Aliya to Israel, Maaser, Love and Lust - Current Events

Good evening. This lecture, Be'ezrat HaShem, will be L'Refuat, Bebe Yehudik, Yoshua Ben Shifra, Avram Ben Sima, Uri Ben Dikla, Mazal, Bat Rina, Eliana Liel, Bat Yocheved, Yoel Ben Gittel, Yaakov Ruven Ben Haika, Avram Shlomo, Ben Mazal Ester. And also, L'Eleda Kala, Tinok Bari of Angela, Alegría, Bat Dina. אברהם חיים בניימין בן חוגלה שיהיה לו בעזרת השם בית במהרה בירושלים, ביר הקודש ולצלם ולפרנסה טובה ולרפואה ולעושר של מסודה בת ברכה אנחנו מגיעים קצת לראש השנה מגיעים מאוד מזרחים לבחור עם אתכם במיוחד אחרי הראש השנה, כשאנחנו הייתה כל כך הרבה מטעות עלינו כמו שאתם יכולים לראות אנחנו מגיעים מאוד קצת, זאת אומרת, ראש השנה כמעט כאן בפעמים הבאה נתנו ללכת לדבר בעזרת השם. This week I'm going to Montreal, Wednesday and Thursday. We have four lectures over there. I'm trying to get a few more lectures just before the end of the year. Please look at my schedule because after Yom Kippur we have a break until after Sukkot, which is two or three weeks. We have to see in the calendar. אני לא יודע אם אתם תקשרים לבריאה, אבל היום היה יום הכי כחי בלבנון. הם מורידים יותר מ-500 טרוריסטים היום. הם לא מורידים 400 כל יום. היום הם מורידים יותר מכל העולם. ולאחר כך הישראלים החלטו לעשות את המלחמה באותה דרך, לא ככה ככה, עד עכשיו זה היה ככה ככה. המנהלים מתפחדות, 150 מיסלים כל יום, מגיעים למדינים, למדינות, לילדים, לאנשים, מגיעים למנהלים, הרחוב מתפחד, אנשים חיים בפחד, בפניקה. 11 שנות, 11 וחצי שנות, 11 שנות. הממשלה פשוט לא עשיתה משהו, פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט ומנהיגים, הם לא מנהיגים מנהיגים, הם מנהיגים מנהיגים, הם מנהיגים מנהיגים במיוחדים מנהיגים במקומות שהם מנהיגים מנהיגים באיזה מקום, אתה צריך להסתכל עליהם, אתה לא חיים אחד אתה אומר למרכזים לבחור את החיים שלכם, אנחנו לא יודעים מה לעשות עםכם, הלבנים, לבחור, לבחור, אנחנו נבחר את הנאצים, עד שהאחד שלהם יחזור לחיים, לא משנה כמה הם יש, אתה יכול לדמות שאתם יכולים לבחור את הכל, אתם יכולים לעשות את זה. עכשיו זה התחיל, זאת אומרת שהקבוצה עם חמאס מתחילה, אבל עם הם זה רק מתחיל עכשיו, זה יכול לקחת עוד שנה, אנחנו לא יודעים, אנחנו נראה על ראש רשענה, על ראש רשענה הבאה, מה אשם יכול לכתוב. אולי הייתה כתובה על ראש רשענה האחרונה, שאנחנו נכניס להם בין עכשיו לראש רשענה. אולי יהיה בנות שבוע. אולי הם יצטרפים. איגו של האראבים, זה כל כך גדול שהם יודעים שכלם ימותים עם האנשים, עם הילדים, ולא יצטרפים. כשאתה רואה שמישהו נורמל, הוא נורמל, ויותר אנשים מתייחסים, ויותר מתייחסים, הוא אומר, אוקיי, כולם, כולם, בואו נלך לסיספיירה, אנחנו לא נעשה אתכם עדיין, למה? אחר כך אנחנו אומרים למי שאנחנו יכולים, אבל הם לא מיימים, הם לא מיימים, אתה מיימים עוד 1,000, איך הוא נקרא, נשרלה לא מיימים, זאת אומרת, כל האנשים בחיזבאללה, הם מרסנרים, הם מקבלים עבודה, זה לא... אנחנו לא מדברים על אידיאולוגיה. הידיאלוגיה היחידה היא מרדות יהודים. זה מה שמונח את כל הערבים בעולם. שיעאים, סונים, כמו שהם מנסים את אדם אחר. אבל כשהם מנסים מרדות יהודים, הם נכנסים לדבר אחד. יש רק דבר אחד שהם נכנסים אליו. כמה יהודים אנחנו יכולים למרד? כמה יותר טוב. אבל כל דבר אחר, הם מנסים את אדם אחר. הם מרדות אדם אחר, הם מנסים את אדם אחר, הם מרדות אדם אחר, מרדות אדם אחר, מרדות אדם אחר, מרדות אדם אחר, מרדות אדם זה לא אח מתחיל היום. השיעות והסונים אוהבים אחד אחד במסגרת הכי גדולה. בעולם ההיסטוריה הם מתחילים אחד אחד. אבל כשזה מגיע לישראל, הם מגיעים להתאמן ולהתאמן עם אחד אחד, בגלל שההתרעה שלהם ליהודים היא כל כך גדולה, שבמהלך הזמן, זה מגיע את ההתרעה שלהם לאחד אחד. זה למה חמאס ממשיך, חמאס ממשיך עם איראן. מכמה שיהאים וסונים ממשיכים אחד אחד, ממשיכים אחד אחד, ממשיכים אחד אחד? יש משהו שמונע אותם. מה? ממשיך יהודים. ומי נותן להם את המשכנון לשיג את היהודים? התגובה היא ה' וכל מי שלא מבין את זה, לפחות, הוא ממשיך. כל המחשבים שהיו לנו מיום אחד עד היום, מהנאצים, האראבים, האירופאים, מכל מקום בעולם, איראן, זה היה כולו כתוב בי אשם. אשם יש סוויץ. אחד סוויץ נקרא איראן, אחד סוויץ נקרא ראשה, אחד סוויץ סיריה, אחד חמאס, ג'יהאד. יש הרבה סוויץ. ואשם יש כמו פלגה. לפעמים הוא עושה 25% לפעמים הוא עושה 50% בדיוק כמו שאני אומר לכם לפעמים הוא עושה 100% לפעמים הוא עושה 100% לפעמים הוא עושה 100% לפעמים הוא עושה 100% לפעמים הוא עושה 100% לפעמים הוא עושה 100% לפעמים הוא עושה 100% לפעמים הוא עושה 100% לפעמים לפעמים הוא עושה 100% לפעמים הוא עושה 100% לפעמים הוא עושה 100% לפעמים הוא עושה 100% לפעמים הוא עושה 100% לפעמים הוא עושה 100% לפעמים הוא עושה עושה 100% לפעמים הוא עוש It's updated every minute. Every minute. If a teacher comes in yeshiva, children, let's all read Tehillim and scream to Hashem for mercy. This alone can save the life of dozens of people. כל כך הרבה אנשים נפגש, כל כך הרבה בעלי תשובה נפגש, כל בעל תשובה, אחד, אפילו אחד, אחד יהודי שהיה מחלל שבת והוא היה נר שומר שבת, זה בלתי יכול להפגש את הסיטואציה. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו אציל עולם ומלואו זה כמו שאתה חזק את כל העולם בעיניים של ה' ואם אחד יהודי יצא מפה זאת אומרת, הוא היה מאוד רליגי, גדל רליגי, הלכה לישיבה ועכשיו הוא מתחיל ללכת מפה זה מיוחד כמו מלחמת גוג ומגוג אם אבא יש ילד שהוא יצא מפה מתחיל להיות יותר ויותר רליגי זו טראג'דיה שהיא דווקא באמת, זה בלחמת, לא דווקא, בגמר השג יותר גרוע, זה בלחמת, ואז מלחמת גוג ומגוג, אז המלחמת האחרונה שתכנן את העולם, שבה אנחנו מאוד קרובים לזה. מלחמת גוג ומגוג, אתה יודע, המלחמת האחרונה, וכל אחד מלחץ עליה, כל הפרופטים מדברים על זה, ה' זוהר' מדבר על זה. זה מגניב, רק לפסק איזה רוח. To lose one soul or to save one soul has a very massive, heavy weight in the eyes of Hashem. Because remember, one person, one person alone, one person alone can learn in yeshiva, can go into yeshiva and sit and learn ten, twelve hours a day and can make six to eight hundred thousand mitzvot a day. כמעט מיליון יהודים סקולריים, מיליון יהודים סקולריים לא עושים את זה ביום, מיליון, מיליון יהודים סקולריים, כל היהודים סקולריים של תל אביב, לא מגיעים ל-800,000 מצוות ביום, רק כדי לתת לכם המספרים. אחד מהם מתל אביב, אתה עשה לו שומר שבת, הוא ראה את הסרטון, הוא החלטה להחליט להחליט את זה והוא הלך לישיבה, ועכשיו הוא יושב 10-12 שנה ביום ללמוד תורה. כל פרק שיימש מהמות שלו, זה מצווה מהתורה. כמה מצוות המנצחים של תל אביב קבלו? במקום הכי טוב, אם הם קבלו אחת מצווה ביום יום, אני אשמח. יש מיליון אנשים סקולריים, הרבה מהם מנצחים של השם. הרבה גאים. הרבה סייקוס, הרבה אנשים שחליטים את האידנטית שלהם, אם אתם יודעים מה אני מדבר עליהם אנשים שלבים כמו אנשים, אנשים שלבים כמו אנשים, הרבה וואקוסים שם הרבה וואקוסים, אתה צריך חצי מיליון פסקייטריסטים לעבוד בתל אביב בלונד. כל אחד מהם יביא עבודה פול טיים. למה? זה מתחיל להיות המסכים הכי רחבים, הכי רחבים בעולם. אמרתי לך מה קרה 10 ימים לפני זה. התחתית של תל אביב התהלכת לגבי טר, אתם יודעים? הטר שהפכו על ברגעי הקבוצה כדי להחליט מפריעות מולמות מולמות כל המולמות, במיוחד זה המולמות הכי יחידות בכלל בבחינות ישראל זה מולמות פשוטה, אתם יכולים לראות את התחת, אם אתם נותנים מולמות אתם רואים את המולמות, עבור מול מולמות, אתם נותנים מולמות, אם אתם נותנים מולמות, אתם רואים את המולמות, אתם רואים את המולמות, אם אתם נותנים מולמות, אתם רואים את המולמות, אם אתם נותנים מולמות, אתם רואים את המולמות, אם אתה יודע, אתם נותנים אם אתה יכול ללכת לעצום, מולמות, אתה לא יכול להראות שום דבר. אם אתם רואים את המולמות, אתה יכול ללכת ליד לצד, קצת אם אתם קצת קצת בתחום, נותנים מול אתה לא יכול להראות שום דבר. זה כל פחות. אבל הפחות בישראל, במיוחד, הן מאוד מגניבות. הארץ המדינית, אתה יודע, היא מאוד מגניבה. אבל הפחות תל אביב הייתה שחורה. עם הרבה שחורים מוותים ושחורים מוותים מוותים. משהו קרה, השם כאילו פגש את הסעור או משהו. לפעמים, אף אחד לא יכול להכנס לפחות. איפה אתם רואים דברים כאלה שקורה בעולם? כל מה שקורה בעולם זה סיגנל של ה' לכל אחד מהאנשים שלנו. לא רק לאנשים של תל אביב, לכל אחד בעולם. כל אחד בעולם, אם יש ארטקוויט בקינה ו80,000 אנשים מוותים או אפילו 10,000 אנשים, זו סימן לנו, במדינת ישראל, להתפתח את העיניים שלנו. היום הייתה ארטקוויט בין יפן, כל עולם כמעט יש ארטקוויט, 5.5% 5.5 זה לא כל כך גדול כמו האחרון שהחלטו על גדולות גדולות של יפן, אבל זה גם עושה קרקעות בבניים, זה פורסם בבנים, ועכשיו יש סכם לצונאמי. זכרו, הצונאמי האחרון מוותר חצי מיליון אנשים. אבל אם תהיה משהו כזה במרחב תל אביב צונאמי יצא ויגיד מיליארד אנשים בתל אביב אחת גבוהה גדולה יוכל להפכת את כל המדינת תל אביב זה יכול להקבל זאת אומרת, זה לא קבל, זאת אומרת, זה לא יכול להקבל זה קבל לגויים, זה קבל בתיאלנד ובכל אלה המקומות אז, רבותיי המצב לא טוב אנחנו מקווים, אולי אחר כך בגלל כל התנועה שהייתה לנו בשנה הזאת, שאולי ה' יאהב את הקבוצה עלינו, על ראש השנה שקורה. אני מקווה שהאנשים יהיו יותר חייבים בשנה הזאת, ותקבלו את הפרעה יותר בצרפת, ואת התשובה, שזה הדבר הכי חשוב, התשובה, ההתאמנות, תקבלו אותה מאוד מאוד בצרפת. כל אחד יש משהו לעבוד עם זה. אם זה שבת, אם זה הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת הלכת עם הלא יהודי, אתה יכול לקבל ערוץ, אתה יכול לקבל ערוץ, אבל עם האחרונים, התורה אומרת, אתה לא יכול לקבל ערוץ, אתה לא יכול לקבל ערוץ. לפעמים, האחרון, הוא התחיל להגיד, וואו, אני לא ידע, האחרון יש שם שם שם לא יהודי, ובכל זאת, הוא התחיל להגיד, אמא שלו היא יהודית, מה אני צריך לעשות, אני צריך לעשות את החברה או לא? אתם רואים שהאנשים אולי מתחילים להתחיל לעבור עשרות אלפים דולר בחברה, ולא להגיע לרעיון אחד של התורה. ואז בצד האחר יש את האנשים שלא יודעים על כל משהו הם יכולים ללכת עם יעמקה אולי היעמקה היא בשביל הביטחון, אני לא יודע אתה יודע? אין להם קונקציה בין הם לרליגיה יש כמה שלהם בכנסת כמה שלהם יש יעמקה קטנה על רגליהם כשאתה רואה את הדרך שהם חייבים לשתתף, זו קטנה יותר מכל אנשי סקולארי אתה שואל לעצמך, מה העניין של שתות יעמקה על רגליהם כשאתה לא רוצה להשתתף על כל משהו במיוחד, אנשים שהם קבועים, אינם רוצים להשתתף ימאקה. יש הרבה אנשים שהם קבועים שבת, קבועים קשרות, יצאים לבית שלושה פעמים, ולא יוצאים ברחוב עם ימאקה. הם צריכים להשתתף בקלות. קבועה הם לא שתפוסו. עבודה, סביבים מלאות. סביבות, אולי הם מפחדים, אולי הם מפחדים שהקסטומרים לא יצאו בגלל שהם אנטסמיטים, כל מיני סביבים. אבל מישהו שלא קבל משהו, מחלל שבת, אוכל בכל מקום, מקבל אוכל לבית שלו מהמסגרת, ורוץ עם ימאקה? זה קשה להבין, למה אף אחד יכול לעשות את זה? אני מבין, אני יכול להבין מישהו שקבל תלויות לבנים בבני ברק, וזה לא רליגי, אבל כל יום הוא רוץ עם ימאקה, כי אם האנשים בבני ברק ידעו שזה מחלל שבת, אף אחד לא יביא מהם. בתחתית החברה הרליגיאלית שלהם אף אחד לא יצא לסטור שקופה בפרסומבי אבי אבסלה קנאנג'ו אז הוא עובד עם קיפה, אנחנו יודעים שזה פשוט הוא לא רוצה ללמות קסטומילים, זה יש לנו אגב אבל מי שעוד, למה הם צריכים להשתתף את הקיפה שלהם? אתם יודעים כמה אלפים אנשים כזה יש לכאן באמריקה ובאיזראל שעובדים עם קיפה וזה מזמין כלשהו לא משהו אבל שלהם, בגלל שהכתוביות שלהם היא שכל רגע זה חילול השל. באמת, הקיפה על הראש, עושה את ההכתובות שלהם מיליון פעמים יותר קשה. לא להסתכל. מיליון פעמים יותר קשה. למה? בגלל, בואו נראה אם אתה קריאה וקריאה גוי, ולא יש לך קיפה. ברחוב, ברחוב. אתה לא יכול לראות אותו, אתה יודע, או אתה קריאה אותו ברחוב, אתה יודע, איך אתה יכול להכתוב כמו מונסטר. הוא לא ידע שאתה יהודי. זה לא חילול השם. מנה זה לא ראויה, כל השנה זה ראויה לנו. איטליאן, ג'רמן, אמריקאין. אבל אם הוא רואה את זה עם העמקה, הוא ידע שזה יהיה יהודי, וזה יהיה חילול השם. ואז הוא יכול להגיד את החברים שלו, את החברים שלו, את החברים שלו, הוא יכול להגיד את חילול השם. הוא יכול להגיד את החברים שלו, הוא יכול להגיד להגיד את החברים שלו, הוא יכול להגיד את החברים שלו, את החברים שלו, הוא יכול להגיד את החברים שלו, הוא יכול להגיד את החברים שלו, הוא יכול להגיד את החברים שלו, את החברים שלו, הוא יכו עכשיו אנשים רואים אתכם מחלל שבת הם רואים אתכם מגיעים לסטוואנטים של ערנה כושר הם רואים את הסקיפה ואנשים ככה אוהבים אנשים ככה אוהבים והפקרים של הרליגיה זה מה שקורה רבותיי, בשבת ראינו פרשת כתבו זו הפרשה הכי מפחדת של כל התורה זו הפרשה שכל אחד מפחד כל כך מפחדים שאליאת שישי, השישי שייכה לתורה, אף אחד לא רוצה להייכנע. אף אחד לא רוצה להייכנע. אז למה הם נותנים... למה הם נותנים אליאת שישי למישהו שבכל מובן ראה בתורה? למה? בכל מובן הוא ראה. הוא עושה את הברכה. הוא צריך לראות בכל מובן. כשאף אחד לא רוצה ללכת, למה? כל הקרסים במהלך שלי? כמה קרסים? 