למה זה מגיע לי
A speaker grapples with rejection and unworthiness, using biblical stories and the example of Rabbi Moshe Feinstein to explore pride, gratitude, and communal responsibility. He critiques superficial piety among contemporary chasidim, warns against letting politics corrupt Torah study, and argues rabbis must close synagogues when their sanctity is compromised.
Chapters
ערב טוב, השיעור הזה יהיה לעילוי נשמעת חיים בן דוד פרוספר בן פיבי ויפה בת חנה וגם לרפואה שלמה של איטל בת חיה גאולה בת מסודה ברוך השם איך? איתן רפאל בין איילה סרית סרית, רפואה שלמה סלעית? סלע, סלעית אף פעם לא שמעתי את השם הזה, סלעית ברוך השם, טוב אנחנו נכנסנו לחודש אלול חודש שלול כמובן זה הכנה לקראת סיום השנה, תחילת שנה חדשה תכלה שנה וכי לילותיה תחל שנה וברכותיה באותו ראש השנה שזה יומיים בכל העולם דנים את האדם גם על כל הגשמיות שתהיה לו וגם על כל הרוחניות שתהיה לו יום אחד לגשמיות, יום אחד לרוחניות וכל ההחלטות שמקבלים לגבי האדם, הכל מבוסס על ההתנהגות שלו בשנה החולפת, וכל הגזענות המחות טובת מסלאי היעדות, העיקרים של היעדות, שכל מה שכבשבחור עושה בעולם, בדרך שאדם עודד, מודדים לו. כל מה שאדם מקבל בסיכומו של דבר הוא יכול להאשים רק את עצמו אם עשה טוב אז הוא ירוויח את זה בכוחו ואם יפסיד גם הוא אשם ויש על זה פסוק שאומר יבל את אדם תסלף דרכו ועל השם יזעף ליבו. זה כלל ידוע בעולם, רואים איך אנשים מדברים. אנשים, למה זה מגיע לי? מה עשיתי כבר? אנשים אחרים עושים יותר גרוע. למה לי אין ילדים? לה הוא יש, לה היא אין. תמיד אדם מגלגל אחריות לאחרים הוא לא מוצא את עצמו כאחד שראוי לתת עדין או שמה שקרה לו זה באמת במעשיו הוא הביא על עצמו זה כבר מתחיל מהאדם הראשון איך שההקב'ה הוא בא לאדם הראשון ושואל אותו איך אכלת מהעץ הוא מיד השים את חווה והיא מיד גלגלה את זה לנחש נכון שהנחש פיתה אותה ונכון שחווה פיתתה אותו הרי תמיד יש שליח יש להרבה שלוחים לקרדש ברוך הוא. העולם הזה, רבותיי, הוא מחולק לשתי מחלקות. כל בן אדם ובן אדם יש לו תגית. התגית הזאת יכולה להשתנות. הכל תלוי לפי המעשים שלו. או שאתה תגיד כתוב עליה חייל של השם או חס וחלילה חייל של הסטראחה של השטן של הכוחות האחרים כמובן שאף אדם לא מתנדב להיות חייל של השטן זה ברור, כן? אף אחד לא שואל אותו הכל תלוי במעשים של הבן אדם יש אנשים מזקים אותם משמיים כל הזמן לעשות דברים גדולים זיקוי הרבים, פתיחת מניין, לימוד תורה, עזרה לנסקקים, כל מיני, בניית מיק וחוגי ביי, כל מיני דברים טובים. ויש אנשים, משתמשים בהם כדי לעשות את הדברים הלא טובים בעולם. כמובן שיש לחזל מאמר גם על זה, מה אומרים חזל? שמגלגלים זכות לידי זכאי, מגלגלים חובה לידי חייו. הרבה פעמים אנשים בעולם, דוגמה לא עלינו, דרסו מישהו, טעונה, לא בכוונה, נסעו, קפץ איזה מישהו להרכביש, בום, פגע בו. עכשיו, השוטרים שראו את זה אומרים לו, אדוני, אנחנו אפילו לא לוקחים לך את הרישיון ראינו בעצמנו, קח, לך הביתה, אין טביעה נגדך אתה לא אשם, בן אדם פרץ לכביש אנחנו לא מלאכים, כן? אין טביעה נגדך, צא לשלום עכשיו הבן אדם הזה רגוע, טוב, בסדר, יופי, תודה, לפחות זה הולך, יושב בבית, אוכל, שותה, כאילו לא קרה כלום אולי ייקח לו יום להתאושש, אבל כל עוד שלא לקחו לו את הרישיון ולא מחזיקים אותו כאשם, אז המשוטר אמר לו, אתה לא אשם, אתה חף מפשע. וגם השופט היה אומר לו, אתה חף מפשע. אבל אם הוא היה יודע תורה, הוא היה יודע שגלגלו חובה לידי חייו. זה לא פשוט שגלגלו את זה שדווקא אתה תהרוג אותו. חסר אנשים שיארגו אותו, חסר מחבלים, חסר טרוריסטים, חסר אנשים בעולם לקיים בהם דברים רעים. דווקא אתה, יהודי, ובמיוחד אם אתה דתי, זימנו לך משמיים לפגוע בבן אדם ולהרוג אותו? אלא מה? אדם צריך לעשות חשבון נפש. למה דווקא אותי ה' בחר לבצע מזימה כזאת? זה נקרא מגלגלים חובה לידי חייו כמובן שלפעמים אדם לא יודע על מה שהם כועס עליו למה גלגלת לי כזה מעשה זה נורא והיום ולפעמים זה בדיוק הפוך בזכותך ניצל בן אדם דווקא בזכותך אז אני יש לי איזה תלמיד אחד רופא פעם אחת הוא הסכים אשתו שכנעה אותו כל כך הרבה פעמים ללכת לקרוז לטיול בעונייה בסוף הוא הסכים ובקרוז הזה מישהו אכל משהו ונחנק ואם הוא לא היה שם בעונייה הוא היה מת הוא הציל את חייו הוא אומר לי, תראה מה זה. עד שכבר הסכמתי, זימנו לי להציל חיים של בן אדם שכבר היה חצי דקה ממוות. אז רואים שלפעמים הקב' ברוך הוא נותן לאדם סוכריה, שעל ידי שבעצם לא עשית כמעט כלום, פתאום זכית למשהו גדול. ולפעמים זה אחרת. דרך אגב, רק שתבינו, אם היום היה את הדינים של הסנדרין וכו', אפילו אם אדם מרג מישהו בשוגג, את צריכה ללכת לעיר מקלט. מה כל כך כועסים עליו? התורה מדברת על זה, קוראת לו רוצח. עיר מקלט עבור הרוצחים. וגם לא רק זה, גם אומרים שמעבר הירדן יש ערי מקלט כמו בתוך ארץ ישראל, אף על פי שזה חסר פרופורציות. מה זה שייך? שם יש הרבה פחות אנשים, שניים וחצי שבטים, פה כמעט כל עם ישראל. איך אתה עושה את אותם כמות של ערי מקלט? אז הגמרא אומרת, ורשיק כותב, נפישי רוצחי. שם יש הרבה יותר רוצחים ביחס בכמות לאוכלוסייה. ואז לרגע אתה שוכח, רגע אבל מדובר פה ברוצחים בשוגג לא אנשים שהולכים ודוקרים ויורים זה טעונות הכל אלא מה יש שם אנשים פחות צדיקים ומגלגלים לידיים שלהם חובות יותר ממה שמגלגלים בתוך ארץ ישראל כיוון שהם לא ברמה כמו של אלה בתוך הארץ אז ממילא תעשה להם הרמיג אז רואים מפה שגם זה הונש אף על פי שכרגע אי אפשר להשים אותך, לא יכולת למנוע את התאונה, אבל העצם זה שגלגלו את זה דווקא אליך, יש בזה, צריכים להגיד דרשני, צריכים לבדוק. דרך אגב, היה מעשה כזה בנוג'רזי, איזה זוג אחד, זוג חרדים, הנהג נסע, ופתאום נכנסו זוג סכנים לכביש והוא דרס אותם. למוות. היה מזועזע, אז הוא הגיע לרב חיים קניאפסקי, זה צל, והרב חיים קניאפסקי אמר לו, נו נו, אולי זכית לקיים מצוות מחות תמכה את זכר המלך, מי יודע חשבונות שמיים? הוא היה בן אדם בין תורה, עירי שמיים, לא כל כך פשוט שאדם ייקח אדם, עברך, ירש שמיים, כל היום עוסק בתורה, ויגרום לו להרוג זוג סכנים. גועים. אבל להרוג אנשים? דווקא העברך הזה? משהו פה חשוד. יש כאן איזה משהו עמוק. רב חיים ברוח קודשו זרק משפט, טוב, אחרי שהמתו הזקנים האלה, המשפחה שלהם שמו את הבית שלהם למכירה בלקרוד, לקרוד עיר הקודש, שישיבה עם שבעת אלפים תלמידים שם. אפשר פה לשים, תודה. BMG, אז הנהג שהרג אותם מחפש דירה, בית, הוא רואה מודעה בעיתון של עקרוד, הוא מתקשר לסוכנת נדלן, אפשר להראות לכם את הבית? כן. הוא הלך עם אשתו, מסתכל על הבית, הוא רואה תמונות שם, תלויות מהתמונות, הזוג זקנים האלה שהוא הרג. הוא אמר, מה זה, מה הולך פה? מכל הבתים בעיירה הזאת לקרות, באתי לקחת את הדירה של אלה שאני הרגתי בעצמי. איך זה יכול להיות שגלגלו כזה דבר? הוא אמר, זה לא יכול להיות שזה מקרה, זה השם הביא אותי לפה. כנראה הוא רוצה להראות לי משהו. התחיל לפתוח מגירות, ארונות. זה בכלל לא נעים. אין שם חוץ מהסוכנת. פתאום הוא רואה ארון ברצפה. עם חבל. הרים את החבל כמו בונקר. בפנים, כולו מלא בצלבי כרס, תמונות של ליטלר, מגזינים של נאצים. בדיוק כמו שרב חיים אמר לו, זכית לבחות את זכר המלך, אבל הדבר רק זוג נאצים. מכל האנשים. בשנייה אחת הכל מתהפך. לרגע אחת אתה חושב, וואו, בגללי מישהו מת למה השם עשה שאני ארוג מישהו אז אתה מתחיל לעשות חשבון נפש מפשפש במעשיך מה עשיתי שזכיתי לכזה כבוד מפוקפק פתאום אחרי כמה ימים מתברר לך שבעצם זיכרו אותך למחוא את זכר המלאק זאת אומרת רואים הכל בשמיים מחושבן כחוט הסערה בגמרא יש מעשה שהיה עם רבי יוחנן וריש לקיש ריש לקיש היה בעבר אור היה מה שנקרא פושטק חבר כנופיה ורבי אוחנן היה רב קדוש ביותר ויום אחד רבי אוחנן הלך לתבול בעמיק והדהיינו בנהר והגמרא אומרת שרבי אוחנן היה מאוד יפה תואר ולא היה לו זקן זקן לא היה לו אז כנראה היה לו פאות קצת ארוכות זקן לא היה לו אז הוא היה נראה יפה כמו אישה ובכלל מרחוק אז ההוא השודד מה עושה שודד שעובר ליד נהר ורואה אישה שם שוחה? מתחיל לעשות שרירים אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הוא אומר בסדר בסדר אחותי הרבה יותר יפה ממני אם אתה תבוא לישיבה ותחזור בתשובה תלמד תורת הרשת הרציני אני אשדך לך את אחותי ההוא שמע ככה אחות של הרב אני בא לישיבה בא לישיבה התחיל ללמוד מתברר שיש לו מוח חריף ביותר במשך השנים הוא הפך לחברותה של רבי יוחנן כל מה שרבי יוחנן אומר הוא מקשה עליו בלי סוף קושיות חברותה כזה בחלומות לא הייתה מוצא בקיצור רבותיי יום אחד רבי יוחנן מגיע לישיבה עבל וחפוי ראש שואל אותו מה קרה רבנו אומר אל תשאל שדדו אותי השודדים ברחוב גנבו לי את הארנק אומר לו, מה? את הרב שדדו? מי שדד אותך? עכשיו הוא, לא לשכוח, הוא היה ראש המאפיה פעם. אומר לו, תן לי שעה, אני חוזר. עשה סיור ברחוב, כולם רועדים ממנו, כן, מה? אומר, שדדתם את הרב, יש לכם שעה להחזיר את הארנק. מי שלא יחזיר את הארנק, יש לו עסק איתי. טיק שק, הלכו, ארגנו את הארנק. זה מזכיר לי שפעם הפלסטינאים גנבו לרב אובדיה את האוטו. אוטו יקר, לא זוכר מה זה היה, מרצדס BMV, משהו כזה. אוטו מאוד יקר זה היה, איזה חלבי חתרה, מבנתי את האוטו הזה פעם. טוב. אז עכשיו הפלסטינאים כל יום גונבים רכבים ונוקחים אותם לשטחים, פרקים אותם, ואין זכר לאוטו. אז התקשרו לארפת, שם רשעים מרכב עם מכשימו וזכרו התקשרו לארפת, תוך שעה האוטו חזר כשהם רוצים הם יודעים טוב טוב איפה למצוא תוך שעה חזר האוטו ארפת נתן תקודה מהר, הלכו חיפשו, מצאו את האוטו, החזירו אותו שלם קיצור איש שלקי שירד לרחוב אמר יש לכם שעה להחזיר את הארנק? החזירו את הארנק טוב עכשיו אני שואל אתכם שאלה אנחנו אנשים פשוטים, חיים בדור כזה, תראו איזה עולם, מה נהיה בעולם. קשה מאוד להיות צדיק, ערש המים, יש הרבה ניסיונות, הרבה קשיים. אבל אנחנו, עם כל מצבנו הירוד, אם היינו עכשיו נשדדים ברחוב, נגיד מישה גונב לנו ארנע כמה? 200, 300 שקל, 500 שקל, נגיד. כואב הלב. אבל עכשיו שאתה כבר יושב בישיבה ואתה מתחיל ללמוד גמרא, בתוך שתי דקות שכבר נכנסת לסוגיה, שכחת מהארנק. נכון? נכון או לא? מי היה נזכר בארנק? נכנסת עכשיו לשיעור עם החברות. מתי תיזכר בארנק? בשעה אחת בצהריים, הפסקת צהריים, שתתעורר ותשים את היד על הכיס, או אין ארנק, עוד פעם תבוא לך אוגמת נפש. אבל בשלוש