צדק חילוני שיפוטי

A lecture connecting Jewish history, Israeli politics, and global ideology, arguing that communist influences from Russia and Poland still shape Israeli left-right divisions. The speaker warns of threats to Israel's existence from internal religious-secular conflict and external enemies like Iran, which funds terror groups, while calling for Jewish unity to prevent civil war and survive external threats.
Chapters
ערב טוב. זכות להיות כאן בתל אביב הלילה. בזמן שיש הרבה חגיגות ברחבי הארץ, באים יהודים טובים, יושבים לשמוע דברי תורה. זה דבר גדול בשמיים. מבלי להיכנס לסוגיה, הם בכלל יש בכלל על מה לחגוג לאור המצב הגום שנקלענו אליו בחודשים האחרונים פה ושפתאום מתברר לנו שלמרות שידענו שיש בעיה ומחלוקת ואי הסכמה בין שומרי המצוות לבין אלה שאינם שומרי מצוות הבעיה עכשיו היא חמורה שבעתיים ממה שחשבנו. ומי שאדם ריאליסטי, שהוא רואה את העולם בעיניים בהירות, ודבק באמת, ולא משחט את עצמו בכל מיני תירוצים למיניהם, אז רואה מה המצב. אז השאלה בכלל אם יש על מה לחגוג, אבל העולם כמנהגון נוהג, אנשים התרגלו לחגוג, אז הם חוגגים. אבל אין חגיגה יותר גדולה מלימוד תורה. אין דבר שמשמח יותר את הלב. פיקודי ה' ישרים מסמכי לב. זיקוקי דינור, מנגל, ריקודים, שירים, הכל טוב ויפה. עוד אחת של תורה שווה את כל החינגות האלה בכל העולם. עוד אחת של תורה. ואם זה שעה של תורה, על אחת כמה וכמה, רק מה? בני האדם אינם מכירים בחשיבות התורה. אפילו אתם פה, צדיקים, שבאתם הלילה, וביטרתם על כל מיני דברים שמסביבכם פה. אפילו אנחנו, לא אתם, אנחנו כולל אני, לא זכינו עדיין להבין באלפית האחוז בחשיבות התורה. אני אתן לכם משל אחד, תבינו הכל. בהגמרה המובאה שהיה רב קרולו רב קהנה, נולד לו בן, קרא לו סאליק. עשה לי כזה, התברר בגיל חמש, שהוא אילוי, ילד גאון. אני זכיתי להחזיר בתשובה איזה ישראלי אחד, והוא התגלה כאיזה גאון, לא יודע בדיוק הייטק, היה לו איזה ערוץ, מכר אותו בהרבה מיליונים. ברוך השם, אדם מאוד נחמד, עניו, מידות טובות, היה חילוני גמור, ונהיה ילדי שמיים, נידות, עצילות, בעל צדקה גם, גר אצלנו שם באמריקה. אני לא מכיר את הילד שלו. הילד שלו זה ילד שלי גם. אני לא מכיר אותו. אבל אמר לי איזה מישהו שהיה אצלו כמה פעמים בשבתות, גם יש לו ילד בגיל הזה. אומר לי, אם תתראה איזה ילד יש לו, תשתגע. את כל המשנאות הוא כבר יודע, פסוקים, חומש, הכל. אז משהו בסגנון הזה רק לפני אלפיים שנה. אז תכפילו פי עשר תלפים. זה היה הילד הזה, סאליק. אז שאלתי על הילד הזה, איך הוא כבר יודע את כל זה? הרי זה לא מלמדים בישיבות. ישיבות בגיל חמש מלמדים פתח א', פתח ב', קצת דקדוק, פרשת השבוע, בראשית בראי אלוקים. זה מה מלמדים ילדים, זה עוד לא כיתה א' אפילו. גיל חמש. אמר, אבא שלו משקיע בו. הוא לומד איתו. דבר גדול. הסטייפלר השקיע בבן שלו, רבי חיים. ראיתם מה הוא יצא. אנשים השקיעו בילדים שלהם, הילדים יצאו דברים גדולים. יש אצלנו בישיבה אחד שאת כל התורה שלו למד מאבא שלו. הוא אפילו לא הלך לישיבה. אחרי תקופה אבא שלו ראה שהישיבה היא לא מספיק ברמה שהוא ציפה. אמר, במקום שאני אשלח אותו לישיבות וילמד שם חפיף כזה, יתקדם בקצב מסוים, אני אלמד איתו הכל. הוא נהיה ענק בתורה, כל הזמן הוא רק תורה, תורה, אין לו כלום בחיים, רק תורה. בזכות אבא שלו הוא נהיה ככה. בקיצור, עכשיו בגיל חמש, עושה לי כזה, אבא שלו החליט, הרב קהנה, לשלוח אותו לישיבה. עכשיו הישיבות זה רחוק, ואין תחבורה ציבורית, ואין שיחות וידאו, ואין דואר. ואין כלום, אתה שולח את הילד שלך בגיל חמש, הוא יחזור לך מוכן לחתונה עם זקן כבר, גיל 19-20 אז אתה תראה את הילד שלך בעוד הרבה הרבה שנים, לא כמו פה עכשיו הוא בא לבקר אחרי צהריים או כל שבת והעולם קשה היה. אתה לוקח אותו במסל חמור כמה שבועות, הוא מגיע לישיבה והוא חי שם. זהו, מגיל קטן הוא כבר נהיה עצמאי. חבץ לעצמו את הבגדים, אוכלים בדלות, יושבים ולומדים תורה, לא היה חשמל, לא היה כלום, מה היה בחיים? אם אין לך תורה היית כמו בעל חיים, חורש את השדות וזהו, זהו מה שהיה. או שאתה גדול בתורה, או שאתה עושה עבודות, שהיום אנחנו משתמשים בסוסים, חמורים, כל מיני דברים כאלה, טרקטורים. זה מה שהיה, לכן באמת היה קיצוניות. היה מצד אחד תלמידי חכמים גדולים, ומצד שני אנשים אנלפבטיים גמורים, שלא יודעים קורא או כתוב. זה היה לפני 60 שנה. הסבתות שלנו, שבאו מאיראק, מרוקו, פרס וכולי, הרבה מהם לא ידעו קרוא וכתוב, הם רק ידעו דברי תורה מהדרשות של הרב בשבת, בבית הכנסת. הם לא ידעו לקרוא בעצמם. וממילא... אז עכשיו יש דיון איפה לשלוח את צליק ללמוד. אבא שלו רוצה לשלוח אותו לישיבה טובה שזה רחוק מהבית. והאימא מסרבת, אומרת בשום פנים ואופן לא. התחילו לריב, לריב, לריב. על מה היו רבים? על דברי תורה. אם הילד ילך לישיבה הזאת או לא. האמא, כמובן האמא תמיד היא פועלת מהלב, היא לא יכולה עכשיו לדמיין שהיא לא תראה יותר את הילד בעוד עשר, חמש עשרה שנה. אז היא נלחמת שהילד יישאר קרוב לבית. האבא לא חושב על העולם הזה, חושב על העולם הנצח. חושב עם הראש. אז הוא רוצה לשלוח אותו למקום, שהוא יגדל בתורה. הרי כתוב בשולחן ערוך שאסור לעזוב את ארץ ישראל. האדם חי פה, אסור לו לעזוב את הארץ. טיולים, נוסע לפה, נוסע לשם, אסור. אלא אם כן, שלושה דברים ושומרים עוד דבר אחד. סך הכול ארבעה דברים. ואחד מהם זה, אם יש לך תורה בחוץ לארץ שהיא ברמה יותר גבוהה מהארץ, זה דוחה את האיסור שאסור לעזוב את ארץ ישראל. אם אין לך אישה והציעו לך שידוך משהו ספציפי שמתאים, לא רק עכשיו ללכת לחפש אצל שטחנים, עכשיו הציעו לך משהו ספציפי וזה יכול להתאים ופה אין לך שידוך, פרו רבו, מותר ללכת ולנסות. ואם יש יהודי תפוס בשבי של הגויים ואפשר ללכת לשלם להם משהו ולפדות אותו או להשתדל להציל אותו בכל דרך שהיא הרי מותר לפדות שבוע אפילו מוכרים ספר תורה יחיד שיש בעיר יש עכשיו ספר תורה אחד בבית כנסת זה לא כמו היום כל ספר תורה באמריקה 200 ספרי תורה שוכבים במרטף יתומים ברוב שיש שם אושר כל שבוע הכנסת ספר תורה קונים 60 אלף דולר, 50 אלף דולר, יאללה, מביאים. כמה פעמים אני צועק, אני אומר, מה צריך את כל הספרי תורה האלה שהשכבו בזה? מסכן הגבית, צריך כל שנה לפתוח אותם, להברר אותם. הרי לא השתמשו ביותר מעשרה של מה יש עוד 200 שוכבים בכל בלוק. מיליארדים של דולרים כבר עד היום שרפו על זה. האנשים לא מקשיבים, פועלים מהלב. אני אומר לאנשים, במקום לבזבז 50 אלף דולר או חוץ מהמסיבה, על הספר תורה, אתה יודע כמה בעלי תשובה אני הייתי עושה ב-50 אלף דולר? מעל אלף ודאי. מעל אלף ודאי. היינו מחלקים לאלף אנשים USB עם אלפיים שעות של דברי תורה. אתה יודע מה קורה? אנשים היו שקועים בתורה במשך יותר משנה. מה הרועיל שהספר תורה שוכב במרטף? אבל אין אם ידבר. אוזניים להם ולא ישמעו. העולם כמין אגון נוהג. מישהו נפטר. דרך אגב, אני לא יודע אם אתם יודעים, אבל אחרי הקורונה, מחירי התפילין והמזוזות והספרי תורה כמעט הוכפלו. איך פתאום יש כזו עלייה דרסטית? דוגמה, היית קונה מזוזה יפהפייה בפחות מ-50 דולר, היום זה 100 דולר. איך זה קרה? לא הבנתי מה הפשר הדבר אמרתי בסדר היה עליית מחירים אחרי הקורונה בהרבה דברים אבל כפול ככה מה קרה? עצב וביקוש אבל מה גרם לביקוש מה פתאום אחרי הקורונה אנשים שמים מזוזות לפני זה לא היה להם מזוזות אלא מה קרה? כל כך הרבה נפטרו, מעל 20,000 יהודים נפטרו מהקורונה בארץ בסביבות 8,000, ואנגליה וניו יורק, לבד שלושת המקומות האלה זה 20,000 נפטרו. אז עכשיו 20,000 זה 20,000 ספרי תורה בפוטנציאל, כי כמעט כל משפחה עשתה הכנסת ספר תורה עבור אלה שנפטרו, במיוחד אלה שנפטרו באמריקה ובאירופה. אז התכנסו, והאחים והאחיות, ורצו להכנס לספר תורה. פתאום הסופרים בארץ קיבלו ים של הזמנות