רגעים קריטיים בחיי האדם - בתא

אני שמח להיות כאן הלילה בתל אביב. כל יום שעובר אנחנו מתקרבים עוד צעד לקראת ראש השנה, מתקרבים לדין. כמו שאמרתי אתמול, הרעידות בגוף מתגברות. זה מי שמבין מה זה ראש השנה, מה זה יום הדין. לצערנו, הרב רוב האנשים לא מבינים. יש אנשים חיים פה בעולם הזה 70-80 שנה, ואין להם דקה בחיים מושג למה הם נמצאים כאן. אין להם קשר עם הבורא, אין להם אמונה, אין להם ביטחון. אולי פה ושם, מדי פעם, שרע להם וזה, אז הם מחפשים למי לדבר, אז הם צועקים אליו. אבל גם כן, הם לא כל כך בדיוק מבינים עם מי הם מדברים. אלה שכבר מבידיד שיש קדוש ברוך הוא, והוא מנהל את העולם, ואין רואה ואוזן שומעת בכל מעשיך בספר מכתבים, ומשמע אם ישקיף השם לראות היש משכיל, דורא של השם. יש הרבה פסוקים שמסבירים שכאשר ברוך הוא בוחן את האדם בכל רגע ורגע. היא מנסה אשם אתכם והיא אחר הדברים האלה והאלוקים ניסה את אברהם. רואים שהגשם ברוך הוא, יש לו סבלנות לנסות כל אדם ואדם בעולם. הניסיונות אף פעם לא פוסקים, זה לא שיש עכשיו איזו תקופה של מנוחה ופתאום יש איזה ניסיון. כל רגע ורגע בחיים זה ניסיון, אבל יש נאמנם ניסיונות יותר גדולים בחיים, יש נקודות. יש, איך אומרים, צמתים בחיים, שאדם צריך עכשיו לקבל החלטה גורלית, אם הוא יפנה למקום הנכון, משם ועלה החיים שלו ייראו הרבה יותר טוב, ואם הוא יפנה למקום הלא נכון, מכאן ועלה החיים שלו ייראו הרבה יותר רע. דוגמה אחת אני יכול לתת לכם למה אני מתכוון. למשל אדם בין 25 ו... ניסה למצוא בחורה יהודייה ולא מצא, ופתאום התחילה איתו איזו אמריקאית ובכלל לא יהודייה. התחילה ככה לפטוטוטו וכולי, ולא עמד בקסמיה והתחתן איתה. הביא נגיד שלושה ילדים, והשלושה הילדים האלה הם גויים, הם לא יהודים. אז מהרגע שהוא החליט ללכת איתה, באותו לילה שהוא הכיר אותה, במקום להגיד לה בנימוס, אני מצטער, אני צריך ללכת, או למציא תירוץ וללכת, אז הוא נתפס בדבר. מכאן ועלה, החיים שלו לעולם לא יראו אותו דבר. כל החיים שלו משתנים. יש לו ילדים גויים, הוא צריך לגדל אותם, וכל החיים שלו זה שרק. בסופו של דבר הוא מגיע לשמיים, ואומרים לו, אדוני, אנחנו מאוד מצטערים, מאוד מאוד מצטערים, אבל... אנחנו סטארים, האנשים שלך לא יהודים, ואתה באמת לא נשוי. אז אדם כזה, הוא חוטף את השוק של החיים שלו, כן? עוד דוגמה, אני אתן לכם עוד דוגמה. אדם, יש לו הרבה הרבה כסף, החליט לעשות מעשה צדקה. באו אליו מהבימה. תיאטרון של זנות וזימה וכל מיני כופרים ואתאיסטים וכל הרוע שבעולם, אני מדבר עליו מבחינה רוחנית, נמצא במקום הזה, שהם פייצים שם כל מיני דברים של חוסר צניעות, וכל מיני מאבחונים של כפירה ולייצנות וכולי. באים, אומרים לה, רוצים להרחיב את המקום, להוסיף מושבים, נשים את השם שלך לבניין, או איזו ספרייה באוניברסיטה של ספרי כפירה ואבולוציה, בת המעקוף, העולם הזה זה הפקרות, ופתאום הוא מתפתח, שישימו את השם שלו על איזה בניין, או על איזה מגרש כדורגל שיבוא לשם כל שבת, 20 אלף איש, ויחללו שבת, ואומרים לו, תיתן איזה 20 מיליון דולר, ונשים את האצטדיון על שמך, והוא מתפתה, ונתן להם את התרומה, מרגע זה ועלה, כל יום או כל שבוע, החשבון שלו מתמלא באינסוף עבירות. זאת אומרת, מפה ועלה, הוא כבר, הבן אדם הזה בצרות גדולות מאוד, למה בכסף שלו, עושים עבירות כל יום או כל שבוע, כן? והנה לכם דוגמה, שיש צומד דרכים בחיים. למשל, אם היו באים ואומרים לו, תיתן לכאן ולכאן, הוא היה מתייעץ ועושה חשבון, והיה רואה שלא כדאי, אז היה הולך, נותן את הכסף הזה לעיתומים, לאלמנות, לאיזו ישיבה קדושה, להחזיר יהודים בתשובה, לקרב אותם לאמת, להציל להם את הנשמות, אז היה יוצא לו מזה משהו. אז הנה לך פעולה, אחד נתן לכאן והשני נתן לכאן, אחד הרוויח בגדול, השני איבד את נשמתו. אז רואים שיש כאלה מצבים בחיים, לפעמים אדם משתולל בכביש, אחור צעיר מהאופנוע, אני רואה פה איך הבחורים משתוללים על האופנועים, נס, נס כל יום שהם חיים הבחורים האלה, איך הם חותכים, נכנסים, על המילימטר, במהירות, החלקה הכי קטנה, תזוזה, של מילימטר עם היד, הבן אדם משותק לכל החיים. אז פעם, פעמיים שלוש הלך לו, פעם רביעית החליק, נפל, יושב על כיסא גלגלים 60 שנה. זאת אומרת, רואים שפעולה אחת בחיים, רגע אחד של בחירה לא נכונה ושטויות שאדם עושה, עולות לו ביוקר מאוד, 60 שנה עיסורים, כמו שאני הולך לפעמים לבקר איזה חבר שלי בחולון, ותמיד יש שם שכן בדלת ממול, בחור צעיר, כבר יושב שנים רבות על כיסא גלגלים, כל כולו כאבים, כל הוא מתייסר, אין לו שנייה שמנוחה. המשותק, אפילו על שירותים הוא לא יכול ללכת. רגע אחד שהוא בחירה לא נכונה בחיים, מה זה? היום שהוא קנה את האופנוע, או ביום שהוא החליט לנסוע כמו משוגע. אז אנחנו רואים, רבותיי, שיש בחיים נקודות, איך אומרים? חשובות, שמפה ועלה, אם עשית את הטעות, חייך לא יהיו אותם חיים. אז למשל, אני אתן לכם דוגמה. אני, יש לי דרשה אחת, שאני מדברת על הבחירה. מה זה הבחירה? הרי כולם שואלים את השאלה המפורסמת, אם בורא עולם יודע את העתיד, איך בדיוק אנחנו בוחרים? אם הוא כבר רב היום שנולדת, איפה תהיה, איפה בדיוק אתה בוחר, כן? אז הסברתי איך זה עובד, כל העניין הזה של הבחירה, מאוד מאוד דומה לג'י.פי.אס. ג'י.פי.אס, מה זה ג'י.פי.אס? כשאתה יש לך באוטו ג'י.פי.אס או Waze, אם אתה עכשיו נוסע, ויש לך כבר כיוון, לעומר הימין, השמאלה, אתה צריך להגיע למטרה בנקודה כך וכך, בשעה כך וכך, שזה מצוין. תצליח להגיע בזמן, יש לך פגישה חשובה, אנשים עשירים באים להשקיע אצלך כספים, זה אנשים קפדנים, הם באו מאירופה, הם לא אוהבים איחורים, אתה יצאת מספיק בזמן, יש לך אפילו רבע שעה זמן להגיע לפני, להתארגן, הכל לפי התוכנית. ברגע אחד של היסך הדעת, פתאום התעסקת בטלפון, הסתכלת על איזה שלט ברחוב, לא יודע מה, ולא שמת לב, ופספסת את היציאה, נכון? עברת את היציאה, עברת בכביש מהיר, וכנסת פתאום לפקק, הג'י פיאס מחשב מחדש, בום! קפץ עוד 40 דקות. מה זה? מה אני עושה עכשיו? אין דרך חזרה, אי אפשר לחזור, אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה. אתה כבר תקוע פה, עכשיו אתה צריך לנסוע נגיד עוד איזה עשרה קילומטר, לצאת, לעשות פרסה, אחזור עשרה קילומטר, ואתה תקוע בבקק. זאת אולרת, אם לא היית מסיח דעתך, היית יוצא בזמן, מגיע הכל טוב ויפה. רגע אחד של עסק הדעת, הלכה לך פגישה, המשקיעים התעצבנו, הרזו את התיק שלהם, יצאו, אל תתקשר אלינו, לא רוצים לשמוע ממך יותר. שני שעה חודשים לאחר מכן פשטת את הרגל, עוד שנה לאחר מכן הילדים שלך נזריקו לרחובות בלא שלא היה לך כסף לשלם את המשקנת, והילדים שלך נהיו מסוממים ונהיו פושטקים, ואחד מהם בסוף רצח את ראש הממשלה. שישאלו אותך מה גרם שהבן שלך רצח את ראש הממשלה, אם תגיד להם שפספסתי יציאה בכביש באיילון לפני ארבע שנים, יגידו שאתה משוגע? מה זה שייך? בן שלך פושטה, קרח, רצח את ראש הממשלה. מה זה שייך לפספסת יציאה באיילון, נכון? זה כל החיים. רגע אחד שהשם הביא לך עכשיו, בפעולה הבאה אתה תכריע את כל גורלך. אני אתן לכם דוגמה. עכשיו, אדם בן 22 מציעים לו שידור. הגיעו אליו שתי שידוחים. סערה ורחל. שניהם בחורות דתיות, הוא בחור ישיבה. אומרים לו, סערה היא יפה יותר מרחל, והיא גם יותר עשירה. היא באה מבשפחה עם אבא עשיר, הוא יוכל לעזור, לתת כסף, לקנות דירה, הוא יתמוך. רחל אין לה כסף, היא באה מאבא שלה, זה איש פשוט, הוא בעצמו בן תורה, אברך. היא גם קצת פחות יפה, אבל היא הרבה יותר צדיקה. יש לה אמונה, וצניעות, וירת שמיים, ומשהו, משהו. קיצור, מצטיינת בלימודים, גם כאימא לתפארת, ואישה לתפארת, והייתי עקרת בית. רוב הבחורים במי הבחרו? בשר, כי שקר אכן, וביופי. היופי זה כבר 80% היום בעיני הבחורים. ראו מישהי שיותר יפה מהשנייה, הסתנוורו. פחות חשוב להם עכשיו שאר הדברים. ועכשיו גם חשבו שגם פה, וואו, יש פה גם כסף, אז בכלל אין לנו מה לדבר. ואמרו, טוב, גם שרה היא טובה. אולי היא לא רחל, אבל גם היא טובה. אני לא חייב את האישה הכי צדיקה בעולם. ככה הם חשבו, כן. ואז מה קרה? בעוד עשרים שנה מסתכלים עכשיו איפה הוא עומד עם השרה הזאת, ואיפה הוא היה עומד עם הרחל הזאת. אם היה מתחתן עם הרחל הזאת, אז הוא כבר היה עשרים שנה בישיבה, והיה רב גדול, וכבר כתב שניים שלושה ספרים, ויש להם איזה חמישה-ששה ילדים, כולם בישיבות הכי טובות, וגם הרכב של ברוך הוא היה עוזר להם בפרנסה, והיה להם הכל מה שהם צריכים. אמנם לא הישירים אולי, אבל הכל היה מסתדר, כמו שאצל כל האברכים הטובים, בסופו של דבר הכל מסתדר, מאז ומעולם. לעומת זאת, עכשיו שהתחתן עם השרה הזאת, היא לאט לאט הורידה אותו לשאול תחתית. בוא ניסע לטיול, בוא ניסע לקנקון, בוא ניסע לפה, קח