שעות האלה שאתה שקוע בגמרה, אתה חושב על הארנק? ואנחנו האנשים הכי פשוטים שאפשר לבקש. זה מחיימתים ברמות שאי אפשר בכלל לדמיין מזה הרבי יוחנן. איך זה יכול להיות שהוא לא יכל ללמוד בגלל שגנבו לו את הארנק? מה, אנחנו יותר טובים ממנו? הרי לא מסתבר, זה ברור שלא. איך זה יכול להיות שרב כזה גדול שגנבו לו את הארנק? נו, מה יש? כפרת אבונות? ההבדל הוא, רבותיי, אם לנו השודדים את הארנק, אנחנו היינו מצטערים על זה שהפסדנו 500 שקל. או שעכשיו צריכים לחדש רישיון, או כל מיני כאב ראש, לבטל כרטיסי אשראי, זה כאב ראש. על זה הלב היה נצוות. אבל כמעט אף אחד מאיתנו לא היה מיד מזדעזע על מה ולמה השם עשה לי כזה דבר. במה אני אשם? הרי הגמרא אומרת, אין איסורים בלא אבון. לגמרא המסכת שבת עמוד נו נהי. אין איסורים בלא אבון. אין. אם באה לך איסורים, סימן שעשית משהו לא בסדר. אפילו איסורים קטנים. לפעמים עבירה קטנה מביאה איסורים. אז אין איסורים בלא עבון. זה לא שהקשבוח עכשיו נהנה לענות אנשים. אמנם כתוב למה נענותך לנסותך, זה הכל ניסיונות, אבל גם כשכבר בא איזה איסורים מסוימים, האיסורים האלה באים למרק את העבונות, מחפר על העבונות, זה לא סתם בא. אלא מה, אם אדם רואה שבאו עליו איסורים, הגמרה אומרת יפשפש במעצב. ויש שאומרים ימשמש במה עשה מה ההבדל ימשמש יפשפל שזה מלשון פשפשים. כמו הקינים הקטנות האלה בסמיכות, צריך להוציא את העיניים כדי למצוא אותם. זאת אומרת, תעשה חשבון נפש מקיף. כל מילה שיוצאת לך מהפה, כל ראיות אסורות, עצלות, מידות רעות, חוסר אכפתיות, כל מיני דברים שיש באדם, תבדוק את זה עם פינצטה טוב טוב, מה צריך למתקן. מה זה יהיה משמש במשהו שהוא כבר ממשי? תבדוק גם את המצוות שיש לך כבר ואת הלימוד שלך אם זה בכיוון הנכון, השקפה נכונה, אתה לומד נכון, המוסר שלך נכון. יש הרבה אנשים מתוותים, לומדים תורה, אבל מתוות להם הראש. זאת אומרת, הם לומדים דברים או שזה לא לרמתם. או שהשקפות שהיום הופכות בעולם, יש השקפות נוראיות בקרב כל מיני מקומות, ואיננה צריך להיות מאוד זהיר. השקפה חרדית, יסודית, שהיא דרך רבותנו לאורך כל הדורות, בלי כל מיני חידושים שכל שני וחמישים מישהו ממציא לך. עזוב אותנו מהדברים האלה, אנחנו הולכים בדרך רבותינו, ממשה רבנו ועד היום, אותו רמבם, אותו שולחן ארוך, אותה גמרה, הכל אותו דבר בהשקפה. כל ספרי המוסר המפורסמים, אם זה נשילת אישרים ועורכות צדיקים ופלא יועץ ובעלתניה, כל הספרים החשובים האלה שלאורם אנחנו חיים, לא זזים ולא ממציאים המצאות, צריכים להיזהר מזה שהיום בעולם, אני אומר, במיוחד באמריקה קטסטרופה מה ששומעים שם, קטסטרופה אנשים ממציאים כל מיני דברים שאין בינם לבין יהדות שום קשר ומכריבים את העולם רק מה הבעיה? שרוב הציבור הם לא תלמידי חכמים הם אנשים טובים שרוצים ללמוד והם משתבשים בגלל אותם האלה שמכניסים להם כל מיני שטויות לראש לכן בן אדם צריך לדעת, יש שלושה עשר עיקרים של היהדות. אני לא כתבתי אותם. כל מה שאני אומר לכם הלילה, הכל היא מקורות. זה דברים שכתובים. זה לא אני עכשיו יושב והוגיע הגיגים. דברים שכתובים בחזל. אז צריכים לדעת את זה. אז קודם כל צריכים לדעת שאם הקב' הוא מביא עליך איסורים, אתה חייב לפשפש במעשיך. הרמב״ם אומר, אם עיר יש לה עכשיו צרות, נגיד מלחמה, בצורת, כל מיני מגיפה, מה יעשו? יתקעו בחצוצרות. היום יש סירנות, שיש צרה שומעים סירנות. אז לא היה סירנות. היה אנשים שהתפקיד שלהם זה לתקוע בחצוצרות. פתאום שומעים בכל העיר קולות של חצוצרות, יודעים יש צרה. כולם באים עכשיו לכנסת, לישיבה, מה קרה? מה קרה? מהר מהר תהילים, לצעום, כל מה שהרבנים יגידו. למה? שכל העם מתכבץ וכולם משתפשים בצרה, יש יותר סיכוי לבטל תגזרה. המבה אומר, אבל אם לא יתקעו בחצוצרות ויגידו טבע, קורונה, סינים, הסינים המציאו, אני יודע מה, כל מיני דברים, מדברים רק על מסכות, מדברים רק על כל מיני בידודים וזה, בסדר, כל מה שצריך לנקוט מבחינת בריאותי, צריכים לנקוט. משתדלות חייבים לעשות. אבל מה שורש הבעיה, יא חביבי? בעולם מביא לך הווירוס שעורג מיליונים בעולם, מזעזעת העולם, עד היום סובלים מזה. עד היום אין חלקי חילוף, עד היום משלמים פי 2 על כרטיסי טיסות, עד היום סובלים, עד היום אנשים חולים עדיין בזה. לא גומרים עם זה. נכון שזה ברוך השם ירד הרבה, כן? אבל ההשלכות של זה מכריבות הרבה הרבה דבר. אנשים איבדו את כל מה שהיה להם. שלא לדבר על זה שהיום אתה משלם על תפילין ועל מזוזות וספרי תורה בדיוק כפול בגלל הקורונה. למה? מה הקשר? פשוט מאוד. שבה הקורונה מתו בערך 20,000 יהודים. 8,000 פה בארץ, 800, 6,000 בניו יורק, באנגליה, לונדון ועוד כמה מקומות, לוס אנג'לס, מים, הכל ביחד לסבוב 20,000. כמובן רק השם יודע את המספר האמיתי אבל זה מה שמשואר ומה נהוג אצלנו הרבה יהודים כשמת להם אבא או אמא דבר ראשון שעולה להם בראש להכניס ספר תורה לעילוי נשמתם זה מנהג שפשט מאוד אף על פי שרוב הבתי כנסת יש להם עודף ספרי תורה ואין להם מה לעשות בהם והגבעים שם משתגעים כבר כי הם צריכים גם לפתוח איזה מדי פעם להברר באמריקה, באושר שיש שם, יש בתי כנסת שיש להם מחסן בגולל של הבתי כנסת הענק הזה מלא בספרי תורה ככה שולחנות, שולחנות לכל האורך ספרי תורה עומדים כמו במוזיאון ואף אחד לא נוגע בהם. כל ספר 50 אלף דולר, 70 אלף דולר, עם כל הציפוי הכסף, האבנכן, וסתם כאב ראש. אף אחד לא משתמש בזה בכלל. וכל פעם שנפטר מישהו, מתקשרים לאיזה סופר בארץ, מזמינים ממנו ספר תורה. ברגע שמתו במכה פתאום תוך שנה 20 אלף איש. אז מה קרה? כמעט כולם רוצים לעשות הכנסת ספר תורה. כל סופר שאתה מתקשר אליו, אני תפוס עכשיו. ספר תורה. גם נפטרי מירון, בקיצור היו פתאום כמויות גדולות של נפטרים כל הסופרים עסוקים בספרי תורה אז אלה שלא קיבלו ספר תורה פתאום רואים שעל כל מזוזה יש עשרה קונים מה שלא היה קודם התחילה לעלות המחירים, עולה, עולה. חוץ מזה גם יש אינפלציה, וגם הקלף נהיה פשטאים, והמתייק פשטאים, והתוכנת מחשב פשטא. הכל עולה, עולה, עולה. היום מזוזה אשכנזית 700-800 שקל עלות של סוחר. זוזה מעודרת. אשכנזית זה תמיד 40% יותר יקר מספרדי. בקיצור, רבותיי, צריך להיות עשיר לקנות מזוזות היום. פשוט מאוד. במיוחד יש לך בית גדול, אלפי דולרים. ותפילין, תפילין אשכנזיות מודרות היום, זה אלפי דולרים. היו ימים, היו מביאים תפילין יפות בפחות מאלף דולר, נגמרו הימים האלה. הכל עלה, אתם רואים את ההשפעה של זה בכל העולם. אז השאלה היא, למה השם עשה לנו את זה? הוא מרוצה מאיך שאנחנו מתנהגים? כנראה שלא. אז הוא מזעזע את העולם, נכון? במיוחד כשעכשיו אנחנו בעקבת עד המשיחה, באחרית הימים ועומדת להיות הגאולה אז צריכים להכין את האנשים פעם שעלו את החפצחיים במלחמת העולם הראשונה שאז התחיל כל הבלגן בעולם לפני מאה שנה בערך אז ראו כל כך הרבה מתים ומה שקרה שם ואחרי זה עוד באה מלחמת העולם השנייה עם השואה וכל מה שהיה מאה שנים של קטסטרופה אחרי קטסטרופה שאלו את החפץ חיים מה פתאום קורה עכשיו בעולם אז החפץ חיים נתן משל הוא אמר יש בעל מקולט חנבני וכל מי שבא אליו בשכונה גרז'ון פרז'ון פרז'ון פרז'ון מכירים את זה? יש עדיין את הדברים האלה? פרז'ון? יש עדיין? מה? עדיין יש את זה? פעם לא היה כרטיסי אשראי, לא היה זה, אז היו אומרים תרשום. אין, בסופרמרקטים אין כזה, אוקיי. בקיצור, אז עכשיו כל אחד כבר יש לו אלפיים, שלושת אלפים שקל חוב לחן וני, וכל פעם זורק לו משהו. קח מאתיים שקל, קח שלוש מאות, אבל החוב, לא רק שלא מצטמצם, הולך וגדל. יום אחד בא בעל המקולת, אומר החפיצחיים, כל קליינט שנכנס לחנות, אדוני, יש לך כאן חוב, אני מבקש לסגור אותו השבוע. עכשיו החנבני הזה היה ידוע כאחד זה כזה וטרן בממונו, לא עושה בגדיל. תרשמו, משה, פתאום הופתעו כולם, מה זה? מה עכשיו הוא מלחיץ? מה אני את הקיצוני? מה אני את הפנאט? עד עכשיו היית איזי גורינג. מה עכשיו? לחסות את החוב עד סוף השבוע? השיחה בהיר. מה קורה? משהו קורה עם המקולט? אומר החפץ חיים, שאלו אותו אז מה, למה אתה עכשיו כל כך לוחץ ומתקשר? אומר עד עכשיו אני הייתי בעל המקולט, עכשיו אני סוגר את העסק. לפני שאני סוגר, אני חייב לאסוף את כל מה שחייבים לי. זה מה שאמר החפץ חיים. עכשיו נכנסים לתקופת החריט הימים, הקרשמך עומד לסגור בכל רגע את העסק, ולהביא את המשיח, ונגמר, לתקן עולם ממערכות שדה. איך יחזיר אנשים בתשובה? אם כולם אלמי מנוחות וכולם עשירים וכולם טוב להם ומחללים שבת ואוכלים טריפות וניסוי תערובת ואף אחד לא מדבר ואף אחד לא פוצא פה ועד רבה הם הולכים ומשמינים שמנת, אבית, כסית חיים בבתים יפים, נוסעים במכוניות יפות, משרתות בבית מה יעורר את הבן אדם הרחוק הזה להתעורר פתאום ולהתעניין באשם? הסיכוי שזה יקרה הוא לא כל כך גדול, אבל ברגע שמתחיל למזעזע אותו, אני אסביר לכם, תבינו. יום אחד אני מקבל טלפון מאיזה אישה אחת, צדיקה כזאת אין הרבה בעולם. צדקת, בעלת חסד, אהבת השם, ארבע בבוקר בבית הכנסת בסליחות באילול. לפני הנץ. משהו מיוחד לבן אדם הזה. ומלאה בייסורים. בייסורים עם הבת שלה, בייסורים עם הבן שלה, ו... צהרות בלי סוף. יום אחד, אם תלוונת לי, כולה רועדת ובוכה בטלפון. הוואי, באמריקה. הוואי, מה? אני צריכה דחוף עשרים מזוזות. אמרתי בסדר יש לי מזוזות מה קרה? כל בסדר? מזוזות שלך לא בסדר? לא מזוזות שלי בסדר אז למי זה? לאח שלי אני אומר למה מזוזות שלו לא בסדר? אומרת לא לא היה לו עד היום מזוזות אמרתי למה? חזק היא אומרת בכלל, אני אומר לו, ומה קרה עכשיו שהוא נזכר? היא אומרת, אל תשאל איזה אסון. אני בראש, הדבר הראשון שבא לי בראש, כנראה קיבל את המחלה. מגפה כזאת בכל מקום. כנראה הודיעו לו שחייו קצובים. אמרתי לה, מה, הוא קיבל קנסר? היא אומרת לי, לא, יותר גרוע. נבהלתי. מה, יותר גרוע? מה יכול להיות יותר גרוע מזה? אמרתי לה, מה? אומרת, נכנסו אליו היום, FBI, למשרד, ליד כל העובדים שלו, תסתובב, שים את הידיים אחרי הגב, שמו לו הזיקים, אתה עצור, על אלבנת רון, על ככה, על רמאות, על כל מיני דברים. אתם יודעים שהם באים, הם אוהבים לנפח, כמה שרק יותר. גנב את המפית, גם עם זה הם כותבים. שיראה הרבה, כן? וליד כל העובדים שלו, לא צריך לספר לכם על הבושה, כן? ו... כן, ו... הקפיאו לו את כל הכספים בחשבונות. הכל מוקפא. אז היא אומרת לי, עכשיו הוא במאסר. ועכשיו הוא הסכים לשים מזוזות. אז אני... אז היא אמרה לי, הקפיאו לו את כל הכספים. ואז היא נתנה צעקה. 50 מיליון דולר היה לו בחשבון בנק. לא