המלחמה בפתח - מה עלינו לעשות - בכרמיאל

A speaker in Karmiel critiques modern Jewish practices, from lavish bar mitzvahs to pilgrimages to graves of tzaddikim, arguing that time spent there costs thousands of mitzvot. He contrasts monetary penalties like parking fines with the spiritual cost of missing Torah study, and attacks pop culture and media for corrupting youth, urging instead practical charity and sincere Torah learning.
Chapters
זה הכל באופן ערב טוב לכולם. שמח להגיע כאן לקרמיאל. פעם שנייה שאני בקרמיאל. הייתי כאן באוגוסט שעבר. כידוע לכם, אנחנו עכשיו במצב מאוד מתוח. מבחינה ביטחונית. בדרך לכאן הודיעו שראש הממשלה מכנס פגישת חירום של הקבינט, ככה, ללא התרעה, בקשר לאיראן. הייתה איזו התקפה רצינית, אתמול או היום, בסוריה, פוצצו להם הרבה טילים. הם עכשיו בזעם גדול מאוד. והם כבר חטפו כמה מכות בשבועות האחרונים, הגאווה שלהם מאוד נפגעה. ככה זה בחיים. כל המריבות זה עניינים של גאווה, גם בין מדינות. פעם היה מלחמה בין הונדורס לא יודע מי זה היה, על סלוודו, שתי מדינות ספרדיות על משחק כדורגל. מלחמה בין שני מדינות נהיה. על משחק כדורגל יצאו, הרגו אחד לשני מלחמה עקובה מדם על משחק כדורגל מטופש. פה במזרח התיכון, ברוך השם, לא יוצאים למלחמות על משחקי כדורגל עדיין. פה זו מלחמת קיום. פה אתה כל הזמן צריך להילחם כדי להתקיים. אז באמת, כתוב בנבואות, מצפון תיפתח הרעה. איראן זה לא בצפון, איראן זה לא בצפון. איראן זה אחרי ירדן, ערב הסעודית, עיראק, באזורים שמה. לבנון, סוריה, זה צפון. אז באמת תמיד היה לי את הקושייה הזאת. הכתוב הרי מצפון תיפתח הרעה. מצד שני, כולם מדברים על מלכות פרס. הלחמה האחרונה גוגמגוג פרס הרל הסעודית הרל מלך מלך הנה אולי עכשיו זה בסדר מלך מלך פרס נגד ערביה שזה מה שאנחנו מבינים הרל הסעודית רואים שבאמת נהיה פה מצב כזה מעניין שפתאום ישראל נהיו חברים של ערב הסעודית, מהבניהם ברית כבר. מדברים שבימים הקרובים הסעודים יודעו על הסכם שלום עם ישראל, עד כדי כך. נוחתים פה מטוסים מהערב הסעודית בתל אביב, והם אפשרו לעוד עם לטוס מעל ערב הסעודית. הטיסה התקצרה בכמה שעות. אף פעם לא היה כזה דבר שטיסה תגיע לישראל, תעבור מעל ערב הסעודית. הם הבינו שהאויב האמיתי שלהם זה לא ישראל, זה איראן. כולם מתחילים להבין. אז נראה שמה שהולך להיות, אגוג ומגוג, שמדברים עליו כל כך חזל והנביאים, זה מתקרב מאוד, מאוד מאוד. ונראה שזה הולך להיות סוריה, איראן, רוסיה, טורקיה, נגד ארצות הברית, ישראל, ערב הסעודית, זה מה שזה הולך להיות, זה הולך להתחלק ככה לשני חצאים. וזאת תהיה המלחמה האחרונה, כמו שכתוב בנביאים. אתם יודעים, זה לא תהיה מלחמה רגילה ממה שהתרגלנו עד עכשיו. כל המלחמות שהיו עד עכשיו, היו עשרות ארוגים, מאות ארוגים, אלפי ארוגים, היו נזקים, מטוסים הלכו, טנקים הלכו, תודה וזהו חזרו לסדר היום אחרי כמה חודשים אפילו אחרי מלחמת יום כיפור זו מלחמה תהיה שאין בה חזרה לסדר היום יותר קודם כל כתוב בנביא זכריה שני שליש מהעולם ייכחדו ברגעים והשליש שישאר גם יעבור תקופה קשה של סינון גם לא כולם ישארו אז שני שליש משבעה וחצי מיליארד זה חמישה מיליארד איש כולם מבינים שאם ימותו חמישה מיליארד איש בעולם, אז העולם כבר לא יחזר לעולם למה שהוא היה. כן, זה ברור. אני כבר לא מדבר על הקרינה שתהיה כל המקומות שנפל לאטום. כתוב שיקח שנים לאסוף את הגופות. אי אפשר יהיה לגעת בגופות, הגופות יהיו מלאות בקרינה, אם יהיו גופות בכלל. בכלל יכול להיות שלא יהיו גופות בכלל. כתוב, כל זה כתוב, זה דברים, אני למשל, בדרך כלל טיפוס מאוד סקפטי. לא כל כך מאמין למה שאני שומע. למה פה זה ברור לי שככה זה יהיה? בגלל שהנבואות האלה נכתבו בדור שלא היה אפילו אקדח. היה חצווה קשת וחרבות, זהו. זאת אומרת לכתוב כאלה נבואות לפני אלפיים חמש מאות שנה זה גובל בטירוף. אז שגאון, מי יכל לכתוב לפני 2500 שנה ששני שליש מהעולם ייקחדו ברגעים? איך? זה לא נתפס בסדר? עם איזה נשק? עם חץ וקשת? אפשר להרוג שני שליש מהעולם? ברגעים? אי אפשר. אבל היום מבינים למה אפשר. לא רק זה, גם הגאון מבילנה דיבר על זה לפני 250 שנה, הוא בעצמו אמר, המלחמה האחרונה תיקח 12 דקות, יש גרסה שהוא, יש גרסה שהוא אמר 9 דקות, מה זה משנה, 9, 12, אין אף כמינה. עכשיו אני מבין את מה שתמיד היה קשה לי, שכתוב מצפון תהיפתה חרה, הם השתלטו על סוריה, האיראנים, עושים שם בסיסים. היום היה בבסיס שהפציצו להם, הם אומרים המורדים, איזה מורדים? זה היה כל ישראל וארה״ב כמובן, יש שם סוכנים בשטח. אז פיצצו להם המון טילים שם, טילים רציניים. הם לא יוכלו לשבת בשקט, בגלל זה יש עכשיו ועידת חירום, שהולכים עכשיו לזרות שתוך 24 שעות עד 48 שעות יפרוץ איתה מלחמה. המצב הוא מתוח. אכן מאוד שעוד לפני שנעכל את הדרשה הזאת, נצטרך להיות באיזה חדר עטור ממקורים תהילים, אנחנו לא יודעים מה יהיה. אני אמור לטוס לארצות הברית יום ראשון, מי יודע אם זה יצא לפה, אנחנו לא יודעים מה יהיה. אנחנו יודעים דבר אחד, שבאיזשהו נקודה זה יקרה. השאלה אם זה יקרה עכשיו, או שעכשיו זה יהיה עוד סיבוב, ותהיה עוד הפוגה ועוד סיבוב ועוד הפוגה עד שבסוף תבוא עמקה סופית עכשיו השאלה למה אני פותח את דבריי בזה קודם כל זה אקטואליה זה נוגע עכשיו להרגעים האלה זה דבר אחד דבר שני כתוב בחזל איצא איך להינצל מהימים האלה מלחמת גוג ומגוג מלחמת גוג ומגוג איך להינצל ממלחמת גוג ומגוג איך הרי גוג ומגוג בגימטריה זה 70. יש כאלה אומרים שהכוונה הייתה שהיהודים יקימו פה מדינה והיא תהיה בת 70, אז תפרוץ גוג ומגוג. זה לא כתוב בנביאים. אפשר לפרש אולי, לנסות לפרש. אולי זו הייתה הכוונה גוג ומגוג, זה גימטריה 70. למספר הזה 70 יש משמעות ביהדות, רואים את זה? בכל אופן, מה הנקודה? בגמרא יש עצה... בגמרא יש עצה איך להינצל, מה יעשה אדם ויינצל ממלחמת גוג ומגוג. חבלי משיח. אתם יודעים מה זה חבלי משיח. חבלי משיח זה כמו אישה שיש לה חבלי לדע, שהיא נכנסת להיריון, אז... התהליך, ככל שהיא מתקרבת יותר לחודש התשיעי, ככה יותר קשה הנטל. יותר כבד, יותר מזיעה, יותר חמלה, יותר כאבי גב, ואז מתחילים הצירים, ולאט לאט הם מתגברים, עוד ועוד ועוד, ורגע לפני הגאולה, שהתינוק יוצא והאושר מתחיל, זה הלחץ הכי קשה. זה נקרא חבלי משיח. אז הגמרא מדברת, מה יעשה אדם ויינצל מחבלי משיח, ממלחמת גוג ומגוג? יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. שני דברים, יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. אז אני משתדל תמיד להיות אדם מציאותי. ואני שואל את עצמי, רוב הבעלי תשובה בישראל, קודם כל, כרגע בשפות 80 אחוז חילוניים, מחללי שבת, הם בצערה גדולה מאוד, רובם, כי חלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבר, קרוטים את עצמה מעם ישראל, זה לא צחוק. הם בצערה גדולה מאוד, אבל זה לא אומר שאלה ששומרים שבת הם לא בצערה גדולה מאוד. אתמול נתתי דרשה על מה שקורה עם היושר, עם החוסר יושר, עונאות, רמאות, גזל, כל הדברים האלה שעובר על אלה שקוראים לעצמם דתיים. מה יהיה הסוף שלהם שיבוא המשיח ברגע שיתברר שהידיים שלהם מלאות בגזל. תשמעו את הדרשה הזאת. בטח תעלה ליוטוב תוך כמה שעות. כדאי לשמוע אותה, כי יש הרבה בעלי תשובה שממשיכים לתחמן, לגזול, לרמות, לגנוב, מילה זה לא מילה, לא מקיימים את מוצא שפתך תשמור, מפתיחים, נכשלים בנדרים, מצהרים אנשים, יש עונאת ממון ויש עונאת דברים, מצהרים אנשים, מפתיחים ולא מקיימים, לא משלמים לפועלים שלהם בזמן, ביומות תיתן סחרו, גוזלים שטח מהשכנים, מרמים כל כך הרבה, לוקחים סחורה ולא משלמים, מושכים את הבן אדם חודשים עד שמשלמים לו על תשלום עלוב. נהייתה פה תרבות כזאת, שאפילו בן אדם עשיר, שיש לו את הכסף לשלם, תעשה בעשר, עשרת תשלומים. של מה? יש לך את הכסף, למה? אולי תמות באמצע. תתחייב על גזל בשמיים. של מה עשרת תשלומים? יש לך, אם אתה חי מחודש לחודש, בסדר, עשרה תשלומים, אבל עכשיו אתה אחד, יש לו מיליונים, בא לחנות, המוכר כבר מניח באופן קווי, אני רואה, אני שם לב לפרטים פה, הוא כבר שואל אותך, חזקו ברוך, הוא שואל אותך כבר באופן אוטומטי, בכמה תשלומים לעשות את זה? כבר זה ברור לו שאתה תבקש תשלומים. למה? אז אני כמה דברים קניתי פה בירושלים. תשלום אחד, אתה בטוח? מתפלא. אתה בטוח? כן? תשלום אחד. מאיפה בא לי הטמבל הזה הוא חושב? כן. ומה אני אגלו עשרת תשלומים, ויקרה לי חלילה משהו באמצע? אני מגיע לעולם האמת, אתה חייב ככה וכך כספים לבן אדם הזה. מה? יש ביטוח על כרטיס השליים. כן? הולך. ובקרה של מוות יש כיסות. גם אם זה כרטיס אמריקאי. גם אם זה כרטיס אמריקאי. גם בכלל, משכנת. כן, איך אתה דואג ואיך אתה עושה משכנת? אם אתה מת, יש ריסק, ואז אתה משלם את המשכנת? לא, לא, לא. זה אוקיי, זה משכנת. זה משכנת. זה משכנת. לא, אלה את הנקודה הטובה. לא חשבתי על זה. אולי באמת יש ביטוח על זה. ביטוח הוא נקרא ריסק. בסדר. בכל אופן, הנקודה, רבותיי, יושר זה דיברתי אתמול, אין לי כוונה לחזור על זה היום. תקשיבו לדרשה הזאת. דרשה ארוכה, מלאה בתוכן. היום אני מדבר על משהו אחר. החכמים נתנו הצעה איך להינצל מחבלי משיח וממלחמת גוג ומגוג. ומה יצא בסוף? המסקנה יעסוק בתורה ובגמילות חסדים. ואני אמרתי, מתוך ה-20 אחוז דתיים שיש פה במדינה, אם יש 20 אחוז, חרדים, דתיים, מזרחניקים, דתיים לאומיים, כל ההגדרות שיש פה במדינה, אוהבים לחלק את זה לכל מיני מחלקות, חל חרדים, חל מזרחניקים, חל מפדל, חל זה, יש חלות פה. כמו חל הים, חל האוויר, יש חלות. אז כל החלות הדתיים ביחד, חופשי הקיפה, נגיד עשרים אחוז זה בערך היחס, מה אתם אומרים? כמה? לא, אתה אופטימי מדי. על כל עשרה אנשים אין שלושה עם קיפה במדינה. הוא אומר, היה ג'נטלמן שם, בכלל השאלה היא מה כיפה קובעת עם בן אדם דתי, כי לפי המסקנות של הדרשה שלי אתמול, הרבה אנשים עם כיפה הם רשעים גמורים, לא דתיים, רשעים גמורים. עכשיו, הלכנו לאיזה אחד בעל תשובה שלי, אמר לי שיש לו מסעדה, הוא מסיפר לי מה המשגיח עשה לו. הוא אומר לו, אני רוצה שתשלם לי עשרת אלפים שקלים בחודש, אבל אני לא בא. אני לא בא, הוא אומר לו מראש. אני לא בא. אל תספה מיני לבוא, אל תספה מיני לעבוד, אל תספה מיני לבדוק. אתה רוצה תעודה? עשרת אלפים שקל. ואני לא בא. הוא היה לקח את זה בכל המקומות פה. אני רק אבוא פעם אחת לבדוק איזה מוצרים כרגע אתה משתמש, איזה חברות, תן לך את האוקיי, ואני לא בא יותר. אה, ומחר הוא יחליף את המוצרים. אז רגע, אני לא מבין, ממה נפשך? אם בעל המסעדה הוא בעל תשובה צדיק, חרדי, עזב את עולם הבלוף, נהיה שומר מצוות, אז לא צריך משגיח. הוא לא יאכיל טריפות, הוא יודע כמה זה חמור. יש הלכה שמי שיש לו חזקה של קשר, שהוא אוכל אוכל קשר, אפשר לאכול אצלו, לא צריך לעשות לו חקירת FBI עכשיו. בוא'נה, תגיד, פתח לי את הארונות, תן לי לבדוק הכל מוצר ומוצר, לא צריך ככה לעשות. בן אדם הזה, יודעים עליו שומר שבת, יודעים עליו הוא מקפיד, אוכל במסעדות רק שירות, בודק אשרויות, אוכל בדץ, מחר אתה בא אליו הביתה, נותן לך סעודה, אתה יכול לסמוך עליו. וואי חלילה, היה איזה פשלה שם. אהבון עליו, לא עליך. נכון שבמציאות מי שאוכל טריפות ומאכלים מאכלות אסורות, זה מתאמה לו את הנפש, גם בשוגג. גם אם הוא לא ידע. הוא הלך לחנות בשר, חשבו שזה צדיק יסוד עולם, בסוף מכר לו בשר פיגולים. זה טימה לו את הנפש. אף על פי שאולי עונש בשמיים אין לו, הוא שמח שם על המשגיחים וכולי, אבל מבחינת התאומה שזה גרם לה נשמה, זה נזק קשה מאוד. אז אמרתי, כיוון שיש כאן 20% חופשי כיפות, ומי שבהם באמת שומר מצוות, זה גם כן לא כולם. ואלה שכבר שומרים מצוות, באמת אבל, באמת מקפידים להתפלל, כל בוקר מניין, מנחה וערבית מניין, קשרות, שמירת שבת, לומדים תורה מדי פעם קצת, אבל הם אנשי עבודה. רוב האנשים פה בארץ הם אנשי עמל. הולכים בבוקר לעבודה, חוזרים בלילה, עובדים קשה. אפילו עצמאים עובדים קשה. אין הרבה אנשים שמקייפים פה, מטיילים והכסף זורם להם. זה לא אמריקה פה. אמריקה, כל יהודי שני שאתה מכיר, זורמים לו מיליונים כל שבוע לחשבון, הוא לא עושה כלום. יש כאלה בלי סוף. פה קשה למצוא כאלה אנשים. פה אפילו אם היה משיר, הוא בא לעבודה, בודק, פגישות, עובד כמו חמור. אז אנשים עובדים קשה, אז אין להם הרבה זמן ללמוד תורה. כתוב מאידך בגמרא, מה יעשה אדם להינצל מחבלי משיח? יעסוק בתורה, שהתורה תהיה העסק שלו. לא סתם לומד דף יומי שעה ביום. זה לא נקרא לעסוק בתורה. לעסוק בתורה, מה העסק שלך? מה אתה מתעסק? אני לומד תורה. לא, לא, התכוונתי עבודה. זו העבודה שלי. אני אברך, כל היום לומד. תורתי, אומנותי, אין לי כלום בחיים חוץ מתורה. אלה הנצלו באמות משיח. בסדר. אבל זה לא רוע, כמה כאלה יש. מאה אלף בכל העם? בכל העולם? מאה אלף אולי. אז אלה במצב טוב. כל התלמידי ישיבה האלה, שלומדים עשר שעות ביום, שתים עשרה, ארבע עשרה, שש עשרה, עשרים, אלה במצב טוב מאוד. מה יהיה איתנו? נשארה לנו האופציה השנייה. מילות חסדים. למה השם נתן שני אופציות מילות? אחד, למי שיושב ולומד בתורה, והוא ידע שזה מירות, והשני, לאנשים הפשוטים. הבן אדם הכי עמארץ, הכי רחוק מלימוד תורה, יכול להיות כל רגע בחייו עסוק בחסדים. נכון או לא? הצלה מתנדב לאמבולנס, מבשלת לישיבה, מכניס אורחים, עוזר לעניים, רוחץ מתים. הנה, אמר לי, בא למסעדה עכשיו. אז התנדפתי לחברת קדישה, עשיתי תהרה. כבר ארבע, ארבע גופות שתפתי. אמרתי לו, אתה לא מתחלחל? הוא אומר, לא. אבל תדע לך, זה שיעור מוסר לכל החיים, הוא אומר לי. אני אמרתי לו, מה? הוא אומר לי, תראה, אני שתפתי ארבע גופות. אחד היה דתי, שלושה חילונים. הוא אומר לי... עכשיו, הבן המסעדה הזה הוא לא איזה תלמיד חכם גדול, הוא לומד קצת כל יום. הוא עובד, גם כן עובד קשה. הוא אומר לי, אתה יודע שאני באתי, השלושה חילונים, היה להם פרצוף זרוף מאוד. מפתרו עם פרצוף כועס ככה. והפרצוף של הדתי היה מחייך ככה. הסתכלתי עליו כאילו עכשיו אחד שחולם בזמן שהוא יושן, מחייך. אמרתי את זה לממונה שם, הוא אומר לי, ככה זה תמיד. מי ששומר שבת ושמר מצוות, הוא מת עם חיוך על פניו. ומי שהיה רשע, הוא מת עם פרצוף זואף. זה כתוב בגמרה. מה שזה לא ידע, זו גמרה מפורשת. גמרה מפורשת. שהאדם הצדיק נפטר עם חיוך על פניו. והרשאים נפטרים, פרצוף השם אליכם. שחוק, שחוק על פניו זה נקרא במה. זה מדהים. זה דבר מדהים. פעם בא לי בחור לישיבה, בזמן שהייתי עוד מלמד גמרא בישיבה, בחור בשם ביטון. הוא נולד באמריקה, למשפחה מרוקאית, אבל הוא כבר גדל אמריקאי לגמרי. בחור ממש בחור עם מידות. בלתי נתפס איזה מידות יש לבחור הזה. ולא בן אדם, זה מלאך. סי הנימוס, סי האצילות, שיא היושר, שיא הקדושה, שיא הלימוד, שיא הענבה, הכול, הכול יש בו. אני זכיתי לגדל אותו, הוא בא אליי כחילוני לישיבה. שאלתי אותו, מה הביא אותך לישיבה? הישיבה בניו יורק והוא בפלורידה. הוא אמר לי, אני אגיד לך את האמת, אתה יודע, אני גדלתי כמו גוי. הלכתי לבית ספר של גויים, ויום אחד מישהו אמר לי אם אני מוכן לעשות מצווה, ללכת לעזור לחברת קדישה לשטוף גופה של איזה מת אחד. שאלתי מה עושים, אמרו שום דבר, אתה רק שופך עליו דליים של מים. הייתי קצת סקרן, מה זה באמת. אז באמת הלכתי, אז הכניסו אותי לחדר, אז אני רואה את הגופה בן אדם שוכב. ופתאום אמרו שזה איזה איש מאוד מאוד עשיר. מאוד מאוד עשיר. שווה הון. אז פתאום התחלתי לחשוב, הרי אני בחור חילוני בן 21, 22, הוא היה אז. אמרתי, תראה איך הבן אדם גומר. מאות מיליונים, עשיר. שוכב פה פגר ככה, חדקוש בשר. אני שופך עליו מים כמו עכשיו. כושי היד שלו זזה. התחלתי לחשוב על החיים, הוא אומר. מה, ככה נגמור וזה? אז בשביל מה חיים, מה תחליט? התחלתי להתעניין. נתנו לי דיסק שלך, שמעתי כמה דיסקים. ביררתי איפה אתה, באתי לישיבה. היום הוא עברך, הלוואי כל העברכים יוקמו אותו. כל היום בתורה, כל היום בקדושה, שמירת העיניים, מידות מושלמות. אני חושב שהמשיח יבוא, יתפוס לו את היד יד ביד אחד כזה. מה החזיר אותו? מיכאל ביטון קוראים לו. מה החזיר אותו בתשובה? ראה הגופה של מת, תראו מה זה. לא סתם, הגמרא אומרת שאדם שניסה לעשות הכל, למד מוסר, למד תורה, כל מיני דברים עשה, ולא עלה בדעתו לחזור בתשובה, יזכיר לעצמו את יום המיטה. הגמרא גם אומרת, הגמרא אומרת שאם לאדם יש שתי אפשרויות, אפשרות אחת ללכת לחתונה, למקום של משתה, שמחה, ואפשרות שנייה ללכת לבית האבלים. לאן אדם רוצה ללכת? לבית האבלים, ביניכם, או שרוצה ללכת לרקוד ולשתות וויסקי? מה האדם הרגיל, מה הוא רוצה? אומרים לו, איציק, אתה בא איתי? שני האנשים אומרים לו, איציק, אתה בא איתי? לאן? חתונה, משהו מפואר, מה זה? לשני, לאן? יושבים פה איזו משפחה שבעה, נפטר אבי המשפחה, עכשיו הייתה לוויה היום, תבוא, מנחה וערבית, ניחום אבלים. לאן אדם רוצה ללכת? לחתונה או לניחום אבלים? יצר הרע, המשוך אותו לחתונה, ברור. מוזיקה, שירים, סטייקים, פוגש אנשים, אולי ימצא שידוך על הדרך בעזרת נשים, ככה, בודק את השטח. מה עכשיו הוא בא לבית אבלים, בוכים, אנשים על הרצפה, בגנים קרועים, זה לא האווירה הכי טובה. אז הגמראה אומרת, לאן תלך? תלך לבית האבלים. למה? שיעור במוסר. ואם זה לוויה, פי מאה. לבית האבלים זה כבר בתוך הבית, וכבר באים הרבה אורחים, ויש הרבה אוכל. זה מדכא אמנם, אבל לא כמו בלוויה. של הוויה שרואים איך הבן אדם יורד לאפר ומחסים אותו חלחלה בכל הגוף ואז הבן אדם נזכר אני בן ארבעים, אני בן חמישים, אני בן שישים, אני בן שבעים זמני קצוב אם לא עכשיו הם מתי? אם אין אני לי מי לי? אם אני לא אציל את משמתי מי יציל אותי? ואם לא עכשיו הם מתי? ואז הוא חוזר בתשובה וניצל. מה גרם שהיא נצל? הלוויה. בית האבלים, בחתונה, אף אחד לא חוזר בתשובה. ראיתם פעם מישהו שנכנס רעשה לחתונה ויצא צדיק? נכנס רעשה, או יצא אותו דבר או יצא רעשה כפול. אבל בבית הלוויות, נכנס רעשה, יצא מזועזע, עוד עמד שם מישהו בסוף נתן דיסקים, מיד הכניס אחרי שבוע הוא שומר שבת נכון או לא? קורה כל הזמן היה מעשה, באו שני אנשים מחברת קדישה פה בישראל לבקר אצלנו במונסי ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם שהכל יהיה בפרוח יעבדו חמים מושלם בקיצור אמר שם הרב אתם מתעסקים כל הזמן עם גופות לא עלינו ספרו לנו קצת איך זה עובד מה? מה המקרה הכי מוזר שהיה לכם? הוא שאל אותו אמרו שני הבחורים האלה מחברת קדישה כבוד הרב יש לנו סיפור לא חלמת כזה דבר לשמוע אומר מה? אומר יום אחד מודיעים לנו מגרמניה מחברת קדישה של גרמניה ששולחים לנו גופה של איזה גרמני יהודי עשיר לקבועה בארץ יש לו קבר בארץ שולחים לנו את זה שניקח את הגופה מהשדה תרופה ארון וואקום סגור בוואקום אין נכנס ואין יוצא עותמים את הארון שולחים את הגופה מגיעה הגופה אנחנו לוקחים את הגופה לעשות לה תהרה פותחים את הארון נחש ככה בתוך הארון וחצי מהפרצוף של הבן אדם החול אין עין אחת, אין לחיים חצי פנים אכל אותו כבר הנחש מבעלנו פחד מוות מהר יצאנו מהחדר, נעלנו הסיפור הזה סיפרו לי אותו לפני בערך עשרים ושתיים שנה והם כבר היו לא צעירים הם היו קרובים לגיל שישים אולי יותר אפילו והמעשה הזה היה שהחזון איש עוד היה חי לפני מעל חמישים שנה אראו לכם כמה זמן עבר מאז המעשה הזה נבהלנו מיד הלכנו לשאול את החזון איש מה לעשות חזוני שאמר, מה יש לעשות? אה, סליחה, הם קודם כל התקשרו לגרמניה. מה זה? מה זה הרשלנות הזאת? איך אתם שלחתם בן אדם עם נחש ככה בפנים? אומרים, מה? נחש? על מה אתם מדברים? קיבלנו טהרון עם נחש בפנים. אומר, מה פתאום? לא היה ולא נברא. יש פה כמה אנשים טיפלו בגופה, תדברו אחד אחד, לא היה שום נחש בפנים. מה, אנחנו מטומטמים? נכניס נחש בתוך הארון? מה זה פה? לא מבינים מאיפה זה בא. ואלה פה גם, מה, אנחנו לא הכנסנו נחש. לא מבינים איפה זה בא. לא מבינים. טוב, החזוניש אומר, מה יש לעשות? תגברו אותו. לוקחים אותו לבית הקברות, יש חבר שלו חפור. הודיעו להם כבר מראש, חפור, הכל חפור. יש שם איזה עובד ערבי בבית קברות, הוא חופר קברים. זה לא כמו היום, היום יש להם כבר מנופים, מכונות. מדבר אם זה היו חופרים, אם את חפירה אז קבר. איך היו חופרים? הקבר חפור. באים להוריד אותו לקבר, מה יש בפנים? נחש. ככה עומד עם הפרוש למעלה מחכה. עוד פעם רצנו החזוניש. לא יכולים לקבור אותו. אומרים, יש קבר, יש נחש בתוך הקבר. אומר החזוניש, אין עוד קבר אחר חפור? אומרים לא אומר אין ברירה שיחפרו עוד קבר עוד עכשיו שעתיים עוד פעם הביאו את הערבי עוד פעם חפר קבר עזרו לו חפרו קבר הלכו להביא את הגופם מליד המקום איפה שהקבר ההוא עד שחזרו מסתכלים בתוך הקבר מה יש? נחש עוד פעם עכשיו הולכים לחזוניש מה אנחנו? אנחנו לא עושים שום דבר בלי דעת תורה אמר החזוני שתורידו אותו לקבר זה רצון ה' אי אפשר לברוח מרצון ה' פחד מווה אז תגידו לי טועה כבוד הרב הם אלה לא מרגישים לא מרגישים הנשמה עלתה לשמיים הגוף מה ואת? שרוף את הגוף עם סיגריה הוא ייצק אי לא אז מה זה משנה אם זה סיגריה או שהנחש אכל אותו זה לא נכון מה כתוב בזוהר ובגמרה? קשה רימה לגוף כמחד בבשר. כל ביס שהתולעים נוגסים בו, הנשמה שלו מרגישה את הכאב בשמיים. פח על מוות זה. פה הגוף מת, אין כלום. תשאל אותי רגע, הרי הגוף נקבר ביחד עם מערכת העצבים. נכון? מה זה מערכת העצבים? זה כל מיני נימים שהם מפוזרים בכל הגוף הם ירדו לקבר הנימים האלה ואין יותר נשמה בגוף אז איך הגוף מרגיש? הוא לא מרגיש כלום נכון ואיך הנשמה מרגישה? איך? נשמה בשמיים הגוף פה באפר והנשמה בשמיים בעולם רוחני התשובה לשאלה הזאת היא אותה תשובה לשאלה ששואלים הרבה יהודים וגויים כבוד הרב כתוב שהרישאים הולכים לגיהנום והאש של הגיהנום זה פי שישים מהאש שלנו כאן בארץ פי שישים תחשבו מה זה חום האש פה זה רק אחד חלקי שישים מהאש של הגיהנום ויש מסכת שלמה שמתארת בפרטי פרטים מה קורה בגיהנום כל מדור ומדור כל מלאך ומלאך מי הממונה יש את הרמטכאל יש את הסגן הרמטכאל יש את אלה שמתחתיו יש את כל המלאכים שרצים ומביאים את הרשעים תקראו בראשית חוכמה מסכת גיהינום כל מלאך יש לו שם מוזר איזה 20-30 אותיות אתה לא יכול אפילו לקרוא את זה זה לא שמות רגילים וכל אחד ממונה במחלקה שלו, יש שבעה מדורים, שבעה עולמות שונים. יש אוצ'וויץ, יש טרבלינקה, יש כל מיני מקומות. השואלים כולם, אה, זה משל. עזוב, כבוד הרב, זה משל, הפחיד אותנו, שנחזור בתשובה. אה, אתה באמת מאמין שהגשמך הוא ישרוף אותנו, מה? ואם כן, איך? מבחינה טכנית איך? מבחינה טכנית אפשר לסרוף אוויר? אפשר לסרוף נשמה? אם יש עכשיו רוח של בן אדם יצא מהגוף ועכשיו תלך ככה בחדר עם לפיד הוא ישרף שום דבר אתה הולך על ריק נשמה יכולה לעבור מהקיר לצד השני מה? אז אי אפשר לסרוף אותה כי היא לא דבר חומרי רק דבר חומרי אש צריכה אוכל אש צריכה אוכל וכגון עץ כגון נייר כגון כל מיני דברים שאש אוכלת אש בלי אוכל היא לא יכולה להתקיים ברור כן? ונשמה זה לא בדיוק האוכל של האש אז איך באמת תהיה? קודם כל לגבי הטענה שהקדוש ברוך הוא כותב משהו בקבלה או בגמרה ובסוף זה סתם הפחדה זה לא באמת יהיה אין טענה יותר טיפשית מזאת כי אתה בעצם בא ואומר הקדוש ברוך הוא שקרן זה בעצם מה שאתה אומר הוא מספר לנו צ'יזבטים ושקרים זה לא מציאותי הקדוש ברוך הוא אמר שאין אצלו שקר אין כזה דבר אני אל האמת אין אצלי שקר דבר שני, לכל מי שחי באשליות שאין כזה דבר, או נשים קשים באש, מה, לא ראית מיליונים מסרפים בטייגזים? לא ראית בעיניי? לא ראית אנשים קופצים מקומה מאה בתאומים ומתרסקים? לא ראית אנשים עולים באש? לא ראית אנשים עוברים תאונות קטלניות? לא ראית אנשים טובעים פתאום באיזה שטף, שיטפון? מה, אתה לא רואה כל הזמן יש אסונות? כל רגע ורגע אסונות נוראים, מכרידים יש, מה? התרסקויות של מטוס, פיצוצים, טילים, פצצות, דאעש דברים נוראים אחד שלח לי צילום של דאעש שאם אפשר להוציא בבקשה את הילד החוצה, תודה להוציא לגמרי, תודה אז אחד שלח לי את הוידאו, טנק, טנק של דאז', עולה על בן אדם, ערבים מזיקים אחרי הגב, הטנק עולה עליו, הוא נמרח על הרצפה כמו נייר. נורא והיום, איזה מוות, זה יותר גרוע מסקילה כזאת דברה. במהרה כתוב שהעונש הכי חמור זה סקילה. אם היית שואל בן אדם מה אתה מעדיף, שזרקו עליך הסלעים או יעלו עליך עם טנק, לא בטוח שהיה מעדיף סקילה. מורה והיום זה... ראינו במציאות. בן אדם צריך ללמוד מהמציאות, ללמוד מניסיונם של אחרים, לא לחכות שזה יגיע אליך ואז יהיה מאוחר. אם אתה כבר רואה כל הזמן אסונות, אסונות, אסונות, אז אתה רואה שאנשים נאנשים באונשים קשים כל הזמן. כל הזמן. אני כבר לא מדבר על מחלות נפש ודקעונות ואיסורים, יש עוד ממד לסבל. אני מדבר על ההונש הפיזי. קשה לי להתרכז, אני מצטער. רואים את זה במציאות, אתה לא רואה את ניסיונם של אחרים, אז למה אתה מחכה שזה יבוא אליך? אבל בואו רגע נעבור לשאלה השנייה. בסדר, אז יש את זה. הנה, הקב' הוא מראה לנו את זה בעיניים. יש אנשים שיש להם הפרעות קשב. יש אנשים שזה לא מפריע להם. יכול להיות רשרושים, רעשים, קולות, מזיזים כיסאות, כאילו דממה. יש אנשים, כל רישרוש קטן, אחד משחק עם כוס פלסטיק וזה, וסחרר להם את כל המחשבה. זה דבר ידוע, זה נקרא הפרעות קשב. אני, לצערי הרב, נגוע במחלה הזאת, מה נעשה? לרגע שמתחיל לפקוט לי תינוק, והסתן יודע איך להרוס לי את השיעורים, תמיד שולח לי איזה ילד, או תינוק או זה, או איזה אחד שבמשך... שעתיים ככה עושה, תכף תראו. תמיד הוא גם יושב שורה ראשונה. אם הוא יעשה שעה, זה לא יפריע. באתי לדבר על האלה מרוב בלבול, דיברתי על משהו אחר לגבי... הוא גם עצבני, הוא גם צריך. אתם מכירים את הערבים עם השרשרת עם החרוזים? מסבכה, מסבכה. יושבים בשוק כל היום ככה עם החרוזים. זה מרגיע את העצבים של הבן אדם. בקיצור, ריפו היינו. אז השאלה, איך באמת אפשר לשרוף נשמה בגיהנום? חשבתם על זה פעם? הגוף הוא בקבר, לא שורפים אותו. זה כולם רואים, נכון? אז איך הנשמה נשרפת בגיהנום? מה זה כל המסכת גיהנום הזה? תיאורים, רשעים צורכים, אש ירוקה, אש צהובה, אש אוכלת ושותה, כל התיאורים האלה שיש שם, והצריכות של הרשעים, והן רחמים, מה זה כל זה? מה אתם אומרים? בושה זה עוד עונש. אני לא מדבר על הבושה, אני מדבר עכשיו על הכאב הפיזי. על השריפה ששרופים את הרשעים בגיהנום. על זה אני מדבר. הבושה אתה צודק. החכמים אומרים שהעונש הקשה ביותר בעולם הבא, מה הוא? הבושה. והרי היה, רבותיי, מי שמכם מסתפק בזה, שיש הרבה אנשים שעמדה להתפרסם עליהם איזו כתבה נוראית בעיתון, והתאבדו. קפצו מחלון. אה, התלסק להם כל הגוף עכשיו, מקום השלישי. לא יכול להיות פה שזה יצא. וגנזו את הכתבה. הם לא יכלו לשער. אמרו, מחר, מחרותיים יוצאו עליי את הכתבה. קפצו והתאבדו. ולא רק זה, אני פעם, היה לי איזה בחור בישיבה, יום אחד אני בא, רואה שהוא לבוש עדיפה, עניבה, אמרתי, תראה, היום לא שבת, לא ראש חודש, לא, לא, אז מה קרה הוא לבוש ככה? אני אומר לו, מה, מה? הוא אומר לי, אני הולך לנוסע לברוקלין לשידוך. היה ב-5 בערב, כבר לבוש, אוטובוס לשעתיים. לאן אתה הולך? לפגישה? כן, שידוך. טוב. יש לך מספיק כסף? הוא אומר לי, כן. כמה יש לך? אולי אין לו מספיק, מתבייש להגיד. יש לי 100 דולר. עשיתי חשבון, אוטובוס הלא חזור, 25 דולר, יהיה לו מספיק לאיזה ארוחת ערב קלה. אני אומר לו, מאיפה יש לך כסף? הוא בישיבה, הוא לא עובד. בחור צעיר. אומר לי, הרב נתן לי. אמרתי לו, ככה זה כל פעם שאתם הולכים לפגישה, הרב נותן לכם כסף? אומר לי, מה, יש ברירה? מה נעשה אז? אמרתי לו, תגיד, אני בן אדם שאני שומע משהו, שאני מגלה משהו, אני רוצה לרדת לשורש העניין. מראות את הדברים לעומק, לא סתם שטחי. אז אני אומר לו, תגיד, כשלקחת את הכסף מערב, מה הרגשת? הוא אומר לי, האמת? איזה בושה, פתיחה. אמרתי לו, תגיד, אם אני הייתי מביא לישיבה מכונה כמו כספומט, שם אותה פה, והיה בה איזה חור כזה עגול, ואתה מכניס את הראש בפנים, יש לך שני ידיים כאלה, נסגרות לך על האוזניים ככה, מחזיקות לך את הראש, והיד השלישית עם כפפה כזאת של אגרוף, מכניס לך אגרוף למצח פה ככה, בום, מעיף אותך על הרצפה, נפלת על הרצפה, נוקאוט, ומאה דולר ככה, נופלים מהמכונה ויורדים לך ככה, על הרצפה. בפגישה הבאה שלך, בשידוך, למי היית הולך בשביל 100 דולר, לרב או למכונה שלי? הוא אומר, בטח למכונה. עדיף את האגרוף מאשר הפדיחות עם הרב. אמרתי לו, אתה רואה, זו גמרה מפורשת עכשיו. שהאבושה זה ההונש הכי קשה שיש. גם בקרבות אגרוף, כשמיסטר ג'קסון נכניס למיסטר וויליאמס נוקאוט, הוא שוכב שם על הקרשים. מה תמיד הדבר הראשון של המתאגרף שהובאס? מה הדבר הראשון שהוא תמיד עושה? תופס את החבלים בשארית כוחותיו, עומד על הרגליים, ועושה כך על הקהל. מה? אתה עומד למות עוד דקה, טיפש. לעזור המוח, סדקים בגולגולת. מה עכשיו אתה עושה ככה לקהל? אלא מה? תן לי למות. תן לי להיות משותק. תן לי זעזוע מוח. אל תיתן לי חמש שניות של בושה. הנה, לא הובסתי. אתם רואים? אני עומד. למנוע את הבושה, הוא חם עכשיו את כל הכאבים שבעולם. אפילו אולי יהיה לו נזק בלתי הפיך בגלל זה שהוא קם. אסור לזוז. זעזוע מוח, צריך לקבע את הראש, הכל. אבל הוא קם. למה? אבושה? אבושה. היה לי איזה מקרה פעם של שלום בית. זוג שהם תכננים להתחתן. והבעל לעתיד, הוא החליט שלא מתחתנים. הוא רוצה לבטל את הכל. למה? הבחורה שיקרה לו. במה הבחורה שיקרה לו? היא אמרה שההורים שלה ייתנו כך וכך כסף, ובסוף הם נתנו בערך עשרים אחוז, עשרים וחמש אחוז פחות ממה שהם אמרו שייתנו. כלומר, לא נתנו, כי עוד לא הייתה חתונה בסוף, אבל אמרו עכשיו שכבר זה הגיע לתכלס, שזה מה שיש להם. אז שמעתי שקרה ככה, אז אני אמרתי שהם יבואו אליי לדבר איתם. אז הם באו אליי, הזוג הזה, דיברתי איתם. הרבה זמן דיברתי איתם. הייתי צריך ללמד את הבחור, מה זה בחורה, לא היה ברירה, כי הבנתי שהטעויות שהוא עושה זה מבורות. הוא אומר לי, אני בן אדם ישר, בחיים אני לא משקר. זה בן אדם שלושת רבע חילוני. הוא רק מתחיל להתחזק, רק מתחיל. שומע דרשות. אבל הוא עוד שלושת רבע חילוני. זאת אומרת, הוא עכשיו אומר לי שמעל עשרים שנה הוא בתור חילוני לא משקר. זה מאוד נדיר. למצוא חילוני שאף פעם לא משקר. אז העניין, אני מודה על האמת. אמרתי, בזמן שהוא אמר לי, אני בחיים לא משקר, אמרתי, כן, נכון. בטח. לא משקר. אז התחלתי לשאול אותו, מה אתה לא משקר? אתה אף פעם לא אומר, הכרתי אפקקים, איזה, ככה, מה, כל מיני דברים כאלה, איך אומרים, שקרים לבנים? לא. אף פעם. שאלתי את הבחורה, זה נכון? היית מכירה אותו כך וכך שנים, לא יודע כמה. אף פעם לא ראית שהוא משקר? אמר את האמת, אף פעם לא. הוא מאוד מקפיד לו לשקר. איזה מעלה. לא מוציא שקר מפיו? אז לכן כיוון שהוא כזה מושלם במידת האמת והוא אף פעם לא משקר הוא לא יכול להתחתן איתה עכשיו כי היא שקרה לו מה אתם אומרים על זה? היא שקרה לו או לא? מה אתם אומרים? א' מי אמר שהיא שקרה? אולי באמת שהיא דיברה עם ההורים הם אמרו שהתנו ככה ועברה חודש ופתאום האבא או האמא או שאין להם או שבאמת הם פחדו להגיד פחות דבר שני יכול להיות שכל הסיבה שהיא אמרה את זה בגלל שהוא מטיל עליה את אמתו יש אנשים הם קפדנים מאוד מאוד קשה להיות איתם הם כמו מפקדים כמו גנרלים כמו רסרים כל דבר קטן מפריע להם, הם לא מבטרים. לא מבטרים. טוב, עזוב, הרקת אותי כבר. לא מבטר. אין. אם אתה נופל בידיים של בוס כזה, אחרי יומיים אתה בורח. מה זה זה? אני אשתגע פה. זו כבר כנראה את ההחלטה המאדדית. לא, אבל אני רק מראה לכם כמה טעויות גבר יכול לעשות עם אישה בגלל שהוא לא יודע מה זה אישה. אישה זה כמו ילד. ילד שפוחד מעונש, הוא ישקר. מה השאלה בכלל? תגיד, נכשלת בבחינה? לא, לא, כולם נכשלו. אני עוד הוצאתי את הציון הכי טוב, אבא. כמה הוצאת? ארבע מתוך מאה. איך הכי טוב, האחרים קיבלו אפס. שומעים? אז אני אמרתי לבחור, אתה לא מבין, יש כלל בחיים. אל תהיה צודק, תהיה חכם. אתה רוצה להיות צודק? אתה תמיד תהיה צודק, אבל תמיד תפסיד בחיים. תפסת את הבן שלך, עושה משהו לא טוב, לא תמיד כדאיך להגיד לו שתפסת אותו. הוא הברך יותר רחוק מהבושה. תעלים עין. כמה פעמים בשאלות ותשובות של הרב נאקי, שהיה צמוד לרב עובדיה הרבה הרבה שנים, כל יום היו נכנסים שאלות רציניות מאוד בהלכה לרב עובדיה. והוא עמד שם וכתב, היה לו שכל, ראה את הנולד. אמר יום אחד, אני אוציא שוט, שאלות ותשובות, אבל זה לא שאלות ותשובות שהרב עובדיה כתב בצורה דיפלומטית. זה שאלות ותשובות מהחיים, בחדרי חדרים. זה לא קוראים בספרים. מקרים שלא מפרסמים בספרים. כל דבר, הפוסק רוצה שיהיה בספרים. למשל, פוסק ששואלים אותו, הם מותר לשכפל דיסקים. או תוכנות מהאינטרנט, ודעתו שמותר, אין בזה גזל. לא יכתוב את זה בספר, כי זה נגד חוקי מדינת ישראל. יבוא אליו ויגידו לו, בוא נה, אתה מכתית אנשים, אתה גורם להעברה על חוקי המדינה. התנקלו לו השלטונות. אז אם תבוא אליו בבית שלו ותשאל אותו, אגיד לך מותר. אבל מחר אם ישאלו אותו מול קהל, הוא בצורה דיפלומטית יגיד לו כדאי וזה ופה. מבינים? לא כל דבר הוא יכול לכתוב בספר. יש לזה השלכות, זה לא פשוט. גם את הספרים האלה, איך לפעמים קוראים עמי הערצות, הם יכולים להבין דבר לא נכון מזה. בקיצור, הוא הוציא שוט. הוא הוציא שוט. והרבה פעמים הוא בא לרב עובדיה, כך וכך קרה, והרב עובדיה אמר שיאל לי מואין. אל תגידו לו כלום. כל מיני דברים, חילוני. ההלכה אומרת שאסור. הוא ידע אם יש לו עסק. תגיד לו אסור, בחיים לא תראה אותו יותר. הוא ימות חילוני. תתאפק חודש, תן לו שיחזור בתשובה, שיתחזק. תבוא אליו אחר כך, תגיד לו תשמע מה שאתה עושה זה לא בסדר. תעלים עין. לפעמים אתה רואה בחור צעיר נכנס למעלית בשבת. מעלית זה לא בשביל צעירים, אפילו מעלית של שבת. זה בשביל סכנים וחולים. ראית בחור בעל תשובה חודשיים, נכנס גם מול המעלית. ששש, שתוק, אל תגיד כלום. מה אתה רץ? איציק איציק, בוא בוא, צא החוצה. מה? זה לא בשבילך. כמה שתקשה עליו יותר, בסוף יברח. הוא עוד לא כלי קיבול. אני פעם אחת עשיתי את הטעות הזאת, ולמדתי ממנה, ועד היום אני אוכל את הלב עליה. זכיתי להחזיר איזה אחד, איש עסקים גרוזיני, עשיר מאוד בניו יורק בתשובה. תשובה מלאה. ובסוף הוא ירד, הלך. כששאלתי אותו, למה ברחת? אתם יודעים מה הוא ענה לי? הוא אומר לי, נמאס לי מהדת. אמרתי לו, למה? הוא אומר לי, מה זה עשרים פעם ביום ללחוץ את הידיים? כל רגע נטילה, נטילה, נטילה. נגעתי ברגליים, נטילה. יצאתי מהשירותים, נטילה. לחם, נטילה. זה, כל היום נטילות, זה לא בשבילי. אני אכלתי את הלב שלי, אמרתי איזה טמבל אני, בחור בחודשיים בתשובה, מדבר איתו על נטילות ידיים, אתה נוגע ברגליים, אתה נוגע באזורים המקוסים, לא היה לי ניסיון של היום. זה דברים כאלה לא מדברים בכלל עם בעלי תשובה. כן, אילו אם אתה באמת נגעת ברגליים, אתה עושה ככה בבגדים. הרי אתה יודע, אם תגיד לו עשרים פעם ביום לעשות נטילה, הוא יגיד מה זה, איזה מנתן זאת. הוא לא כלי קיבול עדיין. תתמקד עכשיו באוכל קשר, בשמירת שבת, באיסורי נידה, באכילת חמץ בפסח, דברים של איסורי קרד של עונש מוות. את הקצת כוחות שיש לו תנתב לדברים הקריטיים. עזוב עכשיו, אל דבר איתו כמעט בכלל על איסורי דרבנן, על מנהגים, על גזירות, על זקן בעומר, על מוזיקה בעומר, אל דבר איתו על זה בכלל, כמה חודשים ראשונים. כלום, רק עיקר הדין, מה חייבים מהתורה. עכשיו הוא יעלה כמה מדרגות, הוא כבר התרגל, הוא כבר שומר שבת בקלות, בהתחלה היה לו קשה, להפסיק לאשן וזהו, הוא אוכל סרטים. מה אתה מנחית עכשיו עליו גם שלושה שבועות בלי מוזיקה בין המצרים? זה הטראפי בשבילו. טראפיה, איך אומרים? טראפיה. תן לבן אדם קודם כל להסתגל, תעלה אותו עוד מדרגה, תעלה אותו עוד מדרגה. מה אתה נוחה? זה הרבה נפוצים חילונים שחוזרים בתשובה ונהפכים לגנרלים של ההורים שלהם בבית. ממררים להם את החיים. מה אבא ואמא אומרים? וואי, חרב עלינו עולמנו. למה? הבן שלי חזר בתשובה, הלך לי החיים. למה? כל רגע, ככה, רעשה, הבשר לא טוב, זה לא ככה, זה שחיטה תעשייתית, זה ככה, מצות נכונה, אתה לא בא, אתה לא מתפלל, לא עשית ככה, למה אתה יושב? ברוך שאמר, אתה צריך לעמוד, אתה צריך להחזיק את הציצית, לא ככה. טוב לימותי מחיי. טעות נפוצה. אז נהיה את הערב של אבא שלך. אה, איזה חוארו. לכפת לו מה ההורים שלו רוצים להחזיר אותם בתשובה? אבא, בוא תראה דיסק יפה, תכלי את החיים. אבא, בוא תראה דיסק יפה, שבת. אבא, בוא תראה דיסק כך וכך. תראה איזה דבר יפה, גלגולי נשמות. הדיסקים כבר יעשו את העבודה. אל תהיה שוטר עכשיו. תן לו לראות. אם הוא אוהב לקרוא, תביא לו את הספר שלי. רציתי עכשיו ספר. אפילו עקיר יחזור בתשובה יקרא אותו. לא באמת, אני לא מגזים. באמת ספר חזק. בזכות של שחר, זה שערך את הכל, הוא עשה על זה ימים ולילות, הוא אסף את הקטעים, הוא שמע אלפי שעות של דרשות, והתייעץ איתי, ואני אמרתי לו, את הקטעים הכי חזקים, מה להכניס? תהיה ככל, ועברנו על זה, ואני עברתי על זה. הרבה עבודה להוציא ספר, זה לא פשוט. בהציעה אתם תפגשו אותו עם דוכן בחוץ. כדאי, כל מי שמכיר מישהו חילוני, חבר, שכני, משפחה, כולה, כדאי מכספי מעשר לקנות כמה ספרים ולתת את זה לאנשים האלה, ואני אומר לכם, בעוד חודש לא תכירו אותם. רק תבדרו שהם יקראו את הספר. אני מוכן לשלם לך גם, תקרא את הספר. ככה תגידו לו. אחיך, אבא שלך, בן שלך, גרושתך, לא משנה מה, כל אחד, יש לו מישהו שהוא רוצה שיחזור בתשובה, לא? מאוד מאוד מומלץ. נחזור לעניין. יש בחיים מציאות שאתה צודק, אבל אתה טיפש. עדיף שתהיה חכם. אתה לא חייב להיות צודק כל הזמן. תלמד מתי להעלים עין. למשל, ביחסים בין בעל ואישה, 99% מהדברים שהבעלים מהירים לנשים שלהם, זה נגד רצון השם. זה הכל טעות אחת גדולה. כל דבר קטן. למה את עצועים פה? למה ככה? למה הקיר מלוכלך? למה אין ארוחה חמה כשאני מגיע? למה לא קנית? ביקשתי לך לקנות זיתים? לא שילמת חשבון? לא הלכת לדואר? למה לא עשית ככה? הכל סתם. אם בן אדם יתחיל לבלום את פיו, תולה ארץ על בלי מה כתוב. על מי שבולם את פיו בשעת מריבה הוא מחזיק את כל העולם שלי. כמעט ואין מה להעיר לאישה היום. לא בישלה, דיינו. לא התעוררה בבוקר, דיינו. הקירות מלוכלכים ולא נקטה יומיים, דיינו. לא הלכה למקולת שבוע, דיינו. יש מלפפונים, יש קרקרים, קצת חומוס. תעשה לך קרקרים עם חומוס, תאכל ותשתוק. כן, כן, זה אמת להמיטה, אני לא מגזים. אמת להמיתה. מה הדבר היחיד שחייבים להעיר לאישה שאין ברירה, כי אם לא היא מאבדת את העולם הבא שלה ברגע, אז זאת צניעות. צניעות, או אם היא מחללת שבת, דברים כאלה, אין ברירה, מה נעשה, זה אונש מוויזה, זה לא צחוק. פה אין כבר זמן לדיפלומטיה. אשתי היקרה, אהובתי היקרה, אכפת לי ממך, בואי תקשיבי, בואי תקראי, הנה, תראי קטע, עשרה עמודים על שבת, אני מתחנן אלייך, אני אקנה לך מצידי אוטו, רק תשמרי שבת כמו בן אדם, תבטיחי שלא תתלבשי בגדים חשופים, מה שתרצי אני עושה בשבילך, שווה, פעם איזו אישה אחת באה אליי, אומרת לי, כבוד הרב, אני כבר שומר את שבת, אבל בעלי אגוז, לא ראית כזה דבר, אז אני אומר לה, מה זאת אומרת, אגוז? היא אומרת לי, עקשן. אז אני אומר לה, מה, ספרי. אז היא אומרת, אני שומרת. הוא נוסע, נוסע לאוטו, נוסע בשבת. נעש, יוצא, בא. טלפון, הכל כרגיל. אני פוחדת על הילדים. עוד מעט הם יגדלו, הוא ירוס לי את כל הילדים. אמרתי לה, אם באמת היית רוצה בהלך כבר מזמן, אני אשומר שבת. אישה תמיד משיגה מבעלה מה שהיא רוצה, כשזה טוב לה. למה את פנימת אישה באהב? אה, אני מיועשן. אה, משה. עכשיו התחילה לפקוט לו. מה קרה? מה קרה? מה עשיתי? הבטחת לי פעם ככה, ואין לי, ונמאס לי, ואין לי עוזרת. קשה לי כבר, אני מתמוטטת. טוב, טוב, תירגעי. מה? עוזרת, אין בעיה. למה? הוא נכנס ללחץ. בקיצור, אנשים, הן משיגות מהבעלים את מה שהן רוצות. אז אני אמרתי לה, כנראה שאת לא מספיק רוצה שהוא ישמור שבת. היא אומרת לי, מה, השתגעת? בשביל מה באתי אליך עכשיו לדבר איתך? בשביל שתגיד לי מה לעשות, כבר עשיתי הכל. אמרתי לה, לא נכון, לא עשית כלום. רוצה לראות איך הונייה שומר שבת, השבת הקרובה? אמר, זה קוסם. אמרתי לה, שהוא יוצא לאוטו, יש להם בית פרטי, אז יש חנייה בתוך האדמה של הבית. כשהוא נכנס למכונית ועומד לנסוע ריבורס לכביש, תרוצי בבכי ותשכבי מאחורי הגלגלים אחורה. איך שהוא יורד, תרדי יחד איתו. תשכבי על החנייה ותתחילי ככה להרביץ לעצמך ולפקוד ולצרוח. אמרת לי, מה? ככה. אגיד לך, מה קרה לך, משוגע, את מקומי? מה קרה לך? מזבח שדיבוק? תגידי לו, אני... תדרוס אותי, תעלה עליי עם האוטו, אני לא יכולה יותר לראות אותך מחלל שבת. ותצרחי אבל בדרמה. אחרי כמה ימים היא אומרה, אללה, אתה גאון. התחלתי לצחוח, לפקוט. וזה באמת נהיה אמיתי פתאום. פתאום יצאה לה מה שהיה לה על הלב. כנראה גם את כל הביזיונות שהוא נותן לה, הכל ב... אמר לה, אוקיי, אוקיי, אם זה כזה חשוב לך, בסדר, נו. תחיל לשמור. פעם הייתה איזו אישה, היא אומרת, כבוד הרב, לא מקבלים את הילד שלי לישיבה. מה אני אעשה? אמרתי לה אותו דבר, את לא מספיק רוצה שהוא יהיה בישיבה. מה? תחננתי. אין על מה לדבר. אנחנו לא מספיק דתיים בשבילם. אמרתי, תחזרי לשם מחר בבוקר. תיכנסי למשרד של המנהל, תגידי לו, אני מכילה, לא יוצאת מפה עד שהידד שלי לא מתכבד פה לישיבה, מצידי, שיבוא משטרה, ישימו עליי הזיקים, יקחו אותי למאסר, יהרגו אותי, תוציאו אותי להורג, ומיד תתחילי לפקוט ולרעוד. אין בן אדם שיש לו מצפון, שיראה כזה דבר ויגיד לך לא. אז באמת היא הלכה, עשתה את זה. אז בשלב הראשון, הוא אמר לה, תראי, תראי, תשמעי, תירגעי, תירגעי, קודם כל תירגעי! אני אסדר לבן שלך ישיבה אחרת, פה זה לא בשבילו. לא! פה! טוב, נו, השם יצילנו. קיבל את הילד של הראש. לא היה לו ברירה, פחד, שיש סקנדלים וזה. קיבל אותו. זאת אומרת, אם זה באמת חשוב לך בחיים, אתה כבר תפקה ותצעק ותצרח. נכון או לא? ככה זה בחיים. אם אתה אוקיי, בסדר, חבל, יוצא, לא רצית מספיק. לא רצית מספיק. מכירים את אלה שמזמינים אותך ומתפללים שתגיד שאתה לא יכול לבוא השבת? ככה זה בדרך כלל הולך. יציק. רצינו לברר אם אתה רוצה לבוא השבת. אני יכול לתת לכם תשובה עוד ש... אתה יודע, אמרנו, בסדר, לא נורא, אנחנו מבינים שאתה לא יכול לבוא. תבוא עוד שבועיים, נודיע לך. עוד לא אמר כן או לא. מבינים. יצאנו לידי חובה. נחזור לעניין. מי זוכר מה העניין? בואו נראה. אה? אללה, חזקים אתם. בגן עדן זוכרים טוב. נחזור לגן עדן. נחזור לגן עדן. לא לגן עדן, נחזור לנושא של הגן עדן. גם גן עדן נדבר. גם גן עדן. תגיד, יש לך שאלה. מה לדעתך יחזיר את האדם יותר מהר בתשובה? אם מספר לו מה יש בגן עדן או מה יש בגן עדן? גן עדן, כתוב בגמרא שאי אפשר להסביר לאדם מה יש בגן עדן, כי בעולם הזה הבן אדם לא יכול להבין שהוא בתוך חומר, הוא לא יכול להבין מה זה העונג הנצחי הזה בגן עדן. הוא לא יכול להבין. זה כמו להסביר לאדם עיוור מה זה צבע כחול. בואי נשמע איזה צבע יפה הכחול הזה. מה זה כחול? העיוור שואל. זה דומה לתחלת. מה זה תחלת? זה דומה לירוק. מה זה ירוק? זה דומה לשמיים. מה זה שמיים? זה דומה לים. מה זה ים? זה מרגיע. איך זה מרגיע? הוא לא מביא לה עיוור. פתח לו את העיניים לשתי שניות, תראה לו כחול, תחזיר אותו להיות עיוור, נגמר הסיפור. הוא מבין במחשבה, הוא מבין מה זה. בעולם הזה אי אפשר להסביר לאדם מה זה העונג של הנשמה בעולם הנצחי. כי שום עונג בעולם הזה לא ישווה לכזה עונג אין לנו את הכלים לנתח ולהבין מה זה העונג הזה לעומת זאת יש לנו את הכלים להבין מה זה אש ושריפה וכאבים ומכות ובושה זה כן יש לנו עכשיו אני שאלתי שאלה איך אפשר לסרוף נשמה בגיהנום אם זה אנרגיה רוחנית אין חומר גם האש היא רוחנית, היא מתאימה את עצמה לרוח הטובה? אם האש הייתה רוחנית לא היה בטמפרטורה, היא לא הייתה קרה או חמה. אז איך המלאכים... קור וחום זה יוצא מ... קור וחום בעולם הזה, בעולם החומר, זה יוצא מ... זה יוצא מפעולה של חומר. חום זה אנרגיה, אנרגיה היא מיוצרת על ידי חומר. איך אפשר לשרוף נשמה בגיהנום? קודם כל תדעו לכם שכל הכאבים שאי פעם הרגשתם מבחינה פיזית, זה הכל היה הנשמה, לא הגוף. נכון, יש מערכת הצבים והיא מתחברת עם הנשמה, הכל טוב ויפה עם המוח, אבל באמת הכאבים זה בנשמה. מי יכול להביא לי ראייה? בדיוק, כשהבן אדם, הנשמה יוצאת, מוות קליני, 5-10 דקות הוא מחוץ לגוף, נותנים לו מכות חשמל, הכל, אין צעקות, אין כאבים, אין כלום. אם בן אדם עכשיו בהכרה ותיתן לו מכת חשמל, אתה יודע איזה צריכות הוא ייתן? פה רק הגוף קופץ, זהו, אין צעקות. צרוף אותו עם סיגריה, אה, הוא לא צועק. איך שהנשמה חזרה לגוף אחרי כמה דקות שהיא הייתה מרחפת בחדר, הוא מתחיל לצרוח, איי, הצרפו אותי. אבל כשצרפו אותו הוא לא צייץ. אתה רואה שכל הכאבים זה בנשמה, רק כשהנשמה היא בתוך הגוף יש כאבים. אז ממני התקדמנו עכשיו שלב להבין איך אפשר לסרוף נשמה, מבחינת הכאבים והחום. קרה לכם פעם שהלכתם לראשון, והתעוררתם בבהלה כי חלמתם שאתם נשרפים או נופלים מבניין של מאה קומות? עכשיו בחלום, השריפה, היה מאה אחוז אותה הרגשה כמו בעולם הזה או שהיה שונה? מאה אחוז, נכון? צריכות, בכי, אשתך מאירה אותך, משה, משה. איזה מזל, איזה חלום מה היית צועק? בוכה מה קרה? אל תשאלי איזה חלום חלמתי נפלתי בתוך מדורה ונסרפתי וניסיתי לברוח וכולי בוער היא אומרת לו משה אתה עכשיו סיפרת לי סיפור של עשר דקות וישנת בקושי דקה איך עשר דקות נכנס בתוך דקה? התשובה חלום הכי ארוך זה תשע שניות. בתשע שניות הקדוש ברוך הוא יכול להעביר אותך שישה חודשים באושוויץ. בתשע שניות. הלכת לישון שתים עשרה בלילה, שתים עשרה ודקה התעוררת. עכשיו אתה כותב ספר על החלום שהלך. מאתיים חמישים עמודים. שיחות, הגרמנים מתעללו בי, כיללו אותי, עשו לי, לקחו לי, סגרו אותי בצינוק, נתנו לי ביתות, הרגו לי, עשו לי, עד שבסוף שרפו אותי בתנור. ספר 250 עמודים. כמה זמן הספר הזה נוצר? תשע שניות. 250 עמודים, שבוע לקרוא אותו. איך זה נכנס בתשע שניות? הרי אין זמן לדבר. 250 עמודים בתשע שניות. כי בעולם הרוחני אין זמן כמו פה, זה הכול סימולציה. זה הכול הדמיה. כמו שהקב' הוא מפיל תרדמה על האדם, עכשיו הוא חולם חלום בלהות, זה הגיהנום. אלף שנה, אלפיים שנה של איסורים. מחנה עבודה. הרב יהודה פטאיה, אז הצהל, יש לו ספר מצמרר. מנחת יהודה, רוחות מספרות ספר מצמרר מצמרר, אני לא יכולתי לגמור אותו הראתי, לא יודע, עשרים עמודים, לא יודע כמה אמרתי די, יותר מדי זה מצמרר ממש, הוא היה הוא כמו מין סוג של נביא כזה באמצע היום נרדם בישיבה כמה דקות, מנמנם מתעורר כותב עכשיו סיפור שהוא ראה בעולמות העליונים הייתה איזה אישה אחת בשם רוזה. מי קרא את הספר הזה? אתם יודעים את הסיפור עם רוזה וישמעאלי? תקן אותי אם אני טועה, כי אני קראתי את זה מעל 20 שנה. הייתה איזה רוזה אחת, הייתה בוגדת בבעלה עם איזה ערבי אחד, מוסלמי. הוא ראה אותה עכשיו, שהיא בבית דין של מעלה, והיא סובלת וזה, על כל פעם שהיא בגדה, היא קיבלה איזה שנה בקפקלה, ומקות רצח, והמלאכים קוראים אותה לגזרים. ועוד הוא ראה מעשה על איזה אחד, שהיה מרים קרשים על הגב, ועולה על איזה הר, ואיזה עבודת פרח. היום אבי שיימיס עשרה קופסאות של דיסקים בבגל שכמעט התעלף. עשר דקות עבודה. איזה יום נפל עלינו. היה חם היום. זה כבד, אלף דיסקים. כמעט התעלף. מהר, מהר, התכוונתי עליו את המסגן, מהר, לפני שהוא מתעלף לי. היינו צריכים עוד להגיע לקרמיאל. אז היא עכשיו חמישים שנה, לא ארגזים של דיסקים, בולי עץ על הגב, והיכולה בגדים קרועים, והיא מעלה אותם למעלה, איך שהיא גמרה להעלות את הכול, הכול חוזר להתחלה. עכשיו יצחם מחדש, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם. סורם מוות. מה אתם חושבים על זה? משתלם להיות רשע? אם הרשעים היו באמת בוודאות יודעים מה מחכה להם, לא מאמין שהם נשארים אחוז מהרשעים האלה בעולם. אף אחד לא היה מעז לחלל שבת, לברוא לנידה, לאכול תרף, אף אחד לא עמס לדבר על השונרה, מי יעמס כזה דבר? גם המעשה שרבי עקיבא הלך וראה פתאום איש אחד צרוף כולו, הוא שואל אותו, אתה מן החיים או מן המתיים? היה לרבי עקיבא כזה רוח הקודש וראייה רוחנית, שלפעמים היה רואה אנשים בשר ודם, ולפעמים היה רואה רוחות, צלליות של אנשים בלי גוף. הוא רואה עכשיו איזה אחד עם עצים על הגב. כולו עבל וחפוי ראש. הוא הבין, זה לא בן אדם רגיל. שואל אותו, אתה מן החיים או מן המתים? אומר לו, מן המתים. אומר, למה גזרו עליך ככה? אמר, לא הייתי רשע, לא למדתי תורה, עשיתי ככה. רשימה שלמה. וכלום, לא הנחת בן שיגיד עליך קדיש. שהלמדה לך תורה משניות, השארתי בן, הוא עוד יותר רשם מני. אפילו לא ידע קרוא וכתוב. לא למד, לא שנה, לא מאמין, לא כלום, הפיקורס. זה לפני אלפיים שנה המעשה הזה. אמר לו רבי עקיבא, איפה הבן הזה שלך גר? אמר לו את שם העיר. רבי עקיב הגדול הדור, הלך למקום הזה לחפש את הבן שלו. כל מי שהוא היה שואל, היה אומר, היו אומרים לו, מה? עבודה רב, מה לך ולרשע הזה? אל תזכיר את שמו בכלל. תגידו לי איפה הוא? הלך, בא לבן הזה, אמר לו על אבא שלו כך וכך. אפילו בן רשע, כאב לו על אבא שלו. אתם יודעים כמה חילונים פה חזרו בתשובה בשנה של הקדיש? באו להגיד קדיש. רצו לעשות משהו למען הוויים, לא למען השם, למען אבא שלהם. מה אמרו? אני אלך, אגיד קדיש, התחיל לבוא לבית כנסת, הוא מגיע לבית כנסת, שומע דרשה, רואה דיסק, סאב. אחרי שנה, הוא היה שומר מצוות. המון. המון. יש שאלה בכלל עם קדיש של מחלל שבת עוזר לאבא שלו. יש שלוש אפשרויות, אחד עוזר, שתיים לא עוזר ולא מזיק, שלוש מזיק. איזה מהשלוש נכונות? עכשיו אני אתן לכם תשובה הגיונית לכל אחד מהשלוש ואתם תגידו לי כמו מי אתם פוסקים. תשובה ראשונה, נתחיל מהסוף להתחלה. מזיק, למה מזיק? הקדוש ברוך הוא יגיד לו צבוע שכמוך אתה בא בבית כנסת ליד כולם אומר התגדל והתקדש שמי רבה ומשבח אותי ואחרי שתי דקות יורק עליי נכנס למכונית ונוסע בשבת מדליק אש ממשיך לגנוב ממשיך לנעוף ממשיך לשקר כל היום ולהרשה אמר ה' מה לך לספר חוקיי אל תדבר בשמי ואל תשבח אותי זה כמו אחד הוא האליקופטר הפאצ'י, יש כוננות. בקיצור, זה כמו אחד עכשיו שבא לאשתו, כמה אני חייב לך, מה הייתי בלעדייך? היא על הרצפה. איי, מה זה היה? זה לאות ההכרה או קרה. כמה אני מעריך אותך. באם, דורך לה על הרגל. איי, צועקת. וואי, כשאת צועקת, את עוד יותר צדיקה. קיצור, מה היא אומרת לו? זה לי טובה, משה. אל תשבח אותי. אל תגיד לי שאני אישה טובה. אתה לא חייב לי כלום. אל תכניס לי סתירות ויריקות. הגיוני מה שהיא מבקשת או לא? זה מה שהקב' הוא אומר לבן שלה נפטר. אתה רוצה לבוא להגיד קדיש אצלי? בשמחה. קודם כל שמע בקולי, אחרי זה תשבח אותי. ואם הוא בא בכל זאת, זה מכעיסת, הקדוש ברוך הוא אומר לנפטר, תראה איזה בן נשארת. לא רק רשעה, גם צבוע, נוחל. עומד בפנים שלי מול הספר תורה, משבח אותי ואחרי דקה יורק עליי ומורד בי. אז לא מועיל, מזיק. אפשרות שנייה, לא מועיל ולא מזיק. לא מועיל זה לא יכול כי הוא מחלל שבת, הוא עושה עבירות. אבל למה שיזיק? בסדר, לא מעלה, לא מועיד. אני לא מקבל את זה. נשארנו במצב שהיינו, כאילו לא אמרת. הבקשה שלך והשרכים שנתת לי נדחים פה אחד. אפשרות שלישית מתקבל. למה? גם אם זה גובל בצביעות? כן, ראייה. טוב, כמה זמן לא נשמע? כבר שנה אומר קדיש וממשיך לחלל שבת. זה אתה יכול להגיד שבוע, שבועיים. כמה זמן תחכה לו? בגיל 70 שיבוא לשמוע? אחד שלא בא להתפעל בכיפור, לא צם בכיפור, זאת אומרת, לא יצאו ב... ייצאו בכל מקום. אני אשאל אותך שאלה. מבחינה הלכתית, אחד שצם בכיפור, אבל לא חוזר בתשובה, מוהי לו? לא מחפר לו כלום. גם לא בטוח, עוד פעם, זו הנקודה. כי יש מציאות בהלכה שהקדוש ברוך הוא אומר, שמה בקולי עדיף לי. עכשיו, למשל, שמה טוב, תראה. אם בן אדם עושה עכשיו צם, אבל הוא לא מקבל על עצמו לחזור בתשובה. זה כמו תובל ושרץ בידו. לא, אבל יש גמרה מפורשת שאתה טועה. מה היא? מצווה הבאה בעבירה אינה מצווה. כלום, היא כלום. אינה מצווה בכלל. לא כתוב היא מצווה קטנה, היא לא מצווה מושלמת. אינה מצווה. בן אדם שבא, מורד בקדוש ברוך הוא, אומר לו שבחים ואחרי דקה נכנס למכונית, לא רק שזה לא מצווה, זה גם חילול השם גדול. חילול השם. למשל, אני בכלל לא מבין איך נותנים לעשות מצווה לילדים של חילונים. בטח שלא, מה? זה פשע הכי גדול שיש. לא, לא אומר תרחיב. לא, אני אגיד לך למה לא? מה פירוש המילה בר מצווה? מה? תחזור על זה? מקבל על עצמו עול מצוות. הילד החילוני עם העגיל והתספורת של המועק. הוא עכשיו מקבל על עצמו עוד מצוות, או שהוא מקבל על עצמו למרוד במצוות כל ימי חייו. רגע, רגע, תכף נדון בשישה אחוז האלה שאתה קצת מגזימה נראה לי, אבל בסדר. ניקח, ניקח את השישה אחוז שלך. כרגע נדבר על הרוב. יש עכשיו בר מצווה. 200 מכוניות מגיעות מכל הארץ בשבת. חילול השם נוראי. 50 בחורות, כל אחת גמרה על עצמת הדיוטי פרי, עקבים, חצאיות מיני, ג'ינסים צמודים, טייצים, חשוף, מחשופים, אייפונים, כולם, כולו, נו, נו, נו, משה. טלפונים בתוך בית הכנסת, לא שומעים את קריאת התורה, שנאת חינם, הציבור מתמרמר. דבר אחד טוב יוצא מזה? כלום. מה? זה לא קיים. יש פה גבאי בית כנסת שהוא במקרא העוזר שלי, ספר לך כמה פעמים הוא עבר את הסרט הזה. עד שהוא התייאש. כנראה בקרמיאל אין כאלה... יש? אוקיי. טוב. רגע, רגע, רגע. רגע, רגע, רגע, רגע. סבלנות, סבלנות. עכשיו אמר פה, שלכל זאת, אני צריך להתייחס לכל טענה בקובד ראש. הוא אומר, הרבה מהילדים האלה חוזרים לבית הכנסת. בטורמה הם חוזרים. באים להתפלל קבוע? הם נהיים שומרי שבת או לא? אז הוא בא, אז עוד חוזרים על אותה טעות, עוד בר מצווה ועוד בר מצווה. עכשיו תרשו לי לחדש לכם חידוש בשמו של גדול הדור. גדול הפוסקים. מי הוא? הרב אובדיה. יש אחד שהיה 20 שנה יותר מבוגר מנו, והיה ראש הבדין בזמן שהרב אובדיה היה דיין, קראו לו הרב אלישיב. והרב אלישיב פסק להלכה למעשה. ברית מילה שצריכים לעשות אותה בשבת תינוק נולד בשבת שבת הבאה ברית בבית הכנסת והמשפחה חילונים יבואו במכוניות מבטלים ברית מילה בשבת ויעשו אותה ביום ראשון למה? למנוע תחילול השם ברית מילה זה פי 100 מיליון יותר חשוב מבר מצווה פי 100 מיליון בר מצווה זה כלום. אין שום עניין לעשות מסיבה בבר מצווה. רק, רק לקנות לאל תפילין, לחיים, ברכות, עליין לתורה ונגמר הסיפור. בסדר. הבר מצווה של הרב חיים קניאפסקי, אבא שלו הסטייפלר פתח בקבוק קונייק, שמו שם קרקרים, הוא הניח תפילין, שתו לחיים כולם, מזל טוב, נגמר הסיפור. לא אולם, לא מוזיקה, לא כלום. הרץ שאף, לא היה לו בכלל בר מצווה. אמא שלו שלחה לו זוג תפילין לישיבה, גם לא באה אפילו. שלחה לו זוג תפילין, אחד וחלק. אני, כל הילדים שלי, הבר מצווה שלהם, שום בר מצווה אני לא עושה להם בכלל. לא עושה להם באולם שום דבר. עושה סעודה בשבת בבית הכנסת, קידוש. הוא עולה לתורה, מגישים אוכל, כולם, מזל טוב, מזל טוב, נגמר הסיפור. קונה לו תפילין מאודרות. נגמר הסיפור, ונותן לילד כמה מאות דולר עם מתנה, כדי לחפר על המתנות שהוא הפסיד. כי אתם יודעים, ילד בכל זאת, הוא אומר, מה, חברים שלי יצאו להם באולם, קיבלו מתנות. תן לו אלף דולר, שיהיה מבסוט, הנה, זה כל המתנות שהם מביאים לך. מה הכבוד הלאה קופרת? יש לי כרטיס? -רב, מה אתה רוצה שאני אומר? אני רוצה שאני אומ ברבי שמעון? מי אמר שמותר חלל שבת בשביל רבי שמעון? היום? השנה? לא, השנה לא. אה, אז כשחללו שבת היה על זה הרבה הרבה מריבות וצעקות. אתה צודק, אסור היה לעשות את זה. אסור היה לעשות את זה. יורצאית של צדיק, הצדיק מתהפך בקרבו, שבאים אלפים לחלל שבת בגללו. אתם יודעים איזה ביזיון זה לרבי שמעון? דרך אגב, דווקא רבי שמעון שבגמרה הוא מסר את נפשו על השבת. אתם יודעים, הלכה בגמרה, בשום נושא אין הלכה כרבי שמעון. אבל בשבת כמוהו. למה? כי רבי שמעון, לא ירדו חכמים לסוף דעתו, הוא היה מעל כולם ברוחניות. זאת אומרת, הוא היה מעין שבת, מעין עולם הבא. דווקא בדבר שרבי שמעון, הכל כמותו, מבזים אותו. שבת. מרומאות, אתם חושבים שצריך צדיק צריך שיבוא לקברו? באמת אתם חושבים את זה? מה זה הדברים האלה? אתם ראיתם פעם תלמידי חכמים גדולים שהולכים בשיטה לקברות צדיקים? אני לא מדבר פעם בכמה שנים, או שעל הדרך עברו. בסדר, זה כן. אבל בשיטה. תרבות של עלייה לכברים ודיבור למצבות. ראיתם פעם כזה דבר? אין. תלך לרב חיים קניאסקי, תגיד לו סגור את הגמרא ולך עכשיו לרבי שמעון. ורוס? מה אתה מבלבל בכלל? לא נכון גם ספרדים מה? הרב עובדיה פעם אחרונה כמדומני שהוא הלך לקבר זה שהוא היה צעיר והוא ראה שהוא עומד לאבד את מעור עיניו הוא הלך לקבר של רבי יוסף קארו ובחר שם שיעזור בשמיים כי הרופאים אמרו לו שעוד כמה חודשים הוא מתעבר ואז הוא אמר אני מוסרת נפשי ואת כל כוחי לפרסם את תורתך את מרן שקיבלנו הוראות מרן תתפלל עליי בשמיים שלא ידרדר המצב הראייה שלי ומהגיל עשרים ומשהו עד גיל שמונים ושבע עד גיל תשעים ושלוש שהוא נפטר העיניים שלו נשארו בפוז, במצב כזה, איך שהיה, ולכן היה לו את המשקפיים הקיאות האלה, כי הוא היה רגיש לאור ולשמש וכולי. אז הוא הלך לקבר של רבי יוסף קארו, כי היה עניין ספציפי. מה איפה הרב עבדיה בזמז זמן להלכת לקברות צדיקים, לקרוא שם תהילים? כל החיים הם למדו אנשים, לא בזבזו דקה, מה זה פה? לא מזמזו, אנשים היום עושים טיולים, אוקראינה, רוסיה, אפולין, לא יודע, זה נהיה הוואי. מה זה כל הטיולים האלה? שעה אתה לומד תורה פה בכל ישיבה שתהיה, זה כמו מיליון נסיעות לאוקראינה לקברות צדיקים, מיליון. לא יישבו לשעה לימוד תורה. שעה לימוד תורה זה 60 אלף מצוות אסה דהוראיטה. 60 אלף מצוות אסה דהוראיטה. הליכה לכברות צדיקים, גם לכברות תנאים אפילו. זה מצווה דהורה איתה? מה פתאום? זה מנהג טוב, במקרה הכי טוב, זהו. מנהג אחד טוב. מחליף שעה תורה. והליכה לכברות צדיקים זה בדרך כלל ימים ולילות, זה לא שעה, שעתיים. זה לפעמים לוקח שבוע של ביטול תורה. אבל אפילו תגיד שאתה גר פה ליד מירון וזו נסיעה של נגיד רבע שעה הלוך, רבע שעה חזור ועוד חצי שעה היית שם והתפללת. נגיד, כמה זמן? שעה ביטלת תורה מהכולל. הפסדת שישים אלף מצוות דה סדרה או היית לקיים מין האקטוב או איזה מצווה דה רבנן. זהו, זו האמת. זו האמת. גם עוד עניין יש. אם כבר החלטת ללכת לכברות צדיקים, לך לכברים של הצדיקים הכי גדולים שהיו בהיסטוריה. יש אחרי כל מיני דרגות של צדיקים. יש צדיקים של דורנו. יש צדיקים שלפני 200 שנה. יש צדיקים שלפני 500 שנה. יש צדיקים שלפני 800-900 שנה. יש צדיקים שלפני 1,400 שנה. יש צדיקים שלפני 2,000 שנה. אף אחד לא ישווה לדור שקדם לו. זה המורעים מודיעים, המורעים מודיעים, אין לנו את הרמה של התנאים, סך הכל 200 שנה עבר, אין המורע חולק על תנא. גם היום, אתה היית בא לרב אובדיה, אתה יכול לחלוק על מרן? מצטלק מפה עם הארץ, אני אחלוק על מרן? למה? מה יש? מה, אתה לא חכם? גם אתה גאון, גם מרן גאון, תחלוק עליו. מה? מי אמר שהוא צודק? אולי אתה צודק? היגחך עליך. אני יכול לחלוק על מרן? מרן יכול לחלוק על הרמב״ם? רמב״ם יכול לחלוק על המורה? המורה יכול לחלוק על טאנה? טאנה יכול לחלוק על נביא? נביא יכול לחלוק על משה רבנו? מה פתאום, יש כללים, מה זה פה? מה זה היהדות? זה מסחרה? מה זה? זה משחק כדורגל? כל אחד בו עטף שבה? לא. יש כללים. לכן לא משנה איזה צדיק היה בזמננו או בדור הקודם או אפילו לפני 500 שנה אם כבר אני רוצה ללכת לקבר של צדיק יש לי פה את רבי עקיבא היהודי הכי גדול שהיה בהיסטוריה הכי גדול יש לי יעלום הכי יקר בעולם למה להתפשר על יעלומים קטנים או על מטבעות זהב הגיוני מה שאני אומר או לא מי שלא חושב שזה הגיוני שיגיד לי למה לא אם כבר הולכים, אם דוגמה עכשיו, אם עכשיו הבבסלי היה חי, וחליל היה לכם איזה בעיה או משהו, למי הייתם מעדיפים לבוא שייתן לכם ברכה? אליי או אליו? לבבסלי. גם אני הייתי הולך אליו. למה? כי ככה צריך. כי אין אדם קדוש ופרוש מן העולם, ושמירת עיניים אבסולוטית, ולא אוכל, וכל היום בקדושה. זה לא אנשים רגילים. איפה יש כאלה אנשים בדורנו? כמה? חכם בן ציון אבא שאול הלך לבדוק אותו. לבדוק אם הוא סתם איזה זקן צדיק, או אם הוא באמת מקובל כמו שאומרים. אם הוא יודע ייחודים, הכל, בדק אותו, עשה עליו עבודת בילוש. והוא אמר שהכל אמת אצלו. לא רק, יש הרבה זקנים צדיקים. אבל זה לא אומר שהם יודעים קבלה והם תלמידי חכמים. הם ימותו למען השם, זה כן. אבל הם לא יודעים תורה. הם לא יודעים תורה. אבל אין להם שום אבא אמינה למרות בקרש בר חוז, זה ודאי שלא. אבל הם לא יודעים קבלה, לא יודעים ייחודים, לא יודעים. והוא אצלו, כן. מובן רבותיי, גם שכבר אתה רוצה לעשות משהו, תמיד תשקול טוב טוב, הם משתלם, והרבה פעמים יוצא שכרך באפסדך. מספיק עם הגרה הזאת. תשמע, בן אדם אומר לך טענה, תשמע את הטענה, תפסיק עם הגאווה, תוריד את הגאווה, תהיה עניו, תקשיב. בן אדם אמר לי משהו, יש אמת בדבריו, איי, אני לא סובל אותו, את הבן אדם הזה. מה זה שייך לביקוח? הסונד שלך אמר טענה עליך, היא אמת או שקר? הוא אמר משהו של דברים של טעם או אמר סתם דברים ללא טעם? אם אמר דברים של טעם, תכניע את היצר הרע, תכניע את הגאווה שלך, ותשנה מההרגל המגונה שלך. אם אמרו לך משהו שאתה רואה שזה אמת, הגיע הזמן להשתנות. מה יש? להשתנה. אז מה אם הוא לא מהקבוצה שלך, אז מה? אם ספרדי אמר לך משהו ואתה אשכנזי, לא תשמע לו? אם אשכנזי אמר לך, לא תשמע לו? מה זה השטיעות האלה? מה, יש כמה תורות? אם גוי אמר לך משהו שזה אמת, לא תשמע לו? בטח תשמע לו. למה לא? אה, בגלל שהוא גורד לא ישמע לו, אז אני אעשה הפוך מהאמת, בגלל שגוי אמר לי, העיר את עיניי? אין אמונה בגויים, זה בדברים אחרים. לעשות איתו דברים, שותפויות, לסמוך עליו. בסדר, זה משהו אחר. וגם אין אמונה בגויים, זה הכלל. אבל לכל כלל יש יוצא מן הכלל. יש גויים שאני הכרתי, הלוואי עלינו להיות רבע מהם. אהבת השם שלהם, אי אפשר תאר אותה במילים. ומה הם הקריבו כדי להתגייר. לא מכיר מישהו שהיה מסכים להקריב רבע מה שהם הקריבו. ויתרו על עסקים, על חנויות, על בתים, נתנו הכול לאישה, נתנו לה את הילדים, ויתרו על הילדים שלהם. באו להיות דלפונים באיזה בייסמנט בכמה מאות דולרים לחודש, התחילו ללמוד עברית מאפס. יום ולילה ישבו, אף אחד לא מדבר איתם. כולם לא יודעים מה, איך לאכול עכשיו את הגוי הזה. זה אמנם מוגר, אבל לא ידוע איך לאכול אותו. הוא עובר ביזיונות ואיסורים, ובחגים אין מי שמזמין אותו, והרבה פעמים הוא לבד, ואין לו איפה להיות בשבת. והיה עשיר, וחי בבילה עם משרתים, ופועלים יש לו, ונוסע במכוניות. הכל הוא ויתר לאישה, קחי, אני הולך לניו יורק להתגייר. לא אחד, לא שתיים, לא עשר, לא עשרים. מי מבינינו יעמוד ליד אחד כזה בעולם הבא? מישהו יוכל לעמוד לידו? אחד כזה? אתם יודעים מה זה? אנחנו בשביל 100 דולר מוכרים את הקדוש ברוך הוא. בן אדם, אני אביא לכם ראייה. חד משמעית. אתם רוצים שאני אוכיח לכם עכשיו ש100 שקל יותר חשוב לכם מהקדוש ברוך הוא? 100 שקל. עכשיו אני מוכיח לכם. אתם מסוגלים לקבל את האמת או שתיקסו? אולי לא כדאי. אולי לא כדאי. אולי לא כדאי. נגיד שאתה בא עכשיו להרצאה בירושלים, אין שם חניות, זה לא קרמיאל. ירושלים אין חניות, וכל שנייה יש מצלמה גם, אתם יודעים. אני רק נודע לי אתמול, עמדתי לאיזה שנייה בירושלים, חיכיתי שמישהו ירד מהבניין, מי שישב לידי באוטו, אומר לי, ססה מהר, לפני שיעבור שתי דקות. אמרתי לו, למה? עומדים בצד. אומר לי, הנה, אתה רואה שם? יש מצלמה, תכף יצלם אותך, יש לכולך רפורט בהבה. בדואר. כבר לא צריך עכשיו משטרה, כלום. מצלמות על חנייה. עוד אמר לי מישהו אתמול, בראשון, שעכשיו הם נוסעים עם המכונית, וזה מצלם את כל המכוניות שכונות על המקום ושולח להם אוטומטית בדואר. כל ממוחשב כבר, מהאוטו. הוא נוסע עם, הוא לא צריך לרדת מהאוטו בכלל. פתאום אחרי שבוע אתה מקבל בדואר. חנית ביום כך ו... משתכללים. הרעב לכסף, גורם להם כל פעם להמציא משהו חדש. אני יכול להרביא לכם ראייה. הקדוש ברוך הוא אמר, לימוד תורה כנגד כולם. החפץ חיים אמר, שעה לימוד תורה, 60 אלף מצוות. כמה זה רבע שעה לימוד תורה? רבע שעה, 15 אלף מצוות. נכון? רבע שעה. שעה זה שישים אלף. שישים לחלק לארבע. חמש עשרה אלף מצוות. זאת אומרת, רבע שעה לימוד תורה זה כאילו הנחתת תפילין חמש עשרה אלף פעם. בלי הגזמה. בלי הגזמה. כמה פעמים קרה לך בחיים שבאת לדרשה של דרשן, שמתחילה נגיד בתשע, עכשיו הגעת בתשע, אבל אין חניות. עכשיו יש לך איזה מקום, חניה אסור. תכנה שם 100 שקל. רפורט. 100 שקל. אתה לא מכנה בחיים. אתה מבזבז חצי שעה, תיכנס לדרשה תשע וחצי. תפסיד 30 אלף מצוות של 100 שקל עלובים. בזמן שיש לך 20 מיליון שקל בחשבון בנק. ווילא בקרמיאל, לא יודע כמה בתים עולים פה. הוכחתי לכם ש100 שקל יותר חשוב מהקב' ברחוב ומהתורה שלו או לא? מה אתה עושה ככה? יש הוכחה יותר חזקה מזאת? מה אתה עושה ככה? בוא נשמע. נו. זה לא רק הכנסת, זה גם אפשר ללכת... ראייה, אתה משלם את זה באינטרנט תוך שנייה עם הכרטיס אשראי. רק אם יש לך כרטיס אשראי. אבל יש בעיה רק אם המשטרה יעבירים אותו. חכה, חכה, עוד לא טיפלתי בך על השישה אחוז האלה. שישה אחוז חוזרים. אם היה ככה, הייתי עובר להיות גבי בית כנסת. בקיצור, רבותיי, יש דברים שהם מצחיקים. תחשבו, תחשבו. תצאו מהקופסה. תלמדו לחשוב מחוץ לקופסה. אחד הדברים שאני אמרתי, בר מצווה, תשאל את ההורים של הילד, אין בעיה, אתה רוצה לעשות לך עשר בר מצווה. אתם יודעים מה פירוש המילה בר מצווה? אני מקבל על עצמי לשמור תורה ומצוות, שבת, תפילין, כשרות. הבן שלך מקבל? לא. אז מה אתה רוצה? ליצנות? מה זה קרקס? אין, מה פתאום, גם זה שטוט. הוא בחיים לא נפטר מונצ'ו של זה. אבא שגידל ילד כחילוני, גם אחרי אלף שנה שהוא כבר בגיהנום, 900 שנה, אבא הזה, כל ראש השנה מוסיפים לו אונשים על מה שיצא מהילד הזה. יפה מאוד, חזקו ברוך, זו הסיבה. לכן לא אומרים ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם שפטרן עם העונשו של זה כי זה שקר אף אחד לא פטר אותך מעונשו של זה לא לימדת את הילד שלך להיות תלמיד חכם לא ללמוד תורה לא להיות בעל חסד לא להיות איש אמת כל היום הוא משקר הוא למד ממך הרבה הרבה דברים רעים אל תבוא ותגיד בבית הכנסת ברוך שפטרן עם העונשו של זה כי לא רק שלא פטרך מעונשו של זה כל העונשים שהוא יעשה עד היום הכל בא לך לחשבון כן. זו האמת. אחד ששם את הבן שלו בבית ספר חילוני, ויצא גיי, ולא התחתן, ולא הביא ילדים, וחי עם גבר, ומחלל שבת, מי משלם על כל זה? האבא? מה? למה שמת אותו שם? שישטפו לו כל היום את המוח שזה טוב להיות ככה. רוב האנשים שנהיו ככה זה רק מהשטיפת מוח של התקשורת. חילונים שהיה להם שכל, אני אם הייתי חילוני, בלי קשר לדעת, אפילו אם הייתי אתאיסט, לא הייתי מסכים שהילד שלי יהיה לו שום פגישה לאמצעי התקשורת המנובלים האלה. שום דבר, לא חדשות, לא תוכניות ילדים, גם לא סרטים מצוירים. מי נותן לילדים שלא פה לראות סרטים מצוירים של דיזני, שירים את היד? אתה יודע שעכשיו הסרט האחרון שהם הוציאו, ילד מנשק ילד? בן מנשק בן בפה. דיזני, לילדים בני שש. בגיל שלנו פופאי. עכשיו, פופאי זה טוב או רע? מה אתה אומר? פופאי יותר גרוע. אלימות? מה פופאי מלמד ילדים? מה פופאי מלמד? מי שיודע לתתג רופאים הוא הגיבור. צריכים להריץ אותו. מי שנכנע ובורח, אחדן, מגיל. לא בודק תוללים בטרת. אני כבר לא מדבר שיש שם בחורה ורבים עליה והשם ירחק. אנחנו גדלנו על פופה, אני יודע על מה אתה מדבר. נכון. היום אי אפשר להראות לילדים כלום. אין שום תוכנית קשרה בטלוויזיה, כלום. לא חדשות, לא כדורגל, לא כלום. עכשיו, תשאל אותי, מה לא קשר בכדורגל? הרי הילד אוהב, הוא רץ בשכונה, משחק עם החברים, בסדר, ילדים צריכים לרוץ, לשחק, זה כן. שישחק כדורגל, כדורסל, בסדר, זה לא בעיה, עם החברים, בצורה מכובדת וזה. לא לנבל ת'פה, כל הדברים, בלי להשפיל ת'יריב. צריכים גם במשחק כדורגל, צריכים לעבוד על המידות. לא לריב, לא לקלל, לא לשקר. צועקים לך, יד! לא, לא, באמא שלי לא היה יד. אתה יודע שהיה יד, למה אתה משקר? אני לא מדבר על אלה שנשבעים בשם ה' גם. לא, לא, נשבע לך, נשבע לך בעיניים שלי. מה, אתה יודע שהיה יד, איך אתה משקר? צריך להעביר עבודה על המידות, אבל עזוב את זה עכשיו, זה ערה במיעוטו. אפילו עכשיו הילד רוצה לראות כדורגל. במשחק כדורגל, כמה פעמים במשך שעתיים שמתחיל השידור רואים בחורות ערומות על המסך בקהל? כמה פעמים? בפחות 50 פעם? תגיד אתה. אני כבר הרבה שנים לא ראיתי כדורגל, אבל אתה תגיד. מישהו שרואה כדורגל שיגיד, כולם נהיו פה רבנים, דיינים, מה הולך פה? פרסומות, פרסומות. עזוב פרסומות. נגיד שבה פרסומות מחבים. בסדר, איך אני בא לקראתך? בזמן המשחק, פתאום הוא מסתכל על איזה מישהי בקהל, או מראה את כל הקהל, או השדרנית. מה, היא מתלבשה? חילוניות של היום לא בדיוק מתלבשות כמו שצריך לפי ההלכה, בצערי הרב. אז כאן זה יערק ולא יעבור, מה זה פה? כתוב בגמרא אם בן אדם יש לו שני דרכים לפניו דרך קצרה מלאה בבחורות ודרך ארוכה ללא בחורות עיכוף שלם בלי בחורות בן אדם עבר בדרך הקצרה מלא בבחורות ושמר את העיניים לא יסתכל על אחת מהם עומדות בחורות ברחוב לא הסתכל על אחת מהן. צדיק או רשע? -צדיק. מאה אלף איש היום נמקבל מנו ברכות. אם היו רואים עכשיו איזו מצלמת רחוב, איזה דתי הולך ברחוב, עומדים שם כל מיני אפפיות, בחורצ'יק, וואו, וואו, זה, לא מסתכל. ככה מסובב את הפנים, מוריד את היד, הולך ככה, מסתכל על הקיר, חצה את הרחוב ולא הסתכל עליהם. וואלה, זה דתי אמיתי. איפה, איפה? דבר ראו איפה הוא? היו על הרגל אליו. כבוד הרב, כבוד הרב. מה הגמרא אומרת? רשע גמור. למה רשע? מה הוא אמר? לא שמעתי. הוא התגרב בעצם. התגרב. הוא מתכוון שאת השנייה הראשונה שנתקלת במשהו, זה לא ביתך, זה אונס. אני מפרש את דבריך בדיוק. אז זאת אומרת, השנייה הראשונה שראית, זה לא היה ביתך, פתאום נתקלת במשהו לא צנוע. מהשנייה, השנייה והלאה, השם שופט אותך. אתה צריך לסובב מהר את הפנים, כן, או לסגור עיניים. אבל אתם הבנתם מה אני עכשיו אמרתי פה לא בן אדם עצם זה שהכנסת את עצמך לרחוב עם בחורות אף על פי שעמדת בניסיון אבל כיוון שלקחת כזה סיכון שאתה עוד תיקשל בלהסתכל על הבחורות ועל איזה בחורות מדובר בזמן הגמרא כמו שהערביות לבושות היום עם גלביות לא רואים כלום הועל רשע על היום אינן מדבר בכלל איך הבחורות לבושות כן לא צריך לדבר אז אז לפני אלפיים שנה לא היה בחורה אחת בעולם לא צנועה אין כזה דבר גם אצל הגויות הלכת במקום של בחורות מכוסות בסכים רשע אבל לא הסתכלתי וגם אם הייתי מסתכל מה הייתי רואה חתיכת סדין שחור רשע אז משחק כדורגל עם חמישים בחורות ערומות על המסך, שדרניות, כל הדברים, אני כבר לא מדבר על הלשון הרע, ואיך הם שוחטים שם, שחקנים, ועושים אותם אפסים, וכל מיני, עזוב, זה הכל ליצנות, מושב ליצים. מושב ליצים. עוד פיתול תורה. פיתול תורה, מאלה היו לומדים תורה. אתה חושב שאם יפסיקו לראות כדורגל, ילמדו תורה? הלוואי. אני רק רוצה לסיים במה שהתחלתי. אמרתי כיוון שהדרך היחידה להינצל ממלחמת גוג ומגוג זה ליעסוק בתורה ובגמילות חסדים, ובתורה אנחנו לא ממש עוסקים בלשון עמתה. נשארה לנו אופציה אחת. מהי גמילות חסדים? והתחלתי להסביר שגמילות חסדים כל אדם יכול לעשות. אתה לא צריך להיות גאון, אתה לא צריך להיות עשיר, אתה לא צריך להיות צעיר או מבוגר או איש או אישה, כל אחד. יש מיליון סוגי גמילות חסדים. אם זה אישה, מה האישה יכולה לעשות? לארח אורחים, לבשל השבתות, לבשל הישיבות, לבשל לשבע ברכות, לבית הכנסת, ללכת לקניות, יש סקנה בבניין לעשות בשביל הקניות, ללכת פעמיים בשבוע לבדוק שיש לה הכול במקרר, כל מיני דברים כאלה. ללכת לאימא של בעלה, לבקר אותה, להביא לה קצת מאכלים, קצת דברים, למלא לה תמקרר, אולי לעזור לה לעשות מקלחת, אישה סכנה, מה הצריכה, כל מיני דברים. אפשר לעשות חסדים בלי סוף. חסדים זה גם זיקוי הרבים. להפיץ דברי תורה. אישה שאין לה בכלל אינטרנט, זה הכי טוב. עדיף לא להתחיל עם זה. זה כמו סרטן. אתה מתחיל עם זה, בדרך כלל אתה גומר, זה עורק לך את החיים. עדיף שאישה תהיה חרדית, צנועה, תשמע דברי תורה, תקרא ספרים, יש דיסקים היום, לא צריך להיות באינטרנט בשביל זה. בהנחה וכבר יש לטלפונים אינטרנט, לפחות שתעשה אותו קשר, שיחסום כל מיני אתרים לא קשרים. בהנחה והיא לא בדרגה עדיין ואין לה עדיין טלפון קשר ויש לה יוטיוב וכל זה, לפחות אם היא כבר שומעת דברי תורה ביוטיוב, לפחות היא תשלח את זה לכל האחרים שיש להם את זה. לפחות במקום שהם יהיו עכשיו במקומות שאסור להיות, לפחות יקשיבו לדברי תורה ויתחילו לשמור שבת. אז תוציא מאז מתוק. אתה כבר בתוך הבית שימוש, בתוך הצועה. תוציא משם גם ממשהו חיובי אם אפשר. אל תשקע שם לגמרי. תוציא משהו חיובי משם. עדיף, שוב, אני חוזר. רוב הסיכויים שאנשים מתחילים מהוואטסאפים והפייסבוקים והיוטיובים, זה ישמיד לו את הנשמה. זו המציאות. מי שכבר בזה, אם אתה כבר שם, לפחות תעשה גם דברים טובים שם. הרי אתה כבר ממעלה שם. הבנת? עדיף שלא תהיה שם. אבל אם אתה כבר שם, לפחות תשתמש בזה רק לדברי תורה. תפיץ, דברי תורה, כל הדברים האלו. אני רוצה רק להזכיר לכם ביציאה, עומד כאן בחור בשם שחר בחוץ עם דוכן של הספרים. יש כאן דיסקים בחינם. דיסקים, קחו כמה שאתם רק רוצים ותפיצו בכל מקום. ספרים עולים קצת כסף, מחיר סביר בהחלט וכדאי מאוד, זו גם הזדמנות, אין, יש לנו מחסור בספרים, זו הזדמנות, לא תהיה עוד, אין את זה בכלל להיות ספרים, אין את זה באינטרנט, אין את זה, זה עכשיו או עכשיו או בכלל. יהיו אם יהיה לי כסף, בינתיים אין לי כסף להפיץ, בשביל לעשות כמויות גדולות של ספרים צריך הרבה כסף. כשיהיה לנו הרבה עשרות אלפי דולרים, אז נעשה במכה 20 אלף ספרים. לאט לאט זה יחזור מהמחירות, אבל קודם כל צריכים לשים את הכסף מראש, כדי לעשות התפסה גדולה. כרגע זה לא המצב, כרגע מתפיסים קצת קצת. תנצלו את זה, כי אולי בפעם הבאה שיהיה לכם את ההזדמנות זה יהיה עוד כמה חודשים אם בכלל. לכל מי שאתם מכירים שהוא חילוני או רק בעל תשובה שמתחיל או אפילו דתי לוני או אפילו דתי אמיתי אבל צריך קצת שיפור זה ספר נפלא זה פותח לאנשים דברים שהם לא חלמו עליהם עד היום, והם לא ראו. זה מלמד אותך את ההשקפה הנכונה של התורה, מה השם אוהב, מה השם שונא, כמה טעויות אנחנו עושים בחיים בלי לשים לב אליהן, מה מומלץ, איזה השקעה טובה, איזה צדקה כדאי לעשות, איזה צדקה לא משתלם, מה זה באמת צניעות, מה זה החטאת הרבים, איך יודעים שהתורה היא מן השמיים במאה אחוז, איך יודעים שתורה שבעל פה זה מאה אחוז מהשמיים? איך יודעים שהחכמים ידעו במאה אחוז על מה הם מדברים? איך יודעים? איך כל הדברים האלה שמפריעים לכל בן אדם ובן אדם, הכל בספר הזה. הכל שם. זה ספר מאוד מאוד מעניין, אין בו דף אחד משעמם. אתם תראו בעצמכם, יש ספרים שהם אבים, יש בהם דברים מעניינים, אבל יש המון עמודים שעממים. אתה קורא עשרה עמודים, אופ, הנה עמוד אחד מעניין. עוד חמישה עמודים שעממים, עוד עמוד מעניין. זה מוציא לך את הנשמה. מוציא לך את הנשמה. אבל החוכמה הייתה פה לעשות ספר שכל דף שם יהיה פצצה. שלא תשתעמם לחצי דקה אפילו. וברוך השם וחסדי השם, הצלחנו לעשות כזה ספר. קחו אותו, תיהנו ממנו, תפיצו אותו לאנשים שצריכים להתחזק, ובעזרת השם זה מה שיציל אותנו. אין חסד יותר גדול מלהחזיר בתשובה יהודים, תדעו לכם את זה. אין כזה דבר. שום דבר לא ישווה לזה, כולם מציל נפש אחת, כאילו הצילו, למה הוא לא? זה הוא, זה המחדים שלו, הנינים, עד סוף כל הדורות אתה מרוויח עליהם. למה? נתת להם ספר. אתמול הייתה אישה בשיעור בראשון לציון היא הייתה חילונית לפני חודש הייתם צריכים לראות איך היא הייתה לבושה חמור הבנית היא אומרת קראתי את הספר שלך במכה באתי לקנות עוד כמה היום אני לא מפסיקה לשמוע דרשות היא באמרה על השמיים למה? מישהו נתן לה את הספר הזה, לא יודע מי הציל את החיים של האישה הזאת, יש לה בטח ילדים זה לא יודע לאן זה יגיע וחמישים שקל הציל את החיים שלה, רבותיי יש זכות יותר גדולה מזו, תנצלו את זה. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









