דרשה ברעננה -פרשת בהר - בחוקותיי

Rabbi Mike Kushevsky discusses the Rambam's principle of "moridin ve-lo ma'alin" (we lower, we do not raise) and warns against using it as a tool for violence or politics. He criticizes modern religious leadership for justifying the wicked, arguing this erodes morality and endangers the community.
Chapters
ערב טוב. השיעור היום פה ברעננה יהיה לעילוי נשמת צימנטו משה בן תמרה, לעילוי נשמת ארצליה טובה, בת מלך הכהן, לרפואת רפאל גדי, גזעצ'ו בן ססו קינדה, וגם לפרנסת שמעון בן שרה. להצלחה או לרפואת אלי מרדכי בן שרה, לרפואת אורי בן נקליי או שועה בן קרן, יעקב בן חיה פרדל אסתר. ולרפואה? אבישי בן אורלי. אבישי בן אורלי. הצלחה בבדיקות ביום רביעי. הצלחה בבדיקות ביום רביעי. ולכל שאר השמות שצריכים רפואה בעזרת השם. טוב. כל פעם שאני מגיע לכאן לרעננה, אני רואה פה את המאפייה פה, שיבולת השרון. כמה שנים עבר מאז, עמוס? שבע שנים, הגעתי לכאן לפני שבע שנים, עשינו כאן דרשה, היה מפוצץ פה באנשים, מעל מאה איש עמדו במדרכה, הוציאו כיסאות, חסמו את הרחוב, והשמאלנים רתחו פה ויצאו מדעתם עד כדי כך שלמוכרות גם עשו כתבה. כתבה. מאז הקרבות פה בין אנשי האמת לאנשי השקר לא פסקו. כן. צריך הרבה מסירות נפש להילחם בערב רב. תדעו לכם דבר אחד, ברוב הסיכויים במלחמה נגד הערב רב שלא נצליח לנצח אותם. כי כמו שכתוב בנבואות, הם יישארו עד שהמשיח ישרוף אותם, ככה כתוב. זה מה שכתוב, לא בדיחה. אבל עד אז נצטרך לסבול מהם. עד אז נצטרך לסבול מהם. אז אם ככה, למה נלחמים בהם? הרי כתוב, באחרית הימים ישלטו בארץ צאצאי הערב רב. ככה כתוב בזוהר. אין מה לעשות, הרגש חזן, אומרים לך שהם ישלטו, והגאון מבין מה? כבר דיבר על זה שהקליפה שלהם קשה משל ישמעאל ועשיו. הגאון מבינה אומר, יש קליפה של נימול ולא פורעה, שזה ישמעאל. יש קליפה שלא נימול ולא פורעה, שזה אסב. ויש קליפה של נימול ופורעה, וזה ערב רב, והם קשים מכולם. אי אפשר לנצח אותם. אתה רואה שהם שולטים בכל מקום, הם גם עוזרים אחד לשני להרוס אותנו מבפנים, רק מה. הסוף שלהם יהיה רב אמר. כתוב שהמשיח בא, הם יוצאים ללחם בו, ואז הוא אומר פסוקים, והם עולים באש. מעבל פי והם נשרפים באש. מתי זה יהיה? זה רק השם יודע. עוד שנה, עוד חמש, עוד עשר, עוד חודש, אי אפשר לדעת. זה רק הם בשמיים יודעים. אבל אם ככה, אז למה אנחנו נלחמים תוכנים מים? מלחמה שאתה יודע מראש שאין לך סיכוי לנצח, אז בשביל מה נלחמים? התשובה היא להראות לקדוש ברוך הוא שאנחנו אוהבים אותו. שכואב לנו מה שהם עושים. שעורג אותנו שהם מלחמים בתורה, בישיבות, בעבריכים. באמת, הם רוצים מדינת סדום והמורה, הם רוצים לשתף פעולה עם האויב והאכזר. הנה, כאן עשו בבסיס את ההרפורמים, עם דגל. אז אני אומר, אז אנחנו מוכרים, מוכרים בכל הדברים שהם עושים. לעתיד לבוא, בעזרת ה' שתתחיל הגאולה ואנחנו בעזרת ה' נזכה להיגהל, אז אנחנו נוכל לראות במפלתם. דרך אגב, יש טעות מאוד רווחת בקרב היהודים, שומרי המצוות, שלפעמים הם מקשיבים לכל מיני דרשנים שפשוט מתאים אותם. יש את המשפט המפורסם, בנפול אויביך אל תסמך. מצד שני כתוב, בעבוד רשעים רינה. זה דוד המלך. פסוק בתהילים, אי אפשר לערער על זה, כן? אז מה מבין, איך זה מסתדר? צריכים לסמוח או לא לסמוח? יש עוד אמרה שכתוב, שבזמן יציאת מצרים ביקשו מלאכי השרת לומר שירה, נכון, על זה שהמצרים טובים בים, והקב' אמר להם, מעשי עדי טובים בים ואתם אומרים שירה. אז לכאורה, מצד אחד כתוב, בן פול אויביך אל תסמך, מצד שני כתוב, מעשי עדי טובים בים ואתם אומרים שירה, מצד שני כתוב, בעבוד רשעים רינה. שהרשעים עובדים מן העולם צריך לסמוך. אז מה, איך זה מסתדר? לכאורה זה נשמע כמו סתירה. הסבירים המפרשים, בנפול אויביך, אל תסמך, זה אויב שלך אישי יהודי. רובן ושימון, שכנים, הרובן הזה מצייר את השכן שימון, גזה לו מהאדמה, עושה לו רעש, פתח לו חלון מול הבית, עושה לו כל מיני דברים, מצייר אותו כמה שנים. יום אחד, הגיעו מהעירייה, צב הריצה, הורידו לו, שברו לו, כנסו אותו, עצרו אותו, והוא, השמעון הזה שסבל ממנו כמה שנים, מבסוט. מגיע לו, קיבל את מה שמגיע לו. זה השם לא אוהב. למה? בן אדם עכשיו יהודי משלם על העבירות שלו, אל תסמך. זה דבר אחד. למה השם אמר למלאכי השרת, מעשי עדיי טובים בים ואתם אומרים שירה? הרי בני ישראל אמרו שירה. אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת? משה רקד עם כולם ושארו לאשם על זה שצוז לרוח בו רמב הים, על זה שהטביע את המצרים, על זה שחיסל את המצרים. אז מה אנחנו רואים מפה? שכל שירת הים, רק שלוש, אומר חכם בן ציון אבא שאול, רק שלוש מילים בשירת הים מדברים על הישועה שהייתה לנו, כעם ישראל. כל השיראי משבחים את אשם על זה שמחץ ומחק את האויבים האכזריים המצרים, הנאציים האלו. רק על זה עשירה, וגם מרים, ותיקחנה מרים את הנשים, וטופים ומחולות, סלוז ורוח בורמה וים, כל עשיר זה נשבח את השם על זה שהוא מטביע את החמאס, ואת המצרים, ואת הנאצים, ואת כל שאר האהורים. אז אם ככה, למה הפריע לו שמלאכי השרת אומרים שירה? עד רבה. כל הכבוד שאתם שרים. אם בני ישראל שרים, גם אתם תצטרפו לשירה. עד כאן. למה? כי המלאכים הם חלק מהבריאה. כל מלאך והתפקיד שלו. כשהבריאה נהרסת, הרי בסופו של דבר, יש לך מעדיף שאנשים יחזרו בתשובה, ולא יהיה צורך לאבד אותם, להשמיד אותם. מעדיף שיחזרו בתשובה. זה שעכשיו צריכים להשמיד את הרשעים, זה ברירת מחדל. היה עדיף שיחזרו בתשובה. עכשיו, שלא חזרו בתשובה, חייב שיהיה צדק. אם לא יקבלו את עונשם, אז אין צדק בעולם, אז התורה חס ושלום נהפכת לשקר. כי הרי כתוב, אני אל האמת והצדק, אשר לא יספני ולא ייקח שוחד, משלם לכל אדם לפי מעשיו, בנביא הרמייה כתוב, משלם לאדם כפרימה על עליו, לא רק מעשיו, מה יוצא מהמעשים שלו. השתדלת באיזו פעולה, נראה שלא יצא כלום, אבל בעוד עשר שנים זה ישפיע על מישהו, אתה מקבל על זה שכר, אפילו שזה מאוד לא ישיר. אתה עשית פה משהו וזה בעוד עשר שנים רק ישפיע על מישהו אחר בכלל. זה נקרא כפרי מעל עליו. אז הוא אמר למלאכים, מה אתם שמחים? הבריאה נהרסת. אני צריך עכשיו להטביע אנשים, להרוג אותם, בגלל שהם רישאים ערורים, אבל זה לא דבר שמשמח אותי. אז לכן את המלאכים הוא השתיק. אבל עם ישראל חייבים לומר שירה. צור להיות כפוי טובה, שהשם עוזר לך לפוצץ איזה סינואר או איזה כלב אחר, אז אתה צריך מיד לשיר ולהודות לו, וכל היום מזמור לתודה. שירו לאשם כל הארץ. ומי שאומר אחרת הוא כופר גמור. כופר גמור בדברי חזל. כופר גמור. מה זה, אתה מרחם על רוצחים? אתה מרחם על נאצים? אתה מרחם על מחבלים? אתה דואג לתנאים של המחבלים? איך בכלל הם חיים? לפי התורה, כל רוצח מיד צריכים להוציא אותו להורג. מה פתאום לשים אותו במאסר ולהכין אותו? מכאן התחילה הצהרה. כשאתה שם אותו ודויג לו וזה, ואז בסוף אתה צריך לשחרר אותו. מובן? אז בעבוד רשעים רינה, זה הדין. ואנחנו אומרים כל יום בתפילה, אל נקמות ה' אל נקמות אופיה. הנשא שופט הארץ, השאף גמול על גין. אנחנו משבחים את הקב' כל בוקר על זה שהוא אל נקמות. הרי מצד שני כתוב, לא תיקום ולא תיתור. אז מה, זה טוב למכום או לא טוב למכום? תלוי. אם יש לך חבר, נתת לו פטיש, הוא ביקש לה ממנו פטיש והוא לא רצה לתת, ואחרי תקופה הוא בא ומבקש ממך פטיש, ואתה נותן לו, אומר לו, תראה, אני לא כמוך, אתה לא נתת לי, אבל אני נותן לך בלב שלם. זה נקרא לא תיקום, לא תיתור. אז אם אתה בא ואומר לו, אני לא נותן לך כי אתה לא נתת לי, אז זה... זה... רגע, אני מנסה לזכיר איזה מהם זה לא תיקום ואיזה מהם זה לא תיתור. לא תיתור זה שאתה נותן לו, אבל אתה מזכיר לו שהוא לא רצה לתת לך. לא תיקום זה שאתה לא נתת לי, אני לא נותן לך. בכל מקרה זה לא טוב. עצם זה שאתה שומר לו תינה, אז זה נקימה או נטירה. אז אם ככה השם שומר תינה לרשאים, וכל אחד יוצא ומקבל את עונשו, אז התשובה היא, לא תיקום, לא תטור, זה בין יהודי ליהודי. אבל שיש נאצי, שיש רוצח, שיש אנשים שבאים להשמיד אותך, הבעל להורגיך, אשכרים להורגו. בשבת, בעזרת ה' אנחנו קוראים פרשת בער בחוקותיי. הפרשות האלו, קודם כל, פרשת בער בעיקר מדברת על ענייני שמיטה. לראות את הדינים של שמיטה, שכל שבע שנים הארץ שובטת, והקראש ברוך הוא מתחייב שבשנה השישית יהיה מספיק לשנה השישית, שביעית, וגם לשמינית, כדי להתחיל מחזור חדש, למי שיש סכל והוא בר דעת, הוא מיד מבין שהתורה לא יכולה הייתה להיכתב על ידי אדם בשר ודם. גם אחד שלא למד בישיבות. סתם, חילוני נגיד. ברגע שמספרים לו עכשיו שיש כזו מצוות שמיטה, ובולעולם מתחייב על כזה דבר, אז מיד החילוני שואל, מי יכול להתחייב על כזה דבר? זה רק זה שברט העולם ושולט בטבע. מי יכול להתחייב שבשנה השישית, כל שבע שנים, שנה השישית והמחזור, יהיה בשפע מספיק יבול בשביל שלוש שנים? איך זה ייתכן כזה דבר? מה יקרה אם פתאום בשנה השישית יהיה בצורת? כל השנה אין כלום, אין קשמים, אין כלום. יגידו, אתה רואה? אנחנו שומרים שמיטה, והתורה זה סתם בלבולי מוח, הכול סתם מבטחות שרק. מה זה הקרשמולחום מבטיח ולא מקיים? ראינו בצרה גדולה מאוד. אתם יודעים, עכשיו הייתה את השריפה הגדולה הזאת ביום שנחתתי, שהמטוס היה בנחיתה, זה היה, אני חושב, שלוש, ארבע חצוריים, הדיילת אומרת לחברה שלה, וואו, לא ידעתי שכזה מעונן היום. לא רואים כלום מהחלון. למה לא ראו כלום? זה הכל היה אשען. כל הארץ התמלאה אשען במרכז ליד נדבג. מהשריפות. גם הריחות, כשאתה יוצא מהתרחת את הריחות. אבל זה דבר מדהים, מישהו צילם וידאו, חילוני אחד בכלל נסע בראוטו, צילם את כל השדות השרופים. אלפי דונאמים שרופים. מיליוני עצים שרופים. קטע אחד, שדה אחד באמצע, יש שם שלט גדול, כאן שומרים שמיטה, אף עץ שם לא נשרף. האש