אם היה אכפת לו מהתורה היה מוחל

ערב טוב. זכות גדולה להיות כאן איתכם היום. יום שכולו תורה, אז זה כבר דרשה. מה, שישית? יש עוד כמה אחרי הדרשה? עוד שלוש. עוד שלוש to go. פה זה 11. פה זה 11, יפה. אני אומר, ‫אני אומר, זכות גדולה ‫לאנשים ביום כזה ‫שרוב העם מנפנפים, יום הנפנופים, ‫שבאים לשמוע על עברי תורה, ‫מדרשנים, יושבים שעות, ‫זכות גדולה. ומה הרעייה? ‫אתם יודעים, יש לנו, ‫אנחנו רשימה של תירוצים, ‫מה נאמר ביום הדין ‫כשישאלו אותנו ‫את השאלה הראשונה בשמיים, ‫האם קבעת הייתים לתורה, ‫אז כל אחד מאיתנו ‫מכין לעצמו עליבי. ‫נכון? אחד שאני יגיד, ‫מה אני, קושי, ‫היה לי לשלם את החשבונות, ‫11 ילדים בבית, ‫ופה וחשבונות ורץ, ‫ומהבוקר עד הלילה, ‫איפה הייתי זמן ללמוד? ‫אחד שעשיר יגיד, ‫מה, היה לי נכסים, לא היה זמן, ‫היה לי אחריות גדולה וזה. ‫כל אדם הרמצא מה להגיד. ‫יש כאלה יגידו, ‫שמע, אני לא התברחתי בסכל. ‫זה מתעסקל, ‫לעשות שיעור גמרא, לא להבין כלום, ‫שנה, שנתיים, שלוש, ‫די, נשבר. ‫עברתי לסיפורי צדיקים, ‫אחר כך התחלתי לרדן, ‫אחר כך ראיתי שאין בי, ‫איך אומרים, לא נוצא מני כלום, ‫אז לאט לאט נשברתי. ‫למה אני מתחיל בזה? ‫יש כאלה שהטענו ‫אני מאוד רציתי להיות תלמיד ישיבה.

‫מאוד רציתי ללמוד תורה.

‫אני מקנא בלומדי התורה. ‫אני גם תומך בהם.

‫אני גם הייתי מאוד שמח ‫אם היה

לי לקחת את היישוב הדת, ‫לשבת וללמוד.

‫אבל אני אנוס, ‫כיוון שאני צריך לעבוד.

‫אז הקבלו שבחור השלוף ‫את הקלף הקטלני. ‫בוא נראה אם הדברים שלך ‫אמת או שקר.

‫מה עשית בימי העצמאות?

‫ואז רואים אותך ועומד ככה ‫בלי חולצה עם הקרס, ‫על הסטייקים, על המנגה, ‫עם הסיגריה, עם הבירה.

‫אומרים, אה, רצית ללמוד, אה?

‫מכרת אותי בעד נזיד הדשים, ‫חתיכת סוליה, בשר. ‫ככה יושב, מבסוט, מה קרה? ‫הרי אמרו לך שיש יום ‫שכולו תורה מעבר לכביש. ‫על היום הזה הכול יעקום ויפול. ‫זה על חול המועד. ‫באמריקה זה ימי ראשון. ‫האנשי עסקים, יש להם יום מנוחה, ‫שבת זה שבת, ‫אבל יום ראשון יש יום חופש. ‫ביום ראשון רואים ‫אם אתה אוהב תורה או לא. ‫אם אתה מבזבז את הזמן שלך ‫על שטויות, ‫יושב בסירה, הולך לתפוס דגים. ‫אז יגידו, אה, חשבת... ‫אתה אומר שאתה ענוס, לא? ‫רצית ללמוד, אבל הנה, אתה ענוס.

‫בימים שהיה לך חופש, ‫מה עשית? לא למדת.

‫אבל אם באמת באת ולמדת, ‫אם זה באוטובוס לעבודה, ‫אם זה בימי חופש האלה ‫שמסדרים מדי פעם, ‫אז יהיה לך כלף. ‫לפחות יקלו איתך, ביום הדין שתבוא ותיתן שתענוס אז הסנגור יבוא ויגיד הנה תראה בימים שהוא לא היה ענוס מה הוא עשה על פי זה יקום ויפול דבר זה לא צחוק דברים חשובים מאוד זה והסתן בימים האלה יושב על אלה שכן

