חנוכה זמן לחשבון נפש וסלידה מתרבות יון
In this extended Hebrew sermon, the speaker uses the occasion of Hanukkah to reflect on Jewish history, theology, and contemporary challenges. He begins by noting the rarity of holidays that the sages deliberately set – Hanukkah and Purim – and links both to moments when the Jewish people escaped deadly traps (the Greek‑Maccabean revolt and the Purim decree). He weaves together narratives from antiquity (the Greek oppression, the Roman‑era persecution, the Holocaust) and modern Israeli conflict, emphasizing how divine miracles saved the nation each time. The speaker critiques modern secular and Hellenistic influences, warning that they erode Torah observance and lead to spiritual death. He contrasts the symbolic meanings of the Hanukkah menorah and the Purim gragger, explaining their differing sources of motion (divine vs. human). Throughout, he urges listeners to return to sincere Torah study, keep Shabbat, and resist cultural assimilation, especially in education. The talk ends with a call for communal renewal, building a house of learning, and a prayer for spiritual and material blessings.
Chapters
חנוכה שמח, מזל טוב זה יוצא ממש תזמון יפה לעשות חנוכת הבית גם כן בתקופת חנוכה שכל החנוכה מתאים, הזמן מתאים אתם יודעים יש דבר מאוד מעניין הרי ידוע שבלוח השנה היהודי יש הרבה חגים אבל יש שני חגים שהם חגים שחכמים קבעו זה חנוכה ופורים יש לזה רמז בתהילים שכתוב הפח נשבר ואנחנו נמלטנו פח בלשון הקודש זה לא פח זבל פח בלשון הקודש זה מלכודת המלכודת נשברה והצלחנו להימלט. פעמיים היה לנו מלכודת, פעם אחת אמן רצה לעשות שואה, להרוג את כל היהודים ב-127 מדינות, מרוד ובת קוש, כל מקום שהחשבירות שלח, שלחו עגרות שעוד מעט הורגים את כל היהודים והרכוש שלהם הפקר, אז זאת אומרת הייתה גזירה. על כל היהודים. אמנם אז כולם היו דתיים, לא היה אז בימים מהם חילונים, כי רואים שאמן בא לחש וראש לשכנע אותו להרוג את היהודים, אז הוא מתאר את היהודים כחרדים. אומר, עם שונה, שפתם שונה, דתם שונה. אם דוגמה, היום אמן היה בא למלך והיה אומר, יש לזה עם מוזר וזה, הוא היה חושב שמדברים על המוסלמים. הוא לא היה יודע שום דבר עלינו. היה אומר לו, מה קרה לך? יהודים בכל האוניברסיטאות פה, וזה, התבוללו, וזה, מה שונה בהם? הוא לא היה מבין מה הוא רוצה, אבל אז כולם שמרו מצוות. לא היה כזה דבר שאנשים יעשו את מה שעושים היום בעולם. כולם היו הדוקים בדת, ואף על פי כן נגזרה עליהם לא עלינו גזרה קשה מאוד, כמו שחזל אומרים שהשתתפו במסיבה של אותו החשבי ראש ואף על פי שהחשבי ראש עשה להם מחלקה עגלת קשר והכל כאילו עם הקשרויות ועדיין לא היו באים לאכול דברים טריפים כן אבל מהמורדחי היה עומד בפתח ומתחנן שלא ייכנסו. כי מה הוא היה עושה, החשבי ראש? מראה את האוצרות