הקיפה את כל השדה, שרפה הכל מסביב, ובאמצע של אש עד השמיים, אש, אש הגיע לתוך הכביש, אנשים עזבו את המכוניות וברחו, אתם יודעים איזה גודל של אש, אש בגובה של 100 מטר. זה לא אש קטנה, היא הקיפה את כל השדה, עץ אחד לא נשרף, החילוני הזה צילם ועשם את זה בוואטסאפ, ורץ בכל הקידוש השם כזה, כאן שומרים שמיטה, שומרים פה שמיטה, על מה נשרוף לכם את העצים? אתם מוגנים, יש לכם אינשורנס, ביטוח. היה, לפני הרבה שנים חי פה בארץ, תמיד חכם צדיק עצום, שמלבד זה שהוא היה גדול למקובלים, הוא גם היה תלמיד חכם בשעש ובפוסקים. הר מורדכא איש הרבי. זכר צדיק וקדוש לברכה. הוא היה נותן שיעור גמרה בלי גמרה ביד. היו התלמידים והוא נותן את השיעור בלי גמרה ביד. כמה כן יכולים לעשות את זה היום. כל כך הרבה פריטים יש בתוך דף גמרא, לזכור את הכל בעל פה, וכל השיטות וזה, וכל מינה, ונפקמינו, ושק קלוויטריה, הכל בעל פה, או פשוט. הוא גם היה גדול המקובלים, שהרבה מהמקובלים הגדולים היום הם בעצם תלמידיו, בישיבת נער שלום שם במחנה יהודה. הרבי ניהו. הרבי ניהו, ואבא של הרבי ניהו. הר אח שלו, המייר שמואלי, שהוא ראש ישיבה של בארצליה, יש לו ישיבה מצוינת לבעלי תשובה, נערים, צעירים, פעם דיברתי שם, כמה פעמים דיברתי שם, ואחד הפעמים היה שם איזה בחור אחד אתיופי, אני חושב שהוא היה בגיל 17, 18 אולי, לא יותר, אמרו לי, הוא גמר שס פעמיים כבר, האתיופי הזה, ומיידים אותו להיות ראש ישיבה, ללכת לפתוח ישיבה, בן 18, יש שם בחורים רציניים, גר אחד ליווה אותי כל הדרך, הייתי צריך לתת דרשה בארצליה רחוק, ככה איזה קילומטר ומשהו הליכה, בשבת הלכנו לתת דרשה בסעודה שלישית, והבחור שלי שהלך איתי בדרך, כל הדרך דברי תורה, ראית שהוא מלא וגדוש, בחורים צעירים, מלאים בתורה, ברוך השם. אז כל אלה זה פירות של הרב, של הרב מורדך האיש הרבי. עכשיו, הרב מורדך האיש הרבי היה לו גינה בבית, גינה בבית, שהוא היה מגדל שם, עגבניות, כל מיני עירקות, פירות וכולי. בכל שנה שישית, הוא היה לוקח את התלמידים לראות כמה גודל באותה שנה לעומת שנים קודמות. תסתכלו בכל השנים מה גודל, תראו בשנה הזאת, פי שלוש. ממש בחוש. עד היום, הברכה הזאת עובדת. אתם יודעים, זה אחד מהניסיונות הכי קשים באמונה זה שמיטה. זה מאוד מאוד קשה. למה? שש שנים הכל היה זרם, הכל היה נפלא, פתאום שנה אתה לא עושה כלום. אין לך רבע. אתה מפקיד הכל, באים עניים, לוקחים מה שלוקחים. צריך אפילו לעבוד את השדה, לשפר, לגנקות, ספיחים, כל מיני בעיות יש בזה. כל השנה אין הכנסה. אין הכנסה. זה דומה למה שהיה פה בקורונה. יש כאן אנשים שנה לא עבדו. אפשר לפתוח את הביזני שנה, או כל מיני דברים, שנה לא עבדו. אז מה איזה אחד שיש לו הרבה חסכונות, רואה את הנולד, בשנים הטובות הוא שם בצד, ואז מגיע שנה שכונה, והוא כביכול משתמש בחסכונות? זה לא כזה מבחן באמונה. אבל הקדוש ברוך הוא לא אוהב אנשים שכל הזמן חוסכים. רואים בתורה שהוא אמר להם, את המן שאתם מקבלים היום, תאכלו ותיהנו, אל תשאירו למחר. מה אכפן לך שאני אשאיר למחר? אתה נתת לי, אני רוצה קצת לאכול היום ולהשאיר קצת למחר. מה הפשע פה? אתה לא פותח לי. אתה דואג על מחר. אני לא אוהב דאגנים. לא אוהב דאגנים בפרנסה. אני רוצה שאתה תלך זקוף ובטוח שאני אאכיל אותך גם מחר וגם אחרותיים ולא יחצר לך מה לאכול, לא תמודברב, תסמוך עליי. אז זה ניסיון גדול. כי עכשיו תראה לך, דוגמא, אדם עושה, אני לא יודע, 400 שקל ביום, נגיד. וזה, להתקיים מספיק לו, נגיד, 300 ביום. אז נשאר לו 100, אז הוא אומר, אני אחסוך כל יום 100. זאת אומרת, שעה צרה, יום אחד יהיה לי כאיזה 20, 30 אלף שקל, שעה צרה. מה הוא עושה במאה האלה? הוא הולך ומחלק את זה לבחורי שבע, כל יום. ככה אתה, עשרים, ככה אתה, זה מחלק. עכשיו, אין לו חיסכון בכלל. החשבון שלו זה תמיד על הכמה שקלים. מה שיש, הכול הולך לחשבונות, את הקצת שנשאר הוא מחלק. אז אומרים לו, מה, תשאיר קצת לשעת צהרה? מה, איזה, אתה לא חוסך? אין לך תוכניות חיסכון? הוא אומר, לא, אני מקיים את דברי התורה. לא להשאיר למחר, מה שיש לך היום, תאכל, סמוך עליי למחר. אתם יודעים, יש היום דבר שנקרא ביטוח חיים. ביטוח חיים. יש שאלה מאוד מעניינת, אם בכלל מותר או כדאי או חובה. אני חוזר, מותר או כדאי או חובה לעשות ביטוח חיים. יש שלוש היבטים בדבר. שיטה אחת, חייבים לעשות ביטוע חיים. שיטה שנייה, מותר, תרצה תעשה, לא תרצה אל תעשה. לא עברת עבירה, לא עשית מצווה. שיטה שלישית, אסור לעשות ביטוע חיים. איזה מהם נתחיל להסביר? אסור, מותר או חובה? מה אתם אומרים? אסור. נתחיל דווקא ממותרה. ביטוח מתים, לא ביטוח חיים, גוגל לא נהיה. אז נתחיל מ... אתם יודעים מה? נתחיל מחובה. יש כאלה אומרים, חובה לעשות ביטוח חיים. למה? כל חודש מפרישים לך מהמזכורת משהו, אם חלילה יקרה לך משהו, בטרם עת, איש אחד יקבל מיליון שקל, שני מיליון, תלוי לפי גודל הפוליסה. ואז היא לא תיפול כנטל על הציבור. כל כך הרבה יתומים והאלמנות, יש גם ככה, שקשה מאוד לפרנס את כולם, לא מחפשים עוד שיצטרפו למעגל, שנצטרך אנחנו, הקהילה, לפרנס אותם. הרי אתה לא יכול להתעלם מהאלמנה. היא רעבה והילדים רעבים, היא באה אליך, אתה צריך לתת לה, אין לך ברירה. אתה לא יכול להגיד לא, נתתי מספיק, אין כזה דבר. כתוב מפורש, מי שבא אליך אביון, פתוח תפתח את ידך, אל נראה לבבך בתתך, לא. לא רק שאתה חייב לתת, שלא תרגיש רעש שנתת הרבה, גם לזה וגם לזה, יש דעות בפוסקים, כשאתה בבית כנסת יושב, באים לך אפילו מאה איש בבוקר בתפילת שחרית, אלה שבאים ככה ואוספים, אתה חייב לתת לכולם, אם אחד לא נתת לו, זה איסור דהורה איתה. יש כאלה שיטות. יש שיטות שאומרים, זה לא רציונלי, זה לא יכול להיות שהקב' הוא דורש מאדם, הרי בוא לו מאה איש עכשיו לתת לכל אחד. מה, הוא יכול לפרנס את כל הרחוב? זה לא כל כך רגיוני. אז הוא נותן לקמה ויוצא לידי חובה. או שמה, מביא איתו כמות מוגבלת של כסף לבית כנסת, הקמה הראשונים שבאים, לזה נותן שני שקל, לזה שתיים, לזה שתיים, לזה חמש, נגמר בסוף. נגיד, אתה מחליט כמה אתה רוצה לתת כל יום. שלושים? אז אתה שם שלושים בטיט של התפילין ולא שם שום כסף בכיס. ואז אנשים באים, נותנים איזה שקל, שניים, שניים, שניים, נגמר בסוף. שבאים כבר, אתה רוצה, אין לי, אין לי, אנוס רחמן הפטרי. אבל אם יש לך עכשיו מאות שקלים בכיס, אתה צריך לפרות ולפרות ולפרות, זה לא פשוט. קל וחומר על מנה. שמאכילה יתומים, אי אפשר להתעלם מנה. אז עכשיו אומרים, תשמע, תשמעי, למה בעלך לא עשה ביטוח חיים? מה עכשיו נפלתם עלינו? מה, אנחנו עכשיו נצטרך לשנות לכם כל חודש את כל ההוצאות, ספר דירה, אוכל, רופאים, עניינים? קשה. תעשו ביטוח חיים. זו השיטה שמחייבת. יש שיטה שאומרת, מותר, תעשה, זה טוב, לא תעשה, כשמחוזן מופרנס לכל, ידע גם להלמנה הזאת. זה לא אנחנו מפרנסים אותה. השם יודע שיש לנו עוד אחד לפרנס, ישלח לנו עוד כסף. תינוק בא, ולחמו בידו. יש פה, כאלה פוחדים להביא הרבה ילדים. יש לי כבר שלושה ילדים, כבוד הרב, כל אחד זה מיליוני שקלים. זה לגדל אותו, לחתן אותו, זה לשלוח אותו ללמוד, כל הדברים האלה, לעזור לו לקנות דירה, מה אנחנו? שלושה, השלישי גם היה, אתה יודע, בטעות, זה לא היה מתוכנן. מה אתה אומר לי, תביא עוד שניים? אז זה טיפשיות ובורות. למה? בתורה כתוב, חזל, אומרים, תינוק בא ולחמו בידו. כל תינוק יש לו תיק שלו, פרנסה שלו, הוא לא פרנסה שלך. פרנסה היא שלך, והתינוק הזה בא עם פרנסה חדשה. עכשיו, כמעט שהוא תינוק, אז מביאים את הפרנסה שלו, שאתה תיתן לו את מה ששלו, כמו אפוטרופוס. אתה אפוטרופוס. שהוא יהיה בן 18, ויהיה עצמאי, וילך יתחתן בן 20, נגיד, פרנסה שהייתה באה אליך, תעבור אליו. אבל כרגע שולחים את הכסף שלו אליך, עכשיו, אם יהיה לך מזל, ותביא הרבה ילדים, נגיד תביא עשרה ילדים, מובטח שלפחות אחד מהם גורלו להיות עשיר. לא כולם עניים, כל העשרה עניים, יש גם עשירים בעולם. הילד ראשון נגזר עליו להיות עני, שני עני, שלישי עני, רביעי. דונלד טראמפ הולך להיות מיליונר. פתאום מהרגע שנולד הרביעי, העסקים שלך התחילו לסגסג. תפרת איזה עסקה, מחרת איזה בניין, קיבלת איזה עמלה גדולה, לא יודע מה. כל מיני דברים לא צפויים. אתה חושב, וואו, כשבחוש שלח לי פרנסה סוף סוף אחרי שנים של תפילה, זה לא שלך בכלל, זה שלו. כרגע שולחים את הפרנסה שלו דרכיך, אז להפך, כיוון שאתה אפוטרופוס, מותר לך גם לאכול מהפרנסה של הבן שלך, זה בא אליך, אתה שליח, אז אתה נהנה בזכותו. אתה לא פרנס את הילד, הוא פרנס אותך. הפוך. ואלה שנמנעים להביא ילדים, אז מה קורה בסוף? אז הם יכולים להפסיד לעצמם את הטובה. גם שתהיה זקן, הילד הזה עוד יטפל בך, יידג לך, הוא כבר יהיה לו הרבה כסף, האחרים אין להם. הוא יוכל לעזור גם לכל שאר האחים. לא הבאת אותו לעולם, כולם סובלים בעוניי עד סוף ימיהם. אמנם מה שאמרתי עכשיו זה אמת להעמיתה, אבל יש לזה קושייה מהגמרה. מי יכול להקשות עליי? כתוב שבשנות רעב לא מביאים ילדים לעולם יש עכשיו בצורת אין מה לאכול אין קשמים שנה כבר כל הדשת צהוב, אין לה כבשים מה לאכול אין כלום, הכל הירוק נגמר ואין מה לאכול אנשים מסתובבים עם בטן מקרקרת אומרים בוא יאללה בוא נביא עוד ילד לעולם אל תביא עכשיו את הילד לעולם למה? יש רעב בעולם, מה להאכיל את הילד? לפי מה שאני הרגע אמרתי, כל אחד בא עם הפרנסה שלו. אז מה, בשנות בצורת כולם עניים? מה, אין עשירים? אז מסתבר, כמעט שאנחנו לא יודעים דעת עליון, לא זכינו להיות בלעם, מי יודע דעת עליון? ואנחנו הולכים לפי מה שאיננו רואות. עכשיו, אנחנו לא יודעים אם הוא ייוולד עשיר או עני, לא יודעים. סיכוי שיוולד עשיר, סיכוי שיוולד אני. אז אם יוולד אני, ואנחנו עניים כי יש בצורת עכשיו, אין לנו מה לאכול, מה נעשה? הוא ימות ברעב, התינוק. אז