מהשקעות. חוץ מהשקעות. נזיל. אתה יודע כמה פעמים באתי אליו בתחנונים לעזור לאיזה עברך מקולל, או לאיזה משפחה ענייה שאין להם לשלם את הרנט, או כל מיני מסכנים, חולים וכאלה. כל פעם היה אומר לי, מה את באה אליי? אני בעצמי מסכן. אני בעצמי מסכן, כל פעם היה עונה לכך, היא אומרת לי עכשיו, הוא אומר, אני בעצמי מסכן, למה את כל פעם באה אליי, לא נותן אף פעם. עכשיו נחשף כל הבלוף שלו, זה עוד יותר בושה, גם מהמשפחה, מאחותו, 50 מיליון שוכבים לו קש בחשבון, אלף דולר לתת לעברך לחג, הוא לא היה מוכן. מה עשה השם? לקח לו הכל עכשיו הוא מסכים לשים מזוזות זה דרכם של בני האדם לפעמים הם נזכרים שהם צריכים את השם אבל שטוב להם, הרי יש פסוק בתורה ישמר לך ותשכח את השם אלוקיך בתים בנית ובעירות וכל מיני דברים ובסוף ורם לבבך ושכחת את השם אלוקיך ישמר לך פן, תשכח את ה' לוקחה כי הוא הנותן לך כוח לעשות חי. הכל ממנו. אבל השטן, היצר הרם, מרדים את האדם. הכל בזכותי, הכל בזכות האוניברסיטה, הכל בזכות הדוקטורט, הכל בזכות העבודה הקשה, הכל בזכות העברקות שלי. ככה הוא חושב. ואז ברגע אחד השם מראה לו, לא שווה האוניברסיטה שלך, ולא ההברקות שלך, ולא הנסיעות שלך, אני ברגע אחד נקה אותך מהכל. אתן לכם דוגמה, יש פה איזה זוג, שבשנות ה-60 לחייהם, בנו איזה מין עסק יפה מאוד, יש להם נדלן, ומה הם עושים באווילות שהם בנו? מזכירים איזה RBNB. וגם כמובן לא משלמים מיסים למדינה, הקוד בשחור. יום אחד הכביש ברוך הוא רוצה להעיר את הזוג הזה לפני שהם עוברים לעולם הבא, שיעשו תשובה? לא, אתם עוד מהפני שבעים. איך אומרים? ימי שנותינו בהם שבעים שנה. אתם מגיעים כבר לגיל המסוכן. מה עושה הקרשברכו? כמובן הוא נותן בהתחלה רמזים קטנים. לא עוזר, מגביר קצת הלחץ, לא עוזר, עוד יותר. יש איזו נקודה שכבר המכה היא קשה ממש. לא עלינו עניינים של בריאות, פרנסה. ואז מה עושה הקרשברכו? הם עושים מסיבה של זימה בבריכה, בחורים, בחורות וכו', מוזיה של גויים, כולם שם בירבוביה. פתאום הקב' הוא פותח את הבריכה, עושה בולען, מחלם כזה דבר. והם נשאבים כמו קורח ועדתו לתוך הבולען ואחד תובע למוות. זה קרה עכשיו, זה קרה בפרשת קורח בדיוק, אחרי פרשת קורח בשבוע שקורח נבלה באדמה, אחרי זה זה היה ומה קורה? בן רגע החיים של הזוג הזה נהפכים מגן עדן לגיהנום רשות המיסים, איך קוראים להם אלה של ההונאות כל זה אישורים בלי בנייה בשחור על בנת כספים איך אומרים? אורחי דין מאות אלפי שקלים הכל מה שעשית, ברגע אחד השם הכל לוקח לך תהיה תמפורסם, כולם מסתכלים עליך, שמים אותך בחדשות, ביזיון, בושות תתביישו לכם בגללכם מת בן אדם איך לא עשיתם את זה, למה לא עשיתם עם רישיונות למה עשיתם את זה חפיף הכל, איך אומרים, כל העולם ברגע אחד נהפך לאוייף צר בדקה תראו מה השם עושה, בדקה. עכשיו הזוג הזה חושב בטח, וואו, בטח השם כל כך שונא אותנו ונתן לנו את כל המכות האלה. לא בטוח. לפעמים זה בדיוק ההפך. אולי יש לך איזה זכות אבות, רוצים להציל אותך. עדיף שתסבול פה ותתעורר ותעשה תשובה מאשר תגיע מיליונר לעולם הבא ואין לך כלום. באת בידיים ריקות. הרי כתוב, איש לא יעלה ברקם. כשאתה בא לאר הבכירה, סור לבוא בידיים ריקות. כלווח עומר לעולם הנצח. אתה בא לבית דין של מעלה, אתה צריך להביא איתך, קחו עמכם דברים. ושוב הוא אל השרים אלוקיכם. אם יגיע אדם לשמיים, ישאלו אותו, מה למדת? מה הוא יגיד? שאלה ראשונה במשפט, האם קבעת איתים לתורה? מה הוא יגיד? הוא יגיד את כל שחקני הכדורגל, מתחילת הליגה ועד עוד, מכיר את כולם. כל הראשי ממשלה, כל הפוליטיקאים, כל העיתונאים, כל הסרטים, הכל הוא יודע. יגיד לו, אדוני, זה לא מעניין אותנו פה בעולם האמת. מעניין אותנו, תן לנו דברי תורה, משהו. אתה יכול להגיד איזה פרשה, משהו, איזה דבר תורה, איזה משנה אחת. אתם יודעים איזה בושה תהיה לאדם? 80 שנה הוא חי פה, לא יודע להגיד משנה אחת. לא יודע איך פותחים גמרא. שאלו אותו, תגיד, אתה למדת שולחן ארוך? לא, אני לא טבח. מה זה? זה ספר בישול? זה בשביל אשתי. מה אתם שואלים אותי? אנשים פה בארץ לא יודעים מה זה שולחן ארוך. אתה שואל היום אדם שהוא לא שומר מצוות, תגיד, מה זה שולחן ארוך? שמעת על הספר הזה שולחן ארוך? מה לי ולזה? אני לא טבח, אני לא מבשל. זה ספר בישול. אנשים אפילו לא יודעים מה זה. ספר הלכות של עם ישראל, רוב האנשים לא יודעים מה זה. אז תראו לאיזה בורות הגענו. הרמב״ם אומר, יש חמש מדרגות באדם. חמש. הנכותה מכולם זה בור. מה זה בור? גם, לא יודע כלום, בכלל תורה, וגם גס רוח. מידות רעות. בור, אין בו לא תורה ולא עירת שמיים. מדרגה אחת מעליו זה עם הארץ. אמנם הוא לא יודע תורה, אבל יש לו דרכרץ, נימוסין, מכבד חכמים. רואה את הרב, הוא רץ להביא לו סידור, אנשים ילכו בבית כנסת, הוא מנקה. יש לו הנהגות יפות. רואים עליו. אמנם הוא לא יודע בכלל תורה, אבל כשזה מגיע לנימוסים ולהתנהגות, איך אומרים, הוא בסדר. זו מדרגה כמעט הכי גרועה, אחת לפני הכי גרועה. זה עם הארץ. ועל עם הארץ כזה, חז'ל אומרים בגמרא, עם הארץ ראוי להשליחו לכלבים. באמת, אם היה צדק, היינו צריכים לזרוק אותו שהכלבים יוכלו אותו. למה? איך הוא מאז לחיות 20, 30, 40 שנה בלי לפתוח ספר? באורעי העולם נתן לנו ספר, תורה מונחת בקרן זווית, ואין מי שיבוא ויתול. אתם יודעים, בכל העולם יש חוג חינוך חובה. בכל העולם, כל מדינה ומדינה, עד גיל מסוים, ילדים חייבים להיות בבית הספר. בארצות הברית גיל 16, לא יודע בארץ עד איזה גיל עד איזה כיתה חייבים להיות בבית ספר פה, לפי החוק חייבים להיות עד י' ב' אחד שנשר מהבית ספר בכיתה י' והולך לעבוד ההורים שלו מסתפחים על זה או לא? לא מה המינימום, מינימום גיל שאסור לילד לשוטט ברחוב אם הוא שוטט ברחוב ההורים שלו יכולים לקבל תפיקות בדלת ממשטרה מה הגיל? כיתה ח' מח' ועלה טוב אז אמריקה יותר מחמירים מפה זאת אומרת הגעת עד סוף כיתה יהוד ונשרת מהלימודים לא עושים לך כלום אבל אם רואים אותך כיתה ח' או ת' מסתובב ברחוב מיד שוטר שואל אותך מה אתה עושה פה באמצע היום? מי ההורים שלך? איפה אתה גר? בא לבית נותן להורים הזרה הילד חייב להיות בבית ספר חייב, והפובליק סקול חייבים לקבל את כולם לפי אזור מגורים כולם נכנסים, זה בית ספר חילוני הרי של גויים אז כולם נכנסים, הם לא יכולים להגיד לך אתה לא נכנס אז באמת אין סיבה שהילד לא יהיה בבית ספר אם פעם שנייה יתפסו אותו לא רק שההורים שלו יסתבכו, גם ייקחו להם את שאר הילדים, יכניסו אותם במשפחות אומנות, יגידו אלו הורים שלא ראויים לגדל ילדים. זה מסתבך בגדול. זאת אומרת רואים שכמעט בכל העולם יש חוק חינוך חובה. מהו חוק חינוך חובה של יהודי על פי התורה? עד מתי בן אדם צריך ללמוד? התשובה עד הנשימה האחרונה של חייו הרמב״ם אומר בהלכות תלמוד תורה אפילו עני המחזר על הפתחים אין לו מה לאכול עוד שעתיים ארוחה ולילדים אין אוכל בבית הוא רץ בשכונה, דופק בדלתות, אוסף כמה שקלים מכל אחד, כדי שיביא לחם וקצת גבינה ודברים לבית, שיהיה לילדים מה לאכול. הוא טרוד מאוד להכיל את הילדים עכשיו. הוא לא פטור מתלמוד תורה. האדם שכיב מהרגוסס, עוד שנייה, יש לו שעה-שעתיים לחיות, חייב בתלמוד תורה. האדם הוא כשכין, כל היום גירודים, הגוף שלו מגרע את זה, חייב בתלמוד תורה. אין אדם שפטור מתעלמו תורה. עד הנשימה האחרונה של חייו הוא מצווה ללמות תורה. כמו שלימו תורה השכר כנגד כולם, לימו תורה כנגד כולם, ביטול תורה כנגד כולם. הכל באותו יחס. ברגע שנותנים לך עוצר ואתה לא לוקח, מי שנותנים לו שקל והוא לא לוקח, לא כועסים. טוב, מה אתה רוצה? מה זה שקל? מי שמציעים לו מיליון דולר והוא לא בא לקחת, כבר כועסים. זה חוצפה זאת. רוצים לעזור לך, לתת לך, ואתה לא בא לקחת? מה רואים מפה? ככל שהפרס יותר גדול, ואתה מתעלם ממנו, אתה מזלזל בנותן הפרס. דהיינו, בורא עולם. ולכן... מחמירים מאוד על עניינים של ביטולי תורה וכולי. אין על זה פשרות בתורה. אנחנו מאוד מאוד קנאי לתורתו. ויש המון המון גמרות על זה. אפשר מעכשיו עד שבוע הבא לצטט גמרה אחרי גמרה כמה זה חשוב תלמוד תורה. במה אלה רואים שביהדות אם אתה עם הארץ אתה פושע. אם אתה לא יודע קוראן באסלאם אתה לא פושע. אתה הולך לאימאם שילמד אותך ויגיד לך מה לעשות. אם אתה נוצרי ואתה לא יודע כלום מה ספר שלהם, אתה בא לקומר ומה שהוא אומר לך אתה עושה. אבל אם אתה יהודי ואתה לא יודע הלכות יומיומיות, אז אתה כל יום עושה עבירות. אתה לא יודע על חוד שבת, אתה עושה עבירות חמורות חלקה מסורי קרד, זה לא צחוק. אם אתה לא למדת דברים אלמנטריים, כל יום אתה נכשל בדברים אסורים, אפילו בשוגג. אבל חזל אומרים שגגת תלמוד עולה זדון. מה הפירוש? מה הפירוש של המשפט הזה שגגת תלמוד? עולה זדון. שגגות שמגיעות לאדם מחוסר ידע, מאנישים אותו על זה כאילו הוא עשה בכוונה. אף על פי שהוא לא היה מודע בכלל שהוא עושה עבירה. למה? למה? עבירות שהוא מכיר הוא לא עושה. מה שהוא לא מכיר הוא עושה. יבואו וישאלו אותו איך לא באת ללמוד כל יום תורה אם היית לומד שעה מינימום כל יום הלכות אחרי כמה שנים היית בקיבל לפחות בהלכות התדירות היית יודע מה לעשות כיוון שלא למדת אתה לא יודע סימן שלא אכפת לך לעשות עבירות כי אם זה היה עניינים של החיים והמוות שלך, נגיד, אם אדם יש לו קצת כאבים, מיד רץ לגוגל. מה אומר הכאבים האלה? בחזה, בראש, ככה, יורד לרגל, מיד הוא בלחץ. כאבים בבואן. סקרת, וואי וואי וואי. כן, באמת יש לי את זה, באמת יש לי את זה. הוא נזכר שיש לו זיהדית רופא. למה אתה כזה כפדן? למה אתה כזה בררן? למה? אתה לא רוצה לחלוט. אתה לא רוצה ליפול עמיתה, אתה לא רוצה למות. למה שזה מגיע להלכה שזה חיי נצח? פתאום אתה אדיש לוקח את הזמן שלך זה מראה על רפיון על חוסר אכפתיות תראו משה רבנו שהשם אמר לו שלא ייכנס לארץ התפלל 515 תפילות שכל אחת מהן זעיזה את כל העולמות העליונים בסוף לא נכנס אני חושב שהוא נאלץ לעצור אותו כי בתפילה הבאה הוא היה חייב להכניס אותו כי כבר זהו הוא הגיע למקסימום לכן ה' אמר אם הוא יתפלל לו תפילה אחת כבר אין ברירה בדין אני חייב לתת לו עצר אותו למה השם כל כך הקפיד עם משה רבנו? בסדר, עשה טעות עם הסלע, עיקר את הסלע וכו'. בסופו של דבר, אחרי חודשים של תפילות ופחיות ומזעזע עולמות ואחרי כל מה שהוא עשה, לא מן הראוי לרחם על כזה אדם? עד כדי כך דין נוקשה? אז ראיתי באחד הספרים שכתוב שעיקר התביעה של הקב". הייתה על משה שהוא לא יזדרז מיד שנודע לו שהוא לא נכנס לארץ הוא לקח את הזמן שלו אמר השם