אותי לכניון, קח אותי לשם, בוא ניסע ביחתה של אבא שלי. לאט לאט הוא מדרדר, החולצה שלו נהפכה מלבן לכחול, והקיפר שלו נהייתה בגודל של שקל, ואחר כך עבר לג'ינס, אחר כך גם התחיל לעשות חורים בג'ינס, אחר כך שם איזה קעקוע ועגיל, ואשתו בכלל כבר עברה למכנסיים, ויש להם כל היום טלוויזיה בבית, והילדים שלהם כבר עברו לבית ספר חילוני, ובעוד עשרים שנים, משפחה חילונית לכל דבר, בלי שום קשר לכלוש ברוך הוא, ובכלל אין להם עולם הבא לאף אחד מהם. בחירה אחת של יום אחד בחיים, השפיעה לא רק על החיים האלה, על כל הגלגולים גם. הילדים האלה היו מכנה לשבת והם התחתנו עם גויות וגם היה נכדים שלא היו גויים. כל מתנקז לאותו יום שהוא היה צריך להגיד לשבת חנית או סערה או רחל. הלך אחר היופי, זה היה הסוף שלו. היה הולך אחר הצדיקות, איזה דורות היו יוצאים ממנו. ואני נותן לכם אינה דוגמאות. קצת אני מקצין, אבל זה לא הקצנה בכלל, כי זה כל החיים, אני רואה את זה ברוח החיים כל הזמן, כל הזמן אני רואה את זה. הרגע אחד בחיים משפיע על הכל. אני תמיד אוהב לתת דוגמה מהסיפור שהיה לי פעם, הייתי באריזונה, הייתי ישב כמה ימים באריזונה, היה שם זה רב אחד צעיר, היום הוא כבר בארץ, חי בירושלים, אבל אז הוא היה רב של איזה בית כנסת באריזונה בפיניקס, אמר לי, סידרתי לנו מאריזונה, שבתון בלוס אנג'לס. שעות נסיעה באוטו לא סוף העולם. נרצה ביום שישי בצהריים או בבוקר, נגיע לפני שבת, ונעשה שם שבתון. בית כנסת, הכל. איפה נשען? אצל חבר שלי. טוב, אנחנו כבר בדרך ללוס אנג'לס. נוסעים, נוסעים, רואים כל הקקטוסים, המדבריות שם, מי שהיה שם, הגרנד קניון. נחמד, נוף יפה וזה, טוב. מתחילים להתקרב לאזור לוס אנג'לס, מתחילים הפקקים. אני אומר לו, וואו, תראה איזה פקקים, אנחנו מגיעים בכל שישה לפני שבת. החבר שלך סודר, אומר לי, לא יודע, הוא לא עונה לי. לא עונה לי, כבר לא נראה טוב. מה זה לא עונה לך? אמר, אנחנו עוד שעה צריכים להגיע ללוס אנג'לס ועוד עכשיו לא ענה לך? אתה רציני? מה נעשה? הוא נצטרך למלון. הוא אומר לי, זו הבעיה, שהבית כנסת שאנחנו עושים שם בשבתון, אין שם שור מלון באזור. אין מלון, זה מלון הכי קרוב לשעה הליכה. אז מה עושים? יש לי עוד איזה חבר ישראלי אחד, אני אתקשר אליו, נשאל אם אפשר ללכת אליו. שעה וחצי לפני שבת. הלכת לטפול על בן אדם עכשיו? לא. אני אתקשר לבחור הזה, יניב, יניב, מה נשמע? כן. נשמע, יש לנו איזה פאנצ'ר. אני והעם מזרחי, בדרך כלל, עושנו איזה שבתון באזור שלך, ופתאום המקום שאיננו צריכים להיות שם לא עונה, ואנחנו רואים עם מה לעשות. יש לך אולי אפשרות להירח אותנו לשבת? עכשיו, זה בחור חילוני, רווק, צעיר, חילוני גמור. מה עכשיו, היא פלואה לשתי רבנים, שעה לפני שבת. מה הסיכוי שהיא יגיד כן? חילוני גמור, שני רבנים מתקשרים, אנחנו רוצים לבוא להיות אצלך בשבילה. קודם כל, לקחו לו את הפרטיות. אם הוא רגיל לראות טלוויזיה, אולי הוא נעשן, לא יודעים, נוסע באוטו, חוזר. הוא כבר לא הרגיש בנוח, ליד הרבנים. זאת אומרת, הלך לו יום מהחיים. זה צריך, איך אומרים, הקרבה פה. ההוא, למרבה הפלא, אמר, בטח, בטח, תבואו, גבודה רב. תבואו. טוב, מה השתבח שמו, זה נס. מגיעים לבית, אני רואה איזה וילה יפה. אמרתי, טוב, ה' ריחם עלינו. סודר לנו מקום לא רע. לפני שבת זה אחלה הישג. אני כבר בא להיכנס לבית ה... לבילה היפה, הוא אומר לי, לא, לא, זה לא מפה, זה מסביב. אמרתי, מסביב, מסביב, מי הולך מסביב? אני רואה איזה בוטקה. חדר אחד קטן בדשת. איזה עץ תפוזים. בוטקה קטן. חדרון. חדרון כמו קרבן כזה. אני אומר לו, זה הבית? הוא אומר לי, כן. כי גם זה רק חדר אחד, איזה מישן פה. נכנסים לחדר, חשכו עיניי, יותר קטן מהחדר פה. הוא היה הרבה יותר קטן. ויש שם איזה פוטון, מיטה כזו זוגית, ככה זרוקה על איזה פלטה מעץ. אז מה הציור? שני אנשים יכולים לישון שם. ואיפה השלישי שם? אין עוד מיטה. אני נכנס, אני רואה חדר אחד, ושירותי במקלחן. אני חושב לעצמי עכשיו, איפה נשארנו פה? טוב, הכל מה דוד רחמן על אתר, הכל מה שהשם עושה, הוא יודע מה הוא עושה. אולי מגיע לנו איזה הונש, מי יודע כמה ראשון הרדיבר כי השבוע, אני עוברים לי דברים בראש, והשם סימן לי כזה תיקון. בקיצור, ההור אומר, תחכו, אני אלך לבית בו, אני אביא ממנו מזרון, אז יביא עוד מזרון. טוב, אז התקדם, יש מזרון ועוד מזרון זוגי. אז אני אומר לו, טוב, אנחנו נשאר. הוא אומר, לא, לא, אתה נשאר פה במזרון. ועכשיו ראיתי, עשה אותי למזרון. טוב, אבל איפה אתה נשאר? הוא אומר, אני והרב השני נשאר במזרון. טוב. עכשיו אני הבנתי, אם השם גלגל אותי לחילוני הזה, שעה לפני שבת, זה הניסיון שלי עכשיו. אסור לי לעזוב אותו פה חילוני. אני חייב להציל את הנשאר שלו. קיצור, אחתי, בית נסה, דרשות, חוזרים, דרשות. ואני גם צריך להישאר שם עד יום ראשון כי ביום ראשון יש לי דרשה באיזה בכנסת אחר בלוס אנג'ל. בפיצור כל השבת אני מדבר איתו עם בחור כזה נחמד, טוב לב כזה. ומדבר איתו ומדבר איתו ומדבר איתו. ביום ראשון לפני הדרשה כבר סגרתי אותו. זאת אומרת הוא מסכים לבוא לשבוע לישיבה בניו יורק. הוא אומר לי, תשמע, אני לא יכול לבוא במטוס. אני פוחד, אני לא חוקי פה. באמריקה עברתי את הוויזה. אמרתי לו, לא נורא, תבוא באוטובוסים. שמעו הנסיעה באוטובוסים. מלוס אנג'לס לזה, זה שש, שבעה אלף קילומטר. תבואי לנסיעה, צריך להחליף אוטובוסים גם. הוא אומר לי, בסדר, לא נורא, אני אבוא באוטובוסים. סיימנו שם את השבתון, לקחתי ממנו את הפרטים, הוא באמת בא כעבור כמה ימים, הגיע לניו יורק, נכנס אצלנו לישיבה, מהרגע שאני שמע שלא פגשה בתורה, הוא עלה מיום ליום. היה איזה תקופה של שנתיים בישיבה, הסתבר שהוא גם טבח טוב, התחיל לבשל סרודות בשבתות לישיבה, כולם אוהבים אותו, סידרו לו שידוך, התחתן עם בחורה בעלת תשובה יפה, ענוגה וחסודה וצדיקה. עשו עלייה לארץ יש להם כמה ילדים דתיים בתלמוד תורה נהייתה משפחה של איזה שש נפשות צדיקים מאותו פאנצ'ר שהיה לנו בדרך מהאריזולה לניו יורק עכשיו למה אני אוהב לספר את הסיפור הזה כי תמיד אני חושב על דבר אחד אני אומר הרי רוב החילונים ואני גם מבין אותם היו אומרים אני לא נמצא על שבת אני לא יכול יש לי כבר מישהו אצלי היו ממציאים איזה תירוץ כי לא כל כך נעים עכשיו לתקן שני רבנים בדירה של חדר, לא? מסכימים? כמה מתוך מאה חילונים היו מסכימים להביא שני רבנים זרים עוד? עוד אחד זר, אותי הוא לא מכיר בכלל, את השני עוד הוא מכיר איכשהו. זה נש, הוא אמר כן. זאת אומרת, הקרשבח הוא הביא לו עכשיו צומד דרכים. תגיד לו, תישאר מהעולם הזה עד שתמות, צריך מחלל שבת, אין לך עולם הבא, אין לך כלום. תגיד כן, הנשמה שלך תינצל, תהפוך לבן תורה, יום אחד תהיה רב, הילדים שלך יהיו רבנים תראו מה זה, החלטה של דקה בשיחת טלפון איך היא משפיעה על החיים אתם מבינים מה זה רבותיי? אז זה כל החיים ככה אומר הזוהר הקדוש אחד הדברים בעולם הבא כתוב בעולם הבא נותנים לו לאדם רשות לראות את מה שלא יכלה אינו לראות בעולם הזה. כמו שכתוב, עיניים לעין ולא יראו, אוזניים לעין ולא ישמעו, אף לעין ולא ירחו. בן אדם יכול להיות לו עיניים והוא לא רואה. יש לו אף, הוא לא מריח, יש לו אוזניים, הוא לא שומע. אדם רואה ושומע וכו', מה שה' נותן לו לראות. הרבה פעמים אתה רואה שוטר עומד ממולך, ואתה עם הטלפון ביד בנסיעה, הוא מסתכל עליך ולא קלט. ולפעמים, בשעת לילה, אני יכול לראות עכשיו, אתה חושב, מה? מי אף אחד לא יראה? פלטון מופיע עלך ממקום שלא חלמת. איך ראית? מאיפה באת? איך לא ראיתי אותך אחריי? איך? ה' החליט שירא, ירא. החליט שלא ירא, לא ירא. מאיפה לומדים את זה? מהגר וישמעאל. אגב, משמעאל, אברהם סלק אותם מהבית. משמעאל, הוא היה פרעי אדם, הוא כבר מקלקל את יצחק. כשיש תפוח רכוב בסלסלה, כל התפוחים יתרכבו. הם לא העיפו את התפוח הרכוב, כן? אז השרה אומרת לי, אברהם, סלק את המעה הזאת ואת הבן שלה, סלק אותם מפה. הם עושים לנו נזק רוחני. אז אברהם כאב לו, מה זה, זה בן שלו וזה, עכשיו אני אסלק אותו מהבית. הקב' הוא אמר לו, אל נראה בעיניך, אל תרגיש רע, כל מה שתאמר לך שרה, תשמע בקולה. שרה, מה שאמרה לך, היא יודעת, היא נביאה, היא צודקת מה שהיא אמרה, סלק את הישמעאל. נתן לו לחם, נתן לו מים, נתן לו כל מה צריך, ביום אחד. מה זה יעזור במדבר עכשיו? טוב, השער זה כבר בידי ה' עשינו השתדלות. מה אני אכן לו עכשיו? טנק של מים, סופרמרקט של אוכל, במילא זה לא... מה שלא ייתן זה ייגמר במגבל. אז אם כבר חייבים לנס, אז מה זה משנה, נס של קצת או נס של הרבה? אם כבר במילא צריך, אז מה, כאילו שבחור יש לו בעיה? שלח אותם. עכשיו היא ראתה שהם עומדים למות, חום אמים, שמה את ישמעאל במקום רחוק עם את חווי הקשת, והיא