מליונים שמעו רק אחד הגיע
A rabbi argues that the world's existence depends on Jewish people studying Torah, linking biblical inconsistencies to divine conditions. He attacks Israeli political parties for opposing Haredi influence while ignoring real issues, and warns that rejecting Torah will trigger apocalyptic consequences including nuclear war with Iran.
Chapters
ערב טוב, כבוד להגיע הערב כאן לדימונה, בכנסת היפה הזה, בכנסת חלה זה, רק בנו אותו. ברוך השם, כן, ירבו. אנחנו לפני פרשת יתרו, פרשת מתן תורה, הסרט הדיברות, פרשה שמתחברת לסוף הפרשה הקודמת בשלח, איך שבני ישראל יוצאים ממצרים, מיד מגיעים המלאק. באמת זה מאוד מעניין, היום בעידן התקשורת, כל דבר שקורה בעולם תוך שנייה יודעים את זה, כן? מיד זה כבר עולה על המסכים. לפעמים אפילו פחות משניה, עוד לפני שזה קרה כבר מפרסמים. יש עיתונאים, מקבלים את הידיעה כמה שניות לפניהם, מפרסמים ואחרי דקה זה קורה. כדי שהם יהיו הבלעדיים. אבל אז, איך ידעו המלאק להופיע? איך הם ידעו? התשובה לכך היא בדברי רחב אל יהושע, על המרגלים שיושע שלח לרגל את הארץ לפני שבאים לקבוש את הארץ צריך לראות נגד מי מתמודדים. לא לשכוח שלקח שבע שנים מלחמה לקבוש את הארץ. וזה עם סיוע משמיים. זאת אומרת, שה' בעצם עושה הכל. כי זו הבטחה אלוקית לאברהם, ליצחק וליעקב, שלזרחה את אין את הארץ. ועכשיו נכנסים וכובשים את הארץ שבע שנים מלחמה. עם שבע עמים. ועוד שבע שנים לקח לחלק את הארץ. היום, היום חלקים את זה בחודש-חודשיים, עם לייזרים, עם מדידות, לוויינים, כן, קלה קלות. אבל אז בצורה פרימיטיבית, צריכים למדון עם חבלים, מכאן לכאן, לשרטט מפות. זה סיפור, שבע שנים לחלק. שבע שנים מלחמה, שבע שנים לחלק. 14 שנה עד שהתיישבו סופית. אבל כשבאו המרגלים לרחב, הרי הכל מתחבר כמו פאזל. בתורה, הנביאים כתובים, הכל מתקשר להכל. זה מה שכתוב במשפטי השם אמת, צדקו יחדיו. מה זה צדקו יחדיו? כשאתה רואה את הכל ביחד, אז אתה רואה את האמת, את הצדק. כשאתה רואה קטע, קטע, קטע, קטע, אתה לא יכול לראות כלום. זה נראה לא מובן. כשאתה רואה את כל התמונה, אז אתה מבין. זה מה שכתוב משפטי השם אמת, צדיקו יחדיו. אז באמת זה דבר מעניין, שבאו המרגלים, מה אמרה להם רחב? כל הארץ, כל הארץ שמע מה השם עשה לכם שם במצרים. כולם כאן רועדים עמכם. כולם כבר יודעים את כל מה שקרה לאימפריה המצרית. זאת אומרת, השמועה היא כבר התפרסמה בכל העולם. המדרש אומר שכל העולם קפא. ציפורים, העצים, הכל, לא זז שום דבר. ושגם הסתכלו לשמיים וראו מן מחזק הזה מה השם עושה להם. שכולם יבינו מי זה העם היהודי, העם העברי, כן? זאת אומרת, כולם כבר ידעו, שעם ישראל, הוא עכשיו בשיא גדולתו, הוא יצא מעבדות לחירות, הקב' הוא פתח להם את הים, ומיד מה קורה? מיד המלאק מופיעים. פלא פלאים, כי אם אנחנו רואים, איך מתחילה הפרשה, והאשמה יתרו. כהן מדיאן, מי זה יתרו? האפיפיור. האפיפיור של הדור. האם זה לשווח יאמר או לגנאי? זאת אומרת, הוא מורש של עבודה זרה. החז'ל אומרים, אין עבודה זרה שלא היה בקיבה. הוא כל פעם היה עובר לעבודה זרה אחרת. היית חושב, זה אדם לא יציב. פעם הוא מרוקאי, פעם הוא חבד, למחות, אה, אם הוא ברסלב, כל יום קופץ לאיזו קבוצה אחרת. לא יציב. יש כאלה היום, בעלי תשובה מבולבלים. כל שני וחמישים מחליפים קו. אין להם עמוד שדרה, אין להם רב אמיתי, אין להם יסודות. אז הם כמו עלה ברוח. עלה שמתנתק ממקור החיים שלו, אז הוא כבר לא בשליטה. איפה שהרוח תיקח אותו, לשם הוא הולך. מי שמחובר לשורשים, הכוונה לאבותינו, להשקפה היהודית האמיתית, הוא לא אף ברוח ככה, כמו עלה נידף, אלא יש לו יסודות. אז היינו חושבים שזה לגנאי, אבל מדברים על זה לשווח. איזה שווח יש לאדם שניסע את כל העבודה זרה בעולם? התשובה היא, הוא מחפש אמת. הוא עסוק בלחפש את האמת. הוא ניסע את הדת הזאת, ראה שזה לא מסתדר. עבר לדת הזאת, ראה שגם שם זה בלוף. נכנס לקט הזאת, גם שם לא הולך. אבל בינתיים הוא לומד את כל העבודות זרה, כל העבודה זרה. מתלהב, מתלהב, מתלהב, בסוף מבין, זה לא זה, זה לא האמת. אז הוא כל הזמן עסוק בחיפוש האמת. עד שמצא בסוף את האמת. לא רק שמצאת האמת, זכה גם להיות החותן של משה רבנו, האיש הכי חשוב בעולם. האדם הכי חשוב בהיסטוריה, משה רבנו, התורה נקראת על שמו. זכרו תורת משה עבדי, הוא זכה להיות החותן שלו, מה זה עניין של מה בכך? זאת אומרת, משה מתחתן עם גויה בת של האפיפיור, הלוף של עבודה זרה. כמובן, הוא גייר אותה. אז הגיור היה כלי קלות. זה עניין של דקה. את מוכנה להצטרף לעם של אברהם, יצחק ויעקב, לאלוקי ישראל? להאמין באל אחד? להאמין בעיקרים של היהדות? אין עוד יהדות, עוד לא ניתנה התורה. אבל עיקר הגיור הוא ללכת אחרי הקב' ברוך הוא באש ובמים. זה הגיור. או שאת מרוצה להמשיך עם האלילים במדיין. אני איתך ועם השם בישוב המים. טוב, גמרנו. עכשיו כבר עברייה קשרה. במעמד הר סיני, הרי כולם התגיירו במעמד הר סיני. כולם, במיוחד כשפרחה נשמתם, כולם מתו לכמה שניות, והמלאכים החזירו להם את הנשמה לגוף, והם כביכול נולדו מחדש. זה הרגע שעכשיו קראתנו, היום הזה נהיית לאם, ככה כתוב בתורה. אז נהייתם היום לאם, בנים אתם לאשם ולוקחם. אז עכשיו, המלאק מיד שמש שבני ישראל יצאו ממצרים, מיד הוא מופיע, צבא המלאקי. איזה עניין יש לו איתנו? לכאורה זה תמוע, מלאק, רוב המלחמות בין העמים זה שיש לך גבול משותף. הנה, ראית מה עשו פה בשביל אוקטובר. הם קרובים לגבול, לעד גבול, בשנייה יכולים לפרוץ את הגבול ולהפתיע. בדרך כלל זה שנאה בין מדינות שכנות, איראן-יראק, מלחמה של שנים. מדינות שכנות, רבות ביניהן על גבול, על אברכות, על כל מיני דברים, כן? הנה עכשיו תראה, סורים נלחמים עם הדרוזים, נלחמים עם הקורדים, הטורקים נלחמים עם הקורדים, זה הכל עמים סמוכים. למשל, לא תמצא עכשיו איזו מדינה אירופאית שתרצה לצאת למלחמה ביפן. מה לנו וליפן? או הודו? מה לנו ולהם עכשיו לצאת איתנו למלחמה? זה לא כל כך מצוי. והמלאק תמיד מפתיע אותנו ותוקף אותנו בדרך. מה העניין הזה של בדרך? אשר קרחה בדרך. מה זה קרחה? החז'ל אומרים, בל קרר אותך בעבודת השם. זה התפקיד שלהם, זורק את עצמו להמבט של רותחים, מים מבעביים רותחים, הוא קופץ לתוך המים והמים מתקררים, אבל הוא נשרף. לא משנה, העיקר שאני אקרר. מי העם הזה היום בעולם? מי יודע? מכל העמים בעולם. יש רק עם אחד שמוכן לעבור את כל הסבל האפשרי שבעולם כדי לצייר את העם היהודי. מיהו? תסתכלו על כל העמים. יש לך אלפי עמים בעולם. אלפים של עמים. תעבור אחד אחד, רובם שונא ישראל. רובם ככולם. יש מדרגות שונות בסינת ישראל. אבל רובם שונא, כל המדינות הערביות, זה 22 מדינות, כולם שונא ישראל. האירופאים, כמעט כולם שונא ישראל. עוד מדינות באפריקה, כמעט כולם שונא ישראל. דרום אפריקה, בנגלדש, מדינות, אוסטרליה, נוזין, גם אלה שונא ישראל. כמעט כולם שונא ישראל. סינים. מקור הרוע שבעולם זה הסינים. הם מאכילים את האיראנים, הם שומרים אותם בביזנס כבר 50 שנה. זאת אומרת, כמעט כולם שונא ישראל. אבל יש רק עם אחד שמוכן לעבור את כל הסבל האפשרי בעולם, והשמחה שלו והקיום שלו זה בזה שהוא מצליח לצייר את העם היהודי. מי זה העם הזה? בדיוק. העם המדומה, העם המומצא שנקרא הפלסטינאים. זה מאוד מעניין, כי בתורה כתוב בכללות, ואני אקניהם, מה כתוב שם? בלא עם. באחרית הימים, אני אשלח לכם עם שהוא בעצם לא עם. זה עם מזויף, והוא יעשה לכם הכי הרבה צרות. זה העם היחיד שעכשיו הם באוהלים, בקור, שטפונות, בוץ בכל מקום, אין ביוב, אין שירותים, יש אוכל, למחורת אין אוכל, בלתי נתפס. ואם תעבור עכשיו אחד אחד מהם ותגיד לו, תגיד, נו, השתלם לכם השביעי באוקטובר? אם עכשיו אפשר לחוץ על כפתור ולחזור אחורה לשישי באוקטובר, הייתם מסכימים? שתגורו בבילות שלכם, בבנייני פאר באזה, וכל מה שהיה לכם, חנויות ועסקים, והייתם באים לעבוד בישראל ב-800 שקל ליום, ללא מיסים. גן עדן היה לכם. אתם הייתם מסכימים לחזור לשישי באוקטובר, אבל אף יהודי לא היה נהרג? אף אחד לא היה אומר כן. אפילו לא אחד. אתה היית אומר לה, וכל הסבל שאתם עוברים עדיין אתם לא מתחרטים? אין להם שום חרטה. ולמה זה? בגלל שכל מהות קיומם זה רק להזיק לעם ישראל. אין להם, אחד מהם אמר, אם תיקחו לנו את הנשק זה כמו לקחת לנו את הנשמה, את הלב. אין לנו למה לחיות. זה דבר מאוד מעניין. אין לנו למה לחיות. וזה העם היחיד, וכשאני אומר שהם יותר גרועים מהנאצים, לפני אנשים לא מצליחים להבין. תגיד שהם אותו דבר, תגיד שזו נבלה וזו טריפה, אבל למה הם יותר גרועים מהנאצים? אז אני מביא ראייה שאין עליה תשובה. אני אומר כי קח איזה נאצי שלא תרצה. תגיד לו, יש עכשיו מאה אלף יהודים בתוך תא גז גדול מאוד. ברגע שתלחץ על הכפתור על הקיר, כל המאה אלף האלה תוך שתי דקות נחנקים מהגז ומתים. אבל אתה מאבד את היד שלך. אותו האנס, אותו אדולף. מאה אלף אתה עורק בדקה, אבל לא תישאר לך יד. היד שלוחץ על הכפתור נשרפת. זהו, ירדה לך יד. מפה ועלה, תסתדר עם יד אחת. אין גרמני אחד שהיה מסכים כזה דבר. ואם אתה מביא את הפלסטינאים, הנאצים האלו, אתה אומר לו, עכשיו אתה יכול להרוג 100 אלף יהודים בתל אביב, אם תלחץ על הכפתור והולכת לך יד, הוא צוחק, מתגלגל, מצחוק. מה יד? מה יד? אני רוצה להביא גם את העשרה בנים שלי, את כולם נקפוץ יחד לאש. מה זה ילך לי יד? מה, אתם צוחקים עליי? מה זה יד? אני בשביל