עד היום שמע לי לכל התפילות שהתפללתי על עם ישראל הוא קיבל את התפילות כשיגיע הזמן אני אתפלל גם על זה זאת אומרת היה כאן איזה צד של אדישות קצת קצת מיד מיד, הקבר ברוך הוא, איך אומרים, נחמיר איתו בשיח חומרה. זה מפחיד. לכן האדישות, אין לה מקום ביהדות. אסור לאדם להיות אדיש, הוא צריך כל הזמן להיות עם יד על הדופק וכו'. נחזור לעניין. אז הרמב״ם אומר, יש חמש מדרגות באדם. אמרנו מה זה בור, הסברנו מה זה עם הארץ. הגמרא אומר את עם הארץ מי שמסיע את ביתו לעם הארץ כי אילו הוא קופטה לעץ, קושר אותה לעץ אל מול ארי טורף יש אריה שהוא לא אכל כמה ימים הוא משוטט עכשיו מחפש טרף בן אדם רוצה לחתן את הבת שלו עם דוקטור מנתח מוח גדול הגדול ביותר בעולם חי בבילה, גם כן נוסע, נותן דרשות על רפואה. גאון הגאונים. אין דוקטור שני לו. אבל בחיים לא פתח גמרא. לא יודע מה זה שולחן ארוך, לא קרה פרשת השבוע, כלום. יהודי, המארץ גמור. אבל יש לו המון ידיעות. במדע, ברפואה, בעסקים. זה לא אדם טיפש. שכל לא חסר לו. אבל הוא בגדר עם הארץ כי הידיעות שלו הן לא מה שהתורה דיברה עליהן תורה שמגדירה אדם כעם הארץ לא הכוונה עם הארץ בהכול עם הארץ בתורה ביהדות כל שאר הדברים יכול להיות שאתה יודע יכול להיות שאתה גאון הגאונים אתה אלברט איינסטיין אלברט איינסטיין הוא עם הארץ גאון כזה מדען כזה שהשפיע על כל העולם שכל חריף מאוד מגדולי המדענים שאי פעם חיו בעולם ולפי ההלכה הוא עם הארץ גמור לא יודע גמרה, לא יודע הלכה, לא יודע כלום זה הדוגמה של עם הארץ שמדובר עליה אדם רוצה לחתן את ביתו לאלברט איינשטיין אומרים קשרת את הבת שלך לעץ מול אריה שלא אכל כמה ימים והאריה לפני שטורף הוא קודם כל נוגח מאמן את הטרף שלו נותן לו את המכה הראשונה ואז הוא נועץ בגרון שלו את השיניים האמתניות האלה, קורע אותו לגזרי. אחר כך הוא לוקח את הזמן שלו, נהנה מהסעודה. זאת אומרת, מה אתה רואה שחזל משווים עם הארץ לדברים הכי נוראים שיש בעולם? למה? כי הדת היחידה של להיות בעם הארץ זה פשע, זה היהדות. בגלל שיהדות זה לא דת, יהדות זה דרך חיים. מה זה דת? אם תסתכל במילון, מה פירוש המילה דת? כתוב שם פולחן לאל. כאילו יש איזה אל נצרח, שהוא עכשיו ככה בודק מה יעשו למה אני, ואם לא יעשו למה אני, אני אהיה מאוד כועס ועצבני, ואיך אומרים? אני לא ישן בלילה. למה? לא מכבדים אותי? אז בוא נראה על מי אני אורד היום. זה נקרא פולחן לאל. אנחנו כאילו משרתים אותך. צריך חסר לך משהו. חס וחלילה, מי שאומר כזה דבר זה שיח הכפירה. להגיד שה' צריך מאיתנו משהו זה כפירה גמורה. יש פסוק מפורש אם צדקת מה תעשה לו מה תפעל לו כל מה שתעשה אתה לא משפיע כי הוא זה על השם השם היה לפניך השם יהיה אחרי העולם השם אף פעם לא היה צריך מאיתנו גם לפני זה הוא היה מושלם וגם אחרינו הוא יהיה מושלם ואין לו מתחרים ואין לו שותפים ואין לו בנים אף פעם פי שהוא קורא לעם ישראל בנים אתם לאשם אלוקיכם אבל הוא היחיד הכל יכול אז ממילא ברגע שאתה מייחס לקדוש ברוך הוא חסרונות אנושיים, זה כפירה. צריכים מאוד לזהר. וגם אסור לדמיין את הקדוש ברוך הוא לשום דמות. יש אנשים בתפילה, מקוונים אור, מקוונים יהוד כאבפה, מקוונים כל מיני דברים פיזיים. שיש להם צורה או דמות או גודל או צבע. גם זה אסור. אפילו זה אסור. כתוב, אל מי תדמיוני ואשווה. כל מי שתדמיין אותי אליו זה לא אני. אתה לא יכול לדמיין אותי, למה אין לי גוף, אין לי דמות הגוף, כמו שהרמב״ם כותב. אז במילא, אנחנו רואים פה דבר חשוב מאוד, כדי שהרבה ידעו אותו, כי הרבה לא יודעים את זה. לא ללמוד תורה זה פשע גדול. לימוד תורה כנגד כולם, ביטול תורה כנגד כולם פעם איזה אחד שאל, איזה רב אחד נתן דרשה על בן גוריון אמר כשבן גוריון יגיע לשמיים הוא יצטרך לתת דין וחשבון על אלטלנה, הרי הוא נתן פקודה לרבין, הגיעה אוניית נשק והיה פוליטיקות בין האצל, הלכי, הגנה, לא יודע בדיוק את כל הסיפור שם, אבל היה פוליטיקות, חלק עם הבריטים, חלק נגד לא רצו להכיס את הבריטים, החליטו למנוע מהעונייה הזאת להגיע לחוף, בכל מחיר. אז עכשיו הם באו כבר מנסיעה ארוכה, זה לא עוניות של היום. כל דקה בים זה סכנת נפשות. ואז רבין היה הקצין בשטח בן גוריון נתן לו פקודה וירו שם על היהודים והרגו 16 יהודים אסון נוראי, אחים הרגו אחים כולם נלחמים עבור מטרה לשחרר את ארץ ישראל מידי הבריטים ופוליטיקות אישיות כמו שיש היום, אנחנו רואים בבחירות אנשים עם אותה אידיאולוגיה נלחמים זה בזה במקום להתאחד עושים טעויות ונזקים ובגלל זה גם הימין נפל ועלה שמאל. אם היו מתאחדים כל הימנים, לא היו הולכים קולות הולכים לאיבוד. נשרפו פה שתיים, פה ארבע, זה הלך ככה, זה ככה. חשבונות אישיים גרמה שנהיה לנו ממשלת שמאל עם מחבלים במשך שנה ויכריבו את הארץ. עשו כאן נזקים לדת וליהדות ולמדינה ונורא והיום. למה? חוסר אחדות גרם. ממילא, אז כיוון שהם הרגו את כולם, הרגו שם את כולם, אז הרב הזה באותו זמן, כשזה קרה, הוא נתן דרשה, והוא אמר שבן גוריון יגיע לשערה, הוא יצטרך להסביר איך הוא נתן תקודה לראות על יהודים. מה אכפת לנו מהבריטים עם כל הכבוד להם? להרוג יהודים? בקיצור, אז אחד התלמידים שאל, תגיד כבוד הרב, כתוב בגמרה שכל יהודי שמגיע לשמיים שואלים אותו שלוש שאלות. שאלה ראשונה, האם קבעת עיתים לתורה? שאלה שנייה, האם נסעת ונתת באמונה? שאלה שלישית, האם ציפית לאישוע? זאת אומרת, יהודי צריך לדעת, שלושת הדברים האלה צריכים להיות בראש מעייניו. קודם כל, ללמוד כל יום תורה, לקבוע עיתים. זאת אומרת, התורה זה העבודה האמיתית שלי. יש לי שעות, כל העיסוקים האחרים להביא פרנסה זה באונס. זה לא מרצון. התורה זה העבודה שלי. במה אתה עוסק? אני עוסק בתורה. זהו, זה עושה תורתך קבע ומלאכתך הרי. דבר שני, תהיה ישר. מילה זה מילה, זמן זה זמן, תשלו מלוואות בזמן. לא לקחת ריבית מיהודים, לא לרמות, לא לעונות, לא למכור סחורה סוג ב' או משומשת כל הדברים שהרבה עושים לצערנו לפעמים גם אנשים שומרי מצוות נכשלים בדברים האלה לא לגנוב מהממשלה, לא לגנוב מגועים, גם זה איסור חמור ופה גם יש חילול ה' גם בקיצור זה לא פשוט להיות אדם ישר במיוחד מי שיש לו ניסיונות שהוא מטבעו לא ישר המשימה לא קלה, ממש לא קלה. מי שמטבעו ישר, קל לו, הוא לא מבין איך אפשר לגזול. בלי קשר לדעת. מה, חסר קיבוצניקים שמאלנים שהם לא גנבים? תשים יעלומים לידם, הם לא יגעו. תשים מצלמות נסתרות, יום שלם הוא יהיה שם, הוא יכול לחשוב על לקחת חופן יעלומים, לברוח מארץ ולהיות עשיר לכל החיים. מי ידע, מי ימצא אותו? לא נוגע. למה? זה הטבע שלו. כך הוא היה מגיל קטן, אף פעם לא היה לו יצר הרע של גזל. לעומת זאת, יכול להיות אדם עם זקן עד הרצפה, ציציות נוגות ברצפה, לא עומד, מתנדנד על הסטנדר, וכל הזמן הראש שלו מלא בתככים, איך אפשר לפה, איך מוצאים מפה, איך נעבוד על ההוא, איך נתחמן את זה, כי זה הניסיון העיקרי שלו בחיים. הכל לפי מה שהשם ייד לאדם. כל אדם יש לו את החסרונות שלו. יש נשים, יש להן תאווה גדולה לזימה. להתלבש בכל סרצניות, כל מיני דברים שאסור לעשות. יש נשים שהן מטבעה מצנועות. סתם, איזה גויה, לא דתייה בכלל. כל הזמן מתלבשת צנוע, לפי מה שהיא יודעת, כן? אין לה שום אבא אמינה ללכת, להתבלט, לשים תמונות. להפך, היא מרגישה לא בנוח עם זה. למה? זה לא הניסיון שלה. לעומת זאת יש איזושהי דתייה, בגדים שלבשה בוקר, לא לבשה ערב. שלוש פעמים ביום, מחליפה בגדים, ככה, צעיפים, פאות, עניינים. למה? יצר הרע של להתבלט ולקבל צומת לאב בוער אצלה כאש. ולכן, דרך אגב שתדעו, הכל הולך לפום צהרה אגרה. מה שהכי קשה לך, על זה אתה מקבל הכי הרבה שכר. רוב האנשים נוטים לדברים שקל להם לשמור. מה שכבר קל, מיד אני מוכן לעשות. אבל זה לא עיקר הניסיון שלך. עיקר הניסיון שלך זה דווקא הדברים שהם הכי קשים לך. על זה באת לעולם. אז ממילא אנחנו רואים רבותיי, אז שאל אותו התלמיד, את הרב, תגיד בן גוריון, מה שייך לשאול קומוניסט כזה, האם קבע תהיטים לתורה? הרי הוא אנטי אל, הם אנטי דת, הם מצהירים את זה שהם קומוניסטים מרוסיה, מה עכשיו... ממילא תשאל אנשים שמכירים את התורה, למדו תורה בילדותם, תשאל אותם למה לא קבע תהיטים לתורה? מה שייך לשאול כזה בן אדם? שאל אותו, למה רצחת באלטלנה? למה עשית ככה? דברים שהשכל מחייב. מה שייך לשאול אותו, למה לא קבעת העתים לתורה? הרי ידוע שהוא לא דתי. ממתי שואלים חילוני, למה לא קבעת העתים לתורה? מה, התורה בשבילו זה משהו? זה כלום בשבילו. אמר לו הרב, זה בדיוק הנקודה. שאם הוא היה קובע הייתים לתורה לעולם הוא לא היה מגיע למצב שיגיד לגנרל בשטח תירה על יהודים ותהרוג אותם זה לא ייתכן כסדרה בין תורה יכול לתת הוראה לקצין תירה על יהודים תהרוג אותם אחרי שהם באים לעזור למולדת משקים את החיים שלהם להביא נשק פה ליישוב היהודי כדי שיוכלו להגן על עצמם זה ייתכן כזה דבר? אני חושב שאדם בן-תורה, אם היה מגיע למצב כזה, היה מעדיף למות בעצמו מאשר לתת פקודה שאירו עליהם. תהרגו אותי עדיף מאשר יהרגו אותם. אבל זה, ודרך אגב רבין, אני קראתי, באמת פשוטי, קראתי את הספר שלו. והוא כותב שם בספר שלו זה, תשימו לב, זה אני עד היום זוכר, זה עבר 40 שנה מאז שקראתי את הספר הזה, הוא כותב בספר שלו ביותי שגריר ישראל בוושינגטון נשאלתי האם אני מתחרט על זה שפתחנו באש על אנשי אלטלנה והשבתי שאין בי כל חרטה הזקן נתן פקודה ואני כגנרל הממונה בשטח הייתי מחויב לבצע את הפקודה זה הוא כותב בעצמו בספר שלו אתם יכולים ללכת לבדוק מה השם עשה? אמרתי לכם קודם, הכל אצל הקדוש ברוך הוא מידע כנגד מידע. יום אחד קם איזה בן אדם, בא, יורה בו, הורג אותו, שואלים אותו, אתה מתחרט? מה הוא עונה? לא מתחרט. אומרים לו, תתחרט, ניתן לך הנחה. לא מתחרט. תתחרט, נוציא אותך מעצינו. לא מתחרט, עברו 30 שנה. עד היום אומרים לו, תתחרט. לא מתחרט. אתם יודעים מה זה, כמה איסורים הוא קיבל רק בגלל שהוא לא אמר את המילה, אני מצטער? הוא מבודד מכולם היום אנחנו יודעים שזה למזלו לא נתנו לו טלוויזיה, לא נתנו לו יציאות לחצר מה הוא עשה? ישב גמר את כל השס גמר את כל השולחן הארוך מאיזה אחד שהיה בקושי שומר מצוות הוא נהפך לתלמיד חכם לפחות מאז יצא מתוק הוא הלך הכניס אותו שלושים שנה דרך אגב בא לי איזה בחור בישיבה אומר לי אני לא נראה לי שאני כבר התחתן לא הולך לי בשילוחים, לא מצאים לי כלום, עד שכבר מצאים זה... אני כבר איבדתי תקווה. אמרתי לו, אבל השידוכים, הכל מאת השם. מהשם אישה לאיש. פסוקים מפורשים. זווגים לא לאדם