הלכה יושבה במקום אחר, ואין להם מים ואין להם כלום, והיא מתפללת, וישמעאל מתפלל, ופתאום כתוב וישמע השם אל כל הנער, כן? באשר הוא שם, אומנם הוא היה רשע, אומנם הוא היה ראשי הגדול, אבל כתוב שתפילת חולה או תפילת אדם בלב שבור, על עצמו, מועילה יותר מתפילה של אחרים. אפילו אמא שלו מתפללת על הבן שלה שעומד למות, בטוח שהתפללה מעומק הלב ובבכי גדול וצרחה לקבל שבר חוז, ברור? אף על פי כן כתוב, וישמע ה' על כל הנער התפילה שלו על עצמו או אילא לא יותר מהתפילה של אמא שלו. ואז מה כתוב? והפכח ה' את עיניה, ואיתו מצאה בער, מצאה נחת שם, איזה משהו, מים. איפה היית עד עכשיו? איך לא ראית? למה? עד לרגע זה ה' לא נתן לנראות. מהרגע שהוא החליט שהוא מציל אותה בזכות התפילות ואותו, פתח את עיניה וראה, ראו, פתאום מקור מים. אותו דבר בילם. בילם לא ראה את המלאך. רק האטון ראה את המלאך. מלאך השם וחרדו שלופה בידו. אז האטון נלחצת לכיר, משתוללת, קופצת, ובילם לא מבין מה הולך פה, מכה בה ומכה בה, שלוש רגלים, שלוש פעמים. בסוף בהפכה חשמת עיני בלעם פתאום הוא ראה את המלאך ולבד ראה את מלאך המוות עומד שם עם חרף אבל עד שהה' לא פתח את עיניו הוא לא ראה זאת אומרת יש מציאות שיש לך עיניים אתה רואה ושהה' מחליט שמשהו מסוים לא תראה אתה לא רואה גם לראות מה שצריכים לראות צריך סייעת את נשמיים לא כל דבר בא כמובן מאליו כן? אז מה אני רוצה לומר בזה? לפעמים אדם יש לו עיניים אבל הוא לא רואה לא רואה ולכן הוא, בגלל זה, בגלל הדבר הזה, הוא מפסיד הרבה. אז למשל, אני אתן לכם דוגמה. מלבד, יש אדם קונה עולמו ברגע אחד, שאדם יש לו פתאום מזדמנות והוא קונה את עולמו ברגע אחד. יש אנשים, הם מתנהלים בחיי היום-יום לפי מה השם עשה למענם. למשל, אם הם רואים שעכשיו יש תקופה שהם עושים כסף, כסף זורם כל יום, באים קליאנטים לחנות, זו תקופה טובה, העניינים זורמים חלק, מה הם אומרים? וואלה, השם אוהב אותי, אני מרגיש שהשם איתי. ויש תקופה שאף אחד לא נכנס לחנות, והמצב על הפנים, ולחץ כלכלי, וחוזרים צ'קים, ולא יודע כל מה, מה הם אומרים? השם כועס עליי. אז עכשיו, השאלה הזאת, האם זה נכון או לא, מה אתם אומרים? אנחנו רואים בתורה שקדוש ברוך הוא אהב את יוסף מאוד, ואהב את יעקב, ואהב את דוד המלך, רואים לאורך כל התנך. ונתן להם סתירות בלי סוף, בזמן שהוא אהב אותן מאוד. למשל, יעקב אבינו, השם אהב אותו מאוד. איך הוא נתן שיענסו את ביתו דינה, גועים? יש עונש יותר גדול מזה בחיים. תגידו לי אתם, יבוא היום לבעל, לבן אדם, יש לו בת, בת בת ישראל, היא עכשיו הולכת לאיזה מסיבה עם בנות, בדרך איזה ישמעאלי מחכה לה, תופס אותה, עושה מה שעושה. אם היו שואלים את האבא היום לפני, מה אתה מעדיף, שהבת שלך תמות לטעונה, או שיעשה לה ישמעאלי מה שעשה לה? מה הוא היה מעדיף טעונה? היה מעדיף שתלך לעולם הבא. לפחות לא חירלו את כבודה, כן? או שהיה אומר, קחו אותי ואל תיגעו בה, נכון? אבל ודאי לא היה לו אומר, תיתנו לו לעשות את זמנו ב... לא היה לו מנוחה כל החיים. 50 שנה הוא היה סובב מזה. האם זה אבא נורמלי? כן? אני בכלל מתפלח, ההורים החילונים היום, איך הם יכולים לרדם בלילה? אני עושה רגע לדמי, אני מחשב הייתי חילוני, והיה לי בת, והיא מסתובבת בדיסקוטקט של תל אביב, 3-4 בבוקר, היא עוד לא חזרה הביתה. איך אפשר לרדם? אין לה ריבונות של עולם. שמים לבחורות כדורים, עושים כל מיני דברים, אתה כל יום שומע כל יום איזה משהו חדש. איך האבא על זה יכול להירדן? עכשיו הבת שלו במקום עם כל מיני סודנים והריטריים וכל מיני, אני יודע מה, כל מיני, השם ירחם, כל מיני סוחרי סמים, כל מיני מסוממים, כל מיני, כל מיני טיפוסים, כל מיני חולי נפש גם. העולם הולה מלא וחולה נפש. ‫והבת שלך שמה מסתובבת. ‫מי אמר לך בכלל שהיא בטוחה? ‫איך אתה יכול ללשון בלילה? ‫זה נורא והיום הדבר הזה. ‫למה ניגענו לאיזו מציאות כזאת? ‫או למשל שבחורה חילונית ‫מביאה את החבר שלה, ‫יהודי או לא יהודי, ‫להורים שלה לדירה, ‫גרים בדירה קטנטונת, ‫בת ים, חולון, רישון, תל אביב, היא נכנסת עם החבר שלה, וההורים שלה יושבים בסלון, והם רואים עכשיו, היא נכנסת לחדר, והם כבר יודעים מה הולך להיות שם, איך הם יכולים לחיות עוד יום. איך אפשר לחיות עכשיו, שהבת שלך בפרצו שלך מצפצפת עליך? לאן היא דרדרנו? למשל, אם עכשיו תלך לכפרים ערבים בכל העולם, איזה כפר ערבי שתבחר? כל מקום שתלך. היה עליה לדעת שאיזה פטמה או איזה סעידה או איזה ערבייה בכל מקום שהיא בעולם תיכנס עם בחור אירופאי או בחור ערבי, לא משנה מה, תיכנס לדירה של ההורים שלה לחדר עם בחור. יש כזו מציאות באיזושהי מדינה בעולם? אצל הישמעאלים? איך זה ייתכן כזה דבר? ייתכן כזה דבר או לא? מה אתם אומרים? זה לא נתמס בהם. יגידו, אם ירגו אותם באותו דקה, בי את הבחור. מה זה כזה דבר? אין לך זכות קיום. הם כבר הגיעו בתור חברה להבנה שאחת שמסוגלת לעשות כזה דבר ליד ההורים שלה, ואין לה יותר ברושה, ואין לה יותר שום דרך ארץ וצניעות, מה לחיים בכלל? בשביל מה היא רוצה להישאר בעולם הזה? אני ממש מתבייש. אני רואה דברים, ובמילא אם זה היה אנשים צדיקים, בסדר, אבל אלה אנשים מוצחים, אנשים שאין להם בערך לחיים בכלל, שמוכנים לרצוח תינוקות, לשחוט אותן בתוך הריסה, והם כבר עברו אותנו במוסר, איך ייתכן כזה דבר? איך ייתכן כזה דבר? שאצלם לא יעשו דברים מסוימים, שאצלנו אנשים, עוד הם כועסים אם אתה מעיר להם על זה. כועסים. אני זוכר, הלכתי פעם לתת איזו דרשה באיזה בית בניו יורק, היה בחור ישראלי שם, הילד שלו היה קטן, היה הולך לבית ספר פבליק, חילוני, אמרתי לו, אני נותן לך יצאה היום, תעביר מהר את הילד שלך לישיבה, עכשיו, עוד מה הוא יגדל כבר לא תוכל להעביר אותו לישיבה, זהו, כבר לא יוכל להדביק את החומר, עכשיו הוא ילד קטן, עוד יקבלו אותו, עוד שנתיים הלך עליו, אתה גוזר עליו זרדים מוות, תעביר אותו לישיבה. עכשיו זה לא איזה עני, מילא, ישיבות עולות כסף. בחור עם בית יפה, כל מה צריך. הלו, מה, מור. חלפו להם השנים, איזה 13 שנה לאחר מאותו יום, נחתי ממנו קצת. נכנסתי לאיזה סופרמרקט שם. איך שהוא ראה אותי פרץ בבכי. עומדים שם על יד בטפוזים, אנחנו נתקלנו זה בזה והיא לקח כמה שניות להקל מיהו לקחנו מזמן לזכר גם שר שלו קצת הלבין מאז איך שהוא ראה אותי פרץ בבכי אמרתי לו אתה בסדר? הוא אמר לי ממש לא אמר לי אתה זוכר שנתת עצלית רשעה שם וזה? נזכרתי אמרתי לו כן ממש לא מה קרה? הוא אמר לי אתה זוכר איזה עצל נתת לי? אמרתי לו לא לא זוכר מדבר כל כך הרבה אנשים, הוא אומר, היה לי עת קטן, אתה זוכר אותו? אמרת לי, תעביר אותו לישיבה, ולגלגתי על דבריך. שילמתי על זה ביוקר. מה? הילד שלי מכור לאירועים, אני לא יודע איפה הוא ברחובות, הוא פורץ למכוניות, כל שבוע משתרץ לי בבית, אני כבר מתבייש לצאת מהבית, כל השכונה יודעים. גמר לי את כל הכספים, את כל הכרטיסי אשראי שלי הוא מילה, מכר לי אוטו, זייף חתימו. מה זה סיפור? ניקה לי חשבונות, זייף לי צ'קים. אני רוצה לספר לכם מה זה מכור לסם, כן. אומר לי, מי חלם שאני אשלם כזה מחיר כבד שלא שמעתי בקולך? אמרתי לו, זה לא אני, מה אני? אני נותן עצות מעצמי. אני אומר לך, מה התורה אומרת? יש לך ילדים, נתנו לך אחריות, מה אתה מכניס אותם לבית ספר חילוני? ולך אגב, היום זה הרבה יותר גרוע. אני פגשתי אותו בחנות, בסופרמרקט, לפני בערך חמש שנים. ונתנתי לו את ההצעה 13 שנה קודם. זאת אומרת, זה היה לפני 18 שנה. אז היום זה עוד דור כבר. הרבה יותר גרוע. אז לא היה את מה שיש היום, יוטיוב, פייסבוק, סושיאל מיד, לא היה את הדברים האלה. זה היה רק ההתחלה של האינטרנט באותם שנים. היום המצב הוא חמור שבעתיים. היום כשאתה נכניס את הילד שלך לבית ספר חילוני, כמעט ודאי בכל מחיר יהפכו אותו לאומו. כמעט בכל מחיר. הם ממש מוסרים על זה נפש. הם מבינים... אתמול קיבלתי אימייל ממישהו שהוא שמע שאני אומר את זה בדרשה, שהוא עובד בבית ספר חילוני. עובד שם. הוא אומר לי, אתה לא מבין מה עושים שם. המנהל שם זה איש מרץ. הוא עורק את עצמו להפוך את הילדים לכאלה. עורק את עצמו. כל יום מביא מישהו חדש, שישטוף להם את המוח, שזה טוב להיות ככה. מה? אני לא מבין. מילא, אתה בעד זה. אתה שונא דעת. מבינים כבר מי אתה. מרץ כבר מבינים מי אתה. למה אתה עומד? זה הנפל שיהפכו לסוטים. שיסטו מדרך הטבע. משהו כאן לא נתפס. זאת אומרת, שאלה עכשיו. עורך חילוני, הוא בדילמה קשה. הרבה חילונים אומרים לי את זה. אומרים לי, תשמע, אם היית לואי בי, אני הייתי שם את הילד בישיבה, אני יודע מה יקרה. הילד שלי ילך לישיבה, או הבת שלי, הוא יתחיל לה ולהטיפ לי מוסר. הוא יבוא בשבת ויגיד לי, מה, למה אתה מרשן? למה אתה נדליק טלוויזיה? הוא יבוא לי עם