להזיג... עזוב 100 אלף יהודים. מניין, עשרה. הנה השרה בתוך החדר, אתה מוכן להישרף יחד איתם? מה אתה שואל? זה לא מה שאנחנו עושים כל יום. באים, דורסים, והיהודים שאירו בנו ויארגו אותנו, אנחנו מבינים שלא נצא משם חיים. זה העם היחיד שמוכן להקריב את כל ההקרבות האפשריות, יסורים, מוות, מוות של הילדים שלהם, הפסדי ממון, מה שלא יהיה. כדי לראות את העם ישראל סובל. וזה המלאק. וזה המלאק, וכתוב, ראיתי בגאון מבילנה, שבסוף העם הזה, שהשם אומר, הוא מורכב מארבעה עמים, ואחד מהם זה המלאק. ויש בהם המלאק, רבותיי. מצד שני, יש ביניהם, יש ביניהם הרבה יהודים גם. איך זה ייתכן? מאז קום המדינה, אני שהתחלתי לתת דרשות לפני 30 שנה, הנתונים היו ש-60 אלף נשים יהודיות נסרות לערבים בכפרים ובשטחים. חלק בתוך ישראל כביכול, וחלק מעבר לגבול. ובממוצע, כל אחד מביא, נגיד, עשרה ילדים. היום זה 30 שנה אחרי זה כבר, לצערי נועריו הרבה יותר, בדור האינטרנט והטיק טוק והוואטסאפ, שכולם מדברים ישירות, והיא מכירה את המלצר במלון. אני הייתי פעם באיזה סמינר, באיזה מלון מסוים, וראיתי שכל המלצרים שם הם מהיישובים של הערבים, ובהתחלה חשבתי שהם ישראלים. פעם שאני הייתי ילד, נער, מיד היית רואה את ההבדל בין יהודי לערבי. זה מיד היה ברור. היום הם כבר מאוד מודרניים. ג'ל בשערות, עיניים ירוקות, אהו יש לו הגיל. זאת אומרת, אתה כבר לא... וגם חלק מהם מדברים במבטא 100% ישראלי. והרבה יהודיות נופלות בידיים שלהם. כי יש להם המון המון כסף, במיוחד פה בתוך המדינה, מכוניות רולס רויסים ולמבורגיני ופררי ומרצדסים ובילות משגעות פה בצפון. המון המון כסף, אתם צריכים לזכור, הם לא משלמים מיסים, הם לא משלמים מעם, לא משלמים מס רכוש, הם לא מקבלים אישורי בנייה, הם לא צריכים אישורי בנייה, הם לא צריכים שום ביקורות, הם עושים מה שהם רוצים, זה המערב הפרוע פה. עד עכשיו, עד הממשלה הזאת, גם לא הורידו להם מבנה אחד עד היום, שהוא לא חוקי. תופסים אדמה ובונים בניין. עכשיו התחילו להוריד להם כל מיני מבנים. לא יודע איך זה התפתח, כי השמאל לא כל כך מוצא חן בעיניו. עד לפני כמה זמן לא היה להם חשמל. בית שבנו בלי יתר, חברת חשמל אסור לה לתת חשמל. העבירו פה חוק השמאלנים לתת להם חשמל. נכנעו להם. הם קיבלו חשמל בכל המבנים הלא חוקיים, אבל החיים שלהם זה שוויץ. שוויץ. בכל אופן, עכשיו שדיברנו על כל זה, תראו דבר מאוד מעניין. איך המלאק הגיע מיד ביציאת מצרים? הרי זו התאבדות. מה, אתה לא רואה שהקב' עכשיו בשיא גבורתו מנחית על המצרים מכות שאף אחד לא שמע? אתה לא פוחד שיורידו עליך עכשיו ברד? או מקת בכורות, או כל מיני מקות, אשלחו עליכם חיות שיוכלו אתכם חיים. הרי מה, אתם חושבים שהקבוצה שברחו, שעזר ליהודים עם המצרים, הוא לא יעזור להם נגדכם? זה הרי רק טיפה שיחשוב כזה דבר. זה עכשיו, עם ישראל הוא בסיטי פרטו. אז מה אתם מופיעים? התשובה, אנחנו ברור לנו שנמות. אבל זה שווה את כל ה... זה כל הכיף שבעולם. אנחנו, תפקידנו, לקרר את עם ישראל, אשר קרחה בדרך. ויזנב בך כל הנחשלים אחריך. ואתה עייף ויגאה. מה זה עייף ויגאה? עייף, יודעים מה זה. עבדת היום פיזית קשה, אין לך כבר כוח להתכופף, מרוב שאתה עייף. נרדם בישיבה. מה זה יגאה? יגאה זה מבחינה מנטלית. מה יותר גרוע, להיות עייף פיזית או מנטלית? מנטלית הרבה יותר גרוע. כי פיזית עם כל הכאב, שוואו, אני קושיקה, לסוף אתה משתחרר. פתאום האנדרנלין חוזר לך לגוף. אבל נפשית זה מצב דיכאוני. אתה מיואש, אתה נמאס לך, אין לך חשק. אין לך חשק לקום בבוקר, לבוא לבית כנסת, או ללכת לפתוח תחנות. יצא לך חשק לחיות. זה נקרא יגאה. עכשיו שאתה במצב כזה של עצבות ודיכאון וכולי, מה קורה? מיד קופץ עליך סתן. זו הזדמנות. מיד מגיע המלאק. עכשיו תשמעו דבר מדהים. כשאסף חיפש את יעקב 34 שנים לרצוח אותו, 34 שנים יעקב בורח לו. אמרתי לזה, חד מיואש השבוע, אני אומר, אני משתמש בזה הרבה, בדוגמה הזאת, כי אין עליה עוררין. יש לי הרבה מסכנים ומדוכאים, כל שעה באים לי כמה. זה לא נתפס מה שהולך. הרבה מהם אנשים שהם גם צדיקים, עבדי השם, שכבר נגמר להם הכוח. יש להם צהרות, זה זרקו לו את הילד מהבית ספר, ואת הילדה, והוא באמצע גירושין, ונטפלו אליו, והממשלה, למה אין לו כבר כוח להילחם בכל החזיתות? הוא נשבר כבר. אז הוא מתחיל ככה לדבר דברים שאתם יודעים, אסור לשפוט אדם בשער צערו, אבל זה נשמע לפעמים ככפירה, כחוסר אמונה, כמשבר באמונה. אז עכשיו, אם הוא מגיע אליך, סימן שהשם עכשיו מצפה ממך להציל, להשיב לו את נפשו. אתה לא יכול ככה בשתי דקות לחפף אותו. אתה חייב לשבת איתו שעה, שלוש, יום, יומיים, שבוע, עוד שיחיו, עד שאתה רואה שהוא חזר לו החיות. זה ממש פיקוח נפש. פיקוח נפש של הנשמה הוא יותר חמור מפיקוח נפש של הגוף. כי אם הגוף ימות והלך לגנדן, לא נורא. אבל אם הנשמה תמות, זה נורא מאוד. הנפש, צריכים להציל את הנפש, לכן גם כשבא אני, לבקש צדקה כתוב שנותנים לו לפי מה שהוא היה רגיל. אפילו סוס ללכת לפניו. סוס במילים של היום זה מרצדס. כי לכולם היה או כלום או חמור. חמור זה אוטובוס. אוטו מצ'וקמק, מפורק. סוס זה רק לאנשים החשובים. מה זה סוס? רכב על זה גבירים, שרים, מפקדים. מי היה לא רוכב על סוס? לא האנשים העניים. אז עכשיו בא לך אני, נפלתי בן חסאי, תראה היה לי סוס ככה, ערבי, גזעי. אל תדאג, משה, אנחנו נארגן לך סוס חדש. מה עכשיו חדש? יש לנו עכשיו ראש לארגן לו מכונית חדשה? קח אוכל, קח קצת אוף, קצת, קצת לחם לשבת, תפחי אדמה, אורז, נדאג לך שהילדים לא יגבעו ברעב, מה עכשיו צריכים להביא לו סוס? זה מה שה' מצפה, זה ההלכה. מה לעשות פה? לעשות פה שהעוני של הגוב והרעב והחוסר אוכל וזה, זה בעיה קטנה פה. הבעיה היותר חמורה זה הבעיה הנפשית. הצער הנפשי שיש לו, שהוא התרגל לבית מפואר, ולסוס מפואר, ולאוכל בכלי חרס יפים, ועכשיו זורקים לו באיזה כלי נייר, באיזה צלחת מצ'וקמקת, איזה חתכת תפחי אדמה, ונותנים לו עכשיו בבית תמחוי איזה מרק בלי צבע. זה לא כל כך, אפילו אם זה לא אחת מפונה, כשאין לו בעיה עם האוכל, יאללה, אורז, אורז. תפחי אדמה, תפחי אדמה, לא נורא, זה לא מה שישבור אותי. זה לא השובר טעני. מה ששובר אותו זה מה הייתי ומה נהייתי. ולכן שיש עכשיו אני שכל החיים שלו היה אני, ואחד שהיה עשיר ונהיה אני, ההוא שנהיה עשיר ונהיה אני מצבו הרבה יותר חמור והרבה יותר דחוף. ועליו צריכים להתאמץ יותר מאשר זה שכל הזמן היה אני. כי זה שכל הזמן היה אני, הוא לא סובל נפשית. הוא כבר ככה גדל. אבל זה שהיה מישהו חשוב, ועכשיו זורקים אותו באיזה צינוק פה במעשיהו, והוא חרב עליו עולמו, אז זה ברור שהסיכוי שהוא יתאבד הרבה יותר גדול מאחד שכל החיים שלו היה בצינוק. מובן? אז העניין הוא נפשי. אז עכשיו, יעקב, זה מה שאני תמיד משתמש. אנשים אומרים לי, אה, אין לי כוחות כבר, חרב עליי עולמי, אחד יפסיד עכשיו את כל הקצב שלו בביטקוין. קנה את זה באיזה 110 אלף, ירד ל-60 ומשהו אלף. 50 אחוז ירד לו בחודשיים מהכסף. חיזכונות של שנים. מיואר, אמרתי לו, אל תקדק, תחכה עוד חודש, יעלה חזרה. הסבלנות. לא, אבל כל יום זה יורד לי, ואני משתגע, אני לא יודע מה לעשות. אנשים שבורים. אז אני תמיד מביא להם ראייה מיעקב אבינו. אני אומר להם, תגידו, מי הבן אדם שהקהל השבחו אהב אותו הכי הרבה? בכל העולם, מי בריאת העולם? יש כמה כאלה, יש משה רבנו, יש אברהם, יצחק ויעקב, יוסף, יש אולי עוד איזה ארבעה, חמישה כאלה שהקב'ה מאוד מאוד אהב אותם בעולם. אבל כולם מודים שיעקב זה אחד מהאנשים שהקב'ה הכי הכי הרבה אהב אותם. בכל העולם, מבריאת העולם ועד היום. האם אתם מכירים מישהו בעולם שסבל בחיים שלו יותר מיעקב אבינו? אתם מכירים את החיים של יעקב? בן שלו מירחל, פתאום באים מביאים לו את האקוטונט שהוא עשה בשבילו תבולה בדם, הקרנה האקוטונט זו, וואו, תערוף תורף יוסף. אסב רודף אחריו 34 שנים לרצוח אותו עם צבא של 400 שכירי חרב. הוא חי בפחד גדול, לא יכול להיות אפילו בקשר עם ההורים שלו, כי אם הוא יגיע לשם, אסב מחכה לו. 20 שנה, לבן הערמי הנוחל הגדול, עובד עליו 20 שנה, מנצל אותו, 7 שנים עובד בשביל רחל, דוחף לו את לאה, עוד 7 שנים, עובד, נותן לו אחר כך את רחל, אחר כך עוד שש שנים עובד בשביל זה, ובסוף שהוא כבר בורח, עוד רודף אחריו להורגו, אם לא השם שהתערב, הוא גם, מי יודע מה היה עושה לו. כמעט הגיע לרמה של בנט, הלבן הזה. עד כדי כך היה כתוב שהערי הקדוש היה בדרשה בצפת, ואלשך שם דיבר, אני חושב, והוא דיבר על כל המאה טריקים של לבן רימייט יעקב. והארי היה צוחק, צוחק ככה. אז הוא אמר לו, מה, כבוד הרב, למה אתה צוחק? הוא אומר, הנשמה של לבן נמצאת מעליך, וכל מה שאמרת, הוא אמר, אמת. אמת, אבל יש אחד שהוא לא מסכים. הוא אומר, זה לא עשיתי. אז אני צוחק. מתוך המאה שאמרת, מאחד מהם הוא לא מודה. ב-99 הוא מודה. בכל אופן, רחל אהובת חייו עבד בשבילה שבע שנים, נפטרה לו צ'יק צ'אג, גיל 36. שכם בן חמור חוטף את הבת שלו לשכם, עונס אותה שם כדרכה, לא כדרכה. אתה יודע, מה אתה חושב שהבת שלך עכשיו נמצאת בעזה בידיים של איזה מחבל ערור. ואתה יודע שהוא עושה לה דברים נוראים. אלה חיים, הם מסכים, מעדיף למות שלא יקרה לו כאלה דברים. וזה האיש הכי אהוב על הקדוש ברוך הוא אולי בהיסטוריה. אז אני אומר לכל המדוכאים, תגיד, את מי השם אוהב יותר? אותך או את יעקב? אומרת, יעקב. ראית מה הוא עשה לו? כן. השתלם לו בסוף או לא? השתלם. גם לך ישתלם, אל תדאג. עוד קצת, תסורים, תהיה חזק, הכל עובר בסוף. העולם הזה כערף עין. דרך אגב, זה מעודד אנשים. לשמוע שגם לאחרים יש צרות יותר ממך, זה מאוד מעודד. כשאני הייתי בבית ספר, אני לא אשכח, המורה אמרה, צרת רבים, חצי נחמה. לא, ילדים מטומטמים שלי. צרת רבים, נחמה טיפשים. נכון? מי שמתנחם בצרות של אחרים הוא טמבל. ואני בתור ילד אמרתי, וואלה, היא צודקת. באמת, מה זה מועיל לבן אדם אם גם לשני יש צרות? הצרות שלו נפטרו? לא נפטרו. אבל היום שאני כבר יודע קצת יותר תורה מאז, אני יודע שזה מאוד עוזר. למה זה עוזר? זה עוזר לנפש. מבחינה פיזית לא השתנה מצבך, אתה עוד בחובות ואם אתה חולה אז אתה עדיין חולה, הכל נשאר אותו דבר. אבל בעצם הידיעה שאחרים עוברים אפילו קשיים יותר ממך, זה משובב לך את הנפש. מי יכול להביא לי ראייה מהגמרה לזה? ראייה מהגמרה. ברוך אתה, אדוני אלוהים ומלך העולם, שהכל נהיה בדברו. אני ארענן את זיכרונכם. רבי עקיבא, רחל שלחה אותו ללמוד. 