תפקידו של הצופה - דרשה של פעם בחיים

A polemical monologue mixing biblical retelling with Israeli politics, arguing that leaders who invoke God to justify military decisions and religious authorities who enforce compliance through coercion both betray genuine faith. The speaker critiques rabbis who manipulate congregants, military leaders like Amir Peretz who mishandle defense, and the broader use of divine justification to mask human failure.
Chapters
אני מגיע כבר מדרשה אחרת בלוד, באחי סמך שמה תודה רבה פה הכל בגדול, אתה רואה ככה טוב זה דבר מאוד מעניין, אני שבועיים בארץ מהרגע שנחנתי כל יום יורד גשם פלא פלאים, אני לא זוכר כזה דבר שבועיים רצוף כל יום גשם טוב אנחנו בשבת נקרא בעזרת השם על מתם תורה פרשת התרום וכידוע שמשה הביא את בני ישראל לאר שיניי אז היו אמורים כולם להתכונן למתן תורה בסוף הם נרדמו ולכן אנחנו ערים בשבועות כל שנה כל הלילה לומדים תורה אבל כשהקב' ברחו אמר את שתי הגיברות הראשונות כולם נרתעו, כולם פחדו בעצם הם מתו מוות קליני כתוב שפרחה נשמתם והקב' ברחו שלח מלאכים שיחזירו את את הנשמות שלהם חזרה לגוף את שתי הדברות הראשונות הם שמעו ישירות מה הקדוש ברחו כשבאנו לומר את הדברה השלישית כבר הם לא יכלו לשאת את הפחד וברחו ככה התחילו לצעוק למשה תעלה התאי לער מה שהשם יגיד נעשה משה התחיל להרגיע אותם השם לא בא להרוג אתכם הוא רק בא לנסות אתכם טוב אז באמת, מה שקרה, לא הסכימו לשמוע את שאר הדיברות. אז משה עלה אל הער, זה היה בזין, בסיוון, שבועות. כתוב שמשה הוסיפיו מדעתו, בסדר. זה היה צריך להיות וו בסיוון, זה היה זין בסיוון. אז הוא עלה אל הער, ירד אחר ארבעים יום, ראה את עגל הזאב, חוגגים מסביב לעבר עגל הזאב, המצרים שהוא הוציא יחד איתו ממצרים, הערב רב, שבר תלוכות, עלה למוחרת, היה עוד 80 יום בער, ירד ביום כיפור, הוריד את הדיברות השניות, הוריד את התורה שבעל פה, את כולה, ואת התורה שבכתב עד כרשה תתראו. עכשיו, כשמשה עלה לשמיים, יש מדרש מעניין מאוד, שמספר מה קרה שם. כשעלה משה למרום, לקבל את התורה אמרו מלאכי השרת לקב' ברוך הוא רבונו של עולם מה להילוד אישה בינינו מה עושה פה בן אדם שנולד מאישה זה לא מלאך זה שמה אם יש מלאכים אמר להם, הקב' ברחו לקבל תורה בה. טענו המלאכים, התורה שהיא חמודה וגנוזה אצלך 974 דורות לפני בריאת העולם, אתה מבקש לתנא לבשר ודם? התורה כזו חשובה, אתה רוצה לתת את זה לאנשים כאלה? עם תאוות, גוף, בשר, דם. כן? הרי נאמר על מתן תורה דבר ציווה לאלף דור. זה פסוק. התורה ניתנה לאלף דורות מבריאת העולם ועד מתן תורה היו עשרים ושישה דורות והיה תשע מאות שבעים וארבע לפני בריאת העולם תשע מאות שבעים וארבע ועוד עשרים ושש אלף דורות בסדר אז התורה כבר קיימת אלף דור טוב מהאדם הראשון עד נוח היו עשרה דורות. מנוח עד אברהם היו גם כן עשרה דורות. אחר כך יש אברהם, יצחק, יעקב, לוי, קיאט, אמרם, שזה אבא של משה. זאת אומרת, התורה, מאדם הראשון עד מתן תורה, 26 דורות. ועוד שם, עוד 74 שעה לפני בריאת העולם, בדיוק 1,000 דור. טוב, זה מה שכתוב, דבר ציווה ל-1,000 דור. אמר הקדוש ברוך הוא למושה, ענה להם. תסביר להם למה התורה צריכה להינתן לבני אדם. אמר משה לקדוש ברוך הוא, אני פוחד שהם ישרפו אותי. אמר לו הקדוש ברוך הוא, אחזק בכסאי וענה להם. אני שומר עליך, אל תדאג. תענה להם. אמר משה, מה כתוב בתורה? הנוכחי ה' לוקח אל שרוצתיך מארץ מצרים. אומר למלכים, אתם הייתם במצרים? הייתם עבדים במצרים? לפרו? למה אתם צריכים את התורה? שאל שוב. אמר, לא יהיה לך אלוהים אחרים על פניי. אמר משה למלאכים, יש ביניכם עובדי עבודה זרה? אתם עובדים אל אחר? יש בעולם שלכם אנשים שעובדים עבודה זרה? שאתם צריכים תורה להזיר אתכם על זה? אמר, מה עוד כתוב בה? זכור את יום השבת לקצו. אמר המלאכים, אתם עובדים בימי השבוע? שאתם צריכים לשוות בשבת? מה עוד כתוב בה? לא תישא את שם ה' לוקח על השאב. עשו להישבה לשקר. אמר משה למלאכים, יש ביניכם מסע ומתן? שאתם צריכים לבוא לבית דין ולהישבה ולשקר? שצריכים להעזיר אתכם לא להישבה בשם ה' לשקר? אחר כך שאל, מה עוד כתוב בה? לא תרצח. אתם רוצחים? לא תנאף. אתם נואפים? יש לכם נשים? לא תגנוב. אתם גונבים? מה יש פה לגנוב? אמר לו של המלאכים יש לכם יצרה רע, יש אצלכם כינה, צריכים להזיר אתכם מכל הדברים האלה. בקיצור, המלאכים לא היו להם מה לענות, כל אחד הודע לו, נתנו לו מתנה, כל אחד גם נתן לו איזה מתנה גם, איזה צדה לדרך. אחר כך מסופר שמושה ירד מארסינה עם התורה הבאה סתן, שזה אחד המלאכים הקשים, אמר לה, כראש ברוך הוא, הכן התורה, אמר הקב". הוא נטעתי על הארץ. בא השטן לארץ, שאל בארץ איפה התורה? כן? אמרה הארץ, המלאך שמעונה על הארץ, אמרה איני יודעת. הלך לים, לתאום, איפה התורה? אמרו לו לא אצלנו. חזר הקב". ואמר לו מצעתי. אמר לו הקב". לך לבן אמרם משה. בא השטן למושה, שואל אותו איפה התורה? אומר לו, ומי אני שהקראש ברוך הוא ייתן לי את התורה שבאת אליי? שאר הקראש ברוך הוא, את משה, משה, בדאי אתה. מה? נהיית נוכל? מה אתה עכשיו אומר להם? אתה אומר לסתן שאתה לא יודע איפה התורה? את לא קיבלת אותה? ענה לו משה, כיצד אוכל להחזיק לעצמי טובה בתורה שאתה משתעשע ביום-יום, אני אגיד שאני קיבלתי אותה? מי אני? מה אני? אמר לו הקב' ברוך הוא למושה, בזכות הענבה שלך, שאינך מחזיק טובה לעצמך, תקראי התורה על שמך, זכרו תורת משה עבדי. היה כתוב בנביא מלאכי ג' פסוק ח' ב'. טוב, זה מדרש אחד, עכשיו תשמעו עוד מדרש. שאלה משה לרקיע הראשון, יש שבע רקיעים, כן? שאלה לרקיע הראשון, מצא כיתות של מלאכים, פתחו לפניו ספר תורה, וקראו מעשה יום ראשון, יום ראשון של הבריאה. כשראו את משה, פסקו, והחלו לדבר בשבחה של תורה, הנעל הרקיע השני מצא מלאכים קורים מעשה ים שני ראו אותו, פסקו, החלו לשבח את התורה ואת עם ישראל. עלה לרקיע השלישי, מצא גדודים של מלאכים, קוראים במעשיום שלישי, ראו אותו, פסקו, החלו לדבר בשבחה של ירושלים. עלה לרביעי, מצא הרלין, שזה סוג של מלאכים, קוראים במעשיום רביעי, פסקו והתחילו לספר בשבחו של משיח. עלה לרקיעה חמישי, מצא מחנות קוראים מעשה יום חמישי. פסקו והתחילו לספר בעצב בונה של גיהינום. התחילו לספר כמה רעל הרשעים בגיהינום. כל המחנלי שבת, כל הסותים, כל אלה שאוכלים תרף, כל אלה שמדברים לשון הרע כל היום. מסכנים, מה עובר עליהם? טוב. עלה לרקיעה שישי. מצא שם מלאכים, היו קוראים במעשה יום שישי, פסקו והחלו לשבח את הגן עדן, כמה טוב לצדיקים בגן עדן וכולי. עלה לרקע השביעי, מצא אופנים, זה סוג של מלאכים, שרפים שיוצא מהם אש אדירה, גלגלים, מלאכי רחמים, מלאכי חסד, הוא צדקה מהלכי רטת וזירה, שאתה רועד מהם מרוב פחד. מיד החז משה בכיסא הכבוד, התחילו לקרוא במעשה יום שביעי. מה זה יום שביעי? וייכול לו השמיים וארץ וכל צבעם, וייכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וישבוט ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה, ויברך אלוהים את יום השביעי ויקדש אותו כיוו שבת מכל מלאכתו אשר בראה אלוהים לעשות. יום שבת, יום מנוחה, השם הפסיק מכל היצירה. התחילו, פסקו, אחרי שקראו את מעשה יום שביעי, פסקו והחלו לדבר בשבחה של תשובה. גם מה חשובה, תשובה, חזור בתשובה, תקן את המעשים. לילה עמדך שתשובה מגיעה עד כיסא הכבוד. שנאמר, כתוב בנביא יושע י' פסוק ב', שוב הישראל עד השם מלוקחה, שוב עד השם. כן? בקיצור, רבותיי, אנחנו רואים שמכל השבחים, גן עדן, עזרה מהגיהנום, עולם הבא, כל מה שראו, שבחה של תורה, עם ישראל וכולי, מה מעל הכל? מעלת התשובה. במקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים. כתוב בנביא חסקאל, פרק למד ג' הרבה לא יודעים את זה, אבל זה קטע מזעזע מאוד וחשוב מאוד לדעת אותו. כתוב בנביא חסקאל, פרק למד ג'. והי דבר השם אליי לאמור. השם דיבר אליי, נתן לי נבואה. נו, בן אדם, דבר אל בני עמך ואמרת עליהם. לך, דבר עם עם ישראל, אתה הנביא, דבר, תמסור להם את הנבואה. ארץ כי יביא עליה חרב. עכשיו יש מדינה, אני שולח עליהן אויב למלחמה, כמו שקרה פה ברשווי לאוקטובר. ולקחו עם הארץ איש אחד, אנשי העם צריכים לקחת איש אחד מקצהם, אחד מהמעולים שיש, כמו קצין. מה זה קצין? זה נשון קצה שהוא יוצא דופן, רואים אותו, הראשון לקרב, כן? ונתנו אותו להם לצופה. יגידו, אתה מודיעין. תצפה, האויב מתקרב. תגיד לנו איפה הם, מה הם, כמה הם. וראה את החרף בעל הארץ. הוא עכשיו רואה, הוא עומד מיד הגדר או ליד החומה, הוא רואה שהאויבים מתקרבים. מה עכשיו יעשה? לא היה סירנות כמו היום. סירנות, עזקות. הוא תוקע בשופר. אז מתחילים לשמוע כל שופר, זה לא ראש השנה, זה לא יום כיפור. מי תוקע פתאום בשופר? אז מיד כל האחרים שישמעו את זה מיד התקעו בשופרות. יש גם חצוצרות. ואז פתאום ישמעו הסירנה. זה בעצם סירנה של אז. אולי משם קיבלו את הרעיון הזה לתקוע בסירנות האלה. והזהיר את העם. אז העם עכשיו, כולם יודעים שהאויב בדרך. שמים עכשיו את הצופה הזה, הוא עומד עם זווית לראות את האויב מתקרב, איכשהו רואה שמתקרבים חיילים, רוצחים, טרוריסטים, הוא מזהיר על ידי תקיעה בשופר, ושמע, השומע את קול השופר, אנשים שומעים עכשיו שופרות, ולא נזהר, ממשיך עולם כמנהגון נוהג, ממשיך בביזנס, ממשיך במה שהוא עושה, לא מתרגש. שומע האזעקה, כן? ותבוא חרב, הגיעו המחבלים לתוך המדינה, ותיקחרו דמו בראשו יהיה. אומרים, סירנה, עכשיו יש רקטות בדרך. הוא גר באשקלון, נתיבות, כל המקומות האלה שחטפו הכי הרבה. הוא ממשיך כרגיל, הולך, לא מכנס לממד, לא כלום. לא מתכונן לאויב. פתאום מה? בום, פגע בו החרב. ועתיק אחר, הוא מת. מי השם? דמו בראשו יהיה. יאשימו אותו על זה, על הרשלנות הזאת שגרמה לו למות. טוב. את כל השופער שמע ולא נזהר, דמו בו יהיה. התעלמת מהזרה של השופער, אתה אחראי למוות שלך. ממשיך, והוא ניזהר נפשו מילט. אם הוא הניזהר, היה מציל את נפשו. והצופה, כי הרי את החרב באה, ולא תקע בשופר. עכשיו שמו אותו להיות חייל מודיעין. הוא יושב צופה לכיוון האויב. רואה שהאויבים מתקרבים עם חניתות, חצבה קשת, קידונים, והוא לא תוקע בשופר. הוא בוקד, משתף פעולה עם האויב. גם פה יש כאלה. עוד ימים יגידו מי מכר אותנו, מי בפנים. ובסוף האמת תצא לאור יום אחד. אולי כך הרבה זמן עד שיגלו מי החפרפרת, אבל ודאי שזו עבודה מבפנים. לא צריכים להיות גאונים כדי לדעת כזה דבר. פתאום אין שמירה, פתאום נכנסים ב-13 מקומות בגדר, פתאום כולם ישנים, פתאום כולם מפקדים בעילת, פתאום שנה לפני הורידו את כל האמצעי התרעה, מעט שהוא פה לא מסתכל. אין חיל אוויר, אין אליקופטרים, אין מטוסי קרב, התחילו לחסל אותם בשלוש דקות. עולה מטוס קרב אחד עם תותח, F-16, תראה איזה כוח יש לתותח שלו. כל כדור בגודל של המיקרופון הזה. בום, בום, בום, בום, בום, 200, כמדומן יש מעל 270 כדורים. זה לבד, ההורים מוריד להם 30-40 ג'יפים במקום. פוצץ להם את הכל. מטוס אחד. אליקופטרים עם טילים. משהו פה לא בסדר. מסתובבים, יורים באנשים במשך שעות. מסכנים, אנשים באו בעצמם, התנדבו, כל מיני... מילויים ניקים, כל מיני חיר ניקים שהיו באזור. אחד נלחם נגד שלושים, שניים נלחמים נגד מאה. שום דבר לא מסודר. אין צבא, אין גבול, אין משמר. אין מודיעין. אין מודיעין. פתאום חוטפים אלפים של רקטות, טילים. שום דבר לא מוכן אליהם. ורואים שהם מתאמנים במשך שנים, במיוחד בשנה האחרונה, באים עד הגדר, אומרים, אה, זה סתם, איך אומרים, להתגרות בנו. איזה שעננות, איזה בוז, איזה גאווה שרוכה. זלזלים בהם, חמאס, ביג דיל. היום דיברתי עם אחד, עכשיו הוא הרג עשרות מהם. היום היינו במקום בצהריים, איש שייתת. אתמול דיברתי עם אחד מסערת מטכל. היום מזמנים לי את האנשים האלה, אני לא מחפש אותם. פתאום זה עכשיו היה, יצא בעצמו, עם הנשקים שלו, חיסל עשרות מהם. שאלתי אותו, תגיד, מה, הם כאלה אפסים? הוא אומר לי, ממש לא. הם שקולים לחיילינו במאה אחוז. רק לנו יש כמה טריקים שהם עוד לא למדו. אבל אחד על אחד, יש להם אומץ אדיר, הם יודעים לראות, יש להם כושר, קופצים מעל חומות, קופצים מעל גדרות, זוחלים, בבוץ, מתאמנים יום ולילה עשרות שנים. הם למדו את אותם אימונים כמו שיש פה. אמר לי דברים היום. אומר לי אי אפשר לזלזל בהם כי הוא זה. חייליהם לא נופלים מחיילינו, הטרוריסטים הערורים האלה למדו לי לכם. זה לא איזה פלאחים שעובד לפני 30 שנה לראות בנשק בקושיונים. מתאמנים, הם צלפים, יש להם צלפים, יורים משלוש מאות ארבע מאות מטר עם משקפת, בום, עשר לראש של החייל. ועמדו ללחם. לא סתם בכל קרב פנים בפנים, אתה שומע, כוחותינו איבדו שניים, שלושה, עשרים, ויורים נגד טילים, יש להם גם נשק מתקדם. ציידו אותם בהרבה נשק, הרוסים וכל מיני, האיראן וכל אלה. זה לא מה שהיה פעם, רבותיי. בקיצור, ממשיך הנביא ואומר הוא ראה שמתקרוב האויב ולא תקע בשופע ועם לא ניזהר איך ייזהר איך העם ייזהר נכון ותבוא חרב ותיקח מהם נפש באו הגויים הרוצחים הרגו מהם נפשות הוא בעבונו נלקח הוא מת זה שלא תקע בשופר בגלל האבון שלו. אבונות מביאות מוות. או מביאות שיתוק, או מביאות מחלות. זה פסוקים במאות מקומות בתורה. ובתנך. הוא באבונו מת. הרבה פעמים יש פסוקים כאלה. הוא באבונו נלקח. בסדר. ודמו... יהודי שמת עכשיו. ודמו מיד מיד ראש. ודמו מיד הצופה את ראש מהמודיעין. לא עזרת, לא תקעת בסירנות. מי שמת, הדם שלו עליכם. עכשיו, יש אנשים במודיעין שתפקידם היה להטריע על האסון. תפקידם היה לעקוב אחרי המחבלים הערורים האלה, אחרי האימונים שלהם, רואים את זה הרי מעבר לגדר, לא צריך עכשיו אמצעים מתוחכמים, רואים את זה, קילומטר, אתה רואה את כל הטמונים שלהם, כל האימונים, מגיעים לגדר, פוגעים במצלמות, שום דבר, לא מזהיר, ראש הממשלה לא יודע, קצינים בדרום, לא יקרה כלום, אין מה לדאוג. שם מתו כל כך הרבה אנשים, מי ישלם על המוות שלהם? אלה מהמודיעין, בורא עולם ידון אותם שהם רצחו את כל אלה שמתו. חמאס קבלו את שלהם, אבל הם מקל ביד השם. מי יענש? אותם שעננים, אותם מפקדים, אותם אלה ששלחו את החיילים בחג לבית. מה עם פיקוח נפש? הלאה, אלה הולכים לרקוד עם התורה, אבל הרבה מהם הלכו למסיבה המטופשת הזאת. אז בסופו של דבר היה מחדל עצום. אני קורא לכם מה שכתוב, שלא תגידו אני מביע את דעתי פה, כן? הוא אומר, ולא ניזהר דמו בו יהיה, והוא ניזהר נפשו מילד, והצפק יראה את החרב בא ולא תקע בשופר, והעם לא ניזהר, ותבוא חרב ותיקח מהם נפש, מסכנים מתו אנשים, הוא באבונו נלקח, הם מתו בגלל האבונות שלהם. אבל את מי אני אדון על זה? את הצופה שלא הזיר. זאת אומרת, יש כאן דבר מעניין. אף אחד לא מת, אלא אם כן זה נכתב בראש השנה. אבל אני משתמש במישהו כדי להביא על אותו אחד את המוות. אבל המישהו הזה נהנש. למה הוא נהנש? למה פרון נהנש? הוא שמשתמש בו לענות את בני ישראל. למה הנאצים נהנשו? הרי זו הייתה גזירה על עם ישראל, זה כתוב בפרשת וילך, שיום אחד תהיה שואה. למה המחבלים האלה יהנשו בגייני גיהנום? למה? א', כי הם נהנו להרוג אותנו. ב', כי הם בחרו להרוג אותנו. אבל שלא יהיה לרגע שום טעות הם לא יכלו להוריד שערה לבן אדם, אלא אם כן, בואי העולם כתב בראש השנה, בתאריך שבע באוקטובר למניינם, אותו יודם הגיע זמנו למות. אם לא היה כתוב את זה בתקיעה שלו בראש השנה, יום הדין, לא היה יורק כדור אחד. ועל הרבה אנשים הם ניסו לרוק ונתקע הרווה. נתקע. לא ירה. וככה האנשים הספיקו לברוח. אם לא היו יורים להם בגב, הורגים אותם. הרווה נתקע. מי שלא נכתב לו בראש השנה למות, הרובה לא ירע. ועל מי שנכתב למות, הרובה לא רק ירע, פגע בול במקומות שמשם מתים. אז על מה הם נאנשים? על זה שהם בחרו לרצוח יהודים ורק זה מה שמעניין אותם. על זה ברולם השלח להם גייני גיהנום להרבה הרבה זמן. אבל איש בעבונו יומד, כתוב. כל אדם אחראי אך ורק למעשיו. מי שחליל הנגזר עליו למות, פסוקים מפורשים, ותבוא חרב ותיקח מהם נפש, הוא בעבונו נלקח. הנפש שמתה, היא מתה בגלל העבונות. מה זה עבונות? מה ההבדל בין חתאים לעבונות? חטאים זה בשוגג, בלי חוונה. אבונות זה במזיד. אמרו לאלף פעמים אסור לחלל שבת והוא ממשיך, או היא ממשיכה. ממשיכים כרגיל, כל שבת מחללים. עד שמגיע זמנם, אחרי זה הם צורכים, מתחננים, לאלפי שנה, ואין מרחם. אומר הקדוש ברוך הוא, תשמעו טוב, הוא באבונות נלקח, ודמו מיד הצופה את ראש. הצופה ישלם ביוקר על הרשלנות שלו. אם זה הרמטכאל, ואם זה ראש המודיעין, ואם זה הראש ממשלה, לא יודע. מי שאחראי למחדל בוראי עולם יודע. ואתה, בן אדם, ממשיכה הנבואה ואומרת, ואתה, בן אדם, צופן את התיכה לבית ישראל. שמתי אותך צופה לבית ישראל. מה זה צופה? נביא. עכשיו הוא עובר לדבר על הנביא עצמו. עד עכשיו, הוא אמר לנביא שצריכים לשים צופה במלחמה עכשיו הוא סיכם את הסוגיה של המלחמה עכשיו הוא אומר לו בוא נעבור אליך אתה הנביא חסקל אני עובר אליך אתה גם אתה סוג של צופה מה זה צופה? צופת העתיד צופה סכנה שהיא מגיעה צופן את עתיך לבית ישראל ושמעת מפי דבר שמעת את מה שאני אומר לך, והזהרת אותם ממני. אתה צריך ללכת ולדבר לכל אלה שעושים עבירות, אלה שעושים מסיבות לא קשרות, אלה שמדברים נגד הישיבות, אלה שפוגעים בישיבות, כל אלה, כל הפוליטיקאים המושחתים הנוחלים, מישהו צריך להגיד להם את האמת בפנים. אז אני מניתי אותך להיות צופה, טוב? והזהרת אותם ממני. כדאי מאוד להיזהר ממני. טוב, נו, להזהיר אשה מדרכו. מה זה אשה? לא אדם רע. אדם נחמד, אהוב על כולם, רק מה הוא יודע שהוא עושה עכשיו עבירה מהתורה במזיד. טוב, אסור להתגלח בתאר. מתגלח בתאר. אסור להדליק אש בשבת. מדליק אש בשבת. אבל הוא נחמד לכולם, הוא רחמן, הוא טוב, הוא לא פוגע באף אדם, רק פשוט מאוד מעשן בשבת. מדליק טלוויזיה בשבת, משתמש בטלפון בשבת, נוסע באוטו בשבת, תופר, כותב, על המחשב כל השבת, כאלה אנשים. הוא רשע, שימו לב, ואומר לו ככה, אומר, ואיזהרת אותם ממני, שאומרים, אומר לו ככה, והזהרת אותם ממני, באומרים לה רשע, רשע, מות אמות. ולא דיברת להזיע רשע מדרכו. אם אתה מתעלם, לא רץ לרשעים לצעוק להם, רבותיי, תתעוררו לפני שיהיה אסון. תפסיקו עם השנאת חינם, תפסיקו מהמלחמה בישיבות, תפסיקו להילחם בחרדים לדבר ה' אתה לא מדבר, אתה פוחד, אתה לא רוצה להסתכסך איתם. פוחד שהתנקמו בך, כל מיני דברים, נכון? מאור מזהיר אותו, כאשר הבחור אומר לו, תשמע, אומר לו, בואומרי לה, רשע מותמות, ולא דיברת להזהיר רשע מדרכו, הוא רשע באבונו ימות, תור אחד שלא הזהרת אותו, לא היה רב שיזיר אותו. היה כאלה שרק ליטפו אותו, שהם אוהב אותך, אין לך מה לדאוג. סיפרו לו צ'יזבטים. הכול דמיונות שהם אוהבו אותו. הוא מורד בקב". הוא אוהב אותו. בלבולי מוח. אז אמרו לו, אין לך מה לדאוג, השם אוהב את כל היהודים, אין עונש, אין עונשים, אין כזה דבר, השם הוא רחמד. נכון? אתם בטוח שמעתם את זה כבר. אומר הקב' בר חוי, ואומרי לה רשם, מות תמות, מה זה מות תמות? מות בעולם הזה, תמות בעולם הבא. אומר הרמב״ם. ולא דיברת להזיר השם מדרכו, הוא רשע ואבונו ימות ודמו מידך אבקש מי אחראי לזה שהוא מת המחלל שבת הזה בלי לחזור בתשובה אתה הדרשן אתה במקרה הזה הנביא היית יכול להזיר אותו התרשלת בתפקידך דמו מידך אבקש ברור, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תיסע עליו חטא אם תוכיח אותו אז אתה פטור מהעונש כי הוכחת אותו ממשיך התקרש ברוך הוא ואומר ואתה כי הזערת רשע מדרכו הזערת, דיברת חזק אמרת להם רבותיי תחזרו בתשובה תשתנו, תפסיקו הזערת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב עקשן, לא רוצה, עזוב אותי. עוף, עוד פעם דת. עוף, עוד פעם הרב הזה. עוף, עוד פעם החרדים. עוף, עוף, עוף, כן? ולא שב מדרכו. הוא בעבונו ימות, הוא ישלם את מה שהביא על עצמו, בעבונו, ואתה את נפשך ייצלת. אתה, הדרשן או הרב או הנביא במקרה הזה, ניצלת. אני לא אחזיק אותך אחראי למוות של אותו רשע, להאמה, כי אמרת לו שאסור חלל שבת, אמרת לו שאסור מצעדי תואבה, אמרת לו שאסור לגנוב, אמרת לאישה שצריכים להתלבש צנוע, אמרת את כל זה, והם צפצפו עליך. ביזו אותך, קראו לך בשמות, עשו כל מה שביכולתם כדי להתעלם. הם אחראים למעשה הם אתה את עצמך הצלת המשיח הקדוש ברוך הוא ואומר ואתה בן אדם אמור על בית ישראל מה? כן אמרתם לאמור כי פשענו וחתותנו עלינו ובם אנחנו נמקים ואיך נחיה? באים העם ואומרים תשמע אנחנו מקרי אבוד עשינו הרבה פשעים עשינו הרבה עבירות אנחנו רואים שאנחנו משלמים עכשיו את המחיר אויבינו מבפנים אוכלים אותנו אויבינו מבחוץ אוכלים אותנו הצבא נחלש במשך עשרות שנים כי צצו תקציבים כי צצו בכל מיני דברים והם מקבלים מיליארדים להתעצם ולהתחזק ונשקים ובלי סוף טילים היחס שהיה בינינו ובינם הצטמצם תראה מה זה איראן, תראה איזה כוח יש להם, תראה כמה הם שולטים, תראה כמה הם שופכים כסף רק כדי לפגוע בישראל. אז אומרים עכשיו, היהודים באים אומרים לנביא, תשמע, פשענו וחטוטנו עלינו, אנחנו הבאנו את זה על עצמנו. ובאם אנחנו נמקים, אנחנו נאכלים? אין מה לעשות. איך נחיה? איך ננצל? תראה מה הוא אומר לנו, תחזרו בתשובה, זה כבר too late. זה כבר מאוחר מדי. אומר הקב' הוא אמור עליהם חי אני נאום ה' אלוקים אני נשבע בשמי. איך אומרים? נשבע בחיי. אם אכפות במות הרשע. אני מבטיח לכם, אני נשבע בשמי שהדבר האחרון שאני רוצה זה להרוג את הרשעים, להוציא אותם להורג, להביא עליהם אסונות, להביא עליהם מחבלים, טעונות, מחלות. זה הדבר האחרון שאני רוצה. נכון, התורה הזהירה שככה יהיה. אבל אני מבטיח לכם שאני לא נהנה מזה. אני סובל מאוד לראות עכשיו יהודי נרצח או נענס. זה פסוק מפורש, בכל צערת העם לאו צער. איך שהיהודי עכשיו סובל, אמו הנוכי בצערה כתוב. אני סובל יחד איתו. בכל צערת העם לאו צער. לקב' הוא צער בדיוק אותו כאב. בן של אמא סובל. הוא צורח ובוכה. היא גם כן בוכה. היא סובלת אותו דבר. היא רואה את הבן שלה ככה, והיא סובלת. אין פה בכלל עורירים על זה. אומר הקב' ברוך הוא, אני אבא שלכם. אתם חושבים שאני באתי לתת לכם עונש מוות, צרות, מחלות, פשיטת רגל, דיכונות? זה מה שאני מחפש? לא. זה הדבר האחרון שאני עושה. אתם לא משאירים ברירה? סוטן מקטרג, כל הזמן דוחף. אני עושה שמיניות כדי לערב את מידת הרחמים כדי שלא יבואו עליכם אסונות. עד שאתם כבר לא משאירים ברירה, בבית דין של מעלה אין מה לענות לסתן. סתן מביא סינת חינם, מלחמת אחים, בעיות, כפירה בתורה, מלחמה בתורה. כל מיני גויים למיניהם יושבים פה בתוך הכנסת, מתחזים ליהודים, אוכלים אותנו מבפנים. השטן שלא דורש, ובסוף נגזרת הגזרה. אומר הקב' ברוך הוא, חי אשם, חי אני, נאום אשם אלוקים, אם אכפוץ במות הרשע, זה ממש לא מה שאני חפץ בו. כי אם בשוב רשע מדרכו, וחי. מה אני רוצה? שהרשאים יחזרו בתשובה, יפסיקו לחלל שבת, יפסיקו לגנוב, יפסיקו המאכלות הטריפות שלהם, יפסיקו להתלבוש לצנוע, זה מה שאני מבקש, ככה שאני לא אצטרך לפגוע בהם. טוב. ממשיך, אומר, חי השם, חי ענין רום השם, ימחפוץ במותן הרשע, כי אם בשוב הרשע מדרכו וחי, שובו מדרככם הרעים, ולמה תמותו בית ישראל? למה? למה אתם מביאים על עצמכם מוות? הרי כתבתם חלל שבת מות יומת, אתם יודעים שזה כתוב, אז למה אתם ממשיכים? יהיה טוב, נגיע לגשר, נחצה אותו. תגיע לגשר, כבר הרבה מאוחר מאוד בשבילך על הגשר. מאוד מאוד מאוחר. משם כבר אין חזרה. ממשיך הקב' בחור ואומר, ואתה בן אדם, שימו לב איזה מילים. מי פה בעם יודע את הדברים האלה? לימדו פעם בבית הספר את מה שכתוב? מישהו כאן יודע שככה בעולם מדבר עליו? אם החילונים היו יודעים שזה מה שכתוב עליהם, חצי מהם אחר כבר היו חוזרים בתשובה. רק מזה. אני אומר שאני קורא פה. לא אני, זה נבואות. תשמעו טוב. ואתה בן אדם אמור אל בני עמך צדקת הצדיק, יש עכשיו צדיק, עשה הרבה מצוות בחייו. והחליט, מה שאומרים פה, לחזור בשאלה. מכירים את אלה? אני אגיד לכם משהו שאתם לא יודעים, לא יודע אם אתם יודעים, אולי אתכם יודעים. שקרה אסון נורא אחרי איזה יומיים שלושה, פנה אלי זה אחד, אומר לי, יש איזה ארגון בישראל שעוזר לבחורים חרדים להתקלקל. אומר להם, מי שרוצה לחזור בשאלה להפך למחלל שבת, להתלבש כמו חילוני, להוריד את הקיפה הציצית, לעשות קצת קעקועים, שיבוא אלינו, ניתן לו תקציב, ניתן לו מקום לגור, רק קום ותעזוב את הבית החרדי. יש להם מועדון יפה, ראיתי תמונות, השתגעתי, כמו בית מלון. יש להם הרבה כספים. הם אומרים, אתה רוצה לעזוב את הבית? אין חפה, אתה לא רוצה לחיות ברחובות? מי עכשיו רוצה להיות בקור הזה ברחובות, כשאמים? חרדי, הוריד את הקיפה הבאה להורים שלו, לא מעוניין לשמור מצוות. טוב, מה, אנחנו נשאיר אותך פה בבית ליד האחים שלך, שתקלקל גם אותם? אם צלך, מה לעשות? מה עושה? הולך לארגון הזה, חבר מביא חבר. והארגון מטפל בו מאלף עטף. אנשים מסתבר תורמים לזה מיליונים כדי לעזור לארגון הנבל הזה לתפוס צדיקים ולהפוך אותם לרשאים. הארגון הזה שמע שיש את המסיבה הזאת בשביל אוקטובר בדרום, שלח עשרות של חוזרים בשאלה, נתן להם כרטיסים בחינם למסיבה הזאת. מישהו אמר לי לפחות 70 איש. כולם מתו שם. כל החוזרים בשאלה של הארגון הזה מתו שם. אחד אחד. ואלה המסכנים הכי גדולים, אין להם לא עולם הזה ולא עולם הבא. מאלה חלק מהחילונים עוד קצת נהנו פה בעולם הזה. קצת נהנו, אני יודע מה, ספורט, קצת סרטים, טיולים, משהו. אפשר לקרות איזה ענה. אז אלה המסכנים לא הספיקו כלום. שנה חזרו בשאלה, נתנו להם כרטיס למסיבה של מסוממים, בשמחת תורה, ביום שבת, אנשים בלי בגדים, אלכוהול, סמים, בחורים, בחורות, מוזיקה של גוי, איזה די-ג'יי מחוץ לארץ, לא צריך לספר לכם איזה מילים יש בשירים, ושמים שם פסל של בודה ענק, שזה סמל העבודה זרה של מאות מיליוני עובדי אלילים. זה מה שהיה שם. תראו את זה בוידאו, אתם לא צריכים להאמין לי. ואלה החוזרים, עכשיו, אלה רוב החילונים שהיו שם, קשה קצת להאשים אותם. מה הם יודעים? גדלו בתל אביב, גדלו בכל מיני מקומות, להורים שאין להם קשר ליהדות. הם בכלל מבינים מה זה בודה? הם בכלל יודעים מה זה שמחת תורה? הם בכלל יודעים מה זה שבת? לא. הם יודעים שאסור לעשות עבירות עם בחורות? הם יודעים שאסור את זה? מי לימד אותם אי פעם? מה מותר, מה אסור? אבל אלה החוזרים בשאלה, יודעים הכל. גדלו בישיבות, יודעים מה הרמב״ם כותב על זה, יודעים מה הגמרא אומרת על זה, יודעים מה כתוב עליהם בזוהר, יודעים מה כתוב עליהם בחומש, יודעים הכל, אבל בעבור התאוות שלהם, החליטו להפך לגויים, למחללי שבת. מחללי שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר, כתוב בשולחן ארוך. והם הכל במזיד. הכל אצלם במזיד. זה לא אותו דבר כמו אלה האחרים מסכנים, חלילים שבת והם אפילו לא מודעים למה עשהם. הבדל גדול מאוד בין החוזרים בשאלה לאלה שכל החיים היו חילונים. הבדל גדול מאוד. אלה הכי מסכנים. הכי מסכנים חשבו אני אהיה חילוני, אני אהיה חופשי, ילך עם בחורות, יעשה קצת כספים, יעבוד בשבתות. יאכל מה שבא לי, רוף, מותר, אסור, כל דבר לחשבן. שנה רק יצאו מהישיבות מבני ברק, מירושלים, ממאה שערים. תראו מה קרה להם. קיבלו כדורים לפרצוף, קיבלו כדורים לבטן, שרפו אותם חיים. נורא ואיום. וזה לצערי הרב רק מעביר אותם לבית דין של מעלה. המוות שבן אדם מקבל פה בעולם הזה זה לא ההונש, זה הרבה לא יודעים. נגיד עכשיו אדם נעשה בשבת, בום, תאונה, נפטר. זה לא ההונש. עכשיו מתחיל משפט על כל חייו. זה נורא ועיון. סך הכל הוא עובר מפה לבדין של מעלה. אם היו מוצאים אותו להורג בזמן בית המקדש, היה סנדרין, עושים לו משפט, ומוצאים אותו השם, אז עכשיו נותנים לו לעשות וידוי, תשובה, מוצאים אותו להורג, אבל עכשיו הוא חוזר בתשובה. הוא מבקש סליחה, מכילה, חטאתי, אביתי, פושעתי, עשו וידוי, ואומר, אני מודה לך רבי רבונו של עולם, שתהיה מטעתי חפרתי. ומה קורה? הוציאו אותו לעורך ויש לו עולם הבא. עולם הבא יש לו. אבל מי שמת בכאלה דרכים, הוא חטאתי, הביתי, עשה וידואי, קיבל על עצמו לחזור. לא, סכנים, לא עולם הזה, לא עולם הבא. כאב לב, כאב לב נוראי על האנשים האלה. אז תראו מה אומר, זה כל זה אני קורא לכם פה מול העיניים. אפשר לא להגיד ואני ממציא פה דברים. הנה אני קורא לכם מילה במילה. ואתה בן אדם אמור על בני עמך צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו. החליט להיות פושע הצדיק. עזוב אותי מגמרות, עזוב אותי להתלבש שחור לבן, עזוב אותי מהכובע, מעורית את הציצית, הקיפה. צדקת הצדיק, היה לו הרבה שנים שהוא היה צדיק. עכשיו חודש חזר בשאלה, חודש. תחילה ל-4-5 שבתות. לא הספיק עוד להתרגל לעולם החילומי עדיין, עוד בתהליכי קליטה. תשמעו מה כתוב פה. ואתה בן אדם אומר, אמרו לבני עמך, צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשעו. ורשעת הרשעה לא ייקשל בה ביום שובו מרשעו. יש רשע שחזר בתשובה, אני הצדיק. יש צדיק שחזר בשאלה, אני הרשעה. שניהם דנים אותם לפי עכשיו, ברגע המוות. לא לפי מה שהם היו פעם. היה אחד רשע מרושע, חזר בתשובה, חודש, חודשיים נהיה צדיק, מת. איך דנים אותו? צדיק, אבל על 40 שנה היה רשעה. נכון, אבל עכשיו הוא צדיק, עשה תשובה. נפלא, הציל את נפשו. מי שהיה צדיק כל השנים ופתאום נהיה רשעה ומת, איך דנים אותו? כי רשע, הוא יגיד, מה, אבל 40 שנה הייתי חרדי. חודש הייתי חילוני. 40 שנה הייתי חרדי. למדתי בתלמוד תורה, בישיבור, נתתי צדקות. עשיתי הרבה דברים. באתי לבית כנסת שש פעמים ביום להתפלל. עכשיו, חודש עבר עליי קשה. באתי בתורה, באתי במצוות. לא הנחתי תפילין. חיללתי שבת. הלכתי עם איזה גויה, נו בסדר, אז חודש הייתי עם רשע מרושע, אבל מה עם 40 שנה? מה כתוב פה? לא תיזכרנה, לא צדקו אותו. זה לא מופיע לו בתיקייה. מדליקים במחשב, פלוני בן פלוני, מה מסתכלים? רשע מרושעה. מה עם 40 שנה שלמד? לא מופיע בתיק. לא מופיע. ממחק. תראו מה זה רבותיי, איזה פחד פחדים. צדקה אתה צדיק, לא תצילנו ביום פישור. לא יכול להגיד הייתי פעם צדיק, מה עם כל השנים שהייתי עושה חסדים? מה עם כל השנים שהתפללתי בפחיות לבורא עולם? באלול באתי לסליחות 40 שנה ל-40 יום. מיליונים של מצוות עשיתי, מה איתם? באת בכדוש ברוך הוא, באת את הכל. בעדת בשטן, איבדת את כל העבירות שלך. בעדת באשם, הפסדת את כל המצוות שלך. הכל הולך אחר החיתום. שמעתם את הפסוק הזה? מה זה הכל הולך אחר החיתום? איך זה נגמר, זה מה שמעניין. לפעמים בן אדם לבא ממך כסף, היה אמור להחזיר לך תוך שנה, משך אותך עשר שנים. פיזיונות, תחנונים, תבוא עוד חודש, אין לי עכשיו, תתקשר עוד חודשיים, לא מסנן אותך, חוסם אותך, מחליף לך טלפונים, לא, תנשמה הוציא לך. אז אין לך מרוך חוטן כאילו נחשוד על זה, נמד? -יפה מאוד. אז עכשיו עברו, נגיד, עשר שנים של עינויים, מענה לך את הנפש, כבר השתגעת כבר, כמה סבלתי מהנבל הזה. לא עובר רעשה ולא ישלם. יום אחד, אחרי עשר שנים, הרשע מתקשר אליך שכבר התאשת ממנו כבר. זהו, כבר נחלשת, אין לך את הכוחות. יציק! מה נשמע? כן, מה? זה אבי. מה אבי? מתי אתה מתקשר אליי? בדרך כלל אני הוא זה שמחפש אותך. מה הוא אומר? תשמע, אני, אני, החלטתי להתנצל בפניך, לחזור בתשובה, אני חייב לך עדיין 80% מהחוב, אני עכשיו מגיע אליך עם מזוודה מלאה במזומן. מגיע? מה זה פה, בדיחה? אולי איזו מצלמה נסתרת. מופיעה הרשע, היא מזוודה, הנה כל הכסף שלך. חטאתי, הביתי, נשק לו את היד, הרגליים, תמחה לי, נשחילה על כל הסבל שעשיתי לך. כמה רדפת אחריי, מי יודע כמה לילות לא ישנת בגללי, אני מבקש סליחה. אתה רואה את כל הסכום, וואו, בקרשים היית. קיבלת את הכסף, למוחרת שכחת מעשר שנים של איסורים. אתה רואה אותו למחורת, מעניינים, מה שלומך, איך המשפחה, איך הילדית, מה עם העשר שנים שהינה אותך? הכל הולך אחר החיתון. תשמעו סיפור מדהים. אני הייתי בלס וגאס. בלס וגאס עשיתי שם שבתון. שבתון לישראלים. כשאני מגיע לשם, תמיד זה מתחיל במנחה, ערב שבת. מגיע לבית כנסת, רואה מלא ישראלים, מלא טיפוסים, כל מיני חילונים, חלק קצת יותר דתיים, אומרים, מנחה, תפילת מנחה, מה אני רואה? אני רואה איזה אחד, צהר ארוך, כובע חום כזה של קובוי, ג'ינס כזה ובגדים מוזרים, נראה כמו אלה מהרוקנרול, הנגני בלוז, נראה כזה, איזה אחד גוי מתקסס נראה. אמרתי, וואו, כאשר עבדתי, עבדתי. איפה באתי? אני מקווה שזה לא יהיה חזן כל השבת. אמרתי לעצמי, טוב, הריבונות של העולם זה חלק מהאיסורים של זיקוי הרבים. לא אוכל הרבה חצץ, אין מה לעשות. אני יושב ככה עם הלב שלי החול, פתאום אני רואה החילוני הזה, יודע להתפלל, בדרך כלל החילונים של היום מכילה מקבולה, הם לא יודעים לקרוא. כל מילה שנייה טעות. הסכם זה הרמטכאל הזה עכשיו, מת לו בן, אמרו לו תגיד קדיש, לא ידע לקרוא מילה אחת. רמטכאל צבאי ישראל לא ידע לקרוא עברית, לא ידע עם נקודות. לא היה מילה אחת שהוא לא טעה בה. אני אומר לעצמי, ריבונות שלו, החיים שלי ושלכם היה בידיים שלו והבן אדם הזה לא ידע לקרוא. זה המוח עכשיו לנהל את המדינה, לנהל את הצבא. זו הרמה של הדור. זה לא רק הוא, זה כל הדור. תביאו לי דוקטורים מהאוניברסיטה, פרופסורים, אורחי דין. אני מתכתב עם דוקטורים, עם אורחי דין. כל מילה שנייה שניות כתיב. ועוד יש בטלפון מתקן איות. כמה צביעות, כמה טעויות. פעם בא לי איזה דוקטור, אומר לי, אני, יש לי כמה תוארים. אתה אומר לי שאני לא יודע לקרוא, אני אומר לו, אל תיתן מלבאש אותך. תאמין לי, לא כדאי לך. מה? אתם שומעים מה הוא אומר? תביא, אני אעלה לך איך אני קורא. טוב, תביאו רמב״ם. דף ראשון ברמב״ם, תתחיל לקרוא. לא יודע איך לקרוא, בן בולבל, מילים אחרות יוצא לו מהפה. לא יודע איפה שמים פסיק, איפה שמים נקודה. לא יודע לקרוא. אתם יודעים מה, אני בבית כנסת אצלי בשבתות, יש לפעמים מציאות שיושבים שם נגיד 50 איש, ואני עובר אותם אחד אחד, וזה כבר בעלי תשובה, אנשים שכבר כמה שנים שומרים אצלות. חלק לומדים בישיבות. אני עכשיו עובר אותם אחד אחד, למי אני אתן מפתיר? עליית מפתיר. כי אני יודע שאף אחד לא יודע לקרוא. כי אני לא רוצה לבאש אותם. מפתיר זה שפה קשה. יש הרבה מילים קדשות שם, צריכים לדעת לקרוא. אם אתה לא יודע לקרוא, כל מילה שנייה יוצא לך טעות. אז אני מחפש, אז לפעמים יוצא שיש לי רק בן אדם אחד מתוך החמישים שיודע לקרוא. אז כל שבת אני צריך לתת לו מפתיר. אז אנשים אומרים, למה כל שבת אתה נותן לו מפתיר? הוא לא באבל. בדרך כלל נותנים את זה לאבלים. אני אומר לכם, אני אגיד לכם את האמת, אני לא נעים לי לבייש אתכם. מה אני, כל מילה לתקן אתכם? יש לך שני דפים לקרוא. תעשה לי פה חמישים טעויות. אנשים משתגעים. כמה טעויות אפשר לתקן? אנשים לא יודעים לקרוא. חד וחלק. הנה, השבת הייתי באיזה שבתון באיזשהו מקום, היה שם איזה אחד אורך דין. בא אולי, התחיל לדבר איתי. האורך דין שלך וזה, ואני חברים, אנחנו ביחד, אנחנו חולקים משרד לפעמים. דבר איתי, גם אני אורך דין. דיבר דווקא דברי תורה יפים, הבן אדם. איש נחמד, יודע תורה. נתנו לו עליית מפתיר, אולי 50 טעויות אותה. אורח דין חריף מאוד, מצליח מאוד. אמרו איזה בניין הוא גר. זאת אומרת, הוא עושה מיליונים, אבל הוא לא יודע לקרוא. חילונים של היום לא יודעים לקרוא. גנרלים, רמטכאלים, אורחי דין, דוקטורים, כולל חברי כנסת, לא יודעים לקרוא. תביא, תביא גדור ליברמן, הוא לא יודע לקרוא מילה אחת מההפטרה. הוא היה שר הביטחון. זה הרמה של עם ישראל. אל תיתנו להם לעבוד עליכם. הם מבזים לחרדים. חרדים, ליבה. ליבה. מה, לא לומדים ליבה? כל ילד חרדי קורא יותר טוב לראש הממשלה. מה ליבה? הוא לומד רמבר, לומד גמרות, לומד ערמית, לומד... כל הלימודים שלו זה בלי נקודות. הוא יודע לקרוא בלי נקודות. אתם יודעים לקרוא בלי נקודות? עם נקודות אתם טועים. אבל זו המציאות שלנו. אני לא יכול לי לבל לזלזל. אני רק מתאר מצב. בקיצור, רבותיי, אז בא לי הדוקטור הזה, וואו, כל כך הרבה תהליך. אמרתי לו, נו, הבנת? ירד עבל וחפוי ראש. בקיצור, אני מגיע שם ללס וגאס, רואה את הקובוי הזה עם הקוב האחום, עם השערות, אמרתי, רואה, רואה איפה נפלתי. פתאום אני רואה שהוא קורא את המילים נכון. השריר של ביתך קרא את הקורבנות נכון. ידע להתפלל. גם בחזרה של התפילת 18, הוא ביטא את כל המילים נכון. יש שם כמה מילים שאפשר לקרוא אותם, דומה וזה משבש את כל המשמעות. ראיתי שהבן אדם הזה כנראה היה תלמיד ישיבה. כי אם לא, הוא לא היה יודע לקרוא ככה. הבנתי את זה מיד. עכשיו, אומרים לי כבוד אחיו, תדבר, היה קבלת שבת. עכשיו עומדים להתקלל ערבית של שבת. אומרים לי, יש איזה חצי שעה, תיתן דרשה. הוא יושב לי שורה ראשונה, אני פה, הוא יושב לי פה שורה ראשונה. על מה אני אדבר? דיברתי על שערות. ועל תרבות הגויים ואיך הישראלים כל כך מתאמצים ליראות כמו הגויים שהם רואים בטלוויזיה. אחרי שנגמרה תפילה תרבית, הוא רץ אחריי למסדרון בחוץ. מה אתה חושב, כבוד הרב שיין לוגר, שכל הדרשה הייתה עליי? עברתי לא אלא על מי? על סבתא שלי. ועדיין שלא היה עליך. אמר לי, ככה אתה חותך ככה בבשר, בלי חשבונות וזה? הרי אני צריך להתבייש ממך, אני מנסה להציל אותך. מה הוא אומר לי? אל תראו אותי ככה, אני למדתי בפונוביץ'. מוכן הישיבות החזקות שיש. אמרתי לו, מה? הוא אומר, כן. מה, הבנתי שאתה כבר היית תלמיד ישיבה, ראיתי שאתה קורא נכון. אז מה קרה? עברתי כמה טראומות בצעירותי. בקיצור, אמרתי לו, תשמע, זה לא מתאים. אתה יודע את האמת, מה אתה מסתובב ככה כמו איזה גוי מתקסס? לך תסתפר, תתחיל להתלבש כמו בן אדם. הוא מתחיל להראות ככה סימני שבירה. קיצור, יש לי עכשיו כל השבתות דרשות. הוא בא, מתחזק. איך אומרים? הדלקתי בו את הלהבה של התורה. אמרתי לו, מחר מוצא שבת יש דרשה עם המיקרופון, יבוא הרבה אנשים. פה זה שבתון, אבל יבוא במכוניות. אתה חייב לבוא מחר, ובעזרת השם נוריד לך את כל הרעמה, תביא איתך מספריים, ליהנה כולם, נשים את זה ביוטיוב, יהיו לזה עשרות אלפי צפיות, לפחות תרוויח קידוש השם. עושה לי ככה בסדר? אמרתי וואו. למוחרת אני מגיע, יש את הדרשה הזאת, אתם יכולים לראות אותה ביוטיוב. תוך קריאה הדרשה, אני אומר, רבותיי, יש עכשיו אירוח חגיגי, שמחה גדולה, קידוש שם שמיים בערבים, יש כאן את הבחור הזה, עם הסערות, אנחנו עכשיו נוריד לו את הסערות לעיני המצלמות, ונעשה קידוש שמיים. מה הוא נהל לי פתאום? הוא אומר לי, לא, לא, סליחה, לא, לא, מה פתאום? אתה רוצה להוריד לי את הסערות? זה כמו שאתה מוריד לי את היד. אמרתי לו, אבל דיברנו אתמול. הוא אומר, כן, אבל לא, לא, לא שייך. מה פתאום? לקח לי הרבה זמן לגדל. סיימתי את הדרשה. אמרנו לפני שאני יוצא מלאס וגאס, מי רוצה לבוא לישיבה אצלנו במונסי לאיזה כמה שבועות, לראות מה זה ישיבה, מה זה תורה, הצלחנו לארגן קבוצה של שמונה חבר'ה. צעירים, חברים, זה עובד בלקסמית, זה בקוסמטיקה. צעירים רווקים. הרב של המקום, יש להם רב צדיק שם, צעיר, ארגן משלחת, הגיעו לישיבה. ברגע האחרון, הבחור הזה הצטרף עם הסערות. בא לישיבה, אחרי כמה ימים בישיבה, שחזר לגמרא כמו אריה, עכשיו הוא יודע ללמוד. הוא למד בישיבה רצינית. חזר לו הלימוד, חזר לו החיים. אמרתי לו, נו, אני בא עכשיו למסור להם שיעור, אולי עכשיו נוריד לך את הסערות. הוא אומר, טוב, אי אפשר עליך אתה. טוב, תביאו מספריים, יש לזה, שמנו את זה בפייסבוק. לא יודע, שולם איזה מאות אלפי צפיות בפייסבוק, בקטע הזה, שאני מוריד לו את השערות, אבל ברוב שער השערות זה לא חותך. אז הדברות נשברו לי מהמספריים. איך שהורדנו לו את השערות, הסתפר. טוב, עכשיו הוא יושב בישיבה, איזה חודשיים. עכשיו יש לו עסק, הוא עצמאי, יש לו דוחן למכירת מוצרי קוסמטיקה. הוא בא אליי אחרי איזה חודשיים, אומר לי, גבודה רבה, אני חוזר לבגאס מחר. זהו, יש לי כרטיס. מה? אחרי חודשיים ברשיבת אתה רוצה לחזור לסדום? הוא אומר, אין לי ברירה. חודשיים אני משלם סוכר דירה, לא עשיתי דולר, אני אפסיד את המקום. עלה לי 20 אלף דולר החודשיים האלה. כמה זמן הוא נשאר פה? אמרתי לו, אתה דואג על כסף? מה, אתה לא יודע שהפרנסה זה הכול מת אשם? מה, יכול להיות שבן אדם מבטר על הכסף, בא לשבת בהועלה של תורה, ללמוד תורה, והכרש ברוך הוא יגרום לו שהוא יפסיד בגלל זה כסף? ככה אתה מכיר את השם? משיב רעה תחת טובה. הרי כתוב בגמרא, משיב רעה תחת טובה, לא תמוש רעה מביתו. מי שקפוי טובה, עשו לו טובות, והוא משיב רעה במקום להשיב טוב. הקב' הוא ידאג שלא יעזוז הרע מהבית שלו לעולם. לא תמוש רעה מביתו כתוב. אז מה אתה אומר שהקב' הוא כפוי טובה? בן אדם מתאמץ, סוגר את החנות בשבת, לא רוצה לחלל שבת, מבטר על הכסף, ומה השם עושה? מוריד אותו לרחוב. זה נראה לך הקב'? כן, אתה צודק, אבל תשמע, בכל זאת, מה אני? חייב לחזור, יש לי סידורים. אמרתי, טוב, מה לא עשיתי כדי שלא יחזור? הוא אומר, אני חייב, אין לי, יש לי כבר כרטיס למחר. טוב, למחורת אני מגיע לישיבה, הוא היה אמור כבר לטוס, בבוקר. בצהריים אני מגיע, אני רואה אותו. מה קרה? הוא אומר לי, אתה לא תאמין. הוא אומר לי, אתה לא תאמין. כבר הייתי אמור לטוס. החלטתי להישאר. אני אומר לו, למה אבל? מה השתמר? כי אני לא הצלחתי לשכנע אותך אתמול. הוא אומר לי, תשמע, תשמע, אתה לא תאמין מה קרה. הוא אומר, לפני כמה שנים הייתה לי שותפה גויה בקוסמטיקה. היינו שותפים. אחרי זה נפרדנו בריב. היא גזלה ממני כסף, סכום כסף גדול. התחלתי לרדוף אחריה, לגבות ממנה את החוב. מה שלא עשיתי, היא לא רוצה להחזיר את הכסף. הפכתי עולמות שהלכתי לקולקשן, עבר ימים. מאיימים עליה, היא לא נשברת. אני אומר, אני תווה אותך, אני אנשין עלייך, אני אעשה ככה, אני משטרת ו... לא נשברת. לא נכנעת. אומר, אני חודשים רדפתי, בהתחלה ניסיתי בטוב, בתחנונים, איך את עושה כזה דבר, לא עזר כלום. כשהלכתי למפיונרים, לא, תהרגו אותי, לא מחזירה. לא החזירה. אומר, אחרי שהלכת אתמול, אני זה, הוא אומר, כן, אני חייב לחזור לבגאס. לא עוברת שעה אפילו, פתאום אני מקבל טלפון. הוא אומר לי, שנים לא שמעתי מהגויה הזאת. שנים. זהו, נשכח העניין. מתקשרת אליו, שלום, זוכר אותי? זוכר אותך, אה? תשמע, אני חייב לדבר איתך. מה קרה? תשמע, אני נכנסתי ליוטוב, ראיתי שיש איזה רב אחד, נותן דרשה, על גויים צדיקים, righteous gentiles. הייתי סקרנית מה זה, לחצתי, שמעתי עכשיו שעה וחצי דרשה, כמה זה חמור לגוי או גויה להיות גנב. עונש מה ואין לך עולם הבא, לא ידעתי את זה. כתוב, הוא אומר, הרב של הגויים יש עולם הבא, אבל הם חייבים לשמור שבע מצעות בני נוח. ואם הם גונבים, העונש שלהם אפילו יותר גרוע משל יהודים. יהודים מקבלים וצריכים לשלם כפל, אגוי עונש מוות. הוא אומר, כל כך עכשיו אני בלחץ שהחלטתי שאני חייבת להחזיר לך את הכסף ואתה עוד יהודי, אולי אתה מכיר את הרב הזה? שמעת על הרב יוסף מזרחי? היא עכשיו בבגס בכלל, אגויה, היא לא שנים הוא לא שמע מנה. אני אמרתי לו, מה נראה לך שאתה תפסיד את הכסף? לא עברה שעה היא מתקשרת אחרי שהכסף היה עבוד. היא אומרת לו, אני יכולה להחזיר לך את הכסף? הוא אומר לי, אבל אני שנים התחננתי, אני אומר, טוב, אני לא ידעתי שזה חמור. עכשיו אני נכנסתי ללחץ. אני אומר לה, מה זה מכיר? עכשיו הוא הטיף לי אתמול פה בישיבה וזה. בקיצור, אני שואל אותו, כמה היה הסכום? הוא אומר, 20 אלף דולר. אמרתי לו, לא אמרתי לך אתמול, אמרת לי, שאתי 20 אלף דולר, אמרתי לך, מה הבעיה לה' להחזיר לך את זה? בעיה בשביל השם? אתם שומעים? אני סיפרתי כבר את הסיפור הזה כמה פעמים. בינתיים הבחור הזה עלה לארץ עכשיו, הוא חי פה, נשאר דתי, ברוך השם. זהו, עד היום, הוא שומע מצוות. הוא בא, הולך, מגיע, חוזר. אנחנו אומרים, ניצל הבחור. אבל תראו מה היה סיכויים. אני כבר לא הצלחתי לשכנע אותו לא לחזור. זהו, אם הוא חוזר עכשיו לווגאס, עוד חודש לא תזכור שהוא היה קיים בכלל. חוזר לשטויות, לקוסמטיקה. למי מוכרים קוסמטיקה בלאס וגאס? לגורות. שים לי פה, תמרח פה, תעשה פה. מה, כמה זמן יחזיק מעמד? קיצור, נס כזה היה. נס כזה היה, גויה התעוררה פתאום, החליטה לראות דרשה. ואיך הדרשה נקראת? גויים צדיקים. מצאת לראות מה זה גוי צדיק באנגלית. תראו מה זה, רבותיי, השגחה מבורא עולם על כל פרט ופרט. לפני שמסיימים, רק אני אגמור את הנבואה הזאת כדי שלא נסיים אותה באמצע. ממשיך הקדוש ברוך הוא ואומר, ואתה, בן אדם, אמור אל בני עמך, צדקת הצדיק לא תצילנו ביום פשרו, ורשעת הרשע לא ייכשל בה ביום שוברו מרשעו, וצדיק לא יוכל לחיות בה ביום חתתו, אם הפכת לחוטא, כל הצדיקות שלך של כל השנים לא תחיה אותך. טוב? ממשיך. באומרי לצדיק, חיו יחיה. והוא בטח על צדקתו ועשה עוול. הוא אומר, אני כבר צדיק, אני חרדי, אני מה... בסדר, אז יאללה, איך אומרים? בואו נחפף קצת. ועשה עוול כל צדקותיו לא תיזכרנה צדקותיו בלשון רבים כל הצדקות שהוא עשה כל המצוות הוא בעוולו בעוול שהוא עשה אשר עשה בו ימות פעם הבאה ששואלים אותך למה מתים אנשים למה? לא בגלל הסרטן לא בגלל החמאס לא בגלל הקוביד הקורונה לא בגלל הטרור, לא בגלל המלחמה, לא בגלל כל מיני אסונות טבע שקורים בעולם. למה מתים אנשים? אך ורק מעבירות. איש בחטאו יומץ, זה פסוק מפורש. עכשיו בולעולם מביא כל מיני דברים כדי לקיים את רצונו. פעם מביא קוביט, פעם מביא חמאס, פעם מביא מלחמה עם לבנון, חיזבאללה, טילים, רקטות, פיגועי טרור. אתם יודעים, פעם התקפה לב היה סיבה מספר אחד למוות בעולם. מה גורם לאנשים לקבל תקפה לב? אפילו אנשים רזים, מלש, מנים, קולסטרול, לא משגיחים בבריאות. מעשנים כבד, פתאום הלב מפסיק, מתים. בסדר, זה מובן, מבחינה בריאותית הם הזניחו. אבל בחור אטלט, רזה, שרירי, ג'ים כל יום, פאק, פתאום גיל 45, או סטרוק, שבת, צמוכי, או התקפה לב. מה הולך פה? מרוב הסטרס. הלחץ, הלחץ בעסק, הלחץ במשפחה, הלחץ מכל מה שקורה בארץ, הלב לא יכול לעמוד בלחץ. בום, הבן אדם קבל איזה שבץ ומת. אבל היום יש כבר מחלה שלקחה מקום ראשון. מה היא? הסרטן. זה נוי אומנקי סופר. זה מעורג עשרות רבות של מיליונים כל שנה. אין מה לעשות. פתאום מגלים שבן אדם יש לו את הגידול, תוך חודשיים, שלושה, ארבעה, חמישה, לפעמים תוך שלושה שבועות. הלך הבן אדם. אין לדבר תרופה עד לרגע זה. יש כל מיני טיפולים, עקרנות, כימו, איזה בכלל זה עוזר? ל-15% מהאנשים. זאת אומרת, לא כל אחד שנגזרה עליו מחלה קשה ימות. יש בזה גם סטטיסטיקות, יש, תלוי באיזה עבר בגוף זה. יש אנשים שניצלו מזה. בעיקר זכיתי להכיר כאלה. ניצלו מזה, חלק חזרו בתשובה, חלק לא. חלק היה להם פעם ראשונה, ניצלו, לא חזרו בתשובה, אחרי שנה קיבלו שוב, ואז נפטרו. הכל ראיתי כבר. אבל זה, מה אומרים? זה בגלל הפלאפונים, זה בגלל האנטנות, זה בגלל האוכל התעשייתי, זה בגלל הסיגריות, זה בגלל, אני יודע מה, כל אחד נמציא משהו. 5G, בגלל הווי-פיי. בסופו של דבר, האנשים לא מבינים. היום זה זה, מחר זה משהו אחר, זה לא משנה. עכשיו בורא עולם אומר, יש בעולם הזה יותר מדי מחללי שבת, יש יותר מדי מצעדי תואבה, יש יותר מדי חילונים שמבזים את הדת ושורפים את התורה של יום יום במעשים שלהם, ואני לא יכול להמשיך להבליג על זה לעולם. השטן דורש תגובה. ואין מה לענות. ואין מה לענות. בדין, מגזרה הגזרה. אז תראו רבותיי נכון, נכון שיש דרכים בדרך הטבע לתארץ למה אנחנו מתים ולמה אנחנו מפסידים כסף וכולי אבל מה שורש הבעיה? בורא עולם החליט שנמות איך נעמוד זה פחות רלוונטי? ביני ובינכם, אם במקום חמאס ערור נאצי שפל, שבאו וירו בנו ושרפו וארגו וכל מה שהם עשו, אם הייתה רעידת אדמה בארץ, לא חמאס, רעידת אדמה, עוד כמה בניינים נפלו, 1400 מתים בדקה. כולנו היינו עצובים, כולנו היינו בשוק, כולנו היינו בוכים כמה שבועות, לאט לאט חוזרים לשגרה. לא היה בנו שום כעס. לא היה בנו שום זעם. לא היינו יוצאים לשום מלחמה עם אף אחד. לא היינו צועקים, נמכום. האגו שלנו לא היה נפגע. רעידת אדומה, טבע, ביד נק. היי, אותו כמות מפה, אבל פה זה לא מהמחבלים הערורים האלה. אז אין פה עניינים של אגו. אין כאן גאווה. הגאווה לא נפגעה. טובה. טובה. מזל רע, ביש מזל. זה קורה ביפן, זה קרה באיראן. הרבה רעידות אדמה יש. גם לנו, הגיע תורנו. מישהו אחד היה חוזר בתשובה? אף אחד. אתם יודעים כמה אלפים עכשיו שומרים שבת מאוקטובר 7? עכשיו הייתי בסמינר, באו לי כמה בחורות. מיהו שומרות שבת? שאלתי, אבל איך, מה? אומרים, הבנו שיש מידת הדין בעולם, זעם נורא, אני מרגישה שהעולם מגיע לסוף. תמיד שמעתי דרשות וזה, והבנתי שיום אחד אני צריכה להיות שומרת שבת. אז אחרי מה שקרה, הבנתי שאם לא עכשיו, מי יודע מה, אולי אני הבאה בתור? אחת מהן הייתה חברה הכי טועה של החטופה. עד עכשיו. היא אומרת, אני קיבלתי על עצמי שמירת שבת בשביל החברה שלי, וגם אם היא תשתחרר חיה, אני אמשיך לשמור שבת. זה לא רק בשביל שהיא תשתחרר. זהו. קיצור, אנשים הבינו, הבינו שחייבים להתעורר, אבל אם הייתה רעידת אדמה, היו אומרים, טוב, מה אתה רוצה? יש לחצים באדמה. היה פיצרוץ, נפלו כמה בניינים, זהו, היו מרשימים את המאנדס במדינה. שלא חיזק את הבניינים ולא עשו ועדת חקירה. למה הבניינים נפלו כל כך בקלות? אף אחד לא יגיד הריבונות של העולם הרג 1,500 איש בגלל שהוא לא מרוצה מהצורה שאנחנו מתנהגים בה. מה, רעידת אובמה זה מבורא עולם? מבינים? אבל שהוא שולח לך מחבל ערור נאצי לפני שהוא הורג אותך, מה הוא צועק? זה הכל מהשם, ככה הוא צועק לך בפנים, אללה ואקבא. הוא לא יורד אותך סתם, הוא תמיד צועק את שם השם. מה, אתה עיוור? אתה לא רואה מה קורה פה? מה, אתה עיוור? אתה לא רואה שבוראולם שלח את החיות טרף המפלצות האלה להמלל את כל העולם ובפרט את היהודים? אתה לא רואה שהם כפשו את כל העולם? אתה לא רואה שכל אירופה שלהם כבר? אתה לא רואה שכולם מתחנפים אליהם ורועדים מהם, אף על פי שהם אנלפבטיים רובם? אף על פי שהם לא ימציאו המצאה אחת שהועילה לאנושות מעולם, חוץ מפלאפל וחומוס? וכמה שירים של פריד אלטרש ואום קולטום? חוץ מזה מה הם תרמו לאנושות? 4,000 שנה שום דבר. שום תרופה, שום המצאה, שום טכנולוגיה, כלום. הם בעצמם אומרים. אני אראה לכם נאומים של עיתונאים מצרים. אומרים אם אנחנו כל הערבים, מחר בבוקר נמות כולם, העולם לא ירגיש שום דבר רע קרה. לא הועלנו בכלום ואנחנו לא מועלים בכלום. רק צרות אנחנו עושים לעולם. כך הוא אומר, אני אראה לכם את הוידאו הזה. אומר, אף אחד לא היה מרגיש בחסרוננו. אומר המצרי, מוסלמי בעצמו, פה במצרים בתחנה טלוויזיה. לא יודע, קרות חי. אם הוא עוד חי. לא יודע איך הוא עוד חי אחרי הנאום כזה. הוא אומר, האירופאים, האמריקאים והיהודים, המשמו לרווחה. סוף סוף הסרטן הזה שאכל להם את החיים, סוף סוף נעלם מהעולם. במה הועלנו, חוץ מלפקות ולייעלל ולנצל את כל העולם ולפגוע בו? תתעוררו, ערבים, תתחילו להיות בני אדם. וואלה, זה נאום מונתן? פלא פלאים, סוף סופי שמת אחד. אבל אתה לא רואה שבולעולם עוזר להם? החליטו להוריד את התאומים. ממתי הם יודעים להטיס מטוס בוינג ענק עם 500 איש, לקוון בול למרכז של הבניין? מי יודע להטיס כזה מטוס? אתה לא רואה שהאמריקאים, הם באו לבית ספר טיסה בפלורידה שם, אמרו, מחר אנחנו מתחילים ללמוד איך נוחתים. אומרים, זה אנחנו לא צריכים ללמוד. לא, לא, ככה היה. ככה היה. אמרו, לנחיתה אנחנו לא צריכים לבוא. רק רצינו לדעת איך להמריא ולהטיס את המטוס. המדריך הגול אומר, רגע, ומה עם נחיתה? הוא אומר, לא, לא, אנחנו לא צריכים לנוחות. תגידו לי עכשיו, אם אתה מדריך טיסה, באים לך 15 ערבים, אתה רואה אותם מתפללים, אללה, וואקבר, אתה רואה שהם קיצוניים. ובסוף אתה אומר, טוב, ממחר מתחילים ללמוד מחיטה. אומרים, לא, זה אנחנו לא צריכים ללמוד. אתה לא מתקשר ל-FBI מיד? איך שהם הלכו, היי, תשמעו, יש פה חשד גדול מאוד לאיזה פיגוע גדול. יש לי פה 15 טרוריסטים, אומרים, רק רוצים להמרי ולטוס, אבל לא רוצים לנחות. כנראה הולכים להפיל פה מטוסים על עניין, נכון? אני בשתי דקות הייתי מבין את זה. אף אחד לא הבין. המודיעין לא קלט, למה? השם החליט שיהיה של ספטמבר 11. השם החליט שיהיה אוקטובר 7. המודיעין לא פעל, הרדארים לא פעלו, כל מיני דברים קיצצו, סגרו, כולם היו בעלת פתאום, פתאום יש מסיבה ליד הגבול. מה, אתם לא רואים את יד השם? עיניים להם ולא יראו, אוזניים להם ולא ישמעו, אף להם ולא יריחו. שמרו טוב, רבותיי. ממש אני מסיים עוד כמה דקות ממשיך הקדוש ברוך הוא ואומר תשמעו טוב הוא באומרי לה רשע מות אמות ושב מחטטו אני לא אמות אני אחזור בתשובה ועשה משפט וצדקה איך אומרים? שפט את עצמו אם אני אמשיך ככה אני אבוד והתחיל לתת עכשיו צדקות ולהיות צדיק שומעים? חבול ישיב, רשע גזלה ישלם, בחוקות החיים הלך. פתאום נהיה צדיק. לבלתי עשות עבל, חיו יחיה. גם יחיה בעולם הזה, לא ימות צעיר, וגם יחיה לעולם הנצח. לא ימות. אדם כזה לעולם לא ימות. הנשמה הולכת לעולמות העליונים, נשארת לנצח. כל חתותיו אשר חתה לא תיזכרנה לו שומעים אני קורא לכם מילה במילה משפט הוא צדקה שער חיו יחיה עכשיו ממשיך הנביא ואומר ואמרו בני עמך הקדוש ברוך הוא אומר לנביא, בני ישראל יגידו, לא ייתכן דרך אדוני. איזה קשוח הקדוש ברוך הוא. למה הוא כזה תקיף? זה בלתי אפשרי. לא תיתכן דרך ה' והם ודרכם לא ייתכן תגיד להם הם השמים, לא אני לא יכולים להשים אותי בזה דרכם לא ייתכן בשוב צדיק מצדקתו ועשה עוול ומת בהם ובשוב הרשה מרישתו ועשה משפט וצדקה עליהם הוא יחיה שומעים? בקיצור רבותיי בסוף הדף, אני מקצר כי כבר עזר לזמן. בסוף הדף הזה, בנביא חסקל, הקב' בחור אומר עוד משפט שצריכים עליו להסביר ובזה ניתן זמן לשאלות אם יש. אומר שחי השם, עוד פעם הוא חוזר ונשבע בשמו, כי לא אכפוץ במות המת. בהתחלה הוא אמר לא אכפוץ במות הרשע. אחד שרוצה עבירות במזיד נקרא רשע. גם אם יש לו לב טוב. עכשיו הוא שינה את הלשון. לא אכפוץ במות המת. מה זה? איך אפשר להעמית מת? אלה שמנותקים מהקב' ברוך הוא, הוא כבר קורא להם מתים. אני לא חפש להעמית את המת, הוא כבר מת. הוא מנותק ממני, אין לו שבת, אין לו קידוש, הוא לא לומד תורה, הוא לא מתפלל, לא מדבר איתי, לא מניח תפילין, לא כלום. שום קשר אין לו אליי. כלב וחתול כבר יותר קשורים אליי מאשר הוא. אומר הקב' הוא, אני לא חפץ להוציא אותו להורג. הוא כבר מת, הוא מנותק ממני, הוא מנותק, אין לו חיים, אין לו חיים מוכנים. מה זה משנה שהוא אוכל ושוטב וישן ונוכר ונוסע באוטו? מה יש בזה? הרי העולם הזה זו הכנה לחיי הנצח, וזה אין לו. אז הוא כבר מת. מה עכשיו אני גם אביא עליו גם מונשמעות לגוף? אלא מה? לא אכפוץ במות המת, כי אם בשובו מדרכו הרעה, וחי. זאת אומרת, מי שמנותק מהתורה, איך בעולם קורה לו? מת, יש בושה יותר גדולה מזאת. למה הדבר דומה? לפלאפון. יש לך עכשיו קבל, הוא מחבר לחשמל, והחשמל נותן לו חיות. אם עכשיו הוא יתנתק, מהשניה שהוא יתנתק, מה קורה? 89, 88, 85, כל כמה דקות יורד עוד אחוז, עוד אחוז, עד שמגיע לאדום. כבר שש, שישה אחוז, נהיה אדום. אתה יודע, יש לך רבע שעה אחרונות, זה איך אומרים גיל זקנה, כבר אדום. הבטריה הולכת להיגמר, עוד אותו, אתה לא יודע, רבע שעה, עשרים דקות. נשאר לך שנה, שנתיים. זמן קריטי עכשיו. מתחיל צפצופים, דיט, דיט. עוד אותו נגמר. אז הוא אומר לך, אני לא חפש להעמיד אותו. תראה, הוא מנותק ממני. הוא כבר בתהליך של מיטה. יורד, יורד, יורד, יורד. אני רוצה שהתחבר חזרה, לקבל. מה זה להתחבר? לקבל ממני קשר. לחבר את הקשר איתי. ואז נחיה. מעריך את החיות. עולה ל-20, 30, 50 אחוז. זה בדיוק מה שמדובר פה. אתה כרגע בתהליך של עמתה. עמתה. בגלל שאין הדתה, יש עמתה. אם היה הדתה, לא היה עמתה. אם כולם היו נים דתיים שמרי מצוות, אז לא היה עמתה. איזה סיבה יש להוציא אותם לעורק? בשביל מה צריכים לשלוח רוצחים מחבלים שהצעקו להם על הוואקבר כל שנים וחמישים? זה מה? סדיסטיות? מה, אני נהנה לענות את בניי? זה מה שהקהל ברוך הוא אמר למושה בשבת בפרשה, בפרשת בשלח, מה תיצק אליי? המצרים מתקרבים עם צבא, בני ישראל עומדים מול ים סוף והים לא נפתח כמו שהבטיח השם. לא נפתח הים. המצרים מתקרבים, זה עניין של כמה דקות. מה, בחיות, צעקון, מי רוצה עכשיו לחזור לאושוויץ? הנאצים מתקרבים, מה, יחזירו אותנו למחנות עבודה אחרי כל מה שעברנו? מה? איך אפשר בכלל להאמין כזה דבר? כולם צועקים, בוכים. משה צועק, בוכה להשם. מה השם אומר לו? מה תצעק אליי? מה זה מה תצעק אליי? למי אני אצעק? לבוגד עם הקיפה בגודל של שקר שהלך עם האחים המוסלמים? אליו אני אצעק? לחבר השוטר שלו, הלפיד? למי אני אקרא? למי אני אצעק? לביבי? תגיב בבקשה למי אני אצעק, תציע לי אלטרנטיבה. משה צועק לכראש ברכו, אנחנו עומדים למות פה כולם. אומר לכראש ברכו, מה תצעק אליי? דבר עוד לא ישראל וישראל. אווו, עכשיו מתחילים להבין. בא הסתן, מה הוא אומר? בא הסתן לכראש ברכו, הוא אומר, אם אונו שלמד, אתה לא יכול לפתוח את הים. אתה לא יכול. אין פה צדק. למה? עלה לעובדי עבודה זרה, ועלה לו עובדי עבודה זרה. מה ההבדל בין הבנים שלך, היהודים, לבין המצרים? תמצא לי הבדל ביניהם. אלה המצרים, עובדי היהודים, לא מכירים בך. ואלה היהודים גם לא מכירים בך. תראה, הבטחת להם שתפתח להם את הים. אחד לא נכנס למים. אף אחד אין לו אמונה בך. כולם בוכים, צועקים, חושבים, מה נעשה עכשיו? אנחנו חוזרים למצרים. אחד לא נכנס, אחד לא בוטח בי. הרי אני אמרתי שאני אביא אתכם למדבר ואני אתן לכם את התורה. מה, אתם לא סומכים עליי? למה אתה לא נכנס למים? אתה פוחד לטבוע. הסתון משתמש בזה נגדכם עכשיו, בבית דין של מעלה. אומר, אין לי רשות לפתוח לכם את הים כי אתם לא יותר טובים מהמצרים. זה לא פרי לתפוס צד. זה לא משפט צדק. דאבל, בני ישראל ואיסאו, תקפצו למים, תוכיחו שיש לכם אמונה בי, זה לא הזמן לצעוק עכשיו. מה, מיד נחשון, קפץ למים, רץ, הגיעו לו המים עד לאף, עברו את הפה כבר. עוד שלושה סנטימטר, המים עולים, מחסה את האף, שתי דקות אתה מת. מתקרב לדקה האחרונה של חייו כביכול. הרעה לא מעניין אותי, אני עמות ימות, אני את שלי עשיתי. הטענה אחר כך יהיה נגד בורא עולם. איך עשית כזה דבר? הבטחת שתפתח את הים, תיתן לנו תורה. בטחתי בך, נתת לי למות. טוב, שבור את הראש עכשיו עם זה. מה אתה רוצה לעשות? ואני את שלי עשיתי. עכשיו זה לא בידי. איך שהגיעו לו המים לאף נפתח הים. זאת אומרת, מה ראינו פה? שבן אדם צריך לקפוץ ראש, לא לפחד, מה יגידו, ילאגו לי, התחרפנת? מה, נהיית דתייה? מה זה השמלות האלה? לא מתאים לך. היית לובשת צמוד. זה כזה, לא יודע, זה מבגר אותך. יש איזה אחת, במשרד שלה, אחד החשבים, הרואה חשבון, חרדי, חזר בתשובה. חזר בתשובה, הרוויח מסכורת יפה, 12 אלף שקל, אז. גארי, הם יושבים אחד מול השני. עכשיו היא ממש פרוצה. פרוצה, אין לה שום גרם של כבוד לעצמה. מה החשוף? אומר המסכן הזה, יורן, לא יכול להרים את הראש מהניירות. אי אפשר להסתכל? כל הזמן הראש צריך להיות בשולחן. בא אל הרב, אומר לו כבוד הרב, זה ניסיון קשה, אני לא יכול לעמוד בזה. אני לא יכול להרים את הראש, מה אני, כל היום במשרד מוריד את הראש למטה, אני לא יכול להרים את הראש? יושבת ממולי האישה הזאת ואין לה דין ואין לה דיין. דיברת איתה, התחננתי אליה, היא צועקת, כפייה דתית. אל תגיד לי מה לעשות פה, תתפטר. אתה תגיד לי איך להתלבש? חייבת, אין לחיות. ככה הרבה מהם מדברים, ואין התחשבות. קיצור, אומר לו לרב, מה תגיד לי מה לעשות? להתפטר? יש לי אישה, ילדים, אני משתמש בכסף לשלוח אותם כאן מודריך תורה, להכיל אותם? האם אני אתפטר? מי יודעת שנמצא עבודה וזה? מה אני צריך לעשות? אומר לו הרב, תשמע, לפני שמארים להתפטר, יש לי עצה טובה בשבילך. יש לך איזו חליפה ישנה שאתה כבר לא לובש? אומר, כן. תיקח את אחת החליפות שאתה צריך לזרוק לפח. תעבור מהתחנת דלק מחר בדרך למשרד על הבוקר, תיקח את הברת של הדלק, של הבנזין, תציף את הג'קט בבנזין, תלבש אותו. הבנזין צ'יק-צ'ק מתעדה, זה לא נשאר עטוב, אבל הריח נשאר לחודש. כנס עם זה למשרד והיא יהיה בסדר. אומר לו, מה זאת אומרת? איך שתיכנס היא תגיד, מו, מו, מה זה הריח הזה? תגיד לה, זה הבוסם החדש שלי. והיום ואלה אני בא כל יום איתו. לא, אתה לא יכול לעשות לי את זה, אני לא יכול לנשום. תגיד לה שקט. תחייב את מי לחיות. כפייה חילונית. אני אומר, לעשות ככה כבוד הרב? הוא אומר, מאה אחוז. אל תדאג, מחר, ממחר היא כבר תהיה רבנית. בדיוק הוא בא כך למשרד. משה, מה אתה עושה? אני לא יכול לנשום. מה זה? זה הבוסם החדש שלו. לא, פליז, אל תעשה כזה דבר. קיבלת מה שביקשת. טוב, בוא נעשה הסכם. אני אבוא כמו רבנית ואתה תחליף בהומוסם. על זה כתוב בתורה בתחבולות, תעשה לך מלחמה. צריך להיות תחבולן. יש שאלות לפני שמסיימים. זהו, כולם באלם? אז זה שאמרתי שהוא לא יהודי. אם אני אומר משהו, יש לי ראיות, אני לא ממציא דברים. אבל בית משפט החילוני לא מעניין מראיות של חרדי או של רב, מעניין אותם מה הם רוצים שיהיה במדינה, זה כל מה שמעניין אותם. תסתכל על הבגע עצמך, הם מחליטים מה סביר, מה לא סביר, לא מעניין אותם חוקים, אנחנו מחליטים מה סביר, מה לא סביר. אבל תשמע, אני אגיד לך משהו ובזה סיימנו להיום, זה כבוד ענק שרשאים טובים אותך, זה כבוד ענק שרישאים שונאים אותך. זה כבוד ענק שרישאים מקללים אותך וממציאים לך שמות וממציאים עליך עלילות. אם זה לא היה ככה, סימן שאתה לא עושה את תפקידך נאמנה. הבנת? אם הרישאים היו אוהבים את הרב, סימן שהוא לא רב. הוא כיסא, הוא חנפן, מתחנף אליהם. נותן להם החמאות, משבח אותם, נותן להם להרגיש טוב עם העבירות שלהם. העיקר שיסימו איזה צ'ק בקופה מדי פעם והכל בסדר. אז לגבי זה הם אוהבים אותו. הוא מעולם לא נתן להם מוסר. זה תפקיד של רע. תאר לך רופא שאף פעם לא אומר לחולה שהוא חולה. קיבל על עצמו לא להגיד לחולים שהם חולים. אחד בא עם סרטן, מה יש לי? אה, קצת מגרנה. קח שתי הקמול ביום, הכל יהיה בסדר. לא אומר לו, יש לך עכשיו גידול בראש, שום דבר. אישה עכשיו, יש לה סכנה להובר, מה זה? כנראה אכל צנון. אל תדאגי, הנה, כדורים נגד גזים, טוב? ככה, בינתיים החולים מתאים אחד אחרי השני, עד שמישהו אמר לו, תגיד, מה קורה לך? אתה קצב, אתה לא רופא. הוא אומר, אני לא אוהב לצער אנשים, דרכי הדרכי נועם. אני אומר להם דברים שהם שמחים. מה אני רוצה? שהם מאוחזבים, שיקב להם הלב? תפקידך להגיד להם אם הם חולים או לא כי הם עומדים למות, מה זאת אומרת? דרך אגב, זה רשי אומר. רשי אומר את זה מפורש. הרשי הראשון בפרשת החרמות. הוא אומר, יש שתי סוגי רופאים. רופא אחד אומר לחולה, אל תשתה קר, ואל תהיה במקום קר ולך ולך, שמה תחלה. תעלו לקבל מחלה וזה לא טוב. הרופא השני אמר אותו דבר, אל תשתה קר, אל תהיה במקום קר ולך, שמה תחלה, כמו פלוני, שעשה ככה ונעט. שואל רשי, איזה משני הרופאים הוא רופא טוב? אחד אמר, אל תאכל קר, ואל תהיה במקום קר, כי אתה עלול להיות חולה. השני אמר אותו דבר, רק הוסיף עוד משפט. אתה עלול להיות חולה כמו פלוני, שעשה ככה ובגלל זה מת. שואל רשי, איזה מהשני הרופאים זירז את החולה להציל את עצמו? רק השני. הראשון לא הועיל כלום. הראשון לא הועיל שום דבר, הוא לא הכניס לך פחד. אם אתה בא לרופא ואומר, לא בריא לאשן, תודה רבה גילית לי את אמריקה. 20 שנה הוא מאשן סיגריה מסיגריה מדליק. בא לרופא בקופת חולים, אדון גרשון, זה לא בריא לאשן. תודה דוקטור, איך לא אמרת את זה עד היום. בא אחד אחר לרופא אחר, מה אומר לו? אתה בוא, בוא תראה מה הולך לך בריאות. מטומטם, טיפש, כפוי טובה. עוד מעט השתחתתי על מנה, ידידים שלך עומדים עכשיו להישאר לבד בלי אבא. בוא, כפוי טובה. תראה, כל הריאות שלך זפת. עוד יומיומנטי, יכול למות כבר. מצבך אנוש. לא אכפת לך? נכנס ללחץ. הוא מת להדליק סיגריה, אבל הדברים המפחידים של הדוקטור והתמונת מסך, שיקוף רעות, לא נותן לו מנוחה. אז רוב הסיכויים הוא לא ידליק בכלל. וגם אם ידליק, ידליק אחד, שניים, איך אומרים? שכבר הוא נכנע. אבל ודאי שהוא עכשיו חי תחת פחד. הפחד הוא אילו? בטח, אולי בזכות הפחד הוא יחיות 30 שנה. אם היה ממשיך ככה, הוא היה מת. עושה את תפקידו לומר את האמת. לא להחניף לחולים. לתת לחולים הרגשה טובה. מה הרגלת הרגשה טובה? צריך מיד ניתוח עכשיו, לנקות את המקום. עוד שבועיים נגמר הסיפור. מהר, מהר, ניתוח. אני מכיר אנשים כאלה, הלכו יעני לצינטור. הלכו לצינטור. יש לך קצת חסימה, 20 אחוז. אל תדאג, הבלון נפתח. פתאום באו להתחיל את הצינטור? מהר, מהר. ניתוח לב פתוח. זה חשב שהוא הולך לשעה וחוזר. אמר למזכירה, אני ב-12 חוזר. עדוות לי את הפגישות להיום. פתאום בניתוח רב פתוח, שישה חודשים בית חולים. למה? לפעמים הרופא אומר, אתה לא הולך מפה הביתה. עכשיו אתה הולך מיד לאמרגנסטי רום. מהר. אני מיד בעצמי מתלבש עכשיו ובא לבית חולים. למה? הוא אומר, אני יכול לקחת סיכון שאני אתן לך לעוד יום יומיים לסתובב ברחוב, שתיפול ותמות. אז מהר הוא מגיע לבית חולים. הרבה פעמים הרופאים אמרו, אם היית מגיע עוד רבע שעה כבר היית מת. נזל שהגעת עכשיו. אותו דבר כל מיני אנשים, כל מיני סיבוכים שהם עברו. אם לא היה רופא שענן, אדיש, כך שני הקמול יהיה בסדר. בינתיים אין מה להתרגש. מתי הוא מתרגש? הוא כבר בעולם הבא. את מי הוא יעשים בעולם הבא? מי הרג אותי? הרופא. אותו דבר כל הגנרלים פה. 20 שנה מוכרים לנו לוקש. החמאס מורתע, אין לו יכולות, אין מה לדאוג. האינטרס של החמאס שיהיה שקט. אבל אומרים להם, אבל הם מתאמנים יום ולילה. מה, הם משקיעים מיליונים על האימונים. תראו אותם, קופצים, עושים מכשולים, קופצים על גדרות. מי מתאמנים? של סבתא שלנו. מתאמנים לשחוט אותנו. תראה אותם, איזה נשק, איזה עברכות, איזה ג'יפים. מה הולך פה? הם מורטעים, זה הכל הצגה. זה רק להתגרות בנו. זו התפקיד של גנרל. גנרל על אחד לאלף צריך להפוך את המדינה ולהפחיד את כולם. עומדת לפרוץ פה התקפה נוראית. מי אמר לך? האויב פה מתאמן 100 מטר מהגדר. הוא מתאמן כדי לבוא לשחוט אותנו, חייבים להקדים תרופה למכה. אבל מי אמר לך אתה קיצוני, אתה פזיז, אתה פנאט? תגידו שאני פנאט, תגידו שאני קיצוני, תגידו שאני פזיז, אבל לפחות תחת נשמרתי, אף אחד לא יותקף ולא יופתע. אני אומר לכם, המצב טוב, אין מה לדאוג, אתם יכולים לחגות, תעשו מסיבות מטר מהגדר, עם שני מאבטחים על שלושת אלפים איש, החמאס מורותה. זה הגנרלים הגדולים. לא שירים ארבעים שנה בצבא, לא למדו כלום. מה הולך פה? אתם יודעים, יש אחד במדינה הזאת, אין יותר אהב על ממנו בענייני צבא. ובזכותו כולנו חיים היום. נויציל אותנו. מי יודע מה שמו? יפה מאוד, אתם יודעים, אמיר פרץ. הלילה היא לא מזלזל בו, להפך אנחנו חייבים לו, המדינה חייבת לו המון הכרת הטוב. אמיר פרץ הוא לא רמטכן, ולא היה גנרל, ולא היה איזה בימם, ולא היה שלדג, ולא היה סוכן מוסד, למיטב ידיעתי. היה חבר כנסת, איש עבודה, הסתדרות וכו', הגיע לפוליטיקה. היה במפלגת העבודה וכו', עסקן פוליטי. יום אחד, רוצים לעשות שלום בקואליציה, החליטו אמיר פרץ היא שר הביטחון. מה לא ולביטחון? שום דבר, זה כמו שאני עכשיו אהיה אומן. החלטתי להיות פיקאסו, בסדר. אז עכשיו עמיר פרץ יושב בישיבה עם כל הגנרלים המומחים של צה",ל ושרי ביטחון לשעבר, רמטכאלים, ראשי אמן, על מה הדיון אם לשים סוללות של הכיפת ברזל. רוצים לקנות עכשיו את כיפת הברזל? זה עולה מיליארדים, לא צחוק. עם הנשק, עם הפגזים, זה הוצאה עצומה. כולם מתנגדים, לא צריכים את זה. הוצאה מיותרת לצבא, מתקציב הביטחון. לא צריכים את זה, לא צריכים את זה, לא צריכים. מי היחיד שאמר חייבים את זה? שם הביטחון. למזלנו המילה שלו קובעת יותר מכל העצות שלהם. רואו חביבי, אף אחד לא יגיד לי לא. חייבים את זה. וככה יהיה והוא רכש את הקיפת ברזל הזאת מתעשייה אווירית מאיפה שרכש הציב את הקיפות בכל מיני מקומות הוא מנכן היום גם לולו הביא להם הרבה מיליארדים בקיצור בזכות התאושייה של אחד שלא מבין שום דבר בביטחון אבל יש לו ראש בריא הבין שהם מכינים לנו פה אלפי רקטות וטילים, זה לא בשביל לעשות זיקוקי דינור בפורים. היא ידעה שיום אחד זה יעוף עלינו באלפים. ואם יש עכשיו פתרון, יעלה מיליארדים יעלה, אבל מה עדיף שכל המדינה תופצת, כל שנייה יפול טיל, כל שנייה יפול בניין, תחנות דלק יעלו באש, מה עדיף? זה הוריד 90 אחוז מהרקטות. אנחנו חייבים לשטח אותן בזרומה. לא יודע. פה יש לך שמאלנים שלא ייתנו לך בחיים לשטח אותם. לא ייתנו, לא ייתנו. העולם לא נותן. תחשוב, ארצות הברית מספיק שאומרים לך לא תקבל נשק. אין פצצות ואין טילים יותר. אתה לא יכול להילחם. אין לך מה לעשות. אין לך כדורים לרובם. בלי ארצות הברית אין לך כלום. אז עכשיו הם מבינים, אתה יודע מה? אנחנו צריכים להתחיל לייצר בעצמנו טילים ופצצות. אין ברירה. אין ברירה, אנחנו לא יכולים לסמוך על הגויים, פתאום יגידו לנו אתם יורים על הפלסטינאים, לא יהיה לנו טילים, אנחנו חייבים שיהיה לנו ייצור משל עצמנו, טוב זה ייקח כמה שנים. אבל אני עוד פעם חוזר ואומר, כל זה זה רק הסימפטומים של הבעיה. יש את שורש הבעיה, זה אנחנו מכניסים את הקדוש ברוך הוא. את זה צריכים להפסיק מיד. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן. רבי חנניה בן הקשה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לרזקות ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר, ה' יחפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויעדיר.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