רוצים לבוא שלא יבואו כי על הדבר

הזה הוא הולך לגמור אותם. זה הקלף שלו. תראו, היה פעם לפני 450 שנה רב ענק שקראו לו המארשה. כל בן תורה יודע מי זה המארשה ויודע כמה זהה הוא הוריד כדי להבין כמה מילים במארשה, כן. המארשה, ידוע סיפור שהיו לו שערות ארוכות, ‫והוא היה קושר את השערות שלו ‫לנברשת פה, לשנדליר. ‫כיוון שהוא לא היה ישן, ‫אז כשהוא היה מנמנם, ‫ככה הראש שלו היה נופל, ‫זה היה מושך לו בשערות ‫וככה הוא היה מתעורר. ‫כדי לא לבזבז דקה של תורה, ‫כי האנשים האלה העריכו ‫מה זה ערך התורה. ‫ופעם אחת היה איזה רשע גדול בעיר, ‫והרשע הזה מת, ‫ואז היה מנהגם להביא את הגופה ‫ככה בבית כנסת, ‫וכולם עוברים על פניו, ‫ובא איזה תלמיד ישיבה, ‫אמר, מה זה הליצן הרשע הזה? ‫מה בכלל מביאים אותו לפה? ‫תפס את האצבע שלו ככה, ‫נתן לו על האף. ‫וכולם צחקו, כל התלמידי ישיבה. ‫אז שם הרמושה הזו, ‫מה בכלל באים לעשות לו כבוד פה? ‫בקיצור, ההרשה הזו, פתאום, ‫כל לילה מגיע בחלום ‫לאותו תלמיד ישיבה, ‫אני לא אנוח עד שאני לא אחנוק אותך ‫למוות. ‫אני לא אנוח עד שאני לא אורג אותך. ‫הוא מיד מתעורר בבעלה, ‫יום ראשון, יום שני, ‫הוא כבר כמה ימים לא ישן, ‫הוא פוחד להיכנס למיטה, ‫פתאום הוא נרדם, ‫הוא מגיע לו גם אחרי צהריים. ‫אמר, מה זה, איך זה יכול להיות? ‫כך החודש ימיר, הבן אדם לא... ‫כל כך שהוא נרדם, הוא מופיע. ‫כל הזמן. ‫זה דבר פלא, מה זה? ‫אמרו לו, לך אל גדול הדור, ‫לך אצל המערשה, תראה מה לעשות. ‫הוא בא, מספר למערשה, ‫אומר לו, מי זה הבן אדם? ‫אומר לו, זה הרשע הזה ‫שהיה פה בעיר. ‫הוא אומר, מה? ‫זה הרשע הגדול הזה? ‫זה? הוא זה שנותנים לו משמיים להפריע לך שלא תוכל להשבת ללמוד תורה? לא יכול להיות. משהו פה לא מסתדר. זה נגד כל הכללים. אומר, אני חייב לחקור את הסוגיה הזאת לעומק. אני בא לישון אצלך הלילה. הלך, בא, אומר, ברגע שאתה תתעורר, אני אפנה אליו, אגיד לו, דבר איתי, עזוב אותו. ‫ככה הלכו ישנו. ‫אמר לו לאותו אחד, ‫תבוא תדבר איתי, אל תבוא אליו. ‫לא יודע אם זה קרה באותו יום ‫או שהוא בא לו אחרי זה ‫בחלום למארשה. ‫בקיצור, הרשע הזה ‫הופיע למארשה גם כן. ‫אומר לו המארשה, ‫מה אתה רוצה מהתלמיד הזה? ‫למה אתה מפריע לו? ‫הוא אומר, אני רוצה להתנקם בו. ‫הוא אומר, הוא ביש אותי ליד כולם. ‫כולם צחקו באיזה... ‫אז הוא אמר לו, תשמע, אני רק רוצה לשאול אותך שאלה אחת. הרי כולם יודעים שאתה היית הערשה הכי גדול בעיר. אז איך ייתכן, תסביר לי, הרי אנחנו לומדים תורה, אבל אני רוצה להבין. איך נותנים לך משמיים רשות לבוא ולהפריע לבחור שעמל בתורה? נכון, מה שהוא עשה לך זה לא בסדר. אבל חייב להיות כאן פרופורציה. אומר לו הראשל המארשה יצא חרוז הראשל המארשה אבל הראשל המארשה נכון אני הייתי

באמת ראשה גדול אבל הכבוד הרב לא

בכי בכל הפרטים היה לי זכות אחת גדולה בוא נשמע נו מה הזכות שלך הוא אומר אני יום אחד הלכתי על הגשר פה בעיר יש אגם למטה ורודי הולך על הגשר אני שומע מלמטה צעקות מישהו טובע ראיתי שם איזה מישהו צעיר עומד לטבועה ככה בלי לחשוב פעמיים עם החליפה קפצתי למים שחיתי הצלתי את חייו הוצאתי אותו ככה ‫לחוף. ‫התחלנו לדבר, ‫מתברר שהוא היה בחור ישיבה. ‫הלך ככה לעשות מקווה, ‫נסחף עם המים, הצלתי את חייו. ‫התחלתי לשאול אותו ‫ממה הוא מתפרנס, ‫אמר, אני אין לי כלום, ‫אני אטום, אין לי כסף, ‫אני מרוד, אבל אני לא מתורה. ‫ריחמתי עליו. ‫אמרתי, אני אשלח לך ‫כל חודש כסף. ‫שלחתי לו 200 רובל, ‫בוא נגיד בימינו 200 דולר ‫כל חודש במשך כמה שנים, ‫עד שנפטרתי. ‫כשהגעתי לדין תורה בשמיים, ‫באמת פתחו נגדי ‫באין סוף האשמות. ‫פחד מוות, איזה דברים ‫טרובים עליי וזה. ‫כבר עבדה תקוותי, ‫פתאום הופיע איזה מלאך אחד ‫ואמר רק שנייה, יש כאן בעיה, ‫אי אפשר עדיין לחרוץ את דינו, ‫פאק שלף לי מיליונים של מצוות. ‫ואני התפלאתי, ‫מאיפה באו לי כל המצוות הזה? ‫אני הרי יודע מי אני. ‫אני במפלגת יש עתיד. ‫ואני יודע, אין לי מיליוני מצוות. ‫אולי השם שלהם ‫התבלבל עם מישהו אותו שם. ‫אתם יודעים, אפרופו אותו ש... ‫תזכירו לי, רק לחזור לסיפור הזה. ‫היה איזה חבר של אבא שלי, ‫עליו השלום, נפטר לפני כמה שנים. ‫אז אתם יודעים, ההורים שלי, ‫היה להם זוג חברים, ‫זה הבן אדם הזה ואשתו. ‫יום אחד הייתה המלחמה, ‫אני חושב מלחמת יום כיפור זה היה, ‫140 שנה בערך. ‫ואח של האישה, ‫היה לו כינוי ספידי, ‫אבל השם שלו היה צביקה. ‫צביקה. ‫לא זוכרת שם משפחה. ‫אז יום אחד, מקבלים טלפון, ‫צר לנו לבשר לכם שצביקה נהרג, ‫הוא לפני זה נפצע קשה, ‫הוא בא לבית חולים כך וכך, ‫ועכשיו אנחנו מבשרים לכם על פטירתו, ‫נאלי שלוח מישהו לזהות הגופה. ‫האישה הזאת קראו לה ציונה, ‫זה אח שלה עצבי כזה. ‫אז היא פחדה ללכת לראות ‫את אח שלה שנפטר, ‫שלחה את בעלה. ‫זה קראו לו שלומו. ‫עכשיו, השלומו הזה ‫הגיע לשם לבית חולים. ‫תראו, זה מעשה שקרה. ‫קרה פה בארץ, אתם לא תאמינו. ‫הוא מגיע לבית חולים, ‫מביאים אותו לחדר קירור של הגופות, ‫אומרים לו, תגיד אם זה גיסחה. ‫עכשיו הוא פחד להסתכל. ‫אתם יודעים, ‫לא טוב להסתכל בפרצוף של נט. ‫לא יודע, מה, הוא עשה ככה? ‫כן, זהו. פחד להסתכל. ‫טוב, חרצו את זה, ‫הודיעו למשפחה, עשו לוויה, ‫קברו את הצביקה הזו ‫ויושבים עכשיו שיבה. ‫ארבעה ימים שהם יושבים, ‫המשפחה יושבת שיבה, ‫ביום החמישי, צביקה נכנס בדלת.