24 שנים למד, כן? מחוץ לבית. אז אשתו, שהייתה נסיכה וגרה בארמון אצל קלבא סבוע, ועכשיו עזבה הכל כדי לחתן עם עם הארץ בן 40, גרוש עם ילד, לא יודע א', ב', שוטף סוסים, שונא רבנים. זה היה רבי עקיבא. דווקא מכל אלה שעמדו בתור להתחתן עם הבת של הגביר, את מי היא בחרה? את השרת. ואמרה, אני אהפוך אותו לתלמיד חכם, היה לה תוכנית, שהולכה אותו ללמוד, באמת, הכל טוב ויפה. עד גיל 64 הוא למד. בשנים שהיא הייתה לבד, הם בנו לעצמם עיגלו מקש. מקש הזה שמאכילים את הסוסים. בנו ממנו ככה עיגלו כזה. ויום אחד היא הייתה מדוחדכת. לא היה לה תוכניות בישול ביוטיוב, לא היה לה כל מיני עיתונים חרדים לקרוא. לא היה פעילות בג'ים, קופצות קצת הבחורות שם, רצות, קצת פורקות תעצבים של הילדים יום-יום, לא היה, מה היה לה? יושבת בחדר חשוך, אין חשמל, אין מחשב, אין מה לראות, אין שירים, אין מוזיקה לשמוע, אין תוכניות בישול, אין חברות בוואטסאפ לדבר קצת, לשפוך את הלב. חיי גאנום. בא אליי, מי יודע איפה הוא בכלל, אם הוא חי? לא היה טלפונים. אה, אשתי, מה שלומך? וואה, בישיבה, מצב טוב, אני מתעלה יום-יום. לפחות יספר לה קצת דברי תורה כל יום. מה היה לה? 24 שנים בתוך כלוב. מיקש בלי חשמל. היום אחד היא נשברה. מה זה? תראה את החיים שלי. מיד ה' שלח לה את אליהו הנביא בתחפושת של עני. אמר לה, גברת, ברוך השם, אני רואה שיש לך הרבה קש. אני גם קש אין לי. את יכולה אולי לתת לי קצת קש? כן, כן, בבקשה, תיקח קש. אז עכשיו, השאלה, מה שמועיל בזה שהוא שלח לאחד אני, שיגיד לה שלי גם קש אין? איזה מזל יש לך, תראי כמה קש יש לך. מצבי יותר גרוע משלך. מפה רואים, שזה באמת מה שהציל אותה נפשית. מה אני מתלוננת? מצבי טוב. מייד חוזר להחיות. הבנתם? גם ככה זה בחיים. תראה, כל פעם שיש לך איזה יום רע, פתאום אתה שומע סיפור הרבה יותר גרוע משלך, מייד עובר לך כל הכאב לב על המצב שלך. מה אני מתלוננת בכלל? תראה את המסכן הזה. וואו, וואו. סליחה ה' שאני בכלל אפילו דיברתי על זה. מה רואים מפה? שאתה משווה את עצמך לאחרים, זה כן מועיל. ודרך אגב, גם המשפט בשמיים זה ביחס לאחרים. תלוי באיזה דור אתה חי. אם אתה חי בדור שכולם רשעים גדולים, כולם שונאי תורה, שונאי יהדות, ואתה צדיק בסדום, זככה הרבה יותר גדול מאשר אתה גר בדור שכולם צדיקים, כולם בני תורה וגם אתה צדיק. זה לא כל כך חוכמה, כי אדם זה תוצר של הסביבה. אם גדלת בין צדיקים, תהיה גם אתה כמו אותם. אבל אם גדלת בחור נידך, שכולם שונאי תורה רשעים, והתעלית על עצמך, והגעת לגדלות, אז אתה מישהו גדול. ראינו גם עם האישה השונמית, שבא אל אישה שם וזה, והיא אמרה לו, מה, אתה באת להבליט את החטאים שלי, עד שאתה באת, אני הייתי הצדיקה של העיר. כולם מחזיקים ממני לצדקת של העיר. מהרגע שאתה באתר, רק מכות אני חוטפת. למה? עכשיו ביחס אליך, מסתכלים עליי בשמיים כרשאית. עד עכשיו אני הייתי הכוכבת של העיר. עכשיו בא כוכב אמיתי, מסתכלים, אותו דבר בספורט. יש לך עכשיו קבוצה, יש להם איזה כוכב. פתאום הביאו כוכב בינלאומי בקנה מידע עולמי. איך שהוא עלה על המגרש, מי מסתכל בכלל על הכוכב הישראלי? כבר לא מעניין אף אחד. הגיע מישהו הרבה יותר חזק. זה דרך העולם. ככה זה דרך העולם. בכל אופן, נחזור לעניין. אז המלאק אסף מחפש עכשיו את יעקב להרוג אותו. הוא שולח את הבן שלו אליפאז. מי זה אליפאז? תלמיד של יעקב. אליפאז מלמד תורה. הוא לא הלמד לאבא שלו תורה. האבא שלו עם הארץ, רשע. הדוד שלו, הוא תלמיד חכם, יעקב, אז הוא למד ממנו תורה. הוא שולח את אליפז להרוג את הרב שלו. אומר לו, תשמע, יעקב רימה אותי, גנב לי את הבחורה, זה גם משפיע עליך, אנחנו חייבים לנקום בו. אליפז מגיע, אומר, כבוד הרב, אני בן הפטיש לסדן. אבא שלי אומר, תהרוג אותו. אני אומר, זה אתה הרב שלי, תגיד לי מה לעשות. אומר לו, תרושש אותי. קח את כל ממוני. אני חשוב כמת. למה אני חשוב כמת? כי הוא לא יכול להטיב. ומי שלא יכול להטיב לחברה, אין בו תועלת בעולם. ככה זה הדין. אותו דבר עיוור, שהוא לא יכול להטיב, מצורש, הוא מבודד מהציבור, אחד שאין לו בנים, להטיב להם. כל אלה ברשימה של חזל, שהם חשובים כמת. לא שהם מתים חלילה, הם יכולים עדיין להגיע למדרגות הכי גבוהות בעולם הבא. אבל כרגע בעולם אין להם את היכולת להטיב, ומי שלא מטיב זה כמו שיושב בטל, וחזל אומרים, יושב בטל כמדמי. מי שיושב ולא עושה כלום, סתם יושב פוטר תשבצים, משחק משחקים במחשב. זה נקרא יושב בטל, יושבי קרנות. יושב בתל, הגמרא אומרת, כמד עמי. יש הרבה שמחשיבים אותם כמתים. גם אם אתה תלמיד חכם גדול ואתה יושב מתעצל כל היום ולא עושה כלום, באותו יום החזל קוראים לך מת. יושב בתל כמת דמי, דומה למת. לכן, העני, העני, שאין לו אף פעם אפשרות להטיב, מסכן, כל יום בחייו, הוא כמו מת. וגם האיבר, וגם אחד שאין לו ידים, ואחד שהוא במסגר, שעכשיו הוא כולו מצורר, הוא לא יכול לבוא במגע עם אנשים, אין לו למי להטיב. אז הוא אומר לאליפז, שמר, תהרוג את יעקב, הוא מגיע ליעקב, יעקב אומר לו, תרושש אותי, קח הכל. קח את כל מה שיש לי. אז באמת, אז יש כאן בעיה עכשיו. למה? שכתוב בהלכה שיש לך עכשיו דילמה בין אבא שלך לבין הרב שלך. מי קודם? הרב. אם עכשיו אבא שלך במאסר, והרב שלך במאסר, ויש לך מספיק לשחרר אחד מהם בערבות, שניהם עכשיו נעצרו, היו בזה הפגנה, תפסו אותם השמאלנים, הכניסו אותם בכלוב, צריכים, אני יודע מה, 20 אלף שקל לשחרר כל אחד מהם בערבות, וזה כל מה שיש לך. לפי ההלכה, מי אתה צריך לשחרר? את הרב. למה את הרב? בגלל שאביך הביא אותך לעולם הזה, והרב מביא אותך לעולם הבא, שזה יותר חשוב מהעולם הזה. לכן, זה הולך לפי גודל הכרת הטוב. למי אתה חייב יותר הכרת הטוב? לזה שנתן לך חיי נצח, לא לזה שנתן לך 70-80 שנה פה, שגם זה חשוב. אבל הרב שלך, אתה חייב לו פי מיליון. אותו דבר זה גם בלימוד תורה, בעולם הזה. יש הרבה אנשים, בעלי תשובה, שכל יום בחייהם, הם נחשבים בעיני ה' כפויי טובה, חסרי בושה. אף על פי שהם שומרים קלה כבח אמורה. יושבים, לומדים תורה, מקפידים בקשרות, קצניות, שלום בית, שמים את הילדים שלהם בישיבות הכי טובות, מתפללים, כל בוקר בנץ. וואו, איזה בעל תשובה לתפארת. אבל בשמיים, הקב' הוא מחשיב אותם ככפויי טובה ממדרגה ראשונה. מי יכול להגיד לי איך זה יכול להיות? איך ייתכן כזה דבר? אני אגיד לכם איך. אמרו לגאון מבילנה, יש פה איזה אחד בעיר שמלחלך עליך בלי הפסקה, כבוד הרב. מהו ענה? שימו לב, עד שהגאון מבילנה עונה תשובה, זה עמוק מאוד. זה לא איזה בדיחה, כן? זה עמוק. הוא אמר, מוזר, אני לא זוכר שעשיתי טובה לאדם הזה. אתם הבנתם את התשובה או לא? מוזר, אני לא זוכר שעשיתי טובה לבן אדם הזה. הוא היה צריך לומר, מוזר, אני לא זוכר שפגעתי אי פעם בבן אדם הזה, נכון? ככה הוא היה צריך להגיד. מישהו עכשיו מדבר עליך רע בעיר, ממציא עליך סיפורים, עלילות, באים אליך, אומרים לך, שמע, הוא שופך את דמך. מה עשיתי לו? מה, אני מקושי מכיר אותו, עשיתי לו רק טוב. אני בחיים לא פגעתי בו. מה, זה מאוד מוזר, אני לא מבין, איך זה יכול להיות? למה? נכון? זו התגובה. אז הגאון מבין לה, בדיוק הפוך אמר. אמר מוזר, אני לא זוכר שעשיתי איזה משהו טוב בשביל הבן אדם הזה. מי הבין? מה הבנתם מהתשובה? ככל שאתה חייב יותר לבן אדם מסוים, ככה יש לך יצר הרע גדול מאוד, שכמובן שזה בא מהסתן, מסית אותך, לעשות כמה שיותר רע לאותו אדם. להתכחש אליו, לא להכיר בטובה שהוא עשה לך, עובר איזה זמן אתה כבר לגמרי שוכח, עובר עוד קצת זמן אתה בסוף מתחיל להיות גם אויב שלו, ואז איזה מישהו בא אחרי עשרים שנה ומחר, רגע, אבל זה הבן אדם הזה הציל את חייך, לא? לא, זה לא בדיוק. נכון שזה ככה? למה זה ככה? כי להיות כפוי טובה זה דבר שמאוד שנוי בעיני השם. אז כמה שתהיה יותר כפוי טובה, עוד יותר שנוי בעיני השם. נכון? זה דבר נורא. אז השטן אורג אותך בדבר הזה. אורג אותך. ולכן השטן לא מתפשר על 50%. הוא רוצה ללכת ל-100%, ל-90%. 