שנקרא סיגריה. אז עכשיו מה העניין? כשאני מדבר נגד אישון, תמיד יש כמה בקהל שמתעצבנים ומתחילים להתווכח אני מוכן לחתום על חיי שכל אחד מהם מאשן כבד איך אני יודע? פשוט מאוד הוא עכשיו מתחלחל מזה שעכשיו הרב הזה יפסוק לי שמה שאני עושה שמאשן באמות החול כל פעם זה איסור דאורה איתה כיוון שהוא כל כך נבהל מהאופציה הזאת שעכשיו לאשן זה באמת עבירה מהתורה שנשמרתם מאוד לנפשותכם, מיד הוא מתגייס את כל הידע התורני שלו להתווכח כדי לבטל את רואה הגזרה. זה לא משנה כמה גם היא צודק, אני אוהב. אבל כל הוויכוח שלו היא אך ורק בגלל שהוא מאשן. אם הוא היה נגעל מסיגריות ולא יכול להריח את הריח, מה הוא היה עושה? כל הכבוד, כבוד הרב. צודק. מאה אחוז. כשאדם עכשיו מדבר על ניסוי תערובת, לא תתחתן בהם וכל זה, מי שנשוי ליהודייה או שמבין כמה זה חמור מלא להתחתן עם נוחרית, מחזק את דברי הרב. אתה רואה, מענה, בטח, מה השאלה בכלל? בוללות. מי מתעצבן? אחד שהביא איזה גויה וגייר אותה ככה, גיור לארכיון, רפורמי, יעני ריו, כן? גויים מגיירים גויים לעשות אותם יהודים אז מי מתעצבן מי שיש לו תוכניות להתחתן עם גויה ולגייר אותה גיור בלוף הרי לא תשמור מצוות אז הוא עכשיו יגייס את כל הידע התורני שלו להתחיל להגיד דוד המלך היה לו ככה ושלמה והאי והאו ואברהם עם הגר פתאום הוא יודע את כל התנך זה הרמב״ם אומר במשפט אחד מי יודע מה מה אומר הרמב״ם? יש שתי אופציות. השכל הוא השמש לרצון, או הרצון הוא שמש לשכל. איזה מהם אמת? יש לאדם שכל. כל אדם קיבל שכל. אפשר לפתח את השכל עוד ועוד ועוד כדי להגיע למדרגות עוד יותר גבוהות, אבל שכל בסיסי מגיל קטן אתה רואה איזה ילד חכם, חריף מבין עניין ואיזה ילד טיפש רואים את זה מגיל צעיר שכל יש לכולם כמה הוא חכם וחריף זה עוד עניין כמובן ככל שהוא ילמד תורה הוא יהיה יותר חד ויותר חריף ויסים לב ליותר פרטים והמוח שלו גם יהיה יותר מחודד ומיומן בלימוד ובזיכרון הכל ישנפר ברור אבל השאלה היא כזאת, מי השרת של מי? יש רב שברז' ויש לו שמש. לרב יש שמש. כולם מבינים, השמש הוא פה אך ורק בגלל שהרב הוזמן. אם לא היה הרב בא, היו מזמינים את השמש? לא. עם כל הכבוד לשמש הוא צדיק והכל טוב ויפה. אבל כולם מבינים, מי כאן העיקר ומי כאן הטפל. עכשיו, יש כאן שתי דברים במוח של האדם. יש רצון, רצונות, ויש שכל. מי עובד בשביל מי? הרצון עובד בשביל השכל, או השכל עובד בשביל הרצון? מה אתם אומרים? מה זאת אומרת הרצונות? יש לך רצונות. לא יכול עכשיו סק, אולי לא קשה. אני רוצה לאכול. אני רוצה לצעוק. אני רוצה לקלל. אני רוצה להתלבש כמו גוי. אני רוצה ללכת לכדורגל, לשרוף שלוש שעות, לראות חבורה של שוטים בבועטים בחתיכת סמרדות. זה הרצונות שלי. עכשיו, כשיש לי רצונות, השכל שלי עובד עבור הרצונות שלי, או הרצונות שלי עובדים עבור השכל שלי. מי נועד לשרת את מי? מה אתם אומרים? הרמב'ם אומר, השכל הוא השמש לרצון. מאיפה הרמב'ם למד את זה? כמרה מפורשת. מה אומרים חז'ל? לא ביקשו לעבוד עבודה זרה, אלא כדי להתיר להם את העריות. למה בני ישראל פתאום עשו את חית העגל עם הערב רע ורוקדים ומוכים כפיים, עובדים עכשיו את העגל. הרי לפני 40 יום, כשבחו דיבר איתם, ראו את יציאת מצרים, ראו את הסרט המכות, ראו את כל מה שקרו, שמעו את קולו של בורא עולם. רואים מן שיורד להם. מה עוד אתה צריך כדי להיות עבד השם? יש לך עוד חוצפה לרקוד מסביב לחתיכת פסל מטופש ולהגיד אלה אלוהיך ישראל הרי אנחנו אפסים כמונו לא היינו עושים כזה דבר יש מישהו מאיתנו שהיה מצטרף עכשיו לאיזה מסיבה שאיזה מישהו בנה שם איזה פסל מזהב בוא בוא הולכים להודות לבורא עולם מי זה בורא עולם הנה הפסל המטומטם הזה מה השתגעת זה חילוני מתל אביב לא היה עושה כזה דבר אומר זה איך פתאום נהיו דור דעה שראו ושמרו וראו את יציאת מצרים וקריאת ים סוף ראתה שפחה בים מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי כתוב כל אחד מהם היה במדרגה יותר גבוהה מיחזקאל שמבחירי הנביאים להזכירכם הוא היה מחיה מתים החיה את שבט אפרים. העצמות שלהם היו כבר 700 שנה בשמש, במדבר. קח עצם של אדם שנפטר, שים אותו שנתיים בשמש, במדבר. תבוא אחרי שנתיים, תרים אותו ככה, עם האצבע. תן לו מכה, הוא מתפורר לעסקה. השמש מייבשת את העצם לכזו מדרגה שאתה שובר אותה בשנייה. 700 שנה בשמש. ולפעמים גם ירד על זה גשם, עוד יותר חמור. ועוד יותר מרקח את זה. 700 שנה, אלפים של גולגולות במדבר. והירשב הרחוב מביא לשם את הנביא החזקאל, התיחיין העצמות האלה וכולי, ואז הוא מתחיל להגיד את הנבואה, והם קמים, מנהרים תעפר, ובגמרה קם איזה אחד, אמר, אני צאצא שלהם. אני, יש לי שאלה מיוחסים. זאת אומרת, יחזקאל, שהחיה, זה היה בערך לפני 2400 שנה, 2500 שנה. זמן הגמרא, זה בערך 1600-1700 שנה. זאת אומרת, אותו אחד, המורה שקם, אומר לך, אני, יש לי לאן יחסים מאלה שיחזקאל החיה, שהם כבר היו 700 שנה במדבר, ויחזקאל, 800 שנה הם היו, ויחזקאל החיה אותם, ועוד עברו 700 שנה, וזה המורה אומר לך, אני מהצצאים של אלה שהנביא חיה. ויחסקאל הוא במדרגה היותר קטנה, ממי? שפחה בגישה. מכל אחת שהייתה, כל גישה שהייתה ביציאת מצרים. אתה שפחה בים. שפחה, מה זה שפחה? קלינינג ליידי. משרתת. משרתת. ראתה רמת נבואה מה שיחסקל לא יכול היה לראות. אולי זה גוזמה, אני לא יודע, אבל זה מה שכתוב. עכשיו שהגיעו למדרגה של נביאים, לא פחות מיחסקל, עובר 40 יום, אלה נרחע ישראל. מה, אתה באמת קונה את הבלוף הזה? מי הטיפה שיאמין כזה דבר? אבל עם מה שכתוב אפשר להתווכח. וכן חזן מסבירים לך את סוד הדבר. הכל פה פסיכולוגיה. פסיכולוגיה. מה פה? למה הם עכשיו רוקדים סביב הפסל המטופש הזה? הם באמת חושבים שזה הקב' ברוך הוא? נו אל תהיה טיפש. אז איך הם שתפים פעולה? יש להם דבר אחר בראש. נמאס להם להיות חרדים צדיקים תלמידי ישיבות. נמאס להם. רוצים מה שאומרים באמריקה, I wanna have fun. מה אתה, למה אתה ככה? אתם מבינים? איך אומרים את זה בעברית? I wanna have fun. אני רוצה לקייף. נמאס לי. יותר מדי כפדנות. רוצה קצת לפרוק עול. אבל איך אני אפרוק עול? אני נראה חרדי, זקן, פירות, כובע שחור, חליפה, מתפלל, זה, ציציות עד הרצפה. מה אני עכשיו, אלך לפרוק עול? אני צריך לעשות את זה בהדרגה. איך? אני אתחיל להגיד שראיתי קצת דברים, זה לא כל כך פשוט, מה אתה