מה זה דבקות בהשם ואיך זוכים לזה
A parable about a ten-million-shekel gemstone sold for hundreds in a market illustrates how people ignore spiritual value. Torah scholars are worth more than any wealth, and a single word of Torah outweighs the entire earth. The speaker calls for devotion to Hashem and rejection of secular culture's corrupting influence.
Chapters
ערב טוב תמיד עונג לבוא לכאן בביקורים שלי בארץ על המלון הנחמד הזה בנג'מין יש לו זכות לבעל המלון עושים כאן שיעורי תורה כל שבוע בהרצלי הפיתוח אשרה ואשרי חלקו. אשריכם שאתם מארגנים ומצלמים. חשבתי לדבר היום בנושא שלא כל כך הרבה מבינים בו. יותר מבינים בו זה אנשים שמתעסקים בחסידות, בעומק של התורה, בקבלה. אבל רציתי לפתוח בשאלה. לשאול אתכם שאלה. מה פירוש המילה דבקות? שומעים את זה הרבה, נכון? דבקות, דבקות, דבקות באשם. יש כמו לעבדיל, דבקות במטרה. מה זה דבקות באשם? שאלתם את עצמכם, איך אדם מגיע למדרגה של דבקות באשם? מה היא ההגדרה? לפני שנבין איך מגיעים לזה, קודם כל, מה זה דבקות? יש כאן מישהו שחושב שהוא יודע מה פירוש המילה דבקות? התמדה. התמדה זה התמדה. דבקוץ זה מלשון דבק, נכון? כתוב על אדם וחווה, כתוב ועזב את אבי ואמו, ודבק באשתו. לאדם וחווה לא היה אבא והם, נכון? אלא מה התורה רוצה ללמד? שמפה והלאה, בן אדם שמזדווג עם אשתו, מתחתנים, והיו לבשר אחד. כן? ועזב את אבי ואמו, לא עזב לגמרי. ביחס לאישה, הם כבר נהפכים למקום שני, ההורים. עד שהוא מתחתן, הם מקום ראשון. אחרי שהוא מתחתן, אשתו קודמת להורים. זה התורה רצתה ללמד. למה? למשל, באסלאם זה לא ככה. אצל הערבים, האישה היא סוליה של נעל. ככה הם מסתכלים עליה. אפילו שאחמד אוהב את פטמה מאוד, היא בשבילו סוליה של נעל, אין לה זכויות, היא לא יכולה לבקש שום דבר. אם הוא יצא ערבי נחמד, היא, איכשהו אומרים, מקלים עליה קצת. אם לא, הוא נושא כמה נשים, לא מתייחס אליה בכלל. זה מזכיר לי שפעם קיבלתי איזה אימייל מאיזה אחת מדובי, בחורה בת 18, מריאם השם שלה. מריאם. מריאם. בערבית. אמרה שהיא צופה בדרשות שלי באנגלית, והיא רוצה להתגייר. שאלתי אותה באימייל, ואיפה ההורים שלך בתמונה? השחטו אותך. איזה הורים ערבים ייתנו לבת שלהם להתגייר? היא אמרה, אמא שלי היא בריטית. זאת אומרת, היא לא ערבייה. היא תסלמה כדי להתחתן עם אבא שלי. ואבא שלי, אני רואה אותו שעה בשנה. שעה בשנה יש לו 100 מלונות 100 מלונות ויש לו הרבה נשים ומעל 100 ילדים פעם בשנה הוא בא נמצא עם אמא שלי מאשיר כאן חבילה של כסף לכל השנה והולך אז לכן לא אכפת לי מה הוא יגיד אני מתכננת לנסוע לאירופה לאוניברסיטה ושם להתגייר היא מתחילה לשאול על נרות שבת, על זה וכל מיני דברים. בקיצור, אתה רואה מה זה אישה שם. באה לה, יבוא פעם בשנה, זרוק לה קצת כסף, יעשה מה שיעשה, אם יש לה מזל, יבוא חמש פעמים בשנה, ועושה מה שבאה לו. אין פה, אין להם... אני זוכר פעם איזה פועל ערבי מכלנדיה, כלנדיה, אמר לי, זאת אשתי, מראה לי בטלפון, זו המשפחה, וזאת החברה שלי. הוא אומר לו, מה, ואשתך יודעת מזה? הוא אומר, כן. הוא אומר, נו, ומה? הוא אומר, לא, מה יכולה לעשות? אין להם שום זכויות, כלום. אישה באסלאם, סבוליה של נעל. אצלנו ביהדות, חס וחלילה, האישה קודמת להכל. כתוב שאם אדם מצייר את אשתו והיא יורד לה איזו דמעה מהעיניים, פרנסתו נפגעת, מענשים אותו משמיים. דוגמה, הייתה צריכה לעשות עסקה גדולה עכשיו, בום, התבטלה עסקה. וחוץ מזה, הקב". תמיד מקדים את הנשים לגברים. זאת אומרת, אתה רואה שהוא קורא לנשים בית, בית יעקב. בית יעקב, מי זה בית יעקב? זה הנשים. וגם החינוך של עם ישראל מופקד בידי הנשים. וגם כן האנשים, כתוב בזכות האנשים, ניגלנו ממצרים. וגם בזכות האנשים התרבנו במצרים. כל מיני דברים. חז'ל שיבחו את האנשים בלי סוף. אם תאסוף את כל השבחים בתלמוד, אישה יש לה בעיניית הרע, כל מיני דברים יפים מאוד נאמר על האנשים. וחס וחלילה שאדם יבזה את אשתו, או שיתייחס אליה לא יפה, או שיקה אותה בכלל, פשע גדול. אז ממלא אתה רואה שהכביש ברוך הוא מאוד מאוד אכפת לו מכבודם של אנשים. דרך אגב, ביהדות אישה היא פסולה לעדות. אבל לא מהסיבות שהשמאלנים חושבים. זה לא בגלל שהתורה היא שוביניסטית. לא בגלל זה. בגלל כבוד האישה. שמביאים אישה להעיד במשפט רצח, האורחי דין של הרוצח יקראו אותה לגזרים, יביאו עליה כל מיני לכלוך, יעקבו אחריה, יביאו עדים, ימציאו לה כל מיני סיפורים. זה אימא לילדים, מה, אתה רוצה לבזות בת ישראל בבית משפט? שיבזו אותה, לכן מלכתחילה, אישה לא יכולה להעיד. למה? זה לא ייתכן שיבזו בת ישראל בבית דין. יש לזה עוד סיבה. נשים, הן פועלות מן הרגש. אף על פי שמבחינת השכל יש להן בינה יתרה, חזק וברוך, אף על פי שמבחינת השכל יש להן, מה זה בינה? יש הרי חוכמה, בינה ודעת. לנשים אין חוכמה יתרה. אין להן חוכמה יתרה. וגם אין להן דעת יתרה. מה כן יש להם בעינה יתרה? מה ההבדל? למה לא כתוב לנשים יש חוכמה יתרה? לנשים יש דעת יתרה? לא. זה כל אדם לגופו של עניין. גבר, אישה, אין הבדל. או שיש לו דעת או שאין לו דעת. גם לאישה. או שיש לה דעת או שאין לה דעת. או שיש לו חוכמה או שאין לו חוכמה. או שיש לה חוכמה או שאין לה חוכמה. אבל דעת, יש להם יתרון, טבעי, תמיד יהיה להם יותר מקדמה, פור, מלפנים. למה? מה זה דעת? היכולת להבין דבר מתוך דבר. זה כמו חוש שישי. אישה מריחה, נכנס אורח, הבאת חבר לבית, אתה לא רואה מי הוא, מה הוא. הוא כרגע עובד עליך. נותן לך מחמאות, מבטיח הבטחות, היא מכינה תתי הוגיות, מביאה לשולחן, חמש, עשר דקות, זאת אומרת, לא מוצא חן בעיני הבן אדם הזה, שלא תשקיע איתו כלום. מה את מדברת? מה זה לשון הרע? מה את? מה את נביאה? מי את? מה את משה רבנו? מה? מה את קוראת אנשים? תאמין לי, תשמע ממני, אל תשקיע אצלו כלום. כמובן שהוא לא ישמע הטיפש. ומה בסוף יקרה? אפילו לאברהם אבינו זה קרה. שרה באה אומרת אליו, שרה אומרת לו, גרש את העמה ובנה. תעיף מכאן את הגר. מי זה הגר? נסיכה ממצרים. לא את זה עכשיו הביאו אותה עכשיו מאקוודור לעבוד במשק בית. זה עכשיו, זה לא פיליפינית שהביאו אותה בשביל אלף דולר לחודש להרצלי הפיתוח. זו בת מלאכים. אמרה מוטב שאני אדבוק בלהיות משרתת של אברהם אבינו מאשר נסיכה פה במצרים. אז עכשיו נולד לישמעאל. מהרגע שנולד לישמעאל התחילה ככה לזלזל בשרה. קלה בעיניה. כאילו הנה אני בשנייה התאברתי ואת כבר שנים על גבי שנים, מה קרה? מה שמע, השם אוהב אותי יותר ממך. הנה למה הוא איבר אותי יותר. דרך אגב זה שטויות. כי זה הכל חשבונות שמיים. יכול להיות אמא של מחבלים רוצחים שפליים, שהיא בעצמה רוצחת מהחמאס, 17 ילדים. יכול להיות האישה הכי צדיקה בעולם, בעם ישראל, שאין, מבחינת הקב' היא מספר 1 בעולם, 10 שנים אין לה ילדים. אתם רואים שזה קרה. הנה עובדה שרה, רחל. יש הרבה הכרות, חנה. אבל בסוף שכבר בא להם בן, מי זה היה הבן? יצחק, שמשון, שהוא נביא, שמואל, שהכול כמושה ואהרון. זאת אומרת, אתה רואה, אפילו היה להם רק ילד אחד, אבל הוא עולה מומלואו. אפשר להביא 17 מחבלים, מחבלים כמו זבל יש. זבל בפח יש בלי סוף. אבל להביא את שמואל הנביא, זה צריך, זו זכות גדולה, זה לא כל אחד זוכה. גם אמרם שהיה גדול הדור, שלושה ילדים סך הכל היו לו. שלושתם נביאים, משה, אהרון ומרים. בקיצור, מה רואים פה? שכמות הילדים שיש לך לא מעיית כמה שאתה צדיק ורשה. הנה, רשי למשל, מילן הוא קרא שלא היה לו אף בן, רק בנות. אבל מה קרה עם הבנות? התחתנו עם גדולי עולם, והיו לו נכדים. רבנותם, הריוון, הרשבם, גדולי העולם יצאו מהם. הרבה פעמים אנשים אומרים לי, וואלה, לא זכיתי לבנים, אבל יש לי בנות צדיקות. אמרתי לו, ברכה. למה? חכה שתראה איזה חתנים יהיה לך. אז אתה תבין שזה לא פחות חשוב מבנים, שיום לך חתנים צדיקים ובאים אליך עם מנחדים, אתה תברך את זה שיש לך בנות. חוץ מזה שאם בהתחלה יש לך בת או שניים, זה סוג של ברכה מיוחד. למה? כשתהיה זקן, מי יטפל בך? רק הבנות הגדולות. הם גם יטפלו בילדים, יעזרו לאימא. בעולם היהודי, עכשיו נולדה לך בת ואחרי זה עוד בת, שתי הבנות הגדולות, אחרי כמה שנים יש לך סוף סוף בן. שהיו הבנות האלה בנות 14, 13, הילד עוד יהיה קטן, בן 9. האמא הולכת, מי יסדר את הבית, מי מנקה, מי הופך עלות לשבת? הילדות. ילדה בת 11 בעולם החרדי יכולה לנהל בית שלם. עם חיתולים, עם לאסוף את הילד מהאוטובוס שחוזר מהגן, עם להוציא אותו בבוקר, הכל. ילדה בת 11 היא עולה לילדה חילונית בת 22. מבחינה מנטלית. אני, כשעברתי לגור במונסי, היה לנו שכנים חסידים. חסידי גור. הייתה להם ילדה בת 11, שיינדי. בת 11, והיו מתחתי הרבה ילדים. ואז האבא, הוא היה מלמד בישיבה, כבר לא היה מספיק לו הפרנסה, היה לו מעל עשרה ילדים. אז מה עשה? הוא לקח את זה הלוואה, קנה מסעדה, שאנשים קונים אוכל לשבת. כאילו להתפרנס. עכשיו הוא ואשתו במסעדה. רביעי, חמישי, שישי, אנשים באים להתחיל לקנות לשבת. אין להם זמן להיות בבית. הילדה הזאת, בת 11, מנהלת את כל הבית. החליפה חיתולים, ניקיונות, הכל. ילדה בת 11, לא ירומן כסופה. והיום אתה תגיד לי, ילדה חילונית בארצליה, טוב, אנחנו נוסעים לכמה ימים, נחזור עוד שלושה ימים, משאירים לך את התינוקות, הנה החיתולים, הנה פה, הנה זה, מה שצריך, מה היא תגיד? אפשר להתקשר למשטרה, אני לבד פה, בואו לעזור לי. מה יעשו המשטרה? קחו לך את הילדים. יגידו, מה זה? הפקרה של הילדים. הבנתם את הנקודה? אז אנחנו רואים, אנחנו רואים גם בגמרה, בלשון חזל, שילדים כבר היו עצמאים לגמרי. ילד בן 6 כבר יכול להלפרנס את עצמו. מה היום ילד בן 6 יודע? חוץ מלשחק משחקים. החיוב שלך לפרנס את הילד בזמן הגמרה היה עד גיל 6. מגיל 6 אתה יכול להגיד, הולך לעבוד. לך לעבוד. היום, תגיד לי, ילד בן שש ללכת לעבוד, הוא לא יודע מה אתה רוצה ממנו בכלל. מה אתה מדבר, אבא? אבל ילד בן שש של אז היה כמו ילד בן 16 של היום. מבחינה מנטלית. הסבתות שלכם, לא מכיר אתכם, אבל הסבתות שלכם, תבדקו. בין בהן ספרדיות, בין בהן משכנזיות. תבדקו לפני 60-70 שנה באיזה גיל הם התחתנו, 12, 13, 14, אלה היו הגילאים. כל הסבתות, סוריה, לבנון, עיראק, פרס, מרוקו, פולין, רוסיה, האנשים התחתנו פחות מגיל 16. היום אתה תחתן ילדה ואת 14, יבוא לך מצב מעצר. יש את האלה, הברסלבים האלה ביבניאל. חתנים ילדים בני 16. באמריקה, דרך אגב, מותר לחתן ילדים מגיל 16 ומעלה, אבל בין 16 ל-18 צריך חתימה של ההורים. שההורים מסכימים. זאת אומרת, אם ההורים מסכימים, ילדה בת 16 יכולה להתחתן. בחור בין 16 יכול להתחתן. בלי הסכמה של ההורים, החוק מגיל 18 ומעלה. גועים. ויהודים, כל שכן. נחזור לעניין. אז בחוכמה לא נאמר שנשים קודמות. בינה זה נבון, תבונה. מה זה תבונה? היכולת להבין דבר מתוך דבר. יש להם את היכולת הזאת, להיות, לעשות חקירה ולהבין. ויש להם את החוש הזה של ההרגשה, מרגישות מי כדאי, מי לא כדאי וכו'. מה זה דעת? אין הבדל. דעת זה כל מה שאתה לומד בחוכמה ובבינה, צריך לתרגם את זה למעשים. זה החלק הכי קשה בחיים. חזל אומרים, דעת קנית, מה חסרת? דעת חסרת, מה קנית? אם יש לך דעת, יש לך הכל. אפילו אין לך פרוטה בכיס, אתה יושן בספסל בפארק, אין לך כלום, לא בית, לא אוטו, לא שידוך, לא ילדים, אבל אתה אדם עם דעת, כל מה שאתה לומד, אתה מיד מיישם, כותל את היצר הרע, שולט לך בתאוות, שום בן אדם לא יכול לשבור אותך, אתה נרשב שיש לך דעת. ואם אין לך דעת ויש לך מלונות ובניינים וחברות ואתה ראש ממשלה ואתה סתום גמור כי אין לך דעת תסתכלו על הפוליטיקאים שלנו, כמעט אחד מהם אין בו דעת כולם ראש עקום, עטומים, כל ההחלטות שלהם הן הפוכות מבורא עולם הכל הפוך. פועלים מהרגשות, אין שכל, אין שיקול דעת, אין כלום. מקריבים 500 חיילים כדי להציל 30 בני ערובה. כולם רוצים להציל את הבני ערובה. כולם בוכים על הבני ערובה, על השבועים. כולם נשבר להם הלב על זה שהם סובלים. אבל איפה ההיגיון להקריב 500 חיילים שימו אותו ויהיה 500 משפחות שקולות של להציל 50 או 40 או 30? איפה היגיון פה למנהיג מדינה? מנהיג מדינה אומר לפלסטינאים, תשמעו טוב טוב. יש לכם עכשיו שבוע להחזיר את כולם. אתם לא מחזירים את כולם, אתם לא מקבלים חשמל, לא מים, לא אוכל, ולא יישאר בניין אחד עומד בשטחים שלכם. יאמותו הבני הרובה, אבל אחד מכם לא יישאר חי. ומתחילים יום ולילה לקטוש, בלי שום רחמים, עד שהם צועקים, בסדר, בסדר, תעצרו! אחרי שבוע כל הבני הרובה היו פה. אני אומר לכם, אם אני הייתי שולט פה, תוך שבוע כל הבני הרובה היו פה, והיו מתחננים אליך, בואו מהר לקחת אותם. אבל יש לנו פה שוטים, טיפשים, וגם כן הערב רב מחבל בנו מבפנים. כל הבגץ הערור הזה, והיועצת הערורה, וכל שאר הערורים פה, שמחבלים בנו מבפנים, ומחלישים אותנו, והחמאס בעצמו, הבני הרובה מעידים. עכשיו שתפסו חומר שסינוער הדריך אותם, האקלף שלנו זה השמאלנים. צריכים להמשיך עם השמאלנים, הם עושים בשבילנו את העבודה. הביאו מסמכים, מצאו מסמכים במקום של סינואר שהוא בונה את כל המהלך שלו על הטמטום של השמאלנים כי הוא מבין שהם אוכלים אותנו מבפנים והוא גם מבין שהם שולטים פה במדינה למרות שהם מיעוט פה אבל הם שולטים בכל המקומות החשובים היום הייתי אצל איזה מישהו חשוב בפגישה בצהריים ופתאום העליתי את צר הפנים שהוא אמור להיות חרדי זקן, כיפה בשאס. אמרתי לו, תגיד לי איך אתה מסביר את הטמטום של האשר הזה שמדבר להחזיר לפה מחבלים שיעבדו ומי שאומר שאסור לתת להם עבודה הוא גזען. אני אומר לו, אני מבין ששני מנדטים של שאס באים מהערבים, אבל תשתוק! אתה לא רוצה לדבר נגד המחבלים, אז לפחות תשתוק! מה אתה נהיה את האורך דין שלהם עכשיו? להחזיר אותם לפה שישחטו אותנו שוב? שיעשפו מידע. מה אתה עומד ואומר, מי שלא רוצה לתת להם עבודה הוא גזען? תביאו מנפל, מטיילנד, מאודו, אנשים שקטים, אנשי שלום, שיעבדו. מה אתה רוצה להחזיר לפה רוצחים שכל הייעוד שלהם בחיים זה לשחות יהודים? עורר לי לאהב, אתה לא מבין מה הולך פה. ביום שהוא נבחר כבר, הביאו לו איזה משהו והוא סירב לאשר. תוך שנייה, כל הפרקליטות, הסמולנים, כל אלה שבתקציבים, מיד מכרימים אותו. לא מסכים לדבר איתו, לא רוצים לעשות לו פגישות, לא עונים לו לטלפונים, כל מה שהוא רוצה לאשר, אף אחד, מפיה אחת מקושרת. אמרו לו, תשמע, תאשר איתנו קו, רק תרוויח. תלך איתנו ראש בראש, תתראה שלא תוכל לעשות שום דבר. מה עשה? אין לו ברירה, נכנע להם. בפעם הבאה, כל מה שהם