לכן לא מכניסים את עצמך למקום סכנה. וגם אם יעשה לנו נס והוא לא ימות ברעב, מנקים מהזכויות גם. אז זה כנראה מיישב את הסתירה. טוב. הזכרנו את הטראמפ הזה, שמעתי בדרכי לכאן, שהוא אמר היום לביבי, סיימו מיד את המלחמה או שנמתוש אתכם תשתמש במילה We will abandon you זה, אני חושב, אפילו הדמוקרטים השמאלנים שונאי ישראל שהיו עד היום, ג'ימי קארטר, חוסין אובמה, כל האחרים, וגם אלה שלא שנו את ישראל, כגון קלינטון ואחרים, או ביידן, שהם סתם שמאלנים, עם אידיאולוגיה שמאלנית, אבל לא ממש שונאי ישראל. חוסין אובמה היה שונאי ישראל, ג'ימי קארטר היה שונאי ישראל. שאר הנשיאים הדמוקרטיים לא היו שונאי ישראל, פשוט היו מטומטמים. מנטליות של שמאלנים שהכול אצלם הפוך, מרחמים על רוצחים, מרחמים על החמאז, עדינים עם איראן, ראש אטום, אבל לא מרועה, מטמטום, חוסי נוברה זה מרועה, ג'ימי קארטר זה היה מרועה, הם היו ממש שונאי ישראל, גם אנדרי קיסינג'ר שהיה יהודי היה שונאי ישראל, בזמנו היה אחד היג, אלכסנדר היג, גוי, הוא רצה לעזור לישראל וקיסינג'ר התנגד. אלה הערב רב שמדברים עליהם בכל דור בדור. הם עומדים עלינו ומבפנים ואוכלים אותנו. פלא פלאים. ממש פלא פלאים. אני לא מתרגש מנו, כי אני יודע הכל זה בידי השם. כל מה שיקרה בעולם, איתו, בלעדיו, זה בסוף מה שהשם רוצה. לכן זה לא מעלה ולא מוריד כלום. גם שהוא נוהם בעדינו, אין מה להתרגש. נוהם נגדנו, אין מה... חוץ מזה שהוא הפכפך, הוא כל עשרה דקות מחליף את דעתו. אני יכול עכשיו להגיד לביבי, מהר, סיים את המלחמה אחרי יומיים. היי, למה עוד לא מחכתן את עזה? האדם לא יציב בנפשו. אז כשיש לך טיפוס כזה, אז אתה צריך לחקות עד שיעבור זעם. יש עכשיו כמה גלים גבוהים, תוריד את הראש, חכה כמה שניות, חוזרים הגלים הקטנים. אבל זה גם מגללנו, כי יותר אולי אנשים עדכו או עדכים אותו, אבל זה בערך הספור. חד משמעית הצודק, לפעמים זה שהשם שולח לנו איזה שליח גוי לעזור לנו, ואנחנו פתאום שכחנו שזה השם, ואנחנו חושבים שזה הגוי עוזר לנו, והקב' הוא הופך אותו אלינו. דרך אגב, כתוב מפורש, תסתכלו, ברוכות צדיקים, פרק חבדלת, כתוב, כל מי שמתחנף לרשע נופל בידו. עכשיו, טראמפ, הוא צדיק או רשע, מה אתם אומרים? רשע גמור. גמור. קודם כל הוא עובד אלילים. הוא נוצרי. כל הנוצרים זה עובדי עבודה זרה. דבר שני, נוחל ומושחת כמו הוא לא נולד. תשע פעמים הוא עשה פשיטות רגל ועשק מאות אנשים במיליונים של דולר עם כל אחד. הוא פושט רגל סדרתי תשע פעמים. פשיטת רגל זה הונאה ורמהות ולעתידים לתת עליה את הדין בשמיים. אם אני עכשיו, יש לי חנות גדים ויש איזה יהודי שנותן לי סחורה בהקפה, ולאט לאט החוף גדל, גדל, גדל, גדל, בסוף אני אומר לו, לך, תחפש את החברים שלך. עשיתי פשיטת רגל, אבל בשמיים... זאת אומרת, הוא מחזיק ממני גנב, גזלן, מה זה? חייב לבנה מיליון שקל, מה זאת אומרת עשיתי פשיטת רגל? אם באמת אין לך כלום, נמחקת, לא תכננת לגנוב, אין לך בית, אין לך כלום, חשבונות מורכלים, בסדר, אז ענוס, מסכן ענוס, צריכים לפלל עליו. אבל בין הכל כל הפושטי רגל יש להם בית פה ובית שם וחשבון בחול וכל מיני דברים שזה לא על שם, אלה גנבים גמורים מהתורה והם עתידים לתן את הדין וחשבון על זה. אז הוא, גוי שגנב חייב מיטה. כל השאלה מצוד מנוח. גוי שאובל עבודה זרה חייב מיטה. דבר שלישי הוא, רודף ממון. אתה מנפנף לו בכסף, מיד הוא שוכח את כל האידיאולוגיה שלו, את כל הערכים, את כל מה שהוא מאמין. הערבים נתנו לו טריליון דולר, רץ אליהם כמו תטלה, חיבוקים, נשיקות. תן את הכסף. תן את הכסף. אבל אל תדאגו, עוד חודש, חודשיים, הוא גם בהם יבעט. זה כל עניין של אינטרס רגי. המזל הגדול שלנו עד לעת התא היה שהוא לא שונא ישראל. זה כבר קלה, אתה יודע, עד עכשיו היה לך כמה שונא ישראל מסוכנים. אבל כיוון שהוא הפכפך ולא יציב, והקטרים יקנו אותו בכסף תמיד, כך עוד 300 מיליון, כך עוד 200 מיליון, תעשה כך וכך וכך. דרך אגב, אתם צריכים להבין, לעת התא, כל מה שנותנים לו זה בשביל אמריקה. אבל אני, באופן אישי, אין לי בכלל צל של ספק שהוא גם גוזר קופונים לעצמו. זה לא רק לאמריקה. -הוא קיבל מטוס. מטוס, אבל המטוס יישאר לאחד אחריו. יכול להיות שבסוף יבוא איזה שמאלני שהוא שונא אותו שנעת מוות והוא יצטרך להעביר לו את המטוס. תאמין לי שהוא עוד יצטער על הרגע שהוא קיבל את המטוס הזה. אם הוא יצטרך לתת לאחד כמו אובמה, אתה יודע איך הוא יסבול מזה? קבל פה בשנה המטוס, מה היו עושים? ברור, קיבל סיגרים, שחטו אותו. על סיגרים שחטו אותו, לא תהיה על מטוס, יתנו לו לחיות. היו שמים לו פצצת המטוס פה, אנשי בלפור. בקיצור, אז מבינים את העניין. קודם כול, ברור בסופו של דבר שמה שהשם רוצה זה מה שיהיה, אבל אתה צודק מה שאתה אמרת. לפעמים אדם עושה פעולות שמראות את מצבו. כמו שאומרים, חזל, הרי עולתי את מעשיי וקיפחתי את פרנסתי. מה ישמע? חשבו, היה לו פרנסה טובה לתת לי. אמר, רימיתי, שיקרתי, גנבתי, לקחתי ריבית מיהודי, לא היה לי אמונה, לא ביטחון, לא התפללתי מספיק, לא הערכתי מספיק, הייתי כפוי טובה, לא נתתי צדקה, התעלמתי מהמעשר. אלה כל מיני דברים שאוכלים את הפרנסה. שלא לדבר כאילו לשבת ושאר דברים. כיוון שעשיתי דברים שלא יעשו, הרי ראותי את מה עשהי, וכיפכתי את פרנסתי. בצד שלי גם היא מורשה, השם עשה לו נס, הציל אותו, הוא אמר בברור. נכון. הוא היה צריך לתת ההכרח הטוב מעצמו כגוש, ובאמת שבשביל, זם ישראל, מורשה אותו דת משהו, זו דת לעם היהודי. נכון. על פניו כולנו חשבנו כמוך. עד היום. אתה עדיין חושב ככה? כבר לא כל כך בטוח. אז אני אומר, על פניו כולנו שמחנו ורקדנו, כולל אני, ברגע שהוא נבחר. כי אם הייתה נבחרת, הקמיליאן, הזיקית, זה היה, איך אומרים? וידוי הריגה. אז קודם כל, ברוך השם מיליון פעם הזה שהיא לא נבחרה, כן? והיא גם נשואה ליהודי רפורמי, זאת אומרת, מרץ ימנים לידו. אז תבין איזה ארבע שנים הם מחכה לנו פה. אבל עכשיו, עוד פעם, אנחנו חושבים, האידיאולוגיה שלו כמו שלנו. הוא אוהב את השם, כביכול, הוא מדבר על ה... God, God save me, God save me, השם הציל אותי וכל מיני... אז לפחות הוא לא מתבייש לדבר על השם. יש מנהיגים פוחלים להגיד בעזרת השם. אז הוא מדבר על השם, הוא גם מאמין שזה הכול מת, השם, ואמרו לו כבר, השם השאיר אותך כדי לעזור לעם ישראל, והוא שמח על זה שאמרו לו את זה. אבל אמרתי לך, בסופו של דבר, הכסף יענה את הכול. הכסף, אני אתן לך דוגמה. אני, היה לי איזה חבר אחד תימני, היה לו משעדה בקווינס, בניו יורק, הכרתי אותו. אז זה בעידן הטרום חוטים. בקיצור, התימני הזה היה לו מסעדה בקווינס. אני הכרתי אותו בתקופה שעוד הייתי בביזנס. שני ישראלים מדברים, מכין לי קפה, יושבים, אומרים, ביזנס חלש, תעזור לי, זה, מעמד, תן לי רעיונות. טוב, בקיצור, התחברנו. ואני נהייתי כמו בייביסיטר שלו. כל דבר קטן, הוא מתקשר אליי, בוא נדשמה, יש פה איזה משהו, אני לא יודע באנגלית, אז אני בדרך מהמשרד לבית, הייתי עובר דרכו, שב איתו איזה חצי שעה כל ערב, ואז הוא ממשיך הביתה. בלילה נהיינו חברים, והוא מכיר לי הרבה טובה, והייתי גם עושה שיעורים אצלו במסעדה בערבים, מביא כל מיני חילונים מהאזור, לפעמים הייתי שם להם קלטות וידאו, אז היה קלטות וידאו גדולות, הייתי נותן להם לראות איזו שעה וחצי דרשה, ואני אומר לו, זה טוב לך, תראה, הם מזמינים גם. קיצו, הוא היה מבסוט. הוא שם דברי תורה, והם אנשים מזמינים, חומוס, שוער, מה כל... קיצו, יום אחד הוא אומר לי, מזל טוב, נולד לי בן, נולד לי בן. אני אומר לו, מזל טוב, איזה יופי. הוא אומר, תשמע, אין לי למי לתת להיות סנדק. אתה היחיד שאני מכיר לתת לו להיות סנדק. אז הברית תהיה במסעדה, ביום כך וכך, בבוקר. כי הם רק פותחים בצהריים, אתה יודע, מ-11 פותחים. שעות הבוקר במסעדה. אתה יודע, אני גר שעתיים מהמסעדה. אז הייתי צריך לקום ארבע שעות לפני, ללכת למקווה, להתקדש. סוף כבר אתה סנדק, זה לא צחוק. הגעתי עד לשם, זה אחד מהסנדקויות הראשונות שהיו לי. היום כשמצליח להיות סנדק אני מתחמק, אני לא הולך לאף אחד. אבל אז הייתי מתלהב. אז... באתי שמה בקדושה ובתערה, עם התלית והתפילין, יושב, פתאום בא איזה מרציזה סדומה, גק פתוח, חונה מול המסעדה, איזה חילוני גבוה, מטר תשעים, מלא ג'ל בסערות, ג'ינס, חולצה קצרה, נכנס, שואל, מי, מי? מי האבא של התינוק? אומרים לו, זה התימני. עכשיו אני מסתכל, אני אומר, מה הולך פה? אני כבר יש לי חושי מריח, משהו לא טוב עומד להיות. הוא בא, מתלחש איתו, מדברים וזה, אני רואה אור הוא עיניו של החבר התימני הזה שלי. אור הוא עיניו, מצד שני, עכשיו הוא מסתכל עליי, נפלו פניו. שנייה אחת הורו עיניו, שנייה, שנייה נבלו פניו. מה זה יכול להיות? -הוא רוצה לקנות. היה לו בא לקנות את הסנדקאות, החילוני הזה. בא אליי התימני, שמע, תסלח לי, אחי, ממש לא נעים לי ממך, אבל הוא עוזב עכשיו, לא יודע מי זה בכלל. מציע לי חמשת אלפים דולר בשביל שיהיה סנדק. אתם יודעים, לפני עשרה משהו שנה זה היה כמו חמש עשרה אלף של היום. ניסיון, ניסיון. הוא כל החודש לא היה עושה את זה במסעדה. חמש עשרה, אני כמו של היום, זה חמש עשרה אלף דולר להיות סנדק. אמרתי לו, אין בעיה, אני עכשיו אוכל את הלב, אמרתי, יו, כל ההכנות היו לריק וגם זה בא, מי זה, מי, מחנל שבת, זה, תראה איך הוא נראה אמרתי לו, אמרתי לו, רק תדע שהשנדקאות היא משפיעה מאוד על הילד, לחיים אחי, זה 5,000 דולר, אתה יודע, זה לא, זה בשבילי המון כסף אמרתי לו, אין בעיה, אין בעיה אין בעיה זה לא נכון משנה הטירוץ. לא, כי יש אנשים שמאמינים בזה, כן. אנחנו כולם צדיקים. -ואמך כולם צדיקים. לעולם ירשו ארץ, נצר מתי, מעשה די להתפאר, ומה ההמשך? ואלה שאין להם חלק לעולם הבא. את החלק הזה אתם לא מכירים. אתה יודע למה? כי לא הכניסו