של בית המקדש. איזה אוצרות שהם לקחו, הרי הפרסים ניצחו את הבבלים. הבבלים הכריבו את הבית הראשון, היה להם כל האוצרות של בית המקדש. שהפרסים ניצחו אותם, לקחו את האוצרות. עכשיו הוא עושה את הארוחה 180 יום. אוכל, מאכלים, כל מיני דברים שם. מסיבה של 180 יום, איפה יש כזה דבר? זה חצי שנה. והיהודים, במקום לפקוט, רוצים לבוא ולהשתתף במסיבה. הכלים של בית המקדש שם וזה, ואתם באים להשתתף. אז מרדכי היה עומד ומוחה, והתעלמו ממנו. הוא לא, כבוד הרב, אל תהיה פנאט. בסדר, זה דור אחר, צריכים להבין את הדור. אתם מכירים את הדיבורים האלה. ואז, בגלל שהתעלמו מהרב הראשי, הוא היה בסנדרין, מרדכי. זה לא סתם האיש גדול מאוד, כן? כיוון שהם לא חיבדו חכמים, אז נגזרה עלינו, לא עלינו כזו גזירה, אבל יש גזירה הרבה יותר גרועה מפורים. פורים, ברוך השם, השם עשה נס, הכל התהפך, טוב. כמה היהודים הרגו? הרגו 75,500 נאצים מזרע המלאק שרצו להרוג את היהודים, הכל התהפך. היום, למשל, לא היו יכולים להרוג אחד. זאת היועצת המשפטית לא הייתה נותנת. אתה אומר, מה זה? מה? צריך לתת להם זכויות, לתת להם... מה עוד? תואר ראשון, שיוכלו טוב על חשבוננו, נטפל בהם. אבל אז לא היו שים חשבון. מי שהיה שונה ישראל, חסלים אותו. ככה זה היה. אז היהודים הרגו 75,500. זאת אומרת, היה נס גדול מאוד. ותלו את אמן, והסרט בני אמן, והקידוש השם. אמן הכין עץ 50 אמה. זה עץ רציני, זה 25 מטר, זה יותר גבוה מהגודל שלה עד התקרה לקומר האחרונה פה. עץ רציני מאוד, ובסוף תלו אותו על העץ. פעם שאלתי שאלה, אם אמן יש לו בזה מצווה שהוא יכין את העץ? כי הרי ידוע שמי שמסייע לדבר מצווה, יש לו בזה זכות, נכון? גדול המעשה יותר מן ההושג מה הוא אומר עכשיו אמן אומנם יכין את העץ בשביל מורד חי אבל בסופו של דבר זכו לקיים מחות עם חי את זכר המלך יצא מזה קידוש השם גדול מצווה גדולה אז השאלה אם אמן מקבל על זה שכר או לא כי הרי כתוב שמבני בניו של אמן לומדים תורה בבני ברק. למדו תורה בבני ברק לפני אלפי שנה. אז שואלים, מה זה? מה זה היטלר זה? מה עכשיו? איזה זכות מגיע לו? שהילדים שלו התגיירו, הנכדים שלו, שיהיו דתיים, צדיקים? אז אומרים, החזל אומרים שאתה בת שחשברו שיסיר ונתן לאמן שיעשה ביהודים כרצונו גרמה ליהודים כל כך הרבה פחד מהפחד כולם חזרו בתשובה. זאת אומרת זה עזר יותר ממה שכל הנביאים והנביאות דיברו והתחננו ודיברו מוסר והרבנים וכל מה שדיברו בסוף שראו שעומדים להרוג את כולם, כולם חזרו בתשובה. למה אנחנו לצערנו הרע לפעמים כשרורף מבינים the hard way. הנה, עכשיו לא עלינו, קרה לנו כזה אסון גדול, פתאום ירדה 90 אחוז מהמחלוקת. לפני זה כבר עמדו להרוג אחד את השני, עוד שבוע, שבועיים נראה לי היו כבר מתחילים לשפוך דם ברחובות. פתאום השם עשה כזה זעזוע, אפילו אנשים שהיו כל כך שונאי חרדים, התחילו לדבר אחרת פתאום. וגם הרבה שהיו מדברים נגד החילונים, גם נרגיעו. נהיה רגיעה כזאת, נהיה כזה התקרבות. נקווה שזה, איך אומרים, ימשיך וישתפר המצב, אבל למה צריך ללמוד בדרך