רוצים הוא אומר, ונותנים לו מה שהוא רוצה, מאשרים לו הכל. ככה זה עובד פה. שולטים לך, תופסים אותך פה בגרון, ואורסים אותנו מבפנים, אוכלים אותנו מבפנים. וזה כבר הזוהר, כתב לנו לפני אלפיים שנה. באחרית הימים, השלטו בארץ צאצאי הערב רב אלה הנשמות של המצרים שמשה הוציא על דעת עצמו כל דור ודור חוזרים בגלגולים כמו שאנחנו חוזרים בגלגולים אבל בכל דור הם יציקו לנו בכל דור הם יחלישו אותנו בכל דור הם יפגדו בנו בכל דור הם ישתפו פעולה עם האויבים שלנו בכל דור הם יחלישו את הרמה הרוחנית גם בעם אבל לא כמו בדור האחרון. בדור האחרון הם לא רק יהיו עצם בגרון, הם יהיו הסיבה לחורבן. הם אלה שמבפנים ימוטטו את הכל, כי הם ישלטו בהכל, הזוהר אומר. והגרון מבינה לפני 250 שנה, אמר יש שלוש סוגי קליפות. יש קליפת אסיו, שזה הנצרות, יש קליפת ישמעאל שזה האסלאם, ויש קליפת הערב רע והוא הקשה מכולם. וזה הגאון מבינה בדור שלו לא היה להם שליטה כמו היום. הגאון מבינה זה עוד היה לפני שהתחילה תנועת ההשכלה. זה לפני 250 שנה, התנועת ההשכלה היום זה בערך 230 שנה. זאת אומרת, זה רק קצת אחריו התחיל. והוא כבר אמר את זה ברוח קודשו, על ההסבר על הזוהר. הוא אמר, יש אחד שעושה, שלא עושה בכלל ברית מילה. מי זה? עשיו. זו קליפה קשה מאוד. יש אחד שעושה ברית מילה, אבל לא עושה פרייה. זה ישמעאל. הם לא יודעים לעשות ברית מילה לפי ההלכה. הם רק חותכים את העולה, זהו, אבל הם לא יודעים לעשות פרייה. אז זה חצי ברית מילה. ויש את אלה שעושים גם ברית מילה וגם פריעה ואף על פי כן הם הקשים מכולם מי הם? צאצאי הערב רב יהודים לכל דבר שנולדים לאימהות יהודיות לפעמים ממשפחה חרדית לפעמים ממשפחה דתית לפעמים ממשפחה ימנית לפעמים ממשפחה שמאלנית מתונה ולפעמים מהשמאלנים הכי קיצוניים אין בזה חוקים יכול להיות בן של רב והוא ערב רב בן של ימני, קיצוני, בן גביר, יכול לצאת לו בן ערב רב. בן של סמוטריץ' יכול לצאת ערב רב. זה שאבא ימני, דתי, אוהב תורה, אין בזה שום חוקים. זה סוד גדול מאוד, הדבר הזה. זאת אומרת, אתה יכול להיות צדיק גדול, איזה תלמיד חכם, איזה צדיק, ממש צדיק גדול, ואתה רואה, יש לך ילד שמאלני, שונא את הדעת, מורד, לפעמים אתה רואה את כל הליצנים האלה, גם אם כיפה על הראש, מביאים אותם לאולפנים, אתה רואה שהם שונאי השם. אני רק לא מבין למה הם הולכים עם כיפה וציצית. זה לא נתפס. והוא סוטה והוא זב, אבל הסוטה הזה זה בן של רב. פעם אחת שהנבל טבע אותי, הראש ממשלה המזויף, אז פתאום אחד שולח לי קטע, אחרי שנגמרה כתבה עליי, פתאום אני רואה איזה אחד עם כיפה, יושב איזה שרקי אחד, יושב באולפן, מתחיל ללחלך עליי, וכל מה שהוא אומר שקרים, לא היה ולא נברא, סתם ממציא סיפורים. הוא ככה והוא ככה והוא היה והוא עשה, איפה הוא הביא את כל השקרים האלה? מילה פה לא קשורה לאמת פה בכלל. מלחלך עליי באולפן, השופחת דמים, כיפה על הראש, כדי למצוא אוכל בעיני השמאלנים, בערוצי תראלה שלהם. לא עבר חודש פתאום יצא שהוא בכלל סוטה. יצא מה... ראיתי טוב, נו. עכשיו מובן הכל, בסדר? זה הולך עם הסיטרה אחרה, מעל ועטף. אין הפתעות. ואכן היום אין מה להתפעל, לא מקיפות ולא מסכנים. צריכים לבדוק כל בן אדם ובן אדם לגרעין שלו, לעומק שלו, ובעיקר מה השקפה שלו. זה של אדם בעל בית כנסת, זה שהוא מניח תפילין, זה שאתה רואה אותו במניין כל בוקר ובערב, שאין שום ראייה שהוא צדיק. יכול להיות הבן אדם הזה מאלה שאוכרים את עם ישראל. דרך אגב, אם אתם מתפלים איך זה יכול להיות, בזמן התנ״ך מי היו אוכרי עם ישראל? חרדים, לא החילונים אז. בזמן הנביאים, כשהנביאים באו ודיברו לרשאים שבעם, קורח ועדתו, מי הם היו? קורח נושא הארון הוא היה. מנהיגי העדה החרדית קורח היה. ממנהיגי שבט לוי, או כל הסיפורים שאתם קוראים בתנ״ך על כל הרשעים למיניהם, דתן ואבירם, היו במעמד הר סיני, קורח, כל אלה שאתה רואה בגמרה, אנשים שהיו חרדים והיו אויבים של עם ישראל ושתפים פעולה. זאת אומרת, זה לא מהיום התחיל. הערב רב האלה, כבר אז בזמן הנביאים הם היו עושים נזקים. אבל אף פעם הם לא היו בשלטון לגמרי. טוטלי ללא שום התנגדות. שולטים בבגץ, שולטים בכל הבתי משפט, שולטים בפרקליטות, שולטים במשטרה, שולטים בכל הצבא, כל האלופים, כולם שמאלנים, שולטים בכשכורת, שולטים באינטרנט, שולטים בהכל, כל עיתון, הכל בידם. ומי שלא מיישר איתם קו, שותים לו את הדם, ממרירים לו את הדם יום ולילה. ביבי בעצמו חצי שמאלני ושותים לו את הדם כבר שמונה שנים. תאר לך שהיה ראש ממשלה ימני באמת, מה היו עושים לו. והם מדביקים לאנשים תיקים, והם לוקחים אותך ללאב, אותי לקחו לשם, ולוקחים לך בכוח את הטלפון, מוצאים לך את כל הסודות שלך מהטלפון, כל החשבונות בנק שלך, כל התמונות שלך, התמונות של אשתך, תמונות של הילדים שלך, פרטים אישיים, הכל הם מוצאים למחשב שלהם. יש להם צו של שופט גומי, שופט שמאלני מרשה להם הכל, במיוחד שזה נגד חרדים, בכלל, שופט שמח לתת את הצו. ואז מה קורה? אם הם מצאו שם איזה משהו, סתם. אה, היית שם, דיברת עם ההוא, טוב, תשמע, יש לנו מספיק חומר להגיש נגדך אחתיו אישום, אבל אנחנו נראה עכשיו איך אתה מתנהג. אנחנו עוקבים אחריך. תדע שהעין היא עליך. אם אתה תתנהג יפה, נשקול לוותר על הכול. כך עשו לליברמן שהיה ימני קיצוני כהניסט פתאום נהיה האח שלהם לכולם הם עושים ככה ותופסים אותך ומעלילים עליך ומגישים כתבי אישום ואורחי דין עולה עשרות אלפי שקלים אם לא מאות אלפי שקלים להגן על עצמך ואין לך שום סיכוי בבתי משפט כי איך שאתה נכנס יושב לך שם שופט שמאלני שונא השם הוא רואה כיפה על הראש הוא מתחלחל הוא משתגע, אני אומר לכם מעשים שהיו איתי. הוא יוצא מדעתו שהוא רואה בן אדם עם כיפה ומתחיל להתחנכן לבוגד הזה, אדוני, אדוני, למה לא הגשת תביעה פלילית? הוא שואל אותו, אתה אמור להיות שופט, יא מנובל. אתה לא אמור להיות עורך דין שלו. שופט אמור לשמוע את שני הצדדים ולפסוק. מה עברת? עוד לא התחילה משפט, אתה כבר מייצג אותו? אומר לעורך דין שלו, תגיד לי אדוני, למה לא הגשתם פלילי? אני רואה פה הסתה לאלימות. הוא מתכוון הסתה לרצח. שומעים? אז ההוא, העורך דין, העורך דין השמאלני השתגע, אומר האמת, אנחנו שוקלים את זה. לא ידע מה לענות. זה בא לו בהפתעה. והעורך דין שלי אומר, אני 25 שנה בבתי משפט לא ראיתי כזה דבר מימיי. אני יודע שהם תמיד הם נגד הדתיים. זה ברור, אבל אם עד היום העמידו פנים כזה ברור שאני שונא אותך ואני בעצם בצד שלו עוד לפני שהתחיל המשפט, זה עוד לא ראיתי. אומר, הם הגיעו למדרגה עכשיו שמצפצפים עליך בפנים, מה תעשה? כמו האח זה שעכשיו מינה את עצמו לנשיא הבגץ, צפסו עליו כל מיני דברים, לא מתפטר. לא מסיר את מועמוד, איך אומרים בעם? על העני ועל הרסי. ברס אינק אני אהיה הראש, הראש הבגט. מה תעשו? אנחנו שולטים פה במדינה, מה תעשו? דיקטטורה. מה תעשו? הנה, היום שמעתי שיצא תחקיר על השבק. המחדל נוראי של השבק. השבק בעצם השם בהקשביל אוקטובר. הם אשמים, לא תפקדו אף מה, מי ראש או שבא, גם כן איזה שמאלני, אומרים לו, תתפטר, די, אתה אשם בזה שמתו 1,300 איש פה, אדוני, ואנשים עדיין בשבי. תתפטר מיד, חטאתי, אביתי, פשטתי, תפרוש. לא, אני אתפטר כשהזמן יגיע, מתי? אחרי שיחזרו כל השבועים, ואם לא יחזרו, ואם ייקח עוד חמש שנים, מה, עכשיו נסבול טיפש, לא יוצלח כמוך עוד כמה שנים בלהיות ראש השבת? הוא אומר, וגם כשאני אתפטר, זה רק בצנאי שאחד משני הזגנים שלי ימונה תחתיי. זאת אומרת שאני אמשיך לשלוט בשלט רחוק, כמו אובמה שמינה את ביידן ושלט עליו שמונה שנים. חצוף כזה, חצוף כזה עוד נותן תנאים. אדוני, אתם צריכים להכניס אותך למאסר עולם. דם של יהודים פה על הידיים שלך, על הרשלנות שלך. אתה לא עשית את תפקידך, יש לך תפקיד רגיש, חיים של בני אדם ביד. רופא שמתרשל באמצע הניתוח, הולך ונעלם. הלך עם החברה שלו לטיול וחזר אחרי ארבע שעות. והחולה מת. מה עושים לרופא כזה? הוא כבר לא יהיה רופא, זה ברור, נכון? ואז היא הולכת למשפטים ותביעות של מיליונים, ומה הסער? וזה, כל העולם יירש. טייס שיקור שעולה לטיסה שיקור. בארה״ב כמה פעמים תפסו כאלה. ישר עוצרים אותם, באים אלה של ה-TSA, שמים להם הזיקים, הם כבר לא יטוסו לעולם, מפטרים אותם, הסקורות של 400 אלף דולר בשנה וכל מיני התוות, הם מיד מפסידים את הכול, ויש נגדם תביעה. על המקום, והם לא טפסו, הם רק שטו, ריח של אלכוהול מהפה. מיד, גומרים להם את החיים. כל דבר כזה. אבל זה שכולם מתו בגללו, מכתיב לנו תנאים. אני אתפטר, למה הוא, מאיפה בא לו הביטחון לדבר ככה? איך הראש ממשלה לא אמר לו, אדוני, יש לך שתי דקות לעוף לנו מהעיניים, ואנחנו כבר נחליט מה לעשות איתך מחר. כי כולם יודעים שהבגץ בכיס שלו. הם שותפים פעולה עם האויב, הוא עשה לאויב את התפקיד, אז הוא יכיר העם. כמו שבנט, הבוגד, עבר לצד שלהם, פתאום כולם מגינים עליו. הבנתם מה קורה פה? לכן אין בכלל מה להצביע בבחירות. תאמינו לי, תשמעו בקולי, חבל על הזמן. אין מה להצביע, לא לימין, לא לחרדים, בזבוז זמן, בזבוז כסף, לך תעשה מהמשפחה איזה פיקניק חמוד, למה לך לבזבז כמה שעות בתור, בימי אלה הכל שלך יורד לפח השפע. מי ששולט פה זה אלה. זה לא משנה מי בממשלה. אלה שבממשלה, ליצנות. שום דבר הם לא יכולים לעשות. וזה המציאות. נחזור לעניין. אז דעת, מה פירוש דעת? סליחה, תודה. דעת, פירושו שאני עכשיו למדתי שהשם שונא גאוותנים, ואני גאוותן גדול, ואני מתחיל לעבוד על זה יום-יום עד שאני נהיה ענב. אני כעסן גדול, כל היום מצבים, קריזות, כללות, דופק, שובר, וראיתי כמה הקב' הוא מתאב כעסנים, ומי שכועס הרי הוא כעובד עבודה זרה, דברים חמורים מאוד נאמרו על בעל חמה, ואני מתחיל לעבוד על עצמי, מלחמת עולם. מה אתם חושבים, זה קל לשנות מידות? יש לך מידות שנולדת איתן, זה הטבע שלך. מגיל אפס אתה כבר צורח בסופרמרקט, אתה רוצה במבה, משביט את כל המקום, בגן ילדים, מכניס לילדים מגרופים, ילד לקח את האופניים, אתה חוטף לו את זה בכוח, אם הוא מתנגד, מושך לו בשערות. אתה בן שנה וחצי, איך אתה כזה אלים? אתה נפטרת אלים מהגלגול הקודם. ונולד תאלים. ואח שלך היה איש מתון ורגוע, הוא נפטר רגוע, הוא נולד רגוע. אתה נולד תנדיב, אבל כעסן, אז אתה לארג', מחלק ונותן. אחיך הקמצן, אמנם מתון ורגוע, אבל קמצן, תתן, תקח ממנו סוכריה מעסקית, הוא משתולל, משתגע, בוכה. כל אדם המידות המולדות שלו, זה המשך של החיים הקודמים. לכן, מה שתיקנת כבר, אין חייצר הרע. אם היית כעסן והפסקת, למשל, אדם בחיים האלה הוא קריזיונר נוראי, אבל הוא בא לשיעורי תורה, הבין מה זה מידת הכעס, הפסיק להיות כעסן. אחרי שלוש, ארבע, חמש שנים, הוא בוער מבפנים, הוא לא מוציא מילה. חייך, אין בעיה, אחי, מחול, אין שום דבר. אתה בטוח? אתה לא מתעצבן? לא, לא, הכל מאת השם, שתבח שמו. זה היה צריך, זה הגיע לי, זה לא אשמתך, אני מוכל, אין בעיה. הוא בוער מבפנים. בוער. לפני שנה, את הראש היה מוריד לו. עכשיו, כן, אין בעיה, הכל מאת השם, בסדר גמור. עכשיו הוא נפטר, עכשיו החליטו לגלגל אותו שוב, למה? יש לו בעיות אחרות, עצלות, קמצנות, מידות אחרות שעוד הוא לא תיקן. שהוא יבלד, הוא כבר לא יבלד כריזיונר. אין לו תאווה לשבור, לצעוק, להרביץ, הוא רגוע מאוד מטבעו. אתם רואים, אתם מסתכל, שני חילונים, אחד כריזיונר, פחד דבר איתו, והשני רגוע, חייכן, הכל אדיש. כל מה שרואה, אה, שטויות, עזוב, אל תעשה בגדיל. מאיפה זה בא? זה יכול להיות שני אחים תאומים. אחד עלים, השני רגוע. אחד קמצן, השני נדיב. אחד ענב, השני גאוותן. מה, לא ראינו? רואים את זה כל הזמן. אז ממילא, כשאומרים לך, חזל, דעת קנית, מה חסרת? זאת אומרת, אתה שולט בתאבות וביצרים שלך, אתה האדם השלם. דעת חסרת. מה קנית? מה יש לך מהעולם הזה? כלום. יש לי בניינים, יש לי חברות, יש לי, אני יודע מה, אני בעל הבית של חברות גדולות. אבל מה קנית? איזה כניין יש לך לעולם הבא? אותו פגר שבאת לעולם, אותו פגר אתה יוצא. עם 100 מיליון דולר. נו, אז מה? סטויות. זה כמו שאנחנו מחלק את הפרנסה. אז אומרים לך חזל, בסופו של דבר, הכל יקום ויפול על העניין הזה של הדעת. ולא רק זה, כתוב על זה דברים חמורים מאוד בגמרה. חז'ל אומרים, מי שאין בו דעת, אסור לרחם עליו. עכשיו אתה רואה אדם כזה, רק התאוות שולטות בו. אכול ושתוק כי מחר נמות. עכשיו אתה רואה שהוא חי חיי אפקרות. אימורים, מעשן גרס כל היום, חצי יום שוכב בחוף הים, לא עובד, לא עושה כלום, סתם הוא. אין לו, אין לו, אין לו. רק מחפש ברים, בחורות, טיולים, אני יודע מה. הולך לדוג. כל כולות אהבות. אין לו שום כיוון בחיים. עכשיו הוא בא אליך, אומר, אחי, אני בצרות, אני, יש לי 30 אלף שקל חובות, אתה יכול לעזור משהו? עכשיו, אתה צריך לרחם עליו. בוא'ה אומרים לך, חזל, מי שאין בו דעת, אסור לרחם עליו. למה הוא? כי הוא לא מרחם על עצמו. אם בן אדם מרחם על עצמו ומסכן לא הולך לו להשתדל, קם מוקדם, עובד, משקיע, או אחד לעבדי לשלומי תורה כל היום, זה חובתנו לפרנס אותו, כי בזכותו אנחנו חיים. שלא תחשבו לעולם לשנייה שאנחנו עושים טובה לבחור שלומד תורה בזה שאנחנו נותנים לו איזה תקציב או איזה, או מחזיקים איזה עברך בישיבה. אנחנו את הרגליים שלא צריכים לנשק ועוד מקומות אחרים שהעדיף לא להזכיר. מעצם זה שהוא מסכים לקבל מך כסף אתה צריך עכשיו להתכופף ולשנשק לו את הרגליים תודה שנתת לי את הזכות להיות איתך שותף בקדושה ובמצוות שאתה מייצר כל יום בלימוד התורה כי הרי זה כתוב בתורה שאין אנשים יותר אהובים על הקדוש ברוך הוא מאמלי תורה אין בכל ההיסטוריה של העולם הם האנשים הכי אהובים בעיני השם ובזכותם העולם קיים וכל שכן ארץ ישראל כתוב אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי. לעולם אין קיום אם לא ברית התורה יומם ולילה. הרי נאמר, והגית בם יומם ולילה. זה דברים גדולים. אפילו בצבא. מה כתוב? אלף למטה ואלף למטה. עכשיו לוקחים את החיילים הכי צדיקים. מאלה שאין להם עבירות. חצי מהם יושבים לומדים תורה. זה הסגולה של המלחמה. זו ההצלה של המלחמה. אלה שיושבים לומדים תורה. והשאר הולכים ללחם עם חרבות וקידונים. כתוב שיושע בנון, בא סתן אליו. המלאך התגלה אליו. הוא היה כועס וזועף. אומר לו, ועכשיו בזמן המלחמה הוא בא לנזוף בו על הרשלנות אומר לו על מה באת על החיילים שיצאו לקרב או על אלה שיושבים ולומדים אומר אלה שיושבים ולומדים יש רפיון בגלל זה ימותו אלה שיצאו לקרב זאת אומרת החיים של החיילים בעזה ובחיזבאללה בלבנון החיים