Aliya to Israel, Opening the Gate of Mercy, Suffering of the Righteous

Good evening. Good evening. This lecture, בזרת השם מול בי, לרפואת משה בן אסתר, אברהם בן סימה, מרינה, יוחנן בן סלטנת, משה בן חנא, דוד בן חנא, דניאל זבולון בן חנא, יונתן בן חנא, משה גבריאל בן שרה, בנימין אהרון בן שרה, ליאורה בת שרה, יוסף בן מרים, אילנה בת יפה, רותי שילת בת רפקה, נצלחה בניתוח, ולאבדי לילו נשמת וטלנה גולדה בת אהרון. ולחזרה בתשובה של הנכדים של דניאל בן מישל וגם לרפואה של מיריאם בת אברהם. בפעמון הבא, לא יש עבודה אחת בעוד מילה. הפעמון הזה הוא הלילה, למטה. בפעמון הבא, אני נותן עבודה בעברית באנגלווד, ניו ג'רזי. וסרסדי, עוד דבר בעברית במנהטן אז זה של השבילה הזאת, בשבילה הבאה, זאת אומרת, אני כבר בדרך לארץ ישראל, אנחנו נכנסים לארץ יולי, בבקשה תזכרו את זה. יש לנו שלושה שבועות וסמינרים בפעולה. אני לא חושב שיש לי אף פעם דבר כזה, שלושה בפעולה. המקסימום שיש לנו היה שתי בפעולה. אז יש לנו שלושה שבתונים. בעזרת השם, נראה איך זה יצא. קצת לפני, קיבלתי איזשהו אימאל מהרבנית, אמריקנד רביצין. אני חושב שהיא חיים בארץ ישראל. והיא יש, אתה יכול לראות, קצת תהליכים, נשים, שהן תהליכים לדבר שלהן. והם עשו שאלה על אחד הדברים ששאני מדבר עליהם בשעה האחרונה. אז אני חשבתי שאני צריך להבין מה שאני מדבר עליהם, בגלל שהם אולי משכימים. כמו שאתם יודעים, בעוד שנים, הסובייקט, אם יהודי צריך להחליף לארץ ישראל או צריך להשתתף באמריקה, נגמר מילים פעמים. בעוד הרבה שנים, אז התגובה שאני תותחת תמיד, לא להתנגד, היא שכל אינדיבידואל צריך לדבר עם רבי פרסונלי שלו שיודע אותו, יודע את הקבוצה שלו, יודע את המקום שלו ידע מה זה נכון לו ומה זה לא נכון לו. זה יחסים על המצב שלו כאן, באמריקה ויחסים על איפה הוא יכול ללכת, איזה מקום, איזה קהילה, וכך הלאה. יש לנו הרבה שאלות. רבי שלא יכול לדעת אתכם בכלל, איך אני יכול להגיד לכם דעה שתהיה פרפקטית לכם? הוא יכול להגיד לכם מה זה הדבר הנכון לעשות ומה זה הדבר הנכון לעשות בכלל. אבל הוא לא ידע אתך פשוט, הוא לא ידע את עבודה שלך, הוא לא ידע את החברה שלך, הוא לא ידע את אבא שלך, איזה אברהם היא, היא תהיה מנטלית, כשהיא רואה ערבים שם ברחוב, או היא גדולה כדי להחזיר את האמונה. יש הרבה דברים לדבר עם זה. מה יושבות אתה תקבל לבית ילדים שלך? איזה מזל אתה תקבל? מה אתם חייבים פה? יש לך חברות טובה, יש לך תלמיד טובה, יש לך חברות טובה, יש לך תלמיד טובה, את הילדות שלכם עושים יושבות טובה, אז כמו שאתם יכולים לראות, יש הרבה הרבה דברים שהם צריכים להיות בהכרחות ובהכרחות. אתה לא יכול רק להגיד לאחד, כן, הלכי לישראל, זה דבר טוב. ארץ הקודש, זו ארץ של ה' אתה יודע? לא, זה לא עובד ככה. ובדרך כלל, אתה לא יכול להגיד לכולם, אל תלכי לישראל. זו לא התגובה גניבה לכולם. לכל אינדיבידואל, ההתגובה תהיה אחרת ממהלך. ולכן אני אגיד, וזה מה שהם נשכחו, אם לא יש לך שידוך, לא יש לך קהילה, לא יש לך מישהו ללמוד תורה, אתה לא יש לך פרנסה, בעצם אתה לא יש לך משהו כאן, משהו כאן, אתה יושב כאן וחסר זמן שלך, ואתה חסר זמן שלך, ואתה אוהב את החיים שלך, כאן, בארהבית, או בכל מדינה אחרת, אתה יכול גם לעשות עלייה, אם אתה חסר זמן כאן, אתה תהיה מזרחי שם, סצימה קטנה. זה יכול להיות עבודה לך, ואתה לא תהיה מזרחי. אבל אפילו אם אתה יכול ללכת שם, ואתה תהיה בוודאי, אין עבודה, אין שידוח, אין כלום, אפללי אתה יכול להשיג שם, שאתה חי במלאה. וחי במלאה, זה כבר מצווה. זה ללכת שם, חי במלאה של ארץ ישראל, של מלאה. או באמת זה עבודה טובה, שאתם לא יכולים להשתתף בהם בניו יורק, זה לא נותן לכם איזה קרדיט. זה מה שאני קוראים. אז למי שלא יש פה משהו, מה יכול להיות הגבוהה? שלא יש פה משהו. אף משהו פה, אף משהו שם. אבל לפחות, הם יכולים להשתתף בגלל שהם חיים במדינת הקבוצה. אם הם יצאו, ברוך השם, מלכים עם אהבות השם הם יכולים להחליט פרנסה, הם יכולים להחליט שידור, הם יכולים להחליט טוב בישיבה, חברותה, טוב סינגאג, וכו'. אבל אני מדבר על הסציפה הכי קטנה. אם הם לא יחזרו משהו בישראל, מה שהם נפגשו? זה לא היה קטן קטן שלהם, הם לא היו פה, הם לא היו שם. זה מה שאני אומר. באותו רציני, אחד מהמלכים שלנו הבנה שאני אומר שלמשך לישראל זה רק לנצחי אנשים. אני לא יודע איך הם הבנו את זה. זה מאוד רחוק מהשאלה שאני אומרת. מאוד רחוק. אבל אתה יודע, אנשים לפעמים מבינים מה הם רוצים להבין. אז לתאר את זה, לא יש שאלה או לא בעצם. אתה צריך... אתה צריך לדעת את האנשיה, אתה צריך לדעת מה אתה עושה, אחד האמצעות שאני יכול לתת לכם, איזה אנשים החלטו לישראל, וזה היה מאוד טוב להם. זה היה ממש גדול להתקדם לצפון שלהם. הם קרובים לאשם, יש להם קבוצה טובה, הם קבוצים עם רבים טובים, הילדים שלהם לראו תורה טובה, וגם יש להם קבוצה טובה. איזה אנשים יש להם את הקבוצה הזאת שיש להם באמריקה. הם לא צריכים לצלם עבודה שונה. כל עבודה שהם עשו היום, הם ממשיכים להמשיך. הם עובדים על אינטרנטים, על מרחקים. כל מה שהם עשו היום, הם עובדים על מרחקים שונים, זהו. אבל זו הידיעה הזאת. הם עושים כמעט את הידיעה הזאת. קצת מהם עדיין מגיעים ומגיעים, אבל התקופה שלהם מאוד שמחה. אז למיני אנשים, זו ארץ. אבל אז יש את השדה האחרונה של הטלפון. למיני אנשים זה היה מפחד. הם הגיעו שם עם ימונה גדולה שעכשיו הם ילכו לחיות במדינת הלכות והדברים יהיו יפה ויהיו קרובים ל'ה' ובאמת זה היה בדרך כלל. הם לא יכולים למצוא ישיבות לילדים, הם לא יכולים למצוא מבית קרוב לתוך קבוצה טובה. הם לא נכנעים בקהילה, כל מיני בעיניים, הם לא יכלו למצוא איכות עבודה, הם נפגשו מכל חייבות שלהם, בסוף הם היו בפרשן, איכות שלהם, ילדים שלהם הלכו לרחוב, הם הלכו לרחוב, הם היו סקולריים, בגלל שהם לא יכלו למצוא עבודה טובה ללמוד, ללמוד, אז זה יכול להיות בכלל, זה למה אני אגיד, צריך להיות מאוד במיוחד. מישהו שיש לו הכל, עובדים ביום שלו, זאת אומרת, כן, ישיבה טובה שהם חייבים להיות, הילדים הם בישיבות טובות, יש שלום בית, אימא שלו שמחה, יש חברה טובה, חברה טובה, הוא אוהב חברה שלו, יש רבי טוב כל מי שצריך לעבוד בישראל, הוא חי בביטחון, יש לו דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא אתה לא יודע איפה ללכת, דווק איפה זה הדרך הנכונה? אז מה זאת אומרת? הגמרה אומרת, בריא זה סרטנט. גרנטי. שמה זאת אומרת, זה אולי. כשיש לך סרטנט או אולי, אני אתן לך דוגמא. אתה יכול לשים את המONEY בבנק של שייס. אתה תקבל 5% אחרי שנה על ה-CD. שיינס בנק הוא אחד הכי גדולים בעולם. אם הם יחלפו, זה יהיה אחד מהעולם. אתה לא צריכה את המון בכלל. בגלל שזה לא יהיה קרב, אתם יודעים? הממשלה לא יכולה לתת להם לתחתן, אז המון הוא בטוח, המון הוא שם, אתם קבלות את האוויר שלכם שם, וזהו. או אחי שלכם, שיכולים לתת לך 10% בגלל שהוא יכול לעבוד בכל מיני דברים מגניבים, מי יכול לדבר על זה? הוא יכול לעבוד, הוא לא יכול לעבוד, הוא יכול לעבוד, הוא לא יכול לעבוד, הוא יכול לעבוד, הוא יכול לעבוד, הוא יכול לעבוד, הוא יכול לעבוד, הוא יכול לעבוד, הוא יכול לעבוד, הוא יכול לעבוד, הוא יכול לעבוד, הוא יכול לעבוד, הוא יכול לעבוד, הוא יכול לעבוד, הוא יכול לעבוד, הוא יכול לעבוד, הוא יכול לע וזה נראה כמו שיש לך שתי בורות, אבל הם על עולם, הם יכולים ללכת בכל זמן, אתה לא יש לך מקום בזה. אז זה נקרא ברי ושמה, ברי עדיף. יש לך משהו שהוא מספיק ומשהו שהוא אולי, אתה תמיד הולך עם מספיקה, אתה לא הולך עם אולי. אנחנו לא יודעים מהתורה להיות גמבלים. אתה גמבל רק כשאין לך שולחן. כמו למשל, אתה מתחיל למות בכל אופן, עכשיו, וכי אני מתחיל למות, יכול להיות שאני מנסה לנסוע לטריק או משהו שיכול לספר את החיים שלי, או אני מתחיל למות. זה לא יכול להיות אחר. אז לזה צריך לגמבול. אבל אם אתה מנסה לגמבול על משהו שיכול לעבור את הסיטואציה, אתה לא מוכן. ולכן, אם יש לך חיים טובים פה, כן, יש אנטיסמטיזם פה. האנטיסמטיזם בישראל הוא 100 פעמים יותר מאחורי ארהבות. יש ערבים פה, הם רוצים לقتלנו. יש פלסטינים, נאצים, אבסולוטי. זה מה שקרה בלאה הזאת השבועה. הם באים לדמות את היהודים שהם הלכים מהמלך. יש קרובים פה ב-108. יש להם דמיינסטרציות במנהטה, יש לכם כל זה, לא יכול לדמיין את זה. במיוחד, בזמן המלחמה, או כשאתה מותן איזה נאצים פלסטינים, כל הנאצים האלוהים הזהים בניו יורק מזמינים. הם מרגישים את הפחד של נאצים שלהם בישראל, הפלסטינים. הם מרגישים את הפחדה שלהם, למה סייטאן קוראים להם סולגים, ככה זה קורה. זה למה הם מגניבים עכשיו. אחר כך הלך יהיה קטן, אם יהיה, ואז הדברים יהיו עדיין קטנים. אבל במובן כלל, האנטיסמטיזם בישראל נגד יהודים רליגיים, הוא מיליון פעמים יותר מכאן. ההתרעה שהישראלים הסקולריים יש לאנשים רליגיים היא מאוד קרובה להתרעה של הנאצים ליהודים בגרמניה לפני ההלכוס. מאוד קרובה, אולי קצת קטנה. There's nothing new under the sun. The Gemara already said that in the end of days, the hatred of the ignorant, wicked people to the righteous people who love to learn Torah will be so high that it will be worse than any hatred you can imagine. הגמרה הזה גדולה שנאה ששונאים עמי הארצות את התלמידי חכמים יותר משנאה ששונאים אומות העולם את ישראל. שההתרעה של יהודים סקולריים ליהודים רליגיים היא גדולה מאשר ההתרעה שהגנטים יש ליהודים, בגלל הכל. כל מיני גנטים, בעולם ההיסטוריה, רומנים, גרקים, נאצים, ערבים. זאת מסגרת בגמרא, אני לא אעשה את זה. חכמים. חזלסה. הם יכולים לחיות בצדה שלהם, זה מגיע להם מאוד, כמו שהגריקים לא יכולים לחיות בצדה של היהודים, היו צריכים להגיע מגרסה, הם כבר חייבים את כל העולם, הם חייבים את הכל כולם עושים להם עבודה, אמפירה הגרקית, כולם אוהבים את הצלחן שלהם למה הם צריכים להגיע לרחוב של ישראל לנצח את הקבוצה, להכניס את זה לא פיזית, הם לא רוצים לנצח את זה פיזית כמו הרומנים והבבילונים, הם רצו להפגש את המקום, אבל הגרקים אמרו לא, אנחנו רק רוצים שתבואו בצורה גדולה, תשכחו את זה, תמשיכו להצליח את הכל, אבל זה יהיה שלך, ואתה תכניס? על הטלפון של האקס, שאתה לא חי בגד ישראל. זאת אומרת, אנחנו רוצים שאתה תהיה אורתודקס מודרני. ואז מודרני, ואז סקולרי, ואז כמו גוי, כמו גריקה. זה פרסס. אז קודם, מודרני-אורתודקטי. יעמקה מתקבלת קטנה, אתה קח את הרגל, אתה מתקבל את הילדים לממלכתי-דתי, חצי וחצי, ואז לאוניברסיטה של גויים. הם ילדים את הדברים האקדמיים. אם הם ילדים מת ופיזיקה, זה לא פרבל. זה גם רעיון של ה' זה חלק של הקריאה. גאומי וילנא, חזוניש, הם ידעו הרבה על המדע, הרבה מת. יש להם גניבה. יש להם הרבה מת בתלמוד, להבין את הירובין, את הספוקה, את ההחלטה. צריך לדעת על כל זה. זה לא קונטרדיקציה ללמוד מת. הפרובה היא שכשאתה רוצה ללמוד מת היום בבית, אתה תהיה גוי. זאת הפרובה. אתה צריך לנסות עם ילדים לא יהודים או לילדים לא יהודים וכל מיני אנטסמיטים וכל מיני גאים, ואתה תהיה כמו הם, בגלל שהאנגלית היא פרודקט של המקום הזה. אתה שכח את האנגלית בין אנשים עצמים לשנה, הוא תהיה עצמי. כי כולם ככה. כולם נכון, נכון, והעולם הוא עולם, והזמן הוא זמן, והתאמה הוא אהבה של ה' ואהבה של ה' הוא מתחיל ככה. אתה קיבל רבי רבי רבי, ותביאו להם לתל אביב, תביאו להם אחת שנה שם, עם כל האנשים נקדים וכל האנשים גאים שם בבר, ואחר שנה, אל תתמזו אם תראו להם עם הרגליים וטאטוסים. מה קרה לך, מנדל? הרליגיה היא כל הזמן בלוני. מה קרה? האנגלית מפלגה במהלך שלה. אתם יכולים לראות את זה בתקופות. אנשים רליגיים, התקופות שלהם מגיעות להם. כל פעם שהם הולכים אליהם בשבועים, הם מקבלים את האטמוספירה בבית, בטלוויזיה, כל מיני תקופות מגיעות, הם לא... הם מגיעים לתקופה, הם מדברים על דברים שטוחים, הם מדברים על פוליטיקה, על רילה סדר, אנשים אוכלים בלי ברכה, ולאחר כך זה מפלג את האנשים. זה משאיר קטן מאוד, בגלל שאתה צריך להשכח את אבותיך, את החברה שלך, אתה צריך להשכח, אתה לא יכול להשכח. בגלל שבגלל זה, כשאתה יכול ללכת אליו, הם לא יביאים אתכם פרסומלית, אולי האבותים ישכחו, הם רוצים שאתה יכול ללכת, אבל האבותים, האבותים, האבותות האחרות, האחרים שיכולים ללכת, הם ראו את זה כל הזמן. אנשים אומרים לי, כל פעם שאני יכול ללכת אליהם, אני יכול ללכת לארבעים פרסומלית, זה יקרה לי חודשים ללכת לדרך שאני הי בגלל זה, אנשים סקולארים לא מבינים את זה, הם רואים את זה כמנגינה, הם רואים את זה כמנגינה פרסומלית. אוו, הוא נפגש אותנו, הוא לא רוצה להגיע. לא, הוא לא נפגש אותך. הוא רוצה להגיע לך, את אבנותו או אחותיו, הוא רוצה להגיע לך, אבל אם המשרד להגיע לך זה להחליף את ה' הוא לא מוכן, כי ה' מגיע לפעמים שלך ולפעמים של אחותיו. ויש רגלות בחיים, הקריאטור של העולם עשה רגלות. כלפי שאתה מלך את זה, כלפי שזה יותר טוב לך, למהלך הזה ולמהלך הבאה. אז, עובדים על מה שאמרתי, יש לך כל מה שעובד לך. ילדים שלך עובדים טובים, הם מגניבים טובים, הם מגניבים טובים, השביס הוא מרחב גדול במרחב שלך, אתה אוהב סינגאג שלך, אתה אוהב הרבי. אתה אוהב אותה שאתה מתלמד עם, ואתה יכול להשתתף בזה, אתה יכול להשתתף בכל זאת, אולי אני אצליח את זה בישראל, אולי ילדים שלי יהיו יושבים טובים, אולי ילדים שלי יהיו עם מי להתלמד, אולי אימא שלי תהיה שמחה, אולי, ואולי, ואולי, ובאחר כך אתה מתלמד בכל זאת. מה אתה חושב שתהיה לך? בגלל שהילדים יהיו ברחוב, הם לא יכולים להתמודד עם החוצפה הישראלית, הם דלקים, הם אמריקאים, ילדים נפחים. הוא יביא אותם שם, הילדים הישראלים הם מאוד אגרסיביים, הם משחקים איתם, משחקים איתם, משחקים איתם, משחקים איתם, משחקים איתם, משחקים איתם, משחקים איתם, משחקים איתם, משחקים משחקים איתם, משחקים איתם, משחקים איתם, משחקים איתם, משחקים איתם, משחקים איתם, משחק אולי בדברים אחרים האמריקאנים יותר טובים, אולי בדברים אחרים, אבל כשקוראים לגמרא, אין משהו לספר בין קבוצה אמריקאנית לקבוצה ישראלית. זה 10 פעמים יותר, אם הוא בישיבה הישראלית טובה. אז מה קרה? זה מאוד טוב, אתה שמים את הילד שלך לישיבה ישראלית טובה, ובשנה אחת הוא יוצא כמו שהם אומרים בישראל, תותח! זו פעולה מגניבה. יש רק אחד הפעולה, זו איליה וקוצבה. יש אינספקציה. זה נקרא איליה וקוצבה. מה זאת אומרת איליה וקוצבה? זאת אומרת, כשאתה מגניב את האנימה, יש את הרגל, את המקום גדול של הלוואי. זה הדבר הכי טוב, אם תקלחת את זה ותכניסת אותו לגריל זה טוב בלתי חשוב אבל בגלל שהאנימול נפגש כל הזמן בפילד יש חורים שהם נפגשים ביניהם חור גדול יכול להפגש ביניהם זה מפריע את הכר, אבל אתה לא יודע מה זה אז היליאה היא הדבר הכי טוב של האנימול, אבל יש לו חור ביניהם מה זה כאילו? אתה פשוט קח את הכי יפה של אוניברסיטה. אתה קח, אני לא יודע, 20,000 דולר לזה במרכז. והחיילים קחו את זה עם קצת קצת בצד ראשון. קח את כל הזמן. לפני, כשאתה ראה את זה במרכז, וואו, זה נראה מדהים. כשהוא בא לבית שלך, אתה רואה את הקצת הזה? אה, אני לא מעניין בזה. בבקשה, תביאו את זה. יאללה, סער. זה היה עבודה גדולה. אנחנו נתן לך את זה. לא, לא, אני לא רוצה את זה. קח את זה. למה? סקראץ' לוקח את הכל. מה זה סקראץ' במיוחד עם כלום כזה? זה מפחד את כל הדבר. אז... אתה מייחס את הילד שלך לישיבה גדולה בירושלים. הוא מלך בגדול כזה. כל אחד מהילדים שם הוא מפחד, אגרסיבי. ואז הוא יוצא הביתה, לפסח או לסוכות. הם מתחילים לדבר בלשון ישראלית, מה שהם קוראים ללשון הארס, הלשון של הארסים. כתוביות שאתם לא יכולים להבין. איפה אתם מלמדים את כל הדבר הזה? כל אחד מדבר כזה. בישיבה? כן. בישיבה. אז עכשיו צריך להיות דילמה גדולה. מה יותר טוב? שהילד שלך יהיה מאוד קטן בלעדת התלמידות, הרבה יותר מאחורים מהילדים מסוימים כאן. אבל הוא יהיה מגניב ויש לו איזשהו פרובל במהלך שלו. או שיהיה יותר קטן בגמרה, אבל יש לו קלאס, יש לו מנר, יש לו דרך ארץ. מה ההתגלגה? מה אתה חושב שתקבל? אם אתה יכול ללכת לחכם גדול ולשאול לו, יש לי הזכויות לשים ילד שלי אחת בשנה בישראל, הוא יכול ללכת למדינה מאוד גדולה, שתעשו לו את המשך של חייותו בגלל שהיום הוא יכול להבין שהגמרא יהיה במדינה מאוד גדולה אבל אתה יכול... אתה יכול... אתה יכול... אתה יכול... יכול... אתה יכול... יכול... אתה יכול... אתה יכול... אתה י או לדבר מסוים או כל מיני דברים שהם בגלל הישיבה בצדקי ירושלים בן יהודה מדרחוב באיני מקומות שם אפילו במחנה יהודה מרקט שם עם הילדים שם ההתגלגה שהם יכולים להתקדם למינטליטה היא אולי חשובה אז השאלה היא מה זה יותר טוב כי אנחנו יודעים שאין משהו גדול בשביל אמל התורה. לראון תורה בנושא גדול, עם אהבות, זה מגניב בעיניי של השם. הוא מאוד אוהב את זה. ובצד האחר, כשאתה שואל, מה הטוב של החיים, למה אנחנו אפילו יש תורה להתחיל? התגובה היא לזכור אותנו להיות אנשים מאוד מסכמים. את עבודה התורה, התורה היא רמצה. למהלכים הקוררפטים של אנשים כשהם יוצאים לעולם, אחד הוא עם איגו, ומציאות, ונפלאות, ומנצחות, ומנצחות, ומנצחות, וכל מיני בעיות. כל הילדים יוצאים לעולם עם את הטקסטים שלהם. איזשהם יותר קטנים מאחרים. ועכשיו יש את התורה, שיכולה להסתכל על הדברים. יכולה להכניס אותם ללמוד. יותר גניבים, יותר מנצחים. לבחור אפזיר שלהם, לראות איך להתפתח בצורה יותר טובה, להיות תקווה, להיות מנטלטה גדולה על ה' ולא להתפתח בתקופה קשה. התורה היא חריגה. אז מה היה מבקש של התורה? שאתה תהיה מוכן? לא. מבקש של התורה היה שאתה תהיה אנשי חי. אז אם אתה הולך להזדמן לגבי תורה שלך, ובדרך כלל יש אינטרנטי אינטרנט עליך, אתה מנסה להחליט. זה מנסה להחליט. זה לא מנסה להחליט. בגלל שבאמת, אם לגבי תורה של מישהו זה לא הכי טוב, אבל אתה מנסה להחליט. כמובן למישהו שצריך לדעת את התורה הוא הכי גדול אבל את האנשיה שלו נפגעת? איך אחד מהשני ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים שאתה חיים את העולם, מה זאת אומרת חיים? אתה מגניב מאוד. קל, רלוונטי, לא מגניב. תפקיד על הכל. אל תשכח את האנשים, אל תשכח את החוצפה, אל תשכח את הזמן, אל תשכח את האנשים במדינה. זה לא משנה אם הם יהודים או לא יהודים. אל תשכח, אל תשכח, אל תשכח, אל תשכח, אל תשכח, אל תשכח, אל תשכח, אל תשכח, אל לא תשכח, אל אל פעם, תשכח, אל תשכח, תשכח, אל תשכח, אל תשכח, לא פעם, לא פעם, לא משנה כמה מגניבה שמישהו פשוט קיבל אותך. קונטרול את הפרסונליטה שלך, קונטרול את רעיון שלך למידה, רעיון שלך למaterialism, כל האדיקציה שהמודרן צריך להתמודד. לתת עבודה בבוקר, אפילו אם לפעמים אתה נפגש לאט, כי לפעמים אתה צריך ללכת לבית, לגבי, לגבי. בזמן שאתה ללכת לבית, זה יכול להיות 2 ע'מ. אתה צריך לתת עבודה בבוקר עוד פעם. ואתה צריך להיות אורדור בחיים שלך. אתה צריך לעשות לך סגנון, זמן ללמוד, זמן לאכול, זמן להיות עם החברה, זמן לעבוד, בסגנון מה שאתה חושב לעשות בעצמך, אבל אתה צריך להיות קונסיסטי. האנשים הולכים להצליח בזמן גדול בעצמם הם האנשים שהם אורגניזים בסגנון שלהם. הם הורגנים. רבי ישיף, 60 שנים, הולך ללמוד במקום הזה, בישיבה, כדי להשתתף. וכל אחד ידע, מה זמן הוא יקבל ותפוס את הגמרא, מה זמן הוא יקבל ותפוס את הגמרא. הוא היה כמו רובוט. כמו מכינה, אתה יכול לדעת מה יקרה כשאתה תקשר את הטלפון הזה, לא יש ספרים אתה יכול לדעת מה יקרה, זה היה ככה, ולכן הוא היה רבי הכי גדול בכל העולם איך? בקונסיסטנציה אתה יכול לדעת, אם יום אחד הוא ככה, יום אחד הוא ככה, אתה מנסה ללחוץ מאחור לאחר, גם במדינה אתה יכול להיות מאוד טלנטי, אתה רוצה לעשות את המדינה הזאת, ואז אתה מנסה לעשות את המדינה הזאת, ואז אתה מנסה לעשות את המדינה הזאת, ואז אתה מנסה לעשות את המדינה הזאת, ואז אתה מנסה לעשות את המד תשתכל על מה שאתה טוב, תפקיד עליו, תפקיד עליו, תתקדם. אולי האחרון יהיה יותר שני, אבל לא יש סיכוי, בסוף אתה נמצא עם אף שום דבר. אז קבלתי את ההקלטה הזאת. אני לא רציתי אף פעם להגיד שאפשר רק לוסרים לעבוד עם ישראל. לא, בדיוק נכון. זה מריץ, זה מריץ גדול לעשות עליית לארץ ישראל, זה מריץ גדול אבל זה יחסים מי האנשי איזה אנשים, אם היו רוצים לעשות משהו פוזיטי בגלל שהם נפגשים כל כך הרבה ממה שהם כבר נפגשים הם נפגשים יותר ממה שהם נפגשים לאיזושהי אנשים זה יהיה מעבר לזה, לאיזושהי אנשים זה יהיה מעבר לזה But those who have nothing here, meaning you have nothing to lose, you have no job, no, you don't make a living, you don't have a family, you don't have a good synagogue, you don't have chevruta, you don't have yeshiva, you're sad and angry here all the time, and you have nothing here, you hate the life here. אתם פחות כבר כאן אתם שואלים לאנשים לתפוס אתכם אתם קבוצים תעבירות לתפוס אתכם כאן יש הרבה אנשים ככה כאן הם לא יכולים להחליט את השבוע הם צריכים לקרוא לאנשים, הם יכולים להחליט 60 דולר? הם יכולים להחליט 50 דולר? אתם מקבלים את כל הטלוויזיות של אנשים שלא יודעים להחליט בטלוויזיות ולקחת ארוחה וחזקים אלפי אנשים ככה כאן כאן כאן אנשים ככה שלא יודעים מה הם צריכים לתפוס אבל הם יכולים לתת את זה. את הדברות האלה שהם יכולים לתת, הם יכולים לתת בהם בישראל. את הדברות האלה. שם, לפחות, דברים יכולים להיות יותר טובים להם. אם ישראל מרגיש שהם יכולים לתת עלייה, הוא יכול להשיג אותם יותר שאין להם עלייה, כי הוא רוצה להשיג אותם שם. זו לפעמים אחת הרגעות שישראל לא עושה עלייה לדבר הזה. למה? בגלל שהוא רוצה להשיג אותו מהעיר. ואם הוא חי פה, איפה הוא יכול ללכת? לג'ורדן. אם הוא צריך ללכת לישראל. ואז אפילו אם הדברים לא יצאים יותר טובים שם, זה יהיה נכון כמו שהיה כאן, אבל עם ארץ גדולה. עכשיו אתה חייבת לחיות את החיים שלך במדינת הקבוצה, שזו גדולה גדולה. אז אני חושב שאני עשיתי את זה ברור. אז אלה שבאים לישראל והם שמחים, והדברים עובדים עליהם, אנחנו כולנו גדולים עם אתכם. יש לכם שני עולם, יש את העולם הזה והעולם הבא. ואלה שלא יכולים עכשיו לעשות עלייה, יכולים ללכת ל'השם' כל יום. אנחנו ללכת ל'השם' אוטומטמית, זה בתפילת שמונה, ישראל, ו'השם' יביא אותנו לירושלים. אנחנו ללכת ל'השם' כל יום, שלושה פעמים. אבל אנחנו צריכים להבין יותר, אולי. בבקשה, תעשו לי, ה'שם', שאני יכול להחליט ללכת לרחוב, בכך שאני לא אצטרף את עצמי או את הילדים שלי, או את הפרנסה שלי, או את הארץ שלי, או כל מה שיכול להיות. אוקיי, אז זה זה. עכשיו, בשבת, כשאנחנו ראינו בפרשת, פרשת בעלותך, יש קצת שאנחנו ראינו בפרשת, שאנחנו ראינו כל שבת לפני שהוציאו את התורה. התורה היא אחריי, אנחנו נפתחו את הארץ, ואנחנו אומרים, ואי בן צוהרון, ויומר משה, קום ה' ויפוץ אויביך, וינוס ומסנך מפניך, אנחנו קוראים את כל הדברים, פרדים, אשכנזים, חסידים, כל אחד. את המינאק הזה, להגיד את הדברים של פרשת בעלותך, כשאנחנו נפגשים את הארק ונתחיל לציג את ספר התורה, הסורס שלו היא, בזוהר, בקבלה הלכה, זה כתוב בזוהר בפרשת ויקהל. Page 206. אמר רבי שמעון, רבי שמעון בר יוחאי, כד מפקין ספר תורה בציבור הלמיק רבה, when you take out ספר תורה in public to read in it, מתפרדכי תרתי שמעיה דרחמין ומעוררין את האהבה לאללה. והיא באה אליה לברנש למה מרחי, בריך שמדם הרי עלמה. That's what we say, בריך שמדם הרי עלמה. Translation of what the Zohar said. When you take out the Torah in public to read in it, the gate of heaven of mercy, the gate of mercy in heaven are opening up and bring extra love and mercy to the public who just opened up the ark. וזה למה שאנחנו אומרים אחרי זה, כשאנחנו נפגשים, אנחנו אומרים בריך שמד ומראה עלמה, בריך קטרח והטרח, כל הדעות שהארי הקדוש כתב. וכדי להגיד את זה בשבת כשאנחנו נפגשים את הערון הקודש בספרדים, ספר תורה שלהם יכול להיות נפגש בגלל שזה בבוקר, ער, סלב אבל הוא יכול להיות נפגש כדי שזה נפגש אז הערי הקדוש אמר להם להפגש את זה ביניהם כשאנחנו נפגשים בריך שמה אז הספרדים רק מתחילים אחרי שהם נפגשו את התורה בידי אשכנזים זה קומפליקטי בגלל שספר תורה זה בין שתי דקות And it's covered with parochet. You cannot open it up. You cannot make it stand open. You have to make it lay down. So it's a problem. You cannot do it. So by the Ashkenazim, they say Berich Shemeh without opening the Sefer Torah. But the Sephardim, maybe that's one of the reasons they put the Sefer Torah in a box. To be able to open it up when we say Berich Shemeh. It's very interesting because in the time of the Gemara, הספר תורה, הוא היה בבוקס כמו שהספרדים עושים היום, או היה על שתי דקות כמו האשכנזים וכמו שהמרוקים עושים. איזשהם מרוקים, הם תלוו מנהגים אשכנזים. אשכנז, חברות. כמו שהם לא אוכלים ריס ופס אובר ואיזושהי קטניות אחרות. הם יוצאים מנהגים מסוימים לאשכנזים. למה? כי איזשהם רבים האשכנזים היו למרוקה להיות רבים. והם חשבו שהילדים המרוקים מה שהם ידעו ללכת, הם ידעו את המקומות שלהם, הם לא ידעו את המקומות האחרים. אז הרבה מרוקאים היו מפלגים באשכנז. גם אחת הדברים שאתם רואים מרוקאים, באיזשהו סינגאג שלהם, הם היו עם ספר תורה על שתי דקות, כמו האשכנזים, לא בבוקר. אז השאלה היא, בזמן של הגמרא, כשהם היו עם ספר תורה בשלבים שלהם, איך הספר תורה נראה? הייתה בבוקר, כמו הספרדים? או הייתה על שתי דקות? התגובה הייתה על שתי דקות. איך אני יודע? רגמרה אמרה שהייתה פעם שתי חכמים שרצו לראות בתורה, ושאחד מהם הוצג את התורה לדרך שלו, עד שהתורה נפגעה בתחת. משהו כזה לא יכול להיות קרה בספר תורה בספארדי בגלל שזה בבוקר אם הם יתקעו את הבריח כמו שהם יתקעו הם לא יוכלו להפוך את הספר תורה בגלל שהם לא יכולים להציג את הקלף האחרון אז כשאתם יודעים שזה היה על שקל שקל, כל אחד יתקע שקל לדרך שלו עד שזה יתקע במידה אתם יודעים, כשאתם רוצים להציג מישהו שזה חכם בתורה, הוא חכם בתורה So they have all these nice expressions. For instance, they say, הפטיש החזק, the great hammer, meaning you can smash every rock. That's how great your Torah is, no? And then one of the things they call him, they say, העמוד הימני, the right pole, the right stick. What does it mean, the right stick or the left stick? אז כמובן, בתורה, ירד היא תמיד יותר טובה של יחד כמו שבשלב ירד הוא מרצה, יחד הוא קבוצה אתם יכולים לראות היום בפוליטיקה אנשים שירדים לא מנסים להגיע ליחדים ולנצח את התמונות שלהם לנצח את הגבוהה שלהם לנצח את הדברים שלהם, לא הם נתנים להם להגיד כל מה שהם רוצים, אבל אם אתם רציניים, הלפטיים לא נתנים לך לדבר. הם באים, הם מייצגים, הם שריעים, בושה, כמו שהם עושים בתל אביב, בושה. אם אתם רוצים לתפיל ביום כיפור, אתם רוצים לתפיל בנשים אחרות, כמו בתפילה. ביום כיפור, הם באים, הם מנצחים את התפילה. הם לא יכולים לתת למישהו אחר חרוץ. לא יכולים. זה איך אני ואיך אני. זה הלפטי. זה נקרא בגלל שהם מידת עדין. הם מגיעים לגבי הקבוצה הרץ זה קצת אחרת קצת מגיעים לגבי המרכז אם הם רוצים להגיד, תן להם להגיד כמו שיכולים להגיד מה שרוצים להגיד אבל גם הרצון, אם אתם יודעים, בבוקר כשאתם מגיעים אתם עושים נטילת ידיים אז אתם מגיעים לנטלן עם הרצון הרץ אבל אתם לא מגיעים לרצון הרץ אתה ממשיך את הנטלן ליד הלאה, וליד הלאה צריך להתחיל לנסוע את הליד הראשון. למה? בגלל שבדברים קבליסטיים, אתה עושה שהגבירה נפגשת למרצה בעצמך. יש אנרגיות בעצמך, דברים שאנשים לא יודעים בגלל שהם לא מלמדים תורה, הם בטח לא מלמדים קבלה. הם לא מבינים הבדל בין ליד הלאה ליד הלאה, למה ליד הלאה תמיד יותר טוב, למשל, אם אתה רציני, אם אתה יכול לראות עם היד שלך, אתה לא יכול להשתמש כקוהן בבית המקדש. למה? כדי להיות רציני, זה כאילו פרצוף פרצוף. וגם, זה מאוד לא מרגיש שאתה יכול לראות תפילין ומזוזות, אם אתה רציני. אז אתם יכולים לראות שהמילים של האנשים בעולם, אני חושב שכמעט 90% של האנשים בעולם מגיעים עם יד יד, והמינוריה מגיעה עם יד יד. גם בקבלה הם אומרים, אבל האנשים שהם מגיעים עם יד יד, כל מיני דברים על חייותם שלהם, על חייותם שלהם, כשהאנשים היו בשבילה, אני לא רוצה להבין על זה, אבל רק כדי שאתם יכולים להבין, אז המדינה היותרה מגיעה למים, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה היותרה, מגיעה למדינה ה 160, 1.6% of your soul linked out. והוא יכול ללכת לקורת האבון, לסיין על כל הדברים שעשיתם היום. עכשיו, כשאנחנו נכנסים ללאב, כל אחד מהם יכול לסיין על פיילו שלו. יש פה פייל, סגנון, דיירי, של כל יום, מה שעשינו, טוב או רע, בעצמנו. כל שם נכנס, כל שם נכנס, כל שם נכנס, זה בוקר של ה'. זאת הספרה, עין רועה, ועוזן שומע את וכל מעשיך בספר מכתבים. There is an eye who watches you, there is an ear who listens to you, and everything you do is registered in the book of God. What for? For what? The answer, the one who lives the world, אנחנו צריכים ללכת ביחד עם המקום של הלב לגבי כל קרדיט של החיים שלנו. טוב, רע, אנחנו עשינו טוב, עשינו רע, אנחנו צריכים להיות קרדיטים על זה. אנחנו צריכים לקבל תיארה בגודל שאנחנו עשינו, ואנחנו צריכים להתכוון בבית שאנחנו עשינו. ולכן אין משאירה מהכתוביות. זה הכל כאן. וכל יום אנחנו מבטיחים, קדימה, זה מה שאתה עשית היום, כן, סיימן. אחרי שהחלק של השלום יחזיר את הגוון, הגוון מתחיל למות. הוא לא יש את החיים, אם אתה רואה, מישהו שמת, הוא לא ידע מה שקורה. גם כשהאנגלית נפגשת, רעיון שלה היא עכשיו במוד, זה כמו להתקדם. כל הדברים שקיבלתם היום, כל מה שתלמדתם, הכל, הרעיון צריך לנסוע על הכל, וזה צריך להתקדם. בפנים שלכם, במיוחד. כל מה שאתם עושים כל יום, זה קוראים למיוחד. אבל, בסוף היום, זה כולו נמצאים בגלגל של המדע שלך, שזה המדע הספורטי. אל תשכחו, המדע והמדע הספורטי, בשבילו הם בגלגל. זה חשיב רעיון, זה לא משנה מהפיזיקה. זה נכון שהמדע הוא אינטרנטי מאוד סופיסטי, עם עשרה מיליארד קונקציות. מדע אחד של אדם בגלגל של אבל, אם אתה קח את כל המרכזים הטלו-קומיוניקציות בעולם, כל הטלו-קומיוניקציות, כל הטלו-קומיוניקציות, כל הטלו-קומיוניקציות, כל הטלו-קומיוניקציות, כל הטלו-קומיוניקציות, כל הטלו-קומיוניקציות, כל הטלו-קומיוניקציות, כל הטלו-קומיוניקציות, כל הטלו-קומיוניקציות, כל הטלו-קומיוניקציות, כל הטלו-קומיוניקציות, כל הטלו-קומיוניקציות, כל הטלו-קומיוניקציות, כל הטלו-קומיוניקציות, זה לא יכול להגיע ל-1% של רעיון אחד. רעיון אחד באנשיה יש קונקציה של 10 טריליון. בגלל שאתם לא יודעים מה זה אומר 10 טריליון, זה 10 ביליון מולטיפלי ב-1000. 10 ביליון, זאת אומרת, 1% של 10 טריליון, 1% של 10 טריליון זה כמה? אם אתם קיבלו שתי זירות זאת אומרת שזה 100 מיליארד קרקעים. אתם לא יודעים מה זה בעולם. יש רק 8 מיליארד אנשים, ולא כל אחד מהם יש טלפון, לא כל אחד מהם יש רחב, לא כל אחד מהם יש אינטרנט, לא כל אחד מהם יש טלפון. קונטקטו את הכל, עם הספירה, עם המדעים, את הכל. אתם לא תגיעו ל-1% של מה שיש לברם להתקדם. וארגון אנשים יישבים רק 3% של ברם שלהם. ולגמרי זה לא אפשר להשתמש בזה. הרזון של זה היא כי כשאתה עושה את הרעיון ללחוץ אי פעם, ללחוץ, ללחוץ, ללחוץ את רעיון שלך אי פעם, כמו גאון מווילנה, כמו רמבהם, כמו כל אלה החכמים, אז אתה משתמש הרבה יותר מהרעיון שלך. אבל כשאתה פשוט משתמש את הרעיון שלך, כל מה הוא קלקולטור, כל מה הוא כבר בטלפון שלך, כל מה הוא כתוב, אתה לא צריך באמת להשתמש את הרעיון שלך, עדיין. חייבת לדעת ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפקיד ולהתפק הארץ, ללכת לביתה, ללחוץ, ובמהלך הזמן, בבית שלך, בבית שלך, ללכת לראות קרקע. כל מיני קרקעים. זה למה, במהלך שלי, אנשים ידעים איך לראות קרקע. אפילו שאנחנו לא נלמדנו גמרא, אנחנו לא בישיבה, אנחנו לא בנושא של החכמים של הישיבות, אבל לפחות לראות קרקע, אנחנו יודעים איך לעשות, למה? בגלל שקראנו קרקעים כל הזמן. אני לא חושב שאני אעשה אף פעמים קרקעים. אני יכול להכניס לך 1,000 פג'ים ותמיד לא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמי זה מאוד... בישראל זה נקרא חפיף. הלבל של הלבל הוא מאוד מאוד קל היום. אז הילדים מתחילים ביום אחד, בין המדעים, ובדברים אחרים שהם מלכים. היסטוריה וזה וזה. כמה זמן צריך להם ללכת עברית? לא כל כך הרבה. אנחנו מלכים כדי ללכת לבריאה, כל יום. אנחנו קיבלנו קרקע. יש לנו חסמבה, קופיקו, דני דין, כל מיני קרקעים. הילדים היום לא יודעים מה זה. אתם יודעים, אתם צחקים. אתם יודעים מה אני מדבר. אה? קופיקו, צ'יפופו, You know all these words. אז, אחת הדברות טובות על כל הדברים הטובים האלה, שהם מאוד טובים, אבל, קודם כל, זה מקבל את המחשב, אתה חיים איזו אימאג'ינרית של חיים, כמו שאתה חלק מהקבוצה, חסמבה, יש להם קו המחשב, כשהם הולכים ללחוץ את האלה, כל מיני שטויות, אבל הדבר הטוב הוא שאתה תלמיד את הדבר, אתה רוצה לכתוב כתובה, זה לא תלמיד. יש לי חברה, הוא לא הלכה לבית, לפעמים הוא נכנס לי את המסגרת ואני אגיד לו בבקשה אני מבקש אתכם, אתם צריכים להכניס את המסגרת בוואטסאפ, אל תשכחו שאתם לא נכנסו לכם שום דבר בהכניסה, בבקשה. למה? בגלל שכל הדבר האחר זה חלק. מישהו כך כך, היום אנשים חושבים שאתם איזו איזו חכמה מיוחדת, אתם יש את כל החלקים הזה, יותר טוב לדבר. ברוך השם לדבר, אתם יודעים איך. סגרו, אל תכניסו. למה? אם מישהו רואה כאלה כתוביות והיא אמרה, אף אחד לא רוצה לדבר עםכם, הוא אמר, אה, האנחה הזו יש אינטליגנציה. זה מה שזה. בכל מקרה, אז אנחנו נזכור, אז למה אנחנו קוראים לחכם העמוד הימני? למה? בגלל שאתם יודעים, כשאתם מתחילים את התורה, כל התורה היא באיזה שדה? בשדה הלאה ואתה מתחיל ללחוץ על הדבר הראשון, כשאתה מקבל בראשית, אתה לחוץ קצת, אז בפרשה הבאה, אתה לחוץ, אז כל שבת אתה לחוץ קצת, בוא נגיד 2-3 פעמים אתה לחוץ, של התורה, אולי יותר. אחרי כמה זמן, הגרועה של התורה הולכת ליד יד, נכון? כמה יותר שתהיה, יותר שתהיה. השידה היא קטנה, וליד יד... כשאתה מקבל את התורה, הקטנה האחרונה של התורה, כל הפרצפה היא על שדה יד. אין שום דבר על שדה יד, אחר מנהל. אתה רואה את הטבע. אתה רואה את הטבע, זו הקטנה האחרונה, הקטנה האחרונה של התורה, זו הקטנה האחרונה שתראה את הטבע. אבל כל עמודה שלהם, העמודה היא סורמנטית. אבל כשאתה מקבל את כל הדבר, אתה רק רואה את העמודה. אז זאת אומרת שכל דבר הוא בעמוד הימני. ואני כותב פול. אני כותב סטיק. זה למה, כשאני רוצה להגיד למישהו שזה חכם, יש אינספקציה. העמוד הימני, הפטיש החזק. העמוד הימני זאת אומרת, כל התורה היא כבר במנה שלו. אחד שלהם בא לרב עובדיה יוסף, זה הצל הוא אמר לו רבי, אני שמעתי שאתה יודע את כל התורה בכלל איך זה יכול להיות? הרבי אמר, אהה, אני לא מאמין מה שאנשים אומרים לך, הם מגניבים הוא אמר, אוקיי, אז זה לא נכון אז כמה אתה באמת יודע מהתורה? הוא אמר, רק חצי חצי זה גם מגניב, איך חצי? הוא אמר, כל מה שאתה רוצה זו צחוקה, כמובן, אבל אף אחד לא אומר צחוקות כזאת עלייך ועלייך. בואו נבין את זה. אז, עובדים על מה שהתחלתי עם. אז, הכבוד של מרצה בעולם מתחיל לעבור על הקהילה הזאת. אם הם בישראל, זה מתחיל בשבת, כשכל אחד פה באמריקה עדיין נפל. כשאנחנו נתקעים ונלך ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכ מה עושה לסטאנט? כשהוא רואה היחידה, היחידה, יהודים מתלמדים ביחד, מפקדים ביחד, מפקדים ביחד, אוהבים אחד, לא מפקדים, לא פוליטיקה, לא דברים, לא אוהבים בלי מקום. הסטאנט מגניב. עבודה שלו היא אנגליה שהיא פרוגרמה להסתכל על הכל. על האינדיבידואל, על הקומוניטה, ועל כל הארץ ישראלית, ועל כל העולם. על כל העולם ישראלית. זו עבודה שלו. כמו שאמרתי, סטאנט הוא האנגליה האלוהית והוא גם האנגליה למות. הוא מגיע לך לתפקיד את האנגסטריה, הוא מגיע לך לתפקיד את האנגסטריה, הוא מגיע לך לתפקיד את האנגסטריה, הוא מגיע לך לתפקיד את האנגסטריה, הוא מגיע לך לתפקיד את האנגסטריה, הוא מגיע לך לתפקיד את האנגסטריה, הוא מגיע לתפקיד את האנגסטריה, הוא מגיע לתפקיד את האנגסטריה, הוא מגיע לתפקיד את האנגסטריה, הוא מגיע לתפקיד את האנגסטריה, הוא מגיע לתפקיד את האנגסטריה, הוא מגיע לתפקיד גם הוא יכול להגיע את האנגס בכל אימציה שהוא רוצה הוא יכול להגיע כאנשי הוא יכול להגיע בכל תקופה ומצב שהוא רוצה אותו דבר עם אליהו הנביא אליהו הנביא הוא היה אדם שנקרא אלייזה אלייזה הפרופט זה היה בערך 2400 שנים לפני או משהו כזה אליהו הנביא אליהו הנביא, אשם הולך לו למהלך הבא, בלי קבוצה והוא התחיל להיות אחד מהאנג'לים, כשהוא לא היה עם קבוצה, זהו. יש עשרה אנשים בהיסטוריה של העולם שהם מותים ולא היו עם קבוצה. אין קבוצה לבד שלהם. בחייהם עלו לעולם הבא. גמרא מביא את הליסטה. אתה תהיה מפחד, אני חושב שארבע או חמש מהם לא יהודים בכלל. אליעזר עבד אברהם, הוא היה נאנג'ו. עבד מלך קושי, מלך המדינה, קוראים לו קוש. אתה יודע, היום בישראל יש הרבה אינגורנציה כשקוראים לתורה, כי הילדים לא לראות תורה. לא יש תורה בתלמידות, לא בתלמידות, לא באוניברסיטה. הם לא יכולים לראות את התורה. אז אם הם שומעים את המדברים של יוטיוב, הם ילדים קצת כאן וכאן. אבל אם לא, הם בעצם לא יודעים שום דבר. אתם יודעים מה? אתם לא צריכים ללכת כל כך לרחוב. ראש המקום הישראלי עד עכשיו, שהיה פרופסור בחרוורד, הוא היה מלך חוסיין אובמה. אתם יודעים מי הוא היה? שם הוא ארון ברק, שם רשעים ירקב. שתי שנים אגד, הייתה לי פרסומטריה עם האנגלית, והוא שאל אותי, ישראל, במגרש הישראלי לנצחות, הוא אמר שישראל נמצא כמדינה יהודית דמוקרטית. מדינה יהודית דמוקרטית. איזה אחד מהשני קונקציה יותר לך? הדמוקרטית או היהודית? אז הוא פשוט התגלגל לדמוקרטיה. אני צריך להתגלגל, אני לא יודע כל כך הרבה על הדבר היהודי. לאחר כך, ראינו במשחק שהוא לא יודע איך להכניס תפילין. הוא ב-90, הוא לא הכניס תפילין בעולם שלו. 90 שנים. אני לא יודע אם הוא היה בר מצווה בכלל. טוב. ואז התחלנו שהוא לא יודע איך להגיד שמה ישראל השם אלוקינו השם אחד. ראש המדינה של ישראל, יהודי, הוא לא יודע שמה ישראל השם אלוקינו השם אחד. הוא לא יודע. ואז הוא התחלתי להגיד, אני נגמר שאני לא מלך יהודית, זאת אומרת שאני לא יודע משהו על יהודית. אם הייתי האנגלית שהצטרפתי אליו, אני אשאל אותו, רשע מרושע, אם אתה נגמר עכשיו שאתה לא יודע אף שנה בג'ודיזם, אף שנה, אתה לא ראה רמב״ם בעצמך, אתה לא ראה גמרא בעצמך, אתה לא ראה תורה פעם בעצמך, איך זה אפשר שאתה נגמר במילים קטנים בג'ודיזם, כשאתה נגמר בעצמך שאתה לא יודע מה זה? התתי אף פעם שמועה כזאת? התתי אף פעם שמועה על קרימנל יותר גדול מזה? הוא מנהל ביחס ליהודית בלתי תחת כפי 50 שנה. כל שבוע. ביחס. ביחס. ביחס לחמד שבחירה. הוא רוצה לחמד. ביחס לזה. ביחס. ביחס. ביחס לישיבו. ביחס לכל משהו. עכשיו הוא יכול להגיד, אני אמין, אני לא יודע מה זה יהודית. אף שם. הוא לא פרק בית יהודי. התתי אף פעם שמועה כזאת? תחשבו על זה, זה מגניב. תחשבו כאן, בסופריים, קריג, ראש הסופריים, כל הזמן מנסים להצליח בקריג, כל הזמן מנסים להצליח בקריג, כל הזמן מנסים להצליח בקריג, כל הזמן מנסים להצליח בקריג, כל הזמן מנסים להצליח בקריג, כל הזמן מנסים להצליח בקריג, כל הזמן בקריג, כל הזמן מנסים להצליח בקריג, כל הזמן מנסים להצליח בקריג, כל הזמן מנסים להצליח בקריג, כל הזמן מנסים מה להצליח בקרי� העניין שלך על הקריסטיאנים? אני לא יודע מה זה, לא שמעתי על זה, אני לא פרסמת בוקר, אני לא יודע מה הם אומרים, אני לא יודע מה הם עושים, אני לא יודע זה יהיה השחק הכי גדול בהיסטוריה של המדם אבל בישראל הכל יכול, כמו שאת אחת מהחטאים של הרליגיה הכל מבין אז עכשיו אבותיי, כששטן רואה עכשיו זה מומנט של מרצה שיכול לבין הרבה אנשים בסינגל, אינם חיים, אינם לא יכולים להחזיר את עצמם שלהם, אינם לא יודעים על פרנסה, אינם יכולים להשתתף על דברים קליים, להשתתף את הילדים לישיבות טובות, אינם יודעים על זמן, להשתתף על תפילין לבש בר מצווה, אינם יודעים על זמן. אורדנרי דברים, לא, לא, לפגוש 100,000 דולר בקנקון. אני לא מדבר על זה, אני לא מדבר על זה. אני מדבר על אנשים שמתחילים כל יום רק לסביב בליגיון, במיוחד. או להחליף לארח יהודי, שהם יכולים ללכת לסינג'ר, להחליף שעה ושתי שעות. תחשבו על יום כמו אחר כך, 92 דגרים, 100% תחליטה, צריך ללכת שעה ושתי. בזמן שתהיה לך שעה, אתה נפגש. אחד שלהם באמת נפגש יסוד, הוא הלכה שעה, הוא הגיע לישיבה והוא נפגש. יום ילד, למה? זה ריסק חי. אז רבותיי, כשסטן רואה מומנט של מרצה, זה מרחק, וזו אישה מרחקה, זו אישה חייה, זו אישה שאין פרדנסה, כולם צריכים משהו. מומנט של מרצה, הכתוב של הלב נפתח, מומנט ספציאלי, לצלם משהו של אשם, לצלם שלך, לצלם של אחתך, לצלם של אשך, לצלם של אשך. מה שסטן עושה? אנשים מתחילים לדבר. Why? They finished the tefillah. Now it's time they're taking out the Torah. They don't want to talk when you read the Torah. That's disrespect. Now we have a five minutes break, they think. Five minutes break. יאללה, נו, מה עניינים? איך הביזנס? What's up? How is the kids? How is this? Where are you going? When are you coming? You're flying? You're going anywhere? ככה. הספר תורה הוא הולך מהערון והאנשים מדברו אהלה נכניס, שבת שלום, אני שמעה הם פגשו את המרכז אבל איזשהם אנשים, שאני רואה אותם עצמים, פגשו אוטומטיקה הם רואים את זה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה עכשיו, כ אנחנו יכולים ללכת. איניים ילכים לבית הלב, איניים ילכים ללכת, אם זה יום טוף, איניים ילכים ללכת לסיגארט בריק, דור של סמוק, והם נפגשו אחד מהמניחים הכי חשובים של השבוע. הגטים של מרסי מתחילים להתפתח. הגטים של מרסי מתחילים להתפתח. אני רוצה לראות לכם מה שאני מדבר עליה. ואי בן סוהרון כשקווננט של השם מתחיל לתחיל והיום אמר משה ומשה אמר קום השם בבקשה קום השם ויפוצו אויביך ויפוצו אויביך ויפוצו אויביך ויפוצו אויביך ויפוצו אויביך ויפוצו אויביך ויפוצו אויביך ויפוצו אויביך ויפוצו אויביך ויפוצו אויביך ויפוצו ויפוצו אויביך ויפוצו אויביך אויביך ויפוצו או הם לא רוצים ללכת לדרך אחת בגלל הפניקה, כל אחד רוצה ללכת לדרך אחת כמו אוקטובר 7, הוא ראה אנשים רוצים ללכת לדרך אחת, ללכת לדרך אחת, ללכת לדרך אחת, ללכת לדרך אחת, ללכת לדרך אחת, ללכת ללכת לדרך אחת, ללכת ללכת לדרך אחת, ללכת לדרך אחת, ללכת לדרך אחת, ללכת לדרך אחת, ללכת לדרך אחת, ללכת לדרך אחת, ללכת לדרך אז אנחנו אומרים, אהבותי ה' עכשיו זה הזמן לקחת את כל האנשים שלכם כל הליברלים שאוהבים את התורה, שאוהבים את הרליגיה, שאוהבים את כל האנשים הרכיבים תעשו אותם בפחד ללכת לאלה מפחד, לכל דרך וענוסו מסנעך מפניך תעשו את האנשים שלכם ללכת, מי הוא אנשי ה' בין אתם ואני, אתם הולכים לכל השמאלנים בישראל, כל השמאלנים, ואתם אומרים להם, אתם נשיאים של ה'? בעברית, אתה אוייב של הקב'ה? אני חושב שלמעט 70-80% שלהם יגידו, ה' נשיא, מה פתאום, מה אני גוי? אני לא אוהב ה' אני אוהב אתכם, הרבי, אני אוהב אתכם, החרדים, אני אוהב את החסידים, אני אוהב את הליטאים, אני אוהב את השאס, אבל אני לא אוהב את ה' אני אוהב את הכך שאתה מבחינת ה' איך אתה יודע איך אנחנו מבחינים את ה'? התלמדת בכלל בתורה איך ה' רוצה להיות מבחינה? אני לא יודע, אז איך אפשר לעשות שאלות על משהו שלא תלמיד את עצמך, איך זה צריך לעשות? זאת אומרת, אם תלמידת את התורה ותלמדת כמה שנים טובים ועכשיו אתה יכול להגיד למישהו, ולהגיד להם, בגלל זה, הכתובת שלך על ההלכה והרליגיה היא נכונה. דברים כאלה בין רליגיים לרליגיים, יש לך בלתי פעולה עד 2,000 שנים. הגמרא אומר, נגמרה אומרת שאחרי שמאי ואילאל, היו שתי ישיבות, בית שמאי ובית אילאל. הילד של שמאי והילד של אילאל לא עשו כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם ובחלק כולכם מזה, כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכ התלמידות גניבה שלהם לא הייתה מסוימת כי אם לא יש לך דבר פרסומלי על ידיי, לא יודעת איך לזכור נכון, כי תמיד יש סביב לזכור. אתה יודע את הסביבות, אבל לא יודעת הסביבות לזכור. אתה לא יודע את הסביבות לזכור. אני אתן לך דוגמה. הגבירה יכולה להיות, לדבר של רב עובדיה יוסף, שהמנגינה צריכה לקבל את הרגליה שלה ממש עם מטפחת, לא עם רגל. רב עובדיה יוסף אמר, רגל לא טוב, זה לא מודס, במיוחד רגלים של היום. אז הוא היה מאוד מגניב לזה. כל כך הרבה לבין את זה, ובשלב אחד שלו לבין את זה, קבועה רגעה, ואומרה לו, קבועה רב, אתה מדבר כל כך הרבה לבין את הטלוויגים, אני ראיתי את אמא שלך לבין את הטלוויגים. בפנים של 300 אנשים שבאו לישול. האדם הלכה ואמר, לא יכולתי להגיד לו בצד קטן, ולהגיד לרבי, אני לא רוצה להכניע אתכם בפורסום, אבל אם אתם מדברים כל כך בגלל זה, אתה אמא שלך אוכלת בקבוצה שלך עם רגל. איך זה יכול להיות? זה נראה כמו תגובה. אבל הוא החלטה לעשות את זה בפנים של כולם. אתם יודעים את האנשים שהם חייבים להתפקד? אתה אף פעם שאל את עצמך למה המידע הסוציאלי הוא כל כך מוצלח שכולם נפגעים בזה? חייבים לגבי האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים האנושים למה אנשים כל כך מגניבים לזה? למה כולם צריכים להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כולם צריכים להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כולם צריכים להכניס דברים על למה כולם צריכים להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כולם צריכים להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כולם צריכים להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כולם צריכים להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כולם צריכים להכניס דברים על פייסבוק שלו? למה כולם צריכים להכניס דברים על פייסבוק שלו? ל� התגובה היא בגלל שהיא מגיעה מנטלית. כמעט כל אחד בעולם יש מנטלית. מה נקרא למנטלית הזאת? לא סקיזופרניה, לא בייפולריה, אלה מנטליות אחרות. יש מנטלית שכמעט כל אחד מהם יש. אוהב לדעת. אנחנו לא יכולים לשתתף בלי תפקיד, אנחנו נחשב בזה, אנחנו נחשב בזה את אבאותינו, אנחנו נחשב בזה מיליארדים, אנשים מגיעים לשתתף מיליארד מיליון דולר לתפקיד. כדי להכניס את עצמכם, כדי להכניס את עצמכם לנמות. זה למה אנשים ריחים שלא חייבים לדאון, שהם עשו משחק בפרשת הרליגיה כל שלבם, נמצאו את הזכויות לתת מיליון דולר לסינגאג אם הם נמצאו את הנמות במיוחדים גדולים בהתפתחה. למה תצטרף לסינגאג שאתה לא מאמין? אתה לא אפכע את המזוזה, אתה לא בא לתפקיד, אתה לא מאמין, אתה משחק ברליגיה כל הזמן, ובדיוק תצטרף למשה ולמשה רוטשיילד, איזה שם הם. חנאלי's wife is not Jewish, but he's willing to give 2, 3, 4 million dollars to have the name on a building. Why? Attention. Everyone will read my name. Wow. How much? Just tell me how much. I had a guy like this. מישהו נתן לי מספר מנהלים, הוא אמר, הוא מתייחס למישהו. אני קראתי לו. הוא אמר לי, אני מוכן לתת לך מיליון דולר. זה היה אולי 8 שנים. זה כמעט 2 מיליון היום. אני מוכן לתת לך מיליון דולר לתפקיד. יש לך בניין? אני אמר, לא, אני לא משחק בניין על בניין. So where will I put my name? He asked me. I want to put my name. I said, why do you need your name? It's better to give donation anonymously, not to put your name in public. If you publish your name, it takes away most of your reward by Hashem. Because you get attention, you get pride, ego. It feeds your ego. You already cashed on your donation. אז הוא אמר לי לא, אבל לא יש לך איפה אני יכול להשתתף את הנמה שלי? הוא ממש מנסה להשתתף את הנמה שלי. אני אגיד לו, בקבוצות, אם אתה רוצה, אנחנו נשתמש בנמה שלך. קבוצות, הוא אמר לי. כשאתה ידע לבנות קבוצה או לקבוצת קבוצה, קדימי לי. אני טוב לדעתי שלי. הוא רוצה את הנמה שלו בקבוצה. זה הרבה הרבה שהוא נותן, לא כי הוא חושב שזה מצוות לספור רחבים ולתת ליהודים להיות שומרי שבת. לא. זה הדבר האחר שלו במדע שלו. כל מה שהוא רוצה זה להשתתף משהו בעולם הזה. זה למה הרבה אנשים מבקשים מאוד שאחרי שהם מתים, אתה נמצא ברחוב אחריהם, בישראל. אנשים, לפני שהם מתים, נמצא ברחוב אחרי שמי. בישראל, בתל אביב, בדרך המדינה, היה מקום שנקרא כיכר מלכי ישראל. כיכר מלכי ישראל. מקום של מלכי ישראל. מלך דוד, מלך חזקיהו, מלך שאול. הם קצת החלטו הם קנצלו את הנמה והם קוראים לזה קיקר רבין. קיקר רבין. רבין היה פריים מיניסטרים בישראל. הוא נפגש בידי עיגל אמיר, אם אתם יודעים, 25 שנים, 30 שנים. אחד בא ונפגש אותו. אז הם נמצאו את הסרקול, והם קיבלו דוד המלך, דמפט, שאול המלך, חזקיה, כל המלאכים טובים. הם קיבלו את כל מהם, והם קיבלו ממלכה סקולרית, והם קיבלו את זה אחרי שם. למה זה? בגלל שיש להם אף תהילה לדוד המלך. אף תהילה לתהילים. אף תהילה לבוקר של שמואל. אף תהילה לתלמידי יהודי. הם יש להם תהילה לסולג'ר. הוא היה ג'נרל. במדינת היהודית שתהליך את התורה, אף אחד לא נמצא ברחוב אחרי שם יהודי שלא שומר שבת. אף אחד לא תדע לעשות את זה. למה? בגלל שהגבירה הכי גדולה אפל השם היא להחליט את שבת. אותי בני ובניכם. זה ההגבירה בין אני ובין ילדים שלי. ההגבירה של שבת. שאינו שומר שבת. מחלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבר. לנושא שאגב לתורה שאפך כשהוא מת הוא לא יכול לתאר אותו ביחד עם יהודים שהם שומרים שבת. צריך לעשות ספירה בין הם. שדה, שדה. הרבה אנשים לא יודעים את זה. הרבה יהודים היום לפחות פגשו שבת בגלל שהם ככה נפגשו. הם לא יודעים מה הם עושים. הם לא יודעים שזה רעיון גדול. איך הרבה ישראלים שאתם חושבים או אמריקאים יודעים אף פעם, שהם אף פעם שמעו בשבילו שההפכה של מחלל שבת של ה' הוא הרבה פחות מאשר ההפכה של מרדכי. איך הרבה יהודים יודעים את זה? לא אחת אחת של 1,000 אפילו. האחרונים שיודעים את זה הם האנשים שקוראים למהלך שלי רוטיאלי. זהו. בגילות הקודמות, כל מדבר אמר את זה. רב שוודרון, רב אובדיה, רב אביגדור מילר. עכשיו זה כל כך על פוליטיקה נכונה. כולם מפחדים לדבר. אל תעזרו לי, אני לא רוצה... אחד, גרד צדק, מנגנון, לונדן. מנגן אינדיאן. רב חכם מאוד. הוא מדבר איתי מזמן לזמן. היום, הוא אמר לי, רבי, יש רבי אחד פה, הוא מאוד לפטי, מאוד לפטי, מאוד ליברל. אתה מחשב, איך אישה כזאת יכולה להשתתף את היד שלה? קטנה קטנה. הרבי רצה להשתתף אותו, אז הוא בא אליו ואומר, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אתה כמו רבי אביגדור מילר. זה כמו קרס. הלפני, השמאלני, ערור, הוא אומר לו, אתה יותר כמו רבי אביגדור מילר. אז אני אגיד לו, זה הכי טובה שיכול לך לקבל. זה הכי טובה שיכול לך לקבל. הוא מספר אותך לגבי הרבי הכי גדול שחשב בימינו. בישראל, אשקפה, בטח. במקום הכי גדול של האנסטיה והאינטגריאציה והתאמה והתקשור לאשם הכי גדול! למה? הם לא יכולים לשמוע את האמת. כשאחד מדבר על האמת, הם מתעוררים. למה אנשים מתעוררים כשהם שומעים משהו שהרבי קורא במהלך? והם מתעוררים. למה הם מתעוררים? אתם מתעוררים, אתם מתעוררים. את יכולה לשאול לאחר כך, מבחינת מה שאתה אומר, מה שאתה אומר. זו שאלה רגילה. שאלה רגילה. אני לא מבין מה שאתה אומר, זה נראה לי קטן. זה גם רגיל. אבל למה אתה מתנגד? אם אני לא יודע משהו על פיזיקה נוקלירית, אני לא יודע, אני לא סיינטיסט, ואחד מהסיינטיסטים יגיד משהו שזה נראה לי מאוד ארוך, מאוד ארוך. אני, במיוחדות שלי, אני לא מנסה ללמוד פיזיקה נוקלירית. מה שהוא אומר, זה נראה לי מאוד ארוך. פולאי עוד פעם מגניב? לא! אני כבר יודע שהמצב זה בי, למה? אני לא יודע שלו. הוא מנסה ללמוד 40 שנים בפיזיקה, ואני לא מנסה ללמוד 4 דקות. האמת שאני לא מבין, וזה נראה מגניב לי, זה ברור שהמצב זה בי. לפחות, זה מה שאני צריך להבין. עכשיו, אם אני הולך ומבחין ומבחין, וזה עדיין, אני עדיין חושב, עדיין הוא אומר משמעון, אוקיי, אז אני רואה את הארגומנט. אבל אנשים שיכולים אף פעם בעצמם לשמוע את המשחק ולשמוע אותה שהיא מגניבה להם, למה הם מגניבים? מה הרציניה? מי יכול להגיד לי למה? בגלל שהפילה כמו מוזר. התגובה היא איגו. איגו. מה שאתה שומע הוא איגו. למשל, כשאתה אומר לחילוני בישראל, אחד שאתה אוכל פורק ומאכול ביר על פסח, שזה גם שבת, בבר, ויש לו מלא טאטוויז, ומנגינים במותו, ובכל מקום שלו. זה לא נראה בדיוק כמו חסידי שג'ול, אתה יודע? אם אתה יודע מה אני אומר. אם אתה אומר לו, מה, אתה רליגיון? ה' אוכל. אתה אוהב רליגיה? איכס. דרוס קולדוס. הם יודעים, אתה יודע מה זה אומר, דרוס קולדוס? דוס זאת אומרת מישהו שהוא נראה מאוד רליגי, דרוס זאת אומרת להצליח בקר, זה קוראים מאוד טוב, דרוס, קוראי דוס, להצליח בקר, כל אדם רליגי. זה מה שהאנטיסמטיזם בישראל. זאת צחוקה, הם לא באמת באמת זוכרים את זה. היום, לדרך כלל, הרבה אנשים זוכרים את זה באמת. אבל הצחוק הזה הוא כבר עוד 30 שנים. 30 שנים, כשהם אמרו, הם לא באמת זוכרים להטען אותם עם הכאב. זאת אומרת, בואו נפגש אותם. כל מה שאתה אומר לו, הוא לא רוצה שיהיה עם יהודית, עד שאתה אומר לו, אתה ממש אגוי. זה כשאתה מתנגד. אלפים פעמים זה קרה לי. אנשים שלוחים את היגיוסיה, אנשים שרוצים להפסיק את הרליגיה, אנשים שלא יכולים להסתכל על רבים, הם לא יכולים להסתכל על רבות, הם לא יכולים להסתכל על בריאות, הם לא יכולים להסתכל על כל מה שרואה רליגי, הם אלרגיים! תגידו להם, אתה כזה גוי! אתה כזה גוי! אתה צריך לראות איך הוא מתעורר. זה למה הממשלה העברית סודתי, בישראל, כי אני אומר שזה גוי. זה נפגש לו, אפילו אם הייתי 100% נכון, למה אתה נפגש? אתה יודע שאני נכון, אבל כל אחד בישראל ידע שאתה לא יהודי, אתה מפגש? אני צריך לעשות כל מה שיכול לי להחליט אתכם. אנשים מתחילים לדבר, ברגע מיליארד שקלים, איפה? בקורט הלפני ליברלי של תל אביב, איפה המדענים היו שלום, מר פריים, אנחנו אוהבים אתכם, אתם מפריעים את הימין, אתם היו ללפני, אתם ערירות. ברור שההרוצות כבר היו ידעות להתחיל עם זה. אבל למה הוא נפגש כל כך? למה? זה נכתב באוניברסיטת הישראלית, שאת אמא שלו היא קריסטיין-באבטיסטית מבית. והיא לא יודעת שהיא יהודית. היא לא יודעת. היא לא יכולה להכניס עוד שלושה שנות. הלוייר שלי נותן. עוד שלושה שנות. היא לא יכולה להכניס. הלוייר שלי נותן. אם קליאנט שלך, זאת אומרת, אמא שלו, יצייר ידע נכון שהיא יהודית מכל מקום בעולם, קליאנט שלי, זאת אומרת, אני, יצייר ידע נכון שהיא יהודית מכל מקום בעולם, יצייר ידע נכון שהיא יהודית מכל מקום בעולם, יצייר ידע שהיא יהודית מכל מקום בעולם, יצייר ידע נכון שהיא יהודית יש לי דקה, מכל מקום בעולם, אבל הקבוצה היא ברני סנדרס. הוא אפילו נתן לי לדבר? אבל אל תתכוון. אני אגיד לקבוצה, לפני הסוף של המועדה הראשונה, שכבר ראיתי שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני חושב שאני שאני חושב שאני שאני חושב שאני שאני חושב שאני שאני חושב שאני אז אני אגיד למבחינת, במדינה הזאת, אני אשמח שהייתה קריטה ותפקידה מה שאני אמרתי לו, ח אני אגיד לו, ואתה רואה, הוא כל כך מגניב, וכל כך מגניב, אתה רואה, מגבי הלשון שלו, כשהוא הלך, איך הוא נראה אותי עם כל כך נאצי. תל אביב, תל אביב, סטייל לפטי, אתה יודע, אתה לא יכול לראות את הדיות. ברגע, הוא התחל עם האטאק, והוא אגיד לו, למה אתה לא עשה לו בקורט קרימניאלי גם, למה רק בקרימניאלי? אני חושב שיש לך קריטה, זה הקריטה שצריכה להיות חייבת, הוא מיידע אותך על איך לצחוק אותי במידה שלי, זה הקורט בישראל, אתה מבין? אז הלאור היה נפגש, הוא הלאור, אני רואה, אתה יודע, אין לי מדליקה. אני רואה את המעבר שלו, הוא לא חושב שהוא ידע טוב. הוא אמר, אנחנו חושבים על זה, ישראל. אנחנו חושבים על זה. לפני שאני הלכתי, אני אגיד לבקר, במדינה הזאת, ברוך השם, זה עדיין מוכן ללכת על יהודית. זה לא עדיין את הלכה, עדיין. עם הערוץ על העולם, עדיין. אנחנו עדיין לא בזמן של הגריקים שלמדת תורה במדינת הלכה הייתה עבודה קרימניאלית. ולכן הלכות בישראל, נכון אם אני טוען, היא שכל אחד שמדת תורה לא חושב שזה קרימניאלי, והוא אמין שבכל קורט שהוא מהתורה, הגמרא, הרמב״ם, שולחן ערוך, כל הכבודים הלכתיים, איזה יהודי, איזה מוסלמי, איזה קריסטי, המדינת ישראל מוכנה לבריאות רליגיה, אתה מוכן ללכת כל רליגיה שאתה רוצה, ואם אתה מעריף מכל הכבודים הלכתיים, אתה לא מפריע לבחינה. So let me ask you, if I will read the words of the Rambam, מחלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר, if he touched the wine, the wine is not kosher, and the list of ריסטריקטים שהרמב״ם מייצג על מחללי שבת האם אתם מבטיחים ש80% של החילונים בישראל יציעים לי כל אחד מהם מיליארד שקל בגלל שהגעתי לרמב״ם או לשולחן ערוך, זה כתוב בכתובת יהודית אז עכשיו כל אחד בישראל יציעים לי מחללי שבת, אז אתם קראים לי גוי, אז אני יציע לכם מיליארד שקל כשהוא אמר לי את זה לבקר, שזה מחלל שבת, אני אגיד לו בפנים שלו, אתה רגעי. הלוקחי שלי הלכו לרעיון, התחילו לרעיון, לא רלוונטי, לא רלוונטי, תמשיך, בבקשה, תמשיכי, זה לא רלוונטי. ואז כשבאנו, הוא אמר, אתה לא נורמל, הוא אמר, אתה רעיון, אתה אגיד לבקר שאתה גם רגעי. אז כשאני כבר פגשתי את המקום, אני יכולה גם להגיד את הדבר שלי. עכשיו אתם יודעים שיש 20 רפורטים שיושבים שם, כתובים. לפני שהקלטה כתובה, היא הייתה כבר במיוחד. סירקס. בהחלט אין מה שאני אומר שהם קבלו, רק מה שהמחברים אמרו, הם קבלו כל מה. מה שהקבלו והוא אמר, אני אומר שאין מה שהם קבלו. בהחלט, הם יושבים אגנדה. מה האגנדה? לנצחות הרליגיה. עכשיו בואו נחזור לגבי מה שאמרנו עליו. ואי בן סוהרון, זה כתוב פה, משה אמר לאשם, עכשיו זו הזמן לעשות את האנשים שלכם להתקשר לכל דרך. היה רבי מאוד גדול, 150 שנים, היום שלו היה המלבים. איזה קומנטריי על התורה הוא אינטרגנטי אפילו אם הוא הולך 150 שנה לפני אם אתם רואים את הקומנטריי, אם אתם לא ידעים שהוא הולך 150 שנה לפני, אתם חושבים שזה נכון מהזמן של הרמב״ם או של הרשי או של אבן עזרה. הלשון היא מאוד מאוד גדולה. הוא היה אקספרט בלשון הקודש, אקספרט בגרמר, ממש, אינקרדיבל מפרש, ברמבה, דה מלבים. So listen what De Malbim said. He was also very zealous to Hashem. How many synagogues he had to move to, to be a rabbi there in his lifetime? How many synagogues? הוא היה צריך להתחיל את עבודה אחת, הוא נפגש פה, הכבוד נפגש פה, הם נפגשים פה, והוא היה צריך ללכת מהמסגרת אחת למהמסגרת אחת, כמה? 13 מסגרות! כל מסגרת הייתה להגיד את האמת, אבל האנשים לא יכולים להגיד את זה, הרבי הוא מיוחד, הוא מפחד! רבי, אתה מיוחד לנו, אין סביבה, הוא התחיל. זה לא היה כמו היום, אתה יוצא בבוץ ותתחיל לתחיל, או בטח. אתה צריך לצלם את הרכב שלך, להשתתף את כל הכרחים שלך, וללכת שבועות, עד שהתחילת בקומוניטה. זה לא כמו היום, תחלת במים, תחילת עליך. תשמע את זה, רבותיי. תראו מה הוא קורא. המים הוא קורא בבוקרסט. איפה בוקרסט, את יודעת? רומניה. הוא היה רבי הקומוניטה שם. הוא קורא, זה קטנה מאוד, מבחינות כשאנשים חייגו את השול כשאנחנו קיבלנו את התורה אה, עכשיו יש לנו חצי שנה לברקה. תשתדעו, זה לא מה שאנחנו מדעים, פרשת השבוע. ומה הם עושים בפרשת השבוע? אומרים שיחים, מדברים על דברים מגניבים. המלבים נפגש כזה, ובשביל אחד מהמדברים הוא קיבל את האנשים האלה כנפגשים של ה' אני הלכתי למלכה. תחשבו על הרבי שלכם בסיניגאג. אנשים עכשיו, בואו נגיד, יש לכם 300 אנשים בשול, חצי מהם הלכו. הם חזרו כשנחלנו את התורה על מוסף. זה קורה בעצם בכל שול. בכל מקום, ניו יורק, אל-איי, מייאמי, ישראל, בכל מקום. תמיד יש את האנשים האלה, במיוחד הם הילדים, התלמידים, שהם יפגשו בפנים. כשאנחנו מדברים בתוך התורה. לדבר הזה, אני לא יודע אם אתם יודעים, כשהם מדברים בתורה, אתם לא יכולים להחליט את השול. זה נגד ההלכה. אלא אם אתם צריכים ללכת לבית, אתם לא יכולים להחליט את עצמכם. כשהם מדברים בתורה, אף אחד לא יכול להחליט את השול. זה הכי גבוה ביותר לג'ה. שאנחנו עכשיו מדברים על שאלות שלו, ואתם לא מעניינים. אתם חיים בתחום. זה משהו מאוד גדול. כמובן שהאנגלית באה כשאתה מדבר, אתה מדבר בתחום, הם מדברים את ה' של ה' ואתה יש דברים אחרים לדבר עליהם. אז המלבים אמר לכם, כשהם הולכים לתוך השעולה, הוא נפגש, הוא אמר להם, אתם צריכים לדעתם שאתם כולכם האנגלים של ה' עכשיו אני רוצה להגיד, כשאתה נפגש אנשים צריך להיות סורס למה שאתה אומר, לא יכול להגיד רק נמצאים מחלל שבת אראו כגוי מחלל שבת מוט יומד ונחרטה נפש האי מהמאה מחלל שבת מוט יומד ונחרטה נפש האי מהמאה מחלל שבת אראו כגוי מחלל שבת אראו כגוי מחלל מוט יומד ונחרטה נפש האי מהמאה מחלל end שבת מוט יומד ונחרטה of story, and it's נפש mentioned 12 האי times מהמאה מחלל שבת אראו in the Torah. כגוי מחלל שבת אראו כגוי מחלל שבת אראו כגוי People don't know it, but not knowing what's written doesn't change reality. So, the people were shocked. You're calling us the enemies of G-d? We're coming to the synagogue every Shabbat, and we are the enemies of G-d? What was his source? וַיִּי בִּנְשְׁרו הָאַרֹן וַיִּאֹמֶר מֹשֶׁה קּוּם אַשֶׁם ויפוצו אויביך וינוסו מסניך מפניך. Your haters should run away from you. When we take out the Torah, what are you doing? Running away. You are the haters that Moshe Rabbeinu spoke about. Got the shock of their life. אם אדם יש איגור, לא רק הוא לא יכול להבין, הוא יכול להיות יותר מגניב. הוא יכול לעשות כל מה שיכול להשיג את הרבי הזה. זאת בעצם איך אנשים מבחינים היום. אם הוא לא יש איגור, הוא יכול להשיג. הוא נכון. איך אני לא יכול לחשוב על זה על עצמי? הרבי, אתה נכון. אנחנו סליחים. זה לא יקרה עוד פעם. הם ימותו מהלכה. או, אפלא, זה חברה קונצ'רית, כן, הוא פשוט עשה איזשהו חטא, אבל אפלא, כשאתה מגניב אותו, הוא מתחיל לרדות. רעיון שלו מתאים. או, אז יש עכשיו, זה מגניב טוב. זה למה אני תכף אומר לנשים, לפעמים אתה הולך לביתה עם רגל או עם ילדה, והאידאולוגיה שלהם לא טובה. הם מאוד מודרניים, הם ליברליים, הם יש להם הרבה דלת במידה שלהם. כל כך נכון עם התורה. אה, אולי הם קבלו מצוות, אבל... אתם רואים, מה שהם מדברים, הם לא ישיבו השקפה, הם לא ישיבו... עכשיו אתם רוצים באמת להתגלגל עם הילד הזה, או להתגלגל עם המצוות הזה. אתם באמת רוצים להתגלגל עם הם, כי יש להם עוד דברים טובים עליהם. הם יכולים להיות קטנים, הם גדולים, הם פוליטיים. אתה יודע, אולי הם גדולים, הם נותנים לך חיים טובים, כל מיני דברים. אבל הידיאלוגיה שלהם, ההשקפה שלהם, היא קורפטית. עכשיו, אתה רוצה להגיד למישהו כזה. מוכן או לא מוכן? הוא נותן לך כל מה שאתה רוצה. הוא נותן לך הביתה, הוא נותן לך הביתה, הוא נותן לך אישה, הוא נותן לך את המכונן של עצמך, הוא נותן לך להשיג את הילדים לישיבות טובות, הוא לא יודע, הוא יש לך זמן. אבל הדברים שהם יוצאים מהמות שלו מודדים שהשקפה שלו היא אשם ירחם. מוכן או לא מוכן? הגבירה הגנרלית לא מוכנה. אבל, אבל, יש חלוקה לגבי הגבירה. אם זה מנה או אישה שיש להם חלוקה טובה מאוד, ולא אגו, הם אנשים פוליטים, ולא יש להם איגו. הם לא מגיעים רק לתקווים. הם מגיעים באמת, בגלל שהם חושבים במה שהם אומרים, וחושבים שזה האמת. אז כשאתה מוכרח להם אחר כך, פשוט הם מגיעים. וואו, אתה נכון, אני לא יכול לדעת. מישהו כזה, במילה אחת, אתה הפכה אותם לבהלת תשובה יפה, עם גדולה השקפה יהודית. אבל מישהו עם איגו, Good luck, you can talk to the wall as much as you want. They will never admit. רשעים על פתחה של גהינם אינם שווים בתשובה חז'לסי. For what? For ego only. You can see two guys learning the yeshiva gemara. Three hours to argue what the Tosfot or Rashi really means. איזה דבר, אחד מהשני, כבר שני שעות, יודע שהחבר שלו נכון. אז למה הוא ממשיך לדבר עוד שתי שעות? אני לא יכול להחליט, אני לא יכול להפסיק את הדבר. אם הייתי יכול להפסיק את הדבר, אנשים פה יוצאים את המצב שהוא בישיבה יותר גדול ממני. אני לא יכול להחליט את הדבר הזה. אני לא יכול. אז הוא יחזור שתי שעות של תוכנית מיוחדת של תורה לדבר על משהו שהוא לא חושב עדיין כי הוא התחשב שזה רגע. וכדי לעשות דבר שלו, זאת אומרת, לתת את הדבר, הוא יפתח כל ספר יכול, רמב'ן ורמב'ן ועורך חיים וזה וקובץ מפרשים. תראו, הרבי הזה קורא כמו אני. זה מה שראבי קוראים לי. מה זה הסגנון? רק לנהוג את הסגנון. לא משנה את האמת. האם אתם ראיתם פוליטיקאים? בוודאי יהיה דביט. דונלד דאק אחר כך עם סליפי ג'ו. דביט. מה היחידות שהאחד שלהם הוא אגיד לאחרון במידה לדבר, בדבר הזה, אני אגיד שאתה יותר טוב ממני. אני יותר טוב ממני כאן וכאן וכאן, אבל כאן, אתה נכון, אתה עשה עבודה יותר טובה ממני. יש איזו סיבה שטראמפ אגב על זה? אתה יכול להשתתף על זה או לא? אין סיבה בכלל, שטראמפ אגב על זה. אמרו לטראמפ, אתה עשית עצם עבודה טובה מאני, נגיד, באמגרסיה או במלחמה במקסיקה, ובגללי אני, תראו כמה אמגרסיה אילגרית יש פה בניו יורק, ואנחנו מותים פה, והממשלה, המדינה, מותה ממיליאנים של אמגרסים שהם צריכים לפעולה ולקבל אותם, לתת להם מקום להחזיר, להקבל את הקריאה, להחזיר את הסיסטמיה הציבורית פה. הוא לא תאמין. לא, ביום שתמצא פוליטיקאים שיגידו לאפונט שלו, וכך וכך, אתה נכון, אתה טוב ביותר ממני, אבל בשביל דברים אחרים אני טוב ביותר ממני, אז אחלס אתה יכול לדעת שהאנש הזה יש אנסטיה, שבחירה הבאה, כשהוא יגיד משהו, אתה יודע שאתה יכול להגיד עליו. אני רוצה לשאול את השאלה שלך. אתה יודע, רשי הפרסמת כל תורה, אין גמרא, אין נביאים. כל כך הרבה כתוביות, רשי, מבחינת לנו מה זאת הספרות. איזו ספרות הן קשה יותר מן החינוניים להבין. אתה יודע, אתה רואה חינוניים, אתה לא מבין את העולם, זה כמה קשה הם. בלי רשי, אתה לא תדע מה זאת אומרת, לא. איך אתם יודעים שכל מה רשי כתב הוא באמת ידע מה זאת? איך אתם יודעים שזה לא עובד על משהו לראות טוב? כאילו אם אתם הולכים לדבר עם מישהו ואומרים לו להשתמש את זה בשפנית, אתם לא ידעים את קצת מהקהל, הוא יכול להכניס משהו. הוא לא רוצה להגיד שאני לא כל כך טוב להשתמש. איך אתם יודעים שרשי ועוד קאמנטגרים הם לא ככה? איך אתם יודעים? אני יכול להגיד לך למה רשי היה כל כך חולי, איזה תלוי לאשם, סעד שירת שמיים, מה, הוא יכול לעבוד? הוא יעבור את התרגום החלטון לתורה? התגובה שאתה כתובה, אבל לא יש לך הזכויה. אחד הכי חוליים שעברו, זה רשי. חולי אנשים לא לא מפחדים ולא מפחדים אבל לאנשים שלא מבינים מי היה רשי הם לא מבינים הם חושבים שזה אחד הרבים של הארץ הם לא מבינים מי היה רשי איך אתם מבינים להם שכל מה שרשי אומר זה נכון 100% בגלל שיש פעמים פעמים בחומש או בגמרא או בבית הנביא שרשי כתב ולא ידעתי מי. This one I don't know what it means. He wrote few times. תשביע את הרץ, קושיות ובעיות. No, that's something else. That's take off. תשביע את הרץ, קושיות ובעיות. That's in the Gemara. I'm talking Rashi. Rashi sometimes say ולא ידעתי למה. I don't know why the Torah repeated the same thing here. I have no idea. He wrote few times. אז אתה רואה, אם זה היה חס ושלום, זה היה שוואוף הוא יכול לעשות משהו באותה הרבה פעמים ואמירים לי, הוא יכול לעשות משהו שהוא מאוד מבין מאוד מבין אחד הפעם הייתה מדברת של רבי בשול והייתה אלפים אנשים בשול באירופה, איזשהו מקום באירופה ואחד שלהם יצא והוא שואל שאלה על הפרשה והרבי היה שם לפני חמש דקות, דקות, דקות, דקות. הוא אמר, אתה נכון, אני אשכח. הוא סיימן ונחתן השפיץ. נכון, כשהם נחתן השפיץ, כולם באים לו, מה זה רבי? כולם יודעים התגובה לשאלה שלו. זה בכל ספר. למה אתה לא נתן לו התגובה? ולא רק זה, אתה נתן לו. הוא אמר להם, אני יכול לתת לו עכשיו חמש התגובות, לא אחת, חמש. והיו התגובות מאוד מבטיחות. מאוד. אף אחד לא תשאל אותן, אף אחד לא תחליט אותן. אבל בלבי רעיון שלי, אני לא בטוח 100%, שכל אחד מהחמש הוא נכון 100% זה מאוד נכון, זה נראה מאוד לוגיקל, אבל להגיד שאני 100% בטוח, אני לא הייתי. איך אני יכול להגיד לו משהו שאני עצמי יודע 5% עליו? אז אני רוצה לנסות, אלא ללכת על תורה אפשרית. אני מרגיש שהרקודים האלה שמייצגים את הפרסום של התורה כל יום יתקבלו ללכת עליהם יתקבלו עליהם ללכת עליהם אז רבותיי 13 קונגרגיות אחרות שהמלבים היו צריכים להחליט עליהן למה? כי הוא אמר לאנשים את האמת בעצמם והם לא ידעו את זה עכשיו רבותיי בגמרא, בירושלמי, בירושלמי תלמוד. אתה יודע, יש שני מיני תלמודים. תלמוד בבילוני, תלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי. תלמוד ירושלמי כמעט 2000 שנים. קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצ מי אנחנו מנהיגים ככה? אה? אתה יכול להגיד, אנחנו צריכים לתפוס את ירושלמי, זה מרחב. גדולים רבים חייבים בארץ ישראל באותו זמן, ביהודה הנשיא ולאחרים. למה צריכים ללכת לאחרים החכמים שהיו 300 שנים לאחר בעיראק, בבאל? לא נגמר שכל גנירה היא מנקי, דנקי, סליחה, דנקי, במישר לגנירה הקודמת? למשל, אנחנו, נכון? הרבים של היום. אם אתם שמים אותם לרב עובדיה יוסף, רב בן ציון אבא שאול, רב אלישיב, רב רוזנר, רב קרליץ, חזוניש, כל רבי שעובד במשך 50 שנים, כל אלה הטובות של שטיינמן, כל אחד שלנו, כל ראש ישיבה היום, כל מדבר, כל דבר, כל רבי של סינגאג, ביחס אליהם זה ממש כדנקי. אנחנו כחמורים, הם כבני אדם, אנחנו כחמורים, דגמרה. אבל דגמרה לא מדברת על הצעירות שלנו, דגמרה מדברת על התנאים והמוראים. התנאים והאמוראים, זאת אומרת התנאים חיו 200 שנים לפני האמוראים והם כבר נתונים שבמספר לתנאים שהם חיו לפני מילים אנחנו חמורים, חמור זאת אומרת מגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל לגביל אם תביאו את הרבים, הרבים לגביל לגבי הכי גדולים היום בעולם, במשך 30 שנים, כמה שלהם פסקו ראשונות, ותספרו אותם לרבי עקיבא איגר, למלבים, רבים שהם חייבים, 150, 200, לגאון מבילנה, לרמחל, זה לא יהיה צחוק. אתם יודעים, לגאון מבילנה היה אחד מיוחדים. אחד מיוחדים. ולארוחה הנאצים מורידים לו בשואה. אז הוא יכול היה להשתתף מהחולקוסט, אבל הוא הלכה לציין עם הילדים, זאת אומרת, ידעים שהוא יהיה מוריד. הוא היה מחר מהאזור המפחיד. הוא יכול היה להשתתף לישראל. מה הוא עשה? He decided to go back with his yeshiva. If they die, I die with them. What was his name? Anyone knows? Only the women say the situation. So לא, רבך חיים אבולוג'ין הוא מלך גאון מבילנה. זה... זה היה... לא, לא, לא רבך חיים שמולוויץ. אוקיי, זה יכול לתחיל אותי. אז בכלל, תשמעו את זה. הם שואלים, תשכחו את זה, אני ממשיך בין שני רבים, מלך גאון מבילנה, שזה היה 200 שנים, הרבה לפני האלהקוסט, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים עבולוג'ין, רב חיים זה לא רק גניאסטה, זה גניאסטה שאין אף אחד ראה את זה. הוא יכול לראות את כל התורה במרכז. 304,805 כתוביות. אחד פעם, פרופסור מפדובה, מהאוניברסיטה באיטליה, גאי סקולר, מהגיל הראשון של המשכילים, תנועת ההשכלה, הוא הלך לגאון מבילנה, מפדובה לבילנה. לשאול לי 70 שאלות שהן השאולות הכי קשה. הם אמרים, לא, הגאון לא יש זמן לקבלת קהל. אנשים לא יכולים להגיע ולהתמודד ולכתוב. אמרו לו, זה פיקוח נפש. הגאונים שואלים את השאלה הזאת, הם נמצאים לי ספציה לדעתה. הוא עשה לי חשבון. הם ראו שזה ריסק של החיים של הקבוצה היהודית בפדובה. הם נפגשו אותו. הגאון מבילנה היה עם הלמפה שהוא הלכה ללמוד. אז הוא אמר לו, רבי, יש לי 70 שאלות מאוד קשה, על החיים, על העולם. אני בא לשאול אותך. הוא אמר לו, אוקיי, שואלו את השאלות, אתן לראות. כמול שהוא מנסה ללמוד, זה גמרה. אז הפרופסור, הוא חשב, אם אני אראה, אולי בפעם הראשונה, אז הוא יכול ללכת אחת אחת עםי, נכון? קודם, הוא רוצה לדעת על הספק. אז הפרופסור ראה רגע כל 70 שאלות, וגאון מבין, עכשיו הוא ממשיך להגיד לו, הלכו, הלכו, הלכו, הלכו ככה, הלכו, תמשיכו, תמשיכו. כשהוא מגיע לראות את 70 שאלות, ותזכרו, כשהוא מגיע לראות, הוא מנסה ללמוד כמו רגע. הוא אמר לו, אוקיי, אתה מבטיח על ההתגלות? הוא אמר לו, מה, רק ככה? אתה יכול לתת לי התגלות על כל 70 שאלות? הוא אמר, כן, אתה מבטיח? התגובה לשאלה 1, 7, 15, 25, 51, עין, גמרא עיר, פרפיט, ישעיה, כך וכך, כך וכך, גמרא ועיר, גמרא ועיר, עין ועיר, עין ועיר, עין ועיר, עין ועיר, עין ועיר, ועיר, עין ועיר, עין ועיר, ועיר, עין ועיר, עין ועיר, עין ועיר, היסטוריה הזאת הייתה כתובה בבוקר של הפרופסור הסקולרי הזה. הם נחשבו בבוקר הזה מ-200 שנים. הוא אמר, ולפני הראשונה במהלך שלי, הבנתי מה זאת אומרת הגאון. כל היהודים אומרים הגאון, הגאון, הגאון, אף אחד לא אומר אותו. אותו היה רבי אליהו קרמר. אף אחד לא ידע. זה היה אותו. למה? כי כולם בעולם אומרים, הגניאס, הגניאס, הגניאס. היו אלפים גניאס רביים בעולם, אלפים. גדול. אבל הוא היה משמעותי על הכל. אז כשהם אומרים אגאון, הגניאס, כולם כבר יודעים, לא יש אף אחד כמו הוא. הוא הגניאס. אז עכשיו הם שואלים לתלמיד, אם הוא היה בזמן של גמרא, כמעט 2000 שנים, הוא עדיין יחשב אחד מהרבים הגדולים? והוא יותר טוב מהאבא שלו, הוא מיוחד שלו, כל יום הוא היה מיוחד שלו. הוא אמר, הלך לך לשאול כאלה שאלה כזאת. הוא יחשב שזה לא משנה, לא משנה, במיוחד עם התנאים שהם מדברים עליהם בתלמוד. אולי, אולי הוא יכול ללמוד בישיבה של הרמב״ן, שהייתה 500 שנים לפני. הרמב״ן חי 750, 780 שנים לפני. לא רמב״ם. רמב״ם זה כמעט 900 שנים לפני. הרמב״ן זה 100 שנים לאחר. רבי משה בן נחמן. אולי הם יקבלו אותו לישיבה של הרמבן, אתם יכולים להבין את זה? זאת אומרת, אם זה היה בזמן של התלמוד, זה לא היה משהו ספציאלי. אז עכשיו, כשיש לנו דבר בין התלמוד של ירושלים והתלמוד של בבילונים, איך יודעים איך אנחנו צריכים לתפוס? התגובה הייתה בוודאי את תלמוד ירושלים כי זה היה 200-300 שנים לפני והמסגרת של הרבים הייתה הרבה יותר גדולה אבל התגובה היא לא, אנחנו תלמודים את תלמוד בבילונים למה? מה הלוגיקה? התגובה היא, תלמוד בבילונים ראו את תלמוד ג'רוסלם, ועדיין ראו אותנו, לפעמים בצורה אחרת. תלמוד ג'רוסלם לא ראו את תלמוד בבילוני. הוא לא היה בטוח לספר מה שהם ראו עם מישהו אחר. אנחנו ראו אתכם, ועדיין ראו אותנו בצורה אחרת. אתם לא ראו אותנו, כמו הרמב'ם. הרמב'ם ראו אותן דברים. הרמב'ם לא ראו את זוהר. זוהר לא נמצא עדיין בימים שלו. איניים אומרים שכשהוא היה 3 שנים, הם נמצאו את הזוהר, אולי איניים אמרו שהרמב״ם ראה איזה זוהר אבל אנחנו יודעים שכשהרמב״ם הלך מהעולם, זה זה שהזוהר התחיל להיות מיוחד. היה רבי דה ליאון, הוא הבנה את זה, אז הילד של הרמב״ם, רבנו יונה, והקבלה התחילה להתפרסם. איניים אומרים שאם הרמב״ם הרמב״ם היה עם זוהר, הוא יכול להתגלגל במיני מקומות. הוא יכול להתגלגל כמו הקבלה. אני פשוט דווט מאוד, מאוד. אבל זה קריאה שהאנשים קריאים, זה משהו שאנחנו שומעים מזמן לזמן. אז רבותיי, בואו נשמע את הסיפור הזה בתלמוד בירושלים. It's in Masechet Kilayim and page 89. Masechet Kilayim. Maaseh Berabenu HaKadosh. Something that happened with Rabbi, Rabbi Yehuda HaNasi. His name was Rabbenu HaKadosh, our holy rabbi. He wrote the Mishnah, which later became the Talmud. שבמשך 13 שנה, for 13 years, סבל מכאבי שיניים איומים. He had horrible teeth pain. Some say kidney, gallbladder, teeth. He suffered tremendous pain. One time, אליהו הנביא, Elijah the prophet, walked in נראה כמו מלך, רבי חיה. זוכרים מה שאמרתי לכם שעה לפני? אליהו הנביא יכול להגיע כאנגל בכל אימציה שהוא רוצה. הוא יכול להגיע כאליהו הנביא, הוא נראה כמובן. לפעמים הוא נראה כמובן כנאנג'ו, הוא עושה מה שהוא צריך לעשות, והוא חי. ואתה לא תראה אותו עוד פעם. הוא בא ואמר לו, איך אתה עושה רבי? למה אתה... למה אתה... בטוחה כזאת? הוא אמר, אני חייבת בטוחה גדולה. רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע הוא תקשר את בלבו והחלטה נפגעה. ביום הבא, בישיבה, רבי חיה, רבי חיה האחרון, ראה שרבי הוא צחק לפעם הראשונה אחרי 13 שנים. כל יום ראיתם לו איך הוא נחשב בחלטה, כשהוא נחשב בשיעור. כל הזמן הוא נחשב, צחק. ברגע הוא אמר לו, רבי, אני לא ראיתי אתכם כל כך שמחים כמו היום. מה קרה? מה קרה? הוא אמר, מרגע שתביאים את הרגליים לתת, הפחדה נפגעה. הוא חושב שזה היה הוא. רבי חיה הוא מיוחד מאוד, הוא ראה ברגע שהה' עשה לו מירקות, השם אליהו הנביא לביתו. עכשיו, מה תעשה? אם אתה רבי חיה, אתה רק חשב שהשם שם מישהו לביתך, לרבי, לעשות קוספוקוס, לצפות את היד, ולכן הבסיס נפגש. והוא נותן לך את הקרדיט. זה לא אתה. אתה לא היה כאן. מישהו שרואה כמו אתה. מה תעשה? מה יהיה התגובה שלך? תסתכלי שזה היה אתם ותמשיכו? תקבלו את הקרדיט לעצמכם? תסתכלי להגיד להם, סליחה, זה לא הייתי. אולי השם נתן מישהו שרואה כמו אני, אבל זה לא הייתי. אתם לא רוצים לקבל את הקרדיט. אבל אז זה אוכל את מבחינת השם. בגלל שהשם רצה לעשות את זה, הוא לא רצה שהם ידעו שזה אליהו הנביא. השם יכול היה לתת לו אליהו הנביא. כמו אשם שם אליהו הנביא לרחל, אשת רבי עקיבאה, כשהיא הייתה מאוד פחות ובלונדית, והיא הייתה עם הרבה סטרו, כי הם חייבים לסטרו של עיגלו, הסטרו שאתם אוכלים את הרכבים עם. והוא שאל אותה, וואו, יש לך כל כך הרבה סטרו, אני פחות פחות, אין לי סטרו, אתה יכול לציין לי איזה סטרו? למה אשם עשה את זה? להגיד לה שאתה מרגיש טוב, להגיד לה שאתה מרגיש טוב, להגיד לה שאתה מרגיש לה שאתה מרגיש טוב, להגיד לה שאתה מרגיש טוב, להגיד לה שאתה מרגיש טוב, להגיד לה שאתה מרגיש טוב, להגיד לה שאתה מרגיש טוב, להגיד לה שאתה מרגיש לה שאתה מרגיש טוב, להגיד לה שאתה מרגיש טוב, להגיד לה שאתה מרגיש טוב, להגיד לה שאתה מרגיש טוב, להגיד לה שאתה מרגיש טוב, להגיד לה שאתה מרגיש טוב, להגיד לה שאתה מרגיש טוב, להגיד לה שאתה מרגיש טוב, להגיד למה אשם עשה את זה? לזכור לה שאתה את מ זה להרגיש טוב. למה? תראו, את המצב שלכם לא הכי טוב. איזה אנשים סופרים יותר מככם. כשהייתי ילד בבית, הלכתי ללכת עם התוצאות של הטסט. בישראל, אני לא יודע אם הם עדיין עושים את זה, אבל כדי להיכנס לתלמידים והלכת להכניס אותם, אם הם נפגשו על הטסט, הם ראו את התוצאות של כל התלמידים של הקלאסים בקרוב. והם הולכים עם א' ב' אחת נציגה עם א', אז ב', אז ג', א', אממ, במידה. אז אני כמעט, אתה יודע, יש לך בקלאף 30 אנשים, אני כמעט הייתי אחרי 20. אז 20 לפני מי, הם כבר ראו את הנציגה. יצקוביץ', 85. ברקוביץ', 92. ככה, עם א'. כשהם הגיעו לי, מזרחי, 40. אז זה היה כל שבוע. אני תמיד קיבלתי 40, 35, לפעמים אפילו ללכת שאתה נכנס, זה לא דבר להשתתף. אחד פעמים אפילו קיבלתי משהו יותר טוב. אחד פעמים אני אגיד, בפעם הבאה, תתן לי פרס פלאנק. למה שתפסתי כל הזמן שלי? כי אני כתבתי הרבה חכמות, מקווים שהמדער יחשב שזה נכון. אז, לפעמים אני נשאר אוכל, לפעמים אני לא אמיר כל כך הרבה. בגלל מה אני חשב שזה טוב או שזה רעיון, זה מגיע למרות של הילדים שבשבילי. אם היא אמרה יצקוביץ' 50, ברקוביץ' 45, ואז אם היא אמרה מזרחי 40, אני אראה טוב. ברוך ה' אני במשפחה טובה. זה לא עזוב לי. כשאבא שלי נותן לי צעירה, מה זה 40? או הלכה ללכת. אתם יודעים את הלכה של הלכה? הם ידעו שאתם לא תראו את זה לבנים שלכם. ואז הם היו מגניבים, אתם צריכים להכניס לבנים שלכם סימן. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה So when I would get 40 and everybody else got 40, I would say to my father, מה אתה רוצה? כל הכיתה נכשלה. I'm one ahbal among many ahbals. But when everyone got 85 and up and I'm the only one got 40, I would go home, אבל וחפרוי ראש. הייתי מפחד, למה? בגלל שבאנגלית אמרה לי, זה היה קל, כולם חסרו, מה זה חסר? כולם חסרים. יסן כל מה הוא חושב על זה הוא ללכת לארץ, הוא לא חושב על הקל. טוב, היום כשאתם חושבים על הדלת שהם עשויים ללכת, אנחנו לא נפגעו כל כך הרבה. משה פן קיבל נזלת, קן לציפור, צ'קספיר, רבא גוריו, ביאליק, מוליאר, כל הזה דלת, במשך ללכת תורה, גמרה, הם ללכת את הדברים של האגועים? לא. ברוך ה' שמי לא נפגע בכל זה. הם לא חשבו על הדברים שהם לימדו ללמוד. עדיין כשהם לימדו ללמוד תורה, הם לימדו ללמוד את זה כנבל. אברהם, מצרה. איפה? בבר. הם לימדו לזכור שזה מוזיקה או משהו. שעה אחת הלאטה, הלכה הלכה והלכה ללמוד את זה שהיה מלחמה. אנו אמרים לו, תודה רבה, רק שעה אחת, רק שעה אחת, הלמדנו שבאנו מאדם עניב. That's the teacher for Tanakh. Now it's Teva. טוב רבותיי, listen to this. So the Gemara says, what was the response of Rabbi Chia? He realized that Hashem sent Eliyahu HaNavi in his image. This is what he said. אוי לכן יולדות שבארץ ישראל. אוי, לאנשים שהם צריכים לתת נפש במדינת ישראל. אוי, לכל האנשים הנפשים בישראל. מה היחס? מה רבי אמר ומה רבי חיה התגלגל. הוא אמר לו, מהרגע שאתה תקשור לי, כל הפחד שלי נפגש. אז במקרה של לומר רבי ברוך השם אני כל כך שמח שהסבירה נפגעה הוא באמת נפגע שהסבירה נפגעה הוא התחלתי לקרוא אוי כל האנשים הנפגעים צריכים להיות נפגעים עכשיו אוי כל האנשים שהם צריכים להיות נפגעים צריכים להיות נפגעים אתם יודעים בעוד ימים מי נפגע יותר את החיים האנשים או האנשים היום האנשים חייבים לחיות יותר זמן מאנשים, היום. פעמים יותר זמן, בערך. זה לא בערך, כמובן. אבל בימים גדולים האנשים חייבים לחיות יותר זמן מאנשים. מילים ומילים ומילים, זה היה ככה. מה החלטה? הילדה. עד 50 שנים או 40 או 30, משהו כזה, שתתן לבית היה ריסק של חיים, ריסק של חיים גדול. זה היה כל כך עשוי בשבועות. לא הייתה מדריכות כמו היום, עם כל מיני מכניסים. הם לא היו עם הכניסים של היום, הם לא היו עם הדרך למשך, תנועה לבית, כל הדברים האלה שהם... הם לא היו עם המדינה של היום, במיוחד, והמסגרת לא הייתה סטריליזטית. שצריך להיות עבודה במקום עם הרבה גרם וכל מיני, לא כמו במדרך שהם סטריליזו את המקום במקום של סוגריה. והייתה הרבה יותר קשה לעשות סיסריה, לא כמו היום, היום זה סוגריה פשוטה. ולכן הרבה שנייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי ולכן איזו אנשים מותו בת 30, ב-20, ב-40, כמו שכשהם תחזורו לביתה, נגיד, איזו אנשיה מגיעה ל-50 משהו, והיא חייבת לנסוע את כל התוצאות, זהו, עכשיו הזו היכולה למות היא מאוד קטנה. אבל בזמן של הביתה, האנשים מותו. איפה אתה יכול לחזור לזה בתנח? האנשים חייבים לבית יותר זמן מאנשים. שהם יום קטנים מאנשים, שזה הלך של החיים, הלך של המדיאנה. היום, ברוך השם, המדיאנה החלטה. הפרובלום הזה שהיה, הוא לא יותר ריסק. כמו בגלל חלוקות אחרות. יש איזה חלוקות, שהייתה בהם, אם מישהו הייתה בהן, זהו, הוא ימות בטח. היום, אינטיביידיק, אינג'קציה, משהו, סרג'ריה, ואני ארחב אתכם. איזו מחליפה סיימה את החיים שהייתה בשנים הלאה, אז כשהייתה פנדמיקה מיליאנים מותים וגם היו דברים שהייתה קצת... היום אתה צחק על זה, אתה יכול ללכת לספורטון, הם נותנים לך איזושהי תפקיד, בפעמים אתה מתקבל עם עצמך ואתה מות. בשנים הלאה לא הייתה דרך להתמודד, אתה מות, זה זה, אתה מות. אז אנשים בגלל כלל חיים קצרות. אבל לא תתכוון. בזמן של אברהם, יצחק ויעקב, ולפני, אנשים חיים מאוד קצרים. ואז באה הזמן שהעולם לא היה כל כך מתקדם, הרבה אנשים מתיימנו בשנות ה-40, ה-60 הייתה כבר עולם טובה. זה למה הוא אומר, ימי שנותינו בהם שבעים שנה, אם בגבורות שמונים שנה. כנגיד. גבורות, written without vav. It's written גברות. מה זה גברות? גבר, it's a man. גברת means a woman. אם בגבורות, ימי שנותינו בהם, the man lives in Avret seven years. And the women, eight years. אם בגבורות, meaning גברות, if we're talking about women, it's eight years. But there is a better proof than that. King Solomon, the smartest person ever lived, wrote a beautiful song. אשת חיל מימצא Everybody knows this song, right? We sing it on Shabbat, Friday night. What does it say? גמלת הוא טוב ולא רעה כל ימי חייה מזה החכמים לראו שהאנשים בגלל זה חייבים חיים קצרות מאחרים בזמן של קינג סונימן. למה? כי אם היו חייבים חייבים יותר זה היה צריך להיות כל ימי חייו כל ימי חייה זאת אומרת כמו שהיא חייבתה היא קבלה את אבא שלה והיא נותנת לו הכל. עד שהיא מותה והוא ממשיך לחיות. אבל אם הוא חי שורדר והיא תמשכה לחיות אחריו, השטחה הייתה כל ימי חייו. כל ימי חייו. כל ימי חייו שלו. עד שהוא מת ואז היא לא הייתה מה לסבל עוד. אין אוכל, אין מזרחים, אין. ומאחר כך אתם רואים שהצליחה של העולם הייתה שהאנשים אחרי זה ימותים שורדר. ואחר כך, כמו שאמרתי, עכשיו ברוך השם עם הטכנולוגיה של היום, עם הדוקטורים של היום, עם המקום של היום, בגלל זה, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, עדיין, אתה צריך לעשות כל מה שיכול לנסוע לבית הבית. למה? עדיין, אני ראיתי פרסומת שאלה עדיין שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה בקטריה וג'רמים שהם מקבלים באוספטון. זה היה דבר קטן. הם באים לבחור משהו באוספטון. יש כל כך הרבה ג'רמים ודברים שיכולים להפסיק את החיים. הם מקבלים את זה באוספטון והם מותים. זאת אומרת, אם הם לא היו מגיעים לאוספטון, פעמים אחרי זה הם יכניעים. העקב שהם נכנסו לאוספטון, זה מה שהם מותים. אותו דבר עם ה-Covid. הרבה של האנשים שהם מותים בהתחלה של ה-Covid, מותים בגלל. או מבריכה ג'רנזיין. כל אחד היה בפאניקה. המבריכים, אף אחד לא רצה למות. חכנו להם... איזה אנשים מותים עם נוטה במידה שלהם. אני לא מותה מבריכה ג'רנזיין. אני מותה מבריכה. ואם הקבוצה רצה להגיעה, הם לא נתן להם לבוא. אם הם רצו להביא אוכל, זה לא אפשר. המבריכים לא חשבו על זה. חכו להם למות. למה? למה אני צריך למות? אני רוצה לחזור על החיים. אבל אם אני צריך למות במקום של המבריכים, זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית זווית מה נשמע משה? ברוך השם יהיה טוב. איך אתה משה? בעזרת השם הוא יהיה טוב. זה ערסי לדבר כזה. ברוך השם הכל טוב עכשיו. אין דבר כזה יהיה טוב. עכשיו טוב. אהההההההההההה כל מה שיהיה טוב למהלך שלי זה מה שיהיה למי לגבי פרויקט הגדול. וכמו שהתגלגל יקח את החיים של אדם. אני אביא לכם דקות מהפרג'ה. עם ההיסטוריה של המת, והיו עמקים מתעוננים, זה דבר מאוד מעניין, זה למהלך. אבל בואו נכניס את ההיסטוריה. אז רבי חיה אמר, אוי לאנשים שייבות, אוי לאנשים שהם חייבים למה? בגלל שכל 13 שנים שהראשון רבי היה נחשב בלתי פעמים בלילה, עשרה, עשרה, עשרה, עשרה שנים הוא נחשב בלתי חייבת כל האנשים שהם חייבים בישראל. כולם. עכשיו, איזו אנשיה הייתה מפחדה. לפני שהיא נחשבה, הרבה מזכרות, זה בצורה אחת אחרי זה הלכה לדבר על כל מיני פרובלמנטים אבל ב-13 שנים לא חלקה ילדה נפגשה עכשיו אחת אישה מותה, הגמראט טסטיפי עכשיו אחת אישה מותה ל-13 שנים אבל כשראביג, ה' ראה את הטחנות שלו מי יודע מה יכול להפתיע The nation. This is what the Gemara in Masechet Barachot, page 17. The Gemara say, it's a verse from Psalms, Tehillim, 144, verse 14. אלופינו מסובלים. Who is alufenu? Our champion. Who are they? The biggest rabbis, the holy people. Full of suffering. אלופינו בתורה ובמצוות מסובלים בייסורים רב בן ציון אבא שאול זצל הוא היה סופר סופר סופר ג'יניוס של הצעירות שלנו. הוא היה כמו גאון מווילנה של היום. הוא פסק כמעט עשרה דקות לפני. איניים שלו לא תמיד נחשפו. הם תמיד נחשפו, כמו מישהו שבא לתקעה. לא משנה מה. כל הזמן. רעיון שלו הלכה לנקות שאף אחד לא יכול להבין. חברותיו רב עובדיה יוסף רב עובדיה יוסף היה מלך עם זכויות פוטוגרפיות הוא ראה את הפאגה אחת ומחזיק את כל הפאגה רב בן ציון אבא שאול היה רעיון מאוד מאוד גדול לראות דברים שאחרים לא יכולים לראות יש לך רעיון כזה, זה כאילו יש לך דיון מיוחד. אז היו בהם קומבינציה פרפטית. כשהם היו מאוד פחות, רב עובדיה עצמו, אבא שלהם היה קטנה קטנה, בטח כזאת, לא להסתכל. אז בטח בטח, זו הייתה בטחת המסגרת, בירושלים. הוא מסגר סופ, שמפו, ליפה, פלואה, אתה יודע, מלח. So he would have a little money, רב אובדיה, for the bus, to go back and forth to Yeshiva. פורת יוסף, פורת יוסף in Geula over there. אב בן ציון was so poor he didn't even have money for bus. אז בגלל שהם רצו ללמוד, רב עובדיה תלמיד להם בשתיים ללכת אחת, לישיבה. ובחזור, הם הלכו לשעה, מספיקים את כל התלמידים של היום, מבחינת. רב עובדיה יכול להגיד את הפאג'ה, והוא מתחיל, רב בן ציון, והם... זה כמו שהיה עד שנים. אז רב בן ציון, כשהוא נותן את השיעורים, ‫הוא היה עם מישהו, ‫הוא נקרא סאסון שבת זאצל. ‫הוא פסק לפני כמה שנים. ‫הוא היה בסינגאג ברמות ‫עד שהיום שהוא פסק. ‫הרבי שלי היה בשיעורים. ‫הוא אמר לי, ‫אתם צריכים להכיר. ‫מכל אלפים של תלמידים, ‫רב בן ציון אבא שאול ‫היו בת 40 שנים ‫שהוא הלכה בפורט יוסף, אף אחד לא ידע יותר מ-20% מה שהוא מבקש. אף אחד לא היה מוכן להבין יותר מ-20%. זהו. אפלא אחד. היה אחד הילדים הוא היה נכון כזה, סאסון שבת, אנונימשי, גבול, לא רוצה קהילה, אף משהו. הוא היה יודע על הכל. הוא בא אליו אחרי השיעור, אחרי שעה, הוא היה אומר לך עשרה דטאלים, ושכחו אותם. ורב בן ציון אמר לו, אני בא אליו רק ללכת לכם. והוא היה שואל עליו, אפשר לי ללכת, סאסון? אם הוא היה אומר, אחד פעמים הוא בא ואתם רואים את זה על הקסטה. איפה סאסון? He was in the corner. He's here, we can start the shiur. Why? He needs a challenge. You see, when you teach a class of the greatest Talmidim, and you see that they only understand 20% of what you teach, it's kind of frustrating. But if you have one student that understands everything, for that it's worth it. For that one. So, רב בן ציון אבא שאול קלוס תותו של הליבה שלו, הולך פרליאזי בשלב שלו. הוא היה על פרליאזי. כשהוא הולך פרליאזי, בפיונרל של הצדיק, תלמיד חכם, קבליסט, רבי יעקב מוצפי. היו שני אחים, אף סלמן מוצפי ורבי יעקב מוצפי. שניהם היו גדולים, חכמים גדולים. אני משכול מי האמא שהייתה כזו זכות. שני ילדים, החיים של העולם. רבי יעקב מוצאפי היה ראש המקום היהודי. אב בדין של ירושלים. הוא האחר שהייתי אומר לך סיפור עליו, שש אנשים באו לבדין. אחד אמר, אני נותן 40,000 לירות לחבר שלי, ועכשיו הוא מנגן את זה. אנחנו עובדים 40 שנים במפעלי ים המלח. במסגרת מים מוותית. אני נתן לו זמן כדי להתגלגל את הילדה שלו. הוא אמר לי, כשהוא יקבל את המשכנעות שלו, בפנים הבאות, הוא נותן לי זמן אחרי זה. עכשיו הוא מגניב את זה. אני נתן לו הכל במים מוותיים, במדרש. אף אחד לא ראה את זה. הוא אמר לו, מי נותן 40,000 שקל, עבודה של 40 שנים עבודה, לדבר עם מישהו שלא ייתן ראויות? מי עושה דבר כזה מגניב? זה מגניב לתורה. הוא אמר, אוקיי, אז אני מגניב, אבל זה מה שעשיתי. עכשיו, הרבי יודע שהאנגלית לא תביא את החברה שלו לבית, עושה איזה דעה, אך לא שזה נהיה באמת. אבל אתה לא יכול להגיד על ידך שלך. אתה צריך דקות. אז התורה אמרה שהמבדלים צריכים להיות מגניבים, לא כמו בישראל, ראש קטן יאללה, אנחנו רוצים להחליט את זה, תעשה לו משהו וביי. לא, צריך להיות מגניבים. אז הוא אמר לו, תראה, אנחנו לא יודעים שאתה ראשת את הזמן, ואתה מגניב שאתה לא קיבל את הזמן, אז אני לא יכול להגיד לך שואלה, אני לא יכול לעשות משהו, אבל אם אתה יכול להגיד, למראות הלילה, אנחנו יביאים חברה מהחברת קדישה ואנחנו, הקבליסטים, יש לנו סרמון מיוחד. אם אתם אומרים את האמת, זה לא יפה לכם, אבל אם אתם לא אומרים את האמת, זה יפה לכם, אבל אם אתם לא אומרים את האמת, זה יפה לכם, אבל אם אתם לא אומרים את האמת, זה יפה לכם, אבל אם אתם לא אומרים את האמת, זה יפה לכם, אבל אם אתם לא אומרים את האמת, זה יפה לכם, אבל אם אתם לא אומרים את האמת, זה יפה לכם, אבל אם אתם לא אומרים את האמת, זה יפה לכם, אבל אם אתם לא אומרים את האמת, זה יפה לכם, אבל אם אתם לא אומרים את האמת, זה יפה לכם, אבל אם אם אתם אתה חושב לא אומרים את שאתה תרגיש את המדע שלו, האמת, הוא יחזור זה לך יפה יותר ויותר לכם, ויותר עד שהמדע שלו יחזור לך ואתה יכול לתת ולהתמודד. אתם נכנסים לעשות את זה? האחרון חושב, איזה סטוריה עכשיו, תביאי עוד חיים מותים. הוא כבר נכנס לחיים, מה הוא יכול לעשות עכשיו? הוא כבר אומר, הוא לא יכול לעבוד על המדינה. הוא אומר, אוקיי, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד לך, אני אגיד הם קיבלו קטן מחברת לך, אני א� קדישה בקטן גדול, הם קיבלו קטן מחברת קדישה, הם קיבלו קטן מחברת קדישה, הם קיבלו קטן מחברת קדישה, הם קיבלו קטן מחברת קדישה, הם קיבלו קטן מחברת קדישה, הם קיבלו קטן מחברת קדישה, הם קיבלו קטן מחברת קדישה, הם קיבלו קיבלו קטן מחברת קדישה, הם קיבלו קטן מחברת קדישה, הם קיבלו קטן מחברת קדישה, הם סלולי, סלולי, הרבה מרגיש קיבלו שהמדינה באמת מתחילה להתחילה, מתחילה, ק מתחילה, מתחילה, מגניבה! הוא כבר מתחיל, מה קורה? אני מרגיש משהו, הוא מנסה את המדינה? אתה צריך להגיד את האמת לפני שתהיה לך עוד 30 שנות לפני שתמות. אגיד את האמת! כן, כן, כן, רבה, אני סליחה, אני קיבלתי 40,000 לירות. כשבאת את זה לבריכה? כשמה? פה באפריקה? אתם הולכים לציין את זה? אבסולוטי! תתקבל! אתם יכולים לתתקבל! זה היה קטן! רגל עם יד טוב, יש לנו רגל בישיבה, כשאתה תחזור את היד, אתה צריך להכניס את היד לבריכה אחרי זה. אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם יודעים, אתם אני יודע מנסה לקחת את הרגל, והוא יכול להגיד, זה מה שקורה. בגלל זה, זה מידה על האנשיה, אם הוא אנשיה חמודה או קלדה. קלדה. למשל, אני לא רוצה שאתה יודע שמי יודע שכח את הרגל ככה. אז אתה ידע, לקחת תודה שלו, זה יקרה 40 שנים. או רחב, חכה על הרחב. הוא מפחד, הוא מרחב את האסכמוס הזה. אז למה אני אראה לכם את הסיפור של רב בנסיון וזה מה שאני רוצה להחליט בו. כשרבי יעקב מוצאפי פסק, כולם ידעו שהוא סופר אי פעם, בפיזיקה, בטוחות, או בגלל שהוא היה גדול בקבלה. כשאתה גדול בקבלה, את החיים שלך פתאום על ריסק. למה? בגלל האנגלים שהם מבינים להם, הם מגניבים באיזשהו שהקבליסטים עושים. אז רבי יעקב מוצפי היה מאוד מגניב בנושאים, בנושאים. כשהם נכניסו את הביתה שלו לגבי, רבי בן ציון אבא שאול נפגש ככה בגבי הרחוב, והוא נפגש בפרידיאסט. בזאת, בזאת, בזאת, בזאת, בזאת, בזאת, בזאת, בזאת, בזאת, בזאת, בזאת, בזאת, בזאת, בזאת כדאי מה שקורה הוא אמר, עד עכשיו הסיפור של רבי יעקב מוצאפי יעקב מוצאפי יעקב מוצאפי יעקב מוצאפי יעקב מוצאפי יעקב מוצאפי יעקב מוצאפי יעקב מוצאפי יעקב מוצאפי יעקב מוצאפי יעקב מוצאפי יעקב מוצאפי יעקב מוצאפי יעקב מוצאפי יעקב כשהשם התגלגל אותי, אחרי מוצאפי יעקב יעקב מוצאפי יעקב מוצאפי שהגוף הלכה לגבי, אבא שאול הלכה יעק פרליז ביחד מהגוף שלו. מאחורי זה הוא היה על גלגולה על חלק מהחיים שלו. זאת האופציה של אנשים שאנחנו מדברים עליהם. הם נותנים את החיים שלהם לתורה אתה לא יכול להחזיר להם אחר שנה להתאם לשנה, אחר שנה אפילו, אף משהו כל דקה של תורה הייתה כל כך מיוחדת, כל דקה הייתה קלקולטית, המידות, הטקסטים שהיו להם, הם היו רגעים, כל כך קלאסי אני אשמח שיש לנו אנשים כאלה עוד פעם במדינה אבל זהו כל הגיאנטים האלה נפגעים מהגנירה. אנחנו, היום, מה שקורה בעולם, לא יש לנו יותר. צריך להיות גדולים גדולים. זה למה אנחנו יודעים שאנחנו מאוד קטנים לאחר. המשיח הולך להגיע לדיונים שלנו. למה? בגלל אחד הממשלות שהגמרא נתן. אין בן דוד בא, עד שלא יכלו כל החכמים מן עדו. כשאתה רוצה לדבר על זה, זה יהיה כשלא יהיו חכמים גדולים, רבים, ולא יהיו דרך. אין אף אחד לדעת מה לעשות. יש לנו עדיין קצת דרך אחרות, שהן מתחילות הלילה ה-90, איזשהן פסטה ל-100. קצת דרך אחרות. בימינו, בטח זה יקרה. ואתם רואים, כל העולם נפגש. פוטין היה בנורד-קוריאה, אבל פוטין צריך להיות בנורד-קוריאה. קינה, ראשיה, נורד-קוריאה ואיראן היו אחת. זו התפקידה למלחמה האחרונה. אנחנו מגיעים שם. עוד מילה, עוד שנה, עוד חמש שנים. זה יקרה. ארהבות הארץ ואירופאים, ואולי ישראל. אגנס את הארהבים האלוהים והפרפט זכריה, בזכרי 14, מסכים איך יהיה את האחרון של העולם שתי חודשים של האנשים בעולם ימותים ב-12 דקות זה יותר מ-5 מיליארד אנשים ב-12 דקות זה היה כתוב 2,400 שנים לפני, אף אחד לא ידע על נוקליר במים 2,400 ילדים. הם לא היו עם ארוכים, הם היו עם בון וארו. זה מה שהם היו עם. מה הם היו עם 2,400 ילדים? כשהמלך אומר לך שעשרה של האנשים ימות בפעמים, ושעשרה אחרות יחזרו כמה שנים להשיג אותם, וקודם כל, יהודים ושנטיים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים לסלוויות האחרון עכשיו היום אתם רואים בעצמכם שזה נכון 30 שנים לפני שאני התחלתי לדעת זה נראה לי כמו פריטיילים מה? איך זה יכול להיות? כל הדברים שהגמרה מזכירה עכשיו כל זה קרה, הכל ב-30 שנים, הכל קרה זאת אומרת שעד היום זה המסגרת, אנחנו לא יודעים לא שנה, אולי קצת, אולי יותר אנחנו מאוד קטנים לזה The question is where are we going to be when it happens? Are we going to be Shomer Shabbat or, God forbid, Mechalel Shabbat? Mechalel Shabbat has no chance whatsoever for HaOlam HaBad. No chance. It's a clear verse in the Torah, ונחרטה הנפש ההיא מהמאה. נחרטים ועובדים לעד ולעולמי העולמים, the Rambam writes. If a woman is not maddest, מחטיאת הרבים, in the public, she has no chance. כל אדם שתראה אליה ברחוב, יש לה סין. זה יכול להיות מיליאנים סינים במילה. יש רכבי דברים שאתה לא רוצה להיות בזה. הגמרא ניסה, מה צריך לעשות? אתה צריך להיות הרבה תורה וגמילות חסנים. ואני אומר לך, במהלך כל הכבודות, הגמילות החסנים הכי גדולות היא לספק גמילות החסנים. כל יהודי סקולר זו חלוקה חלוקה חלוקה חלוקה חלוקה חלוקה חלוקה חלוקה חלוקה חלוקה חלוקה חלוקה חלוקה חלוקה חלוקה כמה פעמים ראיתי אנשים כאלה שהם באים ללקשר בפיונרל או כשהם מקווים שיבה. הם אומרים, וואו, בפעם הראשונה שלנו, קראנו את הספירה. אנחנו לא קראנו שאלות על תורה בעצמנו. זה באמת מאוד מעניין. מאיפה אנחנו יכולים לקרוא יותר? ממש אחר מנת. למה? זה הפעם הראשונה שלנו, קראנו תורה. הרבה מהם, יש אנשים בישראל שהם לא שמעו את ה'טורא' ראש הקוראים לא שמעו אחת שעה של טורא בעולם שלו אתם חייבים לזה? פרופסור בארוורד לא מתחיל את הגמרה בעולם שלו? גויים בסעוד קוריאה מלך גמרה יום-יום, זה במהלך, במלכות. בג'ורדן, הם מלכו את התלמוד לערבית בכל מיני מדינות, בכל אוניברסיטאות, הם מלכים תלמוד. הפרזידנט של ארגנטינה מלכה תלמוד. הוא רוצה להשתתף לתלמוד, הוא רוצה להשתתף לתלמוד לסיסטם של התלמוד. אם יהודים הישראלים יתכולו. הגוי רוצה להשתתף לתלמוד. יהודים הישראלים, בטח, לא יתכולו להשתתף לתלמוד. אנחנו חייבים במהלך. זה העולם שלנו. יש לך גוהים, גוהים עצובים, מה שם אתם? רוביו, כל זה שמושך מאוד על ישראל. הסנטורים. קרוס, טד קרוס, זו את היותו איתו. אני שומע, לפעמים אנשים שמים לי וידאו, הוא שמושך יותר מאחורי הרבי הזה, על הארץ של ישראל, על ה' ואז יש לך החיים הלאה, אימך, שימו, ברני סנדרס, החיים הלאה הזאת, שכל מה יהודי הוא נפגש. זה היה עליו והוא יביא אותנו לכל המגזים. עם אף חלוקה, ונתן מידל למורים חמאס. הוא מפחד עליהם. הילדים הקטנים, הילדים הנכונים, בתלמוד הוראה, הוא רוצה שהם מתי. החמאס הוא רוצה שהם יכולים להיות נכונים. הם וחלקו, צ'אק. שומר. בגלל זה, יש גאוי צדיק שרוצה לעזור ליהודים, רוצה לעזור, ואחר כך יש רשעה מרושעה ערב רב. זה מה זה. אנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים, לספגן כמה אנשים כמו שאנחנו יכולים. עם הקבוצות, עם נותנים כתוביות, עם נותנים USB, CDs, ביקשים אנשים בשבת, נותנים הרבה זמן לקירוב. זמן ספגן רחבים. אין צחוק. כמה זמן יש לנו, כמה אנשים אנחנו חייבים. זה משחק של נומבר. כמו במדינה, כמה פליארים שחזרת, כמה קסטמנטים יצאים לסטופ. נותנים 10,000 פליארים, ויש לך סוט 50% שלו. כל יום קסטמנטים יצאים. 10,000 פליארים יביאים לך 200 קסטמנטים. נותנים 20 פליארים, תהיה נכון אם יצא אחד. זה משחק של נומבר. את השאלה של גוגל, כמה אנשים רואים את האמצעות, כמה מילים אתה קבל. למה? זה משחק של נומבר. זאת הכתוביות של השם על העולם. יותר תפקידות, יותר אפקט. בגודל ובגלל. יש גם אפקט גדול בעולם. כמה אנשים שומעים על סנטה קלאוס, כמה אנשים מתקשרים. מה אתה יכול לעשות? אלה כנגד, אלה בר אשם. אבל אנחנו צריכים לעשות את הדבר הנכון בעזרת השם.