ציצית וקיפה, ואני כמו גוי. אז אני אהיה בבעיה. אז אני אומר לו, אז מה עדיף? אז מה עדיף שיבוא לך באות כמה שנים ויגיד לך אבא יצאתי מהארון אני רוצה להתחתן עם החבר שלי ואתה תשלם על החתונה וכל העולם יראה איך הבן שלך מתחתן עם גבר? זה עדיף. מה עדיף שיבוא ויגיד לך אני רוצה לעשות ניתוח לשינוי מין? אלפים עכשיו רוצים לעשות ניתוח לשינוי מין בדור הזה. זה לא היה מעולם כזה דבר. אתם יודעים בכמה כאלה נתקלתי? אתם לא מבינים מה קורה פה מהשטיפת מות שהם עוברים בתור ילדים. אז מה עדיף? אז לא עדיף שאתה תקריב ותתחיל צריך לשמור יותר מצוות אפילו כלפי חוץ כדי שלפחות תציל את הילדים שלך אבל האגואיסטיות האנוכיות לפעמים של ההורים היא כל כך גדולה שמתי הם יתעוררו? מתי הם יתעוררו? רק שיהיה מאוחר מדי שאי אפשר יהיה כבר מעוות לא יוכל לתקון אז אני רוצה רק ככה לחדד את הנקודה הזאת. מה שקורה לנו בחיי היומיום זה לא ראייה שהשם אוהב אותנו וגם לא ראייה שהוא שונא אותנו. יש כללים את מי השם אוהב ואת מי הוא שונא. שקרה מה שקרה ליעקב אבינו עם דינאו, עם יוסף, זה לא ראייה שהשם שונא אותו. בהפך, התורה אומרת שהוא אהב אותו. ש... הקב' נותן לאדם פרס גדול בחיים זה לא ראייה שהוא אוהב אותו הרבה פעמים אדם מסריע מקבל איזו מתנה גדולה בחיים בזמן שה' לא ממש מת עליו אני לפני כמה ימים נתתי דרשה הסברתי את מי השם אוהב ואת מי השם שונא דרשה שלמה כל זה מהרמב״ם יש אנשים בצערנו שקשורים לא אוהב אותם אבל מה? האנשים האלה שה' לא אוהב אותם הוא מסדר להם אישה? או בעל? מסדר מסדר להם ילדים? מסדר. מסדר להם כסף ודירה יפה ולפעמים גם וילה יפה? מסדר. נותן להם איזה מכונית שניים? מסדר. העניינים דופקים? מסדר. ניצלים מהרבה בעיות? מסדר. זאת אומרת, מה שעכשיו ה' עושה, אל תלמד מזה ראייה מה מצבך בשמיים. זה לא מוכרח. זאת אומרת, עכשיו עשיתי פעולה, אחרי שעה קיבלתי כסף. או, השם כנראה מבסוט ממה שעשיתי. מה פתאום? הכסף שקיבלת עכשיו זה על משהו שעשית לפני חמש שנים. זה לא היית עכשיו בא בתזמון למשהו. לפעמים זה הפוך. אתה עשית פעולה טובה, ואחרי דקה הפסדת כסף. אז מה אתה אומר? הרעה לא משתלם להיות צדיק. הנה, כל פעם שאני עושה משהו טוב, השם בא נותן לי מכה. בכוונה, הקב' הוא מבלבל את כל העניין, למה אם כל פעם שאדם היה עושה משהו טוב, כל פעם שאדם היה עושה משהו טוב, על המקום היה מקבל דבר טוב, וכל פעם שעושה משהו רע על המקום היה הקב". נותן לו הונש. מה היה קורה רבותיי? מה היה קורה? לא היה בחירה בעולם. כולם היו עושים רק טוב. אף אדם לא היה מעז לעשות רע. למה? כל פעם שאני עושה טוב, אני מיד מקבל טוב. כל פעם שאני עושה רע, אני מיד מקבל רע. כן? עכשיו, יש דבר כזה לפעמים, שהאדם, פתאום קורה לו משהו. יש לו איזה קטם באור, כאבים בחזה. חשש לסרטן לא עלינו. הרי זו מגפה עולמית. חשש לקורונה בימינו, אם זה אדם מבוגר וחולני, זאת אומרת, באותה שנייה שאמרו לו, יכול להיות שיש לך כך וכך, הוא מיד נכנס עכשיו לספק, ספק פיקוח נפש, נכון? אם הרופא הכללי אומר לו, אולי יש לך פה קטם בפנים, או ביד, או בגב, אני מאוד מודד מזה. אני מעביר אותך מיד בהפניה לרופא אור, נכון? עכשיו אנחנו עוד לא יודעים, זה 50-50. או שזה סרטני, או שלא. צריכים לקחת דגמית, ועוד שבוע ייתנו תשובה. אותו דבר בקורונה. אתה לא יודע אם תחיה או תמות. אומרים לו, יש לך קורונה, הוא עכשיו נכנס להנשמה. הוא יודע, או שאני אצא או שאני לא אצא. יש אנשים חודשיים, הוא מושפזים, נלחמים על חייהם, ויצאו מזה. ויש כאלה אחרי יומיים נפטרו. זאת אומרת, לא יודע מה יהיה. יש הרבה כאלה מצבים בחיים. אני לא יודע אם אני ננצל או לא. אני לא יודע אם השופט יגזור עליי 20 שנה מעשר, או שירצו אותי חף מפשע. זאת אומרת, אני תלוי בין שמיים וארץ. זה קורה לנו בחיים הרבה פעמים. או אם יפטרו אותו מעבודה או לא אחרי 20 שנה. הוא ענה את עצמו, הוא נהיה מנהל והכול, ועכשיו יש ועדה לדון אם הוא עשה איזה פשלה, ואולי זרקו אותו עכשיו, וכל החיים שלו יקבלו תפנית חלה. יחזיק את הפנסיות שלו, יקחו לו את הדירה. יש כל כך הרבה מצבים קריטיים בחיים. מה עושים אנשים? כשקורה להם כזה דבר, מה קורה? הם נזכרים עכשיו בקדוש ברוך הוא. זו סתירה שמזכירה לאדם יש לעולם מנהל. באנגלית זה נקרא, או מיי גאד, או, נו, נו, או מיי גאד, נו, פליז, גאד, או, נו, נו. מכירים את האמריקאים? איפה היית עד עכשיו? שלושים שנה לא הזכרת את גאד, מה קרה? פתאום קיבלו ספירה, נזכרו שיש גאד. קיבלו מכתב ממס הכנסה, נזכרו, חקירה, נזכרו שיש גאד. קרה כל מיני דברים, נזכרו. הלכו לרופא, מחכים לתשובה, פתאום נזכרו שיש להם תהילים של הסבתא בערון. נזכרו שיש לה, לחבר שלהם, הוא נהיה רב, חזר בתשובה ונהיה רב. זה דרך העולם. זה גם דרך אגב הסיבה שהקשבך הוא מכניס את האדם למצבים האלה. כי הוא רואה שהוא לא מראה שום עניין, הוא לא מחפש שום קשר איתו, אז מה הקשבך הוא עושה? הוא נותן לאדם מכה וממתינים עכשיו שבוע לתשובה. מהי הטעות הגדולה של האנשים? יש כאלה עדיין שעננים. אמנם הם מאוד לחוצים, אבל הם מחכים לתוצאות של הרופא. הרופא שהלך את הפדיקה למעבדה, אמר שבעוד כמה ימים נקבל תשובה, נכון? או שיש לך כאבים חזקים בחזה, ואתה לא יודע מה זה. אולי זה באמת כאב לך, אתה עומד לקבל את כיף לב מחר. זה לא, אתה לא יודע, אתה בין חיים למוות עכשיו. אז מה עושים אנשים? יש כאלה מחכים עד שכבר הגזרה נגזרה. מה הפירוש? באים לרופא אחרי שבוע, הרופא קורא להם, הרופא מגיע, מה אומר? אומר, תשמע, .הגידול היה סרטני ואנחנו צריכים לטפל בך .וקימו וניתוחים, ומי עדיין תחיה .וזה התאות הגדולה של האנשים .צריכים לדעת, עכשיו אני אגיד לכם .סוד מאוד מאוד קריטי ברגל שעוד לא נגזרה הגזרה באופן סופי ורשמי .זה רק בגדר חשד בינתיים, אם אתה חולה .אם באמת יש לך סרטן, לא עלינו או אם באמת יש לך קורונה מסוכנת .שאתה יכול למות ממנה מי הוא היחיד בעולם שכרגע יודע מזה? רק הקב' ברוך הוא. לא ההורים, לא האישה, לא הילדים, לא השכנים, לא חבר. אף אחד לא יודע. אתה בעצמך לא יודע מזה. אתה בעצמך 50-50 עכשיו. כיוון שהיחיד שיודע מזה זה הקב' ברוך הוא, הוא כבר נתן לך את המחלה. זה כבר בגוף. אבל הוא היחיד שיודע מזה, אם עכשיו אתה תעשה פעולה קיצוני דרסטית כגון, תיתן סכום עצום לצדקה, לישיבה קדושה, או לחלק ליהודים דיסקים שיחזרו בתשובה, או תפילות ותחנונים, או לתת כסף לעברכים שילמדו חודש לרפואתך מהבוקר עד הלילה, משהו בסגנון, והקב' ברחוב רואה שעשית כזו פעולה גדולה, שבאת ועשית כזו פעולה וכתוב צדקת מציל ממוות, הקב' ברחוב בשקט, בלי שאף אחד ידע, מוציא חזרת המחלה שהוא שם ואף אחד בכלל לא יודע שהיה לך את זה רק הוא אתה תדע מזה כשתגיע לעולם הבא זה מה שהזוהר אומר נותנים לו לאדם רשות לראות את מה שלא הייתה לעין שלו רשות לראות בחייו. בעולם הבא כל אתה רואה, למה פספסת את המטרוס, למה פספסת את השידוך, למה קרה לך ככה, למה איבדת את היד, למה עשו לך ככה, למה נכנס אותך למאסר בזמן שהיית חף מפשע. הרי יש לך מיליון קושיות. הכל התברר. פה בכוונה לא אומרים לך, כי זה יבטל את הבחירה. אבל בעולם הבא, כל יסבירו לך. דין וחשבון על כל דבר ודבר יסבירו לך מאלף על תף. אז אותו דבר פה, במקרה הזה עכשיו. כיוון שאף אחד עוד לא יודע מזה, שהקדוש ברוך הוא נתן את זה, כתוב, כל המחלה אשר שמתי במצרים, לא אשים עליך, כי אני השם רופאיך. זאת אומרת, מי נותן את המחלות? לא שם. מי מוציא אותן? הקב' ברוך הוא, אני אשם רופך. כל הרופאים, רבדת החולים, האמבולנסים, הוויטמינים, זה הכל אחיזת עיניים. זה הכל, איך אומרים, השתדלות טבעית. אני אסביר לכם כמו מה זה נראה, כמו מה זה, תבינו, במשל יפה. אתם מכירים את הלוח מתגים שבדירות של החשמל. יש מתג ראשי של שלושה כאלה, של כל הבית. אתה מוריד אותו, כל הבית הלך. הוא בדרך כלל מופיע במקום מבודד, הוא לא בין הלחצנים הקטנים. ויש את כל הלחצנים, חדר כביסה, חדר זה, חדר מכונות, כל אחד יש לו את הלחצן שלו. אז הלחצן הגדול זה הקדוש ברוך הוא. כל הלחצנים הקטנים, כל אחד זה משהו, אחד זה רופא, השני זה נהג האמבולנס, השלישי זה מכשירים בבית חולים, הרביעי זה ויטמינים, החמישי זה כן? כל מיני אימונים במכון כושר. כל אדם ואדם, כל אדם שיכול להציל חיים בעולם הזה, כל אחד הוא פיון קטן במערכת. אבל זה לא יעזור שום דבר אם המתגים כולם יהיו למעלה והמתג הראשי, שזה הקב' הוא ירד למטה. לא יעזור לך הרופא הכי טוב בעולם, והמכונות הכי טובים, ובית חולים הכי טוב, והביאו אותך תוך שלוש דקות לבית חולים באליקופ. שום דבר לא יעזור. למה? כי ההחלטה הסופית היא נגד. לעומת זאת, אם ההחלטה הראשית היא בעד, ולפה, למעלה, למטה, למטה, פה אפשר לסדר. יהיה שם מה לדבר. אז