שלהם והאינשורן שלהם, הביטוח שלהם, ההגנה עליהם תלויה בעיקר בלומדי התורה. ולא רק זה, יש מצווה ענקית ביהדות שזה נקרא זיקוי הרבים. זיקוי הרבים, השם מאוד אוהב את זה. גמרה המסכת בבאטרה אומרת, גדול המעשה יותר מן העושה. אם אני עכשיו גורם לך להניח תפילים, שכנעתי אותך, להתחיל. כל יום שאתה מניח, אתה מקבל שכר מלא, אני מקבל יותר ממך. אם אני שכנעתי אותך להיות שומר שבת, כל שבת שתשמור, שכרך ענק. וגם ניצלת מאונשים נוראים. זה, אתה מקבל שכר מלא, אני מקבל יותר ממך. אז אם נחזרתי מאה, אז אני עכשיו בעצם, יש מאה כמוני. המאה שעכשיו עושים מצוות, כל אחד מהם מביא לי יותר ממה שאני מביא לעצמי. כי אם אני מניח תפילין, אני מקבל שכר מלא. אם הוא מניח, זה ששכנעתי אותו, אני מקבל יותר ממה שאני הנחתי. שומעים איזה דבר גדול? למה? למה השם עשה כזה דבר? הרי זה, תחשבו רגע, יש עכשיו בניין בארצליה למכירה 100 מיליון שקל. באים, מביאים מטווח, מוכן לקחת שניים, שלושה אחוז. הוא אומר, אני מוכן שני מיליון, שלושה מיליון, אני מוכן להביא לך קונה. עכשיו, תאר לך שהבעל הבניין אומר למטווח, תשמע, אתה תביא לי קונה במאה מיליון, אתה תקבל מני עמלה 110 מיליון. אומר לך המטווח, אתה התבלבלת, אולי רצית להגיד 11 מיליון מתוך המאה. הוא אומר, לא, לא, 110. זאת אומרת, איך תיתן לי 110 אם קיבלת 100? אפשרי כזה דבר או לא? אולי בטאת ראש, אולי תסני לי, אולי לא יודע מה. שומעים או לא? אומר הכנוס ברוך הוא ככה זה אצלי. אתה תתווך בין היהודים לתורה ולמצוות, הם יקנו את הסחורה, אתה תקבל עמלה יותר מהם. הוא עכשיו מקבל שכר מלא על מה שהוא זכה, ואתה תקבל יותר מנו. גדול המעשה יותר מן העושה. זה דבר ענק. אז עכשיו, מה קורה פה? יש לך אנשים שהם לומדים, ואתה בא ונותן להם כסף, ואתה חושב בזכותי, שוטש כמוך, בזכותם אתה נושם. אתה חייב להם את הכסף הזה. וזה מה שהיה גם בזמן, באו לחזוני, אמרו לו, תשמע, חזוני, אחד אמר לו, אני לומד פה כל יום שלם בישיבה, אני רוצה לצאת, לעשות זיקוי הרבים, להחזיר חילונים בתשובה. מה שאנחנו, הדרשנים, עושים כל לילה. אמר לו החזוני, שלא כדאי לך. עדיף לך להישאר ללמוד יום שלם. הוא אומר לו, למה? הרי כתוב בספרים, שמי שמחזיר אנשים בתשובה בעולם הבא, אף אחד לא יכול להגיע למדרגתו. יש מחלקה מיוחדת בגן עדן, שאפילו האנשים הכי גדולים שהיו, לא יכולים להיכנס לשם, אלא רק מי שזיקה תרבים. ועכשיו אתה הרב הכי גדול בעולם, החזון איש, שאין דבר שהוא לא ידע בתורה, הוא אומר לי להישאר ללמוד אני אלמד שלושת רבי יום, שני שליש מהיום ואני אלך בערב לעשות דרשה של שעתיים כל לילה אני אבוא ללמוד עד חמש אני אלך להתפלל ואחרי זה אלך לדרשות אומר לו החזוני שתשמע טוב כל המחזירים בתשובה שאתה רואה ההוא מחזיר, ההוא מחזיר, זה מחזיר, נכון? הם לא היו מחזירים אחד בעם ישראל בתשובה בלי לומדי התורה. כל הברכה וההצלחה בעם ישראל, הכל תלוי בתורה. לכן, אם אתה עוזב את הישיבה והולך להחזיר בתשובה וכולם יעשו כמוך, אחד לא יחזור בתשובה. אתה תדבר, תדבר, היא ראה לך שאתה משפיע עליהם, אחרי חודש תבוא, הם חזרו לסורם. מי שיושב בישיבות, מחזיר בתשובה יותר מהדרשנים. יצא שכרך בהפסדך. ככה הוא אמר לו. זה גדול הרבנים, ללא עוררים, במאה השנה האחרונות. בעולם. חזוניש. חזוניש, שמור רק שתבינו, למי שלא יודע מי זה החזוניש, היה איזה בחור ישיבה, צעיר, שזרקו אותו מהישיבה. לא היה רציני. או לא, זה לא בשבילך פה, זו ישיבה למתמידים, מחפש לך מקום אחר. עכשיו, בדרך כלל כשזורקים מישהו מישיבה, ישיבות אחרות לא רוצות לקבל אותו. מה, אנחנו פח זבל? זרקו אותו משם, אז עכשיו תשלח אותו אלינו. יש פה גם אגו. לא תמיד זה לשם שמיים. לפעמים הם פוחנים שזה ירוס להם את השם של הישיבה. לפעמים הוא אומר, מה, למה לא באת אליי מלכתחילה? הלכת קודם כל אליהם, עכשיו כשהם זורקים אותך אתה בא אליי? זה כמו בשידוחים. אתם יודעים, בשידוחים, עכשיו מצאים לבן שלך איזו בחורה, היא אומרת לא. כמה פעמים, השטחן ההוא, השטחן הזה, לא, לא, למה לא? הוא לא מספיק חרדי בשבילי. ראיתי אותו פעם לבוש לא כל כך כמו שבן תורה, אני פוחדת. ככה איזה חצי שנה היא עושה פוזות, בינתיים, אחרי איזו תקופה, איזה שטחן מתקשר, אומר, תשמע, הצלחתי לשכנע אותה. היא מוכנה לתת לבן שלך צ'אץ, אומרת, לא צריך. לא צריך, תגידי לה שתמצא מישהו אחר, לא צריכים אותה. זה סתם גאווה שרוכה. אתה צריך לרקוד שהיא סכימה. למה היא לא רצתה את הבן שלך? היא ראיתה אותו לבוש בצורה לא של בן תורה, אז כבר עושה חשבון, מי יודע אם הוא רציני בכלל. היא היה לבוש מאוד מעיד על הבן אדם. בן אדם שרוצה לסתות מהנורמה. למשל, אתה עכשיו סייר את מטכל. כולם לובשים מדים של יציאה לקרב, פתאום אחד רוצה לבוא עם חולצה עם פרחים. אומרים לו, מה זה? הוא אומר, אני באתי אופנתי. אומרים לו, הולכים ללבנון למבצן חסר איזה נאצי. מה באתנו עכשיו עם חולצה של הוואי? תשים עליך את המדים, את השחפץ, את הכול. הוא אומר, אל תגידו לי, איך להתלבש? מה זה פה, כפייה? כפייה מתכלית? מה יגיד המפקד? אוף, מסייר את מתקל, זה לא בשבילך. מה, אני עברתי את כל הבחינות, הייתי ככה, הייתי בנשיה, הייתי פה, הייתי בלב ים, קפצתי לקרח, עברתי מסעות במדבר. מה אתה אומר לי לא בשבילך על דבר כזה? אתה זורק אותי? בטח. אתה פורק עול. אתה מרדן. זה לא כל כך הבעיה החולצה. זה מה שמניע אותך לעשות את הפעולה. אתה בן אדם מרדן. גבתן, לא מקבל את מהות הכלל עליך. אתה חושב שאתה הכי חכם, וכל המדים של כל החיילים זה סתם... תגיד לי מה ללבוש. לא רוצים חייל כמוך ביחידה. אמת או לא? זה ככה בישיבה, אותו דבר. אחד בא לך עם חולצה כחולה. מה אתה עושה, יציק? אומר לי, עזוב, אני לא מתאים להתלבש רק לבן כל הזמן. זרקת כובע. למה אתה לא שם כובע בתפילות לפחות? עזוב, מה זה כובע? אבל זה המדהים של החרדים היום. למה אתה פורק עול? זה לא הבעיה, הכובע, באמת, אני מבטיח לכם שהכובע לא מעלה ולא מוריד שום דבר בשמיים בעיני השם. זה לא שיש בכובע השחור הזה איזה קדושה. מאיפה בא הכובע הזה אם לא מהגויים? גם הג'קטים שהחרדים לובשים, זה לא בא מהגויים. מי המציא את האופנה הזאת? זה לא זו הנקודה, תבין? הנקודה היא זו הפריקת עול. אף אחד לא יגיד לי מה לעשות. אף אחד לא יגיד לי איך להתנהג. אני עושה מה שבא לי. החוקים שלכם בחברה לא נוגעים אליי. כשאני הייתי ילד פה בארץ, הלכנו לבית ספר חילוני. היה תלבוש את החידה. חולצת חלט. מי שהיה בא בלי חולצת חלט, נגיד שזה בכביסה ואמא שלו לא הספיקה לתלות על החבל, המורה המסלק אותו. כמה פעמים סלקו אותי בגלל החולצה הזאת. איפה החולצה שלך של הבית ספר? בכביסה היום השני לא השפיקה. תגיד לה שתקנה עוד חולצות. לך עד להודעה חדשה, שתהיה לך חולצה, תחזור. לא נותן לך לכאן, אבל יש בחינה! התכוננתי שלושה ימים לבחינה! תן לי לפעות לעשות את המבחן וללכת, לא? אין לך כניסה. למה אין לך חולצה? תלבוש את החידה. אפילו החילונים של אז, לפני 45 שנה, הבינו שתלמיד שבא מסרב לבוא ותלבוש את החידה שכולם פה מתלבשים, זה מקור הרוע. עזוב אותך מאחד כזה, זה טראבל מייקר. אז נחזור לענייננו. אז התחלתי לשאול, מה זה דבקות? רוצים אנחנו כולנו, אני בטוח שכולכם פה רוצים להיות לא פחות מהחזון איש. דבק באשם. כל כולך דבוק בקדוש, כמו דוד המלך. תראו בתהילים איזה פסוקים. צמא לך השם נפשי, צמא נפשי, כל מיני משפטים שבא לך לרד על הורים ויורד לך דמעות. אני אומר לכם את האמת, אני לפעמים קורא תהילים, קורא, יורד לי דמעות. אני נכנס לראש של דוד המלך, בעלצרות שהיה לו, עשיתי על זה סדרה שלמה, על 150 פרקי תהילים. כל הסודות שם, באיזה סיטואציה הוא היה כשהוא כתב את זה, מי רדף אחריו, באיזה מצב הוא היה. אתה רואה את השיחות שלו עם השם, אתה אומר, וואו, זה לא נתפס, איזו גדלות היה לבן אדם הזה. הוא עכשיו זרקו אותו, הבן שלו מורד בו, בא איזה אחי טופל, הנבל, עשה יד אחד עם הבן שלו, אף שלום נגדו, מרדו בו, זרקו אותו מהארמון, הוא מתחבא במינרות, רודפים אחריו לרצוח אותו. אתה יודע, מה זה הבן שלך רוצה לרודף אחריך עם חיילים, לחפש אותך, לשחוט אותך? איזה בושות בעם, איזה דברים הוא עבר. ועוד פתאום, שאול, בא לו שאול עכשיו. כל מיני בעיות שהיו לו צרות. ומה אומר דוד לקב' ברוך הוא? ריבונו של עולם, אם אני השם, אם מה שרוצים לפגוע בי זה מוצדק, תעשה שהם יתפסו אותי, ויחתכו אותי לחתיכות. ואם אני לא השם, תצילו אותי מאויביי, תצילו אותי מרודפיי. עכשיו תחשבו, היום יש איזו פושעה, עשה איזה שעוד, עלו עליו. יתרו אותו במצלמות, זה... חפשים אותו עכשיו, הוא מתחבא. הולך לסבתא שלו, הולך ישן אצל חבר. איך אומרים? הוא בלחץ. השלטונות מחפשים אחריו. עכשיו, מה עושה אותו אחד? מתפלל. בא לבית כנסת ככה, סמצאית. עכשיו, בתפילת 18, מה הוא אומר בתפילה? מגיע לשומע תפילה, אבא שבשמיים, מה אני אעשה? אני נרדף, אני מסכן. המשטרה, הרשעים האלה רוטפים אחריי למרר את חיי, רוצים לעצור אותי, מעשר. תעשה טובה, תציל אותי מהרשעים האלה. תציל אותי מהשופטים פה הרשעים, תציל אותי מפה, תציל אותי משם. אתם ראיתם פעם פושע אחד שפשע, שאומר ריבונו של עולם, אם אני אשם בדין, תעזור שהמשטרה תעלה עליי כמה שיותר מהר. ראיתם פעם כזה פושע? כל הפושים למה הם מבקשים? שאנשים יציל אותם מהשוטרים. מה דוד אומר לאשם? אם אני אשם, לא רוצה הצלה. לא מגיע לי. בגמרא יש כל מיני מקרים שהיו שבאו עניים לקבל מאזיריו גדול צדקה. איזה צדקה? אוכל. רעבים. לא אכלו יומיים. אומר לו, כמה תורה למדת היום? הוא אומר, לא, לא למדתי. הוא אומר, אז איך אני אתן לך? למדת הגמרא? לא. למדת המשנה? לא. למדת החומש? לא. מה למדת? הלכות? למדת? לא. אז למה שאני אתן לך? במילים אחרות, לא מגיע לך לחיות. כתוב בתורה שמצווה הכי חשובה זה לימוד תורה כנגד כולם. וכל העולם תלוי בך. אם אתה מתרשל בתפקידך, אתה יהודי, אתה חייב לקבוע עתים לתורה, אתה פושע. לא פחות מראש השבה כשהוא פושע. וכל שאר המפקדים שפשעו ונרדמו במסגרת תפקידם. הוא פושע שגורם לאנשים למות, ואתה פושע שמתראשל בלימוד תורה ובגלל חיימות ילדים וחיילים. זו אחריות גדולה מאוד. להיות יהודי וללמוד תורה. העולם תלוי בך. אז הוא מה הוא עונה לו? כבוד הרב, פרנסני ככלב וכחתול. אם היה בה כלב וחתול לבקש ממך אוכל, לא היית זורק לו משהו? והוא למד תורה? לא. האמת, התשובה של העני היא טיפשית. כי חתול וכלב הם לא מחויבים בתלמוד תורה. אז זורקים להם אוכל. הם לא פשרו. אבל אתה פושע ואתה בא לבקש אוכל. תחשבו עכשיו אחד שהוא נהיה מוקצה בעיני העם. כולם שונאים אותו, פרסמו עליו, זה משהו נורא, לא יודע מה, תעסק עם ילדים, עם נשים נפשורות, משהו נוראי. שונאים אותו כולם. עכשיו, לכל בן אדם שיבוא ויגיד, תעזור לי, אני צריך פרנסה, תן לי קצת כסף. ואיך לעזאזל, נבל, הלוואי שתמות. כל מקום שהולך הוא יקבל ביזיונות. מה, אחרי מה שעשית אתה עוד רוצה פרס? כמו ההוא מהמכון כושר. הנבל הזה, תפסו אותו במצלמות. מי יודע כמה בתים הוא שבר? הרי אישה נשואה שהולכה עם גבר זר, והקיימה איתו שניה. שניה, אפילו התחרטה. שניה אחת יחסים אינטימיים מלאים, שלקח בדיוק שניה. זהו, ומיד התחרטו. היא חייבת להתגרש. הלך הבית. נורא והיום, אין לו רשות למחול לה גם, גם אם הוא רוצה. אומר, טוב, אני מחל לה זה, היא, תראה, מגיעה אליי, התחרתה, היא פעידרום חזרה אליי ועשתה וידוי, פחתתי, אביתי, פשטתי, הוא טמטם אותי, נתן לי יין, לא יודעת, לא שמתי לב, הייתי שבורת, היית במילואים, כל מיני סיפורים. אבל תראה, מיד התחרתי, יצאתי, הנה, אני יכולה להראות לך אפילו. היה שני היחסים מלאים, נגמר הסיפור. כל עוד לא יחסים מלאים, אז כמובן שזה ייסור חמור מאוד, אבל לא חייבים להתגרש. אבל שנייה אחת יחסים מלאים, אין תקנה, מובט לא יוכל לתקון. מישהו אחר היה איתה אינטימית, בעלה לא יכול להיות איתה יותר. נגמרו הנישואים. ויש כאלה המון פה בארץ שעשו את הדברים האלה, ואחרי זה עוד נולד להם ילדים מהבעל. ואחר כך אתה מתפלל למה יש פה כל כך הרבה פירי אדם במדינה הזאת. בגלל הדברים האלה. בגלל הבגידות, ובגלל זה שהוא עם אשתו חושב על אחרות, וזה שהיא איתו היא חושבת על אחרים, וכל התינופת שהם רואים, ועכשיו שהיא איתו היא, הראש שלה זה השחקן הטורקי הזה שהיא ראתה לפני שעה בטלוויזיה, ושהוא איתה זה הטורקיי שהוא ראה בטלוויזיה, וכל זה, זה נעוף. זה לא מדרגת נאוף שממש הוא הלך עם אישה זרה, אבל הוא רואה משתו וחושב על אישה אחרת, זה נאוף במחשבה. וכולם הרי יודעים שהאדם נמצא איפה שהמחשבות שלו נמצאות, לא איפה שהגוף שלו נמצא. למשל, איזה חייל אמריקאי חזר מבייטנאם. ניצל, מהטופת. אתם יודעים מה היה בוייטנאם? איזה אכזרים הווייטנאמיים האלה, מה הם עשו? הכניסו את החיילים בתוך בורות עם מים, עם חולדות כאלה, שהן נושכות אותם, עושות להם סימנים בכל הגוף, ואין רחמים. שלושה, ארבעה ימים רצוף, החולדות נושכות אותך על הידיים, ברגליים, בגב, כל הגוף חורים וקטמים ומחלות. עשו להם דברים נוראים לחיילים האמריקאים. רובם חזרו משוגעים. אתה רואה אותם עד היום, יושבים עסקנים על כיסאות גלגלים במנתן, מבקשים קצת מטבעות. זרקו אותם. קפיות טובה, הרבה מהם הלם קרב, טראומה, כמו שעושים פה לחיילים. גם פה לא מסבירים להם כל כך פנים. לאוציא נכות וזה, נכות נפשית, צריך לעבור ועדות, מתעללים בו, לא מאשרים, כן מאשרים. מה עוד אתם רוצים? נרסו לי החיים, היה לי לפני זה עסק, הלכתי למילואים, תראו, אני לא יכול לתפקד יותר. במקרים נדירים הם מאשרים לו. או שעוצרים אותם, מלבישים עליהם, הנטע את צינוער. נו, במקום לתת לי צלה שאתם רוצים להדביק לי תיק, מה זה הנטע את צינוער? היית צריך להעלות אותו באש. מה אתם בכלל, איפה המוסריות שלכם? הנטע את המחבל שאנס ילדות ליד אימא שלהם ושרף אותם במיקרוגל אחר כך. נו, אז למה אתם לא נותנים לי פרס על זה? לא, זה ברברי, זה לא אנושי. טיפש מטופש. זה ברברי שלוקחים צדיק ועונצים אותו ושורפים אותו. ילד או ילדה קטנה ליד ההורים שלו. זה ברברי שלוקחים אישה מסכנה ועושים לה מה שהם עושים. זה ברברי. מה שאני עשיתי זה צדק. אין לכם תורה בגלל זה אתם כאלה מטומטמים. מרחמים על נאצים ומתחזרים לחייל גיבור ששומר על המדינה. זה הערב רב. אתם רואים בעצמכם מה הם עושים? למה אין להם פירות? גלי לא ישנה בלילה. גלי, למה אתה רע בשלוש בלילה? אני בדיכאון. מה קרה? סינואר לא קיבל פירות בכלת. זה, איך קוראים לו הנבל השני שהם רוצים להוציא