לא משאיר מקום לשאלות

ערב טוב עונג גדול להיות כאן הלילה באזור ברוך השם אנחנו נמצאים בין פרשת כי תצא לפרשת כי תבוא מתקרבים לקראת סוף ספר דברים כידוע לכם ספר דברים משה רבנו אמר אותו בשלושים ושישה ימי חייו האחרונים. זאת אומרת, זה בעצם צוואה לעולם, לעם ישראל, לעומות העולם. בספר דברים, למרבה הפלא, יש מאתיים מצוות. מתוך התרייג מצוות, הרי בתורה יש שש מאות ושלוש עשרה מצוות. מה שנקרא תרייג. ת' זה ארבע מאות, ר' זה מאתיים, י' עשר, ג', שלוש, תרייג. גוף האדם, ‫מורכב מרמך איברים ושסה גידים. ‫שסה, 365. ‫רמך, 248. ‫כי נגד כל איבר בגוף האדם ‫יש מצוות אסה בתורה. ‫248 איברים, 248 מצוות אסה. 365 גידים, 365 איסורים בתורה, לא תעשה. כל עבר מתחבר לאיסור. כל גיד מתחבר למצוות עשה. וככה שהנשמה נשלפת מהגוף, איך שהיא עולה לשמיים, יש בה כמו פאזל של 613 חלקים, ובפאזל כבר, עוד לפני שהתחיל הדין בשמיים, המשפט, כבר רואים איזה מצוות האדם שמר ואיזה לא, ואז רואים קרחות. יש קטעים בפאזל חסרים. כל מצווה שהוא היה חלש בה או עבירות שהאדם היה עושה, החלק הזה פגום. זאת אומרת, אומר האריה הקדוש עוד לפני שהתחיל המשפט כבר רואים על הבן אדם אם הוא צדיק או רשע. אם רואים על אדם שכמעט כל הפאזל מלא, אז יודעים שהוא כל חייו שמר מצוות. פה ושם נכשל, אולי במצווה 2, 3, 4, אבל ברוב המצוות הוא הקפיד. אז רואים שהפאזל שלו מלא. ומי שהפאזל שלו ריק, או היא לא מיומדין. מה מחכה לו? כי הבן אדם הזה נתנו לו חיים 70-80 שנה, הוא התרשל, לא נגע בתפקיד שעבורו הוא נוצר, עכשיו הוא צריך לשלם על זה ביוקר ואין מה לעשות. כל התורה היא בנויה בצורה כזאת שלאדם יש בחירה. אבל הבחירה הזאת היא לא בחירה חופשית, כמו שהרבה אנשים חושבים. ההבדל בין בחירה לבחירה חופשית הוא הבדל גדול מאוד. בחירה חופשית זה שאבא אומר לבן שלו, תבוא לעזור לי בעסק מחר, תבוא בתשע בבוקר, עד שש בערב, תקבל 500 שקל. לא תבוא, תשאר לרווץ במיטה. תשאר במצבך. לא ירדת, לא עלית, נשארת במצבך. אבל אם האבא אומר לבן שלו, תבוא מחר לעזור לי, תקבל 500 שקל, לא תבוא, אני לוקח לך את המפתחות של הרכב לחודש. אין לך אוטו חודש, תסתדר עם אוטובוסים. הנער, בשמונה ורבע בבוקר, פותח את העיניים, ואומר, וואי, אם אני לא אלך לעבוד, לא יהיה לי אוטו לחודש. בכוח הוא מכריח את עצמו להתעורר, וללכת לעסק כדי לעזור. נגד רצונו. מה גרם לו? הפחד מההפסד. ‫לעומת זאת, גם האהבה לרווח. ‫בזכות זאת, זה 500 שקלים, ‫הוא צריך את הכסף. ‫השילוב הזה בין שכר ועונש ‫גרם לו לנער לעשות את הדבר הנכון. ‫לעומת זאת, אם האבא היה אומר, ‫תבוא, תרוויח, לא תבוא, אין שום עונש, רוב הסיכויים שהוא לא היה מתעורר מהמיטה. זאת אומרת, רק השכר לא תמיד מספיק לשכנע האדם לעשות את הדבר הנכון. בדרך כלל, מה שגורם לאדם לעשות את הדבר הנכון, זה דווקא הפחד מן ההונש. נמצא שההונשים בתורה זה בעצם פרס. כי זה ההרתעה. עכשיו, אם אתה לא נרתע ואתה עושה עבירות, בעולם הבא תשלם על זה. עכשיו זה הרבה יותר חמור. לכן נתנו לך פה כל מיני מערכת של סתירות וכל מיני הונשים למיניהם כדי להרתיע אותך לעשות שטויות. לצערנו הרב, אתם רואים שגם המערכת הזאת לא תמיד עובדת בצורה מושלמת והסיבה לזה לא בגלל שחלילה התורה לא ידעה מה הם בני האדם. הקב' הוא יודע בדיוק מי הם בני האדם, אלא שרוב העם לא יודע מה זה התורה. אנחנו חיים בדור שגידלו כאן דור של נערים, בורים ועמי ארצות, מעולם הם לא פתחו את התורה, הם לא יודעים משפט אחד שכתוב בתורה, כלום. הם בקושי יודעים לקרוא עברית. כל מה שהם יודעים זה טלפונים ומחשבים ואינטרנט וכל מיני דברים אחרים שממציאים. הם מכורים לדברים האלה. כל ילד היום בעולם, בכל מדינה שהיא דבוך למסך כמעט 20 שעות ביום, אין לו חיים. אני כבר לא מדבר על הסמים ועל הגרס ועל כל השטויות האחרות שיש להם בראש. קיצור, גמרו על העולם. בעוד כמה שנים העולם יבין את הנזק שהוא עשה לעצמו. שלא יהיה כבר שופטים ולא יהיה רופאים ולא יהיה גנרלים בצבא, אי אפשרי לסמוך על אף אחד. כי הדור הזה איכשהו גודל היום, אין להם שום אחריות וגם רואים את זה במוסד הנישואים. תראו את כל הצעירים שמתחתנים היום, איך המערכת הנישואים שלהם נראית. למשל, החילונים שהם היום בני 70, שהם התחתנו לפני 50 שנה, ‫היה להם ערכים לחילונים. ‫הם העריכו מה זה בעל, ‫לשאל או לבגוד, ‫להקים בית, למסור נפש על הילדים, ‫ללכת לעבוד קשה, ‫לפרנס את המשפחה, ‫לקום מוקדם בבוקר בשבע ‫או כבר בתחנת אוטובוס. ‫היה ערכים. ‫היום החילונים של היום ‫איבדו לגמרי את הערכים. ‫אני מצטער להגיד את זה, ‫אבל זו המציאות. ‫ולצערי הרב, גם הדתיים ‫כבר מאבדים את הערכים שלהם. ועוד מעט גם החרדים לגמרי אבדו את האחריות שלהם ואת המשמעת והלך עלינו לגמרי. היום עוד לפחות בעולם החרדי אין כזה אחוז גירושים גדול כמו בעולם החילוני. ואין גם את כמות הבגידות כמו שיש שם, ואין גם את כמות הסמים כמו שיש שם, אבל גם לשם זה מחלחל. כשאתה חי עם שכנים כאלה, לאט לאט זה משפיע עליך, אין מה לעשות. וגם היום בעידן האינטרנט יש הרבה ילדים דתיים וחרדים שהם סקרנים. הם כל הזמן חושבים, מה יש שם שאני מפסיד? הוא עולה לאוטובוס, הוא רואה את כל הילדים החילונים דבוקים למסך. הוא מתחיל לחשוב, יש שם אולי איזה משהו, אם כולם נמצאים בתוך המסך הזה, מי יודע מה אני מפסיד? ואז מה קורה? רגע שהוא כבר שם את ידו על המכשיר הזה, ואני כבר לא צריך לספר לכם בכמה לחיצות כפתור מה הילד יכול לראות שם, גומר לו על הנשמה. הוא רואה שם דברים, ואז הוא כבר לא יכול יותר להתרכז בלימודים, וכבר הגמרה זה לא בראש שלו, ואיך אומרים, זה ככה הרגו פה מיליונים של נשמות. חבל ב-20-30 שנה האחרונות. זו המציאות האגומה לצערנו הרב. בנוסף לכל זה, יש לנו בעיה חמורה מאוד במדינה. מלבד זה שיש לנו מלחמה עם מדינות ערב שמסביבנו, דהיינו לבנון, סוריה וכל מיני מדינות ערב שכביכול איתנו בהסכם שלום, אבל הם שונאים אותנו שנאת מוות האזרחים שם. זאת אומרת, אין לנו באמת הסכם שלום. זו הפסקת אש שמשתלמת כרגע לשני הצדדים. אבל ממשיכים לגדל שם דור של שונאים ואנטישמיים, אידיאולוגיה נאצית. במצרים שונאים יהודים יותר מכל מדינה אחרת בעולם. שם זה נורא והיום, השנאה לעם ישראל, הדוח, הדו-שיח בטלוויזיות, בערוצים, ברעיונות, אתה רואה את השנאה שם, שום דבר לא השתנה. אם זה ברשות הפלסטינאית, ואם זה ירדן, ואם זה בסוריה, כל המדינות האלה, שום דבר בעצם לא משתנה אצלם. הם גודלים על הספר הזה של הקוראן, השנאה שם מתחילה מגיל אפס, היהודים זה השטן, גם ארצות הברית זה השטן. בקיצור, ככה מגדלים אותם. בודדים מהם יש להם שכל ללכת ולבדוק. ואז הם רואים שמה שמאכילים אותם זה לא בהכרח המציאות. ולכן יש ביניהם כאלה שהם לא כאלה שונים. בסדר, אבל הם עשרה אחוז, חמישה עשרה אחוז. הרוב המכריע הם אנטישמים ברמות מכרידות. עכשיו, יש לנו איתם מלחמה שמחוץ לגבולות. כמו שאתם רואים, כל שבוע מפציצים בסוריה ויש לנו את חיזבאללה וכל מיני, אבל יש לנו בעיה הרבה יותר חמורה מאלה שבחוץ. זה פה בתוך המדינה יושבים פה שני מיליון ערבים שעונסים את בנותינו בכל רגע נתון, שממכרים אותם לסמים, שלא משלמים מיסים ובונים ומשתלטים בכל הארץ בלי אישורי בנייה. ועוד מגפה, הם גונבים 50 אלף מכוניות בשנה, והמשטרה נכנעה להם סופית. אתמול הוציאו מסמך, לא שולחים אפילו ניידת. גנבו לך את האוטו, ירון ירון. נגמר הסיפור. לא בא המשטרה. לא מעניין אותם. רק אם תגיד שהיה נשק באוטו, אז המשטרה אולי תגיע. או אם תגיד שהיה חומר מסווג. זה שני האפשריות היחידות להביא אליך משטרה. אבל אם היה לך מיליון דולר באוטו, ושום דבר, הם לא באים. גם תגיד, היה לי תינוק באוטו, גנבו לי את התינוק, אני בספק אם הם יבואו. עכשיו, מיילה, הם לא באים. בסדר, לא באים. נכנעו לפשע, הם לא יכולים. מה יש לנו, 50 אלף פעם בשנה ניידות? זה הרבה זמן, לבוא, שאל, לקחת פרטים, לבדוק, לצלם, לבדוק במצלמות. הם ויתרו על זה מראש. אבל גם כשאתה הולך לתחנה, אתה אומר להם, גנבו לי רכב, אומרים לך, אנחנו מצטערים, אנחנו עסוקים. זה שלוש שעות המתנה. לך לתחנה אחרת. תעשה טובה, תיקח את הרפורט, אתה לא יכול להגיש בבקשה לביטוח. מה, אתה לא רואה? מחכים פה אנשים, יש לי מעצרים, אני התורן היחיד. אין עם מי לדבר. טוב, לך לתחנה אחרת. טוב, תגיד תחנה, איפה ללכת? נותן לך סתם, זורק לך איזה שם של תחנה, אתה מגיע לשם, מי אמר לך לבוא לפה? כבר רועינים שלך, במקום לשתף פעולה שלום אדוני, איך אפשר לעזור לך, בן אדם בשעה צערה, כואב לו, הוא שבור, גנבו לו עכשיו את כל עולמו, דברים שהיה לו שם וזה. מה, מי אמר לך לבוא לפה? אין פה בכלל חוקר. סתם באת לפה. תלך לתחנה אחרת. ככה אתה מבזבז יום שלם מהחיים עד שאתה מוצא מישהו שמסכים למלא את הדוח. זה בסך הכל עשר דקות. זה כבר, תראו באיזה מצב המדינה נמצאת. זאת אומרת, המשטרה הודיעה רשמית, אנחנו נכנענו לפשע. אין לנו את היכולת למגר את הפשע, והמדינה הזאת היא מופקרת לחלוטין. אין פה זה או זה. כל אחד הוא בעצמו כבר. אתה צריך לדאוג לעצמך, אתה צריך לדאוג שיהיה לך נשק, ואתה צריך שיהיה לך שומר ושומר ראש, ואין לך מה לעשות. אתה לא יכול לעשות שום דבר. ומה שגנבו, כמובן, לא תראה. וזו המציאות שהם אוכלים אותנו פה מבפנים, הם מרושטים פה בכל מקום, הם מרגישים חופשיים ביפו, באקו, בחיפה, בכל מיני מקומות, לוד, רמלי, ראיתם לפני שנה מה היה, יריות על אנשים, זרקו אבנים על בתים, ירו על אנשים ברחובות והמשטרה לא עשתה שום דבר. עכשיו, מלבד זה שהמשטרה אין את היכולת ללחם בהם, זה שני מיליון עוינים ויש ביניהם המון פושעים. אמנם לא כולם שם פושעים, אבל יש ביניהם המון אלימים שהם גם הורגים אחד את השני. זה לא רק הורגים יהודים, אחד את השני הם הורגים. כל יום הם רוצחים אחד, שניים פה. זאת אומרת, יש להם תרבות כזאת שהכול פותרים ביריות וברציחות. והם שונאים אותנו שנת מווה, אנחנו לא יכולים להתמודד איתם, אנחנו עם הדין. לא כל אחד איזה גולני או גבעתי או משמר הגבול. רוב