של ספרי תורה, וזה שאיבד אותם איזה שנה-שנתיים להזמנות. אז כל סופר שהיית מזמין מנו, הייתה פוס בספר תורה. כי הסופרים רוצים שיהיה להם שקט כלכלי. בספר תורה נותנים לו מקדמה, יש לו כבר שנה עבודה. לא צריך לחפש, למכור את המזוזות. פתאום כל אחד שתבא אליו, אני ספר תורה, אני ספר תורה. אז מה קרה? אלה שלא קיבלו הזמן לספר תורה, נהיה להם פי 2 ביקוש, או פי 3. אז הוא אמר, למה שאני אמכור במה שהייתי מוכר? זה מציע 70, זה מציע 80, זה מציע 100. אני אמכור רק לזה שמציע 100. זה מה שקרה. אז מה ש... נחזור לעניין, אז סלי כזה, מתווכחים עכשיו לאן לשלוח אותו, אימא שלו אומרת, לא מסכימה בשום פנים בו. הגיעו כבר על סף גירושין. אני רוצה להסביר לכם שעד לפני 70 שנה, לא רק שלא היה גירושין בעם ישראל, אי אפשר היה להגיד את המילה הזאת על דל שפתך. הרב שלי באמריקה סיפר לי מעשה שהוא היה ילד פה בבני ברק. היום הוא קרוב ל-80. שהוא היה ילד, אנחנו מדברים על לפני 70 שנה. המעשה הזה היה פה בארץ. שהמדינה כנראה רק הוקמה בתחילת הסיפור. אז הוא אמר לי, הלכתי עם אבא שלי ברחוב, בבני ברק, ובתנימותי שאלתי אותו, אבא, מה זה גירושין? כשהאבא שלו כל כך נבעל וכל כך התחלחל שהכניס לו סתירה. מי לימד אותך את המילה הזאת? איך אתה מעז להגיד כזו מילה? אבא שלו היה צדיק, עסוד עולם. הזדעזע, אומר, אם היית רואה איך אבא שלי התחיל לרעוד ולזדעזע וככה נהיה אדום. מי לימד אותך את המילה הזאת? סליחה, לא ידעתי וזה. הוא אומר, אחר כך הלכתי לאימא שלי, בשקט, שאלתי אותה, אבא מאוד כועס וזה, אמרת מילה לא טובה. אז היא אמרה, תגיד לי בשקט מה אמרת. אמרתי, התגירושים. אז הוא אומר, גם אימא שלי אמרה, איפה שמעת כזו מילה? איפה שמעת? אז שמעתי איזה מישהו אומר, תיזהר בחיים לא לחזור על זה. זאת אומרת, לא רק שלא היה גירושין, זו הייתה מילה גסה. גם אם חליל היה איזה מקרה כזה, אף אחד לא רצה לדבר על זה, זו הייתה טרגדיה. היום כבר יש לך מקומות שעברו את השבעים אחוז אחוזי גירושין. ורובם עקובים מדם, הקרבות ביניהם. אז... מה זה מלחמות ומתי משפט ומזונות וצבים ועיכולים וילדים... מסכנים, קרועים בין האבא לאימא. מה קורה היום זה נורא והיום. אז לא היה כמעט כזה דבר. אז תחשבו שבזמן הרב כהנה לדבר על גירושים זה היה מלחמת עולם. אבל על מה? על הנשמה של הילד. לא על לא בישלת לי, לא חיבס לי, את מבזבזת לי את הכספים, את ככה, אתה ככה, ואתה לא מכבד אותי, ואתה מקלל אותי, לא היה תשתיות האלה. היה דבר אחד למסור נפל, על הנשמה של הילד. אחרי שהגיעו לבית דין, כמובן שהבית דין לא ייתן שיהיה גירושים, ועוד אצל צדיק יסוד עולם, הרב קהנה, דנו בפשרה. לא בבית הנשיא. בבית דין. והגיעו למסקנה שאין ברירה אם היא פועלת עם הלב, ואי אפשר לשבור לה את הלב. שאלו אותה, תגידי, את מוכנה לחבש להם ולבשל להם במשך כל הזמן אם בעלך יסחור לו מלמד? אמרה, בוודאי. הכל אני מוכנה, רק שהילד יישאר בעיר. זהו, אז הסכימו, שכר לא מלמד. כמה שנים לימד אותו המלמד? 25 שנה רצוף. זאת אומרת, במסירות נפש שאין דוגמתה, הילד לא זז מהסטנדר. 25 שנה. הוא בבית, אוכל שם, מתפלל בשכונה, הכול שם. הוא לא מכיר כלום מהעולם הזה. מגיל 5 עד גיל 30 ישב ולמד. בגיל שלושים בא מלמד לאבא שלו, אומר לו, תשמע, כל מה שאני יודע, הבן שלך כבר יודע. הוא יודע את כל התורה. אין דבר שאפשר להוסיף עליו. חבל לי לחייב אותך כסף. תן לי את שכרים, מזכור את האחרונה, ואלך. שילם לו. עכשיו הרב הבן שלו, סאליק, הוא בן שלושים, החליט לצאת לסיור בעיר לראשונה בחייו. הולך ברחוב, נכנס לשוק. רואה כל מיני בעלי דוכנים, בסטות שם, מוכרים. היה איזה מוכר לימונדה. בא אליו, אומר לו, תגיד, אתה מוכן לתת לי כוס לימונדה מתנה? המוכר לא הבין מה זה הבחור הזה בן שלושים מבקש קוס לימונדה אומר לו לימונדה זה חמישה שקלים מה המתנה? הוא אומר תשמע אני אין לי כסף כי אני עכשיו ישבתי עשרים וחמש שנה רצוף למדתי תורה ולא עבדתי למחייתי ואין לי כסף אולי תועיל בטופחה לתת לי קוס לימונדה מתנה? המוכר השוטע הטיפש הזה במקום לנשק לו את הרגליים ולהגיד מה זה לימונדה, קח את כל הדוכן מתנה ותביא את כל החברים שלך מהישיבה שיבוא אישתו על חשבוני כל יום ואני אשחט להם לימונים גם באמצע הלילה רק שיסכימו לבוא אבל הוא היה עם הארץ טיפש, לא מבין בערכה של תורה ואמר לו חמישה שקלים, יארג ולא יעבור, אתה צריך שלם הוא לא אמר לו, אמנם, לך מפה, יא פרזית, זה לא אמר, אבל אמר, צריכים לשלם. בקיצור, זה הסאליק הזה, איך אומרים, יצא מדעתו, איך זה ייתכן כזה דבר, כל מה שלמדתי, חשיבות התורה, צריכים לכבד תלמידי חכמים, בן אדם עם זקן, תרבוש, אומר לי חמישה שקלים, לא מוכן לתת לי קוס לימונדה? מה זה? איך זה יכול להיות? הגיע הביתה, כועס כולו, זרק שם את הבגדים, נכנס לחדר עצמני. אבא שלו אמר לאמא, חכי שהוא יירגע אחרי זה נברר מה קרה. אין מרצים לו לאדם משעת כעסו. מי שבא לנחם ולרצות אדם בזמן כעס, מכפיל את הכעס שלו. תבדקו, תראו שזה בדוק. עוד יותר הוא מתעצבן. לכן צריכים לחכות שיתקרר, ואז לאט לאט, באדינות, להרגיע אותו. אבל קודם כל שיתקרר מהזעם הראשוני. אחרי שהתקרר אבא שלו בא, שואל, סיפר לו מה קרה. אמר לו אבא שלו, תשמע, יש לי פה איזה אבן חן יקרה, אני רוצה שתלך לאותו שוק, תעבור בין כל בעלי הדוכנים, תשאל אותם כמה הם מוכנים לתת על האבן הזאת. ההוא הלך לשוק, עבר מדוכן לדוכן, כולם ככה הסתכלו על האבן, זה הציעה לו 100 דולר, זה 50 דולר, זה 30, זה 150, הגיעה ל-500 דולר בסוף היום. חוזר הביתה, אומר, אבא, התחלתי ב-30 דולר, אחד הסכים נתת לי 500, תראה איזה הבדלים. אבא שלא צוחק. אומר, יפה בני, יפה בני, אני מחר צריך ממך עוד טובה. מחר גם כן תלך, אבל לשוק אחר. אני שולח אותך ל-47th Street. שם יש הרבה בוחרים ופרסים, יש שם הרבה אבניכן, תלך לשם, תשאל אותם כמה הם מוכנים להציע. הגיע לשוק דוכן ראשון, מיסטר גבריאלו. שלום, אדוני. כמה אתה מוכן לתת לי על זה? מסתכל. הוא אומר, אני נותן לך 200 אלף דולר על זה. כמה? 200 אלף. תרשום. חושם. נו, אתה רוצה עכשיו למכור? נסגור עסקה? לא, לא, זה של אבא שלי, אני בודק. טוב, אם מישהו מציע יותר, תחזור אליי, כן? הלך לדוכן השני, מיסטר בורוכוב, בא לבורוכוב, שלום אדון בורוכוב, כמה תיתן לי על זה? אומר לו, חצי מיליון מזומן עכשיו. פששש, רשם. בא למיסטר מיכאלוב, מיסטר מיכאלוב, כמה תיתן? כמה נתן בורוכוב? חמש מאות, אני מכפיל, מיליון. ככה עבר אצל כל הפרסים והבוחרים, הגיע בסוף לעשרה מיליון דולר. חוזר לאבא שלו, אומר, אבא, אנחנו עשירים ככורח. איך זה אנחנו ככה בפשטות חיים וזה, ובצניעות? הציעו לי עשרה מיליון על האבן הזאת. איפה שלושים דולר? המוכר לימונדה. שלושים דולר הציעה, ואלה הציעו עשרה מיליון. אומר לו, אבא שלו, זה שהציע לך עשרה מיליון, אתה חושב שהוא טיפש? הוא יודע שכבר איכשהו הוא קונה אותה בעשרה מיליון, מוכר אותה למכורת בשלושים מיליון. היא שווה הרבה יותר. הם לא ייתנו לך איזה מחיר מלא, סוחרים. מאשרים לעצמם מקום להרוויח. זה שווה שלושים. אומר לו, עכשיו, הסיבה שאני שלחתי אותך לשני שווקים, רציתי ללמד אותך יסוד לחיים. שהלכת לשוק הראשון, מוכרים שם ותיכים, לפפונים, לימונדה, זיתים, שוק מחנה יהודה, אף אחד שם לא מבין באבני חן. הסתכלו על זה כזכוכית מבריקה. כמה נותנים על זכוכית? עד מקסימום 500 דולר. כשבאת לשוק של הסוחרים שמבינים באבניכן המחיר קפץ במיליונים. עכשיו אתה הבנת? אומר לו אותו דבר לגבי התורה. בעולם הזה אנשים לא מבינים את ערך התורה. אם היו מבינים את ערך התורה, לא היו יכולים לבזבז דקה על שום דבר אחר, שום דבר. אבל כמעט שלא מבינים, אז התורה היא, איך אומרים, תחביב. תחביב, כמו שאחד שחק טניס, אחד כדורגל, אחד ששבש, אחד שעה שחמט, יש לו גם תחביב ללמוד שעה ביום. כי צריך! מה נעשה? השם אמר, צריך ללמוד, אז אין ברירה, אי אפשר ללכת נגדו. אבל איך אומרים