אותו? ברגוטי. ברגוטי לא קיבל שיחות טלפון. כבר לא נותנים לו לבנה עם חומוס. בן גבירה, הנבל הזה. הוא כבר לא מאשר להם לבנה וזאתר. אני יוצאת מדעתי, תאמינו לי, אם הייתי יכולה לשרוף את הבן גביר הזה, במו ידיי הייתי שורף את אותו. למה? למה אני שונאת אותו? בגלל שהוא אכפת לו מעם ישראל, שהוא רוצה שהנאצים האלה יקבלו את מה שמגיע להם? ברברי כזה, מה הוא מענה את מחבלי הנוכבה? זה לא צדק! מה הולך פה? השאלה היא, איך העם לא יצא לרחובות? זה אני לא מבין. בכל מדינה אחרת, כולל ארצות הברית, מיליונים יוצאים לרחובות על דבר כזה. הימניים דגים. ראיתם פעם הפגנה של הימין כמעט? כמעט ואין. נדיר ביותר. נדיר ביותר. הימניים דגים. אם מישהי ממנת, שם יש מישהי... אתם יודעים מה זה שמאלני? אני אסביר לכם מה זה. הרב מזרחי צריך לבוא ולדבר ברמת אביב. מיד מתקשרים לבית כנסת או לבית, איפה שצריך לדבר. שלום, אתה מארגן האירוע? תגיד, אתה יודע את מי אתה מזמין אליך לדבר הלילה? כן? זה הרב שהחיזק אותי, יחזיר אותך בתשובה? אתה יודע מה הוא אמר על נשים? שנשים זה כמו בקבוק קוקה קולה. אה, כן? אני לא יודע על מה את מדברת. כן, הוא גם אמר שאנשים החילוניות הצטלמו בהרום עבור הנאצים. כזה בן אדם אתה רוצה להזמין. הם מוצאים סיפורים שלהם על עילות אלף לילה ולילה. תשמע, אני מציע לך מאוד לבטל את האירוע, כי אם אתה לא תבטל, אנחנו נבוא ונפגין ונביא את התשקורת, ויצא לך שם רע, אני במקומך לא הייתי מסתכן. כדאי לך לבטל את האירוע. ואם הוא לא מבטל את האירוע, והם לא הצליחו להביא אנשים להפגין, מה הם עושים? מתקשרים למשטרה בצורה אנונימית עם איזה מגבת על הטלפון. שלום, משטרה? יש חפץ חשוד בבית כנסת כך וכך, אני שמתי אותו שם. פתאום מופיע לך משטרה, מחבא אש, מה קרה? אומרים שיש כאן חפץ חשוד, כולם לצאת. זה שמאלנים. באנגלית זה נקרא my way or the highway. הבנתם? או שאתה תעשה מה שאני אומר לך, או שאיך אומרים, צא לכביש המהיר. my way or the highway. ימני, עכשיו יש כנס של השמאל, אוכל את הלב בשקט. שום דבר הוא לא עושה. מה, הוא מתקשר להגיד חפץ חשוד? מה, עכשיו הפגנה? מה? שום דבר. פלא פלאים, זה משהו לא יאומן כסופה. נחזור לעניין, רבותיי, אנחנו עוד לא התחלנו את הדרשה, כל זה זה רק רעשי רקע. מה זה דבקות? בזמן שאתם חושבים, אני אברך, ברוך אתה, אנוני. אלוהים אומר לך, עולם, שהכל נהיה בדברו. אמונה ללא עוררין. נאמנות ללא פשרות. אמונה ללא עוררין, שמעתי, תשובה נאה, נו. נאמנות ללא פשרות. גם זה יפה, נו. תראה, אתם יודעים שהמילה דבקות יכולה להתפרש בהרבה וריאציות. למשל, אם אתה בא לחסיד ברסלב, אתה אומר לו, מה זה דבקות? קפיצות ברחובות, נסיעות ליערות באמצע הלילה. אבא, נפלתי. אני בבור. אני רק בחתלוי. צעקות עד שש בבוקר. הוא צועק בג'ונגלים. אם אתה בא לליטאי מבני ברק, חזוני שניק או בבית כנסת של הרב חיים קניאפסקי, הוא לא ילך ליערות לצעוק. מה זה דבקות? עמל התורה. בלי ביטול של דקה זמן. הדבקות זה דבקות בתורה. אתה בא לחבד, מה זה דבקות? למסור נפש, להניח לאנשים תפילין, ושהמנהל החילוני יבזה אותך, וישבור לך את הדוכן. איך אומרים? אני פייטר. זאת אומרת, רואים שהדבקות אצל כל אחד מתפרש אחרת. השאלה שאני שואל, זה לא מה האנשים אומרים. יש כאלה דבקות בשבילן זה לשמוע מוזיקה חסידית. או ניגונים של שבת. אתה שואל את החסיד עכשיו, תגיד, מנדל, מה זה דבקוס בשבילך? אומר, גוד שולנט, שנאפס, וחיים, וחסידי שניגון. שום דבר, בלבולי מוח. צ'ולנט, חמין, זה דבקות? שירים חסידים, זה דבקות? ואם אתה שר שיר מזרחי, זה דבקות? גם לא. סתם דמיונות. אז מה זה דבקות? אחת לתמיד צריכים להבין, יש את המושג הזה ביהדות. אני יודע שיש לו מטרה. גם למחבל יש מטרה. מה נגיד שהוא דבק? הוא דבק במטרה. דבק במטרה זה לא מעניין כרגע, אנחנו שואלים מה זה דבקות באשם. גם כדורגלן דבק במטרה להפקיע 100 שערים השנה. זה המטרה שלו, הוא מתאמן על זה יום ולילה. חייל צלף. עשר שנים מתאמן במטווחים עד שהוא נהיה הצלף הכי גדול שיש. זה דבקות. למי הסבלנות לזה? הוא נולד בשביל זה. התאמן, מתאמן. אלה הטניסאים. אתה יודע מה זה? אתה רואה טניסאי עכשיו, אתה רואה אותו בהצלחה, כותף פרסים, מנצח טורנירים. אתה יודע, מגיל 4 הוא כבר עם המחבט. יום ולילה, אלה, כל המתעמלות האלה, הרוסיות, מגיל אפס לוקחים אותם מהמשפחה שלהם, שמים אותם באיזה מחנה סובייטי, מענים אותם יום ולילה, ונותנים להם אזרקות, ויטמינים, הורמונים. זה גם דבקות. זה לא מעניין אותנו זה. אנחנו נשואל, מה זה דבקות באשם? אתם יודעים, תמידי תעשו את בעמנו יפור. רגע, מה? מה קשה גם בעמנו יפור? זו התמדה, מה שאתה אומר. התמדה. מה אתה אומר? עבירה תמידית לעשות את זה כל השנה. עכשיו, אחרי כל מה שאמרתם, תרשו לי לקרוא לכם מה זה דבקות. תשמעו טוב. היינו חושבים שאולי זה מוזיקה מרגשת שגורמת לך ככה להתפעל ולפקוד קצת לפותחת את הלב או מוזיקה שמחה שגורמת לך לקום מקפוץ מהכיסא לעמוד על הכיסא ולצעוק אולי עצבות חשבון נפש דיכאון עצבות לב שבור לב נשבר ונתקה למה אתה בוכה כל היום מנדל חטאתי בוכה עושה חשבון נפש עושה תשובה שבור על איזה אבון שעשה. אולי בכי. קורא טעינים ובוכה כל היום. אולי זה דבקות. תפילה! תפילה שלוש שעות כמו הרב קוק. שיהיה לו רפואה שלמה. שמעתי הוא נפל. תפלל חצי יום. או הרב עדס. כל היום תפילות וצעקות ופחיות. אולי לימוד תורה, להיות החזוניש. התחלתי לספר לכם סיפור על החזוניש והסכנו את דעתנו. שכחתם מזה, אה? אז אני היה לי רב, הרב רוזנמן, שהחיה עד היום, הוא חי, היינו קוראים לו מלך הרוורסים. למה? היינו יכולים ללמוד גמרה עכשיו, מתוך הגמרא הוא נכנס למדרש, ועובר לזוהר, ועובר לרמב״ם, ועובר לזה, ועובר לזה, עובר עשרים ספרים, ומצטט, וחולק, ומקשב, ומטרץ! שעתיים עבר! פתאום הוא אומר, איך הגענו לזה? עכשיו, עברת כבר עשרים דפים, מספר לספר, מנושא לנושא! אף אחד לא זוכר. מי יכול לזכור מה היה לפני שעתיים? הוא עושה ככה, או-או-או. אוף שהמוח שלו היה זך וקדוש. הוא לא יודע שום דבר חוץ מתורה מהחיים שלו. מרוב שהמוח שלו היה זך וקדוש, הוא תמיד היה זוכר איך התחיל המסע. או-או-או, אתה שאלת על זה, וככה דיברנו על זה. היינו כבר אומר לך, רבה, פעם אחת בפורים, באנו להביא לו משלוח מנות. שלבדירה הצנועה שלו, עם החתן שלו, היה איזה תלמיד חכם. נכנסנו, נשקנו לו את היד, אתם יודעים, ספרדים נשקים את היד. אז הוא אומר, עכשיו הוא כבר, איך אומרים, מלא ליבו ביין. פורים. עד לא ידע. הוא כבר הרביץ גם הבקבוקים. הוא כבר חצי נופל מהכיסא. והוא, אחרי שנשקנו את היד, עכשיו אתם יודעים, נכנס יין, יצא סוד. הוא מדבר חופשי עכשיו, לא כמו בישיבה. הוא אומר לחתן שלו, אני מאוד אוהב את הספרדים. הוא אומר לו, פבוס. הוא אומר, הם יודעים לכבד חכמים. תראה איך הם נשקים לחכם את היד, הוא בעולם אחר עם היד. פתאום הוא אומר לנו, אתם תיתנו לי איזה פסוק שאתם רוצים מהתנח, ואני אתן לכם שעתיים דרשה עליו. היה שם איזה חכמולוג, בן של רב, תאמינו לי, אני עד היום לא מבין מאיפה הוא שלף את הפסוק הזה. לא יודע אם יש בן אדם אחד בעולם שמכיר את הפסוק הזה. אתם יודעים איזה פסוקים יש בתנ״ך? כמו סינית. שלף לו איזה פסוק, הבן אדם מתחיל לדבר ומדבר. 40 דקות שם הוא מדבר, אנחנו כבר מתים ללכת. יש לנו עוד משלוחי מנות לחלק. בסוף כבר אמרתי להם, נראה לי הוא כבר חציר אדום. יאללה, בוא נלך. כבוד הרב, הוא ממשיך לדבר. נראה לי עד הבוקר הוא דיבר על הפסוק. ברוב הקדושה שבו. נחזור לעניין של החזוניש. אז תלמיד ישיבה זרקו אותו מהישיבה. החזוניש התקשר לישיבה, אמר להם, למה זרקתם אותו? אתם יודעים, אף ישיבה לא תקבל אותו. אמרו לו, כבוד הרב, תאמין לנו שזה בתחילו, הורחימו אחרי כל החשבונות. אחרי כל המאמצים, עם הרבה סבלנות, התלמיד הזה בעייתי. הוא גורם לאחרים לא ללמוד. הוא מפריע, הוא שור מועד. זה לא רק שהוא לא לומד טוב, הוא גם מוריד אחרים. אין ברירה. אדם שלו לא יותר חשוב מאדם של האחרים. יש לך תפוח רכוב בסנסלה, עוד מעט כולם יהיו רכובים בגללו. מוציאים את הרכוב. לא מקריבים על מי שהוא יותר מישובי שלו. זה לא עובד ככה. לא לוקחים חייל שתפסו אותו המחבלים לפני עשר שנים, ומשחררים עליו אלף ועשרים ערורים, שיביאו עליך אסונות ותשביל אוקטובר, ויבנו אלפי מנהרות בעזה, והשחטו אותנו יום ולילה, והראו עלינו רקטות וטילים. כל זה מהעסקת שליט הערורה הזאת. לא היה להם אחוז מהכוח שיש להם היום. כל מה שקרה לנו זה בגלל העסקה המטופשת הזאת. ואז אני עמדתי וצעקתי, בשביל דם של חייל יהודי אחד ימותו 5,000 יהודים. אמרו לי, מה, אתה מגזים? מה, חסר מחבלים? אבל אלה שבקל הם יוצאים, הם נהיים משודרגים. הרבה יותר מסוכנים. בכל אופן, אז החזוני, אחרי שדיבר עם הישיבה, הבין שאין מה לעשות, אמר לבחור, אני אלמד איתך. גדול הדור. הוא לא מפסיק ללמוד. אני אלמד איתך. הוא פחד שהוא יידרדר להיות חילוני. אמר לו, אני אלמד איתך כל יום. תבוא נלמד. אחרי כמה זמן, התברר שגם לבחור הזה אין איפה לגור. הוא היה גר בישיבה. אמר לו, תבוא תגור אצלי. לימים אחרי שהחזוניש נפטר, הבחור הזה כתב ספר. הוא מתאר את השבע שנים שהוא גר בבית של החזוניש. אתה יכול, אתה מקבל חלחלה שאתה קורא את זה. אתה לא יכול להסתכל על עצמך במראה, שאתה רואה שאנשים כאלה חיו בדורנו, איפה הוא, איפה אנחנו. הוא אומר, שבע שנים למדתי איתו וגרתי אצלו בלילה, מעולם הוא לא לבש פיג'אמה ונכנס לישון כמו אדם רגיל. הוא לומד ולומד ולומד, והוא לא מפסיק מהתורה, מדי פעם הוא מתנמנם בישיבה, איזה חצי שעה, ועוד פעם הוא קם ולומד, והוא לא אוכל, וצריכים להזכיר לו לאכול, והוא רזה קטן וצנום, והוא הולך פה ברחוב, אבל המשמעה שלו היא בכלל בעולמות אחרים, הוא לא קשור בכלל לעולם הזה. חוץ מלילה אחד, שהוא לבש פיג'אמה, ובעשר בלילה קיבל טרור ונכנס לישון, עשה קריאת שמה ונכנס לישון. שאלתי אותו בבוקר, מה קרה אתמול שלא קרה במשך שנים? הוא אמר לו, בוודאי שמת לב שהיה לנו עוד אורח. את הריח שעמוד איזה בחור ישיבה. הוא אומר, לא נכון. הוא אומר, וחשבתי לעצמי, אם אני אמשיך במנהגי להשאיר את האור כל הלילה, אולי הבחור לא יוכל להירדם בגלל האור. ואז כל היום למוחרת הוא לא יוכל ללמוד בישיבה, הוא בחור ישיבה. אז ממלא עשיתי חשבון והגעתי למסקנה שאני לא יכול ללמוד על אדם שלי אחד אחר שהוא בגללי לא ילמד. זה לא רצון השם. אז נאלצתי ללכת לישון. מה שלא עשיתי אף פעם. ומידן זה הבחור הזה שגר שם שבע שנים בבית. הבן אדם לא נכנס פעם אחת לישון. הוא כל הזמן דבוק בקדוש ברוך הוא, איך אומרים, יותר טוב ממגנט. השאלה איך מגיעים לרמה הזאת? איך בן אדם מגיע לכזאת דרגה בדור כזה של בן גוריון וכל הקומוניסטים הרשעים שהיו פה? איך? תשמעו טוב. מה ההגדרה של זה? הגדרה של דבקות, סילוק הדברים שגורמים להיסך הדעת בעבודת השם. מה קרה שאף אחד מאיתנו פה אין בו דבקות, ואין לו עמל התורה, ואין לו תפילות, ואין לו כלום? איך זה שעל אלף חרדים אולי אחד זוכה לדבקות? אולי, הלוואי. וכל השאר הם מתפללים, הם לומדים, והם עושים מצוות, אבל דבקות אמיתית אתה לא רואה. איך זה? התשובה, מה שאנחנו אומרים אין עוד מלבדו, לא קיים בהם. לא קיים בנו. כי לנו יש עוד מלבדו. יש עוד מלבדו כסף, תענוגות, טיולים, מכונית יפה, בין הזמנים, בית משודרג, אוכל טעים, סמכות, חתונות, ריקודים, נסיעות לכברי צדיקים, אם זה מירון או אומן או לא יודע מה. בקיצור, יש לנו הרבה בלבולי מוח בתוך הראש. טוב או לא טוב? גרוע מאוד. זה מפריד בינינו לבין השם. פשוט, תחשוב, אחד בא לאשתו, אומר לה, אני אוהב אותך, אני אוהב גם אחרות. אז היא אומרת לו, אז האהבה שלך לא שווה כלום. למה? אני גם אוהב אותך. לך, הוא אומר, אני לא רוצה להיות איתך בכלל, תביא גט. למה היא רוצה גט? הוא אומר לה שהוא אוהב אותה. חברו אותו עכשיו עם מכונת אמת, הוא מודה שהוא אוהב אותה, המכונה אמרה שהוא לא משקר. אבל הוא אוהב גם תאי ותאי ותאי. אז השאלה היא, מה גורם לאישה לא לרצות אחד כזה, למרות שהוא אוהב אותה? כי הוא לא טוטאלי אליה. כי יש דברים שמפרידים בינו לבינה. זה פתאום, הייתי רוצה והייתי אקרא לו וזה. זאת אומרת, יש משהו שפוגם בחיבור. או שהוא אומר לה, אני אוהב אותך, אבל אני אוהב את המרצדס שקניתי יותר. היא אומרת לו, מה, אתה תוותר עליי בשביל המרצדס? הוא יגיד לה, כן, עד המרצדס. או יש כאלה דתיים עד הכסף. אתם מכירים את זה? הוא עדוק בדת. עד הכסף. תיגע לו בכסף, תראה איזה מפלצת יוצאת. אני בזמנו, פעם היינו מפיצים המון המון דיסקים. חילקנו שני מיליון דיסקים פה בארץ. הופע הדירה הזאת הייתה. היום כבר אין הרבה דיסקים במכוניות. דור חדש, חלקים USB. ספרים USB. התקופה של הדיסקים, היה לי איזה בחור בניו יורק, שזכיתי להחזיר אותו ואת אשתו בתשובה לפני עשרים ומשהו שנה, היה לו עסק שמייצר, מטפיס דיסקים, מטפסות. צורבים. כן, צורבים. היה לו מכונות שצורבות, הוא מוציא לך בשעה מעל 100 דיסקים. כך היום עבודה, עושה לך אלף דיסקים ביום, לא זוכר כמה. אחרי זו תקופה החליט לעלות לארץ. עכשיו, אני הייתי הקליינט העיקרי שלו, 99% מהדיסקים זה אני, אחוז לכל שאר הרבנים, כי שאר הרבנים זה דרשה בבית כנסת, הוא מטפיס 50 דיסקים, חלק אותם לאנשי הקהילה. אני הייתי מטפיס דיסקים, תורה ומדם, חלק אלפים, נותן לזה 50, לזה 100, לך תחלק, לך, אז היינו מטפיסים כמויות אדירות. כל תרומות שהיו נכנסות, למוחרת כבר היה, הוא היה מקבל הזמנה. עכשיו הוא רוצה למכור את העסק ולעלות לארץ. אמר, אני אשים איזה מודעה במגזין של החרדים. בא לו אחד מברוקלין חסיד עם הבן שלו, שני חסידים הופיעו, האבא והבן. ווזמחסטה, אליסגיט, אומר, כמה אתה רוצה על העסק? הוא אומר, מאה אלף דולר. הוא אומר, טוב, בוא נראה את הניירות, הכנסות, הוצאות. התחיל להסתכל, חשבונות בנק, זה, מה זה זה, מה זה זה. יושבים שם איזה שעתיים, שלוש. הוא אומר לו, החסיד, תשמע, הביזנס לא משתלם, לא רווחי. אתה מרוויח כמה אלפי דולרים, אבל זה לא נראה לי רווחי מספיק. אתה צריך לחתוך את המחיר בלפחות חצי, גם זה אני לא בטוח שמשתלם לי. הוא רוצה לקנות לבן שלו עסק, החסיד. אומר לו הבחור, הבעל תשובה זה, אומר לו, אבל תשמע, אדוני, תראה, פה יש לך את כל הדיסקים של הרב מזרח, יש פה 60-70 דיסקים שונים, תראה, פרקי אבות, מסילת ישרים, זה, תורה ומדע, חיים אחר המוות, האימות עם הכומר, תראה כמה, אתה יודע כמה אנשים חוזרים בתשובה? כמה, אנחנו מקבלים אימיילים פה, איפה