Cómo Decir Shema Yisrael Correctamente

עכשיו, אנחנו נלך קצת, ונכניס, קצת, על שמי ישראל. זה הזמן שכל אחד ידע איך להגיד את זה. הרבה אנשים רליגיים בעולם שלהם, ועכשיו, אחת הזמן בעולם שלהם, הם אומרים את זה נכון. עכשיו, אחת הזמן בעולם שלהם. למה? בגלל שהם לא יודעים איך להשתמש את השפעות. אז, אנחנו יודעים, לפני שמי ישראל, יש לנו שבועות. נכון? תורת ומצוות, חוקים ומשפטים, אותנו למטה אחד הבלכים הוא לגבי הרמב״ם שאתה יכול ללכת ללכת עם השם בצורה, בקריאשון שלו. השני בלכים הוא שאתה יכול ללכת ללכת עם השם בצורה שלו. זאת הופעה של רשי. אז כדי להיות יוצאים על כל שיטות, יש לנו שתי בלכים לפני ישראל. אחד מדבר על העולם, והביטחון של הנציל ושל הקריאה. זאת הברכה הראשונה על הקרמבה. השני מדבר על התורה על הקרשי. ולאחר זה, ואהבת את ה' אלוקיך. כי אנחנו עכשיו נאמור על עצמנו לאהב ה' איך? איך אתה אוהב ה'? אולי במהלך העולם, או במהלך התורה. זה יכול להיות בכל מיני דרך. זה וזה. ואתה יכול לדעת שיש שני דרך ללכת לאהב עם ה' גויים, איך גויים יכולים ללכת לדבר עם ה'? הם לא יודעים את התורה חכם גוי, הוא לוקח את העולם הוא לוקח את הטבעה, וואו, מה קריאה שה' עשה, תראו את הטבעות, תראו את זה, וואו יותר הוא מלמד, ביולוגיה, אפילו המדע, כמה חברה גדולה הוא אמר, הקריאה של העולם הזה היא בלעדה, וזה מניחה לו להתקשר, כי הוא לא יודע על התורה אנחנו יודעים שיש לנו שני חולים. אנחנו יכולים להפתיע על השם עם כל מה שהוא עשה, איך הוא הוציא את האצבעות, עם כל הטבעות וכך הלאה. או גם בצורה התורה. עכשיו, זה כמו שאתה צריך לראות את השמה ישראל. הראשון, ואהבת את השם אלוקחן. לא, ואהבת את. זה לא נכון. הכתובה שהאמריקאים רואים זה לא נכון. כמו שהם מנסים ללכת בלילה, זה ממש לא נכון. אתה לא אומר, ואהבת את השם אלוקי. זה רגע. ואהבת, לשון עבר, זאת אומרת, אתה עדיין אהבת את ה' שלך, אבל לא עדיין. זה נכון כמו שאתה צריך להגיד. ואהבת או, זאת אומרת, כשאתה עדיין אהבת את השם, ואהבת את השם. בגדול, ואהבת את השם כל כך. זאת אומרת, במשך. זאת אומרת, עכשיו אתה לא אוהב חס ושלום. אתה בא להגיד ל'ה' איך אתה אוהב אותו, ואתה בא ועכשיו אמר שאתה לא אוהב אותו. אתה אוהב את ה' שלך. בדקדוק העברית, יש לשון מלאל ולשון מלרה. אתה צריך לראות ולשון מלרה. ואהבתה. את השם יוגד אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מעודך והיו הדברים האלה נוחים את צבך היום. על לבביך. הרבה אנשים, בגלל שהם ברעש, הם ראו את זה כאילו איזה שנה, אל לבביך. זה מתחיל להיות איזה שנה במשל שני שנה. זה למה, תייחסו לסידורים, יש להם דאז' בין אל ולבביך, להחליט בין השני שנה, למה? בגלל ששנה אל מתחילה עם למד, ושנה לבביך מתחילה עם למד, זה מתחיל להיות איזה שנה במשל שניה. אם אתם רואים את זה פשוט, אל לבביך, זה מתחיל להיות איזה שנה. אתה צריך לראות את זה, על, תחזור רגע, על, לבביך. להחליט בין שתי הדברים. זה קורה כמה פעמים בקריאצ'לה. זה למה באותה סידורים הם אומרים, יפסיק מעט, תחזור קצת. לא לראות את זה בקצת. ושיננתם לבניך. גם אורדר, זה קמן. ושיננתם לבניך. ודיברת בם בשבדך בבתך. עכשיו