הקשה? זה המסורת שלנו. צערנו, הרב, זה קשה. אנחנו מעיד עלינו בתורה, גם כשעורף אין מה לעשות. אבל עוד פעם צריכים לדעת שבאמת הגזרה הזאת שהייתה, היא הייתה גזרה על הגופות. יש דבר הרבה יותר גרוע, גמרה אומרת, גדול המכתיעו יותר מן ההורגו. כשבן אדם הוא הולך להרוג נשמה של בן אדם. זאת אומרת, יש בחור ישיבה, בא מציע לו כל מיני פיתויים, בוא איתי למנתן, יש איזה מקום לא ראית בחיים, מה יש, אל תפנת, פעם אחת תבוא. תראה, מייר, אתה לא חייב להיות כזה צדיק. אני ראיתי דתיים אחרים שם. One time תבוא. מה, אני לא בא בשבילך? תבוא פעם אחת בשבילי. פותח לו את העיניים. מתחיל לפטוט אותו לאט לאט. טוב, תבוא עוד פעם אחרי שבוע. בוא, יש לי בשבילך איזה ככה ופה. לאט לאט מוריד אותו מהדרך והוא, אחרי כמה זמן, כבר נהיה מחלל שבת, עזב את התורה, ירד לגמרי מן הדרך. לכאורה, אם עכשיו הוא היה בא ויורא לו כדור בראש, אז כולם היית שואל אותו, תגיד, מתי הוא עשה מעשה יותר גרוע? שלקח אותו לקלאב? או שירה לו בראש? אז כל העולם היה עונה, בטח שירה בו בראש. מה, הוא רצח, הוא רוצח, מגיע לו עונש מוות, מה זה? בתורה, רוצח זה עונש מוות. אבל הקב' הוא אומר שהמקרה השני, שהוא פיתה אותו והוריד אותו מהדעת, הרבה יותר גרוע. כי פה הוא רצח את הגוף. כמה זמן הגוף יהיה בעולם הזה? 80 שנה. אבל שרוצחים את הנשמה, זה לעד ולעולמי העולמים, זה מוות רוחני נצחי לא עלינו. וזה חמור מאוד, וזה הרבה לא מבינים. לא מבינים שההכתעת הרבים, זה יותר גרוע מרצח של רבים. כי אנשים מבינים רגש, לא מבינים שכל. כשאתה אומר להם, כשאתה מדבר להם לשכל, הם לא תמיד מבינים. הם מבינים מהלב. ולכן זה היה הגזירה של אמן על הגופות. אבל אז באו ההבנים, היבנים, היה להם תוכנית אחרת לגמרי. אמרו ליהודים, אנחנו לא רוצים להרוג אתכם. אה, אנחנו לא רוצים להרוג אחד. לא באנו לרצוח, גם לא באנו לשרוף לכם בית המקדש, כמו שעשו הבבלים וזה. אנחנו רק רוצים שאתם תפסיקו להיות יותר מדי חרדים. רוצים שתלמדו ליבה. תוציאו בגרות, ניתן לכם גרינג קארד, יש לנו אסטדיון, בנינו בירושלים, תבואו קצת לראות רסלינג, אנשים קצת עושים קרבות שם, מה יש? לאט לאט, תפסיקו להיות כאלה זה. אבל מה? מה שהצבן טייבנים אומרים בשיר, מה עושה צור ישועתי? מה עושה צור ששרים אחרי שמדליקים? יש שם בקטע אחד לפני הסוף, מדבר על חנוכה. יש שם כמה ניסיים, הקטע של חנוכה זה אחד לפני הסוף. ומה כתוב שם? שהיוונים הפילו את החומה. איזו חומה מדובר? היוונים לא הכריבו את בית המקדש, הם טימו את השמנים. וגזרו גזרות רוחניות שאסור לשמור שבת, אסור לעשות ברית מילה, דברים כאלה. ראש חודש. אבל איזה חומה הם הפעילו? הרי חומה, בית המקדש, היה לו ארבע קירות, ארבע חומות. נכון, הקוטל המערבי זה אחד מהם. אבל הבבלים הרסו, ואז בבית המקדש השני הרסו שלוש חומות, נשאר אחד. זה מה שחזל, מדברים עליו במדרש רבא, שהנה זה עומד אחר קוטלנו וזה נכתב לפני 1,800 שנה. יש אנשים שאומרים, לא, זה לא הקיר של בית המקדש. בית המקדש היה לו קיר אחר, זה רק חומה. אבל אני פעם דיברתי עם הרב נויגר שאל, אמרתי לו, תשמע, אנשים מקשים קושייה, אומר לי, תגיד, אבל חזל שדיברו לפני 1,800 שנה, הנה זה עומד אחר קוטלנו, זה היה הקיר היקריד. על איזה קיר הם דיברו? על הקיר הזה. ושם הם אומרים חזל שלא זז השכינה מהקיר הזה, מהקוטל. כל אופן, אז לא מדובר על החומה הזאת, כי הנה אתה רואה החומה הזאת כבר עומדת, ואחרי היוונים היה בית המקדש עדיין, הם לא הכריבו את בית המקדש, מי שהכריב זה הרומאים, זה כבר האימפריה שבאו אחרי היוונים. אז מה רואים מפה, שמדובר כאן על החומת על גדר עץ, היה בבית המקדש גדר מעץ, היה איזה שלט, עד לכאן גויים יכולים לבוא. מכאן ועלה רק יהודים, וגם יהודים בתערה, לא כל אחד נכנס. זה שיגע אותם. מה, אנחנו כבשנו את כל העולם, אנחנו גנרלים, אנחנו מלומדים, אנחנו מתמטיקאים, אנחנו מהנדסים, אנחנו בונים, אנחנו, כל העולם שלם לנו מיסים, ואלה החרדים יגידו לנו שאנחנו לא יכולים לעבור את החומה הזאת, אנחנו נראה להם. זאת אומרת, פה נהיה מלחמת, קדושה, של דת. אין פה מלחמה על גופות. מה אמרו? כל אחד שרוצה שלא נהרוג אותו, יכתוב על הקרן של השור שאין לו חלק באלוהי ישראל, חס וחלילה. זאת אומרת, כמו ללכת עם שלט ברחוב, אני כבר לא חרדי. השאלה, למה הם אמרו שיכתבו על הקרן של השור? היום אומרים, תשים על הבית שלך שלט. תעמוד ברחוב ותצעק שאתה לא שייך לדעת יותר. למה דווקא בקרן של השיעור? כי הקרניים האלה של השיעור, אז היו משתמשים בהם כבקבוק לתינוקות. כמו בשופר, שיש לו חלק אחד צר וחלק אחד רחב, חלק הרחב היה סגור, כמו בקבוק. היום הם מלאים את זה חלב, ובפייה הקטנה הזאת, לאט לאט, אנחנו מאכילים את התינוקות. זאת אומרת, מגיל אפס, אנחנו כבר נכניס כפירה בתינוקות. שמגיל קטן, בבקבוק שלהם יהיה כתוב, אבא מצעיר, אנחנו לא חרדים. ולפני שאני מסיים, אני רק רוצה לשאול אתכם שאלה. תחשבו רגע. מכל החגים שיש, מה החג שהחילונים הכי הרבה אוהבים? חנוכה. חנוכה. לפי השכל, לא רגש, שכל, מה החג שהחילונים הכי הרבה היו צריכים לסנות? חנוכה. חנוכה. איפה ההיגיון פה? הרי מה זה חנוכה? היו עכשיו המון המון יהודים לצערנו שהתייבנו. היו כמו הבנים. הסירו מעצמם את הדעת, לא מעניין אותם יותר תפילין, כבר לא שבת, לא כלום, החליפו שמות. היו קבוצה קטנה, מטיטיהו וחמשת בנא ועוד כמה מאות צדיקים שלא מכרו את נשמתם ודבקו בקדוש ברוך הוא. בסופו של דבר יהודה צעק מי לאשם אליי? באו סך הכל כמה מאות אנשים. והם בתקופה, מי יודע כמה זמן לקח המרד, מרד המקבים ביוונים, כמה שנים זה לקח? אנחנו קוראים את זה בעל הניסים, בעשר שניות. כמה זמן זה לקח כל הסיפור הזה? מסרת הגיבורים, ביד חלשים, ותמיעים ביד תיאורים. 