98 קרסים. זה בגלל הקרסים שהם מייצגים בפרשת בחוקותיי, אחת 49. מה ההחלטה בין הקרסים בפרשת בחוקותיי, 49 מהם? To the 98 verses of Parashat Kitavo, the language is different. In Parashat Bechukotai, Hashem is talking to the public. Im Bechukotai telechu, plural. He is talking to the whole nation. אם אתם תלכו את הלכות שלי, ותשכחו את הממשלה שלי, אני אשכח את המדינה, ואת האנגלים שלכם לא יכולים להפך אתכם, אתם תהיו גדולים יותר מזהם, ועוד הרבה ברכות וכרסות אחרות. אבל זה הכל בשפה פלורלית. תלכו תשמרו That means when you talk to the public. פרשת כתבו It's a language of an individual. It's a single language. ואהיה כתבו אל הארץ It doesn't say ואהיה כתבו אל הארץ What does it talk about? To the individual. So why does the Torah have to come one time and speak to the public and one time to the individual? שאנחנו יודעים שכשהרבה יהודים פרקטישו עבודה טובה ביחד, אפילו אם הם לא כל כך עבוריים, בפקט שהם כל כך ביחד עכשיו בפרקטים ביחד, או לראות ביחד, או לראות תהילים ביחד, המצווה הולך להתפרסם בלי עבודה. למה? בגלל שזה מצוות שיש בו עוד עשרה יהודים במקום אחד, מיניאן. אבל כשהאנגליקה עושה משהו, הוא מבקש, הוא מבקש, האנגליקה בעצמה, זה יותר יותר קשה לגביה שלו להצביע. למה? בגלל ששטן, שזה המבקש, הוא תמיד מבקש. תמיד, אתה מתחיל לבנות, בבקשה ה' כולם זה כולם, אתה חיים, אני לא יכול לקחת את זה עדיין, אני צריך להתמודד עדיין, כמה עוד שנים אני אתחיל לתספור, ברגע השטן מפגש, מפגש! ואתם יודעים איך הם קוראים בקורדה, מפגש יוהנה! מה זאת אומרת מפגש? מה זה מפגש? איך הוא יכול להיות משלם? תראו לו! איך היא יכולה להיות אישה? תראו איך היא מנגינה, תראו איך היא מדברת, תראו איך היא מבחינה על המידע הסוציאלי. ברגע זה, הוא נותן כאילו ארגון על רכבי הביקר. הוא לא יכול לדרוך. אבל כשזה מסוים גדולים, יותר טוב. ברוב עמד רת מלך. זה מנגין ה' במובן. התפילה הולכת להודות, זה כוח התפילה במיניאן בסינגאג לכל היהודים שהם מתפילים בלונדון, מגיעים לתפילה בלונדון בבית. אנשים לא צריכים מיניאן, זה מאוד נכון אם הם יחזרו למיניאן, אל תגידו לי שאני נכון, אם היא שונית או אמא שהילדים שלהם כבר גדולים, אם היא לא יש להם ביבים, זה מאוד טוב להצטרף למיניאן. כמובן, זה מודה. היא יכולה לקבל תפילה, היא יכולה לשמוע את התורה, כשאתה שומע בפעמון עם חברה, זה מאוד טוב, אבל היא לא צריכה לזה. למה? בגלל שהצליחה של אנשים יהודים היא להיות קפטן של הביתה. כמו קפטן בביתה, היא היא קפטן של הביתה. היא עובדת את המשחק, היא עובדת את הילד, היא עובדת את הילד, היא אוכלת, היא עובדת את השחק. היא לא צריכה לעשות את זה בעצמה. היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה להיות חברה, היא צריכה ללחוץ בבגדד, להיות הטרוריסט שם, אפילו אם האמריקאים יכולים להבין שזה הטעום של אישה. זה לא הטעום של אישה. הטעום של אישה הוא מדהים מן העולם הפמיניסטי. חברה העולם הפמיניסטי רוצה לעשות כל מה שזה נכון להיות. אנשים מתחילים להיות אנשים, אנשים מתחילים להיות אנשים, זה מטריד את העולם, זה מטריד את המדינה, זה מטריד את הארמא. לא שלאנשים לא יכולים להיות גדולים בפיזיקה. איזו אנשים הן מאוד גדולות. נותן לך דקה, ואתה לא תתעורר בשנה. יש איזו אנשים מאוד גדולות בעולם. אחת אחת מאה, אחת אחת מאה. זה מאוד כוח. כמו אנשים, זה לא משנה. הפסיקולוגיה של אנשים, המנטלית של אנשים היא משנה. זאת אומרת, היא יכולה להיות מאוד גדולה בפיזיקה שלהן. אבל המנטלית של אישה וכמו שהיא חושבת וכמו שהרחוב שלה מדבר עם דברים זה מדבר אחר מאנשי. כדי להשכח בצורה פובלית. זהו למה אנשים לא קוראים להם כמצווה בתל אביב. למה? בגלל שהמסגרת הקרובה יתרחת אותה. היא יתרחת את כל מיני דברים מפחידים עליה, וכל אחד יקרא על זה. זה משהו שלא יכול להתארגן. ששתה של ה' יתרחת על המסגרת והם יתרחקו אותה, והם יתרחקו את כל הדברים האחרים שהיא עושה אחרי המסגרת. זה לא אפשר לדבר כזה. וגם, הנשיאים עובדים מהקהל שלהם, אז לא משנה איזה מונסטר שהם צריכים להסתכל עליו, אם תראו את אמא של המונסטר והילדים שקראים בקהל, והם יוצאים ככה, זה יחסיק את הקהל שלהם, והיא יכולה להחליט את התגובה. למה? בגלל שהיא לא יכולה לקחת את הפחד של רואות את אמא שקראית, ואת האמת, למה הם צריכים להסביר? יש להם כאלה של מנסטרסמן או אבא, אתה מבין? אז ה' יודע, ה' קראת אדם בגלל אחד, קראת אדם בגלל אחר. לבית אדם, למשל, הם רוצים לדסקרם אחת הסצינה ב-3 שעות. עם כל כך הרבה דקות ואוהבים, ומסכימים את הכל עם כל כך הרבה דקות. אם אתה שואל האנחה, מה קרה שם? עם שתי דקות, הוא אומר, והוא לא יודע לדבר. זה שונה, היא מדברת ומדברת ומדברת, הוא מנסה לתת שאלה או שתי שאלות, וזה הדבר. זה כל מה שאתה צריך להגיד לי, זה לא משהו פרסומלי. הוא רק לא רוצה להגיד דבר של שתי שעות עכשיו. אז זו מנטלית אחרת, איזו אופציה אחרת של הפעולה, וזה כמו שהיא. אז לדבר על הפרשה, כתבו, אנשים אוהבים ללכת לתורה, בגלל שיש להם חושבים סופרסטיסטיים, שאם אני ללכת, כשהם יקראו, 98 קרל אומר, איזשהו שלו יקרה עלי, מה שזה מנגינה גדולה. זה מנגינה גדולה. אף אחד לא יכול להתכוון כדי לראות קצת מהתורה, לא משנה מה קצת, אם אתה רואה 10 הקרמנטים, אם אתה רואה הקרסים, אם אתה רואה הגניאלוגיה של איסאב, או הגניאלוגיה של ישמעאל, או כל הקינגסים של הגויים, שזה מה שחשוב לי, לדעת מי היו הגויים במלחמה. איך זה נקרא תורה? מי יכול לדבר על כמה ילדים יש להם? בכל מקרה, אנחנו לא יודעים אותם היום מבחינתם. אז זה עולם שני. זה לא משנה. כל עולם של התורה, בלי זכויות על המעניין של העולם, הוא יכול. וזה עולמי. ויש הרבה סקרות בתורה שאנחנו לא יכולים להכיר. כשהזמן יבוא, נבין כמה סקרות דיווין יש בתורה. למשל, במשך 30 שנים, התחלנו מיליארד סקרות שחרות בתורה, בגלל הקריאה של אינטרנט. לא יכולנו לראות את זה לפני. רעיון רגלי של אנשים לא יכול לראות מה רעיון של אינטרנט יכול להראות, אז רעיון רעיון של אינטרנט יכול לסקנות את התורה ולמצוא כל מיני קומבינציות, מה שהאינטרנט עושה אחרי דקות אחת, אף אחד יכול לקח אותו עשרה שנים. ליטריאלי, אם הוא עובד מלאה ללילה, עשרה שנים, לגמרי, לגמרי, לגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ולגמרי, ו Equal, minimal. Remember the word minimal. Equal, minimal, mathematical skips. Many people are mistaken because they avoid the word minimal. So they say equal skips. Equal skips you can find randomly in many books that are thick like the Torah. כשיש לך מילים ומילים של כוכבים, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד זה מאוד אפשרי, הלב יש ארבעה כתוביות, תמיד שהארבעה תמיד תמיד תמיד כתוביות נמצאים באיזשהו מקום בתורה, במשקל מתמטי, אבל זה מאוד גדול, יכול להיות אלפים כתוביות בין אחד לאחד, אבל זה רחוק, תמי זה לא משנה, זה לא מיוחד. אנחנו לא אומרים למופטר לצלם לנו איזה קוד, לא, רק קודים מינימליים. את זה אתה לא מצלם בשבועים אחרים, אתה מצלם אותו רק בתורה. מה זאת אומרת מינימליים? מינימל זאת אומרת שאם המקור יחשב את העולם חמש פעמים בטורה במשוואה מתמטית, הוא יגיד לי רק את המשוואה הקטנית. למשל, 49 שטחים בין שטח אחד לאחד, זו משוואה קטנה קטנה. יכול להיות 21 שטחים, יכול להיות 7 שטחים, אבל אם יש 11,000 שטחים משוואה, לא, לא, אני לא מעניין בזה, אני יודע שזה רעיון. למה מינימל זה לא רנדום? בגלל שזה מתפקד באיזשהו מקום של התורה, כמו בחצי פאגה. ואז כשאתה נותן שאלות אחרות שמייחסות לזה, כמו למשל, אתה נותן מישהו ואתה נותן מישהו שמרד אותו. למשל, אתה נכנס לתורה יצחק רבין. יצחק יש ארבעה כתוביות, רבין יש ארבעה כתוביות, זה יכול להיות ארבעה כתוביות ביחד. הטלפון יחשב את כל התורה ויחשב את זה איזשהו מקום בתורה בקטנה קטנה, זאת אומרת שאתה יכול להראות את זה בפגש אחד, אוקיי? עכשיו אתה נמצא את הנמה של האנחה שהייתה מוותרת לו. מה הוא נמצא? איגאל, אמיר. הטלפון יחשב איגאל, זה ארבעה כתוביות, אמיר זה ארבעה כתוביות, זה גם ארבעה כתוביות. כשאתה מסתכל על איגאל אמיר, המקום מציג רק את הקטע הכי קטע. אם הוא נפגש 4-5 פעמים, אני לא מבקש. הוא רק נפגש את הקטע הכי קטע. כי כך קטע קטע, כך קטע קטע העולם. זה בוודאי אחת. זה לא יכול להיות אחת פרשת בפרשת הזאת, אחת פרשת בפרשת הבאה, אחת פרשת בפרשת הבאה. זה רנדום. אני רוצה שכל זה יהיה בוודאי בוודאי, שאני יכול לראות כל הקודים בפנים שלי, ואני יודע שזה הופך לישם, שזה לא רעיון. אז כשאני אקבל עיגל אמיר, המופרט יחזור את הנמה שלו בוודאי בוודאי, כמו יצחק רבין. בוודאי. אבל לא רק בוודאי, הם יותרים רש. רבין ועמיר, בותם יש רש. רש רבין הוא רש עמיר. הם מתחילים עם אדם אחר. זה בלעדון. לא רק התורה ידעתה שיצחק רבין יהיה מתחיל עם עיגן עמיר זה גם נכניס את זה לגבי התורה, ונכניס איזשהו חלב מיוחד בין השני האינדיבידואלים, כדי להראות לכם שיש קונקציה בין הם. זה בטח לא רעיון. אני אתן לכם נקודת אחרת. אתה רוצה לצלם אינפורמציה על הרמב״ם בתורה הרמב״ם חי 2400 שנים אחרי שהתורה היתה לנצח יהודי אז כשהתורה היתה לנצח יהודי במדינת סייני, לא הייתה רמב״ם בעולם הוא יתן 2300 שנים אחרי אבל בתוך התורה, רק בפרשת בו, יש הרבה מידעים על רמב״ם. למשל, היום הוא רמב״ם רבי משה בן מימון. לא יש לך ארבעה אומרים שהם במהלך הנכון, רש, מם, בט, מם. רק פה, בפרשת בו, נמצא רבות, מופתי, בארץ, מצרים. רבות מתחילת עם רש, מופתי מתחילת עם מם, בארץ מתחילת עם בט, ומצרים מתחילת עם מם, רמבה. ואז אתם רואים את המדבר מצרים, ואז אתם רואים לז פרו, הוא היה דוקטור של רב איג'יפ. ואז מה שאתם רואים, אתם רואים במסגרת מתמטית שווה את המדבר משנה והמדבר תורה. משנה, מם, 49 letters. שין, 49 letters. נון, 49 letters. ה' משנה. You go down to the bottom of the page, you find Torah. ת' 49 letters. ו' 49 letters. ר' 49 letters. ה'. Why there is a larger skip between משנה and Torah? משנה תורה אבל אשם גם רצה להשתתף בתורה סוביל של כתוביות משנה תורה מה זה יצא לדבר עליהם? 613 קממנטים זה כמו שהכתוביות מתחילה הרמב״ם קח את כל 613 קממנטים ומתחיל להסביר אחד על אחד וכמה כתוביות יש בין משנה לתורה? 613 כתוביות צריך להיות גדול גדול לא לראות שזה כל כך דיווין. לא גדול, גדול גדול. הגדול ביותר על הארץ. לראות כזה מיוחד ולנצח את זה. אני זוכר שהפעם הראשונה שראיתי את זה, הידיים היו מפתחים. למי, זה היה כבר אין דעה בכלל. אני כבר זוכר, אני חשבתי לעצמי, שאין משהו לבחור אחרי זה. כל מה שראבי אומר לי, אני חושב. מה זה? זהו. כמה דקות כזה. זה כולך. אתה לא צריך יותר מזה. בגלל העדות שכתוב משהו כזה רחוק, זה לא מיוחד. סטטיסטיקלית. זה לא מיוחד. אפילו 1-1,000,000,000 זה לא יכול להיות. 1-1,000,000,000. אתה יכול להגיע ללוטורי 50 פעמים. זה... יותר נכון להקבל משהו כזה יקרה בבוקר רחוק. לא להסתכל על מה שאני אומר. 50 פעמים בעוד פעם. אתה קבל לוטורי, תקבל, שני יום אחרים, ועוד פעם, ועוד פעם, ואתה מקבל את כל שלהם. מה היחידות? מישהו יאמר על כזה? מישהו יקבל לוטורי 50 פעמים בעוד פעמים בפעמים של שני שנים. עוד פעם, אתה מגניב. אף אחד לא יאמר... חלום עוד דקה, אני חושב שהאנגלית הזאת מגניבה, היא לא נורמלית. אין סיכוי אם אני שם קטנה קטנה בארח ואני אגיד לכם שאני אגיד לכם מיליארד דולר אם תחזירו לי את הקטנה שלי. תלכם לבחור להסתכל על זה? רק בטח. כי אין סיכוי. יש סיכוי יותר להחזיר את הקטנה שלו, אז משהו כזה יהיה בכתב רחוק. קודם כל, מי יכול לדעת שתהיה רמב״ם ב-2400 שנה? מי? צריך לדעת על המערכת. מי יכול לדעת שרמב״ם יכול לכתוב בוקר משנה תורה? מי יכול לדעת שנק נק נק נק נק נק נק נק נק נק נק נק נק נק נק נק אבל כל מי שקורא לו רמב״ם עד היום, מי ידע שיש לו ארבעה כתוביות, רש, מם, בט, מם? מי ידע שהם יכולו לכתוב כתוביות קוראת משנה תורה, שהיא הולכת לדבר על ה-613 הקרדיטות, ולהשתתף כל הזכירות האלה בחצי פאגה בתורה. 2,400 שנים לפני שהרמב״ם היה נפגש. מה היחידות? הם לא יושבים. אז אם אתה חכם, ואתה רואה משהו כזה בתורה, ובשביל זה הוא אומר שאתה צריך ללכת בלתי מודסת לצבא שלך, ואתה צריך להיות פולי קשומר שבס, ולהתקבל סטריקטי קושר, לא חד חד, סטריקטי, במיוחד שאתה לא תקבל ריסק מה שאתה מקבל במותך, למה זה מוציא לבלד? הלחם יכול ללכת לברם, זה מה שהלחם עושה. הלחם נמצא בתוך הלחם, כי אדם הוא הנפש. אם כל הלחם יתרחק, הלחם צריך להחליט את הלחם. מה קבל את הלחם בתוך הלחם? הלחם. מה מייצר את הלחם? את האצבעות. אם האצבעות נפשת, זאת אומרת, זה היה קראית מהחור שאתה אוכל או פורק או שרימס או דברים שאשם אומר, אל תדאג ללחוץ עליהם, אל תאכלו את זה. יש לך חיים רחבים. חיים של קוזק רוסי וחיים של יהודי נראו בדיוק נכנסים. אף אחד לא ידע את ההחלטה בין... זה חלטה, זה חלטה אנושית, וזה חלטה אנושית. הם יכולים להגיד את ההחלטה בין חלטה אנושית לחלטה אנושית, כן. אבל הם לא יכולים להגיד את ההחלטה בין חלטה יהודית לחלטה לא יהודית. למה? החלטה היא חלטה. וזו חלטה ממלכות, כל מיני מלכות. אפילו אם אתה אוכל רק חלטה, כל יום שלך, אף משהו אחר, החלטה שלך תהיה עדיין חולה. אבל, אתם יודעים, בלחם יש עין, סוגר, וויטמינים וכל מיני דברים אחרים. אפילו אם זה בלחם אותו, וזה נראה אותו, וזה נשמע אותו, אבל אחד מהם פחות, ואחד מהם לא פחות. כמה זה פחות כשאתם אוכלים רק את הדברים שה' נתן לכם לאכול. When you eat things that Hashem did not allow you to eat, like non-kosher meat, you go and eat in restaurants that are not kosher, the blood in your body is impure. And that's the impure blood that keeps the soul in the brain, in the body. And no wonder why you have such a corrupted liberal head. Why everything Hashem loves you hate, and everything He hates you love. אין שאלה, במסגרת אתם יכולים לראות ברחוב מי אוכל קושר ומי לא אוכל קושר. ואני אמרתי לכם הרבה פעמים בעבר, אני מראה ב-30 שנות שאני עושה קירוב. אנחנו נמצאים עם