מאמין, מה כל כמו שחזל אמרו, דברי אלוקים חיים, מה אתה קונה את זה? מה אתה חושב שהרמב'ם ידע הכל? עם כל הכבוד להם הם היו אנשים. למה הוא מתחיל לדבר את הדברי הכפירה האלה? הוא מכין כבר את הקרקע לעוד חודשיים שהוא הולך לגויה שלו והוא רוצה להביא אותה לעיר. הוא לא יכול עכשיו ללכת עם כובע שחור וציציות לעשות כזה דבר. יש לו גבול, יש לו קו אדום. אני חרדי, איך אני אעשה כזה דבר? לכן בוא אני אתחיל למתן את הדמות החרדית שלי. היא לבש מכנסה עם בז'. בי גדיל, מה יש במכנסיים בג'? זה מכנסיים, לא? מה אכפת לי אם זה שחור או בג' או כחול או לבן? לא יודע מה. מה זה משנה? אבל אף החרדים לא מתלבשים ככה. או, זה בדיוק הנקודה. אני אלבש כאן מכנסיים, וחולצה אדומה, ונעליים ירוקות, ויגידו לי, מה קרה? חזרת בשאלה? לא, על תגזיים. אני רק קטנים, אני כבר לא מה שהייתי פעם. עזוב, אני לא פנאט. עכשיו שהוא כבר יביא את הגויה, אף אחד לא יקבל שוק. אומרים לך חזאי, עכשיו שהם רצו ללכת לגויות, היה שם גויות והם רצו ללכת לעשות עבירות, מה היה להם רצונות? השכל נכנס מיד לתפקידו. השכל שמש לרצון. בוא, אני אתן לך יצאה. לקום וללכת, 40 יום אחרי מעמד הר סיני לגויות, לא שייך. איך תעשה כזה דבר? בוא תתחיל, תרקוד, עם חכפיים. לאט-לאט, זה לא אני, זה חזר, אומרים. כל הסיבה של ההגיל הזה, זה בכלל לא זה. זה בכלל שהם רוצים ללכת לגויות. יש גם אנשים נוסעים לאומן לא בשביל רבי נחמן, בשביל הגויות. רק מה, הוא יגיד לך, יגיד לרב שלו שאני נוסע בשביל הגויות? אני כבר תפסתי כמה כאלה מסיפורים של אנשים. אחד, שזכיתי להחזיר אותו לתשובה לפני 25 שנה, היה איש עסקים, נשוי לגויה עם ילדה מגויה. איש עסקים, היה לו שלושה משרדים, אחד בניו יורק, אחד בהונג קונג, ועוד אחד לא זוכר איפה. חברה רצינית. עלבשה לבגדי נשים. אבל לא עלבשה רגילה. סמלות כאלה, כמו של חתונות. של נשפים. אומר לי, תשמע, אני חייב למכור את החלק שלי בשותפות. הוא היה בין 41. אני לא יכול כבר יותר לבוא למשרה. כל הזמן שם יש דוגמניות וזה, מסתובבים, מחליפות סמלות. לא שייך, אני לא יכול. אני בא לישיבה, הכל נהרס. תמכור. ומה אני אעשה עכשיו? הגויה, אני משלם לה מזונות. אמרתי לו, זה לא ילדה שלך לפי הדין. אמרתי לו, תשמע, הגויה הזאת, יש דבר אחד שמאוד מפחיד אותה. היא יודעת שיש לך כסף וכוח. היא פוחדת שיום אחד אתה תבוא ותבקש לקחת את הילדה. הבעות, בעד כל סכום שבעולם, היא תסכים לוותר כדי שאתה תתחייב לה שאתה לא רוצה את הילדה. לך תציע לה לבטר לך על ארבעת אלפים דולר בחודש ואתה מוכן לחתום שאין לך שום תביעת הבעות אומר לי אתה בטוח אמרתי לו כן רק אל תלכם קיפה לבית משפט שלא יראו שם שאתה כביכול מתחזר לילדה שלך, כי הם לא מבינים מה זה ילדה מגויה. הם לא מבינים שאין לך שום קשר לילדה הזאת. היא לא יהודייה בכלל. אין. בעולם הבא היא לא הולכת איפה שאתה הולך. הבעיה מן הגויה קראוי בנה. ככה השם אמר. זה לא בנך. זהו זה. זו ההשקפה האמיתית. עזוב רגשות. הוא בא לבית משפט, שופט יהודי שמאלני. שואל אותו שבע פעמים, אתה בטוח שזה מה שאתה רוצה מסתר כך וכך? כן. עוד פעם, השופט קשה לו לחתום. אומר, תשמע, ברגע שאני חותם אין דרך חזרה. אתה לא תוכל יותר לראות את הילדה הזאת. אתה חוסר 4,000 דולר בחודש, אבל זהו, אין לך שום תביעות. אומר, כן. והיא, במקום להתלונן, שמחה, נו, תחתום כבר. למה? היא תוכנת שום אחד יבוא, ייקח את הילדה, לא יודע מה. הרי אנשים עושים את זה, תובעים בבית המשפט תביעת הבאות, סיפור, חדים, מלחמות. בקיצור, הבן אדם הזה נסע לאומן. אומר לי, אני חוזר מאומן, מביא לי כובע פרווה, אתם מכירים את הכובעים הרוסים האלה? שמכסה את האוזניים באמריקה, בניו יורק, זה קרור אמין, 22 מתחת לאפס. לא יעזור, צעיף, זה לא עוזר, הקובע הזה אין כמו תנור. אומר לי, מביא לי את הקובע הזה, היה עולה אז 300 דולר הקובע הזה, היום זה כבר איזה 700. קובע פרווה אמיתית, שלא זוכר איזה שואה, לא יודע מה. הוא מביא לי את הקובע, אומר לי, תדע לך, הקובע הזה שהבאתי לך, כמעט עלה לי בעולם הבא שלי. לא הבנתי, אני לא יודע, אני לא הייתי אף פעם באומן, לא יודע מה הוא מדבר. אני אומר לו, מה פירוש? הוא אומר שהלכתי לקנות את זאת. אתה יודע מה עשתה האוקראינית הזאת כדי לשדל אותי לדבר עבירה? את העולם היא הפכה. ואתה יודע כמה היית עולה לי העבירה? שבע דולר. ואם היית רואה איזה יפה היא הייתה, אתה לא מבין איך אני עמדתי בניסיון. אמרתי לו, בעזרת משהו בזכות זה תתחתן עם יהודייה צדיקה, יפה, עם כל המעלות. וככה נהיה. התחתן עם אחד בת 25, דתייה מלעדה, יפה, יפייה, צדיקה, הביא איתה אני חושב איזה שישה ילדים, השתלם העמידה בניסיון. מה אני רוצה להגיד? הוא היה בעל תשובה אמיתי, ירש המים, עמד בניסיון. יש כאלה בשנייה נופלים בניסיון. ואחר כך טעמו כי טוב החטא. מה אתה חושב? ברגע שהאדם טוען, עבירה נעשית לו הרגל, הרגל זה טבע. גמרנו, קשה לו לשנות את הטבע שלו. אז מה זה שוחד? לפעמים בא לי בן אדם, כבר שומר שבת. מניח תפימין, בא לתפילות אפילו, בא לסליחות, וחי עם גויה. אתה אומר לו, איך אתה חי בכזו סתירה? לפי הזוהר, זו העבירה הכי חמורה ביהדות. אתה יודע, מה זה? מביא לו ראיות מיוסף, שום דבר לא עוזר. כשהוא ראה בו ככאלה, הכל, כשהוא מכיר את הכל. מה הוא עונה לך? כבוד הרב, אני אגאר אותה והתחתן איתה. אין כאלה יהודיות. כל יהודיה שהכרתי רוצה טבעת שלוש כרת, רוצה בית פה, רוצה אוטו, רוצה משרתת, זאתי הספרדית, תן לי הכל, ספנישית. שים אותי במרטף, לא רוצה כלום, לא רוצה טבעת, רק קח אותי. מאיפה הוא נהיה כזה עורך דין מדופלם, לתת כאלה נאומים? השכל שלו מיד מזדהק כדי להצדיק את הרצונות שלו. הוא יש לו רצון לעשות עבירות איתה, ועכשיו השכל מביא את כל הראיות שבעולם למה זה מותר, ולא רק זה. יגיע גם יום שהוא יגיד לך שזה מצווה. היו לי כאלה עושים את העברות הכי חמורות ותאמינו לי לא שהם משקרים משוכנעים שהם צדיקים גמורים ושמה שהם עושים זה רצון ה' למה? השקפה רקובה אין לו דעת תורה, אין לו רעב, לא מתבטל בפני אף אחד הבן שלו אבו ודיה שאל פעם את אבא שלו אבא, יש איזה תלמיד חכם אדיר אדיר איזה פלפולים הוא כותב, איזה דברים, אני נהנה לקרוא את ה... אבל בפסק תמיד הפוך מהאמת. מה אתה אומר, אבא? אומרת צודק. כל הפסקים שלו הפוכים מהאמת. איך