50 זה לא מספיק. לכן מי שאתה חייב לו הכי הרבה, נגדו הוא מסית אותך. ככה זה הכלל. אז אותו דבר פה, כתוב אחד שהחזיר אותך בתשובה, הציל את נפשך, אתה חייב לו את חייך. אז מה אתה עושה? הולך, חוזר לה הוא, הולך, חוזר לזה, מכבד את ההוא, מתפרח ללה הוא, משתחווה לה הוא, לכל העולם, ובסוף, למי שהכי הרבה אתה חייב, אתה שכחת אותו. זה מתחיל באשתך. באשתך, יש הרבה אנשים הם כל כך נחמדים לכל העולם, כל כך טובים לכולם, בסוף האישה בעל הרב בוכה שאין לו זמן דקה בשבילה. לא עוזר לה, לא נותן לה אהבה, לא נותן לה תשומת לב, לא נותן לה כסף, לא עוזר לה בשעת משבר, שהיא במשבר, הוא שולח אותה למישהי, לכי לרבנית, דברי איתה. הרי אבל אתה, יש לך זמן להור ולהור, ולזה אתה מוסר עליו נפש, ולזה אתה עוזר, ולזה רצת איתו לבתי חולים, במה אני פחות? אני, הרב שלי, סיפר לי שחכם בן ציון אבא שאול, שהיה הרב שלו, למד איתו 12 שנה כל יום, שעות, אמר לו פעם, אמר לו שהוא עושה חוגי בית, לפני 30 ומשהו שנה, חוגי בית, לחילונים, בלילות. אומר לו, כמה פעמים בשבוע אתה יוצא לחוגי בית? אמר לו, כל לילה. היה איזה ארגון, מוארגנים חוגי בית. אז מאוד היה להיט חוגי בית. היום יותר זה כבר בבתי כנסת, אבל אז היום עושים את זה בבתים של אנשים, חילונים, בסלון שלהם. אז הוא אמר לו, מה כל לילה? אומר לו, מה זאת אומרת כל לילה? ומה אשתך אומרת? אומר, למה זה כל כך חשוב? מה היא אומרת? העיקר הוא שכל לילה אני מצליח עוד שניים, עוד שלושה, עוד ארבעה חילונים, להחזיר אותם בתשובה שישמרו שבת. הרי כתוב, כל המציל נפש אחד מישראל כאילו הציל עולם אומלואו. אז מה זה כל כך חשוב מה היא אומרת? זה ישתלם לה בסוף. אשתו כגופו בסחר. מה הוא אמר לו? אני אוסר עליך לעשות חוגי בית. מרגע זה ועלה. לא לעשות שום חוג בית. אבל מה זה הרב, זה כל שבוע 20 איש חוזרים בתשובה בממוצע, מה? ככה אתה מוכן שישארו חילונים? הוא אומר, זה לא נקרא מצווה, זה מצווה הבאה בעבירה. מצווה הבאה בעבירה אינה מצווה. אני רוצה שאשתך תגיד לי שהיא מוכנה ורק בתנאי שזה שתי לילות בשבוע, לא יותר. וזה רק אם היא מוכנה, בלב שלם, לא מבושה. להגיד, כן, בטח הרעב, אני מוכנה, לא, לא, אני רוצה לראות שזה באמת בלב שלם. לה אמר, אתה התחייבת בכתובה, חתמת, יש עדים, לתת לה, לספק לה, להיות, פתאום אתה מפקיר אותה והולך לעשות מצוות במקום אחר, אין לך יתר. אם היא מוכלת, לך, לך, לך ללמוד. או, תודה רבה, לך ללמוד, אני הולך ללמוד. לך, תעשה חוג בית. בסדר, מצוין. אבל הרבה פעמים המכילה הזאת זה מבושה. זה כמו שעכשיו אתה בא אחד לאחד, אומר לו, אני יכול רגע לעשות שיחה? הוא לא רוצה שתעשה לו שיחה מהטלפון. היום זה כבר לא עולה כסף, הפעם כל שיחה הייתה עולה כסף. אבל לא נעים לו ליד אנשים להגיד לא. זה לא, זה לא נקרא מכילה אמיתית. בקיצור, רבותיי, הוא, אז באמת, מה יעקב אומר לו? תרושש אותי. יעקב היה צריך להגיד לו, אני קודם לאבא שלך. עם כל הכבוד לאבא הראשה שלך, אני הרב שלך. אם יש לך לבחור בני לבנו, אתה צריך לבחור בי. ומה עם אבא שלי? אבא שלך רשע, בכלל ספק אם צריכים לתת לו כבוד. מחלוק את הפוסקים. אם יש לך אבא רשע, אם אתה חייב בכיבוד אב. ההלכה נפסק שכן, אבל יש גדולי עולם שאומרים שאתה פטור מלכבד אבא כזה. אז מה עושים היום? אל תבוא איתו במריבות, תן לו את הכבוד כלפי חוץ, כמה שפחות להתחבר לרשע זה טוב. אפילו שזה אבא שלך או אח שלך או... איך אומרים? שמור מרחק, שמור דיסטנס, אבל לא לגדף ולהריב ולהשפיל אותו, זה ודאי אסור, לכל השיטות. בסוף כל סוף זה אביחה, כן? אז יעקב לא אמר לו את זה. יעקב מה אומר לו? קח מני את כל הרכוש. למה? כשיש מצווה לומר דבר הנשמע, כך יש מצווה לא לומר דבר שאינו נשמע. לפעמים זו האמת, אבל אתה לא יכול להגיד את זה לבן אדם. אתה לא יכול להגיד לו, אני יותר חשוב מאבא שלך, כי אני הרב שלך. הוא לא יכול לתפוס את זה. ברגש. קשה לו להקל כזה דבר. ממני יעקב ידע שהוא לא יעמוד בזה. חוזר עכשיו לאבא שלו, מה הוא יגיד לו? הוא אמר שאני יותר חשוב ממך. זה עוד יותר יעורר את השנאה. מה הוא אומר לו? תרושש אותי, אבל חכה, יש עוד משהו חשוב. תדע לך שאברהם, הסבא שלנו, קיבל מהקדוש ברוך הוא ברכה וכללה. כללה שמסתיימת בסוף בברכה, אבל בינתיים זה ארבע מאות שנה כללה. גר יא זרחה בארץ לא להם, ואבא דום ועינו אותם ארבע מאות שנה ואחרי כן יצאו ברכוש כבד. מה אומר יעקב לאליפז, אם אתה עכשיו הורג אותי, הגזרה עוברת אליכם. אתם תצטרכו לרדת למצרים, אתם תהיו עבדים 400 שנה. בסוף תצאו ברכוש כבד, אבל רכוש כבד כבר יש לכם עכשיו. אתם מוכנים להיות עבדים 400 שנה במצרים? עכשיו אני הולך לקבל את התיק. הכל נופל עליי ועל בניי. תהרוג אותי, אתם תשלמו את המחיר. לך תגיד את זה לאבא. חוזר לפז לאבא שלו, אומר, תשמע, הדוד יעקב, הוא צודק. אם אני ארוג אותו, אנחנו נצטרך לרדת למצרים, זה אברהם אבינו, זה לא צחוק. איך לא חשבתי על זה, אתה צודק, אבל חכה. אני משביע אותך, תיזהר. שהוא יצא ממצרים, אתה צריך להודיע לבנים שלך, בין הנכדים, מתי שיהיה היום שהוא ובניו ייצאו ממצרים ברכוש כבד, באותו יום אנחנו חייבים לתקוף אותו, לא יום אחרי. זה עבר אצלם בדורות, אבל זה לא היה 400 שנה, זה בסוף היה רק 210 שנים. והם עדיין היו חיים, גם אליפאז, גם הבן שלו, המלאק, אליפאז, אליפז התחתן עם מי, תמנה. אתם מכירים את הפסוק, אחות לא תן תמנה? אחות לא תן תמנה? אז היא באה, רצתה להתגייר אצל אברהם, זרק אותה. ניסתה אצל יעקב, עזבי, זה לא בשבילך וכולי, מה עשתה? אמרה, אני רוצה להידבק בזרע של העם הקדוש הזה. אם יעקב ויצחק ואברהם לא רוצים אותי, אז אני אלך לאסיו, לאח. גם כן, זה אותו זרע של יצחק ושל אברהם. לא רצה אותי, הצדיק, אני אלך לאח השני. והביאה לעולם את המלאק. יוצא מפה דבר מעניין, שאם באמת אברהם, יצחק ויעקב היום מקבלים את התמנה הזאת ומגיירים אותה וכולי, היא לא הייתה מגיעה בסופו של דבר לאליפז ומביאה את המלאק לעולם. עכשיו יש לך את המלאק והוא כל הזמן מתקיף אותנו בדרך. עכשיו תראו, המלאק זה העם שהקב' הוא שונא הכי הרבה מכל העמים. כל העמים שארגו מיליוני יהודים, מי הכי הרבה הקב' הוא שונא אותם? את המלאק. והמלאק לא ארגו מיליוני יהודים. פגעו בנו במלחמות, אבל למשל, בבל והרומאים. ואמן כמעט הרג את כל עם ישראל בשנייה האחרונה ונהפוך הוא. והפלישתים הרגו בנו הרבה. יש עמים שהרגו יותר. והקראש ברוך הוא פחות שונא אותם. גם מצרים שהינו אותנו והרגו לנו תינוקות וכל מה שעברנו שם. לא תתאהב מצרי. את מי השם הכי הרבה שונא את עמלק? שהשם נשבע שעד שלא יימחה לגמרי זכרו של עמלק מן העולם, הכיסא שלו, כיסא הכבוד, שזה בעולם האצילות, אף פעם לא ישלם. כאילו חסר לך רגל בכיסא. מה זה שווה? כיסא של המלך עם חסר רגל. או משענת. הכיסא לא יכול להיות שלם, משמע, אני לא, זו מטפורה. אני לא יכול לשבת בנוח על כיסאי ביודרי שהעם הערור הזה, המלאק, עוד חי פה בעזה, שמוכנים לסבול את כל הסמל שבעולם העיקר לפגוע בבניי. ועכשיו אני קופץ רגע קדימה. זו התחלה של פרשת יתרו. נחזור תכף לעניין. והישמע יתרו, כהן מדיאן חותן משה את כל אשר עשה אלוקים למשה ולישראל עמוק, יוציא השם את ישראל ממצרים. רשי שואל, מה שמועה, שמה ובה? מה זה? איזה שאלה זאת? זה כבר כתוב בתורה, פסוק מפורש. מה אתה שואל על פסוק מפורש? והשמע איתרו כהן מדיאן חותן משה את אשר עשה אלוקים למשה וישראל כי הוציא השם את ישראל ממצרים. מה איתרו שמע על יציאת מצרים? גם רחב אמרה שמענו מה שהשם עשה לכם כשהמרגלים הגיעו. זאת אומרת, כל העולם שמע על יציאת מצרים. אבל בגמרה יש סוגיה, תשמעו. גמרה זווחים קופטת זין עמוד א' משם רשי מביא את הקושייה שלו. מה שמוע, שמע ובא ונתגייר? רבי יהושע אומר, מלחמת המלאק שמע. שמע שהמלאקים יצאו להילחם בבני ישראל בצאתם ממצרים. זה מה שדרבן את יתרו לבוא ולהתגייר. רבי אליעזר המודעי אומר, מתן תורה שמע. שמע על מה שהיה במעמד הר סיני. האר, בורא עולם, נותן לעם את הספר שלו, סוף סוף האמת ירדה לעולם. אני איתרו, חיפשתי את האמת בכל הקטות וכל הדתות. אני שנים מחפש את האמת, סוף סוף עכשיו אני שומע שיש אמת. רבי אליעזר אומר, קריאת ים סוף שמעו בה. שלוש דעות. בעצם כל אחד מדבר מה גרם באמת ליתרו לבוא? שיטה אחת, הוא שמע שים סוף נפתח, כזה נס, בורא עולם מוציא והמצרים תבוא, אם ככה אני חייב לבוא ולהצטרף לעם הזה. שיטה שנייה, לא, זה עדיין לא, הוא לא גרם לו להתפעל עדיין. רק אחרי שהוא שמע שהמלאק בא ונלחמו בבני ישראל, זה מה שעורר אותו. ושיטה שלישית, גם זה לא. לא קריאת ים סוף, לא מלחמת עמלק, עדיין לא הספיק. מה גרם? מתן תורה. זאת אומרת, שלוש שיטות, מה באמת עוררת עטרו? הדבר הראשון שהיה קריאת ים סוף, לפי שיטה אחת. לפי שני הרבנים האחרים, זה לא הספיק. שיטה שנייה, אחרי קריאת ים סוף, היה מלחמת עמלק. אז עכשיו, לפי שתי השיטות, כבר הוא בא להתגייר. אבל שיטה אחת עדיין לא. ובמעמד הר סיני, לפי כל השיטות, פה הוא כבר בוודאי יתגייר, בא להתגייר. מה בדיוק יעוררת איתרו במלחמת המלאק לבוא ולהתגייר? אני יכול להבין מתן תורה, וואו, השם התגלה בהר סיני, שומעים את קולו, משה ידבר והאלוקים יעננו בקול וכל העם רואים את הקולות וכל שופר הולך וחזק. דברים גדולים. בטח תן לי לרוץ להצטרף לעם הזה. זה מובן. גם קריאת ים סוף. אחרי עשר מקות, יורצים, פתאום מיליון מצרים טובים בים. זה דבר ענק. כמו שהמצרים הערב רב התפעלו ויצאו עם משה, גם יתרו רצה להצטרף. גם זה אני מבין. אבל מה התפעלות במלחמת המלאק? מה יש להתפעל במלחמת המלאק? עוד מלחמה. יצאו למלחמה. ידעו, היהודים ניצחו. אז היה עוד קרב. חיזבאללה, קרב עם עזה, קרב עם זה, קרב עם איראן. מה עכשיו דווקא מזה התפעלת? הגמרה שלנו ממשיכה. הגמרה אומרת, כל העולם הרזדעזע, כל מלכי האומות נבלו מן הקולות. רצו לבלעם. בלעם הרשע. לא נשכוח, הוא היה יועץ של פרו. הוא מאלה שיצאו לזרוק את התינוקות לים. אז בילם, הוא היה הנביא של הגויים. כמו