מה חשוב יותר השקפה או מידות טובות - כולל מספר נושאים מעניינים

ערב טוב לכולם. נדבר קצת בהמשך על תחילת ספר שמות, שהתחלנו כמה דברים מעניינים, אבל לפני זה ראיתי היום דבר מאוד מעניין, אתם יודעים שכבר בעבר אני דיברתי הרבה, בהרבה דרשות, אפילו עשינו סרט שלם על זה, על תכלית החיים. מה תכלית החיים? וכמה פעמים הסברתי את זה בכל מיני וריאציות שונות לגבי תכלית החיים, ובאמת יוצא היום, במציאות של היום, שרוב האנשים בעולם אינם יודעים מה תכלית החיים. מאלה הגויים לא יודעים, זה לא פלא. אין להם תורה, לא קיבלו תורה. הדתות שלהם מלאות בשטויות. ולא רק ששם יש הרבה שטויות, יש שם דברים שממש הם ההפך הגמור של מה שבורא עולם אמר לעם ישראל בתורה. ההפך הגמור. למשל, התורה אומרת, אבא הקם לאורגך, אשכם לאורגו. מי שבדרך להרוג אותך, תדאג להרוג אותו קודם. אל תהיה יפה נפש שמאל, אני טיפש. שיבוא ויתקעו לך סכין בגב. אתה רואה שזוממים מזימה עליך, לך בעוד מועד, תפציץ אותם. לפני שהם ישחטו לך את הילדים. זה מה שהתורה אומרת. מה הם אומרים? מי שנתן לך סתירה על לחי ימין, תן לו את לחי שמאל. אולי זה התחלת השמאלניות, לא יודע, בנצרות אולי. אבל זה דברים שהפכה גמור מהתורה. אחד הדברים גם זה בפתיחת ספר שמות, כבר אנחנו רואים בפתיחת החומש השני, מתוך חמישה חומשי תורה, כבר בפתיחה מדובר שיעקב אבינו הרי ירד למצרים, והנה כתוב כאן מפורש, ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרים, את יעקביש וטובאו. יש כאן את כל הרשימה. בסופו של דבר, עם יוסף ושני בניו, ויוחבת שנולדה בין החומות, בסך הכל 70 נפש. זו התחנה של עם ישראל. 70 איש. והנה שפותחים את הספר שלהם, מה שהם קוראים הברית החדשה, כביכול חלק בית, שם פתאום כתוב שבעים וחמישה איש. מאיפה נוספו עוד חמישה? רק השם יודע. כמובן שזה לא מבורא עולם, כי בורא עולם לא טועה בכאלה טעויות מטופשות. אם כתוב בחלק האלף שבעים, אז חלק הבא חייב שיש שבעים. איך פתאום נוצר עוד חמישה? אז מי שיש לו שכל, הוא כבר מבין פה הכל. לא צריך להמשיך לטרוח. ‫הוא כבר מבין, הספר שלהם ‫לא יכול להיות מבורא עולם. ‫אבל לפני שאני אכנס ‫לכל הדברים האלה, ‫אני ראיתי דבר מעניין היום, ‫זה העיר אצלי נקודה מאוד מעניינת. ‫כששואלים בן אדם מה תכלית החיים, ‫אפשר לענות על השאלה הזאת ‫בכמה תשובות. ‫אין תשובה חד-משמעית. ‫יש כמה תכליות, ‫תלוי באיזה פסוקים בתורה מתמקדים. למשל, יהיה נכון מאוד לומר שמירת המצוות זה תכלית החיים. יפה, זה לא שקר. יהיה נכון לומר, תיקון עמידות זה תכלית החיים. גם זה לא שקר. יהיה נכון לומר, העולם הזה הוא פרוסדור לעולם הבא, הכנה לחיי הנצח, מי שטרח בערב שבת, הכוונה בעולם הזה, יאכל בשבת, בעולם הבא. גם זה נכון, גם זה כתוב. יש, אפשר יהיה לומר שהעולם הזה הוא ניסיונות, כי מנסה השם אתכם, למען ענותך לנסותך לראות את אשר בגביך תשמור מצוותיים לו, שדווקא יקר העניין שהקראש ברוך הוא מכה באדם, מה שאנחנו קוראים ייסורים ביהוד, ובעצם במילים לא כל כך יפות שהתחליטי לסבול פה בעולם הזה, לחטוף מכות, לחטוף בעיות, מחלות, צרות, ממשלה, מסכנסה, מחבלים, ערבים, טרור, לחצים, פחדים, פרנויה, מחלות נפש, בעיות עם הילדים, אגפת סמים, אגפת גירושים. ועוד חמש מאות דברים שיש לי ברשימה. וזה בעצם התכלית. שהעולם הזה לא יהיה פיקניק, שלא תתאהב בו יותר מדי. כמו שכתוב, ביקש יעקב לשב בשלווה, מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף. כביכול, מה אתה? אתה מעיז עכשיו לשבת? מה, זה בית הבראה? עוד מעט גם תרצה לנסוע לקנקון. מה זה עכשיו ביקש יעקב לשב בשלווה? מה המסכן יעקב? מה אתה רוצה ממנו? מסכם הסבל בחייו. לקחו לו ילד, חשב שטרפה אותו, חיי רעה, מגיל 17, אהוב נפשו, אשתו מתה עליו צעירה, גיל 36, אהובת חייו, רימו אותו, 20 שנה עבד בשביל הנוכל הכי גדול בעולם, 20 שנה ניצל אותו, 7, 7 ו-6, בסוף שלקח את מה שהגיע לו, כביכול כפנסיה, היה צריך להרים עליו כדי לקבל את מה שמגיע לו בדין. וגם כן הילדים של לבן, שהם כביכול אחים של אשתו, זאת אומרת גיסים שלו, גם כן הפכו לאויבים שלו מכינה, וברח מהם, ואחר כך ברח מסב, וסב בא עם 400 איש לרצוח אותו, וענשו לו את הבת, גויים, שכם בן חמור, ענשו לו את הבת, הבת שלו דינה, מה אתה עוד רוצה? הוא עוד היה רעב, הוא צריך לצאת לגלות עכשיו. כמה צעות היה לו. אם אדם עלינו, אחד מאיתנו, היה עובר את מה שיעקב עבר, לא סתם הוא עמד מול פרו, אפילו יעקב אבינו, שהוא סמל האמת, זה יעקב אבינו, בכיר אהבות, עמד והתלונן בפני פרו, אמר לו שמעט ורעים היו חיי. זאת אומרת, תראה אותי, אתה רואה אותי זקן, כי פרו השתומם. איך הוא נראה כל כך זקן? בן כמה הוא? הוא אומר, לא, לא, אני רק בן 130. בן 130 הוא היה רק. במונחים שלנו זה הרבה, כן, אבל במונחים של אז חיו יותר מזה. עברה, מצחק, 180, 175. הוא הכי קצת, 130, נפטר גיל 147. אז... הוא באמת בכה לו, אמר לו, החיים שלי היו כל כך רעים, לכן אתה רואה שאני כזה זקן. אפילו על הבכי הזה, על התלונה, שהוא נתן לפרו, היה בפסוק 33 מילים, על כל מילה של תלונה יורידו לו שנה מהחיים. נידת הדין. 33 שנה מהחיים ירדו לו. נקום לחיות על גיל 180, נפטר, בגיל 147. ככה כתוב. דברים מפחידים ממש. זאת אומרת, מה אתה רואה מפה? שאפילו האנשים שהקב' הכי הרבה אהב אותם בעולם, חטפו מאלומה אחרי מאלומה. אברהם, ישמעאל, מלחמה נגד המלכים. לא, נמרוד זורק אותו לכבשן האש. 99 שנה אין לו ילדים. הרבה עיסורים הוא עבר, גם שרה, כולם, כולם. יצחק, בן כזה אסף, כל מה שקרה שם. סתמו לו את הבעירות, אנטישמיות, בתקופתו נאלץ לברוח, כל מה שבנה צריך עכשיו לקום וללכת. בקיצור, רבותיי, כשמתבוננים בחיים של כל בכירי האומה, זה בוודאי לא היה פיקניק. אז באמת אולי אפשר לומר כיוון שהעולם הזה הוא כערף העין, מה זה העולם הזה? מצמוץ ונגמר. אז אל תחפש פה להתפנק. זה לא התכלית של העולם. ומי שבאמת בכל זאת מתעקש להתפנק, פוגם, בתכלית. שיגיע לעולם האמת, יגיד לו מה נעשה? אתה, איך אומרים? You cashed out on your reward. אתה כבר מחלק מהתלושים שלך, כבר פרעת. כמו אישה שפורעת את כתובתה. נגיד, בעלה נתן לה כתובה עכשיו, דוגמה מיליון דולר, והיא קצת חמדנית, האישה הזאת, אמרה, תראה, אולי מאיפה אני יודעת אם הוא ימות יום אחד, מאיפה אני יודעת אם אני אתגרש יום אחד, יש לי עכשיו כתובה, באה על איזה אחיין שלה, בן דוד שלה, איש עסקים, אמר, תשמע, יש לי פה כתובה במיליון דולר, תקנה אותה ממני ב-50 אלף דולר. תן לי 50 אלף דולר, אני מעבירה לך את הסמכויות של השאיבות של הכתובה. הכתובה זו שאיבות חזק מאוד, זה קודם לנושים, לבעלי חוף, זה קודם לבנים, לילדים, לכולם. קודם כל, מהנכסים שהבעל משאיר, משלמים לאישה את כתובתה. אחר כך משלמים לבנים את החלק שלהם בהירושה. אבל האישה קודמת, יש לזה כוח חזק לכתובה. אז היא באה, אמרה, עכשיו מה, אני עכשיו מחכה שבעלי יהיה בין 70-80, ימות? בוא עכשיו, שהוא בן חמישים, בוא אני עכשיו אפרוט את הכתובה, יקבל חמישים אלף דולר, והבן דודה זה מסתכן, זה כמו לוטו. הוא משקיע חמישים אלף וקורא תהילים שבעל היה מות. פעם בא לי איזה חסיד הביתה, חסיד מבורו פארק, מי שמכיר את ניו יורק. הוא בא, אומר לי, יש לי בשלך עסקה? משהו, משהו. אני אומר לו מה? אומר, יש לי פה איזה זקן, שהוא בן 82, אבל כשהוא בא מרוסיה בזמן המלחמה, עשו טעות פה השלטונות, וכתבו לו בתאריך לדעה עשר שנים אחר כך, ממה שזה באמת. זאת אומרת, הוא בן 82, אבל בניירות שלו כתוב שהוא בן 72. נו אז, אז עשינו עליו ביטוע חיים. ביטוח חיים. כבר מחרתי את זה לשלושים איש. אתה תשלם שלוש מאות ומשהו דולר כל חודש. גיל הזה בכל זאת זה לא פשוט. גיל שבעים ושתיים זה כבר גיל... הוא כבר בן שמונים ושתיים, אבל לפי הדיעת החברת ביטוח, הוא בן שבעים ושתיים. זה גם כן גיל מסוכן. הוא כבר לא גיל צעיר. והוא אומר לי, תשמע, אתה תשלם נגיד שנה שלושת אלפים, שש, שלוש מאות שישים דולר בחודש, חמש אלף דולר בשנה. שנה, שנתיים, חמש, כמה, נגיד שילמת עשרים חמש אלף. אחיה עשר שנים, שילמת חמישים אלף. ברחוב הוא מת, אתה מקבל מיליון דולר. זה רק עניין של זמן. נשמע טוב, לא? אמרתי לו לחסיד, תגיד רגע יש לי שאלה נהיה לך ומותר לעשות כזה דבר לפי ההלכה? הוא אף פעם לא חשב על זה, זה היה קטע יפה פה חסיד, נולד חסיד בשכונה חרדית אמרתי לו ומותר לפי ההלכה לעשות עונה? מה מה מה התחיל למלמל, לגמגם, מה אני עשיתי את זה מהו ועשיתי את המועד וכולם כל מי שקנה חרדים אמרתי לו וכולם יושבים מתפללים שהזקן הזה ימות בסבובי כפור את כולכם יצא ממני עבל וחפוי ראש ומבויש. תראה, מזה אתה מתפרנס, מעונה, יהיה ברכה בכסף כזה לגנוב בחברת ביטוח? כל האנשים שעושים מקות ביטוח ורמאויות, היה לי נזילה מפה, נשרף לי מפה, היה לי ככה, שורף, החנות הביזנס לא עובד, זורק שם אש, כל הדברים האלה נגמרים רע ומר. גם אם הצלחת לרמות הביטוח, ושילמו לך. תראה כמה שנים אחרי מה קורה בכסף הזה. אי אפשר לעולם להתברך מכסף שמגיע לידך שלא על פי דין. אי אפשר. לא היה ולא יהיה. כמו שלעולם אי אפשר להפסיד מזה שעושים את רצון השם ומקריבים עבור האמת כדי לא לגנוב, כדי לא לרמות. כדי לא להונות אנשים. אתה מקריב הרי, הרי במציאות עכשיו אתה מבטר על הכסף. יכולת להרים על הקליאנט, והיית מרוויח עכשיו, אני יודע מה, מאה אלף שקל. בשנייה, חותם לך ואתה מוכר לו איזה לוקש, והנה, וגם לשני ולשלישי, והתעשרת וקנית ובנית. זה רק עניין של זמן, עד שהכל יתפוצץ לך בפרצוף. ומה שמעניין זה שאחרי שאנחנו לוקח ממך את כל הכספי גזלה, זה אפילו לא ההונש. זו הייתה טעות של האנשים. לפעמים אנשים אומרים, מה, זה בא בדרך לא ישרה, מצד אחד יש לי עקלה, טוב שהשם לקח. השם, השם במקרה שלי לא נתן, אבל השם לקח לפחות. יש שם השם מבורך. אתם יודעים, אומרים, השם נתן, השם לקח, זה אם הוא באמת נתן, אבל אם אתה גנב, זה לא השם נתן, זה אתה נתן על עצמך, שלא על פי דין, אז זה ברור שזה ילך. אבל אם הכל בידי שמיים, זה לא... לא, חס וחלילה, הפוך, ההמשך של המשפט זה הכל בידי שמיים, חוץ מירת שמיים. דברים שנירת שמיים זה אך ורק בידך. זה שהוא לוקח זה... זה שהוא לוקח, זה חד משמעית בחירה שלא לגנוב. אני שואל לך שאלה, אם כבר הערת את הנושא, היום להתחתן, בחור צעיר מכיר בחורה, נגיד שהוא חוזר בתשובה, נכנס למקום ששם חוזרות בתשובה, או דרך שטחן, ומצא מישהי שמוצאת חן בעיניו, מתאים, צנועה, שומרת מצוות, נאה בעיניו, דבר ראשון בשידוך, צריך לבדוק, אתם יודעים, יש רשימה של דברים שצריכים לבדוק. א', ב', ג', ד', א, ו... יש רשימה שלמה. מה צריכים לבדוק אצל האישה? והיא צריכה לבדוק אצל הגבר. מה הדבר הראשון? סעיף א' ברשימה, מה הוא? שניים. שניים. אורים. לא נכון. ירד שמיים. לא נכון. ירד שמיים. לא נכון. חסם, חסם, אהבה זולה. ‫לא נכון? ‫לא נכון? ‫זה איף א'. ‫יפה, זה מה שהיא אמרה שם בסוף. ‫מציאת חן. ‫קודם כול מוצאת חן בעיניך כאישה. קודם כל מוצא חן בעינייך כגבר, גבר נאה בעינייך, גבוה מספיק, נמוך מספיק, רזה מספיק, שמן מספיק, כל המראה האסתטי, אוהבת איך הוא מתלבט, זה עוד אפשר לשנות, זה לא נורא, לבוש. אבל מבחינת מראה, ככה אמר החזוניש והרבה מגדולי ישראל, קודם כל מציאת חן. אם אין משיכה, ‫אין על מה לדבר בכלל. ‫לא נכנסים בכלל למצוות, חסד, ‫אחיה, משפחה, צניעות. ‫לא מגיעים לשלב ב' בכלל. ‫זה כמו בדפים, ‫אתה יודע שאתה ממלא שאלון באינטרנט, ‫אתה נכנס, אומרים, ‫משח ראשון, אחרי שסיימת, המשך. ‫אז הולכים למשח השני. ‫מה אתה מדבר איתי על משח ב' וג' וד', ‫לפני שסיימת את המשח הראשון? ‫המשח הראשון מציעת כן. אפשר לפעמים, יש מדרגות במציאתכן. לפעמים הוא יושב עם בחורה בשידור, והיא מוצאתכן מעיניו בערך, לא ממש... לא... לא הזדעזע. בסדר, נחמדה. איך אומרים? אפשר לחיות עם זה. אותו דברי. בסדר, הוא לא מכוער, הוא לא מי יודע מה, אבל איך אומרים? אני לא יושב ויפקה אם זה יהיה בעלי. זה בערך המצב. אז איך זה נקרא? זה נקרא משיכה? זה נקרא דחייה? או זה נקרא חצי-חצי? יש דברים שאפשר לעשות בהם פשרה. למשל, יש לו רק 100 מיליון דולר במקום 200 מיליון, כמו שהיא כיפתה. זה אפשר להתפשר, לא נורא. נו, בסדר, איך אומרים? כמו איזה אחד שיצא עם הבחור לפגישה, באמריקה השאלה הראשונה, So, so what do you do? שאלה ראשונה, כיוון שהחיים שם כל כך חומרניים, ואנשים כל כך עמוק בחומר, גם אלה שדתיים ברובם, חוץ מאלה שממש בני תורה, כולם חומרניים מאוד. רואים את זה מהבתים, מהמכוניות, מהאור החיים, הכל גדול, הכל יפה. זה כך האנשים, זה דור אחרי דור, מקום של עושר, כולם חזק בתוך החומר. אז אחת יצא עם איזה בחור, אז היא אומרת לו, סבבה, אני יודע, הוא אומר לה, אני רואה חשבון. ‫כמה זה בשנה? ‫אומר לה 200 אלף דולר. ‫-זו לא חוצפה? ‫-200 אלף דולר. ‫זה חוצפה שאתה היחיד ששואל. ‫אבל אם כולם שואלים, זה כבר... ‫זה עורך הדמילטה, ‫זה כבר דרך העולם, כן? ‫אז אישה אמרה לה, ‫אמר לה 200 אלף, ‫הוא קיבל שהיא תתפעל. ‫סוף כול סוף בחרות צעיר, בן 24. ‫אז היא אמרה, או, עשתה ככה, או. ‫הוא אומר, מה, לא טוב? ‫הוא אומר, טוב, אבל מה יישאר לך? ‫את יודעת, זו רק פתיחה. ‫אבל זה בערך ככה, כן? ‫אז קודם כול, יש דברים ‫שאפשר להתפשר בהם, ‫כגון, למשל, הורים, משפחה, עבודה, ‫דברים כאלה, תלוי מזה. ‫כן, אפשר לדבר על זה, ‫אבל דבר ראשון, ‫קודם כול, מציאת חן. ‫לכן, אם יש תחייה, ‫היא ממש דוחה אותו, ‫או הוא ממש דוחה אותה, ‫מי שלוחץ עליהם בכל זאת ‫ללכת ולהתחתן, הוא פושע. ‫הוא עושה נגד רצון השם. ‫כי החזוניש אמר שהקדוש ברחור ‫מביא לך את השידוך האמיתי שלך, ‫מתעורר אצלך מיד משיכה. ‫ואם אין משיכה, ‫זה סימן שזה לא זה. ‫ולכן הרבה נשים, לצערנו הרב, ‫במיוחד סופר חרדיות ‫שקפו עליהן להתחתן, אז הם התחתנו בלי אהבה, בלי שום משיכה, שום התעוררות הלב, כלום. ויש לזה השלכות, ויש לזה השלכות רציניות מאוד בהמשך של החיים. בלי להיכנס לכל ההשלכות, אבל זה חמור מאוד. לכן צריך, זה עוד פעם, אני לא מדבר עכשיו לבעלי תשובה, לבעלי תשובה על אחת כמה וכמה. אני מדבר עכשיו לחרדים הדוקים מלאדה, משפחות מיוחסות. חזוניש לא דיבר לבעלי תשובה, בזמנו כמה בעלי תשובה היה לפני 50-60 שנה. לא היה אחד בכל העולם. דיבר לחרדים, לבני ברק, לבני תורה. קודם כל משיחה. אחר כך צריכים לבדוק מהם הדברים, מה זה שלב ב' אחרי שיש משיחה. מצחן בעיניך, מצחן בעינייך. מה השלב ב'? אני אגיד לכם מה יש על השולחן, יש מידות, יש צניעות, יש השקפה, יש כסף, כסף, כן? כל זה עומד על השולחן, יש משפחה, משפחה טובה, לא טובה, הורים גרושים, הורים נשואים באושר, משפחה חרדית, משפחה חילונית, אולי היא רק בעל התשובה, והמשפחה שלה כופרים. זה לא כל כך נעים לשבת בשולחן פסח עם כופרים, שכל שנייה הוקצים, ויש להם איזו הערה על החרדים. זה גם כן חלק מהחיים, זה עסקת חבילה. אתה מתחתן עם אישה, אתה מקבל את השני כופרים יחד איתה. זה לא פשוט. אתה צריך לשבת איתם עכשיו בליל ראש השנה, בשולחן, והם זורקים מילים. זורקים מילים, לפעמים בישיר, כי הם גסי רוח, ולפעמים בעקיף. ‫לא תמיד הם בישיר. ‫הם מלכליכים על מישהו אחר, ‫ואתה כבר מבין ‫שהם גם עליך חושבים ככה. ‫כי אתה בערך מאותו מגזר, כן? ‫אז הבנתם מה אני מדבר? ‫אז נכון, גם זה חשוב, ‫גם כן מצב בריאותי. ‫מצב בריאותי, יש כל מיני ‫מחלות גנטיות, זה גם כן. ‫למשל, דוגמה, אם יש במשפחה ‫כמה ילדים אוטיסטים. ‫נגיד שיש לה כמה, ‫שני אחים כאלה. ‫זה משהו שם בגנים, במשפחה. ‫זכותך לא להסכים. ‫אולי אתה לא מסכים ‫שיהיו לך כאלה ילדים. ‫אולי יש מחלות אחרות, ‫יש כל מיני מחלות אחרות שהן בגנים. ‫בדרך כלל זה יותר נפוץ ‫לצד האשכנזים. והגנים האירופאיים, לכן הם עושים בדיקה, זה נקרא דור ישרים, ששני אשכנזים, שהם אשכנזים מכל ארבע צדדים, גם האבא והאימא, גם האבא והאימא, בדרך כלל יש להם בדיקה מיוחדת שהם עושים, זה נקרא דור ישרים, בודקים את הגנטיקה. יש גם כמה מחלות שברגע שיש מישהו נסע משני הצדדים ואתה מתחבר ביחד, זו סכנה די גדולה. שמעתי שהיום גם אצל הספרדים כבר צריכים לבדוק. כי כבר זה כנראה, טוב. סמינרים, טוב, הגיוני. אז מה שלב ב', מה אתם אומרים שלב ב'? מידות. שלב ב', מידות. מידות. למשל, יש כמה מידות שהן רעות מאוד. א', ג', גאווה ובוז. התייחס בזלזול לאנשים, חושב שהוא מלך העולם, כולם חיים לשרת אותו. אז ממני, היא תהיה אומללה לחיות עם אחד כזה. כל העם יווזה אותה, כל העם יזרוק לה מילים, כל הזמן יזרוק לה הערות. לא פשוט לחיות בחברת אדם כזה. וגם הגאווה גורמת שהאדם עקשן. קשה מאוד לשנות את דעתו, בגלל שברגע שהוא מסתכל, שהוא נכנע לך בוויכוח, הוא מסתכל על זה כפגם. הוא לא מבין שזה לטובתו לפעמים, שהצליחו לשנות את דעתו. מרוב שהוא מפוצץ בגאווה, הוא הולך ראש בראש עד הסוף, בלי קשר לאמת. אני אגיד את המילה האחרונה. זה גם יכול להיות בתוך הישיבה. שני בחורים לומדים גמרא חברותה. אחד מהם עקשן כמו פרד. ‫אף פעם לא מודה. ‫אפילו מרים לו ראיות, ‫מביאים לו גדולי עולם בספרים ‫שאומרים לו כמוך. ‫בסדר, אז רשי אמר ככה. ‫כבר שמת עצמו בליגה של הרמב״ם, ‫רשי, אני חולק. ‫מה לעשות? ‫זה בדרך כלל מתחיל מגיל קטן. ‫אם אתה רואה שיש לך ילד כישרוני ‫בלימוד חריף, ‫והוא מתחיל לזרוק כאלה משפטים ‫ואתה לא עוצר את זה בקטנותו, ‫כמה שתחכה יותר, המעיה תגדל לממדים מפלצתיים. אחר כך כבר יהיה מאוד מאוד קשה לתקן, כי הרגל נהפך לטבע. אז מידות. עכשיו תגידו לי, צלישה, מה יותר חשוב? מידות טובות או השקפה נכונה? מה זה השקפה נכונה? יש הרבה טענות במגזרים הדתיים, אנחנו יש לנו את ההשקפה הנכונה. למשל, אם תבוא לחרדי מישיבה, בן תורה, תשאל אותו מה יותר חשוב, להיות בן תורה, איש פשוט, בלי קריירה, בלי תואר אקדמי, בלי להיות קצין בצבא, בלי להיות מפקד עוגדה, בלי להיות טייס קרב, בלי כל הדברים האלה. בלי שום קשר לציונות ולצבא ולאוניברסיטה, רק להיות בן תורה, לעמול בתורה כל החיים. או להיות איזה מפקד טייסת קרב. אם תשאל אדם חרדי, יצחק עליך, אם אתה שותה, מה אתה הולך לשאול אותי כזו שאלה? זה בשבילי ביזיון להיות בצבא. בשבילי זה ביזיון ללכת לאוניברסיטה. זה ביזיון לשבת בחברת כל הכופרים באוניברסיטה. בשבילי זה ביזיון להיות בצבא שהחיילות לובשות מכנסיים ושרבולים קצרים ואיזה מפקדת תשפיל אותי ותוריד אותי על ארבע. זה לא בשבילי, אנחנו בני תורה, זה השקפה שלנו. לעומת זאת, אם תשאל דתי-לאומי, יגיד לך זה ערך עליון לשרת את ארצנו, להגן על הגבולות, להגן על המולדת, למות בעד המדינה, וזה קודם להיות בן תורה. נכון שכל אחד יגיד משהו אחר, גם שם יש כל מיני דעות, אבל זה בדרך כלל הדעה הרווחת. זה יש הבדל עצום בהשקפה. עצום בהשקפה. עכשיו, בחורה למשל, אם היא חרדית, היא לא תסכים ללכת עם קצין בצבא, אחד שהחלום שלו להיות זה רמטכאל יום אחד. זה שהוא שומר מצוות, שומר שבת, שומר קשרות, שומר כל מיני דברים, הכל טוב ויפה. אבל מבחינת השקפתית, זה כאילו כבעת שני דתות שונות מבחינת הסתכלות על החיים. כי מה שזה יהרג ולא יעבור בשביל החרדי, כן, זה מצווה בכלל בשביל הדתי-לאומי, ואיכן להפך. ‫לכן זה ממש הבדלים גדולים. ‫למשל, עכשיו אתה יוצא עם בחורה, ‫ויש לה השקפה דתית-לאומית, ‫ואתה חרדי. ‫יש פה הרבה ניגודים. ‫אתה תראה, בתוך כדי השיחה, ‫מה שבעיניך נחשב חשוב, ‫בעיניה נחשב כלום. ‫ומה שבעיניך נחשב כלום, ‫בעיניה נחשב המדרגה הכי גבוהה. או הפוך. נגיד שאתה דתי לאומי, ואתה בישיבת הסדר, ואתה בן תורה, אבל אתה קצין בצבא, ויש לך חלום להמשיך להיות בקבע וכולי, ועכשיו סידרו לך בחורה חרדית מבית יעקב, וכל מה שהזהירו אותה בסמינר זה לא ללכת עם אחד כמוך. זה כאילו ממש שני מישורים שונים לגמרי. זה הבדל עצום בהשקפה. זה כמעט כמו ימני ושמאלני. כזה הבדל גדול. עכשיו, השאלה היא, נגיד שעכשיו אתה יוצא עם בחורה והיא בהשקפה לא כמוך, אם אתה חרדי, היא לא חרדית, היא דתייה, ואם אתה דתי, היא חרדית. זה לא כל כך עכשיו אותה דרך. אבל היא צנועה ויש לה מידות טובות והיא אוהבת את השם ומתפללת ויש לה בעלת חסד שאין דוגמתה. הרי בכל צד יש דברים שהם יותר טובים ופחות טובים. בכל מגזר ומגזר יש דברים ששם מתבלטים הרבה לטובה ושם יש דברים שמתבלטים קצת לא כל כך לטובה. אם באמת מסתכלים על כל דבר ודבר, מוצאים טוב ורע בכל מקום. זה דרך העולם. אז עכשיו השאלה היא כזאת, האם ההשקפה מבטלת כבר את המידות וזה? זה כבר אין מה לבדוק? נשים את ההשקפה בעמוד ב', ואחרי זה כבר אין מה ללכת לבדוק את המידות ואת המשפחה ומצב כלכלי וכולי? לא. או שהמידות קודמות להשקפה? אז אני מודה על האמת שעד לפני שלושה שבועות היה ברור לי שההשקפה קודמת למידות. זה היה ברור לי. אבל לפני שלושה שבועות למדתי מ... מגדולי עולם שמובאים פה בספר הזה, שזה חובה לכל יהודי לקרוא את הספרים האלה של הרב שלמה אופמן, שהוא גם היה פסיכולוג הכי גדול בתולדות המדינה. הוא היה מקורב לכל הגדולים ביותר שיש, גדולי עולם, הרב שח, הרב יצחק אייזי וכל מיני גדולי עולם, כל הראשי שיבות והמשגיחים הכי גדולים שהיו פה, היו מקורבים איתו בגלל שהיו צריכים ממנו עזרה עם כל מיני אנשים במשבר נפשי. הוא היה מקורא אצל כל גדולי ישראל, מלבד זה שהוא בעצמו היה רב גדול ותלמיד חכם. אז הוא מביא בשם חזוני שהוא בשם כמה גדולי עולם, העמידות זה מלפני ההשקפה אצל אישה. אצל גבר זה עניין אחר. אישה מטבעה נגררת אחרי בעלה. עכשיו תגיד לי, ומה עם הפמיניסטיות? אקשנית, כאפתנית, פמיניסטית, קריירריסטית. מה עם אחת כזאת? אחת כזאת לא מומלץ להתחתן איתה, כי היא תמיד תשלוט בך בבית, וזה לא דרך התורה. פמיניזם זה נגד התורה. אישה שתשלוט בבעלה זה נגד התורה, אלא אם כן הוא שותה. אם הוא שותף, עושה דברים נוראים, ומפזר את כל הכסף, ואין לו שכל, בסדר, אין מה לעשות. צריך ללכת לרב, להסביר מה המצב בבית, והרב יגיד לה, במקרה שלך, זה יוצא מן הכלל. את צריכה לנהל את הכספים, ואת צריכה לקבל את ההחלטות, כי בעלך, איך אומרים? שהם יעזור. אבל דרך העולם, אישה הולכת אחר בעלה, ואל אישך כשהוא כתך והוא ימשול בך. פסוק מפורש בתורה, אז ממילא, אישה שמלכתחילה רוצה לשלוט בבעלה עוד לפני שהתחתנו, זה לא דבר מומלץ. זה לא ילך על פי רצון השם, יחסים האלה. קרו שם הרבה דברים והרבה בעיות. אז ממילא, אצל אישה, כיוון שהיא נגררת אחר בעלה, גם אם ההשקפה שלה לא מתאימה, ויש לה כל מיני חריקות בהשקפה, זה אפשר לתקן בצנאי שיש לה מידות טובות. אם היא לא עקשנית וגפתנית וכעסנית ואחת שלא מוכלת וכל דבר אצלה זה מלחמת עולם, אם היא לא כזאת, אפשר לדבר לה אל השכל וגם אם היא לא השתכנעה מבחינת האמת, היא נכנעת ושותקת כדי לא לעורר מאומות. אצל גבר זה קריטי ההשקפה. קריטי. אם יש לך בחור שההשקפה שלו היא השקפה של גויים, הרי אשתו צריכה ללכת בעקבותיו, גם הילדים שלו הלכו בעקבותיו. יש לו השקפה של גויים. יש דברים נוראים היום בעולם של חופשי הקיפות. לא משנה, דתיים וחרדים. משפטים שיוצאים לדתיים היום מהפה זה כפירה גמורה. כפירה גמורה. דברים שאי אפשר להאמין. איך העולם כל כך ירד מבחינה השקפתית. למשל, יש היום הרבה דתיים שאין להם שום בעיה, עם משקבי זכר, מצעדי תואבה, לא מפריע להם שתל אביב נהפכה לסדום והמורה, לא מפריע להם שחצי מהממשלה מתואבים כאלה, אנשי סדום, לא מזיז להם כלום. מה אכפת לי, אני שומר שבת, שומר, שכל הארץ יהיו ככה, בעיה שלהם. יש כאן גם בהשקפה? איך זה יכול להיות, מה? איך אתה לא קנאי על קינת השם? איך לא שורף לך הלב שאתה רואה חצי מהעם ישראל ירדו לבער שחת? מה, אתה לא מבין שזה יביא חורבן על כולנו, כולל עליך? הוכח, תוכיח את עמיתך, ולא תיסע עליו חטא. אם אתה מתעלם מהמצב סביבך, כתוב בתורה, וביער תערה מקרבך. אתה לא יכול להתעלם. אם אתה מתעלם, אתה נופל יחד עם הרשע ביחד. למה? כי היה בידך להציל אותו, שתקת, התעלמת, היית אנוכי, שמגיעה פורנות. הסתן לא מבדיל בין צדיק לרשע. כולם הולכים ביחד. למה? זה בהנחה ולא עשית את מה שהיה מוטל עליך. אם עשית, אז השם יודע שאתה חף מפשע. ניסיתי, דיברתי, צעקתי. הנה עכשיו הרב צר הדתות, איך השם שלו? רפי? רפי פרץ. דיבר עכשיו. בסך הכל אמר משפט על המשפחה שלו. שאלו אותו על הילדים שלו אם הם גם כן למצדה התואבה. אז הוא ענה על פי רירות השקפתו. אין כבר היום לימנים ולדתיים רשות להתבטא. אתם יודעים, הדעות שלהם פסולות מלכתחילה, עוד לפני שדיברו. אז מה אמר? אני חינכתי את הילדים שלי בצורה בריאה. ממילא הם פיקחים, אלה מבינים דבר מתוך דבר. הבינו שמתוך מה שהוא ענה, לשיטתו כל מי שמתואב במצעדי תואבה, ההורים שלא גרמו לזה בצורה שחינכו אותו. אמת או שקר? מה אתם אומרים? שחטו אותו. בכל התקשורת. אבל מה שהוא אמר, אמת או שקר? מיליון אחוז אמת, זה מה שהתורה אומרת. מה שהילדים רואים, זה מה שהם נהיים. שטיפת מוח. אז הוא מיליון אחוז אמת. לא להבין אותי, לא נכון. לפעמים ההורים עושים הכל נכון והילד יתקנקל במקום אחר. גם זה קורה. יצחק היה לו אסף, זה לא סותר. אסף לא למד להיות אסף בגלל יצחק. ‫מה שהוא למד, הוא למד ‫א' מטבעו הטבעי, ככה הוא נולד, ‫וב' מהמקומות שהוא היה מסתובב בהם. ‫אבל זה לא ראייה שבגלל ‫שסב היה רשע, אז יצחק היה כמוהו, ‫שהוא לימד אותו. ‫או ישמעאל, שהיה בן של אברהם, ‫אז ישמעאל למד מאברהם להיות פושע. ‫חלילה. אבל יש פעמים שהילדים נהיים איך שהם נהיים מאה אחוז בגלל ההורים. חד משמעית. למשל, ילדים שקרנים. אחד הסיבות זה שהם רואים, האבא כולם שקר. בטלפונים, אומר, אני לא פה. כשמתקשרים, אומר להם, תגיד שאבא לא בבית. מלמדים מגיל קטן את הילד ששקר פותר בעיות. ילדים אלימים. למה יש כל כך הרבה ילדים אלימים? ישר אגרופים, ישר זורקים מכות בכללות. מאיפה זה בא? מאיפה זה בא? כל היום רואים טלוויזיה, רציחות, יריעות, ביתות, כללות, כל הסרטים המתואבים האלה מאמריקה ומאירופה. מאיפה זה בא? כל הזוהמה שבעולם בשעה וחצי מול העיניים של הילד. דרך אגב, היום גם לא צריך את הסרטים האלה, היום סרטים מצוירים, אפילו סרטים מצוירים משחיתים את הנפש של הילד. אתה נותן לילד שלך לראות פופאי. מה זה פופאי? נכניס אגרוף לשמן, השמן מחזיר לו אגרוף, מעיף אותו לשמיים, שותה את הרד, נהיה לו שרירים, הולך, מכניס כמה אגרופים וחוטף לו את הבחורה. לכאורה, מה יש בזה? אין שם כללות, אין שם עירום, נכון? יחסית זה נראה נקי, לא? מה פתאום? אין השחטה יותר גדולה מזה לילדים. הילד מגיל צעיר כל מה שהוא רואה ושומע מהצוות דמותו מה הילד מבין מהסרט הזה של העולם הזה הדרך לפתור בעיות זה להכניס לאנשים מגרופים החזק בטבע שולט זה מה שהוא לומד אני גם יהיה כמוהו פעם הביאו לכאן סרטי ברוסלי אני לא אשכח את זה היו מרים לילדים סרטי ברוסלי כולם היו יוצאים מהקולנוע ורבים ברחבי גרופים ומכות כולם החרדים לא ראו את זה. לא הראו להם, מגרופים, והם שוברים לבן אדם את הפרצוף, את האב, ויורים בו וזורקים אותו ממך מקומה רביעית. לא ראו את השטויות האלה. אז שם אף אחד לא באת באף אחד, אף אחד לא קפץ על אף אחד. לא ראו את זה, אז לא הושפעו. מה שהילדים רואים זה מה שהם ניעים. שאלתם את עצמכם איך פתאום ניעה בארץ קרוב ל-20 אחוז גייס? כל חמישה, אחד מהם כבר מסתובב כמו בחורה, מתלבש כמו בחורה. מה הולך פה? אם זו מחלה, אז למה שאני הייתי ילד לא היה אחד כזה בכל העיר? מה, פתאום פרצה המחלה הזאת לעולם? מאיפה זה בא? אתה יודע מאיפה זה בא? הכל מהטלוויזיה ומערכת החינוך. ברור, ככה הם מצדיקים. גם בסדרה המורה אמרו שזה בסדר לעשות מה שהם עושים. הפוך, מי שלא עשה כמו סדום והמוריים, יתעללו בו. זה היו החוקים של סדום. מי שהכניס אורחים, תעללו בו, נתנו לו הונש. מי שהיה ישר, יתעללו בו. מי שרצה לחסוך את הטול, את המס על הגשר, והלך במים, מה אכפת לך? אני לא עולה על הגשר. אני נרתב. חיכו לו בצד השני חצוף. מה, אתה רוצה לחסוך את הטול, את האגרה? נתנו לו כפול ומכות גם. זה ברור מה, זה בסדר, הם ממצאים לעצמם מערכת חוקתית נגד בורא עולם. אבל איך אשיפת מוח המסיבית הזאת, הכניסו לך את זה בכל תוכנית היום. בכל כתבה מכניסים את זה, בכל סרט מכניסים את זה, בכל תוכנית של דיבורים מכניסים את זה, בסרטים מצוירים מכניסים את זה, בכל תצוגת אופנה מכניסים את זה, בכל מוזיקה שהילד רואה בטלוויזיה היום, ילדים שרואים מוזיקה של גויים, כל זמר שני הוא כזה. נכנס לילד בתת מודע כדי להיות מצליח ולעשות מיליונים כמו כל האנשים האלה, צחקנים, זמרים, דוגמנים וכדומה, צריכים להיות בסטייל הזה של החיים. וזה מתחיל להשפיע עליו מבפנים. כי יש כלל בתורה, אחרי הפירולות נמשכים הלבבות. כשאתה חי בחברה מסוימת, אתה נהיה כמו האנשים שם. ‫תעבור, תגדל בחברה אחרת, ‫אתה נהיה כמו האנשים של שם. ‫הכול הולך לפי איפה שהילד גדל. ‫אדם הוא תוצר של הסביבה. ‫תוצר של הסביבה. ‫מה הדבר השלישי בשילוחים? ‫אני מדבר עכשיו על נשים. ‫אז אמרנו, דבר שני, מידות. ‫בעיקר במידות של האישה, שהיא לא תהיה עקשנית ומורדת. רואים את זה. ב-3-4 פגישות מתחילים לראות את זה. אתה יודע איך רואים את זה? אני אסבר לך איך. על ידי גלגול שיחה. כשאתה רוצה לברר על אשתך לעתיד מי היא ומה היא, אתה לא יכול לעשות לה עכשיו חקירת FBI. היא תברח ממך. דרך האדם שהוא מרגיש לא בנוח שחוקרים אותו. נכון? ברגע שאתה יוצא עם בחורה לפגישה ואתה מתחיל לעשות לה חקירות, מי את, מה זה, כמה חברים היו לך, מתי חזר בתשובה, היה לך פייסבוק, כמה זה היו לך שם, כמה גברים היו שם, היא כבר אומרת, זה ימרר לי את החיים. לא, אני מדבר עכשיו בעוגר שאתה חוקר. אז מה אתה עושה? אתה צריך לגלגל שיחה. אתה לא חוקר אותה ישירות. אתה אומר לה, תראי מה נהיה בעולם היום, ככה וזה, אנשים יש להן ככה, אנשים נשרות, יש להן 500 ידידים בפייסבוק, אני לא מבין איך הבעל יכול לחיות עם זה. אתה בודק את התגובות שלה. רגע, מה הבעיה? או, הבנת, אם יש לך עסק. רגע, מה הבעיה? מה זאת אומרת מה הבעיה? גם לי יש דף, יש לי 1,500 ידידים. אני כל יום שם עליהם תמונות, בגדים שלבשה בוקר, לא לבשה ערב. אז אל תהיה כזה, תצעק לה מלצר, היי, מלצר, חשבון. רק עוד עשר דקות. איך עוברים? אבל יש דברים שמתבררים על ידי גלגול שיחה. למשל, אתה רוצה לדעת אם היא מהערב רב של השמאל, או שיש לה לב יהודי. עכשיו תתחיל לחקור אותה, תגידי לי, מי הצבעת בבחירות? לא כל כך נראה טוב. תתחיל לפתח את הנושא. תראי מה קורה פה, אי אפשר להכריע. מה יהיה עכשיו עם הפוליטיקאים האלה? תחכה לראות מה היא אומרת. אם היא אומרת, זה הגיבור שלי, יאיר לפיד, לא יודעת מה קורה, למה הוא מחכה? או אני בעד ליברמן. אז אתה מבין כבר איזה אישה תהיה לך בבית, כן? לא צריך הרבה. דעות פוליטיות, דרך אגב, זה אומר הרבה על האדם, מלבד הפוליטיקה. על האישיות שלו. זה אומר הרבה על האישיות שלו. אז באמת, דברים האלה מתבררים על ידי גלגול שיחה. אבל אם אתה רואה, למשל, שהיא מתחילה להתמרד ומתחילה ככה לעשות דברים מסוימים כשאתה אומר דברים שלא מוצאים כן בעיניה, אז אתה כבר יודע איזה חיים הולך להיות לך. דרך אגב, כל מה שאני אומר זה אותו דבר על הצד השני. זה לא רק על הנשים, זה גם על הגברים. אם גם כן יש גבר רגשן וגאפתן וכאסן וכפדן וכל דבר מאיר, זה גם כן לא חיים. זאת אומרת, מידות, אצל האישה קודם להשקפה. אצל גבר, מידות וההשקפה זה זהה. שניהם חשובים באותה מידה. אם יש מידות טובות אבל השקפה לא טובה, זו סכנה גדולה. אם יש השקפה טובה אבל מידות לא טובות, זו סכנה גדולה מאוד. למשל, אחד הסיוטים הכי גדולים בחיים זה להתחתן עם גבר קמצן. זה פשוט גיהנום בעולם הזה. אתה יודע מה זה? איזה מלחמת עולם יש כל יום כדי לקיים עוד יום בחיי המשפחה? למה קנית משם? אמרתי לך לקנות משם. למה קנית כזה? יש יותר זול. ראיתי מבצע. למה לא חיכית שבוע? למה לא לקחת את התלושים? למה את ככה? למה את ממלאת דלק פה? כמה פעמים אמרתי לך שם, אבל הייתי תקוע כאן, משה. עד שם הייתי נת... האוטו הנחבה. לא, את לא שומעתי, את ככה וזה. אבונו של עולם. היא נשברת אחרי יומיים. זה חשוב מאוד. אני כבר היה... אני אדם, קשה לי להאמין, קשה לי להאמין, אבל פעם איזו אחת אמרה לי בפגישה שהיא יצאה עם בחור, ובסוף הפגישה הוא אסף את השאריות של האוכל מהשולחן, שהיא אמרה לו, מה אתה עושה? הוא אומר, אל תדאגי, זה לכלב. מה, יש לך כלב? בסוף התברר שאין לו כלב, הוא הכלב. השבר אחר. אז תאר לך עכשיו שאתה מתחתן עם אחד כזה ואתה הולך איתו לארוחת ערב והוא הולך לשולחנות ואוסף את השאריות מה אתה עושה? צריכים גם לזהר, יש היום הרבה מסוממים מלא מסוממים יש מסוממים שמקלים איתם פה בארץ כי זה רק אישון אבל האישון הזה הורס את כל החיים של האדם הוא לא מתפקד, הוא לא בא בזמן, הוא לא מרכז בעבודה. תהיה המוח שלו נדפקים בהדרגה במשך השנים. גם הקצת זיכרון שהיה לו, גם זה הולך. כל הזמן יוצא מנורח, כל הזמן העיניים שלו אדומות. בוקר אצלו זה לילה, לילה אצלו זה בוקר. נורא והיום. וזה, אני מדבר, אחד שרק מאשן סמים. יש, אני מדבר, סמים כלים. אין כזה דבר סמים כלים, זה סתם אחיזת עיניים. יש סמים הרבה יותר קשים, שזה כבר חורבן על כל המשפחה, לא רק על עצמו. אני לא צריך לספר לכם גם איזה יקר זה. אז צריכים מאוד מאוד להיזהר ולבדוק. וגם עוד משהו, יש הרבה אלכוהליסטים. כשאני הייתי נער, אף אחד מהחברים שלי לא נגע באלכוהל. גדלנו כאן חילונים במדינה, הלכנו לכל מיני מקומות. אבל אף אחד מאיתנו לא קנינו דרינס. לא היה מציאות כזאת שאנחנו נשתה בבארים וזה. לא היה כזה דבר. היום ילדים קטנים כבר שותים, מרוויצים אלכוהול, משתקרים ונעולים על העיגם מפוצצים באלכוהול. שאנחנו היינו ילדים, אף אחד פה לא ישן סמים חוץ מן הרקומנים שהיו בבתי הסוהר שהיו מזריקים סמים וכולם ידעו עליהם מיהם אף אחד לא נגע בסמים אף אחד לא ישן סיגריות אני הייתי בבית ספר חילוני א' ד' גורדון בבת ים בכיתה ח' זגיר 13-14 בחור אחד התחיל להשן כל בת ים רעדה ממנו כולם ידעו שהוא הפושע של העיר. כל הורה הזהיר את הילדים שלו להתרחק מהפושע הזה. מורים בבית הספר רעדו ממנו. הוא היה זורק ביצים על מורות או דברים כאלה, אף אחד לא צייץ. המנהל פחד לפנות אליו. כשהוא היה בא, האם באמצע משחק כדורגל, יש משחק? ישר אחד או שניים היום מתנדבים, בוא תשחק במקומי. רעדו ממנו. למה? ישן סיגריות. לפני כמה שנים זה היה דור אחד. זה היה דור הקודם. תראו את ההידרדרות מאז ועד היום. אני כבר לא צריך לספר לכם מה הולך בכיתה ח' היום, כן? צריכים מאוד לזהר. יש עוד בעיה. יש היום מגפה מסיבית של חולי נפש. מלא אנשים לצערנו הרב חולי נפש. מחלות רציניות שאי אפשר לתפקד בחיי הנישואים בגללן. יש המון אנשים על כדורים סיכיאטריים. מלא, יש כדורים לתקופה שבן אדם נקלע למשבר נפשי והכדורים עוזרים לו והוא יוצא מזה וחוזר לשגרה. בסדר. זה לא סוף העולם, זה לא אומר שצריכים לשים על אחד כזה איקס. אבל יש אנשים שזה כבר שנים ושנים ושנים, והמון פעמים מכבים את זה בתקופת השידוחים, ובסופו של דבר זה מתפוצץ מקסימום חודש אחרי החתונה. וגם ההורים שמכביעים את זה, הם גם פושעים. כי יש להם תקווה שהבחורה לא תגלה, או שהבחור לא יגלה. וזה אחר כך מתפוצץ, ואחר כך הם מצטערים על זה בגלל שהם שילמו על החתונה, ונהיה להם בושות, בשביל מה היינו צריכים את זה, חבל שדחפנו. צריכים מאוד מאוד להיזהר, יש המון המון חולי נפל, אני מתעסק עם ציבור, אני רואה. המון חולי נפש, אנשים באים אליי עם רעידות, רעידות בידיים, הזעות, כל מיני דברים, התקפות פאניק עתק, אנגזייטי עתק, יש לזה כל מיני שמות בעברית. תקפי חרדה כל הזמן, כל מיני דברים כאלה. משברים, טראומות, משקעים מן העבר, ילדות קשה. כל מיני דברים שהם עברו בילדות, הדור הרי מאוד פרוץ. אנשים כל היום רואים זוהמה בטלוויזיה. כל אדם שהוא חלש אופי, הוא לא יכול לשלוט בעיצרים שלו. לכן אנשים מתחילים להיות פדופילים, מתחילים להנוס ילדים, מתחילים לעשות כל מיני דברים שאף אחד לא חלם לפני 50 שנה, שיהיו כאלה דברים. אנשים עושים כאלה דברים, ומה שקורה, אנחנו רואים שאנשים שהם הקורבנות של אותם אנשים, זה הורס להם את כל החיים. בחורה לא יכולה לתפקד עם גבר, גבר לא יכול לתפקד עם אישה, כל מיני דברים שקורים היום. לכן המצב היום בעולם הוא הרעש על קריי תרנגולים. תקדם הלאה. יש עוד דברים חשובים. אמרנו, משפחה, מצב כלכלי. מצב כלכלי זה לא סיבה לבטל שידוך. באמיר הבחור הוא עני, כי מי שבאמת דתי, הוא יודע שהפרנסה היא אך ורק בידי בורא עולם. והרבה העניים אחרי החתונה התאשרו, והרבה עשירים אחרי החתונה התמעטו. אם עכשיו הבחורה עצמה היא טובה, לא עושים לה את החיים בגלל שיש לה הורים לא טובים. אם יש לה הורים לא טובים, אבל היא עצמה טובה. עם מי אתה תחיה רוב הזמן, איתה או עם ההורים שלה? איתה. פה ושם תצטרך לסבול גם את ההורים האלה, נכון? אבל בעיקר עכשיו, היא תהיה טובה, היא תהיה אימא טובה, היא תהיה אישה טובה, היא מוצאת חן בעיניך, יש לה מידות טובות, לא מענישים אותה בגלל שיש לה הורים לא טובים. אז מה עושים? עוברים לגור רחוק. שתבוא פעם בשבע שנים לבקר. זה ההצעה של חזל חזל מציעים את זה בהקשר אחר שמי שרואה שווה יכול לעמוד במצוות כיבודיו והם שיעבור על הגור רחוק מההורים שלו כאילו החיוב עכשיו יורד ממנו עכשיו אתה באמריקה וההורים שלך בארץ אז אין לך חיוב מכיבוד הורים יומיומי, לבוא, לעזור, להרים, לנקות, לקניות, לבשל. אין לך את כל זה. אבל מי שחי בקרבת ההורים שלו, כמה שיותר קרוב, החיובים שלו מהתורה עולים בהדרגה. למשל, אם הוא גר באותו בניין, צריך כל רגע לבדוק עליהם, יש לו אימא זקנה או אבא זקן, אבל אתה בסדר, אתה רוצה לרדת, להרים אותך, לנקות לך, להביא כל מה צריך, לבשל לך, לעשות לך קפה, ללכת למכונת בשבילך, זה עבודה פולטיים ג'וב. זה לא פשוט. אז זה רק מציאות. איכשהו ככה על הדרך הבאתי כמה דברים בענייני שידוחים כי אני רואה פה יש פה הרבה צעירים שעוד זמנם יגיע שידעו כמה זה חשוב לדעת מה קודם למה. טוב, נתקדם הלאה. ראיתי היום דבר והתחלתי באמת לדבר עליו, ואז היסחנו דעתנו בנושא. יש פה בעיה, זה לא עומד, אתה שם לך, כן? תסתכל. עכשיו נשאלת השאלה, איפה היית עד עכשיו? עסוק בקפה. שעה להכין קפה יפה. זה למשל כפיות טובה. עושים לך עכשיו טובה. אל תסתכל לעולם למה לקח הרבה זמן, למה זה לא... תמיד תסתכל בעין חיובית. למה אף אחד לא חייב לך כלום בעולם? בעולם הזה בן אדם צריך לחשוב, כלום דבר לא מגיע לי. כלום. אה, יש זכויות האזרח, יש זכויות במדינה, יש זכויות ככה. הכל בבלט. בעולם הזה בן אדם צריך להרגיל את עצמו, אני באתי לעולם לעשות שירות עבור אחרים. אותו דבר בחתונה. מי שנכנס לחתונה על דעת לקבל משהו מבת זוג או מהבן זוג, תמיד זה נכשל. הרבה פעמים אנשים... למה אתה מתחתן? שתהיה לי אחת שתבשל לי ותחבס לי ותגדל לי ילדים ותביא לי ילדים ותציל אותי מהחטא. זאת אומרת, הכול לי, לי, לי, לי. שואלים אותה שיהיה לי מממן, שיהיה לי תומך, שיביא לי ילדים, שיהיה לי אבא לילדים. גם כן לילילי, זה צריך להתחלף. ששואלים את הגבר למה אתה מתחתן, לעזור, לתמוך, לתת, לממן, לספק, כל מה שכתוב בכתובה. נו, ומה את? לשרת, לעזור, לתמוך, לאהוב, לבשל, לגדל ילדים. אם בן אדם בא על דעת, אני בא כדי לתרום, אז אין לו ציפיות לקבל. אז אף פעם לא ימריבות. עיקר הבעיה מתחילה שכולם כמעט היום אנוכיים. כל מערכת יחסים, גם שני שותפים בביזנס, בזמן שחותמים חוזה, כל אחד יש לו בראש איך אני יכול לנצל את השני לטובתי. אבל התורה אומרת בדיוק הפוך. אתה צריך להגיד לשני, מה אני יכול לעשות בשבילך? ניכנס עכשיו לשותפות. אני אתן את הכסף, אתה תיתן את העבודה, אבל מה עוד אני יכול לעזור? זו הגישה הנכונה. כי גם האדם מאוד מעריך את מי שעושה בשבילו. זה מוליד אהבה. את מי אתה אוהב יותר? אחד שנותן לך ספירות או אחד שנותן לך שווחים? אחד שנותן לך שלחים, אחד שנותן לך מתנות, אחד שעוזר לך בשעת צרה, אחד שאתה יכול לסמוך עליו, שתמיד תוכל להתקשר אליו בשעת צרה, הוא תמיד לשירותך, אף פעם לא יפנה לך את הגב. טוב, נחזור לעניין. אז אמרתי שיש כמה תכליות. יש פסוקים בתורה, שהתורה אומרת מה צריכים לעשות. למשל, בתור עם. יש לנו גם כן כמה תכליות. למשל, להיכנס לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש. זה התכלית, ככה כתוב בתורה. זו התוכנית, שניכנס לארץ ונבנה את בית המקדש. צריכים את בית המקדש. למה? כי אז הקב'ה חוגר בתוכנו. ומנעו לי משכן ושכנתי בתוכם, בתוך כל אחד מישראל חז'ל, אומרים. זאת אומרת ברגע שיש בית מקדש השכינה היא שם השכינה היא בקרבנו רואים גם תניסים שם האווירה אחרת לגמרי לכן אנחנו בוכים אלפיים שנה על חורבן בית המקדש לא סתם בוכים בסך הכל מה זה היה? בניין, אבנים, עצים נחרבו לנו המון בניינים יקרים בהיסטוריה אפילו יותר למה על זה לא מפסיקים לפקוט? ויש ימים ומצומות כי לא בוחרים על העצים ועל האבנים גם לא על הקורבנות כי קורבנות כתוב נשלמה פרים שפתנו יש גם לזה פתרון על מה באמת בוכים? על הקשר החזק שהיה עם בורי עולם לעיני כל, על הניסים שראו כל יום בבית המקדש, על נר מערבי שלא קבע, על האשן שהיה עולה כמו חוט לשמיים אפילו ברוחות, שאף פעם לא נכנס ווב במטבח איפה שחתכו את הבשרים, אף פעם אישה לא הפילה מעריכות של צליית הבשר, כל מיני דברים שראו שם יומיום. על שמחת בית השואבה, על האיחוד בעם ישראל, מיליון איש עולים לירושלים, נשארים שם שבוע פלוץ, דברים שבצערנו הרב לא טעמנו מהם. אז בואו רגע נדבר עכשיו באמת מה זה נוגע לנו עכשיו. אנחנו בתור אנשים חיים היום בעולם, במציאות של העולם, מה באמת תכלית החיים באבורנו? אני אגיד לכם שתי דברים, תגידו איזה מהם אתם מתקשרים יותר. דבר ראשון, יש בעולם שתי תכליות. תכלית רגעית ותכלית סופית. אתם מבינים מה ההבדל או לא? יש תכלית שכל רגע ורגע. מה עכשיו אני צריך לעשות? עכשיו, עוד דקה. עוד שנייה, מה אני צריך לעשות? מה אני צריך לעשות עוד שתי דקות? מה אני צריך לעשות עוד עשר דקות? כל רגע שמגיע עכשיו, מה עליי לעשות? זה תכלית רגית. ויש תכלית סופית. מהו היעד? מהו היעד? בואו נראה איך זה מסתדר ביחד. התכלית הסופית היא שהעולם הזה הוא פרוסדור כדי להגיע לעולם הבא לעולם הנצח וכאן בעולם הזה עוברים ניסיונות עוברים סבל צריכים לשמור מצוות צריכים לעמול צריכים לעמול בתורה לתקן תמידות כל מה שמניתי קודם עבור התחליט הסופי מהי מקומך בעולם הבא איפה תצליח להיכנס בעולם הבא, זה התחליט הסופית. כדי להגיע לתחליט הסופית, יש כל שנייה ושנייה מלחמת קיום. מה עכשיו עליי לעשות? מצווה או עבירה? לדבר או לשתוק? ללמוד תורה או לראות איזה משחק? כל רגע ורגע יש ניגודים. כל שנייה יש תחליט חדשה. מה עכשיו התחליט לעשות? מה אני עכשיו צריך לעשות? יש הרבה הרבה דברים ובחירות בחיים שבסופו של דבר או שתצליח להגיע לתכלית הסופית או שתיקשל זה תלוי אך ורק בך זה הכוח שהשם נתן לכל אדם כמו שאמר מקודם אותו בחור שיצא מה הוא אמר? הכל בידי שמיים הוא שם עבר לשם חוץ מירת שמיים זאת אומרת, כל מה שקשור אם תהיה ירשע מים או צדיק או רשע, זה אך ורק בידיך. עכשיו, אני התחלתי לדבר על שידוכים ועכשיו נזכרתי למה. התחלתי לשאול אתכם שאלה, להכיר את השידוך שלך. מישהו סידר חמישי. יצאת לפגישה עכשיו. עכשיו אתה צריך להחליט אם להתחתן איתה או לא. ההחלטה היא שלך או ההחלטה היא של בורא עולם. זה נופל בצד של הכל בידי שמיים או שזה נופל בצד של עירת שמיים? בידי שמיים. מה אתם אומרים? החלטה שלו. בידי שמיים. אם נטו, הולך. אם זה הולך, אז הולך. אם לא הולך, אז לא הולך. החלטה שלך, אתה נתת פה שורה של דברים שאתה צריך להחליט לפי המידות, המאסיף שלך. אומר הרמב״ם, הזיווגים, ההחלטה של האדם היא בידו. מי תהיה אשתך, מי יהיה בעלך, זה בחירה שלך. עכשיו, ראה שלנו כאן קצת בעיה עם זה. כי הגמרה במסכת סותה מוטבט, הגמרה אומרת 40 יום לפני יבצרות אבלת, במלאך, עם טיפה של זרע, עומד לפני ריבונו של עולם, ואומר ריבונו של עולם, טיפה זו מהיהיה עליה, ומכריזים עליו הכל, וגם אומרים, בת פלוני לבן פלוני. וזה סיבוב ראשון, לא? רגע. אחר כך הגמרה ממשיכה, אמר ישלקיש באותו עמוד אמר ישלקיש מזווגים לו לאדם זיווג לפי מעשיו אם תהיה צדיק יזווגו לך משמיים צדקת צנועה ואם תהיה רשע יזווגו לך פרוצה ככה כתוב בגמרא אצל נשים אין צדיקה או רשעית או צדקת ורשעית אין את זה אצל נשים בלשון התורה בלשון הגמרא יותר נכון בלשון הגמרא אישה נמדדת בעיקר על ידי עצמיות שלה אם היא צנועה היא צדקת אם לא אין סיכוי אין סיכוי כי להיות לא צנועה זה מכתיעת ערבים, כל רגע ורגע. היא עוגרת מיליוני עבירות ביום. כל מי שרואה אותה ברחוב, בקיץ, היא מסתובבת דגנים לא צנועים. כל מי שמערער עליה, כל מי שמתפעל מהגוף שלה, כל אחד כזה מכניס לעבירה על הקלטיק. אז ביום, אם בכלל בטלוויזיה ועם כל מיני תוכניות שכל העם רואים אותה ערועה, אז כל יום שלה זה 20 מיליון עבירות. כל יום שלה. אני אומר לך, עכשיו תמחק את זה. בעיה רצינית. אז לכן, זה הכל מתחיל ונגמר בצניעות. אם זה יש לה, אז זה כבר העיקר, כי זה או הרבה מצוות או הרבה עבירות. במכה, זה במסות. זה לא שהרמב״ם אומר, יש לפעמים מצווה אחת ששקולה כמו הרבה מצוות, ויש לפעמים עבירה אחת ששקולה כמו הרבה עבירות. הרמב״ם כותב את זה בלכות תשובה. זאת אומרת, למשל, אם הלכת, רצחת בן אדם, כמה פעמים נטילת ידיים שווה לרצוח בן אדם? נגיד שאכלת לחם בלי נטילת ידיים, מאה פעמים, אלף פעמים, חמשת אלפים פעמים. האם חמשת אלפים פעמים שאכלת לחם בלי נטילת ידיים, בירחת עמוצי, לחם קשר, רק אתה מתעצל, הלכת לברז, תופס את הלחם ואוכל. האם חמשת אלפים נטילת ידיים שווה לרצוח בן אדם? כנראה שלא, נו? רצח זה כנראה הרבה יותר חמור, גם מחמישים אלף נטילות ידיים. אז כולם, כל בר דעת מבין שזה וזה לא זהים, כן? מצווה הזאת והמצווה הזאת הם לא באותה קטגוריה. למשל חילוד שבת, הרבה לא יודעים, אבל זה העבירה עם ההונש הכי קשה בתורה. יותר גרוע מרצח. ההונש של מחיילי שבת בתורה יותר גרוע מההונש של אנשים שרוצחים. עד כדי כך. ‫וגם הנשמה נחרטת, ‫ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. ‫זה הרבה לא יודעים. ‫בגלל זה הם מחללים שבת. ‫אם היו יודעים, ‫מי היה מייס לחלל שבת? ‫אם חילוני היה יודע שכל שבת ‫שהוא מחלל עולה לו מיליון דולר, ‫והוא חייב לשלם על זה. ‫זה לא משנה, ‫הוא יהיה עבד גם 500 שנה. ‫חייב לשלם על זה. ‫מישהו אחד שהיה מחלל, ‫אני חושב שאפילו עשירים לו המחללים ‫בעבור הפסד של מיליון דולר. אפילו המיליארדרים לא המחללים. מה ישמע שלסיגריה או נסיעה לכניון אני אפסיד מיליון דולר? זה לא הגיוני. והעונש בתורה הוא הרבה יותר גרוע ממיליון דולר, זה לא מבינים. הרבה יותר גרוע, מפסידים את עולם הנצח. חמש מאות טריליון דולר לא מתקרב לעולם הנצח. אין מילים לתאר את גודל ההפסד. ולמה מחללים? כי לא יודעים. רק מבורות, לא מרוער. ‫הרבה אנשים חללים שבת מנוחיות ‫מגלל שהם לא מכירים בזה, ‫זה נראה להם טבשי, ‫זה נראה להם שפעם זה היה שייך, ‫פעם היו צריכים לשפשף אבנים, ‫לעשות ניצוץ, ‫כל מיני המצאות מטופשות. ‫אף פעם לא שפשפו אבנים, ‫תמיד הייתה אש קיימת. ‫כשרצו להדליק אש, ‫לקחו מאש קיימת והדליקו אש חדשה. ‫מה חשבת, אנשים ישפשפו עכשיו ‫אבנים חצי שעה להדליק אש? ‫איפה אתה חי? יש כבר פחים מלאים בשמן שעושים אור בבית, לא היה חשמל. איך יש אור בתוך הבית? שמים כוחים בקירות, שמים שם צנצנת מלאה בשמן עם פטיליות, והפטיליות מאירות בתוך הבית. והשמן בקערה אחת עומד להיגמר, ממלאים שמן חדש, שמים פטיליות חדשות, לוקחים מהפטיליה הדלוקה ומדליקים את הפטיליות החדשות. ‫מה חשבת? מה זה שייך עכשיו, ‫שפשף אבנים? ‫מאיפה בא להם הרעיון הזה? ‫היו בבית ספר א' ד' גורדון, ‫סיפרו להם על האדם הקדמון, ‫איך הוא יצא מהמערה ‫לפני שהוא היה קוף, ‫אחר כך הורידו לו את הזנב, ‫הסערות נשרו אחרי מיליארד שנה, ‫כל הסיפורי באו במייסד שלהם, ‫ובסוף הוא הולך להתחיל ‫שפשף אבנים וימציא אש. ‫האדם הקדמון. ‫זה הנזק של החינוך הכופרני ‫שמכניסים לאנשים כל מיני שטויות ‫בגיל קטן לראש, ‫אחרי זה קשה להם לצאת מזה. ‫רואים את התוצאות של זה היום. ‫אז נתקדם הלאה. ‫אז הרמב״ם אומר... ‫אז הגמרה ממשיכה שהעם הרשלקיש ‫מזווגים לו לאדם זיווג לפי מעשיו. ‫אז הגמרה אומרת, ‫איך זה? זה סתירה. ‫מכריזים מי תהיה השידוך שלך, ‫או שזה לפי מעשיך, ‫הגמרא אומרת, לא קשיה, ‫זה לא קושיה, ‫זה בזיווג ראשון, זה בזיווג שני. ‫אז יש כאלה חושבים שאם תתחתן ‫פעם ראשונה זה הכרזה משמיים. ‫ואם תתגרש ועכשיו אתה גרוש ‫ואתה מחפש עוד פעם זיווג, ‫אז עכשיו בפעם השנייה ‫יסדרו לך לפי מי שאתה. ‫שטויות, מי חושב כזה דבר? ‫שום היגיון אין בזה. אם זה לפי המעשים שלך, אז מה, בזיווג הראשון אתה לא צריך שיהיו לך מעשים טובים? מה, אשתך הראשונה נגזר עליה לסבול? והשנייה תרוויח? עד רבה. דווקא הגרושים ירוויחו. לא הגיוני. אלא, מה, הרי הקלוש מסביר. לפעמים בלי קבלה אי אפשר לזוז. ‫מה זה גלגול ראשון, גלגול... ‫מה זה זיווג ראשון, זיווג שני? ‫בהתחלה, בדור הראשון, ‫שיעצרו מאדם וחווה אנשים, ‫העולם התחיל להתמלא, ‫עוד לא היה גלגולים. ‫עכשיו מתחילים להיוולט ‫פעם ראשונה אנשים. העולם מתחיל להתמלא בנשמות חדשות. זה גלגול ראשון שלהם. הם לא היו פה בגלגולים קודמים. גלגול ראשון, כולם מתחילים מנקודת האפס. איך עכשיו יחליטו מי יתחתן עם מי? כולם באותה רמה. במיוחד שעוד לא היה תורה. סך הכל היה שש מצוות לשמור. זאת אומרת, שהייתה קשר שהוא נתן לאדם הראשון. אחר כך, אחרי המבול, הוא הוסיף עוד אחת עבר מן החיל לנוח, שבע המצוות בני נוח. זהו. אז העולם הוא כולו פחות או יותר באותה רמה. אז אני חושב שאנחנו מזווג אנשים. מפה והלאה הכל גלגולים ומזווגים לו לאדם אך ורק זיווג לפי מעשיו. אבל יש כאן עדיין בעיה. גם זה לא מסתדר עם הרמב״ם. זה לא מסתדר. הרמב״ם אומר, אתה בוחר את השידור שלך. נכון שעכשיו מישהו בא והציע לך שידור או שהיית במקום באיזה סופרמרקט והתחלת לדבר ופתאום התעניינו בך זאת אומרת אם לא הייתי הולך לשם לא הייתי זוכר להכיר את אשתי נכון? לכולם מראה את הסיפורים האלה אז יש שתי דרכים להסתכל על זה השם הביא אותי לשם כי שם הייתי צריך למצוא את זאת שהוא גזר עליי או השם הביא אותי לשם כי הוא מעוניין שאני אלך עם האישה הזאת אבל הבחירה אם ללכת איתה או לא הוא אך ורק בידי זאת אומרת השם הביא אותי עד למים אם אני אשתה או לא שאני ארק לתוך המים זה אך ורק תלוי בהירת שמיים שלי אם אני בוחר להתחתן איתה או לא למשל לפעמים כן תהיה משיכה וגם היא באמת בחורה צנועה וצדיקה, רק מה הוא פרפר. עוד הוא לא מאה אחוז חזר בתשובה, יש לו עוד שטויות בראש. עזוב, אני רק בן 21, לא התחלתי את החיים, אני רוצה תואר אקדמי. בגיל 28 אני מתכנן להתחתן. הוא מנהל, הוא מנהל את החיים של עצמו. יותר טוב מבורא עולם, ככה הוא חושב. בורא עולם אומר, עכשיו זה הזמן שאת צריכה להתחתן, אני מביא לך את האישה עד אליך, תעשה את מה שצריך. החליט נגד. הוא אומר לה, אני מצטער, את באמת בחורה טובה, אני, אם הייתי בן 28, הייתי מתחתן איתך, אבל אני לא מוכן. או, עד שאני לא אסיים את התואר, אין לי מה להתחתן. כל מיני דברים, אין לי, המצבי הכלכלי לא מאפשר. כל מיני דברים של כפירה. ואז הוא מחליט לא להתחתן. הדבר שהוא עשה, זה בחירה שלו או לא, מאה אחוז שלו. ואז מה יהיה? אולי יהיה לו עוד הזדמנויות, אולי ה' כבר לא ייתן לו עוד הזדמנויות. זה כבר ה' יודע. אבל אם להתחתן או לא, הבחירה היא אך ורק של האדם. איך הרמב''ם הגיע לזה? מה אתם אומרים? הרי הרמב''ם לא כותב סתם דברים. כל דבר מבוסס מבחינה הלכתית. יש הרבה דברים שהם הגיוניים, אבל הם נגד ההלכה. מאוד הגיוניים אבל הם נגד ההלכה יש דברים שנראים לא הגיוניים וזה ההלכה הרבה פעמים אתה רואה את זה כשאתה לומד גמרא אתה רואה את זה הרבה הרמב״ם אומר כיוון שמצוות פרור ווזא המצווה הראשונה בתורה לאדם לשאת אישה ולהביא ילדים לעולם זה אחד מתרייג מצוות וברור לנו יש כלל בתורה שהקדוש ברוך הוא לא גוזר על האדם לעשות מצוות וגם לא גוזר עליו לעשות עבירות אלא האדם בעצמו בוחר מה לעשות לטוב או לרע וכיוון שגם פה יש מצווה או עבירה עם מי הוא התחתן, התחתן עם צנועה וצדיקה ושומרת מצוות, מצווה! התחתן עם פרוצה, עם מלא בכללות וזועמה וזה, עבירה! אז גם כאן יש מצווה ועבירה, ולכן לא ייתכן שהשם יגזור על האדם אם לעשות מצווה או עבירה, וזה אך ורק בידו. זה הרמב״ם. זה מופיע בפרק... בשמונה פרקים לרמב״ם. שם הוא מדבר על זה בהרחבה. אם מהזמן הייתי קורא לכם, יש לי ציטוט שלם של זה, אבל זה ייקח רבע שעה רק זה. להסביר את המילים של הרמב״ם, זה לא פשוט. אז זה, רואים שזה מצווה או עבירה. עכשיו בואו נחזור לשאלה ששאלתי. אמרנו שיש את התכלית הסופית. אם בא אדם עם הארץ, אדם עם הארץ, הוא לא אחד שלומד, הוא לא היה בישיבה, לא כלום, קצת התחיל לשמוע מצוות. שואל אותך, כבוד הרב, מה תכלית החיים? מה התשובה הנכונה לענות לו? מה שחזל אומרים. חזל דיברו לרוב העולם. רוב העולם הם עמי הארצות. הם לא יודעי תורה. הרבה בזמן חז'ל גם לא ידעו קרוח טוב. היום כמעט כולם יודעים קרוח טוב. בזמן חז'ל העולם היה מחולק לתלמידי חכמים אלוהים במדרגות של מלאכים, מחיימתים, אלה שמוזכרים בתלמוד. כל התורה הייתה מונחת להם על כף ידם. אנשים שכל החיים שלהם היה קדושה ותערה ולימו תורה, והיה אנשים שאין להם גרם של ידע, כלום, לא יודעים קרוא, לא יודעים כתוב, לא הולכים לישיבות, מגיל ששמים אותם בשדה לחרוש, כמו חמורים, בלי שום ידע, כלום. זה הסיבה שמה שאמרת קודם, שהאדם יבדוק את האחים של האישה לפני שהוא מתחתן איתה. למה? כי נשים הרי לא הלכו לישיבות. אין כזה דבר שאישה הלכה לישיבה. זה רק בדור הקודם התחיל. באף מקום בעולם אישה לא הלכה לבית ספר. גם אצל הגויים. לכן אישה כל הידע שלה ממי בא? רק מהאחים שלומדים תורה בבית. אם האחים ידעו תורה, אז יש סיכוי שיודעת הלכה, יודעת תורה, יודעת פרשת השבוע, יודעת מנגד מי. יש לה שכל. מאיפה היא למדה? מהאחים שלמדו תורה בבית. חזרו מהישיבה, למדו. אבל אם האחים שלה אחד חקלאי, השני סנדלר, אף אחד מהם לא הלך לישיבה, הם לא יודעים כלום, אז מה עושים? היא לא יודעת כלום היום זה לא נוגע כי היום בחורות מקבלות ההשכלה התורנית שלהן מהישיבות סמינר וכל מיני מקומות שהן הולכות לכן זה לא משנה מי האחים שלה היא כשלעצמה יכולה להיות צדיקה מלאה בידע להפך היום בהרבה משפחות חרדיות הבנות יותר חכמות מהבנים הן הולכות למדרשיות קטלניות כל היום שיעורי בית לומדים נביא לומדים דברים שבישיבות לא לומדים אתה יכול לפעמים לראות, הבן שלך יודע הרבה גמרא, אבל לא יודע כלום בנביא. כי לא לומדים בישיב הנביא. איפה אין זמן? צריכים ללמוד עכשיו את התלמוד, זה שנים. אבל הבנות לא לומדות גמרא, לא לומדות תלמוד. זה מפנה להן הרבה זמן. אז הן לומדות הלכה, לומדות חומש, לומדות נביא, לומדות מוסר, דרך ארץ, אז הן יודעות בהרבה דברים בתורה יותר מהגברים. זה מדהים. אתה שואל את הבת שלך לנביאים, סיפור דוד המלך, שמואל הנביא, הילדים שהם גדולים בגמרא, הם יודעים רשי, טוספון, יודעים פלפל, יודעים הרבה דברים. אבל הם לא מונחים בתנך כמו הבחורות. זה מאוד נפוץ היום. אז בואו רגע ששואלים, שמדברים לעמי הארצות, אומרים להם העולם הזה, זה הפסקת פרסומות. אתם יודעים איך זה שתמיד הטלפון בדרשה מצנצל? תמיד בא על הטלפון, פתאום לא יודע איך לחבוט אותו. שמתם לב? זה אלף פעמים כבר קרה. למה זה? מכאן גם לומדים מוסר. זה מה שכתוב שביום הדין אנחנו לא נזכור אפילו איך קוראים לנו. לכן לפני שאתה מסיים את תפילת 18 תגיד פסוק שהתחלת הפסוק זה האות הראשונה של השם שלך וסוף הפסוק זה האות האחרונה של השם שלך שביום הדין יעזרו לך לזכור איך קוראים לך איך בן אדם בן 80 שקראו לו מיליון פעם בשמו פתאום שוכח איך קוראים לו איך איך יכול להיות כזה דבר? יש כאן מישהו ששכח את שמו? אם בן אדם באמת שכח את שמו, מיד כולם בוכים עליו. זה אולציימר. זהו. הוא לא יודע כלום. בטח לא מכיר מהילדים שלו. הדבר האחרון שאדם שוכח זה את שמו. נכון או לא? כי כל רגע מזכירים לך מי אתה. אז איך ביום הדין אדם שוכח את שמו? פשוט מאוד. בזמן שאדם נכנס ללחץ נפשי כל המערכות מפסיקות לתפקד זה מה שנקרא התקף חרדה הגוף מתחיל להשתולל, לרעוד, עזאות כל מיני דברים לא מובנים ואדם שנכנס לבית דין של מעלה מההלם מההלם הראשוני הוא כל כך בלחץ חוץ מזה שהוא עזב את כל המיליונים שלו וכל הכספים שלו והוא באמצע סגירת חוזה והוא עמד למכור איזה דירה והכל נתקע לו עכשיו באמצע ופתאום הנשמה יצאה מהגוף אז ההלם והבלבול שלו כל כך גדולים שהוא כבר לא יכול לעשות דברים מינימליים כגול לחבות את הטלפון מרוב הבושה. כשהטלפון מצלצל, אז כולם מסתכלים עליו. פעם היה מקרה, אבא ובן ישמו שורה ראשונה, והטלפון של האבא התחיל לצלצל. והבן היה ככה, מחפש בטלפון שלו, עושה ככה וככה, וכולם, נו, חבא כבר את הטלפון. נו, היי. עוד פעם צלצל. עוד פעם הבן עושה ככה. היי, נו את הבן, מה קורה לך? צועקים עליו, משתוללים. בסוף הדרשה, זה קרה כמה פעמים, הדרשן קרא לבן, אומר לו, תראה, כולם פה חושבים שהטלפון שלך צלצל. רק אתה ואני יודעים שכל הזמן זה היה הטלפון של אבא שלך שמצלצל, והוא חירש, הוא לא שומע טוב. אז הוא אפילו לא התרגש, יושב ככה כמו פסל. ואתה כדי שלא יצעקו על אבא שלך, לקחת על עצמך את האשמה. אבל אני לא בטוח שמותר לך מבחינה ידחתית היה לעשות כזה דבר. כי אנשים, נכנס להם אליך כעס. אנשים כעסו, מילא, פעם ראשונה מקרה, שוכחים. אנחנו לא מלאכים. אבל פעם שנייה כבר יותר כועסים. פעם שלישית עוד יותר. פעם רביעית כבר רוצים לחנוק אותו. מה, אתה נורמלי? מה הולך פה? עכשיו, זה הזקן לא שומע, אז הוא מצלצל הטלפון, ומצלצל הוא יושב רגיל. הוא לא שומע. והבן עושה ככה, יעני, כאילו זה הוא. הבנתם? בסדר, הוא רצה לכבד את ההורים וזה, אבל מצד שני, הוא גורם, הוא מכשיל את האנשים. נכון, עיקר ההונש בחיים זה הבושה. הבן? הוא מוכן לקחת את הבושה כדי שלא יהיה לאבא שלו בושה. זה כל העניין. כי אבא שלו התבייש, כן. מי שיש לו שתי שמות, זה שתי פסוקים? שם העיקרי מסתמה. שם העיקרי. כן. טוב. אז באמת, אדם רגיל, אומרים לו, העולם הזה, תעשה מצוות, תעגור כמה שיותר זכויות, כדי שיהיה לך מה לאכול בעולם הבא. זה אומרים למי? לעם הארץ. לילדים, לנשים, לגברים שלא למדו תורה בישיבות, הם כולם בקטגוריה שהם לא יודעים תורה. טוב. אבל לאדם שהוא בן תורה, אדם עם ראש, אדם שהוא מונח עמוק בתוך הסוגיות בגמרא, ששואל מה תחליט החיים, מה אומרים לו? מה אתם אומרים? מה תחליט? מידות אומרים לכולם, גם לעמי הארצות אומרים אסור להיות גפתן, צריכים להיות ענב, אסור להיות קמצן, אסור להיות עצלן, אסור להיות קנאי. זה הם למדים גם ילדים ונשים, ואנשים שהם לא לומדים תורה. אבל עכשיו על התכלית, שימו לב רבותיי, התכלית היא הרגיעית. מה היא? דבקות באשם. להידבק בקדוש ברוך הוא איך נדבקים בקדוש ברוך הוא? איך? מה הפירוש להידבק באשם? עכשיו אני אגיד לכם מה הנפכמינה ביניהם מה ההבדל בין שני התכליות התכלית הסופית לבין התכלית הרגית הנפכמינה ביניהם שעבור התכלית הסופית, שווה לסבול, יש לך עכשיו צרות, בעיות פרנסה, בעיות בריאות, קשיים, קשה לך ללמוד, המסגן לא עובד, כולך מים, כולך דבק, חום אמים, למה לא מדליקים את המסגן? הרגו אותי. כואב לך הגב? מתנכלים אליך. אין לך שידוך, קשה לך, אתה לא מרוכז. הילד שלך שותל לך את הדם עם קש כל בוקר. כל יום צהרה חדשה מביא לך. אתה מיוצא מדעתך כבר. מה מנחם אותך? העולם הזה כערפיים. יאללה, אני כבר בן ארבעים. יאללה, אני כבר בן חמישים. יאללה, אני כבר אותו שישים. עוד כמה שנים של סבל, העיקר שאני שומר מצוות, לומד נפיומי, עובד על עמידות, ומקבל ים של צטירות, אוטוטו אני עובר לעולם האמת, ויתחיל השכר הזה שהשם הבטיח, לעטיבך ואחריתך, שווה לסבול, כדי שאחר כך יהיה טוב יותר. כולם מבינים את זה, לכן עושים תוכניות חיסכון, כל מיני תוכניות גמל, קופת זה, פנסיות, שמים כסף לכל מיני, לתואר, לאוניברסיטה, לילדים, למה כל זה? כדי שעכשיו אני סובל, מפריש כספים, עובד שעות נוספות, כדי שאני אהיה בן שישים, אני אוכל להשקוט את הציצים בגינה, ולנוח, ולחבק את המחדים ואת החתול, ואיך אומרים? הגעתי אל הנחלה זאת אומרת המחשבה הזאת שעכשיו כדאי לסבול כדי שלעתיד יהיה טוב יותר כולם מבינים שזה הדבר הנכון חוץ מראש הממשלה הוא לא מבין את זה. כשהוא רואה שהמחבלים מתעצמים, ומקבלים טילים ונשק, כל פעם שצריך להיכנס ולנקוד את השטח, הוא פוחד, יהיו מאה ארוגים. ימותו מאה חיילים, ישחטו אותי בתקשורת. אבל אם לא עכשיו יהיו מאה ארוגים, יהיו מאה אלף ארוגים בסוף. שיורידו עליך טילים כימיים פה בתל אביב. אבל זה כבר לא אכפת לו, אני כבר לא אהיה ראש ממשלה. שגנז יתמודד עם זה. או אחמד טיבי, שהוא יהיה ראש ממשלה בקצב הזה, כן? שהוא יתמודד עם הטילים שירו פה מהחיזבאללה ועם איראן. אני העיקר, תן לי לעבור את הקדנציה שלי עם כמה שפחות ארוגים ביחסי ציבור. אבל זה לא ככה לא מנהלים ביזניס. הרבה פעמים בביזניס צריכים עכשיו לסבול כדי שעוד שנתיים יהיה תוצאות. אם לא תעשה עכשיו קיצוצים בעוד שנתיים תהיה בזבל פשיטת רגל זה מבינים בסכל במציאות לא כולם מתמודדים עם העניין פוחדים עכשיו לעשות ניתוח לב פתוח כי זה כואב אבל אם זה כבר במילא קורה, אני לא בחרתי. אבל אני סובל. סובל בחיים, פיטורים, בעיות, הפתלה, דיכונות, מחלות, גירושים עקובים מדם, ילדים שמרדו בו, מילואים כל יומיים, נמאס לומא החיים. איך באים אליי אנשים? כמעט כל שבוע. אם היה מותר מזמן הייתי מתאבד. עכשיו אני שומע את זה יותר מאי פעם. מהאנשים דתיים חילוניים הם לא יודעים שאסור להתאבד מי שמתאבד דנים אותו כרוצח כאילו שרצח אדם זר זה רצח לכל דבר הרבה אנשים לא מתאבדים בגלל שהם לא רוצים שידונו אותם כרוצחים אבל אם למשל היה מותר להרוג את עצמך נגיד שחייך היו ברשותך אין לי בכלל ספק שפי שלוש או יותר אנשים היו מתאבדים רק יש אנשים עם כל הסבל שלהם בחיים האלה, הם פוחדים להתאבד, הילדים יפסידו את הכל, אפילו קדיש לא יעזור להם. מאבד את עצמו לדעת, זה לא פשוט. קוברים אותו מעבר לגדר, לא עם כולם, זה לא פשוט. חוץ מזה גם פוחדים על הילדים, איזה טראומה תהיה להם, איך הילדים חיו עם זה, יש בזה עוד שיקולים. אבל אם זה היה באמת, איך אומרים, דבר שלא ישפיע על אף אחד לרעה, וגם אני לא אקבל על זה הונש, כמות המתאבדים הייתה עולה במאות אחוזים. כי עצם זה שאנשים כל הזמן מדברים על זה, זימן שכבר אין להם שום חשק ורצון לחיות. אבל יש כאלה אומרים, לא נורא, החיים האלה זבל בשבילי. אבל לפחות אני שומר מצוות וזה, לפחות עולם הבא אני מקווה שיהיה לי. עבור זה הוא חי. אבל שימו לב דבר מדהים. באמת למישהו בר שכל וברמה תדעו שהתכלית האמיתית היא דבקות בקדוש ברוך הוא כל רגע ורגע זה מה שכתוב בבית הכנסת שיביתי השם לנגדי תמיד ואתם הדבקים באשם אלוקיכם חיים כולכם היום לאהבה את השם אלוקיך הוא לדווקא בו זאת אומרת יש כמה פסוקים בתורה ועוד כמה בתנך שכל הזמן חוזרים על הצורך הזה להיות דבוק בקדוש ברוך הוא עכשיו תסבירו לי מבחינה טכנית איך מבצעים את המשימה הזאת של דבקות בקדוש ברוך הוא תגדירו לי את זה במילים או במעשים איך דבקים בקרש ברוך הוא? מה זה נקרא דבקות בקרש ברוך הוא? לימוד תורה? לנשק את המזוזה? לקרוא תהילים כל היום? להתפלל כל היום? להיות ביערות בשתיים בננה וליצוג טאטה? איך דבקים בקרש ברוך הוא? אומר אהבת הזולת לשמור מצוות לדעת שהוא לידך כל מה שאמרתם פה, הכל נכון. זאת אומרת, הכל צריכים לעשות. השאלה אם זו ההגדרה של דבקות באשם. אז אני אגיד לכם במשפט אחד, לפי הרמחל, מה נקרא דבקות באשם. שימו לב. אבל לפני שאני אגיד לכם, קודם כל אני אסביר מה הנפקמינה בין תכלית הסופית לבין התכלית הרגית שעבור התכלית הסופית שעכשיו אני סובל שווה, זה לא בחינם שווה לסבול פה כדי להגיע למקום הסופי ושם לקבל את השכר אבל התכלית הרגית עכשיו שאני צריך להידבק בקלוש ברוך הוא ועכשיו נוחתים עליי מכות ואני עכשיו בתוך סבל, במצב נפשי לא קל. מה התכלית של הסבל הזה? כדי שתדבק בקדוש ברוך הוא. לב נשבר ונתקה, אלוקים לא תפזה. אף פעם השם לא יעדוף אותך. כמה שאתה יותר במשבר כמה שאתה יותר עמוק בבועות ככה אתה מצליח יותר להידבק בקדוש מרחוב למה? מי יכול להגיד לי למה? מי שיושב על מיליארדים ומשרתים וכבוד וכל מה שיש לו ובריאות והכל וילדים מוצלחים קשה לו מאוד אפילו דקה ביום להיות דבוק באשם גם שהוא קורא תהילים זה מהשפה אל החוץ אין התעוררות הנפש אצלו אין התעוררות רוחנית כמעט בכלל וגם אם הוא נוסע לרומן וצורח ומשתולל, יש מי רבה וכל מיני דברים, אומר איזה אורות אני, זה הכל דמיונות. זה לא באמת דבקות באשם, זה גם יכול היה לקרוא לו בבלוםפילד, או במרון, או בכל מקום שמתאחדים עשרים אלף איש לצועקים. זה מעורר את האדם לאקסטזה. תראו אנשים שהלכו למשחקים של ברצלונה, איזה אורות הם חוזרים. וואו, אתה לא יודע, אני שבוע לישנתי. איזה מדהים, מאה אלף איש, אתה יודע מה זה? רק אנשים, הם הרבה מדומיינים, והם חושבים שזה מה שבאמת מעורר אותם מבחינה רוחנית. אבל אמרתי לכם, בכל מקום שתעמיד מאה אלף איש או חמישים אלף איש וכולם צועקים, זה מכניס אותך להתעוררות ולאקסטזה, וזה לא דבקות באשם. זה לא דבקות באשם. אז באמת מה זה דבקות באשם? אני אקרא לכם. אני אקרא לכם, כי אני לא אומר עכשיו דברים פה מדעתי, אני מסביר לכם מה שאומרים גדולי ישראל, תשמעו טוב. הוא אומר ככה. כתוב בקהלת רבה, במדרש רבה על קהלת, בפרק השביעי שם, כתוב ככה. והיקח השם אלוקים את האדם והניחה הוא בגן העדן לעובדה ולשומרה היה מן גן כזה מלא בעצים מריבים צבעים, רכות משגעים, פירות נפלאים כל מיני בעלי חיים, כל מיני קולות של ציפורים הקדוש בחור אמר לאדם הראשון אני שם אותך פה והתפקיד שלך מהו לעובדה ולשומרה. במילים אחרות חקלאי, גנן. דרך אגב, איפה הגן העדן הזה? איפה הוא בעולם? תורה מתארת שיוצא ממנו נחל עם שני ראשים. תחפש את התיאור שמופיע בפרשת בראשית, בכל כדור הארץ חיפשו את המקום הזה, הוא לא קיים. אז איפה הוא? אז אתה יודע מה? יש פישון ויש גיחון ויש אחידי כל, יש את כל זה, אבל זה בכלל לא קרוב למה שמתואר בתורה. התיאור התורני ומה שהיום במציאות, בגלובוס, זה לא אותו דבר. איפה זה? יפה. נמחק איך? יפה מאוד, המבול. לפני 4200 שנה היה מבול. העולם היה יבשת אחת וים אחד. זהו, לא היה איים, לא היה כל מה שאתם יודעים, הכל שם היה יבשה וים. והיה במקום של היבשה גן כזה מיוחד, ‫עם התיאור הזה ‫שמופיע בספר בראשית, ‫עם כל מיני עצים וכולי, ‫ואתה שלחו, אמר לאדם הראשון, ‫אתה פה ואתה אחראי על הגן. ‫ואחרי שהיה המבול, ‫כמו שהזוהר אומר, ‫יבשת אחת התחלקה לשבע. ‫אז דרך אגב, זה מדען בשם וגנר, ‫הוא חי בין 1870 ל-1920, ‫חמישים שנה, והוא זכה בפרס ‫שהוכיח שיבשת אחת ‫נחלקה לשבעה חלקים. ‫והוא מראה לך את הפאזל, ‫איזה חלק מהיבשת הזאת ‫נשבר מאיזה חלק מהיבשת ההיא. ‫ואז כולם... כולם התחילו להתבשט בים ונחתו במקום מסוים. יבשות גדולות ואיים פירורים שנשברו, והנה לך המתכון החדש של העולם, 1,500 שנה. לפני 2,000 שנה העולם היה נראה אחרת ממה שהוא היום. סליחה, לפני 4,200 שנה העולם היה נראה אחרת ממה שהוא נראה היום. לפני המבול. המבול שינה את הכול. עכשיו שימו לב מה הקדוש ברוך הוא אמר לאדם הראשון זה הרבה אנחנו לא שמים לב מה אומר לו? אומר לו ככה זה מופיע בבראשית פרק ב' פסוק 15 בשעה שברק הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן העביר אותו עץ עץ אמר לו ראה מעשיי כמה נעים הם ומשובחים הם תראה איזה יופי של בריאה תראה איזה עץ תראה איזה עלים תראה איזה צבעים תראה איזה פירות וכל מה שבראתי בשבילך בראתי תן דעתך שלא תגע שאם תקלקל אין מי שיתקן אחריך עכשיו אנחנו נזהיר אותו רגע שים לב כל זה הכל בשבילך אבל זה צריך טיפול שים לב אתה אחראי תן דעתך שלא תקלקל את הבריאה שלי אם תקלקל אין מי שיתקן אחריך כלומר יש כאן סכנה מסכימים שיש כאן סכנה? סכנה למי? לאדם או לעולם? לבריאת של הקדוש ברוך הוא הסכנה או הסכנה היא לאדם? התשובה היא לשניהם אם הוא יחריף את העולם, העולם לא יהיה כמו שהיה, כמו שהבורא רצה. אז העולם במשבר. ומי עישה בתוצאות? האדם. משלם לאדם כפרימה על עליו. כל מה שאדם עושה, השם משלם לו בהתאם, לטוב או לרע. אז האדם מכניס את עצמו בסכנה. על ידי שהוא מתרשל במשימה שלו. הוא מביא על עצמו אסונות משני הכיוונים א' מבחינה מציאותית וב' מבחינה עונשית שעל ידי שאתה עושה דברים נגד רצון ה' ונגד ההוראות שלו אתה מביא על עצמך עונשים כמו שהתורה מלאה בדוגמאות אבל לא רק זה כבל שהזנחת את הסביבה אז הגן הזה שהיית אמור לחיות בו איננו כתמול שישום. אז גם האינוויירמנט, הסביבה, האווירה, הכל נהרז. אז אתה נושם השן, ויש פחות עלים, ועצים נשברו, וקרו שטפונות, כאילו טיפלת במה שהיית צריך לטפל. והדור הזה שלנו הוא אחרי חמש תלפים שבע מאות שמונים שנה של קלקולים כל דור בא וקלקל עוד ובדור הבא וקלקל את העולם עוד והדור הזה קלקל את העולם יותר מכל הדורות ביחד ‫מה שקרה ב-30 שנה האחרונות בעולם, ‫אף דור לא הצליח ‫לגרום כזה נזק לעולם. ‫חשבתי לעצמי היום, ‫יש גמרה בבא במציאה, ‫אדם חפר בו עשר, עשרה תפחים. ‫תפח זה רוחב של יד, ‫נגיד 8 סנטימטר, 10 סנטימטר, ‫בערך מטר עומק. ‫מעל עשרה טפחים ומעלה, ‫הבור הזה הוא סכנה. ‫אפשר למות, אפשר לשבור את הגב, ‫אפשר... נופלים, זה עמוק. ‫אם זה בור קטן, מה כבר קורה? ‫מה, זאת אומרת, נפלת על הרצפה. ‫אבל אם זה בור כזה עמוק, ‫הבאמת, היפול עם הרגליים בפנים, ‫עם הראש בפנים, ‫זה נורא סכנה למוות. ‫עכשיו, שואלת הגמרה שם, ‫מה קורה אם כל אחד בא וחפר טפח? ‫רובן בא, חפר טפח. ‫שימון בא, חפר טפח. בא לוי, חפר עוד תפח. בא גד, חפר עוד כאלה. כל אחד, תפח, תפח, תפח, תפח. הגיעו לתשעה תפחים. תשעה תפחים אם הבמה נפצעה שם. אתה אשם? לא. בא יוסף האחרון, חפר את התפח האחרון. העלה את זה לעשרה תפחים. בא הבמה, נפלה וניזוקה. מי משלם את כל הנזק? האחרון. הכל הולך אחר החיתום. זה שגמר את המלאכה וגמר את כל הסכנה הסופית, הוא זה שיצטרך להתמודד עם התוצאות. וזה אנחנו. היום, ב-30 שנה האחרונות, או ב-25 שנה האחרונות, מהרגע שהעולם תפס תאוצה אינטרנט, כל מיני דברים שאף אחד לא חלם, איך אנשים מתלבשים, איך הדור נהיה, איך מערכת החינוך נהייתה, איך כל בית ובית נהרס, איך כמעט בכל מקום יש גירושים וסמים וצהרות, וכולם מלאים בקעקועים וכישכושים וכל מיני בגדים של גויים, וכמעט כולם מתלבשים בבגדים קרועים כמו הומלסים. זה לא היה מעולם כזה דבר. לפני שלושים שנה אף אחד לא חלם, חלם, שאלו אנשים לפני שבעים, תגיד לי, לפני שלושים שנה, כשהיית בן ארבעים, האם חלמת שנגיע למציאות שכמעט כל בן אדם שני במדינה הוא גוי, וחלק מהם מזרע המלק, שהם יחלים להשמדת עם ישראל מאז ומעולם, והארץ התמלאה בהם, ומציאות כזאת שתהיה כזו שנאה לדת וכזו שנאה למסורת ושכל חברי הממשלה אחד אחד הוא אויב הכי גדול של הקדוש ברוך הוא מאז ומעולם שכל מה שהיה להם לדבר בבחירות זה רק על השמדת היהדות והדת והזנות בכל בניין יהיה לך מכוני ליווי ודברים נוראים שאף אחד לא חלם שיהיה פה אף אחד לא חלם על כאלה דברים לפני שלושים שנה. הכלכול שנהיה בעולם, לא רק פה, בכל העולם, בשלושים שנה האחרונות, לא קרה באלפי שנים קודם. ואז מה רואים? שאנחנו חפרנו את הטפח האחרון, והבאנו את העולם למצב שכבר אין לו יותר תקנה. אין לעולם תקנה. אי אפשר כבר לתקן את העולם. זהו זה, אתה לא תוכל לבטל את האינטרנט, לא תוכל לסתום לאנשים את הפה, כל אחד יחשוף את הסטייה שלו לעיני כולם, לעיני מיליונים, אין יותר חוקים, איש הישר בעיניו יעשה, כל אחד יש לו ערוץ, מפיץ מה שהוא רק רוצה. העולם הגיע לתור ובוא, חזר למדרגת תור ובוא. ואז עכשיו השאלה, מה הקרשבחו הולך לעשות עם זה? אבל להציל את העולם זה בוודאי אי אפשר מי שיש לו שכל בקודקודו יודע שלהציל כבר את העולם אי אפשר מה שכן אפשר זה להציל כמה שיותר יהודים שיעלו על הסירת הצלה בגלל שהעונייה כבר תובעת עכשיו העולם זה עונייה ואנחנו יש לנו חלקה ואנחנו מתחילים לתבוע והשאלה כמה נציל הצלנו עוד יהודי ועוד אחד ועוד אחד קפץ ועוד אחד כי בסופו של דבר שהמשיח יבוא מי יעלה בער השם? יש רשימה מי יעלה בער השם לא כולם יעלו בער השם וזה התפקיד של כל אחד ואחד מאיתנו בתור שומרי המצוות ואוהבי השם לראות כמה שרק אפשר למשוך ולהציל מתוך העונייה שהיא טובה את זה המצב כרגע ושאלתי אתכם נקי כפיים ובר לבב נקי כפיים ובר לבב מי היום בר לבב? נכון? שאלה טובה, אתה שואל. כתוב, אנגלתי אתכם אחרית כראשית. אומרים חזל, כמו שביציאת מצרים רק 20% ניגלו, 12 מיליון מתו, ככה יהיה בסוף. 20% ינצלו, ו-80% ילכו להזזל. עכשיו השאלה, באיזה צד אנחנו נהיה? זה שיש לך כיפה על הראש או סכן יפה, זה לא ודאי שאתה תהיה בצד של ה-20%. בגלל שאדם שהוא שומר מצוות כביכול, או יש לו חזות חרדית, והוא עושה דברים שחילונים עושים, העונש שלו הרבה יותר גדול משלהם. הרבה יותר גדול משלהם. למה? כי הוא מכיר את בורו, הוא מורד בו. והקיבוצניק הזה בחיים לא חשב דקה בחיים שלו על בורו. גיגלו אותו כפרי אדם, מה הוא יודע? בחיים שלו למד רמב״ם, תורה, פתח גמרה פעם בחיים? פעם קרא את פרשת השבוע עם רשי? כלום הוא לא יודע, הוא לא למד דרך ארץ, הוא לא למד פרקי עבוד, לא למד מסילת ישרים. אני פעם אחת הכרתי איזה קיבוץ ניק מקיבוץ בית השיטה. הכנסתי את האוטו לשטיפה בניו יורק, שבע דקות. עד שיצא האוטו מהמסלול, מהמכונה של השטיפה, שבע דקות דיברתי עם קיבוצניק מקיבוץ בית השיטה שלא ידע מי זה נוח ולא ידע מי זה אברהם אבינו. זה היה לפני עשרים שנה. היום המצב חמור שבעתיים. שמע אותי מדבר עם מישהו אחר. שאני עושה דרשה חיים אחר המוות פנה אליי הקיבוצני כזה אומר לי תגיד לי אתה באמת מאמין בשטויות האלה? אמרתי לו לא אומר לי מה לא? אתה לא מאמין? אמרתי לו לא אומר לי אתה לא מאמין איך אתה עושה את הדרשות הזה אמרתי לו אני לא מאמין אני יודע שיש חיים אחר המוות אומר לי מה אפשר לדעת כזה דבר? אמרתי לו בוודאות זה הוכח מדעית ללא כל צל של ספק ‫איך? תבוא לדרשה. ‫לא, אני עובד לילה, משמרת לילה. ‫קלטתי שהוא צמא ורוצה להתעניין. ‫לא היה עליי תחמושת. ‫אבל דבר אחד היה לי, ‫היה לי ספר מסינת אישרים איתי. ‫ראיתי שזה קיבוצניק אינטליגנט. ‫אמרתי, מה יש להפסיד? ‫עצם זה שהוא יקרא את הספר ‫ויראה שחצי מזה הוא לא מבין, ‫זה כבר ידליק אצלו אור אדום. ‫נתתי לו את הספר עם כרטיס שלי. כעבור שלושה ימים הוא התקשר, כולו רועד. בואי נה, תשמע. אני עמום. זה עוצר. איזה ספר נתת לי. איך זה שלא מלמדים את זה בארץ? איך הכביעו מאותנו כאלה דברים? זה מדהים. איזה חוכמה. מה זה כילד תינוק שנתנו לו גלידה עכשיו? איך הוא היה מתרגש? אמרתי לו, אתה מוכן לארגן את כל החבר'ה שלך? אני אבוא אעשה אצלכם דרשה? אומר כן, בטח, נתן לי כתובת, קבענו זמן, באתי לשם. חשכו עיניי, הכניסו אותי בדירה במנתן, קירות בצבע סגול, היה בסבות שלושים וכמה חבר'ה בחורים ובחורות, כולם מהקיבוצים, כולם עובדים ברשת תחנות קרוש, לא היה מספיק כיסאות כמובן אז כל גבר ישב עם שתי נשים ככה יושבות עליו שלוש שעות דרשה אחד יושב על השני סדרום ואמורה בתוך הדירה כולם מאשנים גרס כל החדר אשן לא רואים את הפרצופים של האנשים מרוב האשן אני כבר התחלתי ככה ‫ובנוסף לכל, גם יש שם קנריות. ‫הציפורים הקטנות האלה ‫עפים בתוך החדר. ‫פאק, אחד מתקיף מימין, אחד משמאל. ‫צפצופים. ‫איזה צפציות השיעור הזה היה. ‫שלוש שעות את המאהים שלי שפחתי. ‫והם לא מקשיבים, אטומים. ‫לא רוצים לך להתעניין מה אני אומר. ‫כל מטרת הדרשה להציל את עמוס מהחשוך החרדי הזה. זה כל העניין, לכן הם הסכימו לבוא. ורק הם צועקים. הייתם צריכים לראות איזה דרמה מזויפת. עמוס, אל תעזוב אותנו, אתה כמו אח בשבילנו. בסוף הוא קם. אמר להם, רבותיי, עכשיו אני הבנתי. שהכל בלוף. חשבתי, אתם חברים שלי. בן אדם שלוש שעות אמר לכם דברים מדהימים, או ככה, או ככה. אתם בכלל לא מנסים אפילו להקשיב. רק צועקים, צועקים, צועקים. זהו, שום דבר לא מעניין אתכם בכלל. אני מתבייש! שלם החברים שלי. מפה כבר הדרך לישיבה הייתה קצרה מאוד. שישה חודשים לאחר מקט באתי לבקר אותו בישיבת נתיבות עולם, כבר היה לו זקן. כל היום לומד גמרא. נשמה יעלום. נשמה יעלום. שומעים? נשמה יעלום היה לו. רק מה היה צריך? שנקום מנת הבוץ. יש הרבה כאלה דרך אגב. זה אני קורא להם בונוסים. על הדרך אתה מרים עוד אחד, שניים. בלי עמל. רק צריך לתת להם עוד דיסק אחד, או ספר, ומיד משתנים. הוא כבר נראה משהו גדול מאוד. אחר כך הוא אמר לי, אני חייב להביא אותך לקיבוץ בית השיטה. אתה היית צריך לראות מה עשו שם. שלא תעזכבו, אנחנו נשכב בשין ג'. אבא שלו אמר לי, על גופתי המתה אתה תיכנס לקיבוץ. היום יש שם בית כנסת. דבר מוליך לדבר, אתה שומע? כל הזיתים האלה שאתה אוכל מקיבוץ בית השיטה, זה המשפחה שלו, זה האנשים שם מהקיבוץ, כן? כיוון שזמננו עזל, אני רק רוצה לענות על השאלה האחרונה שעדיין לא ענינו, מי זוכר מה היא? מה נחשב דבקות? מה זה דבקות? התשובה, חסרת כל המחיצות בין האדם לבין בוראו. מה פירוש השרת המחיצות? כל הדברים בעולם שמשיחים את דעתו של האדם מן הבורא הם בעצם המחבלים במשימה. למשל, משחק כדורגל. וואו, ליגה תלופות. מחיצה. מסיבת פורים. חוסר צניעות. איך יבואו שם הבחורות? מחיצה. בר מצווה של האחיין. מחיצה. מה יש שם? צדום והמורה. איך אנשים מתלבשים, איך מדברים, איך אוכלים, בלי ברכות, ריקודים מעורבים. יש מלא מלא מלא מחיצות. אם זה המוזיקה שאתה שומע, אם זה הבגדים שאתה לובש, אם זה התוכניות שאתה רואה, אם זה הספורט שאתה שקוע בתוכו, אם זה תפקידך בצבא, למשל. יש אנשים, יפה מאוד, היו חיילים לתפארת, גם נהיו קצינים גדולים, עזרו למדינה, תרמו הרבה. ברוך השם. אחרי שמשתחררים מהצבא, שלושים שנה מסתובבים בתפקיד של בורא עולם חדש. אתה צריך לראות אותם, איך הם בכל מקום, חלקים הוראות, מסתובבים ככה כמו תפסים. למה? זה היה רב השר, זה היה רב סרן. לא יצאו מהתפקיד. אדוני, התפקיד שלך נגמר לפני עשרים שנה, תוריד פרופיט, תהיה ענב. לא, הוא חייב נהל את העולם. אז תראו איזה נזק הצבא עשה לו. במשך עשר שנים הוא רדה בחיילים, חילי תקודות, כולם רדו מנו. הוא נכנס לתפקיד של בורא עולם במתכונת קטנה. אבל עכשיו שיצא מהצבא, הוא ממשיך כל החיים שלו להיות רודן. אם זה עם אשתו, אם זה עם הילדים שלו, אם זה עם השכנים בבניין, אם זה במקום העבודה, אם זה בבית הכנסת. אני בבית הכנסת קולט האנשים האלה רק מההליכה שלהם. אני אגיד לך כל אחד ואחד מי היה לו קריירה בצבא. מההליכה שלהם. ואני אחר כך הולך ומברר, תגיד זה מה היה? מה תפקידו? לא סתם לשואל. אני לא סקרן כדי לחטט בחיים של אנשים. רק לראות אם מה שלמדתי בספרים היו שם במציאות. ואתה רואה, אם זה היה אחד במשטרה, אם זה היה קצין גדול, אם היה לו פיקודים תחתיו, אם זה איזו מזכירה ראשית באיזו חברה גדולה. אתה רואה את ההשלכות של זה בחיי היומיום. אלה מחיצות בין האדם לכנוש ברוך הוא. מחיצות, גם ספרים חילוניים, גם נתונים חילוניים, גם כל מיני כתבות של כפירה, גם חברים כופרים במקום העבודה, כל דבר ודבר, כל שיחה ושיחה שהיא לא נוכל ברוחו של הקב". דברי כפירה, ליצנות, כל מיני שטויות, תרבות יוון, כל מיני פוליטיקה, רדודה ושחיתות וכל מה שאתה רק רוצה. כל אלה מרחיקים את האדם מהקדוש ברוך הוא. ולצערנו הרב, ככל שיש יותר מחיצות בינו לבין הקדוש ברוך הוא, האור הזה, שהנשמה שלו הייתה נהנית ממנו, הולך מנמוק. כי מה זה החיות של הנשמה? ואתם הדבקים באשם אלוהיככם חיים כולכם היום לכן אני יש לי כולל בירושלים שם התלמידים אתה רואה את הדבקות בקדוש ברוך הוא מיד איך שאתה נכנס לשם רק אתה מפתח שיחה עם אדם שם אתה יודע שהוא מנותק מהעולם ואין לו אינטרנט ואין לו סמארטפון ולא יודע מה זה מחשב וכלום ורק התורה זה החיים שלו והפשטות והוא לא מכיר ספורט ולא יודע מי זה ראש ממשלה ואפילו לא יודע שהיו כבר שני מערכות בחירות זה לא מעניין אותו בכלל. במקרה הכי טוב הוא כותב מזוזות בקדושה כדי להתפרנס. קצת מזכורת מהקוליל, כל היום שקוע בתורה, מסיים את היום שלו, הולך לאישה ולילדים, אין שם טלוויזיה, אין שם הבל אבלים, אין שם תוכניות של בידור והשפלות ולשון הרע וכללות וליצנות, אין להם את הדברים האלה. ושם אתה מרגיש מה זה שכינה. אתה מדבר עם בן אדם, אתה רואה, זה ככה השם רוצה שכל אחד ואחד מאיתנו יהיה. ואם זה בנות במדרשייה טובה, עם קדושה וצניעות ועם מלימוד של השקפה נכונה, אתה רואה את הדבקות, אתה רואה איך היא קורא תהילים, אתה רואה איך היא מתפללת. פעמים אתה עומד רואה בחורה איך היא מתפללת. איזה בוגרת סמינר או שהיא עדיין בחורה בסמינר. אתה רואה את השתפחות הנפש. אתה אומר, וואו, איזה בר מזל יהיה זה שיסכב הבחורה הצדקת הזאת. בעולם כזה מתונף, בכזו זוהמה, בכזאת פריצות, בכזאת שחיתות, בכזאת בלוף אחד גדול, פתאום שיצאו מהעולם האלה כאלה נשמות, יעלומים כאלה, של בחורות כאלה, זה לא דבר של מה בכך. איך יודעים אם דק חי, שהוא סוכן נגד כל הזרם, כל הזרם הולך לבלוף, לשקר, לפריצות, פתאום יש לזה דג אחד חי. אני רוצה לסיים, בעזרת ה' כי זמננו עזל, רק לסיכום של מה שניברנו, תזכרו, יש את התכלית הסופית, היא גם נוגעת לתלמידי חכמים, לא רק לעמי הרצון. כולם בסופו של דבר עובדים בשביל העולם הבא, כמו שכתוב במסילת ישרים. היום לעשותם ומחר יקבל סחרם. אבל התכלית הרגית, שזה אוסף של מיליארדים של שניות ודקות, כל רגע ורגע, מה אני עושה כדי להידבק בקדוש ברוך הוא ולחוש את אור השכינה? לכן צריכים להתרחק מחנופה ומליצנות ומכל מיני המשעשועונים וצחוק והשפלות ומוזיקה של גויים ותרבות יוון, חייבים להתרחק, אסור להסתכל בפרצופים של הרשעים האלה שממלאים פה את כל הפרסומות בראשי חוצות, מראים לך כל מיני כופרים, שונאי השם, אתה מסתכל בפרצוף הטמא שלהם, מה אתה מסתכל בפרצוף שלו? זה אם היום התנך נכתב, הוא היה על תקן אמן. זה הליברמן הזה. אם היום היו כותבים את התנך, מי היה האמן של הסיפור? הוא ויער לפיד. הם היו האמן היום. היום אתה מסתכל עליהם כאנשים. אם היום היו כותבים את מגילת אסתר על הדור שלנו, הוא היה בתפקיד אמן. ומה אנחנו עושים כשאומרים אמן? כולם... אז מה אתה מסתכל על... מה אתה יכול לדבר על? מה אתה מסתכל על פרצוף שלו בכלל? כל מה שהוא עושה זה הכל למאן עצמו ולהחרבת עם ישראל, להחרבת היהדות, להחרבת הישיבות. והחבר שלו השני, עם חרדים אי אפשר לשבת, אבל עם מחבלים שיושבים בממשלה הוא בשנייה כמעט יסכים. הכל צביעות, הכל שקר. לא שהפוליטיקאים האחראירים הם הרבה יותר טובים. הם לא כזה תמים. אבל זה מה שעושה לנו נזק, רבותיי. שפתאום אתה מרגיש שקשה לך, קשה לך להידבק באמת. ולמה? בגלל כל הטעויות הקטנות האלה שגורמות למסכים. התשובה האמיתית היא פורצת את כל המסכים. ואתם הדבקים באשם אלוקיכם, חיים כולכם היום. תודה רבה, ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. רבי חנניה בן הקשי אומר, רצה, קדוש ברוך הוא, לזרקות לישראל. לפיכך ירבה להם תורה ומצוות, שנאמר, ה' חפץ למען צדקו.