הבדלה בין ישראל לעמים

ערב טוב. עונג להיות כאן בירושלים הערב איתכם. השיעור הזה שיהיה בזמן תושבים ברפואת טניה בת רחל. קראנו בשבת שתי פרשות, החרמות ופרשת קדושים. איפה הרמקון? השתי פרשות האלה, מי שקורא אותם מתחילתם ועד סופם רואה שהן מדברות בעיקר על ההבדלה בין עם ישראל לגויים. הבדלתי אתכם להיליות לעם, קדושים תהיו כי קדוש אני, לא תולכו בחוקות הגוי, את כל התואבות האלה עשו הגויים והקוץ בהם. זאת אומרת, רואים מתחילתם ועד סופם של שתי הפרשיות, רואים שהתורה שמה דגש חזק מאוד, שיהודי חייב להיבדל מן הגויים. עכשיו, לפני שאני מתחיל, אני רוצה לשאול אתכם שאלה. הפרשה השנייה, קדושים תהיו, זה גם בפרשה, כי אחרי מות יש ציווי להיות קדושים. בשתי הפרשות יש את הציווי הזה. השאלה, מה פירוש המילה קדוש? מה פירוש המילה קדוש? לאיך עכשיו תשאל אלף חרדים ברחוב? כשאל אלף חילונים ברחוב, כל אחד יגיד משהו אחר. אחד קדוש בעיניו זה דמות של הבבא סלי. אחד יגיד הרב מלובביץ', אחד יגיד רשבי, אחד יגיד רמבם. כל אחד יש לו איזה דמות. הבן ישראל. כן, כל החסידים יגידו הדמור הזה והדמור ההוא. הברסלבים יגידו רבי נחמן. כל אחד יש לו בציור שלו ציור של מישהו שהוא קדוש. שאלה שאני שואל, מה ההגדרה של המילה קדוש? נבדל. נבדל ממה? נבדל מהמילים קטנים. אז באמת, המילה קדוש זה הבדלה, הבדלה מהחול. יש חול ויש קודש. יש את המה, יש את האור. אז באמת הקב' הוא אומר, בגלל שאני קדוש, אתם צריכים להיות קדושים. זה קצת מוזר, לא? הקב' הוא מושלם, ברור שהוא קדוש, אין לו יצע רע, אין אצלו עבירות. הכל שם מושלם ושלם, לעד ולעולמי עולמים. איך אפשר לבוא ולהגיד למישהו שהוא בשר ואדם, ילוד אישה, להגיד לו, אתם צריכים להיות קדושים כמוני. כמו שאני קדוש, גם אתם תהיו קדושים. אם עכשיו יבוא מר עולם, מרים 400 קילו בשקולות, יבוא אליי, יגיד לי, אני רוצה שאתה תהיה מר עולם. מה, אני לא יכול להרים הוותיח, מה מר עולם עכשיו? הוותיח קשה לי להרים. יגיד לי, לא, לא, הנה, 400 קילו, מרים אותו, משקד שמקרר. מרים אותו ככה באוויר. הוא אומר, לא, אני בריאון, אז אני רוצה שגם אתה תהיה בריאון. יבוא הגאון ויבין לה, אני גאון, אז אני רוצה שאתה תהיה גאון. יבוא איזה מיליארדר, אני מיליארדר, אני רוצה שאתה תהיה מיליארדר. מה זה שייך בכלל? אתם מבינים את השאלה? מה הקראש ברוך הוא באמת רוצה? עכשיו, הפלא הגדול הוא, נו, מילא, הבננו שהוא רוצה שנהיה קדושים, שנבדל מהגויים, שלא נעשה עבירות כמובן, אבל השאלה שאני שואל, השאלה שאני שואל, עכשיו שהקראש ברוך הוא ציבה אותנו להיות עם שונה מהגויים ונותן לנו את כל הדרישות האלה להיות קדושים, אז באמת השאלה היא, איך יכולים לצפות מכל יהודי, כולם, כל סוגי הנשמות, מהנשמה הכי גבוהה, עד לנשמה הכי נמוכה, הרי לא כולם באותה רמה, רואים מה שאתה ילד כבר, מי מועד לגדוליו ומי לא. רואים ילדים שהם כבר נמשכים לקודש מגיל צעיר, רואים ילדים שאלרגיים לקודש מגיל צעיר. אתה כבר רואה שזה גלגול של צדיק, זה גלגול של אחד, איך אומרים, מבלפור. אז רואים ישר, בילדים כבר רואים מגיל צעיר. אז עכשיו שניהם, הקב' הוא אומר לשניהם, אתה צריך להיות קדוש. זה שנולד נמשך לתומה, זה שנולד נמשך לקדושה, או זה שנולד לרב גדול, וזה שנולד לאיזה רשע גדול, עכשיו שניהם יש עליהם ציווי להיות קדושים. מה, כל העולם, כל העם יכולים להיות קדושים? מה זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא מדבר עכשיו לכל עם ישראל, זאת אומרת כל היהודים בעולם חייבים להיות קדושים. מה זאת אומרת קדושים זה לא מה שחשבנו, אחד שיודע את כל התורה בעל פה. אחד שהוא גאון, שמחדש חילושי תורה, כותב ספרים. זה כמובן שגם זה קדוש, אבל זה לא הציווי. כי אם זה הציווי, אם אתה בא עכשיו לירקן בשוק, שהוא בקושי גמר שמונה שנות לימוד, אומר לו, למה אתה לא קדוש? למה אני לא קדוש? יש לי חצרי ילדים בבית, צריך להכיל אותם. אני עובד כמו חמור, איך אני אהיה קדוש? כל העם רואה אנשים, השם ירחם, איך הם באים לשוק, איך הם לבושים. כל העם שומע צעקות, כללות, עצבים. אפשר באווירה כזאת להיות קדוש? מנהל שאני עוד שומר מצוות בכלל. זה משהו איתן. אם ככה, איך אפשר להבין? יש לנו כבר שתי קושיות פה. קושיה שלישית, יש מדרש רבא מאוד מאוד מאוד מוזר. בהבנה ראשונה, לכאורה, מאוד מוזר. כתוב שמה, על ידי זה שאתם תהיו קדושים, אתם עושים אותי קדוש. אם זה לא היה כתוב במדרש רבא והייתי אומר את זה, יאמרנו, אז אני נכנסתי לרשימת הכופרים. לא עלינו הרבה דרשנים כופרים היום. הרבה. רק העם לא יודע להבדיל בין דרשן אמת לדרשן כופר. דרשן כופר, הוא מדבר לפחות 90-95% אמת בדרשות שלו. לא הכול כפירה. אם הכול היה כפירה, תוך 10 דקות היו מאתרים אותו. הוא מדבר הכל רגיל, יכול להגיד חרשי, גמרה, זה הכל, אבל בין לבין, מי שיש לו אוזן רגישה ושכל ישר, קולט שהוא כופר. שהוא אפיקורס גמור. שהוא מליג על חזל, רואים שהוא מדבר עליהם בזלזול, רואים בין השורות. צריך אומנם חוש רגיש לזה. יש כאלה שאפילו הטיפש הכי גדול מבין שהם כופרים. לא צריך להיות גאון גדול. איך שהם מתחילים לדבר, מבינים. אבל יש כאלה שצריך אוזן מאוד רגישה, וניסיון כדי לקלוט שהם כופרים. מדברים שטויות, השם הצריך אותנו היה בודד, אנחנו לא ביקשנו לבוא לעולם, כל מיני שטויות. אין לו זכות להגיד לנו מה לעשות. יש כאלו כופרים היום שמדברים דברים נוראים. אני לא מדבר על אלה, אני עכשיו מדבר על מדרש רבא, זה נכתב לפני 1,800 שנה, זה בזמן הגמרה, חזל. קדושים תהיו, כי כמעט שאתם תהיו קדושים, אני בזכותכם גם יהיה קדוש. מי יכול להסביר לי מה מדובר פה? נכון שזה מוזר? אתם מכירים את הפסוק, תנו עוז לאלוקים? תנו עוז לאלוקים. נכון, יש פסוק, השם עוז לעמו ייתן. מי נותן למי עוז? עוז זה כוח, גבורה. השם נותן לנו עוז. השם יברך את עמו בשלום. בצד שני, השם אומר תנו אז לאלוקים. תנו כבוד לתורה. יש הרבה פסוקים כאלה. אז באמת, ביום שהקב' נתן לנו את התורה, הוא הגביל את עצמו באלפי הגבלות. יש מוגבל מכוח היותו יצירה, נראה לי אני יצירה, אתם יצירה, השולחן זה יצירה, המצלמה זה יצירה, כל יצירה שנוצרה על ידי יצרן, היצרן הגביל אותה במידות מסוימות, ביכולת, בזיכרון מסוים, בכמות חשמל מסוימת, זאת אומרת, מי קבע את ההגבלה של המצלמה? היפני ביפן, תכנת אותה. מי קבע שהשולחן הזה יש שתי מטר על מטר? הנגר בעזה שחתך את הלוח. כל דבר ודבר בעולם הוגבל על ידי זה שיצר אותו, אבל הקרש ברוך הוא לא נוצר, הוא תמיד היה. יש שאלה שהילדים שואלים, אמא, מי עשה את אלוקים? תראי את השאלה הזאת, כל ילד שואל את זה. עכשיו, הילד ששואל את זה, זו שאלה חכמה. מה אתה רואה? שיש לך ילד פיקח, למה? הוא אומר, תראה. אנחנו למדנו בגן שאלוקים עשה את העולם. אז עכשיו מייד אנחנו צריכים לדעת, רין, אבל מי עשה אותו? ומי עשה את זה שעשה אותו? ומי עשה את זה שעשה אותו? אין לו דבר סוף. חייבים להמשיך להתקדם לנצח. לעולם לא נפסיק כי תמיד יהיה מישהו קודם. ככה זה בדברים של חומר. כל דבר חומרי מיד יכולים להישבע שמישהו עשה אותו. השולחן הזה לא נוצר לבד ולא המצלמה ולא הרצפה ולא המנורות. כל דבר שאנחנו רואים שהוצב בצורה מסוימת, יודעים שהיה לו התחלה ומעצב. כשזה מגיע לקראש ברוך הוא, אין לו התחלה וסוף. והוא תמיד היה. מה זה תמיד היה? זה קשה להבין. אתם יכולים להבין את זה בסכל? אם עכשיו אתה צריך כתוב חיבור להסביר מה זהו תמיד היה, אתה יכול להסביר את זה או לא? איך אפשר כזה דבר תמיד היה? מה זה תמיד? מיליארד שנה? מאה מיליארד שנה? מיליארד מיליארד שנה? זה אפילו לא התחלה של תמיד. תמיד זה לנצח, לנצח זה אין סוף, אי אפשר למדוד את זה בזמן, כך עכשיו אחד ומיליארד אפסים זה לא ההתחלה אפילו, תוסיף עוד מיליארד אפסים זה לא ההתחלה, תוסיף עוד מיליארד, זה כל מצב, תמיד זה יהיה אפילו נקודה בים, זה אומר שקשה להקל אותו, אז הסיבה שאנחנו נכנסים פה למבוך, זה בגלל שאנחנו רגילים שבעולם החומר לכל יצירה היה יצרן ויש לה התחלה וגם סוף בדרך כלל. סוף זה מתבלה. בעולם הרוחני, העליון, אין כזה דבר זמן כמו פה. פה הזמן הוא פונקציה של מהירות, של דרך, מרחק, התקדמות החומר, יש נוסחות מתמטיות, פיזיות, שמחשבים זמן לפי דרך, לפי תנועה של חפצים וכולי. למשל, כדור הארץ מסתובב במהירות של 1,700 קמש. סביב צירו. כיוון שהוא כזה ענק והחלל הוא אינסופי, אז לא מרגישים את זה. אנחנו לא רואים עכשיו, לא מקבלים שכחורת, אבל אנחנו עכשיו בסיבוב, אנחנו יושבים על קרוסלע עכשיו. עכשיו בתחילת הדרשה, אנחנו יושבים בזווית מסוימת, כעבור שעה זזנו קצת. מישהו פה הרגיש? לא, כי כל העולם זה אז אחד איתנו. אז היחס נשאר אותו דבר. אז באמת, בעולם העליון אין זמן כמו פה, אומר הרמבן בראשית בראי אלוקים, בראשית, מה זה בראשית? בהתחלה, in the beginning. מה זה בהתחלה? זאת אומרת יצירת החומר. תזכרו, זמן קיים אך ורק במקום שיש בו חומר. מקום שאין בו חומר אין את הזמן כמו פה. ‫תכף נראה אז איזה זמן כן יש, ‫כי הרי אנחנו רואים בחזל ‫שמדובר על כך וכך שנות גאנום, ‫כך וכך דורות ‫לפני שהקבלו חוברת העולם, ‫כבר הייתה לו התורה, ‫אז היה איזה סוג של זמן. ‫תכף נבין מה זה הזמן הזה. ‫אבל פה בעולם הזה, ‫דקה זה 60 שניות, ‫שעה זה 60 דקות, ‫24 שעות ביום, 365 ימים, ‫כל זה נקבע על ידי שני קריטריונים. ‫תנועת כדור הארץ סביב השמש, ‫סיבוב שלם זה שנה, ותנועת כדור הארץ סביב צירו. תנועיו כדור הארץ סביב השמש היא נותנת לנו מעגל של שניים ארבע עונות. זאת אומרת, משעה 12 עד שעה 3 עברנו 90 מעלות, נכון? עיגול זה 360 מעלות. משעה 12 עד שעה 3 עברנו 90 מעלות, עברנו עונה אחת שלמה של שלושה חודשים. קיץ, נגמר עכשיו הקיץ. משלוש עד שש, סתיו. עוד פעם תשעים מעלות משש עד תשע חורף מתשע עד שתים עשרה אביב ואז שוב קיץ זאת אומרת כל שלושה חודשים עוברים עונה זה מאוד מעניין, וזה נקבע על ידי שכדור הארץ גומר סיבוב שלם סביב השמש. בזמן שכדור הארץ עושה סיבוב שלם סביב השמש, הוא מסתובב גם סביב עצמו. תחשבו שיש לי עכשיו איזה כדור ואני מסתובב אותו ככה על האצבע, ואני מזיז את האצבע סביב כדור. בזמן שהכדור הזה מסתובב. אבל זה עוד יותר מסובך. כי בזמן שהכדור מסתובב לי על האצבע, ואני הולך עם האצבע סביב הכדור שעומד באמצע, שניהם בתנועה גם. גם השמש וגם כל הגלקסיה היא בתנועה. ובזמן שהכדור מסתובב סביב עצמו והולך סביב השמש, יש עוד כדור שמסתובב סביבו וזהו הריח. אלה פלאים, איזה מערכת. וזה רק מערכת אחת קטנה ממאות מיליארדים של מיליארדים של מיליארדים של גלקסיות וכוכבים ותנועות שגזזים ביקום. ויש לנו שוטים כאלה שבאים לאוניברסיטה ואומרים לתלמידים, היה פיצוץ ועוד פיצוץ ועוד פיצוץ וכל זה נהיה. אפילו בן אדם שיש לו שכל מנהל לא יגיד שטות כזאת, אבל זה פרופסורים מפורסמים. מוכרים לנו את הטיפשות הזאת. איך זה? פשוט, אני אגיד לך איך זה. אני אגיד לך איך זה, אני אסביר לך איך זה. יש שתי דרכים להגיד, אני רוצה לקפור בבורא. דרך לא נעימה ודרך קצרה ובריחה. זה במילים אחרות, עזוב אותי, לא מעוניין לשמוע על הדת. ברגע שאני אומר לך, אני הפיצוץ, אני אתאיסט, אני מאמין באבולוציה, כל מיני בלבולי מוח