את זה חזל בתפילה. רק את החצי הראשון של המשנה הכניסו. -אנחנו היים לישראל. הרי המשנה מתחילה, כל ישראל, יש להם חלק לעולם הבא, ריבונו של העולם, כל ישראל יש להם חלק, כל יהודי נולד עם חלק, נולד עם כרטיס. הבעיה שבכרטיס כתוב מאחור, התנאים, איך מופיעים. עם איזה בגדים, באיזו שעה להגיע, עם איזה נעליים, יש תנאים, אתה יודע, אתה חושב, יש לך איזו הופעה גרנדיוזית, קיבלת זו כרטיסים מאיזה חבר עשיר, אבל מאחורה יש תנאים, אתה צריך לעבור עם טוקסידו, עם פפיון, לעבור שעה לפני וזה, עכשיו, אם לא קיימת את מה שכתוב בכרטיס, זה לי זה קרה פעם. שתי אביה מהעבודה זו כרטיסים, הלכנו לאיזה מופע, מגיעים לשם, זה היה ברוקפלר סנטר, זה בניין CBS של ערוץ הטלוויזיה הכי גדול באמריקה. על הגג, לא יודע, קומה 60, יש כזה מקום, משקיף על כל מני עתן, אתה מרגיש שאתה עכשיו באיזו מסיבה בשמיים, ואני מגיע, ואני לא קראתי את כל המילים הקטנות, קראתי סים. אני אפילו לא ידעתי על מה הופעה, אני רק אמרתי שאז זה היה שלוש מאות דולר, כמו כל כרטיס זה כמו אלף דולר היום. אמרתי, מה, לא חבל לסוף אלפיים דולר? בוא נראה מה זה. מגיע, פתאום שומר בריאון שתי מטר, מטר רוחב, הסתכל עליי ועליה בכזה, היינו ילדים, צעירים, אחר כך. הסתכל עלינו בכזה, פלא, תמה, הו, המום. כאילו, מה אלה עושים פה? פתאום אני רואה לימוזינות, רולס רויסים, אחד אחרי השני יוצאים כל המפורסמים וכל זה, ופתאום שני טמבלים. אז הוא אומר לי, אני מצטער, אני לא יכול לתת לך להיכנס. אמרתי לו, רמה, מה קרה? הכרטיס לא טוב? הכרטיס טוב, אבל אתם לא עמדתם בתנאים, אתם לא לבושים בהתאם, I'm sorry. אז אני עד היום משתמש בסיפור הזה כהוכחה למה שכתוב, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא וכולי, והמשך כתוב, ואלה שאין להם חלק לעולם הבא. ורשימה שלמה של פשעים. הפשעים שהם עושים גורמים להם לאבד את החלק. כמו שאני, באתי, לא עמדתי בהוראות, היציאות להוראות גרם לי לאבד את הכרטיס. פשוט מאוד. אדם יש לו רישיון, נתנו לו רישיון, מותר לו לנהוג, עושה עבירות, לוקחים לו את הרישיון, צחוק וחלק. זה שקיבלת חלק, זה עדיין לא ערובה לכלום. אתה יכול ליישם את החלק. דרך אגב, גם לגויים יש חלק לעולם הבא. זה גמרה מפורשת, מסכת סנדרין. הגמרה אומרת, בלעם אין לו עולם הבא. אז הגמרה אומר, מה החידוש פה? בלעם, גוי רשע וזה, מה, יהיה לו עולם הבא לגויים? הגמרה עוררת, מכאן מורן שלגויים צדיקים, כן יש עולם הבא. כי אם היה חוק שלגויים אין עולם הבא, אז מה הגמרה באה להגיד לי שלבלעם אין עולם הבא? לכל גוי אחר גם אין עולם הבא, אז מה החידוש? אה, זה שדווקא מיעטת את בלעם, מה אשמה שהשאר יש להם? וחסידי אומות העולם, אלה ששומרים שלם יצאו בני נוח, הם גויים צדיקים. כל אופן, אז אנחנו לפני פרשת בר בחוקותיי. מה עם התימנים? -מה עם התימנים? אז לא יודע, הלך על סנדקות, מה אני... מה אני, בעל כורחו אני... טמתי, והוא ישב. זה מה שהיה. -מה עם הילד? -מה עם הילד? איפה הילד? תלמיד ישיבה או לא תלמיד ישיבה? -הילד. -בזוב, בזוב. עדיף לא לזרות מלח על הפצעים של אותו תימני. בקיצור... בקיצור, טוב, נתקדם. אז באמת, תשמעו טוב, הפרשה הראשונה בער בית ספר לאמונה וביטחון באשם, והוכחה שהקדוש ברוך הוא מנהל את העולם. הפרשה השנייה זו אחת הפרשיות הכי קטלניות שיש בתורת זה וכתבו. ביחד 147 כללות. 49 מהם בשבת הקרובה ובחוקותיי. עכשיו צריכים לדעת, אם בחוקותיי תלכו, זה לא כפשוטו. תשמרו את החוקים של התורה, לא. זה כבר למדנו מציבויים אחרים, ממצוות אחרות. אם בחוקותיי תלכו, זה, אומרים חזאל, שתהיו עמלים בתורה. שתהיו עמלים בתורה. הושמרתם את מצוותיי, וישמר לך כל מיני עיסורים, זה אנחנו יודעים, מצוות ועבירות, אבל על התורה כבר כתוב, והגיט הבם יומם ולילה. אבל זה לא מספיק והגיט הבם יומם ולילה. עכשיו אנחנו מדבר על מדרגה חדשה. מה זה? שתהיו עמלים בתורה. זאת אומרת, ממיט את עצמו באוהלה של תורה. זאת התורה, אדם קיימות באוהל. אז אתה רוצה להיות בעל קניין על התורה, יש 48 קניינים. אחד מהם זה למעט באכילה, ללא לחפש תענוגות, פת במלח תוכל, מים במסורת תשתה, ועל הארץ אתה ישן, חיי צער אתה חי וכולי. ואם עשית ככה, אשריך בעולם הזה וטוב לך בעולם הבא. עכשיו תשמעו טוב דבר מדהים. אומר, אגב, שאם תלכו בחוקותיי, יהיו המון ברכות בארץ, סגסוג, ביטחון, אגועים, פה אף אחד לא יוכל להזיק לכם, יהיה שלווה, לא יהיה פחד, אגוי אשר בקרבך ירד מטה ואתה תעלה למעלה, אידיליה, חיים של גן עדן בעולם הזה. ומיד אחרי זה מתחיל, ואם לא תלכו בחוקותיי, כל הכללות שאפשר לדמיין, כולם שם. יוצא פה פסוקים מפורשים בתורה שכל מה שיש לנו פה עם הישמעאלים, וכל מה שיש לנו פה עם הערב רב, וכל מה שיש לנו פה עם כל מיני צרות אחרות כלכליות ואנטישמיות של העולם, וכל מיני בעיות, כל מה שיש, הכל נובע ממקור אחד, שלא מספיק עמלים בתורה. באים חכמי חלם, הממשלה וחברי הכנסת, וחצי מהעם, ואומרים, אלה שעמלים בתורה, חייבים לבטל אותם לגמרי מהתורה. בואו גם אותם נסגור. זאת אומרת, על החמישה אחוז מהעם ישראל, אפילו לא, שני אחוז אולי, שיושבים ועמלים בתורה, בואו גם נבטל, שאז כולנו נמות ונגמר הסיפור. מאיפה זה בא, הדבר הזה? זה בא מזה שהם לא יודעים מה כתוב בתורה. וגם כשכבר מראים להם את זה, הם לא מאמינים בתורה. למה הם לא מאמינים בתורה? כי הם לא ראו את הסרט שלי, תורה ומדע. אם היו רואים את הסרט, תורה ומדע, נגמר הסיפור. זאתי החברת כנסת הזאת, גלי דיסטל, היא התחילה לראות דרשות שלי, חזרה בתשובה, שומרת שבת. באתי אל המשרד, היא אומרת לי, צלטה את חיי. תראו איזה נאומים היא נותנת בכנסת. שומעה דרשות שלי, ובום, יוצאת, והיא עושה קידוש ה' כל שבוע מחדש. היא נותנת נאומים של רבנים. מכל הלב, דברים היוצאים מן הלב. ובכלל, יש לה ברזוק שמאלני, שהיה בילדותו חרדי, והיום שמאלני קיצוני לגמרי. היא אומרת לי, אתה לא מבין איזה חיים אני חיה. בין הממשלה והכנסת והשמאלני לבין כל מה שאני שומעת בדרשות. אבל עשתה שינוי. אז גם האחרים היו משתנים. אלה שהם לא ערב רב, אלה שערב רב אין תקנה, אבל אלה שלא ערב רב סתם תמימים, היו משתנים, היו משתנים, היו פחות לוחצים לסגור ישיבות, לגייס בכוח בחורי ישיבה כמו בזמן היוונים. אבל אני עכשיו אקרא לכם כמה דברים שלא יודע אם אתם ידעתם אותם, אבל היה שווה לבוא בשבילם. תשמעו טוב. כתוב בפרשת בחוקותיי, שימו לב מה אומרים חזל. אדם הראשון, הוא לא הגיע אל החטא ברגע אחד. לא בשנייה, האדם הראשון עשה חטא, כן? היה זה תהליך שהתחיל בשיחה בין האישה לנחש, והמשיך בין הגיעה בעץ והסתיים בעבירה על ציווי ה' שלא לאכול מפרי עץ הדעת. כך גם אנחנו. לא חותעים מיד בדבר חמור. האדם לא הולך רוצח את חברו מיד. זה תהליך שנבנה מהפירוש. אלא מגיעים לשם בהדרגה. זה מה שרשי מלמד אותנו מהפסוק הפותח את הכללות בפרשה שמתחילות הכללות, שימו לב מה אומר רשי, ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה, ואם בחוקותיי תמאסו, ואם את משפטיי תיגעל נפשכם, לבל תיעשות את כל מצוותיי, להפרכם את בריטי. כמה שלבים יש פה? שבעה שלבים בהידרדרות של האדם. שימו לב, זה לא סתם פסוקים. זה מדרגות. יש מדרגות מעלה, יש מדרגות מטה. מתחיל רק שוב להסביר. ואם לא תשמעו לי להיות עמלים בתורה, תלמדו תורה, אבל חפיף. בלי עמל, כלב החומר, אלה שבכלל לא לומדים. אלה שכן לומדים, קפה, סיגריה, פטפוטים, הפסקות, יוצא, נכנס, מה אחר, מדבר על הבחירות, זה לא נקרא עמל התורה, כן? אז אומרים, ואם לא תשמעו לי, להיות עמלים בתורה ולא תעשו, כיוון שאתם לא לומדים ולא עמלים, יש שלב הבא. מה זה שלב הבא? לא תעשו. הרי שתי עבירות, רשי. ואם בחוקותיי תמעשו, מה זה ואם בחוקותיי תמעשו? מועס באחרים שעושים. מי שמדרדר בדת, ורואה שהחבר שלו או הבן דוד שלו, הוא בעלייה, מתחזק, זה מציק לו. אוף, אתה פנאט, אתה קיצוני. לאי, הרקת אותי כבר. נספיק. הוא לא יכול לסבול את זה. מי שבהרידה, לא סובל את מי שבעלייה. תשמעו טוב, כל זה זה רשי, אני רק מפרש לכם מה הוא אומר. משלא תלמדו, לא תעשו, הרי שתי עבירות. ואם בחוקותיי תמעשו, מועס באחרים העושים. ואת משפטיי תיגעל נפשכם. מה זה ואת משפטיי תיגעל נפשכם? הייתי חושב שאתה נגעל מהציוויים שבתורה. נגעל. זה לא מה שרשי אומר. אמרתי לכם בעבר, שאם אתם מקשיבים, שאת התורה לא מפרשים מילולית. אתה קורא פסוק בתורה, אתה בטוח שאתה מבין אותו בעברית מודרנית, למשל, לא תבשל גדי בחלב אמו. אם אתה מפרש את זה מילולית, יש גדי ויש את אמא שלו שילדה אותו, אומרים לך, את הגדי הזה, אם אתה שוחט אותו, אל תבשל אותו בחלב שהוצאתה מאמא שלו. אבל החלב שהוצאתה מהדודה, מהאחות של האמא, זה כן אפשר, מילולית, שטויות הרי. לא תרשם לגדי בחלב אמו, זה להרבב חלב ובשר בחום, בבישול, זהו. זה לא קשור עכשיו לגדי וזה לא קשור לאימא שלו ולסבתא שלו. וזה מופיע שלוש פעמים בתורה, בשביל מה צריך לחזור על אותו פסוק שלוש פעמים, כל פסוק יש לו משמעות אחרת. אסור בענה, אסור באכילה ואסור בבישול. אפילו לבשלגוי. אז אתה רואה שתורה היא בקודים, הכול בקודים. בלי תורה של אלפי אי אפשר להבין פסוק אחד בתורה. זה הטעות של הרבה מודרנים. הם חושבים שהם קוראים את התורה, הם מבינים אותה בראש מעוות. עכשיו שאתה קורא את רשי, רשי כמובן מבוסס הכול על חזל ועל מדרשים, הוא לא מביא דברים מדעתו, כן? אז תשמעו מה הוא אומר. 