אפשר להביא עוד, זה שינה לי את החיים, יהיה לך פה מפעל שבזכותך יחזרו יהודים בתשובה כל יום. כלומר, דיבר איתו לעניין. מה אומר לו החסיד? חסיד, חרדי מלידה. זה בעל תשובה כמה שנים, זה חרדי מלידה, בעלו מבורו פארק. מהו זה חרדים? זה כמו בני ברק. הוא אומר לו, נו, נו. הם לא אומרים נו, הם אומרים מי. מי, מי. אתם יודעים, צריך חסידים, הוא זהי. מיני, כאילו הוא רוצה להגיד, נו, נו, מיני, זה טוב, אומר לו, לדרשות ולספרים, אבל תכלס, ביזניס, מה יצא לי מזה? שלח אותו לדרכו, אין עסקה. מתקשר לבחור, כולו רועד בעצבים. אומר לי, מה זה? איך זה יכול להיות? זה אמור להיות חרדי, לסמוח. נותנים לו עסק שמחזיר יהודים בתשובה כל יום, הוא דואג על כמה אלפי דולרים? הוא גם ככה נראה מדושן רונג. חסר לו. איך אומרים? זורק לבן שלו איזה עצם. אמרתי לו, מה, אתה לא יודע שהרבה אנשים הם חרדים עד הכסף? נכנס הכסף, בועטים באשם בשנייה. מה הרעייה? יש לך איזה מיליארדר, יש לו הרבה דירות. באחת מהן גרה אישה מסכנה שבעלה נפטר. היא על מנה עם יתומים. צריכה לשלם 7,000 שקל זכירות בבני ברק או בארצות הברית, לא משנה איפה. היא לא משלמת עכשיו. הבעל היה מתפרנס, מביא כסף הביתה, אין בעל עכשיו. נסים לאסוף לה קצת תרומות, זה אין לה מספיק. לא אוכל. הוא יושב על מאות מיליונים בניינים יש לו שהולך למכתב מאורך דין את חלפנות הבית עד סוף החודש לאן לרחוב עם היתומים בחורף בשלגים יא נבל מנובל יש לך מאות מיליונים האלפיים דולר האלה, אם יתשלם או לא, זה מה שהולך לדגדג אותך בכלל. איפה הלב היהודי שלך? הרי בתורה, כמה השם מקפיד על האלמנות ועל היתומים, לא להתעסק איתם, אם הם יצקו אליו, הקשבכו ייפרה ממך מיד. עד הכסף. עד הכסף. אתה חייב לי את הכסף. שולח לו גביעה. דופקים בדלת לאלמנה, גברת, את צריכה להתפנות, תוצאה לפועל. זה מראה שלבן אדם אין אמונה בקב". הוא חושב שעל ידי שהוא ייסלק את ההלמנה לרחוב עם היתומים, בזכות זה יהיה לו יותר כסף. הוא לא מבין שהטיפש הזה, שעכשיו הוא בסכנה לאבד את כל הכסף שלו. תוך שנה, שנתיים, השם ישלח לו איזה נוחל, יעקוץ אותו, וכל הכסף ירד לתמיון, וכמובן שהוא לא יקשר את זה להלמנה. אמר, למה זה מגיע לי? אני בעל צדקה, אני תורם לבית כנסת, אני קונה עליות. יום כיפור קניתי כל נדרי, הנבל, רצחת על מנה ואתומים, זרקת אותם לרחוב. מה יצא מהילדים האלה? היו פושטאקים, מה יצא מהם? יעברו להיות מחללי שבת וגונבים למחייתם. אז למה אני צריך לפרנס אותם? מה לי ולה? כי ככה השם גלגל לך. הוא יכל לגלגל את זה לבעל נכסים אחר, אבל הוא גלגל לך את הניסיון. איפה האמונה? האמונה עד הכסף. כמה אני ראיתי את הדברים האלה, אלפי פעמים. זה לא פשוט. העיקר אומר, אני בעל תשובה, אני חרדי, אני דתי, אני צדיק. מי שאומר, אני צדיק, הוא ודאי לא צדיק. אתם מכירים את אלה? אני מחלל שבת, כל היום מאשן גרס. הרב, אני, תאמין לי, אני צדיק. מה צדיק בך? לא גונב, לא מעשן, לא משחק סנוקר. אתה מחלת שבת? אוקיי, מה אני עושה? החנות פתוחה. אתה בא לבית כנסת להתפלל? לא. אתה מניח תפילים? הנחתי בבר מצווה. מה עוד? אתה שומר על הברית? מה זה? ועוד אומר, אני צדיק. אם צדיקים כאלה מצח רשעים. אדם יכול לחיות בדמיונות ובהכחשה כל החיים שלו. היקר שם קיפה כמו של בנט על הראש, חושב שהוא דתי. מגיע לשמיים, אומרים לו, הו, הו, הו, הו, מה מחכה לך? שמים אותך במחלקה עם משה מנדלסון, ועם קורח, ועם שפינוזה, וכל שאר האוכרי ישראל שהיו, שמים אותך שם. למה? בגעת בעם ישראל. הלכת עם האויב, הבטחת עליה עם עשרות מיליארדים, ניגחת את התלמידי ישיבו, אני לא אשכח, חמש דקות לפני כניסת שבת, אני יושב בניו יורק, פותח חדשות, עוד חמש דקות שבת פה בארץ. חמש דקות לכניסת שבת, כבר הוא היה אמור להיות בבית הכנסת, נפלן מנחה לפני חצי שעה כבר. עוד חמש דקות כניסת שבת. כבר היה עד לכנרות. הוא כותב בטוויטר. ההגדלה של התקציבים לבחורי ישיבות ולאברכים תיזכר לדרעון עולם המדינה בגלל זה תפשוט את הרגל אסור להסכים לזה בן אדם אם שם כיפה לראש איך ייתכן כזה דבר? לפני כמה חודשים בשנייה הסכמת לתת 53 מיליארד שקל לחמאס. מי זה האחים המוסלמים? זה החמאס. זה אלה, סינואר וחבריו, שיושבים פה, היה אני בכנסת, רעם, לא יודע איך קוראים להם, מנצור. זה סניף של האחים המוסלמים. במצרים ובירדן הם מחוץ לחוק. מדינות ערביות הכריזו עליהם כפושעים. הם נגד החוק. אז מצרים וארדן מתנכלים אליהם. הם עשו מרפכה במצרים, זרקו את מוברק. ראיתם מה היה במצרים? שני מיליון איש הוציאו לרחובות. הם קבוצה של המוסלמים הכי קיצוניים שיש, יותר גרוע מדאעש. ישבת איתם והפתחת להם 53 מיליארד של להיות ראש ממשלה? עד כדי כך? בגידה כזאת? אמרתי לו את זה. אמרתי לו בפנים, מי אז קמצא וברקמצא לא היה בוגד יותר גדול מהם ישראל נמחה. והרדין שלו, זה היה בזה נקרא, איך קוראים לזה, במחשב, לפני שהולכים לבית המשפט, הם קוראים לזה פגישת מהות. לא יודע מה הרשתבות של זה, המהות הזה. זה איזה ארבע מילים. מביאים איזה מתקשרת מהבית משפט. האורך דין שלו הוא, כולם על המסך. אני והאורך דין שלי, חמישה אנשים. דווקא הייתה נחמדה החילונית הזאת, שעובדת מהבית משפט. ראיתי עליה שהיא אישה ישרה. היא אורכת דין שעובדת בשביל הבית משפט פה במדינה. היא ניסתה לעשות פשרה. בסוף, שאני אמרתי לה, תגידי לי, אני רוצה לשאול אותך שאלה, במדינת ישראל מי מוגדר כיהודי על פי חוקי המדינה? כי בתורה ובשולחן ארוך כתוב שמי שמכלל שבת הוא מאה אחוז גוי. תסבירי לי, לפי חוקי המדינה, מי נחשב יהודי? מה יונה לי? יונאלי, המזרחי, אתה עכשיו נכנסת לסוגיה מאוד רגישה ומאוד נפיצה. זה לא הוכרע מאז קום המדינה. מי הוא יהודי? אין בחוקי המדינה חוק שקובע מי נחשב יהודי. זה אצלכם, הדתיים, שמחה נרוך, גמרה. אבל אצלנו אין הסבר חוקי, מי נחשב יהודי? האם זה אחד שעשה עלייה לארץ גוי, הוא נחשב יהודי? האחד ששירד בצהל, דרוזי, הוא נחשב יהודי? אחד שאבא שלו יהודי ואמא שלו גויה, הוא נחשב יהודי? לא אוכרה. למה? אתם יודעים למה לא אוכרה? אתם לא תאמינו. בכלל, איך פתחו בכנסת כזה דיון מי הוא יהודי? הרי אלפי שנה עם ישראל יודע מי הוא יהודי. מי שנולד לאימא יהודייה. איך פתאום בכנסת בא בן גוריון אומר אני רוצה שיגדירו כאן בחוקי המדינה מי נחשב בעינינו יהודים כי אנחנו לא חרדים אנחנו קומוניסטים אנחנו אנטי דת מה זה קומוניזם איך בן גוריון בא לעשות כזה חוק פשוט מאוד הבן שלו נסע לניו יורק הכיר גויה במלון המפורסם הזה פלאזה שם איפה שהסוסים הכיר גויה, הוא עבד במלון, הכיר גויה שעובדת במלון, התחתן איתה באמריקה, הביאו ילדה לעולם ועשו עלייה לארץ. שהיא באה להוציא תעודת זהות לילדה, הוא והבן של בן גוריון, זה נחדש של ראש הממשלה, אבל היא גויה גמורה. היא בת של גויה. במשרד הפנים לא ידעו מה לעשות. אז היו כותבים בתעודת זהות יהודי או לא. הורידו את זה. היום כבר לא כותבים. אבל אז היו כותבים בתעודת זהות. אמרו, מה נעשה? זה נחדש לן גוריון, השם משפחה שלה זה בן גוריון, מה נכתוב? גויה? אמרו, אל תכתבו כלום. או אין לי מיוצרי, או אין לי מיצרי. איך אומרים, נכתוב גויה, הוא יקום עלינו, בן גוריון, והוא היה תקיף. בסגנון של טראמפ הוא היה, לא... פחדו ממנו. ראו לו הזקן, הוא היה קשוח. דרך אגב, הוא יותר ימני מבן גביר. הוא נחשב לשמאלני אז. תראו רעיונות שלו, איך הוא מדבר על הערבים ועל בורי עולם ועל איך שבאנו לארץ. לא היה אומן כי סופר. אם הייתם מוציא את מה שהוא אמר, את המלל שלו, ושם בשפתיים של סמוטריץ' ובן גביר, לא הייתם חושדים כלום. מילה במילה מה שהם אומרים, הוא היה מדבר. הוא היה הרמב'ן של הדמנים. בקיצור, תשמעו טוב. אז יום אחד בן גוריון, אה, אז הם כתבו אינו ידוע. דעת? לא ידוע. ככה הם כתבו, לא כתבו גויה. יום אחד הגיע תעודת זהות של הילדה שהיא גדלה לידיים שלו, הוא מסתכל, אומר, מה זה דת לא ידוע? עכשיו, כשהבן אדם הזה רשע, מרושע, כופר, קומוניסט, מה אכפתך אם היא יהודייה או לא? אתה בעצמך כמו גוי. בערבו! אתם יודעים, זה דבר מדהים. מה שלא תגיד לחילוני, הוא מצפצף עליך עד שאתה אומר לו, אתה גוי. תבוא לשמאלני הכי קיצוני, תגיד לו, לפי התורה אתה גוי? הוא רוצה לרצוח אותך. זה כאלה פלאים. מה אכפת לך אם קראתי לך גוי? אתה יותר גוי מהערבים. הערבים שומרים יותר מצוות ממך. נוצרי באמריקה שומר יותר מצוות ממך. אתה לא שומר כלום. אתה גוי גמור. מה כואב לך? הרי אם יגידו לך, אתה דתי, אתה תרתח מזהם. מה פתאום? אני שונא דתיים. עד שאומרים לך שאתה גוי. אתה משתגע, זה פלא פלאים, זה מדהים, הדבר הזה מדהים. רגע שאתה אומר לו, אתה גוי, הוא נהפך לאויין במדרגה ראשונה. עד כאן. אז בן גוריון ראה שכתבו לא ידוע, מיד הלך לכנסת, אמר, מה זה החוצפה הזאת? אומר, על הנחדד שלי כותבים לא ידוע? אני רוצה הגדרה פה במדינה, מה נחשב? יהודי. ואי אפשר להכריע. הבאים החרדים אומרים, תראה, הרמב״ם כותב. תראה שולחן ערוך, תראה מה הגמרא אומרת. מה אתה שרוצה לחלוק על התורה? קיצור, אין הסכמה. 80 שנה לא הוכרע במדינת ישראל מיהודי. אומרת לי האורך הדין הזאת של הבית המשפט המזרחי, הסוגיה הזאת לא הוכרעה, היא נפיצה, היא רגישה, היא לא הוכרעה מעולם במדינת ישראל. התחיל לצרוח האורך הדין של בנט על המסך. אל תלכי לשם. מה את פותחת את זה עכשיו? אני לא רוצה לשמוע את השטויות האלה. הוא כבר הבין לאן זה הולך. היא נתנה לי כלף. אין, אין, אין, אין, לא נדבור. ברור. ואז הוא השתיק אותה, ומה היא אומרת לי? היא אומרת לי, המזרחי והעורך דין שלך, אתם מוכנים רגע לרדת מהקו ואני אחזור אליכם? הורידו אותנו מהקו. לא יודע מה היא דיברה איתם אחרי זה. ומכאן כבר הלכנו למשפט. וכמו שאמרתי לכם, אין פה במדינה הזאת שום צדק לאנשים שומרי מצוות. איך שאתה נכנס, בא לך שופט שמאלני, שונא דת, אתה רואה את הטירוף שלו בעיניים, מסתמה הוא שמע ההרצאות שלי ביוטיוב, איך אני מדבר נגד השמאלנים, בכלל זה חימם אותו. הוא בא לשם, אני הרי למדתי שפת גוף. בן אדם רק עושה תנועה, אני מיד מבין מה עובר לו בראש. מיד, על המקום. איך שהוא נכנס, זאת לפני שהתיישב, רק הוא סיבב את הפנים אליי, אמרתי, הלך עליי. ישר. הלך עליך, אתה מכיר את השיר הזה? הלך עליך ומחכה לך ביום הדין. אמרתי, זהו, כאשר עבדתי, עבדתי. מיד התיישב, פונה אליו, למה לא הגשתם תביעה פלילית? אה, אתה שופט או שאתה עורך דין שלהם? אדוני ראש הממשלה, והוא יושב עם 20 עיתונאים, כל מילה ישר מכניסי לאינטרנט. בסוף, תשמעו סיפור זה, אני אומר לכם, אני מגיע לכם סודות פה. זה לא פרסמו בעיתונים, רק את השטויות שהם דיברו שמו. אני לא קיים, אוויר. ראיתי שכבר הכל עבוד, אמרתי לאורך דין שלי על הסגור עניין. הוא אומר לי, מה, עוד לא התחילה משפט אפילו, זה רק היום הראשון. אתה לא רואה שהכל פה מכור מראש? אמרתי, אבל השופט, יש לי רק משהו קצן להגיד ונסכם את העניין. הוא לא אומר לי לדבר. אני התחלתי לדבר בלי רשות. התחלתי לדבר. אמרתי לו, תשמע, למתיו ידיעתי, הלוואי שהיום מקליטים את הנאום הזה ומפרסמים את זה. זה היה זעזוע במדינה. דקה אני דיברתי. אם היום מקליטים את זה ושמים את זה בטלוויזיה, אני אומר לכם, היה פה מאומות. אמרתי לשופט, השמאלני, השונא השם שישב מולי, אמרתי לו, תשמע, למטב ידיעתי, עדיין זה חוקי במדינת ישראל ללמד תורה. עוד לא יצא נגד זה חוק רשמי, כמו שהיה בתקופת היוונים. ועוד ביררתי את החוק, ראיתי שמי שמצטט ציטוטים מן המקורות, מהרמב״ם, שולחן ארוך, מהגמרא, מהקוראן, מהברית החדשה, גם בדתות אחרות, זה חוק מדינה. אי אפשר לטבוע אותו על ציטוטים מהמקורות. למשל, אם הערבי עכשיו קורא פסוק מהקוראן, שצריכים לשחוט את כל היהודים, וירבו יום שהיהודים יתחבאו מאחרי עצים, והעץ והאבנים יצעקו, הנה יהודים לוחלך, מתחבא פה, בוא תשחט אותו. אם הוא אומר את זה עכשיו, והקליטו את זה, ורוצים לטבוע אותו על הסתה לרצח, אי אפשר. אני אציטט לך משפט מהקוראן, שזה בכלל לא מבורא עולם, אבל נו. אז אמרתי לשופט, אז למטב ידיעתי, בדקתי בחוק, אי אפשר לטבוע אדם שציטט מהמקורות. ואם כן, הרמב״ם פוסק שמחלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר. אז מה אדוני מציע? שעכשיו 80% מהעם ישראל שמחללי שבת, כולם יגישו נגדי טביעה של מיליון שקל הזה שקראתי להם גויים, בגלל שהרמב״ם קורא להם גויים? עכשיו, השופט, אהבל, הוא לא הבין מה אני אומר לו בכלל. אבל האורח נין שלי מיד הבין. הוא חובש כיפה. התחיל לצרוח. לא רלוונטי, לא רלוונטי, תמשיך הלאה, לא רלוונטי. מה זה? אני מסתכל עליו, הוא בעמוק. צורח, משתולל עם הידיים. אחרי זה יצאנו, הוא אומר לי, תגיד, מה אתה מטומטם? אתה אומר לשופט בפנים, לפי הרמב״ם גם, אתה גוי? איך אתה חושב שזה הולך להועיל לך? אמרתי, אני כבר הבנתי שהכל מכור מראש. תן לי לפחות להגיד לו את האמת בפרצוף. אומר לי, יש לך מזל שהוא לא הבין. לא הבין אפילו. לא יודעים קרוא וכתוב. אני אומר לכם, לא יודעים קרוא וכתוב. אותו אחד, אני מביא אותו עכשיו לקרוא דף ברמב״ם, אלף שגיעות הוא יעשה. האקדמיה הגדול, שמחליט פה חיים ומוות ומי ישלם למי. דף ברמבה הם לא מסוגלים לקרוא. פלא, זה דבר נורא... הם בזים לבחורי ישיבות, כך בחור ישיבה בן 16, כמות הידע והעומק מחשבה שלו, הוא עולה עליהם עשרות מונים, כל המשפטנים האלה למיניהם. והם צוחקים עלינו. זה פלא פלאים, אני הייתי חברותות, בעלי תשובה, כל מיני... אני אומר לכם, החריפות שלהם הייתה כל כך מדהימה. אתה חושב, בחור בן 16, 17, אתה רואה איזה מוח יש לו. איך הוא מצליב בין גמרות, זה אמר ככה, למה הוא אמר פה. המוח כמו מחשב. אתה מביא את אחד השופטים האלה, רבע שעה הוא יושב בשיעור, הוא נרדם, נוחר. אדוני השופט, התעורר, מה קרה? לא ישנת? דווקא ישנתי 14 שעות. למה אתה נרדם? המוח לא עומד, לא עומד במשימה. נחזור לעניין. אז בקיצור, רבותיי, תשמעו טוב. מה זה דבקות? סילוק הדברים שגורמים להישך הדעת בעבודת ה' רדיפת המותרות, רדיפת התענוגות, רדיפת כל מיני מעמדות, תוארים, רוצה להיות הרב הראשי, רוצה להיות, אני יודע, מעבד דין, רוצה, יש לו כל מיני תוכניות שישרתו את הכיס שלו. זה דברים שגורמים לפירוד בין היהודי לבין בורא עולם. תראו מה הוא אומר. הוא אומר כאן, עסק הדת הפוגם בדבקות נמצא שמצבו הטבעי של האדם הוא להיות דבוק באשם. זה האורגינל. ככה זה אמור להיות. אבל הדברים שמשיחים את דעתו של האדם גורמים לפירוד. מה אנחנו אומרים? שיביתי אשם לנגדי תמיד. בבתי כנסת יש מעל הארון קודש, שיביתי