פותח תתביישו לכם איזה משפחה אני חמישה ימים בבית חולים אחד לא בא לבקר

לא מתעניינים בי כולם צועקים מתאלפים מה זה צריכות שלמות הציל אותי איזה שדיר זה בלגן היה אז אומרים לו מה זה אתה אמרו שאתה אנחנו יושבים עליך שיבה וואי מה שיבה ‫מה מתברר, רבותיי? ‫תראו, מה זה?

‫באותו יום, באותו מקום, ‫היה עוד חייל בדיוק עם אותו שם.

‫אותו שם פרטי ושם משפחה.

‫ועודו גיל גם, פחות או יותר.

‫נראה אדומה גם.

‫ההוא נפטר, וזה חי. ‫כברו את השני, ‫והמשפחה של השני ‫לא ידעה בכלל שהוא פצוע. ‫הוא כבר נפטר, קברו אותו, ‫והמשפחה של השני לא יודעים בכלל. ‫הם לא יושבים שיבה לו כלום.

‫אתם מאמינים כזה דבר? ‫והיא צועקת.

‫עד סוף ימיו היא הייתה מזכירה לו,

‫בגללך ישבתי שיבה על אחי. ‫טעו, אשם. ‫קיצור, נחזור למארשה. ‫הרשע הזה אומר, ‫אני נתתי לו 200 רובל כל חודש. ‫ואז בא מלאך ואמר ‫שאי אפשר לדון אותי, ‫תמכתי בתורה. ‫אומר לו המארשה, ‫עכשיו הבנתי הכול. ‫הסתן עושה לך פה תרגיל ‫כדי שאתה תפסיד ‫את כל הזכויות של התורה שתמכת. ‫מה הפירוש? ‫הרי הסתן יודע שאתה נתת ‫200 רובה לתלמיד ישיבה הזאת ‫לא בגלל שהוא תלמיד ישיבה. ‫הוא סתם, אני, ריחמת עליו.

‫כאב לך הלב, ריחמת עליו.

‫זו מצווה הרבה יותר קטנה.

‫כי לא נתת לו על מנת ‫לתמוך

בתורה שלו, ‫להפך, אתה באז ללומדי תורה.

‫אם היה לך אפשרות ‫לתת לקיבוצניק או ללומד תורה, ‫קיבוצניק, אוכל שפנים, ‫מחלל שבת, אני, ‫עדיף בעיניך פי אלף מהתלמיד הזה ‫שיושב בירושלים ועמל בתורה. ‫אלא מה? ‫איצל את הקיבוצניק שתבער. ‫במקרה הזה איצל את התלמיד ישיבה, ‫זה לא בגלל התורה. ‫אז מה השטן מנסה להוכיח?

‫שאתה, אין לך שום ערך לתורה.

ועל זה שתלמיד ישיבה נתן לך מכה קטנה על האף ובייש אותך לדקה אתה מוכן לענות תלמיד ישיבה כבר חודש אתה מענה אותו הוא לא לומד בגללך ואתה לא תנוח עד שלא תמיד אותו ואז

השטן יבוא ויגיד הנה אתם רואים אם היה אכפת לו מהתורה בתוך שנייה הוא היה מוכן לו עזוב אני לא רוצה להפריע על התורה שלך אני מבין מה זה תורה. בסדר, עשית לי אבל.

אבל אני בשנייה מוכן. חס וחלילה שבגללי תתבטל דקה של תורה. עכשיו אתה מראה להם שאתה שונא תורה.

תתגבר על עצמך. תגיד שאתה מוכן לו. ועד רבה אתה שמח שלומד תורה ואין לך שום בעיה איתו.

כי אם לא כך, הוא ימות!