'ואת משפתי תיגעל נפשכם', מה הפירוש? שונא את החכמים, שונא את הרבנים. שונא את הרבנים, טוב. חמש, לבלתי לעשות. מה זה לבלתי לעשות? כבר אמרת שניגלנו והפסקנו ולא עושים וכולי. מה עכשיו עוד פעם לבלתי לעשות? זה נראה כאילו חוזר על עצמו, לא? מונע מאחרים לעשות. לא ייתן לך לעשות פה. ביום כיפור רצו פה דתיים להתפלל? באו עם גלידות, הביאו בחוריים בקיני, תפילת נעילה, מפריעים לתפילה. לא תתפללו. נראה אותם שהיו עושים את זה לערבים בגן צ'רלס קלור, מה קורה להם. הם גיבורים, הם יודעים איפה לבוא. תאר לך שהם היו מופיעים בזמן שהערבים היו מתפללים והם מתחילים עם השטויות שלהם. אדרת נשים. למה פטמא וסעידה שם? למה היא לא ליד אחמד באותו כיסא? הערבים הם שורפים אותם חיים. בכתיב חברות היו תלוי נוראות. ודאי. אבל שם הם לא הולכים כי הם יודעים מה יעלה בגורלם. דרך אגב, סתם, אני אשאל אתכם שאלה. יש מי ביניהם שהם אמיצים? מקבלים מכות, מקבלים מכות משוטרים, התרגלו לקבל מכות. רגע, רגע, הם נהנים אולי, הם סאדיסטים, הם נהנים. אז אלה שהם נהנים לקבל מכות, אז למה הם לא הולכים אף פעם לערבים שיתנו להם קצת מכות? להפריע גם להם. הרי גם הערבים עושים הפרדה, גם הם מתפללים. הסיבה היא שהערבים עובדים דת שקרית. אין לסתן מוטיבציה להפריע לדת שקרית בעולם, הוא מבסוט מזה. לכן הוא לא מסיט את הערב רב, את כל השמאלנים, ללכת להילחם בערבים, בדת השקרית שלהם. אבל דת אמת, שזה כל שנייה מצווה מדהורה איתה, כל הזמן השטן חופר להם בראש, תראה את הדוסים האלה, תראה את החרדים, תראה על חשבונך, אתה מאמן אותם, הם הופכים מתל אביב לדתית, עוד מעט לא תוכל ללכת עם אשתך בשבת ברחוב. הוא לא אומר להם את זה על הערבים. עוד מעט הערבים ישתלטו פה, ישחטו אותך בגלל שאתה גאי, יסרפו אותך באמצע המסעד תואבה. זה הם לא... הוא לא אומר להם. שימו לב, אם הערבים לא מתעסקים, 40 שנה הערבים עושים מה שבא להם פה. מילה אתה לא שומע. למה? כי השטן לא מציס נגדם. גם לא נגד הנוצרים, גם לא נגד המיסיונרים שהולכים ומנצרים פה יהודים. רק רואים דתי יהודי, נדלקים כמו לפיד. מי מדליק אותם? חמש, לבלתי עשות מונע את האחרים מעשות. את כל מצוותיי. מה זה את כל מצוותיי? כופר אומר שלא ציוויתים. זה לא מאשם, אתם אמציעים. איך אמר הלפיד? יום כיפור זה לא מהתורה, זה מנהג. אתם זוכרים את זה או לא? הרב הראשי, זכותו יגן עליו. כשאני הייתי בכנסת, זה היה אולי כמעט שבוע אחרי שריאנו טיראפי רפש, ראיין אותי ואמר לי, תגיד, אתה אמרת ש... אז ליברמן בדיוק אמר שצריכים לזרוק את כל החרדים עם מריצה למסבלה, אתם זוכרים את זה? זה היה יומיים אחרי. זרוק אותם עם המריצות, עם המריצות, היה לי לסרוף את החרדים במסבלה, כמו שסורפים את הזבל. אז אני אמרתי, איך התבססתי על דבריו של הרב אובדי אז הצה", שבזמנו היה ליברמן אחר, קראו לו יוסי. היו צמד, דתן ואבירם, אחד היה זכר, השני נקבה. יוסי ושולי. היו שני שונאי דת, רובכם פה צעירים, אולי אתם לא זוכרים, זה היה לפני 30 שנה. סריד ושולמית אלוני. עכשיו, הרב אובדיה נתן פעם דרשה, אמר ביום שהם ימותרו מסווא לעשות משתה בכל הארץ. ככה, בפנים שלהם. אז אני אמרתי אותו דבר על הליברמן הזה. אז הרפש הזה רוצה עכשיו מהר לראיין אותי, אם אני חוזר בי. אז הוא יוצר איתי קשר, תשמע, אתה אמרת דברים חמורים, אולי אתה רוצה לחזור בך. אמרתי לו, אני רק אמרתי את מה שכתוב בתהילים, בעבוד רשעים רינה. הרי למה זה רוצה לראות את כולנו מתים, רוצה לראות את כל החרדים מתים, רוצה לסרוף את התורה, רוצה לבטל את השבת. זה אנטיוכוס החדש. ביום שהסתלק מן העולם, אנחנו לא נפקע עליו. אתה רוצה לחזור בך? לא, אמרתי לו, לא חוזר בי ולא, אין לי שום דבר להתנצל בפניכם. עוברים יומיים שלושה, אני הולך לכנסת, הלכתי להתפגש עם יריב לוין ועוד כמה שרים, אני נמצא מתחת למליאה, יש חדרים, יש משרדים, יש מסדרון ארוך, מסרדים, יש לכל... עכשיו המסדרון צר, אבי שהיה עוזר שלי, עומד יחד איתי עם עוד איזה בחור אחד, היינו אולי ארבע או חמישה אנשים, כבר אנחנו חוסמים את כל המעבר, פתאום היא מגיעה מולי, הולך ככה עם הראש ברצפה, ליברמן עם השומר שלו עומד אחריו הולך אחריו הולך הולך הולך העירים את ראשו פתאום הוא ראה אותי עכשיו שאמרו לו שאני אמרתי עליו אני לא מתייחס לרבנים קיצוניים פנאטים זאת אומרת, הוא ראה... לא, לא, הוא ראה, ראה כבר את כל הרעיון, הוא יודע, הוא מודע. מה אמרתי? פתאום אני עומד לו מול הפנים. עכשיו, אני למדתי שפת גוף טוב-טוב כי זה מאוד עוזר לך בעבודה שאתה מדבר עם אנשים. אם הייתם רואים איך הוא התכווץ, חלחלה, חזה בו, כמו שכתוב על המן, ככה הלך ככה מצמד לצד של הקיר, עבר ככה כמו... אחרי זה עלינו במדרגות, מי הורד? הלפיד. שוחק, מבסוט. ראה אותי, נהיה עוד יותר מבסוט. וואו, שלום! זה אפילו, אין לו ראש להבין מי טוב, מי נגנוב. שלום! אלה מושלים בנו, ליצנים משלו בנו, עבדים משלו בנו, פורק אין מידם, לא יודעים לקרוא שורה בעברית, והחיים לא פתחו ספר, שולחן ארוך, מילה הם לא יודעים. אלה מנהלים את המדינה, זה היה לי בעיה, שר ביטחון. אז מה זה שר ביטחון? הוא יודע את כל המרגלים, את כל הסוכנים, את כל המוסד, כל הסודות מדינה, כל הקודים של הפצצות אטום, של הצוללות. מפיונר שולט בנו. הבנתם מה קורה פה? בקיצור, נחזור לעניין. אז ממשיך רשי להסביר, אומר, את כל מצוותיי, כופר אומר שלא צלביטים. זה אתם הממציאים, אתם הרבנים הדתיים. לכן נאמר את כל מצוותיי ולא נאמר את כל המצוות. הבנתם את ההבדל? אם היית אומר את כל המצוות, אז בסדר, אבל אם אתה אומר את כל מצוותיי, משהו מה זה ממני. אבל הם אומרים שלא. טוב. שבע, להפרחמת בריטי, מה זה להפרחמת בריטי? כופר בעיקר. קופר בעיקר, הרי שבע עבירות, הראשונה גוררת השנייה, וכן עד השביעית, שניית השלישית, שלישית הרביעית וכו'. כמו שאמרו חזן, שמצווה גוררת מצווה, והעבירה גוררת עבירה. איפה זה כתוב? פרקי אבות, פרק ד' משנה ב'. היצר הרע אינו מפתה את האדם מיד לחטוא בעבירות קשות, אלא הוא בא בדברים קלים. הגמרה אומרת, כך היא אומנותו של היצר הרע. היום אומר לו, עשה כך, ומחר אומר לו, עשה כך, עד שאומר לו, עבוד עבודה זרה והולך ועובד. איפה זה כתוב? שבת קופה, גם נידה י' ג', אלה המקורות. עכשיו, תשמעו טוב. אני הורך לקרוא לכם כמה דברים שלצערי הרב, בדור שלנו ובשקר שפשט בעולם הדת, הרבה סילפו לעם את הראש, והעם לא מודע למה שבאמת כתוב. אבל בוא, אנחנו לפחות נקרא מה שבאמת כתוב, שלא נאמין לכל אחד שממציא תורה משל עצמו. תשמעו טוב. על הפסוק בתהילים י' א', השם צדיק הבחן ורשה ואוהב חמאס שנאה נפשו. אתם מכירים את אלה שאומרים, הקב' הוא אוהב את כולם? אין כזה דבר שהקב' הוא שונא בן אדם, אין כזה דבר, הוא אוהב את כולם, הוא אוהב את הצדיקי, הוא אוהב את הבבסלי ואוהב את בנט, את שניהם. רק מעצם המחשבה אני מתחלחל. איך אפשר להגיד כזו שטות? אבל יש כאן כל מיני אפן נפש. אולי הם מתכוונים לטוב, אני לא דן אותם. אולי הם מתכוונים לעשות קירוב, אבל קירוב על ידי שקרים אי אפשר לעשות, לא יהיה בזה ברכה. צריכים לעשות קירוב לפי מה שכתוב בתורה, כי כשה' נתן את התורה הוא ידע שיהיו לתורה מתנגדים, ויהיו לסוניים, ויהיו כאן שמאלנים, ויהיו כאן מחללי שבתות, הוא ידע את כל מה שעתיד להיות, ובכל זאת הוא כתב בתורה את מה שהוא רצה שכולם ידעו, בין בין מואבים, בין בין סוניים את מה שכתוב, אבל האמת היא אותה אמת, היא לא משתנה לעולם, אז תשמעו טוב, השם צדיק יבחן ורשע ואוהב חמאס שנאה נפשו ימתר על רשעים פחים אש וגופרית ורוח זלעפות מנת כוסם. כי צדיק השם צדקות העב ישר יחזו פנימו. מי שישר וצדיק יזכה לראות בפני השכינה וכל השאר יקבלו אש על הראש אש מן השמיים, רוח זלאפות מנת קוסם אש וגופרית וכולי אומר אומר הרמב״ם בהלכות תשובה פרק זין על החבב שמדבר על הרשעים אמש היה זה סנוי משוקץ מרוחק ותואבה והיום הוא אהוב ורצוי וקרוב וידיד התהפך מצבו התהפך מצבו 180 מעלות עכשיו, אני אקרא לכם שתדעו שזה לא אני עכשיו אומר דברים מדעתי, אני אקרא לכם את המקורות ותלכו בעצמכם לבדוק. יש אובנם, חילונים היום, שאינם אשמים בזה שהם לא שומרים מצוות. ההורים שלהם גידלו אותם כמו גויים, שמכרו אותם לבית ספר של גויים, לא לימדו שבת, לא לימדו תפילין, לא לימדו קשה, לא יודעים כלום. אומנם יש קצת הבדל בין שיטת רשי לשיטת הרמב״ם לגבי תינוקות שנשבו. מה זה תינוקות שנשבו? לא נשבעו, נשבו. הכוונה שבו אותן. הגויים לקחו תינוק מהאריסה, גנבו אותו וגידלו אותו כגוי. הוא לא יודע מה זה שבת, הוא לא יודע מה זה קשר. הוא גוי, הוא גדל כמו גוי. הוא אומנם יהודי, אבל הוא חושב שהוא גוי. וודאי שלא ידעונו אותו על זה שהוא לא שמר שבת. טוב, זה המצב הקלאסי של תינוק שנשבע. מכאן התחילו לעשות דימויים במשך הדורות. זה לא רק מי שחטפו אותו הגויים, זה גם מי שההורים שלו לימדו אותו. הכול עקום. לימדו אותו לחלל שבת, לימדו אותו שאפשר לאשן בשבת, לימדו אותו שאפשר לבשל בשבת, לימדו אותו שהולכים לכדורגל בשבת, לימדו אותו הכול. הכול הפוך מהתורה. עכשיו, יש לפעמים איזה מרוקאי, איזה פרסי, איזה קפקזי, איזה בוחרי שההורים שלו דתיים עדוקים והוא נהיה חילוני, לא לימדו אותו להיות כופר, הוא נמשך אחרי החברה, הסביבה משפיעה על האדם, טלוויזיה, דברים, אינטרנט, הורידו אותו מן הדרך. אז ההורים שלו לא יבטו לו את הראש, הם לא אשמים במצבו. הוא אשם, הוא הראשון שפרק עול. הוא יישא בכל התוצאות, אבל הבנים שלו הם כבר סיפור אחר. עכשיו שהוא כבר 20 שנה חילוני, נולד לו בן. הוא שם את הבן בבית ספר, א' ד', גורדון השפן קיבל נזלת, כן לציפור, מצווה להיות הומו, זה מה שנמדו את הילד, תקבל את כולם, תהיה כמו כולם, תחליף את המין שלך, תהיה בן, תהיה בת, הכל מותר היום. עכשיו ככה הילד גדל, הילד הזה, סבא שלו, צדיק בוחרי, או קפקזי, או פרסי, או לא משנה, כן? ובסוף יש לו נכד כזה. זה עכשיו המופרע הזה שרצה להדליק מסואה, שהיה פעם איש נהיה אישה. זה סבא שלו רב תימני. רב תימני שהביאו מתימן לפה, איש עמל של תורה וצניעות וענבה. הבן שלו כבר התקלקל פה בארץ, נהיה חילוני, והנכד נהיה אישה. החליף תמין שלו, שמר אכן, איזה חילול אשם נורא, מסכן הסבא הזה, שבשמיים