היהודים הם נבחים. אז הם לא אנשי, כתוב, הידיים ידי עשיו והקול כל יעקב. רוב היהודים הם לא כאלה, אלימים, ללכת להחזיר, לרצוח, להרבית סמכות. זה לא בשבילנו זה. בקיצור, הם מבינים את זה. והם מרשים לעצמם מה לעשות ויש להם סיוע מתוך הכנסת. חצי מהכנסת תומכים בהם ועוזרים להם להשתלט עלינו. בקיצור, הסרטן התפשט כבר ב-90% מהגוף. ואנחנו ממש ברגעים האחרונים של המדינה. מי שלא מבין את זה, אין למדינה יותר מ-20 שנה לשרוד. אין. 20 שנה זה נהיה מאוד מופתע. לדעתי, גם 10 שנים אין. אבל איך אומרים, אם מבט אופטימי, נשאר פה עוד 20 שנה. בעוד 20 שנה תהיה פה הפיכה, הם ישתלטו פה על כל המוסדות. אתמול היה לי שוטר בתל אביב, בדרשה. שוטר שנמצא בקרבות ביפו. כל שבוע יש שם אירועים. אמרתי לו, תגיד לי איך אתם כאלה, ‫אפסים חסרי עונים. ‫מה קרה למשטרה? ‫אף אחד לא רואה את המשטרה בכלל. ‫הם בפרצוף שלכם צוחקים עליכם. ‫מה קרה? מה עונה לי? ‫הוא אומר לי, ‫מה, אתה באמת חושב שזה ככה? ‫אנחנו פוחדים להזיז אצבע. כל דבר הכי קטן, הם צלמים אותך עם הטלפון, מיד בא לך מחש. שולחים אותם איזה שר שמאלני, לסבך לך את החיים. אתה פוחד להגיב. מה אכפת לי? שיסרפו, שיגנבו, שיארגו. מה אני אסתבר עכשיו? אני חקירות, עורכי דין, מעצרים. יבואו אליי, שימו לי עזיקים על היד. אני שוטר, בא להגן על האזרחים. והשמאלנים פה מסמנים אותי כאויב. הבנתם מה קרה פה? הקרו את המשטרה. גם אין להם מספיק כוח אדם, גם מי שכבר רוצה לעשות משהו פוחד, מה יעשו לו? קיצור, המשטרה חסרת עונים. אין משטרה. חוץ מלתת דוחות, דברים כאלה, זהו, אין משטרה. אז לכן, מדינה ללא משטרה, אני לא צריך לספר לכם שהסוף שלה יהיה רב אמר. אפילו חזה, לפני אלפיים שנה, בזמן שהרומאים כפשו את הארץ, והחריבו את בית המקדש, חכמים, מה אומרים בגמרה? היא ישמר במורה המלכות, כן? שילמלא מורה המלכות איש את אחיו חיים בלאו. חכמים, חזל אמרו לנו לפני אלפיים שנה בגמרה בפרקי אבות שצריכים להכיר טובה למלכות. איזה מלכות? מלכות של נאצים. מלכות שרצחו פה והחריבו ושרפו את בית המקדש והשתלטו פה על הארץ, מסתובבים פה נאצים, מזה ראה אסב, מזה ראה מלק, מזה רומא. מלכות רומי. זה מצאצאי אסב. זאת אומרת הנאצים של אז השתלטו על הארץ, הכריבו את בית המקדש, אסור פה גזרות, אסור להניח תפילים, אסור לשמור שבת, אסור לעשות ברית מילה, אסור לסמוך רבנים. קיצור, איך אומרים? גמרו לנו על החיים. ומה החכמים אומרים? צריך להכיר להם טובה. על מה? על זה שהם עושים פה סדר. הם המשטרה, רועדים מהם. אז הגנבים רועדים מהם. כל מיני אנשים שעושים דברים לא הגונים, רועדים מהם. אם הם לא היו פה, האנשים פה היו אוכלים אחד את השני חיים. עכשיו, אני לא צריך לספר לכם שמי לפני אלפיים שנה ועד היום, אידרדרנו במיליוני אחוזים. זאת אומרת, מין האנושי. לא צריך ללכת אלפיים שנה. כשאני הייתי ילד, החילונים של פה היו באלף דרגות יותר מוסריים מהיום. אני מעיד בתור אחד שגדל פה ככה. כשאני הייתי בבית ספר א' ד' גורדון בבת ים בכיתה ח' היה איזה בחור אחד, קינו אותו הג'ינג'י. הוא התחיל בכיתה ח' להשן סיגריות וכל בת ים רעדה ממנו. סימנו אותו כפושה הכי גדול בתולדות העיר, שהתחיל להשן סיגריות לפני 40 שנה. זה דור אחד. אני לא אשכח, אבא שלי, יאללה ושלום, אמר לי, תזהר, איפה שהוא הולך תתרחק מנו. אם הוא בא לשחק, אל תשחק אתה במשחק. מורים רעדו ממנו. כולם רעדו מהבן אדם. הוא היה מגיע, יש משחק, ישר משם מתנדב, הנה, צחק במקומי. רעדו מהבן אדם. למה? בכיתה חד הוא התחיל להקשן סיגריות והחילונים של אז רעדו. איך יכול להיות בתוכנו כזה ילד פושע? היום אתם מכירים ילדים בכיתה חד שלא מעשנים גרס? גרס, סמים. ועוד דברים וכדורים וכל מיני דברים אחרים. אתם מכירים בנות בנות 12 שכבר לא הולכות בדיסקוטקים ועושות עבירות שם? בנות 12. איך מלבישים אותם? איך הן יוצאות מהבית? איזה דברים בגיל 12 כבר הספיקה לראות באינטרנט שאיבטולת המוח? וההורים שלה יושבים בבית והלב שלהם נאכל. אבל זה מה שהממשלה הביאה עלינו. שואה רוחנית. גידלו כאן דור ללא קשר לבורא עולם, אין קשר לתורה, אין קשר לחינוך, אין קשר לכלום. רק תרבות הגויים יש פה. אין פה שום דבר יהודי כבר במדינה הזאת. להפך, כל דבר יהודי נהפך לסנוי ומשוקץ ומתואב בעיניהם. הם עשו את משימת חייהם להשמיד את היהדות. כמו הרומאים לפני אלפיים שנה. אלא מה ההבדל שהרומאים היו פה, היה פה סדר. הם פה, הם לא יכולים אפילו לעשות סדר. אין להם כלום, אין שלטון, אין משטרה, אין כלום פה. ‫אז מאלה, בזמן הרומאים, ‫אנשים לא היו כמו היום. ‫לא היה עד כמות הגנבים של היום, ‫לא היה אנסים כמו היום, ‫לא היה פדופילים כמו היום, ‫לא היה רוצחים כמו היום. ‫כשאני הייתי ילד, ‫לא היה רצח אחד בשנה במדינת ישראל. ‫רצח אחד בשנה לא היה. ‫אני זוכר את הרצח היחיד ‫שהיה פה במדינה. ‫רצחו פה חיילת בשם רחל הלר, וכל המדינה דיברה על זה שנה רצוף. למה? כולם היו בשוק, איך ייתכן שהיה רצח פה? לא שמרו מעולם על רצח. מי שמע שיהיה פה כל יום 3-4 יריעות, רציחות, אנשים רוצחים את הנשים שלהם, רוצחים שכנים, רוצחים על חניה, איפה זה היה? לא, הפסיקו לדבר על זה, ובסוף, זה שהשימו אותו גם, זה לא היה רוצח בסוף. סתם ישן 20 שנה. בסוף שחררו אותו, אמרו לו, אנחנו ניתן לך חנינה. הוא אמר, לא, לא, לא, לא, חנינה זאת אומרת שאני רצחתי, שאתם רחמים עליי. לא, לא, לא, אני לא רצחתי, אני לא, אתם היפלתם עליי תתי. אתם תודו שטעיתם. אחרי 20 שנה, הודו, שחררו אותו, קיבל סרטן ומת אחרי שישה חודשים. איזה מקרה עצוב. עמוס ברניס. שהשיעור הזה יהיה גם לאילוי נשמתו. בקיצור, אז מה אנחנו רואים מפה? שזה היה דבר כל כך נדי רצח, שאם היה רצח, כולם זכרו אותו לשנים. היום אפשר לזכור את כמות הרציחות שיש פה. בקיצור, אנחנו מבינים שאנחנו הולכים לקראת חורבן סופי. יש רק דבר אחד שיציל את העם. רק דבר אחד. החדרת היהדות פה בצורה מסיבית, החזרה בתשובה של לפחות מיליון איש בשנים הקרובות, אם לא הכל פה עבוד. ואם לא זה, אז רק משיח יכול להציל אותנו. עכשיו אנחנו נשלח את הגאולה, יביא משיח, הוא ינקד את העולם. זה מה שכתוב, לתקן העולם במלכות שדהי. אבל עד אז, נצטרך להסתכל איך הדור החדש, משמית פה את המדינה, ולא באשמתו. הוא לא אשם, הילדים לא אשמים, הנערים לא אשמים. גידלו אותם כמו בעלי חיים, מה אתה רוצה? אתה מגדל ילד עם נשמה יהודית כאילו שהוא כלב, כאילו שהוא חמור, סוס. אין לו שום דין, אין לו שום דיין, אין לו שום עירת שמיים, אין לו כבוד, הוא לא מבין מה זה הורים, הוא מזלזל בהורים שלו, רק תנו לי, תנו לי, אין שום הכרת הטוב. לא אכפת לו מהאחים והאחיות שלו, לא אכפת לו מהחברה, לא אכפת לו מהשלטון, מהממשלה, מכלום. שום דבר לא אכפת לו, רק אכפת לו מהמסך המטומטם הזה. כל הילדים ככה. כל ילד שלא מדבר איתו, אתה גם לא יכול לנהל איתו שיחה. אני הייתי באיזה מקום לפני שבוע, ביקשו ממני לדבר עם איזה נערה אחרי הדרשה. נערה? לא יודע, עד 17. אני כבר מהשיחה רואה שהיא, איך אומרים, הראה לי שעלווי שהייתי מתה ולא חיה. מה אני בכלל לא רוצה לחיות כשאני חיה באזור יוקרתי מאוד, ובראית יפה, ומשפחה יחסית מבוססת. כאילו, מה הראה לה לילדה הזו? גם השם נתן לה יופי. זאת אומרת, היית חושב, אם מהאחוז שהתברך מזלם, ‫והיא מדברת איתך על כאילו, ‫אין לי חשק לחיות, ‫אין לי חברים, אין לי כלום, ‫אין לי זה, אני שונאת את זה. ‫קיצור, אחרי כל השיחה הזאת, ‫בדקה האחרונה האמת יצאה לאור. ‫מה היא? מכורה לגרס. ‫כלומר, הסיפור. ‫ילד שמכור לגרס הלך החיים שלו. פה עובדים על האנשים, רס רפואי, זה לא חמור, סמים קלים, מה קלים? זה דופק לאנשים את המוח, הורס את תאי זיכרון, הורס להם את הבלנס, את היציבות בחיים. 3-4 שעות הוא בנרוואנה, אחרי זה הוא כמו אריה בכלוב, מוכן להרוג מישהו. עליות וירידות דרסטיות, האדם לא בנוי לכאלה חיים. הקב". הוא ברע את האדם. יש לאדם קריטריוני. אולי אם אתה תכניס במכונית במקום דלק תכניס שמן בישול. מה יקרה במנוע? יתפוצץ. אתה לא יכול לתת לבן אדם לא לאכול ולא לאשן ולא לקחת כל מיני כימיקלים שהוא לא נועד עבורם. לאט לאט אתה הורס אותו, אתה הורס אותו פיזית, אתה הורס אותו נפשית. ואני רואה בעצמי, ראיתי מאות בחורים שמעשנים גרס קבוע כל יום, איך החיים שלהם נהרסו לחלוטין. בכל המישורים. לגמרי נהרסו לחלוטין. אחד מהם כבר כל כך מכור שהוא לא יכול שעתיים בלי זה. אז פעם אחת הוא אמר לי, אני רוצה להסיע אותך לקנדה. מניו יורק לקנדה שש שעות נסיעה. אמרתי לו, איך אני אעשה איתך? אתה כל שעתיים צריך להשן גרס. התפסו אותנו בגבול. אני הולך במקום, בגללך לכלל. מה זה? אני בחיים שלי לא נגעתי בסיגריה. שחתה אחת לא לקחתי. כשהייתי ילד, אבא שלי כל כך הזהיר אותי מזה. תיזהר בחיים שלך לא לגעת בזה. אפילו פעם אחת אל תנסה, אתה תקלל את היום שנולדת. זה נחרט לי בראש כל כך. ולא נגעתי. התחילו חלק אחרי זה, בתקופה יותר מאוחרת, פה הוא ישן, אחר כך בא עוד אחד. תרחקתי מזה. אפילו בצבא, חיילים התחילו, אנשים שלא ישנו, התחילו בצבא לעשן. כך אחד, נו בוא, תעשן איתנו. זה שהוא דבר. אם אתה למד את הילד נכון בדבר מסוים, זה עוזר. נכנס לו בתת מודע, הוא נרתע מהדבר הזה. בקיצור, אז הוא אומר לי, הבחור הזה, אני אשא איתך לקנדה. אני אומר לו, אבל איך? אתה לא יכול שעתיים בלי זה. אתה בעצמך אמרת לי, אתה משתגע. אם עובר שעתיים ואין לך את זה, אתה יוצא מדעתך. הוא אומר לי, ‫אז הוא אומר לי, אל תדאג, ‫אני אביא את זה עם ממתקים. ‫מכניסים את זה בתוך ממתקים, ‫ככה, גומי לעיסה ‫או כל מיני דברים למציצה. ‫בפנים מכניסים את הסמים. ‫הוא אומר לי, זה עטוף, ‫זה נראה כמו טופי. ‫או הוגיות. הוגיות. ‫הוא אומר לי, הנה, תראה, ‫הוגיה מלא בגרס. ‫אתה אוכל את ההוגיה הזאת, ‫אתה מסתול שלוש שעות. אמרתי לו, ואתה בטוח שלא יתפסו את זה בגבול? לא יודע, אולי יש להם כלבים, יריכו את זה. הוא אומר, לא, זה בנוי בצורה כזאת שאי אפשר לעלות על זה. שומעים? אחרי זה, יום אחד, עכשיו הבחור הזה, יפה תואר, יותר יפה מכל שחקן קולנוע שאתם מכירים, עשיר ככורח, בא ממשפחה של אבא מולטי מיליונר, ונשמע, זהב טהור. זהב טהור. טוב לב במדרגות מבהילות. זאת אומרת, יש לו את כל הנתונים להקים בית ולחיים טובים ומושרים, וכבר וילה המחקה לו, ועבודה, הכל. טוב לב כזה. מה הרס לו את החיים? הגרס הארור הזה. בן אדם כבר בן שלושים עכשיו, לפני שנה וחצי, הוא מודיע לי שהוא מתארס. עכשיו, לפני זה אני ואשתי, אני אמרתי לה, לא כואב הלב על הבחור הזה, תראי איך החיים שלו נהרסו בגלל הגרס. כי אשתי אמרה, אני רוצה לסדר לו איזה מישהי. אמרתי לה, אין לך מה לבזבז את הזמן על זה, הבן אדם הזה לא יכול בחיים להתחתן. אז היא אומרת לי, מה, הגזמת? אני אומר לה, הוא מאשן כל שעתיים גרס, בן אדם כזה לא יכול להקים בית, שכחי מזה, זה לא עובד. אז פתאום כששמענו שהוא התארס, אז היא שמחה, הנה, אתה רואה, תהיית. ‫אמרתי לה, אני נותן לזה שבועיים. ‫הוא אמר, מה, יש כבר תאריך לחתונה? ‫אמרתי לה, שבועיים. ‫אחרי כמה זמן, מה קרה? ‫איפה הזמנות? ‫השכיחו את העניין, ‫אין חתונה, אין כלום. ‫וודאי, הבחורה גילתה, המסכן הזה, ‫הוא מכוער, הוא עבד של אסם, ‫ויש פה כאלה מיליון ילדים. ‫ויש כאלה עוד יותר גרוע, ‫זה אירואין, קוקאין, אקסטזי, ‫שזה כבר בכלל דופק לגמרי ‫את המוח ואת הכול. ‫בקיצור, עשו אותם, ודרך אגב, ‫מי אחראי לכל זה? זה הערבים. ‫הם מביאים את כל הסמים ‫ומציפים פה את הארץ. מציפים פה את הארץ בסמים, מלבנון, ממדינון, מכניסים לפה טונות של חומרים כדי להרוס את הנוער ואת הדור הצעיר, כי זה מחליש את הצבא, זה מחליש את מוסדות המדינה. הם יודעים מה הם עושים. השטן והתגלמותו, הם יודעים בדיוק מה הם עושים. מצד אחד משתלטים לך על כל האדמות פה בצפון, בגליל, בכל מקום. נכנסו לתוך הממשלה, לתוך הכנסת, לתוך המוסדות, לתוך השגרירויות. הבתי חולים זה כמעט הכל רופאים ערבים והחיות. משתלטים על הלב ועל הכבד ועל הקליות של המדינה, על הריאות של המדינה. הכל כבר בידיהם. הכל בידיהם. לא מזמן אמר איזה אידיוט אחד בצבא, הגיע הזמן שראש המוסד יהיה ערבי, נו. שמעתם כזה שוטה? ראש המוסד שהוא מכיר את כל המרגלים בעולם, כל סודות האטום, כל הסודות שהמדינה תלויה בהן. זאת אומרת, אם הסודות האלה ייחשפו יום אחד, הלך על כולנו, נמות פה. אם הם ידעו את כל הקודים של המרגלים וזה, כל מה שיש, הקודים הסודים של האטום, יש פה אנשים במדינה, אם יתפסו אותם ויוציאו מהם את הסודות, המדינה גמורה. המדינה גמורה. שאהוד אולמרט היה בכלא, אני הלכתי לדבר שמה. אמר לי, הרב של הכלא, הנה, אתה רואה? הוא מעבר לכיר הזה שם. אמרתי לו, למה הוא לא יבוא לדרשה? אמר לי, אי אפשר לשים אותו במגע עם עשירים. הוא באגף שמור. אמרתי לו, למה? אומר לי, מה, אתה יודע מה יקרה אם יהיו איתו עשירים? איזה אחד יבוא יענה אותו, יתפוס אותו, יחנוק אותו, יוצאים מנוסדות מדינה. בלאגן. בגלל זה, אפילו אחרי שהם כבר פורשים מהחיים הפוליטיים, עדיין ישלם שמירה, אמנם אז הם כבר לא יכולים להזיק, כי כל הזמן משנים את הקודים. אחרי שמישהו עבר, בא מישהו אחר, אז מישהו החדש מקבל את הקודים, מבטלים את זה מהישן. למה מבטלים את זה מהישן? הרי כשהוא היה ראש ממשלה, הוא לא בגד, הוא לא מכר את זה לאויב. אז למה עכשיו מנטרלים אותו? פשוט מאוד. מחר יהיה לו איזה תיק. יתפסו אותו בשוחד, או בגנבות, או בכל מיני מתני אישורים למיניהם, או צוללות, או כל מיני דברים, הוא יבוא יגיד להם, רבותיי, אם אתם תבלבלו לי את המוח, אני חושף באינטרנט את כל סודות האטום של המדינה. אני חושף את כל סודות המרגלים וכל הסוכנים בכל מדינה ומדינה. הכל כבר אצל האורך דין שלי. האורך דין שלי מחכה, יש לי מישהו סודי, אם אתם פטבות, תשימו לי עזיקים על היד, או תשימו בטלוויזיה שאני לקחתי מיליונים, תראו בעוד שעה זה יוצא לאינטרנט. הוא מחזיק את כל המדינה בידיים שלו, לכן כל הזמן חיים להחליף את זה. לא יכולים לתת לו כזה כוח. כל בן אדם פה ישלוט במדינה, יחזיק את המדינה, זה לא ייתכן כזה דבר. הולך ונחזור לעניין. אז אנחנו, בספר הזה דברים יש עשר פרשות, זה השלושים ושישה ימים האחרונים לחייו של משה רבנו. הנאום הזה שמשה נתן, מלבד המוסר הקשה שיש בו והאתיקה, הערכים והמוסר שעליה האנושות עומדת היום, כל מדינה ומדינה בעולם, כל דבר חיובי שיש בממשל שם, במערכת החוקים, בא מפה. מהספרים האלה. מלבד הסרט הדיברות, זה הכל ספר דברים. יש ה-200 מצוות מתוך התרייג. רק בשבת האחרונה, פרשת כתצאה היה מעל 70 מצוות, בפרשה הזאת לבד. ומשה ברוח הקודש בנבואה נתן לנו את המתיים מצוות האחרונות תוך כדי שהוא מסכם את כל ארבעים שנה ונפרד מהעם והוא הולך לעולמו. עכשיו בואו נראה בפרשה שמגיעה השבוע בשבת הקרובה. היא הפרשה הכי קטלנית בתורה. הכי קטלנית. למה הכי קטלנית? יש בה תשעים ושמונה כללות נוראיות. לא עלינו ולא עליכם, אפילו אחת מהן. אם תקראו את הכללות שם, יירעד לכם הרגליים. בדרך כלל שקוראים את הקטע הזה של הכללות, זה בעליית שישי. ‫אף אחד לא רוצה לעלות לתורה. ‫בדרך כלל, עליית שישי זה העלייה ‫הכי חשובה מכל העליות. ‫אצל הספרדים, ‫כי הם הולכים לפי הקבלה. ‫גם אצל החסידים. ‫עליית שישי זה תיקון היסוד. ‫יש אברהם, יצחק, יעקב, ‫משה, אהרון, יוסף, דוד. ‫דוד זה השביעי. ‫יוסף, תיקון היסוד, תיקון הברית, ‫יוסף הצדיק, זה עליית שישי. אז כולם קונים את עליית שישי בהרבה יותר כסף משאר העליות, תמיד. אבל בשבת הזאת, אף אחד לא רוצה בחינם אפילו את עליית שישי. מה עושים? נותנים את זה לזה שבמילא קורה בתורה. הבעל קורה, הוא במילא קורה. אומרים, אתה תעלה עליית שישי, כי אתה במילא קורה, מה ההבדל? אז אתה כבר שם דבר איך? תקרא. אצל האשכנזים, עליית שלישי היא הכי חשובה. כי האשכנזים לא מערבבים קבלה, והם אומרים, יש עלייה ראשונה שזה כהן, חייבים לתת את זה לכהן. עלייה השנייה זה לוי, חייבים לתת את זה ללוי. אז איזה עלייה היא? זמינה לציבור עליית שלישי, היא הראשונה בסדר. זריזים מקדימים למצוות, למה לחכות לרביעי חמישי? זאת אומרת שלישי היא הכי מבוקשת. בדרך כלל נותנים את זה לרבנים, לאנשים חשובים. אם אין שם, אז הציבור, אחד מהציבור עולה. אבל בכל אופן, רק שנבין, אז הכללות שם, יש תשעים ושמונה כללות. בפרשת בחוקותיי, יש ארבעים ותשע כללות. בסך הכל, תזכרו, יש מאה ארבעים ושבע כללות נוראיות בתורה. אני לא אשכח, לפני עשרים שנה בערך, שעוד הייתי מלמד גמרה בישיבה במונסי בניו יורק, אז בזמן שאנחנו באמצע שיעור ובישיבות, אתם יודעים שהרבה רעש בלימוד, זה לא איזה ספרייה, נפל למישהו, זה מטבע על הרצפה, רבע שעה שומעים אותו בין הדפנות של קוטלי הספרייה. שם אסור לעשות רעש, אבל בישיבה יש אש, התורה, רעש גדול, אתה לא שומע את עצמך לפעמים. אז בא לי אחד הבחורים, אומר לי, בואי, החבר טוב שלי מהילדות נמצא פה, בא לבקר אותי, חילוני גמור, אתאיסט, אתה יכול לשבת איתו עכשיו?" אמרו, אנחנו באמצע שיעור, מה לשבת איתו? הוא אומר, שמע, זהו עכשיו או אף פעם לא. שתמנות להציל את הנשמה שלו. אמרתי, מה נעשה? אמרתי לו, גם אם נגיד שהוא ייכנס לפה, הוא לא ישמע מילה מהרעש. זה לא מקום פה. הוא אומר לי, אז אולי באוטו. אמרתי, טוב, באמת הוא צודק, זה פיקוח נפש. יצאתי, פתחנו את החלונות של האוטו, ישבנו אני והוא. עכשיו זה מקום שעוברים שם מלא חסידים, מלא, זה מקום של חרדים. אני מתחיל להתווכח עם החילוני הזה, הוא כמובן לא יסים קיפה. הוא אתאיסט. אז רואים אותי, מכירים אותי, אנשים שעוברים ליד האוטו, רואים שאני יושב באוטו ויושב לידי אחד. ‫בלי כיפה חילוני, ‫אז כולם נמסקרנים. ‫אז החסיד הזה עומד, מסתכל, ‫פתאום בא עוד חסיד, ‫פתאום נהיה מסביבנו איזה 30 נערים. ‫קהל נהיה. ‫הוא לא מבין מה רוצים כולם פה. ‫לא רגילים לכזה מחזה. בקיצור, אני שעתיים נותן להוכחות שהתורה היא מבורא עולם. שבן אדם, בשר ואדם לעולם לא יכולה לכתוב את התורה. לעולם. אני מראה לו דברים שהתורה ידעה על העולם, שאדם לא יכולה לדעת אותם. היום, באמצעים טכנולוגיים, עם טלסקופים וכל מיני דברים ולוויינים, מתחילים לגלות דברים שהתורה כבר אמרה לפני 3,300 שנה, ללא שום אמצעים מתקדמים. אז אתה רואה שזה שברא את העולם, כתב את הדברים האלה לפני 3,300 שנה, אני מראה לו עוד הוכחה ועוד הוכחה ועוד הוכחה, כל זה מופיע בסרט שלי, תורה ומדע, כל ההוכחות. עכשיו, אני רואה, אני למדתי טוב שפת גוף, כי מי שרוצה להתעסק עם קהל, חייב לדעת שפת גוף. זה יתרון אדיר. למה? אתה יודע, מהשפת גוף של הקהל, אם אתה בכיוון, אם אתה מעניין אותם, אם אתה משעמם אותם, אם כל... יש פעם, אם אתה רואה בן אדם, אתה יודע, עוד דקה הוא קם והולך. אתה צריך להיות פיקח. אז שפת גוף. גם שלפעמים בן אדם שואל שאלה, השפת גוף שלו מראה דבר אחר ממה שהוא מדבר. אז אתה יודע אם לבזבז עליו את הזמן או לא. לפעמים אנשים סתם רוצים תשומת לב. רוצים להיות בווידאו לפעמים. אתם מכירים את זה? שידעו שהוא היה... אתה יודע אם לבזבז עליו את הזמן או לא. לפעמים הפוך. לפעמים הוא אומר, אני מסכים, מסכים איתך, והשפת גוף שלו מראה שהוא בשפה גדול. ולפעמים הפוך. לפעמים הוא אומר, אני לא, שכנעת אותי, מה פתאום, הכל שטויות, והשפת גוף שלו מראה שהוא יותר דתי ממך בהבנה. קיצור, זה הרבה פעמים משחקי אגו. עכשיו, אני יושב עם הגאפתן הזה, והוא שעתיים נותן לי להזיע, והוא עדיין מסרב להודות. אחרי שעתיים ומשהו, אמרתי לו, רגע, אז לא שכנעתי אותך שהתורה זה מבורא עולם? הוא אומר לי, לא רק שלא שכנעת אותי, שימו לב איזה חצוף, לא רק שלא שכנעת אותי, עכשיו אני בטוח שזה שטויות. ואני רואה בשפת גוף שלו הכל הפוך ממה שהוא אומר. אני אומר, איך אני אתן לחצוף הזה איזה מכה אחת הפעם? בא לי רעיון מבריק מהשמיים. אמרתי לו, אתה יודע מה? בסדר. תחזיק רגע את התורה. אתה אומר שזה כלום, נכון? תחזיק את הספר, ותחזור אחריי. תחזור אחריי. טוב, מה אתה רוצה שאני אגיד? תגיד, יהי רצון, שבזכות זה שכתב את הספר הזה, שכל הכללות וההונשים שמופיעים בספר הזה יבואו עליי. תחזור אחריי, תגיד אמן. הוא מסתכל עליי, הוא אומר רגע מה, אתה עכשיו כיללת אותי? אמרתי לו חס וחלילה, אני מי אני בכלל? אתה אומר שזה כלום, נכון? אז אני אומר, מה אכפת לך להגיד? תגיד שזה שכתבת הדברים האלה, זה שטויות בעיניך, נכון? תגיד שזה שכתבת הספר הזה, שיביא עליך את כל הכללות שכתובות בספר הזה, תגיד אמן. לא יגיד אמן. למה לא? אתה אומר שזה כלום, נייר טועלת, לא? אז תגיד אמן. אני, אם יבוא לי עכשיו ערבי, תגיד שכל מה שכתוב בקוראן יבוא עליך, בזכות מוחמד אני אצרח אמן. אני יודע שזה בלבולי מוח. אתה מוכן? תגיד אתה אמן. לא יגיד. תגיד. לא יגיד. תגיד. קח איזה דקה. מה אתם חושבים קרה? איתום הבגדה פרץ בבכי, קיבלתי שוק. כל ההצגה הזאת, כל העמדת פנים הזאת, הוא כבר לא יכל יותר. פרץ בכזה בכי, התחיל לפקוט. אמר לי, יוגעת מי, יוגעת מי, תפסת, עלית עליי. עלית עליי. אמרתי לו, למה אתה מבזבז לי את הזמן? אחרי עשר דקות כבר הייתי שתם שוכנה. זה הנקודה. כמה כללות יש בתורה? 147 כללות. אנשים פוחדים לעלות לתורה כדי שלא יקראו את הכללות בזמן שהם עומדים ליד התורה. אבל מזה שהקדוש ברוך הוא אמר שמי שלא ישמע בקולו ומי שימרוד בו ומי שיהיה כפוי טובה אליו ומי שילמד את הילדים שלו הפוך מהתורה, הכללות האלה באות עליו ממי, לזה הם לא פוחדים. חלל שבת הם לא פוחדים ממה שכתוב. לגנוב, לא פוחדים. לשון הרע כל היום, לא פוחדים. בגידות, אשת איש, הומוסקסואליות, עבירות עם בעלי חיים, לא פוחדים. לבגוד בעם שלהם, לא פוחדים. שום דבר לא פוחדים. לקרוא את זה בתורה, פשששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששששש כל הפרשה הוא קורא בקול רעם, מגיע לקטע הזה, מוריד את הכל בשמונים אחוז. אתה לא שומע. למה? רק מלשמוע את זה אתה מקבל חלחלה. זה פרשת כתבו. 98 כללות נוראיות. עכשיו, לא לשכוח, מי אמר את כל זה? זה משה רבנו מדבר אל העם. מיליונים עומדים ושומעים, משה מדבר איתם במדבר, אחרי שכבר קיבלו את התורה לפני 40 שנה. הם ארבעים שנה במדבר, יורד להם מן, יש להם ניסים, עברו כמה מלחמות, הביסו תגויים, יש להם מים, יש להם ניסים גלויים. והנה אחרי כל זה, מה רואים? שמשה נותן להם סיכום, אם לא תלכו בחוקות השם, זה מה שמחכה לכם. בואו נראה כמה דברים, כמה דברים שכתובים בפרשה, ‫כדי שתקבל קצת הבנה. ‫למשל, התורה מפרטת ‫ששישה שבטים עומדים על ער גריזים ‫ושישה שבטים עומדים על ער אבל. ‫ער אבל זה ער מדברי, חום, ‫מלא קוצים, לא מקום נעים. ‫ער גריזים ירוק, יפה, איך אומרים? ער יפה. כמו היום בארץ, אתה הולך למדבר, רואה ערים משעממים, יבשים, ואתה הולך לגליל, אתה רואה ערים עם ביצים וזה. הירוק כמובן זה הברכות, והחום והקוצים זה הכללות. טוב? ואז התורה מתחילה להגיד, ארור אשר עושה כך וכך וענה כל העם אמן. ארור אשר יגיד כך וכך ואמר כל העם אמן. ואחר כך מער הגריזים, שזה הברכות, ברוך אשר כך וכך, וכולם אומרים אמן. זאת אומרת, מצד אחד יבואו הברכות, מצד אחד באות הכללות. עכשיו, השאלה היא כזאת. כל דבר שרצו להגיד ערור, לפני זה אמרו ברוך. התחילו בטוב, אחר כך עברו לרע. למשל, ברוך מי שלא יעשה פסל ומסכה ושם בסתר. יש אנשים עובדים עבודה זרה בסתר. מתביישים בגלוי. מה, אתה עובד אלילים? אתה שם פסל למשטחה? ולא. אבל בתוך הבית יש לו איזה חדר, חדרון, מכניס את זה בארון, ושם הוא נכנס לעשות עבודה זרה. אז התורה אומרת, ברוך מי שלא יעשה כזה עבירה נוראית. פלא פלאים, צריך לתת לו ברכה מיוחדת. אחר כך מיד, ערור האיש אשר יעשה פסל הוא מסכה ושם בסתר. אז מדברים לשון חיוב, לשון שלילה, חיוב שלילה, טוב. למשל, ברוך מי שאינו שוכב עם חותנתו. יש לך, אתה בן 21, התחתנת עם בחורה בת 20, יש לה עם האפה אפיה בת 40, נרד בת 30. חסר סוטים בעולם? העולם מלא בכאלה דברים, במיוחד של הגויים. פתאום האמא נגיד התעלמנה, לא יודע מה, גרשה, לא יודע מה. פתאום התחילה עם שטויות, מתחילה עם החתן שלה. והוא גם כן שוטה, חסר שכל. פתאום הוא נכשל בעבירה עם חותנתו. אז באה התורה אומרת, תראו איזה דברים קיצוניים. צד אחד עובד אלילים, צד שני אחד שהולך עם אמא של אשתו. צריכים לתת לו ברכה מיוחדת? למשל, האמא עכשיו באה אליכם ואומר, תראה את הבחור הזה איציק. אתם רואים איזה חילוני עגיל פה בגבה, קוקו, ג'ינס מלא בקראים, מלא קעקועים, עם הנפס שלו ביד. אני אומר, הייתי כזה, ברוך, צדיק גדול. למה? אתה יודע, הוא כבר נשוי עשר שנים והוא לא שכב עם אמא של אשתו. בגלל זה הוא צדיק? מה, אתה חולה נפש? כבוד הרב? מה? מה עובר עליך? זה רוב העם לא שוכב עם החותנתו. מה המיוחד בזה? שאתה מחזיק ממנו כל כך. אבל פה ככה כתוב. שבן אדם שלא עושה את זה, מקבל ברכה. זה לא נתפס. מאלה מי שעושה את זה, מגיע לו סתירה וכללה. זה מובן. אבל אחד שלא עושה את זה, מה? ארור מי שלא רוצה, ברוך מי שלא רוצח. תודה רבה. ברוך מי שלא גנב. תודה רבה. ברוך מי שלא עובד על עילים. תודה רבה. משהו פה לא מובן, נכון? רגע, רגע, בוא נראה. ממשיכה התורה, ואומר, מה, אנחנו מדברים על עם של פושעים ורוצחים? שצריך לברך אותם על דברים ברורים, שתודה רבה שהם לא עושים את זה? ברוך מי שלא שוכב עם בהמה. שומעים? ברוך מי שלא עושה פסל ומסכה. כל מיני דברים כאלה. רבותיי, אתם יודעים על מה הדגש? לא על זה שאתה לא עושה את זה, על זה שאתה לא עושה את זה בסתר. בגלוי יש שמירה. מתביישים מהעולם. אם ידעו על זה, זה בושות, איך תצא מהבית. אם ידעו שהלכת עם אמא של אשתך, אתה לא יכול להראות את הפרצוף שלך בחברה. אם ידעו שאתה שם איזה בודה ומשתחווה לו, אפילו החילונים יגעלו ממך. דרך מפה, בוא'נה, אתה עובד לי, מה אתה? אתה סיני, אתה מהרודי, מה אתה? אחד משתחווה לפרה, חבר'ה שלו בשכונה, חילונים, אני אגיד לו לעזוב, אל תבוא לפה יותר, אתה משוגע, אתה, דרך. אבל בסתר שאין שמירה, יש יצר הרע גדול. כל אחד והסתייה שלו והמחלה שלו, כל דבר, כל בן אדם יש לו את החולשות שלו. יש אחד חלש בעבירות מין. חברו לא כזה. יש אחד חלש בגזל, יש אחד חלש באמונה, באשם, אז הוא חפש כל הזמן דברים חדשים. כל אדם והחולשות שלו, יש אדם, לשון הרע, הוא לא יכול להפסיק. זה יותר נפוץ בקרב הנשים. למה נשים מדברות הרבה יותר לשון הרע מגברים? כי נשים מדברות פי תשע מגברים. מבחינת אחוזים, גברים ונשים מדברים אותו לשון הרע. מבחינת אחוזים. אבל מבחינת כמה מילים לשון הרע, נשים מדברות פי תשע. למה? כי הן גם מדברות באופן כללי פי תשע. תשעה קווים של דיבור ירדו לעולם ונשים לקחו אותם. אתם מכירים שיחה בין בעל לאשתו? אני אתאר לכם. הבעל חוזר מהעבודה. מה נשמע יציק? איך הלך היום? עושה לה ככה עם הראש. מה? טוב. רבע שעה עכשיו היא מדברת, מספרת איך היה לה, איך היא הפתעה הוגה היום, איך זה, איך היא דיברה עם ההיא וזה וזה. מה אתה אומר? וואלה, מגניב. שתי מילים. עוד פעם דיברה עשרים דקות. מה אתה אומר? אני עייף. קיצור, שיחה של שעה. חמשת אלפים מילים, ארבעת אלפים תשע מאות מילים היא אמרה, או אולי אמר מאה מילים בשעה הזאת. אפילו לא. בחונצה זה ככה. למה זה ככה? ככה הייתה שבחורה סרט העולם. נשים הן רגשניות, הן יותר מהרגש, הן אוהבות לתאר יותר במילים, הן שמות לב להרבה דברים, לפרטים קטנים, כל דבר, מתרגשיות מכל דבר. הוא הראש שלו בדברים אחרים. אני איך אומרים, בואו כבר נגמור עם השיחה הזאת. לכן, היה פה פעם גדול עולם, קראו לו הרב בן ציון אבא שאול זאצל. רחר צדיק וקדוש לברכה. אדם המושלם. זהו, אי אפשר בדור הזה להגיע למדרגה יותר גבוהה ממנו. גם גאון הגאונים, גם מוח שהוא בלתי נתפס בחריפות שלו, עמקות, חדות, זיכרון, יכולת שליטה אדירה, וגם מידות מושלמות, שיא הענבה, אהבה לכל אחד, יושר, חריצות, וגם מלא ביסורים, מלא צרות, משותק, כיסא גלגלים, אשתו נפלו לה 12 ילדים, 13 רעיונות, רק אחד נולד. אתם יודעים מה זה? חודש שלישי, בום, נפל התינוק, דם על השפה. עוד פעם, שנה, שנתיים, עוד פעם הכנסת לרעיון, חודש שישי, בום, עוד פעם. בעל השירותים, קטסטרופה, 12 פעמים. נולד בסוף בן אחד, שערש אותו את הישיבה ואת הספרים והכל. והוא נפטר לפני כמה חודשים, הבן הזה, במאי. חודש מאי הוא נפטר. קיצור, כמה שהאדם הזה מושלם וצדיק, חיים קשים מאוד היו לו, אבל מה? הוא היה באושר אילאים, מרוב שהוא היה שקוע כל הזמן בתורה, אז הוא לא היה כמון, הוא מכה הכי קטנה, נשברים לשבוע. מרוב שהוא היה דבוק בקראש ובקודר. אגב, ‫אני לא יודע אם אתם יודעים, ‫אבל אם תקראו את התורה ‫או את התנ״ך בכלל, ‫תראו שאנשים שהקדוש ברחו ‫הכי הרבה אהב אותם בהיסטוריה, שהוא קורא להם צדיקים וקדושים, ונתן להם להקים עמים, וכביכול הכל עומד ונופל עליהם, כגון משה, אברהם, יצחק, יעקב וכולי, יוסף. האנשים האלה, אם תראו את החיים שלהם, החיים שלהם היו קשים ביותר. היה להם טרגדיות, היה להם צרות נוראיות, והם לא פסקו בדבקות שלהם בקדוש ברוך הוא לשנייה. תראו למשל יעקב אבינו. אנחנו נקראים על שמו ישראל. אשתו, אהובתו, שהוא עבד שבע שנים כמו רבד בשביל לקבל אותה מאבא שלה, הנוחה לבן. בגיל 36 היא נפטרה לו, בזמן שילדה את בנימין. אהובת חייך נפטרת בגיל כזה צעיר. הוא חי 147 שנה. היא נפטרה גיל 36. הפסיד איתה אולי איזה מאה שנה של חיים. הבן האהוב שלו, יוסף מרחל, הכי אהוב עליו, גיל 17, חיה רעחלה אותו. באים אומרים לו, חיה רעחלה את הבן שלך. 17 שנה הוא מתאבל על הבן שלו, עד שבסוף הוא נפגש איתו, שהוא כבר היה במצרים. הבן שלו נמכר על ידי הערבים למצרים, שזה מקום הכי תמש שהיה בעולם. למה מכרו אותו לשם? לזנות. לזנות, שהפכו אותו לזונה ממין זכר. למה? רוב שהוא היה יפה. של מה הם קנו אותו? מה הם צריכים אותו? לקחו אותו למצרים למכור אותו? סחר בבני אדם לא התחיל מהיום. באוקראינה וברוסיה. זה תמיד היה. הבת שלו דינה, נענסה על ידי גוי. השכם תפס אותה, עינה אותה, ענס אותה בצורה ברוטלית. ‫באים, אומרים לו, ‫הבת שלך נענסה על ידי גוי, ‫בן של חמור, שכן בן חמור. ‫חיים שלו היו לא פשוטים בכלל. ‫אחר כך היה רעב, אין מה לאכול. ‫שולח את הבנים שלו למצרים ‫להביא אוכל. ‫בקיצור, הוא עבר הרבה תלרות בחיים. ‫שהוא מגיע לפרו, ‫פרו אומר לו, בן, כמה אתה? ‫הוא אומר לו את הגיל שלו ‫והוא אומר לו, ‫מעט וראים היו שנות חיי. ‫זאת אומרת, יעקב הצדיק, אומר לפרו, היה לי חיים שחורים. בגלל זה אני נראה זקן. לרוב שסבלתי. ומה כתוב בתורה? שהקדוש ברוך הוא אוהב את יעקב יותר מכל האנשים בעולם. אין בן אדם יותר אהוב עליו. אומר את הגמרא, ביקש יעקב לישב בשלווה, מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף. צדיקים, אומר לו הכרש ברוך הוא ליעקב, לא מספיק שמחכה לך עולם הבא נצח נצחים של תענוגות, אתה רוצה גם בעולם הזה להתפנק. זאת אומרת, נו ואם אני אתפנק בעולם הזה קצת, מה יש? אני כבר זקן, אני לא ילד, עברתי הרבה בחיים. זה לא המקום לתפנוקים ולתענוגות, העולם הזה. העולם הזה הוא נוצר לניסיון, לבחינה. אתה במבחן. במבחן אין זמן לתענוגות, אין זמן לאשן סיגר ואין זמן לשיחות טלפון ואין זמן למסאז'ים. בזמן בחינה. עכשיו, בבחינה צריך מאמץ וצריך קושי וצריך.. זה הבחינה. ועל זה מקבלים שכר. או שתקבל מאה או שתקבל אפס. או שתהיה רופא או שתהיה מנקה שירותים. לפי מה זה היקבע, לפי כמה עמל השקעת. ככה זה החיים. כתוב את זה בפסוקים בתורה, למען ענותך, מלשון עינוי, לנסותך לראות את אשר בלבבך. את תשמור מצוותי אם לא? פסוק מפורש, מה אתה רוצה? הנה, תכלית החיים. מקום אחר כתוב, כי מנסה השם אתכם לראות, האישכם אוהבים את השם עם לב. אני מנסה אתכם כל הזמן לראות עד איפה רמת האהבה שלך אליי. למה? כשאדם אוהב מישהו, אפילו כשמישהו הזה פוגע בו מדי פעם, האהבה מתגברת על כל המכשולים. כשאין אהבה, פעם אחת הוא מעיף אותו. בן בעל ואישה שואבים זה את זה. לפעמים יש מתיחויות ומריבות וחוסר כבוד ואכזבות וכל מיני דברים. אבל מה מתגבר שימשיכו להיות נשואים 50 שנה? בדרך כלל זה אהבה. מה אם רבים לא יוכלו לחבות את האהבה ונערות לא השתפוה? כשיש אהבה אמיתית, אפילו הוא נהיה נכה, אפילו הוא שוכב במיטה, היא מטפלת בו במסירות נפש וכולי. למה? כי יש אהבה. כשאין אהבה, קוסטי אין חשק לעשות. אני רואה זוגות כאלה. קוסטי אין לה חשק לעשות בשבילו. והוא עליה בכלל, הוא לא מסתכל עליה בכלל. למה? אף פעם לא היה שם אהבה אמיתית. הכל היה אוסף של אינטרסים. היא היה לאינטרסים, הוא היה לא אינטרסים, הם חברו לצורך שעה. כעבור שנתיים האינטרסים כבר לא בעינם עומדים. אז הקשר ביניהם הוא רומאיץ', חברים לבית, לחדר. אבל באמת חוץ מזה אין כלום. זה מה שהחילונים קוראים ניסויים פתוחים. שמעתם את השטות הזאת? ניסויים פתוחים. אז בשביל מה בדיוק צריכים את הניסויים אם הם פתוחים? רומאיץ'. עוזרים אחד לשני, תעזור לי עם השטיח, תעזור לי פה, תפתח לי את המקרר, תרים את זה, בוא איתי לשוק. איך אומרים? שותפים בעסק. אני תורם לה, היא תורמת לי וכולם מבסוטים. אבל ניסויים אין שם. אין זוג ידידים שחיים ביחד בדירה. בתורה ניסויים זה הרבה מעבר לזוג ידידים. צריכים לדעת את זה, כן? בכל אופן, מה רואים? שאנשים, יוסף הצדיק, שמים אותו במאסר 12 שנה. מה עשה? כלום. צדיק גמור. 12 שנה עם הגויים הכי שפלים בעולם בבור. יהודי היחיד. תראו לכם איזה מסכן הוא היה שם. כל מיני דברים. מה קרה לו בסוף? היה 80 שנה שר האוצר של העולם. 80 שנה שר האוצר של העולם. כל הכסף שבעולם היה ביד שלו. כל הכסף שבעולם בחותמת שפרו הוריד מהיד את התבד ונתן לו, מי יוכל, מי יהיה לו, מי לא, מי ישלם ניסים, מי לא, מי יקבל סחורה, מי לא יקבל, הכל הוא מחליט. אין בן אדם בעולם שלא היה תלוי ביוסף. אם יהיה לו אוכל או לא, אם יהיה לו, אם הוא יצטרך לתת את השדה שלו, או שישאירו לו את השדה, הכל יוסף מחליט. 80 שנה. אתם יודעים, בארצות הבריט יש כזה דבר שנקרא יושב ראש אפד. שמעתם על זה? הפדר על ריזרב. הוא מחליט על הריביות. ההחלטה שלו משפיעה על כל העולם. כל מה שהוא מחליט משפיעה על החיים שלכם כל דקה. שלכם. כלווה חומר של האמריקאים. למשל, הוא החליט לו מזמן לעלות את הריבית בשלושת רבי אחוז. מיד בישראל חייבים לעשות בית אם. הבנתם? למה? כי פוחדים שהשקל יתרסק לעומת הדולר. זה בעיה, הם רוצים שהשקל יישאר בעל ערך. מה עושים? מעלים פה 75, 0.65. בן אדם שיש לו מיליון שקל משקנת, ישלם עוד 7,500 שקל ריבית השנה בגלל יושב ראש ה-Fed באמריקה. בנקים, מכוניות, ליסינג, עלוואות, כל מיני דברים, הכל על פי החלטה שלו, אבל הוא ארבע שנים, ומעיפים אותו. יוסף שמונים שנה, כולם תחת ידו. ומה היה עד אז, עד גי שלושים? הוא סבל מאוד. נחרו אותו, האחים שלו, הוא לא ידע אם אי פעם הוא ירד משפחתו. תחשבו, לשבת 12 שנה בבור, בייסורים נוראים, עם גויים ערורים רוצחים וכל מיני פדופילים, ומה? בראש שלך אני לעולם לא ירד? אבי יאהוב, הצדיק, יעקב, האחים שלי מבקדו בי, זרקו אותי לבור. לא ירד אחותי, לא ירד ואמא שלו גם, בינתיים גם נפטרה והכל, והוא לבד בעולם. אבל מה? בגלל שאנחנו מנהלים את העולם. בסופו של דבר, מה כתוב עליו בתורה? יוסף הצדיק. איפה הוא? כבר 3,300 שנה בגן עדן במדרגות הכי גבוהות. 12 שנה סבל. 3,300 שנה נהנה ומתענג מזיו השכינה. שווה או לא? בטח שווה. אחלה עסקה. הלוואי עלינו. זה מה שכתוב, מה עושים הצדיקים בעולם הבא? יושבים צדיקים ועטרותיהם לראשיהם, ונהנים מזיו השכינה. פעם שאל אותי איזה חילוני בדרשה, מה פירוש נהנים מזיו השכינה? אמרתי לו האמת, לא יודע. אבל דבר אחד אני בטוח, שאין בכל העולם הזה דבר יותר נפלא מזה. ממי בעולם הזה אפשר להנות? מזיו של מי? של ליברמן? מאיזה זיו נהנים בעולם הזה? ממי? אפילו תגיד, יש לך אישה נפלאה, אתה אוהב אותה, היא אוהבת אותך, הכל. בסדר, נו, נחמד. אתה משווה את זה לבורא עולם. לעונג שהנשמה שלך תהיה, בזמן שבורא עולם ייתן לך לנוק ממנו, מזיו השכינה, אני מדבר מבחינה רוחנית, שזה עונג הכי גדול שיש. עונג הכי גדול שיש. כל עונג פיזי נמאס. שימו לב, תאכל, תאכל, תאכל. ממה סכנה האוכל הזה? נגיד, אתה אוהב סטייקים, כל לילה אותו סטייק, אחרי חודש. קח את זה מפה, אני עומד להכיר רק מלראות את זה. מה, זה הסטייק הכי יוקרתי בעולם, מה קרה לך אתה? זה אלף דולר במשרדה בניו יורק, הסטייק הזה. תאכל. לא יכול לראות את זה. מה אתה כן רוצה? תביא לי פיתה עם חומוס, עדיף. מה, השתגעת זה שתי דולר פיתה עם חומוס. אני מבין לך אלף דולר סטייק, כן, אבל אחרי 700 פעם אני בא לי להקים ממנו כבר. נכון או לא? אותו דבר גלידה, אותו דבר אם יש לך את האישה הכי יפה בעולם ואתה כל יום איתה, גם היא נמסת עליך. זה דרך העולם. דברים חומריים הם כמו סם, זה עובד לכמה זמן ופקטוק פה. אבל הנאה רוחנית היא נצחית והיא אף פעם לא יורדת. תחשוב עכשיו, מיליארד שנה אתה מתענג ולא יורד לך חשק. אין כזה דבר. אין ירידה, אין פגם. העולם הזה מלא פגמים. בכוונה שהם עשה אותו, זה מקום שלא תתאהב בעולם הזה יותר מדי. אבל במקום שמקבלים שכר על המצוות, העונג הוא בלתי ישוער. ואם עדיין עדיין לא השתכנעתם, אני אגיד לכם מה כתוב. אם תיקח את כל תענוגות העולם הזה, הכל, מה יש פה? בואו נעשה חשבון ביחד. אוכל טעים, יפה, קח. תכשיטים, כך, מכוניות יוקרתיות, כך, יחטות, כך, טיולים, נשים, ספורט, שינה, לא יודע מה, כל מה שאתה אוהב, תיקח את כל תענוגות העולם הזה, תעשה רשימה, הנה, ניקח לך שבוע, תחשוב מהם תענוגות העולם הזה, תעשה רשימה, כל מה שקיים. תכפיל את זה בשמונה מיליארד אנשים, פלוס כל האנשים שחיו פה מבריאת העולם ועד היום, 5,783 שנה, זה כבר נגיד, בוא נשאר, שמדובר כאן על איזה 20 מיליארד איש לפחות, ובוא נגיד שחיים ממוצעים של בן אדם זה בצבות 70 שנה, חלק מתים גיל 50, חלק 90, 70 שנה נגיד. תעשה חשבון, 20 מיליארד איש, כפול 70 שנה, 70 שנה. כמה יש ב-70 שנה? 12 חודש כל שנה. תכפיל את זה בחודשים. אחר כך תכפיל את זה ב-30 יום. אחר כך תכפיל את זה ב-24 שעות. כל תענוג של כל בן אדם שהיה אי פעם בכדור הארץ, הכל תעשה הר מכאן עד הירח של תענוגות. הר שמעורב באוכל וטיולים וכסף ונשים וספור. מה שאתה רק יכול לחשוב? הר ענק של תענוגות זה לא ישווה על המשקל לשעה אחת של העונג, של הנשמה שלך בעולם הבא. שעה אחת של העונג שהקדוש ברוך הוא ייתן לאדם צדיק שומר מצוות עירי שמיים, בחור או בחורה, כבר יותר מכל תענוגות העולם הזה. איפה זה כתוב? יפה? שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה. ששת אלפים שנה פה בכדור הארץ, כל המיליארדים שחיו פה, כל העושר והפאר והכסף והכבוד והאוכל, מה שאתה רק רוצה. כל זה לא ישווה לשעה אחת של מה שיקרה לנשמה שלך בעולם הבא, אם תהיה צדיק. מה זה קורת רוח? קורה מלשון קורא, מה שיקרה לרוח שלך, לא לגוף. הגוף יאחל בקבר, גוף זה גוף. מה שיקרה לרוח, לנשמה, שעה אחת בעולם הבא, עדיף על כל העולם הזה ביחד של כל האנשים. עכשיו תכפיל את זה באין סוף. זה לא שעה אחת, זה אין סוף. זה אף פעם לא ייגמר. אתם מבינים מה יפסידו פה החילונים ועל מה הם יפסידו את זה? אך ורק על בורות, לא על רישרות. אני, רוב החילונים לדעתי הם לא אנשים רעים. הרוב המכריעה שלהם יש להם נקודה טובה, לב טוב, רחמנים, אוהבים לעזור לפעמים. רובם הם חילונים ושונאי דת, מרוב ששתפו להם את המוח מגיל אפס לסנות את הדת, וציירו את הדת כאיזה מתרד, או כהפרעה, או כאיום גדול על הקיום שלנו בתור אנשים חופשיים. תיאורות הדת בתור משהו ברברי וישן ופרימיטיבי ו-outdated וכל מיני כאלה דברים. אז מה אתה רוצה מהנוער? מצד אחד מאכילים אותם סמים וזבל ונעוף וכל העברות של היצר הרע מול העיניים 24-7. מצד שני מצעירים כל דבר יהודי ודתי כדבר נוראי, כרעל, כפחד, כמו איזה סרטן שאוכל אותך מבפנים. ככה הם מתארים את זה. ובסוף, בן אדם עכשיו אומרים לו, למה אתה לא שומר שבת? למה אני לא שומר שבת? תשאל למה אני לא אורג אותך. אחרי כל מה ששמעתי. ולכן אני הרבה פעמים ראיתי עד היום חילונים אנטי דת, שונאי דת בצורה נוראית, שפתאום שמעו דרשה והיו בשוק חיים. אמרים, מה? לא ידעתי שזה ככה, אני אמום. חשבתי שזה ככה וככה. אני, אלה שהקימו את מפלגת שינוי, אני החזרתי אותם בתשובה. זוג אשכנזים, בעל ואישה. באו אליי בנוג'רזי. אמרים לי, אנחנו ממש מתביישים. אנחנו עמומים. שמעו שעה וחצי דרשה שלי בניחום אבלים אצל אחת שישבה על אבא של השיבה. 150 בחילונים, בחורים ובחורות בנוג'רזי והזוג הזה היה. באים אלי אחרי הדרשה אומרים לי, תשמע, אנחנו נפעמים. אנחנו עמומים. מעולם לא שמענו כאלה דברים מעניינים. אנחנו מתביישים להודות שאנחנו הקמנו את מפלגת שינוי. וכשלא הצלחנו להיכנס לכנסת, העברנו אותה לטומי לפיד, זכותו יגן עליו, והוא הצליח להיכנס לכנסת עם 15 מנדטים, והבן הגאון שלו ב-5,000 הרכאות, הוא כבר מביא 20. זה רק מראה מהמצב העם. שאנשים שיש להם רק דבר אחד להציע, שנאת בורא עולם, מצביעים להם מיליון אנשים. תגידו לי, יאיר לפיד, הוא פעם הציע איזה משהו מבחינה פוליטית למען עם ישראל? משהו הציע? לא, רק דבר אחד. תעזרו לי להשמיט היהדות. תעזרו לי לחסל את החרדים, לחסל את הישיבות. עכשיו הוא קצת התמתן, יעני. הוא יודע כבר, אם אתה רוצה להיות ראש ממשלה, אתה חייב את החרדים. אז הוא כבר עכשיו פחות אגרסיבי וגס, כמו שהיה כל השנים. מי שתפס את מקומו זה הנבל הזה, השודד של הקופה, כן? אז יש כבר את מרץ ואת ההוא וזה, יש כבר, יש לו מחליפים. אבל כולנו יודעים שיש להם רק דבר אחד שמניע אותם, מהו? שנאת הדת. מעל שלושה מיליון ישראלים מצביעים למפלגות שמצעירות שהן רוצות להשמיד את הדת ואת התורה ואת הישיבות. מרץ, עבודה, יש עתיד, ליברמן, שימו לב, עם כל המנדטים שלהם ביחד, אתם מדברים כאן על 35 מנדטים, וכל מנדט זה בסמות 40-50 אלף איש. אתם מדברים כאן על המון אנשים, אני כבר לא מדבר על הערבים ועוד כל שאר הדברים. וגם בליכוד יש שונאי דת. מה, כולם שם אוהבי יהדות? מדי זה לא, רק הם שותקים, כי ביבי משתיק אותם. אתה דבר נגד הדתיים, לא תהיה בליכוד, כי הליכוד הם תמיד הולכים על הדתיים, אתה לא יכול לדבר נגד הדתיים. אז חצי מהליכוד הם מסורתיים, כמו המסלם ועוד כמה שהם מקיזוהר ועוד כמה שהם בעד הדת, כן? ומאי גולן למשל, היא מאוד בעד הדת וכולי, בעד השבת, בעד הישיבות, אז יש בליכוד כמה עם נשמות של צדיקים. אמנם הם צריכים להשתפר בתורה ובמצוות, כולנו צריכים להשתפר, לא רק הם, אבל יש גם את הצד השני בליכוד. יש אנשים שהם אנטי, הם רק שותקים לאתתה. אבל אל תתפלם, פתאום הם יעזבו והצטרפו גם ליש עתיד. זאת אומרת, מבחינה אידאולוגית, אם תגיד לעמסה עליהם, תצטרף ליש עתיד, הוא בחיים לא יצטרף אליהם בגלל שהם שונאי דת. אותו דבר עבודה, אותו דבר מרץ, אותו דבר ליברמן. הסיבה היחידה שהוא לעולם לא יצטרף אליהם, וזה בגלל שנאת היהדות שלהם. אבל יש אנשים בליכוד שהיו מצטרפים אליהם בלי בעיה, הם יתנו להם איזה ג'וב טוב, בשנייה מוכרים את הדת. זאת אומרת, גם אולי איזה שליש מהליכוד, גם כן, אויבי הדת. וזה מביא אותנו לשלושה מיליון איש. במדינה קטנה כזאת, עם שבעה מיליון יהודים בקושי, חצי מהיהודים שונאים את בורי עולם. איפה הגענו? מצד אחד, אני לא מבין. אנשים שכל הזמן מדברים נגד הדת, מנשקים מזוזה. או אומרים, בעזרת השם. לפעמים אני שומע שמאלנים, אומרים, מה אתה אומר? אתה תצליח? בעזרת השם. מה בעזרת השם? אתה כל היום נלחם באשם. מה בעזרת השם? וזה מביא אותי למה שאני תמיד חושב, שאנשים כל כך מבולבלים, הם בכלל לא יודעים מה הם רוצים. אל שמאכילים אותם, הם כמו עדר הולכים. אם פתאום תתחיל אופנה עכשיו להיות בעד הדת, אל תתפלא. עובדה שאלפים רבים של צעירים וצעירות מחללי שבת הולכים לסליחות. עכשיו אלול, סליחות. מה הם באים לסליחות? מה להם ולסליחות? סליחות זה בשביל הצדיקים. למה? נהנים. שרים זה חתנו ליפה נחמקלה כמו בבלופין. חוץ מזה שעל הדרך הם גם תופסים להם חבר, חברה, אתם יודעים, זה מקום של כירויות, למה לא? וגם בסופו של דבר, הרבה מהנערים החילונים, עם כל זה שהם חיים חיים כמו באורח חיים של גויים, בסופו של דבר, אם תשאל אותם איזה בחורה אתה רוצה, אחת שיש לה 500 חברים בפייסבוק, או אחת מבית שמרנית, צנועה, שלא עברה 5,000 חברים וחברות, מה אתה מעדיף? רוב הבחורים יגיד, אני מעדיף אישה סולידית, צנועה, שהיא תהיה רק שלי, נכון? זה תוהרת כמו ש... זה דבר מעניין, אנשים חיים בסתירה תאומית. מצד אחד הוא רוצה להיות מופקר בכל צורה שהיא, מצד שני אומרים לו, אתה מוכן שהמשטחה תהיה ככה? לא, הוא חס וחלילה. בשום פנים ואופן לא. טוב, נתקדם לקראת סיום. אז ככה הוא אומר, תראו ככה. התורה, היא לא רק אומרת ערור האיש אשר יעשה פסל ומסכה, אלא היא אומרת ושם בסתר הדגש הוא להסתתר בזמן העבירה. למשל, מי שעושה את העבירה בפומבי, יש לו סיכוי לחזור על זה בתשובה. שאם יבואו, יוכיחו אותו, יגידו לו, תתבייש לך איך אתה עושה, יראו לו שזה שטויות, יש סיכוי. אבל מי שעושה את זה בסתר 30 שנה, אף אחד לא ידע להוכיח אותו על זה. אף אחד לא ידע להתווכח איתו על זה. מי ידע על זה? כן? לכן, בסתר זה הרבה יותר מסוכן. למשל, ערור משגה עיוור בדרך. מה זה ערור משגה? מלשון שוגה. מי שתופס בן אדם, לא עיוור הכוונה עיוור. היום דווקא היה אצלי בבית עיוור אחד, הוא בא לקחת ספרים. זאת אומרת, פעם שנייה תוך שבוע שהוא בא לקחת כמות גדולה של ספרים כדי לחלק אותם לאנשים. העיוור הזה הוא 14 שנה עיוור. הוא לא נולד עיוור. הייתה לו לפני 14 שנה תאונת דרכים קטלנית. האוטו שלו נכנס בפול ספיד, מתחת למסעית. אתם יודעים מסעית, מהרצפה, הגלה שלה היא בערך נגיד מטר וחצי מעל הרצפה. האוטו שלו נכנס ונימאך כל הזה עליו, נימאך אותו והמוח שלו יצא מהראש. כשהוא בא בפעם הראשונה לקחת ספרים, הוא בא עם אמא שלו, אמא שלו אומרת, איך שאתה רואה אותו, זה הנס הכי גדול שיש אי פעם. אף רופא בהיסטוריה לא נותן לו אחוז סיכוי לחיות. אחד, רופא אחד לא נותן לו סיכוי. מוח שלו היה תלוי ככה בחוץ. בסוף, שיקמו אותו, יש לו פה חור בגרון, ויש לו אף חצוי כזה, ואיכשהו הרכיבו לו את האף מחדש. אני מנסה לדמיין איך זה היה נראה. והחזירו לו את המוח לתוך המוח הזה והוא נהיה עיוור מסכן. עיוור. אז הוא אמר לי, פעם הראשונה שהכרנו, אתה מחיה אותי. אני כל יום שומע אותך לפחות שש שעות. ותראו באיזה אהבה הוא מדבר לקב' ברוך הוא. באיך הוא בא היום, אין לו גם רכב, הוא גם לא יכול לנהוג, וגם אין מי שעשייה אותו, אז הוא תלוי בחסדים של אנשים. אמר לי, אני רוצה לבוא במונית מגדרה לרחובות הלא חזור מונית. אמר לי, אני חושב שזה הכי זול שיהיה לי, כי כל דרשה, אם אני אבוא לדרשות, יעלה לי הרבה יותר. והחבר שמסיע אותי נסע עכשיו לים המלח, אין לי איך לבוא, אז אני אבוא במונית אליך. אז אני אמרתי, אתה יודע מה, אז אם אתה תשלם 80 שקל לכל כיוון, אז אני אתן לך ספרים בחינם, כדי שיכסו לך את הנסיעה. לא היה לי לב לתת לו לשלם על המוניות. בסוף הוא מצא מישהו. היה איזה תימני נחמד אחד, התנדב להביא אותו. נדעתי לו בכל זאת את הספרים, ככה, מתנה. ואמר לי, יש לך איזה דיסק שלך, אני חייב משהו לשמוע בנר. אמרת לו, אם אני אקח USB, יש לך פה אלף ומשהו שעות דרשות. איך הוא שמח. זה, יש על זה פסוק, במחשכים או שבעה נהיה השם. עכשיו, באמת בחושך 14 שנה. מי שראה, מי שנהנה מהעולם הזה, ראה צבעים, ראה פרצופים, ראה אנשים. ולרגע שכחתי שהוא עיוור, אני בא ללחוץ לו את היד, והיד שלי ככה עומד, ופתאום הזכרתי, אז נגעתי לו ביד. הלא רגיל. אז מה זה ארור משגה עיוור בדרך? זה הזכיר לי אותו הפסוק הזה. פה לא מדובר על עיוור כזה, שאתה שם לו איזה מקל שיפול. מי מסוגל לעשות כזה דבר? פעלו, יש גם אנשים כאלה בעולם, אבל לא על זה מדובר. מי זה ארור משגה עיוור בדרך? כל אדם שהוא עיוור בתחום מסוים. למשל, אדם לא מבין בענייני בנקים. העובד בבנק מערים עליו, נותן לו לחתום עניירות עם כל מיני תשלומים סודיים שהוא לא מודע אליהם, כי הוא יודע שהוא לא יודע לבדוק את החוזה, אז זה נקרא רור משגי ור בדרך. אדם שמוכר בית לאיזה זוג זקנים שהם לא מבינים, שיהיה להם קשה שם, שאין מעלית או כל.. העיקר שיקח את ההמלה שלו ושהם יסבלו עשר שנים עכשיו גיהנום בעולם הזה, לא אכפת לו, העיקר לקח את הכסף. כל מיני סוכנים של מחירות שמתקשרים ומוכרים לך כל מיני פוליסות והכל רמאות אחת גדולה. כל הדבר הזה, כל זה נופל בקטגוריה הזאת של ערור משגע עיוור בדרך. זה מה שנקרא, לפני עיוור לא תיתן מכשול. כל אחד בתחום שלו, יש אישה, יש לה איזה מכשול, נותנים לה מכשול. יש גבר, יש לו מכשול, מכניסים לו מכשול. זה נקרא, ארור משגה עיוור בדרך. הבנתם? לכן, התורה היא מאוד מאוד רגישה לדברים האלה. אם אדם הוא לא בן אדם, הוא אכזר, הוא אגואיסט, הוא לא אכפת לו מצער של אחרים, הוא נופל בקטגוריה הזאת של ערור. ערור זו הכללה הכי גדולה שיש. זו הכללה שהקב' הוא כלל את הנחש. לפיכך באה התורה ומשבחת את כל מי שנמנע מהעבירות האלה, שכן מי שהוא דובר אמת בלבבו, ‫ותוכו שווה לברו, ‫תוכו כברו, הכוונה, ‫הבפנים שלו הוא כמו הבחוץ, ‫הוא לא צבוע, ‫מה שנקרא בלשון העם. ‫גם בתוך חדרי חדרים ‫הוא נוהה קשורה, ‫הרי שהוא ראוי לברכה מיוחדת, ‫ואל תיקח את זה כמובן מאליו. ‫כי היצר הרע להיות נוחל, ‫להעמיד פנים, ‫להיות שחקן, הוא גדול מאוד. ‫ממשיכים... אני אספר לכם סיפור על מה נחרב בית המקדש, שתבינו. וגם נבין איך זה ייתכן שקיבלנו כזה עונש נורא על כזה מעשה. תשמעו טוב. הגמרה במסכת גיטין, עמוד נון חטא, מספר את מעשה על נגר אחד, נגר בירושלים, לפני אלפיים שנה. היה לו תלמיד שלמד אצלו את המלאכה, שוליה. אתם יודעים, כל אחד לומד ממישהו והולך יום אחד פותח בעצמו. טוב. באחד הימים נתן השוליה את עיניו באש את הנגר. התחיל לחמוד את אשתו של הבוס שלו. שומעים? יום אחד היה זקוק הנגר לאלווהה. היה צריך כסף. השוליה הציע לאלוות לו. אומר לה, אני יכול לתת לך כסף. הוא אומר, מה, באמת? תלווה לי? הוא אומר, כן, לאט לאט אתה תשלם לי כל שמוע. טוב. הוא אומר, טוב, תשלח את אשתך אליי לבית, אני אתן לה את הכסף. שומעים? כעבור שלושה ימים, אה, שהגיעה האישה, הוא הכניס אותה לחדר, אמר, בואי אני אראה לך איפה הכסף. נעל אותה בחדר. נעל את האישה, שם לה בריח שם, סוגר, סוגר, היא לא יכולה לצאת. שלושה ימים, הוא כבר הכין שם אוכל, הכל, מה שצריך, שלושה ימים היא כלואה בתוך החדר. כעבור שלושה ימים הגיע הנגר לברר מה אירע לה, לא היה טלפונים. נגר עכשיו בא עם החמור עד שהגיע, איפה היא? תגיד. אותו שוליה, איך אומרים? שיחק אותה תמים. שלחתי אותה מיד. מה זה, היא עוד לא הגיעה? אה, יש פה נערים פושטקים שיצא, ראיתי שהם מתעסקים איתה. אבל אני אגיד לך את האמת, אשתך היא לא תלית שקולת חלט. בא איזה מישהו, התחיל איתה והיא דווקא נהנתה מזה. סחסך עכשיו, תראו איזה נוחל. מה ההסה? אומר הנגר הטמין. מה ההסה? אומר לו, אתה רוצה לשמוע בעצתי, בוס יקר? תגרש אותה. אומר לו הנגר, אבל כתובתה מרובה. כתבתי לה בכתובה הרבה כסף, איך אני אגרש אותה? אין לי את הכסף, אני עוד בא לקמל מחלוואה בכלל. אומר לו, אין בעיה, אני חסכתי, אני רווק, חסכתי הרבה דולר על דולר, אני אתן לה. אני אתן לך את הכסף של הכתובה שלה. הלוואה לו את הכסף, הנגר גירש אותה, נתן לה גט, ואחרי שבועה, הוא רואה שהיא יוצאת לשידוכים יעני עם השוליה. וכמובן, היא לא יכולה להתחתן שלושה חודשים. למה? אולי מעוברת. אז רוצים לראות אם היא התנפחה. אם עכשיו דוגמה, לילה לפני הגט, היא נכנסה להיריון, והיא מיד תתחתנת. לא ידעו של מי הילד. כן? היום יש DNA ודברים כאלה. אז לא היה, לא היו יכולים לדעת. לכן צריכים לחכות מינימום שלושה חודשים. ואז אם רואים שהיא כבר התנפחה לה בטן, מהרגע שהיא קיבלה גט, יודעים שהתינוק שייך לבעל הקודם. אז אחרי שלושה חודשים, התחתן איתה השוליה. שומעים? שהגיע מועד פיראון החוב, הנהגר לא הצליח להשיג סכום כסף כה גדול, ואמר לו, השוליה, טוב, בוא תעבוד אצלי בבית. תהיה גנן, מלצר, תנקה, משק בית. תגור אצלי גם. בקיצור, המסכן הנגר הזה בא, ורואה את השוליה ואת אשתו לשעבר, יושבים ואוכלים וצוחקים, והוא מוזג להם ומשרת אותם ובוכה, והדמעות שלו נופלות בתוך השתייה שלהם, זמן שהוא מגיש. ובאותה שעה מסיים את הגמרה, נחתם גזר הדין על חורבן ירושלים. ‫מאות אלפים שחטו. ‫לא שזה רק בגלל זה. ‫זה היה קש ששבר את גב הגמל. ‫כבר היה... ‫הנחל של העבירות כבר הגיע לקצה, ‫הקדיש את השיעה. ‫היה חסר את האחוז האחרון ‫כדי שהגזירה תחתם ‫והצהרות יתחילו. ‫והסיפור הזה בא, ‫והעלה את זה ל-100 אחוז. ‫כשזה מגיע ל-100 אחוז, ‫מתחילים הפורנויות. ובאותה שעה נחתם גזר הדין. עכשיו תשמעו אותו. זה היה המעשה. המערשה. לפני 450 שנה הוא חי. מגדולי ישראל בכל הדורות, גאון הגאונים. הוא שואל, מדוע סבל כל הציבור על המעשה הנורא הזה של אדם אחד שפל? למה כולם היו צריכים למות, ושיסרפו את המקום, ויחריבו את כל בית המקדש? תיתן לבן אדם הזה את העונש הכי גדול שיש, וזהו. מתארץ שהציבור לא הוכיח את השוליה הזאת על המעשה הנפשה שעשה. אף אחד לא עשה כלום על זה. חברים שלו נשארו חברים שלו. אנשים באו אליו לחתונה, סימן טוב, מזל. איך אתם מסתכלים בפרצוף של בן אדם כזה? איך אתם יכולים להסתכל בפרצוף של בנט? איך? איך אפשר להסתכל בפרצוף של כזה פושע? אחרי מה שהוא עשה ובגד בעם ישראל והלך עם האחים המוסלמים, נתן להם מעל 50 מיליארד כדי להשמיד אותנו, אחרי כל מה שהבטיח והכל הלך הסעפוך. איך אפשר להסתכל בפרצוף של בן אדם כזה שעלה על מטוס בשבת לטוס לארצות הברית שיתנו לו קצת כבוד ואז נשיא ארצות הברית נרדם לו בפנים איזה שבע דקות נחר לו אתה לא רואה שהקדוש ברוך הוא מראה לך מי זה הבן אדם איך אתה יכול להסתכל עליו מה לא ראית שהרב עובדיה עושה לפני עשר שנים קרה לו מפלגה של גויים לפני עשר שנים חבר ליאיר לפיד כדי להשמיט הישיבות. איך אפשר להסתכל בפרצוף שלו? או של ליברמן? איך אפשר? אותו דבר פה. איך אפשר להסתכל בפרצוף של השוליה הזה? שעשה כזה דבר לבן אדם ולקח לו את אשתו בכזאת צורה נוראית. איך אפשר? אף אחד לא מכה. כולם באו ורקדו בחתונה שלו. ‫באים חברים אליו והנגר המסכן ‫משרת והם לא אלרגיים. ‫אני שואל אתכם שאלה, ‫יש פה מישהו שהיה מסוגל, ‫אם היינו חיים באותו דור, ‫ששומע כזה מעשה ויודע ‫שעכשיו השוליה חי עם אש את הנגר, והנהגר משרת אותם בבית ועכשיו הבעל ואשתו, השוליה, מזמין אותך אצלו לארוחת הערב. ואתה מגיע לשם ואתה רואה את הבעל שלה לשעבר, מנקה שם ושוטף כלים ומגיש אוכל ובוכה. אתה היית יכול לשבת שם בשולחן? אם כן, אתה חלאת המין האנושי. אין יותר גרוע ממך. ועל זה שאף אחד לא מכה, נחרבה ירושלים. ועל זה שהיום אף אחד לא מוכה על מה שעושים פה במדינה, לתורה וזה, כמעט אף אחד, חוץ מכמה חרדים שמקבלים ביתות והגרופים כל שני וחמישי בירושלים, שמוכים על ביזוי כברים ועל כל מיני דברים אחרים, הפכו אותם לאויבים של העם. הם האויבים, הבנתם? אלה שמנסים עוד להציל את עם ישראל, הם האויבים. אומר המארשה, לא אני, המארשה אומר, על זה שלא מכו, אף אחד לא הוכיח אותו על הנבזות שלו. שומעים, עכשיו השאלה היא כזאת, בסדר, באמת זה נורא והיום, אף אחד לא הוכיח, אף אחד לא מכה, לא הכרימו אותו, אבל צריכים להעיף אותו מהעיר, תסתלק, לא רוצים לראות את הפרצוף שלך, נבל מנובל. זה נכון שזה מעשה נורא, אבל האם על דבר כזה צריכים להחריב את כל ירושלים? זו השאלה. מטרץ היבץ אומר ככה. בעצם אם נסתכל במעשה, השוליה הזאת לא עבר על שום איסור מפורש בתורה. הוא התחתן איתה אחרי שהיא קיבלה גט. חיכו את השלושה חודשים, התחתן עם אישה גרושה. זה, שהוא נבע על הרמומי, עשה כל מיני טריקים, בסדר. אבל בסופו של דבר, עכשיו שאישה גרושה עם גט ביד, מותר לך להתחתן איתה? מותר. מותר לך לחיות איתה באהבה ואחווה שלום וראות? מותר. אמנם זה מה שאומרים החילונים, זה קשר אבל מסריח. מכירים את הביטוי הזה? יש פה ביטוי כזה בארץ. הרמבן בעצם המציא את הביטוי הזה רק בצורה קצת יותר מכובדת. הוא קורא לזה נבל ברשות התורה. נבל ברשות התורה זה אדם שזהיר מלעשות עבירות מפורשות. אבל ההתנהגות שלו היא מאוד מאוד עקומה. למשל, כל היום מרביץ בשרים כמו חזיר מהבוקר עד הלילה. מקפיד. בית יוסף, גלעד קשר, הכל 100% קשר למאדרין. אבל כל היום זולל וסובב. מותר לבעל להיות עם אשתו? עד רבה, זה מצווה גדולה מאוד. כמה שנים יותר ביחד, ואוהבים זה את זה, ויחסי אישות, ואינטימיות, נפלא. אבל מה יהיה אם יהיו שבועיים רצוף במיטה? לא עושים כלום, לא לומד, לא עובד, לא שום דבר. שבועיים, כמו איזה זוג בהמות. כל היום דבוקים זה בזה, שבועיים. הם עברו על עבירה מהתורה? לא. היא חזרה מעמיק והיא לא נידה. הוא יכול להיות איתה שבועיים ולא לצאת מהחדר. זה יכול. וכל היום להיות בצורה אינטימית. אומר הרמב״ן, נכון, אין פה באמת עבירה מפורשת. אבל כל בר דעת מבין שאלה נבלות, זה נבל ברשות התורה. זה לא אנשים, זה בעלי חיים. רואים את זה? אז יש פה בעצם מציאות שיש מעשים שאף על פי שהתורה לא מגדירה אותם במפורש כעבירות, אבל הם בזויים מאוד בעיני האל. אתן לכם כמה דוגמאות שנבין. הוא אומר, ברור אמנם שאין אבון כאן מפורש. אבל אף על פי שיש אבונות שאינן מפורשים, כוונה במפורש, ולא מבוארים בשום מקום, והם חמורים מאוד וסנועים מאוד בעיני הקדוש ברוך הוא יותר מעברות שמפורשות בתורה, שכתוב מפורש לא לעשות. ועל זה נהנשו רבים. לא אחד שניים שהם מעורבים בסיפור. כל העם נהנש על זה. כי אלה דברים מכוערים שכל ברדת מבין שאין להם מקום בחברה. והם דברים שמתנגדים לסכל הישר. שמתנגדים. וזה הכלל שבתורה כתוב, מה שסנוי עליך, אל תעשה לחברך. אפילו שזה לא כתוב שאסור לעשות את זה. אבל אתה שונא שעושים לך את זה? כל אדם נורמלי שונא שעושים לו כזה דבר? למה אתה עושה את זה לאחרים? זאת אומרת, יש איסור כללי בתורה, מה שסנוי עליך, אל תעשה לחברך, או ואהבת לריחה כמוך, זה בצורה החיובית של הפסוק. מאחר והציבור לא הוכיח את השוליה, הוא הוכיח בכך שבעיניו זה מעשה נורמטיבי. שאין להם שום בעיה וזעזוע מהמעשה הזה. או מהאיבוט הזה, וגילו שהשקפת עולמם מעוותת, ומותר מבחינה ההיגיון לעשות את אותו מעשה, למרות שזה מעשה נפשע. והנה חמור הוא מצבו של חוטא. אולם חמור יותר מצבו של אדם שמשוכנע שאינו חוטא. אדם שעושה עבירות ומבין, אני עושה עבירות, אמח את התפילין היום? לא. אתה לא יודע שכתוב על זה, פושע ישראל בגופו. קרקפת דלו מניחה תפילים. קרקפת שלו מניחה תפילים. הקב' הוא מכריז עליו בשמיים כל יום שהוא פושע ישראל. פושע ישראל. אז הוא יודע שבאים אליו ואומרים לו, למה אני לא אניח את התפילים? אתה צודק, באמת, אני באמת צריך להוציא אותם, לנקות את האבק ולהתחיל להניח. הוא מבין. תגיד, אתה מאשן בשבת? כן, כבוד הרב, אני, הסיגריות הרסו לי את הבריאות. מכור, מה אני אעשה? מכור. בקיצור, למה גנבת? מה אני אגיד לך, כבוד הרב, שלא תעמוד בניסיונות שלי? יש לי משקנתה וזה, אני לא יכול לשלם, אף אחד לא רוצה להלוות לי. מה אני אעשה? אהבד את אשתי? תברח לי. הייתי חייב לגנוב. בוא שלמיליונר, אז מה קרה? גילחתי לו 3,000 שקל החודש. מה קרה? זאת אומרת, שבן אדם מבין שהוא חותה, יש תקווה עוד, שיום אחד הוא יפסיק. ברגע שהוא מטרץ את זה, שבעצם לא חטאתי, עד רבה, מה שעשיתי זה בסדר גמור, ה' ודאי יבין אותי. יש כאלה, הרחיקו לכת, שהם גם אומרים שזה מצווה, כגון רובינהוד. שמעתם עליו? הפך את זה לדרך חיים. נשדוד את העשירים, ונחלק לעניים. אבל יש תורה, יא חביבי, כאשר הוא אומר, כל אדם אני מפרנס אותו. אתה לא יכול לגנוב מא' ולתת את זה לבת. תלך לאלף, תתחנן אליו ותשכנע אותו לעזור לבת. מה אתה גונב לו בכוח? גם שופט בא אליו עכשיו, בעל בית, לנדלוד, ויש טננט, דייר, הדייר עני מרוד, יש לו עשרה ילדים, הוא חי בדירה קטנטנה, הבעל הבית שטובע אותו שהוא לא משלם שכר דירה שלושה חודשים, יש לו מאה בניינים, בתל אביב, בירושלים, מיליארדר, יש לו 20 מיליארד דולר. והעני הזה חי מביטוח לאומי, מאיזה קצבת נחות, עשרה ילדים בבית, חוץ מלחם אין כלום על השולחן. ושלושה חודשים לא שילם, ועכשיו הם עומדים בבית משפט, והעשיר השמן והמפותם צועק, גנב! גזל אותי ב-3,000 שקל שכר דירה! שלושה חודשים זה 9,000 שקל! שלם את הכסף, יא גנב! ‫עכשיו השופט נשבר לו הלב. ‫השופט רואה את המסכן הזה, ‫והיושבים בקהל, ‫האישה ועשרה ילדים מסכנים, ‫קוראים תהילים, ‫והשיר המפותם, החזיר הזה, ‫ככה צרג ונובח. ‫אדם נורמלי, שופט, ‫לטובת מי הוא רוצה להיות? ‫טובת העני. ‫בכל מיני חופש איזה סעיף בחוזה, ‫כדי שהשיר הזה לא ייקבל. ‫התורה מזהירה מאוד, זהר. שלא יפה ויפה. לא לרחם על העני בדין. קודם כל תשפוט סדק. כואב לך על העני? בסדר גמור. פסקת אמת. פסקת. דרך תעזור לעני. תתקשר לכל החברים העשירים שלך שיעשפו לו 20 אלף שקל. אל תתעלם מנו, ודאי. או תגיד לעשיר, בסדר, בדין אתה צודק ואני עומד לפסוק לך 19,000 שקל ולסלק את העני מהבית. ואולי תרחם. ואולי תוריד מהמעשר 20 אלף שקל ותעזור למשפחה המסכנה הזאת. אולי הוא פתאום משתנה, אולי יסכים. ואם לא, אז תאסוף לו. ויש גם ארגונים שעוזרים לענין. אבל מה? אתה לא יכול לסלף את הדין. אתה לא יכול עכשיו להגיד, בואי נא, אתה אשם. תראה, בחוזה כתוב כך וכך. נתת לו כזה, לא נתת לו... מערבב אותו. למה לא נתת לו ככה? למה לא שמת לו ככה? למה לא היה לו ככה? אני פוסק לך כנס 50 אלף שקל. ואני יכול להישאר עוד שנתיים בחינם שכר נירה. ואתה הולך הבית המפסוד בתור שופט, בא לי אשתך, היום עשיתי מעשה גדול. עזרתי למשפחה של מסכנים. ‫השיר הזה, זה לא מדגדג אותו. ‫הנה, נחשב לי להם עוד שנתיים ‫איפה לגור. ‫רב שלום עוזן מנוערבח, ‫זכר צדיק וקדוש לברכה. ‫הוא היה חי בירושלים ‫עד לפני 20 שנה. ‫הוא עוסק, אדיר. ‫צדיק יסוד עולם. ‫פעם אחת זרקו מהבית חולים ‫איזה זקן אחד. ‫הוא היה כמה ימים בבית חולים, ‫הוא הומלס, הזקן הזה. יושן בכל מיני מקומות, אין לו איפה לישון. והתחיל החורף הקשה בירושלים. אתם יודעים, ירושלים זה המקום אחד היחידים בארץ שממש קר בחורף. אפילו לי קר, שאני רגיל, הקור של ניו יורק, 20 מתחת לאפס. בערים של ירושלים, בלילות, קר. גם הבתים פה בנויים, הכל אבן. אז האבן עוגרת קור. אז אפילו אתה שם חימומים, קר לך בתוך הבית. זה לא כמו באמריקה, הכל בנוי מעץ ומצופה. ואתה שם קצת חימום בבית, אתה הולך ומכנס קצר בבית, בחוץ שופות, שלגים, שערות, בתוך הבית קיץ. אתה לא מרגיש בתוך הבית שאתה סובל. אבל פה, בגלל שהכל בנוי באבנים, כי זה מדינה קיצית ברוב השנה, אז הקור פה, מרגישים אותו, הוא גם קור רטוב. בקיצור, סיפור. אז הוא, הרב, הרב אור בהכרעה שהזקן הזה הוציא אותו מהבית חולים והוא ברחוב בשיא הקור. באגל קור באותו יום. ‫אז הוא אמר לאחד התלמידים, ‫יש לך קצת קשרים בבית חולים הזה, ‫אולי תסדר שהם יחזירו את הזקן ‫להשפוץ לעוד כמה ימים? ‫אמר לו, אין בעיה, כבוד הרב, ‫אני מטפל בזה מיד. ‫בא לבית חולים, ‫דיבר שם עם האנשים, ‫איך אתם עושים כזה דבר, ‫הזקן הזה עוד לא בריא, ‫נטבע אתכם, סיפורים. ‫טוב, טוב, תביא אותו חזרה. ‫אדוני, תחזירו אותו לחדר. ‫חזיקו אותו שם עוד כמה ימים. אז כשחזר התלמיד, הוא בא לרב שלמה זלמן אוהרבך, כולו קורן מאושר, מחייך, כבוד הרב, הצלחנו. אז הרב שלמה זלמן אוהרבך אומר לו, למה אתה כל כך צוחק ושמח? הוא אומר לו, כי הצלחתי להחזיר את הזקן לבית חולים, מקום חם ונעים עם אוכל. הוא אומר לו, נכון, ואני ביקשתי ממך לעשות את זה, אבל היית צריך לשקר בשביל זה, אז על מה אתה צוחק? אתה צריך להרגיש שהלב שלך נשבר, שהיית צריך לשקר כדי שהזקן לא יקפא למוות. אמנם מבחינת הדין היה מותר להגיד את השקר הזה, או מה, כדי להציל אותו, אבל עצם זה שנאלצת לדבר דבר שהוא נחלולי, דבר שהוא ערמומי, אתה צריך להרגיש זיפט. וזה אנשים צדיקים גמורים, שכבר אם אמרו פעם בחיים שלהם שקר, הם לא ישנו שבוע. ‫לא כמו היום, אנשים יורים רק שקרים. ‫מתי אתה מגיע? ‫הנה, הנה, אני שני בלוקים ממך. ‫אתה שומע את התינוקות עוצוק, ‫צורקים בבית. ‫עוד הוא לא יצא לדרך. ‫יש לך עוד 40 דקות עד שהוא יגיע. ‫הוא אומר לך, ‫הנה, אני שני בלוקים ממך. ‫מתי תהיה בין 1 ל-2? ‫ב-3.5 אתה מתקשר, נו מה? ‫אני מיד מגיע, אני אוטוטו אצלך. ‫איפה? הוא מגיע לך ב-6. ‫תרבות של שקר. ‫ברגע שאין פחד, אז הכול מותר. ‫זה יורים, אבל כשבן אדם חותב ‫והוא מודע לזה, זה מה שהוא אומר פה. ‫יש פה עדיין תקווה לחזור בתשובה. ‫אבל כשהעבירות נהפכו לאורך חיים, ‫אז המצב של אותו חוטא ‫הוא ממש ממש חמור. ‫בסיום תפילת ערבית בחלק מהקהילות, ‫ובזה נסיים להיום, במיוחד באלול אומרים את המזמור הזה לדוד, מזמור להשם, הארץ ומלואה. במזמור הזה דוד המלך שכתב אותו לפני שלושת אלפים שנה מציב שאלה עצומה. דוד המלך, שאלה עצומה. מה הוא אומר? מי יעלה בער השם? ומי יקום במקום קודשו? נקי כפיים, מובר לבב. זו התשובה. אבל השאלה היא, מי יעלה בער השם ומי יעקום במקום קודשו? שומעים? אז הוא אומר ככה, מה התשובה? מי הוא זה העולה ומתעלה בדרך השם? זו השאלה. והתשובה המפתיעה, היינו חושבים שהתשובה תהיה מי שמסר את חייו ללמוד תורה, ‫מי שנהיה תלמיד חכם, ‫מי שהוא גדול הדור, ‫מי שתרם מיליונים לישיבות, נכון? ‫היינו חושבים שאלה הצדיקים ‫שהעולם עומד עליהם. ‫מסקנה לו, מי יעלה בהר השם ‫נקי חפיים ובר לבב. ‫מי שהידיים והלב שלו נקיים. ‫אדם ענב, פשוט, ‫בלי גאווה, בלי שורוף, ‫בלי כל הפוזות, לא גונב מאף אחד, לא משקר מאף אחד, והלב שלו נקי, פי ולבו שווים, אין לו הצגאות, ועמדת פנים, ותרגילים, ומשחק. זאת אומרת, אלה האנשים שהשם אוהב הכי הרבה. הכי הרבה. אני למשל, זכיתי באמת זכות, אבי, הלב השלום כבר נפטר לפני שלוש שנים פלוס, ‫הוא לא היה רב גדול ‫ולא היה תלמיד חכם. ‫אני זכיתי להחזיר את ההורים שלי ‫בתשובה לפני 25 שנה. ‫שמר שבת מעל 20 שנה ונפטר. ‫זה היה קשה לו לשמור שבת ‫בגלל שהוא היה מעשן כבד. ‫בזכותו אני בחיים לא נגעתי בסיגריה, ‫כשהוא כבר היה בזה, ‫הוא אמר לי, תראה כמה אני סובל מזה. ‫אז אני כבר ראיתי למול עיניי ‫כמה בן אדם סובל מהאישון הארור הזה. וזה מה שגם באמת הציל אותי לא להיכנס לזה. בכל אופן, הוא היה בן אדם שחי 77 שנים, ומעולם, וזה בדוק מה שאני אומר לכם, זה אפילו לא הגזמה קטנה, כלום. מעולם הוא לא הוציא שקר מהפה, ומעולם הוא לא גזל פרוטה אחת מאף בן אדם. מעולם, הוא לא ידע לשקר. הוא לא ידע לגעת במשהו שזה לא שלו. ‫אני לא אשכר שהייתי ילד, ‫הדוד שלי, העשיר, ‫רצה לקנות כמה יעלומים. ‫האבא שלי היה לו תשע יעלומים. ‫אז ודאי שבמפעל אתה תקנה את זה ‫בפחות מחצי מחיר, מחנות, כן? ‫תלך לחנות, יעלום של שני קרן, ‫יגידו לך 20 אלף דולר במפעל, ‫תוציא את זה בעשר. ‫והוא רוצה לקנות כמות גדולה ‫של יעלומים, ‫אז זה כבר יכול להיות חיסכון ענק. ‫והאבא שלי, התמים, ‫עוזב את היום עבודה מהבוקר הולך מפעל מפעל. זוכר? היה חופש הגדול. אני הייתי הולך עם אבא שלי לעבודה. לא היה מה לעשות. זה לא... אמרתי, יאללה, נלך קצת. הנה, הייתי הולך איתו למסעדה בצהריים וזה. היה, איך אומרים, יום שינוי שגרה. אז אני הייתי הולך איתו. הולך למפעל הזה, בודק, מסתכל, משווה, רושם. הולך למפעל אחר, הולך לפה, הולך להוא. כל מקום שהוא אי פעם עבד כדי למצוא לדוד העשיר שגר בהרצליה פיתוח בבילה של ארבע קומות. ואנחנו גרים בדירה מצ'וקמקת כזאת בבת ים. אפילו מעלית לא היה שם. והוא הולך שלושה ימים כדי למצוא לאשירי העלומים, כדי לחסוך לו כמה אלפי דולרים. ובסוף מצא לו. ואני אומר לו, אני מקווה, אני אומר לו, אני מקווה שתעשה גם מתי איזה רווח מזה. אני ילד, הייתי ילד בשלוש עשרה, משהו כזה, ארבע עשרה. אני אומר לו, אבא, אני מקווה שאתה ‫הוא הולך להרוויח מזה משהו, ‫מכל הריצות האלה. ‫מה הוא היה אומר? ‫הוא מסתכל עליי, ‫הוא אומר לי, ‫תתבייך מך, איך אתה מדבר? ‫זו משפחה. ‫אני אומר לו, אז מה? ‫האדון הזה מיליונר, מה יקרה? ‫אתה בזבקת, לפחות הוסיפת ‫שלושה ימי העבודה שלא עבדת. ‫מה, משפחה? ‫מה, אי אפשר לעשות טובה למשפחה? ‫מה, כל דבר צריך להרוויח? ‫אפילו מה שעלה לו מהכיסט, ‫הוא לא יכל לקחת. ‫ביושר שלו הפנימי, זה היה דבר מאוד לא מוסרי לעשות. אני לא אשכח, הלכתי איתו פעם לשוק התקווה. תור ילד, הוא היה עושה תקניות לקראת שבה, יום שישי. היה שם שיזיפים כאלה יפים, אלף שיזיפים על הדוכן, לקחתי אחד, אוכלתי לאכול. הלכנו איזה 20 מטר, הוא אומר לי, תדע לך, שלא תחשוב שלא ראיתי מה עשית, אתה לא מתבייש, אסר לך אוכל בבית. אמרתי לו, מה קרה? הוא אומר לי, עכשיו אתה גנבת מהבן אדם שיזיף. אני אומר לו, מה, היה שם אלף שיזיפים, כמה כבר עולה שיזיף? הוא אומר לי, מה זה? אז מה, אבל אתה גנבת שיזיף. אני הוספתי לו את זה בכסף, את השיזיף הזה. וזה לא גדל בפונוביץ' או בישיבות חרדיות. פשוט מאוד ככה הבן אדם, לא יודע לשקר ולא יודע לגנוב. על זה מדובר פה. עכשיו, אם הוא היה עומד בחברת רבנים גדולים, יודעים את כל השעש, כל הרמב״ם, שולחן נרוך, קבלה, אפשר להגיד עליהם שהם בחיים לא הוציאו שקר מהפה? אולי כן, אבל לא כולם ככה. אפשר להגיד שהם בחיים לא לקחו משהו שלא מאה אחוז נקי? אולי כן, אבל לא בטוח. עכשיו, כלפי חוץ, ששמים אחד כזה לידם, מי שהם מתייחס אליו, והיו רצים לרבנים. מה אומר לך דוד המלך? מי יעלה בער השם? נקי חפאי מובר לבב. לא משקר, לא מגזים, לא מתחמן. וזה אחד העבודות של חודש אלול. להחזיר חובות, לשלם למי שחייבים. לפעמים אין לך להחזיר. יש הרבה אנשים מצב כלכלי ענוש פה במדינה. הוא חייב לאו וחייב לזה. אין לו לשלם. מה עושים? הוא מתעלם מטלפונים. מוסיף חטא על פשע. לא מספיק הבן אדם בצער שהוא מחכה ל-20 אלף שקל כבר שלוש שנים, וכל יום חושב על זה ואתה מצער אותו. עכשיו שהוא מתקשר, פעם בל ישאול אם יש איזה חדש, משהו, מסנן אותו. מוסיף חטא על פשע. על הסינון הוא גם יקבל יותר עונש מעל הגזל. כי עכשיו בידיים הוא מצער בן אדם. איי, למה הוא מסנן אותו? מתבייש, בושה זה עונש נוראי. זה הונש כואב בלב, בנשמה, אבושה הורגת. אז מה הפתרון להרים את הטלפון ולהתנצל מאה פעמים? אני כל כך מצטער, אני ממש מצב ענוש, כמה שאני עובד ומשתדל וחוסך ומקצץ, אין לי איך להחזיר לך, תן לי לתת לך לפחות 200 שקל, בוא נתקדם. מה, 20 אלף שקל אתה חייב? בוא נתחיל. איך אומרים? תרער כוונה טובה. לפעמים בן אדם העשיר, לפעמים הבן אדם העשיר