אנחנו יכולים לשנות את זה. אבל צריכים לדעת דבר אחד. הקדוש ברוך הוא מתנהל בעולם בדרך טבעית. הוא מכניס את כל מעשיו בגדר הטבע, למשל. הקדוש ברוך הוא אמר למושה רבנו, שהוא הולך להוציא אותנו ממצרים, והוא יפתח לנו את ים סוף, ונעבור בים, ונקבל את התורה, וניכנס לארץ הקודש, ונבנה שם את בית הבחירה, במקום אשר יראה לך השם. זאת אומרת, כבר יש רשימה של דברים שעתידים לקרות. מצד שני, כשכבר הקב' בחור החליט שאנחנו יוצאים בחיפזון ממצרים, הוא פתח לנו את הים. מה כתוב שם? שהוא הביא רוח חזקה מאוד, רוח קדים. בשביל מה רוח? פתח בלי רוח. מה אתה עכשיו מביא רוחות? כאילו יש איזה אור איקנד והוא פתח את הים, עשה איזו שערה. שירי טבעי. שירי טבעי. ככה הרמבן אומר, ככה כל המפרשים אומרים. הקדוש ברוך הוא מחפש הכל בדרך הטבע, דרך רופא, דרך ניתוח, דרך איזו תרופת פלא, מנתח גדול, כל מיני, להכניס את הכל בגדר הטבע, שלא ייראה נס גלוי. עכשיו, למה לא? אמנם היו ניסים גלויים, ראינו לאברהם ניסים גלויים, ‫ליצחק, ליעקב, ליוסף. ‫היינו ניסים גלויים בתורה. ‫משה רבנו היה לו ניסים גלויים. ‫מכה בסלע, יוצא מים. ‫יש ניסים גלויים, אבל למי? ‫לאחד שהסתן לא יכול לקטרג עליו. ‫לא אחד שמעלה בעבירות כמונו ‫מהבוקר עד הלילה, ‫אלא רק עבירות ושטויות ‫ובלבולי מוח וחוסר אמונה ‫וסכדת ומזבוז זמן על העבל. ‫אבלים. מי שהסתן יש לו רשימה מכאן ועד סוף העולם, איך הוא יכול לקטרג עליו, הוא לא יכול לעשות לו נס גלוי. נס גלוי אפשר לעשות למישהו שאין לסתן שום אובג'קשן, שום התנגדות. הוא לא יכול להגיד, ומכילה, אני לא מסכים, אין פה צדק. מי זה הבן אדם הזה שתפתח לו את הים? מי זה רבי פנחס בן יאיר שתעשה לו נס, תפתח מה זה פה, מה הולך פה? ברגע שהאדם נקי והוא צדיק וכו', כמו שהיה בבסלי, למשל, בדורנו, היה עושה ניסים, אנשים מעידים. ראו נסיעים, הוא התשכב בלילה אחת במימונה, שלוש מאות איש ובקבוק של ערק, עטף אותו במגבת, היו שם עדים, אמרו, היה בקבוק אשתו שחלקנו את הערק, שאל אותה, איפה הבקבוק היערק? אמרה, אין, זה רק זה יש. מה, איך לא התכונה? לוקח את המגבת, עטף אותה, אמר להם, אל תסתכלו על הבקבוק, שאני מוזיק. כל הלילה אומרים מזג להם, קבלה מעשית, נמצאי נסיעים. אבל זה דברים שיעשו לאדם בדור, לשניים בדור, לא לכל אדם יהיה כזה דבר. לא לכל אדם. לכן לסמוך על הנס זה טיפשות. מה אתה סומך על הנס? וגם אם השם יעשה לך נס, יוריד לך המון זכויות כנגד. הנס הוא לא בחינם. כתוב שמי שסומך על הנס ועושים לו נס, מנקים לו מזכויותיו, הנס הזה עולה הון. למה הדבר דומה? אדם שיש לו פוינטס. פוינס בקרטיס אשראי, פה אני לא יודע בארץ אם... לא, לא, לא. באמריקה יש את זה. כל פעם שאתה קונה בקרטיס אשראי, אתה מקבל נקודות. אז כשאתה בא עכשיו ואתה רוצה למשל לקבל קרטיסים חינם, על קרטיס אחד הם מורידים לך איזה 20 אלף נקודות. מהנקודות. זאת אומרת, אתה לא קבל חינם. אין כזה דבר נס חינם. מורידים לך נקודות. לכן כתוב, שלוחי מצווה אינם מזוקים. אינם מזוקים. בהליכתם ובחזרתם. לא רק בזמן שהם בדרך לעשות את המצווה יש עליהם שמירה, גם כשהם בדרך חזרה יש עליהם שמירה. וכמה פעמים ראינו שאדם הלך למקום של מצווה ונהיה לו נזק, או שנפצע, או ששברו לו את האוטו, ששדדו אותו. אומרת הגמרה, ומה הדברים אמורים? במקום שלא שכיחה הזקה. מקום שהנזק לא שכיח. אם אתה נכנס לעזה, ודאי שעכשיו במקום הזה יש סכנה כל שנייה שאתה שם. רק כי גלו שאתה יהודי, ישחטו אותך שם. מה השאלה? הוא יחטפו אותך בעבור כופר. לכן, מי שנכנס לעזה ויצא מעזה בנאס, מנהקים לו ים של זכויות. ומי שנכנס לעזה ושמח על הנאס בגלל שהוא עכשיו הולך להציל איזה חייל שבוי, אז הוא דתי, חייל דתי, חייל קומנדו. אומרים לו, אמא שלו אומרת, אל תלך לעזה. הוא אומר, מה זה? אני הולך להציל חיים של חייל. הקב' ישמור עליי. שלוחי מצווה אינם מזרוקים, אני הולך להציל חיים, זה מצווה. טעות בידו. הגמרא אמרה, זה במקום שאין נזק שכיח. עכשיו פה בשכונות של תל אביב השקטה, אין פה עכשיו צודים ברחובות, יריעות, מחבלים וחוטפים אנשים, נכון? אז הלכת פה לעסוק מצווה גדולה, לא תינזק. לא צריכים נס בשביל להציל אותך, אבל נכנסת לארלם בשתיים בלילה עם תיק מאור וחליפה ועניבה, ומסתכלים שם הכל הבראדרס עליך, נס שבכלל נשארת בחיים, מזל שרק לקחו לך את התיק, או ששודדו לך את האוטו. אז הוא אומר, זה לא פר, אני הייתי בדרך למצווה, עברתי משם. היית בדרך למצווה, אז כתוב, שלוחי מצווה אינן נסוקים, איפה? במקום שלא שכיח נזק. לכן, במקום שיש מגפה, אל תסמוך על הנס, ינקו לך מהמצוות. במקום שיש שודים ומלחמה וחטיפות, ינקו לך מה... ינקו לך מהזכויות שיש לך. אז נחזור רגע לעניין. אז באמת, הזוהר אומר, שבעולם הבא, הכל פתאום יתברר. מה זה הכל יתברר? כל הקושיות שיש לך לקב". אחת לאחת, הקב". יפשט לך. ומה תגיד? מה כולם עונים בדין? יפה גזרתנו, יפה דנתנו, לך השם הצדקה, ולנו בושט החנין. זה כולם יגידו ביום הדין. ביום הדין. דיברתי על המתגים של החשמל, מה קרה? קפץ פה? אה, מזגן, הפסיק לעבוד, לא? עובד? כנראה פתאום. בכל אופן, אז... עוד יותר יחמיר את המצב. עוד עדים יבואו מהים. בכל אופן, לך השם הצדקה, ולנו בושת הפנים, כן? בכל אופן, אז צריכים לדעת, רבותיי, מה שקורה לך בחיי היום-יום, זה לא רעייה שזה על היום. לפעמים זה על דברים שעשית לפני 10, 15, 20 שנה. מה שכן, גם שזה קורה לך היום, קיבלת סתירה להתעורר. עכשיו, מי שכבר אומרים לו, עוד שבוע תקבל תשובה במעבדה, אם תחכה אחרי שהתשובה תבוא, כבר תצטרך נס גלוי. כי כבר אמרו לך שיש לך חס ושלום את המחלה. מה עכשיו, ה' יוצא לך את המחלה? צריך נס גלוי. לפני שנודע הדבר, לפני שהגיעו התוצאות, בצדקה אחת גדולה, כמו שקיבלת על עצמך שמירת שבת, או כל פעולה שהיא דרסטית. שיעבור את הניתוח מספיק. יעבור את הניתוח בכל עמות. זה מה שאני אומר, הניתוח, חתמו, ימין הוא כבר עבר אותו, זהו, זה הנס. לא, הניתוח זה כבר השלב שאחרי שגילו לו שהוא חולה. פה כבר צריך נס. הניתוח זה נס, ברוב הניתוחים, הם לא מצליחים, רוב הניתוחים של חולי סרטן, רק 15% מחולי הסרטן ניצלים, 85% מתים. ברוך השם, אני אחד מנהל השמיצות. אתה אחד מנהל השמיצות, ברוך השם. אבל הנקודה היא, עוד פעם, מה אני מסביר לכם, יש לכל דבר סטטיסטיקות היום, העולם מסודר היום. חברות ביטוח, היא עוד עוד מראש ביום שאתה חותם אצלן, כמה הם ירוויחו עליך וכמה הם יסידו עליך. אין להם כן איזה הוריקן רציני או דברים שאי אפשר לקחת בחשבון כגון קורונה, למשל. מי חלם על זה? אז זה יכול לגרום לסחרור של כל העולם. בעולם כמנהגון נוהג, ילד בן 18 קיבל רישיון, קנה אוטו, הביטוח שלו יעולה פי 3, פי 4. למה? כי הילדים בני 18 עושים פי 4 יותר תאונות מאנשים בני 30. כי הם כלי דעת. כי כמה שאדם יותר מתבגר, נהיה לו יותר ניסיון חיים. והוא רואה יותר פרגדיות. והוא רואה יותר צרות, והוא יותר זהיר. וכמה שהוא צעיר, הוא יותר פזיז. הפזיזים, אין להם הרבה שכל. אני רואה הרבה ילדים, אני מציל אותם כל הזמן מאימורים. הם חושבים, אני אלך אעשה איזה מכה, ואני אסתדר בחיים. הם לא יודעים שבקזינו, אולי עשרה אחוז עושים מכה, ו-90 אחוז נמחקים. אז אני אומר לה, תשמע, הסיכוי שלך עכשיו לעשות מכה, מה הוא? 1 ל-10. יש 90 אחוז סיכוי שתימחק, ויתחילו לבוא אליך שוק אפור, ותחייב כספים, ונגמר לך החיים. ותתחתן, ומי יודע איפה תהיה, ותצטרך להיות נבנת. איך אתה מוכן לקנת כזה סיכוי? סיכון? עד כאן מה שאמרתי, יש שאלות או לא? מה אתם אומרים? יש שאלות? שאלות? אתה אומר כל הרעש שהם צריכים להתפלל לפני העמדים, עכשיו. בדוק. אז עכשיו יש לנו עוד חודש אלול, בחודש הזה יקב שבחור נותן לנו, כי בחודש הזה יחפר, ביום הזה יחפר עליכם, אבל החודש אלול כתוב שזה זמן הרחמים והסליחות, ואם נחכה עד אחרי ראש השנה, הגזרות כבר ייגזרו. החוכמה היא לפני. למשל, מי שלא שומר שבת, נשארה עוד שבת אחת לשנה. זה שבת אחרונה, שבת הקרובה. מי שלא שמר עד היום שבת, יקבל על עצמו לשמור את השבת הזאת, אז הכל הולך אחר החיתום. איך נגמרה השנה, חזר בתשובה לעניין שבת. אבל הוא חילל 51 שבתות. אבל האחרונה הוא שמר, הוא נכנס לדין כשומר שבת. שומעים מה הנקודה? ברגע שבן אדם עשה פעולה דרסטית, והוא נכנס לדין עכשיו כשומר שבת, כבר כל הדין שלו בשמיים השתנה. כל הדין. למה? בגלל שהשטן בא לקטרג, ואחר כך הוא אומר, טוב, תראה, זה כל נכון עד לפני שבוע. אבל תראה, שבת אחרונה הוא לא נסע באוטו, הוא בא לבית הכנסת, עשה כל מיני דברים. הוא מראה עכשיו, ברוך השם, שיפור. אז זה מצוין, להיכנס לדין עם סליחה וחפרה, לכן יש את הסליחות, חודש אלעול. עכשיו אשכנזים גם כן מפקידים סליחות. אשכנזים הם קצת פחות סליחות הם עושים