In this Hebrew sermon, the speaker declares that humanity stands on the brink of the Messianic era, estimating only about fifty years remain before the arrival of the Messiah, based on the Jewish calendar (year 5785/6000). He urges listeners to engage in daily spiritual practices, emphasizing consistent tithing (10‑20% of income) as a prerequisite for divine blessings. The talk weaves biblical narratives—highlighting Abraham, his father Terach, and Job—to illustrate the necessity of repentance and steadfast faith. A central theme is the inclusive nature of the forthcoming redemption: both Jews and non‑Jews will be welcomed, provided they unite in righteousness. The speaker condemns materialism, ideological fragmentation, and moral complacency, calling for collective responsibility, daily prayer, and charitable action to prepare for the imminent transformation of the world.
Chapters
בין היום לשנת 6000 יש לנו את כל הפרפסים שקוראים להם. המסייאה, התחילת המות, ספורטים את העבודה של כל האנשים הרעים, ספורטים את השטן, אם אנחנו 5785, יש לנו מקסימום 50 שנים. אנחנו ממש רגעים לפני שנשמע את השופע של המשיח. אבל השאלה היא שהרשם ישאל אותנו, האם אתם חשבים את זה היום, כל יום? מה, אתם הולכים להשמיע? אנחנו הולכים ללכת 80% של המדינות שלנו. וגאלתי אתכם אחרית כראשית, אומרים חזל, מה שאומרים, הקדושה ומוסף. אני אשב אתכם בסוף, כמו שאני אשב אתכם בהתחלה. 20% יצאו מאחורי איג'יב. 20% יצאו מחר כשהמשיח יצא. השאלה הגדולה היא, האם אנחנו נצליח להיות אחרי ה-20%? בגלל שאתם חושבים שיש לכם טיקט גרנטי למוציאה, הרבה אנשים יצאו מפחדים. אבל אני נותן לכם הטיפ לזה. הבעיה היא שכמעט אף אחד לא יקבל אותך, כמעט אף אחד. אני אמרתי לך שאם אתה מבקש כל יום בקירוב, כל יום, אתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד כולם תמיד יודעים כמה הוא יכול לתת. תמיד בכלל, 10% תמיד אתה צריך לתת. גאום יבינה אמרה 20% אתה צריך לתת, אם אתה רוצה ברכות המעשה. אבל אפילו 10%. אנשים צריכים להתפקד בשחרות החיים, בגלל שזה בטוח יהיה הטוב ברכות כשמשיח יצא. כי אפילו אם את עצמך לא צריכה לנצח, הם לא יכולים להשתתף את האנשים שהגיעו לרליגיה בגלל זמן שלך ולנשא אותך לנצחות. אשם סביב אברהם, המסטר של אידאל, שביר טראח. הוא הולך לסלם סטטיוס לכל הגויים ולהגיד להם עדול וורשיפר בגלל שזה אי אפשר שאברהם שהגיע לכל מיני אנשים רליגיים יהיה במלכה ואבא שלו תרח יהיה במלכה אז מה שה' עשה? תרח עשה תשובה לפני שהוא מת. אבל... זה לא היה כולך רבותיי לאחר כך הוא היה צריך לביקר בגלגול במחירה איזה איוב כל הסופר שהוא סופר איוב זה בגלל שהוא היה תרח אברהם של אברהם אני יושב לכם דבר טוב שאתם לא יוצאים בגלגול איזה איוב קבלו הרבה תנועות לסחר את החיים אחרי שהיינו יכולים לסחר את החיים השם ידע שאת המשיכה שלך סבירה את האנחלקת שלך. אתה יודע, אתה לא כל כך גדול, צדיק, אתה לא כל כך עדוק בתורה ובהירת שמיים, אתה יודע, אני? אני יכול לעשות ארגון בין אני למישהו אחר. לא, אתה מגניב, המשיח לא עושה ארגון, לא ראיתם את ההפטרה של שמיני של פסח? הוא ידע, הוא לא יידע אנשים בעיניים שלו, איך הם נראים או איך הם מדברים עם שמיים שלו, זה קלירה ורסה, אנחנו ראינו את זה אחר כך בהפטרה. רעדיין הוא ידע אנשים, הוא ידע את הספירטואלית שלו, ספירט, הרוח, רוח זה משהו מאוד עייני, ספירטואלית. זה למה אני לא יכול לדעת את המקומות הטובים. רעשי, צדיק. וכל הרעשים יבואו ללחוץ עליו ויגידו שאלות, ורעשים, וכל זה יפה. מי יודע כמה רעשים יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה יפה. זה יחד, אם אנחנו יחדים, אנחנו גם נכנסים. אבל אם אנחנו יחדים, אנחנו נראה את כל האנשים יחדים שהם נשמעו את התורה והרליגיה. אתה אבי, אתה חברך, אתה חברך. זה יכול להיות את אבותינו. אין דיסקרימינציה. כל אחד יקבל מה שהם צריכים. יהודים, לא יהודים, אם הם יחדים או יחדים. אלה שיהיו נשארים בין היהודים לגאויים יהיו במהלך הכי גדול כמו אדם לפני האנשיה. אין עוד אוהבים. תחשבו על החיים בלי פטיגה, בלעדה, גלעדה, אוהבים, בלי מטריאליזם, בלי פסיקות, בלי שאלות, בלי אידאולוגיות קורפטות, בלי רעיון, בלי דור, בלי... איזה דבר מגניב של אנשים, בלי כל זה, בלי נאצים, בלי כל המרדכים הטבעיים שבכל העולם הערבי הולכים להשתתף ולהשתתף אנשים. כל האנשים האלוהים שאתם רואים, וכל הוידאוים שהם יוצאים מבחינת העולם, כל הטרוריסטים הם יכולים להיכנס, כל היהודים הישראלים, הליברלים, הם יכולים להיכנס. תחשבו על העולם. השאלה היא, האם אנחנו יכולים להיות שם ולראות את זה, או האם אנחנו יכולים להיות אחד מהם?