יש כזה דבר בכל התורה, בכל הפוסקים? איך זה בסוף הוא תמיד פוסק הפוך מהאמת? איך זה ייתכן? מה התשובה שהרבו בליה נתן? אומר בגלל שהוא בחיים שלו לא מתייעץ עם תלמידי חכמים גדולים ממנו רק עם אלה שמתחתיו שלא יכולים לערער על דבריו הוא אף פעם לא ילך לרב אלישיב או אליו או אל רב בן ציון או לרב אוזנר או לגדולי הדור האחרים בהלכה בגלל זה הוא לא מתבטל בפני כאלה שגדולים ממנו דרך אגב, יש לזה ראייה בגמרה. בית שמי ובית אילאל, ההלכה תמיד כבית אילאל. מה, בית שמי אף פעם לא צודקים? שני תלמידי חכמים גדולי עולם, שמאי ואילי, שניהם גדולים מאוד בתורה. אחד תמיד צודק אוטומטית, לפני שהתחיל הדיון, באים שניים אליך, אתה צודק. רגע, עוד לא דיברנו. לא משנה, אתה צודק. עוד פעם, למוחרת, יש לנו איזה עניין, אתה צודק. מאה פעמים, אתה צודק, אתה צודק. מה איתי? אתה לא צודק, הוא צודק. לא מעניין אותנו דעתך, אתה תמיד צודק. איך זה ייתכן כזה דבר? התשובה, כי הוא ענב יותר ממך. לא שאתה לא ענב, אתה צדיק יסוד עולם. ביחס אליו, לא הגעת למדרגתו בענבה. נו, מה זה ישריח עכשיו לאמת של התורה? אני עכשיו הבאתי ראיות בחדות שכל, תפסוק מי בבינינו כיוון לאמת. אתה שמעת הראיות? לא רוצה לשמוע. הוא תמיד צודק. מה לעשות פה? מה לעשות פה? יש לך עכשיו בבית חולים שני רופאים. רופא אחד, שחצן, בעל גאווה, מנתח הכי טוב בעולם, ללב. כל העולם מודה. לא סובלים אותו, אבל הוא מציל חיים כל יום. הוא יודע את עבודתו. ויש רופא ענב, נחמד, חברמן, בעל חסד. לא יקרן, לא מחשיב את עצמו, אבל הוא לא ברמת דרגתו של השחצן הזה. אם חלילה וחס תצטרך עכשיו לנתח את אביך, או לא יודע, מישהו שקרוב אליך, לאיזה רופא תלך? מה אתם אומרים? מי שמוכיח במציאות שהוא מציל יותר חיים. אמנם, אמנם, בסופו של דבר כתוב, אני השם רופאך. חיים ומוות ביד השם, לא ביד הרופא. אבל הסטייפלר אומר שיש אנשים שנפטרו בגלל שהלכו לרופא הלא נכון. סטייפלר, לא אני. למה היית צריכה לעשות השתדלות בדבר הזה? חיים ומוות זה לא צחוק. ממילא רואים שצריכים ללכת לרופא היותר טוב. אז למה פה הולכים תמיד לרב הענב ולא מתייחסים לדברי הרב הקצת פחות ענב? שלא בטעות תחשיבות ששמע היה את זה בעל גאווה או משהו. הוא רק היה קצת פחות ענב מאלה, זהו. שני צדיקים, אחד קצת יותר ענב. זה מציאותי. אלא מי שיותר ענב מסיים לו משמיים לקוון אל האמת. יותר ממי שפחות ענב. זאת אומרת, בגדר הטבע, בדרך הטבע, הוא יש לו מבחינה סטטיסטית יותר סיכויים לכוון אל האמת. שניכם תלמידי חכמים מושלמים, גדולי עולם, גדולי כל הדורות, על זה אין מן דה פאליג. אבל כמעט שהוא יש לו קצת יותר ענבה ממך, חייבים להניח שהקדוש ברוך הוא מכוון אותו יותר לפסק האמיתי ממך. שמעתם על זה. כמה אכלנו אותה בחיינו ממידות רעות כמה הפסדנו בלימוד כמה השגות יכולות היו להיות לנו אם רק היינו משפילים את הגאווה הסרוכה שלנו אם היינו נכנעים בפני תלמידי חכמים אם היינו מקבלים דעתו של חכם שהיא מנוגדת לדעתו של עצמך אבל הגאווה, איך אמר ירובם, היא בראש מי בראש? עכשיו אני רוצה לשאול אתכם. ברגע שבן אדם יש לו כבר נגיעות אישית, זאת אומרת, הוא אוכל שוחד. חי עם בחורה בייסור. ממי לקשה מאוד עכשיו להחזיר אותו בתשובה. לא כיוון שהוא לא מודה על האמת. כבוד הרב, כל מילה אני מסכים. הכל. אני מכור לדרשות שלך. אני כל יום שומע דרשות. תאמין לי, אני כבר לא שומע כלום חוץ מדרשות. נו, אז מתי תפסיק אם ההיסטוריה נהידה? לא, זה לא פשוט, זה... למה קשה לו? כי הוא אוכל שוחד. אם לדוגמה אותה אחת תגיד לו, תשמע, אני רוצה לחזור בתשובה, אני לא עושה יותר שום עבירות איתך. אני רוצה להתחתן יום אחד. מה יקרה? אין יותר שוחד. הלך השוחד, ומחר יחזור בתשובה מלאה. מה גורם כרגע שהוא עושה עבירות? השוחד, שוחד פיזי. עכשיו שימו לב, בתורה מה כתוב על השוחד? לא אילן שמתם לב. לא כתוב שעכשיו השופט קיבל מרובן מזוודה של כסף, ובעקבות כך רובן שיתף פעולה עם שמעון הנוכל כדי להרים על רובן. למה? כי הוא קיבל שוחד. זה לא מה שכתוב. זה כל טמבל יודע. בשביל זה לא צריכים תורה. מה, גועים באפריקה לא יודעים שלשופט אסור לקחת שוחד? הוא אמור להיות עגול, לא? שופט זה שופט בין שני אנשים, משפט צדק. כל טמבל יודע את זה. אדם שבחיים לא שמע על דת. אדם שנולד מסתובב בלי חולצה בעיים של אפריקה. יש ביניהם איזה צ'יף. יש איזה ויכוח. הולכים לתשיף, כולם מצפים שהתשיף ייתן תשובה אמיתית. נכון או לא? בשביל זה צריך תורה, מה? לא יודעים את זה. אבל מה באמת התורה אומרת? היא לא אומרת לך את המובן מאליו. התורה אומרת כי השוחד יעבר עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים שימו לב מה התורה אמרה התורה לא אמרה השופט עכשיו יודע שמה שהוא עושה זה מעשה פסול אבל הוא מחויב לבן אדם שנתן לו כסף לכן הוא פוסק הפוך מהאמת זה לא מה שכתוב בתורה התורה אומרת שעכשיו שקיבלת ממישהו טובת הנאה כלשהי, דהיינו, שוחד פיזי, שוחד כספי, כל מיני הנחות, כל מיני טובות הנאה, איזה בית ללכת לחופשה, נתן לך להשתמש במכונית שלו איזה שבוע, שבועיים בחינם. זה נקרא טובות הנאה ושלמונים. ברגע שקיבלת ממישהו מתנאה, המתנה הזאת הופכת אותך לעיוור בכל סוגיה שקשורה לבן אדם הזה. אתה לא יכול לראות בוגנאי. כמעט שאתה כל כך אוהב אותו, הוא כל כך דאג לך, הוא כל כך מילה לך את הכיסים, שמדברים על עברה, אתה מזדהק להרוג בשבילו. להרוג בשבילו. למה? למה אתה כזה פנאט? מה אמרו לך סך הכל? מה פתאום שלא דברו עליו ככה? מה קרה? הוא כזה פנאט פשוט מאוד הוא אוכל ממנו ונתינה מולידה אהבה לרגע שאתה מתחיל לקבל ממישהו כל מיני מעטפות וכל מיני דברים קשה לך לראות את הנגעים שלו קשה מאוד והרי היה תיקח את השופט מיד אחרי שפסק לטובת רובן, שזה פסק שקרי, מי שהיה זכאי בדין זה שמעון, לא רובן, תכניס אותו מיד לחגר חקירות, חבר אותו למכונת אמת והוא עובר את הבחינה בשלום. האם אתה ידעת שעכשיו פסקת פסק שהוא שקר, באמת שמעון הוא הצודק ורובן הוא הגנב? ודאי שלא. האם יש לך איזה חשש שאולי תהיית בדין? ודאי שלא. המכונת אמת מראה שהוא דובר אמת. איך זה יכול להיות? קיבל 100 אלף שקל מזוודה של כסף. והוא עכשיו אומר, רובן 100% צודק. חברו אותי לכמה מכונות אמת שאתם רוצים. איך זה שהוא עובר את הבחינה? פשוט מאוד. זה מה שהתורה אמרה. התורה לא אמרה