מהספרדים. הספרדים מתחילים עם ראש חודש אלעול. למה עם ראש חודש אלעול? כי כתוב ברמי ראש חודש אלעול, שמשה עלה לאר שיניים, זה כבר היה פעם השלישית, 40-40-40, זה היה 40 יום האחרונים, וב40 יום האלה משה התפלל על חטא העגל, והקראש בחורה אמר לו ביום כיפור, סלחתי כי דבריך. וביום הזה זה יהיה יום של סליחה וחפרה וכולי. עכשיו דבר אחרון ונסיים. כתוב שלושה ספרים נפתחים בראש או שנה. ספרי חיים ומתים נפתחים ובינוניים. שלושה ספרים. ספר ראשון, כתוב, יום הדין, ראש הושנה, צדיקים נחתמים מיד לאלתר לחיים. לאלתר זה מיד. רשעים נחתמים מיד לאלתר למוות. בינוניים עומדים ותלויים בעשרת ימי תשובה. מה זה עשרת ימי תשובה? זה באמת שבעה ימים. יומיים ראש הושנה, יום אחד גיפור, אז יש לך שבעה ימים. ככה שהם סדר, שלך בדיוק שבע ימים. למה? מי יודע למה? מי יודע למה? כדאי שכל יום מתקן את כל השנה. דוגמה, אם ראש השנה, השנה יהיה שבת ראשון, יום שני הזה, שהוא הרצון גדליה, הוא מתקן את כל הימה שני של כל השנה. אם עשית בתשובה מלאה, פללת הכל כמו צריך, תיקנת את הימה שני. יום שלישי, את כל הימה שלישי. רביעי, חמישי, את כל זה. שבת, את כל השבתות. שבת שבין הסרט, בעשרת אמת תשובה, ונכנסת לכיפור, יום שלישי, זאת אומרת, יש לך בדיוק שבעה ימים שכל יום לתקן את כל התחיל לעבוד. שכל יום... אז זה העניין. אומנם זו שנה חדשה, אבל זה עדיין מתייחס על השנה האחרונה. הסרט... גם השבוע זה מתקן, אבל גם הסרט ימי תשובה מתקנים ומפריע. למה? כי אם בראש השנה, דוגמה, האדם נחדם להיות עומד ותלוי. עוד לא יודעים, אולי ימות, אולי לא. אבל עכשיו יש לו עוד יומיים הזדמנות להפוך את הקערה על פיה. עד יום כיפור. עכשיו, אני שואל, הרי ברור שלא מדובר כאן על חיים בעולם הזה, כן? ברור לכם, נכון? כי אתה רואה שהרבה רשעים, עבר גורל ראש השנה, ועוד אחד, ועוד אחד, ואף אחד לא נחתם מיד למוות. כולם חוגגים בחוף הים, בכנרת. ה-Business is usual, כן? והרבה צדיקים לא נחתמים לחיים, חלק מהם נפטרים מיד. בעשרת אמת תשובה, קרה כבר כאלה דברים. אז וודאי שלא מדובר על חיים בעולם הזה, אז על איזה חיים מדובר? כל מקום שמדובר בתורה על חיים ומוות, מדובר על הנשמה, לא על הגוף. הגוף תמיד מת. מהיום שהתינוק נולד, הוא כבר מת. מה חי בו? הנשמה שלו. הנשמה, נשימת חיים. והיפח והפב, נשמת חיים. זאת אומרת, לפני שנכנסה נשמת חיים, הגוף היה מת. הפר מן האדמה, זה מת, זה דומנית. האדם עצמו הוא תמיד מת. מי שחי זה הנשמה, לא הגוף עצמו. אז איך, זה כמו הבלון, הבלון הוא חי או מת, מת. עכשיו אם אני אכניס בו אוויר, הוא יתחיל לזוז. האוויר שלי מחיה אותו. התחיל להעוף לשמיים, היה עוף עד אמריקה. הבנתם? אז מה הנקודה? הנקודה היא שהחייות של האדם, שאתה מדבר וזז וזוכר ומדבר, הכל זה זה נשמה. איך שהנשמה נשלפת מהגוף בתוך שלוש שניות. אתה לא זוכר כלום, אתה לא יכול לדבר, אתה לא יכול לשמוע, אתה לא רואה, אתה לא נושם, הלב יפסיק, הכל יפסיק. אבל הכל פה! כל המכונה פה! אבל אי אפשר להזיז אותה, כי הנשמה יצאה. הבנתם? אבל הנשמה שיצאה, היא יצאה עם כל האינפורמציה. עם כל הזיכרונות, וכל התמונות שלך מהחיים, וכל מה שלמדת, הכל נשאר בנשמה. אבל בגוף אין כלום. איינשטיין, שנשא מת, פתחו לו את המוח. הם רצו לראות, מה ההבדל בין המוח שלו לאנשים רגילים? כזה אדם חכם, מדען כזה גדול, הציא את האטום וזה בואו נראה מה היה שם, מה היה שם? ראיתם פעם מוח של פרה פה באטליסט? כמה זו? לתשע תשעים ותשע? לקילו? תשים את המוח שלו ליד הפרה ותשים חמש עשרה שקל לקילו אנשים הולכו לקחו את זה במקום המוח של הפרה אין שום הבדל בין המוח שלו לאנשים לבין המוח שלו לחיות אין הבדל. מה באמת אתה חשבת שהמוח הזה בגודל של תפוח עם כל הנימים והמים שבפנים וכל הגוש בשר והג'ילה שיש בפנים זה באמת החוכמה של האדם? איפה? בתוך הבשר? בתוך החוטים? איפה באמת החוכמה? החוכמה היא הכל בנשמה. העובדה היא שהנשמה לקחה את החוכמה איתה גם בלי המוח. אז איך אנשים יכולים להלוויש את הנשמה בתוך המוח? הרי אם נקרא חוט אחד בתוך המוח כמו שקרה לאריק שרון, שטף דם במוח. נים אחד נחסם, הופ, מתנפח, בום, מתפוצץ. מתפוצץ, שטף דם במוח. בן אדם נכנס לקומה או שמת, או שניה משותק. אבל הנשמה לא קרה לו כלום, זה בדיוק אותה נשמה. אז אם עכשיו ידברו עם הבן אדם, הוא ככה שוכב, הוא לא שומע ולא מדבר, והוא לא יכול להזיז את הידיים. אבל הנשמה היא אותה נשמה בדיוק, שום דבר לא השתנה בה. אותה חוכמה, אותו הכל. רק עכשיו נוצר נתק בין הנשמה לגוף. למה? כי ה' מלביש את הכל בטבע. הבנתם? מלביש את הכל בטבע. גם הלב. אם הלב יפסיק לעבוד, אדם מת. הקב' צריך שהלב יעבוד בשביל שאדם יחיה, הרי שהנשמה יצאת מהגוף, אין לה לב. היא ממשיכה לחיות, היא רואה, שומעת, הכל היא רואה כרגיל. אנשים שמתו מוות קליני, היה אחד, אבי חג'אני, עבריין מפרדסקץ, 43 דקות היה מת, גמור, בלי דופק, בלי חמצן, בלי כלום. והגוף שלו נהיה קר כבר, הכניסו לו המקרר כבר, כניסו אותו בשדים, במקרר. חזר לחיים אחרי 43 דקות, דקרו אותו, סכין כזאת בלב. היה באיזו תנופייה בפרדסקט, חיכוי לו בחדר מדרגות, איך שהוא נכנס, בום, תקו לו סכין. צעק, אבא! אבא שלו שמע, פתח את המדרגות, ראה אותו ככה עם הסכין, נעשו בלינסון. ושם, הכריזו עליו כמת, אין לו דופק, אין לו כלום, כריסו אותו. כעבור 43 דקות הוא התעורר במקרר, חדר מקררים, ובעקבות המקרה שלו, שלחו קלטת וידאו לכל הבתי חולים בעולם, במקרה הזה שאסור למהר להכניס גופות למקרר. צריכים לחכות לפחות כמה שעות, כי האדם חוזר לחיים. דרך אגב, בהודו מישהו התעורר למוחרת בלוויה שלו. אין שנה בעולם שהקדוש ברוך הוא לא מביא מקרה כזה, שבזמן לוויה של איזה גוי, הוא מתעורר פתאום. עכשיו אצל הגועיל זה לא כמו אצלנו ממארים לקבור לפעמים הם מחכים שלושה ענים גם עד הקבורה שמים אותו במקרר, באים לקבור אותו פתאום מתעורר זה לא, עכשיו תבינו איך ייתכן שהוא מתעורר הוא יום שלם בלי דופק יום שלם בלי חמצן במוח כלום, לא עובד שום דבר לפי עולם הרפואה שש דקות אין דם במוח, אין חמצן, אתה נהיה צמח שש דקות, זהו, זה המקסימום שלא תהיה פגוע מוע. והנה הלכה אבי חג'אני 43 דקות, חזר לחיים רגילים, חזר בתשובה וכולי, עשה קלטת. וגם הגויים האלה, שאני יש לי סרט חיים אחר, אמר לי, הגויים שם מתו הרבה יותר משש דקות. מיליונים. וחזרו לחיים רגילים, זוכרים את כל מה שהיה בזמן שהם היו מתים. או אבי חנג'אני יכול לתאר את כל הדרך מהבית שלו לבלינסון, איפה אבא שלו נסע למדרכה ואיפה הוא עבר באדום, ואיזה רופא קרא לו את החולצה, ואיזה רופא בדרך הביתה הסתובב, חזר חזרה לבית חולים. את הכל הוא סיפר. בזמן שהגוף היה לגמרי מת. מה רואים? שחיים ומוות זה רק נשמה. גוף תמיד מת. למה הדבר דומה? בטריה. בטריה היא מחוברת עם החוט, נכון? חבל התבור. התינוק מחובר למקור חיים, שזה האמא. איכשהו מתנתק, מנתקים, נכון? ברגע שהוא מנתקים, הוא מתחיל למות. נכון? מה זה התינוק? איכשהו יצא לאוויר העולם, יש לו בטריה. 30 שנה, 50 שנה, 80 שנה. כל אדם והבטריה שלו. שהבטריה, המחשב לפעמים מראה 6 שעות טענת אותה 100% בסוף זה רק 3 שעות כי הפעלת האור הכי גבוה ועשית כל מיני וראית וידאו ולחצת 5000 פעמים בזמן הזה זה ירד ל-3 שעות לפעמים הפוך, זה מראה 6 שעות, בסוף זה נהיה 8 שעות כי לא נגעת בו, לא עשית שונה, הורדת את הווליום של האור הכל ככה זה גם האדם שביום שהוא נולד יש לו אורך חיים לכך וכך זמן אבל אם הוא עושה הרבה עבירות שמקצרות חיים אז הוא ימות לפני הזמן עשר עשרים שנה לפני כמו שכתוב מחלל שבת מות יומת מות בעולם הזה יומת בעולם הבא מה זה מות בעולם הזה בעולם הזה כולם מתים הכוונה יותר מוקדם במקום שמונים גיל שבעים ימות הוא רק לא רואה את הקשר אז פתאום קרה לו איזה תקף, מת. הוא לא רואה את הקשר. והתורה אומרת, הרמב״ם מסביר, מות בעולם הזה יעומת לחיי העולם הבא. כן? אז יש הרבה עבירות כאלה בתורה שכתוב עליהן מות יעומת, וזה מקצר את החיים של האדם. ויש דברים שמעריכים את חיי האדם. סגולה לעריכות ימים, הגמרה מביאה רשימה. דברים שמעריכים את חיי האדם. למשל, אם אתה איש ציבור, שעובד נאמנה, לא נוכל, לא רמאי, לא מנצל אנשים, לא מוצאים מהם כספים במרמה, לא כאלה אנשי ציבור. אני מדבר איש ציבור שבאמת עושה צדקה וחסד, עוזר לחולים, מאחזיר יהודים בתשובה, מטפל בבית כנסת גדול, מנקה, מסדר, מגיש אוכל, רב שעוזר לקהילה. רב שהוא ראש ישיבה מסוים. כמה שיותר אנשים תלויים בך בחיי היומיום, ככה אתה מקבל יותר פוליסת ביטוח. כי אפילו לך מגיע למות, יהיו 500 אישי פגעו מזה. ונגיד ש-20 מהם לא מגיע להם כרגע להיפגע, בזכותם אתה חי. ככה כותב הרב וולדה. תדאג שכמה שיותר אנשים יהיו תלויים בך. אז מה הביטוח חיים הכי טוב? תחזיק אברכים בישיבה. 