שהיה משה בישראל, בילם כנגדו. רצו כל הגויים לבילם. תגיד, מה זה הרעש הזה בכל העולם? בורא עולם מביא שוב מבול על העולם? המבול היה בערך 800 שנה לפני. לפני 4,200 שנה. יציאת מצרים לפני 3,300 שנה. זה בערך 900 שנה. זאת אומרת, זה עוד טרי בעולם. הוא אמר, מה? תגיד, מה, עוד פעם יש מבול? לא. נשבע כבר הקדוש ברוך הוא שלא יבוא מבול, בלם אומר. אומרים לו, טוב, אולי מבול של מים הוא לא יביא, אבל מבול של אש, אולי כל העולם יעלה באש. גם זה לא אומר להם. מיד הסביר להם, אשם עוז לעמו איתן. מה זאת אומרת אשם עוז לעמו איתן? מה הפירוש של הפסוק הזה? כשביבי מדבר באו", הוא אומר, אשם עוז לעמו איתן. מה בראש שלו עובר? מה זה עוז? כוח. הוא מפרש את זה מילולית. הוא לא מבין את דברי חזל. מה זה באמת הפירוש של הפסוק? אין עוז אל התורה. אשם עוז לעמו ייתן. מה אנו לא הגויים? אשם יברך את עמו בשלום. אם הוא נתן להם את התורה, איך אומרים? עכשיו יש להם שלום. טוב. אומר רב שלום, צ'באדרון ז'צאל. בואו נדבר על קושיית הגמרה, מה שמועה, שמה הובאה. הגמרה לא הצליחה להבין איך זה ייתכן. שאמים שלמים שומעים חיל אחז, שמעו אמים ארגזון. מה זה ארגזון? צהרה, חוסר שקט. חיל אחז יושבי פלשת. הפלישתים שיושבים בעזה, שהפלסטינצים קרואים על שמם. הם, אין להם שום קשר עם הפלישתים, פליסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסטינס, פלסט כולם רואים מה השם עשה למען עם ישראל, מה קרה למצרים, כולם רואים ואף אחד לא בא להתגייר. נגמרה לא מבינה איך זה יכול להיות. מה זה? מה עוד אתה צריך לראות, אדון ג'ון, אדון קריס? מה עוד אתה צריך לראות בעולם כדי להבין שזה עם הנבחר ורוץ מהר להידבק בו? אומרים, איך זה ייתכן שכולם ראו, כולם שמעו, כולם נבהלו ורק אחד בא? יטרו. מה גרם לו לבוא בניגוד לשאר העמים? זה לא ייתכן שזה רק הוא בא. הרי הם שמעו את אותם דברים. אלא מהי, יש שמיעה ויש שמיעה. כולנו שומעים כל הזמן דברים. הכל נכנס לפה ומיד יוצא, לא נקלט. אבל יש שמועה, שהיא חודרת אל הלב. גם עוד 40 שנה, מישהו יזכיר את זה, מיד אתה מקבל רעידות בגוף, חלחלה. זה לא יוצא לך מהראש. אז באמת, יתרו הוא שונה משאר העמים. כולם שמעו את הקולות של מתן תורה. כולם נבעלו. חלק אולי גם בחרו מהתרקשות. וואו, בורא עולם התגלה לאנושות. יש לו ספר, סוף סוף נבין איך נברא העולם, סוף סוף נבין מה תכלית החיים. זה יום גדול מאוד לאנושות. כולם שמעו, אבל חזרו לסדר היום. כמו פה בארץ. כמעט ואין כאן חילוני אחד שלא שמע דרשנים ודרשות וסרטונים ועימותים. ומה לו? ראו גם תשביעי באוקטובר, היה רגע של התעוררות, כל מיני ניצולים שיצאו מהשבי, שמספרים מה הם עברו שם ואיך הם התחזקו. ובסוף, כמעט כולם חוזרים לשגרה. כמה באמת נהיו חרדים ממה שהם רואים, ממה שהם שומעים, מדרשות נפלאות של דרשנים נפלאים, שמזעזעים את המעיים ואת הלב לעשות תשובה, מכל מיני סרטי הוכחות, מאימותים עם כל מיני רשאים שאתה רואה שאין להם מה למכור. היית חושב שלפחות על כל עשרה שצופים, לפחות חמישה ירוץו מיד לישיבה? איפה אפשר ללמוד עוד? שום דבר. זה חוזר לכדורגל, זה חוזר לגויה, זה חוזר לעבודות בשבת. הכל כרגיל. אתה מתאכזב. אתה אומר, וואו, חשבתי שהתעוררת. מה זה אחרי חודש חזרת לסרוחה? כולם התרגשו! אבל רק אחד בא. למה? כי זה אחד שכבר לפני כל זה חיפש את האמת. אלה לא מחפשים את האמת. תעול לנו איך שאנחנו. חיה ותן לחיות. אני מכבד דתיים. ומה איתך? לא, לא, עזוב אותי. אתה תחיה, אתה תעשה, או תעזוב. רק יתרו היחיד שהבין, רבותיי, זה רגע, הזדמנות, הזדמנות שלא תחזור. אני חייב עכשיו לעשות משהו בנידון. אומר הקדוש ברוך הוא, רבותיי, שמרו טוב, אני חוזר שוב אחורה. אומר ככה, ערב וידעתם כי השם הוציא אתכם מארץ מצרים ובוקר וראיתם את כבוד השם. יש הבדל כשאתה שומע משהו לבין שאתה רואה. זה לא אותו דבר לשמוע כמו לראות. למשל, אם עכשיו חס וחלילה התקשרו לאיזה אישה, אומרים לה, בעלך עכשיו נהרג בתאונת דרכים. היא צורה אחת, משתוללת, הכל. אבל היא לא הייתה שם לראות את זה. נגיד שהיא התעלפה, לא הלכה ללוויה, היא יושבת עכשיו בבית, כל פעם שדופקים בדלת, מה הראש שלה חושב? הנה, בעלי חזר. היא רצה מהר לדלת. אבל אם היא ראתה בעצמה אותו מת, שוכב וכולי, זה הרבה יותר חזק גם בתה תמודה. כבר אין לה ציפיות. ראיתי. מאיפה לומדים את זה? ממשה רבנו. השם אמר לו, רד כי שיכת עמך. משה היה על הר סיני. הקב' הוא אמר לו, רד כי שיכת עמך. מה זה הערב רב שאתה רוצה תעלדת עצמך ממצרים? עשו להם עגל, מסיכה וזה. משה מחזיק את הלוחות. היית חושב שהוא מיד הוא יזרוק את הלוחות משברון לב וישבור אותן? לא. הוא ירד עם הלוחות עד למטה, ורק שהוא ראה אותם רוקדים מסביב עגל הזהב, אז הוא שבר תלוכות. למה? כי גם שהוא ידע שהשם ודאי לא שקרן ולא יגיד לו משהו שהוא לא אמת, ושהשם אמר לו רד כישיכי תמחה זה ברור שהשם צודק, אבל זה לא גרם לו להשפעה כזאת כמו שהוא ראה בעיניים. שבן אדם רואה בעיניים, זה הכוח הכי חזק עליו במודע ובתת מודע. כל שאר הדברים, ריח, שמיעה, מישוש, טעימה, זה חזק. אפילו כל הארבעה ביחד לא ישבו לראייה. תמונה אחת, שבעה אלף מילים. תמונה אחת לפעמים, אתה רואה? כמו שה' אמר למשה שהוא הבנה את המנורה, משה התקשה. איך לבנות מקשה אחת? זה קשה. איך בונים היום מנורה? אתה רוצה עכשיו לעשות מנורה כמו שיש בקוטל. מרכיבים את זה עם ברגים, חתיכה, עוד חתיכה, זה כמו לגו. זה קל. אבל עכשיו יש לך גוש ענק של זהב וצריך לגלף אותו, כשבסוף מה שישאר זה המנורה. זה מאוד קשה. אתם מבינים מה אני אומר? משה לא ידע איך לעשות את זה מבחינה פיזית. אז השם אמר לו, עשה כאשר הרתיחה בער. כמו שעוררת בער. אתם יודעים, זה מאוד מעניין בגלל שמכאן זה גם ראייה שיש תורה שבעל פה. שלא כל דבר כתוב בתורה, כי אם הרשם אומר למשה, תעשה כמו שראיתי לך בער. הראה לו איזה סרט, איזה דמות, איזה סרטון, איזה תמונה. הראה לו משהו. זה לא כתוב מה הוא הראה לו. תעשה כמו שראיתי לך. תכתוב את זה בתורה. מה, למה אתה לא כותב? לא. לא כל דבר צריך להיות כתוב. יש הרבה דברים שעברו בעל פה. עכשיו, רבותיי, אתם מכירים את הפסוק, יד על כס ים, מלחמה להשם בעמלק? עשו קצת מוזר, לא? כיעד על קסיה. מלחמה להשם בעמלק. זה נראה כזה לא, מבחינה דקדוקית, לא מובן כל כך. קודם כל, שאלה ראשונה, למה נאמר קס? ולא נאמר כיסא. כיסא, מה זה קס? ולמה שם השם מופיע רק בחציו פה, י-ו-א? למה לא י-ק-ו-א? הרי לכל שם יש משמעות. ידוע, אלוקים זה מידת הדין, יהודקי ווקי זה מידת הרחמים. למשל, כשאדם עולה לתורה, מה הוא אומר? ברחו את השם המבורך, נכון? הוא לא אומר ברחו את אלוקים המבורך. מה הוא אומר? ברחו את השם המבורך. כי התורה ניתנה לנו ביהודקי ווקי, ברחמים. אז לכן, כשעולים לתורה, אומרים ברחו את השם, יהודקי ווקי. שאוכלים בברכת המזון ועושים זימון, מה אומרים? נברך אלוקינו, שאכלנו משלו. למה לא לברך יהודקי ואף כדי עמידת הרחמים? כי הלחם, הוא בא במלחמה. למה נקרא שמו לחם? כי כדי להביא לחם, זה צריך מלחמת קיום. תראו את העולם, כולם רבים על הכסף, על הצ'קים, פרנסה, שילמת, לא שילמת, חזר, הסחורה לא טובה, הכל מלחמות. וגם, הקב' תמיד בוחן את עם ישראל בפרנסה. זה עיקר הניסיון. עיקר הניסיון זה אמונה וביטחון. אם אדם מאמין חזק ובוטח באשם, זה דבר גדול מאוד. יש הרבה פסוקים על זה. כרוב אשם לכל אוהביו, לא, לכל אשר יקראו באמת. מי שקורא לקב' באמת. או יאי חסדך השם עלינו כאשר ייחלנו לך. שגודל החסד שלך עלינו יהיה בהתאם לכמה אנחנו מייחלים לך. כן? קרוב השם לכל קורא וכל המייחלים לחסדו. זאת אומרת, מי שמייחל להשם, מי שסומך על השם, מי שבותח באשם, אז הוא מביא על עצמו הרבה טוב בעולם. מי שמפקפק, מי שמסתפק, מי שאין לו אמונה ואין לו ביטחון וכל הדברים האלה, אז אחד כזה, הוא גורע מעצמו, מביא לעצמו דברים שאשם ירחם. עכשיו, מכיוון שרוב האנשים אין להם אמונה, והם לא בוטחים באשם, לכן כל כך הרבה, יש להם עוגמת נפש, הבורסה עלתה, הבורסה ירדה, שילמו לו, לא שילמו לו, הסחורה הגיעה, לא הגיעה, יש קליינטים, אין קליינטים, כל הזמן הוא בעוגמת נפש. אבל אדם שהוא שלה ורגוע וכולי, אין לו גמת נפש. מה שהשם רוצה זה הוא הבוס, כל מה שהוא נותן לי זה טוב, יש לי רווח, אין לי רווח, זה לא משנה, זה הכל בידי השם. ואני בידי השם ואני שמח מזה, כן? אז עכשיו תראו מה אומר פה הפסוק, תשמעו טוב. הקב' נשבע ששמו הוא לא שלם ואין כסאו שלם עד שימחה שמו של המלא כולו. שמעתם? שאם אחרי המלאק, אז הכיסא של השם יחזור להיות שלם וגם השם שלו יחזור להיות שלם. אבל עד אז זה רק יהוד והי. לאן הלך הווה וההי? חסרים פה ווה והי. ובמילה כיסא איזה עוד חסרה? א' יש לנו א' וא' והי, שלוש אותיות חסרות. איפה רואים את השלוש אותיות האלה? זה כשאנחנו אומרים בפסוק כי בחר השם בציון איבה למושב לו. מה זה איבה? זה מין מילה זאת. זה בא מלשון מתהווה. יש לה שם תאווה לציון, לעם היהודי, לירושלים, שביתו יהיה, בנו לי מקדש ששכנתי בתוכם, שאני אגור בתוך כל אחד ואחד מישראל. אבל הוא בחר מילה הזאת, היא לא סתם, איבה. האלף זה של הכיסא, האלף החסרה, ואהבה והאי, זה מה שחסר משם השם. ביום שהמלאק יימחק, האיבה הזאת, הא' יחזור לכיסא, וא' וא' יחזור לשם השם, והעולם יבוא לתיקונו, וזה מה שאנחנו אומרים בתפילה, ביום ההוא יהיה השם אחד, שלם הכוונה, ושמו אחד. לא חצי שם, שמו אחד שלם, מלא. זה הסוד של הפסוק הזה, ביום ההוא יהיה