שהוא יירמה בדין. התורה אמרה שהוא יהיה עיוור, עיוור לא רואה איפה זה ימין, איפה זה שמאל, מה שחור ומה לבן. כתוב בפרשת שופטים שקראנו על אמונת חכמים. באת לשופט ולדיין ודרשת מהם, כל אשר יאמרו לך תשמע בכולם, לא תסור מכל אשר יאמרו לך ימין ושמאל. ובסוף מה כתוב? שמי שלא ישמע בקול חכמי, מה עונשו? מוות. וויארת הרמי קרבך. עד כדי כך. רק נתמקד על הדבר הזה ובזה נסיים. קודם כל, רשי שם כותב דבר מאוד עמוק ולא שמים אליו לב. רשי אומר, אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא על ימין, תשמע בקולה. למה רשי לא כתב אם יאמרו לך על שחור שהוא לבן ועל לבן שהוא שחור תשמע בכולם מה אני מטומטם עכשיו יש שולחן שחור הרב אומר לי זה לא שחור זה לבן רואים שזה לבן מה אתה אומר לי שזה שחור זה לא מה שרשי אמר אם הוא אומר לך על חזיר שזה גלת קשר בית יוסף זה בשר חזיר אל תתבקח אוכל מותר לאכול הרב שלך פוסק לך לאכול חזיר, מותר? מה פתאום? בוודאי שהוא לא ראוי לעיקרי רב אחרי כזה דבר הרב שלך מתאיר לך ללכת לגנוב לך, לך תגנוב ויש לך מזדמנות, תשבור את הדלת, תכנס יש שם הרבה כסף, תביא לנו זה יכול להיות רב? וודאי שלא אז על זה אין ויכוח על דברים ברורים שהתורה עושה הוא יכול להתאיר לך להדליק סיגריה בשבת? וודאי שלא אבל על ימין ושמאל זה עניין של השקפה. תלוי מאיזה צד אתה עומד. מהצד שלי זה ימין, מהצד שלו זה שמאל. כשיש ויכוח, אתה רואה את זה מזווית כזאת, והוא רואה את זה מזווית כהפוכה, ותל את דעתך בפני דעתו, כי הוא החכם ואתה לא. אבל רשי שם אומר עוד משהו, ועל זה רציתי להתעכב. וכל שכן, אם הוא אומר לך על ימין שהוא על ימין, ועל שמאל שהוא שמאל, זה מיותר לחלוטין הרשיע הזה. בשביל מה צריך את זה? בוודאי שכל שכן. אם הוא אומר לי על ימין שהוא שמאל, אני דעתי שהימין הזה זה שמאל, והוא אומר לי ששמאל זה ימין, אני דעתי הפוכה. אני מבטל את דעתי בפני דעת החכם. ואם החכם אומר לי זה ימין, ואני בעצמי סובר שזה ימין, לא כל שכן. ממתי רשי אומר דברים שכל ילד בן שלוש מבין? הרי אין מילה מיותרת ברשי. על אבב הזאת יכולים שבוע להתווכח למה רשי פה אמר ככה ופה בלי אבב. רמבם, רשי, לא לוקחים מילה אצלם כמובן מאליו, אין כזה דבר. למה רשי אמר את המילה הזאת? לא יודע, עזוב, בוא נמשיך הלאה. מה פתאום? התורה עומדת על זה. רוצים להבין מה מדובר פה. תביא איזה חכם, איזה חכם בן ציונה בשרות איתך, עכשיו רבע שעה דרשה על המילה הזאת. ויביא לך מקורות, זה מפה הוא אמר ככה, ופה ככה, ולמה הוא פה שינה? מה אתה חושב שיש מקריות? אז למה רשי כותב, וכל שכן אם הוא אומר לך על ימין שהוא ימין, ועל שמאל שהוא על שמאל, תשמע בכל העם, מי יכול לענות לי? מה אתם אומרים? חשבתם על זה פעם? אני אגיד לכם. הטבע האנושי, במיוחד כמה שאדם הוא יותר רגשן ובעל גאווה, וזה כמעט כל האנשים בעולם, הטבע האנושי הוא להיות מתנגד בוויכוח לצד השני, בלי קשר לאמת. פירוש. אם עכשיו אני סובר שזה ימין, ובא חכם ואומר זה ימין, מיד יש לי עצר הרע להתווכח איתו, להגיד לא, לא, זה ימין. אפילו שאני יודע שזו האמת, ככה סברתי. פעם נתנו איזה בדיחה, אז אמרו ככה שאיזה קבוצה של חסידים נחתו באיזה אי, התרצה כמטוס, תשעה חסידים, יצאו מהמטוס, מטוס פרטי, מסתובבים באי, אומרים, מה, איפה נמצא פה עכשיו הסירים למניין? אמרו, יואו, אנחנו חייבים למצוא פה איזה יהודי. מסתובבים, מסתובבים, מסתובבים, מצאו את סעדיה התימני. מה שם כבודו? אני סעדיה. אה, השתמך שמו. יש פה יהודים? לא. אני כבר עשר שנים, מטוס שלי התרסק, כולם מתו, אני נשארתי. יואו, לפחות עכשיו יהיה מניין. טוב? אנחנו יש לנו ספר תורה, אבל לא צריך, אני, יש לי פה בית כנסת. גם בית כנסת בנית, אלא איפה אני אפלל? טוב, באים לבית כנסת, רואים ממול עוד בית כנסת. היי, בואנה, סעדיה, אמרת שאין פה יהודים. אומר, אין, אני היחיד פה באי. אבל יש פה עוד בית כנסת. גם זה אני בניתי. אומרים, בשבילך פנית שני בתי כנסת. שמה, אני בטוח לא אדרוך ולא אתפלל. אם לא היה מחלוקת, איך אני יכול להתפלל? זה כמובן בדיחה קיצונית, אבל זה כולנו. חייב שיהיה לו במה להתנגד. אני, יש לי איזה אחד במונסי, אני המצאתי לו שם. מה השם שלו? אני קורא לו איפחה מסטברה. למה? הוא מבסוט. אני אומר לו, מה נקבל שלומך, כבודו, יפחה מסתברה, בוא, שיהיה בטוחה. למה הוא מבסוט? הוא יש לו קטבע. עכשיו נתחיל ויכוח. כל מה שתגיד, הוא אומר הפוך. אני כבר כמה פעמים עשיתי לו תרגילים, אני זכרתי מה הוא אמר בפעם הקודמת. אמרתי אותו דבר, הוא מתווכח איתי ואומר הפוך. למה הוא מתווכח? לנצח את הוויכוח, בלי שום קשר לאמית. לכן רשי הוסיף את המשפט הזה. אם אומרים לך על ימין שהוא ימין, כל שכן שתשמע בכולם, מהי הצהרה מיד יקפוץ עליך להגיד, אה, הוא לא יודע מה הוא מדבר. זה האמת. תלחנה, תוריד את הגאווה שלך. לעולם יהיה אדם יראה שמיים בסתר כבגלוי, הוא מודה על האמת ודובר אמת בלבבו. מה אכפת לי מה הוא דובר בלבבו? דברים שבלב אינם דברים. ערעור לאו כדיבור דמי. אם יש מחשבה ודיבור, מה מעפיל על מה? דיבור מתגבר על מחשבה. למשל אמר איזה חכם אחד פעם, מה עדיף? שיושבו אותך בראש השולחן, ואתה תחשוב, אני לא ראוי לזה, אני צריך לשבת ככה עם אחד העם, מה מושיבים אותי פה בראש השולחן, מי אני, אני איזה גאון גדול, תמקומי שמה עם התלמידים, אני לא ראוי לשבת על הכיסא הכבוד, או שיושיבו אותך עם התלמידים, ואתה תחשוב בלב, מה זה, איך עושים לי כזה דבר? לא מתביישים, איפה כבוד התורה? מושיבים אותי פה כמו איזה תלמיד מתחיל. אני הייתי צריך להיות בראש השולחן. מה עדיף? איזה מצב עדיף? לשבת בראש השולחן ולחשוב, אני לא ראוי? אני צריך לשבת שם בתחתית השולחן? או לשבת בתחתית השולחן ולחשוב, איך עושים לי כזה עוול? היו צריכים להושיב אותי בראש השולחן. איזה מהשניים עדיף בעיני השם? הראשון עדיף. נראה לי הראשון. הראשון עדיף? לשבת בראש השולחן? עדיף שהוא יושב בראש השולחן, אבל יש לו מחשבה שהוא רוצה לשבת עם אחד האנשים. זאת אומרת, הוא ענב בלב. בלב שלו הוא ענב, הוא אומר, אני באמת הייתי צריך לשבת שם. אבל במעשה הוא יושב בראש השולחן. הסכים לשבת. או שעדיף שהוא יישב למטה, ובלב שלו יהיה גפתן. יגיד, זה לא פר. למה הושיבו אותי פה? אני צריך להיות מינימום שם. אז באמת, מהמוסר וההיגיון, היינו אומרים, כמו