אני יוצא לידי חובה בסדר אחד אמר לי אני יוצא לידי חובה בקריאת שמה בסדר צודק שמה בבוקר שמה בערב למעט שתי דקות תורה ביום גם זה משהו אומר קצת קורבנות בבוקר בתפילה גם זה עוד חמש דקות דברי תורה בגלל זה הכניסו את זה איזה מקומם של זווחים רצו דבר תורה שאין עליו שום מחלוקת כי כל הדברי תורה לצערנו הרב מאז בית שמאי ובית אילאל רבו המחלוקות בישראל הגמרה אומרת למה? בגלל שהתלמידים שלהם לא שימשו דיים היו גדולים בתורה, וידעו את כל התורה, אבל זה לא מספיק ללמוד את כל התורה בצורה עיונית. חייבים ללמוד את התורה בצורה מעשית, וההבדל בין עיוני למעשי זה שמיים והארץ. מה הפירוש? אני אתן לכם דוגמה מהחיים. יש עכשיו אחד לומד באינטרנט איך להיות מכונאי. היום הוא מחליט ללמוד איך מחליפים ברקסים. יושב איזה כמה ימים, רואה סרטונים, קורא את החומר, איזה חומר שמים, ספרי בורק כזה, ראצ'ט כזאת, לאיזה מכונית כזאת, מכונית כזאת, מסעית, רואה את החומר. בחיים שלו לא החליף ברקסים. ויש את אחמד, עשרים שנה עובד במוסח, לא יודע לקרוא. בחיים שלו לא למד לקרוא. מהתקופה שהוא נולד בכפר, שמו אותו במוסח בגבעת שאול שם, והטרוריסט של אתמול היה מוסח ניג בגבעת שאול. אנשים מתוכיכל שחיים איתך יום יום, תקנים לך את האוטו, מחייכים לך את החיופר המזויף הזה שלהם, פתאום קמים עליך ודורסים אותך למוות. אז עכשיו אותו מכונאי הזה, הוא לא יודע קרוא וכתוב, לא יודע כלום. כשמדברים איתם בוואטסאפ עם הישמעאלים, אי אפשר לכתוב להם. הרבה מהם לא יודעים לקרוא וכתוב, אבל לדבר הם יודעים, אז אתה חייב להקליט להם. אם תכתוב משהו, הוא לא מגיב. מה קרה? השאלתי לך הודעה לפני שלושה ימים. איזה, מה אמור? לא, מה הודעה? מה אתה כותב לי? מה, אני דוקטור לעברית? אני כל מה שיודע, זה יודע לדבר. למדתי במוסך, למדתי בזה, בצבעי, בצבעות. למד לדבר, אבל לא יודע קרוח טוב. יש כאלה קצת יותר משכילים, גם יודעים קרוח טוב. מיוחד אלה שנולדו בארץ. בקיצור, אז מי אתה מעדיף שיחליף לך ברקסים באוטו? זה שלמד עכשיו שבוע, קורא ספרים, קורא הוראות, אבל אף פעם לא החליף ברקסים בחיים? או זה שעובד 20 שנה במוסך וכל יום מחליף ברקסים, מי אתה מעדיף? איך זה יכול להיות? זה יותר מלומד מבחינה עיונית, אבל מבחינה מעשית הוא לא יודע כלום. לכן, מי שלא שימש תלמיד חכם בחיים לא יכול להיות פוסק. אה, הוא יודע את כל השולחן ארוך בעל פה, מדקלם לך כל פרק, כל סעיף, כל נושא כלים, הכל הוא יודע. אבל לפסוק מה מותר, מה אסור, בכל שעה, כשצריכים עכשיו פסק הלכה, הוא לא יודע. הוא יודע לדקלה מה שכתוב בספרים, אבל הוא לא... היה צמוד לחכם כדי לדעת מתי מקלים ומתי מחמירים. מתי יש עניין של שלום בית שחייבים להוריד קצת את הגז, מתי אין שום פשרה, מתי צריכים להתפשר, מתי צריכים להעלים עין. יש איזו סדרה שכתב אותו אחד שהיה מקורב לרב אובדיה. הרב נאקי קוראים לו. זה נקרא מה היה נעומר. יש שם איזה עשרים קרחים כמעט. והוא כתב את כל מה שהוא שמע שהרב עובדיה עונה לאנשים במשך עשרים שנה. אמנם הוא אומר שאי אפשר לסמוך על זה להלכה, כי זה היה צורך של אותה זמן. בנאדם מסוים, בזמן מסוים. לכן אנחנו לא יכולים ללמוד מזה הלכה לעצמנו. אבל זה טוב ללמוד איך פוסק מסתכל על דברים. אז יש שם כמה דברים שנראים לפעמים תמויים מאוד. איך זה יכול להיות? הרי לדוגמה, הרב עובדיה מתנגד חריף מאוד של פאות. מאוד הוא דיבר נגד זה. שמעתי איזה סיפור שפעם אמרו לו על איזה אישה אחת שהייתה מקורבת אליו שהיא בעצמה הולכת עם פאה ובשנייה בלי איסוס הוא אמר יש מספיק מקום בגיהנום גם בשבילה. אפילו שהוא מכיר את האישה הזאת וכביכול וזה הוא היה מאוד חריף בקו הזה אולי יותר מכל שאר הרבנים שהיו הגדולים שהיו בדורנו והנה שם הוא מביא כמה פעמים שהיו בעיות רציניות בשלום בית וכולי שהוא אמר יתאיר לאישה במצבים מסוימים לשים פאה אז איך זה יכול להיות? אז אתה רואה שפוסק צריך לבדוק לא רק מה שכתוב בספרים, יש את הכרח החמישי של שולחן ערוך, ששמה זה צריך שיקול דעת. מתי להחמיר, מתי להקל, מתי אפשר לצרף דעות של פוסקים אחרים, זה אומנות לשמה. זה לוקח הרבה הרבה שנים. יש במונסי את הנכת של הרב משה פיינשטיין, זה צל. גדול עולם, איש קדוש, מושלם במידות, כל התורה על כף ידו. יצא שמו בכל העולם, מי שיקרא את הספרים שלו, זה נראה כמו שאחד לפני 800 שנה כתב את זה. דרש משה על הפרשה, איזה שפה, איזה לשון ואיזה מידות מושלמות. והוא היה צמוד אליו, הנכד שלו, קוראים לו הרב טנדלר, היה צמוד אליו מעל 20 שנה לסבא שלו, זה נכד שלו. שימש אותו, ראה את כל המצבים, את כל הפסקים, את כל הוויכוחים שהיו בבית דין, כל מיני דברים שקרו בחיים. הוא ראה. אז עכשיו, אחד ששימש חכם, או אחד שהצמוד לרב בן ציונה בשאול, מה ראה, מה קורה בחדרי חדרים, אז הוא יודע דברים שבספרים לא תמיד תלמד. נחזור לעניין. אז אבא של סאליק, רב קאנה, אמר לו, אני רציתי ללמד אותך, אנשים לא מכירים בערך התורה. אם המוכר לימונדה הזה היה מכיר בערך התורה, היה מתכנן אליך, קח כל מה שאתה רק רוצה, תן לי רק להיות לידך לשרת אותך. יש כאן איזה חכם גדול בירושלים, סיפר לי סיפור. אומר, תשמע, יש איזה מקום שאני מתפלל פה ערבית. כל פעם שאני בא, יש שם איזה זקן, זקן ספרדי, בשנות ה-70 לחייו. כל פעם שהוא רואה אותי, איך שאני נכנס, הוא רץ, מוציא סידור, פותח את זה בערבית ומגיש לי. אחרי כמה פעמים שכבר הוא עשה את זה הייתי סקרן שאלתי אותו למה אתה כל פעם טורח ללכת לאמן אני לא יכול להוציא בעצמי סידור תראו מה הוא אמנה לו הזקן הזקן אמר אני בחיים שלי ניסיתי ללמוד תורה לא הלך לי לא קיבלתי ראש מהקדוש ברוך הוא אין לי שכל לתורה ניסיתי ניסיתי ניסיתי חוץ מסיפורי צדיקים לא הבנתי הרבה אבל אמרתי אם אני בעצמי לא זכיתי להיות תלמיד חכם מה ההצעה בשבילי לשרת תלמידי חכמים לשרת. אני לא יכול להיות חכם. תן לי לפחות להיות אפר לרגלם, כמו שכתוב בפרקי אבות. אז אני, כל פעם שרואה איזה רב חשוב נכנס לבית כנסת פה, אני יושב כל היום רק לשרת אותם. קוסטי, משהו צריך, זה צידור, מגיש לו. זה, אין לי הרבה מה לעשות, אני פנסיונר. אני משרת פה את החכמים. מה רואים מפה? שהאדם הזה הבין הרבה בחיים אין לי מה להשיג עוד תן לי לפחות לשרד תלמידי חכמים אז זה קצת זכה להבין מה זה ערך התורה כתוב מי שמכבד תלמידי חכמים אז יהיה לו גם חתנים לבנות שלו שהם תלמידי חכמים הכל מידה כנגד מידה אתם יודעים דוד המלך כתב לנו את תהילים לפני כשלושת אלפים שנה מי שקורא את המאה החמישים פרקי תהילים, אני עשיתי על זה סדרה שלמה על כל המאה החמישים פרקים, לא רק להסביר את המילים ואת התוכן, אלא גם באיזה הקשר הם נכתבו. מתי הוא, כששאול רדף אחריו, כל המקרים עם החיטופל, עם זה, עם הבנים שלו, עם אף שלום, עם המצב, עם גוליאט, עם הפלישתים, כמובן לא כל הפרקים דוד כתב, אבל הפרקים שהוא כתב, כולל הפרקים ששלמה כתב ובני קורח וכל מה שכתוב שם, הסברתי את כל הסדרה. הרבה אנשים שקראו תהילים כבר מי יודע כמה פעמים לפני אמרו אחרי שהם כבר הבינו סוף סוף כל פרק באיזה הקשר הוא מדבר ומה הסודות שבו ולמה הוא משתמש במילה הזאת ולא במילה הזאת אז זה שינה להם את כל ההתבוננות שלהם על התהילים כי עכשיו זה נהיה הרבה יותר מענג כי עכשיו אתה כבר מרגיש שאתה עומד שם וחוזה בכל המאורעות עד עכשיו זה היה סינית בשבילך אתה קורא, אתה רואה שזה דבר קדוש, אתה מתפלל, וכמה מהפסוקים אתה מבין, שזה שווחים לה' הרוב אתה לא מבין, ואתה עושה את זה בתמימות, גם זה משהו. גם זה כמו שגורסים זוהר, הרבה לא מבינים, אבל זה טוב לנשמה. אבל אם אתה גם מבין, אין מה להשוות, כן? אחד הדברים שדוד ביקש, אמר לקנוש ברוך הוא ריבונו של עולם שיהיה רצוי לפניך שמי שקורא תהילים יחשב לו כאילו לא רק שלומד תורה כאילו שעוסק בנגעים והעולות שזה הדברים הכי קשים בתורה הכי קשים בתורה אז אני שואל מי אתה רוצה לבקש שמי שקורא תהילים יקבל שכר כמו אחד שלומד גמרא לא כל אחד שקורא תהילים יכול ללמוד גמרא, לא לכולם יש את הראש. אז לפחות בן אדם קורא תהילים, תן לו שכר שלומד בתורה. בסוף כל סוף זה תורה, לא? אמנם יש ביטול תורה באיכות, יש כזה דבר. איך למדנו את זה? ממגילה. מגילה. כשהגמרה אומרת, מבטלים תלמוד תורה עבור קריאת מגילה. אז הגמרה שואלת, מה החידוש? גם קריאת מגילה זה לימוד תורה. אז אם סגרתי גמרה אחת ופתחתי גמרה אחרת, זה ביטול תורה? לא. אז אותו דבר, אם סגרתי גמרה ופתחתי את המגילה, ואני לומד על אסתר ומורדכי וכולי, זה גם כן חלק מהתנח. אלא מהי, בסכומו של הסוגיה, שמגילה, עם כל הכבוד, זה קל להבין, זה לא גמרות מסובכות וזה. אז יש פה ירידה באיכות, בקושי, והרי עיקר הלימוד של התורה עם השכר הכי גדול זה עמל התורה. אדם צריך לשאוף, ללמוד את הדברים הכי קשים מסכת יבמות, יוצא לך אשן מהמוח כל הצהרות, כל החסין, זה דברים כאלה מסכת עירובים אף על פי ששאלו את רב חיים קניאבסקי איזה גמרה הכי קשה וזה אחד שגמר פשס מאות פעמים כל שנה בערב פסח הוא מסיים כל שנה הוא מסיים פשס עבר את גיל 90, לא יודע מאיזה גיל הוא כל שנה סיים שס, אבל אפשר להבין מזה שהוא גמר את השס עשרות פעמים. אז הוא מונח בכל שורה, כן? שאלו אותו איזה מסכת הייתה הכי קשה, אם אני זוכר נכון, הוא אמר פרק קירה במסכת שבת. אני לא, אני הקטן, האפסי, אם היית שואל אותי איזה מסכת יותר קשה, מסכת שבת או עירובין או יבמות, אני לא הייתי שם את שבת בראש הרשימה, אבל זה רק מראה כמה אנחנו המארצות. שאם שואלים, אם שואלים את גדול הדור, מה הגמרה הכי קשה, והוא אומר לך על גמרה שחשבת שהיא לא הכי קשה, שהיא הכי קשה, סימן שלא הבנת אותה לעומק. לא ראית את הקושי שמסתתר שם בין השורות. זה מה שאני הרבה פעמים אומרים, יש הרבה אנשים אומרים לי, אני לומד דף יומי. ואני אומר בלב שלי, נו בוא אני אקח אחד הדפים שלמדת ונבחן אותך כמה כבר תדע. אם תדע אחוז מהדף זה ינס. מה זה דף יומי? לצאת לידי חובה. מה, לומדים את זה ביום? ככה מסבירים לך מה, אני אומר מה, פחות או יותר אתה מבין, ותוך 45 דקות גמרו את הדף. לברבע שעה. לברבע שעה. זה דף, לפעמים הוא קח שלושה ימים. אז עושים את זה בפחות משעה. מה יעשו? צריכים ללכת לעבודה? אין מה לעשות. אז העניין הזה, דוד ביקש, לא רק שייחשב להם כלימוד תורה, אלא שעוסקים בין נגעים ואוהלות. עכשיו, הנגעים, על מה זה בא? על השון הרע. למדנו עכשיו פרשת מצורה, שם מדובר על כל הנגעים, אוהלות וכו', אישה כי תזריע, ומצורה, שני הפרשות מדברים על השון הרע. נגעים, בבגדים, בבתים, בגוף, עכשיו הניגעים האלה שבאים צריך להיות גדול מאוד בתורה כדי להבין איזה מהם מתאמה ואיזה לא. זה לא פשוט, זה כמו כמה כבר הבנים בעולם יודעים להסתכל על קטמים ולדעת מה טעו ותאמה. זה דבר שצריך הרבה חוכמה בו, וניסיון ושימוש חכמים. לא כל אדם שלמד עכשיו מסכת נידה ואת כל ההלכות הוא ידע להבדיל, כן? יש כאלה שיודעים ויש כאלה שלא, הרוב לא יודעים. סוגי דם, יש הרבה סוגי דם, ובכלל בדור הזה, קיצור, זה מסובך. אז למה? עכשיו, הכהן יכול להיות עם הארץ גמור. כהן, עכשיו הוא במשמרת. זה הזמן שלו לשמש בבית המקדש. הוא יודע את עבודת בית המקדש, מה שהוא צריך לעשות. אבל הוא לא עכשיו גמר את כל התורה ובקיא. זה כהן עם הארץ. אף על פי שכתוב, ממזר תלמיד חכם קודם לקוהן עם הארץ. מה פירוש? אם עכשיו אתה בא בשבת לבית הכנסת, יושב שם אחד שאימא שלו זנתה. בגדה ובעלה. והוא נולד. האימא הזאת, אישה סותה, זנתה והוא נולד מאיש אחר. עכשיו מה נעשה? נכניס אותו לתלמוד תורה ישב ולמד ונהיה גדול בתורה עכשיו הוא מגיע לבית הכנסת ויש שם כהן עם הארץ, עשיר ככורח, בעל רשתות, בעל מה שתגיד. כך המגומדר יושב שם, למין אותנים עלייה? לכהן. תעמוד, הכהן כך וכך. אבל באמת מה היה צריך להיות, שהיה צריכים לקרוא לרמזר הצעיר הזה, נגיד שבין 25 הוא כבר בקיא בכל השעש וכל התורה, הוא היה צריך לקבל את עליית כהן. הוא קודם לכהן. למה לא עושים את זה היום? כדי לא לפגוע באנשים, אנשים רגישים, יגידו לו מה, אנחנו מעלים את הממזר לפניך, הכהן השתגע, הוא לא יבוא יותר. פגעו בי, רצחו אותי, שפכו לדמי, אתם יודעים, יהיה בלאגן גדול. היום גם הרי אסור לעלות מחלל שבת לתורה. מחלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבר, זה הלכה. כתוב שבע פעמים בשולחן ארוך, מחלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבר והאמת אני מצאתי כמה דברים שמחלל שבת דינו יותר חמור משל הגוי למשל הרמב'ה אומר אפילו קורבן נדבה שמביא נגיד אדם נולדה לו איזה ילדה רוצה להודות לקב'ה הוא מביא עכשיו נדבה לבית המקדש, אומר לקוהן תקריב מתנה לאשר לכבוד הנס שעשה לי, כן נולדה לי ילדה עכשיו מה קורה אם הערבי רוצה גם להביא? נולדה לו ליטל פטמה נולדה פטמה. עכשיו ערבים ממזרח ירושלים שם. עכשיו יש בית מקדש. הוא בא לקוהן. שלום, הרב קוהן. כיף חלק. חמדללה. וואלה, אני אוהב אתכם. אתם יהודים. אחלה עם. נולדה לי ילדה קטנה, פטמה. אני רוצה להגיד תודה לבורא עולם. אתה מוכן לעשות בשבילי טובה? תקריב קורבן? מה הדין? מקבלים. פתאום מגיע ביבי. עם השמרי ראש, שלום, שלום. נולדה לי נכדה, אני רוצה להודות לבורא עולם. הנה הבאתי כבשה. רגע, רגע, תביא אותה, אני רוצה להתלכלך. תביאי את הכבשה, תקריב בבקשה בשביל הנכדה שיש לי בת חרדית, נולדה זה. אני רוצה להקריב קורבן, מתנה. אסור לקבל מנו. חלל שבת. הנה לך דוגמה. שדינות של המחלל שבת, תרגע, הרמב״ם כותב, אפילו קורבן נדבה שמקבלים מן העקרום, אין מקבלים מן המשומד הזה. זו לשון הרמב״ם. אז אתה רואה שכל הדינים שקשורים לגוי, כל החומרות, קיימים במחלל שבת ויש גם בו חומרות שאין בגוי. נורא והיום. אז הנה העם פה, יודעים מה זה חילון שבת? לא יודעים. יש גאל חילוניים שמאוד אוהבים את הדת, אוהבים את המסורת. אמנם לצערנו הרב ב-20 שנה האחרונות המספר שלהם הולך ופוחט בהשפעה הנוראית והארסית של התשקורת פה ושל הערב רב. וכל האינטרנט וכל הסרטים וכל התוכניות וכל הדברים שהם רואים במכשירים שלהם לאט לאט גדל פה דור אשר לא ידע את משה ולא ידע את הרמב״ם ולא ידע אף אחד אבל עדיין יש כאלה בוא נגיד מגיל ארבעים ומעלה שעוד יש להם זיכרונות מהסבא הצדיק שהיה וכאלה אפילו יש כמה כאלה בליכוד אומנם הם חילונים אבל יש להם מאוד אהבה לחרדים הנה עכשיו שלחו לי איזה נרום שנתנה איזה אחת איך קוראים לה אני לא יודע גלית משהו דיסטל דיסטל? זה שרת ההסברה שרת ההסברה מה זה שרת ההסברה? מה עם הסבירה? אה? המציאו את הדבר אבל נו בכל זאת מה היא מסבירה ולמי האמת התפעלתי מאוד דאום של שתי דקות דיברה על החרדים על התרומה של החרדים וכמה הם סובלים מסנאה שהיא לא צודקת אז אני אומר לעצמי אחת עם נשמה כזאת עם כזו אהבה לתורה, היא דיברה מאוד יפה על התורה ועל כל הזה וכולי. תן לי איתה שיחה של שעתיים שלוש, אני חותם שהיא נהפכת לשומר את שבת. אם היא לא שומרת שבת, כבר אני לא יודע. אני מעריך שלא, אבל אם היא לא, מה אני מראה לה? מה זה תורה, קצת הוכחות, תורה ומדע, הוכחות של התורה בין השמיים, מה זה עולם הבא, מה זה זה. קצת עיקרים של היהדות. אנשים כאלה אתה יכול צ'יק צ'אק להכניס, למה? כבר יש להם את הלב אתה רואה שהם לא מהערב רב הם כן נשמות אורות שנפלו בבוץ גדלו בחוסר ידע אם היא זאת הייתה באולפנה של חרדיות או באיזה מדרשייה איזה שנה-שנתיים, היא הייתה נהפכת לרבנית כבר עד היום. כבר הפוטנציאל קיים, אבל מסכנים, יש כאלה מי יודע כמה עשרות אלפים שכל חייהם לא נגעו בכלל באמת. כל מה שהם יודעים זה מקצת שהם שומעים פה ושם. היום יש סרטונים, הם מקבלים וכולי, אז זה משפיע עליהם קצת. אני בעצמי מדבר עם כמה מהכנסת בוואטסאפ, ונותן להם קצת חיזוק ורעיונות, ולפעמים זה עובד, לפעמים לא. יש כאלה, אמנם הם מודים שזה אמת, אבל הם פוחדים לדבר את זה. פוחדים מה יגידו ויש כאלה אמיצים מכניסים את זה בנאומים שלהם בכנסת דברים ששוחחנו פתאום אני שומע אחרי כמה ימים בנאום כן אמר למה זה כנראה הזיז לו משהו אתם מבינים אבל בכל זאת בסיכומו של דבר יש גם חוסר ידע אז דוד שמבקש מהקרוב שברחו, שמי שיקרא תהילים יחשב לו שלמד את הדבר הכי קשה. ומה הסיבה? תשמעו טוב. כהן עם הארץ, הוא לא יכול להסתכל על נגע ולהגיד טהור או תמה. מה הוא מבין מה החיים שלו? לכן שמים לידו תלמיד חכם, והתלמיד חכם בודק את הכל, אומר לו תגיד תמה. הוא אומר לו תמה. נהיה תמה. הוא אומר תגיד אור אז מי עשה את כל העבודה? הכהן או התלמיד חכם? אז מי מקבל את הקרדיט בתורה? הכהן כל מה שהכהן יגיד צריכים לעשות אבל מה הכהן? הכהן לא עשה כלום זה מזכיר לי פעם היה אחד קראו לו יוסף שמיט שמעתם עליו יוסף שמיט גם אני מעולם לא שמעתי עליו, עד שקראתי את הסיפור הזה עליו. יוסף שמי היה יהודי נמוך, נמוך קומה, ומכוער מאוד. אבל היה לו מתנה אחת נפלאה משמיים. היה לו קול שאין לאף אחד. אתם מכירים את הסגנון האירופאי כזה, כמו אופרה כזה? יש להם כזה עליות, ומשהו אדיר הוא היה. מרוב שהוא היה כישרוני הגויים נדלקו עליו הגויים הציעו לו רון לבוא ולשיר בהופעות שלהם. אבל אמרו לו, תשמע, יש בעיה אחת. אנחנו לא יכולים לשים גוץ מכוער כמוך על הבמה. זה אירופה. הכל כאן חיצוני. חפשים יופי. לכן נשים אותך מאחרי הקלעים, ונעמיד איזה גוי גבוה עם בלורית בלונדיני, והוא יעשה את עצמו כאילו הוא הזמר. הוא התגלית. ואתה משלום לך ביד רחבה אבל תהיה אנונימי מה אכפת לו? הוא מקבל כסף טוב שמו אותו מאחורי הקלעים ככה במשך כמה שנים הגוי הבלונדיני עושה ככה ויוסף שמיט הגוי כבר למד כמובן את כל השירים בעל פה והוא שר באותו קצב של יוסף שמיט הביאו לו איזה מיקרופון גדול שיסתיר את הפה אז גם לא הייתה מצלמות של היום ככה נכנסים לך לתוך הנחיריים המצלמות של היום גם אומרים כמה שרוי יש לך באף אבל אז לא היה, לא, לא, 4G, 3G, כל הדברים, כל השמות האלה. 4K, אחד שעושה לי איזה סרט עכשיו, אומר לי, סרט כזה לא נעשה מעולם. אני אומר לו, אני שמעתי את זה כבר 20 שנה, את הטענה הזאת. ובינתיים נעשים הרבה כאלה סרטים. הוא אומר, לא, לא, לא כזה. זה באיכות שיותר מאוליווד. אמר לו, מה פירוש? אומר לי, זה במצלמה שעולה, לא זוכר כמה הוא אמר, איזה סכום אסטרונומי. זה באיכות 4K! כל קו בפרצוף שלך מקילומטר זה קולט. אבל מי אמר שזה טוב? ואיך שיש לך איזה חדשקון קטן, כל העולם מתבייט עליו. טוב. בקיצור, היוסף שמיט הזה ככה שר, והגוי הבלונדין יהיה אליל. כל מקום שהוא הולך, באים, מצטלמים איתו חתימות, תחתום לי על התקליט. יום אחד, היוסף שמיטה זה היה מציץ מהצד, לראות את ההיסטריה סביב הגוי הזה, איך שהוא נכנס. יום אחד, תוך כדי השיר, נשבר לו. אנחנו אומרים באנגלית, enough is enough. היה לי כבר מספיק. תוך כדי השיר, היוסף שמיטה זה התחיל לצעוק, דיי! אני חושב שזה היה בונגרית. נשבר לי, עובדים עליי פה, הם נצלים אותי, הוא צועק והגורל עוד ככה בשיר. לא מבין מה קורה פה, מה קרה לשיר? ואז התגלתה תרמית. זרקו את היוסף שמית הזה לכלבים ואחרי זמן קצר הוא נפטר. זה מעשה אמיתית שהיה. אז זה דומה קצת לעניין עם הכהן. הכהן קבל כבוד, הכהן תיאר. מי זה? יוסף כהן. מה יוסף כהן? הוא בכל שיודע שתי שורות גמרד ללמוד. מה עכשיו הוא תיאר? לא, זה לא יוסף כהן, זה הרב יצחק יוסף היה שם. הוא אמר לו, תגיד טהור. אז תגיד שזה היה הרב יצחק יוסף. אבל אדוני, כתוב בתורה ותיאר הכהן. לא כתוב ותיאר הרב הראשי מישראל. בקיצור, הבנו את הנקודה. עכשיו יש שאלה היא כזאת. אומר דוד המלך, ריבונו של עולם, יש אצלך כבר כזו מציאות, שאדם לא עושה כלום ומקבל כבוד כאילו עשה הכל. איפה? עם כהן עם הארץ. כהן עם הארץ שלא מבין כלום, על נגעים, הוא אומר, טעור זה טעור, גמרנו. נגמרה הבעיה. אותו דבר ביהודי עם הארץ שלא יודע ללמוד תורה, יקרא תהילים, הוא לא יודע, תחשיב לו כאילו למד תורה, אבל לא סתם, דברים הכי גדולים, נגעים, כמו רב הכהן. מידע כן נגד מידע. רבותיי, תשמעו טוב, שנבין, אני דרך אגב לא יודע אם הבנתם, אבל אני משבח אתכם על זה שבאתם פה בערב הזה ולא יתפטט מסתמה לכל מיני הזמנות של חברים תבוא אלינו לזה, פותחים, שותים קצת וכולי דרך אגב, אני לא יודע ואנחנו בימי העומר עכשיו, כן יום העצמאות, לא יום העצמאות הכל טוב ויפה אבל עשו שמוע מוזיקה אי אפשר לעבור על דברי חכמים רק בגלל שהמפלגה הציונית החליטה ש-AVR זה יום הקמת המדינה שוב, זה מבלי להיכנס לסוגיה, יש הרי מחלוקת בזה, אם זה יום של שמחה או ההפך. תלוי את מי אתה שואל. אם אתה שואל את המפדלניקים, מה שנקרא דתיים לאומיים, היום זה היום הכי שמח בשנה מבחינתם. יש איזה בית כנסת שאני מכיר. פעם הייתי שם במנחה וערבית, כמו עכשיו ביום, במנחה וערבית, כל הבית כנסת גלים, מוזיקה, שירים, כיבוד, נאומים, מה זה, חגיגי. ויש את זה גם איפה שאני גר, יש בית כנסת כזה, אותו דבר, דגל בחוץ וכולי. ומאה מטר, שלוש מאות מטר משם, בית כנסת של סטמר, שם הם ביום זעם. יום זעם ואימה. כן, אתה מבין? אז למה הסטמר הם באימה? למה הם באימה? בגלל שהרב שלהם, שהיה צדיק יסוד עולם, הרב יואל טטלבאום, הרב מסטמר הראשון, שהיה קנאי גדול מאוד לכדוש ברוך הוא ברמות מבהילות. סתם, שתבינו, מי שמכם לא שמע עליו, שהוא עוד היה בונגריה, הוא שמע שהעשיר של העיר עומד לעשות לראשונה חתונה מעורבת. לא ריקודים מעורבים, זה עדיין לא העז אף אחד לעשות אז, ישיבה מעורבת. שישבו כולם ביחד. אז הוא שמע כזה דבר, ואותו עשיר היה בעל בית הדפוס הגדול. היה לו בית דפוס. הוא רץ לשם למקום של החתונה, עמד בפתח, כמו שמורדכי עמד בפתח למשתה, והיה מתחנן ליהודים לא להיכנס. ומה אמרו היהודים למורדכי? מה אתה כזה קיצוני, כבוד הרב? תן לשתות קצת יין משובח, הביאו משגיחים. משגיחים מהאו יהיו באו. המשגיחים של הבדץ בו, מה אתה רוצה? החשבי ראש עשה מחלקה רק ליהודים. בשרים, בית יוסף, חלק, הכל שמה עם משגיחים שם במקום, ככה היה. הוא ידע, אף יהודי לא יבוא יודע, לא יוכל לטרפות שם. יהודים לפני 2,400 שנה כולם היו חרדים למאדרים. איך יודעים? מה המן אמר לה חשבי ראש? יש עם מפוזר, מפורד, בין עמים, שפתו שונה, דתיהם שונה, שונים מאיתנו בהכול. בהכול הם שונים מאיתנו. השפה, הלבוש, השיער, הכול. אז החשברות שלו אמר לו, מי אתה מדבר? איפה? אני לא מכיר כזה עם. למשל, אם עכשיו יבוא אחד לסליפי ג'ו, אתם מכירים מי זה סליפי ג'ו? לא יודעים מי זה סליפי ג'ו? ג'ו הישלון. עכשיו אתם מכירים מי זה? זוכרים שבנט הלך אליו לפגישה מה קרה? הוא נרדם לו בפגישה. בנט מדבר איזה 15 דקות והביידן היה נוחר. ראיתם את הסרטון הזה או לא? ביזיון כזה לא זכיתי לראות 20 שנה. איזה בושות בכל העולם משדרים איזה שידור ישיר. הוא מדבר והוא נוחר ככה. אני לא יודע אם לא אתייחס אליו, כי הוא נרדם אצל כולם כמעט. בכל זאת, נגיד שבא אליך מישהו שאתה בז לו, ואיך אומרים, הכריחו אותך לפגוש אותו. לא בא לך לראות את הפרצוף שלו, אתה מתאהב אותו, הכל תגיד. אבל בעצם זה שאתה נרדם מול המצלמות ונוכר בזמן שהוא מדבר, הביזיון הוא עליך. לא רק אליו יש בושות גם עליך כמו אחד שנרדם בשיעור תורה אתם מכירים את אלה פתאום בבית כנסת פתאום אתה שומע איזה קול טרועה וכולם מסתכמים אז מצד אחד זה בושה לרב איזה אחד הלך לאיזה בית כנסת תפס איזה אחד כזה נוחר ככה עם הערב זה וזה אז הרב כבר לא יכול הוא לא נעים כולם מסתובבים כל שנייה אליו אז הוא אומר איזה שלילה תאיר אותו אומר לא אתה ירדמת אותו, אתה תאיר אותו. אז אחד הוא... הזמינו אותו לתת דרשה באיזשהו מקום. אז אמרו לו, תשמע, אתה תקבל 1,500 שקל לדרשה, אבל אתה צריך לדבר שעה, לא יותר, כי יש אחריך עוד דרשן. וכמה דרשנים. טוב, יפה. אז דרגש תדעה שהדרשה תתקיים רק בהנחה ויבוא קהל. אם לא יבואו אנשים, הדרשה תתבטל. איך אומרים? בלאק. אכלת אותה. ההוא אומר, מה, אף אחד לא יבוא? לא יכול להיות. לפחות כמה יבואו לראות אותי? לא, אני לא עד כדי כך גרוע. בקיצור, הוא מגיע לבית כנסת, הוא רואה אחד רק יושב שם. מצד אחד, התקרבץ לו הלב. אומר, באתי עד לפה, רק בן אדם אחד בא. מצד שני, הוא אומר, טוב, לפחות אני אקבל את ה-1,500 שקל. למה? אם זה לא היה באגם, זה לא הייתי מקבל. אז עכשיו יש לו הכרת הטוב גדולה לצופה הזה. אז תוך כדי הדברי תורה, הוא אומר לו לצופה, אני רציתי להגיד לך, חזק וברוך, שבאת הלילה, בזכותך היה לי פרנסה עכשיו. בזכותך, אם לא היית באגם, זה לא הייתי... עוד הדלק וזה ששילמתי, הייתי מוציא מהכיס. הוא אומר לו, תשמע, אתה יכול רק שקצת להצדרז? אני הדרשן אחריך. אז עכשיו הוא מדבר, וגם את הכסף הוא לא יקבל. כי אף אחד לא בא. היא צריכה על אותה מכל הכיוונים. בקיצור, איך הגענו לזה? על ג'ו הישנון. אה? אז הרב יואל מסתמר שמע שאנחנו צריכים לעשות ערב חתונה ככה מעורבת והוא רץ לעמוד שם בפתח. ואז סיפרתי שמרדכי, הוא גם כן עמד שם. ואז אמרתי, אם היה בא עכשיו היועד של ג'ו הישנון, היה בא אלי אומר, היי, תשמע, ג'ו, מה? אומר, יש פה איזה עם באמריקה מוסר מאוד. שפתם שונה, הפגבים שלהם שונים, הכל אצלם שונה מאיתנו. אז היה אומר לו ג'ו מי זה על מי אתה מדבר כנראה על הערבים נכון נו אני מדבר על היהודים מה היה אומר לו ג'ו הישנון מה היהודים כל הצוות שלי זה יהודים כולם כמוני כולם מתלבשים כמוני כולם אוכלים איתי בשולחן טריפות כולם עם אותו אידיאולוגיה מטומטמת כמו שלי מהאוניברסיטה. מה אנחנו שונים מהם? הוא היה אומר, לך מפה גזען. אין שום הבדל בין היהודים לגויים. אתם יודעים, יש... במדינה פה, יש מה שנקרא צדק שיפוטי חילוני. יש מערכת חוקים, שרובה מבוססת על חוקות הגויים. כבר שהאנגלים והטורקים והערבים וכל מיני עמים אחרים, האמריקאים, עשו גם לנו ספר חוקים. בספר חוקים, אחד החוקים זה שאסור להיות גזען. גזענות זה עבירה על חוק. יש להם כל מיני סעיפים. אסתה לאלימות, אסתה לרצח, גזענות, כל מיני דברים. דרך אגב, מי יודע על איזה עבירה יש עונש מוות בחוקי מדינת ישראל שהיא בתוקף? על דגידה. מי יודע על בגידה מי שבוגד בעם שלו והולך עם האויבים יש על זה בחוקי מדינת ישראל עד היום הונש מוות כמובן שלמיטב זיכרוני מעולם לא הפעילו את ההונש הזה אבל הופתעתי מאוד לדעת שיש כזה חוק במדינת ישראל, עונש מוות עכשיו הביאו איזה חוק עונש מוות למחבלים וכמובן אף פעם לא יוציאו פה אף מחבל להורג למי ששמח וחשב שאולי הולכים סוף סוף במקום להכיל אותם פה בגבינת צהובה, גבינת כבשים וקצת לבנה וזאתר ונקניקים ועוד כל מיני מטעמים כמו שיש להם יום יום בכלא אולי סוף סוף יטלו כמה מהם מהרוצחים האלה שרוצחים אותנו כל שני וחמישי אבל שלא יהיו לכם ציפיות כגודל הציפיות כך גודל האכזבות לא יוציאו אף אחד להורג אז הם עשו את זה סתם שיגידו הנה קיימנו את מה שהפתחנו אף אחד מהם לא יעיז להוציא אף אחד להורג דרך אגב זה גם לא בטוח שזה יעזור כי אלה הישמעאלים מטמטמים להם את המוח שהם חושבים שאלה שיארגו יהודים הם ילכו לגן עדן לכן מה אכפת להם? אז יארגו אותם. הם בראש שלהם, עכשיו מחכים להם 72 פטמות. תאר לך שהם יגיעו ויראו את אחמד יסין וערפאת וכל האכברים מגיעים מאחורים שלהם. אהלן אחמד, בוא תצטרף איתנו לגיהנום. מה? איפה פטמה וסעידה וזה? איפה מה שהבטיחו לי? זה גם עלינו עבדו. בוא. בוא תצטרף אלינו, יש פה הרבה עבודה היום. אבל עד שהם יגלו את זה, בינתיים אנחנו סובלים, אין מה לעשות. דרך אגב, גם זה מהקדוש ברוך הוא. שתבינו, זה שהם המציאו לעצמם דת וקוראן ונביא וכל הבבלת שלהם וכל הנצרות וכל שאר הקטות והדתות, כמובן אנשים בחרו לעשות עבודה זרה ודתות שקריות, אנשים המציאו את זה. אבל גם זה מעת השם, זה פסוק מפורש בתורה אם יבוא אליך נביא או חולם חלום ויספר לך וזה וכולי תדע לך שאני מנסה אותך ודרך אגב, בגלל שהקדוש בחור רצה שהם יהיו השומרים עלינו, ושהם יהיו עם האקדח תמיד עלינו, ועם השוט מעונף לייסר אותנו, אז הוא הכניס להם בראש, על ידי שהם ילכו וימסרו נפש להרוג אותנו, הם יגיעו לגן עדן. כי בלי זה רובם לא היו מסכימים לעשות את זה. אני הייתי פותר את הבעיה ביום אחד. ביום אחד אמרתי את זה לסמוטריץ', הוא אמר את זה גם ברעיון שלושה שנים אחרי אמרתי לו פה צריכים לקבור אותם באור של חזיר במקום לא ידוע במדבר, זהו תראה פעם פעמיים שזה מה שאתה עושה לטרוריסטים לוקח במקום את הגופה מאיזה ימי האירוע איפה שהם רצחו מכניס אותם באור של חזיר לוקח את זה באיזה מקום לא ידוע באישון לילה, קובר שם את הגופה ונגמר הסיפור. באותה שנייה לעולם לא ירצחו פה יותר אף יהודי. למה? כי הם מאמינים בדת שלהם שמי שנגמר באור של חזיר אין לו עולם הבא. ודרך אגב אם אתם חושבים שזה רעיון שלי הייתי שמח לקחת על זה קרדיט אבל זה לא רעיון שלי אני שמעתי את זה מאיזה מישהו חכם שאמר לי את זה פעם וגם הוא אמר לי שבמלחמה בפיליפינים נגד הטרוריסטים המוסלמים ירו בהם כדורים שבתוך הכדורים היה דם של חזיר ואיך שאמרו להם אנחנו יורים בכם כדורים עם דם של חזיר מיד פסק שם כל הטרור עד היום ותשקוט הארץ 40 שנה כי הרי רוב הסיבות שהם רוצחים אותנו זה עבור הדבר הזה שהם מאמינים שהם הולכים לעולם הבא מוכנים למות בשביל לחיות חיי נצח עם ה-72 בתולות שהבטיחו להם עד כדי כך. דרך אגב, הרבה מהם, לפני שהם באים לפיגוע, גם נותנים להם ים של סמים. הרבה מהם. ודרך אגב, זה עכשיו שאומרים לך, וואו, אנחנו בשוק, מכונאים מגבעת שאול, אנחנו תיקננו אצל אותם מכוניות עשרים שנה, איך זה יכול להיות שהוא בא ודרס עכשיו יהודים? מה, אתה עובד איתנו עשרים שנה. אני אענה לכם איך זה יכול להיות. אפילו ערבי שעובד אצלך בעבודה שלך והתייחסת אליו כמלך ושילמת לו תמיד בזמן וחיבטת אותו ועשית לו והוא אפילו הציל את חייך כמה פעמים ועזר וחסך לך כספים ועל דעת עצמו הוא עושה דברים כדי לרואים לך יש כאלה ערבים גם זה יום אחד פתאום ישחט אותך. איך זה יכול להיות? אני אסביר לכם איך. באים אליו החמאס, אומרים לו, אתה בוגד, אתה. אתה שמאלני. אבל שמאלני של ערבים. מה זה שמאלני של ערבים? אתה אוהב יהודים. תשמע טוב, אנחנו הולכים לקלוט אותך על שיתוף פעולה עם ישראל. אלא אם כן תוכיח לנו שאתה לא בוגד. מה פתאום, אני לא בוגן, אני מוסלמי הדוק, אני בא למסגד. כן, כן, סיפורים, ספר לי אמא שלך. יש לך 24 שעות לעשות פיגוע. אם אתה לא עושה פיגוע, אנחנו גם נשחט אותך, וגם את אמא שלך ואבא שלך, ואשתך והילדים. ככה הם אומרים להם. עכשיו, אתה רוצה להיות שייד או לא, כמה ברירות יש לו? אין לו שום ברירה. אומרים לו, הנה, שמים עליך חומר נפץ, או לא יודע, שתלך אם מביאים לו את הנשק, הוא, יש לו הרבה ברירות, נותנים לו הרבה סמים שיהיה לו אומץ והוא הולך ועושה את מה שעושה לגלל זה לפעמים הם בשוק, אפילו הערבים שמכירים אותם, זה יכול להיות, הוא אף פעם לא דיבר על טרור, הפוך הוא היה בעד שלום ודיבר יפה על היהודים לכן אתה רואה ששומרים את המשפט הזה אין אמונה בהם וזה לאו דווקא מכוח האישיות שלהם יש ביניהם אנשים טובים שהם לא רוצים לרצוח אלא מהי זה לא בידם ברגע שהארגוני טרור מזהים אחד כזה שהוא טוב ליהודים והוא מדבר באדם והוא נחמד אליהם הם מיד רואים בו כבוגד, כי שם אין מציאות כזאת להיות שמאלני, אין כזה דבר. שמאלני, מבחינתם, אחד שבעד היהודים, הוא בוגד. בוגדים הם הורגים. אין להם, הערבים, אין להם חשבון שם. תולים אותם. הם גם לא מחביאים את זה, זה לא שעכשיו הורגים אותו ומתחבים. לעיני כולם, הם תולים אותם. הנה, לפני שבועיים, תלו איזה אחד משטף. הם מוצאים אותם להורג, או בכיתה תיאוריים או זה. שם הם מוצאים להורג ואיזה משפט עושים להם? עשר דקות. אתה מודה ככה, אתה חייב להודות. הם מצלמים את זה במצלמה ומראים את זה בכל העולם. ומפחידים את אלה שרצו להיות נחמדים ליהודים. אלה שכבר דיברו בעד, מיד משתתקים. כי הם פוחדים, יגידו מה, יבואו אליי, גם יגידו לי, לך תעשה פיגוע. בקיצור, איך אומרים? כאשר עבדנו, עבדנו. זו המציאות. בקיצור, נחזור לרב יואל מסת מרזצל. הוא עמד שם בליל החתונה, כמו שמורדכי עמד. דרך אגב, השואה שכמעט התרחשה בזמן המן, אומרים חזל, על מה יצא קצפו של הקב' הוא? על מה הקב' הוא עמד להרוג עכשיו מיליוני יהודים? נשים, תאף, זקנים. הרי החשבי ראש עשה הכל גלעד קשר. היו משגיחים, צניעות תמיד היה, כולם התלבשו בצניעות, הרי החשבי ראש רצה לקרוא לבשתי לעבור בעירום לפני הגברים, ובשתי שהייתה גויה סירבה. אם היום הייתה מלכה כזאת, היא הייתה אומרת למלך, מה לקח לך כל כך הרבה זמן להביא אותי ליד החבר'ה שלך? היא הייתה מתגאה בזה שהיא יפה. אבל אז היא לא הסכימה, ושתי, שהחזל, אומרים לה, שהיא הייתה פרוצה גדולה. אבל עם כל הפריצות שלה, היא לא הסכימה לבוא בפני הגברים, ואז זרקו אותה לאזרזל. נכון, זה מדרש. אבל אתם מבינים מה אני אומר, כן? בכל אופן, מה הנקודה? אז כולם התלבשו בצניעות. לפני מאה שנה כולם התלבשו בצניעות. מי היה מתלבש כמו היום, לפני מאה שנה? אני אראה לכם תמונה ששמתי בדף שלי מסאוד קרוליינה, שנת 1900. כל הגויות בחוף הים עם סמלות, קובעים, כיסוי. אף מילימטר מהגוף שלהם לא תראה בחוף הים, לא היה כזה הרבה גד ים בכלל. ואם אישה רצתה להיכנס למים, היו בתוך המים ביטנים מעץ עם דלת, אתה פותח את הדלת, נכנס בפנים, היא מורידה לתולת הבגדים, סוחה בפנים שהיא מורכפת בארבע קירות, מתלבשת ויוצאת, פותחת את הדלת ויוצאת, כמו שעושים שירותים ונכנסים בפנים ויוצאים, ככה היה בתוך המים. אף אחת גויה לא העיזה להיכנס לחוף ים. לא היה כזה דבר. אז כל החומר היהודיות, כן, ובמילא, בזמן החשבי ראש, לא היה בעיה של פריצות שם. היהודים במחלקה משל עצמם, אוכל גלת קשר, הגויים במילא כולם באים לבושים בצנוע, אז איפה העבירה פה? ודאי שאין כאן עבירה שמצדיקה להרוג מיליוני אנשים. אתם יודעים על מה העבירה? על מה נגזרה הגזרה שכמעט כולם מתו? ברגע האחרון היה ונהפוך הוא. על מה נגזרה הגזרה? על זה שביזו את גדול הדור מורדכי יהודי על זה שהוא עמד בדלת ואמר אל תיכנסו הוא מראה פה אוצרות של בית המקדש הוא רוקד לנו על הדם הרי מאיפה החשברו שאלו את כל האוצרות של בית המקדש מאיפה זה בא לו? מהבבלים אחרי שהפרסים הביסו את הבבלים הבבלים הכריבו את בית המקדש ולקחו את כל האוצרות אחרי שהפרסים ניצחו אותם הכל עבר אליהם ועכשיו החשבי ראש עושה יריד, יריד בגני התערוכה של איראן. 180 יום באים אנשים בדוכנים, רואים כל מיני דברים ששייכים ליהודים, בית המקדש, עוצרות, כל מיני בגדים של כהנים, כל מה שהיה שם. והיהודים, מי לא יסקרן? אם היום היו הרומאים מוציאים מתחת לוותיקן יש שבע קומות של עוצרות. אם עכשיו היו אומרים לך ברומא שהאפיפיור החליט לעשות שישה חודשים תערוכה ברומא כל האוצרות ששדדו מהיהודים כולל כל ספרי הראשונים וספרים מתקופת התנאים והמוראים וכתבים של הרמב״ם והמנורה והחצוצרות וכל מה שיש שם עושים לך עכשיו תערוכה ברומא ללכת לראות את זה בעיניים יש כאן מישהו שלא היה רוצה לראות את זה? אה, אבל מה עם זה שעכשיו אתה רואה, הרי זה מה שעשו לנו, זו השורה שעשו לנו, החירובו לנו את הבית. בקיצור, אז על מה יצא הקצף? רק על דבר אחד, שמורדכאי התכנן שלא ייכנסו, וכולם יודעים שהוא גדול לדור, יושב בסנדרין, וצפצפו עליו. נכנסו פנימה, לא כמו היום שכותבים כללות על גדולי הדור באינטרנט וקוראים להם בשמות ומאכלים להם שיחזרו לתאי הגזים אתם מבינים מה הנקודה פה לא? אז הנקודה רבותיי, רבי יואל מיסנטמר עמד בחתונה ואמר לאנשים אסור להיכנס, זה חילול השם זה ישיבה מעורבת אסור להיכנס, אסור להיכנס אסור להיכנס לא עזר. פתאום אמרו לבעל השמחה, הבעל הבית של הדפוס, יש כאן את הרב של הרב יואל, הוא מפריע לאירוע. אירוע מכובד, פפיונים כולם, אתם יודעים, כובעים כאלה של אז. הוא יורד במדרגות, תגיד, כבוד הרב, אתה לא חושב שזה חוצפה לבוא להפריע בחתונת ביתי? אתה לא רוצה לבוא, אל תבוא, למה אתה משכנע אנשים לא להיכנס? הוא אומר, אני עושה את חובתי כרב העיר. אני מוכה, אני חייב למחות. מי שרואה אבלה חייב למחות. אז מה הוא אומר? מה אתה מוכה? אתה כבר מדבר מספיק בבתי כנסת. מי ששומע עלך לא בא, ומי שלא הוא פה, אז מה עכשיו אתה בא לתת לי פה סמינר? רבותיי, אמר לו הרבי יואל מיסר הטמר, תפסיק מהר את האירוע, כי לטובתך, אני אומר, זה לא ייגמר טוב. אמר לו, שמעתי, לא מפסיק שום אירוע, תסתלק מפה. אז אמר, אם אתה לא תסתלק מפה, אני אשלח פה את השומרים ויעלצו אותך להסתלק. אמר לו הרב יואל מסעד תמר, אין בעיה, אני הולך. אבל אני את שלי עשיתי, מכיתי בפניך והזהרתי אותך. אני מזהיר אותך פעם אחרונה, אם אתה לא תפסיק את האירוע, לא תגמור את שנתך. תארו! עכשיו חזר לסטקים ולריקודים בשעה שתים עשרה ומשהו בלילה שלחו לו שליח אז לא רק מהיום פלאפונים הם מתפיסים את העיתונים את כל הדברים לבוקר צריך את זה לבוקר נתקעה המכונה אתה חייב לבוא, אנחנו לא יודעים מה לעשות, תגיד לנו מה לעשות. המכונה נתקעה, לא גמרנו להדפיס. וואו, בלחץ, זה מה שאני עכשיו צריך אחרי החתונה של ביטי? הוא בא לשם, השרשרת תקועה, מכונות פרימיטיביות, ענקיות, הוא ככה, ככה, ככה, נותן מכות, אתם יודעים, בשיטה של פעם, המכשיר לא עובד, מכניסים מכה, לא עובד, עוד יותר מכה חזקה, פתאום נדלק. יש לי כזה מכשיר חימום בבית. אני לוחץ, לא קורה כלום. נותן לו ספירה, לפעמים נדלק. רוב הפעמים גם לא. אחרי זה אני כבר מחלה בו את זעמי, נותן לו מכה שאמורה כבר לרסק אותו. ומה קורה? פאק נדלק ואחרי איזה שבועיים הוא עובד, הוא ילד ממושמע אני רק נוגע, הוא נדלק עוד פעם עושה לי סנקציות הוא מושפע פה מההפגנות החליט למרוד עד שנקבל כמה סתירות נדלק, ככה זה שנים כבר בסופו של דבר מחמם. בקיצור רבותיי, האום ככה נותן מקורת עם המטטא, פתאום המכונה התחילה במכה לעבוד, נתפס לה שרבול בשרשרת, משך אותו לתוך כל האלה שיורדים ועולים, טק טק טק טק טק טק. תכן אותו כמו מכונת בשר. אתם מכירים את המכונות בשר? שהאמהות פעם היו תוכנות את הבשר ככה ביד, איך זה יוצא חוטים? הוא יצא מהמכונה מרוסק כמו רסק הגווניות. מה עשה שיהיה, רבותיי? בלילה של חתונת ביתו הוא נתחן למוות תארו לכם איזה קדוש היה הרב הזה היום לצערנו הרב שבירידת הדורות אפילו בא תלמיד חכם גדול מה הסיכויים שמישהו שיפגע בו והוא יגיד לו לא תגמור את שנתך הוא באמת ימות באותו לילה אין ציית תדשמיה כמו פעם פעם אתה יודע היה חכמים, הוא אומר מילה כזאת ראיתם מה קרה עם הרב עובדיה שהצטער מאריק שרון על גוש כתיף שנתנו את כל גוש כתיף לחמאס ברגע של זעם הרב עובדיה יצא לו משפט מהפה מה היה המשפט הקדוש ברחו ייתן לו בנה לא יודע מה זה בנה עד היום לא הבנתי מה זה המילה הזאת ייתן לו בנה אחת ישן ולא יקום, לא אמר ימות, אמר ישן ולא יקום, בום, אחרי כמה ימים קיבל קומה לשבע שנים ישן ולא קם, לא רק זה, מתי הוא נפטר? קצת מאוד אחרי שהרב עובדיה נפטר, איזה חודש, קודש וחצי אחרי זאת אומרת, החזיקו אותו ישן, בקומה, עם שבץ במוח שהיה לו איזה פיצוץ של איזה ברית, שבע שנים שוכב בקומה, שכדי שהרב עובדיה יעלה לשמיים, כנראה, כמו שאני מכיר את הרב עובדיה, שהוא היה בשמיים, הרי כתוב משפט זהיות בית חודש, כן? תוך כדי שעברו עליו את כל חייו, כנראה הגיעו לרגע הזה שהוא אמר את מה שאמר. ואמרו מה כבודו רוצה לעשות עם אותו אחד שנתן לחמאס את כל שטחי ארץ ישראל כדי שירו עלינו משם טילים ורקטות והרב עובדיה ברחמם הרבים שהוא היה אדם טוב לב כנראה אמר קחו אותו כבר שתגלו אותו מאיסוריו אבל עד שהרב עובדיה לא עלה לשמיים הוא לא התעורר וגם לא נפטר. שבע שנים בקומה. אתם יודעים, אם בן אדם לא עלינו, לא עליכם, יהיה שלושה חודשים בקומה. שלושה חודשים. והוא התעורר. מה קורה לו? אתם יודעים מה קורה לו? כל הגוף משותק. בצקות. בעיות בעיכול, בעיות ביציאות, גושים מתים בתוך הגוף, אתה לא יכול להרים את האצבע, אתה לא יכול להרים את היד, להכניס אוכל לפה. כל השירים שלך מנוונים. שלושה. חודשים ככה שכבת לא זסת אם בן אדם לא עושה פעילות הוא מתנבן הכל מאז אז הוא צריך פיזיקל תרפי תרפיה לאט לאט עוזרים לו להרים את היד ולהרזיס את הרגליים ו... עד שאחרי כמה חודשים הוא מסוגל ללכת בלי הגלגלים וזה תראו מה זה הגוף מתפקד רק תוך כדי פעולה ברגע שאין פעולה הוא מתנבן כולו זה מדהים זה ערב יואל מסתמר עכשיו ערב יואל מסתמר היה המתנגד חריף מאוד של הציונות כי הרי מה זה ציונות? רצו להקים מדינה קומוניסטית בערך הערכים של רוסיה ופולין לכן עשו כאן קיבוצים, מושבים, הסתדרות, פנקס אדום כל השירים שלימדו אותנו בצפר שאני הייתי ילד כולם שירים מרוסיה רק שמו להם מילים בעברית אם אתם יודעים, כל השירים שהם מלמדים אותנו, אתם רובכם צעירים, אתם לא יודעים על מה אני מדבר, אבל לפני ארבעים ומשהו שנה, המורים בעצמם חלקם היום מרוסיה ופולין. והם, כל השירים הברטו אותם. והיינו שירים שירים, ופתאום אני שומע אחרי כמה שנים שהשיר הזה בעצם זה שיר רוסי וזה שיר פולני, והביאו לנו את כל הערכים של לנין ושל כל הבולשוויקים. שדרך אגב עד היום שום דבר לא השתנה אצלם גם היום הם סוציאליסטים וקומוניסטים והם רחמים על רוצחים ורוצים לקחת מאשירים ולחלק לאחרים עושים כל מיני דברים של הקומוניזם שום דבר לא השתנה רבי יואל מיסנט אומר שהאיש קדוש וכנאי להשם דיבר מגד המדינה ואמר שהמדינה לא תחזיק מעמד היא חייבת להתבטל היום מתחילים להבין על מה הוא דיבר כי כבר רואים שהמדינה היא בסכנה קיומית ואפילו הגנרלים הגדולים מודיעים של הראשונה בחייהם הם מודאגים אם עוד עשר שנים תהיה מדינה פה בחזקת היהודים. זאת אומרת היום, בוא נגיד לפני עשר שנים היית שואל גנרלים, תגיד אתה חושב שבעוד עשר שנים כבר המדינה לא תהיה בידינו? שהאויבים שלנו ישתלטו לנו על המדינה? היו צוחקים עליך, מה אתה מטומטם? אתה מטורף? מה שתית? מה אתה שיקור? אבל היום חלקם הגדול, כבר אמרו את זה ברעיונות, אני בימו עיניי ראיתי ושמעתי, שהם אומרים, אני חרד לקיום המדינה. אני לא בטוח שתישאר מדינה פה. והסיבה לזה, כיוון שכל דבר שהתחיל נגד התורה, נגד רצון השם, נגד השם, נגד תלמודי תורה, נגד מה שהם קוראים חרדיות, לא ייתכן שהיא לא הצלחה. גם שדרך רשעים צלחה לכך וכך זמן, זה רק לעתה. כמו שחזל אומרים, תיזהר מרשעה שמשחקת לו השעה. כרגע הולך לו, עם ארבע מנדטים שמים אותו ראש ממשלה, מרגיש המלך של העולם. אבל זה כרגע. בסופו של דבר הקרשברכו תמיד מאזן את הכל וכולנו, מבלי יוצא מן הכלל, כל אחד יקבל את מה שמגיע לו לטוב ולרע. אבל יש מציאות כזאת שמנהיג עירן, תראה אותו, הייתול הזה עם החשימו, שבגללו כל הצהרות כביכול. הוא סתם בובה, מי הוא בכלל? כל הקדוש ברוך הוא עושה הקדוש ברוך הוא את כל האיראן הזאת שהיא הייתה מזמן כבר צריכה להתפורר 40 שנה של שלטון חשוך בלי שום פיתוחים, שום לציבור את כל הכספים של הנפט הכל הם השקיעו רק בהפצת רציחות וטרור עשו מוסד איראני בכל העולם שולחים מיליארדים כל חודש לחיזבאללה ולחמאס ולכל מיני טרוריסטים בתימן ובכל מיני מקומות כל הכסף שלהם הם משקיעים בלהשמיד אותנו. ותכלס מה לנו ולהם? מה לנו ולאיראן? העם האיראני, אני מבטיח לכם, לפחות 80% ממהם רוצה איתנו יחסים כמו שהיה בזמן השעה. אבל ה-20 אחוז המטורפים שתריפו את דעתם במסגדים הם מוכנים לבשור את כל החיים שלהם רק של היהודים יראה. אבל רוב העם האיראני לא מעוניין בזה, ואם אחד הצעירים, הדור החדש, עזוב אותם, אנחנו לא רוצים כזה שלטון פה. ראיתם את כל המורמות שהיה שם. אבל כל זה כשאנחנו מסדר, רבותיי. רגע, רגע, עזוב, אני מסיים. בקיצור, רבותיי, זה לא הנושא כרגע, לא באתי לדבר על הציונות, אבל לכן אמרתי בראשית דבריי, יש כאלה שעליי לסמכים, אפילו שיש להם כיפה על הראש, ויש כאלה ברחבי העולם שמטבלים היום, יש מקומות ששורפים את הדגל, יש מקומות שאומרים הלל עם ברכה, לא יודע מי נתן להם אתר, כי אי אפשר לעשות ברכה על דעתנו בלי חזל. אני אומר, איך אפשר להמציא ברכה? הרי מאז התלמוד אפשר, אפילו בורי נפשות יש כאלה אומרים שזו ברכה שהיא לא לגיטימית כי היא לא באמת מחזל זה התחדש בזמן יותר מאוחר, בורי נפשות אבל להמציא בדורנו תקנות וברכות זה לא נשמע כזה, אבל יש כאלה אומרים אלל, אבל בלי ברכה. אומרים מה, כאשר הוא יביא אותנו לארץ, סוף סוף יש לנו פה חופש, שאני טוען שאין כאן שום חופש. כי ברגע שאתה בידיים של ארצות הברית עם שלטון דמוקרטי שונא ישראל, 14 ממהמפלגה הדמוקרטית עודו לפני שבוע שהם בעד הפלסטינאים והם נגד ישראל. זאת אומרת, במפלגה הדמוקרטית יש 14 שמודים למצלמה שהם אויבי ישראל והם בעד החמאס ויש עוד הרבה אחרים שהם כאלה הם רק לא רוצים להודות כי יש להם תורמים יהודים וכל מיני כאלה זאת אומרת אתה רואה מי הם בכלל הדמוקרטים זה כמו סניף של מרץ אז בעצם תאר לך שארה״ב מפעילה מחבש עלינו. מה אתה חושב, ביבי יכול לעשות מה שהוא רוצה? ישר מקבל טלפון. הוא רצה לעשות חוק נגד המיסיונריות. סמוטריץ', בנגוויר, שאס, אמרו לו מה זה פה? מנצרים פה יהודים כל יום. מה זה מה? הנוצרים פה מנצרים פה אנשים, נותנים להם קצת כסף, לוקחים אותם, תובלים אותם בכל מיני נערות. בוא נוציא חוק שזה נגד החוק. מיד החליטו להעלות את הצעת חוק. תוך שעתיים גנזו אותה. ביבי התערב, ביטלו את זה. לא יהיה חוק נגד המיסיון הנוצרי. למה? 50 מיליון אבנגליסטים בארצות הברית, יא אני תומכי ישראל, מיד אימו עליו. נתנו לך מיליארדים על היום. אנחנו תומכים בכם פה במפלגה הרפובליקנית. בזכותנו קיבלתם נשק, מענקים. כל המלחמות שלכם באום אנחנו מגינים עליכם. אתה תתעסק עם המיסיון הנוצרי, אנחנו קוברים את המדינה. יש לו ברירה. הוא העבד שלהם. כולנו עבדים שלהם. זה מה שדיבר אביו מסתמר. לכן הוא אומר, היינו צריכים לחכות שהמשיח יבוא ויביא אותנו מכל הגלויות, כמו שכתוב בנביאים. אף אחד לא הצלח למות. עכשיו כבר עשינו מה שעשינו, ואנחנו כבר פה. לכן לשיטתם אין על מה לסמוח. איזה מין שמחה זאת, כל יום נרצחים פה אנשים. ותדעו לכם דבר נוסף, אמנם הרפורמה היא חשובה מעין כמוה, זה ממש העתיד של רם ישראל מונח פה על הכף, אבל, יש לנו בעיה. מה היא הבעיה? שאם נקלה פה למלחמת אחים, חס וחלילה הקב' הוא ימסור אותנו בידי אויבינו ותהיה לנו מכה אנושה. ואני יכול להביא לכם מאות ראיות מהתנח. שקרו כאלה דברים, שיהודים הרגו יהודים ונלחמו אחד עם השני, ולא הייתה אחדות, באה לנו מכה שאין דוגמתה. לכן, אף על פי שחצי פה מהעם שונא תורה, שונא ישיבות, שונא אמת, אוהב קומוניזם ואוהב אנטי דת וכולי, אין לנו ברירה, חייבים להגיע יותר לאיזה סוג של פיוס. למה? הם התפשטו פה במדינה ושולטים בהכל. הם מסיתים את העולם נגדנו. הם מתקשרים לאירופאים, והאירופאים מפעילים עלינו לחצים. הם מאיימים על ארצות הברית. רצו למנות פה את מאי גולן, שהיא דוברת אנגלית יותר טוב מאמריקאים, שמעתי את זה, נאום שלה באנגלית, להיות קונסוליט בארצות הברית. מיד השמאלנים מתקשרים לארצות הברית, מגיעים תוך דקה לביידן שלא תריז כזה דבר. היא פשיסטי, היא קיצוני, היא גזענית, היא דיברה נגד הסודנים. ממלאים לאמריקאים מיד את כל הראש. עשו ככה נגד סמוטריג' ונגד בן גביר. סורפים פה את כל הממשלה. אפילו ביבי כבר לא רצוי בארצות הברית. הם מסיתים את אויבינו ללכת נגדנו. לא אכפת להם שהמדינה תתפורר, אבל אנחנו אסור לנו לעשות את זה. אין לנו את הפריבילגיה, לאן נלך? מה נעשה, נעביר את כל הישיבות לאן עכשיו? ארצות הברית האנטישמיות גואה לממדים שלא הייתה מעולם, מרביצים לאנשים ברחובות. כתובות, איומים על בתי כנסת, מקללים אותך ברחובות רק בגלל שאתה נראה יהודי. מה תעשה? לאן תלך? אירופה היא כעולה כבר בידי הערבים. לאן תברח? אוסטרליה ערבים, נוזינלנד כבר ערבים. כל מקום שתרצה לברוח, מקום שאין לך לאן ללכת. לאן תלך? הקריש ברוך הוא עשה מציאות כזאת שאין מדינה אחת היום
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