אבל אתה תפסיד את כל הזכויות שאגרת באותם שנים. ומאותו רגע הוא לא בא יותר. הפסיק לבוא. נמצאנו למדים שהערשה הכי גדול, הכי גדול שהיה בעיר, שכולם לא היה ספק שהוא הערשה הכי גדול, אבל נתן קצסף לבחור ישיבה כמה שנים כל חודש משהו, ‫וכבר לא יכלו לדון אותו ‫על כל העבירות שלו, ‫היה בלגן בבדים של מעלה. ‫התנגדות. ‫תראו מה זה כוחה של תורה. ‫למי שעוד לא השתכנע, ‫כתוב בגמרא, ‫לא עלינו, דבר מזעזע, ‫לא יודע אם אתם מכירים את זה, ‫כתוב שהתנאים עשו אספה. ‫מה הייתה נושא האספה? ‫רצו לקבוע ‫תתכוננו טוב למה ‫שאני אומר להגיד לכם. ‫רצו לפסוק ששלמה המלך ‫אין לו חלק לעולם הבא. ‫שמעתם כזה דבר? ‫שלמה המלך שהתמנה ‫למלך בגיל 13. ‫והקרשבחו הציע לו, ‫מה אתה מבקש? ‫ואמר, תן לי לב נבון ‫לשפוט את עמך בצדק. ‫לא ביקש כסף, לא חוכמה, ‫שום דבר לעצמו. ‫מה רציתי? ‫לשפוט את העם בצדק, ‫לעשות את רצונך. ‫כמובן ששלמה היה לו תוכנית, ‫התוכנית שלו הייתה ‫לגייר את כל העולם ‫ולמנוע את כל העבודה הזרה שהייתה, ‫את כל הסינת היהודים, ‫את כל מה שהיה קורה בעולם, ‫הרי העולם היה במצב רוחני ‫קטסטרופה בזמנו. ומיידך עם ישראל היה בשיא גדולתו וכולם רצו להתחתן עם המלך בנו של דוד שלמה הגאון החכם שבאדם איזה אישה לא תרצה אותו אז כל הנסיכות של כל העמים והשבטים התחננו!

קח אותי שלמה! ‫הרי אדם נורמלי, ‫אפילו אתם יודעים, מכילה מקוותכם, ‫כך אתה אדם הכי מופקר בעריות בעולם.

‫תחפש, תגיד רבותיי, ‫מי האדם הכי הכי מופקר בעריות? ‫צאו לך איזה גוי שפל ‫שכל היום רק על נעוף חושב. ‫ויגידו לו, אתה יכול להיות ‫עם אלף נשים? ‫עכשיו נשוי לאלף נשים? ‫האמא, השתגעת? ‫ככה מניע את אשתי גם. ‫אלף נשים?

איך אפשר? ‫הוא לא ידע את השמות שלהן בכלל. ‫אדם נורמלי יצריך אלף נשים? ‫אז לא מחשב שלמה המלך ‫קודש קודשים. ‫אדם הכי גרוע בעולם. ‫הגי, תן לי עשרים, ‫אני כבר משתגע כבר.

‫לא צריך יותר.

‫לכל התאהבות שלו בעולם, ‫האמת או לא, ‫אז מה הפשט?

‫שלמה לקח אלף נשים. ‫זאת אומרת, הוא יראה אחת מהן ‫פעם בשלוש שנים. ‫פעם בשלוש שנים. ‫הוא לא זוכר בכלל מי זאת ‫בעוד שלוש שנים. ‫אם אתה זוכר היינו לפני שלוש שנים, ‫מי את? ‫אני אשתך, מה אתה שואל אותי מי אני? ‫נראה הרי מגוחך, מה? ‫אלא מה היא? ‫מה, שלמה היה צריך אותה בכלל, מה?

‫חסר בעם ישראל.

‫הרי מלך מותר לו 18 נשים ‫ופילגשים וזה, ‫מה הוא צריך אותן בכלל? ‫כל הגיאורות האלה וזה, ‫אלא מהי? ‫כל המטרה הייתה ‫מאה אחוז לשמש המים. ‫אז לא היה פייסבוק, ‫לא היה שידורים ישירים לכל העולם, ‫לא היה דיסקונקי אלפי שעות ‫אתה נכניס באוטו, ‫זה מנגן עד גיל 70, דברי תורה.

‫לא היה אמצעים. ‫אי אפשר היה ללמד את העולם, ‫להפסיק עם העבודה בזהרה, ‫יש בורא בעולם, ‫שלושה עשר עיקרים של היהדות. ‫איך תגיע אל הגויים? ‫שלמה הגר רעיון אמר, ‫אני אקח את הנסיכות. ‫ואני ילמד אותם כמה חודשים סמינר ‫מעל לפתב מה זה יהדות, ‫מה זה אמנות, מה עבודה זרה וכו', ‫ואשלח אותם חזרה לעם שלהם. ‫והימים האלה נצמצם ונבטל ‫המון מהעבודה זרה שבעולם, ‫והרבה יתחילו להתעניין ‫וירצו להצטרף לעם ישראל.

‫הוא ממלך, ‫כיוון שהוא עבר על דברי התורה ‫שמלך לא הכח לו הרבה נשים, ‫אף על פי שכוונתו הייתה לשם שמיים, ‫כתוב בסוף ימיו, ‫והיה הסערה בעיני השם. ‫אומרים, חזל, האנשים האלה ‫הקתירו עבודה זרה בביתו ‫והשפיע על שיקול דעתו וכולי, ‫ועכשיו יושבים התנאים ‫ורוצים לפסוק ‫איך הם לא רעדו, אני לא יודע, ‫אני הייתי מת מפחד. ‫אבל התנאים הם בעצמם היו גדולים ‫מאוד מחיימתים, ‫והם עכשיו רוצים לפסוק ‫ששלמה המלך אין לו חלק לעולם הבא. ‫שמעתם? ‫יושבים שם החכמים, ‫ואומרים, רבותיי, כתוב מפורש, ‫והיה שרה בעיני השם. ‫אי אפשר שאדם שכתוב עליו כזה דבר ‫אז עכשיו תגיד עליו שהוא צדיק ‫והוא בגן עדן עם אברהם, ‫יצחק ויעקב, חכמים. ‫אותו דבר, דרך אגב, היה בגרסה ‫קצת שונה לגבי שמשון, ‫שכתוב תמות נפשיים פלישתיים. ‫יש שרוצים לומר, חז ושלום, ‫אני מקווה שזה לא ככה, ‫אבל שמה זה תמות נפשיים פלישתיים? ‫שאני הולך איפה שהפלישתים הולכים, ‫בגלל הגויה הזאת, דלילה וכל זה. ‫אז מה קרה פה עכשיו? ‫החכמים רוצים עכשיו לפסוק, ‫אך מן השמיים מתנגדים לכך. ‫הקב״ה הוא לא מעוניין ‫שיהיה כזה פסק.

‫אש החלה ללכלך בחטא, ‫ללכך את ספסליהם.

‫יורדת כזאת אש, ‫לא יודע, זה מכת ברק, ‫הספסלים מעץ מתחילים להישרף, ‫נהיים שחורים.

‫עוד פעם קבו יום, ‫מגיעים גם כן לעשות אספה, ‫רוצים לפסוק. ‫עוד פעם איש מתחילה ‫לשרוף את הבית מדרש.

‫ראו ככה שהם לא מבינים, ‫יצא בת קול ועצרה אותם. ‫מה כאן תמורה בסיפור? ‫מי יכול להגיד לי? ‫משהו כאן תמורה. כל פעם שיש משהו בסיפורים של אגדתות של הגמרא או איזה מדרש, יש הרבה מדרשי פליאה, אי אפשר לעבור ככה לסדר היום ולהשאיר קושיות פתוחות. כן, זה לא, ככה לא לומדים תורה. כשאתה רוצה להעביר דעף, אתה חייב שהסוגיה תהיה מלובנת אצלך מכל הכיוונים, שלא יקום איזה ילד בן 14 ויקשה לך קושיה ותשאר ככה בפה פרור. חייב להבין מה הולך פה. מה כאן תמוע? קודם כל, מה לחכמים לפסוק על שלמה כזה דבר? ‫בואו נגיד שאתם לשיטתכם ‫סוברים שאין לו עולם הבא. ‫לא תחוסו על כבודו של דוד המלך, ‫עזוב, שלמה. דוד המלך.

‫יש לך עכשיו גדול הדור.

‫יש לו בן, יצאה עליו קצת שם רע. ‫אפשר לדבר נגד הבן, ‫אתה פוגע בכבוד אביו. ‫מה שלו גדול הדור בשמיים ‫זה בטוח יגרום לו צער. ‫מה לי להכניס את עצמי בכזה דבר? ‫נכון או לא? אני לא מתערב. מפלאת כבודו של חכם כך וכך, שזה בנו, אני פוסל את עצמי לדון בסוגיה, נכון? דיין חכם, הוא רוצה להתערב בכזה דבר? שמישהו אחר ייקח על עצמו, מה אני צריך? זו קושייה ראשונה. קושייה שנייה, אפילו תגיד שהוא לא היה בנו של דוד המלך. אין לו איזה אבא גדול עולם. הוא עצמו. ‫בכל זאת, הוא האיש החכם ‫שחי אי פעם באדם. ‫הקבל שלכם נתן לו מתנה ‫שאף אדם לא קיבל.

‫מי מנה במשיח תפסוק עליו ‫שאין לעולם

הבא, ‫אתה בעצם מוציא שם רע ‫על כל הגאולה הזאת של בית אישי. ‫זה דבר רדין מאוד. ‫איך יקבלו את זה העם? ‫מה אתה צריך לפסוק?

‫תשאיר את הסוגיה הפתוחה ‫של הרב המשיח שיגיד מה עושים, ‫שיגיד לנו איפה הוא. ‫מה, הקדוש ברוך הוא צריך ‫את התנאים שיגידו ‫אם מגיע לעולם הבא או לא, ‫מה, הוא לא יודע למי מגיע ולמי לא?

‫אם עכשיו תלך אצל איזה צדיק פה ‫ויגיד לך, יש לבך שמך, ‫ואני מברך

אותך, ‫ושתסכל לעולם הבא והכול, ‫הוא לא

יודע את הערוורות ‫שאתה עושה בחדרי חדרים.

‫אם הוא היה יודע, הוא היה מסכים

‫להגיד עליך שאתה צדיק ‫או לתת לך הסכמה, ונאי שלא. אדם רואה מהעיניים איך היה בשמואל ששקול כמשה ואהרון מגדולי הנביאים והוא עומד בביתו של אישה עם הקרן עם השמן המשחל עם שוחת המלך הרי איך שהשמן הזה נוגע בראש של המלך החדש, אפילו שהוא לבוש בבגדי רועצון. אפילו תגידו, הוא עכשיו יצא מהמקווה, עוד בלי חולצה, השם פגע לו בראש, באותו שנייה אתה חייב בכבוד המלך.

באת פגעת בו, אלפת אותו, מרדת בו, לא יודע מה, עיקדת אותו, אתה מורד במלכות, חייב מיטה.