פנומנים נמצאים בסמינארים יש לנו אנשים שבאים לסמינארים, במיוחד זה 2.5 יום אז בואו נגיד שזה התחיל בשבוע ירושלים אנשים באים והם מאוד מגניבים יש אישה שהיא מתקדמת לספיריטואליות והיא ישתה אמא מגניב מאוד, מגניב, הוא יכול לראות שהוא מגניב מאוד, הוא מגניב לרליגיה, הוא לא יכול להיות ביחד עם אנשים רליגיים, אתה יכול לראות מהמדבר שלו, איך הוא נשאר, כשהוא יצא מהאותל והוא רואה כל המדברים והמשחקים, הוא לא יכול להיות ביחד עם רליגיה, הוא מתל אביב, הוא מתקיבץ, הוא מנהטן, מה אני עושה עם כל אלה הרליגיים של יהודים פה? אבל אותו אמרה לו להגיע. אז הוא יושב בלבי עם הילדה, הוא לא יכול ללכת ללכת, הוא לא יושב, הוא לא בא ללכת ללכת, הוא היה שם בגלל שאימא הלכה לו שם, אני ראיתי את זה מילים פעמים. אז ביום הראשון, הוא יושב עם מנגינה מגניבה. ביום הבא, המנגינה מגניבה קצת, היא לא כל כך מגניבה ולא כל כך מגניבה. ביום הראשון, הוא יושב עם הרבים ויושב עליהם. You may say, wow, he came to the lecture, he heard such wonderful speeches, it affected him, after all, he has a heart of a Jew, no? I wish that was the case. He didn't go in five minutes. How all of a sudden he became so friendly and he's hugging the religious people and he's willing to put tzitzit and dance. Ha-ha, Hashenu, he sings. How this kibbutznik and this guy from Tel Aviv became like this? Only one answer. הלחם שלו, כשהוא הגיע לטלפון, היה מגניב, אי-מפור, הלחם שלו היה מגניב, אי-מפור, הלחם שלו היה מגניב, אי-מפור, הלחם שלו היה מגניב, אי-מפור, הלחם שלו היה מגניב, אי-מפור, הלחם שלו היה מגניב, אי-מפור, הלחם שלו היה מגניב, אי-מפור, הלחם שלו היה מגניב, אי-מפור, הלחם שלו היה מגניב, אי-מפור, הלחם שלו היה מגניב, אי-מפור, הלחם זה שלו היה מגניב, אי-מפור, עכשיו מגיע לספירטואליטה ה של השלום שמותה ל-30, 40, 50 שנה. השלום מותה בלבו שלו. הוא לא יכול לדבר, הוא היה כל כך אולוגי לבריאות, הוא לא יכול להיכנס לסינגגג. אם אחר כך הוא היה צריך להגיע לבריאות או בר מצווה, הוא רצה להכניס ימאקה. הם נותנים לו ימאקה, הלכו מהזמן. אני לא אשכח את זה. אם הוא יכול ללכת למסכה, הוא יכול ללכת לרחוב שלו. למה? לא יש מצווה ללכת למסכה. שטן מבין את זה. ללכת לבית, ללכת למסכה. מאוד טוב. אתה גם, אתה לא צריך ללכת שם. אבל כשאתה יכול ללכת לסינגל, כשאתה יכול ללכת, יש מצווה. אה, התגובה מתחילה. כל פעם שאתה רוצה לעשות משהו שיהיה לך אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה To convince you not to do it. רבותיי, פרשת כתבו, I have to read to you some interesting things, but before you go home today, you have something to think about for the rest of your life. Not just between now and Rosh Hashanah. For the rest of your life, do not ever forget what you're about to hear in the next hour. The parasha begins with the mitzvah of bikurim. ביקורים, in the old days, everyone was either a farmer or a shepherd. There was no diamond dealers. There were no computer engineers. There were no surgeons in the hospital, or nurses, or math teachers. You didn't have all this. You have a rabbi that teach Torah. In the Torah you will learn the math, you learn everything, it's part of Gemara. ויש לך שפרדים, אנשים שקוראים לתקופה, ויש לך חיילים, אנשים שקוראים לתקופה, חיילים, חיילים, זה הכי של עבודה. יש לך חיילים, אנשים שקוראים לתקופה, אנשים שקוראים לתקופה, אנשים שקוראים לתקופה, אנשים שקוראים לתקופה, אנשים שקוראים לתקופה, אנשים שקוראים לתקופה, אנשים שקוראים לתקופה, אנשים שקוראים לתקופה, אנשים שקוראים לתקופה, אנשים שקוראים לת לא הייתה, אפילו דוקטור נותן לך כל מיני ספייסים. בגמרא נכתב פעמים שהרבים פרסמתו סוגריה על אנשים. איזשהו סוגריה הייתה כל כך קומפליקטית 2,000 שנה, שלא דוקטור בעולם היום יודע איך לעשות את זה. כמו למשל, דוד המלך 3,000 שנה, הוא עושה את זה כדי להחליט את הספלינט שלהם. אין דוקטור בעולם היום יודע איך להחליט את הספלינט. לא יודע איך הוא הלכה לבית מדיאלי. אם הם ינסו את זה, במיוחד הספלינט ימות. הוא החליט את הספלינט של כל הילדים שלו. למה? כשאתה עושה את זה, הם ילדים בלתי. הם לא יחזיקים. ביום האחרון, היום, זה כל ג'יפים, אוכלים, טנקים, אירופאים. אוקיי, אתה לא צריך להחליט את הספלינט. הילדים לא צריכים להחליט כל כך הרבה. אבל בתיום האלה זה היה קריטי, כשאתה הולך ללחוץ לפני שבועים, אתה מלחוץ ומלחוץ, בגדול, בשפחה, אתה צריך ללחוץ, אתה צריך להיות בסדר. זה היה דבר שהם עדיין עושים, או הם עדיין עושים קטעות בתחום השטחים לסולגים, קטעות ספציפית, והם ידעו איך להחליט את הסיסטם של השטח של השטח. לדבר שלי, אני לא חושב שכל אחד יודע איך לעשות את זה. זאת אומרת, להחליט את זה בלתי, אני בטוח שהם יודעים איך לעשות את זה. אבל להחליט, להחליט במקום, במקומות, להחליט במקומות, להחליט במקומות, להחליט במקומות, להחליט במקומות, להחליט במקומות, להחליט במקומות, להחליט במקומות, להחליט במקומות, להחליט במקומות, להחליט במקומות, להחליט במקומות, להחליט במקומות, להחליט במקומות, להח למה? אנחנו צריכים ללחוץ עכשיו, בשביל החיים, לא זמן לשריף עם הפעולה בגלגל. היו עושים ליפוסקשן. החכמים עשו אופציה על שלב רבי שמעון בר יוחאי, רבי אל עזאר, הוא היה גדול, גדול, מאוד מאוד גדול. ובתוכה לא הייתה כל הסרג'ריה והצלחה. אבל היום הוא עושה את זה מאוד טוב עם אנשים, אז הייתה רק איזו פרקטוריה, שזה לרחוץ את הזרח. אז הגמרא אמר שהם הרחקו שתי גמורים גדולים של זרח מגבי רבי אל עזאר, בני רבי שמעון בר יוחאי. שתי גמורים של זרח, שהם נמצאים בלחם, כמובן. והם נפגשו אותו על מרבל, שעוד היום אנחנו יודעים שמרבל הוא המרבל הכי סטריליזי, הוא נפגש עם אין גרם. עוד דברים הם מקבלים גרם. מרבל הוא מאוד סטריליזי. והם קחו שתי דקות גזען מבחינתו במילה של תמוז, זה יולי-אוגסט. רגמרה דסקריבה את הפעילה שהיה היום כשהם עובדים על סקירות הליפה, הרבה אנשים מתיילים, חושבים או לא? בסקירות הליפה אנשים יכולים להתייל, זו סרג'וריה חייתית זה לא סרג'וריה פשוטה שהרבה אנשים חושבים שהם מנסים להתייל עם קטנה קטנה, לא, אנשים מתיילים, זה קבוצות אפילו הם עובדים על הפעילה להחליט עולם מהפעילה של האנשים מהפעילה של האנשים אני יודע שאחת האנשים כמעט מתיילות במידה של סרג'וריה אתם יודעים איך לפעמים הגזים יוצאים, זה לא נראה כל כך טוב לבשית רליגית זה לא קריטיקל כי הגזים שלהם נפגעים לבשית לא רליגית זה קריטיקל, זה אינסקט של השאלה שלה היא לא יכולה להגיד שהגזים שלהם נפגעים הלאה שהיא תחילה לתקן את הגזים שלהם והיא כמעט מותית, אמא של שלושה ילדים היינו צריכים לדבר עליה שהיא לא מותית, זה היה המקרה איזשהם סוגריים שזה נראה כמו סוגריים קטנים יכולים להיות סוגריים של חי בזמן של הגמרא, הם ידעו של דברים שאנחנו רק נתראה במשך 200 שנים הם ידעו שאם אתה מנסה לדרוק מהמות של מישהו, הגרם יכול לגרם אותך הגמרא אמר, אל תדרוק מהמות של קאפי החברה שלך, כי זה ריסק חי, כדי זה ואז ברגע אתה צריך לשאול, אם זה לא ריסק חי שלו, הקאפה, איך זה יכול להיות ריסק חי שלי? היום אנחנו יודעים התגובה, שהגרמים זה אולי לא יכול להפך רובן, אבל כששימון יחזור מהקהל הזה, הגרעות האלה יחזורו לו. למה הוא לא יחזור לו, אבל הוא יחזור לו? רק ה' ידע. אנחנו לא יודעים את זה. לוגיקלית, בשני שלהם יצאו. למה אחד יחזור ושני לא יחזור? בגלל שה' אמר את זה. בגלל שחי ומות, בסופו של דבר, זו החלטה של ה'. הם גם ידעו שהמדל יחזור אותנו מהרעיון. זה הופך רק לבינג'מין פרנקלין, כמעט 200 שנים, או משהו כזה. זו פיקציה שלו הייתה על המסע של 100 דולר. בנג'מין פרנקלין, הוא היה סיינטיסט גדול ופוליטי. הוא חשב שאם תבואו מנהל בקטע הכי גדול במדינה, כשהליטנים יאמורים על המדינה, הליטנים יאמורים על המנהל הכי גדול שתמצא. זה מגנטי. וזה חייבת הרבה אנשים למות. אנשים מוותים, אנשים שעובדים על קטעים מגדולים, את החיים שלהם בפחדה. אנשים שעובדים עכשיו במרחק, זה יכול להפסיק אותם. או אנשים שקיבלו מנהל במידה, זה יפסיק אותם. אז הוא לא התחשב בזה, זה כבר נכנס לגמרא. הגמרא אמר, אם תבואו מטל בין הטלפון שלכם, אם אתם עושים את זה בגלל שאתם רוצים לעשות מגישה נחתית, כמו שהאמוריטים עשו, זו שנה מהתורה. אבל אם אתם עושים את זה לרחוץ הטלפון מהחיים, זה נכנס. זה ברור, בתלמוד, 2,000 שנה. אף אחד לא נותן קרדיט לחכמים, כי הם לא מתלמדים עליהם בקולגה. אם הם רק ידעים את כל הדברים שהם נכנסים לתלמוד, יש להם כל סמסטר ללמוד על הידיעה של חזל. אבל הם לא ידעים על זה. אז הם נותנים את הכל, כל מיני סיינטיסטים, שהם נותנים את הכל, כמו שהם נתראו משהו שהיה כתוב בליטרות יהודית. כבר 2,000 או 3,000 שנה. אז רבותיי, הפרשה מתחילה עם מצוות ביקורים. הפרשה הראשונה שגורמת, מאוד יפה, פרמגרנת, גרפס, וואו. אתם מנסים את זה כל כך הרבה, יש אנשים שישו עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד עוד אין שום דבר גדול יותר ממלכות קטנות, אין שום דבר קטן יותר ממלכות מלכות מלכות מלכות. זאת אומרת, אני יכול לדעת שהרבה אנשים אוהבים את זה. הרבה אנשים מבחינים את המלכות לפני שהם אקבלו אותן. אותו דבר עם המלכות. הן מלכות מלכות, אף אחד לא רוצה את זה. אם לא רוצים להכניס מלכות מלכות. אבל את המלכות רוצים להיות מלכות מלכות קטנות ומלכות קטנות. עכשיו את רוצה להאכל את זה? לא. אתה צריך להקבל את זה. צריך להשתתף משהו ספציות על זה, מרק ספציות, קוראים לזה גמי. וכשהזמן יצא, אתה יכול להשתתף את זה בכסף, ואתה יכול ללכת לירושלים, לטמפל, ואתה נותן את זה לכהנים האלה, ללווים. אם אתה יכול להשתתף, אתה יכול להשתתף את זה בכסף שמייצר מהכספים. אתה צריך את זה לבית. אתה יכול לשתתף את זה, אף אחד לא חושב על זה. אם אתה מיוחד, תביאו את זה לגולד או לסלטר. מה ההחלטה? כשהכוהנים יקבלו את זה בבית המקדש, הם יקבלו את זה לגולד, הם יקבלו את זה לגולד אחר, והם נותנים לך את הגולד, כי זה מיוחד. אבל אנשים פחותים, כשהם נותנים לך את זה לגולד, הם יקבלו את זה, הם לא יותם לתת את זה לגולד. כי כולם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים, זה לא מיוחד. כל המועצוקות אז זו מצווה של ביקורים, וגם אתה צריך להגיד עכשיו, יש לך סרמון ספציאלי שאתה צריך להגיד, אני עשיתי כמו שהיה אשר אמן שלי, זה כל הדבר. אז זו מצווה של ביקורים, היא צריכה להיות מהשבעים יצירים סופריים של המדינת הלכה. מה הם עם? ברלי, גרפס, פיגס, פרמגרנת, אליב ודייטס. דייטס. כשקוראים לזה חלב בגמרה, זה לא מדבר על החלב של הבניים. חלב שקוראים לזה דייטס. דייטס בעולם הייתה דריפה חלב. ארץ, זוות, חלב ודבש. דבש של הדייטס. ‫והגמרא מלמד בירושלמי תלמוד, ‫הוא מלמד בין גזירה שווה ‫לפסוקים, ‫שמצווה זה לא רק לבריא פרוץ, ‫פיצ'ס, מלון, לא. מהשבעה החרובות שהם מיוחדים מיוחדים במדינת העולם היום יש את זה כמעט בכל עולם יש גרפים בכל מקום, דייטים ובכל מיני מקומות אבל בארץ ישראל החרובות היו הכי טובות בכל עולם היום הם עדיין מייצרים הרבה חרובות מישראל ארנג'י, כל מיני דברים לפעמים אתה יכול לקוסקו ותראה ג'אפה אבל אני יכול להגיד לכם שכשהייתי ילד בישראל, כמו היום, הברות בישראל 45-50 שנים לפני, היו אולי 50 פעמים יותר טובות ממה שהייתה היום. אין משהו לספר. היום, לא יש כל כך הרגל בין הברות בישראל לברות אמריקה או ברות מקסיקו. איך להגיד את ההחלטה? קרקע, קרקע, פיץ, פיץ, כמעט כזאת. אבל אני זוכר, כשבאתי לאמריקה, ב-1989, הייתי מגיע לפרוץ פה, ואמרתי לעצמי, מי יכול לאכול כאלה פרוץ? בגלל שהפרוץ בישראל היה כל כך טוב. זה כמו לאכול סנד. היום אי אפשר להגיד את ההחלטה. אני לא רואה כל כך הרגל, למה? בגלל שהתורה אומרת שהכולכלה של החרובים והחלטה של החרוב, אם תהיו חלטים מפחדים וחרובים וכל זה, זה יחיד על החרובים של האנשים של הארץ. כשהאנשים עושים הרבה חרובים, מה יקרה? הכולכלה של החרובים של הארץ מתחילה יותר ויותר. ויש יותר חרובים. היום, כמעט כל מה שאתה קבל, אתה צריך להחליט במהלך. אתם קבלתם צבילות, בצביל הצבילות יש צבילות. גם בצביל האניינים, בצביל הטבלות הגדולות. יש לך צביל גרליק. מי יאמר שבצביל הגרליק יש לך צבילים קטנים. יש לך צבילים בפיש, יש לך צבילים בפיש. יש לך צבילים בכל מקום. במים שאתם מבינים, אם אתם קבלתם גלס מגניפי ואתם מקבלים אותו בגלס. בשם, ואתם תקשיבו לגלס מגניפי, ותראו אלפים מיקרוסקופיים של חולים במים. היום, ברוך השם, יש פילטרים וכל מיני דברים כדי להצליח את זה. אבל אתם יכולים להראות את זה. איך יכולים לדרוך מים? במיוחד על זה, אם אתם הולכים למקום לדרוך מים, זה יכול להיות אלפים חולים במים. התגובה היא, החולים שאתם לא יכולים להראות עם העיניים, הם לא מנצחים בתורה. התורה לא ניתנה לאנגלים, אנגלים יכולים לראות דברים מיקרוסופיים, אנחנו לא יכולים להראות. היום יש לנו גלילה מגניבה, יש לנו טלסקופ, מיקרוסופים, כל הדברים האלה. אבל בצרפת הזמן, איך אתה יכול לדעת? אתה תסתכל על הלטה, כשאתה מגניב את זה, אתה תסתכל על השם, מה שאתה יכול להראות, אם לא תראה, בסדר, אתה יכול לאכול את זה. אם תביאו מיקרוסקופים ותמצאו דברים מיקרוסקופיים ממושגים, אתם לא פגשו את הלוחים של התורה, אבל יש עדיין שאלה אם זה מפורסם את הלוח או לא. אחרי כל, אתם אוכלים חולים. או אתם אוכלים מוסקידו מיקרוסקופי. קוראים לזה ברחשים. הם קטנים יותר ממהלך. זה קשה להראות אותם לפעמים. אתם מבחינים, אתם מבחינים. אני, אם אני רוצה לאכול פיגים, ולפעמים הם מביאים פיגים לקוסקו, אתה מותן את זה, ולא יש מצב שתראה אם יש פיגים או לא, הפיגים נראות בדיוק כמו בצבא של הפיגים. הדרך היחידה היא לקחת גלס