השם לנגדי תמיד. אתם יודעים מה פירוש המשפט הזה? זה פסוק מתהילים. דוד המלך אומר את זה. זאת אומרת, אין לי שנייה ביום שהקדוש ברחו לו מול עיניי. שנייה ביום. אני אוכל, השם מולי. אני מתפלל, השם מולי. אני הולך ברחוב, השם מולי. אני פותח גמרה, השם מולי. אני עם האישה, השם מולי. אני עם הילד עכשיו, השם מולי. אני עושה קצת ספורט כדי לשפר את הבריאות, השם מולי. אני ראיתי עכשיו קרה למישהו משהו, אני רואה את השם. כואב לי איזה משהו בגוף, אני רואה את השם. מישהו אמר לי משהו, אני מבין שהשם מדבר איתי. כל דבר בחיים, הכל זה השם. זאת מדרגה גבוהה מאוד. פעם איזה אחד בא לרב, אני חושב שזה היה הדמור מקוץ, יכול להיות שאני טועה, אחד ההדמורים בא אליו ואומר לו, כבוד הרב, אתם הדתיים יותר מדי קיצוניים. הוא אומר לו, למה? הוא אומר, אני כל בית כנסת שהולך רואה כתוב שהביתי השם לנגדי תמיד. מה, אתה מאמין בשטויות האלה? אתה מאמין שיש בן אדם שהשם מול עיניו כל רגע בחייו? מה, עזוב, יש עוד דברים בחיים. מה זה? אני חושב על השם כשאני מתפלל. לפעמים כשאני לומד תורה. מה זה שיביתי השם לנגדי תמיד? מה, כל שנייה ושנייה השם מולך? אתה רוצה להגיד לי שאתה חושב על השם כל רגע, כבוד הרב? אומר לו הרב, אתה רוצה שאני אדגים לך מה זה שיביתי השם לנגדי תמיד? אומר לו, כן. תופס איזה שני בריונים. הוא אומר, תתפסו אותו, תביאו אותו לאגם. מה זה? מה זה? שתוק. עכשיו אנחנו הולכים להראות לך מה זה שיביטי השם לנגדי תמיד. מביאים אותו לאגם, עומד הרב על צפת האגם, מסמן לשני בריונים, תופסים לו את הראש, מכניסים לו את הראש בתוך המים, ככה שלושים שניות הוא נאבק, הרב מסמן, תרימו, מרימים אותו ככה מהשערות, הוא, הופ, מורידים אותו, מעלים, מורידים, מעלים, מורידים, ככה איזה עשר דקות, ההוא כבר עומד להתעלף, אין לו חמצן, אומר להם, הרב, מספיק. אומר לו, הבנת? ההוא ככה מתנשף, תופס ככה אוויר. אומר לו, הבנת? מה הבנתי? הבנתי שאתם משוגעים. אתם אלימים. מה זה? איזה מין אנשים אתם? אני שואל שאלה, אתם מרביצים לי? אומר לו, הרב, לא הבנת? אומר לו, אני שאל אותך שאלה. עכשיו שהיית מתחת למים, חשבת על העסקים שלך, על החנויות? לא, נכון? חשבת רק מה? אוויר. אוויר. חשבת על אשתך החמודה והיפה והענוגה והחסודה? לא. על מה חשבת? אוויר. חשבת על הילדים הצדיקים החמודים שלך בבית? לא. על מה חשבת? אוויר. חשבת על כל מיני תוכניות שיש לך לעתיד ואתה מתכנן ואני אקנה ואני אבנה? חשבת על כל העניינים? לא. יש לך תביעה בבית דין? חשבת מה יהיה בתביעה? לא. על מה רק חשבת שהיית בתוך המים? רק על אוויר. השם זה האוויר שלנו. אין לנו שנייה קיום בלעדיו. לכן כל פעולה היא מתקשרת לקב' ברוך הוא בין בתרצה בין בלא תרצה. אתה שותה, חי כמו בהמה, אין לך, כתוב בהמה, אין בדעת. היא לא מקושרת לקב' ברוך הוא. החיים שלך סתם, אכול ושתוק, כי מחר נמות. אבל אצלנו אין לנו שנייה חיים בלי ה' לפני שנסיים אני אקרא לכם את דברי הרמב'ם שמתקשרים לנושא שמעו טוב רבותיי שלא תשכחו את זה לעולם שלא תשכחו את זה לעולם אומר הרמב'ם בהלכות תשובה פרק יהוד ההלכה וו, נתתי לכם את המקור. זה סוף הלכות תשובה, פרק האחרון, פרק יהוד, הלכה וו. תשמעו מדברי הרמב״ם גדול הפוסקים באלף שנה האחרונות. דבר ידוע וברור שאין אהבת הקדוש ברוך הוא נקשרת בליבו של אדם עד שישגה בה תמיד. מה זה ישגה בה תמיד? כל הזמן הראש שלו רק בזה. קראוי ויעזוב כל מה שבעולם חוץ ממנה. שום דבר לא חשוב בעיניי, רק זה. זה עיקר חיי. כמו שצבע הקדוש ברוך הוא ואמר ואהבת את השם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך אינו אוהב הקדוש ברוך הוא אלא בדעת בדעת חוכמה בינה ודעת מה זה בדעת שיש לך ידיעה שידעהו כמה שתלמד יותר על המידות של השם, על המעשים שלו, על הניסים שהוא עשה, על מה הוא אוהב, על מה הוא שונא, מה הכי חשוב בעיניו, מה הכי מתואב בעיניו. כשאתה לומד תורה, אז אתה מבין שהאנשים הכי אהובים אצל השם זה לומדי התורה. ואנשים הכי מתואבים בעיני השם זה הסוטים ההומואיים, אלה שהולכים עם בהמות, יש להם את ההונשים הכי קשים בתורה. אז אתה רואה שאנשים שצועדים במצעדי תואבה, בורא עולם מתאהב אותם. ואנשים שלומדים תורה, בורא עולם, איך אומרים? בלשון העם מת עליהם. אהבה ללא קץ. והעם הגאון שלנו במרכאות, את הסוטים הוא אוהב, ואת בחורי הישיבה הוא שונא. אני אמרתי הרבה פעמים בדרשות, אתה רוצה לדעת אם ההשקפה שלך היא נכונה או לא? יש לזה חוק ברזל. ואני אומר לכם את זה, והלוואי שלא תשכחו את זה לעולם ותפעלו בהתאם. אם אתה רוצה להיות צדיק בעיני השם, אתה צריך שלושה קריטריונים. א', שמירת מצוות ואימנות מעברות. זה כולם מבינים. זה לא חידוש. שומר מצוות, אתה צדיק. אתה לא שומר, אתה רשע. טוב. חלק ב', הקריטריון השני, תיקון עמידות. אמר הגאון מבינה, תיקון עמידות זה כל האדם. אתה כעסן? אתה חייב להיות רגוע. אתה עצלן? אתה חייב להיות חרוץ. אתה קמצן? אתה חייב להיות נדיב. אתה גאפתן? אתה חייב להיות ענב. אתה צרעין? אתה חייב להיות מפרגן. אתה חייב תקן את כל השלילי שיש בך. אם לא, לא עסקת בחיים. אין לך צדיקות. לא, מה, אני שומר שבת, נכון. אני לומד תורה, נכון. אני נותן צדקה, נכון. אני מתפלל של תפילה ביום, אני אח תפילי, נכון. הכל, נכון, נכון. אשתי הולכת למיקווין, נכון. ילדים שלי בישיבות, נכון. אז ציצית יש לי כל היום עלי. אז מה אני לא צדיק? אתה גפתן שרוח. יש לך פגם בצדיקות שלך. אתה כאסן. אתה קמצן. אתה אנוכי. אתה מתעלם מאנשים שצריכים עזרה. אתה לא בעל חסד. יש לך בעיה במידות. לא העיסקת את הקריטריון השני שהוא חשוב לא פחות משמירת המצוות. והקריטריון השלישי והחשוב מכולם הוא השקפה יהודית אמיתית. וזה כמעט אין לאף אחד בעולם, כולל החרדים. אני מדבר איתם, אני רואה איך הראש שלהם עקום. רק מי שלומד ספרי מוסר והשקפה במשך שנים, מתיישר לו הראש, ואז אתה מתחיל לחשוב כמו הקדוש ברכו. כל מה שהוא אוהב, אתה מיד מתאהב בו באופן טבעי. וכל מה שהוא שונא, אתה מיד מתאהב באופן טבעי. אתה לא צריך שישכנעו אותך, שישפיעו עליך, שיתנו לך על הראש, כלום. איך שאתה רואה את הרשעים, בא לך להקיא. אתה לא יכול להיות איתם באותו חדר, אתה רואה אותם, אתה נהיה חולה מיד. זה לא היה לך לפני עשר שנים שחזרת בתשובה. היית יושב איתם, נגב איתם חומוס, צוחקים, מאשנים, הכל כרגיל. אחרי תקופה מסיימת שאתה מתקדש, הנשמה שלך לא יכולה לסבול אותם. כמו שהקב' הוא אומר, גבה הלב, אותו לא אוכל. אני לא יכול לסבול אותו. גאוותן, לא יכול לסבול אותו. אני ואני ואני, בזכותי, מה, אני, הכל זה אני, טיפה, זה אני הייתי. כל דבר אני ואני ואני, לא יכול לסבול אותו. או דובר שקרים, לא עיכון לנגד עיניי. שקרן, נוחל, כולם שקרים, ומתחמן, וזה, אני, עוד שתי דקות אצלך, עוד הוא לא יצא מהבית. זו מחלה ישראלית ידועה. מתקשר לחשמל האי, איציק, איפה אתה? אני בדרך, מה, אבל קבענו לפני חצי שעה, אני כבר מתעכב. לא, לא, הנה אני פה, אני תכף נכנס לשכונה. אתה שומע, אתה תינוק צועק ברקע. הוא עוד בבית הנוכל. הוא מגיע אליך עוד שעה וחצי. מנטליות של רמאים. הנה, הנה, אני כבר מגיע. כן. אין כזה אנשים. אין, לא ייתכן. מי שלומד תורה לא יכול להיות נוחל. אחרי תקופה, התורה מיישרת לו את הראש. כנראה הוא לא לומד. סיגריה, קפה, נכנס, או שהוא שקוע באינטרנט, בהפסקות. אתה יודע, זה... אני אסביר לך משהו. תראה, אני... אני עכשיו רוצה... אני עכשיו רוצה לחמם מים רותחים. אם אני שם את המים על האש, הם מתחילים לרתוח, אני מוריד. מעלה, מוריד. אחרי שנה, המים אף פעם לא רתחו. יש כאלה אנשים בישיבה רק בגלל שאין להם עבודה ואין להם איך לקבל קצת כסף וזה. אלה לא לומדים, עזוב אותך על זה סתם, עומדים במכונת קפה, יש להם טלפון, הם הולכים בצד, מסתכלים, ספורט, שטויות, הולכים לרחוב בן יהודה, רואים משחקי כדורגל, עזוב אותנו, אנחנו מכירים את הנוכלים האלה. אלה לא נחשבים לומדי תורה. הלומדי תורה אצלי בישיבה בירושלים, הלך לישיבה שלי בכל מצב, בלי התראה מראש. תראה אותם איך הם עמלים בתורה. אחד לא הציע שם שקר מהפלר עולם, בעד כל הון שבעולם, אבל זה לא אמת. איך אני אגיד כזה דבר? לא מסוגל לשקר, כי הוא נהיה חילק מהתורה, אתה מבין? הוא לא יכול. זה הוא, זה כל החיות שלו. אני החתן שלי כזה. תבוא, תגיד לו, אני נותן לך עכשיו בית, וילה, רק תגיד שקר אחד בשאלון לממשלה, שיאשרו אותך. לא יכול, זה שקר. נסתדר, השם יעזור, לא צריכים את הכסף שלהם. לא יכול להוציא שקר מהפה. למה? כל קולו של כל בתורה, תיקון המידעות. אבל יש כאלה שהתורה בשבילם זה כלואו, זה כמו אחד שלומד באוניברסיטה היסטוריה ומתמטיקה, זה לא מתקן אותו, הוא נשאר מושחת, המתמטיקאי או ההיסטוריון, גם זה לומד רק על מנת, איך אומרים? להעביר את היום ולקבל איזה קצבה. אם יש לך בן אדם כזה שהוא רמאי וגנא ושקרן וכולי, לא ייתכן שהוא לומד. אני מוכן לעשות איתך ניסיון, תביא אותו אליי, אני אבחן אותו על איזה גמרה שהוא רוצה ותראה שהוא לא ידע כלום. להאמר כי הוא בחיים לא באמת למד. הוא לא יסכים לבוא. מן הסתם הוא לא יסכים לבוא. אתה יודע, אני אספר לך סיפור. לפני הרבה הרבה שנים, היה רב שהיה דרשן דגול, קראו לו הרב ניסי מיאגן, זה הצל. הוא היה, איך אומר, אנשים אומרים לי, אתה קשוח, אתה קיצוני, אתה מפחיד, אני ילד לידו. שהוא היה מדבר, הלב שלך היה משקשק, אתה יודע מה זה רואה? כמו התקף חרדה. אני לא אשכח, ישבתי עם אבא שלי עליו השלום, אז גרתי בבניין במנט, הנה הגענו לחניון, נתת קרקע, אז היה קלטות טפ. קלטות טפ. היה דרשה שלו, תאמין לי, אנחנו התחלנו את הדרשה לפני שהגענו לבית, שכחנו בכלל שהגענו לבית. אנחנו יושבים בחניון עוד שעה, שמענו את הדרשה. היינו בשוק. לא היה לנו מה לדבר אחרי זה. ככה הוא היה דרשן, זעזע. הוא היה מביא רעיונות מהגמרה. אתה היית אומר, וואו, איך לא חשבתי על זה. אז... אז הרב הזה, הרב ניסים, אז כשהוא חלה במחלה עלו עלינו, הוא קיבל את המחלה, הוא היה בשנות ה-60 לחייו, הוא הכניסו, שלחו אותו לאמריקה לבית חולים, זה נקרא Sloan Kettering, ביורק אבניו במנטנש, בית חולים, מומחים למחלות סרטן לו עלינו. ואז אני חזרתי בתשובה לבחור אחד, אשכנזי יואב, שהיה עובד באלעל, אמא שלו הייתה עובדת באלעל, הכניסה אותו לעבוד באלעל בניו יורק, בחור אינטליגנט, רגיש, טוב לב, אחרי איזו תקופה שהוא חזר בתשובה, הוא לא יכול כבר לעבוד באלעל. צריך לעבוד שם שבתות, זה... אתם יודעים, לבוא לשם, עוד לפני ששבת, יום שישי בלילה כבר שבת נכנסה בארבע, הוא עובד עד שש. קיצור, הוא עזב שם את העבודה, הלך למכור חליפות, שלשמה שהביאו את הרב ניסיון יגן לבית חולים, מיד הוא התנדב לישון איתו בבית חולים, שם מזרון על הרצפה, טיפל בו שבועיים במסירות נפש, עד שהוא הלך לעולמו. עכשיו, יום אחד אומרים, לפני חודשיים, שלושה, לפני שמצבו כבר היה קריטי, שעוד היה נראה בסדר, עוד לא נפל לו כל הזקן, ואתם יודעים מה זה הקימו הזה. אז אמרו לי, מביאים איזה אחד בבא מהארץ, איזה מקובל שיעשה לו איזה תיקון. אני לא אוהב את הדברים האלה. סולד מהשטויות האלה. אז כבר הייתי סולד מזה, היום פי אלף יותר. היה לי איזה בחור אחד, בעל תשובה חדש, יושב לידי בבית כנסת, פתאום אני רואה, מביאים איזה אחד עם שני פאות ארוכות כאלה כמו אישה, מסכה על הפנים, מחזיקים לו את היד, מחזיק איזה ספר ביד, מכניסים אותו לבית כנסת, הבית כנסת מלא באיזה 200 איש, למרות שיש שם רק 100 כיסאות, אחד יושב על השני. אני אומר ליובל הזה, יובל, יש לי פה הרגשה לא טובה. עכשיו יש לו מסיכה על הראש. מה אתה מדבר? זה צדי גדול מקובל מהארץ. מת מוות קליני במקווה. מאז יש לו כוחות. זה לא מריח לי טוב, הדבר הזה. פתאום הורידו לו את המסיכה, את מי אני רואה? את הארס הכי גדול שהיה איתי בבית ספר יסודי בבת ים. עבריין, הוא והבן דוד שלו, שני ארסים, רק שהם היו באים, יש משחק, כולם היו בורחים. נוול הזה נהיה מקובל? מה, זה שם לי מסכות? אמרתי, ליובל הזה, תראה איזה נוחל זה. זה הכל הצגה, מה, עובדים פה על הרב, מסכן, הרב נאבק על חייו, מביאים לו את הנוכל הזה. אני אומר, איך אתה מדבר? זה תלמיד שלי, החזרתי לו בתשובה לפני חודש. הוא נותן לי מוסר, איך אתה לא מתברש להגיד כזה דבר? אמרו עליו שהוא משהו גדול. אמרתי לו, אני אומר לך, אתה תראה שעוד יום אחד יתפסו אותו עם נשים נשואות. לא יודע איך יצא לי המשפט הזה מהפה. הוא אומר לי, יו, אני לא מאמין שאמרת את זה. היובל הזה עומד להתעלף. הוא עומד להתעלף. כאילו מה, אני הרב שלו, אני מלמד אותו בישיבה, ואני אמרתי כזה דבר, הוא לא יכול להסתכל עליי עכשיו. אמרתי לו, אתה יודע מה, יובל? הנה, הנה, קח את הגמרה הזאת, לך תגיד לו, תסביר לי מה הרשי אומר פה. הוא מסתכל, אומר לי, מה הגזמת? אני מבין את הרשי הזה. אני חודש בישיבה. אמרתי לו, ללך, תשאל אותו. אמר לי, מה, אתה רציני? אמרתי לו, בבקשה, לך. הוא בא אליו, הוא אומר לו, כבוד הרב, מה רשי פה אומר? אני, אתה יכול להסביר לי? מה הוא עונה לו? אני אגיד לך את האמת, אני כשאני לומד גמרא, אני רק עם ארץ קרול. ארץ קרול זה מפרשים לך את הקול לעברית. שוטלשטיין. כן, שוטלשטיין. עזוב טוספולד! לא שאלתי אותו טוספולד, זה פיימי היותר קשה. רשי! רשי! יש רשי מסובכים, זה לא היה אחד מהם. הוא חוזר אליי, אומר לי, וואלה, צדקת. חלפו להם כמה שנים, פתאום שמעתי שהבן אדם הזה נתפס פה בארץ עם נשים נשואות וברח מהארץ. וקיבל את המחלה. אמרתי לבחור, נו, מה אמרתי לך? חנבוע מהפה. אמרתי לו, כל הנוכלים האלה, הסוף שלהם יהיה רב אמר. כל הנוכלים האלה שעושים את עצמם בבות, בגללם אנשים מתאים. תולים בהם תקוות שווא. לא סתם הוא קיבל את המחלה. בחור צעיר, מה קיבל את המחלה? בגלל שזה מידע כנגב מידע, בן אדם שנלחם על חיה ויש לו את המחלה, והביא אותך לעשות את הצגות שלך, ואתה יודע שכולך מזויף אחד גדול, מה אתה נותן לו תקוות שווא? תגיד, אני לא יכול לבוא, אני לא מרגיש טוב, משהו. מה אתה עכשיו, יש לך פורף גדול שצריך לחמש המים? אולי אם באמת היית צדיק והיית בא ועושה מה שצריך לעשות, אולי באמת הגזר הדין שלו היה משתנה? בסוף, הכל חוזר אלינו כבומראן. אני לא עכשיו בא להגיד שאנחנו פה צדיקים והוא שם. כל אחד והניסיונות שלו, והשם לא מאחל לו שום רעש, יחזור בתשובה ושיהיה צדיק. אבל אני מסביר לכם מה, והנה אני רק אסיים את דברי הרמב״ם ונסיים. הרמב״ם אומר, שמעו טוב, הוא אומר, כמו שציווה ואמר בכל לביך ובכל