שאמר הצדיק, מה ההיגיון? עדיף שאדם יהיה לו מחשבות של ענבה. אבל מה אומרים החכמים? בסופו של דבר מה אנשים רואים? שאתה יושב כמו איזה טבס בראש השולחן. אף אחד לא קורא מה יש לך בלב. מחשבות שבלב הן כלום. מעשה, בסופו של דבר, מה עשית? ישבת כמו טבס בראש השולחן וגרמת לי שמוכילו לשם. בזמן שיושבים חכמים אחרים למטה הושיבו כמוך עם הארץ בראש ושולחן אפילו שבלב שלך אתה מאוד מתבייש יו איזה פודיחות מה הושיבו אותי פה הרב ההושם והרב ההושם אני לא שייך פה אה אתה לא שייך אבל הסכמת לשבת בסופו של דבר שירצו לדבר עליך מה יגידו ראית את הגאפתנוס הרוח הזה איפה הלך לשבת מישהו ידע מזה שבלב שלך מתת המיבושה? לא. המחשבות שהיו לך עזרו משהו? לא. אמנות החילול השם? לא. אמנות הלשון הרע? לא. אבל לעומת זאת, אם ישבת שם למטה ובלב שלך אתה נקרא, איך עשו לי כזה ביזיון? הייתי צריך לשבת שם עם החכמים על הבמה. מה הושיבו אותי פה? מי יודע מה האנשים פה אומרים עכשיו? אבל בסופו של דבר אנשים אומרים, וואלה, הרב הזה אין כמו, הייתם איזה ענב, ישב פה עם כולם, אכל איתנו חומוס, אפילו שזה הכל בלבולי פרוח, אבל במציאות, מה אתה רואה מפה? בסופו של דבר, אם אדם בלב אומר משהו ובפה אומר הפוך, לפי מה פוסקים? פוסקי הפה. למרות שיש לי איזה קצת קושייה מרבי עקיבא שהוא בא לאישה הזאת, ואמרה לו, אתה מבטיח לי, וזהר, אמר לה, היה ויכוח אם הילד הוא בן נהידה, היה שם איזה ילד בלי כיפה. אז התווכחו, החכמים, אם הוא, מה היאש אמר, שאם הוא בן נהידה, או ממזר. ואחד אמר, רבי עקיבא אמר, הוא גם בן נהידה וגם ממזר. וכמדומני, זה היה רבי טרפון, אני חושב, בר פלוקטה שלו, אמר שהוא רק בין נהידה. אז רבי עקיבא אמר, אנחנו נשאל את האישה. אתה איזה אישה אתה תודה כזה דבר? הוא בא, אומר לאמא תגידי לי את האמת, אני מבטיח לך עולם הבא. מאיזה רב יכול להבטיח עולם הבא למישהו? דמיונות. כתוב שהוא אמר לה את מה שאמר, ובלב הוא ביטל. אני לא הצלחתי להבין את זה, איך זה יכול להיות? מה אכפת לנו מה יש בלב? מציאות, אמרת משפט. אם בן אדם אומר, אני נודר כך וכך, ובלב שלו אומר, מה פתאום? הוא משקר. יכול לשקר, כן, אבל עכשיו שהוא אומר, אני נודר, הוא מחויב לנדר. אם אדם בא לרב, אומר לו, כבוד הרב, תן לי ללמוד פה היום, אני מתחייב לתרום לישיבה, קח וקח כסף עד מחר. ובלב שלו אומר, הכל בלבולי מוח, איזה לתרום. בסופו של דבר, הוא התחייב בשמיים או לא? לא יודע אם יש לכם תירוץ, תגידו. בקיצור, רבותיי, רק כדי שנסיים, הדבר האחרון, אנחנו תמיד פרשת שופטים יוצא לפני חודש אלול. האדם צריך לשים משטר כבד על העיניים שלו, על האף, אוזניים, פה, כל הדברים שמכתיעים את האדם ומביאים אותו לידי עבירות קשות, שים עליהם סוגר ובריח, שמור על העיניים, במיוחד פה בארצליה, שמור על האוזניים, שמור על הפה, שמור על הלב, שמור על כל שאריך. אבל השאלה שלי היא כזאת. הרי אתם יודעים, אין מילה מיותרת בתורה, ובוודאי שאין מילה שאין בעומק. כל מילה בתורה יש בה עומק גדול מאוד. כתוב בתורה, שבע פעמים לא לאכול את הדם. שבע פעמים. עכשיו, אנחנו יודעים, ככל שהתורה מזכירה את אותו נושא יותר מספר פעמים, זה מראה על חשיבות הדבר. אבל לכאורה לא לאכול את הדם זה הדבר הכי הכי אחרון בתורה מבחינת החשיבות. כי אף אדם נורמלי לא רוצה לאכול דם. תביא לבן אדם כוס של דם פרה. עכשיו שחטו את הפרה, שמו כוס, התמלה הדם. בוא תאכל, שתי. מי שני? מי אוכל? שלם לו אלף דולר, הוא לא מוכן. מי שהוא היה מוכן בעד אלף דולר לשתות את הדם? מה התורה צריכה להזהיר שבע פעמים? לא לאכול את הדם. מלך עילול שבת כתוב בתורה 12 פעמים. למה? האות היא בני ובנכן, זה אחד משלושת האותות. זה קראת. מי שמחלל שבת לא נחשב יהודי לפי ההלכה. הרי הוא כגוי לכל דבר. נחרטה הנפש האיזה, לא צחוק. מאוד יומה על מה זה צחוק. לכן, זה כתוב 12 פעמים. כמה פעמים כתוב לאובט הגרים, לא לרמות אותם וכולי? 36 פעמים. יציאת מצרים כי מדומה לי אם אני זוכר נכון חמישים פעם למה? מה הדיברה הראשונה? אנוכי ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים בקריאת שמה מה? איך נגמרת קריאת שמה? אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים המילים האחרונות הן הכי חשובות ולא שמים אליהם לב כולם מקוונים על היציאת מצרים. היציאת מצרים זה חשוב, אנחנו אומרים בהגנה של פסח. אפילו בלילות צריך להגיד, כן? אבל את המילים הכי חשבות לא שמים לב. אני על שם אלוקיכם, הבנו. אשר רציתי אתכם ארץ מצרים, הבנו. זה הגאולה, כן? אבל כל זה, זה אך ורק עבור סיבה אחת. להיות לכם לאלוקים. לא שתהיו חילומים, גויים, מגעילים וקעקועים, וכל מילה שנייה לקלל ולעשות את הדברים שאנשים עושים פה ברחובות. או להיות שמאלנים, שונאי ישראל, שונאי תורה. בשביל זה הוצאתי אתכם מארץ מצרים? חסר לי גויים כאלה בעולם? שם אמריקאים וצרפתים ובריטים כאלה? מה, אני הייתי צריך שגם אתם תהיו כמותם? בשביל זה הוצאתי אתכם מארץ מצרים! אתם חייבים לי! אני עשיתי לכם דבר גדול, שחררתי אתכם מעבדות לחירות, אבל לא בחינם. זה אח ורק כדי להיות לכם לאלוקים. זאת אומרת, אם אתה לא רוצה אותי כאלוקים, אין לך זכות קיום. ודאי שלא היית ראוי שיגלו אותך ממצרים. אז עכשיו השאלה שלי היא כזאת. בתורה כתוב, שופטים ושוטרים תיתן לך בכל שאריך. מה שייך שעריך? מזוזות שמים בשעריך. זה היה צריך להיות כתוב בכל מושבותיך, בכל מקומותיך, בכל עריך, בכל ארצותיך, בכל מקום אשר תהיה. יש הרבה דרכים לכתוב את זה. למה כתוב שהשופטים והשוטרים צריכים להיות בשעריך שער זה בית משפט. מי קבע ששער זה בית משפט? שער זה פתח בגוף. פתח בגוף אמרנו כבר, אבל אנחנו מדברים עכשיו על הפשט. אין דברים יוצאים מדי פשוטה, ואתה צריך, קודם כל, פשט. אחרי זה רם מסודות, כל הדברים האלה. קודם כל, פשט. מה הפשט של הפסוק? מכאן למדו חזל שכל עיר שבונים, דבר ראשון, מה צריכים לעשות? לבנות בית דין בכניסה לעיר. את מי זה מעניין נפויה בית דין? בכניסה לעיר, ביציאה, באמצע העיר, בצד, בצד השני. מה אכפת לנו? היקח שיש בית דין. יש במקום הזה דין ויש דיין. יש משטרה. יש בית משפט. אלמלא מורה מלכות, איש את אחיו חיים בלאו. פה יש שמור המלכות, יש דיינים, יש הוצאה לפועל. יש הוצאות להורג גם בזמן הסנדרים. אז ממילא מה? הקב' הוא מתעקש שהבדין צריך להיות בכניסה לעיר. למה? כי כל אדם שיכנס לעיר, אני רוצה שידע במקום הזה יש עמת התורה פה, עירת שמיים. ברגע שהוא רואה שיש פה משטרה ובדין בכניסה לעיר, הוא לא יכול להגיד, לא ידעתי. לא ידעתי. איך לא ידעת? בכניסה לעיר, כתוב על לוט, שאפילו בסדרום זה היה בשער העיר. ולוט יושב בשער העיר, מזה למדו חזק שהוא הלך ניעד דיין בסן פרנסיסקו. עזב את הישיבה והלך לסן פרנסיסקו להיות דיין של כל הסוטים מהמצעדים שם הלך להיות דיין לאות בסדום והמורה אבל אפילו בסדום שכל הדינים היו הפוכים מהשם דבר אחד הם ידעו לשים את הבית משפט בכניסה לעיר אמנם החוקים מתואבים אבל תדע שאם לא תלך בדרכנו פה שלם על זה ביוקר חוקים, היגיון, אל תחפש היגיון. זה החוקים של סדור. מי שלא הולך בחוקי סדור, מערישים אותו כמו המדרש עם אליעזר. וזה, רבותיי, הפסיכולוגיה של כל אדם. אדם, קשה לו להשתנות ולהתגבר על הרצונות שלו ועל התאוות שלו, והקב' הוא עשה לו חסד גדול מאוד כדי לעזור לו ולתת לו דחיפה בעלייה. ומה זה עירת ההונש? שזו מדרגה גדולה מאוד. רבי נחמן מברסלב אומר שאפילו הצדיקים, התלמידי חכמים הגדולים חייבים שתהיה להם עירת ההונש. שזה הדבר הכי חשוב שיש. בשיחות ארן זה כתוב. כי כל אדם מבין שהיצר הרע הוא כמו אש, מושך אותך לכל מיני מקומות שאסור ללכת. הדרך היחידה להתגבר עליו, לזכור מה היה הסוף שלי. מה היה הסוף שלי על ביטול תורה? מה היה הסוף שלי על לשון הרע? מה היה הסוף שלי על חילולי שבת? מה היה הסוף שלי על אלול שהוא בשבילי סתם ימים רגילים? לא חשבון נפש, לא הכנה ליום הדין, לא כלום. הכל אצלו כרגיל. בסופו של דבר, כשהוא מבין מהי מתדין, איך אומר דוד המלך? סמר מפחדך בשרי. הבשר שלו, מרמורות, חידודים חידודים. האיש הכי צדיק בכדור הארץ רועד מאמת הדין. ואנחנו מחייכים באלון. פעם אחד אמר שבתל אביב בשנות השישים, תל אביב! תל אביב, לא בנברק או ירושלים. שהגבי היה מכריז בראש חודש אלול. רבותיי, אלול הגיע. אלול! חצי מהבית כנסת היו מתעלפים. עסקנים וזה, בום, נופלים מתעלפים. אדון משה קום, אדון יצחק קום, מה קרה? אלול. עוד 30 יומיום אדים, לא, אני לא מוכן. מרוב בעלם מבלים, מתעלפים. יש כאן מישהו שהתעלף מראש חודש אלול עד עכשיו? יש כאלה באים לסליחות כאילו זה שירה בציבור. שירה בציבור. אני אסייף לכם סיפור וזה מסיים. היה איזה אחד, מה זה מושחת? חלל שבת, גנב, נוחל. איך אומרים בארץ? סתלבטן, מסתלבט על כולם, מזלזל בכולם. הוא מבחינת ודאית משלם לרשא אל פניו לעבידו. כל שנה שאלול מבצבץ הוא בא, הוא מתקשר אליי. תגיד הרב, מתי מתחיל הסליחות? שבוע הבא, יום ראשון. מה הכתובת בישיבה? תן לו את הכתובת. אני אחר כך הייתי שואל אותו, תגיד, מה לחילוני כמוך ולסליחות? אומר לי, זה מזכיר לי את הילדות, אני מתגעגע על השירים. אני לא רוצה לבוא לסליחות. לא חלילה להחזור בתשובה. השירים יפים. יש פה זמרים עשו מיליונים על השירים האלה. חתן נורא מביאים טופים, עניינים, איזה חינגה, ריקודים, קופצים על השולחנות. מה העניין? אתה צריך להשאיר את השירים האלה ולהתעלף. לב נשבר ונתקן, לוקים לא תפזה. אבל הרבה אנשים, בוא'נה, יש סליחות. איפה? באחד בלילה. כל החבר'ה באים. בחורים ובחורות. עדיף לסגור את המעניין על סליחות. ערבוביה של בחורים ובחורות, מי יודע איזה ייסורי קרט יוצא משם. סליחות זה מנהג. סליחות זה מנהג. להביא בחורים ובחורות צעירים בני עשרים היה לי פעם איזה מקום שזמינו אותי לדבר אמרו לי אחריך יש סליחות דווקא זה היה לא רחוק מפה באתי לשם רואה מקום מלא בבחורים ומלא בחורות אבל כולם חילונים איך באים איזה 200 איש לסליחות חילונים אחרי זה הבנתי למה שיצאתי החוצה אחרי הסליחות אני רואה את כולם עומדים בחוסר צניעות אחרות לבושות נורא ואיוב כולם שם באים למה הגברים באים? כי יש בחורות למה הבחורות באות? כי יש בחורים יצא שכרנו בהפסדנו מביאים אותם לשיר קצת שירים שגם ככה הם לא מבינים את המילים וזה ובסופו של דבר יוצאים שם העבירות של כרת זה נקרא שקפה לא נכונה שקפה לא נכונה זה שמארגן ועדיין מתכוון לטוב רוצה להחזיר אנשים לתשובה רוצה לקרב אותם מביא דרשן ועוד איזה דרשן שמדבר חזק רוב המקומות לא מביאים דרשנים שמדברים חזק זה נגד החוק היום להגיד מחלל שרת מוט יומת עוד יכולים לסקול אותך במקום אני תמיד אומר אם משה רבנו היה קם היום לתחייה באמריקה לא מאמין שהיה בית כנסת אחד שנותן לו את רשות הדיבור. אף מקום לא היום מזמינים אותו לדבר. הוא אומר, אדוני, אתה קיצוני, פנאט. תראה מה כתבת בספר דברים. מפחיד. אתה קיצוני. זה לא מתאים. צריך להיות מתון. היוו מתונים בדין. כבוד הרב, אתה אין אקסטרימס. יש להם מילה מעצבנת. קיצוני, אקסטרים. היו נותנים למשה לדבר? הוא היה אומר להם כמה פסוקים מספר דברים? היו אומרים לגבי, לא יודעים מי זה עכשיו, נגיד שהוא בא בתחפושת, לא יודעים שזה משה. מה הבאת לנו את הקיצוני הזה? עכשיו, פה בארץ, ארגונים שנחזרה בתשובה, מבלי להגיד שמות, היו נותנים למשה לדבר אחוז ממה שהוא דיבר בספר דברים? היו מכניסים אותו בתוכניות שלהם. לא, זה יבריח את התורמים. התורמים כועסים. מה אתה אומר מחלל שבת מוטיומת? ככה שהם אמר. לא, לא, פה אסור להגיד את זה. זה נגד החוק. מה אתה אומר זה, מה אתה אומר את זה? זה אסור להגיד. אבל דרך אגב, וממש בזה סיימתי, כל אלה שאומרים ככה הם כופרים. כי רשי מפורש סותר אותם רשי אומר בפרשת אחרי מות רשי הראשון בא אחד אצל הרופא הרופא אמר לו אל תשתה קר ואל תלך למקום של תחיו מקום קריר ורתוב שמע תכלה אתה יכול לקבל מחלה מסוכן הרופא השני אמר אותו דבר אל תשתה קר ואל תלך למקום של תחיו שמע תחלה כמו פלוני שעשה ככה ומת הראש יאמר איזה משני הרופאים זרזו יותר רק הרופא השני הרופא הראשון כלום גורניש אבק ברוח לא השפיע שום דבר על החולה הרופא השני שהפחיד אותו אמר לו אם אתה תעשה ככה אתה יכול למות זה הזהה אותו, הוא רופא טוב. הרופא הראשון, חסר תועלת. כשאתה בא ואומר לחולש שלך, אל תאשם, זה לא בריא. תודה רבה, גילית לי את אמריקה. שאתה בא ושם את הריאות שלו על המסך עם האור ומראה לו את כל הספר, אומר לו תיפש, עוד שלושה חודשים אתה מת. אשתך תהיה על מנה, ילדים שלך יתומים. כל המשפחה שלך יפקו ויצחקו בגלל האנוכיות שלך. יא בעל תאוות, תתבייש לך, תראה איך אתה נראה. אתה עומד למות, תכתוב צבא. מחורת אשתו