כאלה, במילים אחרות, אל תטיף לי על הדת. למה? ברגע שהוא אומר, אני מודה, ברגע שהוא אומר, אני מודה, מיד אתה בא ואומר לו, אז איך אתה חי בשקר? אז הוא מתחיל לסבול לו. הוא מתחיל להעיק לו. אז הוא מצא פרצה. הכי טוב להגיד, עזוב, לא מאמין, לא מבט יענה, מכניסה את הראש בחול, אין סכנה. מה זה אין סכנה? הנמר מתקרב. מה הוא עושה? במקום לברוח, הוא מכניסה את הראש בתוך חור באדמה כדי לא לראות את זה. אותו דבר סוס. סוס בא לשתות, ראית סוס ששותה תמיד מרביץ על המים? למה צוס תמיד נותן מכות על המים? הוא רואה עוד צוס. אז הוא פוחד שהוא גונב לו את המים. אז הוא מבריח אותו. הבנת? זה טיפשות, בסדר, טוב. זה מה שדוד אמר, אל תהיה כסוס כפרד. אז בכל אופן, נחזור לעניין. עכשיו, בעולם העליון אין חומר. וממילא אין זמן כמו פה. אין 60 שניות, 60 דקות, כי אין תנועה של כוכבים בעולם העליון. זה עולם רוחני. ואין חומר, אין עץ, אין אבנים, אין כלום. זה עולם שהוא 100% רוחני. אז איך יש שם זמן? איך יש 500 שנות גיהנום? איך יש אפילו שנה גיהנום? איך יש? איך מונדדים את זה? התשובה זה כמו סימולציה. למשל, אני אסביר לכם, אתה רוצה עכשיו ללמוד לטוס על מטוס, אתה לא עולה ישר על מטוס. קודם כל, אתה יושב באיזה חדר, באיזה בסיס בחיל האוויר, עם ביטן כזה, יש לו מנופים, זרועות, מרימים, מזיזים אותו, ימין, שמאל, עולה, יורד, לפי מה שהוא מזיז, הוא יושב עכשיו בחדר, עם הסגנים, הכול, הוא רואה כל מיני מטוסים באוויר, רואה ערים, רואה ירח, שמש, כוכבים, זה עשו את זה כל כך מדהים, ועכשיו הוא נוגע בסטיק, עושה ככה, כל החדר הזה מתרומם ככה, הוא לא רואה את החדר מבחוץ, את המנופים, הוא יושב וזה נראה לו עכשיו שהוא טס במטוס 16 הוא נותן גז, וום, הוא זעז, אתה רואה את כל תל אביב, אף בעשר שניות הוא גומר אותה. לחיצת גז אחד של מטוס פשוט עבר את כל תל אביב. בטיל, המהירות של אלף קמש, פי עשר מרכב. וום, וואף, ככה, וגם עד כנקח שאפילו הטייסים מקיים בחדר הזה. עשו שם הכל האמיתי, עם כוח G, לחץ על המוח, כשהם יוצאים מהחדר הזה, אתה רואה פנים שלהם כמו עגבניה, ואתה רואה פסים על הפנים של הקסדה. הם מוצאים את הכסדה כאילו מישהו חתך להם את הפנים, סימנים, למה? מרוב הלחץ וחלק מקיאי, יש להם חליפה שנוחצת על החזה שלא ייחנקו, דברים מדהימים עכשיו, כשהטייס יוצא, הוא סך הכל ישב בחדר בתל אביב או בדרום אבל הוא בראש שלו היה עכשיו בעשרים דקות טיסה מקרבית מבצעית, ירו עליו חתך, פספס, נחת, הכל אמיתי עכשיו, תכלס, הוא יכול גם לקבל את כיף לב בזמן האימון הזה. כמו שאדם הולך לגנא תערוכה, יש 180 מעלות, תלת ממד, עם רכבת ערים, יש שם שלט, מי שיש לו לב חלש, לא לבעלי לב חלש, מי שיש לו לב חלש אסור לו להיכנס. מה זה לגנא תערוכה? זה אתה עומד על הרצפה, אין רכבת ערים. זה הכול אשליה. יש חקיר בצורת 180 מעלות עגול, ואתה עכשיו עומד שם, מסתכל, אתה רואה, הרכבת עולה, עולה, עולה, עולה, אתה רואה את כל העיר הולכת ונהיית יותר קטנה, ואז הוא מגיע לקצה, עכשיו אתה עומד לפה ל-100 קומות, כולם צרוכים. עכשיו, אני פחדן, אני לא מסתכל על המסך, אני עומד ומסתכל על האנשים, אני רואה כל אלה שמלפניי עושים ככה, כולם, כולם מזיזים את הראש ימינה, שמאלה צריכות, ואני רק ככה עושה. למה אני מפחד עכשיו לקבל את כיף לב מהפחד? אבל תכלס, כולנו עומדים בחדר. ואפשר לקבל את כיף לב ולחץ דם. זו עכשיו התחלה של לסביר מה זה הגיהנום. בגיהנום אי אפשר לסרוף, אין גוף. גוף אפשר לסרוף, גוף הוא חומר. ברגע שהגוף ירד לקבר והנשמה עלתה לשמיים, מה ישרפו? הגוף נאכל על ידי התולעים והנשמה היא בשמיים, מה יש לסרוף בשמיים? אפשר לסרוף נשמה? התשובה היא כן. איך? בהדמיה. מה זה הדמיה? שאתה הולך לישון, כמה החלום הכי ארוך? תשע שניות. תשע שניות חלום. כשאתה מתעורר בבעלה ובוכה וצועק והדופק שלך עולה למתיים, אשתך רצה להביא לך כוס מים, תירגע, תירגע, תנשום, אתה מתחיל לספר לה עכשיו סיפור של שישה חודשים של איסורים. הייתי בלבים, העונייה התרסקה, הקרישים באו, אחד נשך לי את הרגל, מלא דם במים. אז הצריכות והשמש מרביצה לי על הראש ואני פוחד ולא הייתה לי ברירה, אני שותה מים מלוכים, זה חונק אותי. עד שבא איזו עונייה, אני צורח, בסוף הם ראו שאני במים, הוציאו אותי מהמים, בסוף התברר שזה מחבלי חיזבאללה. הבינו שאני מישראל, לקחו אותי ללבנון, שישה חודשים, אגרופים, ביתות, מכות חשמל. ‫אשתו אומרת לו, אני לא מבינה. ‫אתה רק התחלת לנחול לפני דקה, ‫נרדמת לפני שתי דקות, ‫דקה התחלת עם הנשימות הכבדות ‫וקפצת בבעלה. ‫סך הכול שתי דקות נרדמת. ‫תסביר איך בתוך שתי דקות ‫נכנסו שישה חודשים של מעורעות. ‫שאלה קשה מאוד מבחינה מדעית. איך כל השיחות עם המחבלים של כל שיחה לוקח שעה? איך כל זה נכנס בשתי דקות של שינה? הרי במציאות זה לא קרה. אתה ישן במיטה נוכר. עכשיו אתה מספר לי אשתך שיחה עם המחבל אחמד אבו אקראם מלבנון. הוא אומר ככה, אנחנו נשתה לכם את הדם ונבוא ונקבוש את כל הבלבולי מוח שלהם. אלא אם כן תתאסלם, בוא נעשה אותך מוסלמי, תצטרף לחמאס. כל השיחה הזאת לקחה לפחות שעה לו. איך זה נכנוס בדקה שהוא נרדם? מה רואים מפה? שברגע שהנשמה מתנתקת מן הגוף אפילו באופן חלקי, ומתחברת לעולם הרוחני, מה שהקב' הוא רוצה שהיא תרגיש, היא מרגישה. הכל הדמיה. ואם השם רוצה, כמו בחלום, שאתה חולם, שאתה נשרא, ואתה צורח, ואתה מרגיש שאתה עומד ליפול מבניין, והמטוס עומד להתרסק, וכולם צורחים, איזה פחד זה בחלום? זה נראה אמיתי לחלוטין. עכשיו, אם אתה בתכלס כל הסבל הזה, שלקח כמה שעות בשמיים עד שהמטוס נפל, זה כל זה היה חלום של תשע שניות. בתשע שניות, הקב' הוא הבהיר אותך עכשיו חמש שעות בגנום. בזמן שהלכת לישון בלילה רגיל. עכשיו כשנשמה מתנתקת לגמרי מהגוף, מחליטים כמה שנות גיהנום תקבל. שנה, עשר, חמישים, מאה. קורח קיבל עד היום, עד היום הוא הגיהנום. 3,300 שנה כבר. כבר בזמן הגמרא, הרב הבר בחנה ראה איזה אחד נראה כמו ערבי בסוף, זה היה אליהו הנביא. אליהו הנביא בא בתחפושות. ולקח אותו להראות לו מה קורה עם קורח ועדתו, והם צועקים משה אמת ותורתו אמת, וזה כבר היה אלף חמש מאות שנה אחרי משה, שמשה עזב את העולם. אז כבר הם אלף חמש מאות שנה בגיהנום, וזה לא נגמר. אז הנה לך דוגמא, שאפשר שהקראש ברוך הוא ייתן לבן אדם לעבור מסכת איסורי מסוימת, והוא מחליט כמו כמה שנים זה ירגיש. זה יכול להרגיש קצר, זה יכול להרגיש נצח. זה רק מה שמחליט, מה הבן אדם מקבל, ולא צריך גוף אמיתי כדי לשרוף. אנשים יכולים להגיע היום אפילו לדברים שלא חלמתם בזמן שינה. כל מיני דמיונות, יש מלאכים שבאים בתחפושות של נשים, הוא חושב שהוא עם איזו אישה. מה זה כל זה? זה פתוט. פי, תף, וו, תא, זה מלאכים שמתחפשים לנשים. יש כל מיני, יש שדין יהודאים, יש מלאכים שמתחפשים לגדולי ישראל. בא לך כבבסלי, בא לך כבן ישחי, אומר, בני, באתי לברך אותך, וזה אני, אתה ככה, אתה נכת שלי, אתה זה, וזה בסוף הוא מתעורר, וואה, בבן ישחי בא לי בחלום, דמיונות. זה כתוב בזר, זה נקרא שדין יהודאין. הם באים באיזה פרצוף שהם רוצים. דברים מוזרים. ויש כל מיני דברים רוחניים שאין לנו הבנה בהם. אבל זה למשל כתוב בספרים, אז זה לא חידוש. כבר בגמרה מדברים על זה. טוב, נחזור לענייננו. אז שאלתי, איך אפשר לבוא למישהו להגיד לו תהיו קדוש תהיה כי קדוש אני ואז כתוב במדרש רבא אמרנו שכתוב שמה ככל שאתם תהיו יותר קדושים ככה אתם נותנים לי יותר כוח אז התחלתי להסביר שהקדוש ברוך הוא ביום שנתן לנו את התורה ביום שהוא כתב את התורה והיום שהוא כתב את התורה, הוא כבר הגביל את עצמו באלפי הגבלות. עכשיו, יש הבדל בין מי שמוגבל מאיותו יצירה לבין מי שאין לו שום הגבלה מטבעו מאיותו בורא עולם, אבל הוא מחליט להגביל את עצמו. אתם מכירים את השאלה החילונית המפורסמת, אם אלוקים הוא כל יכול, האם הוא יכול לעשות אבן שהוא לא יכול להרים אותה? זו שאלה מאוד טריקית. זה נשמע כבדיחה, אבל זו באמת שאלה קצת גאונית, האמת. זה אחד ההישגים הגדולים ביותר של האנושות החילונית, מאז בריאת העולם, השאלה הזאת. סוף סוף הם הבריקו עם איזו הברקה. כי עכשיו הם הכניסו אותך לפינה, למלכוד. אם תגיד, אין כזה דבר אבן שאנחנו לא יכול להרים. כל אבן יכול להרים. אני אגיד לך, אתה רואה? הוא לא יכול לעשות אבן שהוא לא יכול להרים. ואם תגיד כן, הקשבח הוא יכול לעשות אבן שהוא לא יכול להרים כי הוא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה, תגיד לו אתה רואה אבן הוא לא יכול להרים, אתה רוצה שאני עכשיו אסמוך עליו? אז מה שאתה עונה פה אתה מסתבך. אבל התשובה, השאלה הזאת והתשובה שאנשים נותנים זה נובע מבורות. ‫כי אין לגבי ברוך הוא שום מגבלה. ‫מה שהוא רוצה הוא יכול לעשות. ‫אין לו שום מגבלה, ‫לא של כוח, לא של שכל, ‫לא של יצירה, כלום. ‫אבל ברגע שהוא בחר להגביל את עצמו, ‫אז כיוון שהוא לא שקרן, ‫כיוון שמילה אצלו זה מילה, ‫אז הוא כבר לא יכול לעולם ‫לעשות הפוך ממה שהוא הבטיח. ‫האם זה עושה אותו מוגבל? מה פתאום? אני בחרתי להגביל את עצמי, יכולתי לא לתת תורה. ברגע שכתבתי שיהיה שכר לצדיקים ועונש לרשאים, כתבתי את זה. זה חייב להיות. עכשיו יבואו ויגידו, רגע, יש איזה רשע או נכד של איזה רב גדול. יאללה, תעביר אותו עם הצדיקים. אי אפשר. ברגע שאני עושה כזה דבר, פסוק בתורה נהפך לשקר. הרי כתוב, אני אל האמת והצדק. ברגע שאני אסע פנים, ויקח שוחד, בגלל שהוא נכד של איזה רב צדיק, אבל הוא עצמו רשע, ואני נותן לו צ'ופרים, למרות שהוא רשע גדול, ולרשע השני אני נותן אונשים, אז אני כבר לא מוסמך להיות שופט. ‫אז יגידו, רגע, מה, אתה לא יכול ‫לתת לנכד של הרב הקדוש טס, ‫שיהיה לך, איך אומרים, להעביר אותו? ‫מה, אתה הרי כל יכול, תעביר. ‫בטח שאני יכול, יש לי בעיה, ‫אני יכול לבחור עכשיו לא להניש אותו, ‫אבל בשנייה שאני עושה את זה, ‫כל התורה נהפכה לשקר. בזה שהבטחתי לבני ישראל שהם יגיעו לארץ, וזה פסוקים בתורה, שנשבעתי לאברהם וליצחק וליעקב, זה כבר לא משנה יותר. ברגע שנשבעתי, אני חייב להביא אותם לארץ, גם אם הם רשעים גדולים ולא מגיע להם. ברגע שנשבעתי, זה חייב להיות. אה, אני יכול להגיד, אתה יודע מה? שיניתי דעתי. אני לא מביא אתכם לארץ, זהו, נגמר. תאמו אותו במדבר, נגמר היהדות. יש לו בעיה? איך גם את זה לעשות? בסופו של דבר, מה שאשם עושה או מה שהוא לא יכול לעשות, זה בגלל שהוא בחר להגביל את עצמו. בשנייה, כשקיבלנו תורה, בורא עולם הגביל את עצמו בעלפי דברים. בעלפי דברים. דברים מסוימים שהוא התחייב, הוא חייב קיים. דברים שהוא הבטיח שהיום לעולם לא יהיו, למשל, הוא אומר, את זה תאכלו מכל אשר במים, כל אשר לא סנפיר וקסקסת, תאכלו. והוא נתן לנו בתורת שבעל פה הבטחה, כל שיש לו קסקסת, יש לו סנפיר, אל תדאג. אתה רואה חצי דג, בסין אתה תקוע עכשיו, אין לך מה לאכול, אתה בא לשוק הדגים, רואה מלא דגים חתוכים. עכשיו אתה רואה חצי דג, אתה רואה את הקסקסים שקרובים לראש, חצי בטן, אבל אתה לא רואה את הסנפירים, מישהו אחר קנה את הסנפירים. ‫אתה רואה חצי דג, ‫ולחצי דג הזה יש קסקסים. ‫הנה, הם גרדים, הם נופלים. ‫אתה צריכים שני סימנים, ‫קסקסים וסנאפירים