נפשך אינו אוהב הקדוש ברוך הוא אלא בדעת שידעהו ועל פי הדעה תהיה אהבה כמה שאתה יותר לומד על השם כמה שנים יותר שאתה לומד גמרא ותלמוד וכל זה, הראש שלך לאט לאט מכיר את הקדוש ברוך הוא בצורה נפלאה. אתה יודע מה הוא חושב על המצב הזה, ומה הוא חושב על המלחמה, ומה הוא חושב על החיילים, ומה הוא חושב על הרבנים שעובדים פה בשביל הממשלה הציונית, שונאת התורה, ומה הוא חושב על הסוטים, ומה הוא חושב על הגנב, הכל אתה יודע, כי למדת. וראית איך השם הגיב לנוכל הזה ולגנב הזה ולמחלל שבת הזה ולנביא שקר הזה למטה! אז אתה כבר חי את זה! אתה חי את זה בגלל שאתה כבר כל כך מלא בהוכחות מה השם חושב על פלוני ועל אלמוני וזה אחד שעושה כזה ואחד שעושה ככה ואישה שהיא לא צנועה ואישה שהיא פטפטנית והכל אתה כבר יודע לכן שאתה רואה דברים שקורים אתה יודע בדיוק מה עכשיו השם חושב על המצב. רוב הדתיים הם לא ככה. מדברים בלבולי מוח. למשל, כמה דתיים עכשיו אומרים, מי שלא לומד כל היום תורה, חייב ללכת לצבא. צריכים עוד חיילים. טענה יפה. עדיף לפי התורה שבן אדם ימות ביסורי מוות ולא יש שנייה אחת בצבא. זו האמת עכשיו כולם כועסים איך אתה אומר כזה דבר אני לא פוחד להגיד את זה זו האמת כל מי שנכנס לשם שומר מצוות ספק גדול מאוד אם יצא משם שומר מצוות והשם אמר עדיף למות מאשר להפך לחילוני. גדול המחטיאו יותר מן ההורגו. מישהו שיוריד אותך בדת וידבר איתך בצבא כפירה, או איזה הומו שישן איתך בחדר ואתה תראה אותו מדבר עם החבר שלו, או איזה בחורה שתבוא לך עם חצאית מיני ועובדת שם בשקם לא יודע איפה. וכל הכפירה שתשמע שם והמוזיקה של הגויים וכל הדברים שאתה תראה שם הלוואי שתצא משם שומר מצווה אחת כמעט ואף אחד לא עומד בניסיון אני שלושים שנה דרשן שבוע בצבא נניח אילוני אתם יודעים מה? יותר גרוע מזה שההורים שלי הוגרים בבת ים זה ליד הים קיץ עכשיו, ברוך השם, רחובות זה סביבה של דתיים, לא סובלים שם כמו שזה היה בבת ים. כשהייתי מגיע לשם, האווירה ברחוב זה 50 מטר מהים. אתם יודעים מה זה? אנשים עולים בגדי ים, ג'ונגל רציני, ועוד הביאו לשם ים של רוסים גויים ורוסיות. אתה הולך 100 מטר ברחוב, לא היה לי אחרי שבוע חשק לבוא לבית כנסת. אמרתי, אני חייב לברוח מפה חזרה מהר לניו יורק, לפני שאני נופל פה לגמרי. לא סתם קוראים, אתם יודעים, בגמרה, איך אוויר נקרא? אווירה. אתם יודעים, בלשון הקודש, עכשיו, כשאתה מדבר עם חילוני, אומר, וואלה, אחלה אווירה הייתה שם. איך הייתה החתונה? וואלה, הייתה אחלה אווירה. מה זה אווירה? אוויר. אומרים חזל, האוויר שאתה נושם במקום של רשאים, מחללי שבת וכל מיני אנשי סדום והמורה, מקום שעושים מצעדי תואבה, האוויר שאתה נושם מטמל לך את הנשמה. אתם יודעים, היה לנו סמינר באמריקה, הביאו לשם את הרב דן סגל, אחד מהרבנים הצדיקים של הדור, היום לדעתי הוא כבר קרוב ל-80-90, אמרתי, למה מביאים אותו? הוא לא, הוא בסוף בקושי מדע, אמרו לי, לא, רק עצם זה שהוא יהיה בסמינר זה ברכה. הוא לא ישן בחדר במלון. הוא לא ישן במיטה שם. אפילו סדינים חדשים, חדר מצוחצח. הוא בחיים לא ישן במיטה שהיו שם גויים ועושים שם אסס דום ואמורה. הוא לא נכנס לחדר בכלל. לא יודע איפה הוא ישן בכלל. איזה מסדרון, משהו, מצאו לו איזה פיניים, איזה מזרון. הוא לא נכנס לחדר בכלל. למה אנחנו מהתומעה שלנו נכנסים לחדר ולא מרגישים כלום? בן אדם שהוא קדוש, צדיק, הרב קוק, הרב עדס, הרב סגל הזה, הוא רק נכנס לחדר ומתעלף מהתומעה של המקום. אני אומר לכם, זה לא יאומן כסופר. למה כי הנשמה מזוקחת, הדבקות בקדוש ברוך הוא היא כל כך נקייה ויפה, שאיכשהו נכנס למקום של תומעה, כתוב בתהילים, מה הפסוק הראשון בתהילים, מי יודע? שרי האיש? בסוף הפסוק מה כתוב? שלא תתבלבלו. הוא במושב לצים לא ישב. לא כתוב ולא ישב עם לצים. נכון, מה אנחנו מבינים מהפסוק? זה בחור חרדי צדיק, הוא לא יושב עם ליצים רשעים, עם כל מיני אנשים על שם ירחם. לא, זה לא מה שהפסוק אומר. הוא לא יושב במושב של ליצים. מקום שהיו הליצים, הלכו. הוא לא מוכן להיכנס למקום הזה. כופרים, כל מיני שמאלנים, שונאי דת, כנס, בואו ניכנס לשם, נעשה פגישה עסקית. לא נכנס לשם. ישבו כאן אנשים הכי שפלים בעולם, שהקב' הוא מתאב. לא נכנס למקום הזה. זה מה שכתוב בתהילים. זה לפני 3,000 שנה. במושב יצאים לא ישב. מקום שישבו הרשאים, אשרי היהודי שלא מסכים להיכנס לשם. קולנוע, אצטדיון כדורגל, שמחללים שם שבתות. אבל רוצים לעשות שם כנס חרדי, דוד המלך לא ממליץ, אשרי מי שלא מסכים להיכנס למקומות של תומעה. חזל אומרים, מושב לצים, קרקסאות והצטדיונים. ואני מבטיח לכם שבימי חזל, בצטדיונים לא היה אחוז מהרישעות שיש היום. לא היה מכות וכללות וחילולי שבת, ומקללים את השופט ואת אמא שלו וסבתא שלו, זה לא היה בזמן חזל. היה צטדיונים של ספורט, אבל הנשים היו קצת יותר מטורבתים. ואומרים לך, חזל, אם אתה נכנס לשם, זה מושב לצים. שומעים? בואו רק נסיים, ממש דקה אחרונה, ממשיך הרמב״ם ואומר, בכל לבבך ובכל נפשך אינו אהבה, כנוש ברוך הוא, אלא בדעת שידעהו. על פי הדעה, כמה שיש בך יותר דעה, תהיה האהבה. זאת אומרת, איך מתאהבים באשם, לומדים מיהו. תזכרו, אם אפשר להתאהב באשם, לקיימת, ואהבת את אשם אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מועדיך, ללא שנים רבות של לימוד תורה בעמל עד שזוכים להכיר את גדלותו. אי אפשר להיות שלושת רבע חילוני, רבע דתי, לא תכיר לעולם את השם. כלום. כוסות רוח למת. זה רמב״ם, לא אני. אבל תגידו, אני אמרתי. אם מעט-מעט, ואם הרבה הרבה, לפיכך צריך האדם לייחד עצמו להבין ולהשכיל בחוכמות ובתבונות המודיעים לו את קונו שמלמדים אותך מי זה הקב' מה הוא אוהב ומה הוא שונא ואיך הוא פועל בהתאם למעשים שלנו כפי כוח שיש באדם להבין ולהשיג, כי האדם לא יכול להשיג אפילו עשרה אחוז מזה, הקדוש ברוך הוא, בעולם הזה. בעולם הבא הוא יבין לגמרי מזה, כי זה עולם בלי מגבלות, בלי פיזיות, בלי עצר הרע, זה כבר עולם אחר, אבל פה, הלוואי שתסקע עשרה אחוז להבין מי זה הקדוש ברוך הוא. אבל זה כבר מדרגה גדולה מאוד. רוב האנשים לא מבינים אחוז מי זה השם. אומר הרמב״ם כפי כוח שיש באדם, עד המקסימום שאתה יכול להבין ולהשיג, כמו שבארנו בהלכות יסודי התורה. מסקנה ובזה סיימנו. מה זה דבקות? אני מנקם מהחיים שלי את כל השטויות. כדורגל, הצטדיונים, קומדיות, סטנד-אפ קומדי, כל מיני בילויים למיניהם, טיולים, קברות צדיקים, נסיעה לאומן, הכל! מה אני עושה? מסיר מעליי כל דבר שגורם לי להתרפות בלימוד, להיות רפוי בתורה, בדבקות, במחשבה על השם. כל הדברים האלה, ואני לא, כתוב, נאה דורש, נאה מקיים. אני אומר לך, אני לא מקיים. אני רק נאה דורש. אבל אני מדבר לעצמי מוסר. אני לא מדבר אליכם רק. כשאני מדבר אליכם, אני מקווה שאני אשפיע על עצמי להשתפר בדבקות. אני לצערי הרב בעבודה שלי קשה מאוד להגיע למדרגת דבריקות, כי אני כל הזמן נפגש עם רשאים, עם שונאי תורה, עם אנשים פרוצים, עם אתאיסטים, עם אפיקורסים, אנשים שמזלזלים בחזל, כל יום אני שומע את התינופת שלהם, כל יום אני מקבל מהם הודעות, כל יום אני מקבל מהם נעצות, אני שומע את השפה המקולקלת שלהם, את הכפיות טובה שלהם לבורא עולם, את הפריצות הבאמית שיש בהם, איך אני יכול להגיע למדרגה של הרב עדס או של הרב קוק, שאני כל היום עם המושב ליצים האלה? כל היום אני צריך לראות אותם, לשמוע אותם. נעש! נעש! שאני שומר מצוות. תאמינו לי, נעש. אני כל יום מודה לרבנו שם, עם כל התינופת ששמעתי, אני מודה לך שאני שומר שבת, ואוהב את השבת, ואוהב צדקה, ואוהב יושר, ואוהב השקפה האמיתית, ואני מת על הלומדי תורה, ועל הלומדי ישיבות, אני מוכן לנשק להם את הנעליים ברחוב, להנה כולם. יש לי אהבה גדולה אליהם, לתלמידי חכמים, זה בכלל מס. אחרי כל התינופת ששמעתי, אני הייתי צריך להיות אחד הכופרים הכי גדולים שיש. אבל השמש לא רחמים. עוזר לך, שיעת הדשמעיה. עוזר לך, קשבו, עוזר לך להציל אותך, כי אתה במשימה, כתוב, שלוחי מצווה לא ניזוקים. אתה הולך למשימת קומנדו, בקומנדו נפגעים, אין מה לעשות. אבל פה צריך שיאת תדישמיה מיוחדת, שנכנסת לשם במדרגה מסוימת, ולצאת משם באותה מדרגה הזאת, תאמינו לי שזה נס. וזה צריך להודות לקבל, שמרחו כל רגע, ולכן אני אומר לתלמידים שלי, אומרים לי, הוא התווכח, אני אומר, אל תתווכח עם אף הפיקורס. אפילו אם אתה מראה לו ראיות ברורות, ואתה מוכיח לו והוא יוצא מטומטם בוויכוח, הוא מוריד אותך. טומאה שבו, הכפירה שבו, מורידה אותך בעירת שמיים שלך. זה חזל אומרים. אין אדם שמתעסק עם רשעים ולא מתלכלך. אין כזה דבר. ורואים את זה, אני אומר לכם, רואים את זה בכל העולם. תסתכל, אנשים שמתעסקים עם כזה ציבור, הם שלמים אם זה בהם או בילדים שלהם. כי השטן הכי הרבה כועס על אלה שמחזירים בתשובה. הוא גונב לו חיילים. מה זה, עד עכשיו זה החייל שלי, פתאום הוא בא לישיבה, יושב, לומד, יפסיק לגנוב, יפסיק לרחל, יפסיק לחלת שבת, מה זה, אתה לוקח לי את כל השלוחים שלי. מתנקם בו. זה דבר נורא, כן. למה אי אפשר לניח ללכת בכברי צדיקים לקבל ברכה? פשוט מאוד, אני אגיד לך למה. אם אני נותן לך יעלום של 10 קראט ששווה 20 מיליון דולר, ומישהו אומר לך, אם תיסע לחיפה עכשיו, ייתנו לך מטבע מכסף. ואני פה מוכן לתת לך יעלום של עשרה קרת. מה תעשית? קבל מני את היעלום פה, או שתיסע לחיפה בשביל מטבע כסף? פה. עכשיו, אתה יושב בישיבה, נכון? לא משנה איפה, ארצליה, יש פה את הישיבה של הרב שמואלי, ועוד כמה באזור ישיבות טובות. אתה מטר מהישיבה, אתה נכנס, פותח גמרא או שנכנס לשיעור של הרב, יושב שם שעה, זה 60 אלף מצוות, שעה של לימוד תורה. פה דיברתי עכשיו שעתיים, כל אחד פה הרוויח לפחות מ-20 אלף מצוות הלילה. עכשיו תגיד לי אתה, אם יכולת לשבת בישיבה 10 שעות ולהרוויח 600 אלף מצוות, ועכשיו טיסה למירון 4 שעות להגיע, 4 שעות לחזור, לבקש ברכה מרשבי. מצווה אחת מידי רבנן. מטבע כסף. אתה מוכן לוותר על 600 אלף שיחות עם הקדוש ברוך הוא בשביל לדבר עם רב בשר ודם? עכשיו, עזוב. רשבי זה עוד גדול הרבנים. סתם, אחד שחי לפני כמה דורות. שש דורות, שבע דורות הופכים אותו לאליל. לבזבז שבוע בדרכים, ביטול תורה, פריצות, בעיות, כספים, עזוב את המשפחה ועוד ביום הדין. מה ההיגיון פה? ואתה יודע מה? אתה יודע מה הגרוע מכל? יש אנשים שנוסעים לשם, לאוקראינה, לכברות צדיקים, כבודם של הצדיקים במקומה מונע, חלילה שלא ישמע זלזול, כל אחד מהם צדיק וקדוש עליון. אתה גר מטר מהרמב״ם, שני מטר מרשבי, שלושה מטר מרבי עקיבא, ארבע מטר מחנה ושיבת בניה והערי הקדוש, כולם בבית קברות אחד ליד הבית. אתה עוזב את כל הנביאים, כל התנאים, כל ההמוראים שגרים במרחק הליכה מהבית שלך או מרחק של עשר דקות נסיעה, עוזב את כולם ונוסע לרב צדיק שהיה פה לפני 200 שנה? מה, אתה נורמלי? אין שוטה יותר גדול מאחד כזה. אין. יש לו עכשיו הרמה של יעלומים יקרים ליד הבית, אומרים לו, קח. הוא אומר, לא, לא, ניסע לסוף העולם, אולי אני אקבל איזה מטבע זהב, מטבע כסף. 100 אלף אחרונים. 100 אלף אחרונים. קח את כל האחרונים שאתה מכיר. כולם. כל אחרון. אתה יודע מה זה אחרונים? קח 100 אלף אחרונים, לא ישבו לבד לרבי עקיבא לבד. ורבי עקיבא זה מעבר לכביש. למי שלא תלך, תיסע לרב ההוא ולרב הזה ולזה ברוסיה, בפולין, איפה שלא תלך. כל רב צדיק וגדול לא ישווה לאחת חלקי אלף של הציפורן של רבי עקיבא. גדול היהודים שחי אי פעם בהיסטוריה. עבר את משה רבנו, רבי עקיבא, אתה יודע מה זה? הוא השיג את כל מה שמשה קיבל במתנה מהשם לבד. ועוד הוא בעל תשובה במקום שבעלי תשובה עומדים וכולי. גדול החכמים בהיסטוריה, האיש הכי חשוב בכדור הארץ זה רבי עקיבא. הוא גר 100 מטר מהבית שלך, אתה עוזב אותו ורואה שלך את אברהם, יצחק ויעקב פה בחברון, אתה עוזב אותם ונוסע לכבר של איזה צדיק באוקראינה? מה, אתה נורמלי? 100 אלף כמו הצדיק האלה לא ישבו לאחרון של רבי עקיבא. עכשיו, אתה מבין את ההיגיון או לא? מבין או לא? זהו זה. הנה, אני אתן לך את התשובה. מי שיש לו שכל בקודקודו, והוא איש ישר, הוא יודע שאני צודק. רק מה? שתפו לאנשים את המוח. איש בעל יעדר, אתה חייו, בלעדיו אינך חיים. שמעתי אפילו אחד הרחיק לכת ואמר, אם לא תבוא לקברו, כל התשובה שלך וכל התורה שלך וכל התפילות שלך, שום דבר לא שווה כלום. רק הוא יכול לחבר אותך לקדוש ברוך הוא. מי אתה בכלל? אתה חושב שאתה יכול לדבר עם הקדוש ברוך הוא ישירות? רק הוא יקשר אותך. זה מזכיר לי איזה דת אחרת, שגם הם מדברים ככה. זה כבר ממש עבודה זרה. אני לא יכול לדבר עם השם? כתוב שיש בך שומע תפילת כל פה. אפילו גויים, גויים חמאסני, כי מתפללים זה עוזר להם. הם מצליחים לפגוע בנו בגלל התפילות שלהם. השם שומע תפילת כל פה, כי בתי בית תפילה ייקרא לכל העמים. הרשע הכי גדול, משה רבנו וכורח, משה התפלל כל הלילה. הקב' אמר לו, אתה הנביא, אותך בחרתי, התורה נקראת על שמך, והם מורדים בך ואני אתאפל בהם. אז למה משה לא ישן כל הלילה והתפלל? אומרים חז'ל, שכוח התפילה אפילו של הרשעים יכולה לבטל תגזרה הטובה של השם עבור הצדיק. שכל הרשאים באחדות מתפללים, הקב". נאלץ לקבל את תפילתם. זה כוח התפילה, שהשם מקבל תפילה של התאמה הכי גדול בהיסטוריה. נאצי מתפלל והתפילה שלו יש לו כוח. הבנת? לכן זה העניין פה. ואני אומר לאנשים, אתה רואה את גדולי הדור נוסעים לכברות צדיקים? אתה ראית אותם נוסעים למרון? ראית את הרב אובדיה נוסע למרון? ראית את החכמים האחרים, הרב חיים קניאפסקי, הסטייפלר, החזוניש, נוסעים לקיבות צדיקים? לעולם לא. ביטול תורה גמור. מה, אני עכשיו יושב עם השם, עם התורה? להישיבה. להישיבה, כן. למה אתה נגד חרדים שנכחו לצבא? הרי... שתתו שלוש שנים הפסקה. יחזרו אחר כך לשקט, לגמור. הלוואי שזה היה מציאותי. קודם כל, אני רוצה שתבין, אני לא נגד... אני לא נגד העיקרון של צבא. לדוד המלך היה צבא, לשלמה היה צבא, ליהושע בנון, למשה רבנו, לכולם היה צבא. אבל הצבא הזה... היה צבא של אנשים צדיקים, של עומדי תורה, לא היה שם בחורות, לא היה שם סוטים, לא היו שם מחללי שבת, לא היו שם מפקדים שמאלנים שמבקרים את החיילים למות בגלל שהם דואגים למחבלים, בטעות אם תירא בו, למה לא ירית באוויר, כל הבלבולי מוח שלהם. בקיצור, היום לשלוח ילד לצבא הנוכחי זה בלתי אפשרי. הסיכויים שהוא יצא משם כמו שהוא נכנס לשם מבחינה רוחנית כמעט ולא קיימים. וזו הוכחה ואין הזה עוררין. עכשיו, אם יום אחד יהיה צבא צדיק, אשר, עם ישיבות, עם