אומרת, מה קרה יציק? לא ישנת כל היום היום. די זה, הפסקתי. מי הציל את חייו? הרופא שאמר לו זה לא בריא לעשן הרב שאמר בבית כנסת אסור לחלל שבת תודה רבה גילית לנו את אמריקה אבל זה שאמר מי שיחלל שבת יסבול על זה לעד ולעולמי עולמים 20 איש בבית כנסת שבת הבא כבר לא מחללים. ואין אחד שיכול להגיד את זה יותר מעדות של בעל ניסיון יותר ממני. הסרט שאני עשיתי זה עיזה אנשים. אלפים פה בארץ כתבו שמיד הם יהיו שומרי שבת. אי אפשר לספור, אלפים. במקום. במקום. היה לי סמינר בלוס אנג'לנס עם הרב יצחק פאנגר לפני 15 שנה. אמרתי לו, אני יכול לתת לך עצה? עכשיו אתה הולך לתת דרשה על שבת בעברית ואני הולך לתת דרשה על שבת באנגלית. שבת אחרי צהריים. אנחנו יושבים בסבודה שלישית. שימו לב איזה נס קרה פה. הוא אומר לי, כן. עכשיו, שבוע לפני זה היינו בניו יורק. אני והוא. והוא אומר לי, וואו, כל כך הרבה דרשות ועבודה ובקושי חוזרים בתשובה. לא היה נעים לי לענות לו ליד כולם. שתקתי. עבור שבוע אנחנו עכשיו בלוס אנג'ליס. שעת כושר הגיע. אמרתי לו, אני יכול לתת לך יצאה? הוא אומר, כן. אני אומר לו, תגיד את כל הדרשה שלך כרגיל, רק שני דברים תוסיף בדרשה, ותראה את ההבדלים. אמרת לי לפני שבוע של כושר חוזרים בתשובה, אם אתה מוסיף את השני דברים האלה לדרשה שלך, ים של חוזרים בתשובה יהיו לך. מה? תגיד שהעונש על חילול שבת יותר גרוע מהעונש על רצח? ותגיד שמחלל שבת דינו בשמיים כגוי לכל דבר. הוא לא נחשב בעיני ה' ליהודי. הוא מסתכל עליי עמום. אמר לי, השתגעת? בארץ לא מרשים לנו להגיד את המילה הונש. רוצה שאני אגיד כאלה דברים? אמרתי לו, א' רק לא בארץ. ב', שבת עכשיו, אין מצלמות. וג', אם מישהו יתלונן עליך, אני לוקח על עצמי את כל האחריות. תגיד שאני הכרחתי אותך להגיד חושב, חושב, מתלבט ככה זה שלושים שניות תאמינו לי שהוא אמר את זה רק בגלל שלא הנעים לו מני הוא לא קיבל דעתי אבל כבר לא הנעים לו מני ואז מה קרה? הוא הלך ודיבר ואני הלכתי ודיברתי ונפגשנו במלאב המלכה ונותנים את המיקרופון לאנשי הסמינר ובסוף קם איזה קבלן עשיר, אשתי רוצה להגיד משהו. אשתי, קמה איזה אישה מגונדרת, תפסה את המיקרופון, בעלי כבר שנתיים בעל תשובה, זה אבא שלי דתי כל החיים ממרוקו, בין בעלי לבין אבא שלי כל שבת, כל שבוע, שבת, שבת, שבת, לא שקלתי אפילו להיות שומרת שבת. אני לוקחת בשבת האוטו עם החברות, מכינה לבעלי את האוכל, שמה לו טפלטה ונוסעת כל השבת עם חברות. כל הסמינרים והדרשות שבעלי היה, גם אני הייתי. הוא חזר בתשובה ואני נשארתי ככה. אבל שני דברים שהרב פאנגר אמר עכשיו בדרשה, כל כך זהיזהו אותי, שאני מיד מקבל את עצמי לשמור שבת 100%. ואם הייתי יודעת את זה קודם, מזמן כבר הייתי נהיית שומר את שבת. שני הדברים שאמרתי לו הציטטה. הוא יושב איתי בשולחן, ככה תפס את הראש, אומר, וואי, איזה סיעת הנשמעיה יש לך. זה המילים שלו. אמרתי לו, מה פתאום, זה לא קשור אליי בכלל. אני אמר לך מה שכתוב בתורה אם השם כתב את זה בתורה הוא רוצה שכל יהודי ידע מה היה הסוף שלו אם הוא יהיה מחלן שבת מה זה צחוק מה השם סתם כותב דברים זה מה שיהיה מי יכול לקחת על עצמו אחריות לא להגיד לאנשים מה היה הסוף שלהם רופא לא יגיד לבן אדם שיש לו סרטן ייתן לו למות בלי טיפולים זה רופא זה האישה הזאת חזרה בתשובה, כעבור חודש הזמינו אותי בבית שלהם בלוס אנג'לס לתת דרשה, הביאו מעל 200 איש, קטרינג באלפי דולרים, יש להם מגרש טניס, הוציאו את הרשת, 50 מכוניות חונות על המגרש טניס ועוד 100 מכוניות על הרחוב. הזמינו את עובדי משרד החוץ, השגריר, לא יודע מי, לא הזמינו. ומאז ועד היום, 15 שנה, הבית הזה הוא בית ועד לדרשות, אין דרשן פה שבא לאמריקה שלא דיבר שם וכל פעם הם מארגנים ומביאים ומביאים קייטרים וכולם רוצים לבוא, זה שלום ברמה מי יודע כמה כבר חזרו בתשובה עד היום מהבית הזה? מי יודע? רק השם יודע. אולי מאות, אולי אלפים, לא יודע. 15 שנה. היו שם עשרות רבות של דרשות של כל מיני דרושנים. בוואלי, בלוס אנג'לס. וזה מהשני משפטים שהוא אמר בשיעור. עכשיו תחשוב על כמה תשובה נמנעה עד היום שלא אומרים את זה פה בדרשות. אולי היה לנו עוד 100 אלף בעלי תשובה היום, אולי 500 אלף, לא יודע. כי בסופו של דבר, מה בן אדם מבין? כמה יעלה לי התענוג הזה. לא משתנם. לא משתנם גיהנום בשביל רבע שעה נעה. לא משתנם כרת בשביל חצי שעה נעה. לא משתנם לאבן את כל העולם הבא בשביל איזה יום יומיים של תאוות מטופשות. ואם הזעם יזכיר לעצמו את יום המיטה, כמו שהגמרה אומרת, יש סיכוי שהוא יימנע מן החטא. ומי שנמנע מהחטאים, מרוויח בגדול. איך אומרים החילונים? אם הייתי יכול, הייתי מוסיף את המשפט שלהם לפרקי אבות. צוחק? מי שצוחק אחרון. בזמן קרב, מתאגרף א' מרביץ למתאגרף ב' לאורך כל הקרב. צוחק, מנפנף לקהל, ההועדים שלו, המסכן השני, רק כגרופים חוטף. נופל, קם, נופל. בסוף, המתאגרף המובס נתן לו, בום, איזה פצצה לפנים, ההוא נפל, התאלף. בסוף הקרב שנותנים לזה את הגביעה יש מישהו שמחר יזכור שהוא נתן לו 500 אגרופים וזה רק נתן אגרופ אחד בסופו של דבר בהיסטוריה זוכרים מי זכה בגביעה צוחק מי שצוחק אחרון אנחנו שומרי המצוות שווה לנו, שווה לנו להקריב, שווה לנו לקבל חוותות, שווה לנו שמבזים אותנו, שווה לנו שאנחנו מוגבלים בדברים מסוימים, שווה לנו. החשבון בנק בעולם הבא גדל כל שנייה. צוחק? מי שצוחק אחרון. אז אם מעלה שחוקפינו, אז הולשוננו רינה רינה זה שמחה שמרוב שמחה אתה רוקד עושה דברים מטופשים כמו שדוד המלך רקד לפני הארון אשתו מאמרה לו מה זה לא ראוי שמלך ככה יעשה דברים מטופשים מסכנה ניתן קרה רק על זה כל החיים שלה אבל מראה לך שהשמחה שלו הייתה כל כך אמיתית שאדם שמח הוא לא יכול לשבת כמו פסל. הוא קם, רוקד, קופץ. עכשיו אחד זכה בלוטו, רץ ברחובות. ראיתם את ההועדה כדורגל המשוגעים האלה? אם עכשיו איזה שחקן באט לחתיכת סמרטוט ונכנס לרשת, מוצאים את החולצות, קופצים על הגדר כמו בבונים. מה קרה שהם כאלה משוגעים? זה מה שיש להם בחיים. זה מביא להם שמחה. הכל כמובן זה דמיונות. אבל זה מביא להם כזה שמחה שמוכנים לקפוץ מקומה עשירית. רץ ברחובות, כמו משוגע. מה אתה עושה? טוטוטוט. מה זה? אתה לא נורמלי, אתה יותר יורה מקוף. בעוד יומיים, כשהוא יראה את הוידאו, איך הוא יתנהג, יגיע זבושות, רק שלא יפרסמו את זה. אבל