כדי שיהיה קשר. ‫אבל התורה שבעל פה אומרת, ‫אין לך מה לדאוג. ‫אם מצאת קסקסים, ‫בטוח שיהיה סנאפירים. ‫לעולם אני לא אצור יצור בים ‫שיש לו קסקסים ‫ולא יהיה בגוף שלו סנאפירים. ‫זה לעולם לא יקרה. ‫זה כמובן, בן אדם, בשר ואדם, ‫לעולם לא יכול להתחייב על כזה דבר ‫כי הוא לא מכיר את כל האוקיינוסים. מי יכול, הוא מכיר את כל העתיד? הוא יכול לשלוט בעתיד? אף אחד לא יכול לכתוב כזה דבר. אבל עכשיו שבו העולם הבטיח שבחיים לא יהיה כזה ייצור, אז הוא יכול לעשות כזה ייצור או לא? בטח שהוא יכול. אבל אם הוא יעשה, כל התורה נהפכת לשקר, אז אומרים, מה, אתה רואה, הוא מוגבל? אפילו דג עם קסקסים בלי סנאפירים הוא לא יכול לייצר. אתה רואה שלא כל דבר הוא יכול לייצר? זה טיפשוט מי ששואל כאלה דברים. אני אתן דוגמה אחרונה ונתקדם. יש שופט בבית משפט, והוא רואה שהרבה אנשים נוסעים מהר ויש תאונות וזה, החליט להחמיר על חוקי התעבורה. אמר, מהיום ועלה, מי שעובר את המהירות, במעל עשרים כמש, מעל מה שכתוב, במקום לוקחים לו את האוטו לחודש ושוללים לו את הרישיון לחודשיים. לפני שמדברים איתו על בית משפט וזה. קודם כל, חודש, חודשיים. איך שהחוק עבר, השופט חתם עליו, אחרי יומיים את מי מביאים לבית משפט? את הבן שלו. הבן של השופט. במקום של מאה כמה שנסע מאה שלושים. לקחו לו את האוטו, שזו אוטו של השופט. הוא נוסע באוטו של אבא שלו. עכשיו מביאים אותו לשופט, והוא אומר, בני, מה עשית? הוא אומר, אבא, הייתי קצת ממהר, אתה יודע, הייתי מאחר לאוניברסיטה וזה, וזה. נסעתי קצת מהר. נסעת קצת מהר? לקחו לי את האוטו. מצטער. לקחו לך גם את הרישיון. כן, טוב, אתה אבא שלי, תעביר, נו. אני בצרה. אני לא יכול לבטר לך. למה? אם אני עכשיו מבטר לך, אז אני כבר לא יכול להיות שופט יותר. גמרנו, מי יסמוך עליי? מצד שני, אם אני מעניש אותך, יבוא אליי כולם, יגידו לי, איזה אבא אכזר אתה, איזה מן אבא אתה? הבן שלך הן רחמים, אז האנשים אחרים יהיו לך רחמים? מה שלא תעשה יתלונות, אתם מכירים את זה? תראו, אחד הלך עם חמור וילד ברחוב, הושיב את הילד שלו על החמור והוא מחזיק לחמור את המושכות והולך. בא איזה אחד אומר לו, תגיד לי, זה חינוך? איזה מן חרדי אתה? אתה הולך בשמש ככה, מושך את החמור והילד הזה יושב בין ארבע, יושב על החמור כאילו זה איזה נסיך? זה לא חינוך. וואלה, אתה צודק. הוריד את הילד, הוא על החמור והילד מחזיק את המושכות. הולך מאה מטר, בא אליו אחד, הוא אומר, תגיד, אתה אבא אתה? אין לך לב? אתה יושב על החמור כמו מלך והילד הקטן הולך בשמש? הוא אומר, וואלה, אתה צודק. העלה גם את הילד על החמור. הולך מאה מטר, בא אליו איזה אחד, בואי נתגיד, אין לכם צער על החמור? מה החמור הזה? הוא צער בעלי חיים. קשה לו עם אחד, מה אתם שמים שני אנשים על החמור? הוא אומר, וואלה, אתה צודק. יעד הוא מהחמור והוריד גם את הילד מהחמור. שניהם הולכים, בא איזה אחד אומר, תגידי, אבל יש לך חמור ושניכם הולכים בעלייה ברגל, איפה השכל שלכם? עכשיו, זה משל. מה נמשל בסיפור? מה שלא תעשה, יהיה למישהו תלונות. אתם יודעים, יש אנשים, אתה רוצה לעזור להם, הם עניים. ברוך ה' השם ירחיב את גבולך, יש לך לפעמים יותר מדי בגדים, האישה, הילדים, הבנות קונים, לא בהכל משתמשים. חלק מהם יש עליהם עוד את התגית של המחיר. עכשיו, אתה יודע שבשכונה המשפחה ענייה, אתה מביא להם סק מלא בבגדים, חלק משומשים במכובסים, יפה, עם ריח טוב, חלק חדשים לגמרי. הם צריכים לסמוח שהם קיבלו עכשיו בגדים בחינם או לא? הם מנהיגים מאוד. הם צריכים לסמוח להודות, תודה רבה, שמברך אתכם, אנחנו מאוד מעריכים את זה. תודה שחשבתם עלינו, נכון? מה אם אני אגיד לכם שיש אנשים שאתה מביא להם עכשיו כזה שקית עם בגדים חדשים, וחלקם משומשים אבל מחובשים, שמהרגע שהבאת להם את השק הזה, הם שונאים אותך. מה אתם אומרים? הגיוני או לא? זו מציאות. עכשיו תסבירו לי למה. להזכיר להם שהם עניים. נו, ואז מה? הם יודעים שהם עניים. מה, אני צריך להזכיר להם שהם עניים? הם כל יום מתמודדים עם ההוני. למה הבאת משומש? בושה? אפילו תגיד שהבאת להם רק חדש, הם שונאים אותך. בושה? נו, בושה, בושה, אבל מה, אני התכוונתי לבאש אותך? התכוונתי לעזור לך. לא רוצים לסמוך עליך. כואב להם שלך יש ולהם אין, שהם זקוקים לשאריות שלך. אז כאילו מה, הוא זורק לי את השאריות שלו, אז במקום להאריך ולהגיד כל הכבוד, תודה שאתם חושבים עלינו, מעכשיו יש להם תינה אליך בלב. כל פעם שרואים אותך, עושים לך פרצוף כזה חמוץ, כמובן לא כולם, יש ויש. אמרתי, יש כאלה שיעריכו, ויש כאלה שינתרו לך תינה. מי הוא חושב את עצמו, מביא לי את הבגנים של הילדים שלו? אתם מכירים את המנהג של הכפרות ששוחטים תרנגולים? אני באתי פעם אליו בדין שם, בקווין, שחטו המון תרנגולים, כפרות. אמר לי, תעשה טובה, קח, קח איתך, תחלק לעניים. אני בטמימה, זה היה לפני הרבה שנים. לפני שהבנתי איך זה עובד, הייתי תמים. לקחתי עכשיו סכים מלאים בתרנגולים שחוטות, איפה שבאתי להנים, לתת להם את התרנגולים שהיוושלו, חלק מהם כללים אותי, מה הבאת לנו את הכללות שלך, את הכפרות, אתה רוצה שאנחנו נאכל את זה? אחד לא הסכים לקבל את זה. מכאן ראיה שהמנהג הזה לא טוב, זה לא מנהג טוב, זה סתם בלטה שחית. כל תרנגול זה איזה 20 דולר, צורכים אלפי תרנגולים לפח, בשביל מה? ‫כבר אז אמרו 500 שנה לעשות עם כסף. ‫ואת הכסף נותנים לצדקה. ‫כסף כולם רוצים. ‫לא אכפת להם כפרון. ‫אתה מביא לו מעטפה עם זומנים, ‫הוא מבסוט. ‫האבא שלה מביא לו את התרנגולים, ‫מה, הכללה שלך על התרנגולים, ‫החפרה שלך, ואני עכשיו יוכל את זה. ‫הוא מתעצבן. ‫בקיצור, אני מצאתי את עצמי עכשיו, ‫תקוע עם תרנגולים. ‫אין לי לב לזרוק אותם מלאים, ‫סכים מלאים באופות. אמרתי לעצמי, אתה יודע מה? בואו לפחות אני אוציא את השניצלים מזה. באתי לפתוח תרנגול אחד, אני בחיים לא פתחתי תרנגול. אתם ניסיתם פעם לפתוח תרנגול שלא ניקו לו את הבטן? אני לא מאחל לכם כזה סיוט. אתם לא יודעים מה יש לו בתוך הבטן. חול כזה צהוב, ריח נורא, דברים, כל מיני דברים עם דימומים, דם. נורא והיום, אתה צריך להוציא תרנגול, זה כמו ניתוח לב פתוח. רק אז הערכתי שאתה בא לסופרמרקט, איך הכל עטוף יפה, שעטוף, אתה גם שלא יודעים מה היה בפנים, עד שניקו את הכל. זה בא לך ככה, אם תגיד, מוכן ישר לתנור. נחזור לעניין, אז השופט ברגע שהוא קבע את החוק, הוא הגביל את עצמו. אם עכשיו הוא ילך נגד מה שהוא קבע, הוא כבר לא שופט צדק. אי אפשר יותר לסמוך עליו. אם השם ילך נגד מה שהוא כתב בתורה, אי אפשר יותר לסמוך עליו. אז במילא, הוא לא יכול. לא יכול, לא מבחינת חוסר יכולת. מבחינת חוקית, לא יכול. קבעתי חוקים. אז מציאות, למשל, לא יירא נהיה אדם וחי. מה זה לא יירא נהיה אדם וחי? מה הבעיה שאדם יראה את האור של השכינה? הרי כתוב, לא יראה לי האדם בחי, אז כתוב, בחייהם אינם רואים, אבל במותם כולם רואים את האור הגדול שנאמר, לפניו יחרעו כל יורדי אפר. כולם רואים את האור של השכינה והרבה אנשים שמתו מוות קליניים מספרים על האור הגדול ועל המנהרה, כולם מתארים שזה דבר נפלא, שהם מאוד מאוד השתוקקו לזה והאווירה שהם בחיים לא הרגישו. אז עכשיו השאלה, חזקו ברוך, אז השאלה, אז השאלה היא עכשיו, מה יקרה לאדם עכשיו אם בחייו הוא יראה את האור הגדול? הוא מיד מת. למה? אבל למה השם עושה כזה חוק? התשובה היא, זה לא חוק, זה מציאות. כמו שמים יחבו את האש, ואש מייבש את המים. זה מציאות. למה? ברגע שהנשמה, שיש בה ניצוץ אלוקי. הרי מה מחיה את הנשמה לנצח הנשמה עצמה היא בריאה כמו כל הבריאות היא בריאה רוחנית יש הרבה בריאות רוחניות יש מלאכים יש שדים אנחנו בראה הרבה דברים רוחניים עכשיו מה מחיה את הנשמה לנצח ונותן לה כוחות אלוקיים להימשך לקדושה להתקדש לכל הדברים האלה מה אני רחום אף אתה רחום כל הדברים האלה אנחנו דומים לכנוש ברוך הוא בצל אלוהים אלוקים ברא אותם התשובה היא הניצוץ האלוקי שהכנוש ברוך הוא הכניס בנשמה של אדם הראשון ואחרי זה הנשמה הזאת התבצלה למיליוני גופות הניצוץ הזה הוא זה שמחיה את הנשמה לעד ולעולמי עולמים אין בה מוות ‫בנשמה הזאת. ‫עכשיו, כיוון שהקדוש ברוך הוא ‫ברא נשמה נצחית ‫ויש בתוך הנשמה הזאת חלק ממנו, ‫כמו שכתוב בזוהר, ‫מן דה נפח, מדלה כן נפח, ‫מתוכו הוא נפח, ‫איך שהחלק הניצוץ בא במגע, ‫ראייה זה קשר רוחני, ‫לכן צריך מאוד להיזהר, ‫לא להסתכל על דברים לא צנועים, ועל פנים של אדם רשע חזר אומרים אסור להסתכל בפניו של אדם רשע למה? זה גורם לך נזק לנשמה אסור להסתכל בעבודה זרה למשל יש הלכה מאוד מאוד מוזרה זה פלא למה זה הפריע לכבוש ברוך הוא אם היית שואל אותי או כל אדם אחר הוא היה אומר ההפך צריך היה להיות מה למשל כתוב שאסור להסתכל על בעל פאור. כל שכן אסור לעבוד את בעל פאור. עכשיו, אתם יודעים מה זה בעל פאור? אין גועל נפש יותר גדול מזה בהיסטוריה. זה גועל נפש כזה שאתה רק רואה את זה, אתה מקיא את הנשמה שלך. באו הגויים, עשו להם איזה פסל, לוקחים את הצועה שלהם, מכילה מכבודכם, ומתיחים את זה בפרצוף של הפסל הזה. עכשיו אני לא צריך לספר לכם איזה סירחון יש שם עם כל הצבובים כל הסירחון עכשיו תגידו לי יהודי נורמלי בדור המדבר ששמע לא מזמן את הקדוש ברוך הוא בער סיני בזמן שהאדמה רעדה ואיש עד השמיים יהודי עכשיו ששמע את קולו של בורא עולם ורואה את משה רבנו לנגד עיניו את אהרון הכהן מה לו ללכת להסתכל עכשיו על העבודה זרה של הגויים, שהבורא עולם צריך להזיר אותו, כשאסר להסתכל אפילו בעבודה זרה של הבעל פה? מה? עד רבה, אם מישהו יראה את זה, יקיט המים שלו, יגאל גוהל נפש, ואם היה סיכוי שאי פעם הוא יעבוד את העבודה זרה, ברגע הזה הסיכוי הזה נגוז. לא יקרה כבר. אז מה אתה מזהיר אותי? יש עוד עזרה מוזרה. שבע פעמים כתוב בתורה לא לאכול את הדם. מי רוצה לאכול דם? מה, אתם מכירים אין אדם שרוצה לאכול דם? דם של חיה. חיה, בהמה. אדם נורמלי עכשיו שחט, מה, הוא רוצה לאכול את הדם? מסתבר שהגויים שותים את הדם. הם מאמינים שזה מחזק, כל מיני... זאת אומרת, לא סתם יש את האיסור הזה. ה... אבל לנו, אנחנו ברחורה, מי רוצה לאכול דם? אבל אתה רואה כמה התורה מזהירה לא לאכול את הדם. איסור חמור. מה התורה אכפת לה אם אני אסתכל על בעל פה והיא גאה, והיא רק על הרצפה ויגיד, פו, ברוך עוקר העבודה זרה מעולמו. מאלה אתה מסתכל על עבודה זרה שהיא, שעשו אותה לנו יפה, איזה משהו, איזה דמות יפה ולא יודע מה, זהב וזה, יכול להיות שזה מושך אולי את הלב. אז פה אני מבין למה אומרים לבן אדם, תיזהר, אל תסתכל בזה שלא תיפול שם. אבל בדבר כזה מי רוצה להסתכל? מסביר הרב שלמה הופמן, ‫הוא גדול הפסיכולוגיים שהיו אי פעם. ‫הוא חרדי אדוק, תלמיד חכם גדול, ‫הפטר לפני בערך עשר, חמש עשרה שנה. ‫כל גדולי ישראל התייעצו איתו ‫על כל מיני תלמידים ‫שהיו להם משברים נפשיים. ‫הסטייפלר, הרב שח, ‫הרבה מגדולי ישראל. ‫הוא גם למד אצל גדולי ישראל, ‫רבי זיקשר ועוד כמה גדולים. והוא מסביר דבר מדהים. הוא אומר, שעכשיו שאדם מסתכל על דבר מאוד מגעיל, באמת זה מעורר בו גועל. כרגע, אם עכשיו יגידו לך, הלך תאכל את זה, הולך תשתחווה, אין סיכוי. אתה בשיא הגועל. אוף, עזוב