השם אחד, ושמו אחד. אתם יודעים, יש הרבה משחקי מילים כאלה בתורה. למשל, שאדם מתחתן עם אישה. בחופה. מה הוא נותן לה? כתובה. כתובה זה נקרא Bill of Rights. מכתב זכויות. זה מאוד מעניין, אתם יודעים, החילונים, אלה שהם בורים בתורה, הם לא יודעים, בחיים לא למדו תורה, הראש שלהם חושב שביהדות האישה זה דבר, איך אומרים, סוג ב' שכאילו היהדות היא שוביניסטית. שנשים יש להן פחות זכויות, אבל ההפך הוא הגמור. האישה קודמת לכולם. שברגע שהוא נותן לה את הכתובה, אי אפשר לעכל ממנה. היא קודמת לבנים, לילדים, לבעלי חובות, לבנקים, לכולם. קודם כל הכתובה. וגם בכתובה הוא כותב לה, אם יקרה לו משהו, כמה יתקבל. או אם הוא ייגרש אותה, כמה יתקבל. רגע. ולא רק זה, גם הוא מתחייב לתת למקום לגור תמיד, ובגדים ללבוש, ואוכל לאכול, וכל מה שצריך לשתות, ויחסים, יחסי אישות. הכל הוא מתחייב עם שני עדים קשרים מתחת לחופה, בנוכחות השכינה. אין דת בעולם שככה מגנה על הזכויות של אנשים יותר מהתורה. וזה מה שכתוב, שכך שברכון הפקיד את העתיד של עם ישראל בידי אנשים. אנשים הם אלה שמגדלות את בנינו לתורה. אני יכול לתת לכם אלף ראיות, אבל זה לא הנושא כרגע. אז באמת, כשאדם נותן לאשתו כתובה, המילה כתובה זה דבר קצת מוזר. מה זה כתובה? כתב. כותבים כתב. שתר, כתובה, כתב. מה זה כתובה? זה פלא המילה הזאת. בתורה יעקב אבינו היה לו שתי נשים ושתי פילגשים, נכון? בילה וזלפה וחצי מהעם ישראל במם. חצי בא מילה ורחל, חצי בא מבילה וזלפה. אז עכשיו, איך כתוב פילגשים בתורה בלי יהוד? פלאג, שם. פי, למד, גימל, שין, מם. אין אחרי הפי יהוד ואין אחרי השין יהוד. כתוב חסרים יהודים. זה כתיב חסר, פלאג שם. מה זה פלאג שם? מה פירוש המשמעות של המילה הזאת, פלאג שם? פלאג, מה זה פלאג? חצי. פלאג שם, חצי שם. מה זה חצי שם? תשמעו טוב. כתוב, איש ואישה זכו שכינה ביניהם, נכון? איש, יש בו י' א', י', ש', יש את ה-י'. אצל האישה, מה יש? איך כותבים אישה? א', ש', ה'. ה', יש את ה', ה'. אתה מוציא את הי' מהאיש, מוציא את ה' מהאישה, נשאר אש ואש. הבית עולה בלהבות. ביזיונות, מכות, כללות, צעקות, משטרה. אבל אם יש י' וה' בתוך הבית, יש שכינה, יש רוגע, יש אהבה ואחווה, שלום וראות. אבל זה רק חצי שם, י' וה'. מה עם אביו והה'? הוסיפו את זה לכתובה, כתב וו והי, כתובה. נכון? חסר וו והי. כדי ששם השם השלם יהיה בבית, הוסיפו למילה כתב וו והי. אז יש לך י והי, וו והי, י כו וו כו. הבנתם? אז אנחנו רואים שהרבה פעמים זה מופיע העניין הזה. אותו דבר פה. כיעד על כסיה, חסר א, וה... יה חסר בו תווה ואהה. ומה זה אה לווה ואהה? איבה. שהשם מתהווה לשבת בציון, זה מתי יהיה? בבית המקדש השלישי. ומתי יהיה בית המקדש השלישי? אחרי שימחה שמו של המלאק. ולא רק המלאק, גם כל הערב רב. כמה שהמלאק רע, כמה שהשם שונא את המלאק, כמה שיש מצווה למחוק את זכר המלאק, אנחנו מתקרבים לפורים, שזה המצווה של מחיית זכר המלאק, אמן ההגגי, הגג מלך המלאק, זה כהיינו כאפס ליד הערב רב, ששולטים בנו היום, בבגץ, בכל האוניברסיטאות, בעיתונים, בכל הכתבי חדשות, כל אחד מהערב רב האלה מתגלגל כל דור ודור בגוף חדש, אבל זה אותן נשמות של המצרים שיצאו איתנו ממצרים, שמשה הוציא אותם על דעת עצמו. הזוהר אומר שבאחרית הימים הם השתלטו עלינו לגמרי, השלטו בארץ צאצאי הערב רב. הם ביטלו לגמרי את השלטון של הממשלה. אין בישראל ממשלה היום, זה סתם אחיזת עיניים. עוד מה תהיה בחירות, טיפש מי שהולך להצביע. בשביל מה אתה מצביע? במהלן הממשלה שתצביע אין שום ערך ושום כוח. יושבים 15 מלאקים ערב רב בבגץ, השתלטו על המדינה, הם מחליטים איזה שר יהיה, מי לא יהיה, את מי אפשר לפטר, את מי אי אפשר, הכל השאר זה בובות. שום דבר, ביבי פקיד שלהם. ברצונם השתקו, ברצונם יתנו לו שתי סטירות, שב בשקט חצוף. לא רואים אותו ממטר, לא אכפת להם, לא מלוין, שר המשפטים, ולא מבן גביר, הם שולטים פה בהכל. ואין לנו גם מה לעשות, זה הפלא הגדול. 70-80 אחוז מהעם, הוא שונא אותם, הוא נגדם. והם שולטים בנו אותם כמה אלפי ערב רב ששולטים פה בכל המקומות, ואתה לא יכול לעשות שום דבר. הם שולטים בצבא, כל האלופים, הם מהערב רב, חד-חד, עד רפול. מרפול ועד היום, כל האלופים שמאלנים בוגדים אחד אחד. תסתכלו, יעלון, אהוד ברק עם החשימו, עכשיו הוציאו את ההקלטה שלו, איך הוא מלכלך על העדות המזרח, בשביל מה הביאו אותם לפה, לא היה ברירה, בוא נביא גויים מרוסיה, כמו שכבר הם הביאו. כבר הביאו מיליון גויים מרוסיה, אוקראינה, בלרוס וכל המקומות האלה. שהם היום כבר איזה שניים וחצי מיליון גויים פה בארץ. הביאו אותם לפני קרוב ל-30 שנה. הם כבר דור שלישי פה. אתם לא מבינים מה קורה פה. היום הבן שלך הולך להכיר בחורה, יכול להיות שהיא בכלל בעלת תשובה, יכול להיות שהיא באיזה מדרשייה אפילו. נראית חרדית לגמרי, היא בכלל מצאצאי הערב רב. אם היא זה רע מלאק, זה לא יורמן קיסופר. הסבתא שלה הגיעה מרוסיה או מאוקראינה או מבלרוס, הביאו אותה לכאן כגויה. האמא כבר הייתה ישראלית פה, והנחדה גדלה ישראלית, נולדה פה, יש לה שם עברי, מדברת עברית. אף אחד לא זוכר שלפני 30 שנה הביאו את הסבתא בת 60-70 בכלל לגויה. זה לא ירומנקי סופר מה שקורה פה. שני ראשי ממשלות פה היו גויים. יש הרבה הרבה אנשים מפורסמים שאתם רואים בחדשות שהם גויים לפי ההלכה. עבדים משלו, בנו פה רקן מידם, אומרים את זה בסליחות, בשני וחמישי. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר. זו הכללה וזה מה שהגאון מבילנה אמר, יש שלוש קליפות. יש קליפה אחת של ישמעאל, נימול ואינו פורעה. הערבים עושים ברית בגיל מאוחר יחסית, אז אין להם פריעה, אין להם עורלה, אז הם לא עושים פריעה. הם לא יכולים לעשות פריעה בגיל מאוחר. אסאב, לא מל ולא פורעה, לא ברית ולא פריעה. וערב רב, גם ברית, גם פריעה והוא הקשה מכולם. שמעו, דבר מדהים. צאצאי אסאב לא עושים ברית מילה, היום הרבה עושים בבתי חולים, אבל מעיקר הדת שלהם, אין להם חיוב לעשות ברית מילה, הם עושים לא ברית ולא פריעה. ישמעאל, עושים ברית, אבל לא פריעה. הערב רב שנולדו פה, להורים כביכול יהודים, אבל נשמות של ערב רב, גם עושים ברית, גם עושים פריעה. היית חושב שהם יהיו הרבה מיעוטו? אומר לך גאון מבין, לפני 250 שנה הם הכי גרועים מכולם. הקליפה שלהם קשה מכולם. ואי אפשר יהיה לנצח אותה עד שיבוא המשיח. והזוהר גם אומר, רבותיי, הזוהר אומר שהמשיח יבוא, לא תאמינו, אבל זה מה שהזוהר אומר, הם יצאו להילחם בערב רב, באחדות. יצאו להילחם במשיח. יצאו לך פה מעל מיליון אנשים ערב רב שנמצאים פה בארץ, יצאו למלחמה במשיח, כמו שהם עושים מאומות בבלפור, הפעם הם יגיעו לכותל. הם ראו בחדשות, שידור ישיר, קורה משהו בער הזיתים, מאחורי הכותל שם, כל הכברים. ויתחילו לבח, בערוץ 14, רבותיי, קורה כאן משהו מדהים בכותל, יש אור גדול. יורד משם, כנראה שזה המשיח, אולי באמת היום שחלמנו עליו, מתחילים כולם להתרגש בערוץ 14, אלה של אלג'זירה 11, 12 ו-13 קוראים ורידים, מיד אומרים חייבים לעצור את זה לפני שיהיה מאוחר, מיד מריצים בכל הערוצה השמאל, שוני ישראל, תמיד מאומה גדולה מאוד, כולם חייבים ללכת, שהחרדים לא ישתלטו לנו על המדינה. מהר, מהר להגיע. כל אחד שיגיע. קצינים, מפקדים, טייסים, תבואו עם הנשק. כולם, אין זמן להתמעמע. ככה היה. תשמעו טוב, זה נבואה. זה נכתב לפני 2000 שנה. ביום שזה נכתב, מי בכלל חרם? מי יבין בכלל מה זה ערב רב? מי בכלל האמין שמשלטו בנו באחרית הימים? מי יכול היה לדעת את כל זה? אומר הזוהר, הם מגיעים, מוכנים לקרב והמשיח מתחיל להגיד פסוקים והם כולם עולים באש מכירת הכרטיסים מתחילה מחר בתשע בבוקר לאירוע מי שרוצה שיגיש בקשה כל שונא ה' כל שונא התורה כל שונא הרבנים ושונא החרדים ושונא היהדות, כל אוהבי הערב רב, אוהבי המחבלים, אוהבי המצעדי תואבה וכולי, באותו יום יקבלו את מה שהגיע להם כבר הרבה הרבה זמן. ככה כתוב בזוהר. כידוע לכם, אני לא כתבתי את התסריט. רוצים, יש לכם איזו טענה, תלכו שם על מירון. תגישו שם תלונה, אולי תביאו איזה כמה קצינים מהשמאל, שנסעו לאסור את רבי שמעון ובנו שם. נראה כבר, אולי הם עברו על חוקי המדינה, אני לא יודע. טוב, רק לפני שנסיים. אז הוא אומר ככה. בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני. ועיסו מרפידים, ויעבור מדבר סיני, והחנו במדבר, והאיחן שם ישראל נגד ההר. מלשון חנו, כן? יש לנו כאן שתי תמיות בפסוקים. הסדר של העניינים הוא לא נכון. הרי בתחילה היה צריך להיות כתוב, ועיסו מרפידים, ורק אחר כך, בחודש השלישי, באו למדבר סיני. כאילו, הרבבו פה את הסדר של המאורעות. למה הכתוב קודם כל מדבר על זה שהם הגיעו לער סיני, ורק אחר כך מדבר שהם יצאו מרפאידים אל מדבר סיני? זה קצת מבולבל, לא? התמיה השנייה, מדוע חוזרת התורה על אותו עניין שלוש פעמים? ויבואו מדבר סיני, ויחנו במדבר, והיא חנשה מישראל. כמה פעמים? הבנו פעם אחת, מה צריך שלוש פעמים? אומר הרוח חיים הקדוש, בסוף פרשת בריאת העולם, בביר אשית, כתוב, היי ערב, היי בוקר, יום השישי. ידועים דברי רשישם, מה זה יום השישי, אוסיף היי ליום, כל שער הימים נאמר יום אחד, יום שני, שלישי, פתאום יום השישי. כשנגמר בריאת העולם, הקב' ברוך הוא עשה תנאי. ההיי הזה זה כנגד חמישה חומשי תורה. והכרש ברוך הוא עכשיו עושה איתם תנאי. אם יקבלו עליהם ישראל את חמישה חומשי תורה, אז יש לה עולם קיום. שנאמר, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים והארץ לא שמתי. אם אין לימוד תורה, אין לה עולם קיום. דבר אחר, יום השישי, שכולם תלויים ועומדים עד יום השישי. מה זה יום השישי? שישי בסיוון. שישי בסיוון. אתם יודעים, כשמוצאים את התורה, כולם אומרים וזאת התורה שעושה משה, נכון? בהגבה, כן? למה אומרים וזאת התורה? צריך להגיד זאת התורה, מה זה וזאת? כאילו יש עוד משהו. מה זה וזאת התורה? זה כאילו הם צ'כ לאיזה משהו. תראה, בעל פה, זה לא לפנינו עכשיו, אם היית מביא גם את המשניות ואת הגמרה, אז היית אומר וזאת התורה. אלה התורות, כן? כמה זה זאת בגימטריה? 408. למה הוסיפו ו? וו זה 6, נכון? וו זאת. שש כפול ארבע מאות ושמונה, אלפיים ארבע מאות ארבעים ושמונה, שנת מתן תורה מבריאת העולם. באיזה שנה ניתנה התורה מאדם הראשון? אלפיים ארבע מאות ארבעים ושמונה לבריאת העולם. ונכן הוסיפו תוויו, כאילו שש פעמים זאת. וזאת התורה, מתי קיבלנו את התורה הזאת? שנת אלפיים ארבע מאות ארבעים ושמונה לבריאת העולם. עכשיו, אז אנחנו מבינים מה זה ההיא הזאת. לפני מעמד הר סיני, הקב' דן לגבי עם ישראל, אם יקבלו את התורה אם לא. כל העולם לכאורה, מה זה כל העולם? זה כמובן הסרים של העולם. המתינו בחרדה לשמוע את גזר דינו. יש דיון עכשיו בבית דין של מעלה. כי הקב' אמר בדיון, אם יקבלו ישראל את התורה, מוטב. ועם לה ואני מחזיר את העולם לתו ובו. אין לי חפץ בעולם בלי תורה. לא ירצו ללמוד תורה? לא ירצו ישיבות? לא ירצו אבריכים? ירצו לשלוח את האבריכים בכוח לצבא? שיסגר התורה ושלא יהיה תורה יותר? אין לעולם קיום. לא רק אין למדינה קיום. לעולם אין קיום. מה יוצא מזה שמי מחיה את העולם? אותם 100, 150 אלף לומדי תורה. בזכותם העולם מתקיים. עכשיו אתה רוצה להוציא אותם גם כן? בגוף האדם יש הרבה חלקים חשובים. צריך כליה, צריך כבד, צריך רגל, צריך עצמות, צריך הרבה דברים. אבל אם תוציא את המוח, יש לגוף משמעות? יש לב שם, יש כבד, יש הכל. שווה משהו? תוציא את המוח שלה, עזוב תוציא. יש עשרה טריליון חיבורים במוח האדם. תנתק אחד, טק, עם קוצת סיפורניים. נים אחד, טק, תקצוץ. אתם יודעים מה האובי של הנים הזה? תוציא שערה מהראש, שים אותה ככה בשמש, אתה לא רואה אותה, נכון? אי אפשר לראות שערה אחת, מרוב שהיא דקה. שערה הזאת זה אלף נימים ביחד באובי שלה. אני, זה אחד חלקי אלף של השחק, כשעושים ניתוחי מוח, המנתח יש לו שני משקפות כאלה על העיניים, כל עדשה מיקרוסקופ, כזה הובי. אתם יודעים, זה מגדיל פי אלף, פי יותר מאלף, כדי שהוא יראה מה הם עושים שם, יש איזה גידול או עלינו או משהו, או שטף דם, כל מיני דברים. משהו לא נתפס, בגולל של תפוח, יש בפנים מערכת שהיא יותר מסואפת מכל העולם כולו. במוח אחד. עכשיו, אם תקצוץ אחד מתוך עשרה טריליון, שטף דם, הבן אדם בקומה או שמת. מסובך מאוד. אז עכשיו, זה התורה. אתה רוצה את המוח לפוצץ? זה כל הגוף בזכותו כך חי. הם לא מבינים, אז הם נלחמים בתורה. דרך אגב, תשימו לב. כל הרשאים שנמצאים פה בארץ, כולם עכשיו התאחדו בדבר אחד, שנאת התורה והחרדים. אתם שמתם לב שחצי מאלה שיושבים בכנסת נכנסו לכנסת אך ורק בגלל שהמצא שלהם לפני הבחירות היה לרמוס ולמחוק את החרדים ואת התורה. ליברמן, תשע מנדטים, רוצה לחסל את היהדות ואת החרדים. מרץ, עבודה, לפיד, גנץ, כל אלה זה חצי מדינה. זה שלושה מיליון איש לפחות. תסתכלו, לפי מספר המנדטים שלהם. הם לא דיברו על שום דבר לפני הבחירות, חוץ מהשינה לחרדים. כלום. לפיד, אין לו שום דבר לדבר, רק על החרדים. ליברמן, רק על החרדים. מרץ, רק על החרדים. עבודה, רק על החרדים. עכשיו זייזנקוט רוצה לרוץ, גם רק חרדים. רק על זה הם מדברים. על כלום. לא על מיסים, לא על החינוך פה בבתי ספר, לא על הפשע הגואה, על מגפת הסמים, על מגפת הגירושים, המדינה ממוטטת מבחינה מורה, כלום. רק כל הזמן אותה כותרת, חרדים, חרדים, חרדים, חרדים. ועל זה הם נכנסים לכנסת. קלטו את העניין. יש פה כל כך הרבה שונאי השם, כל כך הרבה שונאי תורה, ואם אני רוצה להיות בצד של החרדים, זה לא פופולרי. תסתכלו את בנט. רק על זה הוא מדבר. אין מילה, אין פעם אחת שהוא לא מדבר נגד החרדים ונגד הישיבות וכל הזמן בוכה שנתנו קצת להברכים. כל מה שהם מדברים זה אך ורק סינת התורה. למה כל זה? כי השבח הוא רוצה להראות לך מי הם הערב רב. השנאה שלהם לתורה מראה מי זה הערב רב. כתוב, גדולה שנאה ששונאים עמי ארצות את התלמידי חכמים ונשותיהם עוד יותר. השנאה של עמי ארצות לתלמידי חכמים היא יותר גדולה ממה ששונאים אומות העולם את עם ישראל. תסתובב עכשיו בכדור הארץ 8 מיליארד איש, מסכימים איתי לפחות 4 מיליארד מהם רוצים לראות את כולנו מתים? לפחות חצי, אתם מסכימים? ואני עוד זהיר. מסכימים של פחות חצי? אם עכשיו יעברו עם מכונת אמת גוי-גוי בעולם, בכל מדינה, אירופה, שוודיה, סין, יפן, טיילנד, כל מקום, יוון, איפה שלא תלך, תהיו כמה גויים, לא אוכל, זה חלילה, אני אוהב את ישראל, אוהב ומכבד את היהודים, טוב, יהיו גם כאלה, אבל בתכלס אתם מסכימים של פחות חצי? 4 מיליארד. שונאים אותנו עד כדי כך שהם ישמחו מאוד לראות את כולנו מתים. זה ממש יהיה יום מאושר מאוד בשבילם. השנאה הזאת, היא לא מתקרבת לשנאה ששונאים פה הרשאים את התלמידי החכמים. ככה הגמרה אומרת. זה דברי אלוקים חיים. השנאה שלהם לתורה, ממה היא נובעת? למה המארץ שונא את הרב? הוא רואה שיש לו הרבה חוכמה בתורה. למה הוא כל הזמן מחפש אותו? למה הוא כל הזמן מחפש איזה משהו שהוא עשה לו בסדר? הוא אמר מיד לפתוח איזה בלוג, להחליט את זה בפייסבוק, להביא את כל הרשעים שירמסו אותו וימציאו עליו סיפורים ועלילות. כל שעה זה קורה פה. למה? ממה זה נובע? הרי לפני 60-70 שנה גם היו מחללי שבת, גם היו חילונים, אבל אף פעם לא ראית שהם מייחדים את כל החיים שלהם לרמיסת הרבנים. התשובה לזה זה גמרה במסכת סוטה. הגמרה מדברת על הסימנים לפני בית משיח. היא נותנת כמה סימנים שרק ב-40-50 שנה האחרונות מתקיימים. לפני זה, זה לא התקיים אף אחד מהם. לכן אנחנו יודעים שאנחנו מאוד קרובים לסוף. אחד מהם זה, יראכת עם האסו. ישנעו שומרי מצוות, אנשים שפוכנים לעשות חטאים. חוכמת סופרים תשרח. סופרים זה אנשי התורה, אלה שכותבים ספרים. היא תהיה סירחון בעיני העם. פני הדור כפני הכלב. אנשים מתנהגים כמו כלבים. כלב רוצה לתקוף אדם שהוא לא מכיר. סתם הולך ברחוב, הוא מעבר לגדר, נובח, רוצה לקרוא אותו לגזרים. מה עשיתי לך? בסך הכל אני הולך פה על המדרכה. אף חיה אחרת, תלך ליד אריה בספאפרי ומעבר לגדר, הוא לא קופץ, משתולל, נמר, כלום, תנין, אף חדוב, כולם עומדים מעבר לגדר, לא עושים כלום, תלך ליד כלב, וואו וואו וואו, קופץ, אם אתה עושה לו ככה עם היד, שלוש שעות נביכות, קפיצות, חושף שיניים, חזל, אומרים לך, הדור האחרון יהיו כלבים, ככה על כל דבר קטן, יאללה, עליהו, מביכות, זה, בורים ועמי הארצות, צועקים, כללות, כל אחד שופך עוד שמן למדורה. החוצפה תסגה, מלשון C, תסגה. תגיע למקסימום שהיה אי פעם בעולם. אף פעם בעולם לא היה מצב של חוצפה כמו היום. ילדים חצופים, אנשים חצופים, נשיא חצוף, שופט בית משפט חצוף שאין כדוגמתו. אנשים מלאים בחוצפה. באנגלית זה נקרא arrogance, זה גועל נפש של התנהגות. וכשזה מגיע לתורת ה' אתה רואה את כל הרע קופץ למדרגות הכי גבוהות שרק אפשר. זה מה שאומר לך הזוהר, חביבי. בסופו של דבר, זה מה שיהיה, יצאו כולם להילחם, כל הערב רב להילחם. אז שאלנו פה, ובזה נסיים, שאלנו פה, למה התורה שינתה את הסדר, ולמה היא חוזרת על השלוש פעמים, ויחנו במדבר, והיא חן שם ישראל וכולי. אז באמת, התחלנו להסביר מה זה יום השישי, והקב' ברוך הוא עשה דיון בשמיים, אם עם ישראל יקבלו את התורה או לא. וניתן לכם דוגמה, במכון המדע ברחובות, מכון ויצמן, יש הרבה מדענים בכל מיני תחומים. והמדינה מעבירה לשם הון, משקיעה שם הון בפיתוח של מדע בכל מיני תחומים. המצאות, ברפואה, בנשק, בביולוגיה, כל מיני דברים. יום אחד הוחלט באחד הדרגים הממשלתיים לשלוח מומחים שיבדקו אם עבודת המדענים מתנהלת באופן יעיל? עושים ביקורת, אתם יודעים בארץ הכול ביקורות. כל הזמן יש ביקורות. האם זה מצדיק את התקציבים הגבוהים שמעבירים לשם? אולי הם סתם כיתנה ביתן גב בקושי באים, בוא נבדוק. במכון ויצמן יש גננים, מנקים, אינסטלטורים, כל מיני אנשים. פקידים, אלה שמנהלים את החשבונות, שהגיעה ועדת ביקורת, ראו שהגנן והמנקה והפקידה, כולם עומדים ככה במתח. כולם עומדים ומתלחשים. שו, מה יהיה? מה יהיה? מה? תראה, בודקים כאן את המדענים, מה יהיה? אז אחד מהמדענים בא אליהם, אמר להם, אנחנו, מילא, אנחנו במתח, כי יכולים לחתוך לנו את התקציבים וכולנו נהיה מפותרים, אבל למה אתם כולכם במתח? אז המנקה אמר, איזה טיפש אתה, אתה מדען אתה? אם יפסיקו לכם את התקציבים ויסגרו כאן את המכון, כולנו נזרק יחד איתכם לפח. הקיום שלנו תלוי בעבודה שלכם. זה התורה. כל העולם, בשמיים, השרים של כל מדינה ומדינה, כולם היו במתח מה הקרשבכו יגזור. האם עם ישראל יקבלו את התורה או לא? אם כן, ניצלנו. יש לנו עולם. יש לנו סגסוג. ירד שפע לעולם. יש לנו חיות. אם היהודים לא יקבלו את התורה, לא ירצו, לא ירצו ללמוד, הקרשבכו מחזיר את העולם לטעו ובואו, הלך עלינו. זה החילונים פה בארץ עוד לא הבינו. הגויים כבר מבינים את זה, הרבה מהם. אפילו היום. אז המשל הוא ברור וגם הממשל הוא ברור. כל הזוטרים למיניהם מבינים, אם בקודקודים הכל יהיה בסדר, גם אנחנו נהנה. ואם לא, אז עכשיו, תארו לכם שהגנן והמנקה והפקידה יתחילו לבזות ולצייר את המדענים ולשבור אותם נפשית, שיפסיקו לבוא למכון ויצמן. פרזיט, יא אפס, יא שוטה, יא מטומטם, לך, מה אתה בא להיות מדען? לך תהיה נהג בצהל. לך למצוא עבודה אמיתית. למה אתה לא בא לנקות? למה אתה לא בא לעבוד בגינה? מה אתה עובד לי עכשיו עם מבחינות פה? עושה לי מדידות, מיקרוסקופים, יא פרזיט. יגיד לו המדען, מטומטם, יש עכשיו איזה נגיף, אנחנו עובדים מסביב לשעון למצוא איזו תרופה נגד הקורונה לפני שכולנו נמות. מה אכפת לנו אנחנו מזה? בואו תעזרו לנו בגינה, לקטוף קצת הסבים. הרי מי שיראה את המטומטמים האלה, מה הם רוצים? זה המצב שלנו פה בארץ. עכשיו, אתה לא יודע אם לצחוק או לפחות. עומדים לך כל מיני אנשים, נופחים, נופחים. גם הלב שלך אומר, ריבונות של עולם, בזכות אלה הם חיים, בזכות אלה הם נושמים, בזכות אלה הם אוכלים. בזכות אלה הטילים נפלו פה מאיראן, אני יודע כמה עשרות טילים, כל אחד בגודל של המתכנסת הזה. בסוף 20 איש מתו מתוכם עשרה יהודים. נס כזה שהוא לא נתפס. סאדם חוסיין, מלחמת איראן-איראן, הוא ירד טיל אחד לכיוון ערב הסעודית בלב מדבר, פגע באיזה מהל אמריקאי, הוריד להם 125 חיילים. טיל אחד, בום, באמצע, מדבר אינסופי, נחת על האמריקאים, הרג להם 125. פה נפלו עשרות טילים, גם מלבנון, וגם מ... הייתי על שבת בקרמיאל, הראו לי בשכונה, מקומות שנפל שם טילים על השכונה. אף אחד לא נערה כמעט, אף אחד... נזק ברכוש, ברוך ה' המדינה עשירה יכולה לחסות את זה. המכרות, הבעירות גז הזה, מניבות מיליארדי דולרים כל חודש למדינה. מכרי זהב, פתאום לקראת הסוף, הקב". יקידים לנו תרופה למכה. ידע שיהיה לנו שנתיים מלחמה שעולה עשרות מיליארדי דולרים, ועוד עשרות מיליארדי דולרים נזק לעבודות, להבטלה, לרכוש שהיא פגעה, איזה 100-200 מיליארד דולר. מאיפה נביא כזה סכום? כל מה שאמריקה נותנת לנו זה 3-4 מיליארד דולר בשנה עזרה. היינו צריכים 50 שנה לעבוד כדי לחסות את הדפצית של השנתיים האלה של המלחמה. מה עושה גשמר חום? מביא לנו איזה 3-4 בעירות גז במים, מניבות טונות של כסף, המדינה מתפוצצת במאגרים ובחיסכונות. ולא רק שהמדינה לא ירדה מבחינה כלכלית, עברנו את כל אירופה. אנחנו לפני גרמניה, לפני צרפת, לפני אנגליה. המדינה שלנו היא אחת המדינות הכי עשירות בעולם. עוד מעט נעבור גם את קטר. האנשים עניים. בגלל שיש פה המון שחיתות בראשי המערכות. אבל המדינה עשירה מאוד. אבל האנשים מסכנים נענקים תחת יוקר המחיה. דרך אגב, זה גם כן כללה משמיים. כתוב, אחד הסימנים לפני ביעת משיח, היוקר יאמיר. המחירים פה במדינה הזאת הם הכי יקרים בכל העולם. יותר יקר מתוקיו, יותר יקר מניו יורק, יותר יקר מלונדון, יותר יקר מפריס, יותר יקר מסינגפור. הכי יקר בעולם. גם נדלן, ירושלים זה העיר הכי יקרה בעולם, גם נדלן, גם מחירי האוכל, גם מחירי המכוניות, הכל פי 2.5, פי 3, זה משהו לא נתפס. פשוט לא נתפס. וגם כן, בן אדם רוצה תור לרופא, נגיד איזה זקן, לא שומע, שנה מושכים אותו כדי לתת לו אוזנייה שיוכל לשמוע. שנה, תבוא עוד חודשיים. לא שלחנו לך מכתב, תבוא עוד שלושה חודשים. שנה, בן אדם זקן, יושב, לא שומע כלום, מנותק מהעולם, הוא לא יכול לקבל תור. כל הדברים האלה זה דברים שנכתבו שם בגמרה, מה יקרה פה באחרית הימים, לפני הסוף. אנחנו, מה אנחנו נשאר לנו לעשות? לחזור בתשובה, מה יש לנו לעשות? שום דבר זה לא בידינו. דבר היחיד שזה בידינו, אני רוצה למצוא חן בעיניך, השם. זהו. כל השאר זה לא בידי, מה? הכל זה ביד השם. רק מה? צדיק או חשה לא נאמר. הכל כבר נאמר. אם אני אצדיק או רשע, זה אך ורק אני קובע. אם אין אני, למי לי? מצד שני, צריך סיעת הגשמיה. כשאני לעצמי, מה אני? אני לא יכול לבד. אלמלא השם, אתה לא יכול אפילו להזיז אצבע. לכן, רבותיי, זה מה שאני יש לי להגיד לכם. סיכום, אנחנו לא יודעים מה יהיה, פתאום תתלקח מלחמה עם איראן, פתאום תתחיל גוג ומגוג, אולי לאיראן כבר יש אטום, סביר מאוד להניח שיש להם אטום. שומרים אותו כאופציה אחרונה בלבד. זאת אומרת, יכול להיות שהם קנו מפקיסטן כמה פצצות אטום. כל הכסף הם שודדים מעם שלהם, מחלקים לכל הטרוריסטים בעולם. מה הבעיה בשבילה אם לשלם 5 מיליארד דולר על פצצה מוכנה להדביק אותה על טיל? כאופציה אחרונה. זאת אומרת, יכול להיות שברגע שהם יבינו שכבר הולכים להרוג את כולם, ההיאטולות האלה, שכבר אמריקה נכנסו ונכנסו כוחות, וכבר אוטוטוטופסים אותם אהב ומחפשים אותם ברחובות לשחוט אותם, איך תדע אם לא יפעילו לנו את האטום? כתוב בנביס חריאן שהמלחמה האחרונה, הגאון מבינה, אמר שזה יהיה 12 דקות. שני שליש מהעולם ימותו ב-12 דקות, זה יכול להיות עוד יומיים. זה לא הגזמות, אני לא אומר לכם סתם דברים, זה דברים שכתובים. זכריה יהודהלת, תסתכלו, שני שליש מהעולם ימותו ב-12 דקות. והשליש השלישי יעבור תקופת צינון של כמה חודשים. תקופת צינון, ואז כשאנחנו יתנקם בכל הגויים, תקראו זכריה יהודהלת, תקראו את כל הדף, תראו מה הולך להיות. זה יכול להתחיל, וגם כתוב במדרש שזה יתחיל מפרס. תיל חדש שמגיע ב-12, אתה מבין? גם זה לא מספיק זמן להתראה, עד שקולטים. מצד שני, לך תדע, אולי זה טוב שיש להם צצצת אטום, למה? שהם יבואו לשגר את זה עלינו, בעיה בשביל הקב'ה, אנחנו יכולים לעשות תקלה והתיל יתפוצץ להם בפרצוף, גם זה אפשר. אמן הכין עץ למורדכאי. בסוף זה היה בשבילו. פרו גידל את משה, שבסוף גמר אותו. ככה זה. איך כתוב בתהילים? צופה רשע לצדיק, הוא מבקש להעמיתו. מה כתוב שם? שחרבם תבוא בליבם. כשאנחנו הופך את החרב שהוא מנסה לתת לצדיק, ובסוף זה נכנס לו בלב. הרבה פעמים אדם מכין לעצמו את הסוף שלו. עוד ועוד ועוד, ובסוף הוא רואה שכל מה שהוא עשה, הכל התהפך נגדו. אנחנו מקווים שמאז יצא מתוק ושנסכל ונהפוך הוא, אבל דבר אחד, אני אומר לכם, יהיה אטום, לא יהיה אטום, אנחנו אפילו לא נרגיש את זה. פתאום אתה תשמע, בום, נגמר. אפילו לא אין לך שנייה לחשוב, יו, אני מת. יו, הלך הארץ. יו, נגמר העולם. יו, אתה לא תדע מה קורה בכלל. פתאום תראה את עצמך, מרחף באוויר עם עוד כמה מיליוני אנשים, ותראה את כל המדינה נמחקה, ואין בניינים, ואין כלום, ויש רק אשן עד השמיים, והנשמות צפות, ועולות לבית דין של מעלה, ונגמר העולם. השאלה, מה יהיה מצבנו באותה שנייה? האם הקב' ברוך הוא יוכל להגיד כל הכבוד יצחק, אתה יהודי לתפארת, ירי שמיים, עשית לי נחת רוח, קירבת יהודים, ארגנת שיעורי תורה, הפצת דברי תורה, עבדת על עמידות שלך, היית אדם ישר, נקי כפיים ובר לבב, מי יעלה בער השם, נקי כפיים ובר לבב. שמרת על הפה ועל הלשון, שמרת על העיניים, שמרת על הברית, עכשיו זה תקופת שובבים, תקופה הזאת, להתחזק בברית, בשמירת העיניים, בקידושת האדם. בקיצור, יש כל כך הרבה שאלות, עשית, עשית, עשית, אלפים של שאלות. השאלה איזה ציון אנחנו נקבל, אין מושלם, אנחנו לא נהיה מושלמים, זה אנחנו יודעים, אבל לפחות נהיה 70% חיובי, 80% חיובי, ייתכן שהתחשבו בכל הסבל והאיסורים שעברנו בעולם הזה כדי לחפר על ה-20-30 אחוז שלילי. כי אנחנו בסופו של דבר סובלים, ומחלות, ובעיות, וכספים, ושידוחים, ובעיות עם הילדים, וחום, ולחות, וזהב, ומתח, ושמאלנים אוכלים השם, ומצערים אותך, ומבזים את התורה. זה מביא המון צער. יכול להיות שכל הצער הזה יספיק, לא בטוח, אנחנו לא יודעים. אולי זה יספיק כדי למחוק לנו את כל השלילי, אבל צריך הרבה חיובי. אם לא יהיה חיובי, זה לא יספיק לכלום. צריך שבת, צריך קדושה, צריך עמל התורה כל יום, צריך להיות רציני בלימוד. כל יום כמה שעות לימוד, כל יום אם חס וחלילה נהנסת, לא יכולת לבוא לישיבה ללמוד, לפחות בדרכים, באוזניות, תשמע, דרשות, שיעורים, שיעורי הלכות, שיעורי מוסר. אם אתה מתנתק יום אחד מהתורה, תנסה רגע לחשוב, יום אחד בלי לאכול כל היום, קשה, קשה לתפקד. אז על אחת כמה וכמה אי אפשר לנתק את התורה יום אחד, את נשמה יום אחד מהתורה. כתוב, אם תעזבי ניום, יומיים אהזבקא. אחם בן ציון אבא שאול רצה לעורר את התלמידים בפורט יוסף, הוא אמר להם, אם תעזבי ניום, יומיים, פסיק, אהזבקא. בפסוק לא כתוב ככה, כתוב, אם תעזבי ניום, פסיק, יומיים אהזבקה, מידה כנגד מידה. גנבת 100, אתה צריך לשלם 200, נכון? כפל ישלם הגנב. יום אחד לא למדת תורה, יומיים אני לא אהיה קרוב אליך ולא תרגיסי את הנשמעיה ביומיים אחרי שביטלת תורה. אומר חכם בן ציון, אפשר לקרוא את זה אחרת. אם תעזבני יום יומיים, הכוונה בשיטה קבועה, אהזבקה, אז וחלילה. כמו שהרמב״ם אומר, שנחרטים ועובדים לעד ולעולמי עולמים, שסוגרים בפניו את דלתות התשובה. כמו שהוא לומד מפרוש, השם אמר למושה, לא ישמע פרוי לכם, נגמר הסיפור שלו. נעלתי לו את הלב, שאנחנו, חס וחלילה, לא ניפול בקטגוריה הזאת. אנחנו לא יודעים, כל כך הרבה צ'אנסים לחזור בתשובה היה לנו עד היום. חוזרים קצת, חוזרים אחורה. חוזרים קדימה, חוזרים אחורה. איך אומרים? ככלב עשב על קיאו. מתקדמים שני צעדים קדימה, נופלים ארבע אחורה, מתקדמים חמש קדימה, עוד פעם שתיים אחורה, כי איך אומרים? מנהיה של כבר 20 שנה עומדת על אותו מספר, עולה שתי דולר, יורדת שלוש, עולה דולר, יורדת שניים, עולה שלוש, לסוף? לא מתקדמים, צריך כל הזמן להיות בעלייה, ברוך ה' לעולם, אמן ואמן רבי חנניה בן הכרשייה אומר רצה הקבוצה שברכו לזכות את ישראל לפיכה חירבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויעדיר
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