מה גרם לו ככה לרוץ? פרט של שמחה. זה מה שכתוב. אז עם מלאסה חוקפינו. דרך אגב אנחנו השומרי מצוות, אלה שיושבים פה בישיבה הזאת על כל שעה שיושבים ולומדים היינו צריכים לרוץ פה ברחובות ולצרוח אשרנו מה טוב חלקנו מה אתה כזה שמח? למדתי עוד שעה תורה אבל התרגלנו נו בסדר אני לומד יש הרבה לומדים כי אין מה לעשות כבוד הרב, מצב פה בטטה, אין עבודות, אין כלום. גם ככה, אם הייתי עובד כמה כבר הייתי מרוויח, אין סיכוי פה לעשות דירה. אז עולם הזה אין לי, אין לי. לפחות אני אלמד, יהיה לי עולם הבא. ברירת מחדל. פו, חביבי. גם אם הם מציעים לך מיליון דולר ליום, היית צריך לבחור בתורה. איך אומר חכם בן ציון בזיכרון הדסה? מה הוא כותב שם? הוא כותב שלפי כמה כסף שבחור ישיבה מוכן לקבל כדי לבטל תורה, לפי זה כך יהיה השכר שלו בשמיים. אם נכנס איזה קבלן עבודות עכשיו, אני צריך שלושה פועלים, אני מוכן לשלם כפול, במקום 50 שקל לשעה, 100 שקל לשעה. אני צריך אתכם רק להיום, אבל תרשב לא מתגמרה עכשיו. קם איזה אחד מיד, אני בא. כמה שעות עבודה? 10 שעות. עשר שעות מאה שקל ליום אלף שקל ביום וואו איך הוא שמח מה עם העשר שעות תורה כל שעה שישים אלף מצוות הפסדת שש מאות אלף מצוות בשביל אלף שקל על זה הוא לא חושב לא הוא אומר באלף שקל אני נדמה על נמד עוד תורה אבל עכשיו היה לך היתר לבטל תורה לא מי שיש לו מה לאכול היום ודואג אם מחר לא יהיה לו, הוא קטן אמונה. עכשיו יש לך להיום, שאף תלמד. מחר השם ידאג לך. אבל כמובן שאין לו ביטחון, אז הוא מיד סוגר את הגמרא, רץ. הוא מה אומר לחבר שלו, בוא גם אתה, לא, לא. טוב, לך ניתן 120 שקל לשעה. לא, לא. 150, אל תגיד לו. 150, לא, לא. 200! אני צריך פועלים, תבוא. 200 תיתן לי? כן. אוקיי, אני בא. הראשון מכר את התורה בעד 100 שקל לשעה, השני בעד 200 שקל לשעה. השני מקבל שכר כפול בעולם הבא על כל שעת תורה שלו. כל הרשמוך עושה באותו יחס. אלפי שעות תורה, זה מקבל כפול מזה, שימו לב. כל שעה של זה זה חצי שעה של זה, בחשבון הכללי. יש שם תלמיד שלישי, לא מוכן. נותן לך 300 שקל לשעה, תבוא, לא מוכן. 400, לא. שמע, אני חייב עוד פועל, אין לי ברירה, תעשה לי את זה. תעשה טובה, תבוא, רק היום. 500 שקל לשעה, מוכן? בסדר, אני בא. 5,000 שקל בסוף היום, אין בעיה, תבוא. זה התורה שלו שווה פי חמש מהראשון. ויש את התלמיד הרביעי, תציע לי מיליון דולר לשעה, אני לא בא. תבוא, נו, אתן לך אלף שקל לשעה, תבוא, לא בא. אלפיים, לא בא. הוא כבר עכשיו מנסה אותו. חמשת אלפים שקל לשעה, תבוא, לא בא. הכסף והזהב הוא כולו של השם, לא חסר לו כסף. אין מציאות שאני עכשיו אבטל תורה ויהיה לי מזה ברכה. אין כזה דבר. כמו שאין מציאות שאני אקריב עבור השם והתורה והאמת ואני אפסיד מזה זה לא יכול להיות מי שחושב ככה הוא כופר מי שחושב שאני לא אתחתן עם הפרוצה הזאת עבור השם שאמר שאסור להתחתן עם כזו אישה ובגלל זה אני אפסיד הוא כופר מי שחושב שאני עכשיו נמנע מלגנוב ולכן אני תפרן, אז אני אני בגלל שאני לא גנב. אחי עשיר בגלל שהוא גנב. כולם גונב. אבל אני לא רוצה לגנוב, לכן אני אני. זה כופר. מי שמדבר ככה הוא כופר. בגלל שאתה צדיק ולא גונב, אז השם גזר עליך עניות? זה מה שאתה חושב? אלא אתה היית עני גם אם היית גונב זה היה הולך על המנוע והדברים אחרים, על מחלות כי ככה השם אמר שזה טוב לך אבל זה ודאי לא מזה שאתה לא גנב אני סוגר תחנות בשבת אני מפסיד 5000 שקל כל שבת רווח אתה כופר אין כזה דבר להפסיד מלסגור את החנות בשבת. איך ייתכן שהשם יתקעל לך סכין בגב על זה שאתה מקריב את כל התאוות בצע שלך לממון עבורו? עבור האמת של התורה, מתגבר על היצרים שלך, אוכל את הלב העיקר לא לעבור עבירה, ובסוף יתקעו לך סכין בגוף? מה זה חברי הכנסת? אני מתחייב והכל עושים הפוך. מה השם הם כמו אלה הרמאים פה שיושבים פה בממשלה? אס וחלילה ואיזה חרדי לצערנו הרב לא חושב ככה אתה יודע כמה יכולתי להרוויח אם הייתי עושה ככה וזה אסרור בהלכה מה זה היית יכול להרוויח מה אתה חושב שאתה תפסיד מזה שאתה שומע בקול השם? ואמר הרב משה פיש זה צל ריבונו של העולם כל מה שאני עושה עבור התורה ועבורה ויעלה לי כסף בבקשה ממך אל תחזיר לי את הכסף הזה אני יודע שאצלך אי אפשר להפסיד משמירת מצוות ואתה מחזיר לכל אדם את כל מה שהוא הקריב עבור האמת אני מעכשיו מבקש ממך אל תחזיר לי את הכסף אל תחזיר לי את הכסף שהפסיקו לתת לי בגלל שדיברתי דברי אמת אל תחזיר לי את הכסף שיכולתי לגנוב ולא גנבתי ואתה רוצה לתת לי את זה בדרך אחרת כשרה לא רוצה אני רוצה לשלם מחיר עבור זה שעמדתי בניסיונות אני רוצה לשלם על זה אני לא רוצה לחזיר כמה כאלה יש? כל הדרשנים מה אומרים? מה אתה חושב שאם תיתן צדקה תחזיר? לעולם אין אדם מעני מן הצדקה. אתה חושב שאם לא תלך עם הגויה תפסיד? בזכות זה יהיה לך בחורה צדיקה, איך אומרים, ממירת שמיים. זכית על זה שעמדת בניסיונות. אבל אם בא בן אדם ואומר, רבונות של העולם, אל תגמול לי בעולם הזה כלום. לא רוצה את הכסף הזה בחזרה ולא רוצה שתיתן לי אישה בזכות זה שלא נכשלתי בניסיונות. אל תיתן לי כלום. לא רוצה שום דבר בעולם הזה על זה שנלחמתי עבור האמת. אני רוצה להפסיד. כמה עלה לי? אלף שקל? חמשת אלפים? מאה אלף שקל? תודה. אל תחזיר. מה? מה אתה מדבר? אני לא רוצה שתפסיד בזכות זה שאתה שומע בקולים. אני כבר הרווחתי. זה מדרגה גבוהה מאוד. זה יכול רק להגיד אדם שהוא מוותל את עצמו, גמחו, אני לא קיים, זה לא משנה מה יהיה לי, מה תיתן לי, אני לא עושה, לא אכפת לי כלום. העיקר, תן לי לשרת אותך עוד יום. תן לי להיות עבד נאמן. עבד לא מבקש, מה תיתן לי, שאני אצא, תיתן לי, לא תיתן לי, תגמול לי, כל מה שקנה העבד קנה רבו, במילה הקולו שלי, אני לשירותך. היא רצון שאנחנו בעזרת השם כולנו ובלי יוצא מן הכלל ואלה ששומעים וישמעו מחר וכולי נזכה בזכות זה הדברים האלה להתחזק בעירת שמיים בתיקון המידות, בתיקון ההשקפה, וניכנס ליום הדין זכאים ולא חייבים. רבי חנניה בן הקשע אומר, חצה, כי אני לא יכול לזכות בישראל, לפיכך ירבה להם תורה ומצוות שנאמר, אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויעדיר. אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן אמן אבי נוער, אבי נוער, אבי נוער.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