זיווג לפי מה עשבתי. תחזור בתשובה, תהיה רציני. יזווגו לך אישה טובה? מה אני שנים כבר פה? ואני חוזר כל יום בתשובה. והשתפרתי, אין מה להשוות. ואנשים פי אלף יותר גרועים ממני מתחתנים. אז מה אתה אומר לי? שאני לא מתחתן בגלל שאני לא אבא בשלי? עזוב. בסוף בא לי רעיון. אמרתי לו, תגיד, אם אני הייתי מכניס אותך בתוך קופסה, סוגר אותך בתוך קופסה, אין, לא יודעים, לא יודעים מי יש בתוך הקופסה הזאת. אתה סגור בתוך הקופסה מבודד מהעולם, באיזה בונקר. מה היה הסיכויים שלך להתחתן? הוא אומר, לא קיימים, אפס. אמרתי לו, אבל אתה סותר את מה שכתוב בתורה? אם השם רוצה שפלוני יתחתן עם פלונית, אי פלא מהשם דבר, מישהו יכול לעצור תוכנית של בורא עולם. זה לא יתכן כזה דבר. הוא אומר, כן, אבל יש דרך הטבע וצריך השתדלות. אם אני אסגור את עצמי לקופסא, אני בחיים לא אתחתן. אמרתי לו, לא נכון. שמעת עלי גלמיר? הוא אומר, בטח. אמרתי לו, סגור בצינורק 20 שנה היה. אין לו ביקורים, לא יוצא לחצר, אין לו כלום, טלוויזיה, אין לו קשר עם העולם, כלום. פתאום איזה אחת החליטה, לא יודע מאיפה היא, איזה דתייה אחת, לא יודע מאוסטרליה, מאיזה מדינה, סאוט אפריקה, מאיפה? מרוסיה? דוקטורית מרוסיה. תראה מה זה, איזה דבר מדהים. החליטה, אני דווקא איתו רוצה להתחתן. הלכה, התחתנה איתו, וגם הביא ילד לעולם! והייחודית, היחדות שיש להם, זכה, לא יודע כמה פעמים נותנים להם להתאחד עם האישה שלהם, זכה להביא בן לעולם גם. אז אני אומר לו, תראה, הבן אדם סגור בצינוק. אין מילת גנאי שלא אמרו עליו פה בתשקורת. חנקו אותו, רצחו אותו, לכלכו עליו. אתה יודע, הוא נהפך פה לבן אדם הכי שנו בארץ, מרוב ששתפו פה לאנשים תמוה. איזה אישה תרצה להתחתן עם אחד כזה, גם אם תגיד שהיא מאוהבת בו, מהפחד מה יגידו, הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי. הנה. הלכה, ודווקא איתו מתחתן, ולא אכפת לה מה אומרים עליה, וגם הביאה איתו ילד לעולם. אז למה לך לא יהיה? אלא הקשבחה החליט עדיין שעוד לא הזמן. בקיצור, הוא שמע ככה. אומר, שמע, מצבי הרבה יותר טוב מגל אמיר, חייבים להודות. בקיצור, קיבל תקווה. היה איזה אמריקאי אחד, הגיע לצפת. אמריקאי, בעל תשובה, החליט ללכת לישיבה בצפת. צפת זה היא רוחנית. אתם יודעים אתה שם מרגיש כמו בימי הגמרא, יש אוויר טוב, אתה במקום של הרבה ישיבות, מקווי הערים, קיצור יש שם חיים רוחניים. שלוש שנים הוא למד באיזה ישיבה שם, בסוף הגיע למסקנה שישיבה החבל לא על הזמן הוא רוצה להיכנס לסגור את עצמו באיזה חדר ולשבת ללמוד תורה רצוף לא לצאת לא לפגוש אנשים לא כלום לבודד את עצמו מן העולם ללמוד תורה שיהיה לו רוח הקודש ביקש מאחד התלמידים אני בבקשה מבקש ממך פעם בשבוע לעשות לי קניות במקולת תביא לי לחם מה שצריך גבינות זה תביא לי אני שלם לך זה כל מה שאני מבקש. הוא אומר, בסדר. נכנס, שלוש שנים יושב בחדר, שכר חדר, שלוש שנים יושב לומד תורה. לא יוצא, לא הולך למניינים, לא חגימו בבית עם אוכל מכין לעצמו. שלוש שנים סגר את עצמו בכלוב ולומד תורה. מדי פעם החבר אומר לו, שמע, מה יהיה איתך אתה? מתי תתחתן? איך יצאו לך שידור כבר שכחו שאתה קיים? חוץ ממני אף אחד לא זוכר שאתה פה בעיר. איך תתחתן? מה אתה חושב שהקהלה תבוא לך פה לחדר? הוא אומר אני בוכה לה קדוש ברוך הוא על זה יום יום. זה ההשתדלות שלי, התפילות. הוא אומר טוב, תעקשן, מה נעשה? אחרי שלוש שנים, יום אחד, פעם ראשונה, ואופקים לו בדלת. עכשיו, זה לא החבר, חבר שלו מפתח, הוא נכנס. זו דפיקה כזאת עדינה. אמר, זה או אישה או ילד, בוא נראה. פותח את הדלת, רואה בחורה אפתוער, צעירה. שלום, זה משפחת כך וכך? הוא אומר, לא. תחזב. הוא אומר, הם שם, ממול. אז אמרה לו סליחה, בא ללכת, אומר לה רגע אני יכול להגיד לך משהו? אמרו מה זה שהיה? אני יכול להגיד לך משהו? כן? הוא אומר, תראי, אני הייתי בישיבה פה למטה, לפני שלוש שנים עליתי לפה, נכנסתי לחדר, תראה, אני לומד פה כל היום וכל הלילה, ככה לומד, לומד, לומד. ברוך השם, גדלתי מאוד בתורה, בהלכה, ואני לא באתי במגע עם אנשים, רציתי לנצל את הזמן וכולי, ואני שלוש שנים מתפלל שהקדוש ברוך הוא ישלח לי זיווג, ושיגיע הרגע שהיא תדפוק לי פה בדלת. והיום פעם ראשונה שדפקו לי פה בדלת אחרי שלוש שנים, וזה את. שתם, רציתי שתידי, אומר לה. אומרת, טוב, סיפור מעניין. הלכה. למוחרת, הוא מקבל טלפון. דפיקה בדלת, לא יודע מה. בא אליו שטחן. אתה כך וכך, כן אתה, אתמול הבחורה דווקא פה בדלת, כן. ביקשו ממני ההורים שלה לבוא ולדבר איתך, היא דווקא מעוניינת. בקיצור, עשו בדיקות מה שצריך והתחתן. אמר לאבא חבר שלו, נו אתה רואה, אתה יום יום הולך, שטחנים, שטחניות, מתאמץ, אני סגור פה עם הספרים, מה קרה? שמביא לי אותה עד לפה. במילים אחרות, כגודל רמת האמונה והביטחון של האדם, כך הקדוש ברוך הוא מעלה את מטה ההשגחה והעניסים שהוא עושה לו. הרי כתוב שהשלך יהיה אבך על השם והוא יחלק אליך. זרוק עליי הכל, אני עושה בשבילך הכל. מלך הצדיקים, נעשית בידי אחרים. אבל זה אח ורק בתנאי שיש לך ביטחון באשם. אנחנו אומרים כל בוקר בתפלה, יאי חסדיך ה' עלינו כאשר יחלנו לך. כמו שאנחנו מייחלים לך, ככה תרבה לנו את החסד. זאת אומרת, אם אני מייחל לך עשרה אחוז, תן לי חסדים ברמה של עשרה אחוז. אם אני מייחל לך חמישים אחוז, אני זורק עליך חמישים וחמישים על עצמי, תגביר את רמת החסדים והניסיים לחמישים אחוז. ואם אני זורק עליך הכל, ושלב, ורגוע, ובטוח, ואין לי שום לחצים ופחדים ומה, הכל עליך, אז אתה חייב לעשות בשבילי הכל. ככה כתוב. ולפי גודל הביטחון, כך גודל ההשגחה. עכשיו, אם בן אדם יגיד, אני לא עושה שום דבר מהיום ועלה, לא עובד, לא משתדל, אני רק בוטח באשם ומתפלל. אשם יביא לו את הפרנסה? לא בטוח. למה? הכל תלוי מה עובר לו בראש. הרי אשם חוקר כליות ולב. אם בזמן שהוא אומר אני בטוח אני אני אני אני בוטח באשם הכל מת אשם הכל מת אשם אבל יש לו רעידות הוא דואג אם יהיה לו שידוח אולי אני אשאר אבק איך אני אחתן את הילדים אולי לא יהיה לי לשלם משכן את סוף החודש עוברים לו מחשבות אז סימן שהוא לא מאה אחוז בוטח באשם כי מי שבוטח אני אגיד לכם אתם רוצים לדעת מה זה ביטחון באשם פשוט מאוד תדמיינו עכשיו שנותנים לכם מכונת כספומט, שים אותה בחדר שינה שלך, הנה הכרטיס, כל פעם שאתה רוצה משהו, כמה כסף שאתה רוצה, תכניס ותוציא. 100 אלף שקל, 200, 300, 500, מיליון, תכניס, תכניס חום, המכונה היום מוציאה כמה שאתה רוצה. מתי שאתה רוצה, כמה שאתה רוצה. אם היה לך כזו מכונה, האם אי פעם בחיים היית גונב? מה יש לגנוב? יש לי הכל כמה שאני רק רוצה. למה לקחת של מישהו אחר? למה גונבים? חוסר אמונה באשם. אין לי מספיק. מי אמר שיהיה לי? בוא נעשה השלמת הכנסה. היית מרמה בביזניס? ודאי שלא. היית מלחלך על אנשים שיש להם עסקים? לא, למה? מה חסר לי? מה שאני צריך יש לי. מה אכפת לי? שיהיה לו לבריאות. זאת אומרת, כל החיים שלך משתנים מקצה לקצה. למה? כי יש לך Unlimited. כמה שאתה רק רוצה, תבוא ותיקח. רואים מפה שאם היה לך ביטחון בכסף, כי יש לי כמה שאני רק צריך, היית בן אדם הרבה יותר טוב. לא היית רב, היית עוזר למסכנים, היית מחלק לעברכים, היית עוזר לזיקוי הרבים, היית בונה בתקנה, היית... כל החיים שלך היה למען ה' מה יש לי בלי סוף למה אנשים מתכמצנים לתת כסף כל הזמן פוחדים אולי לא יהיה לי אולי זה אולי זה אז הכל ככה בלחץ אבל מי שיש לו כמה שאתה רק רוצה כך כמה שאתה רוצה אם אדם מגיע לרמת ביטחון מלאה בקדוש ברוך הוא זה כמו אדם שיש לו את המכונה הזאת שכמה שהוא רק רוצה מגיע לו למה? כיוון שהוא הגיע לכזו רמה, אז כל מה שהוא צריך, הכי שחומייד מזמן לו. אני זכיתי להכיר כמה אנשים כאלה. כמה אנשים כאלה. בודדים, אני הכרתי במשך, הכרתי מאות אלפי אנשים עד היום, אבל כמה כאלה שהגיעו למדרגת ביטחון מבהילה. מבהילה. למשל הרב שלי, פעם אמרתי לו, הוא למד עם רב בן ציונה בשעות 12 שנה כל יום, והוא הגיע למדרגות ענקיות בתורה, בקבלה, פרוש מן העולם, כל כולו שקוע בגמרות, בזוהר אמרתי פעם לאיזה שתי אמריקאים עשירים, בוא נלך עכשיו לרב שלי, היה עשר וחצי בלילה מוצאי שבת אומרים לי, עכשיו מאוחר, מה... אמרתי, אל תדאגו, הוא יושב עם הגמרה. מה, אתה כזה בטוח? אמרתי להם, מיליון אחוז. אומרים לי, אתה יודע מה? סקרנת אותנו. אנחנו רוצים לראות. איך שהגענו לדירה, הוקומת קרקע, הקומה הראשונה בבניין, הדלת הייתה קצת פתוחה. דפקתי ככה, עכשיו אני ככה טיפה, למה הדלת הייתה פתוחה? כדי שיכנס לו קצת אוויר. הוא עומד בעמידה עם הסטנדר כל הלילה. בלימוד. בעמידה, כדי לא להירדם. אני אומר להם, נו, מה אמרתי לכם? כזה בן אדם, שהיום אחד אני אומר לו, תשמע, מדי פעם באים אליי עשירים באמריקה, שיש להם בעיות רציניות, או בעסקים, או עם האישה, או עם הילדים, כל מיני, או עם השלטונות, והם כל הזמן אומרים לי, אתה מכיר איזה מקובל? אתה מכיר איזה צדיק, שאני אלך אליו? מכירים את זה? אתה מכיר איזה קבליסט? במקום לשלוח אותם לכל מיני בבות מזויפים, לפחות אני אשלח אותם אליך. אתה בקיא בכל כתבי הערי, כל כתבי הרמחל, הכל. לפחות ממך יצא משהו טוב. אומר לי אל תשלח לי אף אחד אני אומר לו חבל כל אחד ש... אתה גר בדירת חדר אחד עשרה ילדים צנעים לא תנאים קלים כל אחד כזה יבוא מינימום כמה אלפי דולרים ייתן לך בשביל רבע שעה סליחה אלפי דולרים אומר לי לא לא אל תשלח לי אף אחד אמרתי לו למה? הוא אומר זה מסיח הדעתי מהתורה אני אומר לו ומה עם פרנסה? הוא אומר לו חסר לי כלום מה שאני צריך ה' כבר דואג לשלוח לא רוצה שום דבר. דבר שיבוא על חשבון הלימוד, לא רוצה. אתם מבינים? זה מדרגה גבוהה במאמונה. בן אדם אחר מה היה אומר? וואו, איזה השתבח שמו, איזה נס, איך ה' שלח לי כזה שליח, וזה, נכון או לא? רוב האנשים הצדיקים האחרים, מה היו אומרים? או, תודה רבה רבנו של העולם, אני מודה לך, שלחת לי כזו פרנסה, עכשיו אני אוכל ללמוד בישוב הדת. מה זה אומר? לא, לא, אל תשלח לי אף אחד. למה? מה שכבר צריך להיות לי, יגיע לי. עזוב, לא רוצה שזה יעבור. אמרתי לו, אבל זה לא הרבה. אחד, שניים בחודש. אומר לי האחד הזה ישלח את אח שלו, והוא ישלח את הדות שלו. בסוף יהיה לי פה קבלת קהל. עזור אותי מזה. אז הנה לך דוגמה לאנשים שאתה רואה שיש להם ביטחון מלא לקראש ברוך הוא, והם חיים חיי שלווה. ואין להם מתחים ופניקה וכל מיני דבעיות. רגוע ושלב, הכל מאת השם, הכל ברור גם, הכל אצלו שחור לבן, ברור, אמת, שקר, אמת, שקר, מסודר, הכל אין אזורים אפורים. לפני סיום רק נשלים את הרשימה. הרמב״ם אומר, המדרגה השלישית באדם זה גולם. אם תבוא פה לישראלי, תגיד לו, בוא נחתיכת גולם. ימרת איתו את הידידות. הוא כבר לא רוצה יותר להסתכל עליך. מה אתה כועס? אתה קורא לי גולם? אתה לא מתבייש? נכון שזה מילת גנאי? הלוואי עליי להיות גולם. מה זה גולם? כמעט מושלם בתורה וכמעט מושלם בדרך ארץ. מי יכול להגיד על עצמו שהוא במדרגה כזו? בסדר, יש בו פגם קצת, לא מושלם. אכן, הוא עדיין במדרגת גולם, כמו הגולם שלפני שנייה פרפר. גולמי, חומר גלם עדיין, לא מפותח לחלוטין. כן, כן, כן, כן. בדיוק. הרמב״ם, דרך אגב, כשהוא מדבר בהלכות תשובה על בחירה, הוא אומר, אל יעלה בדעתך מה שחושבים טיפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל. זאת אומרת, האנשים הלא שלמים, מה הם אומרים? שנגזר לו על האדם, שיהיה צדיק או רשע וכו'. אלא, חס ושלום, הכל זה אך ורק בידי האדם והוא מתחיל להביא ראיות, ראי הנוחים נותן לפניכם ברכה וכללה, ראי הנוחים נותן לפניכם את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע, ובחרת בחיים, מעת השם לא תצא הרעה. יש הרבה פסוקים בתנ״ך שמעידים שהאדם, כל הצדיקות שלו היא בידו, או הרשעות להבדיל. אלא כל אדם יכול לעשות את עצמו צדיק כמושה רבנו, הכוונה ביחס לדור, כן? או רשע כירובם בן נוות. דרך אגב, ירובם בן נוות, אם תקרואם את כל הרבנים בעולם, ותוציא מהמוח שלהם את כל התורה שהם יודעים, ותשימו על המשקל, ותביאו את ירובם בן נוות, שאני מזכיר לכם שאין לו חלק לעולם הבא, גמרא בסנדרין, ותשימו אותו על המשקל, הוא מכריע את כולם מבחינה ידע תורני. כל סוגיה בתורה הוא היה יכול לתת 127 דרשות שונות לחלוטין עליה. אין אף אחד כזה בעולם. אף אחד לא יכול לתת שלוש דרשות על כל סוגיה בעולם. דברים עמוקים, זה לא פשוט. 127 דברים, לא יודע מאיפה הביאו את המספר הזה. בקיצור, חוכמה כזאת וידע תורני ובסוף מידות רעות, גאווה, גרמו לו לאבד את עצמו לדעת. הקב' הוא אומר לו תגיד אתה מעוניין לחזור בתשובה ואתה ואני ובן נישאי נטייל ביחד בגן עדן? מה הוא שואל אותו? מי בראש? מי מעל כאילו? אני או דוד? אומר לו הוא הדבר כזה לקב' הוא מלא לאנשים לקב' הוא מי בראש? תענה מי שכבודו יחליט מי שתרצה ה' ככה אני הייתי עונה. גם אני הייתי רוצה להיות במדרגה יותר גבוהה. כל אדם רוצה להיות. אבל כשכבר השם שואל אותך, כשאתה שואל אותו מי יהיה בראש, והוא אומר לך, אז תשמח, תגיד לו בסדר גמור, מקובל עליי. אולי אם הוא ידע שהשם במלא יודע מה הוא חושב, זה לא יעזור מה הוא יגיד. כי הרי השם יודע מה עובר לך בראש. אצל הקב". זה טעם אחר. אצל הקב". זה שווח, לא גנאי. בני אדם שאתה שונא מישהו, קשה לך להגיד את שמו, אז אתה אומר בן פלוני. למשל, ששאול שנה את דוד, ודוד נהדר מהסעודה, אז הוא שאל את יונתן, למה בן ישעי לא בא לסעודה? מה קרה? שכחת איך קוראים לו? אלא זלזול. אבל כשהשם אומר בן אישי, עד רבה זה שווח, כי אבא שלו אישי זה אחד מהארבעה אנשים שמעולם לא עבר אווירה. חי חיים שלמים ולעולם לא עשה אווירה אחת. אז עד רבה זה כבוד גדול לדוד להזכיר את אביו. דרך אגב, דוד עצמו לא מזכיר את אביו בעלל. בעלל, מה דוד אומר להשם? אני אבדך בן עמתך. אני לא מבין. אבא שלך זה גדול לדור. אתה בן של רב אלישיב. עכשיו אתה בא לעמוד לפני בורא עולם ויש לך איזה צרה, נכון? אתה נרדף וכו'. אז מה את המילה הראשונה שאתה צריך להגיד? אעשה למען הבי הטהור והקדוש והצדיק והגאון שמסר את נפשו על התורה. אמא שלך עקרת בית. כמה כבר צדיקה שתהיה. עקרת בית. כמו יש מיליון. עקרות בית נאמנות. מה כבר מידת הצדיקות שלה? צנועה? בעלת חסד? ישרה? מידות טובות? בסדר! אבל אתה משווה את זה לאדם שמעמד מאה שנה תורה? מי ישווה לו? אז מה עכשיו? אבא שלך איש איזה גדול הדור, מעולם לא עבר אווירה. אמא שלך ניצבת בת עד האל, אישה מאוד נחמדה וצדיקה. אבל כמן, מה אתה משווה זה לזה? מה עכשיו? אני אבדך בן המתך, אני דוד בן ניצבת. אני דוד בן אישי אלא שאישי זרק אותו להרים לך לך אתה עושה לנו בושות וזה וכל האחים תנחרו אליו זה מה שאומרים בעלל אבן מעשו הבנים הייתה לראש פינה הבנים הבנאים שבונים בניין עם לבנים אז יש איזה אבן, כל מי שמרים את זה מהפועלים, רואה שהיא קצת עקומה כזאת, מצ'וקמקת, זורק אותה לצד. בא פועל אחר מרים, זורק לצד. כל היום ככה. מרים, כל מי שנתקל באבן הזאת, זורק אותה לצד. אז זה דוד אומר, אני האבן הזאת. כולם זרקו אותי, שמו אותי רועי צאן, ככה בא עם הכבשים, רק אל תבוא לעשות לנו פה בושות. חשדו בו שהוא ממזר וזה. אז הוא אומר, היחידה שהיא ראתה לי פנים כל הזמן ועודדה אותי, זה האמא שלי. כי היא ידעת האמת. היא ידעת שאני לא ממזה. כל האחרים חשדו. אז לכן, בתור הכרת הטוב, שהוא חיבר את המזמור, הוא אומר, אני אבדך בין עמתך. אפילו שאבא שלי גדול לדור, אבל ההכרת הטוב היותר גדולה למי? לאימה, תראו איזה דבר זה, מדהים. בקיצור רבותיי, אז גולם זה מדרגה לא רעה בכלל, עלווה על כולנו, ויש מדרגה מעליה צדיק. מה זה צדיק? אדם שיש לו או תורה מושלמת אבל מידות לא מושלמות או הפוך או מידות מושלמות אבל תורה כמעט מושלמת זאת אומרת באחד מהם יש לו חיסרון אז הוא לא מושלם ויש מדרגה מעל הכל זה חסיד חסיד היום כשאומרים חסיד מדמיינים איזה חסיד בבורו פארק עם השטריימל, עם הכוגל, עם ההרינג, פלייש, חיים, ווזמחסטה, אחרי המקווה באים לתפילה. כן, ככה עם הפיאות כל היום. זה החסידים שהיום מדמיינים. זה לא מה שמדובר פה. פה מדובר על אנשים שכל דבר שהם עושים זה לפני מישורת הדין. זה הדין, הם מחמירים על עצמם. כל המחמיר תבוא עליו ברכה. במדרגות גבוהות מאוד. אם זה בתפילה, אם זה בלימוד, אם זה בחסד, אם זה בכל דבר, אם זה בממונות. לא רוצים, מבטרים, מוכלים, הכל. הרב משה פיינשטיין זה הצל היה אחד כזה. סי הענבה, גאון עצום. הספרים שלו כל כך עמוקים, שלפעמים אני חושב לעצמי, זה לא יכול להיות שבן אדם כזה חי לפני 30 שנה, זה לא יכול להיות. זה העומק של הספרים שלו מבהילים. אתה צריך לשבור את הראש אפילו על הפרשת השבוע, על דרש משה, להבין מה הוא מדבר. מרוב שזה עמוק. כזה גאון מבהיל, הרב משה פיינשטיין, וסי הענבה. מה זה ענבה? אני שגרתי בלוה ריסייד בשכונה איפשהו היה, היה איזה אחד בחור בין 40, אלכס, בבית כנסת. הוא היה תלמיד שלו. אמרתי לו אלכס ספר איזה משהו על רב מוישה שלא יודעים מהספרים. משהו שהציבור לא יודע, אומר לי אתה רוצה לשמוע סיפור? אומר הרי רב מוי שהיה נשיא אגודת ישראל, שמו את השם שלו בראש אגודת ישראל, ואז לא היה אינטרנט ואימיילים, אז היו צריכים לרשום אלפי כרטיסי שנה טובה. לכל התורמים, לכל הפעילים אתה יודע איזו עבודה זאת, זה חודש ימים לפני ראש השנה היינו באים ראש חודש אלול, שני תלמידים כל לילה יושבים שם עם הרי בצן משמונה בערב עד 11 בלילה כותבים ביד כרטיסי ברכה לפי הרשימה אומר אז אני הגעתי עם עוד מישהו היה שמונה, בשעה עשר רב משה היה נכנס למיטה כמו שעון על השנייה, עם הפיג'אמה, עושה קריאת שמה, ונכנס לישון. קם מוקדם בבוקר, ככה כל לילה. אז בעשר הוא הלך לישון, בעשר וחצי הוא יוצא מהחדר, כולו בוכה ורועד. עכשיו, תהיה לו איזה חלום רע, אני בלתי. הוא בא אליי, תופס לי את היד, אומר, אלכס, סלח לי, אלכס. אז הוא בכלל היה בטוח שהוא חלם איזה משהו. מה קרה? לסלוח על מה? תגיד, תגיד שאתה מוכל. מהר, מהר, תגיד שאתה מוכל. אז הוא אומר, אני מוכל? בוודאי שאני מוכל, אבל על מה אני מוכל? אומר, איך אני יכולתי להיות כל כך כפוי טובה? אתה עושה את העבודה שלי ושכחתי להגיד לך לילה טוב ותודה. העירו אותו משמיים, בעשר וחצי, תתבייש לך, רב מוישה. הבן אדם עובד בשבילך פה שעתיים, ולא אמרת לו תודה ולילה טוב. תראו מה זה. אז הוא אומר, שאלתי אותו, כבוד הרב, אתה לא בן אדם, אתה מלאך. אז אין כאלה אנשים. תגיד בבקשה, אתה ככה תמיד היית? או שנהיית ככה? הוא אומר, לא עזבתי אותו עד שהוא לא ענה לי. הוא אומר, עבדתי על זה קשה מאוד. כדי להגיע למדרגות שהוא הגיע אבל פעם אחת היו איזה קבוצה של חסידים בברוקלין שהיו מתנקחים בו בהלכה לא מוצא חן ביניהם חלק מהפסקים שלו הרי אתם יודעים שיש פוסקים תמיד יש זה מערער על זה וזה חולק על זה מאז ומעולם זה תמיד היה החוכמה היא שאף על פי שמישהו הולך לפי רב שחולק על הרב שלך החוכמה היא לאוב אותו לא פחות מזה שאתה רואה שהולך עם הרב שלך זאת אומרת שלא לתת לפוליטיקה לחלחל לעולם היהדות וההלכה הוא בקבוצה שלו והוא בקבוצה שלו הרי כתוב האמת תהיה נהדרת אדרים אדרים כל אחד והקבוצה והרב שלו והחסידות שלו והליטאים והתימני והספרדים והמרוקאים וחבד וברסלה וכל אחד והקבוצה שלו והשכונה שלו אבל בסופו של דבר, כולם בני איש אחד, וכולם עובדים את אותה תורה הזאת. אבל נהיה פה פוליטיקות. וואו, הוא לא בשיטתי, אז ככה, הוא שי גץ, הוא מוקצה, ופשקבי לי, אני משתגע מזה. תגיד את דעתך ההלכתית, תגיד אני לא מסכים עם מה שאתה אמרת, אני ככה טוען, אתה טוען, תתווכח, בסוף בסדר, לא חייבים להסכים. זה הגדלות של בית שניי ובית אילאל, הם חלקו כמעט בהכל, וחיתנו את הילדים שלהם זה עם זה. בית שמאי, ישיבה של בית שמאי, בית אילן, וזה למה הדבר דומה? לשני השקפות ביהדות שנוגדות זאת את זאת בהרבה דברים, ועושים חתונה. וואו, לא מהקבוצה שלך. אז מה? חזור בדעות שונות. אז מה, אנחנו לא שומרים שבת? אנחנו לא מחפשים לאכול קשר? לא מחפשים ללבוש צנוע? מה, בסופו של דבר הקווים הכללים הם לא אותו דבר? לא נסכים במאה אחות. הרי גם באותן קבוצות יש מיליון מחלוקות. אם אתה בישיבה מסכמה, כולם באותה דעה? אם כולם תלמידים של רב מסוים, כולם באותה דעה? כל קבוצה וקבוצה שנתקלתי בהם עד היום, הם בעצמם חולקים זה עם זה, אה, בזה אני לא מסכים, זה לא נכון, זה כן טעות, זה לא טעות, עזוב, אין לדבר סוף. אז הקבוצה הזאת היו מתנקחים בו, אז הם עשו אלון, אלון. כל שבוע יוצא אלון או כל חודש ושולחים לו את זה בדואר הביתה כדי שיקרא מה דעתם על חלק מהפסקים שלו אחרי שלושה חודשים הוא מקבל טלפון מזכירה בקו שלום משה פיינשטיין כן יש לך חוב פה על הירחון של שלושה חודשים כתוב לי במחשב שלא שילמת שלושה חודשים אני אומר לה, א' מעולם לא נרשמתי לירחון, אני לא יודע איך אתם שולחים לי את זה, אני אף פעם לא ביקשתי. וב', מי אמר לך שאני חייב לכם עד שלושה חודשים? היא אומרת, אדוני, אני רק עובדת פה, אני יודעת שיש פה חוב שלושה חודשים. אתה רוצה לדבר עם המנהלים? אמרה לה, תשמעי, תגידי כמה