500 דולר בחודש אברך. גם אם אתה עשיר, תן, תן, אל תפחד. תן כמה אלפי דולר עם כל חודש, יהיו לך עשרה אברכים, לומדים תורה כל החודש, חוץ מזה שאתה מרוויח מיליארדים של מצוות כל חודש, והעולם הבא שלך יהיה סופר. עצם זה שעכשיו עשרה משפחות תלויים בך, ילדים, אישה וכולי, אז להקדוש ברוך הוא, יש לו, יותר מוטיבציה לשמור אותך בחיים. לעומת זאת, אם אתה אדם אנוכי, שלא אכפת לו מאף אחד, אדם אנוכי, רק מעצמו, לא נותן לאף אחד, לא עוזר לאף אחד, אפילו לילדים שלו הוא לא עוזר. יש כאלה. לילדים שלהם הם לא עוזרים. יש להם הון של כסף, הם מביאים את הילדים שלהם למציאות שהם כבר מתחילים להתפלל מתי האבא הזה ימות. למה? הוא כבר חי וחי וחי והם מתמודדים עם קשיי החיים ואין להם כספים ויש להם חובות ואבא שלהם מיליארדר והוא קמצן, לא נותן להם כלום. היום כבר הורגים אותו, כן. יש גם כאלה שיהרגו אותו גם, צודק. אני פעם הייתי עד שבת של איזה בחור, לא בת, אשתו של איזה בחור אמרה בלי בושה מתי כבר אבא שלך יניח לנו ויעלה לעולם הבא? ככה לידי. זאת אומרת, הוא לא מתבייש, יש לו כל כך הרבה כסף, הוא רואה איך אנחנו סובלים, הוא לא עוזר. אז זה, אנשים כאלה, מה תועלת בזה שהם עוגרים כסף? אני ראיתי מעשה השבוע על קמצנות של איזה אישה, קיבלתי אלף. קיבלנו שנינו אלם, אנחנו עמורים שלושה ימים, לא האמנו שיכול להיות כזה דבר. משהו שלא נתפס בסכם. תארו לכם עכשיו, שאני, סתם, רק לצורך ההשוואה, אני בכוונה משנה את הפרטים. תארו לכם עכשיו שאני יש לי את הכוס מים הזה, ואחד מכם הפיל לי את זה, בטעות. הייתה לי הבנה, הפיל לי את זה מה היה. ובעוד שנה אנחנו נפגשים שוב, ואני אומר, רבי אמן, מה המנובל הזה עושה פה? אז אומרים לי, מי? זה, זה, הוא שם. מה הוא עושה? מה הוא עשה? מי הוא? מה הוא עשה לך? הלפיל לי את המים לפני שנה, לא מתבייש. מה הוא עושה פה, הנבל הזה? הנוכל הזה? תגידו לו, אתה משוגע, על מה אתה מדבר? הוא שפך לי את המים, את יודעת איזה עוגמת נפש הוא עשה לי? מה הייתם אומרים על אדם כזה? אה? טורף, נכון? עכשיו, מה קוראים לאדם הזה היה טנק של מאה טון של מים? מאה טון. אה? ועכשיו הוא כועס על הקוסמים שנשפחה. מה היינו אומרים עליו? בכלל משוגע. בכלל משוגע, נכון? סכנה לכדור הארץ. מה אם עכשיו אני אגיד לכם שאדם שיש לו כלי כנות עשרות מיליונים, מישהו איבד לו דבר שהערך שלו פחות משקל לפני שנה. פחות משקל. אין לו ערך, גם לא שקל. אין לו ערך, הפוך. אם תתכנן לבן אדם לקחת את זה, הוא לא ימצא. אין לו מה לעשות בזה. אבן ברחוב כבר יש לאתר ערך. מה אם אני אגיד לכם שכעבור שנה, בן אדם הזה יצא בהתקפה עליו, מישהו הזה רוצה לרצוח אותו? קורא לו בשמות, אגמת נפש, כדאי מאוד שיחזיר את זה לפני ראש השנה. מה הייתם אומרים על אדם כזה? והעולם הזה שום סנטימנטלי והעולם הזה מלא בכאלה אנשים. אתם לא מאמינים. אני יודע שאתם צוחקים, גם אנחנו בהתחלה צחקנו. כי חשבנו בהתחלה זה בדיחה. אחר כך התברר שזו ממש לא בדיחה. אז אני מראה לכם עכשיו דוגמה מה שאומרים חזל דרך אגב. אדם לפעמים יש לו כלום. כלום. רק אצרכיו לחיי היום יום. אין לו חיצכונות, אין לו בתים, אין לו נכסים. חי את הרגע. ויש אדם, יש לו בלי סוף נכסים וחסכונות ומה לא, אבל הוא קמצן. מי סובל יותר מבחינה כלכלית? המיליארדר שעורק את עצמו על כל שקל, או ההוא, הברך כולל שחי מעכשיו ועכשיו, ואיך אומרים? עוד יום שרדנו. עוד יום שרדנו. מי יש לו יותר של בת הנפש? הבנתם? זה שיהיה לך כסף, זה לא ערובה שיהיה לך שלווה. זה שיהיה לך כסף, זה לא ערובה שיהיה לך מנוחת הנפש. שיהיה לך פחות דאגות. להפך, חזר כבר אמרו, הרבה נכסים, הרבה דאגות. או שרשמו לבעליו לרעטו. אז רק לסיום, רבותיי, ואם יש לכם שאלות, אשמח לענות. זה שאתה לא מבין עכשיו כלום, ככה זה אמור להיות. בעולם הבא, אדם כתוב, כי לא איראני, האדם בחי, לחיים אינם רואים, אבל במותם כולם רואים. שנאמר, לפניו יחרעו כל יורדי אפר. כל מי שיורד לאפר, הוא רואה את הקרש בחור, הוא רואה את אור השכינה, מתוך להט, שהנשמה שלו רוצה לחזור למקום שממנו היא באה, מתוך להט, הנשמה נשלפת וככה האדם מת. כן? מלאך המוות כמובן שרף אותה וכולי והנשמה רואה את האור במנהרה ומכאן מעלה מתחיל המשפט. אבל הדבר הגדול ביותר הוא שאלף, אתה רואה כל כסף שנתת לצדקה מהיצא ממנו. היום אין אדם שיודע כמעט על שום דבר מהצדקות שלו מה באמת יצא ממנו. אלא אם כן זה חבר אישי שלך. נגיד אדם שלא היה לו כליה והוא עמד למות והלכת קנית לו כליה ומאה אלף דולר ושמו לו והוא ניצל אז עכשיו אתה רואה יום יום מה יצא מהחסד שלך אתה רואה עכשיו שהוא הולך לבית כנסת מתפלל זה בזכותך לומד תורה בזכותך נתחתן בזכותך הביא ילדים לעולם בזכותך כל הדברים הטובים שיצאו ממנו הכל בזכותך למה קנית לו כליה ובזכות זה הוא לא מת זה רואים בעיניים באת לבית כנסת, אין להם ספר תורה. הלכת, קנית להם ספר תורה ב-25,000 דולר. עכשיו, אתה יומיום בבית כנסת, אתה רואה מה היית שם הצדקה שלך. יש מצבים שאתה יכול לראות. אבל יש הרבה מצבים שאתה לא יכול לראות. למשל, תרמת לזה אגודה. ראית איזה אגודה עושים כספים. מאיפה אתה יודע מה הם עושו בקצב? מאיפה אתה יודע כמה נוכלים עובדים שם? מאיפה אתה יודע זה ששכנע אותך לתרום לאגודה כמה עמלה נותנים לו? הרי הם מקבלים עמלות. אולי נתת המיליון שקל לעמותה הזאת, בסוף קודם כל הוא לקח 300,000, כבר עמלה. אז אתה רצית לתת לעניים מיליון שקל, כבר נכנסה לעמותה עצמה נכנס 700,000. 100-700 שילמו שכר דירה, שילמו מחשבים, שילמו חשמל, שילמו מים, שילמו למזכירות, שילמו למכונת קפה, שילמו לכל המנקים. כמה נשאר מה-700? 300. ומה-300 האלה מישהו גם גנב 200. אחד האקזקטיב שם. כמה הלך להניעים? 100. כמה רצית לתת להם? מיליון. ולכן אני אומר תמיד בדרשות שלי, אף פעם אל תתרמו לא לעמותות, לא לעגודות ולא לארגונים. גם לארגונים ולעמותות הכי קשרות שיש בעולם לא משתלם לתרום. אני אומר, אני זורק פה קצת קצת אטום, לא משתלם. למה? יש להם מלא הוצאות שוטפות אתה רוצה שהכסף שלך נגיד ילך לתורה שהכסף שלך ילך להצלת חיים שהכסף שלך ילך להשתלת כליות כל מיני דברים מסוימים שהם מפרסמים והם בהנחה והם צדיקים והם ישרים והם לשם שמיים בעניין הם צריכים לשלם מכוניות הם צריכים לשלם חשמל הם צריכים לשלם פרסומות שיביאו להם כסף בעיתונים הם צריכים לשלם חצי מהכסף ירד לפח איך שהתחלנו זה בהענקה והם צדיקים נורים באמת באים ועושים לשם שמיים ובאמת הולכים ומביאים אוכל לעניים וכל מה שהם מספרים ומה אקרה אם הם לא צדיקים הרי כמה מעילות יש בלי סוף יש איזה ארגון ענק שכולם אמרו תתרמו להם אני חושב אני המשוגע היחיד שאמרתי כבר לפני 20 שנה אל תתרמו להם כלום אומרים לי מה גדול הדור אמר גדול הדור השני ממליץ ועדם יש להם כאלה המלצות אמרתי, אני חלילה, מי אני לדבר על גדולי דור? כל גדול דור כבודו במקומו מונח. אני קצת סכם, השם נתן לי, ואני יודע איך העולם הזה עובד. אגודות וארגונים לא משתלם לתרום להם. לא כדאי. אמרו לי, למה? אמרתי, גם בהנחה והם באמת טובים, ובהנחה והגדול הדור מכיר אותם שהם אנשים צדיקים, אבל, מציאות, אי אפשר להתכחש אליה, שחלק מהכסף ילך לפח. אין מה לעשות פה. למה לך? אתה רוצה לתמוך בתורה? כך אברך, תמוך בו. תן לו את הכסף בים. מה אתה צריך לעבור לך? מנהלים ונרך כל מיני כאלה. אתם יודעים, היה פעם איזה שר אוצר במדינה של מלך יהודי. וכולם כינו בו. והיה חסר בקופה הרבה כסף, וכל פעם רצו להפיל את זה על היהודי, שהוא שר האוצר. יום אחד היהודי אמר למלך, אני אדגים לך מחר לאן הולך הכסף. טוב. הגיעו, אמר תביאי את כל הכמרים, את ה... כל העובדים, כל מי שעובד. תביא את כולם מחר אליך לפגישה. הגיעו כולם. אמר היהודי, כולם להתיישב במעגל גדול. היו שם איזה מעל מאה עובדים, של המלך. תשב פה אתה, תשב אתה פה, פה ככה עשו מעגל גדול. והמלך אחז לאנשים שיושבים במעגל. אמר היהודי, תביאו לי בבקשה חתכת קרח. נכון, בגודל של איזה נגיד חצי קילו. חתכת קרח. אמר לראשון שיושב ליד המלך, תחזיק, תתחיל האוויר. נתן לשני, החזיק, נתן לשני, החזיק, חזיק, חזיק, עד שזה ייגמר את כל המאה-מתיים איש האלה, הגיעה למלך, הגיעה כזאת גוגיה קטנה, אמר היהודי למלך, כבוד העוד מלכותו, הבנת? המלך אומר, הבנתי. כולם גילחו משהו. זה גילח לעצמו ליס לאוטו, זה שילם איזה חשבון שהיה לו, זה לקח עתים מהמשרד, אהו לקח מחברות משם, זה עולה כסף, נכון? עמותות, ארגונים, יש שם מאות עובדים, מספיק שאחד, שניים גנבים שם, הכסף שלך אין לו ביטחון. לימים, עברו ימים ואנשים תרמו להם מיליונים של מיליונים לאגודה הזו. יום אחד פרסמו עכשיו בעיתון לפני כמה חודשים, שלא רק שהם לא נדנו את הכספים האלה לעניים בכלל, כמעט בכלל, כמו שהם הפתיחו, מה הם עשו? קנו בזה דירות. יש להם עשרות של דירות פה בארץ. כל דירה שמה מיליוני שקלים. זה מיליון, שתיים וחצי, ארבע. יש להם עשרות של דירות. למה לא נתתם את הכספים כמו שהפתחתם? קנינו בזה דירות. נו ומה, למה קניתם דירות? שמאכנסות של הדירות, נעזור לעניים. אלה, תספרו את הסיפורים האלה, אתם יודעים למי. מי נתן לכם רשות להחזיק את הכספים לכמה שנים עד שתוכלו לקנות דירות? דירה לא קונים מהיום למחר. צריך ותקופה לא לתת את הכסף לעניים. לחכות, לחכות, לחכות. עד שנהלך שני מיליון שקל, אתה הולך לקונה דירה. עוד פעם, תרומות, תרומות, תרומות, עוד פעם שני מיליון, הולך לקונה עוד דירה. בינתיים העניים לא מקבלים כלום. אז אני, הקטן הטיפש, צדקתי. התפרסם עלי מחקר, וראו שהם רק קונים דירות בכסף. ומה קרה? אמרתי לכם, רבותיי, לעולם אי אפשר לדעת שאתה מתעסק בארגונים גדולים, גם בצבא. אתם יודעים כמה כסף נשרף כל יום בצבא? כמה אוכל נזרק בצבא, אתם יודעים? אין בכלל הבנה כמה כסף הצבא שורף, אם זה נשק ותחמושת ומדין וסמיכות ואוכל ושניצלים ומה שאתה רוצה. תחבר את זה לכל הבסיסים, זה מיליונים של דולרים הולכים לפח כל שבוע. אין מה לעשות. ארגונים גדולים ומסורבים זה ככה. גם כן עסקים גדולים, רשתות. פתאום אתה שומע, הרשת קורסת. איך? מפוצצות בקליינטים. ניהול קושל. פעם אחד אמר לי, אתה רואה את המפיות פה בחנות פיצה? יש לו פיצריה. אומר לי, אתה יודע כמה עולה לי ניירות המפיות האלה בחודש? אלפי דולרים. המפיות האלה, אנשים מהרחוב נכנסים ומוקחים ככה מפיות. אחד קנה פיצה, כמה הוא על הפיצה? שלושה דולר? הוא לקח ככה מפיות. בתוך החמישה-שישה קליינטים גמרו לי חבילה מפיות, וקשים וכוסות. הוא אומר לי, אתה יודע כמה אלפים הולך לי על הדבר הזה בחודש? זו הנקודה, ההבדל בין ביזנס רווחי ללא זה בדברים הקטנים. גם החיים של צדיק או ראשה זה בדברים הקטנים. זה כתוב מפורש בתורה, כל דבר כתוב בתורה. והפוך בא, והפוך בא, וכולה בא. הרמחן הקדוש וגם חכם בן ציון אבא שאול אומרים שאדם צדיק זה אדם שמעיין על כל פרט בחיים. כל פרט בחיים. כל דבר, מצאת חניה, לא מצאת, קיבלת רפורט, באו, לא באו, קבעו איתך, איחרו. כל דבר ודבר אתה מנתח את החיים שלך. יש הרבה, לא שמים לב לפרטים. רואים עכשיו הקרשבח הוא הנחית קורונה על כל העולם. עדיין חיים בתמטום טבע, תראה מה קרה בטבע. לא מבינים, יש זעם על כל העולם. לא מבינים דבר מתוך דבר. לא מבינים. אני אתן לכם דוגמה מהתורה ובזה נסיים. כתוב בתורה שמשה בא להזיר את פרו אחרי כמה מקות שהם כבר קיבלו, משה אמר לו שהחיות עומדות להיפגע. ירד ברד כבד והפרות ייפגעו, החיות ייפגעו, וברד בגודל של כדורי טניס, לא הורג. אז כתוב, אלה אשר ירו את השם המצרים הניסו את בהמותיהם לבתיהם. אלה שירו את השם, כי הם כבר ראו שמשה יזיר כמה פעמים, וכל פעם הם חטפו מכה. שמשה הזיר על החיות, מיד הכניסו את הסוסים, את הפרות, הכבשים לתוך הבית. שלא יפגע בהם הברד. מה ההפך של אלה שלא יראו את השם? מה ההפך של ירש המים? ההפך של שחור זה לבן. ההפך של גבוה זה נמוך. ההפך של ישר זה רמי. ההפך שלי זה אישה. כן, כל דבר יש לו את ההפך שלו. מה ההפך של ירש המים? יש לזה מילה בתורה? היית חושב לא ירש המים, נכון? אבל זה קצת מגושם, זה כבר מי המשפט. אומרת התורה ואלה אשר לא שמו את ליבם, השאירו אותה בהם עוד בחוץ וכולם מתו. מה אתה רואה מהתורה? יש עירי שמיים ויש ההפך. מה ההפך של עירי שמיים? אחד שלא שם לב רשלן אדיש, לא שם לב לפרטים. חי, מה שיהיה, לא מסתכל שהכל זה יד השם. אלה שירו את השם הניסו את הבאמות. אלה שאין להם עירת שמיים, מה האבון שלהם? שהם לא שמים לב לפרטים. ‫לא שמים לב לפרטים. ‫דרך אגב, אתם יודעים, ‫אחד הדברים שכן אפשר לבדוק את השם ‫זה הכול מידע כנגד מידע. ‫הכול מידע כנגד מידע בחיים. ‫פגעו בך בדבר מסוים, ‫לך לבדוק ב-20 שנה האחרונות ‫מה אתה עשית בדיוק אותו דבר למישהו. ‫עכשיו אני אספר לכם מה שקרה. ‫אתם יודעים שאבישי ואני, ‫אנחנו בדרכים כל פעם ‫שאני מגיע לארץ, ‫ויש כאן את יואל הצדיק, בגלגולים שעברו, יואל היה מביא דוכן, ואנשים היו תורמים, זה נותן 50, זה 100, זה 200, אנשים היו נותנים גם מטבעות, שקלים, חמש שקלים, חמישה שקלים, עשרה שקלים, אז בסוף הלילה יואל היה מביא לי איזה שקית מלאה בשקלים. מה אני עכשיו אעשה עם המשקל של זה? זה יותר מכילו בכיס. עכשיו אני צריך להמיר את זה בשטרות, נכון? מה הייתי עושה? הייתי יושב בזמן שאני נוהג, סופר אותם אחד אחד באוטו, לוקח כוס פלסטיק, סופר אותם, מגיע לסכום מסוים, נותן שטרות כנגד, ועם המטבעות האלה, אנחנו הולכים לקנות אוכל באיזשהו מקום. אז פעם אחת היה לנו, לא יודע איזה, מאה עשרים וחמישה שקלים, וכך וכך עגורות. איזשהו כזה סכום, כולו בתוך שקית, אנחנו נכנסים לאיזה מקום של סנדוויץ'ים קשרים, שעה אחת וחצי, שתיים בלילה, אני בא, אני אומר לו, תביא כזה ותביא כזה ותביא כזה, טוב, עשה את כל החשבון, עם השתייה, הכל, אומר לי סכום. מה היה הסכום? בול. על האגורה. מאה עשרה וחמש וזה, על האגורה. עכשיו אני מחזיק את כל זה ככה ביד וזה כבד. אני אומר לו לרוסי שעובד שם, הנה. אומר לי, מה הנה? ‫הנה הסכום. ‫מה, יש פה בדיוק? ‫אפשר לראות איך אחד הסתובב, ‫שניהם עמומים. ‫נראה לו תספור. ‫שפה, שניהם היו עמומים, ‫שני חילונים, אחד רוסי, אחד ישראלי. ‫טוב, נס גדול או לא? ‫מה אתם אומרים? ‫מה הסיכוי שהנס הזה יחזור? ‫זה כבר נס של אחד למיליאב, ‫מסכימים איתי שיקרה כזה דבר? שיקרה עוד פעם אותו דבר, מה הסיכוי? 1.5. זכוי הפריעה בעלות. יותר מאוד. יותר. קרה לנו את זה לפני כמה ימים. עוד פעמים, מה? מה הזכור? אבל אתם רואים, זה מה שהיה בדיוק ביד. פעמיים זה קרה באותו מקום. מה אתם אומרים? עכשיו אני אשאל אתכם שאלה. הרי זה לא שינה שום דבר, כי אם היה כמה שקלים יותר, כמה שקלים פחות, אז כבר לא היה נס. מה האורגנס הזה? הרווחתי מזה משהו, לא הרווחתי מזה שקל. מה כן הרווחתי? אני איתך בכל רגע. אין שנייה בלי השכחה בעולם. זה יותר טוב מספר שלם של מוסר. כשאתה קורא את זה בספרים, אתה מבין שזה אמת. אבל אומרים תמונה אחת שבע אלף מילים. כשאתה רואה את זה בעיניים, זה נותן לך דחיפה ענקית. אני איתך בכל צעד ושעל. מה חשבת? אני אומר לך, אני אתן לך מדי פעם, רמזי, פותח לך. עד שפתח לו. בעזרת ה' היא רצון שמעכשיו לראש השנה, בימים שנותרו, אנחנו נסכה כולנו להתחזק, אם זה בתפילות, אם זה בלימוד תורה, אם זה במתן צדקה, לפי תיקון עמידות, ונעשה עסקאות עם הקב' ברוך הוא. תעזור לי להיות צדיק, תעזור לי לתקן את זה ואת זה ואת זה, ואם תעזור לי אני גם אעשה ככה ואני אלמד יותר. קבל קבלות. חייבים לקבל קבלות על עצמנו. הקורונה השיחה את דעתנו מהאמת. כבר לא מתמקדים בסחר ועונש. אחד משלושה עשר עיקרים בעולם זה שכר ועונש. הקדוש ברוך הוא מעניש לרישאים וישנן שכר טוב לצדיקים. זה כל רגע ורגע. ולכן כל העולם צריך להתחזק, אם זה בני ביתו, כל מה שרק אפשר. להרבות כמה שיותר בדרשות, כמה שיותר מוסר, כי כיוון שאתה שומע את הדרשות כמו הלילה ודרשות אחרות, זה מעורר אותך להתקרב לקדוש ברוך הוא. אפילו שאתה מתקרב לקדוש ברוך הוא רק בזמן הדרשה, שזה שעה וחצי, שעתיים, פעם ביום, זה כבר דבר גדול. אפילו ש22 שעות האחרות אתה מבזבז על הבל אבלים, עצם זה שזכית כל יום לשמוע דרשה של דרשן חזק שמדבר ומזעזע אותך, קודם כל יש פה תשובה, אתה מערער תשובה והגמרא מפליגה בשבחים על מי שמערער תשובה בזמן שהוא שומע מוסר ותוכחה. דבר שני, זה מראה לך לשבחות שאתה באמת כן רוצה להשתנות, זה שנכשלת, אבל לפחות אתה מראה שאתה כן רוצה לעשות את העובדה שבאת ועד שמצאתה חנייה ועד שמצאתה את המקום ועד שאתה חוזר ואתה יושב בחום וכל זה, למה כל זה? כדי להראות לך שאני כן רוצה להשתנות, שמה אני בא? יכולתי איכשהו להיות בבית, לראות איזה סרט ולעשות איזה שטוט. אז זה כבר דברים שמצילים את האדם בדין. במקום לשמוע חדשות ושטויות וספורט ברדיו כל היום ובמקום לשמוע שיח לשני שעם בפוליטיקה, מיד תכניס את הדיסקים יש לנו פה דיסקים בחינם, חוב הקשה יש USB, אתה יכול לחבר אותו, יש לך מעל אלף דיסקים יש לי פה ספרים באוטומי שמעוניין ברחוב ספרים אם לא עכשיו ומתי, כל מי שאתה מכיר שהוא חילוני וזה, והוא צריך חיזוק, יש לי ספר חזק מאוד אתה נותן אותו לבן אדם הכי עטעית שיש, אתה בא אחרי שלושה ימים, אתה אומר, נו, אין לי שאלות ראשיות זה עונה אחד לאחד על כל השאלות שיש להם ומוכיח את תכלית החיים ומה זה עולם. הכל עם הוכחות. לא אתה צריך להאמין. אתה צריך להאמין, גם הנוצרים אומרים, גם הערבים אומרים. זה לא... הכל עם הוכחות שלא משאירות שום ספק. ברוך אדוניי לעולם, אמן ואמן.