הוא רואה שנצא ממנו כזה שקץ. החליף כהן. השם שלו היה ירון. ירון כהן. החליף כהן גם. כהן, וואי וואי וואי, לפקוט, לפקוט, לפקוט. כהן, מצאצאי ירון הכהן. איך הגענו לדבר הזה, ריבונו של עולם? אז יש כאלה, הם לא אשמים, אבל בואו נראה מה היא הגדרה. שיטת רשי. רשי מדבר, אתם יודעים, יש... עושים דימויים, אחד שלא לימדו את התורה, אז מה אתה רוצה? זה כאילו שחטפו אותו. אז רשי אומר, מי שיודע שיש בורא לעולם, וזה כולם יודעים, אפילו מי שצורך, כנראה לי, אתאיסט, הוא שקרן. מי שמכם ראה את הרעיון שלי עם אמנון לוי הכופר, מהטלוויזיה, אתם יודעים כמה פעמים הוא אמר לי, אני התאיסט, לפני שהתחיל הרעיון, דבר איתי על תשובה, אני התאיסט, אני 40 שנה מתעסק עם חרדים, הייתי אצל הרדון מרוי סטמיר, הייתי בניו יורק, הייתי כתב במחנה, הייתי אצל הרב הזה ואצל הרב ההוא ואצל הרב הניטאי, כולם אני מכיר, כולם ניסו להחזיר אותי בתשובה, אין לך מה לנסות. ובתוך הרעיון, אמרתי לו, אתה יכול חמש דקות לשתוק? חמש דקות תן לי להגיד, לדבר אחרי זה תדבר רק אתה. כי ראיתי כל מה שאני אומר, הוא קוטע אותי. אמרתי לו, תן לי להגיד את דברי חמש דקות ואחרי זה אתה תעשה מה שאתה רוצה. אבל חמש דקות אני צריך שקט. אומר לי, בסדר. שלוש דקות נתן לי לדבר. גם טוב. נתתי לו שלוש דקות של מכונת יריעה. פתאום ראיתי שהוא נתפס בבעלה גדולה, אחוז אמה. ראיתי את הפחד בעיניים שלו, שהוא פתאום הבין מה מחכה לו. אמרתי לו, אתם יכולים... דרך אגב, את הקטע הזה הוא הכניס ברעיון. 99 אחוז מה שאמרתי הוא חתך. את הקטע הזה הוא הכניס, פאלה פלאים, הייתי בשוק. אמרתי לו עוד המון דברים טובים, אבל הוא הוריד הכול. אבל את הקטע הזה הוא הכניס, פאלה פלאים, אני אומר לך, כאילו משמיים בלבלו אותו. הכניסו את זה ברעיון, כל העם ראה את זה. אמרתי לו, עכשיו ראיתי אצלך נקודת שבירה. מה הוא עונה לי? אתה צודק, איך אתה יודע? אמרתי לו, אני רואה בשפת גוף שלך. שומעים? אחרי יומיים, מישהו צילם אותו עם ספר תהילים וכיפה על הראש, בקבר של הצדיק מייבניאל קורא תהילים. שלח לי את התמונה, מיד שמנו את זה בפייסבוק. אתם יודעים בשבילו איזו בושה זאת? להיות עם כיפה ותהילים ביד ליד קבר של צדיק, אחרי שאמר 5,000 פעם אני אתאיסט? זה לא שאני הפכתי אותו מהאתאיסט למאמין. אני לא מקבל את הקרדיט. אז זו שטויות. הוא כבר היה מאמין לפניי. אני רק חידדתי אצלו מה מחכה לו מיום הדין. וזה יכניס לו פחד. ובגלל זה הוא ירגיש צורך ללכת ולקרוא תהילים בקבר. זאת אומרת, כל אלה שאומרים לך, אני הטאיסט, אני הטאיסט, הכול בלבולי מוח. למה אי אפשר להאמין להם? אף חילוני לא מאמין שהמיקרופון הזה נהיה מפיצוץ. כולם מבינים שזה מישהו יצר אותו בתכנון מופלא. אז ודאי שאף חילוני לא מאמין שמוח נהיה מפיצות ושהגלקסיות נהיו מפיצות והשמש והירח, הכל בלבולי מוח, סתם בלבולי מוח, אף אחד לא מאמין, לכן מה שרשי אומר, יודע שיש בורד זה כל האנשים בעולם, יהודים וגויים. מה השלב השני? יודע שיש תורה, הוא לא יודע מה כתוב בה. מעולם הוא לא למד בתורה ולא היה בישיבה, אבל יודע שיש ספר שיש עליו טענה שזה מבורא עולם. תורה, יודע שיש תורה. והדבר השלישי, יודע שיש שבת. שאמר שיש יום מיוחד שבת, זהו, הוא כבר לעולם לא יכול להיות תינוק שנשבע. ובמילא פה, בקטע הזה, כבר רוצת 99% מהחילונים בעולם מהכלל הזה של תינוק שנשבע. זה רשי. הרמב'ם הוא מדבר על הקראים, מה זה קראים? זה יהודים שהפסיקו להאמין בתורה שבעל פה. עכשיו, דור הראשון רמבם אומר שהם רשאים, הפיקורסים, אבל אלה שכבר נולדו לתוך זה, ההורים שלהם לימדו אותם, עזוב אותך מתורה שבעל פה, עזוב אותך מתפילין, עזוב אותך מזה, עזוב אותך מחזל, אנחנו עושים רק מה שכתוב בפסוקים, למרות שאין טמטום יותר גדול מזה, כי אי אפשר לקיים מצווה אחת מהתורה על סמך מה שכתוב בחומש. אין לך אף הוראה איך לקיים. איך עושים מזוזה? לא יודע. איך מכינים ציצית? לא יודע. כל דבר. יש לך פסוקים בתורה, נו תגיד לי איך עושים, לא יודע. לא תעשה מלאכה ביום השבת, מה זה מלאכה? לא יודע. ברית מילה, איך עושים? מה זה אורלה? מאיפה אתה יודע איפה זה אורלה? בלי התורה שבהרפא לא היית יודע איפה חותכים, זה לא כתוב בחומש. קיצור, לא יודעים כלום. אז ממילא הם גם לא שומרים כלום. אז עכשיו תשמעו טוב. רמב״ם אומר שאלה שכבר גדלו עקום, שאבותיהם לימדו אותם דברים נגד השם, נגד התורה, אז הם לכאורה אנוסים, הם תינוקות שנשבו, נכון? כי איך היה להם לדעת שיש שבת ושצריכים לשמור את כל עלם את תת מלאכות, ואסור להדליק אש, ואסור לנסוע באוטו, ואסור לחבש, ואסור לכתוב? מאיפה להם לדעת? ההורים שלהם גידלו אותם כמו גוהים. עכשיו, מהרמב״ם הזה יש הרבה דרשנים שאומרים, אתה רואה? חילונים הם כמו הקראים, גם כן ההורים שלהם גידלו אותה מקום. אבל תדעו לכם דבר אחד, בגרסה של הרמב״ם המקורית, הגרסאות שפשטו בעולם הן מצונזרות, יש צנזור, צנזורה, למה פחדו מהגויים? שהרמב״ם דיבר על התינוקות שנשבו, הוא כתב, מצווה לקרב אותם, מצווה ללמד אותם, מצווה להסביר להם, ולהכניס אותם לדרך הישר, ויש שלוש מילים בסוף ההלכה של הרמב״ם שמחקו הצנזורה. והחזוני, שזכר צדיק וקלוש לברכה, שהיה גדול הגדולים, לא היה כך חזוני שאולי מאה שנה בעולם, החזוני שהיה לו את הגרסה של פולניה, גרסה מצונזרת, אבל לכתב יד התימני המקורי וגם כתבים פרנקל, רמב״ם פרנקל, שעבדו מאוד קשה להביא את כל הגרסאות המדויקות, הרמב״ם כותב בסוף דבריו, ואין ממהרים להורגן. זאת אומרת, אף על פי שההורים שלהם גידלו אותם והם לא יודעים מה זה תורה ולא שבת ולא מאמינים בחזל וכלום, צריכים לדבר איתם, לדרוש להם, היום בימינו, לתת להם דיסקים, לתת להם USB, לתת להם ספרים, להזמין אותם לשבת, לעשות כל מה שרק אפשר, אבל אם רואים ששום דבר לא משתנה, מה הדין? צריכים להוציא אותם לעורג. היום אין הוצאות לעורג, אז אין כל כך נפקמינה, אבל הרמב״ם מלמד אותך ללכות את התורה. הרמב״ם כותב, ואין ממהרין לעורגם, מה שמעורגים אותם. את זה צנזרו. את זה צנזרו, כי פחדו מהרישאים שהיו בשלטון. מה, אתה אומר שצריכים להרוג אותי בגלל שאני לא מאמין בכזל או בתורה שבעל פה? הרי הרמב״ם מדבר על הדין מורידים ואין מעלים, למי שמבין על מה מדובר. הרמב״ם אומר שמורידים ואין מעלים, זה לא לכל אחד. זה לאנשים מסוימים. היום, אני שאלתי את הרב שלי אם היום בימינו הדין הזה בכלל קיים, כמובן שאף אחד לא יעשה את זה, אבל האם יש לו תוקף מבחינה הלכתית? אז הוא אמר שחכם בן ציון אמר שלא. כי כל המטרה שיש כזה דבר מורידים ולא מעלים, זה כדי לזעזע את העם לחזור בתשובה. אבל היום, לא רק שזה לא יזעזע את העם, זה יגרום פה למלחמת החיים ויבואו וירצחו את כל החרדים. אם חרדי יעשה כזה דבר, יקיים את דברי חזל, כגון מורידים ולא מעלים, אתה יודע מה יקרה פה? ימותו פה 100 אלף איש ברחובות. אז פעם שבקושי היו רשעים, אם כבר אחד פרק עול ועשו לו כזה דבר, דרך אגב, עושים לו את זה בלי בדין בכלל, בלי עדות, בלי כלום, בלי התראה, זה דבר מזעזע. שיתפרסם שהוא אפיקורס ומדבר נגד חזל, נהיה לו דין של מורידים ולא מעלים, ואין צריך אפילו להטריע בפניו, עד כדי כך. הקרמבה אומר, אלה שגידלו את המקום, אל תמהר לאורגן. מה תעשה? תשתדל כמה חודשים לקרב אותם. אבל אם אתה רואה שלו בן אדם אטום ולא רוצה לשמוע ושום דבר, משמש, על פי התורה, אין לו בכלל זכות חיים. כשארה״ב הולך להגיד את זה לאדם, הוא מתעצבן. מה אתה מתעצבן? תהיה איש אמת. אומרים לך מה כתוב בתורה. אני לא מאמין בתורה. בוא אליי, אני אוכיח לך שאת התורה, אדם לעולם לא יכול היה לכתוב. נתתי לכם דוגמה מהשמיטה. אני אביא לכם עוד אלף דוגמאות, הרבה יותר חזקות אפילו. איך זה מסתדר עם האמרה של הבא השם, שאומר שהגדול פה, הוא אוהב את הנשא. איך זה נקרא עם הנשאים, כמו את ה... כזה בסדר הזה? תביא מה אני מקווה. תשמע טוב. תשמע טוב. יבואו מאה אלף בעל שם טוב. דהיינו, רבנים מהמתיים שנה האחרונים. ויגידו מה שיגידו, והרמב״ם אומר, הפוך מהם, מכריע את כולם. רמב״ם זה הלכה בשמיים. מה אומר הרב ההוא והרב הזה, זה חייף למאה שנה, אלה כולם אחרונים. אחרונים... לא משנה, יש הרבה גדולים. בעל שם טוב הוא לא הכי גדול, הגאון מבילנה הוא יותר גדול. אז מה? יש לנו את הרמב״ם ויש לנו שולחן ערוך. מה שנפסק, נפסג. אמרנו, כל אחד יבוא ויביא לנו כל מיני דברים והגיגים, אנחנו לא באים לשפוט בין רבנים. יש כללים. כללי הפסיקה, שולחן ערוך נכתב על ידי שלושת הגדולים. עריף, הרמב״ם והראש. אתה יודע עוד כמה הראשונים גדולי עולם היו? מה, הראשי פחות מהם? בעלי התוספות, רבינו אותם הם פחות? אז מה אשמה? לא, מה אשמה? יש רעש יהיו גדול המפרשים. היו הרבה פלפלנים, היו הרבה גדולי עולם, היה רבנו יונה, היה רעש בה, היו המון. אבל אתה רואה שבסופו של דבר לקחו את שלושת הגדולים ביותר במה? בהלכה. בהלכה. זה חסידות, זה שונה. זה לא הלכה. בחסידות זה דרך אחרת. אבל עוד פעם אני מסביר, אם עכשיו יבוא מישהו ויגיד לך שהם אוהב את הרשאים, אתה רואה במפורש כתוב הפוך. תשאל אותו מאיפה הבאת את זה. אתה, אני לא סובר ככה. אתה שואל אותי שאני אסביר בשבילו? תשאל את הבעל שעמתו מאיפה הוא הביא את מה שהוא אמר. בכל הספרים שאני מכיר כתוב הפוך. שהשם שונא את הרשעים, ככה הרמב״ם פוסק להלכה, בהלכות תשובה, פרק זין על החווה. ככה נפסק, עורכות צדיקים, זה ספר שנכתב לפני אלף שנה, זה ספר המוסר הכי חשוב שנכתב, כל המוסר מבוסס עליו, תראה שם מה כתוב, אתה יודע, לא צריך לראות, בוא אני אקרא לך, חכה. רגע, שנייה, תן לי לקרוא לך, שלא תגיד אני אומר מדעתי, אני כלום, אני קריין, אז אני עוד פעם אומר, יש לך קושייה יפה, תלך לקבר של הבעל שם טוב, תתפלל שם, אולי הוא יבוא אליך בלילה ויסביר מה המקור שלו. אני לא יכול לפרש את דברי הבעל שם טוב. אז