החוב. אמרה לו, תחוב. הוא אמר, אני אשלח לך צ'ק, אבל בבקשה תוציאי אותי מרשימת התפוצות, שלא תשלחו לי את זה יותר. אז הנכד שלו, שהיה שמה שלו, שואל אותו, זיידי, אומר לו, תגיד, לפי דין אתה חייב לשלוח להם כסף? הוא אומר, ודאי שלא. מה פתאום? הוא אומר, אז למה אתה שולח להם? הרי כל הערכון הזה זה בשביל לבזות אותך. בשביל מה הוא התחיל הריחון הזה? כל כולו כדי להערער עליך. אז מה אתה עכשיו עוד משלם לאלה שעשו נגדך ליצנות? אז מה הוא ענה לו? מה אתם אומרים? מה הוא ענה לו? הוא אמר לו, אני קיבלתי על עצמי שביום שאני אעזוב את העולם לא יהיה אף בן אדם שתהיה לו שום טענה נגדי. גם אם היא לא מוצדקת שלא יבוא בן אדם ויגיד אני מקפיד עליו בנושא כך וכך גם אם הוא טועה הרבה פעמים מישהו מקפיד עליך והוא טועה הוא ההשם בסדר גם זה לא טוב כי גם אם יענישו אותו בגללך גם אתה נענש מזה מי שלא מכניסים את חברו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא כתוב שהוא נענש למה? למה לא מחלת לו? הרבה פעמים בן אדם מדבר על מישהו לשון הרע קטלני הוא ממש הורס לו את השם ופתאום הוא שומע אחרי כמה זמן שהוא מת או שהוא נהיה חולה או שהוא סובל אז פתאום מצוות לו הלב יואו כמה דיברתי על המסכן הזה וזה אז הוא פתאום מתאשט וואו מה עשיתי לפעמים גם הרבה פעמים בן אדם עשה לך עוול נגיד ואתה אומר לו תגיד עכשיו הולכים להוציא אותו להורג על העוול שהוא עשה לך מיד מה הוא יגיד? לא, לא, מה פתאום? חס וחלילה! אל ת... אני מוכן לו מיד, אל ת... אז למה אתה שנתיים רותן ומלכלך עליו בלי סוף? אני טיפש, אביל, קסיל, מדבר, אין לי... איך אומרים? הרשון אין לי עצם. אבל אם אני לרגע הייתי יודע שבגלל מה שאני מדבר עליו מקפידים עליו ככה בשמיים וייתנו לו חס וחלילה כזה דבר, שהילדים שלו יהיו יתומים, בחיים לא הייתי מוציא מילה. וזה בעצם רוב האנשים. דרך אגב, אני מוכן לעשות לך ניסיון. גם אם יש בן אדם שאתה לא סובל, ואתה מדבר נגדו, ואתה לא שולט בעצמך, ואתה מתאהב אותו, אם הוא ירוץ אליך ברחוב, איך אומרים, יכרה ברך, ויתפוס לך את היד, וינשק לך את היד, ויגיד לך, טעתי, מכילה, אני מצטער, אני מאוד אוהב אותך, מה פתאום, אני אף פעם לא מאחל לך שום רע. בשנייה אחת, אתה נהפך לאהב הכי גדול שלו. מה הראיה? אתן לכם ראיה. שני האנשים נוסעים בכביש, רוצים להשתלב לכביש המהיר, אבל יש רק מסלול השמאלי. המסלול השמאלי משתלב לכביש המהיר. ושניהם נוסעים מקביל, ושניהם מנסים להיכנס במסלול אחד. וכל אחד מנסה להיכנס לפני השני כאילו שזה משנה הרי בסופו של דבר זה עוד חמש שניות בכביש זה ההבדל הוא ייכנס ראשון אתה שני זה חמש שניות אם שנכם נוסעים לאותו בית הוא יגיע חמש שניות אחריך נו על זה רבים עכשיו האחד כבר מחזיק איזה עלת בייסבול, אני שבור לו את הראש, השני כבר יש לו אקדח. עוד אותו המראות שלהם פוגעות זו בזו. אף אחד לא מוותר לשני. אני אראה לו, מה פתאום הוא נדחף. עכשיו אתה רוצה לראות מה יקרה? עכשיו הוא עוד שנייה יורה בך. תעשה לו. בבקשה. תכנס לפניי. מיד מה עונה? לא, לא, אתה תכנס. לא, לא, לא, מה פתאום? אתה, אתה. לא, אתה, אתה. כולם צפצפים. מה קרה? נהיו חסידים. תכנס אתה. בשנייה האהבה והשנאה והאלימות הפכה לאהבה גדולה וכבוד. למה? כי הוא הראשון שהשפיל את האגו שלו. אז אני אין לי כבר אליו שום שנאה. אה, בסדר, הורדת את האגו שלך? אני הכל מוותר. אין תחרות שלך. שימו לב, הכל זה ענייני אגו. דרך אגב, אני אשאל אתכם, מה יותר קל לאדם להגיד בוויכוח עם חברו? שניים לומדים בישיבה, פשט בגמרה או בתוספות, זה אומר ככה, זה אומר הפוך. שלוש שעות מתווכחים. שני גפתנים, ראש בראש, אני חייב לנצח את הוויכוח. בסוף, אחד רואה שהחבר שלו צודק, הוא הביא ראיות, אין, אין מה להשיב. אחלה הוא צריך להגיד לו שהוא ניצח את הוויכוח, אבל יש שתי דרכים לומר זאת. אחד, טוב, בסדר, אתה צודק. או שתיים, להגיד, אני טעיתי. אני רואה שטעיתי. מה יותר קל לאדם להגיד, לחבר, אתה צודק או להגיד אני טעיתי? אתה צודק הרבה יותר קל להגיד. למה קשה לאדם להגיד אני טעיתי? כי האגו מנופח. זה פוגע מאוד באגו. זה כאב, כאב רוחני נוראי. וואו, הוא שפלתי. הוא צדק. וואו, הוא שפלתי. ככה יצור הרע מסדר לאדם. אבל להגיד לו אתה צודק, זה לא בהכרח אני טעיתי. גם אני צודק. שנינו צודקים. אתה קצת צודק יותר. אתה צודק הרבה יותר. קשה? זה הכי קשה להגיד. זה הכי קשה. גם אתה צודק וגם אני יצאתי כלום ניק. רק נסיים את העניין רבותיי. מידת חסידות זה הכל לפני מישורת הדין. הגמר אומר את חסידים ראשונים היו מכינים את עצמם שעה לתפילה. עכשיו תדמיינו לכם אנחנו. יש לנו עכשיו סליחות שעה, תפילה שעה, ואם זה שני וחמישי, שעה ורבע. ועכשיו לתכונן שעה לפני. הלך היום כבר. שעה הכנה, שעה סליחות, שעה תפילה, מתי תלמד, מתי תעבוד. אבל אצלם זה היה ברור, אני עומד עכשיו לפגישה עם בורי עולם. אני נכנס לפגישה. ברור, אני אומר, החנה לתפילה שעה. מה זאת אומרת החנה לתפילה? כנראה הם לומדים תורה. מתחזקים, כאילו, במוסר אולי, או במשמעות התפילה. לא יודע מה זה מכינים את עצמם. אולי מנקים את הגוף. גם זה חשוב. גוף נקי. אבל מכינים, זאת אומרת, עיכון לקראת אלוהיך ישראל. יש עניין לא לקחת את זה כמובן מאליו. יש שאלות על מה שדיברנו, או על דברים אחרים שלא דיברנו? לפני שאני מסיים. בבקשה. קשה לשמוע אותך מהמסגנים. כל האופון שאתה מביקד מהמנהיגה ומספריטניה כל הזמן, נורא היה, נכון. אני אגיד לך משהו מאוד... קודם כל, למען אסר ספק, אין לי נבואה, ולא רוח הקודש, ולא כלום. אבל אני אגיד לך דמית דבר מעניין שקרה, בחודש פברואר, לפני הקורונה, הקורונה התחילה במרץ, אם אתה זוכר, זה היה בין פורים לפצח, שקיבלנו את המכה הראשונה. בערך עשרה ימים, תשעה או עשרה ימים לפני, יש לי דרשה מוקלטת ביוטיוב, באנגלית. זה היה יום שני בערב, ואני פתאום באמצע הדרשה, אני אומר, רבותיי, אני דבר אחד לא מבין. לפני כמה שנים היה וירוס, קראו לו סארס, שמעתם עליו? אתם יכולים לראות את הדרשה הזאת, תסתכלו לפי התאריך, זה עד היום שם. אני אומר, כאשר הוא שלח כזה דבר, סארס, אנשים נדבקים מהאוויר, וזה התחיל להתפשט בסין. לא, אף אחד לא ידע על קורונה, עוד לא היה קורונה, לא כלום. אנשים נדבקו, ופתאום אתה שומע, מתים אנשים, ונהיה בלגן, מסכות. אני לא מבין, איך זה פתאום הפסיק? הרי זה היה צריך לגדול כמו כדור שלג ולהתפשט לכל העולם. זה מדביק את זה, זה מדביק את זה, זה הולך, מדינות, זה... איך פתאום זה נעלם? כנראה, זה מה שאמרתי, כנראה הקדוש ברוך הוא נתן לנו הזהרה אחרונה לפני שיעבור מגפה שהיא לא תלך. ובדיוק עבור תשע ימים הודיעו על המקרה הראשון. זה ממש פלא. זה מוקלט, אי אפשר להתווכח. אתה רואה את זה בתאריכים. אז כאילו, לפעמים כשאתה מדבר, ה' מכניס לך דברים בפה. שהוא רוצה שישמעו את זה הציבור וזה יתפשט אבל אנחנו עשינו תשובה, לא עשינו תשובה אחרי קורונה עשינו תשובה, גם לא עד היום מדברים במונחים רפואיים אמרתי, רפואה זה חשוב, מדע זה חשוב, תרופות זה חשוב אם מסכות עוזר, יש כאלה מערערים אומרים שזה יותר גורם נזק אבל אם זה עוזר אז גם זה חשוב אם חיסון עוזר גם זה חשוב, בקיצור מה שהרבנים אומרים אחרי שהם מתייעצים עם הרופאים, גדולי הדור, צריכים לעשות. מה אנחנו יכולים לעשות? אומרים על גדולי הדור, תעשה, עושים. תאמין, תהיה עם השם הלוקח, אבל לעומק העניין לא ירדנו. למה השם עשה כזה דבר? פירוט בין אנשים, אין מניינים, בתי כנסת סגורים. אני אומר, אחד הסיבות, מדברים בבתי הכנסת. באים להתפלל, אני כבר לא מדבר על אלה שבאים במכונית ומחללים שבת, עושים איסור קרד כדי לעשות תפילה דה רבנן. זה כמו אחד שמשקיע מיליון דולר כדי להרוויח דולר. איפה השכל שלך? לחלל שבת, את יודע מה זה? זו אווירה חמורה מעין כמו העונש של מחלל שבת בתורה, יותר חמור מהעונש של רוצח. אז כנראה שזה חמור מאוד בעיני השם אם הוא נתן כזה הונש, לא? על רוצח לא כתוב כרט. על מחלן שבת כנוב כרט. דברים נוראים. אז מה אתה בא במכונית לבית הכנסת? אה, קשה לי, זה חצי שעה הליכה בכזה חום. אז אל תבוא. בלל בבית. או שתעבור לגול ליד בית כנסת. או שתארגן מניין בשכונה. חסר? יש פתרונות. אבל לא עושים עבירה של מיליון דולר כדי לעשות מצווה של דולר. זה לא עובד. זה לא הגיוני. וגם אם תגיד, הרי שהקשבחון נתן את התורה, הוא ידע את כל הדורות עד סוף כל העולם, הוא ראה את הדור הזה עם מכוניות ורכבות וחום ומסגנים, והכל הוא ראה. כל מה שיש היום, השם ידע, הוא ראה את העולם עד הרגע האחרון שלו. ומילא השם אמר, פיקוח נפש דוחה שבת ותולו. שום דבר אחר לא דוחה שבת. אם יש לך בית של 500 מיליארד דולר, תמונות של פיקסו, ודברים, ודברים היסטוריים, ואומנות, ומה לא? 500 מיליארד דולר באחוזה הכי יקרה בהיסטוריה. שטיחים אנטיקות, ציורים שהם נדירים, כל מיני דברים. מחסנים מלאים בזהב ובמזומן. והנפל איזה נר והשטיח התחיל להישרף. ואין למעלה ילדים סכנת חיים כולם בקומה ראשונה יכולים לברוח החוצה אסור לחבות האש צועק הבא לבית לרב כבוד הרב כך את הבית מתנה. אני נותן לך אותה הנה, לעיני שני עדים, אני מבקר את הבית, קח אותו, תחזיר בתשובה, תפתח ישיבות, תעזור לאלמנות, תעשה מהפכה, 500 מיליארד דולר, אתה מחזיר את כל עם ישראל בתשובה כמעט, עם הכסף הזה. אתה יודע איזה כוח זה? קח אותו, לפני שזה ישרף, הכל ירד לתמיון. תתעיר לי לחבות האש. אין היתר. אם יש גוי, אז הגוי יציל את המצב, צועקים לו. אפילו לגוי אסור להגיד, אחמד, בוא בוא נחבוט את האש. צריכים לרמוז לו. מי שיחבא, לא יפסיד. אל תדאג, תבין, בתבוא מוצא שבת, ניתן חבילה יפה. ואם הוא תמבה, לא מבין, אי אפשר להגיד לו, אחמד, בוא מהר, תחבא את האש, אנחנו לא יכולים, זה שבת. צריכים לדעת, רבותיי, זאת אומרת, יישרפו 500 מיליארד דולר פוטנציאל של מאות אלפי בעלי תשובה, פוטנציאל של אלפי ישיבות, פוטנציאל של אין סוף סבל אפשר למנוע מהציבור עבור חילול שבת חד פעמי אחד מאונס, לא מרצון, אין יותר. אז מי מטיר לך לנסוע עשר דקות באוטו לבית כנסת? כל לחיצה על הגז זה איסור כרת, מה זה צחוק? אה, פעם קם לי איזה אחד בסנדיאגו, אומר לי, מה, אני גר ארבעים דקות נסיעה. אני נוסע משם עד לחבאד ארבעים דקות. יש איזה גבעה שם בסנדיאגו, חבאד בנו שם איזה קומפלקס, והספרדים סוחרים מהם חלק מהמקום. אז יש מעניין ספרדי שם. והוא ספרדי, הבן אדם הזה, ואומר לי, מה? הילדים שלי הם בבית ספר של גוהים פעם בשבוע אני מביא אותם במיוחד שישמעו את קריאת התורה ואיזה