הוא נהיה מלך, גמרנו בשמיים. הוא עובר ככה על כל הבנים של ישעי, כולם חכמים, כולם נבונים, כולם נעים, גבוהים וכו'. לא יוצא השמן, ככה, לא נשפח. הופך את השמן, לא נשפח. תחשוב, יש לך בקבוק פתוח, אתה רוצה לשפוח ממנו שמן? השמן תקוע, לא יורד. נגד חוקי הטבע, נגד הגרביטציה. אומר לו, תגיד, ישעי, מה הולך פה? אני רק לשמחו ששלח אותי לפה, אמר המלך פה ואחד מבניך. יש לך עוד איזה בן? ‫תשמע, מני, זה אחד מאלה. ‫עכשיו, אישי, רבותיי, ‫זה לא רק גדול הדור, ‫זה גדול הדור של כל הדורות עד היום.

‫ארבעה מעולם לא עברו עבירה ‫בכל חייהם. ‫ארבעה בכל ההיסטוריה של כדור הארץ. ‫מהאדם הראשון ועד לרגע זה. ‫יש רק ארבעה אנשים שחיו חיים ‫שלמים ללא שום עבירה.

‫דבר שהוא לא מתקבל ‫בכלל מבחינה שכלית. ‫איך זה ייתכן כזה דבר?

‫אחד מהם זה ישעי, ‫כי לעב זה הבן של דוד המלך, ‫בן ימין, ו... ‫אמרם, אמרם, אמרם. ‫אמרם, אבא של משה רבנו, אמרם. ‫זהו, ארבעה אנשים.

‫אז ישעי, גדול הדור, ‫לא חטא, יבוא ממנו משיח, ‫נכד של בועז ראש הסנדרין. ‫אז איך זה יכול להיות? ‫עכשיו שימו לב, אישה חושבת ‫שדוד זה לא בנו. ‫הרי מכירים את הסיפור ‫עם הפילגש וכולי, ‫התחלפה, אשתו שלו ניצבת בת אדאל, ‫החליפה איתה. ‫קיצור, דוד הוא לגיטימי, ‫הוא בנו של אישה, ‫אבל אישה היה לו חשד. ‫השתיק את העניין. ‫אמר לו, ‫סל, ישיבה בפריס, תלמד שם. ‫אבא, אבל אני פה עכשיו בבני ברק, ‫מה פריס? ‫שמע, זה טוב בשבילך, ‫יש לי שם איזה חבר, ‫תהיה שם איזה ארבע שנים. ‫למה? שישכחו. ‫שישכחו מהעניין. ‫זה לא טוב שאתה תסתובב לנו פה, ‫אתה עושה לנו צהרות עכשיו.

‫תהיה שם, כבר נגיד לך ‫מתי לחזור.

‫היה מעשה כזה... ‫אתם מכירים את רב חיסקי המדיני? ‫-כן. ‫זה שדה חמד, ‫כי עולם מכירים אותו בתור שדה חמד.

‫אחד מגדולי הדורות.

‫השדה חמד הזה, הוא מספר... ‫השדה חמד מספר... ‫מספר השדה חמד, זמני עזל, ‫אני מרגיש שרק התיישבתי עכשיו. ‫לא נגזים, אבל בסדר. ‫תודה. ‫אפדה חמד מספר, ‫שימו לב מה הוא מספר, רבותיי. ‫שהוא היה תלמיד ממוצב בישיבה. ‫שום דבר, לא היה עילוי, לא כלום. ‫איך כזה תלמיד נהיה אחד ‫מגדולי ישראל בכל הדורות? ‫היה שם איזה בחור קנאי שקינה בו. ‫ועשה לו כל מיני טריקים, מכשולים. ‫באחד הפעמים הקנאי הזה ‫נתן קצת כסף למנקה הערבייה, ‫שהייתה מנקת הישיבה, ‫כדי שתגיד לראש ישיבה ‫שחיסקיה, הבחור הזה חיסקיה, מדיני, ‫מתעסק איתה, לא עלינו. ‫המשרתת ראתה קצת כסף, ‫באה לראש ישיבה ואומרת, ‫שמע, יש לך פה תלמיד, ‫זה מתעסק איתי, איך זה יכול להיות? ‫מה? אז בשלום, ‫איפה קרה כזה דבר? הנה זה. ‫זה?

זה האחרון שהייתי מאמין.

‫הדוני, הוא מתעסק איתי, ‫הוא אומר לי כל מיני דברים, ‫וזהו, הוא לא צנוע. ‫קורא לו הראש ישיבה, ‫מכניס אותו לחדר, ‫אומר, שמע, אני מודה לך עכשיו, ‫אני אומר לך שאני לא חושד ‫בך בכלל. ‫ברור לי שאתה חף מפשע. ‫ככה פתח את השיחה. ‫אבל יש חילול ה' בהירה. ‫אנשים מתחילים לדבר. ‫אני מציע לחוס על כבוד שמיים, ‫צא לגלות, צא מהישיבה, ‫לך לזהיר, תישב שם, תלמד. ‫שירגעו העניינים, ‫אני כבר אשלח לקרוא לך. ‫הוא היה תמיד צדיק. ‫לא היה אילוי בתורה, ‫אבל היה צדיק. ‫היה לו כבוד לכבוש ברוך הוא. ‫אמר, אם ככה כבוד הרב, ‫אם הראש ישיבה ככה אומר, ‫אני אלך מן העיר. ‫הרס את הדברים והנסע. ‫חלפו חודשים רבים. ‫יום אחד הערבייה הזאת, ‫המצפון התחיל להפריע לה. ואז היא החליטה לחזור בתשובה. התחילה לשאול, איפה הלך זה חזקיה? אמרו לו, בעיר כך וכך, תלכי, תשאלי שם. הגיע לשם, הגיע לחדר שלו. נופקת בדלת, פותחת הדלת, רואה אותה, מה את עושה פה? אני באתי לבקש ממך מכילה. אתה ואני יודעים שאף פעם לא אמרת לי מילה אחת. ‫אבל אותו אחד נתן לי כסף ‫והיא ים עליי וזה, ‫ולא הייתה לי ברירה וכו'. ‫אני מוכנה לעמוד ולהתוודות ‫ולבקש ממך מכילה ליד כולם, ‫בתנאי שתבטיח לי ‫שתבקש מהראש הישיבה ‫לא לפטר אותי, ‫אני צריכה את הפרנסה וזה. ‫הוא שמח, שמחה גדולה, ‫סוף סוף שמי התנקה. ‫מי יודע כבר מה מדברים עליי בעיר, ‫איזה ביזיונות, איזה בושות.

‫הרס את הדברים, עמד לצאת לעיר, ‫פתאום הוא עצר.

‫הוא אמר, רגע, רגע, רגע. ‫נכון שלי זה טוב מאוד עכשיו ‫שנקה את שמי, כן?

‫אבל עוד פעם יתחיל חילול ‫השם גדול בעיר על אותו נבל. ‫שאיך תלמיד ישיבה ‫מסוגל לעשות כזה דבר? ‫להעליל עלילה על החברו ‫בא בישיבה, כזה דבר נורא. ‫אז כל העיר ידברו ‫ויהיה צער גדול, הקב". אמר לה, את יודעת מה?

אני מוכן לך, אין לך מה לדאוג, תלכי. אני נשאר פה, אני לא בא. אומר השדה חמד, רבותיי, שבאותו יום הקדוש ברוך הוא פתח לו את הראש. מאותו רגע, כל דבר שהוא למד, מיד הייתה לו בהירות בכל פרט, בשיא העומק. עד שהוא נהיה אחד מגדולי ישראל בכל הדורות. ‫חס על כבוד שמיים, מוכן להתבזות, ‫מוכן שילכו עליו ‫למאות שנים אחרי הרי. ‫הלשון הרע לא יפסיק הרי. ‫וכל החיים שלו, ומי יודע, ‫השידוך שלו

והכל היה נערס לו. ‫העיקר שלא יהיה עוד כמה ימים ‫חילול ה' אבל מה איתי?

‫אני מוכן למות למען ה' ‫יגידו מה שיגידו. ‫ומה זה נגמר? ‫לא רק שהוא לא נפגע מזה בסוף, היום כולם ששומעים את שמו יודעים זה אחד מהגדולים שאי פעם היו לנו רק נסיים רבותיי במה שהתחלנו יושבים התנאים ורוצים לדון עכשיו חס ושלום ששלומו המלך אין לו חלק לעולם הבא שנאמר והיה הסרה בעיני השם שרואה לחפץ חיים וכי אכפת מהשמיים מה פוסקים פה הרבנים מה אכפת להם עכשיו השבחוי יודע אתה צדיק יש

לך עולם הבא אתה רשע אין לך עולם הבא מה אכפת לי מה אומר הרב עם כל הכבוד הוא לא יודע מי אתה באמת אבל אני כן יודע זה שעכשיו קיבלת איזה מכתב תמיכה מאיזה

מישהו אבל הוא באמת לא יודע מי

אתה אם היה יודע אחוז ממה שאתה עושה היה נותן לך מכתב תמיכה היה נותן לך סתירה ומעיף אותך מהחלון ‫אבל

מה שפוסקים בעולם הזה, ‫ככה בבית דין של מעלה פוסקים, ‫רבותיי. ‫אלוקים ניצב בעדת אלת, ‫אבל בית דין, ‫בית דין רבנים של דורנו. ‫מה הם? ‫הם ברמה של הקראש ברחוב, ‫הם ברמה של התנאים, מה הם? ‫רבנים עמדו 20 שנה, ‫אני עוד עיינים, ‫ברוך השם, כבודם במקום המונח. ‫מה שהפסקו פה בדיני ממונות, ‫דיני נפשות, כל מיני דברים, ‫ממזירות, כל מיני דברים, ‫והשמיים משעובדים לפסק שלהם, ‫שנאמר, כל אשר יאמרו לך, ‫תשמע בקולן, ‫לא תסור מכל אשר יאמרו לך. ‫אומר החפץ חיים, ‫מיום שניתנה תורה לבני אדם, ‫נמסרה רשות של בית דין לבני אדם. ‫ומה שמחליטים למטה, ‫מחליטים למעלה. ‫ואם התנאים היו פוסקים חס ושלום ‫ששלמה המלך אין לו חלק לעולם הבא, ‫לא הייתה ברירה לכבוש ברוך הוא ‫ואחיו קיים את הפסק. ‫לכן הכבוש ברוך הוא, ‫כדי להציל את שלמה, וכדי להציל את דוד המלך וכדי להציל את אישי וכדי להציל את המשיח לעתיד לבואו נאלץ להתערב בפסק של הדיינים על ידי ששרף את הספסלים ובסוף הוציא בתקול כדי שהם לא יוציאו מהפה שלהם שאין לו עולם הבחס ושלום ‫והאנשים מזלזלים בחכמים, ‫איפה הגענו? ‫תראה מה זה, זו הוכחה ברורה ‫שמן האדם הוציא מילה מהפה, ‫מה הכוח שלה. ‫ובזה סיימתי רק עוד משפט אחד. ‫מי שמכם עדיין מסתפק, ‫אני מזכיר לכם ‫שאחרי ההתנתקות מגוש כתיף, ‫הרב עובדיה, ברגע של כאב וצער, ‫רוצים משפט מהפה. ‫על אריק שרון. ‫הקדוש ברוך הוא ייתן לו בנה, ‫לא יודע מה זה בנה, ‫אדם, לא הבנתי, ‫אבל אני מבין שזו סתירה, משהו. ‫ייתן לו איזה בנה, ‫ישן ולא יקום. לא אמר ימות, לא אמר השם ייקח אותו, לא אמר שהשם יעשה לו כמה, אמר משפט מדויק, אתם ישן לובנה, ישן ולא יקום. לא עברו כמה ימים, קיבל שבץ במוח, שבע שנים ישן בבית חולים, מתן נפטר, חודש ומשהו אחרי שהרב עובד יעלה לשמיים. ‫זאת אומרת, אני מניח, ‫אני הקטן, שהגיעו בה... ‫כל האדם שמגיע לשמיים ‫עוברים על כל חייו, ‫מהיום שנולד עד היום שנפטר. ‫והרב עובדי יש הרבה הרבה חומר ‫לנתח, כל הסוגיות, ‫כל מה שלמד, כל מה שפסק.

‫יש הרבה מה לדבר, ‫זה לא איזה

אחד מבטאר, ‫ארבע דברים עשה כל החיים שלו.

‫עוד לא התחיל המשאל לעבור, ‫אין על מה לדבר.

‫הרי אדם היום בימינו ‫שהוא לא בן תורה גדול, ‫אפשר לסכם את כל החיים שלו ‫בשלושה עמודים. ‫שלושה עמודים של מחברת.

‫תגיד לו, תכתוב, ‫תכתוב את כל החיים שלך. ‫תגיד, נו, תסכם לנו את חייך. ‫שלושה עמודים. ‫חכם, רק הספרים שלו ‫זה אלפי עמודים.

‫ועוד כל מה שפסק ועשה, ‫ואין סוף, זה לא ייגמר. ‫כנראה שהגיעו ביום שהגיעו ‫לאותו יום שאמר מה שאמר, ‫הקב״ה אמר, הנה, ‫אני נתתי לו לישון כבר שבע שנים, ‫בסדר? מה עכשיו? ‫הוא אומר, יאללה, תחוס עליו. ‫שחרר אותו מסכן שבע שנים, ‫בצקות, כל הגוף. ‫גם אם היה מתעורר, ‫הוא לא יכול לזוז מעמית עכשיו. ‫חודשים, להזיז את הידיים, ‫כל הגוף מנוון. אני הייתי בבית חולים וביקרתי את אלון פז המשותק הוא לא יכול להזיז עבר אחד בגוף רק את העיניים והטכנולוגיה הישראלית עשתה שעל ידי העיניים הוא מזיז את החץ הזה על המחשב שם אותו על מקום ממצמץ זה פותח פותח וידאו מפיץ וידאו שלי באינטרנט לאנשים זקי ערבים 13

שנה שוכב במיטה לא זז ‫באמצעות העיניים ומצמוצים, ‫הוא שולח וידאו, ‫מתכתב עם רבנים, עם אנשים. ‫כידוש ה' כל רגע אומר, ‫שתבך שמו

שאני משותה ככה במיטה. ‫מי שרוצה להתחזק באמונה, ‫איפה זה הבית החולים שם? ‫פתחתי כבר לא. ‫לך לשם. ‫בית רבקה, לך לשם חמש דקות, ‫תגיד לו, באתי לבקר אותך. ‫הלון פז. ‫חמש דקות תראה אותו איך הוא משווח ‫את הקב' ברוך הוא ואומר, ‫תודה, תודה להשם שאני ככה ‫13 שנה פה במיטה. ‫ואז אנחנו נגיד, אני מתלונן על זה ‫ומתלונן על זה, וככה, והאוטו, ‫וסריטה, ופספסתי, ועשו לי, ‫שמי רחב. ‫עד שאתה לא רואה כזה דבר, ‫אנחנו לא מבינים כמה טיפשים אנחנו. ‫על מה אנחנו מתלוננים? ‫כשאתה רואה באמת מה זה, ‫בן אדם במצב כזה ‫מעודה כל שנייה לאשם. ‫אין לי שום תלונה ולא היה לי מעולם ‫תלונה קטנה לבורא עולם. ‫בחור צעיר, בן 20 ומשהו, ‫נפל מהאופנוע ונהיה משותק, ‫נשבר לו עמוד השדרה.

‫והוא אומר, בהם צדק, לרגע אחד ‫לא הייתה לי טענה על בורא עולם.

‫זה לא רבי עקיבא של הדור? ‫תגידו לי. ‫13 שנה לומד תורה ככה, ‫שוכב בלי לזוז? ‫היא רצון שאנחנו נגיע ‫לכזאת דרגה של אמונה והודעיה ‫ושווח לכבוש ברוך הוא? ‫אם הוא ככה, ‫יש לנו הרבה על מה להודות. ‫רק אנחנו לא תמיד מעריכים, ‫כי מה שיש לך אתה לא מעריך ‫עד שאתה לא מאבד אותו. ‫והחוכמה היא להעריך את זה ‫לפני שאתה מאבד, לא אחרי. זה המדרגה היותר גדולה. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.