אותי, אני לא יכול לראות את זה יותר. זה בא לי להקיא. אבל כעבור זמן, הראייה הזאת זרעה בתת מודעה זרה. זרעה זרע. ולאט לאט השטן עובד ומשקה את הזרע הזה. לאט לאט הוא גודל, פתאום בא לך תאווה ללכת לעשות את זה. אף על פי שזה סי הגואל. אותו דבר, יש עבירה ידועה של פגם הברית. פגם הברית. יש דרשנים גדולי ישראל שלא אהבו לדבר על זה. ‫רמזו על זה ברמזים. ‫השולחן הארוך כתוב, ‫זו העבירה הכי חמורה בתורה, ‫אבל בתורה עצמה לא כתוב במפורש ‫שיש איסור של פגם הברית. ‫למדו את זה מאר ועונן. ‫הבנים של יהודה, הם לא רצו לייבן, ‫שפכו את זרם לארץ, ‫והה' הרג אותם. ‫מכאן למדו שמי שמשחית ‫את זרוע לארץ, אז זה דבר חמור מאוד. אבל יש גדולי ישראל, ראיתי פעם איזה מאמר או שהביאו כל מיני גדולים, תלמידי חכמים גדולים, שאומרים, זה לא מוכרח. יכול להיות שכל העונש שלהם היה זה בגלל האיבום. בקיצור, יש לזה פולמוסים גדולים מאוד. מתי תפס האיסור הזה? שהתחילה הקבלה. לפני הקבלה לא כל כך דנו בזה. אבל כשבא הערי והתחילו לדבר על זה המון, אז זה פשט כמו אש בשדה קוצים. פתאום כל המקובלים דיברו על זה וכמה זה חמור ומה זה עושה וכתוב על זה בזוהר דברים קשים מאוד. עכשיו, יש רבנים גדולים שהם אומרים, רב אופמן ביניהם, הוא אומר, כמה שאתה תדבר עם בן אדם מיותר ותגיד לו, אסור, אסור, תסער, זה חמור, זה נורא, זה אבון גדול, זה עובד לשבוע, שבועיים, ואז זה יוצר אצלו בתת מודעת אהבה חזקה מאוד ללכת ולעשות את זה. אז אם ככה, מה הפתרון? הרי כתוב בתורה, הוכיח, תוכיח. בשבת קראנו את זה. הוכיח, תוכיח את עמיתך. אם אתה רואה שיש נוער שפוגמים, איך אתה לא תוכיח אותם? איך הם ידעו שזה חמור? ‫את צריכה לעשות את זה בחוכמה, ‫לא יותר מדי בפירוטים, למה? ‫ככל שאתה תדבר על זה יותר, ‫זה תובע להם בתוך התעדת מודע. ‫אני למשל, לפני שהכרתי את הרב אופמן, ‫יש לי דרשות לשנות, ‫לפני 10-15 שנה, ‫דרשות שלמות שהייתי עושה על זה, ‫מביא ציטוטים, כמה זה חמור. ‫אחר כך אני רואה ‫גדול הפסיכולוגים החרדים, ‫לא פסיכולוג מהאוניברסיטה ‫ששם מלמדים הרבה שטויות וכפירה, אדם שמקובל על כל גדולי ישראל. הוא אומר לך, תדע לך שכמה שתדבר עם הנוער על זה יותר, הם יותר יפגמו בברית. אז כתוב, כמו שיש מצווה לומר דבר הנשמע, אם אתה רואה שהדברים שלך נשמעים ואנשים משתנים, טוב מאוד. כך יש מצווה לא לומר דבר שלא נשמע. אם אתה יודע, נגיד לקבוצה אנשים תוכיחה והם יעשו דווקא הפוך, ‫עדיף לא לדבר. ‫או שקשה להם, ‫הם לא ברמה הרוחנית ‫עכשיו לקבל את התוכחה, ‫אז עכשיו הם נהפכו למזידים. ‫אז לפעמים עדיף לשתוק. ‫זה כמובן צריך דעת תורה ‫לשאול כדאי לדבר, לא כדאי. ‫אני למשל בזמנו, ‫כשהתחלתי לחזק את אבי עליו השלום, ‫אז הרב שלי, שהוא גם קרוב משפחה, ‫אמר לי, אל תלחץ עליו יותר מדי. תן לו שיעשה שבת, תפילות, תפילין וקשר, ואל תלחץ יותר מדי. למה? אם אתה תלחץ יותר מדי, הוא יבעט בהכול בסוף. צריך לדעת, יש אנשים עם כלי קיבול, מיד מתקדמים, רוצים לבוא לישיבה, רוצים לגדול, עד רבה, שחרר לו, תן לו שיגדל, טוב מאוד, הוא בונה את עצמו מהר והוא מעוניין, אבל אחד שזה נטל עליו, אחרי עשרות שנים שהוא לא רגיל בדבר, אתה צריך לדעת לא ללחוץ יותר מדי, או לא למשוך יותר מדי, כי החבל יקרה. כמובן, כל הדברים האלה צריכים דעת תורה. אתה צריך לבוא ולהסביר מי הבן אדם, איזה סוג של בן אדם. יש אחד עצבני, אתה רק מוכיח אותו, הוא רוצה להרוג אותך. יש אחד מעריך את זה, תודה רבה, כבוד הרב, אני אשתדל. תלוי בבן אדם. תלוי גם בגודל העבירה. יש עבירות שהרח חכם עובדיה, הם תסתכלו ב... בספרים של הרב נאקי, מעיין עומר הרב נאקי היה קרוב מאוד לרב עובדיה במשך מעל עשרים שנה הוא כתב שאלות ותשובות שם יש שם דברים מדהימים שהרב עובדיה הוראה כהוראת שעה לאנשים שזה הפוך ממה שהוא פוסק בספרים שלו הפוך לגמרי, אפילו עד כדי כך הפוך שבספרים הוא מחמיר על זה ובדרשות מדבר על זה דברים הכי קשים שיש, ובא לו איזו אישה מסוימת במשבר ואמר לו הלכי תעשי כך וכך. הוא מעיד על זה והוא כותב את זה בספר. זו גדלות של תלמיד חכם גדול, שהוא יודע כרגע מה עיקר ומה תפעל, וכרגע יש אולי מצב של משבר נפשי, פיקוח נפש. אנחנו, אנשים הקטנים, זה לא בשבילנו להחליט. זה צריך אנשים עם כתפיים רחבות. אבל רק שתדעו שגדולי ישראל בדברים מסוימים הפתיעו שהורו דברים מסוימים לאנשים מסוימים בזמן מסוים. למשל, אני ראיתי פעם אחד מגדולי הדור שנפטר כבר, אחד מגדולי הדור שהיה בזמננו, שאישה אחת גרושה, היה לה בן שלה בר מצווה והבן חי עם הגרוש שלה והיא כבר התחתנה עם בחור חדש ואני זכיתי להחזיר אותה ואת הבחור הבעל החדש בתשובה ועכשיו יש בר מצווה לבן וזה בניו יורק בבית כנסת רחוק אין איפה להיות והם צריכים ללכת לשם איך הם הלכו? שבת ואם הם לא הלכו אז הילד בכלל יתנתק מהאימא הוא לא ירצה בכלל לשמוע ממנה באכתי לגדול הזה גדול הדור אמרתי לו, אני לא יודע איך הם הלכו. אין מלונות שם, אין כלום. מה עושים? אומר, יש שם רכבת חשמלית? אמרתי, כן. אמר, תגיד לו שיבוא ישים את הכסף ביום שישי, שלא יהיה גזל, יעלה על הרכבת, בלי סממנים של יהודים, יישב ברכבת, ירד בתחנה, וישאר שם עד מוצאי שבת. שומעים? הוא משלם לרכבת. למה הגורי, מסיעת הרכבת של הגורים? זה הרוב גורים, זה ניו יורק. והיהודי לא עושים שום פעולה בשבילו, הגויים אפילו לא יודעים שהוא יהודי והוא עצמו לא עשה שום איסור דור הייתה, הוא פשוט התיישב ברכבת שהיא זזה מאליה, חשמלית זה דומה למעלית, כמו שאתה נכנוס למעלית שעולה לבד, בלי לגעת בכפתורים זה למשל רב רגיל יכול להתיר כס דבר, זה צורך גדול לישראל. הוא רואה את כל השיקולים, מה ירוויחו, מה יפסידו, והוא יכול לפסוק. אבל אף אחד לא יכתוב בספר שמותר לעלות על רכבת אם ישיםו את הכסף ביום שישי, זה ברור, נכון? טוב, נתקדם הלאה. אז מהם ארבעת הדברים שמבדילים את היהודים מהגויים על פי שתי הפרשות שקראנו אתמול בתורה? דבר ראשון, עבודה זרה. עבודה זרה הזרות חמורות ליהודים לא לעבוד עבודה זרה כי הגויים עובדים עבודה זרה ותמרות הארץ והארץ הקיעה אותם זה פסוקים מפורשים שתיים שמירת שבת יהודי חייב גוי אסור לא לשמור שבת זה הבדלה בין יהודים לגויים השבת שלוש אוכל קשר שקצים רמסים כל הדברים האלה יהודי צריך להיזהר מהם ומה זה הארבע מה הדבר הרביעי הרעיות אצל הגויים, טוני פגש את קריסטינה לפני שתי דקות. אומר לה, את רוצה לבוא לגור אצלי בבית? אומרת, כן. מהמקום שהוא פגש אותה הולכים ישר לבית, חיים כמו בעל ואישה. שעה הם מכירים, אין להם שום עבון. אין אצלם זרע לבטלה, אין אצלם פגם הברית. אין אצלם נישואים, אין אצל גויים קידושים. הוא לא צריך לקדש אותה. כל מה שהם צריכים זה להיות מיוחדים אחד לשני. אם מיוחדת לו, הוא מיוחד לה. צריך להם לבגוד אחד בשני. יכולים להביא ילדים. אין להם עבירה. רוצים להיפרד? שלום, היה נעים מאוד. הולכים, נפרדים לדרכם. אחרי דקה יכולים להכיר מישהו חדש ולחיות איתו. אנחנו, עם ישראל, לפני מתן תורה הרמב״ם כותב, אדם היה פוגש אישה בשוק, אותו דבר. שלומך, מעניינים, זה, נהיו חברים. אחרי שקיבלנו תורה, חייב לקנות אותה, חייב לקדש אותה, זה כבר, עכשיו הגויים העתיקים מאיתנו, הם לא מחויבים לעשות חופה. למה הנוצרים והמוסלמים עושים קידושים וחופה וכל מיני דברים בדרך שלהם? כי הם ראו מה היהודים עושים, והם אמרו, מה, אנחנו לא בעלי חיים. אנחנו גם רוצים שיהיה לנו. אבל האמת מהתורה, עכשיו אנחנו לא מצפים מהם בכלל להתחתן. ‫אין אצלם לא כתובה ולא כלום ולא גט. ‫אני היה לי זוג נוצריים, ‫שבע שנים הולכים לכנסייה ‫ואיזה כומר מטיף להם. ‫יום אחד שומעים דרשה שלי באנגלית, ‫שאמרתי את מה שאמרתי עכשיו. ‫באים אליי, במיוחד יום שני בערב, ‫באו, אנחנו חייבים לדבר איתך. ‫תגיד, מה שאתה אמרת ‫שגויים יכולים לחיות אינטימית, ‫זה אמת? ‫אני אומר, מה, אני בדרך כלל ‫לא מדבר שטויות בשיעורים, ‫אני משתדל לדבר רק אמת. אומרים לו, לא, זה אתה לא מבין, אנחנו שבע שנים סובלים, אנחנו חיים ביחד, שבע שנים הקומר מזהיר אותנו, תיזהרו שלא תעשו אבון עד שלא תתחתנו, ועוד לא נהיו לנו כסף להתחתן, לעבור ללירה משל עצמנו. שבע שנים אנחנו סובלים, בסוף אתה אומר שזה המותר. אני הולך לשחוט את הקומר הזה, הוא אומר. אמרתי להם, אתם מבינים מה קורה פה? ‫אוסרים על עצמם מה שמותר, ‫מתאירים לעצמם מה שאסור. ‫למשל, כל הנוצרים האלה ‫עובדים את יושקה, עבודה זרה. ‫זה אסור לגויים לעבוד איש, ‫בשר ודם, עבודה זרה. ‫מה שמותר להם הם אוסרים על עצמם. ‫מה שאסור להם, למשל, הערבים, ‫הם צריכים לשמוע ‫שבע המצוות בני נוער. ‫אין כזה דבר קוראן, ‫זה המצאות שלהם. כל הרמדאן הם צמים 40 יום וקבלו על זה הונש הם הולכים לקבל על זה הונש, למה? כי אחד הדברים שהשם לא אוהב זה שאדם עובד דתות שקריות הוא הולך אחרי נביא שקר, כתוב בתורה דברים חמורים על נביא שקר אני אומר לה, הנביא שקר שלהם נתן להם ספר מלא בצ'סבטים ומאמלל להם את החיים דברים שלהם מותר, למשל חזיר, הם יכולים לאכול אבל הערבים לא נוגעים בחזיר אין להם בעיה עם כלבים, הם יכולים להביא כלב לבית הערבי רואה כלב כאילו הוא ראה את השטן יש להם הרבה מגבלות מיותרות לחלוטין. מותר להם לאכול הכל, כמעט כל מה שהם אוסרים על עצמם מותר להם. מה אסור להם? אסור להם לרצוח, ובזה הם מצטיינים. שימו לב, מה שאסור להם? בזה הם חזקים. איזה דבר, עולם הפוך. כל עולם הפוך. הבנתם? אז זו הרציות. מה שמותר לא עושר, גם אנחנו אומרים בווידוי של יום כיפור, מה שאיתר תאסרתי, מה שאסרת איתרתי. מה זה מה שאיתר תאסרתי? אז מה הבעיה? כתוב כל המחמיר, תבוא עליו הברכה. נגיד, יש בחור אמר מותר, ואני אסרתי על עצמי לא לאכול. נגיד, מותר אוגת קצפת בשבת, לקינוח? אוגת פרווה. מותר או לא? גלת קשר, מה אתה רוצה? כל הקשריות, בדץ. אחד אומר, אני רוצה לעבוד על עצמי. לא רוצה לגעת במטעמים. תן לי לאכול הכי קצת שאפשר, להתנזר מהנאות העולם הזה. כי הרי חזל בעצמם אומרים שלקנות תורה, יש 48 עניינים, אחד מהם זה שאתה צריך להסתפק במועד, פת במלח תאכל, מים במסורת תשתה ועל הארץ אתה ישן וחיי צהר תחיה. ואם עשית ככה, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. אז מיד נשאלת השאלה, טוב לך לעולם הבא, חיית חיי דלות, לא נסעת במכוניות פאר, לבשת בגנים פשוטים, אכלת לחם וקצת גבינה והסתפקת בקצת ירקות, לא הלכת לטיולים ולא קנית תכשיטים ו... בסדר. היית דאון טו ארט, אחי ענב ושפל ברך. עכשיו אומרים אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא טוב לך לעולם הבא אני מבין לא רצתי אחרי תענוגות החומר בזכות זה למדתי תורה והתגדלתי בקדושה אבל מה זה אשריך בעולם הזה הייתי מסכן בקושי יש לי מה לאכול לבוש בגדים כבר השם ירחם מימן תאוי אחוז חיים הכי נוסע בזה קורקינט בעליות של ירושלים אז מה זה עושריך בעולם הזה? אני סבלתי איסורים יום יום. הילד שלך רוצה, אבא, תן לי קצת לקנות סוכריה. היום ראיתי איזה ילד שהיה מדבר בלי הפסקה. איך אומרים, עשה לי חור בראש. אבל ילד כזה חמוד. צדיק וחמוד. אבל מה? מקדחה. אמרתי, איך אני משתיק אותו? אמרתי, לא תשמע. עכשיו שעה חמש ועשרים. אם אתה עושה טענית