דרשה וזה מה אתה אומר לי עכשיו? לא לבוא באוטו? אני בטוח שהקב' הוא מבין אותי, שאני בא וזה מרצון טוב, זה לעד רבה, זה למען התורה. אמרת לו שהשם נתן את התורה, הוא ידע שאתה תגור 40 דקות מהבית כנסת, הוא ידע. ואתה ועוד מיליון יהודים אחרים. הוא ידע שיהודים שלא יכולים לבוא להתפלל במניין, הוא ידע. הוא ידע שיהיה להם הרבה הוגמת נפש מזה ואנשים יזיעו בדרכים או שיקפאו בשלג, ידע. אז למה הוא לא כתב בתורה שני דברים מטירים חילול שבת? פיקוח נפש ותפילה בציבור. האם זה נפטר את הבעיה? לא הייתי צריך להטיף לך. תפילה בציבור, מטירה לחלל שבת, נגמר. אבל אתה רואה שהשם לא יתיר. סימן שמעדיף שתשייב בבית ותתפלל, מאשר תחלל שבת. ומה לגבי לדבר בבית כנסת? אין שוטה יותר גדול מאדם שמדבר בבית הכנסת. הוא מגיע עכשיו לפגישה, להבדיל, כן? עם נשיא ארצות הברית שחייב תלויים בה, בנשיא הזה, שיחון אותו, לא יחון אותו, כמו שהיה עם רובשקין. מזל גדול שטראמפ, אוהב יהודים ואוהב ישראל, היה נשיא. כל הנשיאים הקודמים, אף אחד לא הסכים לחונותו, ולמרות שכולם ידעו שהוא חף מפשע כמעט לגמרי, היה לו איזה משהו, היה צריך להיות ארבע שנים. ככה אמרו המשפטנים באמריקה. אבל נתנו לו שלושים ומשהו שנה, זאת אומרת לוודא שהוא לא יראה אוריום. ומה קרה בסוף? אחרי מאה מכתבים משופטים ואורחי דין וכל מיני אנשים, תראו כמה היו צריכים להזיע, בשביל שהוא ייתן לו חנינה. עכשיו תאר לך שהיו עושים לרובשקין רעיון עם טראמפ, שעכשיו 30 שנה חיים שלו תלויים ברעיון הזה, בחמש דקות האלה. והוא נכנס לשם, ובזמן שטראמפ רוצה לדבר איתו אם לחון אותו או לא, הוא מדבר עכשיו בטלפון, הוא עושה טקסטים וכו'. מה היה קורה? היה אומר תאיפו לו, תאיפו לי אותו מהעיניים לא רק אם הייתי יכול הייתי מכפיל לו גם את העונש תאיפו אותו, לא רוצה לשמוע מנו אומרים לו שאותה שכמוך, לא הוא כמובן, אני רק משתמש בזה כדוגמה אומרים לו שאותה שכמוך כבר סידרו לך פגישה עם המלך הגדול שיכול לחון אותך ברגע ולשנות את כל מהלך חייך אתה בא לתוך הזה ואתה מדבר על שטויות? אז לכן צריכים להיזהר, תדעו לכם דבר אחד כשקין רצח את הבל בתורה, הקדוש ברוך הוא בא אליו, הוא לא אמר לו שהוא יודע מזה. הוא שואל אותו איפה הבל. כך דרכו של הקדוש ברוך הוא, הוא מעדיף להוציא הודעה מהאדם. שם יודע מה עשית, הוא לא צריך שתודה. אבל זה גדול מאוד, מודה ועוזב וירוחם. אז אם אתה כבר מודה, כבר התחלת טוב. ואז תעזוב את האווירה ותתחרד וכו', אז עשית תשובה. איפה אחיך, השומר אחי ענוכי? אז הקב'ה אמר לו, כל דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה. לא דם, דמי. ברבים. כל השושלות, כל מה שיצא מחצי עולם. כולם צועקים אליי מן האדמה, שבגללך הם לא יבואו לעולם לעשות את התיקון שלהם. אז שקין הבין מה הוא עשה, לא נשכוח, קין בחיים לא ראה רצח. אנחנו למשל יודעים שאם ניקח אבן ונדפוק למישהו את הראש עשר פעמים הוא ימות. זה כבר רצח במזיד. קין לא ידע עדיין שיש כזה דבר מוות. מי אמר שאם אני ארביץ לו על הראש הוא ימות? מי אמר שאם אני אחנוק אותו הוא ימות? מי אמר שאם אני אעשה לו חור בבטן הוא ימות? הוא לא רע בן אדם מת, אין לו את המונח הזה. אבל בכל זאת קילה בו את זעמו והרג אותו. ואפילו פה, עכשיו הוא עשה לו כמו עיר מקלט, עשה לו סימן וכולי. אבל קין אמר משפט מזעזע. גדול אבוני מנסו. האבון שעשיתי הוא כל כך גדול וכבד, אי אפשר לסט אותו. כאילו, אין לי, אין לי, אין לי תקווה בכלל. איך אני אמחוק כזה אבון? שמועי, למה אני מספר לכם את זה? כל השולחן ארוך, יש אלפים של הלכות. רק פעם אחת בשולחן ארוך משווים בן אדם לרוצח, לקין. מי זה? בן אדם שמדבר בבית הכנסת. בשולחן ארוך. לא תגידו אני אמרתי. אומר רבי יוסף קארו, כותב, מי שמדבר בבית הכנסת בזמן התפילה גדול אבונו, מנסו וגוערים בו. אבל אף על פי שיש איסור חמור לבייש בן אדם בערבים, המלבין פני חברו בערבים כאילו שופך דמים או אין לו חלק לעולם הבא, הרמב״ם כותב שאחרי שמזהירים בן אדם שמדבר בבית הכנסת והוא ממשיך, מצווה לזרוק אותו משם ולבייש אותו. מצווה לבייש אותו. מצווה שלפני רגע זה היה עבירה שאין לך עליה העולם הבא. המלבינט מחברו ברבים כאילו שופך דמים כאילו רצחת בישת בן אדם בפרסיה אתה יודע איזה אבון זה אבל אם הוא מבזה את בית השם, וכמובן לא ישר מתנפלים עליו, קוראים לו לצעד, מדברים, מתחננים אליו, תשתדל, תעשה טובה, אתה מפריע, וזה גם ביזיון לתפילה, הרב אביגדור מילר זצל, ענק שבענקים, לא יודע איך יצא כזה בן אדם בדור שלנו, ענק שבענקים, הגאון הכי גדול בהשקפה יהודית, הרב אביגדור מילר, הוא היה מגדולי החכמים באמריקה, מביא לספרים שלו מי שיקרא את הספרים שלו הוא רועד מגדלותו רועד והרב אביגדור מילר אחד היה לו מחלה נוראית והרופאים נתנו לו מקסימום כמה שבועות לחיות שאל אותו הרב אביגדור מילר באיזה בית כנסת אתה מתפלל אמר לו את שם הבית כנסת שאל אותו מדברים שם בזמן התפילה אמר לו כן אומר לו אסור לך לדרוך שם אומר לו אז מה לעשות? אומר תמצא בית כנסת קשר. לא לדרוך שם לעולם יותר. אתה מקבל על עצמך? אמר לו כן. קיבל על עצמו שהוא לא נכנס יותר למקום הזה. כעבור שבועיים בצילומים הרופאים אומרים זה לא יכול להיות. זה הצילומים שהיה לנו והצילומים שלך זה לא אתה. זה בטוח לא אותם צילומים. אין. כבר הסרטן התפשט כבר. זה לא יכול להיות. הכל נעלם. והבן אדם הזה היה רב גדול מאוד, שהוא סיפר את הסיפור. אומר, הוא אמר לי, אם אתה תקבל על עצמך לא לדרוך יותר, שימו לב על מה מדובר פה. בגלל שהוא הסכים לא לדרוך יותר בבית הכנסת, השם מתפלל שם שנים, כי מדברים שם בתפילה, הוא אמר לו, בגלל שאתה מתפלל שם, התפילות שלך לא מתקבלות. בגלל זה הגעת למצב הזה של המחלה. אם היית מתפלל במניין קשר ששם מכבדים את התורה ומכבדים את התפילה, התפילות היה עולה עם כולם ביחד, יחידה אחת, וגם אם אתה עצמך לא מושלם, בזכות המניין הכל היה מתקבל. עצם כשאתה מתפלל כבר חודשים והמצב רק הלך והחמיר, זה הכל בגלל הבית כנסת, שהתפילות שם לא מתקבלות. זה נורא והיום. בן אדם אחד יכול לתפוק לשלוש מאות איש את הכל. את כל היום כיפור, את כל הראש השנה, את כל השבת. נורא והיום. איזה אחריות זאת. אתה מגיע לשנה ואומר לך בגללך התפילות של בית כנסת פלוני לא התקבלו. מה אתה עושה? חייבים לדבר על זה. הרבנים אין להם ברירה. חייבים לצעוק ולדבר ולהתחנן. חייבים. אני אגיד לך מה אני הייתי עושה. אני אגיד לך מה אני הייתי עושה. אני הייתי אומר לאנשים רבותיי, אם ימשיכו כאן הדיבורים, אני סוגר את בית הכנסת, שלא יהיה בית כנסת. למה אנחנו מקבלים יותר הונש מסחר על זה שאנחנו מבזים את השם פה? זה ליצנות, זה קרקס. פה באים להתפלל, לדבר עם השם, לקרוא בתורה, לשמוע דברי תורה. זה מקום של קדושה. מי שבא לפה לחלל את בית הכנסת ולגרום ביזיון, עדיף לי, בתור הרב, למנוע את זה. שלא יהיה תפילות. אני לא רוצה על עצמי. נשיא הקהילה, ראש הקהילה, הכל עליו. אתה יודע, אני, כשחזרתי בתשובה, באתי לרב צדיק, רב אשכנזי, צדיק, בלא הריסייד. ליד הבית הכנסת של רב משה פיינשטיין זה הצעד. באמת צדיק כזה. עד היום הוא חי, הוא כבר בשנות התשעים בחייו. כששמעתי כל כך דיבורי ואני בתור בעל תשובה של כמה חודשים לא הבנתי מה הולך פה מה זה פטפטים ואחד מביא עיתון פותח כאלה מודרנים קהילה של מודרנים באתי אל הרב בתמימותי אתה יודע אמרתי לו כבוד הרב מה זה פה כולם פה מדברים כואב לי שהרב נותן דרשה ואנשים ממשיכים לפטפט ובזמן קריאת התורה ואני עוד בכלל לא ידעתי איזה דברים חמורים כתובים על זה בשולחן ערור ובספרי המוסר אתה יודע מה הוא אמר לי? אומר לי אין לי את היכולת להשתלט עליהם אבל אתה אמיץ יהיו ישראלי אומר לי תדבר אתה כי אמרתי לו, הרב אמרו לי שהרב אחראי לכל מה שקורה בקהילה שלו נכון, אז אמרתי לו, אבל איך אתה מסכים? הוא אמר, אין לי את היכולת. כאילו הוא כזה נחמד כזה, אתה מכיר את הרבנים הנחמדים האלה? שגם הוא כבר רוצה להעיר למישהו, לא יוצא לו המילים מהפה. אז אני יש לי חבר כזה, שהוא דווקא ספרדי, והוא יודע לדבר טוב טוב, רק מה? הוא יודע שאם הוא ידבר, שיחות מוסר יפטרו אותו. כי באמריקה יש כזה דבר, ועד. והרב הוא הבובה שלהם. יושבים כמה עשירים, הם גם מגייסים את כל הכספים לבית הכנסת והרב לא יכול להגיד שום דבר, כי נגיד הוא ידבר על נישואי תערובת, אז חד מעבד נשוי לגויה. הוא ידבר על לדבר בתפילה, הם כל הזמן מדברים. הוא ידבר על חוסר צניעות, אנשים שלהם באים לבעות לבית הכנסת כאילו שבאו לחוף הים. כל מה שהוא ידבר הם כועסים. אז רגע, אז אתה יודע מה הוא עשה? הוא אמר, תראה, אם אני אדבר, יפטרו אותי, יביאו איזה רפורמי במקומי, יהיה יותר גרוע. אני עוד מונע שלושים אחוז ממה שהם רוצים לעשות. אז ביום אחד הוא מתקשר אליי. הוא תלמיד חכם גדול, היום הוא כבר בבית דין וזה. הוא אומר לי, אני רוצה שתבוא, תיתן פה דרשה על צניעות לנשים. פלאתי. אני אומר לו, מה שאני יודע, את כבר לא כבר הספיק לשכוח. מה עכשיו? הוא אומר לי, ברור. אבל אם אני אדבר, מחר בבוקר יהיה לי מונח על הדלפק, מכתב פיתורים. מה נעשה? אתה תבוא, הם לא ידעו על מה אתה הולך לדבר, נגיד נושא, ואתה רק על זה תדבר, כי נשים פה באות בבגדים זאזיים, זה ביזיון בית כנסת. ושיבוא אליי בבוקר לצעוק ולגאור בי איך נתתי לך לדבר, מכילה מקוותך אני אגיד עזבו וזה, כאילו איך אומר, אני אצא מהם. לא ידעתי שהוא ידבר על זה, אבל לפחות שישמעו את האמת. אז הלכתי שם, דיברתי חזק מאוד, ברוך ה' לא פתרו אותו. אבל אחרי כמה חודשים הוא כבר לא יכול היה להיות שם, הוא בעצמו הלך. הוא כבר לא יכול היה לראות מה שהולך שם. אתם יודעים, אצל החסידים במונסי יש בת כנסת בלי עזרת נשים, היא נעולה כל השנה. למה? ניסו כמה פעמים לדבר, באו נשים לא צנועות, כל מיני מודרניות, ראו שככה זה יכול להיות מכשול לזה, סגרו את העזרת נשים, נשים שהתפללו בבית, אין להן חיוב מעניין. שם אין עזרת נשים. אני הייתי גם סוגר את העזרת גברים. פעם, פעמיים, שלוש, אולי היו לומדים. אבל רבותיי, כל פעם שידברו פה, שבת הבאה אני סוגר את הבית כנסת. מצווה. חייבים למחות. תגידי, אני אשאל לך שאלה. אחד עומד לרוק על ספר תורה. מצווה לדחוף אותו? או של חכות שהוא יירק? לדבר בבית השם בזמן קריאת התורה זה לא פחות חמור מלרוק על התורה. תחשוב! באים עכשיו לקרוא את תורת השם. קום לשבת ככה. את יודעת שאסור לדבר בין עולה לעולה גם? לא רק בזמן...
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