בתי כנסת, בלי בחורות, בלי סוטים, בלי חילולי שבת, בלי כל הדברים האלה, אז נדון בשאלה כרגע מי שמכניס את הבן שלו לצבא גוזר עליו גזר דין מוות לנשמה והתורה אמרה אין פשרות בנשמה של הילדים שלך בן שיורד לתרבות רעה אומרים חזל זה יותר גרוע ממלחמת גוג ומגוג שמעתם? יהודי אחד שירד מהדרך, התחיל לחלל שבת, התחיל לאכול טריפות, התחיל לגעת בבחורות זה יותר גרוע ממלחמת גוג ומגוג ואני מזכיר לכם שמלחמת גוג ומגוג כתוב בנביא זכריה ששני שליש מהעולם ימותו בכמה דקות דהיינו מעל חמישה מיליארד איש, כל העולם יחרב, ייקח שבע שנים לקבור את הגופות יהיה תקופה שלא נראתה מעולם כזה דבר. אומרים לך, חזל, אם הבן שלך, כאשר הוא נתן לך נשמה לגדל אותו לתורה, למצוות, לאהבת השם, לצניות, לדרך ארץ, לקדושה, לעמל התורה, שלחת אותו להיות עם כל מיני ליצנים, כופרים, שונים, מפקדים שוני דת, כל מיני חיילים למיניהם שמנבלים את הפה ומלחלחים על הגמרה ועל חזל, וכל מיני סוטים שצועדים פה בלי בגדים, בכל מיני מועדונים בתל אביב, ואתה שם את הבן הקדוש שלך, איזה חסיד, שכל החיים שלו שמר על העיניים, עיק וכל בוקר, תפילות, וקוט באשם, אתה שם אותו שעתיים עם הרשעים האלה, לא יישאר מנו זכר. והקדוש ברוך הוא ידון אותך בטור האבא של הילד הזה לעד ולעולמי עולמים. כי כתוב בנביא הרמייה, שקל האדם לא לפי מעשיו, לפי פרי מעלליו, אם שלחת את הילד שלך לבית ספר חילוני והוא נהיה כופר כל העבירות שלו עד סוף כל הדורות והילדים והנחדים הכל עליך אתה צריך לשלם על כל העבירה אתה ששלחת אותו לבית ספר חילוני השפן קיבל נזלת וכל השטיעות שמלמדים שם אתה השם שלחת את הבן שלך לצבא הוא ירד מהדרך אתה ידון אותך על הנשמה שלו על הדם שלו לעד ולעולמי עולמים לכן חד משמעית, כל בן אדם שומר מצוות, אפילו לא לומד בקושי שעה ביום, עובד חשמלאי, נהג אוטובוס, לא משנה מה, והיכנס לצבא, כל שנייה שם זה עבירה, ומי שישלם על זה זה אבא שלו שיסכים, והוא עצמו שיסכים. לכן כל הרבנים אומרים, אין מה להתרגש מהם, שיעשרו אתכם, שישימו אתכם במאסר, כל החיים. אסור לדרוך שם דקה אחת, זאת האמת של התורה. ככה היה אומר חר עמבם, וככה היה אומר השולחן ערוך, וככה היה אומר רבי נשחאי, וככה היה אומר החזוניש, והרב אלישיב, וכל גדולי ישראל. אף אחד לא היה מסכים בשום פנים ואופן שהבן שלו ייכנס למקום שיש שם סכנה רוחנית. לאו דווקא צבא, אותו דבר אוניברסיטה או כל מיני מקומות אחרים שישפיעו על הילד מבחינה רוחנית לרדת, אסור להיכנס לשם. זה לאו דווקא הצבא, אני מדגיש. בצבא יש מעלות, אתה גם עושה מצוות, אתה שומר על הארץ, אתה עושה כל מיני דברים טובים, אבל שום דבר מהדברים הטובים... אני מדבר עם הנצח יהודה, מספרים לי מה הולך שם. אל תאמין לשטויות שאתה שומע. בסוף, באים להתפלל באמצע המוטורית, אורי דמרת תפיל לי אם יש מבצעיות, אין, אתה לא יכול. הצבא לא נועד לאנשים ממירת שמיים. בנו אותו על חוקי הבריטים, חוקי הגויים, חוקים של אמריקאים. הוא לא נועד. אני הייתי בצבא. היה איתנו אחד ליאור שראבי, כיפה סרוגה בצבא. לא נתנו לו להתפלל. אנחנו לא נתנו להתפלל. אני את חנתיי, אני מזכיר. ליאור, עזוב אותך עם התפילין והתפילות כל היום. בוא, יש לנו עבודה. רגע, אני צריך להתפלל. בוא, בוא, עזוב כבר. כמה אתה מתפלל? לא נותנים. כי החיילים מרגישים שאתה פרזיט, שאתה תחמן. אתה רוצה עכשיו... עזוב לפתוח גמרה. רק להתפלל 20 דקות עם תפילין. זה שלוש שנים, על מה אתה מדבר? זה שלוש שנים. שלוש שנים אתה יכול למות כבר, מה? איבדת את העולם הבא שלך, מה? אתה חושב שמישהו שהיה חרדי, מישהו שהיה חרדי ונהיה חילוני, הסיכויים שהוא יחזור בתשובה הם קלושים. אז הוא לא דווקא שייך, הוא לא שייך. לא, לא, לא. לא, זה לא. חזל אומרים. כתוב, כתוב בפרשת כתבו, ולקחת על חיישה יפה, שבויה. תמיד הצבא היה מקולטל, תמיד המלחמות היו מלוכלכות. לא, לא, פירשת פירוש עקום, לא, לא, לא. למה? לא, כתוב שהוא מביא אותה, היא מתגיירת. זה לא משנה, אבל תמיד יש לה שבויה רעפה. אז עד רבה, אתה רואה, אתה רואה שמהצבא יוצא רק קלקולים. נכון. שמה אומרים חזל? שהבאת גויה וגיירת אותה, נולד לך בן, הבן הזה ישתל לך את הדם. למי זה קרה? לדוד המלך. אשת יפת תואר, ינולדו לו שני בנים שגמרו לו על החיים מיפת תואר. אז אם לדוד זה קרה, אז לי ולך על אחת כמה וכמה. השביט הצבא לא היה מילדה מחוסרי. נכון, אז אני שואל אותך. ברגע שעכשיו יש אנשים שכן רוצים להיות בצבא, ומוסרים נפש בצבא, זכותם, הם בצבא, יקבלו את מה שמגיע להם. אתה, בתורה, שומר על עם ישראל יותר מהצבא, ככה השם אמר. השם אמר, השם ילחם לכם ואתם תחר ראשון. והצבא, שבה סתן ליהושע בנון, לגאור בו, הוא גאר בו על אלימות תורה שמבטלים, לא על זה שהאלה שיצאו לקרב. ואני שוב חוזר ואומר לך, תדע לך, בהגמרה היה רבי יהודה הנשיא הרבם של ישראל, הוא היה הנשיא של ישראל. הקסר הרומאי שלח מברק עם איזה שליח שצריכים לעשות לו טליון, שרשרת ששווה הון, משהו כמו חצי מיליון שקל של היום. והיהודים כולם צריכים להשתתף במתנה לקסר לחג שלהם. בר רבי יהודה הנשיא אמר רק מי שעובד ישלם את הטליון. מי שיושב ולומד כל היום פתור מי לשלם על הטליון. באו אנשי עסקים, זה יש לו באסטה, זה יש לו חנות, זה נגר, זה סנדלר, זה חקלאי, כל אחד בעבודה שלו. אומרים מה זה, זה לא פייר. הם יושבים, לומדים תורה, נהנים, ואנחנו עובדים כמו חמורים. אנחנו עכשיו, מהכסף שאתם מרוויחים, צריך לשלם לכסף. שהם גם כן השתתפו בכנס. זה כנס של כל עם ישראל. אמר להם רבי, לא, הם פטורים מן הכנס. אתם הבאתם עלינו את הכנס בביטול תורה שלכם. הם שומרים על העולם. בזכותם העולם מתקיים. בזכותם לא יבוא לעולם רע לעם ישראל. ככה השם אמר. אתם תשלמו את הכנס. מה אמרו לו הבעלי בתים? אתה יודע מה? לא מסכימים. נעזוב את העיר. אז היה לך כמה מטלטלים, שם אותם על העגלה וסוס, ועובר. זה לא כמו היום, בנות בית עשר שנים, פרופס ארבע, עוד חמש שנים. היו בונים צריפים. אין בעיה, נערוץ את הכל ונעזוב את העיר. אז אנחנו כבר לא חייבים בגזירה. אמר להם, בבקשה, תעזבו. עשו מרד, מרד ברבי יהודה הנשיא, כותב המשניות, מזרע דוד המלך, הגמרא אומרת שהוא היה ראוי להיות משיח. רבי יהודה הנשיא, בזכותו יש לנו תורה היום, בלעדיו לא היה גמרא, לא היה כלום, הציל אותנו, חי 120 שנה, האדם השלם, המושלם, והוא גם היה מיליארדר, כל היום הכיל עניים, הכסף שלו הכל הלך לעניים, כל הזמן באו אכלו אצלו בבית, היה לו שולחן ארוך מלא, כל היום היו אוכלים שם אנשים. הוא אמר לה, שירים תעזבו, עזבו את העיר. כמו כולם עזבו את העיר. מרד. למוחרת הגיע השליח, המלך שינה את דעתו, לא צריך טליון. גמרה מפורשת. גם הגמרה אומרת, מי שלומד תורה פטור משמירה על העיר. הוא לא צריך לעמוד בגבולות, בשערים. וגם עמלות שמשלמים לשמירת העיר, כל מיני, לעשות שער, לעשות גדר, לעשות כל מיני מה שצריך, לקנות חרבות, נשקים, כל לומדי התורה פטורים. מי שתורתו, אמנותו, והוא רוצה גם להתפרנס, הוא בא לשוק, מביא קצת תכשיטים למכור, כל בעלי הדוכנים חייבים לקפל את סחורתם מיד, עד שהוא מוכר את סחורתו כדי לא לגרום לו להתבטל מהתורה, שהוא צריך פרנסה, כולם סוגרים, למה העברך בא למכור סחורה? מכר את סחורתו, קיפל, חזר לישיבה, אז הם פותחים את הדוכנים. יש מאות הלכות בזה. שורה תחתונה, מהיום ועלה, כל מי ששמע את הדרשה הזאת, תשנו לכם את הפאזה בראש. כל פעם שאתה רואה חרדי עם גמרא ביד, אחד שלומד תורה, תאמינו לי, תשמעו בקולי, לא תצטערו. רוץ, תנשק אותו, תשים לו בוכתה של כסף, תגיד לו, קח זה ממני, אני רוצה שיהיה לי זכות בתורה שלך. לא מכיר אותו. אתה רואה שהוא עכשיו יושב בישיבה, לומד, או בבית כנסת, בשבת, בחור הישיבה, רוץ אליו, תן לו כסף, תגיד לו, אני רוצה שיהיה לי זכות בתורה שלך, ואם הוא מסרב לקחת, אל תעזוב אותו עד שהוא לא ייקח. ואני מבטיח לכם שאחרי 120 שנה, לי אתם תנשקו את הרגליים על זה ששמעתם בקולי. זו גמרה מפורשת. רב קאנה היה לו בן, קראו לו סאליק. 25 שנה הוא ישב עם מורה פרטי בבית, לימד אותו את כל התורה. בגיל 30, הוא נכנס בגיל 5, עכשיו הוא בגיל 30. הוא יצא פעם ראשונה לעיר. הוא לא הכיר מעולם את העיר, הוא היה ילד. הוא ישב ולמד כל החיים. הוא נכנס לעיר, הוא ראה אחד מוכר לימונדה, סוחט לימונים. מוכר לימונדה. אמר לו, אתה מוכן לתת לי קוס לימונדה בחינם? הוא אומר לו, למה שאני אתן לך בחינם? זה הפרנסה שלי. הוא אומר, אני עכשיו יצאתי מהבית מדרש, 25 שנה למדתי את כל התורה, זה היום היום הראשון שיצאתי לרחוב, מאה שנולדתי. אומר לו, איך אומרים באנגלית? Good for you. זה טוב לך, מה אתה רוצה ממני? אומר לו, מה, אני, אחרי כל התורה שלמדתי, לא תיתן לי כוס לימונדה בחינם? אומר לו, מה פתאום? לך תביא כך וכך כסף, תקנה. חוזר הביתה, זועם. אומר, מה זה, כל נות שלמדתי בתורה שצריכים לכבד את לומדי התורה, באתי לבן אדם עם כיפה וזקן והוא מתייחס אליי כמו לכלב? איך זה יכול להיות? מה זה, זה עם ישראל? אבא שלו, הרב קהנה, אמר לו, אל תדאג בני. הנה, יש לי פה אבן חן, מחר תלך לשוק, תעשה רשימה כמה כל הדוכנים מציעים לך על האבן הזאת". אמר לו, בסדר, אבא. הלך למוכרת למקום, שוק העירקות. בא לראשון, כמה? 100 שקל. כמה? 150, 200, 500, 700, 1,000, 1,500, 5,000! וואו, מ-20 שקל הגענו ל-5,000. מה הולך פה? חוזר הביתה, אומר, אבא, אתה לא תאמין, התחלתי ב-200 שקל, הגעתי ל-5,000. צוחק אבא שלו, אומר לו, מחר עוד טובה אחת תעשה לי וזהו. מחר אל תלך לשוק הזה, תלך לשוק של הצרופים ושל התכשיטנים. הוא אומר לו, מה, הוא אומר, תלך לשם, תשאל אותם כמה הם מוכנים לתת על האבן הזאת. הוא בא לשוק של התכשיטנים, כל הפרסים, הבוחרים שם, עם הדוכנים, 47th street, מגיע הראשון, שלום אדוני, כן, כמה אתה מוכן לתת לי הזה? מאיפה יש לך את זה? זה אבא שלי. אני אתן לך על זה 150 אלף. מה? תרשום. תבוא אליי. מה? לא, אני צריך לשאול את כולם. לא, לא, לא, הנה, אם הוא יגיד לך עוד, תחזור אליי, אני אתן לך עוד. הולך, מיסטר בורוכוב, 150 אלף, מיסטר גבריאלוב, 200 אלף. עבר בין כל הבוכרים והפרסים, הגיע לעשרה מיליון. אלה שם הציעו לו 5,000, הכי הרבה. הגיע לעשרה מיליון, אבן חן גדולה, חוזר לאבא שלו, אומר לו, אבא, מה הולך פה? אתמול הציעו לי 200 שקל, 500 שקל, 5,000, זה באמת, זה הציעה לי עשרה מיליון. אומר, אתה תגיד, אתה חושב שזה שהציע לך עשרה מיליון הוא פרייר? הוא יקנה את זה ממך בעשר, מוכר את זה בעשרים מיליון, את יודעת, זה אבן נדירה יקראי. אז הוא אומר לו, אבא, אבל איך זה יכול להיות שבמקום אחד הציעו לי 200-300 שקל ופה מיליונים? אומר לו, אבא, זה לא, אני רציתי ללמד אותך יסוד חשוב בחיים. שאתה הלכת לשוק של הירקנים, הם פלגמטיים, מטומטמים, בורים ועמי ארצות, לא מבינים בתכשיטים שום דבר, הם מבינים במלפפונים, אבטיחים, מלונים וענבים, זה התחום שלהם, הם לא מבינים באבנכן, הוא היה רואה אותם על הרצפה, לא אמרים אותם, טומטם הזה, הוא לא מבין מה זה, לכן הוא הציע לך 200, 500, אחר כך שלחתי אותך לשוק של המומחים, ראית את ההבדלים? אומר לו, ככה זה העולם הזה. רוב בני האדם הם בורים ועמי ארצות חסרי שכל. שהם רואים בחור ישיבה שלמד כל החיים שלו, והוא מבקש מהם איזה טובה והם רוצים כסף, זה בגלל שהם מטומטמים. אם היה לו שכל למוכר לימונדה הזה, היה אומר לך, לא רק שאני אסחוט בשבילך עכשיו לימונים ותשתה, תעשה טובה, תבוא כל יום, תן לי לתת לך את כל מה שיש לי פה, ותביא את החברים שלך מהישיבה, ואני אסחוט לימונים מהבוקר עד הלילה בשבילכם, כדי שאתם תשתו ותהיו חזקים ותלמדו תורה. לעמה, אני נהיה שותף שלכם בקיום הבריאה. אבל נפלת במטומטם, שהציע לך 200 שקל על האבן חן, אתה רואה שהוא לא מבין שום דבר. אבל במקום, בעולם הבאה, שם מכירים בערך התורה. כי השם אמר שאין דבר שמשתווה לתורה. אין כזה דבר. מילה אחת של תורה, הקב' הוא אומר, שווה יותר מכל כדור הארץ. ידעתם את זה או לא? מילה אחת מהתורה, הערך שלה יותר מכל כדור הארץ. עכשיו שאתה רואה תלמיד ישיבה שלומד כל יום 10, 12, 14 שעות, את הרגליים אתה צריך לנשק לו. אתה צריך לראות אותו, תן לי מה אני יכול לעשות בשלך. אני לפעמים בא לצאת ממון ספילה, סועל לדרשה, אני רואה איך עומדים חסידים צעירים, מחפשים טראמפ. עכשיו לפעמים הוא בכלל לא בכיוון שלי, זה עוד 40 דקות בכלל לכיוון אחר. אני אומר לו, בוא, כנס. לאן אתה הולך? אני אומר לו, לקווינס. אבל אני צריך לברוקלין. אל תדאג, בוא. למה? יש לי זכות לשרת אותך. אתה יושב כל היום, לומד. סוף הדרשה, אתה רואה איזה בחורה ישיבה שם. לאן אתה הולך? אני מחפש אוטובוס, רכבת. לאיפה אתה צריך? לירושלים. בוא, אני לוקח אותך. אתם לא מבינים. אתם חושבים שאני מגזים, אה? אתה לא מבין, זה אתה לא עוזר לו. אתה רק עוזר לעצמך. הכל בשבילך. זה דברים שאנשים לא מבינים. אם הייתם רואים מה כתוב על זה בגמרה, איזה דברים, אשרי מי שממלא את גרונם של תלמידי חכמים ביין, מי שמכבד תלמידי חכמים, רק כשאנחנו מזווג לבנות שלו תלמידי חכמים, זה דברים שלא שמעתם מעולם. וזה אך ורק בגלל שפה בארץ מבאזים תלמידי חכמים, עושים מהם צחוק, מדברים על בחורי שיבה בלשון גנאי. כי כאן זה אלמדה שקרה, עולם השקר. הכל כאן שקר, אבל בעולם העליון, אז שאתה תראה מה הרקם של הלומדי התורה, אתה לא תסלח לעצמך אם ביזית אותם. אם אמרת שהם צריכים להתגייס, אתה לא תסלח לעצמך על השטות שיצא לך מהפה. אלף שנה תבקש מכילה מהקב". איך אמרתי כזו שטות? אנשים שמקיימים את העולם, אנשים שעושים חנכת רוח, רציתי לשלוח אותו לערים עם איזה רובה, לערוץ שם בערים, לבטל תורה, איך בכלל חשבתי על כזו שטות? אבל זה לא אשמתכם. זה השטיפת מוח המסיבית שאתם עוברים כאן מהבוקר עד הלילה, היא גרמה לכם לעוות את השכל הישר. חוץ מזה שאין לכם את הבסיס, לא למדתם כל החיים, אתם לא יודעים מה כתוב בתורה, אתם שומעים כל מיני דתיים למיניהם דתילונים מזויפים, מי שלא לומד מאחור צריך להתגייס, ואז אתם מבינים שזו האמת. אבל בעיני ה' זה יהרג ולא יעבור. עדיף למות ולא להסכים להיות שם דקה. דקה, בשום פנים ואופן לא. עד שיעשו צבא צדיק, אשר, תורה, צניעות, בלי בחורות, בלי סוטים, בלי חילולי שבת, בלי כל מיני מאכלות שמביאים כל מיני רוסים ואוקראינים גויים ועצים של קריסמס ועוד כל מיני מוזיקה של גויים, שיהיה כזה צבא נדון. אבל עד אז ברוך ה' לעולם אמן ועמד
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