עוד פעם, בוא, אני רק אקרא לך, שים לב שלא תגיד, אני אמרתי. שמעו טוב. ואולי בזה גם נסיים, ואם יש לכם עוד שאלות, תשאלו לפני שמסיימים. תן לי רק לקרוא לך מילה במילה, שלא תגיד רק שאני אמרתי, אם אני אומר בעל פה זה פחות משכנע. אני אקרא לך. אם הוא משבח המעשים הטובים והחכמים והצדיקים, אם אדם אוהב תלמידי חכמים, אוהב צדיקים, מדבר על הצדיקים טוב, מתפעל מהתלמידי חכמים, אומרים משהו בשם הרב אלישי, בשם הרב בן ציון, רב עובדיה, רב שח, לא משנה מי, וואו, הוא מתפעל, הוא מחזיק מהם, הוא מעריך אותם, הוא מוכיר חכמים. אפילו אברך, אברך קולן, שאתה רואה שהוא תמיד חכם, הוא מכבד אותו, מביא לו סידור, הוא נכנס, הוא עומד. אדם כזה, תדע, כי הוא איש טוב. ושורש הצדק נמצא בו. יש לו פוטנציאל להיות צדיק. איך יודעים את זה? הוא אוהב את הצדיקים ואוהב את התלמידי החכמים. אז הוא עצמו חור מערגלם טוב, כי לא אימצא את ליבו רק לשבח את הטוב, והטובים... תמיד בכל דבריו. הוא משבח כל הזמן את הרבנים, את החכמים, את הצדיקים, את העמל התורה שלהם, את הקדושה שלהם, רק זה בפיו. הוא לגנות את העבירות. הוא רואה עבירות, הוא משתגע. רחמנה לצילן, בר מינן, איך עושים כאן את זאת? ולאבזות בעליהם. זאת אומרת, הוא מתאב את אלה שעוברים עבירות. שמע טוב. והיא מתכן כי יש בידו אבונות נסתרים, אבל מאוהבי הצדק הוא, ולא שורש בבחירה, והוא מעדת מכבדי השם. זאת אומרת, יכול להיות שיהיה אדם שעושה עבירות בסתר, הוא לא כזה צדיק גדול, אבל מעצם זה שאתה רואה שהוא מעריץ את החכמים, רוצה להיות כמותם, תעשו לנו גרירה, עמוס. זה הידיים של עמוס, זה צריכים ידי מרפא. מעריץ את הצדיקים, מעריץ את התלמידי החכמים, מוכיר אותם, מכבד אותם. תשמעו טוב מה הוא אומר פה. אז אדם כזה, אפילו שיש בידו עבירות בסתר, יש לו עץ רע, נכשל בכל מיני דברים, אבל הוא... אדם כזה הוא מעדת מכבדי ה' והמשבח מעשים מגונים, מעלל את הרשעים, מעלל מחללי שבת, משבח פוליטיקאים רשעים מושחתים, משבח שונאי דת, כל מיני כאלה. שתים לב, או המעלל רשעים הוא רשע גמור. רגע, אולי הוא שומר שבת? דתי לא נהיה. משבח את בנט. אבל הוא שומר שבת, אוכל קשר, כאילו, לכאורה. זה קצר. אומר לך, הוא רשע גמור. זאת אומרת שיש מציאות ששומר שבת, ואוכל קשר, ומניח תפילין, אולי גם בא לשלוש תפילות במניין, הוא רשע גמור. גמור! כל ההזדמנה שלו עקומה. מחכה, תשמע טוב, אתה צודק, זו הסיבה שהכול אצלו עקום בהשקפה. והמחלל את עבודת ה' מתברר, ומחלל את עבודת ה'... כל שנייה בחייו זה חילול ה' ואין מחילה על חילול ה' עד יום המוות. ביועץ שם זה שהוא משבח את כל הליצנים האלה וכל מיני שונאי ה' ושונאי תורה ומחללי שבתות, בעצם זה, הוא עושה כל רגע ורגע חילול השם. במיוחד אם אנשים רואים שיש לו קיפס, חושבים שזאת דעת תורה. הנה, הדתי אמר לי שהשם אוהב את הרישאים, וזה שקר וסילוף. עכשיו, שמע טוב. עוד אמר שלמה המלך עליו השלום, משלה חפאי, פסוק חבב, מה היה נרפש? הוא מקור מושחת צדיק מת לפני רשע. אכול דבש הרבות לא טוב, וחקר כבודם כבוד. כי כאשר הרפש האדם את המעיין ברגליו, הדלך ממו לפי שעה. ואחר כך ישקטו המים ויהיו צלולים כבר ראשונה. למשל, מה הוא אומר? יש עכשיו מעיין, יש חול ולחלוך בתחתית. כשאתה מנהר ככה את התחתית, כל המים נמשחורים וחומים, לא רואים את המים, צלול. אבל מחכים כמה דקות, הכול שוקע, כמו בקפה שחור. הכול שוקע, אוקיי, נהיה צלול. טוב. והיו צלולים כבראשונה. כן הצדיק, כאשר הוא נופל לפני הרשע, לא תשפל מעלתו ולא תתמעט בעבור זאת. זה שהרשע כרגע השפיל אותך או שהוא יש לו עמדת כוח להניש אותך או לצייר אותך, זה לא מוריד מקוותך. סבלנות. למה? שבע. הוא אומר, לא תשפע על מעלתו ולא תמעט בעבור זאת, ואם הוא אחור לפי שעה, שבע יפול צדיק וקם וישוב לאתנו וכבודו. מה זה אכול דבש ערבות לא טוב? אבל ערבות החקר בכבוד צדיקים, כבוד החוקר, כי מזכר הצדיק בפסוק שלמעלה הוא מילת ערבות, נמשכת לחקר כבודם. אתה מעריץ חכמים, חוקר, עוקב אחריהם, רואה איך הם מתנהגים. זה נקרא משמש. אתה רואה איך הצדיק מתנהג, איך זה... אז אתה נהיה כמוהו לאט לאט. אתה חושב כמוהו, אתה מדבר כמוהו, אתה מתנהג כמוהו. ואומר ככה, במקומות... כמשפט במקומות הרבים, והמכשולות הנמצאים בכבוד הרשעים, מי שמכבד את הרשעים, שומעים, רבים וידועים, כי יש בכבודם, שימו לב, הוא מביא כאן רשימה של אסונות שקורה מזה שמכבדים אנשים שהם רשאים ועוברים על חוקי התורה. תשמעו טוב. אחד, חילול התורה והעבודה, והוא האבון המחלה מנפש ועד בשר. חילול השם. שתיים, כי רבים נמשכים אחריהם והוחזים מעשיהם. אתה בעד הדתילוני הזה, בעד המושחת הזה, ואז אנשים חושבים שזה צדיק. הנה, אתה המלצת בעדו. הנה, אתה בעדו בבחירות. הנה, אתה בעד מה שהוא אמר. ואז מה שקורה, אנשים אומרים, אם הרב אמר שהוא צדיק, אז עד רבה, מותר לעשות איתו ביזניס, מותר לשבח אותו. ואז מה קורה? אנשים נהיים כמותו. תגיד לי מי חברך אומר לך מי אתה? שלוש. המתחברים אליהם, אף על פי שאינם עושים כמעשהם, מקבלים פה ענויות כיוצא בהם. יש לך חבר רשע, הוא עושה את העבירות, לא אתה. אתה אוכל קשר, הוא אוכל לא קשר. אתה שומר שבת, הוא מחלל. הוא גונב, אתה לא נוגע בגזל. שמאנישים אותו, מאנישים גם אותך. שימו לב, אני קורא לכם מילה במילה. אף על פי שאינם עושים כמעשיהם, מקבלים פה ענויות כיוצא בהם, כמו שהם, אותו דבר. ארבע, כי הם מכניעים כבוד אנשי אמת ומבטלים העבודה. ברגע שאתה משבח את הרשאים ומעריץ אותם ומחזיק מהם, אתה מוריד מערך הצדיקים. אי אפשר להריץ את שני הצדדים. אי אפשר להריץ את חיילי צהל ואת החמאס. אתה חייב לבחור צד. אתה מעריך את חיילי ישראל, אתה שונא את חמאס. אתה מעריך את חמאס, אתה שונא את חיילי צהל. ברעננה יש אנשים שאוהבים את החיילים ושונאים את החמאס, ויש כאלה שאפוך. ושניהם הולכים פה למדרכה, ליד המאפייה. הבנתם? שמעו טוב. ואז הלאה, ממשיך ככה. הוא אומר, כמו שכתוב, משלי י' י' א', בית רשעים ישמד ואוהל ישרים יפריח. ונאמר, משלי י' י' א', בברכת ישרים תרום קרת, ובפי רשעים תארס. הסוד הזה יכול לעבוד פעם פעמיים, אמוס. -צריך לעבוד כמה? כנראה שהתגייאת בזמן ששיבחתי אותך. אם התגייאת זה נכבה. בקיצור, ונאמר, אני מיד נסיים, ממש עוד שתי דקות, ונאמר, בברכת ישרים תרום קירת קרת ובפי רשעים תארס. עכשיו בזה נסיים. שנאת אשם... אתם שומעים? לא לאבד ריכוז, עכשיו זה הפנצ'ליין. זה המקה בפטיש עכשיו. הכול זה היה להכנה לזה עכשיו. תשמעו טוב, שלא גם... עוד פעם, אני מזהיר, שלא תגידו, אני אמרתי, אני הכול קורא מהספרים הקדושים של עם ישראל לאורך כל הדורות. שלא תגידו, אני באתי והמצאתי פה דרות משל עצמי. שנאת השם לרשאים, והאהבתו לצדיקים, תהילים יהודה א', השם בחל קודשו, השם בשמיים כיסאו, עיניו יחזו עפעפיו, אבחנו בני אדם. שם משמיים משקיף לבחון מה עושים בני אדם, כן? השם צדיק אבחן, ורשה ואוהב חמאס, שנאה נפשו. פסוק מפורש. ימתר על רשעים פחים אש גופרית ורוח זלפות מנת כוסם כי צדיק השם צדקות האהב מי שצדיק אוהב צדק אוהב יושר אוהב קדושה אוהב צניעות שונא אבלה שונא גזל שונא פריצות שונא לשונרה אי אפשר גם זה וגם זה זה מה שאמר אליהו הנביא 450 נביאי בעל תמתמו כאן את כל האומה מה אמר להם אליהו הנביא? הגיע מה אמר להם אליהו הנביא? ספר לו עמוס איך שאלתי עליו כשבאתי שומעים מה אמר אליהו הנביא? אמר לעם, עד מתי אתם פוסחים? על שני הסעיפים. אם השם הוא האלוקים, לכו אחריו. ואם הבעל הוא האלוהים, לכו אחריו. מספיק להיות דתי לא נהי. אין כזה דבר ממלכתי דתי. יש דתי ויש ממלכתי וזה דבר ויפוחו. אי אפשר צמר ופשטן ביחד. אי אפשר צדיקות ורשרות ביחד. אני לא אומר שאנחנו מושלמים, אנחנו מאוד מאוד רחוקים מלהיות מושלמים. לא היה יום בחיינו שהיינו מושלמים ואולי גם לא שעה אפילו. אבל, אבל ההשקפה שלנו חייבת להיות אני אוהב את הצדיקים, מתאהב את הרשעים ואת המעשים שלהם. לא ישבח לעולם רשע, לא יאריץ אותו, לא ילך בהצעתו, שום פנים ואופן. מי שמתחנף לרשע נופל בידו, ואם לא הוא בניו יפלו בידיו. למה עשו לך את זה? בגלל שהשם לא סובל שאתה משבח רשעים. תדעו לכם, יש ישיבות שהרבה פעמים התכננו פה לתת לראש הממשלה לדבר שם, ושום פנים ואופן לא הסכימו. אדם שמחלל שבת יכול לבוא לדבר בישיבה, או ילכילו לשם, אבל יש ישיבות מודרניות, שהוא בא, התחילו לשיר לו שהוא המשיח. אז יש דתיים ויש דתיים. יש אדם עם כיפה וזקן וציצית ששואלים אותו מה החלום שלך הוא אומר שהבן שלי יהיה אברך תלמיד חכם צדיק ויש עוד אחד לידו עם כיפה וזקן ששואלים אותו מה החלום שלך שהבן שלי יהיה טייס קרב שניהם עם זקן וכיפה וציצית אחד עם ראש ישר ונקי והשני עם ראש מעוות הבנתם? שניהם שומרים שבת, לכאורה, שניהם אוכלים קשר, שניהם אולי לומדים דף יומי גם, אחד יש לו השקפה נכונה והשני השקפה של גוי. גוי גמור. שימו לב מה החלום שלו שהבן שלו ידע להטיס מטוס ולזרוק פצצות. תראה, אני אגיד לך שבה חילוני הוא לא דתי בכלל ושואלים אותו מה החלום שלך אומר הבן שלי שיהיה תעז קרב אז אני מבין אותו הוא לא מכיר את התורה כל הזמן מלכלכים על האברכים אז הוא חס וחלילה שהבן שלי לא יבוא לי עם גמרה וזקן וציצית מבחינתו זה היה עדיף למות אבל שבה בן אדם שלומד תורה, לומד גמרא, וראה שחזאל אומרים שמי ששומר על העם זה המלא התורה, נטורי קרטה, זו גמרה מפורשת. בזכותם יש את כל המשמר ואין אסונות וכו', כמו המעשה הידוע עם רבי, שכשר ביקש תכשיט על ההון טועפות. רבי אמר, אלה שעמלים בתורה לא ישלמו על התכשיט. רק מי שעובד ישלם על התכשיט. קמו כל האנשי העסקים, אמרו, מה זה פה, אפליה? אנחנו לא נשלם על התכשיט אם לא כולם משתתפים אמר הם בחורי ישיבות בזכותם אנחנו חיים הם לא ישלמו על התכשיט הגזרה הזאת באה לנו בגללכם שאתם לא לומדים תורה שנאמר אם בחוקותיי תלכו שתראו