דיבור עד שש, 40 דקות אתה לא מדבר, אני נותן לך 20 שקל מתנה. אתה מסכים? מה, כן? וואלה, הסכים. אמנם הוא פישל איזה פעם, פעמיים, אבל אתה ראית שהוא עובד על עצמו לא לדבר. כשנתתי לו את ה-20 שקל, ראיתי שהילד הזה הרבה הרבה הרבה זמן לא קיבל דמי כיס. זה כמו שאדם מבוגר זכה בלוטו. מצוות לי הלב. יש גם כאלה ילדים שההורים שלהם אין להם לתת להם דמי כיס? יש כזה מציאות. עכשיו חשבתי לעצמי, אם אני אלך יביא לו עוד כסף, אולי אבא שלו גם ייפגע, כאילו. אתה גם בן הפטיש לשדה? פה עשינו עסקה. איך אומרים? באומור. עכשיו אם אני אלך יביא לילד עוד, הנה, אלך תקנה לך דברים, לא נעים. גם יש לו אחים גם. בקיצור, מצב לא נעים. אבל אתה רואה שהוא היה מאוד רוצה, אבל אין. אז מה זה עושריך פה העולם הזה? מסכן, הוא סבל איסורים. איך אומרים? חיים קשים היו לו. אבל חזל, שאומרים משהו, אז אין על זה עוררים. אז מה אתם, מי מבין? מה כתוב כאן? התשובה היא, כפשוטו, כמה שאתה יותר מסתפק במועט, ומתנזר מתענוגות העולם הזה, אתה אדם יותר מאושר. והרי היה, אני יש לי את הכול אל הבריחים פה בירושלים, במקור ברוך. הבריחים הם לא עשירים. אין להם חוניות, אין להם בתים שלהם, אין להם חיים. איך אומרים את המשכורת החודשית בקושי? וכולם מאושרים. אור השכינה על פיהם. ומהצד שני אני באמריקה מכיר אנשים ששווים עשרות מיליארדי דולרים לא מיליוני מיליארדי דולרים ואתה רואה איך הם בהוגמת נפש בעצבים בצער תמידי כל הזמן כל הזמן חלקם אפילו לוקחים כדורי הרגעה אתה רואה שאלה שאין להם כלום הם שקועים בתורה, אין להם כספים ללכת לטיולים, למקומות, לקנות, לבלות, אז ממלא יש להם רק אופציה אחת ליהנות בחיים, זה ללמוד תורה. והתורה, מהור שבה, לא צריך לספר לכם. נחזור לעניין. אז עכשיו, אמרנו יש ארבעה דברים. בואו רגע נראה, נתמקד קצת בארבעת הדברים. כידוע מי שעובד עבודה זרה, הרי הוא כגוי לכל דבר. מכלל שבת ועובד כוכבים ומזלות, פוסק הרמב״ם וככה נפסק בשולחן ערוך, הרי הם כעובדי כוכבים ומזלות לכל דבר. זאת אומרת שני דברים ביהדות מוציאים מהבן אדם את היהדות שלו. מנטרלים לו את היהדות. חילון שבת ועבודה שרה. למשל, אם הוא גנב גדול, הוא עדיין יהודי. אם הוא הוצח גדול, אבל שומר שבת, יהודי. אם הוא נועף גדול, נועף, עונש מוות, הוא יהודי נועף, אבל הוא עוד יהודי. אם הוא פדופיל, נחלה, מתעסק עם ילדים, יהודי, כי הוא שומר שבת. אבל אם הוא מפסיק לשמור שבת, או לא שומר בכלל, או עובד עבודה זרה, הרי הוא כגוי לכל דבר. פלאים. עכשיו, הוא אמר לי, זה אחד, רגע, אבל הוא נולד לאימא יהודייה. איך אפשר לקחת מנו את היהדות? הרי ה' נתן לו נשמה יהודית, בזכות האימא. הסברתי לו איך זה עובד. אמרתי לו, יש שתי אנשים עכשיו פה במדינה. אחד מעולם לא הוציא רישיון נהיגה, והשני, הוציא רישיון נהיגה, רק קיבל שנה שלילה. האם יש הבדל ביניהם כרגע? שניהם רוצים לנהוג. זה אף פעם לא הוציא רישיון, וזה לקחו לו את הרישיון לשנה. כרגע לשניהם אין רשות לנהוג. יש הבדל ביניהם או לא? אומר לא. אמרתי יפה, זה שאף פעם לא הוציא רישיון זה הגוי. אף פעם לא היה לו נשמה יהודית. זה הרישיון, נשמה יהודית. זה שנולד לי עם היהודיה נולד עם הרישיון, רק לקחו לו. משעמיים, לקחו לו את הרישיון. הרישיון שלו בשלילה. אמנם הוא נשמה יהודית, אבל כשברוך הוא שלל ממנו את היהדות שלו. זו הלכה בשולחן הרוח, לא עכשיו איזו חומרה או גוזמה. הרי הוא כגוי לכל דבר. לכל דבר. במשנה ברורה כותב החפץ חיים אינו מצטרף לשום דבר שבקדושה. כלום. אתה יכול לספור אותו רק בתור 11 והלאה. בתור 10 הראשונים הוא כאילו לא קיים. עד כדי כך, תשמעו טוב, שאם יש עכשיו יהודי שומר שבת רדום בבית הכנסת נוחר על השולחן, ויש תשעה שומרי שבת ורוצים להתחיל להגיד קדיש ולהתפלל אבל אחד ישן יש תשעה ערים אחד ישן הישן משלים עניין אבל אם יש עכשיו את ראש הממשלה שהוא ער לחלוטין ביבי בוא תשלים עניין הוא ער נתנו לו כיפה סידור הוא לא משלים עניין מי שמצרף אותו ועושים ברכות זה ברכות לבטלה עכשיו מתחילים, רגע, הוא לא יודע, הוא גדל פה, גדל שם, הוא תינוק של נשבע? בסדר, אפשר לדון בזה. אבל על פניו זה הדין. זה הדין. אלה פלאים. אדם מחלל שבת ער ששומע את הברכות ועונה עליהן. אדם שומר שבת ישן, שכרגע לא שומע, רק את התמודה שלא שומע, אבל הוא נוכר על השולחן. הנוכר משלים, כי הוא שומר שבת. והער אינו משלים. אלה פלאים. רק כדי שתבינו מה חומרה את הדבר. עכשיו, מאכלות אסורות, אנחנו מבינים בדיוק מה זה. הרעיות. גם לגויים יש הרעיות. גם לגוי אסור להיות עם אחותו. גם לגוי אסור משכבה זכר. גם לגויים אסור יחסים עם בהמות. גם גואל אסור לו להיות עם אמא שלו. יש אצל הגואים גם שבעה קרובים שאסור להיות איתם. וזה אחד משבע מצרות בני נוח, שאם הוא עובר על אחד מאלה, כולל משכבה זכר או בהמות, זה גם עונש מוות. אבל אצל יהודי האיסור רחב יותר. למשל, אל אישה בנידת תומתה לא תקרב לגלות ערוותה. אישה ואחותה, אם ובנה. יש הרבה היסורים שלגויים לא נאמר. אצלנו יש רשימה שלמה וכל זה בפרשת החרמות. וקוראים את זה יום כיפור במנחה. רעבד ורעבין. עכשיו זה השעה הכי חשובה של השנה, תפילת נעילה. רגע, לפני, מה קוראים? את כל היסורי העריות. יש אחד מההיסורים בעריות שהוא מאוד מאוד טמוע. בואו נדון בו רגע. כתוב שאיסור חמור, קראנו את זה אתמול, אסור לאדם או לאישה, לאיש או לאישה, לקיים יחסים עם בעלי חיים. מי שיקיים יחסים עם בעלי חיים, מיד נגיד שהוא משוגע, הוא לא אחראי למעשה, צריך להשפז אותו. אבל תתפלו, יש מיליוני אנשים כאלה בעולם שעושים את זה יום יום בשיטה. זה דבר שלא נתפס בסכם. אבל עובדה שהעולם מלא בכאלה. וחלקם, עורכי דין, אנשי עסקים, זה לא כולם משוגעים מבית משוגעים. זה בנפוץ, בסין זה נפוץ, אצל הערבים זה נפוץ. הדברים האלה נפוצים. אז יש איסור בתורה שהאיסור הזה כולל את הגויים. עכשיו תשמעו דבר מדהים. אם בא יהודי לא עלינו, פסיכופט, ואנס פרה, מנס פרה, פרה הייתה עומדת בשדה, הלך ועשה מעשה בה. מה אומרים? צריכים להוציא אותו להורג. וגם את הפרה להוציא להורג. זה שצריכים להוציא אותו להורג, אנחנו מבינים, התורה היא זירה מהעבירות כאלה. גם כזה בכלל הוא סכנה לחברה. היום זה הוא, מי יודע מה הוא יעשה מחר, כן? אבל מה הפרה השם? איפה הצדק? מה, סתם פרה מגיעה לה עכשיו למות? אז התשובה, יש שתי סיבות לזה. סיבה אחת, על ידי פרה הזאת, אף פי שהיא לא אשמה, הבן שלי בית העולם הבא שלו, איך אפשר להשאיר כזו פרה לנגד עיניי? שכל רגע שהיא עומדת מול עיניי, הבן שלי שאיבד את העולם הבא שכל כך רציתי לתת לו קשור לפרה הזאת. אף על פי שהיא חפה מפשע לגמרי. אבל בסופו של דבר נהיה מכשול ממנה. היא לא אשמה, אבל ממנה מי שאיבד את העולם הבא. טוב. אבל יש תשובה יותר חזקה. יש דבר נורא ביהדות שנקרא חילול ה' רמבה מביא בלכות תשובה יש 36 ייסורי קראת בתורה שכל מי שעבר עליהם, כדי לחזור בתשובה, הוא צריך לפרוש מאחת, להצטער, להתבייש, להתחרט, לעשות וידועים כל יום. יום כיפור עובר, אבל לא נמכה לייסורי קראת עדיין. חייבים לקבל ייסורים ביהוד, ייסורים, סבל. איזה ייסורים אתה יכול לקבוע? עמל התורה? אז יורידו לך מחלות. תפילות בעמל ובמוקדם ובחורש, אתה בשש כבר בבית כנסת. יכולת לעבור שמונה, שמונה וחצי. יש את המניינים העצלים. אבל אתה במוקדם, נאץ! מי אחריח אותך? עבודת ה' מנקים ממך את האיסורים שמגיע לך לאיסורי כרת אתה מתנדב בתומכי שבת, בא עם האוטו שלך, מחלק ארגזים, מזיע מרים, עולה שלוש קומות, אין מעלית אתה חייב? לא! ה' רואה שאתה משקיע מאמץ פיזי ונפשי בשמירת המצוות יותר ממה שאתה חייב את היתרה מה שאתה מוסיף ועושה אקסטרה, הוא לוקח, שם על המשקל ומנקם ממך את הסרטן ואת הצהרות ואת טביעות ובתי משפחת וזה שכן מטורף שמיימלל אותך בחנייה כל המקבל על עצמו על תורה מעבירים ממנו הול דרך ארץ רואים שאת ההול של דרך ארץ והאיסורים אם זה רופאים ובנקים ופאנצ'ר ומכונאי והאוטו לא עובד וצבאים וקטמים ונזילות כל זה הונשים משמיים אם אדם מקבל על עצמו על תורה מעבירים ממנו הולדה אחרת הוא לא צריך לראות מכונאי פעם בעשר שנים והוא לא צריך צבאי ושומרים לו ואין לו נזיר הכל השם דואג למה הוא יודע שברגע שאני אביא לו את הצהרות האלה הוא יצטרך לבטל תורה וזה אדם שלא אוהב לבטל תורה למה לי להניש אותו בדבר שהוא מצטיין בו ככה זה עובד אבל אם אדם חזר בתשובה ומביא על עצמו איסורים, זה בא על חשבון האיסורים האחרים שאת צריכה לקבל, בביזנס, בעסק, בעבודה, יש לו בוסח זר, עושים לו צרות וכולי וכולי. אז עכשיו יש עבירה אחת שאפילו פרשת, הצטהרת, התחרת, התביישת, עשית וידועים, נתת הצדקות ימי כיפור עשרים עברו כבר בתעניות מה לא עשית? עדיין העבירה הזאת תקועה כמו עצם בגרון תקועה לך בחשבון אי אפשר לנקוט אותה עד יום המוות כתוב, יש פסוק כי אם לא יחופר האבון הזה עד יום מתעדכם עד היום שתמות האבון הזה לא יחופר הוא לא מתנכל לך מעתיק ‫מה זה חילול השם? ‫חילול השם... ‫יש כמובן חילול השם נורא ‫שמראים איזה יהודי ‫בטלוויזיה של הרשעים, ‫שהוא גנב גדול, שנואף, ‫שעשה כל מיני דברים. ‫הקלטות, וואו, איזה בושות. ‫כל העולם החרדי מתבייש בגללו. עצם זה שבא על ידי אדם כזה כזה חילול השם נורא הבן אדם הזה צריך לקבל המון המון עד שהתמחל לו האבון הזה של חילול השם ובוודאי היום המוות לא נמחל ואפילו יסורים לא מוחקים חילול השם אומר הקב' ברוך הוא עכשיו אם אנחנו נשאיר את הפרה הזאת בעולם כל יהודי שיעבר ליד הפרה הזאת עם חברו מה יגיד? אתה זוכר את המושה הזה שהוציאו אותו להורג? זו הפרה שהוא עשה במעשה. הנה זאת. כולם יבואו לראות. מי זאת? מי זאת? זו הפרה. זו הננסת. זאת. אז יהיה מפה חילול השם נורא. שכל הזמן ידברו על הדבר הנוראי הזה. אז הקב' הוא אמר, תנקה גם את הפרה הזאת. מן העולם. עכשיו, בוא רגע נעשה ריברס. פתיחה של פרשת אחרי מות. יש שאלה מאוד מפורסמת, איך דרשנים צריכים לדרוש לקהל? בתקיפות או ברחרוכיות? אני אתן לכם דוגמה. בארצות הברית היה נשיא ישנון, שמאלני ומאוד רחרוכי. ג'ואה ישנון. כל העולם צחקו עליו. איך אומרים בארץ? הסתלבטו עליו. מה שהוא אומר, אף אחד לא מתייחס בכלל, לא הערבים, לא איראן, שום דבר, אפילו פה בארץ. תוך אמריקה גם צחקו עליו. לא היה לו שום כוח הרתעה. התחלף באחד מטורף, מגלומן, מאוהב בעצמו, קול כולו כוכב עוצם ידי, אני השריף של העולם, מי שלא השתחבל לי אני מחסל אותו, טעות אחת איתי אני גומר איתך, כל העולם רואה את מנו. אמנם כולם מצפצפים עליו מאחורי הגב, אבל אף אחד אין לו אומץ לקום נגדו ולדבר. איזה שניים, שלושה עשו את זה, מחק אותם. נגמר הסיפור שלהם. מטורף. גם בתוך אמריקה, כל אלה ששואים בלתי חוקיים באמריקה, כולם מתחבים בחורים כמו עכברים. יש לי איזה ידיד, יש לו חנות לבגדים, שמוכר לגואים. מי הגואים שלו? כולם ספאנישים. פורטוריקנים, מבנצואלה, סלוודורג, וואטמלה, מקסיקו. אלה עובדים הזרים באמריקה. כמעט כולם לא חוקיים. הם נכנסים כטיירים ונשארים. הישנון, לא רק שלא זרק אותם, אפילו אם היה מכיר אותם, היה נותן להם מחמאות. אתה יודע שבאתם למדינה הזאת, אנחנו מדינה שרוצה לעזור לכולם. מה עם החוק? לא אכפת לו מהחוק. זהך