21 שנה. 21 שנה נלחמו בהם מלחמת גרילה. איך אפשר מאות אנשים לנצח אימפריה של מיליון חיילים? מי יכול נגדם? היו עושים להם מה שאם מחשימה אלי החמאס עושים לחיילים עכשיו יוצאים כמו אחר דק ואורגים ונרבוחים לא היה ברירה איתם, אי אפשר להיכנס איתם קרב פנים בפנים ולאט לאט הם התייאשו. היוונים אמרו, מה אנחנו צריכים פה את הקבראש הזה? יש לנו את כל העולם, אלה בחיים לא ייוותרו על הדת שלהם עד שגירשו אותם מארץ. אז אני אומר, ריבונו של עולם, הרי היום המלחמה בארץ זה מלחמת על הדת. חלק רוצים לשמור תורה, מצוות, ישיבות, והחלק השני רוצה למחוק את כל מה שיהודי. לא רוצים ישיבות, לא רוצים בתי כנסת, לא רוצים כלום. רוצים ניסוי תערובת, רוצים, אני יודע מה, דברים נוראים מצד התואבה. עכשיו, אלה שהכי הרבה שונאים את הדעת, הם הכי העדוקים בהדלקת נרות בחנוכה. עד כדי כך שלפני איזה שנתיים עשו באיזה משחק כדורסל הדלקת מנורה ביד אליהו, ואת מי הביאו להדליק את המנורה? מאמן מקבי תל אביב, יווני, מיוון. הביאו יווני, יווני פרוקולוס, פרוקולוס, לא יודע החשם שלו, והוא מדליק את המנורה. זאת אומרת, אתה רואה אנשים לצערנו הרב? לא יודעים שום דבר, מדליקים מנורא והם לא יודעים על מה. אומרים מברכים שעשה ניסים לאבותינו בימים מהם וזמן. מה הניסים? הניסים היה אור שאחרי דין ניצחו את אלה שניהוגויים. זה הניסים. וזה מה שאתה רוצה לעשות. אז מה אתה חוגג משהו שהוא נגדך? התשובה היא בורות. פשוט אין להם מושג, לא יודעים, לא קראו, לא למדו. אם הם היו יודעים באמת מה הסיפור של חנוכה, אני פעם אמרתי לזה, אחד מהם תגיד, אתה מעריץ את הרמב״ם? הוא אומר, בטח, מה, אתה לא רואה, בית ספר רמב״ם, בית חולים רמב״ם, רחובות רמב״ם בכל הארץ. רמב״ם היה מישהו גדול מאוד. אמרתי לו, חביבי, אם אתה פעם אחת בחיים שלך היית קורא מה הרמב״ם אומר עליך, לא רק שלא היית מעריץ אותו, היית מרץ לשרוף את הספרים שלו. זאת אומרת, אתה יודע מה הוא כותב עליך? ואז התחלנו להתווכח, וברוך ה' הוא חזר בתשובה. הוא פתאום הוא הבין. לפעמים אנשים פשוט לא יודעים. זעזוע אחד קטן, והם מתעוררים. פשוט ככה. וזה מה שקרה עכשיו. ראיתם הזעזוע הנורא הזה שהיה? ראיתם כמה אנשים עכשיו מתחננים? תביאו לי תפילין. נגמרו כל הציציות. נגמרו, אנשים פתאום התחילו להתעניין. איך אמר איזה? למחת אחד, בצבא, לפני המלחמה, כל החיילים חרדים. ככה המפקד אמר. השאלה היא למה רק בבתי חולים ובזמן שהולכים למלחמה? כי פוחנים למות. אבל שזה לא מלחמה ושלא חולים, בסדר, התרגלנו. החוכמה שלכנו, כרבותיי, זה עד רבה. זה עכשיו התחסקות, התקרבות לקלוש ברוך הוא. בעזרת השם, אתם עברתם פה למקום חדש. צריכים שיהיה התחלה ברגל ימין. תשתדלו שיהיה פה דברי תורה ושיעורי תורה וכל מה שרק אפשר. שיהיה ביתכם בית ועד לחכמים. שיהיה פה שיעורים, שיבוא אנשים, שיבוא לשבת, יהיה אווירה של קדושה. כי בסופו של דבר, אם בן אדם עושה מקום, בית יפה, משקיע הכל, ובסוף, בסופו של דבר, הכל גשמי. אין שום דבר רוחני. אז כאשר ברוך הוא תובע ממנו, אומר לו, מה, תשמע, בסדר, נתתי לך, בירחתי אותך, ברוך השם, לבריאות, אני רוצה שתהנה, אני לא רוצה שתסבול, אנחנו לא נוצרים, רוצים לסבול כל הזמן בשביל להיות צדיקים. יש יום אחד בשנה בתורה, והיא ניתן את נפשותיכם, זה יום כיפור. שער השנה, את אוכל, תשתה, תהיה בריא, תתלבש מכובד, הכל בסדר, אתה צריך אורחים, תעשה בית עם 50 חדרים, תביא אורחים, תעשי שבתות, הקדוש ברכו שמח בחלקך. אבל מה? תמיד תדע מה העיקר ומה תפל. העיקר זה דבקות בקדוש ברכו. אמונה, ידיעה, זה תפילות, זה שבת, שמירת שבת זה הבסיס של כל החיים, של כל היהדות. זה לא צחוק. שמירת שבת זה ניתן לנו עוד לפני התורה. כל העניין זה של קדושה, שבת, להגיע לבית כנסת בזמן, להתפלל, קריאת התורה, להישאר לשיעור, קידוש, אווירה, לחנך את הילדים, להכניס אותם לישיבות טובות. היום אתה מכניס את הילדים שלך חס וחלילה לפאבליק סקול, אתה יודע מה ייצא מהם בגיל 18? אם אתם תראו כמה נוער באים אליי, אני רואה אותם קורבנות של ה-public school, מה עשו להם? מבולבלים, לא יודעים אם הם זכר, לא יודעים אם הם נקבה, לא יודעים בכלל אם... שום דבר, אחד אומר, אני בכלל לא רוצה להתחתן, אחת אומרת, עזוב, אני לומד, אני צריכה את זה, גמרו על הילדים. לכן אנחנו בחנוכה הזאת, זה הנקודה שלנו שכל פעם המחזור הזה חוזר, אנחנו צריכים להתחזק. זה העניין, שקשבו, אנחנו עושים לנו נס גדול, ואני רק מסיים ובזה נעביר את המיקרופון לרב. יש בחנוכה ובפורים משחק שהילדים שחקים. אחד זה סביבון חנוכה, ובפורים זה רעשן. שניהם דומה מאוד, מסתובבים, נכון? שניהם מסתובבים, רק יש הבדל אחד ביניהם. אחד, הכוח המניע שלו זה מלמטה, והשני, הכוח המניע שלו זה מלמעלה. באמת, אם אתם תסתכלו, פורים, מה היה פורים? יש גזירה, עומדים להרוג את כולם, בסופו של דבר, כשאנחנו מבטל את הגזירה, הכל מתהפך, מה קורה? היהודים הולכים ועושים נקמה ו... מניעים את הרעשן מלמטה, הכוח המניע שלו מלמטה, אבל החלק המסתובב זה מהשמיים, מלמעלה. בסביבון זה הפוך. הסביבון, אמנם הוא מונח על הקרקע או על שולחן שמונח על הקרקע, אבל הכוח המניע שלו זה הכול מעת השם. כי פה רואים בעיניים מי יכול היה לעשות כזה דבר. נס כזה שאנחנו חס וחלילה עוד שנייה איבדנו את התורה, כמעט איבדנו את היהדות, היינו מאבדים ברית מילה, תוך דור שניים, לא היה נשאר יהודי כאן בעולם. לכן הנס שהיה בחנוכה הוא הרבה יותר גדול, וזה מה שדוד רומז, הפח נשבר, פח, רשתבות, פור עם חנוכה. פעמיים היה עלינו מלכודת רצינית, אם חס וכלל זה היה מצליח, זה היה סוף של עם ישראל לא עלינו. ופעמיים השם עשה לנו נס גדול, ועד מאז ועד היום עשה לנו הרבה הרבה ניסים, אנחנו רק צריכים כמובן להכיר טובה, ולא לשכוח ולא רק בצרה להיות קרובים אליו, גם כשטוב, גם כשבריאים, גם כששמחים, גם כשהכול זורם, עד רבה הפוך. אז את הבן אדם צריך יותר להכיר, כמו שאומר רב אביגדור מילר זנצל, בהרגעים הטובים של הבן אדם יש עליו יותר תביעה. כי שרע לו, ודאי שהוא רץ לכלוש ברוך הוא, למי הוא ירוץ? סבתא שלו תעזור לו? מי יעזור לו? אבל שטוב לו, פה הניסיון שלא יגיד בזכותי כוכב עוצם ידי, אני חכם, אני מבריא, שיחקתי אותה, בניתי חברה, עשיתי, השכנעתי, מכירים את הדיבורים האלה? אין לנו כלום, זה הכל מעת השם, יהיה רצון שילכם ברכה והצלחה ובשורות טובות וכל טוב.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