המילים בתורה ואם לא תלכו בחוקותיי כל הצערות מגיעות הגוי אשר בקרבך היה למה לומר זה כל זה זה גזרות על זה שאתם לא לומדים תורה אלה שלומדים תורה ישלמו על הפשעים שלכם אז מה הם אמרו לו? תראו מה זה, גם אז היו אנשים הזה פנים, זה לא רק היום. אמרו לרבי רבי הגמרא אומרת שהוא היה ראוי להיות משיח מצאצאיו של דוד המלך האיש הכי עשיר בארץ החכם הכי גדול הצדיק הכי גדול חי מאה עשרים שנה כתב את המשנה בלעדיו לא הייתה תורה היום לרבי הם אומרים אז נעזוב את העיר נקום נהרוס את הכל ונעזוב את העיר אמר להם בבקשה תעזבו את העיר ארזו את כל המטלטלים שלהם, שמו באגלות ובסוסים, ועזבו את העיר. איך שיצא האחרון מהם את העיר, הגיע שוליח מהכסר הרומאי, הכסר שינה את דעתו. לא רוצה את התכשיט. למה הגמרה מביאת המעשה הזה? למה? יושבים אנשים עם כיפה וזקן בישיבות, באים ללמוד כל יום, דף יומי, חברותה, לא משנה, כל אחד לפי יכולתו. קוראים כאלה דברים בגמרה והם לא מבינים שום דבר. הראש המובט שלהם רואים והכול עושים הפוך. עדיין מדברים על הגייסת הבחורי הישיבות, שרואים מפורש שבזכותם אנחנו נושמים וחיים, ממשיכים עם השטרות, כולם חייבים לשאת בעול, אין ברירה, קשה, מה קשה? בלעדיהם אתה מת, תיפש. זה כמו המשל עם הדגים. רבי עקיבא, השואל בא, אומר להם, תעלו... תעלו מהמים, תהיו איתי, אני אשמור עליכם, תשמור עלינו. אנחנו במים עומדים למות. אין מים אלא תורה. עכשיו ניצא מהמים, על בטוח אנחנו מתים. מה אתה מציע? בא פפרוס לרבי עקיבא, אומר לו, אתה לא פוחד ללמד תורה? הרומאים כועסים, השמאלנים כועסים, הממשלה נגד. הם הולכים לעשות כנסות, יסגרו לנו את הישיבות, יעשו לנו עוד יותר... למה אתה מלמד ברחובות? מה לא, רבי עקיבא, בזכות התורה שאנחנו לומדים ומלמדים, אנחנו עוד חיים. אתה מציע את הקצת תורה שיש. אלה שמסכנים את חייהם ללמד תורה, אתה מציע שגם את זה יסגרו, שאז על בטוח נמות. עכשיו, רבותיי, בסוף של המעשה הזה תפסו את הפאפוס הזה ותפסו את רבי עקיבא ושמו אותם באותו חדר בכלא. רבי עקיבא בן 120, הוא היה יותר צעיר, פאפוס. אומר לו, פאפוס לרבי עקיבא, אשריך, שנתפסת על דברי תורה, אוי לי, פאפוס, שנתפסתי על דברים בטלים. מי זה היה הפאפוס הזה? מה אתה חושב, זה היה איזה שמאלני ממרץ? זה היה צדיק יסוד עולם, פאפוס הזה. הוא היה מוכן למות על קידוש ה' ארגו איזה בת של איזה כשר משהו, ורצו עכשיו להרוג את כל העיר, הוא בא ועם עוד אחד, ואמר, אנחנו הרגנו אותה. הוא לא הרג אותה. הוא לקח על עצמו את התיק. זאת אומרת, זה כמו הרב סרן הזה, רועי קליין, שקפץ על הרימון. פאפוס מוכן שישחטו אותו בעינויים הרומאים האכזריים הנאציים, כדי שלא יארגו יהודים אחרים. מוכן למסר את עצמו למות על קידוש השם. מה זה? זה שונא השם? שונא ישראל? זה בן אדם דתי. בסוף הוא הבין שהוא טעה. שהוא אמר לרבי עקיבא, למה אתה מסתכן? למה אתה מלמד תורה? ורבי עקיבא אמר לו, אם אני לא אלמד תורה, אז על בטוח כולנו נמות. עכשיו יכול להיות שנמות. אתם יודעים ששרפו את רבי חנינה בן תרדיון הרומאי, אמר לו, רבי, רצונך שאני יערבה עליך את הלאבה? יש לו עכשיו לפיד, והלפיד הזה, אם אתה תגדיל את האש, אתה שים עוד נאף נגיד, הוא יגדל מהר ואז הוא ישרף מהר. אפשר לשרוף אותו בדקה, אפשר לשרוף אותו בעשר דקות. עשר דקות זה יותר איסורים. בזמן שהוא נשרף יחד עם התורה, שואל אותו הגוי, עכשיו הגוי הזה, אנחנו צריכים להבין, הגוי הזה היה נאצי שמוציא אנשים להורג כל יום. זו התפקיד שלו, זה טליין. זה לא הראשון שהוא הוציא להורג, זה אחד מאייסיס, מדאעש, הורג אנשים כל שעה, קוראת להם את הראש. עכשיו הרומאים, זה התפקיד שלו, הוא עובד אצל הרומאים, הוא שוכט אנשים. באים לנבל הזה, אומרים לו תשחט את הרב הכי גדול בהיסטוריה של עם ישראל. לא היה כי רבי עקיבא. כל מה שמשה קיבל באר סינר הוא השיג בעמל של 80 שנה לימוד. לא היה גדול כי רבי עקיבא. והגוי הזה הבין, משהו פה לא יכול להיות, בזמן שהגוי ששחט את רבי עקיבא, אומר לו איפה הלוקחה? איפה, למה הוא לא עוזר לך אם אתה כזה צדיק? אמר לו רבי עקיבא, מה בעושה רצונו ככה? מה באלה שאינם עושים רצונו? אני שמסרתי את חיי עבור האמת ועבור הקדוש ברוך הוא על איזה עבירה שניים אולי שעשיתי בחיי, תראה איזה הונש אני מקבל. תאר לך מה מחכה לך. שומעים? אבל נחזור לעניין של רבי חנינה בן תרדיון, זה מקרה אחר. הגוי, שם היה לו קצת יותר איסורי מצפון. סורפת אחד מהשרה, הוא גם מלכות, אומר לו, אם אני הרבה עליך תאש, שתמות מהר, בלי סבל, אתה לוקח אותי איתך לעולם הבא? מה אמר לו? אומר לו, כן. אומר לו, היא שווה לי. נשבע לו הגוי קפץ לתוך האש יחד איתו ונשרף יחד איתו עכשיו יש כאן פושיעה חזקה מאוד קודם כל עם כל הכבוד לרבי חנינה בן תרדיון הוא לא הקדוש ברוך הוא מה זה יש רב שיכול לחלק לבן אדם גוי רוצח לחלק לעולם הבא זה א', קושייה ראשונה. קושייה שנייה, איך הגוי יאמין לו בכלל? אם אני עכשיו אסרוף מישהו ויגיד לו, אתה אוהב אותי? והוא שונא אותי מאוד. אתה אוהב אותי? בטח שהוא יגיד, כן, אני מת עליך. הנה, אני מת. אז מה עכשיו, בזה שעכשיו אני בא עם מקדח לראש ולומר, תגיד שאתה אוהב אותי, אם לא אני אורה בך. אני מת עליך, אני אוהב אותך. מה, אני אאמין שהוא אוהב אותי? בוודאי שלא, זה ענוס גמור. עכשיו, כשהגוי שורף אותו, אומר, אתה תיקח אותי להתחיל העולם הבא? בטח שהוא יגיד כן. יש בן אדם שיגיד, לא, שיענו אותי, ישרוף אותי עוד עשר דקות? אף אחד לא יכול לעמוד בהיסטורים. איך הגוי האמין לו? ועוד בסוף יצאתה בת קול, כמדומני, ואמרה שהוא, הנבל הזה הגיע לעולם הבא בסוף. אבל הרב הקדוש לא אכפוץ במות אמת. כתוב, לא אכפוץ במות אמת, כי אם בשובו מדרכו הרב, החי. טוב, אני רוצה רק לסיים. אז התשובה היא, רבותיי, שרבי חנינה בן תרדיון ידעו עליו כולם שמעולם או לא הוציא שקר מפיו. לעולם. ואם הוא אמר כן ואם הוא נשבע, נגמר הסיפור. וזו הייתה הסיבה שהגויגה היא באמת, כי בארץ הרומאים חיו פה, ידעו מי הם הרבנים הגדולים. ידעו הרב הזה, הוא לעולם לא יוצא שקר מהפה. בגלל זה הוא עשה את עסקת חייו, ויש אדם קונה עולמו ברגע אחד. עשה תשובה, קפץ לאש ומסר את חייו, והקל בכאבין של הרב. דבר כזה, לכאורה היינו חושבים, זה לא מספיק. מה, רק כל כך הרבה אנשים, מי יודע איזה עובד אלילים הוא גם היה. מסתבר שגם בשמיים התחשבו ברבי חנינה. שבסופו של דבר אתה רואה שזה כן הוא איל. וזה בעזרת השם, מה שהרבה פעמים אומרים, שעכשיו, בזוהר כתוב שמי שמחזיר אנשים בתשובה, אי אפשר לדון אותו בשמיים. אי אפשר לדון אותו. מה זה? אלה שמחזירים בתשובה לא עושים עבירות? עושים עבירות. עושים עבירות באורייטה גם. אז מה זאת אומרת אי אפשר לדון אותו? כי יש פה קונפליקט מהותי. הבן אדם הזה יש לו 100, 200, 5,000, 20,000 בעלי תשובה, שהם צדיקים, לומדים, ולא עושים עבירות, והם כולם הלכו לגד ענען, וזה שהציל את כולם הוא בסוף הלך לגיהנום, זה ביזיון גדול להשם. זו תורה וזו סחרה. רגע, אבל השם הוא מדקדי כחוט הסערה. כל אדם צריך לשלם על מה עשה, ואין פה מה לעשות. מה הפירוש? או שהשם יביא עליו איסורים בסוף ימיו, או יפסדי ממון, או כל מיני דברים לו, ויוכל פה חצץ בשנים האחרונות, ובעל כורחו הוא יהיה חייב לעשות תשובה. ככה היה עם תרח. הר שם לא רצה שאברהם יהיה בגן עדן והאבא שלו יהיה בגיהנום, אחתי הרבים, מוכר אלילים. אז בסוף ימיו תרח חזר בתשובה. אבל אחר כך, קדוש ברוך הוא החזיר את תרח בגלגול של איוב. באיזה ייסורים הוא עבר. כל העומר, הקדוש ברוך הוא וטרן, ייבטרו מאב. איך כתבו ייבטרו מאב? עם ב' או עם ו'? ייבטרו מאב עם אב. השאלה, יש מסכמין הגדולה. בית המטרים, ייבטרו. אה? בית המטרים, ייבטרו, בבית. מה ההבדל בין ייבטרו... לבטר זה לחתוך בשר, נכון? מבטר את הבאמה לחלקים. מה זה לבטר בבב? יש לבטר, כמובן, אוקיי, אתה לא צריך להחזיר לי את הכסף, אני מבטר את זה, נכון? אבל יש עוד לבטר מהכוונה, אם אני לא טועה, זה לפרום קשר. צריכים לבדוק מה באמת הכוונה שם. לא רוצה להגיד משהו שהוא לא נכון, אבל דבר אחד ברור שזה לא דבר חיובי. כל העולם אומר, כשבחור וטרן, הוא מסלף את התורה. כי אי אפשר שהשם ייתן לצדיקים ולרשאים את אותו סוף. אי אפשר כזה דבר. ואם חס וחלילה היה כזה דבר, אז כל התורה למפרע הייתה שקר, חלילה. לכן כל אדם שמציע כאלה הצעות, עם השקפה העקומה שלו, שהשם אוהב את הרישאים אותו דבר כמו שהוא אוהב את הצדיקים ואין הבדל וכולי, הוא מסלף לא רק את דין אחד בתורה, את כל התורה. כי כל התורה מושתתת על שכר ועונש, על צדק אלוקי. ולרגע שאתה מבטל את הצדק האלוקי ואומר, ה' מרחם על כולם, כולם יגיעו לגן עדן, א', זה שקר גמור, אבל ב', זה נזק בלתי הפיך. בגלל שקודם כל אנשים נחלשים בעבודת ה' נחלשים בתשובה, אלה שרוצים לחזור בתשובה אומרים, בשביל מה? ה' אוהב אותי איך שאני. איך שאני מחלל שבת, איך שאני גנב, איך שאני חי עם הגויה. אני והבבסלי אותו דבר, אז בשביל מה לי להתאמץ להיות הבבסלי? מה, אני צריך לצום כל השבוע? כל היום ללמוד? להיות 45 קילו? לחסות את הראש כמו אישה? פעמיים ביומיק? ומה לי צריך את כל הכב ראש הזה? אני כבר הבבסלי בזמן שאני גונב ביום שבת ועם הסיגריה בפה. מי יגיד את הליצנות הזה? ליצנות לשמה? אבל תתפלו, יש כאלה רבנים שככה מדברים. אני אומר, אני הקטן אומר, או אליהם יום הדין או אליהם יום התוכחה שמחזקים עוברי האווירה. או אלי הרשב או אלי שכנות. זה גם נכון, אבל זה לא קשור. טוב, תודה רבה לכם על העוד הזדמנות לדבר פה פעם בכמה חודשים והיא רצון שכולנו, כולל הרשאים, נעשה תשובה אמיתית, נתקרב לכלוש ברוך הוא, ונתקן את ההשקפה העקומה שלנו כי זה הדבר החשוב מראש. ברוך אדוני, לעולם, אמן ואמן. רבי חנני, אבן הקשיע.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