שנכנס, אמר, אני אנקא את המדינה הזאת. כל מי שלא חוקי פה, אני מנקא אותו. אומר לי הידיד הזה שלי, אל תשאל, אני בצרות. אני אומר לו, מה? אומר לי, חודש לא נכנס לי קליינט אחד לחנות. לפני זה החנות הייתה מפוצצת, אי אפשרה לעבור. אמרתי לו, מה פירוש? הוא אומר, אני מוכר רק להיספנים. רק לספרדים. אף אחד לא יוצא מהבית. כולם מתחבים בבתים, חיים בפחד ובירדה. כל מי שמהם יצא ותפסו אותו, מעלים אותו על מטוס, זורקים אותו מהמדינה. אחרי שמעבירים אותם בכלא. יש לנו איזה ידיד ישראלי, תפסו אותו, נהג מהר, עצר אותו שוטר על מהירות, בדק לו את הדרכון, ראה שהוא לא חוקי. שבועיים, עשר, עד למשפט וזורקים אותו מהמדינה. הוא כבר לא יכול להיכנס לאמריקה. כל זה מטראמפ. איזה מהשיטות היא יותר טובה? אני עכשיו, עזבו אותם, אלה פוליטיקאים, נתתי רק דוגמה. בואו נתקרב עכשיו, יש לך רב שמדבר רק דברים עדינים ונעימים לשמיע, אף פעם לא מוכיח, אף פעם לא מדבר על הונשים, לא מראה איזה קטעים בתורה שלא נעימים לשמוע אותם, ותמיד, תמיד, תמיד משבח את הרשאים, משבח את המחללי שבת. תראה, העיקר שגם זה הם עושים, אחד בא ב-11 להתפלל, ברוך השם שגם זה הוא עושה. ויש אחד אחר, הוא אומר, חבושה וחרפה, חילול השם, מופיע ב-11 להתפלל. אז חילול השם, אתה לא מתבייש? איזה משתה שיטות נכונות? מה אתם אומרים? אם עכשיו אתם הייתם צריכים להיות דרשנים והיה לכם כאלה אנשים, ליצנים, לא רצינים, עצלים, אנשים מזויפים, הייתם מדברים איתם ביד רמה או שהייתם מלטפים אותם מוצי פוצי חמודי כמה שהם אוהב אותך, אם היית יודע כמה שהם אוהב את הרשע הכי גדול, מה אתם אומרים? מה הדרך? דרך המנהל. מה אתם אומרים? מי בעד להיות רחרוכי וללטף את הרשעים? מי בעד להיות קשוח ולהוכיח חזק? אז מה, אתם לא בעד זה ולא בעד זה? אז כולכם ב-50-50. ברוך אתה, ה' אלוהינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו. האמת, התשובה לשאלה הזאת מופיעה בתורה. מופיעה בתורה מה שאנחנו חושבים ממש ממש ממש לא רלוונטי לא רלוונטי בין בה אתה חושב שצריכים להיות קשוח ובין בה שאתה חושב שצריכים להיות רכרוכי מה אכפת לנו מה אתה חושב? אכפת לנו מה כתוב בתורת השם מה אתם אומרים כתוב בתורת השם? להיות קשוח ולדבר חזק או להיות רכרוכי ולשבח את הרשעים? תרשו לי להעיר את עיניכם קראתם פעם את ספר דברים? ספר דברים נאמר כולו על ידי משה רבנו זה נקרא משנה תורה זה נאום חייו של משה רבנו בסוף שנת הארבעים של במדבר משה הגיע לגיל מאה עשרים שלושים ושישה הימים האחרונים של חייו זה האחד עשרה פרשות של ספר דברים אלה הדברים, אלה גמטריה שלושים ושש שלושים ושישה הימים שמשה דורש אל העם אחד עשרה פרשות תגידו לי עכשיו אתם, אם היינו לוקחים את כל האפחדות והאיומים והאונשים וההזהרות שכתובות בספר דברים, אוספים את כולם לדרשה של שעה-שעתיים, האם יש בית כנסת אחד בעולם שהיה מרשה לדרשן לתת כזאת דרשה? כל הדרשה? אלה אשר הלכו אחרי בעל פאור, השם ישמיד אותם, ישמר לך והכל איומים ואפחדות, מות יומת זה ונחרטה ונחרטה וכזה והכל יסתכל הכל נוסר קטלני היום פה בארץ וכל שכן בחול רוב הדרשנים שעובדים בשביל ארגונים ואגודות מראש מזהירים אותם לא להגיד את המילה הונש אסור להגיד עונש. השם הוא טוב, הוא רחמן, הוא לא מעניש. אפילו עשו על זה שיר. השם התברך, תמיד אוהב אותי. בנט יכול לשיר כזה שיר? לפיד יכול לשיר כזה שיר? זה שקר. אשם אוהב כאלה ייצורים תארך לי ברמנשאר אשם התברך תמיד רק זה ועבדנו אותך, חד כמוך שונא תורה שונא ישיבות אשם יכול להסתכל על אדם כזה הרי יש פסוקים בפורה שמי שגאפתן שרוח אשם לא סובל אותו תאר לך שעכשיו גאוותן הכי גדול בארץ יתחיל לשיר אשם יתברח תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב מה הוא באמת צריך לשיר? אשם יתברח תמיד שונא אותי ותמיד יפוצץ לי את הצורה זו האמת כי ככה כתוב בתורה זה רק עניין של זמן עד שהוא הולך לשלם על כל הגאווה הסרוחה שלו של שלושים, ארבעים, חמישים שנה מה הוא אוהב לו לשיר? אתה יכול להשאיר, אני ציפור, אני רוצה להעוף בעולם, נו אז מה, אתה ציפור? אתה תקוע פה. אתה יכול להשאיר מה שאתה רוצה, שאלה מה האמת. מה כתוב בתורה, שהה' אוהב את הרשעים או שהוא לא סובל אותם? מה אתם אומרים? התשובה לשאלה הזאת היא בפסק של הרמב״ם, אל חוד שובה, פרק זין על החווה. אמש, לפני שחזר בתשובה, אמש, היה זה סנוי, משוקץ, מרוחק ותואבה בעיני השם. אין יותר גרוע מארבע הדברים האלה. סנוי? השם שונא אותו, רמב״ם פוסק להלכה. רמב״ם, לא אני, אני כלום, אני קריין. שלא תגידו, אני אמרתי. אני לא אומר כלום. אמש היה זה, לפני שחזר בתשובה, אמש, צנוי, משוקץ, שקץ על הרצפה, שקץ, תולעת, משוקץ, מרוחק, מה זה מרוחק? אוף לי מהעיניים, לא רוצה לראות אותך, מרוחק, ותואבה, תואבה, ועלום, עכשיו שחזר בתשובה, הוא ערוב, ורצוי, וקרוב, וידיד, מה זה ידיד? יד ויד. תקיעת כף. יו ד' יד ועוד יו ד' נהיה ידיד. שני ידיים מתחברות זו עם זו. יד ועוד יד. יד, יד, יד, יד, זה ידיד. ידיד! אתמול הקשבכו אמר לו, אף לי מעיניים לא יכול לראות אותך. אתה תואבה, אתה מגעיל אותי. ופתאום הוא שמר שבת, זרק את השטויות, התחיל לאכול קשר, יומיים שלושה, הוא אמר, בוא, בוא, בני אהובי, תן חיבוק, תן לי לחיצת יד, בוא נעלה פה, איפה היית? תן לי לחבק אותך. מה השתנה? מה השתנה? העיניים שלו נהיו יותר יפות, הוא הרוויח עוד מיליון שקל בביזנס. מה שינה את יחסו של ה' כלפיו? התשובה. מה עושה לפני התשובה? מהו בעיני השם? מה שהרמב״ם כותב. הרמב״ם! אי אפשר לחלוק על הרמב״ם. זה כולם מסכימים. הרמב״ם פוסק ככה זה. הרמב״ם זה לא הגיגים. איזה חידוש ווט שימציא מישהו. סתם, לוקח פסוקים ומחבר ועושה איזה וורט. בסדר, אתה רוצה תאמין, לא רוצה אל תאמין. זו הרמב״ם, זו הלכה למעשה, אתה מגיע לשמיים, מרים לך את זה, אדוני. תראה מה הרמב״ם אומר עליך. אין לנו ברירה, אנחנו חייבים ללכת לפי הפסק. עכשיו אני אתן לכם את התשובה לשאלה, איך צריכים לדבר עם הציבור על פי גול המפרשים בהיסטוריה? מי הוא? רשי. אבל רשי, כידוע לכם, לא מביא שום דבר מדעתו. אצל רשי זה הכול גמרות ומדרשים. גמרות ומדרשים. רשי, כבר ברשי הראשון של הפרשה, וידבר השם אל משה אחרי מות שני בני הארון. רשי מביא דבריו של רבי נאזר בן עזריה, בגמרה, שהוא היה נשיא ישראל, כידוע לכם. הוא גם היה גלגול של שמואל הנביא. גיל שמונה עשרה הוא התמנה להיות נשיא, ומה אנחנו אומרים באגדה של פסח? הרי אני כבן שבעים שנה. מה אתה מספר לנו סיפורים? אתה ילד בן שמונה עשרה. מה זה הרי אני כבן שבעים שנה? יש פה חכמים בני תשעים. מה, עכשיו נהיה את הנשיא שלהם? התשובה היא, אני לא ילד בן שמונה עשרה. אני כבן 70, חבר את ה-52 שנה שהייתי שמואל, פלוס ה-18 של הגלגול הזה, אני כבר בן 70 שנה של תורה נון סטאפ. ושמואל לבד שקול כמושה ואהרון כתוב. אז לכן חיבדו אותו. לא היה סתם תלמיד צדיק בן 18. וגם הקרשבך הוא הסכים עם המינוי, כי הוא הלך לישון עם זקן שחור, קם עם זקן לבן. בן שמונה ישראל זקנו אל בין בין לילה למה? רואים שמשמיים חתמו אישרות המינוי שהשם מסכים ולכן עשה לו הדרת פנים שיראה זקן שהזקנים יקבלו ממנו מוסר כי אם הוא נראה ילד בן שמונה עשרה והוא בא להטיף מוסר לאדם בן שמונים זה לא כל כך רציני כן? עכשיו תשמעו טוב וידבר השם אל משה אחרי מות שני בני אהרון מה תלמוד לומר הרי אנחנו יודעים כבר שבני אהרון מתו זה נכתב בפרשיות הקודמות בשביל מה צריך לחזור על זה אחרי מות בני אהרון היה כבר נגמר אומר היה רבי אלעזר בן עזרייה משה לא משל הוא מביא משל לחולה ‫שנכנס אצלו רופא, ‫רופא בא לביקור בית. ‫אחד שוכב, יש לו חום, סובל. ‫אומר לו, אל תאכל צונן, ‫אל תאכל דברים קרים, ‫ואל תשכב בתחיו. ‫תחיו זה רטיבות, אבל במקום שהוא קר. ‫קור רטוב, כמו בארץ, בחורף, ‫באמריקה הרבה יותר קר מפה, ‫אבל פה סובלים יותר בחורף. ‫כי החורף פה הוא רטוב. ‫אומנם פה זה חמש מעלות ‫או עשר מעלות, ‫אבל כל כך אתה סובל פה ‫מפני שזה קור רטוב. ‫זה כאילו ענן, אתה בתוך ענן ‫מרוב הלחות, במיוחד במרכז. ‫אבל שם זה קור יבש. ‫זה פחות סובל. ‫אז פה הוא אומר לו, ‫אל תוכל צונן ואל תשכב בתחיו, בא אחר, הופך אחר ואמר לו אל תוכל צונן ואל תשכב בתחיו שלא תמות כדרך שמת פלוני זה זרזו יותר מן הראשון ולכך נאמר אחרי מות שני בני אהרון ראית מה קרה למי שלא שמע בקולי תראה מה קרה לו תזדיר בלאק שזה לא גם יקרה לך בוא נפרש את דברי רשי לסופה פשוטה דברי רבי אלעזר רשי אומר יש לך שתי רופאים אתה בא לרופא אחד בודק אותך תן לך כדורים קח את זה פעמיים ביום אל תעשה ככה נגמר יש רופא מעבר למסדרון, באותו קופת חונים, אתה נכנס אליו, עם אותה בעיה, בודק וזה, קח את זה, קח את זה, תזהר שלא תוכל את זה ולא את זה, למה אם אתה תעשה ככה, אתה תמות. כמו ההוא, זוכרת ההוא, שואל לו את זה, הוא מת. אומר, איזה מישנה הרופאים הוא רופא יותר טוב? זה שדיבר איתו בקשיחות ובמידת הדין. זרזו יותר מן הראשון. הראשון אמר לו את האמת. אבל הוא לא מועיל, לא יעיל הוא לא לוקח אותו ברצינות מתי הוא מסכים לשמור שבת כשאומרים לו את המשפט מחלל שבת מות יומת רמבם אומר מות בעולם הזה יומת בעולם הבא או שאומרים לו, ונחרתה הנפש ההיא. כל עוד יגידו, שבת נפלאה, אתה לא יודע מה אתה מפסיד, איזה כיף, בית כנסת, חברים, אוכלים טוב, ישנים, נחים, שקט מהעבודה, בלי הטלפון, זה טוב ללב, מה שלא תגיד, יעשה לך ככה. נחמד, נחמד. אחד מאלף לא ישתנה. אבל אם תגיד לו, אדוני, מה אתה עושה בשבת? נוסע באוטו לבית קפה? מה אתה עושה? תופר, כותב על המחשב, רואה את השטויות שלך בטלוויזיה? תדע לך שעל כמה דברים האלה אתה תאבד את חיי הנצח ולא עוד שתאבד את ההבטחה שהשם נתן לכל הצדיקים אלא אתה הולך לשלם על זה לעד ולעולמי עולמים ככה הרמב״ם פוסק אז תחשוב, נסיעה לסופרמרקט בשבת, או לים, או לבית קפה, או לראות איזה משחק מטופש בשבת, האם זה מצדיק לאבט חיי נצח של תענוגות שאין דוגמתם שהבורא יבטיח לכל יהודי ויהודי? זה שווה? הבורקס הזה שהלכת לאכול במסעדה, או איזה שקשוקה, או שנסעת לחוף הים, האם זה שווה שעל ידי זה תפסיד את הנצח שלך? אדם שהוא בר דעת, הוא מתחיל לרעוד. מתחיל לרעוד! עכשיו, יש כאלה רעדים ואומרים, וואו, אני לא ידעתי שזה כזה חמור. משתנים. יש כאלה תעצבים שלהם על מי מוצאים? על הדרשן. קמים, זורקים את הכיסא ויוצאים באמצע הדרשה. לא להתפעל. זה סימן טוב מאוד. אם כולם מחייכים ומפצחים גרעינים, ‫ובזמן שאני אומר להם, ‫מחלל שבת מותיומת, ‫והולכים לקרות אתכם ‫לעד ולעולמי עולמים, ‫וכולם אומרים, ‫וואלה, איזו דרשה, כבוד הרע. ‫אז אני מדבר פה עם אנשים סתומים. ‫אבל כשבן אדם הוא רותח מהצעני, ‫נסעתי פעם לבלגיה, אנוורפן, ‫היה לי שם שבתון. ‫איפה? בבית כנסת של הג'ורג'יאן. גיאורגים. פעם היו קוראים להם גרוזינים, היום החליפו את זה לגיאורגים. נשמעו טוב. עכשיו, אתם יודעים, הגיאורגים יש להם שתי מעלות. מעלה אחת, הם האנשים הכי נדיבים בהיסטוריה. אין גרוזיני אחד קמצן בכדור הארץ. תבדקו אותי. אתה בצערה, את הנשמה שלו ייתן לך. אני מדבר על החילונים וכל שכן על הדתיים. מצד שני, שלא תסתבך איתו, אם אתה מעצבן את ביז'ו, הלך