מגניפי גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול גדול לפעמים זה אדם מוותי, ג אז אתה לא תראה רעיון, זה למה אתה צריך להיות מאוד קטן. טוב לא לאכול את זה. זה חרוץ ורעיונות, לפעמים זה יותר טוב לאכול, כמו סטרוברי. יש לא יותר דרך לאכול סטרובריז. חייבת ללכת את זה מבחינה, כל הדקות. אתה צריך ללכת את כל המבחינה, אז אתה יכול לאכול מהבחינה. למה? יש כל כך הרבה בתוך החולים, אתה לא יכול להראות אותם. זה קל. קורן! אם אתה אוכל קורן, אתה צריך להיות מיוחד שזה חדש. לפעמים הם מוצאים את זה, זה בפריצה לפני שבוע שתי שבועות, אפילו בקוסקו, אני רואה הרבה חדשים בו. במיוחד אם יש תנועה בתוך הביתה, התנועה מגיעה לבקטריה, ואז אתה מתחיל לראות אגזרים. קטנים, קטנים קטנים. תראה, אפילו נשמע. אז אתה צריך להיות מיוחד, רבותיי. יש בוקסים על איך לטייל את החבלות ואת החבלות. לא הייתה לנו את המצב הזה לפני 2,000 שנים. זו קרסינה תורה, שהרוצים והרוצים ייתן להתגלגל בפחות ובכל מיני אינסקטים שיאכולו אותם ויצאו חולים מהם. זו קרסינה תורה, וזה קורה בגלל סינים של האנשים. זה לא בגלל המקום. זה בגלל שהיום יש כל כך הרבה סינים. זה מפגש את העולם. הכל, הרמחאל מדבר על זה, כשאחד עושה רעיון, זה מפגש הכל בגללו במקום. הכל. אז למשל, אם אתה רוצה לקחת מפלגה חשובה מהאנשים הקיניסים, מבקש או לא? לא. מאוד לא מבקש. למה? למה? זו סיכוי גדולה שיש לו בודה על זה. עדול, ולפעולה זה עדול על הטאבל או סביב הטאבל האחרון שאתה רוצה זה אידם שהיה בנקודה של עדול בתוך חברת החיים אתה לא רוצה את זה, אז אתה צריך להיות מאוד מיוחד אם אתה קבל את זה מבחינות בארץ שהם עדולים בפעולה זה מאוד רע מה יקרה אם אתה קבל את הטאבל הישראלי מהערב? לא הרבה פרובלים, למה? הוא לא נפגש כדי להכניס את הארב. הוא לא נפגש כדי להכניס את הארב. הארבים חייבים לארץ. אתה צריך לראות, יש כל כך הרבה דברים שאנשים לא יכולים להכניס. אז, אבותיי, מישהו אומר, אתה יודע, ג'ייקוב הלך לאג'יב, אנחנו הלכים מאג'יב, אני מביא את הראשונות של הארץ, כל האלה שהוא קורא ומקבל דקלרציה, אני עשיתי כמו שקראתי, אשר שם. למה יש כזה מצווה? לרחוץ את האגו. לרחוץ את המצווה שלך. אפילו ראש צריך להביא. ראש קיבל מסגרת כדי להציג את זה לקהילה, שתמצאים במהלך. כדי להביא את חייבתו של חייבתו. אתה חושב שבשנה החייבתו להיות חייבתו. עכשיו אתה צריך להתגלגל את הרעיון שלך ולהתגלגל את זה כסף אפילו אם אתה ביליונר, אפילו אם אתה מבקש את כל המדינה אפילו אם אתה מבקש את כל המדינות אתה מבקש אונליין כמו שכל אחד ואתה מגיע עם קטנה ואתה מבקש אותה לכהן שהיא 14 שנים ילד קטן שלום יוסף כהן, וואו תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמ איך קוראים לו? הוא הממשל בניו יורק, בלומברק. הוא יהודי. הם אומרים לו שזה 40 ביליון דולר. הוא בא עכשיו לבית המקדש, עם קטעות חבלות, והוא נותן להם קוהנט 14 שנים שלא יש לו 2 דולר בשם שלו. זה מגעיל. הוא חושב שאני אוכל של ניו יורק, אני אוכל בבניים, אני אוכל חברות, וזה ילד, מה זה? הוא פשוט התחל ללכת לפני כמה שנים, ואני צריך לתת לו פרוץ, את הפרוץ הראשון מהערוכים שלי? זה לרחוץ את האגום שלך. התורה אומרת, הרך צריך לרחוץ עם ספר תורה, תמיד עםו. למה? הוא צריך ללמוד כל הזמן. למה? כי הרב שלו לא יכול להיות יותר גדול מפני כל הארץ. הוא יכול להיות גדול כמו שהוא פשוט חי של המדינה הזאת. רב! רב! למה הוא צריך אשם? אשם נתן לרב להגיד, הוא הוא הרב, כמו רב דוד. הוא יהיה הרב שאני רוצה. והוא צריך לעבוד עם ספר תורה וללמוד, כי ללמוד תורה יגיד לך גדול. כשאתה מגניב, אתה לא רוצה לעשות ארגנט. למה? מי אני? אתה יודע, מי אני? מה אני? אז, רבותיי, הפרשה ממשיכה, ואהיה כי תבואי לארץ, נכון? ואהיה, כל פעם התורה עושה את הדבר, ואהיה, זה מדבר של רעיון. התורה מבחינתנו שכדי לעשות עלייה ולצטרף לבית ההולי, זה יכול להיות היום הכי שמח של החיים שלך. אנשי שבאחר כך הייתה את הזכות, את המשפט, להתחיל מאיך הוא חיים, להחליט את חייו שלו לבית ההולי. זאת אומרת, אף אחד לא יכול להחליף ללכת לישראל היום, בלי לשאר שנה עם רבי פרסונלי שלו, שיכול להכיר את אותו ואת אותו אותו ארץ מאוד טוב, יכיר את עבודה שלו, יכיר את התקופה שלו, יכיר איפה הילדים שלו מתלמדים, יכיר את זה בנושא, בנושא החלה, בנושא המקום, ואחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר אחר כך, אחר הרבי כך, אחר אחר כך, צריך להגיד אם הם צריכים להחליף לישראל או לא. יש עשרה פרקטורים. עכשיו, רק עכשיו, אחד הפרקטורים הוא אם אתה יכול להחליף להחליף למקום של ריסק של חי. עכשיו, לפחות, כל יום שאתה חי בישראל, חי שלך הוא ריסק יותר גדול מאמריקה. כן, יש הרבה אנטסמיטים פה, ויש תמיד ריסק פה גם, ובאירופה עדיין יותר. אבל הריסק הוא נכון כמו שחיים בחיפה עכשיו, כמו שקיבלים מיסלים בגבי את הביתה שלך? התגובה היא לא. אתה מוכן להריסק את החיים שלך? התגובה היא לא. אם תחזור למקום של ריסק של החיים, שאת החיים יכולות להתחילים שם או שאת הילדות שלך יכולות למות, ואתה לא מות, השם ירחק את החיים שלך מהצדקות שלך. כי הוא צריך לפעול מירכז לסביב אותך מהמות. המסלול היה צריך להפך איפה תחזור. אבל ה' היה צריך להפך את זה, כי הוא לא רוצה אותך מות. אז בגלל זה הוא קח את קצת מהקרדיטות שלך. מנכין לא מזכוי יותר. בואו נשמע שזו מצויינת עכשיו. אופיילי כשנחנו את זה עם הנאצים האלה, אולי נשאר כמה שנים או חמש שנה שאנחנו יכולים להחזיר בצורה מסוימה בישראל אחרי המלחמה. עכשיו אנחנו מדברים על ישראל כשלא יש מלחמה. לא יש מלחמה. אתה יכול להחזיר במקומות הרליגיים, במיוחד זה מלחמה שם. עכשיו אתה רוצה להתחיל. יש הרבה הרבה דברים להחליט. הראשון, מה עבודה שלך עכשיו במנהלתך? מה יהיה עבודה שלך שם במנהלתך? השני, איזה אותו אותך יש? אם היא מדונה מגניבה, שהיא יכולה להיות קטנה קטנה, והיא יכולה לתחתן אותו, או שהיא אישה מגניבה, שאתה יכול להשתתף אותה בכל מקום, והיא יכולה להשתתף. היא יכולה להיות פרקטה מנטלית. היא יותר מיליון דולר בקטניקה בגרדניקה, נכון? עכשיו, אתה רוצה להחליף אותה לבית קטן בישראל. היא הולכת להחליף אותה, היא הולכת להראות את הקטניקה בצד הקטן שלה, והיא הולכת להתחיל לקרוא כל יום, עם הקטניקה, אמא שלה, למה אני צריכה את זה? היא לא יכולה להחליף עדיין, למה? איזו אנשים הם כל כך מטריאליסטיים במהלך שלהם, שאם הם לא יוצאים עם דיימנט 5 קרה, הם לא תביאו לה איזה דיימנט, שחר, סינתטי, כמו שזה גדול! למה? איך אני אראה לכל החברים שלי עם 2 קראטים? זה רגליה שלה! את רוצה להחליף אל אשדוד? אל בייר שבע? אל אחת מהאפרקטים הקטנים בשכונת הבוחרים, כשלא יש אלוויידר? אם אתה מולטי מיליאנר ויכול לקחת לה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה ירדה זאת אומרת, מטריאליסטית, אין סביבה. היא תקבל את זה פה, היא תקבל את זה שם. אתה תחיל להשתמש בטוחות טובות, אתה תחיל להשתמש בטוחות טובות, אתה תחיל להשתמש בטוחות אתה תחיל להשתמש בטוחות טובות, אתה תחיל להשתמש בטוחות טובות, אתה תחיל להשתמש בטוחות טובות, אתה תחיל להשתמש בטוחות טובות, אתה תחיל להשתמש בטוחות טובות, אתה תחיל להשתמש הם יכולים ללכת על הדרך. הרבה ישיבים לא יכולים לקבל את זה, אני סליחה. מה אני אעשה בטוחות טובות, עם הילד האמריקאי אתה תחיל הזה? אז אני צריך להכניס אותו לאשיבה האמריקאית. האשיבה האמריקאית, במיוחד עם הישיבה הישראלית, זה יום ויום. זה לא משנה. דבר אחר שאני חושב עליהם, זה המלחמה המלחמתית של הילדים האמריקאים, במיוחד עם המלחמה האגרסיבית של הילדים הישראלים. הם קוראים לזה חוצפה ישראלית. הילדים הישראלים הם מאוד קטנים, הם גדלו בתחום קטן, בתחום קטן, הרבה פחות, הרבה רעיון, גדל גדול כל הזמן, הרבה פרקות טרור, הרבה סטרס. זה לא נכון למישהו שגרם במונסי, בפנים יפה, שקוראים לברדים עד 3 א.מ. כבר שירים בגליו. זה קצת אחר. אם אתה קבל ילד מאוד יפה, אתה יודע שיש לו קצת ילד יפה, ואתה הולך לו שם, אתה יכול לנצח אותו. אתה יכול לנצח ילדים. יש לכם כל כך הרבה דברים לבחור. אני תמיד אומר, אם אתה לא יש לך משהו, משהו, יש לך אף פרנסה פה, אף שידוך פה, אף ילדים פה, אף משהו פה, אף משהו, יש לך אף משהו פה. אם זה הנהלך, אה, אז אם לא יש לי משהו פה, ולא יש לי משהו שם, אפללו אני במלכה הלכה, זו מעניינת גדולה. אבל אם יש לך עבודה טובה, ועבודה טובה, ומדינה טובה, וקהילה טובה, ואתה אוהב את הסינגאג, ויש לך רבי טוב, ויש לך חברות טובה, והילדים שלך עובדים טובים, והילדים שלך עובדים טובים, והם כולם מאוד רליגיים, והם מאוד טובים עם את המנטלית שלהם, ואת הדברים שלהם, ועכשיו אתה רוצה להשחרר את כל זה, וללכת על איזושהי חוויה, רק כדי להיות במדינת, לפני שאתה תהיה קרימנל גדול ותקשר את החיים של אבא שלך, אתה צריך לנסוע עם רבי מאוד גדול. מה אם הרבי נותן לך הרבי האחר? רבים הם לא ה' הם יכולים גם לפעמים לעשות אלפים. אפילו כשרבי הוא רולי והוא תלמיד חכם, אשם חכם לו על אלפים, בגלל העולם, כי אם את רפואה שלו תחפש, אז לא יהיו רביים שאף אחד לא שואל עליהם, וזה נגד הלך של ה' הוא צריך לספור את רביותו, למה? בגלל שהרביותה מפרסמת אותו. אתה רוצה שהמפרסמת שלך תהיה בפוזיציה גדולה, שזה לא יהיה נראה כמו קלאון בעיני הקהילה. זה למה ה' יש ספורת גדולה לספור את הרביותה מפרסמות. אבל, במהלך זה, השם גם רוצה לראות לאנשים שהייתה הבדל בין רבי ה' לגד. עם כל הרשפטים שלו, ויש להם גדול רשפט, הוא עדיין לא גד. ולכן הוא יכול לעשות איזשהו מיסטורי פה ושם. למה? לראות לכם שזה אנשי, לראות לו שזה אנשי. כדי להשתתף את ההמלכה שלו, כדי להשתתף את ההמלכה שלו. אם הוא נותן לך הרגע האחרון, ואתה עשית את הרגע שלו, וזה עשה לך איזשהו דמייג, אתה צריך להבין בלתי שזה היה רגע של השם. אם הוא אמר לך, קח את המדינה, בעזרת ה' אתה תעשה טוב, ואתה נפגש את כל המון שלך במהלך הזה, אתה צריך להבין שה' נפגש שאלות במותו שלך, שאתה נפגש את כל המון שלך, בגלל שאחד או שתי ילדים שלך היו מנצחים למות. וה' נפגש את כל המון שלך ונפגש את הטראג'דיה הזאת עם מיליארד דולר נפגש. מה זה יותר, להפגש שתי ילדים או להפגש מיליארד דולר שאתה נפגש? התגובה היא ברורה. ובדרך כלל, אתה יכול לדעת שאתה יכול להשתתף במהלך של השם, ולא יש לך קרדיט. למה? בגלל שאתה פרסמת את דעת תורה, תורה מיוחדת, מיוחדת, עם רפיטציה טובה, רבי ה' לא רק אחד מהקלאונים שיש לי בברית שלי. עם הם, הדבר האחר שאתה רוצה זה לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנס ברוך ה' לא על מה נשרד. הרבה אנשים שואלים אותי אחרי הדבר. רבי, אני לא שואל, אני עשיתי עלייה עכשיו, אין דבר עובד פה, אין ילדים שלי במשיבה, אני לא יודע מה לעשות, אני חשב שאני אצליח את העבודה הזאת, עכשיו אני לא אצליח את העבודה הזאת, אני אוכל את כל החווים שלי, מה יהיה בעוד שני שנים, אני אצליח להיות ברחוב. עכשיו הוא זכור לדבר עם הרבי ולשאול. מה הוא יעשה עם הרבי? לשים לו 2 מיליארד דולר? לכל אחד ששואל עם המצב? הידיעה היא, רבותיי, כשאתה מנסה לעשות דעת תורה, אפלא אשם לא יחזור לך בגלל של הפרעה שיכולה להקרות אחר כך. למה? מה אתה רוצה? אני שואל את הביקר חכם, הוא אמר לי לעשות את זה. אוקיי? המקרה נחשב. אתה מנסה לעשות את זה על עצמך. כל מה שיכול להקרות, זה על עצמך. אתה יכול להצליח. לרבים, זה היה לחזור על אוכל. לכל מיני אנשים זה היה למצוא רעיון, זה יחסים מי הוא. אבל בתור התורה זה כשהם מגיעים לישראל בפעם הראשונה, הם מגיעים לרעיון של שבעה מדינים של מבחינים אידאל. And they established themselves for the first time in holy land. That's happiness for everybody. Why? Because that's a direct command from Hashem to everyone of the Jewish nation. What we don't have today. Today everyone of us can say for sure that Hashem wants him to move there. There's no guarantee. אולי כן, אולי לא. אבל אחרי זה, כשה' אמר, אתה יכול להכנס לרחוב, זה לפני שהכניסנו לרחוב. זה במדרש. זה השנה האחרונה של חיים של משה רבנו, קצת אחרי שהם יכולים להכנס לישראל עם ג'ושוה. משה יכול להכנס בפעמים. זה פעמים לפני שהוא מת. יהודה יכול להיכנס אליהם לבית הלכי וזה ייקח שבע שנים ללחוץ ללחוץ אל השבעה האלוהיים ושבע שנים יותר להקבל את הביתה, לתריבת 14 שנים בפריפורציה וזה יהיה זה שההחלטה תתחיל ועכשיו התורה מדברת על זה שאתה יושתם בצפון שלך, שאתה יש לך חוויה, שאתה יש לך ער, שאתה יש לך ער, שאתה יש לך ער, שאתה יש לך ער, שאתה יש לך ער, שאתה שאתה יש לך ער, שאתה יש עכשיו לך ע כשאתה יש את הביתה הראשונה, אל תהיה גרידי. קונטרול את הרעיון שלך, קונטרול את התנגד שלך. בוא, קבל ביסק ובוא לכהן ותתן לו בבית המקדש ביום טוב, זאת אומרת בחולם הועד. כמה צריך לתת, אם יש לך 10 גדולים גדולים גדולים? איך הרבה ירדים יש לך? תשעים, תשעים עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עבור עב כמעט 1,000 דולר. גדול, אבל צריך 2-3 אנשים לתת לו את זה. 12,000 שקל. כמעט 4,000 דולר. זה קודם מאוד. אתם יודעים כמה גדולים האליף הם? אתה מגיע לתחת העליף ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר את זה, ואתה שחרר אחת שלה את מייצגת עשרה דולר. זה קבוצה גדולה. זה, הערבים יש להם אלפים אלף בישראל. אתם רואים את זה בכלל גלילה, אתם רואים אלפים אלף בכל מקום. הם גם בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח בטח אבל אני יכול לראות מישהו שהוא יכול ללכת לאמוקה, לגבי תנאים בגליל, יש לו קצת עולמות במים שאין להם אף אחד, הוא יכול ללכת ולשחרר את העולמות, הוא יכול לקבל הרבה עולמות, והוא יכול לעשות את העולמות הכי טובות על הארץ, הכי טובות, קרקעות ככה, הוא לא יכול להגיד שום דבר או משהו כזה, דרך מהעולמות. אז זה מה שכל אחד עשה, זה היה כל פעמים. אנשים יודעים שהם ילדים, שהם ילדים, הם יודעים שהם ילדים, הם יודעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם ידעים שהם לא משנה כמה שטחים יש לך, יש לך 1 שטח או 100 שטחים. ידע אתה עושה 1 יפה קצת, תביא אותה לבית המקדש, הכניסה. אתה נפגש. אבל החכמי עשה מינימום. מה זה? 1 מ-60, 1.6%. זה יכול להיות הרבה. אם אתה חכם גדול, 1.6, אתה יודע? יש אנשים שתפקדים מיליארד דולרים על סטאק. לאנשים רגילים, אם הסטאק זה 45 דולר ו-20 סנט. אם הוא נגדל מ-45 דולר ו-20 סנט ל-45 דולר ו-30 סנט. לאנשים רגילים, הוא נגדל 20 דולר, 50 דולר, נגדל או נגדל. לא משהו גדול, 10 סנט לא משנה. אפילו אם הוא נגדל 1 דולר, זה יכול להיות 1,000, 2,000 דולר, זה יחסיק כמה סטאקים אתה רואה. לאנשים רגילים, אבל אם הם גדולים גדולים, הם יכולים להיות מיליון סטאקים. מיליארד של הסטאקס, הסטאקס מוביל עשרה סנטים עשרה סנטים לא מוביל בגרף, אף משהו עשרה סנטים זה 100,000 דולר הסטאקס יכול ללכת עד ולארך ב-100,000 דולר מ-9.30 בערב עד 4.00 הוא יכול להיות עד 100,000 יכול להיות עד 400,000 לאדם רגיל זה 50 עד, 20 עד, 30 עד זה כל יחזור על כמה יש לך שמה של העיר, 1.5% מבחינת אנשים רגילים, אין דבר גדול. זה לא מפגש את המדע, אבל מישהו עם הרבה, ששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש הוא יכול לבחור לתת את 200. מישהו שעושה, לא 2000, 200,000 שבוע. זה עבודה מאוד מוצאה. הוא צריך לתת 20,000 שבוע. כשהוא נכניס את הבחירה, רעיונו מתחרקים. וואו, 20,000 שבוע זה קל. כל שבוע אני חסר קל. הבניים, 200 שבוע. מה אני חסר? 200 שבוע. אוהב כסף? לא יסווה כסף, דה גמרא סייס. Someone that loves money is in love with money. Everyone loves money, to some extent. If you don't love money, you're not normal. Money can be replaced to millions of valuable things. Books, גמרא, תלית, תפילין, גוד מזוזה, a car to go places, to go to shul, to go to yeshiva. המון זה לא הגרין או הכוינים שיש לך המון זה כל הדברים שצריכים בשביליה לצייר אשם בטח אז אתה צריך להשתמש במון זה מה שאנחנו מדברים עליו אנחנו מדברים על מישהו שיש להם הרבה יותר ממושך לגבי כל צריכותו ולגבי כל צריכותו של הילדים ולגבי כל צריכותו של הילדים ומה הוא עושה? קחים אנשים יום ויום בעניין שלו לוקחים את האחרון של מלח מבחינתו, למה? איזה גרעוי הוא, הוא לא מבין מה שהוא מקבל, לא. אוהב כסף, חזל שאה, לא יסבא כסף. יש לו מנה, רוצה 200. יש לו 200, הוא מנה ל-200. יש לו 200, הוא מנה ל-400. יש לו 400, הוא מנה ל-800. זאת אומרת, יותר הוא יש, יותר הוא קצר. הוא יש 1 מיליון ועכשיו הוא מנסה לעשות 2 זה 1, אני צריך לפחות לעשות 2 אז כמה הוא יש, כמה הוא חושב שזה קצת מישהו שרק יש משהו, אני אספר לכם את הסיפור על האנגלית הזו שהיא נותנת לי קצת דולרים, זוכרים? מה זה היה? 59 דולרים? זה היה 79 דולרים, אני אפילו לא זוכר זה היה פחות מ-1 דולר, דולרים עם ונמו אני אגיד לעצמי, וואו, חברה פחותית, כי הוא כתוב בקבוצה, זאת האחת הזמן שיש לי לנמי. אתה זוכר את ההיסטוריה או לא? זה היה כמו שלושה חודשים, או משהו כזה. אתה יכול ללכת ללכת ולשאול את ההיסטוריה. הוא כתוב שם, זאת האחת הזמן שיש לי לנמי. זה היה קצת מלא דולר. אני כתוב את זה לתשע או שתיים אנשים. אינים הם אנשים גדולים מאוד, הם לא כל כך גדולים אינים ראו את זה ואווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו הוא לא יש לו משהו, האחרונות שיש לו, הוא נותן לו אז תודה לו, שתי אנשים נותנו עבודה טובה אז אני כתבתי לו אתה לא ידע אפילו עם האחרונות שאתה נותן מה שאתה בעצם נפגש אחר אנשים לנותן בגלגל למה אני אגיד, וואו, הזה יש מיליאנים, בלתי נותן משהו הזה נותן האחרונות לאנשים שלו זה לא כל כך פשוט, רבותיי אז בואו נמשיך, אנחנו מקווה ביקורים, צריך להזמין את החיים הראשונים שקיימים. הדבר הבא בפרשה והנצעק, כשאתה יוצא ותכניס את ההגדה, אתה אומר, והיערעו אותנו המצרים. הדברים האלה שאנחנו אומרים בהגדה של פסח, הרבה מהדברים האלה שאנחנו אומרים בהגדה, יוצאים מההגדה הזאת. מה זה וייראו אותנו המצרים? מה זאת אומרת? זה היה צריך להיות וייראו לנו המצרים. לא אותנו. לנו, לנו, לנו. לא לנו. לנו. הם נותנים בעיה לנו. וייראו אותנו המצרים, הם נכנסו לנו לבן. זאת מה זאת אומרת. איך הם יכולו להכניס אתכם לאלה? אני אגיד לכם איך. בהלכות, נאצי שרצה להכניס שני יהודים, שאני יכול להכניס מהיום, 24 שנות, הוא יכול להכניס אחת קצת של ברית, ככה, על הטבל, ויגיד להם, קחו את זה. מי שיגע את האחרון יקבל את הברית. זה יכול להכניס אתכם למנסטר. איזה אנשים אמרו, לא, אנחנו נמור אבל לא נגמר, אנחנו לא נמור אחד לאחד לברית. אם רוצים לדעת, בסדר, אם לא רוצים לדעת, אנחנו נמור. אבל איזה אנשים היו מונסטרים. ברגע, הם התחלו להתמודד עם האחרון. קח את הברית, תן לי את זה. לא. הפכו אותם למונסטרים. אנשים באמת מתמודדים אחד לאחד לברית. למה? זה מה שהם הפכו אותכם למונסטרים. אתה רוצה למשיך? כל מי שיותך אותו, יוצא. כל מי שחזר, אנחנו יותנים לו. זה כמו שהם עשו אתכם למונסטרים, והם נשמעו את המשחק. אז, וייראו אותנו המצרים. במשחק, הם היו משחקים אותנו כל כך הרבה, שהם שחזרו אותנו למונסטרים. כשאחד מגיע למונסטרים, אל תשכחו שיהיה לו מונסטרים. ואני אצעק אל השם אלוקי אבותינו וישמע השם את קולנו. We scream to Hashem and Hashem heard our voice. The Chafetzchaim say, it doesn't say here Hashem listen to our prayers. It say Hashem heard our voice. From here we learn that when you speak to Hashem you have to scream from the bottom of your heart. אם אתם בסינגאג וכל אחד קטן, אל תשכחו להשקיע כמו משוגע, כמו מגניב. אני מנסה להרכיב אתכם. אבל אם כולם שקיעו, שקיעו. אם אתם בלתי חייבים, תחזורו לדור ושקיעו וקריאו. תחזורו את העולם. למה זה מיוחד אם אתם שקיעים קודם או לא? למה זה מיוחד? תנסו את זה. כשאתה קריאה קודם זה מגיע לתאים כשאתה לא קריאה כל כך קודם זה קשה לקריאה קריאה כשאתה מגיע לקריאה קריאה כשאתה מגיע לקריאה כשאתה מגיע לקריאה כשאתה מגיע לקריאה כשאתה מגיע לקריאה כשאתה מגיע לקריאה כשאתה מגיע לקריאה כשאתה מגיע לקריאה כשאתה מגיע לקריאה כשאתה מגיע לקריאה כשאתה מגיע לקריאה כשאתה מגיע לקריאה כשאתה מגיע לקריאה יש תשבילה שנענית לארבעים יום יש תשבילה שנענית לארבעים יום יש תשבילה שנענית לארבעים לארבעים יום יש תשבילה שנענית לארבעים יום יש תשבילה שנענית לארבעים יום יש תשבילה שנענית לארבעים יום יש תשבילה שנענית לארבעים יום יש תשבילה שנענית לארבעים יום יש תשבילה שנענית לארבעים יום יש תשבילה שנענית לארבעים תרם יום יקראו ואני אהנה תרם יקראו ואני אהנה וזה קורה הרבה, הרבה. איך ישראל יחדיף כמה זמן זה יחדיף שהפרעה שלכם תקבל? יש הרבה, הרבה סביבים לזה. אחד, זה יחדיף איך עולים אתם? אם אתם מנהלים מאוד עולים את הפרסומות שלכם יותר כוחות ומקבלות יותר פשוט כי אין סיניים שהשטן יכול להחליט את השם להקבל את הפרסומות שלכם. זה לא קטרוג. שנייה, זה יחסים על כמה שאתם רואים בעיניים שלכם. אם אתם תראו את הלילה של הנשים אתם לא יודעים שאתם עולים את הנשמה שלכם שטן מגיע לך, אם אתה מדבר הרבה בגסיף, שטן מגיע לך, ככה שטן מגיע לך, שטן מגיע לך, אם אתה מדבר הרבה בגסיף, שטן מגיע לך, ככה שטן ככה שטן מגיע לך, ככה שטן מגיע לך, ככה שטן מגיע לך, ככה שטן מגיע לך, ככה שטן מגיע לך, ככה שטן מגיע לך, ככה שטן מגיע לך, ככה שטן מגיע לך, ככה שטן מגיע לך, ככה אתה מנסה שטן מגיע לצלם את זה, אתה מנסה לצלם לך, את זה, ככה אתה מנסה לצלם את זה, אתה אתה מנסה לצלם את זה, אתה מנסה לצלם את זה, שטן מג אתה מנסה לצלם את זה, אתה מנסה לצלם את זה, אתה מנסה לצלם את זה, אתה מנסה לצלם את זה, אתה מנסה לצלם את זה, אתה מנסה לצלם את זה, אתה מנסה לצלם את זה, אתה מנסה לצלם את זה, אתה מנסה לצלם את זה, אתה מנסה לצלם את זה, אתה מנסה לצלם אז זה את אלימינט את המושג של השטן לעשות עקבות נגדכם. זה, בגלל שאתם אוהבים, במיוחד באשם. אתה מנסה ל� והשטן חושב מיליון פעמים לפני שיגע אשם מגניב, כדי לדבר נגדכם. בגלל שאתם עושים עבודה לכל מיליון אנשים נגמרים כל יום. עם את המחשב שלכם. כשמישהו כזה, זה מאוד קשה להתנגד עליו. אם תלמדי הרבה תורה, אתה יכול ללכת ולמכנית הרבה זמן, אבל במשך זה תלמדי תורה כל יום בישיבה ותחיל את החיים הקטנים, עם קטנה קטנה. כשסטאנט רוצה להגיע ולהגיד שה' לא יכול לשמוע את הפרעה שלך, הוא מפחד את עצמו. מישהו שעובד 14-15 שנות ביום ונותן את החיים שלו לתורה שלי, שזה מה שעושה לי את הכי שמחה, ואתם מנסים לתת לי דברים נגטיבים נגדותו? אז אתם ברור שאתם מבינים שכשאתם יכולים ללכת לחיים של חכם, רבי גדול, שהחיים שלו תהיו תמיד בתורה, והוא יפגש אתכם, היכולות שלכם עכשיו פשוט נמצאות 1000% יותר, שהפלגות תקבלו. ויש גם עוד דבר, כמה מיוחדים, מיוחדים הזה יש, מיוחדים, מה זאת אומרת מיוחדים? כמה דברים טובים קרהם בעולם בגלל אתכם, בגלל מותכתכם, בגלל עצמכם, בגלל הצעירותכם, בגלל כל הדברים שעשיתם בעצמכם, בגלל כמה אנשים שעשיתם רליגיים ועכשיו הם עושים אשם שמחים, אז כשאחד עשה ביליונים וטריליאנים של עבודה טובה לאשם הוא יש סטטוס ספציאלי וזה כתוב כסף ברור מוציא יקר מפי זולל זאת אומרת שהאנגלית אם היא אומרת משהו אשם צריך להבין את זה צריך לקבל את זה במיוחד, למה? בגלל שאין אף אחד שעשה כל כך הרבה לאשם כאלה. זה למה שאותו ברכות, אותו אוהב כשהוא אוהב את מישהו או משהו כאלה, עומד את האנשיה ביותר שאתה יכול להתאמן. ביותר, למה? בגלל שכמובל שאתה עושה אשם עם את החיים, כמובל שהוא יודע לקבל את האוהבים שלך. אז כמובן, אם אתה מחלל שבת, אם אתה סוטה, אנשים מנטיים שחרים, שעובדים עם את עצמכם, ואתה כל יום רואה דברים שחרים, ואתה לא נותן כלום, ואתה אוכל כל מה שאתה רואה, ואתה עובד עם אין-הלכות, אין-תארת משפחה, אין-מקווה, אין-לא משהו. הכי שאתה מנסה לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות זה כל כך מטורף, כשאתה מותר את הראש, סטאנט יש לך מילים של קטרוגים. תראו לו, תראו איך הוא נראה, איך הוא מנסה לבחור ולשאול אותך. זה למה, אבותיי, יש דברים בחיים, שכשהם עושים את זה, אין דרך ללכת מבקש. תפילו את הלב שלכם עם טטוויז, ולהציג את זה עכשיו. מעובעת לא יוכל לתקון אז, אוקיי, כמעט כלנו עשינו דברים כאלה במשך המשך, בימינו הילדים. מי לא כתב על האינטרנט רעיונות רעיונות על האינדיבידואלים שהיו בבריכה? זה מגיע לתשעים שנה ועד עשרה. אין דרך לספר את זה עכשיו. החומרים ממשיכים להתקשר. האנשים שכתבים עליהם ממשיכים להתקשר עד עשרה שנה. זה עדיין אונליין. כן, זה נמצא, זה מה שתבואו, זהו, גוגל יחזור את זה. איך אנחנו נפגש את זה? לא כל מה יכול להיות נפגש. אז מה אנחנו נפגש? רק אחד, קווה בלתי תמיד לאשם, להסביר אותנו, אנחנו היינו דברים, אנחנו לא ידעים מה אנחנו עושים. בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה והשם יכול להיות בבקשה בגלל מה שבאתי עד היום אתה היה טוב אבל עכשיו השם רואה איזה החלטה דרסטית 180 דגרים לא יותר רשעון הרע, לא יותר אינטרנט, לא יותר דברים פרובוקטיביים ברחוב לא יותר מהכל הדברים הטובים שאתה עושה אחת שנה, חמש שנה, עשרה שנה, עשרה שנה. באותו פוקט, אפילו השטח לא יש לך קבוצה. אז העבודה הבאה היא, וסמכת בכל הטוב אשר נתן לך אשם אלוקיך. אתה צריך להיות שמח עם כל הטוב שאשם נתן לך. רשי כתוב פה, החכמים במסכת ביקורים, הם אומרים אין קוראים מקרא ביקורים, אתם לא מעמדים את ההכנעה כשאתם מביאים את המסכת עם החבורה אתם מעמדים את זה רק בזמן של שבועות. כמה זמן זה זמן של שבועות? משבועות, מזמן של שבועות, עד זמן של סוכות. אחרי סוכות, נכון? אם מישהו רוצה לבריאת את הבסקט אחרי סוכרות, בואו נראה, הוא היה חי בסוכרות, הוא לא יכול להגיע. הוא רוצה להגיע אחרי סוכרות, בין סוכרות וחנוכה. הוא יכול לבריאת את הבסקט, אבל הוא לא יכול לעשות ההכנעה. ההכנעה היא רק כשאתה מרגיש. למה אתה מרגיש רק בין שבועות וסוכרות? מי יכול לדבר על זה? מאוד טוב, בגלל שכל עבודה שלך באותו מקום, מבחינה, כל מה שצפתת, קטנת, בין שבועות וסוכות. תזכרו, הייתה עולמה אחרת מהיום. היום אנשים יש עבודה כל יום, כל יום, כל יום אחר, זה שבועות, זה לא... זה מסוים, בואו נגיד, עם אדם שיש עבודה שהיא עובדה רק בשעה השעה, בניו יורק, בשעה של 4 שעה. ארבעה שנים, קול, אתה לא יכול ללכת למים, לנסוע במים, זה מפחד. ארבעה שנים, אנחנו יודעים שיש עבודה שעובדה בגלות, עובדה בכל מיני אמברלה, אתם יודעים, מקום של אנשים ללכת במים. זה רק ארבעה שנים. אלה ארבעה שנים זה מסוים לך על העולם. אנחנו נגיד שאתה מבטיח מצה לפסח, אתה מתחיל 2-3 שנים לפסח, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד וזה תמיד תמיד תמיד תמיד נוויר כל שנה לספור את הקבוצה שלך אז השנתיים של השעה, כשהתלמידים של דולר נכנסים לגמרא כל יום, כל יום, כל יום, ממלכות הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של של הקבוצה של הקבוצה הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של של הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של של הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של הקבוצה של הק זה נכון שכל רגל יש קצת אקצפציה לרגל הזה. כמובן, יש אנשים שהם באמת, באמת לא מטריאליסטיים, שהם יכולים לשתתף עם קצת רגל ביום ובמים, והם טובים, וזה יודע להם כמה רגלים לפני שנים. הם לא מיימים, הם לא במדינה, הם לא מיימים על רגלים, על כל מה. הם לא רוצים לרקוד, הם רוצים ללכת מהבית לישיבה, ללכת כל יום, לבית, לאכול משהו פשוט, סופה, קטנה קטנה. יש אנשים כזה. הם לא מרגישים שום דבר רע, שאני לא יושב עם הרבה זמן ואני לא יכול להבין דברים מגניבים. הם לא יודעים אפילו מה זה דברים מגניבים. להם זה כל כך. אבל יש אנשים רגילים, אנשים שעובדים, שעובדים, רואים דברים. הם רוצים להיות דברים וכשהם מקבלים דברים שיכולים להם לקבל דברים קצריניים, עוד פעם, זה יכול להיות דברים עולמיים, תפילין, מסוזות, הוא צריך דברים לקבל דברים טובים. אז זה עושה את האנחה שמחה. עושה את האנחה שמחה, אני ראיתי כמה פעמים, כשאנחנו קבלים דברים לבניים עולמיים, כשאנחנו נותנים להם את הדברים, אני ראיתי, בשלב שלהם, איך הם היו כזה שמחים. הם לא יכולים להתחיל לתחתן עכשיו, אבל הם היו כל כך מגניבים. תראו, הרבה סטרס נגמר. למה? זה נטרל. כל מי שנגמר את זה, תודה להם על הדברים האלה. אז יש קצת אקצפות לנגמרות, כן, אבל הנגמר ג'נרל הוא שהאנשים מרגישים כשיש להם עבודה. כשלא צריכים לסטרס, כשיש להם דווקא לבן. אם הם מאוד פחות, לא יש כרס יותר גדול בשלב מאוד פחות, אמר חזאל. גזירת עניות. אני לא מדבר על מישהו שיכול רק להכניס קטנה קטנה. זה לא פחות. במיוחד עם מישהו שיש מיליארד ועשרה מיליון דולר, הוא פחות, כן. אבל 70% של האנשים בעולם לא יש אפילו את הקטנה בניו יורק. הוא חי בפרויקט בניו יורק. באפריקה הם חי יותר? במיוחד של המדינות המוסלמית, יש להם חברים יותר טובים? במיוחד של המדינות הם לא יודעים שיש להם איזה מטרה. הם לא יודעים שיש להם איזה סינק. הם צריכים ללכת לרחוב, ללכת לראות את המשחק שלהם. במיוחד של העולם. במיוחד של המדינות הם לא יודעים שיש להם רחוב. אתה צריך ללכת עם רכב נגד במים, כל יום. אני זוכר שכשהייתי באמריקה ב-1989, לא הייתה לי משהו. פשוט הייתי אחרי הארמאה. אני חי במישהו בג'רייטניק. חשבתי על עבודה במסגרת בגל, במרחק קטן. היה שם סקובי דיינר, אותב, כאילו כל הגמבלרים באו וקריאו, הלכו, ג'וני, הלכו! והלכים הלכו, וקריאו. זה היה מסגרת בגל, זה עדיין כאן בעצם, מסגרת בגל. אז, איפה אני חי, זה היה בגרדניק, והסטוריה הבאה הייתה בליטלניק, זה היה כמעט 2-3 מילים ללחוץ, מלאק סקס לנורדן בוליבארד. ואחת, אשכנזית אמריקנית אישה, אחת אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אשכנזית אש מה שאתה עושה פה? אני התחלתי לעבוד במסגרת בגל. איפה? שם. אה, כן, במסגרת. כן, איך אתה אוהב את זה? זה לא עבודה מלאה, אני צריך להיות שם בלילה. איך אתה הולך שם בלילה? כי לא יש מסגרת שם. זה בעיה גדולה. יש לי בעיה גדולה מאוד גדולה. היא אמרה לי, אתה יודע מה? אני יכול לתת לך ביקורת. יש לי ביקורת בגראז' שלי, בייסיקל. אתה רוצה את זה? אני אומר, כן! אתה יודע איך שמחה אני הייתי בשביל הביקה הזאת? איך הרבה הביקה הייתה שבאמת, לא אפילו 100 דקות, 1989. אבל זה הייתה ביקה ספורטית, שאתה יודע, שאתה מגניב, והיא הייתה עם חולים מאוד, חולים מאוד. אני הייתי ללכת מגניב לבית הביקה. אבל תראו מה, התחלת השלום, נובמבר, סנור, אחד פטר של סנור, ואני הולך עם הביקה בסנור, ומצליחים, 100 פטר, עם הביקה, כמו סקי. אם אתם יודעים, יש איזה גדול בגדול, הולך מגדל גדול לזכרון שם. ואני אומר לעצמי, וואו, אחר כך יש לי ביקה. סקאפים, רגלים, 20 פחות מ-0. אבל זה יותר טוב מבחינת עבודה, עבודה זו שעה. בסוף, רבותיי, אם אתם מבחינים את עצמכם למהלך העולם, הסיטואציה היא יותר טובה מאשר לכל אחד מהם. הבעיה היא שאתם חיים בניו יורק, ואתם רואים כל כך הרבה ביליונארים שם, אתם רואים את המקומות של מייאמי, בניו יורק, בברלין. אוקיי, זו קצת פרסנטה של האנשים בעולם. בואו לסעודי ערביה ותראו 50 מיליארד אנשים איך הם חיים. בואו לאינדיה. אנשים חייבים בשדה עם 10 ילדים, עם גבולים כאלה. המטרוסים, הם היו שחורים, עכשיו הם יותר שחורים מאז שהמיקרופונים האלה. אנשים שהיו שם אמרו לי מה קורה שם. הם חייבים בשדה, במים. הם לא יום. הם נפלו עם הילדים בשדה. זה מגיע להם. הטרות באותו ונפלו אותם. בשביל יום, בבוקר, הם נפלו, הם נפלו מרקבייטים של הטרות גדולה בגדולה של מלון מלון. אתם מפחדים על את המקום הקטן שלכם בפרויקט בקוינס בוליבארט. האנגלית הזו יתרחקה על המקום הזה. מלון מלון. 80% of the people in the world don't even know what it is. Go to China, see how billion Chinese live in an igloo made from straws. One typhoon, all their stuff fly a hundred yards in the air. Floods everywhere. רבותיי, it's a very good advice to look at people that have less than you. It will give you peace of mind and comfort. אם אתם תסתכלו על אנשים שיש להם הרבה יותר מככם, אתם לא תהיו מפחדים ומתפחדים. זאת נטרסה של האנשים. הרבה אנשים יש גניבה. תסתכלו על האנשים, איך הם מפחדים בגלילה. וואו, יש לנו את זה. איזה ילד נצחק, יכול לי לנסות את זה? זה למה הגמרה אומרת שאתה לא יכול לנסות עם גלילה בשבת, ברשות הרבים. למה? זה בטח שאתה תקח את זה. למה? לראות את זה לחברים, לתת את העיה שלהם. למה? זה כמו שהאנשים הם. כל אלה נקודות, נקודות שאנשים קבלו, גוצ'י, שמוצ'י, ארמני, אלפים דולר לטייני פרס. למה שמישהו נורמל יקבל 5,000 דולר על קטנה קטנה? למה? יש רק אחת הסיבות לג'י. זה הסימבול ג'י. גוצ'י, יש להם ג'י עליהם. אנשים יכולים את הנקודה. אז הם עושים הרבה נקודות פשוטות. ארגון ארגון, זה נראה בדיוק נכון. אה, אבל זה ארגון, אני לא אקבל ארגון. תקשיבי, אדוני, הארגון היה מייצג בפקטורית האחרונה שהארגון האחרון היה מייצג. אחד לאחד, יש רק אחד. הם לא סיימנו את זה לגוצ'י, הם הלכו אחרי רגליהם וסיימנו את זה במרכז חדש, ל-80% או ל-95% מה אתם חושבים שהם עושים, האנשים הקיניים בקינה או באינדיה? אתם נותנים להם אורדה של 100,000 בגים, הם עושים 120 אחרי שהם נותנים לך מה שאתה רוצה, 20 הם סיימנו במרכז חדש מה אתה חושב שקורה עם כל הדברים האלה שאתה יודע לדבר עליהם? סום דבר, אחד עושה סוטים על ארמני, רידלי, לא ארמני, רידלי הייתה חברה טובה, איטליאנית, הוא אמר שהם אקבלו 2,000 סוטים, אני אקבל 2,500 אחרי שהם קבלו את 2,000, אני שולח את השיטים האחרים, בלי שם רידלי. זאת אומרת, זה השיט האלה. רידלי, עוד 20 שנים, היה שיט 2,000 דולר. שיט רגלי היה 150 דולר. זה השיט האלה, אבל הוא לא יש את הטאג. יש כמה רגלים פה, שיעברו 2,000 על זה, רק בגלל הטאג הזה. אבל אתם יודעים מה? אף אחד אמר לי שרק כמה אנשים שולח טאגים. פייק טאגס. למה? אנשים הם נפחות. נפחות. אף משהו על עצמם להתמודד. אז יש להם טאגס להתמודד את רגליהם, להתמודד את רגליהם. אשם לא יכול להתמודד עם זה. אז אתה צריך להיות נפח לארץ ולהתמודד עם כל הטוב שאשם נתן לך. יש רק איזה פרובלם, אם אתה מנסה ללמוד תורה ומנסה ללמוד מה אשם קוראים טוב ומה הוא קוראים רע, אז אתה יכול להצליח את האמצע הזה. אם אתה לא מנסה ללמוד תורה, אתה מנסה להצליח את האמצע הזה. את המדע שלכם מלא, אתם לא יודעים, וכל מה שאתם יודעים יוצא ממהלך או ממהלך. אז את המדע שלכם מלא, ואת המדע שלכם מלא, ואת ואת המדע שלכם מלא, ואת המדע שלכם מלא, ואת המדע שלכם מלא, ואת המדע שלכם מלא, ואת המדע שלכם מלא, ואת המדע שלכם מלא, ואת המדע שלכם מלא, ואת המדע שלכם מלא, ואת המדע שלכם מלא, ואת המדע שלכם מלא, לא ו ניתנו נשים אלא לאופי. איזו אישה צריכה להיות יפה לאנשים שלה, אם זה טעים שלה, היא צריכה להיות יפה לטעים שלה. לטעים שלה, לא למישהו אחר. הוא אוהב אותה, זאת אומרת, אחרי העולם חושבים שהיא יפה, זה לא משנה למי. אם הוא מרגיש, כולם צריכים להגיד לו שהיא יפה. אפילו אם זה לא טעים שלך. איך היה עם החופש שלי? וואו, ברוך השם, ישתבח שמו. אתה נכון מאוד. חמש דקות לפני, אתה אמר לאחד שלך, וואו, איזה יפה היא הייתה, הוא נפגש אותה. עכשיו הוא יכול לשאול, מה אתה רוצה להגיד לו? היא גרל מאוד מגניבה. היי, ברו. אתם יודעים את הילדים האמריקאים. היי, ברו. יאללה, אתה יכול להגיד יותר טוב. הוא כבר הוכן את השלום בית. זה קריאים להגיד את זה. אבא, אתה לא יכול להגיד את זה. ה' לא יכול להגיד את זה. התורה אומרת שלילה בשביל המשחק זה לא רק מוכן, זה מבקש, במיוחד כדי למשחק בין אבא ואמא אם האמא מדברת עם הרבי על אבא שלה והאבא נראה ככה, מי יודע מה הוא קורא לי עכשיו? מי ידע? כשהוא יצא הוא ילך, היי רבי, איך עושים? בואו נחליף לחיים. תגידי לי, לדרך כלל, אני רואה שאימא שלי קריאה לך קצת最近. הכל בסדר? ברוך השם. מה שהיא הייתה צריכה להגיד? שהיא מפחדת עליי? לא. היא אמרה, אתה הכי טוב, אתה כל כך טוב, אתה כל כך צדיק, איך אתה הולך לשול, איך אתה מזמין על עצמך כל יום, איך בלעד מה שהיא ממשיכה, אתה תמיד אומר תודה, ואתה חי. רבי עושה את כל הספירה, כל דבר הוא חי. כמה הוא חי, כמה דבר הוא יקבל. למה? הוא עושה את השלב לבחור בפחדה. איך הלכנו את זה? מאברהם אבינו. שרה אמרה, איך אני יכולה לדבר? השלב שלי זה מנגן גדול. אתה מפחד על אבא שלך? אתה עוד, אתה 90. עוד, זה רק מפחד על האנשים כשהוא נולד, לא על האנשים. האנשים יכולים להיות 70 ועדיין יש להם ילדים. איזו אנשיה חדשת לא יכולה להיות ילדים עדיין. אז סרה צריכה להגיד, איך אני יכולה לתת ילדה? אני אנשי עוד. הזמן שלי נחל. אף אחד לא מגיע אגם למי 3000 שנים לפני. אז שרה אמרה, אבל אבא שלי הוא גדול. וכשהשם בא לאברהם, הוא לא אמר, היא אומרת שאתם גדולים. היא אמרה, למה שרה אומרת שהיא גדולה, שהיא לא יכולה להיות ילדים? השם חלט את הדברים של שרה. למה? למה אתה יכול להגיד לאבא שלך שאתה גדול? וזה יאהב אותו. אז מפה אנחנו נלמדים שכדי להחליט על פרובלמים ולחיות ולא להשתתף בין אנשים, אתה יכול להחליט מה שהם אמרו. מה הם אמרו עליי? לא לדבר, רק דברים טובים. רק דברים טובים. לא אומרים, אה, אם הוא אמר שאתה חייבת, שאתה חייבת, שאתה מבחינת בקרביל כל שתי שעות. לא, אתה לא אומר לו את זה. אה, אני רק אומר את האמת. אתה אומר את האמת ואתה מנצח את הביתה. איך האמת שלך יעבורת שיהיה להם דיוורס עכשיו עם ילדים ברחוב? אתה צריך להשתתף את הראשך. גם למשחק את החיים של מישהו. אם אתה אומר את האמת, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד You sure? No, I was here, he didn't do it. Why? If you say yes, they're going to chop his head off, the Romans. ת They're asking you now. What are you going to say? Yes? You're going to make them kill him? They have to say no. Why? If you say yes, they'll kill him. You have to save lives. פיקוח נפש, דוחה שבת, דוחה כיפור, דוחה lies. Eliminate Shabbat, eliminate Kippur, eliminate lies as well. Why? It's a life risk. Only three things. וסמכת בכל הטוב אשר נתן לך אשם אלוקיך זה כשאנשים מקבלים עבודה טובה, הם שמחים. אחרי סוכות, אין עבודה אחרת. אין עבודה אחרת. עד היום, אין עבודה אחרת. עדיין יש קצת עבודה אחרת. עד חנוכה, אבל חנוכה היא עדיין עבודה. עד היום, אם הייתה עבודה על הדברים, היא כל הזווית ומותית. אז אחרי חנוכה, אף אחד לא מביא קצת עבודה. Why? No income, no happiness. Remember this. We give sources here. It's not my personal opinions here. One more thing. וכי תחלה לעשר את כל מעשר תבועתך. Now the Torah talks about מעשר, 10%. כשאתה מביא את המאסר ללווי, בשנת ה-3, אחרי השמיטה, יש שמיטה אחת, אתה לא עושה שום דבר בשטח, אתה לא פלטה, אתה לא שים מים, אתה לא קטן, אתה לא... לא משהו, אתה שים את זה לבניים, הבניים יוצאים, הם יקבלו מה שהם רוצים בבניים, זהו, זהו שנת השמיטה. כל שבע שנים יש לך שנת השמיטה, שנת השמיטה. אחרי זה, בשנת הראשונה, אתה מביא מעשר ראשון. ובשנתיים הראשונים, אתה לא משקיע על החיים, על הגרוז. אתה נותן את זה, שנתיים, בשנת הראשונה, התורה נותנה לנו סייקל. בשנת ה-3 והשנת ה-6, זה נקרא מעשר אני. אתה מביא את זה לירושלים ואתה אתן לו את זה. בפעם הראשונה, מה אתה עושה עם המאסר? אתה בא, אתה אתן לו ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה הלוויים מבחינות, הלוויים מבחינות, הלוויים מבחינות, הלוויים מבחינות, הלוויים מבחינות, הלוויים מבחינות, הלוויים מבחינות, הלוויים מבחינות, ולא יש להם איזה טריטורי כמו כל קבוצה, והם גם חיים ביחד עם המרדכים, בשטחים. אז הלוי נגלקת כשהוא יקבל את ארץ שלו, את ארץ שלו, והם גם עובדים לך, כשאתה בא לבית המקדש, בלי הם אתה לא יכול לעשות משהו. אז אתם אוהבים אותם, אז במקום הראשון המאסר הולך ללוי, זה מה שאתם אוהבים לו, אתם לא עושים לו עבודה. המאסר השני, אתם הולכים לירושלים ואתם אוכלים את זה לעצמכם. אתם לא יכולים לא אוכלים את זה איפה אתם חייבים, אתם צריכים ללכת לירושלים ואתם אוכלים את זה, אז אתם מקבלים מזה, אז אתם לא עושים לאף אחד עבודה. אז במקום הראשון זה עבודה. במקום הראשון אתם אוכלים את זה. השנת ה-3 זה קצת אחרת, אתה נותן את זה לאנשים פחותים, אנשים שהם חייבים. זה למה קוראים לזה מאסר, קוראים לזה שנת המאסר. אז השנת ה-3 והשנת ה-6, זה כשזה מיוחד כמו עבודה גדולה לך, בגלל שבשנת ה-1 אתה מבקש. אבל, למרות שאתה מבקש לספור את הלוויים, שבט לוי היה במצרים, האחר שתלמד תורה, והם עכשיו עובדים בשלבות. הלוואים הם חייבים לתלמיד תורה. כל מה שהלוואים עושים, אתה מקבל קרדיט עליו. למה? בגלל שאתה מקדים להם במיוחד. זה כתוב שה' אמר למשה ללמוד ללוואים מה הם צריכים לעשות בבית המקדש. ואחר כך נכתב, ועשו בני ישראל, ובני ישראל עשו, כמו אשם אמנה משה לעשות. אבל זה היה רק ללוויים, לא לבנים ישראל. אבל התורה נותנת קרדיט כמו שהבנים ישראל עשו. המפרשים אומרים כי כשאתה ספורט מישהו שתלמיד תורה הוא תלמיד תורה והוא יקבל קרדיט פולי ואתה יקבל קרדיט פולי בגלל שאתה ספונסור בחור ישיבה כשהוא מנסה ללכת בגלל זמן שלכם, אתם והוא, אתם שנים, מנסים ללכת ללכת לתורה. כשאתם מייצרים קירוב, הרבי שמייצר אנשים ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת לל אם לא הייתה לך זמן, אף אחד מהם לא יכול היה לעשות, ולכן עכשיו יש לך סטאקטור בכל התעבירות שלו, עבודה נוראית. אבל 100% או 1%? זה יחסיק על כמה זמן אתה נותן, כשאתה נותן 1,000 או 10,000, כשאתה נותן 10,000, אתה נותן 10 פעמים יותר, זה כמו סטאקטור. אתה נותן 10 סטאקטורים או 100 סטאקטורים? זה מגיע למה שאתה נותן. אם אתה נותן 2 דולר בשנה, כמה זה נותן לך? כמה 2 דולר הם לא קבלו אפילו 1 USB? מה אתה תעשה עם 2 דולר? אין משהו שאתה יכול לעשות. מה אתה קבל נפקינג? זה צריך להיות ריאליסטי. אם התנועה שלך היא מסוימת כדי שאתה יכול לקבל דברים ולתת להם לאנשים ולעשות אותם רליגיוניים, זה בלתי יכול להיות דבר מדהים. לפעמים זה עבודה גדולה, ואתה קבל על זה ללמוד. קבל על זה ללמוד. אני אתן לכם דוגמה. היה לי פעם אחד, ואני רציתי להגיע לו לישיבה. קבלתי לו בקוויץ בוליבארט. דקה. היה ישראלי, הולך, לא ידע מה לעשות עם את החיים שלו. הוא היה כבר 23 שנים. 22, אולי. רבי ימינאי. אמרתי להם, תחזורו לישיבה, תחזורו למונסי, תראו מה זה תורה. אמרתי להם, אני לא רליגיאלי, אמרתי להם. בכל מקרה, אני אוכל את חברתי שלי עשרה שעות, ויש לי פעמונים שאני לא פגשתי, אני מבקש עבודה. אמרתי להם, כמה שאתם אוכלים? אמרתי להם, כמעט 3,000 דולר. זה עשרה שעות עות ופעמונים פעמונים. זאת אומרת, מינוס 3,000 דולר. קראתי אחד מרחב. אמרתי לו, יש לך הזכויות של חיים. אמרתי לו, אם אני אצליח לך את המוניים, כדי לעבוד, לעבוד עם החברה שלך, לעבוד עם כל העבודה שלך, אתה אגיד, אתה לא יודע על כל שם. תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד, תגיד זו העבודה של המון עשרה שנים, 3,000 הייתה עבודה, אבל לרחוב היה אף משהו. אז אני אגיד לו, יש לך הזכויות, אחת העבודה, אחת שנה של תורה יבוא לגביך, ל-3,000 דולר. הוא מגיע כדי לראות את זה אחת שנה. למה אתה חושב שזה יקרה? הוא עד היום ילד ויש לו עשרה ילדים, הם כולם תלמידי תורה. הוא חכם גדול. הוא מבחן, הוא יחזור את רגלים שלו, רגלים שלו לא להראות דברים לא רעיוניים ברחוב. הוא התקדם לסופר סופר פנאטיק הולי גיא. עוד 20 שנים הוא לראה תורה, וזהו, גיא רחב, עוד 3,000 דולר, הוא היה צריך לרחב את ידיי 1,000,000 פעמים אחת. ללמוד, לתת לו כל כך הרבה מבחינות. אבל הוא היה חכם לתת את המONEY. אתם יודעים כמה מיליארדים מצוות הוא כבר קיבל על ה-3,000 דולר הזה? זה לא יכול להתמודד. כל התורה שהילדים של הזה עושים עכשיו בישראל הולך לגביה שלו עוד פעמים יש ילדים בתלמודי תורה, אולי כבר יש, אני לא יודע הולך לגביה שלו עוד 20 שנים יש ילדים בתלמודי תורה, הולך לגביה שלו רק בגלל זה היה דבר לבוא לבית לעולם לתפקיד את 3,000 דולר בתלמודי התורה מה יכול להיות גדול יותר מזה? תחשבו, תחשבו, תחשבו. אין עבודה יותר טובה במסגרת היסטוריה של העולם. צריכים להיות חכמים, צריכים לדעת איזה מקום להשתתף. יש אנשים שאתם נותנים להם עשר שנים של זמן, הם לא יכולים לעשות איזה בלצ'ובה. למה? שהסטייל שלהם מאוד פחות. מאוד מאוד פחות. מבחינת פחות לא עושה משהו אפקטיבי, אף משהו. אתה יכול להצליח, אחרי שנה, שמישהו שמאוד גאה בג'ודיזם יבוא על עצמו לבקש להיות רליגי? לא, אולי. אולי. אבל מי שלא היה מבחינים להיות רליגיים, עם מבחינת רחוקה, אתה חושב שהוא יכול לתת את כל האנגליות שלו ולהגיד שתהיה עבודת תורה ולהגיד שתהיה עבודת תורה ולהגיד שתהיה עבודת תורה ולהגיד שתהיה עבודת תורה ולהגיד שתהיה עבודת תורה ולהגיד שתהיה עבודת תורה ולהגיד שתהיה עבודת תורה ולהגיד שתהיה עבודת תורה ולהגיד שתהיה עבודת תורה ולהגיד שתהיה עבודת תורה ולהגיד זה לא יקרה שתהיה עבודת אי פעם. הצליחה היחידה היא תורה ולהגיד להשתתף הרבה ידעים מבינים שהתורה היא דיווין שתהיה ויש לך ה' ואתה רואה אותה ואתה רואה את כל מה שקורה. עב וכדי להבין שכל דקה של החיים שלו יהיה קבל. בגודל או בגדל. הוא צריך להחליט על התהליכות של האנושים שלו ושל עבודות שלו. שוב או לאחר, הוא לא יכול להסביר את זה. אחרי שהוא יבין את זה, אתה לא צריך לבקש ממנו עדיין להשתמש במצוות. הוא כבר מפחד כדי שלא יהיה רעיון. ואם הוא היה רעיון, שהפגש את הלוחים של התורה, ברגע אחרי זה הוא יבין את זה. הוא לא צריך לתת לך את הלוח שלו. למה? בגלל שאתה נותן את האידיאולוגיה הנכונה, אתה נותן את הנכון הנכון לסיסטמה שלו. כל הדברים האלה, חשבו לי, מהספקות של ה-30, קוראים בעברית כוסות רוח למטה. אתם יודעים איך אתה יכול ללכת לאנשים קיניים, ויש להם כוסות רוח, ויש להם כוסות רוח, ויש להם כוסות רוח, ויש כוסות רוח, ויש להם כוסות רוח, ויש להם כוסות רוח, ויש להם כוסות רוח, ויש להם כוסות רוח, ויש להם כוסות רוח, ויש להם כוסות רוח, ויש להם כוסות רוח, ויש להם כוסות רוח, ויש להם כוסות רוח, ויש להם כוסות רוח, ויש תעשו את זה לגבי מוותי? אדם שיהיה בגלגל, הוא בא לך וקשור, אתה יכול לקחת את הגלגל מהגלגל שלי, מיסטר לי? נכון, נכון, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא נפגש, הוא הוא נפגש, הוא זה נפגש, הוא נפגש, נקרא פרו-שיטה הוא פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו-שיטה פרו זה רעיון גדול, רעיון גדול, רעיון גדול יותר מלכלל שבת, רעיון גדול יותר מלכלל יום כיפור, רעיון גדול לפעמים מלכלל מישהו, כי אתם עכשיו מלכללים רעיון למלכלה. אתם הרציניים למה החילוני הזה, החילוני הסקולר הזה, ימות חילוני. Because you came to him and tell him with your nice beard and your nice sombrero, don't worry, there's no such thing as wicked Jews. Hashem loves everyone equally. They're all his children. He loves the criminal, he loves the murderers, he loves the gays, he loves the Mechalelei Shabbat, he loves Madoff, the thief that makes thousands of families lose everything they have. He loves the Nazis, he loves the Hamas, the Hezbollah, he loves Hussein Obama, Bernie Sanders, הוא אוהב כל שלהם. כל כך הרעיון, כל כך הרעיון להגיד כל כך משהו כזה. תלמיד את הסטופידית אחרי זה. איך אתה יכול לוזרח את הכל בפעמים. הוא לא מנצח למה שהוא עושה. ה' יתכן את זה. אתה יודע את זה בטח? תעשו את החיים על זה? תעשו את החיים על זה? תשכחו את התורה ותשארו, דן השם יסכם את החילוני של מחלל שבת. אם אתם תעשהו את זה, אני אצלח את הראשון שלי. הם כולם חיילים. אתם שמים אותם על דטקטור חיים, ואתם רואים שהם לא מאמינים את מה שהם אומרים. הם יודעים שהם יצאו מפחדים. למה הם אומרים להם שהשם אוהב אותכם? בגלל שזה מפחד את הדונות. זה יעבור עליהם שלושה פעמים יותר, בגלל שזה יעבור עליהם להרגיש טוב. תשכחו, תשכחו, דן השם. ודן מחלל שבת. אשם אוהב אותך, לא? אבל זה כתוב... אני שמעתי שהרבי האחר אמר שמחלל שבה יהיה קט פרמיננטלי. אל תשמעו לו, זה לא הדרך הנכונה. זה לא כמו שאתם מבחינים תורה. למה? זה לא כתוב בתורה? לא, לא, מה? אבל זה כתוב! אבל הוא יפה שזה לא כתוב, למה? זה יפה שזה יפה. הוא רוצה להיות פופולר. כשאתה מדבר עם אנשים על דברים מגניבים על עצמם, הם נשמעים להגיע. אתה מדבר עם צחוקים, הם נשמעים להגיע. אתה אומר להם, ה' אהב אותך, אחד מצווי העיר שאתה קבל, אתה כבר גדול צדיק, אתה גדול יותר מן אבא בסאלי, בטח הוא יגיע. זה כאילו תרפית פסיכולוגיה. אתה עושה להם להרגיש טוב בגבולות שלו. אבל כשהוא יגיע אליי, אני עושה להם להשיג את הלקצ'ר עם רעיון מגניב. רעיון מגניב. אני בטח צריך להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, אני בטח צריך להתעורר, אני בטח פוף, אני כמעט קיבלתי רעיון. צריך להת כל מה שהוא מדבר עליהם, הוא ראה ספרים מהתורה, זה אני. הוא מדבר על גויה גלפרין, זה אני. חלל שבת, זה אני. אילן יום כיפור, זה אני. לשון הרה הולדה, זה אני. לא לדבר, זה אני. לא לשים תפילין, זה אני. כל מה שהוא מדבר עליהם היום על שתי שעות, כל מה שהוא קיבל עליהם, זה אני. אבל היום הבנתי שיש עבודה גדולה למה שאני עושה. עד היום, אף אחד לא אמר לי שאני אמשיך לבן את העבודה. אני חשבתי שזה בבקשה להיות מחלק ג'באן. תעשה מה שאתה רוצה, תהיה שמחה, תחשב בנוסף, זה יהיה בנוסף. אתם יודעים את כל הסיפורים שהאנשים עושים? שהם לא יודעים על יהודיתם בכלל? אתה מוריד אנשים כל יום ואתה חושב שזה יהיה פוזיטיבי וזה יהיה פוזיטיבי? אתה מוריד אנשים כל יום אבל אתה חושב שזה פוזיטיבי, אתה חושב שאתה גדול, אתה חושב שה' אוהב אותך אתה לא יכול לבחור לכולם שאתה מוריד את זה? אתה באמת חושב בזה? חושבים או לא, איזה אנשים חושבים בזה. הכי הרבה אנשים יכולו לדעתי שזה פסיק. הם יודעים, רבותיי. הכי הרבה אנשים יודעים. אז רבותיי, ואמר אותה לפני השם אלוקיך ואומרת לפני השם אלוקיך ואומרת לפני השם אלוקיך ואומרת לפני השם אלוקיך ואומרת לפני השם אלוקיך ואומרת לפני השם אלוקיך ואומרת לפני השם אלוקיך ואומרת לפני השם אלוקיך ואומרת לפני השם אלוקיך ואומרת לפני השם אלוקיך ואומרת לפני השם אלוקיך ואומרת And לפני to the converts, השם אלוקיך ואומרת לפני השם אלוקיך ואומרת ואומר and to the orphans, and to the widows. What's mutual to four different kinds of people? Levi? Converts, orphans, and widows. What's the mutual common denominator between those four? All of them are needies. They are not independently פיננציאלי סטייבל. דלוויז ביזי אול די, בית המקדש, וורקינג, סלווינג, יש לא זמן ללכת בביזנס. הוא צריך את 10% שלך. כמו שאמרנו לפני. אורפנים, הם לא יושבים בפאדר לספור אותם. הקומוניטה צריכה לצייר אותם. אנחנו עושים את השם. היא לא יושבה, זה לא מסוים לרקוד 10 ילדים על עצמה. היא צריכה עצמה. קונוורטים, הם לא ידעים בלתי את המדבר. הם לא יודעים, הם באים לקומוניטה, הם מנגינים. They need you to support them, they need places to eat on Shabbat, on Yom Tov. They need someone to teach them how to pray in the shul, they hold the sidur upside down. How can you ignore? Oh, if a convert needs help. You have to help him. You cannot ignore him. You have to love him. You should know when you give a charity to a Jew from birth. מצווה מהתורה, big mitzvah. If he's a learner of Torah, huge mitzvah. If he's also a convert, you have to have in mind not just to support the poor, not just to support a bachur yeshiva that learns Torah and makes Hashem happy, אתה גם צריך לצפות את המצווה של אוהבים את הגרד, את הקונברטים. אתה מקבל שני קרדיטים פה. שלושה. אחד, להקבל פחות. שניה, להקבל תורה. שלושה, להקבל קונברט. כשאתה נותן ליהודי מבית, אתה יש רק שני קרדיטים. הוא לא קונברט. אבל כשהוא גם קונוורט, הוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא נפגש והוא ועכשיו ראיתם שרובן הוא יהודי מבית, והאנגלית היא קונוורטה נ מאות שנים. מי שצריך לתת את המONEY לקונוורט? עכשיו יש לך 3 קרדיטים במשך 2. פלאס, הוא יותר חייבתי מאשר החבר'ה של ברט החבר'ה של ברט יש אחים, אחות, אבאות יש אנשים שיכולים להשיג אותו הם לא יכולים להשיג את רוחם שלהם האלה החבר'ה הזהים לא יש שום אחד בעולם מי הוא יכול להשיג אותי? מי אתם? איך אני יכול לדעת שאתם יהודים? אם אתם יודעים, אתם צריכים לבחור שהם יכולים לדעת את מה שהם צריכים לדעת את זה, חבר'ה וחבר'ה ובטח אתה לא מנסה להם, אתה לא מנסה להם להתעורר, אתה לא מנסה להם להתעורר אם הם קרואים וקרואים ל'השם' זה הכל שלך זה ברור בתורה, ה' הוכח שאם ה' וידאו וה' אורפן וכל הזה קבוצה של אנשים קרואים לי אני אשכח את הקרואות שלהם אני לא רוצה להגיד את הרבה של מה יקרה לך אתה צריך להיות מאוד מיוחד, רבותיי, אתה לא מנסה להסתכל על אורפנים, וילדים, וקונוורטים, אתה לא מנסה להסתכל עליהם מה קרה, אם אתה רק התחשב שזה קונוורט, זה קונוורט באמת, הוא קונוורט, הוא קיבל מצוות, אבל הוא קרוק מטורף, שחר, קרוק, הוא פשוט מנסה אתכם כל הזמן אתה ספורטת אותו, עשית לו את זה ועכשיו תחשבת שהוא מנגנון מנגנון עדיין כמו שהוא עדיין היה מנגנון הוא עדיין יהודי ואתה עשית לו את זה מה קרה עכשיו? זה בעיה גדול אתה מוכן להשיג את המנגנון? אתה צריך להשיג את האנשים של המנגנון אתה צריך להשיג את האנשים של המנגנון אתה צריך להשיג את האנשים של המנגנון אתה צריך להשיג את האנשים של המנגנון דילמה גדולה מה שאתה עושה רבותיי? לפעמים השאלות יש שדות בגודל ובגדל, בשדות מה שאתה עושה? יש שדות לנגלות אותו ויש שדות להמשיך לתפוס אותו מה שאתה עושה? אתה הולך לחכם, לחכם גדול, רבי רבי, יש לי דילמה הייתי עושה עבודה על האנגלית שלו, קבלתי אותו, עשיתי אותו, קבלתי אותו אני רק חשבתי שזה סכם אני צריך להמשיך להציג אותו? כן או לא? אם לא, אני צריך להציג את הקהילה שלו? אני לא רוצה שיש אנשים אחרים כדי להיות את הטבעות שלו אם אני אציג, אז האנשים יחזרו את הרגל שלו ואולי אנחנו עושים אשם מגניב, כי הוא קונוורט יודעים, אנחנו עושים טוב או רע? אתם מוכנים לדפוס? קונוורד שזה מגניב ומגיע ליהודים ומגיע להם או להתקדם עליהם? פורג'רי? בטח לא. לא תעמוד על דם רחע. קונוורד יש מסגרת על כמה תעמוד עליהם. אם תחשב שזה פדופיל, תעמוד עליהם? להתקדם על ילדים בחברה? בטח לא. אז אפילו זה יש מסגרת. אם המגניב הוא מגניב, תעמוד עליהם בגלל שהיא מגניבה? בטח לא. אם הוא מחלל שבת, ליאר, אתה תעשו לו עליות? לא. אבל הוא מחלל, מחלל שבת. לא, הוא מחלל כמו גוי. כל מחלל שבת מחלל כמו גוי, אבל הוא מפחד כמו יהודי. לפני שהוא מחלל, הוא היה יכול להפסיק שבת כמה הוא רצה, הוא לא היה חייב להשתתף. עכשיו כשהוא התחיל לג'ודיזם ולקושר בדין והוא התחיל לג'ודיזם ועכשיו הוא מגיע לשבת עכשיו הוא לא יכול לתת לו עלייה עדיין בגלל שהוא מחלל שבת אבל הוא מתחיל לג'ודיזם כדי להתחיל לשבת מה אם? אם הוא מחלל שבת אבל הוא פנופיל אם הוא פנופיל אתה צריך להכוון את כל הקבוצה שלו בדין צריך להשתתף נוטים עם זה בכל מקום, היום עם האינטרנט הם צריכים להשתתף רוצה שהאנשים צריכים להיות מיוחדים מהאנשיה הזאת שהייתה כבר קטנה מגניבה עם הילדים, כל אחד צריך להשתתף רוצה מהאנשיה הזאת, לא להביא אותה לביתה שלהם, לא להביא את הילדות שלהם לידיו, הטוב של הטוב של הטוב של הטוב של הטוב של הציבור לא תעמוד על דם ריחה עכשיו רבותיי, רב יצחק הברבנל, הוא חי באוניברסיטה של ספיין בזה, 500 שנה. He said there is no mitzvah that a person has to confess that he finished to do the mitzvah. Only this, bikurim. You put tefillin, you have to make a declaration, I just put tefillin, God, I listened to what you told me to do? No. You did kidush, you have to say after that, Hashem, I did what you said to me to be mekadesh at Shabbat? No. כל מצווה שאתה עושה, אתה לא צריך להוכיח, אשם, אני רק עשיתי מה שאתה אמרתי, אני לא התחלתי ללכת או לרחוק ממה שאתה אמן לי. קח את המצווה הזה. למה? למה אחרי שאתה מביא את החיים, החיים, שהם גרו בפילד שלך, אתה מתחיל לתת את זה לכהן, ואתה אומר, אשם, אני עשיתי כמו שאתה אמן לי, אני לא נגלקתי משום מה שאתה אמן לי. מה זה? צריך להיות רגע. מה אתה חושב? רבי יצחק הברבנל אקספיין, הוא קורא, המעשר הוא ממון שאין לו טובים. כשתקבלת כל המון, תקבלת כל המון לשימון. שימון מבקש את המון שלו. אתה לא עושה לאף אחד עבודה, אתה צריך להתקבל את מה שתקבלת. כשתקבלת המעשר, אין אחד ספציפי שיישב על המון הזה. זה עכשיו זמן שלכם ואתם צריכים להחזיק את זה, אתם צריכים להחזיק את זה אבל למי להחזיק את זה, זה חוץ שלכם אז אם רבי יצא לך ואומר לך שאת חייבת לי את המאסר, יש לך המאסר, לא, תתן לו לי, אני רבי. אתה אומר, כן, אני תתן לו, אבל לא לך, לרבי שמעון. אתה רבי רובן, אני לא אתן לו לך, אני אתן לו לגבי שלך, רבי שמעון. רבי שמעון יצא, שמעתי שאת רוצה לתת לי המאסר, לא, אני לא רציתי אתכם, אני לא רציתי אתכם. יש רבי שמעון שמעון אחר. כל הרבים הם רבים שמעון. אז כל רבי שמעון יצא, הוא אומר, בטח, אני אתן לו, אבל לא לך. הוא יכול לצייר אתכם לבית דין? לא. אתם קוראים לו משהו? לו, ספציפית. אתם קוראים לו את המעסר. אבל מי? אתם הם הכי יכולים לדבר. אז אף אחד לא יכול לצייר אתכם לבית דין ולהחליט אתכם. אם מישהו קורא אתכם לבית דין, אתם יכולים להחליט אתכם לבית דין ולהחליט אתכם להחליט אתכם. כי הוא נותן לך המון, אבל אם אתה צריך לתת חרדה, אתה יודע לדבר איפה לתת. כמובן, אתה צריך להיות חכם, ולתת את זה לאחד הכי עברי, והאחד שתלמיד הכי הרבה תורה, האחד שעושה הכי הרבה קירוב, זה איפה אתה צריך לתת. אתה לא רוצה לתת למישהו שמאלי שומר שבת, או למישהו שמאלי נפגש גמרה אחרי שבוע, לא אפילו. אתה מנסה לתת את זה לאנשי הקבוצה. למה כמה מצוות הוא עושה, בגלל את הטבעות שאתה נותן לו, חלות, ברלי, בגלל זה הוא עושה חלות בשבת, יום טוב, הוא אוכל טוב, הוא מנסה ללמוד טוב. בגלל את זה, אתה מקבל עבודה יותר. אתה נותן את זה לסמבם, שהוא משחק ששבש במשחק כל יום. זה לוי, אבל הוא משחק כל יום, משחק קארד. או עושן פארקווי שימשו בצבאי עושן פארקווי בבנצ'ס בברוקלין. מה מצבא תקבל? מגיעים לו זמן. אם תקבל לבחור ישיבה צדיק שתלמד תורה כל יום, אתה מאוד נכון. את האיכות שלך מתקבלת בפעמים. אבל עדיין, איזה בחור ישיבה, אף אחד לא יכול להפוך לך. איזה רבי לתקבל לזה, אף אחד לא יכול להפוך לך. איזה סינג'ק לתת את זה? אף אחד לא יכול לצלם אתכם. איזה לוי לתת את זה? אף אחד לא יכול לצלם אתכם. בגלל שאין אף אחד ספציפי שיכול לצלם את הזמן הזה, היצר הרעה מאוד פשוט. השטן מבין אתכם לא לתת את הזמן. תלוי ותלוי ותלוי עד שאתם נשכחו. אתם יודעים כמה פעמים אנשים קוראים לי אחרי שנה, שניה, שלושה שנה, רביי, אני רק שמעתי על הקרדיט שלכם, וואו, הייתה לי מילה שהייתי צריך לתת כבר שלושה שנים. ואתם יודעים, עוד פעם, אני נגמר את זה, ונגמר, ונגמר, ונגמר, ואני לא נגמר את זה. עכשיו אני לא יכול לראות עדיין כמה זה היה. מה הם צריכים לעשות? זה מה שקורה. למה הוא נגמר את זה? אם הוא נותן מילה למישהו ספציפי, אתה לא יכול לנגמר את זה שלוש שנים אם יש לך את המילה. אבל כשאתה לא יש למישהו ספציפי שאתה צריך לתת לו, אז היצר הרע יכול להכיר שאתה לא נותן את זה למישהו. זה למה אני מאמין לאנשים, לא נותן תנועה אחת לפעמים. בגלל שהיצררה תמיד תזכור לך. עוד מחר, עוד מחר, עוד מחר, בלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבל ככה המצווה מתחיל אם אתה צריך להגיד שאתה זוכר לעשות את זה ולתת את הזמן לעשות את זה אתה יודע כמה פעמים יש לי דברים לעשות בתוך היום אני אומר אוקיי תן לי לעשות את זה בפעמה אני מקווה את זה בהחלטה הבאה אני זוכר, אוו, אני לא עשיתי את זה עד כמה פעמים? בפעמים אחד אתה מזכיר. הגמרא אומר ש... איזה פרידה היא הפרידה המינימלית של אדם לפגוש מה שהוא צריך לעשות? הפרידה המינימלית קצת זמן. מה זה? מיליון? שלושה דקות? חמש דקות? כמה זמן זה צריך לפני שהאנגלית יכולה לפגוש מה שהיא עלה לעשות? דגמרא אמר, תוך כדי דיבור. כשאתה מדבר על זה, אני עושה את זה עכשיו, לפני שאתה תחזור את הספר, אתה יכול לפגוש כבר מה. אתה יודע למה? הייתה קרקעה ברגל עכשיו. מה? אתה נסתכל וכבר מזכירה. מישהו קח את הדור. אתה הולך להפוך את הדור וכבר מזכירה מה שאתה עושה. אתה מתכוון להתגלגל, ואתה מזכיר את זה. אחרי שבוע, אתה אומר, אוו, אני לא התגלגל את זה. התגלגלתי או לא? אתה לא זוכר עדיין. תוך כדי דיבור, זאת אומרת, בקצב, אתה יכול להזכיר. בקצב. זה למה אנשים עם כושר צריכים לעשות דיירי. כל מה שאתה כותב, כשאתה קבל מילה למישהו, כשאתה קבל מילה למישהו, כשאתה קבל מילה למישהו, כשאתה מילה למישהו, כשאתה קבל מילה למישהו, כשאתה קבל מילה למישהו, כשאתה קבל מילה למישהו, כשאתה קבל מילה למישהו, כשאתה קבל מילה למישהו, כשאתה קבל מילה למישהו, כשאתה קבל מילה למישהו, כשאתה קבל מילה למישהו, זה אמרה תפילין, אני צריך להתפרש, זה מזרזות, מונדי, תביאו מזרזות לתפילין. אני כתוב, טלפון, אדם, אני לא יכול כשאתה לדבר, איך אתה יכול לזכור אלפים ק דברים? זה, תפילין פה, קבל פלאר, תעשו את זה, תשלחו את זה, תשלחו. כל כך הרבה דברים, בשלב שלך. מה שאתה צריך לעשות לעבוד, מה שאתה צריך לעשות עם חברתך, אתה צריך להתפילן. להתפילן. זה מגיע לכם הרבה פרובלמים ומוני חייבתם לסבל את החיים. לפעמים זה יכול לסבל את החיים שלכם, ליטרלי. ליטרלי. או כשתקראתם ללכתון, תפוסו את זה, ותכניסו את מה שקראתם. סורס. למה? לאחר כך אתה לא תזכר איפה זה בקבוצה. זה ייקח לך שעה לבחור את זה. עכשיו! תחזור, כתוב את זה. אתה צריך לדעת על נוטבוק עם חילושי תורה. איפה זה? גמרה, מסכת כתובות, אתה כתוב את זה. לאחר כך, לאחר כך, אתה יש הרבה דברים. אתה רוצה לדעת איפה זה? זה הכל כתוב. אתה צריך להיות אורגניזטי, רבותיי. אתה תלמד גמרה, אתה כתוב על הצד הקטובים. בטח, אתה כתוב. למה אחר כך אתה לא תזכר? אז צריך לבחור מי שאתה רוצה לתת את עצמך ולבחור שזה יקרה אוטומטיקה. כשאתה זוכר, כשאתה לא זוכר. איזה אנשים יש את הבחורים האלה שזה יקרה אוטומטיקה. שבועיים, הם יוצאים אוטומטיאלי מהבנק. אתה רואה, עבודה בנק. כל שבוע יוצא. למה? הם יודעים מה זה עבודה שבועית. הם מתחילים את העבודה. כל שבוע עבודה יוצאה במילה. 70 דולר, בום. בעוד שבוע, 70 דולר. למה הוא יוצא ב-800 דולר? זה העבודה. אנשים הורגנים. אנשים אחרים, הם מפחדים. הם יכולים לתת יום אחד יותר, ולפעמים יותר. אחת השנה הם נותנים 13% אחת השנה או שניה הם נותנים 5% ואז אתם שואלים להם, אתם יכולים להשאר שבשנת הזה אתם נותנים מעשר? אני מקווה שכן. אתם מקווים שכן? אתם רוצים להשתתף מאשר? מה זאת אומרת שאתם מקווים שכן? אתה קבל עלייה בשול, אתה בא, מוצאי שבת, ברגע שאתה כתוב את הדרך, איזה סינגאג, אתה יכול להיות קבל שבת, אתה הלכה למישהו בשבת, הם נותנים לך עלייה, אתה קבל עלייה, שאתה קבל עלייה בשול, ברגע שאתה מוצאי שבת, אתה קבל עלייה בשול, אתה כתוב את הדרך, אתה קבל עלייה בשול, אחרי שבוע אתה אתה קבל עלייה בשול, לא תזכר שאתה היית בברוקלין בשבת האחרונה אתה לא תזכר ברגע שאתה מוצאי שבת, אתה קבל עלייה בשול, ברגע שאתה מוצאי שבת, אתה קבל עלייה כמה היית בפלגה, מה זה? 101? בשול 126? 180? אני לא זוכר אתה מזכיר דברים בפעמים אחרי שבוע אתה חושב שאתה תזכר? אתה יודע למה אתה מזכיר? בגלל שזה לא מיוחד לדעתך אתה לא מזכיר את התגובה של התגובה שלך, נכון? אתה חשב על זה אף אחד לא צריך להזכיר אתכם כשאתם מתווכחים אם מישהו צריך להזכיר אתכם את זה, אוי ויי אוי ויי לצבא שלכם לצבא שלכם במהלך שלכם אנחנו מקבלים פה, רבותיי, בשביל היום בזרת השם, אני לא מדבר על הקרסים היום אבל למטה, אני רוצה לדבר על כמה, לא על הכל, על המעניין של הקרסים האלה, איך הם מתייחסים לנו אנחנו צריכים לדעת מה זאת אומרת, ובאיזה סציאניה הם יכולים להיות חס ושלום, שלום לך, להתקשר לכל אחד שלנו. למה אנחנו צריכים לדעת? כדי לבחור, לא לעשות, מה שקורא התורה, לא לעשות, שזה יביא את החכם. אני הרבה פעמים אמרתי לך, אם חכם חכם, אתה לא נפגש שבוע. וואו, הרבי הזה נפגש אותי, אתה צריך לראות, הוא אמר לי, אה, אני כל כך בפחד עכשיו. אתה צריך להתקלל, אבל השם כרס לך. אתה מתקלל, אבל הרבי, אתה צריך להתחיל להתקלל. אם יש דברים בתורה שאומרים שמישהו שעושה את זה, ברגע הוא כרס. ברגע, אוטומטיקלית. השם לא צריך להגיד, הרבי, עד היום הוא כרס. לא! כשהוא לא עשה את זה, כרס יצא עליו, על חייותו. יפה את הילדים שלו, יפה את הביתה שלו, יפה את כל דבר שלו. פשוט הוא מתחיל לתחתן. מי רוצה להתחתן בי השם כל יום שלו, להקבל את היד? אף אחד? למה? נו, בואו נראה מי היה מוחח. אף אחד. אם אני עושה לך עכשיו 1,000 דולר, תקבל את היד? לא. 10,000? לא. 100,000? 1,000,000 דולר זה... אתה רוצה להיות קרס בישם למיליון דולר? אתה יודע מה זאת להיות קרס בישם? לא. אני אומר לך מה זאת. אתה הולך להיות הכי טוב שידוח, להתמודד, להיות ילדים יודעים, ואתה מתקרס, אתה מתחיל למות. אתה לא יש ילדים, אתה לא יש משהו. זה נותן למיליון דולר? להיות כזה קרס? קרס זאת אומרת שאתה מנסה לקבל משהו בלעדון שתמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד והוא נפגש תמיד תמיד את תמיד תמיד הברכה שהיה אשם רוצה לתת לו. תמיד תמיד תמיד זה נקרא כרס. כרס עושה את האנחה שלה לא לתת מה שהיה אשם רוצה לתת לו. כי האשם רוצה לתת לכל אנחה הרבה טובה. תמיד למה לפעמים ת הוא לא נותן לאנחה את הטובה? רק בגלל שהשטח מגיע לתפקיד. והשטח מגיע לתפקיד כשיש לו עבודה גדולה. אם הוא לא יש לו עבודה גדולה, אתה יודע, אוקיי, אבל אח שלי, היא יהודית סקולרית, והיא מתחילה להתמודד, להתמודד, להתמודד, להתמודד, ואני יותר מבקש, אבל אני סינגלי. אני לא מבין. קודם כל, מי אמר שלהתמודד תהיה תודה תמיד? איזה אנשים, מפני שהם התמודדים, את החיים שלהם נגמרו. אתה יכול לדעת מה הוויץ שהם קיבלו? הם שואלו על יום שהם שונאים. כשאמרתי שאתה רוצה להתמודד, זאת אומרת, בית רחבי, משפחה קושר, ילדים קושרים, בית רחבי בגלל זה, זה עובד. אני מדבר על רומנס ועל אהבה. רומנס ואהבה, של המנהלים הסקולריים, זה כל מה שהם רוצים. רוצים לדעת את זה? אני אדע את זה. תסתכלי על כל מנהלים סקולריים שאתה אומר עליהם שהם התמודדים. איך היו לוי דווי, מוצי פוצי, לפני הסביבה? תגידי שב-6 שנות אחרי ותראו איך הם נפגשו אחד אחד. אם תמזכרו שב-1 שנה שהם נפגשו אחד אחד, בדרך האמת, כמו ביום לפני הסביבה, אני אתן לכם גדולה. רגע. רגע, רגע, רגע. זה שב-6 שנות אחרי הסביבה. תגידי שב-6 שנות אחרי הסביבה ותראו כמה פעמים הפוליסטים היו שם. וכמה רכבים נפגעים וכמה קרסים היו בבית הזה. אתה יודע למה? לא בגלל שהם אנשים רעיונים. בגלל כשאתה לא יושב עם ה' בבית, ה' אמר, הבית הזה לא יהיה עם בלשון. אהבה, הרבה אנשים עובדים בין אהבה ורעיון. אהבה בעברית היא אהבה. האחרון זכוי הוא תא-ה-ו-ה זה קודם מסוים, אה-ה-ו-ה תא-ה-ו-ה אבל מה ההחלטה? אה-ה-ו-ה מתחיל עם א, הראשון בבית אלף תא-ה-ו-ה מתחיל עם ת, האחרון בבית אלף למה הם קודם מסוימים? זה רים למה? בגלל שהם מרגישים מאוד כדוריים אוהב, אוהב באמת ולאסט, זאת אומרת אוהב, בתחילה נשמע מאוד נחמד. כל יום אתה חושב עליה, אתה לא יכול להוציא אותה מהמדע שלך, אבל אחר כך אתה תראה אם זה היה אוהב באמת או אוהב רק. למה? בגלל שאוהב באמת זה לא משהו שמתחיל על משהו מטריאליסטי. זאת אומרת קונקציה בירושלמית. כל אהבה שהיא מניחה על משהו, זאת אומרת בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, בגדולה, איזה אוהב בין אנשים, זאת אומרת שאם חס ושלום, האנחה תהיה פרליסטית, והוא בסדר, והוא בלתי מיוחד, בגדול והוא לא יכול לעשות שום דבר, והוא לא יכול להיות עם אותה, הוא לא יכול לקחת אותה, היא לא צריכה, היא צריכה להחליט את דייפריה שלו, היא צריכה להתקבל עליו עד 20 שנים, והיא נותנת לו את החיים שלו, והיא אוהבת אותו כמו שהיא אוהבת אותו כשהוא היה מצ'ו-אנחה. איך הרבה התחומות כזאת, אתם יודעים. הכי הרבה התחומות זה מה שאני יכול לקבל ממך. זה מה שהיא חושבת וזה מה שהוא חושב. אבל הבעיה היא שזה משהו שאני יכול לקחת מהיא או מה שהיא יכולה לקחת ממני, זה לא תמיד יחזור. ולכן כשהצליחה לתת את זה משהו יחזור, ההתקשר בפעמים זה למה כשהתרעמת מתחילה, כל הבסיסים מתחילים, והתרעמת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, והמסגרת, כל הדשאר שהצטרפה אותו לנצחה היא הולכת. והמסג לא יש קהל בין אותו לנצחה, הוא יכול לראות את הנצחה. הוא לא יכול לנצחה, היא עושה סופה והוא מפגש. עשרה שנים הוא נפגש את הידיים, זה לא היה על הסופה. עשרה שנים הוא היה דשאר את הנצחה כל הזמן. עכשיו הוא לא דשאר את הנצחה. עכשיו כל מה שהיא עושה זה מגעיל. כל מה. 20 שנים לפני כל מה שהיא עשיתה, לא משנה איך טוב היה, הייתה מדהימה. וואו, זה כל כך טוב. אתם יודעים איך זה עובד? אני יודע מה זה. זה לא הספק עכשיו. למטה אני אקדמי בברוקלין בעזרת השם. ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן.