Are We Obligated To Love Every Jew?

בוקר טוב לכולם תודה שבאתי לפגוש. לפני שהתחלנו, אני יכול לדעת שאתה החלט את הטופיקה, אני פשוט זוכר מה זה. מה זה, אם אתה יכול להזכיר אותי? אחדוס. אחדוס, אוקיי, מאוד טוב. תאמין לי להתחיל עם שאלה. האף אחד פה חושב שהוא יכול לדעת את המהמנים של האדם אחדוס? מה זאת אומרת אחדות? באנגלית זאת אוניטיה, אבל מה זאת באמת אומרת בשפות? אחדות זה קורא מהשפה אחד. אחד, it means everyone together is like one. בלב אחד, עם אחד, בלב אחד, like in Ma'amad Ar Sinai. It was very serious points of Ahdut. We say in the Haggadah of Pesach, אילו הביאנו לאר סיני ולא נתן לנו את התורה, דיינו. אם השם הביא אותנו לארסיני ולא נתן לנו את התורה, זה היה גם טוב. איזה דבר זה? כל הדבר הזה היה לתורה. אם הגענו כל הדרך למים ולא נמצאים את המים, יכול להגיד דאיינו? מה העקב של זה? התגובה היא, בגלל שהיחידה היא כל כך אימפריקטית בעיניי השם, שכל הילדים שלו היו מיוחדים, אז זה היה עדיין מיוחד שלו שאנחנו כולנו יצאים לדבר הזה של אחדות, בלי לקבל את התורה, זה גם טוב לנו, דיינו. אבל המצב שיש לנו היום, זה שאנשים, אני חושב, מבחינתי, אולי הם לא יודעים מה זאת אחדות. מה זאת אומרת יוניטי? אז אולי עם את הצלחה שלך, או עם את ההלכה שלך, מי יודע מה זאת אומרת להיות מיוחדים? אחרי היהודי, לא אחרי אמריקה. אחרי מה שהתורה מזכירה. מה באמת זאת אחדות? אתם חושבים, מה אשם מקווה שכל אחד שלנו, מלך, אישה, אמריקאי, ישראלי, אירופאי, יהודי, כל כך הרבה מה זאת באמת זאת היום, בעולם של היום? מה זאת אומרת אחדות? מה זאת אומרת? שכל יהודים יהודים יאהבים אחד אחד כל יהודים יהודים יעבורים אחד אחד שהאנשים רליגיוניים יאהבים אנשים סקולריים, ויהיו לדבר עם כל מיני יהודים, בלי שכחות, בלי שכחות של התפקידים שלהם. כולם צריכים להיות ביחידים, ולא יהיו נהיים בין כל יהודים, ולא יהיו נהיים בין ריס, יהודים שחורים, יהודים רחבים, שחורים שחורים, שחורים שחורים, שחורים שחורים, שחורים שחורים, שחורים שחורים, שחורים שחורים, שחורים שחורים, שחורים שחורים, שחורים שחורים, שחורים שחורים, שחורים, שחורים שחור וכל אחד יאהב אותם כמו שהוא יאהב את עצמך? ואהבת לרעחה כמוך? מה אתה חושב? זה נשמע טוב, לא? זה מה שיהיה אשם רוצה? מה אתה חושב? אז אל תרגע בזה, אני לא חשבת על התגובה, כי איפה שאני הולך, אף אחד לא ידע מה זאת באמת. אף אחד לא ידע באמת מה זאת אחדות. ואני שומע, תלמיד על אנשים רגילים, אני שומע, לפעמים אפילו על השפעים, עד עכשיו, בלי, אז כמובן, להזכיר אינים, ששומעים על אחדות, אבל הם לא יודעים מה הם מדברים עליהם. בגלל שהם לא מבינים מה שאומרת התורה באמת, מה שצריך את ההלכה. קודם כל, אני רוצה להכניס אתכם, זה לא אומר שאתם צריכים להתאהב כל יהודי, זה לא מה שזאת אומרת. יש יהודים שזה מצווה מאוד גדול להתאהב אותם, להשיג אותם, לתת לכם את המחלטה, ויש יהודים שאתם לא יכולים אפילו לדבר איתם, לדבר, ולא להשתתף ארבעה עמות עליהם. אם הם נמצאים באותו מקום ואתם מגיעים ואתם רואים אותם שם, אתם צריכים להשתתף ברגע. אז איפה האחדות? זה מה שה' אמר. לא כל אחד הוא דווקא דווקא. זה לא נכון שאנשים אומרים שכל האנשים הם דווקא דווקא, וכל האנשים הם במקום דווקא. זה לא נכון. אם אתם תקבלו אלכות תשובה על הרמב״ם, והוא הכי גדול, הכי גדול של פסק במאות אלף שנים, וכמעט 90% של שולחן ערוך הוא בגלל פסקים של הרמב״ם. הרמב״ם כראה ברגע, אמא, זאת אומרת, לפני שבאתי בעל תשובה, לפני שבאתי שומר שבס, לפני שבאתי מודס, לפני שבאתי לאכול קושר, לפני שבאתי לאמין באדם אחד, לפני שבאתי לדאב, לפני שבאתי בעל חצד, ולפני הרבה דברים אחרים. אמא, אתה נפגע ונפגע ונפגע בעיני השם. והיום, זאת אומרת, אחרי שתהייתי בעל תשובה, אתה אוהב ומרחק וקטן. זה השאלות של הרמב״ם. אז אתה רואה שלא כל יהודים בעיניי של השם הם במקום נכון. זה לא נכון. אינים אנשים אוהבים, ואינים אנשים נפגעים. זה נכון שבגלל זה, השם אוהב את המדינת היהודית. עם ישראל. אנחנו רואים, מי כעם חי ישראל. יש הרבה מסגרות בתנ״ך, בתלמוד, על המנהל של יהודים. אבל זה רק סובייקט 2, או בכל מקום בתורה, כל הרווחות, כל הקומפלמנטים, זה תמיד סובייקט 2, שאתה תהיה כמו יהודי, לא רק תהיה נתן לאמא יהודית. ב-24 שנים שאני מדבר, ובכל מיני מילים מקומות, אני ראיתי בעצמי גועים, גועים קומפלטים, שהם מיליון פעמים יותר טובים ממישהו מהיהודים שאני ראיתי בעצמי. הם אוהבים ה' הרבה יותר, הם אוהבים הרבה יותר יהודים, הם לא פרו-ערבים או פרו-פלסטינים או פרו-גיי-פריידים או דברים שעושים אשם מאוד מפחדים. הם ימותים ליהודים, הם ימותים לאשם, הם מבקשים להשתתף, הם נותנים כל מה שיש להם, את הביתה שלהם, את המדע שלהם, תעשו לי להיות יהודי. ולפעמים הם חיים במקומות שאין בדין, הם לא יכולים להחליט. ואז אני הלכתי למקומות אחרות, ומתי אנשים שקוראים את עצמם יהודים, שכל מה שקוראים ל'השם' בכל אופן, דיאקטי או אינדיאקטי, הם אוהבים. הם לא יכולים לשמוע תורה, הם לא יכולים לראות אנשים רליגיים, הם אוהבים שבת, הם אוהבים ישיבות, הם רואים חרדי, הם רוצים להחליט אותו. אז כאן אתה הולך. זה מצוות לאהוב אנשים ככה? בלתי לא. עכשיו אני יודע מה אתם חושבים, ואני לא מזמין או מזמין אף אחד, בגלל שאני בטוח שאנשים באים האחרם אחרי הרבה, הרבה מדברים שהם שמעים בעצמם, מבחינות מוחרות, וככה הרבה עקבים שהם ראו. אבל אני רואה שיש איזו חלוקה מאוד קבועה שם, והרבה אנשים עושים את החלוקה הזו עם מנגינה טובה, כמו שאמרתי, לא מזמין אף אחד, אבל עם מנגינות טובה, אבל אתם יודעים איך הם אומרים באמריקה, הדרך לגמרי מלאה מטעים טובים. אנחנו כולנו יש לנו הרבה מטעים טובים בחיים, אבל לפעמים אנחנו נפגעים. והדעה היא שיש פה פרובלם כשאתה רוצה להיות הומניק יותר ממה שהשם, יותר ממה שהתורה צריכה, זה ברור שזה יוצא מבחינה טובה. אתה רוצה להיות אנשי טובה, אתה הלכת לבית הלכת לבית, אתה הלכת לבית, לבית פוליטי, לבית הישיבות המודרנית, הם הלכו לבית לבית והם אמרו לך הרבה דברים שמייצגו את הפרסונליטה שלך, כדי שאתה רוצה להיות כל כך הומניק, אפילו יותר ממה שהשם מבקש לך להיות. זאת איזו התגובה מתחילה. וזה מה ששלמה המלך אמרה, אל תהיה צדיק הרבה. תעזור לי. אל תנסה להיות יותר צדיק ממה שהשם. יש קצת למה שצדיק צריך להיות בתקופות בצדיקות. אני אתן לכם כמה דוגמאות. מי יכול להגיד לי למה זה נגד הלכת היהודית, וזה סוף האמת, ללכת יוויש קרימנלים שקרו את כל הלוחים של התורה בצורה רוטינית, בבקשה יום יום. מי יכול להגיד לי, להבין לי, שזה לא רק מצווה לאהוב אותם, זה באמת סין, וכל סין שאנחנו עושים בחיים יש תהליכים. לא תמיד תקווים דיאקטיים או תקווים מודרניים, אבל כל סין שאנחנו עושים, אלא שאנחנו עושים תשובה, יש תקווים. וכל מצווה שאנחנו עושים, יש גם תקווים. יש תקווים ומנצחים בכל מקום בתורה. מי יכול להבין אותי, או מי יצליח להבין אותי, אחת או אחת, שזה סין לאהוב סינים בקבוצות אחרים של יהודים. לא מבחינתי, אני מדבר עם התגובה. אם אני אגיד משהו, אתם יכולים להשאל אותי, ואני אראה לכם את המבחינות ואת הסורסים. אבל מי יכול להגיד לי למה זה משהו פרובלמטי? להשתתף בקרימניאלים שחייגים את התורה וחייגים את המצוות ומנסים לעשות כל מה שהם יכולים לנצח יהודית. מי יכול להבין לי למה זה רעיון להשתתף באנשים כאלה? אל תשכחו, אנחנו עדיין צריכים להביא כל יהודי קצר לתורה. אנחנו עדיין נצטרך להספר תורה אנחנו עדיין נצטרך להספר תורה לנסות לעשות כל מה שצריך לעשות להחליט אותם מפחדים לרחבים וזה סיגן של אוהב אשם בגלל שאם אחד של אבא יש עשרה ילדים ואחד הולך מהדרך והמעבר מייעבור את רחבו ואת זמןו ואת זמןו לנסות להשיג את הילד הזה זו אינדיקציה שהוא אוהב את אבאו ואת אבאותו אם מישהו אגיד, מי במחברה יאהב את האבא הכי? ההתגלגל יהיה המחבר שמנסה לחזור את אבא שלו. למה? בגלל הלחוץ אחרי אבא שלו, ולחזור זמן, ולבקר אותו, ולתת לו, ולחזור לו דברים, ולחזור לו למלכות, ולמדו לו, ולהציג לו בשבאס, זו סימן שהאבא באמת מבטיח את האבא שלו. אף אחד לא עושה את האבא הכי שמח אפלי מהחבר הזה, אז כשאתה מגיע ליהודי רוחן ומנסה להביא אותו קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת אז אם אתם ספנסרים, אם אתם מזמינים אנשים, אם אתם מבחינים תורה, כל הדברים שהאנשים עושים כשאנחנו קוראים לדבר אחד קירוב, זו אינדיקציה שאתה אוהב ישם, אז כשאתה מנסה להשיג את הילדים החדשים של ישם, ולהביא אותם לביתו, ולהחליט אותם מהמדבר שהרמב״ם השתתפק בו, ולא אוהב אותם, ולהחליט אותם, אתה מנסה להחליט את היסטוריה שלהם לביתו, ולהשיג אותם, ולהחליט אותם קצת מהישם, וכמובן, אתה מנסה להחליט 180 דגרים מהיסטוריה שלהם, זו הכי גדולה שהייתי אהב אשם. הכי גדולה. אף שום דבר לא מוכן לדמות שאתה אהב אשם יותר מזה. ולא אפילו לראות תורה. כי כשאתה לראות תורה, אפילו אם זה מצווה מאוד גדול, וכמה דקות יוצאים מהמות שלך, זה מצווה גדול. כל דקות. וזה גדול מלך. הרבה אנשים לראות תורה בגלל שהיא אהבת ללמוד ללמוד תורה. כשאתה מנסה ללמוד כמה שנים את הגמרה, אתה מתעדק לזה, אתה לא יכול להתחלת ללמוד, אתה נשמע ללמוד. כן, יש יצרה ארה, בטח, אבל כשאתה מנסה ללמוד, יש אנשים שלא יכולים להחליף את הגמרה בפעמים, עד שהם אוכלים, בכל מקום. רבין ציון, אבא שאול, זיכרונו לברכה, זכר צדיק לברכה, אבא שלי היה מלך, הוא אמר לו, אסכים גמרה, אתם לא יכולים להשתמש. הראשון רבי בעולם, הראשון מקובל בעולם, סעד שצדיק. והוא שואל לו, איזה מצווה קשה לך להתקבל? והוא אמר, אני הייתי מנסים להגיד לו תחמוד. אתה יודע, איזה מצווה מאוד קשה להתקבל. אתה יודע מה זאת מתקבלת לו תחמוד? החבר שלך מגיע עם קטנה יפה. הוא אמר, אה, איפה אתה קבלת את זה? במרחק הזה. אה, אני הייתי שם ישר, אני לא ראיתי את זה. אז הוא אומר, זה לא שאתה רוצה, זה שזה לא טוב לבן שלך, אתה מרגיש בזה, אתה מרגיש, אתה קבלת קטנה טובה, אבל למה אני ככה מגניב, אני לא קבלת אותו כשאני הייתי שם? זה כבר לא תחמוד. זה משהו שאתה אוהב, אתה בא לבית מישהו יפה, ואתה אומר, אוי, אני רוצה שתהיה בית כזה. לא תחמוד. מישהו קבל קטן חדש, אוי, למה אני לא קבל קטן כזה? מישהו קבל לך קטן, ואתה אוכל אותו, וואו, איזה קטן יפה. אני צריך להקבל קטן כזה. זה כמעט איפה שלא יכול להשתתף. אז הוא חשב שזה יגיד להם איזה מצווה מאוד קשה להשתתף. ומה הוא התגיד לו? הוא אמר לו, יש איזה מצווה שאני לא מבין איך זה יכול להשתתף. הוא אמר, מה? כשאתה חושב על התורה, ב-5-10 דקות הוא מקבל בטרום כל יום, זה כזאת קרב שלו, ל-10 דקות, לנסות לא לחשוב על גמארה או תורה. אתם יודעים למה להתעדכן של התלמידה? אתה לא יכול להתעדכן עד 5 דקות של התלמידה. וכשהוא הולך ברחוב, אתה רואה אותו כל הזמן. ורק פעמים הם הצלחו אותו, השול הייתה אחת דקות מביתו, והם הצלחו אותו במידה של שבס, בצד האחר של ירושלים, במקום סקולר. מישהו הכניס את דמירסקו. וואלה רב, מה אתה עושה פה בשבת? איפה אני? אתה עוד שנה במקום הזה. איך הגעתי הנה? זה שני שנות מבחינתי. כי הוא היה כל כך מתחת לסוגיה, הוא חכה וחכה, אבל בנושא שלנו, יש אנשים שיכולים להגיע לדבר כזה. אתה לא יכול להחליט דקה בלי תורה. אז אם אתה תלמיד הרבה תורה, כדי להגיע לדבר כזה, זה מושג שאתה אוהב השם. אבל כשאתה תלמיד תורה, זה מושג פשוט. אבל כשאתה רואה אנשים סקולרים, ואתם מקבלים את הטעות שלהם, והמלכות שלהם מדברות עליכם, והם מטרידים אתכם, והם מדברים אחרי אתכם, והם אומרים שהם יגיעו ולא יצאו, ואז זה שווה לך זמן, וזה שווה לך זמן, ובסופו של דבר, אם אתה חזק אחד מהם, זו סיגנה שאתה אוהב השם. כל יהודי שעושה משהו כזה, הוא עושה את זה 100% בשביל ה' שמיים, לחזק את ה' יהודים החלטים של השם. אז זו רעיון מדהים. שתבואו תמיד את הזמן ולחיים ולמות בשביל קירוב, לספק יהודים לאשם, כי הוא גם הכי גדול. אבל זה לא מה שאנחנו מדברים עליו. אנחנו מדברים עכשיו על מישהו שזה אנטאי. כשהם קוראים לעצמם אתאיסט, אנטאי, כל מיני נמצאים כזה. עכשיו אני יודע שיש כמה דעות שם, שאתם צריכים להתאים לכולם, ולכולם זה תינוק שנשבע. אני לא יודע מאיפה הם קיבלו את הסורסים שלהם. את יודעת, כשנשבעה נגמרה, זאת אומרת שהביבא נשבע בגויים, לפני שהוא ידע אף עליו את הנמה שלו. זו קטנה קטנה, פעמים, הגויים נשבעו אותו. הוא גרוע כמו גוי. אחר כך הוא ידע שהוא יהודי, 25, 30, ולכן אמרנו לך מהמאמית היהודית, והוא פשוט ידע שהוא יהודי. הוא ידע מה זה שבס? לא. הוא ידע מה זה קושר? לא. הוא ידע מי הוא השם? סרטון פרינסיפלי היהודי, 10 הקרדיטים, לא משהו. הוא נפגש במדינה מוסלמית, אני לא יודע, בוסניה, מי ידע מה זה. הוא פשוט ידע שהוא יהודי. זה תינוק שנשבע. הוא לא מפחד על אף אחד מהצבעות שלו. ביחס לתורה? ביחס למה? למה שלא צריכים בגלל הלוגית האנושית. אני אדבר על זה. אם הוא מותן אנשים, הוא מותן. אפילו אם הוא לא ידע שהוא יהודי, כי אפילו גועים יודעים שאתם לא מוכנים להתמודד, בלי סוג של רליגיה. אם הוא מותן, הוא מותן. למה? מי אמר לך להתמודד? אתם לא יודעים שזה ביחס לאדם להתמודד עם אנשים? אתה צריך להיות רליגי, לא להתמודד. אבל הוא לא יודע שזה יפה לרחוץ את השבת לתחתן את הליטים או לצחוק. איך הוא יכול לדבר? הוא לא יודע שהוא יהודי. ועכשיו, אם הוא ידע שהוא יהודי, הוא לא יודע מה זאת להיות יהודי. הוא לא ראה ברית מילה, הוא לא ראה שבת, הוא לא ראה אנשי רליגיה. זאת תינוק של נשבה טיפיקה. כל מה שאחר זה מבחינה. יש הרבה יהודים היום הם יודעים הרבה על התורה, הם יודעים את 10 הקרדיטים, הם שומעים רבים על יוטיוב, כל מה שהם רואים, יש תמיד רבים בצד, והם מבחינים, והם קליקו, והם שומעים את הספקר הזה, ואת הספקר הזה, ולחיות אחרי זה, והמציגות שהתורה היא דיווין, ומי הוא ה' ומה זאת היהודי, וזה דבר בין יהודים וחרצים, וכל מיני דברים, וארטיקולים, והמספרים סקולריים מדברים על רליגיה. כמה הם אוהבים את הרליגיה, ולמה הרליגים לא אוהבים את הרליגים שלא-רליגים. אתה רואה את זה כמעט כל יום של החיים שלהם. אז כדי להגיד שהיהו יהודים סקולריים, הם לא יודעים שיש אדם, והיהודים קיבלו את התורה, ויש להם יום מיוחד שזה שבת, זה בלוני. כי כל ישראלי שאני ראיתי בעצמי, הוא ידע מה זה שבת. הוא רואה אנשים הולכים לשול, בבנים שלו, במקום שלו, הוא רואה רביים בכל מקום, בטלוויזיון, יש להם הרבה פרקים כל שנה על התורה. הם מראים כל מיני דוקומטריות, אז להגיד שהם לא יודעים מה זאת, אוקיי, אם אף אחד רוצה להגיד על זה, זו את הבעיה שלו, לא שלי. כל השארים שיש להם כוח כמו שרשי קורא, זה כוח כדי שהאנגלית ידעת שיש להם ה' ויש להם תורה ויש להם משהו שקורא יהודית, אז אתה כבר נגד תינוק של נשבע. זה נכון שהרמב״ם הוא קצת יותר מגניב לדבר הזה מפני רשי, זה נכון, אבל אפילו הרמב״ם, אם אתה שואל את הרמב״ם היום, מי שיודע על הרליגיה, אתה יכול להגיד לו תינוק של נשבע, שזה נגד? הוא לא יכול להיות נגד על כל האנגליות שלו? הוא יגיד לך, אבסולט לא. אז אנחנו לא מדברים על זה. עכשיו יש לנו יהודה שיודע שיש תורה, שיודע שיש ה' זו מצוות לאותו? הוא מנסה את ה' הוא מנסה את האנשים הרליגיים, הוא מנסה את הרבי, את כל הכבודות שלו לבין התורה. הוא מנסה לעשות כל מה שיכול לנצח את הרליגיה. בטח, הוא מנסה, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה זאת יכול להג אומרת, במונסטי אתה לא יש לך, ברוך השם, חברות כזאת, אבל באיזה מקום אחר, באמריקה, יש לך את זה. חוץ חוץ לבניינו היהודים, שהם קוראים להם כושר, ולאחרים שלא קוראים להם כושר. למה צריכים כל כך הרבה דולר על כושר אוכל? כש-80% של האנשים פה באמת לא קוראים להם כושר אוכל. אז בצד אחד יש שרימס ולאחר כך, ובצד האחר כושר, טוב. אז הוא בא כמו יהודי, אז מה ההחלטה בין הזה לבופה וזה? זה גלעד כושר, סטריקלי, וזה לא כושר בכלל. אז עכשיו, אוקיי, אתה כבר כאן, למה צריך לתת את זה? הולך לצד הכושר, אתה יהודי אחר כך, בטח, הוא הולך לצד האחר. אתה מבין? מצווה לאוהב מישהו כזה? מה אתה חושב? מצווה? בכל זאת, יש עבודות שאני לא יכול להגיד בפנים של הקמרה, במיוחד שזה יכול ללכת אונלי. כי אז אני אשאר בפחדה. כי אף אחד לא יידע שאני אומר רק מה שהתורה אומר. או מה ששולחן ערוך אומר. אבל יש אנשים בתורה, בלי ללכת לדבר, שהתורה אומרת שלא רק לא צריך לדבר עם אותם, אם הם במצב רעיון, אתה לא יכול להשיג אותם, בלי ללכת לדבר. אתה מבין? אני מדבר על יהודים. יהודים ליהודים. אני לא רוצה להגיד את כל הדבר, בגלל שממש, זה כבר, הם יגידו, הוא, הוא, אתה יודע, אני מנסה לזכור את כל האנשים שהם קבלו, וייל, אקסטרימסט, אבל זה נכון. זה מה ששולחן ארוך אומר, הלכה למעשה. פנחס ככה. פנחס, מעורידים ולא מעלים, אם אתה מבין מה אני אומר. אם אתה רוצה לאחר הספר, תשאל אותי, אני אגיד לך במיוחד. אבל במיוחד, תאמין לי כשאני אגיד לך, אנחנו לא מנצחים לאהוב כל מי שקורא את עצמם יהודי. עכשיו, תן לי לך את הבגדות. הבגדות הראשונה, הגמרות של האנשים שהם יהודים רפורמיים, לדבר של התורה, הם לא יהודים. זה מסוים שהמאמא שלהם לא יהודית, או המאמא שלהם, או המאמא שלהם. הרפורמיים הם מנסים ללכת כאן כבר עשרה גילות. אז אם מישהו נקרא כהן, או לוי, או רוזנברג, זאת לא אומרת שהוא יהודי. אל תעשו את זה, אל תגידו לאנשים שהם נקודים בגלל שבאמריקה הגבוהה של נקודים יהודיים הם גועים, בלי דעת. מי שלא יודע סטטיסטיקה אמר לי שמאחורי 100 אנשים שהם נקודים הם גועים, 85% שלהם הם גועים, לפני ההלכה, באמריקה היום. רק 15 שלהם קושר, ללכון להלכה, לא ללכון לארהמת או לממשלת ישראל. התורה אומרת שאתה אמא צריך להיות יהודי. אם את האמא יהודית, אתה יהודי. אם את האמא לא יהודית, זה לא משנה שאתה אבא הוא רבי ראשי. רבי ראשי אומר יגויה ויש לו ילד. הילד הוא עדיין אגוי, אפילו אם אף אחד, איזה חולי אדם, היפותטיקלית, את אבא שלו היה אגוי, הילד הוא אגוי, זה לא משהו שאתה יכול לעשות על זה. אז הוא לא חלק מישראל. אוקיי. השאלה השנייה היא, נחשב שהוא יהודי, לדבר של ההלכה, זאת אומרת, אמא שלו היא יהודית. אם אנחנו אוהבים אותו רק כשאנחנו אוהבים אנשים רעיונים, מה זה אומר עלינו? אם אתה אוהב מרדיקה, מרדיקה שהיא הולכת לנקות אנשים, אם אתה אוהב מרדיקה, מרדיקה שהיא הולכת לנקות את החיים של הילדים, אם אתה אוהב מרדיקה רגילה, מרדיקה שהיא הולכת לנקות בני אנשים כל יום אחר. מה זה אומר לך? מישהו צריך לדבר עלך כמובן. אתה מזמין אנשים מפיה. כמו בישראל עכשיו, כל הילדים, בגלל שהם רואים כל כך הרבה טלוויזיה על הטלוויזיה, אז מי הם האירועים? אתה שואל כל הסקולרים הישראלים, עם הטלוויזיה שהם מזמינים, מה זה דרום שלך? מה רוצים להיות? הילדים? התשובה הראשונה, שוקר? התגובה הראשונה, ראש מגניבה. מפיה. אחד מהמפיה, כי בכל מוזים אחרים יש מפיה, הוא ילך עם הלימו, מגניבים, בכל מקום הוא ילך. אז הם ישבים את החלום, הילדים. אולי אני גם אשר ראש מגניבה. זה מה שהם ישבים. ואם אתם שואלים את הילדים הישראלים, מה החלום שלכם? מה אתם רוצים להיות? התגובה הראשונה, מודל. התגובה הראשונה, מוזיקה. אחת מהשניה. אף אחד לא אומר שאני חושב שאני שרה עימנו, במיוחד לא את הילדות הסקולריות, או את הילדים. מה שאתה חושב שתהיה? אני רוצה להיות רשי. אני לא יודע שמי זה רשי. אז בסופו של דבר, הסיטואציה בישראל עכשיו היא שהם מגעלים את הילדים כל כך הרבה, הם לא יודעים מה הם רוצים. מה שהם רואים, זה להתמודד, זה מה שהם רוצים להיות. אז עכשיו, כשאתה יש אתה כאלה, ואתה אוהב אותו, הוא לא מפריע לך, הוא מפריע לך לאשם. מה הוא מבין לך? מה הוא מבין לך? איזה קווים אנחנו יכולים לתת? כשאנחנו רואים שאתם לא יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים שאתם יודעים מה זה מיוחד? מי יכול להגיד לי? אתם חושבים שזה בסדר? או שיש כמובן פה קל? אתם חושבים או אתם מפחדים? אם אתם לא מסתכלים על מה זה נכון, אז אתם מגיעים לזה. מאוד טוב. שתיקה כהודה. מאוד פשוטה. יש פעמים קטנים, אחד מהם שאתם קטנים, ואתם לא אומרים שאלה על זה, אז זה נראה כמו שאתם מסכימים עם מה שהם עושים, או שזה לא מפחד לכם. לפעמים אני רואה אנשים רליגיים, לא רק הם קטנים, הם באמת רואים לבחור אותם, ולעזור להם. כמו שראיתי אחד, הוא נקרא מודרני אורתודקס, לדעתי זה לא אפילו רבי רפורט, אבל הוא נקרא מודרני אורתודקס, הלכה לספירה גאה במנהטן, ובפרק הבא הוא ניקח פיקציורים עם כל שלהם, ונכתב את זה, אני לא יודע מה אתה קורא, אינסטגרם, פייסבוק, כל מיני דברים על איך הוא אוהב את הגאים, הוא נקרא רבי, זה דבר אחד, שתקעת ותפקידת, ולא קודמים את מה שהם עושים נגד ה' אוקיי, יש לך פרובל, אתה קודם, לרחוץ ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהתמודד ולהת אתה רואה שמישהו מלכת על רבא שלך בשול ואתה מלכת עלו ואתה ממשיך, אשרה אשרה בטחה אל הלו חסה לה אשרה עם שכחה לו, היי, תבוא ותעשה משהו, מה קורה? אם אתה לא עושה משהו, זאת אומרת שאתה מלכת על רבא שלך גם, אתה שמח שאתה מלכת עלו אם מישהו עושה את זה לאשם וזה לא מלכת על רבא שלך לא רק פרדים גיי, או מורים, או דברים אקסטריים. אפילו מישהו שמוצא מכה בשבת, חברך, שאתה חי בבניין, ישראל, מנתן, איזה משהו, אתה רליגי. אתה רואה עוד יהודי שמוצא מכה בשבת, מוצא מכה ומעבור על עבודה כמובן. אם זה לא מפחד לך, זאת אומרת שאתה לא מאוד קטן ל'השם. כי אם אתה באמת אוהב אשם, זה יתרחק אותך לראות כל כך הרבה יהודים לוקחים את רעיון בישראל, בירושלים, בשבת. זה צריך להתרחק אותך, צריך להשתתף מנטלית. למה אתה כל כך מפחד? תראו את הרעיון פה, מהמטרה, מה שקורה פה. 80% של המדינה שלנו לא יש לנו קונקציה לאשם בכלל. איך הוא לא יכול להתרחק אותי מבנים? זה קושר יהודי. והשם חוקר כליות ולב. מה אתה חושב? רליגיה היא רק באקשן? רליגיה היא במדע, ורליגיה היא בלב? בגלל שזה כתוב בתורה. השם קודם אומר, לדעת את אשר בלבבך. לדעת מה יש לך בלבבך. אתה אוהב אותי או לא? אתה תקבל את המצוות שלי או לא? זאת אומרת, אני מבחן את הלב שלך. מה זאת אומרת? לראות כמה זה מורך לך, לראות שהילדים שלי נפגשו. ועושה כאלה רעיוניות נגדי. זה מוריד אותך או לא? אם הוא עושה, אפילו אם אתה לא עשה משהו על זה, רק הפקט שזה מוריד את הרעיון שלך, זו כבר אינדיקציה שאתה קושר יהודי. שאנשים עושים דברים נגד ה' וזה מפחד אותך. זו מאוד טובה. אם אתה הולך ותעשה משהו על זה, להחליט את זה, זו עוד פעולה גדולה. פעולה גדולה. רב חיים טודרוס, הוא היה רב רב חיים טודרוס, הוא היה רב חיים טודרוס, הוא היה רב חיים טודרוס, הוא היה רב רב חיים טודרוס, הוא היה רב רב חיים טודרוס, הוא היה רב רב חיים טודרוס, הוא היה רב רב חיים טודרוס, הוא היה רב רב חיים טודרוס, הוא היה רב חיים טודרוס, הוא רב רב חיים טודרוס, הוא היה רב רב חיים טודרוס, הוא היה רב והפוליטה רב הישראלית הגיעה ח וערכה אותם, ושכחו אותם לפעמים לפעמים לפני שבת. הם כבר התחלו להחליט את הרעיון לפני שבת. בפעמים, כי הם לא רוצים שהמבחינות שלהם תהיה קטנה. אבל הפוליטה לא שומעה, פוליטה רוצה שכחו אותם. והם ערכו אותם. והוא היה מנהל מאוד פחות. הסיפור הזה היה בערך 35 שנים. הוא היה עם חברה, רב בנאיהו שמואלי, רב חשוב בירושלים היום, רב קבליסט גדול. היו לראשים ביחד, והוא ראה שהם ארסטו את היום הרבים שלהם בגלל שהם פרוטסטים על הירושלים של השבת. הוא הלך בקצב לישיבה, וכל אחד היו פחותים, והוא שאל אותם, אני צריך לצלם מילה להחליט את הרבים שלהם לפני השבת. אני צריך לקבל זמן, אולי 1,000 דולר. אז הוא אמר, איפה אני אקבל 1,000 דולר? בחורי ישיבה. אני אמר, תעשה לי את זה, קבלי פרק. קבלי זמן מכל בחורי ישיבה, כתבי כמה שכולם קבלו לך, קבלי זמן כעבודה, בפעם אני אקבל זמן לך. איפה תקבלי זמן לי? אל תקווי, תעשה את זה, אני אקבל זמן לך. קבלי זמן. הוא התחלתי לקבל זכויות מכל האנשים במצווה הזה. הוא היה מספיק זכויות. הוא קבל זכויות. הוא הלך לפוליסטיון ונפגש אותן על המצווה. ביום השבוע הוא בא לישיבה. והוא אמר לו, ברוך השם, אני רוצה שתבואי עכשיו למרון. לרבי שמעון בר יוחאי. מרון. הוא אמר, למה לבוא למרון? הוא אמר, אני רוצה לעשות ספציאלית לאשם. שהיה לי זכות לתת מצווה פדיון שבועים לנצח המשרד היהודי מלחמה. זו מאוד גדולה מצווה. ההלכה אמרה שאתה מוצא ספר תורה כדי לעשות את זה. הגויים קפצו יהודי, נגמר, והוא במלחמה, והם צריכים מונים להחליט אותו, וזה לא מספיק מונים. אתה לא מוכן להחליט ספר תורה. אתה לא מוכן להחליט ספר תורה בכלל. אבל כדי להרחיף יהודים מבריכה, אתה מוכן. אז הוא אמר, איך הרבה פעמים בחיים יש לך כזאת הזכויות להרחיף מבריכים מבריכה? אני רוצה ללכת ולתת תודה להם שהם נתנו לי את הזכות הזאת. תביאי אלי? הוא אמר, אוקיי, תביאי אלי, אבל איך אנחנו נלך למירון מירושלים? הוא אמר, נעשה טקסי. הוא אמר לו, מה אתה חושב? טקסי זה יותר מ-100 דולר ללכת למירון. איפה יש לנו זמן לזה? אבל הוא היה מכנון כמובן שיש לו מאוד גדול של אמונה, הוא חיים עם מירקלים. הוא אמר, אנחנו צריכים לעשות מצווה עכשיו, סעודת הודעיה, אתם באים עםי, כן או לא? אוקיי, בואו נלך. איך אנחנו נפגש את הטקסי? עוד פעם, אתם שואלים שאלות. פשוט תבואו לטקסי ונלך. כשהם מגיעים למירון, הוא אמר לטקסי, אתה יכול להפסיק פה? יש רסטורן, גלעד קושר, אני מכיר אותם, אני רוצה לקחת את האתי. הם הולכים למקום, הוא יכול לתחיל, תעזור לי רייס, תעזור לי צ'יקה, תעזור לי... אז הוא אמר לו, האנשי, איפה אתה מקבל כל זה? יש לך שמחה? הוא אמר, לא, הוא אמר לו, למה אני הולך למירון לעשות את המאלה של הפחות שם? והוא עצמו מאוד פחות. למה אתה עושה את זה? בגלל שאני החליט את האנשים של הפחות, האנשים שהם פרוטסטו את ההלכה של שבת. אני מרגיש כל הכבוד שיש לי את הזכות הזה, אז אני רוצה ללכת ולעשות את המאלה ולתת תודה להם על פעמים את הפחות של מירון. האמן של הרסטורן היה רחב מאוד, הוא היה כל כך מעניין. אתה אומר לו, אתה יודע מה? אפשר לי להיות פרטנר של המצווה שלך? קח את כל האצבעות, לא להשתמש. זה כל עליי, ותן לי את הזכות של המצווה שלך. הוא אמר, ברוך השם, מאוד טוב. והוא עושה לי עבודה בשיטה. והוא בא, הוא ראה קו, הוא אמר, אמרו לו, אי אפשרי אנשים לא עושים דברים כאלה. אמרו לו, אנחנו לא יודעים איך אנחנו יצאים. אמרו לדריבר, איך הרבה זה היה? 100 דולר. הוא קח 100 דולר, הוא אמר, אין דבר. הוא נותן לו את המONEY. עכשיו, בנייר שמואלי, הוא היה האחר שהסתכל על הסיפור. הוא אמר, עכשיו, אני מתחיל לראות את המירקלים שהה' עושה על הזה צדיק. זה יותר מאוד ממלכות. כשאני אעבור בשיטה ומצליחה, זה היה חבר שלי, ואני לא יודע מי הוא. עד שהצטרפנו למירון, הוא אמר, תמקד בקבוצה הזאת, הם מתחילים להחזיר את האצבעות ולהשתתף אותן על הקבוצה. מי היה שם? ה'באבה סאלי', עם 30 מרוקאי יהודים גדולים מפרץ. הם כולם היו בקבוצה לדבר, ללחוץ, לאכול איזשהו בר מצווה, אני לא יודע מה הם קיבלו. הם נקבלו שם, וכשהם יקבלו את האצבעות, תודה רבה, השטח הלכה, בבסיאלי ראו את הצדיק, קיבלו לו, הוא בא, קיבלו לו קצת שאלות, הוא קיבל עולם מלחמה שלו, הוא נותן לו את העולם. רב בנייאב אמר, הוא קיבל את זה ולא אפשר להתפתח את זה הוא אמר, זה המון שאתה נותן לי הוא אמר, אני הלכתי לצד קטן אחר כך, אני התפתחתי את זה בדיוק 1000 דולר שיש ביניהם הדרך שהצדיק חיים עם מירה כזאת, הוא לא היה מרגיש, הוא נותן לבבא סאלי, הוא נותן לו, הוא נותן לו דווקא כזאת זאת אהבת השם חברים שחררים, למה? בגלל שהם חייבים על שבת איך יכולתי לנסות את הביתה ולהתנהג על דקים? יש יהודים שקוראים את שמאלה, זה היה מנהל שלי, נושא בעול עם חברו. זה אחדות, נושא בעול עם חברו. כמו דגמרה אמרה, אם הקומיונטים מורים, נו עלינו, או תשע בעב, משהו שאנשים מורים, והאנשים אומרים, אהה, זה לא מרעי שלי. והוא יישול את עצמו מהקהילה, והוא לא משתמש במורים, ואז חס ושלום, מישהו כזה, לא יכול לראות את ההורים של ירושלים. זאת אומרת, כשהמקדש של ביטה 3 יהיה בבית עם משיח, חס ושלום, הוא יכול לראות את ההורים שלו. למה? כי כשאף אחד היה שמת על הרגל, קריאנג, את ההורים של ירושלים, הוא הלכה למנאטן. הוא קריאנג על המדע, הוא לא קריאנג על זה, נכון? הוא לא התחלת, הוא לא נושא בעול עם חברו. אותו דבר בישיבה. הם בחורים בישיבה, אינם תמיד מלחמתים, מגניבים, הם עושים את המרחב שלהם, הם מבחינים את החיים, הם עושים כל מה שצריך לעשות, ואינם יעבורים על כל מה שיכול להשתמש, רק להתקיים, אבל לא להשתמש. זה לא נושא באול עם חברות, זה מייצג איזושהי חלוקה. כשאנשים לא רוצים לעשות את הדבר הנכון, זה מייצג פרובלמות, ומגניבים מתחילים ללכת לשאלה שאני שואל. אם מישהו אוהב מישהו רע, הוא מדבר אליו, אתם פרוטסטים, אתם מגיעים לו, אתם מבקשים לו, אתם נותנים לו קטעים, אתם נותנים לו סטודנטים, והוא ממשיכה להתקדם לתורה. אם אתם ממשיכים להתקדם אליו, זו סימן שאתם לא אוהבים השם. אתם לא יכולים להתקדם לאבא שלכם, ולמישהו שמוצא את אבא שלכם, במיוחד, אם אבא שלך יכול ללכת הביתה, ואחד החבר'ה שלו יכול ללכת ולשחרר משהו במידה שלו, ולשחרר אותו, ולשחרר כל מה שאבא שלך רוצה לעשות, ואתה יכול ללכת ולשחרר אותו, ואתה יכול ללכת ולשחרר אותו, ולשחרר אותו 100 דולר. ואתה אומר להם כמה אתה אוהב אותו. כל מי שרואה את זה, מה היחידה הראשונה שקורה במידה שלהם? מה זה? הוא אוהב את אבא שלהם. זה למה הוא הולך לבחור את אביו שלהם. הוא עושה את העבודה שלו למי. אני אוהב את אבא שלי כל כך הרבה. הזה מגעיל את אבא שלי. אני עדיף לתת לו קצת ישר כוח. אבל אם אתה רואה מישהו שעושה את אבא שלך, אתה לא יכול לראות אותו. אתה לא יכול להגיד אתה לא יכול להגיד אתה לא יכול להגיד אתה לא יכול להגיד אתה לא יכול להגיד להגיד אתה לא יכול להגיד אתה לא יכול להגיד אתה לא יכול להגיד אתה אתה לא יכול להגיד אתה לא יכול להגיד אתה לא יכול להגיד אתה לא לא יכול להגיד אתה לא יכול להגיד אתה לא יכול להגיד אתה לא יכול להגיד אתה לא יכול להגיד אתה לא יכול להגיד אתה לא כי אנחנו יודעים, יכ תגידי לי מי הם חברים שלכם, ואני אגיד לכם מי אתם. אם חברים שלכם הם קצת מרדכים, מה זה אומר עליכם? אם הילדות שלהם הולכות עם קצת ילדות למנהטן, והם כולם לא מגניבים, והם כולם, השם ירחם, הם נמצאים שם, מגניבים, עושים מי יודע מה. והיא לא הטיפה לעשות את הדברים האלה, אבל היא אוהבת ללכת עם הם. היא יכולה להגיד, אני טוב יותר מכם? בגלל שאני לא עושה מה שהם עושים, אני עושה רק קורדר. אבל למה יש לך אוהב ללכת למקום עם את זה? מישהו שירש שמיים, הוא רוצה לשחרר זמן עם קלאונים? אבסולוטי לא, מי שבאמת חולי לא רוצה ללכת איזה מקום שהוא יכול לדעת, זה יהיה ליצנות, משה ולצים לא ישב. דוד המלך התחל את תהילים עם מספיקות. כשאתה מתחיל את הספר, כולם יודעים שההתפקידה היא קריטיקלית לבשל הספר. בגלל שההתפקידה היא מאוד טובה. הרבה אנשים, כשהם יצאים לבוקסטור, הם ראו את ההתפקידה. מה הכתובר רוצה להגיד לנו על הבוקסטור? מה התרבות שלו? מי הוא? קצת עליו. אז אם ההתפקידה היא מאוד חייבה, שהיא אומרת לנו על מה יקרה עם הבקש של הבוקסטור, אבל אם ההתפקידה היא מאוד חייבה ומאוד חייבה, אז בדרך כלל, האנחן יכול להתפקיד אותה על המערכת. אז כשאתה מתחיל את הבוקסטור, אתה רוצה להתחיל את הספר עם הסיפור הכי טוב שאתה צריך לעשות. ברגע כך, להתראות לראצים. דוד המלך בא לכתוב תהילים, 150 ספרים של תהילים, כולם ברוח הקודש, ואחרי התורה, תהילים הוא הספר הכי מיוחד ומיוחד בג'ודיזם. אחרי חמישה חומשי תורה, הרבה הלכות באו מתהילים, כל התפילות קורית מתחילת תהילים, כל הטראג'ידים והמצבות, ולתת חי ולמצוא שידוחים, הכל באיזשהו מקום לתהילים. אנשים כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כולכם כול איזה אנגלית לראות תהילים? אז מה שאתם רואים פה? דוד המלך התחלת תהילים. מה הקהל הראשון בתהילים? אשרה מי שלא ישב במושב לצים. איך נכון ומחכם יהיה יהודי שלא ישב במושב לצים. מה זה מושב לצים? מה הדפיניאנס של מושב לצים בימינו? אנשים שאומרים שיחות פחות. אנשים שלא ישו עירת שמיים, אנשים שצוחקים כמו מגניבים, אנשים שקוראים תמיד לשון הרע, אנשים שקוראים בסטדיום אנשים שעובדים בסטדיום, סטדיום, סירקוס, משחקים, סטדיום, אחר כך חזאל, עצמו שבלצים. ויש הרבה אנשים רליגיים, אפילו מהמדינה שלנו, שהם הולכים בשבילי משחקים. מישהו שואל אותי, יכול לי לקחת את הלך שלך למשחק? אני אגיד, אבסולוטי לא. אז למה? הרבה אנשים הולכים, זה רבי אמין, זה אמין. אני אומר, בואו נשאל את השאלה שלך, אתה הולך עם ילדים שלך שם, בואו נגיד שבייסבול זה לא עבירה נגד התורה, לראות כמה אנשים יושבים בייסבול עם רגל. אוקיי, אבל מה על כל 80,000 גוהים שיכולים ללכת ולצחוק ולשים בירה, ובדרך שהם מנסים להיות שם עשרה שעה ולשמוע על קולטוריה שלהם? מה אתה חושב שזה עושה לילדים שלהם? בואי, מי אתה מגניב? אם הם ראו את זה בווידאו או באיזה משהו, אז הם אולי לא רואו את הקהילה, אם לא יש קומרטיאלים. בעצם, עדיין, עד היום, לא יש דבר כזה, ספורט קלין. אם אתם רוצים שהילדים שלכם לראות את המשחק שלכם, כל דקות, כל פעמון, כאלה, כוכבים, שמי רחם, סדום ועמורה, ירק ולא יעבור. מה שהם מראים שם? לפעמים הם מראים את הקהילה, הם יוצאים עם הקמרה, את הקהילה, איך כל האנשים לא נגמרים, ואת הילדים שלכם יוצאים מהמקום הישיבה, לראות גמרה כל יום, הם צריכים לראות את הדברים האלה. אז כל אחד שבאמת, אם יש לו קצת האנסטי, ידע שכל הדברים האלה, זה בטח משה אבלצים. כן, אתה יכול לדעת דעות יפה ולהסביר את זה, אבל אם אתה חייבת לדעת, אתה יכול לדעת שזה בלוני, זה כל-כך נגד השם, אתה יודע את זה. מה? אבל יצר הרעי הוא מאוד גדול, אז אתה אומר, במקום של עבודות גדולות, אני יכולה גם לעבוד את זה. מה יותר טוב? שאני יכול ללכת לבר במנהטן בשבת? זה הרבה פחות, לא? אז לפעמים, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו, זהו כולם יודעים שהקולטוריה הזו היא כל כך נפלאה של ה' ומלכותה ומלכותה וכל מה. אבל זה מה שזה, זו האמת שחייבתם להגיד. אז נחליף למה שאומרתי. אחרי שאתם קוראים לאנשים שאין להם מצווה לאהוב אותם. בספר החינוך, ולא תשנה את אחיך בלבבך, וזה מצווה, בספר החינוך, אחד הגדולי הראשונים, הוא נותן לכם רכבת של אנשים שאתם לא יכולים להתאמן, ואז הוא נותן לכם אנשים שאתם נפגעו כמה פעמים לתחתן את האנשים שלהם. והם ממשיכים להמשיך את האנשים שלהם. אבל הם ממשיכים, ממשיכים, אחרי הרבה פעמים שאתם אמרים להם להחלט. הם לא מיימים, הם לא יודעים, הם ממשיכים, אתם מבינים להם מה יהיה בקונסקואנסים, בעולם הזה, בעולם הבא, הם ממשיכים להמשיך. מה הוא נותן לכם? לא, רק זה לא מצווה להאמין אותם, הוא נכנס את זה בטח. מצווה לסנותו. מצווה להאמין אותו. מצווה, זאת אומרת, אם אתה אאמין אותו, אתה תקבל מילה בזה. לא אני, ספר החינוך. חזל מפורשים. אורחות צדיקים, יש לפעמים עשרה פעמים שזה אומר. אורחות צדיקים זה הכי חשוב מוסר בוקר בהיסטוריה. היה כתוב עד 800 שנים. וכל הסרטונים של המוסר נמצאים מהסרטון הזה, הם כולם נמצאים מהסרטון הזה, אפילו במסילת ישרים וכל הסרטונים הלגנדיים האחרים, הם כולם נמצאים מהסרטון של אורחות צדיקים. ואורחות צדיקים אומרים לך מי אתה מוכן להתה אוהב ומי אתה לא מוכן להתה אוהב. וכשאתה אוהב אנשים שאשם אוהב, אתה נכנס לסרטון חדש של אשם. בגלל שאני אוהב אותם, למה אתה אוהב אותם? מה נמצא כמובן כמה פעמים? אז אתם יודעים, זה לא כבר כתוב כמה פעמים, זה אומר הרבה פעמים, הרבה פעמים. כמה פעמים אתם חושבים שזה מסוגל שאתם אומרים לאחד לא לעשות מה שהוא עושה, והוא ממשיך, שאתם רואים שזה לא תחזור, 3 פעמים, 5 פעמים, 10 פעמים, זו אופניה שלי, אם אתם שואלים לי לדעת, אני חושב שאחרי עשרה פעמים שאתה אומר לאחד להחליט על משהו, ולכל פעם הוא נגמר אותך כמו שאתה מדבר עם העולם, אתה כבר ידע שלא יהיה דרך להמשיך להתעריף עליו, כי האחד לא מעניין להחליט על החלטה. אתה נותן לך את הילד לדעתך? זו שאלה טובה. לפעמים אני נותן עדיין יותר מזה. אם אני אגיד להם את זה אחד פעמים, שתי פעמים, שלוש פעמים, אני יודע שכמה שאתה אומר את זה, כמה הם יאהבים את זה. יש רגל. יש רגל על כמה פעמים אתה יכול להגיד לאחד, ובדרך כלל הוא מתחיל להיאהב אותך. אם אתה תגיע לחבר שלך לעבודה, ואתה אגיד לו, היי, אתם יודעים, הקארטה הזאת היא לא מגניבה, היא קצת קטנה. קצת קטנה וקצת קטנה. אוקיי, והחלטה הבאה היא עוד פעם עם הסקרטה, ואז אתה אומר לה עוד פעם, ועכשיו היא מתחילת להתאמן. והחלטה הבאה אתה אומר לה עוד פעם, והחלטה הבאה... כל פעם שאתה אומר לה, כשאתה מדבר על הכתובות שלה, היא תאהב אותך עדיין יותר. זאת אומרת, אחרי חמש או שש פעמים, אם היא מתאמן, אחרי חמש או שש פעמים, אני אומר לה, תשמע, אתה לא אמא שלי, ואתה לא רביצן שלי, ואתה לא אמא שלי. אל תגידי לי עוד משהו על המדע שלי. אני שמע אתכם, אם אתם רואים שאני לא חלטתי להחליט את הרגל שלי, תקבלו את הסיפור. אוקיי, עכשיו היא את האנמי שלכם, ואתם לא יכולים לדבר עם אותה עדיין. אז אני חושב שאם מישהו לא ידע אף פעם, הם לא ידעו. אוקיי, אז עכשיו הם ידעו. השני פעם, אולי זה עדיין קשה להם להחליט. אחרי כל, זה רעיון של שנים. השני פעם, זה מתאהב, או זה מפחד. אבל אם הם ממשיכים להמשיך אחרי זה, כאילו לא קרה משהו, אתם יודעים שזה לא מיוחד להמשיך, כי זה רק יכול לעשות דברים קטנים. באמת, בחאזל, זה אומר שאתם צריכים להשיג יהודים עד 100 פעמים. או, עד שהם יודעים להפסיק אתכם. חז'אל עשה איזו תגובה, מה זאת אומרת, להפסיק אדם? שאם הוא אדם רעיון, ואחרי שאתה אמר לו כמה פעמים, הוא אמר לך, הפעם הבאה שאתה אמר לי שאתה לא תחזירי על השבת, אני אצלח את הכלבים שלך. אוקיי, אז עכשיו אתה נפגש. חפץ חיין היה גדול צדיק או לא? מה אתה חושב? חפץ חיין. הוא ידע הרבה על התורה או לא? הוא היה עם אהבת ישראל או לא? יותר מכלנו ביחד, נכון? הוא היה אנשים אמירים? כן. הוא ידע את הכי טובה של העולם, את הלוז של לשון הרעה, ואהבת לרעכה כמוך. בחפץ חיים, בפעמים, בביתו שלו, הוא כותב על איזשהם יהודים שזה מצוות להתאהב אותם. חפץ חיים. ברור. אז לא תגידו, רב מזרחי אמר את זה ואת זה, זה קונטרברסיאלי, אף שום דבר זה קונטרברסיאלי, זה פשוט מה שההלכה צריכה. היום, לא רק 3,000 שנים, חפצחיים היה רק 8 שנים, 9 שנים. היום, זה גם דבר. אז אחרי שנגידו על מי שאתם צריכים לא אוהבים ומי שאתם לא צריכים לא אוהבים, עכשיו בואו נדבר על היחידה. ואהבת לרעחה כמוך, זאת אומרת שאתה צריך לרעח את חברתך יהודי, אבל מה זאת אומרת רעחה? חזאל אקספלין, רעחה לתורה ולמצוות. מישהו שאוהב השם, קיבל תורה ומצוות, ואתה צריך לרעח אותו כמו שאתה אוהב את עצמך. עכשיו, מי יכול להסביר לי מה זאת להשתתף לו כמו שאתה אוהב את עצמך? כולם יודעים, ריאליסטיקלי, זה לא יכול להיות. כמו שאתה אוהב את חברך, אתה אוהב את עצמך יותר ממה שאתה אוהב אתו. אם מישהו יגיד לך, מי הוא חברך הכי טוב שלך? איצי. אוקיי, אנחנו צריכים להשתתף אחד מכם, אתה או הוא. עם כל האהבה שלך לו ואתה מאוד אוהב אותו והוא אמר, תקשיב, אני באמת אוהב אותו והוא יפגש את הרעיון שלי אבל אני גם אוהב את עצמי, קצת יותר ממה שאני אוהב אותו אז מה יש פה? אז אתה אומר, אוקיי, אל תמידי אותי אז אתה אוהב את עצמי יותר ממה שאתה אוהב אותו כל אחד פה חושב שהוא אוהב מישהו יותר ממה שהוא אוהב את עצמו? ברוך השם, אתם כולם חייבים. זה טוב, כי אם תעזרת את הראש, תהיה חס ושלום, תהיה חושב שאתה לא 100% נורמל. בגלל שאני אתן לכם דוגמה, אם אתם תגיעו לבחירה, לא עלינו, במדרך, והפוליץ קח את הארץ, אתם אומרים, מה קרה, מה קרה? אתם אומרים, הילד פגש מהשטח הראשון, ומת. השטח הראשון? ואתם יודעים שאתם חייבים בשטח הראשון, ויש רק שתי מבחינות שם, אתם והבחירה, ואתם כולם ישבים קטנה קטנה. ובדיוק יש 50% מהצליחה שלך שתפס את הילד שלך מהגבירה, ואתה מקבל פרק אדם, ואתה מתחיל לשרוק, לשרוק, תתן לי לבוא, תתן לי לבוא! והפוליטה אומרת, לא, אתה לא יכול לבוא. אתה מגניב. ואז את האמא שלך קוראת לך, משה, כן, אל תקווה, זה לא ילד שלנו. אה, אה, אה, אני מותה, וואו, תתן לי לבוא, תתן לי לבוא, יש לי גלסה של מים, ואתה מתחיל לשרוק, ואתה מתחיל לשרוק, מה קרה לך, סער? וואו, וואו, אשם, אני אוהב אותך כל כך הרבה, אני אוהב אותך כל כך הרבה, אני אבטח אותך, אני מנסה להתחיל לקבל שחריס, אני מנסה להתחיל לקבל שבץ, בדר, זה, וואו, אתה קורא, אתה מנסה ללכת ברחוב כמו משוגע. מה קרה? הלילה של החברה היא קטנה ממה שלך? אם אתה אוהב אותו כמו שאתה אוהב את עצמך, אחר כך או אחר כך, איזה הלילה תעשה לך את הדבר הזה? זה לא משנה, את הלילה שלך או של הלילה שלה, אתה תראה את הלילה שלו ותקעה על אז אתם רואים, כמו שאתם קווים לבית החברה, זה עדיין לא כמו לבית שלכם. וזה נכון, התורה לא אמרה לכם להאמין את הלב שלו כמו שאתם אהבים את הלב שלכם. עכשיו, חזאל אקספלין. מה זאת אומרת, אהבתי על הרעכה כמוך? לא תעשה מה שאתם אוהבים אנשים שעושים לך, אלא תעשה את זה לאחרים. זאת מה שזאת אומרת. אתם לא רוצים שאנשים יכולו לרעכה בגרפה שלכם, מה שסנו עליך אל תעשה לחברך. מי יצא מכלל רעך, הרי הוא כגוי לכל דבר. אחרי הפעולות נמשכים הלבבות התורה מייצג לנו דבר מאוד מיוחד בפסקולוגיה, יותר טוב מפני חמש שנים בקולגה. מה זה? כל מי שאני אוהב משהו, אני אעשה אותו. אם אני אוהב אותו, אני לא אעשה אותו. בגלל שאני אוהב אותו, אני עושה אותו הרבה. בגלל שאני אוהב אותו, אני לא רוצה לעשות אותו בכלל. אבל זה באמת דרך אחרת. התורה אומרת, משהו שאתה אוהב, אם אתה מנסה לעשות אותו, אם אתה מנסה לעשות אותו, כל פעם שאתה עושה אותו, אתה אוהב אותו יותר. ואז, באותו דרך, אתה מנסה להאוהב אותו. ובדרך אחר, אתה מנסה להאוהב אותו. ובדרך אחר, אתה לא יכול לחיות בלי זה. זהו, זה ה'ניו יו'. וואו, אני זוכר איך אני אוהב את זה, למה אני אוהב את זה כל כך הרבה? אני לא הייתי בקבוצה, אני הייתי צריך לאכול את זה, איפה אני הייתי, זה כל מה שהם קבוצו, ואני אוהב את זה. המקומות הכי טובות היא, של כל הספרדים, מי אוהב גפילטה פיש, המוס? המוס ספרדים, אתה אומר להם גפילטה פיש, הם הולכים ברחוב לצד האחר של העולם. אבל יש ספרדים שאוהבים גפילטה פיש, מי הם? הם מרוקנים. הרבה מרוקאים אוהבים את הפלטה, למה? בגלל שהאשכנזים הלכו למרוקו ללכת את התורה. הם חייבים רביים שם, הם היו שם, והם אמרו להם אשכנזים בנהגים. זה למה מרוקנים לא אוכלים רייס על פסח, כמו האשכנזים. יש הרבה דברים מסוימים עם האשכנזים. בפרשות, במזמור, הם אומרים על שבת, לפני מייריף, סוים מזמור כמו האשכנזים. יש הרבה דברים מסוימים בין מרוקנים לאשכנזים. ועוד דבר, הרבה אשכנזים הלכו לאנגליה ללמוד, הרבה מרוקנים הלכו לאנגליה ללמוד בגייטסייד. בבריטים אשכנזים. אז יש להם שם, מה הם עובדים בשבת? גפילטה פיש. כמה פעמים ראיתי בסמינרים רביים מרוקאים שהם, אתה יכול להגיד, מלמדים. ואני אומר, אני רואה, אני אוהב גפילטה פיש מאוד. אתה יכול להגיד לי מה זה אחרי זה? הוא אומר לי את הסיפור. אני הלכתי לישיבה, זה הפיש בשבת, מצווה. במקום, אני מנצח את עצמי. כל פעם שאני אהבתי את זה, אני נשאר יותר. והיום זה איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו איתו הם אוהבים את כל הזאת, את המאלה. למה? הם ניסו את זה, זהו. אית אנשים ניסו את כל מה שהם מבקשים. כל מה. אבל אתה צריך לדעת, אם אתה מתחיל לדבר על רעשון הרעה, אבל אנשים שאתם ניסו לדבר על רעשון הרעה, זה תהיה רעשון. אתה מתחיל להתעסק בזה ולהתעסק בזה. זה נותן לך משתמשה. זה נותן לך חלום. זה תרפה. איזו אמא שואלה, אני יכולה להגיד לשונרה רק לאזמן שלי כשהוא יוצא? זה מגיע לי, אני רוצה להוציא את זה מהגבירה שלי. אתם יודעים איך הם אומרים את זה? הבעיה היא שאתה יכול להגיד לאזמן שלך לשונרה, ואז מה? אחרי הפעולות נמשכים הלב אבות. דוד המלך כתוב בתהילים, פסוק מאוד מיוחד. מה הוא קורא? האמנתי כי אדבר. את יודעת למה אני מיוחד כזה? למה אני כל כך מאמין באשם? למה כל דבר בעצמי, אשם, אשם, אשם, אני לא מסתכל על אנשים. איפה שאני הולך, אני מדבר רק על דברים של אשם. דוד המלך, בתהילים, הוא כתוב, ואתם יודעים, אם זה לא נכון, זה לא היה חלק אינטגרל של התנאי שלנו. בתהילים, זה חלק של התנאי, אשם שמים את זה לתנאי. דוד המלך אומר, כשאני נפגש עם הקינגס, כשאני מדבר עם קינגס ומיניסטרים, הם מדברים על עבודה, ועל ארמיה, ועל אקונומיה, ועל כל המרחבים שלהם, ומה אני מדבר עליהם? רק עלכם. אני לא מפחד על כל הקינגסים הזאתים, כשאני נפגש אותם, הדבר היחיד שאני מדבר עליהם, זה השם, וירד שמיים, ואמונה, אפילו עם הקינגס, עם הגויים. אז דוד המלך אמר, אתה יודע מה? אני כזה מלך בגלל שאני מדבר על אמונה כל הזמן. בגלל שאני מדבר על זה כל הזמן, זה מה שאני נהייתי. זה מה שאני נהייתי. מה שאתה מדבר על, זה מה שאתה. אם אתה רוצה לדעת אם אישה טובה לדודה שלך או לא, אקבלו לו קפה אחת. ותפקדו עליו. שתי שעות הוא יהיה בבית שלך, ותראו מה הוא מדבר על. מה שהוא מדבר על זה, זה מה שהוא. אם כל שתי שעות הוא מדבר על זה, גמרא וחזל אומרים את זה, רבי ישיבה אומר את זה, ואני לא הבנתי את זה, וזה קאשיה, זאת אומרת שזה תורה שהולך על שתי ידות. אם הוא מדבר על ארגון ארגון כל יום, כל שני שעות, אז רעיון שלו הוא ארגון ארגון. איך הוא אוהב את הארגון הארגון. בקבל, בפרקים, בפרקים, בפרקים מיליארדים. לתורה זה לא פריארטי שלו. זה מה שהוא אוהב. אם אתה מזמין קטנה לבית שלך, אם היא רק מדבר על המול שפתחו, ועל המסגרת החוץ, ועל המסגרת העיר, והיא קיבלת את אמאזון לחצי המסגרת, והמסגרת החוץ התחילה, והמסגרת החוץ התחילה, והמסגרת החוץ התחילה, והמסגרת זה כל מה שהיא מדברת עליה, זה מה שהיא היא. אתה מבין? אבל אם יש לך קטנה שמדברת על הישיבה או על הסמינרי, על איזה גדולה היא הייתה, שהיא העלה אותה, והיא רוצה להיות עבודה, לדעת תורה וכו' וכו', אז אתה יכול לדעת שיש לך קטנה כושר. אני לא אשכח, הרבה שנים לפני, אני הלכתי לתת לוקחה איזשהו מקום בניו יורק, וכמה ימים לפני הלוקחה, אחד מהריחי יהודים בעולם אמר לי להחליט שידוך על ידו שלו. אני אמר לו, אני יודע אתכם אבל אני לא יודע את ידו שלכם, אני צריך להחליט שידוך עליו, אני צריך להגדיר אתם ראשון. אני אמר לו, לילה אחרונה לבית שלי. אני רוצה לנסות שנה עם הוא, לדבר עם הוא, לדבר עם הוא, לראות מה הוא. ואז אני יכול לדעת אם אני אצליח את הילדה, אם היא שייכה או לא. אין סביבה, והיום הבא, הוא בא, אמרנו בבית שלי, איזה ישיבות הוא הלכה, הכי טובה ישיבות. הוא נותן לי סט של נשיבות, ממש, הכי טובה ישיבות. אוקיי, אז הוא נתן לי הרבה הרעיון. הוא בא, נתן לי כתוביות, הוא היה במהלך הכי טובה ישיבות. אני הייתי נאיב, זה היה עשרה שנים, מי יודע כמה. היום אני מנסה ללמוד מה שקורה באמת בעולם שלנו, אבל לפני זה אני עדיין, כמו שאומרים באנגלית, אופטמיסטי. ואני חשבתי, כשאתה הלך לישיבות הכי טובה, אתה צריך להיות בן תוירה, לא? אז, אחרי כמה ימים, הילד אמר לי מה שהוא רוצה, איך הוא רוצה ילדה מאוד יפה, והיא צריכה להיות ככה וככה וככה, והם מאוד רליגיים, שבועות אחרות, מינה שמיים, כמו שהיא דסקריבה, באה ללקציון. ומה היא מדברת עםי אחרי הלקציון? על החלטה של רשידוך. כמו שאמרתי, אני הייתי מאוד אופטמיסטי. אני אמרתי, אתם יודעים, הם נראו כמו שחברה טובים, הזה והזו. שהיא בטח מה שהוא מבקש. היא שאלה לי על מישהו שזה בן תורה, צדיק, רציני. אני חושב שזה הוא. אני אומר, אוקיי, בואו נסתכל על זה. אני קבל את השידוך הזה. עדיין אתה יודע, אם אחרי השידוך אתה לא שומע על יום או שתיים, אז אתה יודע שזה לא מיוחד. במיוחד, אם זה טוב, אתם תשמעו מהצד השני אחרי. אם לא אתם תשמעו את זה בלילה, אתם תשמעו מהצד הראשון בבריכה. אני הייתי בקבוצה מאוד טובה, אני הייתי בהתקדמת טובה, אני רוצה לנסות עוד פעם. אתם לא תשמעו, אתם צריכים להתקדם, זה כבר לא זמן טוב. אז כמובן, כל יום, בימים הבאים, אני לא שומע על זה. הלילה הבאה, אני קלטתי את הילדה. אני שואלת אותה, אני לא שומעת אותך, אז אני חושב שזה לא היה טוב, אבל יכולתי לשאול, איך זה הלכה בכל אופן? היא מנצחת אותי על הטלפון. את יודעת מה שהיא מנצחת אותי? זאת הייתה הכי טובה שהשיעור שאני קיבלתי במשך הרבה שנים. שם עליך. איך שתפסת אותי עם כזה שידוך? הרחוב שלי נגמר. אמרתי לו, אשה מרחם, אולי הוא התקשר אליה, אולי הוא עשה משהו אינפרופיאלי. וואו, איזה מגניב שאני, למה אני לא מבחינה יותר? אז אני אגיד לו, מה קרה, אשה מרחם, מה קרה? היא אמרה לי, הוא קיבל אותי למקום הזה לשנתי וחצי שעות, כל מה שהוא מדבר עליהם היה באמצעות באמת, וכמה בניים הם קבלו, וכך וכך. עכשיו, אף שנה של תורה. למה אתם חשבו שבגלל שזה ביליונר אני ארצה לו? אני רוצה שיש לי פחות בן תורה מאחורי הזה, מישהו שתקבל בי בבית ובסביבה בשבילי הילדים, וכל מה שאתם תשמעו בבית שלי הוא תורה ותורה ותורה, איך שאני חיים במדרש, איך שאני חיים במדרש. אני חשבתי על עצמי, אבל הוא הלכה לישיבות הכי טובות, מה, הוא לא יכול לדבר בשידוח הראשון, לפעמים 20 דקות דברי תורה, משהו כזה, כנראה לא, אני חושב שכשאתה אבא מאוד חי והוא מייצר מיליאנים לישיבות, אתה יכול לקבל 20 ישיבות אחת, אפילו אם אתה לא מייצר שם, זה לא אומר שאתה בא ללך ללמוד. אבל זאת ריאליטה, רבותיי, מה שהאנגלית מדברת, זה מה שזה, לפעמים יש אנשים שכל מה שהם מדברים עליהם זה את האתגר. אז אתם יודעים, האתגר הוא הדבר הכי חשוב שלהם בחיים, לפעמים אתגר ספורט. רק ספורט, ספורט, ספורט, הזה ממשיך, קונטרקט, השנה הבאה הוא יגיע כאן, אני שמעתי את זה, זה יגיע לכם, זה מה שאני מדבר עליהם. זו את החיים שלהם. כל שני דקות, הם מסתכלים על הזמנים, את זה, על הרדיו, מה? הם צריכים לנסות שעות, לשמוע את המשחקים על הרדיו, לפני שהם יכולים לנסוע. זו את החיים שלהם. ולפעמים יש אנשים, ברוך השם, בלי תורה, הם לא מדברים על כלום. רק תורה. כשיש להם איזו מליצנות, הם יוצאים, הם יוצאים לבית אחר, הם יקבלו את הגמר או את הספר, יקבלו את הספר, יקבלו את הספר, יקבלו את הספר, יקבלו יקבלו את הספר, יקבלו את הספר, יקבלו את הספר, יקבלו את הספר, יקבלו את הספר, יקבלו את הספר, יקבלו את הספר, יקבלו את הספר, יקבלו את הספר, יקבלו את הספר, יקבלו את הספר, יקבלו ירי את הספר, יקבלו את הספר, שמיים שומרי מצוות יק כשאנחנו מבחינים אדם, אנחנו צריכים לבחין כמה דברים חזוני אומר, קבל שבס, קבל כושר, וקבל תארת משפחה. אלה הרבה סיגנות. זה כמו דבר, אתם רואים את הדבר הזה? נחשב שיש לו שלוש פחות. עם שלוש פחות הוא לא יפה. עם שתי פחות הוא יפה. עם שלוש פחות הוא יפה. עם שלוש פחות הוא יפה. עם שלוש פחות הוא יפה. עם שלוש פחות הוא יפה. עם שלוש פחות הוא יפה. עם שלוש פחות הוא מי יפה. עם שלוש פחות הוא שיכול להגיד לו שזה רליגיון, יפה. הוא אוכל קושר בכל מקום, רבי בבית אנחנו אוכלים קושר, ואז הם יכולו ללכת לרסטורן היהודי ולאכול כלבים וקטנים. למה אתם צחוקים? אם אתם יכולים ללכת לרסטורן היהודי, חושבים שאתם יכולים לאכול רק קטנים, איך אתם אוכלים? אתם אוכלים את זה באותו אוכל, אתם אוכלים את הפורק שעוד 2 דקות. באותו אוכל, מה אתם חושבים? באותו אוכל, אתם אוכלים את הפורק שעוד 2 דקות. אז אתם בעצם אוכלים את הפורק. זה כמו שהישראלים חושבים, כשהם יוצאים לאמריקה, הם יוצאים לתוך הישראלים ואוכלים את הפורק. לא, לא פורק. פורק. מה פורק? הפורק הזה הוא 100% פורק. בגלל שזה לא קושר שקל, אפילו אם לא הייתה פורק. אבל ברשתה הקיניסית זה עדיין קשה, בגלל שהעבודים שם אוכלים רוצים, ואוכלים קטנים, ואוכלים דגים. אתם לא יודעים מה הם אוכלים ללחוץ עליהם שם. אני אראה לכם את הווידאו שיש לי כאן, איך הם מגיעים לרעבים, ואתם אוכלים אותם כשהם עדיין מתחילים לתחיל, הם קטנים קטנים, אתם ראיתם את זה? אז אתם יודעים שאני לא מדהים, ממש ככה, אוכלים אותם כשהם עדיין מתחילים לתחיל, איך להבין, זה מה שהם אוהבים לאכול, אז מה אתם חושבים, אם הוא עובד במסגרת היג'ינית בקווינס או במנהטן, אחרי שעה, או לפני שהם נפגשו ללחוץ, או בלחוץ, הוא לא יכול לאכול לו מה שאתם אוהבים לאכול, אתם יודעים מה הוא מביא לאמא? שמי רחם. אז, אדם צריך להתקשר, תארת המשפחה, ושבת. חזוני אומר, אם אדם ואימא לא קבלו תארת המשפחה, אימא לא קבלה את המקווה, אם הוא יכול ללכת לבית, אתה לא יכול להחליט אותו. אתה לא יכול להקבל זמן עליו ולהרחיש אותו, במשפחה שלו. אבל אם הוא מחלל שבס, אתה מוכן. למה? כי מחלל שבס, הוא לא צריך את אמא שלו להיות מחלל שבס. איכשהו הוא יהיה, הוא יהיה מחלל שבס. אבל כדי לעשות שנים, ולפחד את הרגלות של תארת משפחה, הוא צריך את אמא שלו. אז עכשיו הוא בפחד, והיא בבית שלו. אם תרחישו אותו מהפחד, ותעשו אותו לבית שלו, הם יתחילו לעשות איסורי קראת. אז לבית שלהם, תשכחו אותו בפחד. בשביל את עצמו, לא כמנגינה. אני מרחק אתכם מישורי קראט, אתם לא מבינים, זה פרובלם שלכם, לא שלי. אבל אם אני מרחק אתכם, ואתם יכולים לנסוע בשבת, אתם יכולים לנסוע בשבת גם בנג'ל. מה ההחלטה? אלה השני דברים שאתם יודעים שהאנגלית היא בכלל ישראל היא לא מתקדמת והיא לא מבחינת אידאל הרמב״ם כראה בז״ל שולחן ערוך שתי דברים מגיעות לסטטוס היהודי של היהודים אם אתם מרדכים, אתם עדיין יהודים אם אתם עדיניים, אתם עדיין יהודים אם אתם מדברים בשון הרע, אתם עדיין יהודים אם עבודה זרה. חלל שבת ועובד כוכבים ומזלות הרי הם כגויים לכל דבריהם רמבהם. או להתאר לרבי שלו בפיקצ'איר, או להתאר לרבי שלו בפיקצ'איר, זה גם עבודה אידאל, או להתאר לרבי שלו בפיקצ'איר, או להתאר לרבי שלו בפיקצ'איר, או להתאר לרבי שלו בפיקצ'איר, או להתאר לרבי שלו בפיקצ'איר, או להתאר לרבי שלו בפיקצ'איר, או להתאר לרבי שלו בפיקצ'איר, או להתאר לרבי שלו בפיקצ'איר, או להתאר לרבי שלו בפיקצ'איר, או להתאר לרבי שלו בפיקצ'איר, שבעצם עבודה זרה זה לא רק לדבר על או להתאר לרבי אידאל, שלו לדבר שזה ה' בפיק או שיש לו כוח דיווי עבודה זרה זאת אומרת שאתה מידע על כל מה לעשות להפעיל אותך, שזה לא ה' זאת אומרת, אפילו אם אתה מידע על אבא שלך, לסביב אותך בקריסטיה הפיננציאלית, זה גם עבודה זרה בגלל שאתה עובד על מישהו זר, לא ה' אנחנו צריכים להבין שכל מה שיש לנו קבוצה בו, אדרוץ הוא ה' לא רבים, לא חברים, לא אבאים, לא אבאים רבים, לא מדינים, לא ארהבים ישראלים, אף אחד עם חשבו שלו, ועם עצמו שלו, ועם מנצחותו שלו, בסדר, הם יכולים להיות מייסנג'רים של ה' אבל מי אדרוץ אדרוץ אדרוץ אדרוץ אדרוץ 100% הוא הקדוש ברוך הוא. ואז הוא הלכה, עובדי עבודה זרה. ומחלד שבס בפרסיה, בפובליקה, זה בעצם כל אחד מחלד שבס. הרי הם כאגועים לכל דבר. הם 100% אגועים. אפילו לנסות להכניס אותם למיניאן, אתה לא יכול. אתה מבין? אז כמובן שאתה רואה, שמישהו שלוח את אנשים, אם הוא שומר שבס, הוא עדיין יהודי. מישהו שלא מוריד אף אחד, הוא מישהו מאוד פוליטי, מגניב, מגניב, אבל הוא לא מוריד שבס, הוא יחליט את עצמו של יהודית, בפחות, עד שהוא יחליט להיות שומר שבת אחר כך. ההחלטה בין הם לגוי, לגוי שהיה נפגש ממאה לא יהודית, זה לא משנה, אפילו אם הוא מוריד שבת, הוא עדיין גוי. הוא צריך להחליט ליהודים באותודקס בדין. יהודים שחליטים להחליט שבס או לא חליטים שבס, אפילו אם הוא עכשיו נחשב כגוי, כשהוא מתחיל להחליט שבס, הוא לא צריך להחליט שבס. כל מה הוא צריך לעשות זה להגיד, זהו, מזה, מזה, מזה, מזה, מזה, מזה, מזה, מזה, מזה, מזה, מזה, מזה, מזה, מזה, מזה, מזה, מזה, אני מבין שאני לא אשמח להיות מחלל שבס עדיין, אני מנסה להיות שומר שבת, והוא מותה ביום הבא. הוא לא נכנס לשבס, הוא כבר נחשב שומר שבת. זאת אומרת, מה זה נפקמינה? לפני ההלכה, אנשים שלא שומרים שבת לא יכולים להתאר בסמטרי יהודי, צריך להשתתף ברגל בין הם ולשומרי שבת. אז אם הוא לא התאר והוא מת, צריך להתאר בצד האחר. אבל אם הוא עשה את ההכנעה שלו ולא קיבל שבת עדיין, כי הוא לא קיבל שבת עדיין, אבל בגלל שהוא עשה תשובה והכנעה על עצמו, שבת הקומה אני אקבל, אנחנו לא יודעים אם הוא יקבל או לא, אולי זה היה רק מוזג ההכנעה, אבל בגלל שהוא עשה תשובה וקיבל שבת עדיין, אנחנו כבר חושבים שזה יהיה שומר שבת. כשאני הלכתי לדבר עם אחד מהמצבות פה בסמטרי וישני, ב-3 או ב-6, לא רחוק מפה, היה אחד מהמצבות של אחד הילד שמור על דרוגים. זה היה ברחוב, כמה שעות לפני שביס, הייתה רעיונות גם, הייתה יום רעיון מאוד. 21 שני ילד שמור. אז כשהקהילה הייתה מסתובבה שם, עם קטנה קטנה, אחרי שהחלטנו בפונרל, ראיתי קבוצה של אנשים רוסים. אפילו קיפות לא הייתה. ראיתי את זה ושאלתי, מה הם עושים בסמטרייה הווישנית? הם יהודים בכלל? ואחד מהם אמר לנו, אנחנו צריכים ארבעה אנשים ממניין להגיד קדיש. אז אנחנו הלכנו, אני ואחי ושני אנשים אחרים, שיכולים להגיד קדיש. הייתי חושב, למה האנחאים האלה הגיעו לכאן כדי להתקבל? ואז התחשבתי שהסקציה הזאת הייתה מחללי שבת. הילד הזה הלך מהדרך, לא שומר שבת. יש סקציה כמו ההלכה, של אנשים שלא שומרים שבת. זו התחלת הרוסיאנית פה. הם קבלו גרבה, נותנים להם סקציה של אנשים שלא שומרים שבת. הם לא רליגיוניים. בישראל, בסמטריים, כשהם ספציפיים מהממשלה, הממשלה נותנת את הארץ, וזה יוצא מהממשלה, הם לא יודעים, הם נפגעים בכל אחד. הם נפגעים מחלל שבס, שומר שבס, זה לא סמטרי רליגי, הם נפגעים לכל אחד, אבל בסמטריים האורתודוקסיים, זה היה דבר גדול בחסידיות, שהייתה חסידה, אבל כשהוא היה יותר הוא הלכה לדרך, והוא נתן מיליאנים דולר לחסידות, אני חושב ש5 מיליאנים או 7 מיליאנים, והמסורת שלו הייתה להתאר בנקודת הרבי. ואני אמר לו, אוקיי, הם נותנים את המקום בנקודת הרבי ליהודי. וכשהוא מותי, החסידות נחשפו לתאר אותו. אמרו להם, איך אנחנו יכולים לתאר אתכם? תארו לגויארד, תארו לראבה. אנחנו צריכים לתאר אתכם מחר מהסמטר, במקום אחר. אמרו להם, אבל אני נותן זמן לזה. זה היה החקר. אם אנחנו צריכים לתאר אתכם זמן, אנחנו נותנים אתכם זמן. אנחנו לא יכולים להתאר את ההלכה. אנחנו ניתן לך את הלכה, מה את רוצה שאנחנו נעשה? אם את רוצה את הלכה, אנחנו ניתן לך את הלכה, אנחנו לא יכולים לתת לך את הלכה, זה נגד ההלכה, זה רק כדי לתת לך את הידיעה, אז כל אחד שקוראים לו רעחה או עמיתחה, התורה אומנת את השאלות הזאת, עמיתחה, רעחה, וגם לדבר שאתה לא צריך לדבר על כל אדם, אם אתם רואים בישראל אלפים אנשים מגיעים בשבת, אתם לא צריכים להסתכל על הרחוב עם סיין, שבת, שם עלכם, שבת, אחר כך אנחנו לא נמצאים. אתם לא צריכים, לא, בטח לא לשחרר שטונים. קודם כל, שטונים הם מוקצי. אתם לא יכולים להשחרר אותם בשבת. קודם כל, זה לא הכך שאתם צריכים לעשות אנשים רליגיים, לשחרר רכבים. אני אומר לכם, זה לא תעבור וזה לא תעבור, כן. מה קורה בישראל עם האקסטרומיסטים הקוסידים שהם מנגינים יהודים רליגיים? הם מנגינים יהודים רליגיים? רליגיים מנגינים רליגיים? אני אומר לכם, אוקיי, עד שאתם קיבלתם את זה, אם אתם מבינים קצת על הנושא של העולם הרליגי, לא רק לא יש לנו יוניטי, אלא גם סינת חינם, אולי הכי גבוהה שהייתה. קודם כל, יש הרבה פוליטיקה. פוליטיקה ומוניה תהיו תמיד ביחד. אנשים נכנסים לממשלה, אנשים נכנסים לאמשלה, אנשים הם זייניסטים, אנשים הם אנטי-זייניסטים, אנשים הם ככה, אנשים ספרדים, אנשים אשכנזים, אשכנזים הם חסידים, חסידים הם... לפעמים כשאני שומע את זה אני לא יודע מי נגד מי. אני לא יודע מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי הטוב, מי כולנו יודעים שסינת הט חינם היא 2,000 שנה, והבית המקדש לא מבנה. הבית המקדש הראשון היה בוורס 3 עבירות, והוא נהרג ב-7 שנים אחרי. והבית המקדש השני, סינת חינם, עד היום, 1950 שנים, לא נהרג ב-7 שנים. ואני רוצה לשאול לכם שאלה, אם מחר המשיח יצא, האם אתם מסכימים עם הסיפור שלי שלטיל 80% של המדינה היהודית לא תרצה לו? אולי זה לא יהיה חסית סאטמיר. כך שכל הסאטמירים אמרו, אנחנו לא יכולים לעשות משהו עם הזמן המורוקאי. נתן לו להיות משיח של המרוקאים והסיריאנים. זה לא לנו. אם הוא לא יהיה חבדניקי, הנה אתה, 100,000 חבדניקים אומרים, לא, לא, הוא לא משיח, הרב הוא משיח, אנחנו לא נכנעים לו. אם הוא יהיה חסיד, הליטבים יאמרים, לא יכול להיות. מה, הוא צריך להיות חזונישניק. אנחנו לא רוצים שום דבר לדבר עם אתה. מי אתה שיכול להגיד לנו מה לעשות? בסדר, זה יהיה את הכוונה שאתה רואה איפה שאתה הולך היום. אני לא הבנתי איך זה יכול להיות שיש אנשים יהודים שקוראים את עצמם רליגיים, שאוהבים, או בואו נעשה את הדבר של אוהבים, לא אוהבים אנשים רליגיים אחרים בגלל שהם באים מבחינה אחרת. אני לא ראיתי משהו יותר אדוני מזה. זה אבא, הוא נותן לבית לבשה באמריקה, אז הוא יש אקסנד אמריקאי. ואז חמש שנים לאחר, הוא התחיל לישראל. הילד הבא הוא ישראלי. אז תחשבו עכשיו, האמריקאים אומרים, אני אוהב אותו. למה? בגלל שיש לו אקסנט ישראלי. והוא בא לישראל. אני אוהב אותו. למה? בגלל שיש לו אקסנט אמריקאי. האבא אמר, אתם נורמלים? אתם שניים, הילד שלי, אני אוהב אתכם דווקא, אתם צריכים להאהב איתכם. מי קורא לך איפה נתן לך, את האקסנט שלך או את האלפט שלך? זאת מה שתעשה, זה מגניב. אבל זאת הכתובה שהשטן מפריע את כולנו. מישהו שהוא רסיסט יתקבל מאוד מאוד מאוד גדול פרובלם כשהוא חיים את העולם שלו. בגלל שבכל דקה של חיים הוא נפגש בסין לא תסנה את אחיך בלבבך. העקב שהוא לא אוהב אנשים אחרים רק בגלל מי הם או בגלל אקסנט שלהם או את נמיכים שלהם או את האתבות שאתם אוכלים או את כל המקומות שיש להם. כולם פה יודעים שזה לא מה שאשם רוצה. זה קוראים לסינת חינם, שיש לך מישהו ללא סביבה. אתה נפגש מישהו ללא סביבה, או ללא סביבה שיכולה להסביר את הנפגש שלו. אם אתה נפגש מישהו בגלל שהוא נפגש ה' והרבים ונפגש התורה, זה מצווה. אף אחד לא נפגש את זה, אתה תהיה נפגש בזה, שרקוח. שאתה נפגש בגלל הרשפט שלי ובגלל האמצע שלי. אבל אם אתה נפגש מישהו בגלל שהוא לא מבחינתך, או הוא מישיבה אחרת, או הוא רבי, הוא לא רבי שלך. לפעמים זה בגלל שיש שני רבים שונים. שני רבים שונים מדברים על הלכה, 5,000 תלמידים נגד 10,000 תלמידים, מגיעים לאדם לאדם, מגיעים לאדם, מגיעים לאדם, מגיעים לאדם, מגיעים לאדם, מגיעים לאדם, מגיעים לאדם, מגיעים לאדם, מגיעים לאדם, מגיעים לאדם, מגיעים לאדם, לאדם, מגיעים לאדם, מגיעים לאדם, מגיעים לאדם, מגיעים מגיעים לאדם, מגיעים איזה מוסר יש בסינגאג לתראות סינגאג ולתראות רבי אחר? או לתראות סינגאג ולתראות רבי אחר? לאדם מי יכול לתראות את זה? אפילו באוניברסיטה של החילונים לא יש את זה. זאת לא אינות, זאת סינאט חינם, וזאת אולי הראשונה למה המשיח לא יצא, ואולי לא יצא לרבה זמן. כי ה' אמר, מי אני אקבל המשיח? מה יקרה אם המשיח יהיה כאלה של יהודים? 80% יאהבים לו. ואם יהיה אחר כך של יהודים? גם 80% יאהבים לו. עכשיו, אפילו כשמשיח בא ומבנה 3 בית המקדש, אתה חושב שכל האנשים יהיו מרגישים שיש בית המקדש? זאת הכי גדולה. אנשים פה באמריקה, אני לא יודע, מיליון, 2 מיליון יהודים שחיים פה, הם נפגשים עשרות שנים למשיח, למשיח, למשיח. כשהמקדש בית המקדש יהיה גדול, הם צריכים ללכת ולגדול את זה, ולהחליט את כל הבניינים שלהם במנתן, את כל הארגון שלהם, את כל הארגון האחרון שלהם, את כל המרכזים הגדולים שלהם, את כל המרכזים הטכנולוגיים שלהם, וגם את הבנטלי היפה, וגם את הדרייבר, וגם את כל הארגונים הגדולים של גרייטנק ומונסי, והם צריכים ללכת לירושלים, במיוחד קטן, במיוחד קטן, 15 אנשים במיוחד, לפני 2-3 שנים, עד שהצלחנו לבנות בית המקדש. איך הרבה יהודים אמריקאים יצטרפים? בסט-קייס סצנריו, הם יקראו למשיח, היי חברה, איך הרבה צריכים? תגידו לנו. אני אשכח 1 מיליון דולר, תשכחו אותי. קוראו אותי אחרי 3 שנים, כשאתה תחיל את הקונסטרקציה. בין אני ואתך. אתה יודע, זה מה שיהיה. אף אחד יצטרך. כן, איזה צדיקים, במהלך זה יצטרך את הכל, יקבל קצת קשה, ויצטרף לישראל, כדי להשיג. אבל לא כל כך הרבה. ואתם יודעים מה? עכשיו יש לנו בית המקדש. בואו נסכם לראשון, ברוך השם, היום זו הפתחה גדולה של בית המקדש הראשון, אנחנו צריכים להתחיל לספר קורבנות. הולידאים באים, שבס באים, כל יום קורבנת עמיד, בלילה וערב. אז הם יתחילו להביא חיילים. מה יקרה בישראל? חיילים. כנראה, אקטיביסטים, אלפים שלהם, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, בפייסבוק, ב� כשאתה מוות את אותו אותו, הם יכולו ללכת כמה שבועות בגלגל שלך. זה מגניב. אז תן לי להחליט קצת. זוהר אמר, המשיח הולך, זאת אומרת, שלא יהיו עוד אנשים מפחדים במדינה. זו היחידה הראשונה של משיח, בהבל פיו סורפם. כשהמשיח בא, כל האנשים הטבעים היו הולכים ללחוץ אותו. הליברלים, הלפטים, האתייסטים, האנטיטורים, האנשים שאותו רליגיה, כל האנשים הטבעים בממשלה, כל האנשים שהם ייחודים ביחד. והם ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים אחרי זה, אתה יכול לתחלוק על דברים רבים. כמו שהרבים האלה היו כאן, הם לא יכולים לך לבנות בית המקדש. הם לא יכולים לך לבנות איזה גות. לא. הם לא יכולים לך... הם יחזרו את הרכבים ללכת, יהיו דמוסטרטים כל יום. תראו מה קורה היום בישראל. הם יכולים לבנות 500 גיי פרדים בשנה אחת. זה למה השם צריך להרחיף את כל האנשים הרעים של העולם לפעמים. והשאלה היא, איפה אנחנו הולכים להיות? ובצד שייעב משיח לבנות בית המקדש ולמחשב ולראות את היום הגדול, אורחז ושלום יהיה בקבוצה שלא תהיה, כי זה כתוב, ואומרים את זה כל הלילה בפרשה, וואל אציון גואל, גואל הוא המשיח, מה קורה אחרי זה? לשווה פשע ביעקב. המשיח בא רק לגבי היהודים שרוצים לביטחון בגבי השם. לא למחללי שבת, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, לא למאנים שעובדים, ללויב עם סיגרת. להם זה עדיין לא קורה. נשכחו על כל הדברים שקיבלתם בכל מיני דברים. זה כל מה שמתנגד עם התורה האמת. התורה אומרת, לתקן עולם במלכות שעדי, זאת אומרת, לתקן עולם במלכות שעדי, זאת אומרת, לתקן עולם במלכות שעדי, זאת לתקן עולם במלכות שעדי, זאת אומרת, לתקן עולם במלכות שעדי, זאת אומרת, הם יחזרו לירושלים ללמוד תורה מבחינת ישראל. אנחנו נפגע בגויים. אנחנו נלמד לגויים את התורה. אלה הגויים הנכונים שימשכים. אבל כשמשיח יצא, אחר כך יהיה הרזירות של המות. מי יצא לרזירות? מִיִשֶׁנֵי אַפָּר יַקִיצו חזָל explained רבים but not all many of the righteous Jews from the past will come back to life but not everyone someone that was Mechaled Shabbat someone that was Malve Beribit collecting interest from Jews those will not rise in the resurrection of the dead so we see that all these wonderful promises by Hashem are subject to אתה תהיה צדיק או אתה תהיה רשע. אם אתה תהיה צדיק, אתה תצטרף מכל האמצעות הזאת. אם חס ושלום אתה לא תהיה צדיק, נגיד, אנחנו מפחדים מהצדיקות. אתה חשב מה שאתה עושה? יש לך תשובה כל יום? אתה מפחד ממה שאתה עושה? זה שחרר את הרחוב שלך אחרי שאתה עושה רעיון? אתה מפחד אל השם כדי שתהיה קצת קרוב לו? אם אתה עושה כל הדברים האלה, אפילו אם אתה לא פרפקטי בעבודות שלך, אתה לא יכול להיות כבר נקרא רשע וחס ושלום לא נשאר. אתה לא יכול להשתמש עם מישהו שבגע השם, תעשי לי להיות צדיק, תעשי לי להיות תלמיד חכם, תעשי לי להיות דווין עם רעיון יחסי ומרכיב, תעשי לי להיות בעל צדקה, תעשי לי לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ל� אז אם מישהו מבקש את השם ככה כל יום, אפילו אם הוא לא ממליץ להיות פרופטי, אפלי אם הוא רוצה להיות צדיק, זה עדיין מאוד גדול. אבל אם מישהו לא רק לא עושה שום דבר נכון, הוא לא אומר את זה, וזה לא אומר אותו לעשות ספקים, זה לא אומר אותו. איך הוא יכול להיות צדיק? אתה יודע, משה רבנו, ואני אסביר את זה, משה רבנו, בספר דברים, 36 דיים. בספר דברים, 36 דיים. בספר דברים, 36 דיים. בהתחלה משה רבנו קורא משהו שוקים. הרבה אנשים לא מייחסים. כשהוא מתחיל את הספירה, זה מה שהוא אמר למדינת ישראל. הוא אמר, אם אף אחד פה יקרא למהלך שלי ולהתאמה ולהתאמה, וכשאני אבקש אתכם עכשיו, אם אף אחד פה יחשב שמהלך שלי לא קורית לו, והוא יחשב בתחום שלו, שלום יהיה לי, אני חושב. לא, הוא לא מדבר איתי, זה לא מפחד לי מה שמושה קורא. שלום עליך נפשי, אני טוב. זה לא אני, זה לא אני, מדבר איתם, אני טוב. אם אף אחד פה לא אקבל את השאלות שלי על הריבוק שלי, ועל האוהב שלי, ועל הכל שאני אומר לכם היום, אשם לא יובה אשם סלוח לו. כל האנושים של החיים, אשם נובל להצליח להצליח את אדם. יש הרבה אנושים מטורפים, מרדר, אשת איש, הרבה אנושים מטורפים, חילוד שבת, עבודה זרה. כל מה אשם מוכן להצליח את אדם, אם הוא עושה תשובה באמת. אחד מה שכחתו בתורה, שאם מישהו יהיה עם את הזכויות הטובות, ה' לא יכול להסביר אותו. מה זה? מישהו שלא יקרא ולא יקרא מוסר. שזה בעצם כמעט לכלנו. בכל מקום, אתה יכול להגיד, אה, לא, אתה קטן. תגיד, אתה יכול להגיד משהו יותר מרחק. שיחים, סיפורים. תגידו לנו שאנחנו כולנו צדיקים, תגידו לנו שהרבי פרמס שכלנו נלך לאבות, זה מה שאנחנו רוצים לשמוע. אנחנו לא רוצים לשמוע שאני לא מודס, ושאני לא צדיק, ושאני לא מחזיק שביש 100%, אני לא רוצה לשמוע את הדברים האלה. רק תהיה פוזיטי רבי, אתם יודעים מה קוראים באמריקה, תחשבו פוזיטי, זה יהיה פוזיטי, זה נוסף אחר. אתה יכול לחשב חשוב כמה שאתה רוצה, אם אתה מחלל שבל זה לא יעבור לך לחשב חשוב. אתה מרדר, אתה מרדר אנשים, אבל אני חשב חשב חשוב. תבואו לי, אני אוהב אשם, אני קיסתי את המזוזה כל יום לפני שאני יכול לבוא מהמזון. אבל אתה מורד אנשים, מה אתה מקווה? לא, אבל אני חשב חשב חשב. לא אמר הרבי לחשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב חשב כמובן, כשאבא אמר לי ללכת לדוקטור, שיש לך דוקטורת אנואלית, זה בעצם יחזור כמה שבועות עד שאני אגיד להלכת לדוקטור. למה? מה הוא יגיד לי עכשיו? תעשה את זה, תפסק את הטקסט, תעשה את זה. זה לא כל כך מגניב לשמוע את המוסר הזה. בסוף, כשיש לי קהילה בין רעיון ורעיון, הרעיון יישר בסוף, ואני ללכת. אבל ברבה אנשים, הרעיון יישר תמיד. אני רוצה להרגיש טוב. זה למה, תתעסקו, איזה מדברים היום בעולם הם מאוד פופולרים? הקלאונים, ה'ג'וקר', אנשים שמדברים על ה'הוליווד' ומספרים סיפורים, הם לא אומרים שום דבר רחוק בקלאון שלהם. הם לא מפריעים אף אחד. וואו, אתה יכול לנסות עוד שעה ולהשאיר, לדבר קצת על אמונה, לדבר קצת על דברים, וזהו. אבל זה לא מנצח לי להחליט להחליטה. כשאני עושה הלקציה, אני כל כך שמח, כל כך מרגיש. אני אומר לך משהו, אבא שלי פעם הלכה לראבי מאוד מוכן בשבת חתן, הוא הייתה לידו בטבל. ועכשיו, ברוך השם, הרבה שנים אליו, אני מדבר עם אבא שלי, איך הוא צריך להיות מגניב ולהתקבל בשבאס, שבשבאס אין דיסקאונטים. עותי בני ובניכם, זה הקווננט עם השם ללחוץ לאדם. אז כשהוא נקבל בקבוצה של הרבי הזה, הוא לא ידע שזה הוא. הוא לא ידע את זה פשוט. אז כל שבת הזה, הרבי הזה, שהיה מדבר מסוכן בישראל, לא שאל אבא שלי שאלה אחת, אם אתה שומר שבת, אם אתה רליגי, אם אתה לא רליגי, אף שום דבר. בסנדוי, אבא שלי קלט לי, אתה רואה, אני יודע שאתה מגניב. אני אגיד, איך אתה הגיע להקבלה הזאת? הוא אגיד, אני אעשיתי כאן עם הזה רבי כל שבת בבקשה, ועכשיו הוא אמר לי אף אחד על השבת. אני אגיד לו, יאללה, את הילדה שלו מגניבה, זה שמחה, ובמידה של השמחה הוא גם בא לעבודה. הוא עושה את זה כל יום, כל יום, עוד שנים. עכשיו זה שמחה, הוא רוצה לאכול, לדבר, דברי תורה, אבל הוא מתחיל לגיבור לך. אז אני אמרתי לו, תראו איך עובדת המדינה האנושית. הרבי לא בא ואומר לו, כמו שרבים אומרים, אתה צדיק, אתה לא צריך לדבר על זה, זה מסוים, אתה יהודי, אתה לא צריך לדבר על זה, כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, כל הלאים האלה, כדי להגיד לו שאתה מרגיש טוב. לא, הוא לא אמר לו, אתה גדול, אתה טוב. הוא רק לא אמר לו האם אתה שומר שבת או לא, הוא כבר הגיע לקווה שזה לא כל כך רע. כי אם הוא היה כל כך רע, הזה רבי שמור תמיד, הוא אמר לי משהו, לא? תראו איך המדע עובד. מה קורה כשאתה הולך ללכת ללקשור במקום והאנגלית אומרת לך, אתה לא צריך להתאוד עם גהנום. גהנום זה לא מה שאתה חושב. אין באמת משהו כזה שם. כולם צדיקים, כולם דיימנטים. מי רוצה להחליט? מי רוצה להחליט? הלקשורים האלה מגניבים. זה תמקד לך במקום שלך או עושה לך את הרעיון. עושה לך את הרעיון וזה לא תעשה לך את הרעיון. הפרופסור של הקבוצות הוא שלאחר שהמדבר יצא, אתה לא יכול ללכת ללילה. אתה מתחיל לדבר, תראו אותי, אני באמת לא מאניסטי. אני צריך לעשות משהו על זה. תראו אותי, אני לא מאניסטי. אני צריך להחליט. תראו אותי, אני לא מדבר נכון. אני צריך להחליט. תראו אותי, אני אוהב כל מיני קרימנלים. אני עושה ה' אבסט. זה עושה להתפתח את העיניים שלכם. זאת התפתחה של הלקטורים, אחר כך מה העניין? אני אגיד לדבר אחד, אחד מהתלמידים שלי, הוא חכם גדול, היום הוא גדול בישראל. אני אגיד לו, יש משהו שאני רוצה להדרך לך, אתה צריך ללמד את זה מהאחר כך. אני לא מדבר על מה אתה הולך לדבר, בגלל שבכל מקום, אף אחד לא יזכר את התפתחות שלך אחרי שעה. אחד מה שתמודד, שבכל דבר של הלקציון שלך, במינימום, חמש דקות של הלקציון, תהיה רעיון רעיון, שתרחק את המדע ואת הארץ של כל לistener של הקהילה. את האחרות, אתה יכול להגיד כל מה שאתה רוצה. בכל אופן, אף אחד לא זוכר את זה. אתה שואל מישהו, נו, אתה יכול להגיד לי מה זה הלקציון שאתה הלכת לילה האחרונה? אם הם זוכרים שני דקות, זה יהיה מירה. אבל אם מישהו היה מיכאל אל שבייס ומתחיל להגיד שלא יש לנו שיר לעולם להגיע, והוא יחליט את עצמם בצורה היהודית, ואפילו בסמטרייה היהודית, הוא לא יכול להגיד את זה. אני לא יכול להגיד את זה. אני לא יכול להגיד את זה. אני יכול להגיד את זה. אני לא יכול להגיד את זה. אני לא יכול להגיד את זה. אני לא יכול להגיד את זה. אני זה מה שחלט אנשים, כשהם יודעים שיש מילה לבין, הם שחלטים. אין מילה לבין? אף אחד לא מידע. בישראל הם עשו לבין פעולה אוניברסלית לטלוויזיון. הייתה רק שני חולות, במקום, 40 שנים. אף אחד לא היה לבין את זה. עד שהם קבלו רגל. אם אתה לא לבין, הם יכולים לבין לבית שלך בכל יום ולהחליט את הטלוויזיון. בגלל, כשהטלוויזיה הייתה 3,000 דולר או יותר, אנשים התחלו להתנגד. אז הם עובדים על רגל גדול לבחיר את הטלוויזיה, ולפני ארבע שנים הם לא בחיר את הטלוויזיה. למה? כי הם הולכים לקחת את הטלוויזיה. אבל כמובן שהם לא קיבלו איזשהו מידע להפגיש אנשים, אף אחד לא פגש. הם כל הזמן אומרים על הטלוויזיון, אתה צריך לפגש, אתה צריך לפגש, אף אחד לא פגש. כמובן הם אומרים, עד היום יש עבודה חדשת, אתה לא פגש, אנחנו נמצאים, אנחנו נחליט את הטלוויזיון שלך, אתה צריך לראות איך אף אחד רצה לפגש. למה? כשיש משהו להפגש, אני צריך להחליט אם אני אוהב אותו או אם אני לא אוהב אותו. איזה שאלות לפני שהכנענו? כולם מפגשים. אני יודע מה אתה מדבר, אתה מדבר על נותן מישהו לתחפה, להגיד להם שאתה יודע. אז אם אתה יודע בהרצאה, האנשי לא יקבל את מה שאתה אומר. ואתה יודע שכדי להגיד להם כל מיני קריטיסטים, הם יכולים להגיע לתחפה גדולה, כי עכשיו הם יודעים ש... קודם כל, אם אתה אומר לאחד את האמת, אז הוא תהיה זיד ולא שוגג, זאת קלקולציה טוענת. בגלל הלוגיקה הזו, ה' לא תתן את התורה. בגלל שהתורה מייצג אנשים למה לעשות ולמה לא לעשות, ואחרי שהם מייצגים מהתורה, הם מתחילים להיות קרימנאים גדולים בגלל שלא לעשות. אז הקונספט הזה ממש רגע. אנחנו צריכים להתגלגל אנשים. עכשיו, אם אתם יודעים בביטחון, ב-100%, שאתה לא תשמע, או תשתמש, או תרעב אתכם, או תאהב אתכם, אז אתם... אתה לא יודע את זה, האחד שמתחיל את זה, זה הוא. כשהוא מת, הוא יגיד, אף אף אחד לא אמר לי, בגלל אתה, בגלל אתה, בגלל איך אתה מבחין, בגלל הרבה אנשים שמנסים לצחוק אותך, אתה מבחין כל כך רגע, שאף אחד לא רצה לצחוק איתך. אז זו הפרובליה שלהם, אבל אנחנו, כמו שהם פוליטים, והם מדברים איתכם, אנחנו צריכים לצחוק אותם. עכשיו, יש לי דרך מאוד יפה ולפעולה לצחוק אנשים. כל מה שצריך לעשות היום זה לתת להם סי.די.טורה וסיאנס, זה יותר 1 דולר. לא צריך להחליט 3 שעה לתת להם את זה. תגיד להם, הספר הזה, הסרט הזה ישכח אתכם. מה יש בזה? צריך לראות את זה. אינספק. תחליטו על זה. הנה, זו שם שלי לכם. תראו את זה, תגידו לי איך זה היה. זהו. אתה פשוט קבלת מצווה לגבול את תוכך, הוכח תוכך את עמיתך, כדי לתת לו את ה-cd. אתה לא צריך לשחרר זמן, לא צריך ללחוץ אותו. הכי קטן הוא יכול להשתתף את זה בטח. זה עדיין ה-cd שלו, לא שלך. או, אם לא יש לך ה-cd, תביאו אותם למדעי שלי, ובדיוק, תורה ומדע, תראו את זה. אני הייתי עכשיו בלילה, אנחנו נמצאים בבית של מישהו שמור, הוא חי בבית מאוד גדול, בלילה שלו. הוא נתן לנו קצת חברים, אני והחברה נמצאים שם, כי היינו צריכים להיות שם בשביל שבס, והוא נחת השול. הייתה כמעט עשרה גדולות שם כל יום, בגדול. אז עכשיו אני אגיד, השם נכניס אותי לבית הזה חילוני, הזה ישראלי חילוני, אני יכול להחליף את המקום עם הם, עדיין חילוני, אני צריך להחליף את הזמן הזה. אז בשבילי הלילה, בשבילי הלילה, בשבילי הלילה, בשבילי בשבילי הלילה, בשבילי הלילה, בשבילי הלילה, בשבילי הלילה, בשבילי הלילה, בשבילי הלילה, בשבילי הלילה, בשבילי הלילה, בשבילי הלילה, בשבילי כל מה שאני חושב עליו זה מה שאתה אמר לי. אני אגיד לו, אוקיי, עכשיו אנחנו נלך. אני רק רוצה שתשכחי לי משהו לפני שאני נלך. מה? לראות תורה וסיאנס שלי, סמינרים של 4 שעות. אתה משכח? תסתכל על ידיי. תעשי לי שאלה, כן. אני פרשתי את זה על המדפיקה שלו, נפגשתי אותה כדי לראות את זה, ואנחנו הלכנו. כבר האנגלית של האנגלית הזו נחשפת בשנים אחרות. למה? בגלל שכל את הלילה שלו היא עבודה של האמת. אף אחד לא מוכן משהו. עכשיו אנחנו כבר יודעים שיש גד, יש תורה, יש תורה שבאלפי, יש מנהיגות ומנהיגות, יש חיים אחרי המות, יש אבן וחיים, יהודית היא מיוחדת, יהודים היו מיוחדים, היו החלטים, עכשיו הוא ידע את מנהיגת החיים, עכשיו הוא ידע מה זאת להיות מחלל שבת. הכל מנהיג את החיים שלו עכשיו. כמה זמן אתה חושב שזה תהיה סקולרי? הוא מתחיל לנסוע את האצבעות שלו עכשיו, הוא עושה את מה שהוא רוצה, הוא לא נפגש עד עכשיו. עכשיו, אם הוא תחזיר את הליט, יש לו קנפליקט. וואו, אני פגשתי שבת. זה כל-כך נחמד. זאת למה זה הלכה מאוד פשוט. אני קיבלתי להם דולר, אני קיבלתי את הכל מהמילה של המעצור, אני תמיד קיבלתי את הכאב. אני קיבלתי אלפים אנשים כאלה. הם נפגשו את הטרנק. תראו, אני מוכרח. איפה שאני הולך, בפרסים, בכל מקום. מישהו בא, תראו, זה בלעדון. במשלו אחמנות במשלו אחמנות במשלו אחמנות במשלו אחמנות במשלו אחמנות ולפני כמה דולרים, אתה יכול להשתתף את נשמה היהודית, ולהשתתף אותו לנשום יהודי. זה עובד, עובד עוד שנים. מה שעובד, עובד. אני תמיד אומר לאנשים, אתם לא צריכים להשתתף אותי, אתם לא צריכים להשתתף את סטיילי שלי, אתם לא צריכים להשתתף את פרסומתי שלי, אתם לא צריכים להשתתף את כל מה שבאותי. כל מה שצריך לעשות זה להיות חבר שלי לגבי עצמי, לא לי. אני לא צריך אתכם. אתם צריכים אותי. למה? בגלל שאני אקבל את הכבוד שלכם, ואני אקבל את זה ב-CDs, ואני מנסה להחליט הרבה אנשים, ואני אקבל להם פרום. זה עובד. אף אחד לא יכול להגיד על זה. אנחנו יוצאים מ-10,000 אי-מיילים של אנשים, וזה עובד. אז למה אתם חושבים שמי עושה את זה? אתה יכול להתאהב אותי עד מחר, אתה יכול להתאהב עם סטיילי שלי, בסופו של דבר, זה יביא לך תוצאות. אם יש לך מרחב סטאקטורי שאתה לא יכול להתאהב אותו, אתה לא אוהב איך הוא מנצח, אתה לא אוהב אקסנד, אתה לא אוהב ארגנטיה, אתה לא אוהב נשונליטה שלו, וכו'. אבל הוא יביא לך מיליונים דולר. תבואו לבית שלו או לא? תבואו לבית שלו, נכון? בברוקר האחרון, אתם אוהבים את הכל עליו, אבל הוא לא מביא לכם שום דולר. תבואו לבית שלו? כשקוראים לבית שלו, כולם מבינים. אבל כשקוראים לבית שלו, איכשהו אנחנו לא מבינים. אני תודה לכם עוד פעם מאוד שבאתם היום, בזרת השם, שבוע יפה, תודה רבה. בבקשה, קחו סטודנטים, יש מיני סטודנטים, ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.