עליך. יש איזה אחד טסטר, שהוא בודק, אתם יודעים, אחרי קורס נהיגה, אז הטסטר עכשיו לוקח אותך לנסיעה של חמש דקות, אז בא האדון שבילי, נכנס למכונית, נוסעים כמה דקות, אז הוא שואל את הטסטר, נו, עברתי? אומר, התשובה היום אחרי ארבע, נתקשר להודיע לך. טוב? שעה 4, הוא רואה שלא קיבל טלפון, הוא מטלפן לטסטר. הלו, טסטר? שלום, זה שבילי. הוא אומר, כן? הוא אומר, עבר אותי? הוא אומר, אני מצטער, אדון שבילי, נכשלת. איפה בית של טסטר? אני בא לחנוק אותך. קיצור, שלא תסתבך איתו, כל עוד אתה בסדר איתו, את הנשמה הוא נותן לך. הם אנשים עם דם חם. טוב, אני הגעתי לשם, מוצאי שבת, בית כנסת מפוצץ במאות אנשים. עכשיו יש להם רב ישראלי, תלמיד חכם, תלמיד חכם, אבל עדין נפש, מאוד עדין. אמנם הוא ספרדי במקור, אבל מאוד מאוד משוכנז. למד כנראה בישיבות של אשכנזים, מאוד עדין. מצד אחד הוא תלמיד חכם, כל מה שאתה שואל אותו הוא בכי, מצד שני הוא נותן דרשות מאוד עדינות. עכשיו אני, ההפך הגמור, דיברתי שם על שבת וזה, עכשיו אני רואה אחד שם, הוא כבר יושב על הקצה של הכיסא, רגליים על הברכיים, ואני רואה שהוא רותח מהצבים, ואני כבר מבין שעוד שניה הוא קם עלייך את זה. אני מסתכל ואני מדבר ומדבר ואני עכשיו חושב מה אני עושה עכשיו אם הוא בא קופץ עליי לחנוק אותי מול כולם ויש מצלמת וידאו וואו וואו וואו מה הולך פתאום הוא קם עכשיו תראו הוא יושב שם בפינה נגיד שורה 15 הולך הולך הולך הולך עכשיו תראו הוא מגיע לסוף הכיסאות או אם הוא פונה ימינה שלו הוא בא לכיווני אם הוא פונה שמאלה זה לדלת למסדרון לרחוב עכשיו אני לא יודע אם הוא בא אליי או שהוא בא לצאת. אז עכשיו הוא עושה איזה עשרה צעדים, אני ככה, עשר, תשע, שמונה, שבע, הגיעה, פנה לדלת. אמרתי, טוב, שתפך שמו, אני יכול לגמור את הדרשה? טוב. עכשיו אני ממשיך, אני אחרי דקה שומע צעקות במסדרון מעבר לדלת. איזה צעקות. אמרתי, נראה לי הוא במקור להרביץ לי והרביץ שם לרב. איך שסתיימה הדרשה, בא לי איזה ילד, אומר לי, הרב, אתה לא יודע מה עשית. אמרתי לו, מה? אומר, הבן אדם הזה שיצא, הוא רוצה להרוג את הרב של הבית כנסת. אמרתי לו, למה? הוא אומר, הוא יצא החוצה, איזה נער אחד מספר לי מה היה בחוץ. הוא אומר לי, הוא בא אל הרב, אומר, מאיפה הבאת את המשוגע הזה? הוא אומר שמחלן שבת זה הונש יותר גרוע מרוצח. אומר שאסור לבוא לבית כנסת באוטו בשבת. זה נכון? אבל הרב ההוא, אמרתי לכם, הוא עדין, אבל הוא לא שקרן. הוא לא סלפן. הוא אומר כן, זה כתוב בגמריו, זה כתוב בהלכה. מה? הוא צודק? אז למה שבע שנים אני בא באוטו ולא אמרת לי כלום? הכל עליך. כל האבונות עליך! איזה צעקות. חזר בתשובה מיד. לפעמים זה רק מילה שאתה אומר למחלל. יש איזה אישה אחת שכתבה לי אימייל, היא הלכה להתפלל באיזה בית חבת באיזה שהוא מקום בעולם, לא יודע, לא זוכר איפה. ‫והיא אומרת, אני מגיע בבוקר ‫ואני רואה הרב והילד הקטן שלו ‫בין ארבע מגיעים. ‫מחזיק לילד את היד, ‫מגיעים לבית כנסת ‫ובא עם איזה אחד עם אופנועה, ‫חונה את האופנועה למדרכה ‫בכניסה של הבית כנסת, ‫מורית הקסדה, ‫ובא להיכנס לבית כנסת, ‫והרב, החבא אדניק, ‫אומר לו, שבת שלום. ‫הילד לא יודע חוכמות. הילד אומר לו, תגיד, למה אתה בא באופנוע לבית כנסת בשבת? אתה לא יודע שאסור לנסוע באופנוע בשבת? ספרת לי האישה, היא עומדת ורואה את המחזה. היא אומרת לי, הבן אדם מסתכל על הרב המום. הוא אומר, מה זה, נכון? שנאור, מה זה עמי הרצות? הבן אדם לא יודע שאסור לנסוע באופנוע בשבת, עד כדי כך עם הארץ. הוא אומר לרב, מה זה, נכון? אתם יודעים. כן, זה נכון. כמעט מתעלף שהוא צריך להגיד פסוק מהתורה. אז הוא אמר לו, עזרה הרב, אתה רואה אותי כל שבת, חונה פה עם האופנוע, לא נעים. לא ידעתי שאסור, למה לא אמרת לי כלום? זה מה שכתוב, הוכח, תוכיח את אמיתך, ולא תסע עליו חטא, אם לא החטאים שלו באים עליך, חביבי. יש הרבה אנשים אומרים, תגיד, למה מתו דתיים בשואה? מאלה אתה רוצה להגיד התבוללות, שבעים אחוז, שמונים אחוז התבוללות, חילולו שבתות, מחקו את המילה ירושלים מהסידורים, מעלה ניורפורמים, בסדר, תנועת ההשכלה, אבל מתו חסידים, מתו אנשים שהיו רבנים גם, אז למה הם מתו? זה פסוק מפורש בתורה. מי שלא מוכיח את הקהילות שלו ואת האמיתים שלו ויהודים אחרים, נתפס באבונם. מענישים אותך בשמיים כאילו אתה עשית את זה. וזה הרבה לא מוכנים להוכיח. עזוב אותי, יש לי את הבעיות שלי. מה, אני עכשיו אתחיל להוכיח אנשים? אתה לא רוצה להוכיח. תן להם דיסק. תן ספר. שלח להם סרטון. אבל יחסמו אותי! שיחסמו! מי רוצה כזה חבר שלא מוכן לשמוע חמש דקות דברי תורה? מה התועלת שבו? מה התועלת שבו? חבר, מה חבר בו? הוא לא מסוגל חמש דקות דבר תורה לשמוע? זה חבר? אתה ערש המים? איך אתה לא אלרגי לכזה חבר? תשמעו טוב, תקראו אורחות צדיקים פרק חפדלת. כל הפרק. זה ישנה לכם את כל החיים. זה נקרא שער החנופה. כמה זה חמור להתחנף לעוברי האווירה. כמה זה חמור, אתם לא יודעים. יש על זה הונשים קשים משמיים, כי הקב' הוא לא יכול לסבול שבאים לאדם מחלל שבת, רשע, גנב, נואף, לשון הרע כל היום, מרמה אנשים, מבזה אנשים, מזלזל בתורה, משפיל תלמידי חכמים, משפיל בחורי שיבות, כל כולו כוכב עוצם ידי מצפצף על הקב' ברוך הוא 50 שנה ואומרים לו הלא איזה בן אדם זהב אתה איציק, אחלה גבר אתה, אחלה גבר, אה? כרכפות הבן אדם הזה, אחלה גבר, זה אחלה גבר, עוד מעט היית אומר לאמן אחלה גבר גם או לסינואר. בן אדם רוצה לעקור את התורה, לסגור את הישיבות, להרעיף פה את כל החרדים, שהילדים שלהם לא יהיה להם גם ילדים, כדי שהאימא לא תוכל ללכת לעבודה, שימותו ברעב, ובסוף אומר, איזה אחלה גבר זה, אני מצביע לו. פשוט מחוסר ידע. בואו רק, רבותיי, נסכם. יש עוד עבירה בפרשה, שנקרא, מעביר זרעור למולך. גם כן דבר מאוד מוזר. היה איזה גיא כזה, שהגואים מתקפצים, עושים אש גדולה מאוד. גיא בנינום. ועכשיו הם באים עם התינוקות שנולדו, ומעבירים אותם באש. מה זה מעבירים אותם באש? מה, התינוקות מסרפים ומתים? או שרק עושים ככה? אתם מכירים את הילדים בנר של ההבדלה, איך הם אוהבים לשחק? אש עכשיו אש, הילד חכמולוג עושה לך ככה, מעביר את היד בתוך האש. אם זה מהר, אז זה לא מספיק להיסרף. כנראה שבזה מדובר. לוקחים עכשיו תינוק, מעבירים אותו ככה באש. תגידו לי, אני שואל אתכם שאלה. יהודים ששמעו את הקדוש ברוך הוא בער סיני אומר, אנוכי ה' אלוקיכם, לא יהיה לך אלוקים אחרים, ראו את משה מורי תורה מער סיני, הסרט הדיברות, ‫עכשיו רואה שגועים במדבר, ‫מתקפצים ומעבירים תינוקות באש. ‫תנו לי סיבה אחת, ‫איזה יהודי יהיה כזה מטומטם, ‫לקח עכשיו את התינוק ‫וילך ויעשה אותו ככה, ‫יעביר אותו באש? ‫ואזוב, מלא הוא מטומטם, ‫אבל איזה אישה תסכים ‫שבעלה אפלגמת, ‫ייקח תינוק עכשיו קטן ‫ויעביר אותו באש? ‫יש נשים היום בברית מתאלפות, ‫אני לא יכולה לראות. כנסי לבית כנסת. לא, לא, לא. תגידו לי שנגמר. עכשיו אומרים לוקחים את הבן שלך, מעבירים אותו במדורה, לג בעומר. זו אילה לגירושים. עזוב, כבוד הרב, בעלי הזה הוא משוגע. לקח את הילד לגויים שם במקום שלהם והעביר אותו באש. תגידו לי, מי עשה כזה דבר? מה הסיבה? מה הסיבה? זה שאמרנו בהתחלה. מה? ‫כשהם רואים את זה, ‫אז להתפס במוח. ‫אבל אין איסור לא לראות את זה. ‫יש איסור לא... ‫וגם כתוב בפרשה, שימו לב, ‫שאם העם לא ילך ויוציא ‫את הבן אדם הזה לעורק וכו', ‫אז הקב' ברוך הוא יעשה את העבודה. ‫זאת אומרת, הקב' ברוך כבר אומר, ‫אתם לא תוכלו לברוח מן הדין. ‫זה מאוד מוזר. ‫אז התשובה היא, איך בכלל היה כזאת אהבה לעבודה זרה בזמנם? הרי היום זה נראה מגוחך היום. את חייבת ללכת שתחבל איזה פסל באודו. מי יסכים לעשות כזה דבר? אבל איך זה שאנשים גדולים עבדו עבודה זרה, העמידו פסלים, ירובם, מנשה, אנשים שבאו מהמשפחות הכי חשובות בעולם, בהיסטוריה, מנשה, בן חזקיהו, המלך הכי גדול שהיה, מעמיד 50-60 שנה פסלים בכל הארץ, ירובם בן נבת, מעמיד פסלים בעלייה לירושלים, דברים מוזרים. התשובה, כיוון שהיו ניסים אז, ולחכמים היה כוח לעשות מעשה ניסים שאתה רואה שבא מישהו והרב אומר משהו וזה קורה כמו שאתם רואים בגמרא החכמים ידעו להקפיא בן אדם במקווה הולכים לבית מרחץ הישמעאלי מקפיא יהודי והחכמים מקפיאים אותו הוא לא יכול לזוז היו אומרים שמות זאת אומרת אתה רואה שאלה כנגד אלה ברא השם יש כוחות הקדושה כנגדם יש כוחות אטומה עכשיו שירדו כוחות הקדושה בעולם ואין לנו את אלה שהיו בזמן התנאים והמוריים בעיקר שירואים נס בשנה ואז היו רואים ניסים בית המקדש עשרה ניסים כל יום דברים מול העיניים אנשים רואים דברים מדהימים כי הבנת שכבר אנחנו בהסתר פנים הסתר הסתיר פניים מהם כמו שכתוב בפרשת וילך ביום ההוא הסתיר הסתיר פניים מהם אנחנו עכשיו בהסתר פנים אין כבר צרעת שמדברים לשון הרע צרעת מה חלל ליהודים יהודים מדבר לשון הרע נהיה לו צרעת אפשר גם לדעת לפחות שהוא יהודי. אני מדבר לשון הרע, לא מקבל צהרת. מישהו, חבר שלא מדבר לשון הרע, שניהם דיברו לשון הרע, אחד עם השני, אחד קיבל צהרת, השני לא. הוא אומר, אוי וי, אני לא קיבלתי. אוי וי, מה, מה אוי וי? תסמך. מה זה צהרת? זה שבוע בידוד, שבוע אתה סוגר את העסק, אחר כך אתה צריך להביא שלוש כבשים ועוד יונים. בלאגן גדל, גלחים לך את כל הסערות. סיפור מהפתעה, מה אתה עצוב? הוא אומר, אתה לא מבין, טיפש. אני עכשיו יש לי ספק אם אני יהודי. הרי דיברנו את אותו לשעון הרע. אתה מזל שלך. לפחות אתה יודע, אתה יהודי. אני מה? אני צריך לעבור? גיור מספק. אין היום את הניסים הגלויים האלה. אז התשובה היא, ובזה נסיים, התשובה היא שהיה תאווה גדולה מאוד ליצר הרע, גדולה מאוד. מה הפירוש גדולה מאוד? שאדם היה מביא עכשיו את התינוק החולה שלו לאיזה מקשף, לאיזה אליל, לאיזה פסל והוא היה עושה את כל האוקוס פוקוס שלו וכל הדברים האלה שהם עושים והילד פתאום היה קם לתחייה זאת אומרת, הקב' נתן לעבודה זרה כוח אדיר שבן אדם בעיניים שלו ראה עכשיו ישועה בזכות העבודה זרה אז עכשיו הניסיון הוא קשה מאוד. למה? הוא הלך קודם כל לרב. הרב אמר, תשמע, תגזור כבוד הרב, תגזור. עזוב, מי אני לגזור? פתאום הרב החליט להיות ענב היום. הוא אומר, לא, הרב, תגזור. לא, לא, אני לא גוזר, אבל גזרתי עם ההוא. לא, לא, מה פתאום. אני רק מברך. טוב, החליט להיות היום סופר ענב. עשה מי שברח, לא עזר כלום. התינוק מצבו החמיר. בא אליו איזה חבר, הוא אומר, עזוב אותו זה. הוא אומר, בואי ניקח אותך לאיזה ישמעאלי, לא תאמין איזה דברים עושה, יש לו איזה פסל שם, מדליק אש, עושה כל מיני מילים, לחשים, תראה, אתה שם שם את הילד, תוך שעה הוא קם לחיים. מה, אתה רציני? אבל אסור. פיקוח נפש! מה פיקוח נפש? לא דוחה עבודה זרה פיקוח נפש, אבל זה עם הארץ. חוץ מזה, בחייך אפשר לשמוט בן אדם שהילד שלו מת לנגד עיניו? כמה כאלה יכולים לעמוד בניסיון? עד שבא לו תינוק, התינוק עומד למות. היה לנו אברהם אבינו אחד, חנה ושבעת בניה. אדם רגיל יכול לראות את התינוק שלו מת. תציל את הילד, אחרי זה תדאג לעונש שלי. הולך למקשף, הילד קם לחיים. חי 50 שנה, נהיה תלמיד חכם. אבל איזה מזל ששמעתי בקול אהוב והלכתי למקשף. בסוף שמגיע לעולם הבא, מחלים אותו. אתה עובד עבודה זרה? מה עובד עבודה זרה? אז אם אני עובד עבודה זרה, למה שלחת לילד רפואה מהאליל הזה? אז זה הניסיון, זה פסוק בתורה. כשהוא אמר, אני אשלח לכם נביא שקר, ויעשה לכם קסמים, דברים, תזהרו לו ליפול ביד שלו, כי מנסה ה' אתכם. החרטומים זורגים מקלות על הרצפן עם נחשים והתורה אומרת שהם התמיעים הכי גדולים בעולם משה שזה הטרור הכי גדול בעולם זורק מקל גם נהיה נחש זאת אומרת התמה הכי גדול והצדיק הכי גדול עושים את אותו קסם תאר לך עכשיו אתה מביא את הרב שטרנבוך שכבר נשאר לנו גדול הדור, ואתה מביא את בנט, שניהם מחזיקים מקל, זורקים, שני המקלות נהיו נחשים. זה היה נחש, נחש הביא נחש לעולם. השני, צדיק, הביא נחש לעולם. לא היה מתפעלים כולם? וואלה, נפטלי, אני מצביע לך. נכון או לא? אנשים היו משתגעים. בוא'נה, וואו. זה לא סתם. יש לו כוחות. ככה אנשים, טיפשות. אסור להתפעל מכישופים, ממעשה ניסיים, מאברה קדברה, מכל הבלבולי מוח האלה ומכל הבאבות. פעם הבאבות חגגו על החילונים, היום הם חוגגים על כולם. תראו בהתחלה הבאבות חגיגו רק על החילונים. אחר כך המסורתיים. אחר כך הספרדים הדתיים. עכשיו גם האשכנזים והחסידים הדתיים גם כן נכנסו לקלחת. מתקשרים אל החסידים. אתה יכול לקחת אותי למקובל? אתה מכיר איזה מקובל? אני נוסע לארץ. פתאום כולם מחפשים מקובל שמקבל. דרך אגב, מי שבא לאנשי שקר כאלה, לפעמים בגלל זה מאנישים אותו עוד יותר משמיים. שהוא בא לכזה דבר ועוזב את השם. בא לכל מיני נוחלים ושרלטנים. אבל לפעמים, אדם תמים שהוא סתם טיפש, אמרו לו זה צדיק, זה איש קדוש וכו'. אז הוא בא אליו, התחנן אליו, תעשה טובה, הנה ניקח כסף, תפלל על הבן שלי, תעשה משהו לפעמים הגב' ברוך הוא מרחם על הנאיבי הזה אומר, הוא בסך הכל חשב שהוא צדיק והוא מכבד צדיקים עבדו עליו, ניצלו את התמימות שלו אם אני לא יעזור לו, מה הוא יגיד? תורה זה בלוף, הנה לצדיקים אין שום כוח. הייתי אצל הצדיק, הבבא הוא, וראית, לא עזר שום דבר. אז מה, יש לכם בעל כורחו, צריך לעזור לו, אף על פי שהוא נוחל גדול. זה שהוא הלך אליו. למה? כיוון שהוא בראש שלו, הלכתי לנציג של השם. ואנחנו נסיים בסיפור פעם המלך והמלכה ישבו במרפסת בא איזה אחד הביא להם סלסלה של פירות אדוני המלך תן לי חנינה קיבלתי כנס הרחבתי את הבנייה בלי אישור הנה כך סלסלה תרחם המלך אמר, תפסת אותי במצב רוח טוב, טוב, חתם לו ביטול על הכנס. חבר שלו גם יש לו כנס, אומר לו, תלך למלך ברחוב כך וכך, הארמון, תביא את הסלסלה, הוא יוריד לך את הכנס, הוא במצב רוח טוב היום. הטמבל הזה הלך, רואה עכשיו שומר עומד בדלת עם כובע פרווה מדהים יפים, כפתורים מזהב רובה כמו באנגליה שם אלה עומדים שם בשר הוא חשב שזה המלך עכשיו המלך בא כאן המלכה מושבים למעלה במרפסת מסתכלים למטה איך השוטה הזה בא יורד על הברכיים מתחנן לחייל, קח בבקשה אדוני המלך, קח את הסלסלה ותרחם עליי, קיבלתי כנס, הנה הנה הכנס שלי אז המלכה אומרת למלך מה אתה לא הולך להוציא אותו להורג החצוף הזה הוא לוקח את החייל הזה והופך אותו למלך בזמן שאתה יושב פה אמר לטיפשה שכמוך הוא מטומטם החיים לא ראה את המלך הוא חושב שזה המלך תראי איזה כבוד הוא נותן למלך הוא לא מבין שזה לא המלך הוא מטומטם אמר ה' הוא חושב שזה המלך איך אני יכול לא לבטל לו את הכנס? תראי, תחשבי שהוא דיבר איתי. הוא בראש שלא מדבר איתי. מה, אם הוא היה יודע שזה חייל, הוא היה יורד על ברכב? אותו אמר הקב' בר חוף. אם אתה הולך לאיזה נוחל, אבל הוא מבין שאתה תמים, אתה רק מתוך כבוד לחכמים עושה את זה בתמימות, זה עוזר לך. אבל אם אתה אדם חריף, בעל שכל, תלמיד חכם, והוא הולך לבבא נוחל, אז אתה מקבל יותר עונש. כי הקדוש ברוך הוא בא בטרוניה לחכמים לאחד כמוך לא מתאים לעשות כאלה שטויות. למדת מספיק תורה כדי לדעת. וזהו רבותיי, אנחנו סיימנו להיום. יש שאלות? בכל מה שדיברנו או לא דיברנו? אז דבר אחד לא עניתי עדיין. אומר הקדוש ברוך הוא, בזה שאתם תהיו קדושים, אני בזכותכם נהיה קדוש. מה פירוש? כמו שכתוב בפסוק, תנו עוז לאלוהים ותנו כבוד לתורה. מה זה תנו עוז לאלוקים? אז אני אסביר את זה, טוב שהזכרת לי. הכיוון שהקב' הוא הגביל את עצמו והוא שופט בבית דין של מעלה על פי חוקי התורה. ובבית דין של מעלה יש סנגור ויש קטגור. מי זה הקטגור? זה התובע, השטן. עכשיו השטן להבדיל מהטובעים פה בבית משפט חילוני פה הוא לא נוכל ורמאי ומדביק לאנשים תיקים הוא גם לא נדפל לאנשים לפי הדעות הפוליטיות שלהם אם הם שמאלנים מעלים ממיין אם זה דתי ימני מדביקים לו את כל החבילה ‫הסתן נטפל לכולם שווה בשווה. ‫מרוקאי, פרסי, פולני, רוסי, תימני, ‫כולם מקבלים ממנו טביעות. ‫הוא לא גזען בכלל, ‫הוא לא שמאלני והוא לא ימני, ‫והוא לא שקרן, ‫הוא עבד נאמן לכלוש ברוך הוא, מלאך. ורובות, מה שהשם תכנת אותו הוא עושה? הוא מסתין, הוא קודם כל מכתי, אחר כך מסתין, מקטרג, ובסוף מוציא לך את הנשמה. הוא גם מלאך המוות הגמרא אומרת. עכשיו, מה קורה? כשהסתן בא ומקטרג על עם ישראל עכשיו, צריכים אסון גדול. יש פה יותר מדי בלגן תראה מארגנים מסיבה בשבילי לאוקטובר בשמחת תורה בשבת שלושת אלפים בחורים ובחורות מחללי שבת מסוממים בלי בגדים קופצים מוזיקה של גויים שמים פסל של בודה ורוקדים שעות עד הבוקר תראה מה נהיה עם העם שלך איפה הצדק? זה אנשים שעל פי התורה חייבים מיטה למה אתה לא עושה שום דבר? אז אתה מקטרג ‫עכשיו, מיד המלאך מיכאל... שר ישראל, הוא צריך עכשיו להביא טענות כנגד. רגע, ריבונו של עולם, אבל תראה, יש 150 אלף לומדי תורה, תראה כמה בעלי תשובה יש, תראה כמה חסד יש, תראה כמה רוקדים מסביב לתורה בכמה ישיבות, אלה לא יודעים, מסכנים, גדלו בחוף הים, גדלו בקיבוץ, ההורים שלהם בעצמם, הרבה מהם בכלל גם לא יהודים, הם בעצמם מבולבלים. אז יש עכשיו ויכוח גדול מאוד בבית דין של מעלה זה מה שהשבח הוא אומר תנו עוז לאלוקים תנו לי כוח להכריע את הקף לטובתכם על ידי שתעשו מצוות וכו' וכו' וכו' יהיה לי מה להשיב לטובה לסתן כי אני שופט צדק, אני לא יכול למחוק לך את כל העבירות רק בגלל שאני מארחם עליך. אין, זה לא עובד ככה. כל העומר הקדוש ברוך הוא ותרן, יוותרו מאב כתוב בגמרא. יעשו מנו סטייקים לעמם. איך אתה מעז להגיד שהשם יוותר לרשאים על העונש? מה פתאום? יחזרו בתשובה, הוא ישמח לוותר להם. וזה מה שהשם אומר. זה מה שקרה עם משה ביציאת מצרים. משה צורק לכבוש ברוך הוא, מה הוא אומר לכבוש ברוך הוא? מה תצעק אליי? זה לא הזמן לצעקות עכשיו. השטן מקטריג, הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה. אין הבדל בין המצרים לבין העברים. שניהם לא מאמינים בך, המצרים עובדי אלילים והבנים שלך יורקים עליך, תראה איך הם בוכים תראה איך הם צועקים, הם רואים שהמצרים מתקרבים אף על פי שהבטחת להם שהם ייצאו ממצרים ויקבלו את התורה ותביאו אותם לארץ אבותיהם תראה איך הם בוכים, אחד פה אין לו אמונה, לא מגיע להם נס, אבל משה בוכה מה הוא אומר להקב״ה? מה תצעק אליהם בני ישראל ויסעו? תעשה מהר מעשה גדול, שיהיה לי מה לענות לסתן, אם לא כל הגאונה מתבטלת. ואז נכנס נחשון, המים הגיעו לו עד לאף, והוא עומד לחנק, נפתח הים. זאת אומרת, הכתרוג היה כל כך חזק, שאם לא נכנסים למים, מי יודע מה יקורה. אותו דבר פה, תנו עוז לאלוקים הכוונה, תגבירו תורה, תשובה, מעשים טובים, עוד חסד, להתגבר באמונה, אהבת ישראל, כל הדברים האלה ואז הם נותנים לי כוח להביא תשובות בבית דין של מעלה ולהשתיק את השטן זה מה שאנחנו אומרים בתפילה, חתום פה שטן ועל יסטין עלינו, זהום בו וידום ‫והוא יליץ טוב עלינו. ‫מה, הקטגור הטובה ‫עכשיו פתאום נהיה רחדים לטובתך? ‫כשהוא רואה שעכשיו עשיתם ‫כל כך הרבה מעשים טובים ‫והשם אומר לו, ‫הוא לא יכול ללכת נגד השם. ‫אז הוא אומר, אתה צודק, ‫תראה, הוא עשה תשובה, ‫אין לי יותר, נסתמו טענותיי. ‫חתום פסתן ואל יסתין ‫עלינו זרום בו וידום, ‫הוא יגיד יושרנו. הסטנדה אומר אתה צודק הוא היה רשעה ותראה הוא נהיה צדיק אני מבטל את התביעה אין לי מה להגיד באמריקה אומרים I rest my case התביעה מבטרת למה התביעה מבטרת אני אגיד לכם נסיים בסיפור מאוד יפה פעם איזה אחד חשדו בו ברצח הביאו אותו לבית משפט כבר עומדים להרשיע אותו חבר מושבעים בארצות הברית, זהו, כבר גמרו עליו את הגולל. הכל נראה חתום וגמור. עכשיו האורחי דין צריכים לתת את הנאום סיום. אבל כבר כולם ברור להם שהוא מקבל גילטי. גילטי והם מוצאים אותו להורג. פתאום האורח דין שלו אומר, רבותיי, אנחנו בכוונה חיכינו, חיכינו, חיכינו לראות לאן המשפט הזה הולך. לצערנו הרב יש פה עיוות גדול של הדין בעוד עשר דקות הרוצח האמיתי ייכנס כאן בדלת ואז תראו שעמדתם בעוד כמה דקות להרשיע איש נקי חף מפשע ולהוציא אותו להורג על לא עוול בחפו שערה בבית משפט השופט בום בום שקט קווייט כולם עכשיו, המוערכים שלו אומר לשופט, עשר דקות הפסקה אני מבקש. זהו, עשר דקות. השופט אומר, בסדר, עשר דקות הפסקה, אף אחד לא זז. כולם יושבים עם הפנים על הדלת. ככה יושבים, תשע, תשע וחצי, תשע חמישים, תשע חמישים ותשע, עשר דקות. בום, אף אחד לא נפתח בדלת. לא נפתחה הדלת. השופט מסתכל, תגיד, מה באת לעשות עלינו, צחוק פה? אתה חושב שיש לנו זמן מיותר? אומר לו, לא, אדוני השופט. אני רק באתי להוכיח לכם שאתם בעצמכם לא משוכנעים שהקליין שלי הוא הרוצח. כי אם הייתם כבר משוכנעים, מה אתם מסתכלים על הדלת בכזאת ציפייה כאילו שהמשיח עומד לבוא? מכאן ראייה שיש לכם ספק סביר. ועם ספק סביר אי אפשר להוציא אדם להורג. היו בעלם עכשיו. איזו הברקה של האורך דין. אבל השופט אמר לחבר המושבעים, כולם להיכנס לחדר. אז עכשיו איזו אישה חתמרה, לא, לא, לא. אסור לנו ליפול בטריק הזה. מה זאת אומרת? הוא הוכיח לנו שבאמת אנחנו לא בטוחים. אז ישבו ודיברו, חזרו אחרי שעה, השופט אומר, מה החלטתם? אמרו, השם. ‫מרשיעים אותו בדין. ‫אז שאלו, איך זה יכול להיות? ‫הרי הוכחנו לכם שיש ספק. ‫אז האישה אמרה, ‫בזמן שכולם הסתכלו על הדלת, ‫אני לא הזזתי את הפנים שלי ‫מהאדם, מהנאשם. ‫הסתכלתי עליו עשר דקות, ‫לא על הדלת, עליו. ‫הוא היחיד שלא הסתכל על הדלת. ‫אם הוא היום הסתכל על הדלת ‫פעם פעמיים, הייתי משתכנעת. אבל כיוון שהמטומטם הזה, הוא לא מסתכל על הדלת, כי הוא ידוע שהוא הרוצח. שכנעתי את כל חבר המושבעים לא ליפול בתרגיל. ובסוף הרשיעו אותו. זאת אומרת, אם הוא היה עכשיו מסתכל על הדלת, נו, נו, איפה הרוצח? מאין יבוא עזרי? אז הוא היה יוצא חף מפשע. היו נותנים לו להשתחרר. איך הוא יושב עד היום בכלא אותו אחד ואוכל את הלב אם רק הייתי מסובב את הפנים הייתי חופשי, מתחתן, מביא ילדים עכשיו יושב פה בכלא הכי נורא בעולם באמריקה על רגע של טמטום שנייה אחת, אתה מסתכל בדלת? אדוני, יש פה ספק. ספק? נת גילטי. היא רצון שאנחנו בעזרת השם, איך אומרים, נתחזק בתורה, בהירת שמיים, גם כן השבוע על אגבע עומר, זכותו של רשבי, תעמוד בעדינו, וכן היא רצון ונאמר אמן. רבי חנניה בן הקשיע אומר עצה, הקדוש ברוך הוא, לזכות ישראל נפיכה, חירבה להם תורה ומצוות, שנאמר אדוני חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויעדיר.