עצת ה' תמיד תקום

אני רציתי להזמין אותו היום לילה אחד בשבועיים שלוש שהוא פה לא הצלחתי כבר הכל היה תפוס חזק וברוך רוני היקר כמה השם אוהב אנשים שמזקים את הרבים עושים את עבודתו בנים נאמנים רצים להציל את האחים שלהם, להביא אותם, להפיץ תורה, בדור חשוך, בדור של הרבה ערב רב, דור של שונאי תורה, דור של אויבים כמו עלינו מבפנים. פה ושם יש יהודים טובים, רצים, מתאמצים, מרגזים, דיסקים, עומדים בצמתים, כל מיני דברים כאלה. ‫מי יודע, מי יודע אם לא אלה הם ‫הקיום שלנו בזכות אותם אנשים. ‫כי אתם יודעים איך זה. ‫יש בכל דבר בעולם, יש דין. ‫לאדם פרטי, למדינות, על העולם. ‫אולם נידונים בראש השנה, ‫איזה לחרב, איזה לחיים, ‫איזה לצרות, איזה לבעיות. ‫הכל אנחנו יודעים, ‫אבל איך זה נקבע יש כזה דבר שחזל מסבירים, זה נקרא הקדיש את השיעה. אדם יש לו, לכל אדם יש מחל בשמיים. מחל. כמו הדודי שמש על הגגות, מחל. למדינה יש מחל, לעיר יש מחל, לכל בן אדם יש מחל. מה זה המחל הזה? שם נכנסים כל העבירות שהאדם עושה. אם זה מגיע ל-100% ועכשיו צריך לשפך החוצה, אין לאן לשפך. נגמרו החיים. ברגע שהאדם יגיע למציאות שהוא הקדיש את השיעה, הקדוש ברוך הוא חייב לקחת אותו מהעולם. אין דרך אחרת. השטן בא, אומר, עבר זמנו, בטל קורבנו. אבל מה יקרה עכשיו? האדם עושה עבירות, עבירות, עבירות, המחל מתמלא. מה יהיה איתו בסוף? ‫יש גם דברים שמורידים ‫את מפלס העבירות. ‫למשל, תשובה, וידועים, תכנונים, ‫שמירת מצוות, הרבה מתן צדקה. ‫אלה דברים שמורידים ‫את מפלס העבירות. ‫יוצא שהחבית... מתמלאת ויורדת ומתמלאת ויורדת ו... אותו דבר כבר במשך שנים. יכולה לרדת ולהיות בירידה מתמדת, יכולה להיות חלילה בעלייה מתמדת. אם נגיע ל-100 אחוז, נגמר הסיפור. גם אצל המדינות. פתאום אתה רואה מדינה מתמוטטת, הכול מתמוטט. למה? הגבישות עשיה. ויש את אלה, הצדיקים האלה, שמורידים את המפלס במעשים הגדולים שלהם, או בהרבה תורה, הם מורידים את המפלס של עם ישראל, שלא יקדיש את השיעה, חס ושלום. אם אין אדם מקדיש את השיעה, אם מדינה מקדישה את השיעה, הלך עלינו, הלך עלינו. באמת, זו הנקודה. אני רוצה להגיד לכם דבר מתורתו הנפלא של הרב גלינסקי, עליו השלום, זכר צדיק, לברכה. הוא מביא דבר מאוד מעניין בשם הסבא מקלם. בספר חוכמה ומוסר חלק ב', מאמר למד ד', שם הוא מביא את זה. דבר שצריכים להבין אותו, איך זה מתנהל היום בעולם. כתוב, השם אפיר הצד גואים. ‫הני מחשבות עמים. ‫מיד אחרי זה כתוב, ‫הצד השם לעולם תעמוד. ‫מחשבות ליבו לדור ודור. ‫לכאורה יש קשר בין שני הפסוקים, כן. ‫מה זאת אומרת, ‫השם אפיר הצד גויים. ‫בכל דור ודור עומדים עלינו, ‫לחלוטינו, יש להם כל מיני מזימות, ‫תכנונים, משקיעים מיליארדים ‫בזה כל שנה. לא רק איראן. כל המדינות משקיעים המון בלהרוס אותנו. אבל דרך אגב, יש שני סוגי אויבים. יש לנו כאלה שרוצים להרוג אותנו פיזית מבחינת אמן, ויש כאלה שרוצים להרוג אותנו רוחנית מבחינת אנטואוכוס. וזה מה שאנחנו עכשיו היום נלחמים, יום הבכירות. אם האנטיוכוסים האלה כגון ליברמן, לפיד, גנץ וכל הרשעים האחרים, אם חס וחלילה הם יצליחו להכריע אותנו במערכה הזאת, נשלם מחיר כבד, התורת שלם מחיר כבד, התכנסיות יסבלו, מקווהות יסבלו, חרדים יסבלו, תמשיך ההסתה והשקרים נגד החרדים, יסניעו עוד יותר את התורה על העם. התקשורת עוד יותר תפיץ ערס. הבגאצים הערורים, שונאי ישראל, אויבים הכי גדולים של עם ישראל מאז ומעולם זה הבגאצ הזה, הבית המשפט העליון. לא היה לנו מעולם אויב כזה שונאי השם כמו הם. לא היה, אפילו לא היוונים ולא הבבלים ולא הרומאים ולא הערבים. הם האויבים הכי גדולים שהיו פה מאז ומעולם על אדמת ארץ הקודש ומי שלא רואה את זה עיוור עיניים להם ולא יראו הסלידה שלהם מהדת הסלידה שלהם מהדת היהודית לא מכל דת כשזה מגיע לדת המוסלמית הם מכבדים אותה מעל ומעבר הם אף פעם לא יעיזו לפגוע במוסלמים אין כזה דבר בשם הדמוקרטיה, חס וחלילה, מה? אין מיעוט בעם, אבל יש חוקים דמוקרטיים. רק החרדים זה בשר תותחים. נצליף בהם ממי, משמאל, אין שום בעיה. והצביעות שלהם יכולה... יכולים לראות את הצביעות שלהם בעניין אחד, אין לזה עורר עין. האם מותר לשופט במדינת ישראל לפסוק נגד החוקה? יש חוקים, נכון? כתובים החוקים. כל עבירה ועבירה, כל עניין ועניין, יש עונש מקסימום, עונש מינימום, מה מותר, מה אסור, חוקי המדינה. זה חוקי חלן, אבל זה חוקים. גם בסדום היו חוקים. הכל הפוך מהשם. גם פה יש חוקים, חלקם מתאימים למה שהתורה אוהבת. רובם ההפך הגמור של התורה. ההפך הגמור. החוקים פה במדינה ברובם מסלפים את חוקי התורה. אני אתן לכם דוגמה אחת קטנה. יש חוק לשון הרע. במדינת ישראל יש כזה חוק. האם הוא מתאים למה שהתורה אומרת? מה פתאום? הם ממציאים מה שנוח להם. התורה אומרת, אסור לדבר לשון הרע על אנשים. ואסור להפיץ רכילות, לעבור מאדם לא תלך רכיל בעמך. גם הם מבינים שאם כולם יפגעו בכולם וימציאו עלילות אחד על השני, המדינה פה תתמוטט מבחינה חברתית, מבינו את זה. זה גם הגויים מבינים, גם בארצות הברית יש את החוק הזה. בכל מדינה בעולם יש את החוק הזה. אם פגעת במישהו והוא יבוא ויתווה אותך ויוכח שאמרת שקר, מה יקרה במציאות כזאת? אם יוכח שאמרת שקר, תצטרך לשלם להוצאה דיבה. אבל זה בדיוק הנקודה. התורה לא אמרה שאתה אשם רק אם יפצת עליו שקר. זה נקרא מוציא שם רע. התורה אמרה שגם אם יפצת עליו את האמת, יפצת עליו את האמת, דברים שמוכחים, יש לך הוכחות והקלטות והתכתבויות, הכל מוכח. גם זה רצח. מי נתן לך רשות להפיץ עליו את האמת? מכוח ההלכה הזאת שיש ביהדות, יוצא שכל העיתונאים בעולם רוצחים. כולם, בדם קר, כולל אלה שקוראים לעצמם חרדים. לא מכיר אף אחד מהם ולא רוצה להכיר, ועלווה שאני לא אסכה לעולם ללחוץ לאנשים כאלה את היד, שכל הפרנסה שלהם באה מלרצוח אנשים. הם רוצחים את כולן, הם רוצחים אנשים, רוצחים פוליטיקאים, רוצחים רבנים, ממציאים עליהם סיפורים, ממציאים על לילות. ומה מניע אותם? תאוות בצע, כבוד, פרסום, שיגידו ש... וכסף, כסף, יש בזה כסף. אם הוא ישים כתבם שם אמת, אין הרבה ערס, זה לא יפיץ, הם לא ישתפו. אבל אם הוא מכניס איזו ידיעה בומבסטית על איזה מישהו שרק יצא לאוויר העולם מהתנור, מיד זה הולך לרבע מיליון איש. כמה שיש יותר אנשים, הוא גם מוכר יותר פרסמות. הוא בא אחר כך למפרסמים השוטים, שעוד משתפים איתו פעולה עם הרוצח הזה, ואומרים, ניתן לך עשרים אלף שקל, תשים פרסומת אצלך בדף. ועוד קוראים לעצמם שבע, שבת, יהדות, כל מיני שמות, כי אי ויכול זה משהו חרדי, כן? ורוצחים את האנשים חופשי. ובאיזה שקרים ולא מבררים, מעתיקים מעיתונים של גויים, גוי מפיץ כתבה, מה הוא בודק? אכפת לו מי אתה, מה אתה? מפיץ מה שבא לו. עיתונים חילוניים פה, הם בודקים מה היה. הולכים לחקור מה היה, שואלים, מבררים, כלום. שמעו איזה שמועה, ישר כותרת. ומי מעתיק מהם? אלה שקוראים לעצמם חרדים. זו המציאות פה היום. יש הוצאת שם רע ויש הפצת לשון הרע. ולשון הרע זה האמת. זה האמת. פלוני נתפס אתמול על ידי שוטר מכה את שכנו שעבר לו את היד זה באמת קרה שמת את זה בעיתון אתה נידון כרוצח מה עכשיו אתה צריך לפרסם את זה לכל העולם? יש לו ילדים, יש לו אישה, ההורים שלו יושבים בבית, בוכים חודש עכשיו, בושות בכל העולם. נגיד שהוא איבד את ההשתונות, אתה היית רוצה שישימו אותך בעיתון בגלל שהרבצת למישהו ששברת לו את היד? אולי למוחרת בבוקר כבר עשית תשובה והתנצלת ואמרת לו אני אשלם את כל ההוצאות וכך עשרת אלפים שקל על הגבס ועל הימי העבודה שאתה מפסיד. ותמחה לי בלב שלם והוא אמר השכן מכה לו והתחבקו ושתו ביחד כוס יין לחיים והרוצח הזה ממשיך להפיץ את זה בעיתון עוד חודשים וכל הזמן קורה מה שאני אומר כל יום זה קורה פה במדינה משסעים בנו את הרוצחים האלה שקוראים לעצמם חרדים. איזה נבלות. חסרי לב, חסרי מצפון. תראו איזה שקרים הם מוסיפים לכתבות. ניסינו להשיג את תגובת הרב. שקרן. שרצית בעבר להשיג את הרב, בשנייה הסקת אותו. עכשיו לא ניסית, כי אתה יודע שאתה משקר, ואתה יודע שאתה ממציא עלילות, ואתה מחפש כותרות, כי בלי כותרות לא תמכור פרסומות, ובלי פרסומות לא תבנה וילה. זה הכול הבעת עליה. כן? עוד פעם, אני דיברתי על אלה שקוראים לעצם חרדים, על החילונים אין מה לדבר בכלל. שם אתה לא יכול לחפש מצפון, שם בעיתונים שלהם. אני לא צריך לספר לכם, כן. ואחרי שרצחו את הבן אדם במשך כמה חודשים, והוא כבר מאיים עליהם בתביעה ושלח להם מכתב מעורך דין וכולי, אז הם אומרים, אוקיי, נפרסם התנצלות. איפה הם שמים את ההתנצלות? בתחתית של העיתון באיזה חצי שורה שאף אחד לא יראה את זה בטעות. לא שחלילה, הם באמת עושים תשובה והם מצטערים על מה שהם עשו. פוחדים להפסיד כסף בתביעה, אז מפרסמים לך איזה חצי שורה, אנחנו מתנצלים בכתבה בתאריך כך וכך, חלק מהפרטים לא עומתו וזה, ואף אחד לא רואה את זה. חוונה. זו שיטה, מערכת משומנת של רצח. וצריכים לדעת את זה, רבותיי, לפעמים לרצוח את האופי ואת השם של הבן אדם, זה הרבה יותר גרוע מלרצוח אותו פיזית. כי אם הרקת אותו פיזית, הוא הלך עם שם נקי לשמיים. זהו זה. אבל אם אתה רצחת לו את השם, זה לא רק זה, זה השילוחים של הילדים שלו, זה המון אנשים סבלו מזה. וזו המציאות פה. אז הנה לך חוקי בית משפט. אם יוכח שהיה בכתבה משהו שקרי, תוכל לתבוע עד עשרת אלפים שקלים. מה אפשר לקנות בעשרת אלפים שקלים? הנזק שנגרם לך זה מיליונים. הייתה לך חנות, יש לך מסעדה. הוא כתב עליך במסעדה שאתה כך וכך וכך וזה שקר הכל. זה באמת לא היה. עכשיו נכנסים, היו אצלך אלף לקוחות בשבוע, ירד למתיים. שמונה מאות לא באים. כל אחד מהשמונה מאות היה מוריד שם עכשיו איזה ארבע מאות, חמש מאות שקל. נזק עצום של מיליוני שקלים בשנה. יוכח עכשיו שבאמת הוא תליבר שקר, כמה זה? עשרת אלפים שקל ייתנו לך. המאה עשרה אלף שקל. זה היה כל הסיפור. הרסו לך את החיים. מפיצו על החשקרים, כל אחד ישר מפיץ. וגם בתגובות, אנשים כותבים. גולדבן אדם גם נהיה עיתונאי גם. היום כל אחד רוצה תשומת לב. כולם מצטרפים לאש, באים עם פחי שמן ומוסיפים כדי ללבות את האש. עיתון חרדי נותן מקום לתגובות? מה אלה אתה רוצה שאנשים יגיבו? אתה בודק את התגובות? אתה בודק איזה כללות מקללים את גדולי הדור? אלפי פעמים כללו את הרב אובדיה זאצל בכללות שנאצים לא מקללים אפילו. את הנאצים הם לא כללו בכאלה כללות. רשעים ערורים. והם עוד באתר חרדי, אני לא מבין איך זה יכול להיות. והם מפרסמים. מפרסמים. זה לא יומן כי סופר כאלה דברים. איזה דברים הם כותבים, אתה מתעלף רק מלראות את זה. וכל מיני מזעקי ערבים, איזה דברים, איזה טמבל קנאי קינה אותו בכל מיני שמות, כעורק את עצמו שהוא מצליח והוא ירד. אז מה אתה מפרסם את זה בעיתון? שוטש כמוך. אתה אמור להיות חרדי, מה אתה מלבש שנאה לדת? ישבו הרשאים הליצים ויחגגו שירו כביכול שהחרדים לחליכים אחד על השני בעיתון שלך? מה אתה נותן לזה במה? ‫הגריד, התאוות בצע, ‫מתגבר על הכול. ‫זו המציאות הרבות. ‫אחר כך בוכים למה הם שולטים בנו. ‫עבדים משלו בנו, פורק אין מידם. ‫בואו תראו מה כתוב כאן. ‫תשמעו טוב. ‫השם הפיר הצד גויים, ‫הגויים יש להם תוכניות, ‫והשם כל קרם מחבל להם. כבר הגיעו לקור, פתאום איזה וירוס נכנס להם, ייקב אותם בשנתיים. פתאום קרה ככה, פתאום רעידת אדמה, פתאום כל מיני דברים. הם לא רואים את הקשר הרי. מה זה הענים מחשבות עמים? אתן לכם דוגמה. באו להחריב את בית המקדש השני, הרומאים. מי הגנרל שהופקד על המשימה? ‫איך קראו לו? ‫פנגר. ‫לא ערב פנגר. ‫פנגר, הרומאי. ‫הוא היה תפקידו להוריד ‫את הארבע קירות של בית המקדש. ‫הוריד את השלוש קירות, את החומות, ‫בא לכותל המערבי, ‫הוא כבר קיבל משימה להוריד אותו. ‫אמר, אם נוריד גם את הכותל הזה, ‫אף אחד לא ידע מה היה פה ‫ומה השמדנו. ‫לא יהיה לנו כבוד, זה לא כבוד. ‫בואו נשאיר פה זכר, ‫נשאיר כאן זכר שכולם ידעו מה היה פה. ‫דוגמה, בוא תראה, ‫אני משאיר לך דוגמה מה הכרבנו. ‫אחר כך תלו אותו על זה ‫שהוא לא ביצע את המשימה, ‫קרתו לו את הראש. ‫אבל הקטע המעניין פה, שהקדוש ברוך הוא לא יכול היה להרשות שיוריד אותה כותל המערבי כי יש הבטחה בתורה במדרש שיר השירים מדרש רבא שיר השירים על הפסוק הנה זה עומד אחר כותלנו כותל המערבי שנשבע לו הקדוש ברוך הוא שאינו חרב לעולם ושכינה לא זזה מהמערב, מהכותל. אי אפשר להפיל את הכותל המערבי. אם חז וחליל היו מפילים את הכותל המערבי, היו מפילים את כל היהדות יחד איתו? כי אין טעויות בתורה. אם כתוב לך שהשם נשבע שהכותל לא יפול, אז אי אפשר להפיל אותו. והפילו את הבית הראשון, והשאירו את הכותל. והפילו את בית שני, והשאירו את הכותל. ורעידת אדמה הייתה בכל ירושלים, לא נשאר בניין, אחד עומד והכותל עומד. ואין מלט, אין מלט בין הדבנים, זה רק עומד אחד על השני במשקל. אין דבק שמדבק את האבנים, זה מדהים. יש שם אבן אחת, מי שיורד קומה מתחת לכותל, אתם מבינים? במנהרות הכותל. יש שם אבן אחת שהיא מכאן עד לדלת שם של ה... של לא יודע מה זה שם, הכניסה שם. אז תראו, זה אולי עשרים ומשהו מטר אבן. ‫טון, אבל זה מאות טונות, ‫והגובה שלה מטר וחצי בערך. ‫וזה אבן אחד. ‫זה לא כמה אבנים שהדביקו. ‫היום, היום עם המנופים שיש, ‫עם המסאיות, ‫להרים כזו אבן בלתי אפשרי. ‫תביא 20 מנופים, ‫אתה יודע איזה משקל יש לאבן הזאת? זה אבן, סיכה רצינית, סלע, זה לא איזה אבן עם חורים, מהבלוקים האלה שבונים איתם את הבניינים. זה מסיב, זה משהו מדהים. איך הביאו כזה דבר לפני אלפיים שנה? איך דחפו את זה? מי יכול להרים את זה? סוסים? גמלים? אלף אנשים? מי יכול להבסיס כזה אבן? תשים בולי עץ עגולים בתור גלגלים. תדחף את זה, צריך להכניס עוד עץ. איזה עץ הזה ימאך את העצים מהמשקל שלו? תעלומה, אחד מתעלומות העולם. איך הביאו לשם את האבן הזאת? אין הסבר לזה, אי אפשר להבין. היום אי אפשר לעשות כזה דבר. אי אפשר להביא כזו אבן לשם היום. אם היית רוצה היום להביא מהערים אבן בגודל כזה? רבותיי, לא היה מסיות, לא היה כבישים, לא היה כלום, היה ערים, היה סלעים. איך תביא כזו אבן? איך תדרדר אותה במורד הער? ‫בלתי אפשרי, רבותיי. ‫בלתי אפשרי כזה דבר. ‫תעלו מה? לא יודעים. ‫נתקדם הלאה. ‫אז הקלוש ברחו אמר לפנגר הזה, ‫הכניס לו בראש, ‫בואי נעמה, אם אתה תוריד את האבן, ‫את העקיר, מי ידע מה ערסתם? ‫תשאיר, שיהיה לכם ככה, זיכרון עולם. ‫זו הכוונה, הני מחשבות עמים. יש היפה רצת גויים, הגויים רצו לה משהו והשם כלכל להם, ויש שהשם מניע אותם מלעשות את מה שהם תכננו. הם בעצמם מפסיקים, לא שהם ניסו ונכשלו. אתם מבינים את ההבדל, כן? יש הבדל שאתה בא לעשות ונתנו לך את המפתח הלא נכון. נכשלת במשימה, לא יכולת להיכנס. יש הבדל שאתה תוך כדי המשימה התחרטת והחלטת לעשות הפוך. זה נקרא עני. אני עניתי אותך ממה שרצית לעשות. ומה ההמשך? עצת השם לעולם תעמוד, ואז שהשם רוצה בסוף תמיד יעמוד, לא יעזור כלום. זה ברור. מחשבות ליבו לדור ודור. צריכים להבין, צריכים בירור. ‫השם הפיר הצד גויים, ‫לא יצליחו במזימותיהם, ‫ולעולם ידו בסוף על העליונה, ‫אבל יתרה על כן. ‫הצד השם לעולם תעמוד, ‫גם כשהגויים רוצים להפר את הצד השם, ‫הם לא רק שלא מצליחים, ‫הם נהפכים למבצעים ‫של מה שהשם רוצה. ‫אמן הכין עץ למי? לעצמו הוא חשב שזה למורדכי למי הוא הכין? בשביל עצמו הרבה מהדברים שעשו שוני ישראל נגדנו זה היה בעצם נגד עצמם הרשע עורב לצדיק ומבקש לעמיתו. מה כתוב בסוף? החרב שלא תיכנס בליבו. מה שהכנתם של הצדיק. ולעומת זאת, מלאכת צדיקים נעשית בידי אחרים. ומי האחרים? הרבה פעמים הסונים שלהם. הרבה פעמים. עכשיו תשמעו טוב. יוסף הצדיק. חלם חלום. בטמימותו, הוא בא לספר את זה לאביו, האחים שומעים, הוא אומר להם בפנים, יום אחד אתם תשתחבו לי. הוא לא היה פוליטיקלי קורקט, בוא נגיד ככה. הוא לא היה דיפלומט, לא היה פוליטיקאי שיודע ככה לבלבל את האנשים בלשונו. הוא בא בטמימותו, חשב שהם לשם שמיים, שישמעו שהוא חלם כזה חלום, והם יגידו, אם זה רצון השם, נשתחב אליך גם מאה פעמים. זה מה שהם היו צריכים לענות אבל כאב להם לא אכפת להם האמת אכפת להם מהאבושה מהכבוד מהאגו כן כמו כולנו גם אנחנו ככה מה אמרו לו המלוך תמלוך עלינו אם השול תמשול בנו חצוף שכמוך אתה מעז להגיד לנו כזה דבר אתה קטן אתה מי אתה אנחנו גדולים אנחנו יותר מבוגרים מה פתאום שאתה תמשול עלינו נכון זה לא הגיוני לא נראה הגיוני בסוף כל מה שהוא אמר להם התממש. ואיך? הם היו חלק מהמימוש. שהם לקחו אותו ושלחו אותו למצרים כדי שיהיה שם המלך, כדי שבסוף יעשה להם שפטים אם הוא ירצה. בסופו של דבר, אם שתחוו לו כולם. כמו שהוא אמר, זאת אומרת, ככה הקשבך עושה. את אלה שבאים להזיק לך, תן לכם דוגמה. כמה פעמים קרה שפלוני עבד בשביל פלוני בחנות? תקופה מסוימת. יום אחד הסתכסכו. הפועל רוצה עוד ועוד ועוד ועוד, והוא אומר לו, תשמע, כבר לא משתלם לי לתת לך כזו מסקורת. אני לא יכול. או שתקבל את זה, או שתגידו, תעזוב, מה אני אעשה? אה, כן, תעזוב? כפוי טובה שכמוך, אני אראה לך מה זה. מה הוא עושה? מגייס משקיעה ופותח לו מעבר לכביש מגייס לו ופותח לו מעבר לכביש ומה עושה? משקיע עשרות אלפים בפרסום כבר לא מניע אותו עכשיו הרצון להתאשר מניע אותו הרצון לקבור את הבוס שלו נקמה זה רוב האנשים ככה. אני אראה לך, מפיץ עליו באינטרנט, כותב עליו דברים, מספך אותו עם המשטרה, מלשין עליו למס הכנסה, כל מיני דברים כאלה שאנשים רעים עושים. הוא כבר שכח את כל הבונוסים שנתן לו בחגים, וכמה פעמים שהיו לו בעיות, אמר לו, לך, אל תדאג, אני אעבור במקומך לחנות, וכמה פעמים כשהוא היה חולה, הוא בא לבקר אותו על יד חולה. את כל זה הוא שוכח בשנייה. למה? פגעו לו באגו. על האגו ירצח בן אדם ומשפחה, וכבר לא אכפת לו מאשתו ומהילדים שהם היו כל כך נחמדים אליו. אלה האנשים שהגרש בחורה הכי הרבה שונא אותם, כפויי טובה. משיב רעה תחת טובה, לא תמוש רע מביתו. ראינו בפרשה האחרונה. עמון ומועב, לא יכולים אפילו דור האפסירי להתגייר. לא יכולים להתגייר. אתם שומעים? אז אחרי כל זה, אחרי כל זה, הוא גורם שהבוסט שלו יפשות רגל. הוא לא יכול כבר להחזיק תחנות, מוגנב לו חצי מהקליאנטים, ועוד משקיע המון, אז הקליאנטים הולכים לשם, עושים מבצעים, מצידו להפסיד על הקליאנט. לעבוד בחינם, עד שאין לו הרתע, הוא מת, לא נרגע. בסדר, אז אחרי איזה שעה הוא סגר את הביזניס, מה קורה? אנחנו מביא אותו למקום אחר, ושם הוא מרוויח פי שתיים יותר, עם רבע מהכאברות שהיה לו קודם. הבנתם מה קורה פה? דרך האויב הזה שבא להשמיד אותך, דרכו תבוא לך ישועה. בתנאי שיש לך אמונה בי. שאתה מבין שזה הכול לטובה. איך אמר החזוניש לאחד שהיה לו מקולת, ובא לפקוט לו. אומר, אתה מאמין שבן אדם פותח מקולת ממולי? ברחוב שלי פותח מקולת. אמר לו החזוניש, מה בדיוק הבעיה פה? אומר לו, מה זה, יורד לאומנות חברו. יורד לאומנות חברו. מה זה, זה דרך ארץ? זה דרך התורה? אז אוני שומר לו לא. אבל תלך אליו, תציע לו עזרה. תשאל אותו אם הוא צריך עזרה לסדר את המקולת, אם פעם חסר לו סחורות וכו', הוא יוכל להשאיל ממך לאתתה, אם יבואו לו קריאנטים. אומר הבחור לחזוני, שריבונו של אולם, אני באתי לכבודו, שישכנע את הבן אדם לסגור, שיוציא מכתב נגדו, שזה לא דרך התורה. מה אומר לי הרב? לך תעזור לו, תברך אותו. שומעים? היינו השבוע בצפון, בזהיר. יש אחד, שיש לו חנות פלאפל. יש שם שני חנויות פלאפל בעיר הזאת מפורסמות. אחת מהן אני הכרתי משנים רבות, והשני לא הכרתי כל כך. שאלתי אותו, האם אתה מהחנות פלאפל השנייה? אז אמר לי, לא, לא, אני החנות הזאת. כאילו, המתחרה כביכול. אמרתי לו, מה, שניכם באותו אזור? הוא אומר, כן. ואז הוא אמר לי ככה, במילים האלה, אומר לי דווקא, החנות המתחרה הן אנשים מאוד טובים. אבא שלהם עליו השלום שהקים את המקום כל יום, כל יום היה עובר אצלנו, מברך אותנו, משבח אותנו, מה אתם צריכים מני? יש משהו שאני יכול לעשות שבלכם? כל יום. אנחנו כבר כל המתחרים שלו. עד יום פטירתו. אף פעם, והכל ברכות מכל הלב. אני מאמין, הוא אמר לי, הבחור, שהברכה שלנו בביזנס באה בזכות הברכות שלו. הנה לך יפה, שני חנויות מתחרות. חיים בשלום. יש מספיק לכולם, החשבון, הוא לא חסר לו פרנסה. ויש מקומות אחרים, זה מגיע עד רצח. בשביל כמה פרוטות. אמר לו החזוני של אותו אדם, לך תציע לו עזרה. הוא אומר לו, נו, הוא אומר לו, תגיד, אתה באמת חושב שהפרנסה באה לך מהמכולת? אתה עד כדי כך כופר? אתה באמת חושב שהכנסת בחולה יכולה להכיל אותך בלי המכולת הטיפשית הזאת שלך? חסר לו דרכים? עכשיו אתה בחרת שהכסף יבוא לך דרך מכולת. אם עכשיו המכולת תפשות רגל, אז מה יהיה? אז תוכל ממקום אחר. יש הרבה שבילים, לכי הלוש ברוך הוא, לשלוח בהם את הכסף. עכשיו זה דרך המקולת. עכשיו ההוא בדרך הטבע ייקח לך לקוחות. יהיה פחות הכנסה במקולת. ה' יעזור שתמצא איזה ארנק עם כמה יעלומים בפנים. שומעים או לא? אמר לי איזה אחד, סיפר לי אחד, אתמול זה היה. אמר לי דבר מאוד מעניין, זה אחד שהיה מולטי מולטי מיליונר בדולרים בארץ, לא בשקלים. שומעים? אמר לי אותו אחד, אמר לי דבר מאוד מעניין, אומר לי תשמע, היה לי ככה והיה לי ככה והיה לי ככה והיה לי כל מיני זה, שלח לי גם כמה כתבות שעשו עליו פה בעיתונים, שאיזה מצליח הוא היה פה בעסקים. ומסכן, בשנים האחרונות הוא חוטף מכה אחרי מכה, הפסיד את הכול. ואז הוא אמר לי משפט כזה. אומר לי, טוב, ברוך ה' בכל הצהרות שעברתי, דבר אחד טוב קרה. מה? השארתי לגרושתי וילה יפה, נשארתי לה גם כסף, עכשיו כבר אין לי כסף לתת לה, והבנות שלי גדלו, ככה אומר, שומעים? ואשתי קיבלה עכשיו ירושה ענקית. אני לא מבין, אומר, אני באמת לא מבין למה הקשבך עושה את זה ככה, אבל לפחות יש לי מנוחת הנפש שלפחות הבנות שלי מסודרות. מה שאני תכננתי לתת להם, הרי אני הייתי משאיר להם הכול בסוף, לפחות בא להם ממקור אחר. איך מסבירים כזו פעולה? מי יודע? פשוט מאוד. הגמרה אומרת, תינוק בא לעולם, ולחמו בידו, נכון? כל אדם עם כיכר נולד לעולם. כיכר הכוון הפרנסה. כל תינוק כבר נקבע לו לפני שבא לעולם אם יהיה עשיר או עני, כמו הגמרא. גמרא, ארבעים יום לפני יבצרו טבלת, קובעים לך הכל. הדבר היחיד שלא קובעים, אם תהיה צדיק או רשע. כל השאר נקבע. הכל בידי שמיים, חוץ מירת שמיים, ברור. עכשיו, התינוק נולד. התינוק הזה, כתוב עליו מיליארדר. הוא חייב להיות עשיר, זה התיקון שלו. בגלגול שעבר, הוא לא נתן צדקות, אבל היה שומר שבת, היה עושה דברים, היה עושה הרבה דברים טובים. אבל צדקה היה חלש. השם אמר לו, אני מגלגל אותך שוב לעולם, נותן לך צ'נס אחרון. אם הפעם תהיה בעד צדקה, גמרת את התיקון. לא, אין יותר צ'אנסים. אז הוא נולד, עכשיו נולד בעולם, ההורים שלו אנשים פשוטים. איך עכשיו יבואו לו המיליונים והמיליארדים? פתאום אבא שלו זוכה בלוטו, פתאום, כל מיני דברים קורים פתאום. ואבא חושב, השתדלות חייבים לעשות. שמעת הדרשה שלי מאתמול, מה היחס בין עבודת, ההשתדלות לבין האמונה והביטחון. אבל, האדם חושב שהוא מאכיל את התינוק, את הילד. כשהילד גדל, הוא עולה לי ככה, אהוב, זה משאבה של כסף הילד הזה. מפונק, רוצה זה, רוצה פה, רוצה זה, כל הזמן מבקש דברים. הוא לא מבין שבמציאות, כל הכסף שלו, חלק גדול ממנו, זה לא פרנסה שלו, זה הפרנסה של הילדים. כל הילדים נולדו עם פרנסה משל עצמם. זה לא הכל שלך. אתה כרגע בייביסיטר, אפוטרופוס. מה שה' מכניס לך דרך העבודה או העסקים שלך, זה כבר מחושב עם הפרנסה של הילדים. עוד מטה ילד יהיה בן 20, יעזוב את הבית, 21 אחרי הצבא, נגיד, לא יודע מה, או שהיה בישיבה כמה שנים, הלך, התחתן, החלק שלו שהיה עד היום בא אליך, הולך אליו, ואתה פתאום תראה, 40 אחוז נפילה בפרנסה. עד שהוא נהיה עצמאי. כל עוד הוא אוכל אצל שולחנך, סמוך לשולחנך, הפרנסה שלו בא אליך. אז עד רבה, אם אדם יביא ילד לעולם והוא עדיין תפרן, יביא עוד אחד, נשאר תפרן, יביא עוד אחד, נשאר תפרן, יביא עוד אחד, אחד מהשאלה חייב להיות עשיר. ‫זה הספיק ושל כולם. ‫לפחות עד גיל 20. ‫20 שנה בתשקות הארץ, 20 שנה. ‫פעם היה לי איזה תלמיד, ‫אמריקאי ממוצא גרוזיני. ‫הגרוזינים זה אנשים ‫שיצר הרע של קבצנות לא פגע בהם. ‫מאוד לרג'ים. ‫אוהבים לעזור, לתת. ‫זה האופי שלהם, כולם. והוא גם, הבחור הזה, גם באמת היה בעל צדקה, הבחור אבק, אז הוא היה בן 36, היום אני מעריך שהוא כבר מעל 50, אבל הדבר מאוד מעניין הוא היה עושה. הוא היה בלילדים, אומר להם, תעשו כך וכך, אם תצליחו אני אתן לכם נגיד 100 דולר. אז היו מצליחים, נותן להם 100 דולר. עוד פעם, עכשיו על 200. עוד פעם הצליחו, נותן להם 200. עוד פעם עכשיו על 400. עוד פעם עושים, עוד פעם יצליחו, נותן להם. עוד פעם, עכשיו על 800. אני אומר לו, מה אתה עושה? הוא אומר, אתה תבין, אני בחיים לא יכול להפסיד. אני כל פעם מכפיל את הסכום. הפסדתי 100, אני עכשיו הולך על 200. הפסדתי על 200, עכשיו אני הולך על 400. הפסדתי 400, אני הולך על 800. הפסדתי 800, אני הולך על 1,600. הרווחתי, כל מה שהפסדתי חוזר. אי אפשר שאני אפסיד כל הזמן. אחד הפעמים אני ארוויח. חייב. מה, אני כל הזמן אפסיד? אין כך דבר. לכן אני משתעשע איתם, הם אפסו אותי. חושבים שהם מרוויחים, פעם, שתיים, פעמיים, שלוש מרוויחים. פעם רביעית אני כל פעם מכפיל כדי להחזיר את מה שהפסדתי. בסוף אני מחזיר. הבנתם? משתעשע עם הילדים. לפחות הילדים עושים דברים, מצוות, כל מיני עניינים. טוב. אותו דבר פה. כמה שתביא יותר ילדים, מזל שלך אחד מהם יהיה עשיר. יבוא לעולם, בזכותו תוכל. אז התחלנו להסביר לגבי המקולת. אתה בא עוזר לו עכשיו במקולת. הוא אומר לך, מה, איך אתה עוזר לי, אני פתחתי לך מעבר לכביש וזה, לא נעים לי עכשיו. בואי נעים לי, הייתי יודע שאתה כזה בן אדם טוב, הייתי פותח במקום רחוק. אז אתה אומר לו, מה, מה, אין שום בעיה, עד רבה, תצליח, תרוויח, ולא אכפת לך שאני אוכל לך את הפרנסה? מה פתאום? איך אתה תאכל לי את הפרנסה? אין אדם נוגע כי הוא זה בפרנסתו של חברו. מה פתאום? אבל במציאות, תראה, הרבה מהקליאנטים שלך עכשיו באים אליי, עושים מבצעים וזה, אל תדאג, יא חביבי, הפרנסה לא באה מהמקולת. המקולת זה הסוואה, העבודה זה הסוואה, אני נהג מסעית, כסף המסעית, מה פתאום? אני מורה, אני רב. רבנים, אדם שהולך להיות רב בישיבה היום, במיוחד פה בארץ, אפשר להתאשר מזה? לא כמה אחד שהתאשר מזה עד היום. זה לא העבודה שמתעשרים מנה. מסכימים, נכון? המון ישיבות לא נותנים מזכורות לפעמים שישה חודשים, שמונה חודשים, כי אין כסף. אין כסף. זה לא שהם חלילה מרמים את הרבנים. הוא אומר, וואלה, מה אני אגיד לך? אנחנו מנסים לאסוף תרומות, שלחנו שליח לאמריקה. בקושי את ההוצאות הוא הביא. וככה הם שישה, שמונה חודשים לא מקבלים מזכורת, עד שפתאום קורה איזה נס, מקבלים, מדביקים איזה חודשיים שלוש. תמיד הם בכמה חודשים פיגור, בהרבה מקומות. אז קם איזה אחד באמריקה, איזה רב, שני רבנים דיברו, אחד אחרי השני. ההשגחה סדרה שהחכם מביניהם ידבר שני. אם זה היה הפוך, זה היה נגרם נזק. הראשון קם, זה היה איזה דינר, לא יודע, משהו חגיגי. הראשון קם ואמר, רבותיי, אנחנו כפויי טובה לרבנים, לרבז. אנחנו צריכים לתת להם עסקורות גבוהות. מה פתאום שרב שמלמד בישיבה שמונה, עשר שעות ביום, ירוויח פחות מעורך דין או מרופא? מה זה? זה מראה שהתורה זה לא חשובה בעינינו. הוא צריך להרוויח לא פחות מהם. מה, הם ירוויחו יותר ממנו? מה, הם למדו יותר ממנו? הם מלמדים יותר ממנו? הם עובדים יותר שעות ממנו? לא. איך זה ייתכן? באמריקה, כשהוא מרוויח 40, 50 אלף דולר בשנה, זה לא מספיק ללחם וחלב. שומעים? בא הרב שאחריו, אמר, רבותיי, נכון שהרבנים פה לא מקבלים באמת מה שמגיע להם. אבל מזל שככה המצב. מזל משמיים. רצו הרבנים להרוג אותו עד שסוף סוף מה מישהו דיבר בעדינו. אומר מזל שזה כך. תארו לכם שהמסקורת המינימלית של הרבז היה 200 אלף דולר לשנה. כמו עורך דין, כמו רופא. אני לא הייתי ישן בלילה מהמחשבה מי הם הרבנים שמלמדים את הילדים שלי. למה? היום כשאני רואה שהרב של הילד שלי בישיבה מלמד אותו כל היום גמרא במסירות נפש והילד שלי אומר אבא הישיבה לא שילמה לרבי כבר שישה חודשים מסקורת ועדיין הוא בא כל בוקר מהבוקר עד הלילה ומלמד לפחות יש לי הוכחה שהוא לשם שמיים. ומה שמעניין אותו זה למת תורה ולא מזכורת. אם תיתן לה רבנים מזכורות של אורחי דין, מי יהיה הרבנים? מי יהיו הרבנים? ספק אם יהיו שומרי שבת בכלל. כל מיני ארכיפרחי יבואו ויתחפו את עצמם לכל מיני ישיבות, בגלל שיש בזה ביזניס. מזל שזה מזכורות עלובות. שימו לב איזו מחשבה של חכם. תחשוב, אם בן אדם היה מרוויח כאלה סכומים, היית יכול לדעת שהוא בא ללמד את הילדים שלך בגלל שהוא רוצה שהם ילמדו תורה, איך היית יודע כזה דבר? הכל המזכורת דופקת, בא, מטפיס כרטיס, הצ'ק מוכן. צריך מסירות נפש, רבותיי. שימו לב עוד דבר. יש בעולם ישיבות, ברוך השם, אלפי ישיבות, ברוך השם, כן ירבו. יש ישיבות, תתפלאו, עשירות מאוד. השירים הכי גדולים בעולם שולחים להם צ'קים במיליונים. מיליונים של דולרים. שבע מיליון מזה, ארבע מיליון מזה, מיליון מזה. מגיע להם הרבה כספים. כולם רוצים לראות את השם שלהם בהיכל הישיבה הענק והמפואר. ויש ישיבות דלפוניות, עניות מרודות, אין כסף למסגן. שמים לך איזה מכונה, מי שנשבע ראשון, צריך להכניס איזה שקל, שניים, כדי להידלג המסגן לעשר דקות. ראש שכם, קשה להתרכז בלימוד. אין לה ישיבה כסף. כל הזמן בא ראש ישיבה לאשירים שבאים להתפלל שם מנחה, עם החשבון חשמל, בואי נתשמע, יש לנו עוד עשרה ימים, מנתקים פה את החשמל, מה נעשה? רומז לו, מוציא לו מאה דולר, נו. ערך שמונה אלף דולר חשבון, בעל ההוא ובעל הזה, ירוויחו עוד שבועיים עד הניתוק. ככה הם חיים בין ניסי ניסים, נזילה מפה, נזילה משם, קיר עומד להתמוטט, מיטות מימי אנטואוכוס, עוד מימי הסוכנות עם הברזלים. ‫איפה אתם חושבים ‫יוצאת יותר תורה באיכות? ‫מהבתי מדרשות המפוארים ‫שהכול שם סגנון ונציה ‫ומסגנים משובחים ורצפה מישה איש ‫ופינת קפה בשפע 20 סוגי תה? או שבמקום הזה שככה הכל סטנדרים מלפני 60 שנה, כבר 20 פעם הדביקו אותם עם ברגים, הרביקו כאן חתכה והכל שם מצ'וקמק. איפה אתם חושבים באמת תצא תורה? מה אתם אומרים? זו גמרה מפורשת. יפה מאוד. היזהרו מבני עניים. מה זה היזהרו? כוונת זהר לא לזלזל בילדים העניים. שמהם תצא תורה, הם העתיד של עם ישראל. ואני אומר לכם, אחרי 24 שנים של עבודה עם הציבור, ואתם יודעים, באמריקה לא חסר עשירים. יש אנשים שהם לא יודעים אפילו כמה כסף יש להם, מרוב שיש להם. יקח להם שנה רק לספור. משהו מדהים. ויש עשירים רגילים, ויש מיליארדרים, ויש כל מיני סוגים של אנשים, גם ישנים. אבל הרבה אנשים הצליחו שם מבחינה חומרית ועד היום אני עוד לא ראיתי אולי אני טועה כמובן שיכול להיות שיש אני לא אומר אני לא מכיר את כל העולם אני עוד לא ראיתי אחרי ההכרה של עשרות אלפי אנשים עד היום לא ראיתי ילד אחד שגדל בהרמונות של ניו יורק ‫והבוילות המפוארות עם המשרתים ‫ועם הגננים שבאים כל שעתיים ‫לסדר ולהשקוט. ‫לא ראיתי עוד אחד משם ‫שיצא גדול בתורה. ‫לא ראיתי כזה דבר. ‫לעומת זאת, פה באים העבריכים, ‫האופניים, טלפון מפני 20 שנה. ‫שיחה אפשר לעשות בו. ‫אתה אף פעם לא שומע כלום. ‫הכול כזה מצ'וקמק, ‫הכול כזה בלחץ, בדוחק. אתה רואה. אתה רואה שאנשים נלחמים מלחמת קיום יומיומית. מפה יוצאים תלמידי חכמים עצומים. מהדלות, מהנבה, מהפשטות. רואים את זה, רבותיי. אי אפשר להתכחש לזה. אני אומר לכם. הישיבות שבקושי משלמות את ההוצאות, שם יש ברכה. פעם אמר לי זה אחד, הייתי באיזה מדינה, יש איזה אחד, הוא נפטר כבר, היה איזה רבא אחד גם מפורסם, אומר לי תבוא תראה את הבניין שלו. עשרים מיליון דולר עלה לבנות אותו ואף פעם אין שם מניין. ‫לעומת זאת, אתה בא לבתי כנסת ‫כמו מוסיוב, כולל בירושלים, ‫מסביב לשעון, כל היום תפילות, ‫שיעורי תורה, גדולי הדרשנים, ‫משם היום יוצאת תורה לכל העולם, ‫הרב הזה והרב הזה, ‫ואחד אחרי השני, ‫עוד אחד ועוד אחד ועוד אחד, ‫מניין אחרי מניין, כל הזמן מניינים, ‫מתשחררית, נגמר, ‫מתחילים מנחה, מנחה, מנחה, מנחה, ‫כל רגע, רבע שעה פה, ‫ועוד שיעורים, ועוד שיעור פה, ‫ועוד שיעור שם, ‫זה הכול כבר מלפני 120-130 שנה. ‫אתה מריח את הריח של הימים האלה ‫שהיו באים לשם עם עגלה וסוס וחמורים. ‫אתה רואה את זה במקום, ‫אתה רואה שם את הכול. ‫הנה, לא משפצים, ‫זה כמו שהיה לפני 100 שנה, ‫ככה זה נראה. ‫מי עשה את המקומות האלה? ‫אני פעם קראתי על זה מאמר. ‫באו כמה בוחרים מבוחרה. צופיוב, בורוכוב, מוסיוב, אתה חושב שזה אנשים בקנה מידה של לביוב, לא, לא, לא היה לביוב לפני 120 שנה, שכח מזה, זה היה אנשים פשוטים שהיה להם קצת כסף שחסכו בבוחרה, לא סכומים גדולים, הם רצו שיהיה בית כנסת שם, את הכסף שלהם, הנשמל שלהם, שנים של עבודה הם שמו שם. זה לא הצלח שהמיליארדר אמריקאי, אומרים לו צריכים שלושה מיליון דולר לבנות, לגמור את הישיבה. יש לו חצי מיליארד דולר, מה זה שלושה מיליון בשבילו? תשימו את השם שלי ושל אשתי, נשים גם את השם של אחותך. אין בעיה, שלוש מיליון. כן, זה עולם אחר אז היה. עולם אחר, רבותיי. ‫רק נסיים את זה וסיימנו. ‫הגמרה מביאה במסכת ‫שבת כוף יוטייט, ‫שהחוזים בכוכבים אמרו לאיזה גוי עשיר ‫שכל נכסאוי יבואו ליוסף מוקיר שבת. ‫זוכרים את הסיפור הזה? מה עשה? אחרי כל הטריקים שלו, עשה אבן על הקובע. קנה איזה יעלום, שם אותו בקובע, שיהיה עליי. למה? שלא ייפול ליהודי. מה עשה? אפל המים, בא הדג, בלעת הקובע. איכשהו הדג הגיע ליוסף מוקיר שבת, פתח אותו, כל הנכנסים של הגוי... זאת אומרת, יצא פה מציאות שהגוי כל הזמן היה עסוק בלהגן על עצמו מהיהודי, ובפעולות שלו, השם בעצם גרם שבכל שלב ושלב, הוא מקיים את רצונו. עצת ה' לעולם תעמוד. מחשבות ליבו לדור ודור. יונה רצה לברוח מהמשימה שלו. לא רצה אחת לנבא. ידע, סתם ייקטרי גלם ישראל. מה לא עשה יונה? ברח לפה, ברח לשם. ירד בספינה להפליג תרשישה. אילו הוא היה ממלא את שליחותו, מגיע לאיר חוטט, שגזרה במעשה החקליה על אנשיה, ואומר להם, עוד 40 יום המקום תהפך, ננבה תהפך. אם היום היה קורה כזה דבר, מישהו היה מקשיב? היה בא איזה רב גדול לננבה, ליד סוריה, לערבים שם, היי, מוסטפא אחמד, בוא רגע, מה, השם שלח אותי, הולך, הקרשבך הולך למחוק לכם באותה מקום עוד 40 יום. יאללה, מתייחס לך בכלל. יאללה, כבר. אם יצא משם חי, זה נס. אתה יכול להוכיח מישהו היום. עוניה, שערה, מה שעונה לא עושה, בסופו של דבר, מה קרה? הגיע לאן שהשם רצה. לא יעזור כלום. אתה לא יכול לברוח מהשם. בעזרת השם, אני רוצה לסיים, כיוון שאנחנו יום של בחירות, אך לא יודעים עדיין אם יתקיימו בנו הדברים של מסכת סוטה לחלוטין. הכל יתקיים, יש דבר אחד שאני מסתפק עליו. הכל יתקיים, פני הדור כפני הכלב יתקיים, חוכמת סופרים תשרח יתקיים, החוצפה תסגה יתקיים, היוקר יעמיר יתקיים. מלכות תהפך למינאות, ודאי שהתקיים, רק השאלה שלי, אם הגענו כבר ל-C או שיש עוד נפילות. זה הפחד הגדול שלי. אנחנו נדע את התשובה היום ב-12 בלילה. היום נקבל את התשובה. אם בעזרת השם תקום פה ממשלת ימין ביחד עם החרדים, לפחות אנחנו יודעים מצמצמים את הנזקים. זה לא אידיאלי. זה ודאי לא אידיאלי. אלה הליכוד וזה, אין שום הבדל בינם לבין השניים. ‫ההבדל היחיד שהם יחסית ‫הולכים עם החרדים ‫ולא ממש עשו את המשימה ‫של החיים שלהם בהשמדת הדת. ‫זה כל ההבדל, ‫זה לא שהם שומרים מצוות. ‫רק מה, הם כמו החילונים ‫שלפני 20 שנה, ‫שאמרו, חייבת, אין לחיות, ‫עשה מה שבא, אל חזוב אותי, ‫לא רוצה להיות דתי. הם עדיין נשארו ככה. זה ההבדל. והאחרים כולם, נשמעות הערב רב, אתה רואה מפורש שהם, כל המצב בחירות שלהם היה אך ורק להשמיט את התורה ואת ההלכה. לא הסתירו את זה. תנו לי שאני אנטיוכוס. אני רק שואל, אלה שמצביעים לגארנס, לפיד, ליברמן, מרץ, אין צבועים יותר גדולים מהם בעולם. בעולם לא קיים. איך הם הולכים לחגוג את חנוכה בעוד כמה חודשים? איך? איך הם הולכים לחגוג את חנוכה? ‫השאר החגים הם לא חוגגים. ‫החג היחיד שהם חוגגים זה חנוכה. ‫מדליקים נרות ואוכלים סופגניות. ‫אין עוד מה לעשות. ‫מה יש עוד לעשות? ‫החגים הם לא חוגגים. ‫חללים את פסח ואוכלים חמץ ‫ואת שבועות זה לא חג בשבילם. ‫ומה, ראש השנה הם בכינרת. ‫עוד פעם, פורי, פורי, ‫מה יש לעשות? ‫לאכול קצת אוזני אמן ‫ולתחפוסות לילדים? ‫-ברית מילאי, לא? ‫ברית מילאי. ‫-הוא שאל על חגים. ‫הוא שואל על חגים. עוד מעט גם את זה הם רוצים לבטל, אבל עזוב את זה רגע. הוא שאל על החגים, אני אמרתי, עכשיו אני מדבר, עזוב חגים, אני מדבר על חנוכה. חנוכה הם חוגגים, מדליקים, מברכים, ברוך אתה השם, אלוקינו מלך העולם, שעשה ניסין לאבותינו, צבוע שכמוך, אתה בא לחגוג את חנוכה, זכר לאותם יהודים שמסרו נפש כדי שלא יעבירו אותנו על דתנו, ואתה הצבעת לאדם שאומר, אני אבטל את היהדות ואת ההלכה? ‫איך אתה מעיז לחגוג חנוכה? ‫איך אתה מעיז פושע, ‫רצחת וגם ירשת? ‫יש צביעות יותר גדולה מזאת? ‫תגידו לי אתם, יש? ‫איזה מין דבר זה? ‫מכאן אתה רואה כמה בורים ‫לעמי הרצות הנה. אפילו הם לא יודעים מה חנוכה אומר. סתם, קוראים, אומרים, הם לא יודעים בכלל מה הם אומרים. שמים להם איזה קיפה לבנה על הראש, ככה, שעף הברוח. בוא, בוא, ראש הממשלה, תברך, תחזור אחריי. עברית הם לא יודעים לקרוא. עברית הם לא יודעים לקרוא. בוגרי אוניברסיטה. עברית, תביא להם רמבה. אני מתערב איתכם. תבדקו אותי. אני בדקתי אותם בדרשות שלי. תביא להם רמבה. ספר המגע, עמוד הראשון ברמב״ם. תן להם לקרוא, אם הם לא עושים עשרים טעויות, בוא אליי. תבדוק, בוגרי אוניברסיטה פה. תבדוק פוליטיקאים מהכנסת. תביא את ליברמן, אם ליברמן לא קורא עם חמישים שגיאות, תן לי אגוף בפרצוף. עברית הוא לא יודע לקרוא. הוא יודע בכלל מה זה הלכה? החיים שלו החזיק שולחן ארוך ביד? הוא בכלל יודע מה זה טנה, מה זה המורה? מה הוא יודע מה החיים שלו? תגידו לי אתם, חוץ מנשבת ולאכול ולהשמין, מה עוד הוא יודע? פעם בחיים שלו קרא ספר ביהדות? פעם בחיים שלו קרא רמחל? קרא מסינת ישרים? פעם בחיים שלו למד פרשת השבוע עם רשי? איך אתה מצהיר על מלחמה בהלכה, בתורה, שאתה בכלל לא יודע מה זה? אלא מה זה טוב לרייטינג. טוב לרייטינג. תראה, הנה עליתי, מחמישה עליתי עכשיו לשבע, שמונה, תשע. מקווה שלא יהיה ככה. אזכרים מנבים לו שהכפיל את כוחו. נהיה במודה להיות שונה השם. אבל אל תבעלו יותר מדי. יתקיים בהם הפסוק, משלם לה רשע, אל פניו להבידו. לא אחר לשלם לו, אל פניו השלם לו להבידו. תן להם, איך אומרים? אנחנו אומרים את זה כל יום שישי במזמור שיר ליום השבת. ‫האדם הראשון כבר חזה את כל זה ‫ושאל את השאלה ‫שאנחנו שואלים היום ערב הבחירות. ‫מה אנחנו שואלים? ‫איך השם נותן להרורים האלה כוח? ‫מה, הוא מעוניין שהתורה תושמד? ‫האדם הראשון כבר שאל את השאלה הזאת, ‫והוא אמר, איש בער לא ידע, ‫וכסי לא יבין את זאת, ‫בפרוח רשעים כמו עשב, ‫עשב על המדרכה גודל, על הקירות גודל. על אבנים, בלי מים. במדבר על אבנים גודל. בחניה יש סדקים, סדקים בחניה. אתה תראה בין הסדקים יוצא לך אסבים. יוצא לך אסבים, גודל לך שיח. על הקיר יצא לך שיח, כמו בקוטל, ראיתם, על אבנים גודל. בכל מקום הם גודלים אסיכים. איש וער לא ידע, אוכסי לא יבין את זאת. בפרוח, אחרי שעים. כמו עשב ויציצו כל פועלי אבן, אלה שעושים הכי גרוע הם צצים בכותרות ליברמן, לפיד, הרועי, כולם ומה הסוף של הפסוק? לאיש המדם הדיעד בקרוב מאוד בעזרת השם רבי חנניה בן הקדשיה אומר