האשכנזים הם יקראו בי-בי-סי-חא. בגלל שהטאפ לא יש דגש. הספרדים קראו בי-טי-חא. אבותהם נכון. צריך להיות בי-סי-חא, כמו תה. זה למה האשכנזים הפכו את זה לסמך. צריך להיות תה. אתם יודעים איך הם קראו באנגלית תה? תה? נכון? כן. צריך להיות בי-סי-חא. בי-סי-חא. כמו הימנים קראו. כמו העיראקים קראו. בי-סי-חא. אז בטחה זה לא נכון אם יש דגש זה בטחה אם לא יש דגש זה יהיה בטחה אבל בטח לא בטחה כמו למשל כשלמדתי עם אשכנזי רב בפעם הראשונה לא הייתי מבין כל כך על הפרנציאציה אז הוא אמר לי, המלך ניצב בפסח הדיילס אז אני חושב על עצמי, המלך ניצב בפסח? למה? אנחנו לא מדברים על פסח עכשיו. למה? איך פסח הגיע לו לזה? אני לא מבין. אני אגיד לו, למה פסח? הוא אמר, פסח, פסח. הוא מנסה לדור. אני אגיד לו, פסח? מה פסח? מה הוא מדבר על? הוא אגיד, זה יקרה לו כמה פעמים כדי להבין. פתח! הוא אגיד, פתח הדלת! עכשיו אני מבין. פסח נהיה פסח, פסח הלילה. זה מניחה את העולם. או כמו הם אומרים בראש השנה, היום הרס עולם. היום הרת עולם. תה, הרת עולם, לא הרס. הרס זאת אומרת, היום ה' הרס את העולם. זה לא נכון, היום ה' חייג את העולם. אדם נפגש, זה הלך היום. אני אגיד את זה לבשי אשכנזי, הוא אגיד, אני לא יכול לדאב כל יום היום. אני חושב שאני צריך להגיד את זה נכון אז זה רק דוגמא של איך להגיד את השפעה לא נכון באמת חלטה את המעניין לפעמים הוא חלטה את המעניין ללא משהו לא יש שפעה כזאת לא, אז הוא באמת לא אגיד משהו לפעמים הוא חלטה את זה מפעם להגיד את השפעה לפעמים הוא חלטה את השפעה לפעמים הוא חלטה השפעה לפעמים למשל, הוא חל בצורה החסידית, כשהם רואים, הם אומרים, שקץ תשקציני ותאהב תתאוויני. אתם יודעים מה זאת אומרת? זאת אומרת, שהם שואלים ה' להגיע להם לשקץ, ולהתאהב אותם, להתאהב אותם. ני. אז עכשיו אתם שואלים את החסיד, הוא אומר, אוו, זה כמו שאנחנו אומרים הוא, אנחנו לא אומרים הוא, אנחנו אומרים היא. הבעיה היא, שכשכתוב בתורה ה' ה' ו' א' או ה' י' א' בכל שדוי הם כתוב ה' ה'. לא יכול להיות. אם אחד הוא ה', האחד הוא ה'. אם אחד הוא ה', האחד הוא ה'. לא יכול להיות ה' ו'. ה' ו' ו... אי, וב, אלף, אי, יוד, אלף, בותם הם אי. מל ומנגינה, בותם הם אי. זה לא יכול להיות. אחד צריך להיות באחד ואחד צריך להיות... אז אם אתה חושב שמל הוא אי, מנגינה צריך להיות אי. זה לא יכול להיות שמל ומנגינה, בותם הם אי. איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, איי, We continue א here. אוקיי? So, we continue over here, and it says, ושיננתם לבניך ודיברתם בשפתך ובצחך. Do I remember? בצחך. ובלכתך בדרך ובשוך בך ובקומך. וקשרתם לעוף על ידך והיו לטוטפות נער. תת and תאף, the way the Iraqis pronounce it, תאף is תא, and תת is תא, from the throat. It's very hard for Americans to pronounce it like this. So many times we say תותפות like it's written with תאף. It's incorrect, it should be תותפות. Okay, but I don't want to confuse you too much. לתותפות בין העיניך וחצבתם על מזוזות בתיך ובשעריך. עכשיו אנחנו מתחילים את הפרשייה השנייה. ועיה, אם שמוע תשמעו. צריך לפרש את העין, זה כתוב בשולחן ערוך. צריך לפרש את ההחלטה בין חף וחט. חף זה חה, חט זה חה. מהעין, מהחלטה. אותו דבר עם עין, א' וה'. א' זה אה. עין זה אה. ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה-ה לעובדו עם א' זאת אומרת, ה' מנסה לנצח את ה' זאת מה זאת אומרת ולעובדו זאת אומרת לעבד אותו לנצח אותו הוא צריך לפרש את האלף לעובדו זאת אומרת לציין אותו עין, כמו עבד אם אתה אומר לעובדו כמו שכל האמריקאים אומרים זה באמת אומר להשתתף את ה' שלך ולנצח אותו עם כל ההארץ שלך ולעובדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ונתתי מתר ארצכם בעיתו יורה ומלכוש ועשפת דגניך ותירושך ויצריך ונפתי עשב בשדיך, לי ועמתך, ואכלת וסבעת. ישמרו לכם פן יפתה לבבכם, ושרתם ועבדתם אלוהים אחרים, והשתחביתם להם, וחרה אף אשם בכם, ועצר את השמיים ולא יהיה מטר והאדמה לא תיתן את יבולה ועבדתם מהרה מחלה ממרת, מהרה זה משהו שמורך. והשלכתי בכם את המהרה, הצריתן הפרשת בחוקותיי. זאת אומרת שזה קרס. פה אתה אומר מהרה עם ה', לא עם א'. ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם ואתם אם אתה ואתם אומר שאתה תחליט להחליט מהרה ואתם עם א', זאת אומרת שאתה תחליט להחליט עם קאנסר. אולי זה אחד הסביבים למה קאנסר נמצא בכל מקום, אני לא יכול להגיד. אבל זה חליט את המעניין של העולם. צריך להיות מהרה. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ועל נפשכם הוקשרתם אותם לאות על אתכם והיו לתותפות בין עיניכם. ולימדתם אותם. עוד פעם, it's a command. ולימדתם. נת ולימדתם. ולימדתם. לשון מילה רע. אותם את ביניכם לדבר בם בשבטך בבתיך ובלכתך בדרך ובשוך בך ובקומך וכספתם. גם נקומן, אוכזבתם אוכזבתם על מזוזות ביתך ובשעריך למען ירבו ימיכם וימי וניכם על האדמה, לא על על עם א' זאת לא על זאת על שני דברים שונים צריך להשתמש בדרך על האדמה אשר נשבע אתה צריך לפרסם את העין, זה קריטי. אם אתה קורא נשבע עם א, זאת אומרת, היה קפצן, שבוי. אשר נשבע אשם, ה' אוכל. אשם היה נשבע. זאת מה זאת אומרת. אז אתה צריך לקרוא נשבע עם עין, זאת אומרת, אשם נשבע. אשר נשבע אשם, אשם נשבע, לא אשם היה קפצן, חס ושלום. Here is an example how not pronouncing the ha'in, changing the total meaning of the verse. From a blessing, or from a promise, into chas v'shalom, a curse. כשר נשבע, אשם לאבותיכם, לתת להם כי מהשמיים על הארץ. Third parashia, ויום הרשם אל משה למור, not להמור. דבר אל בני ישראל ואמרת עליהם לא ואמרת ואמרת, means commend them ואמרת עליהם ועשו להם ציצית על כנפי זיגדיהם לדור אותם ונפנו על ציצית הכנף פציל תחלת והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות אשם ועשיתם אותם. ולא סתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם. למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותיי וייתם קדושים ללואיכם. Again, you don't say לאלוהיכם. ללואיכם. You don't pronounce the Aleph. Whenever the Aleph doesn't have Nikud, it's like you're skipping it. זה כאילו לא יש אלף, ללוהיכם. אתה מבין? זה קורה הרבה בתנ״ך, אתה רואה, תשמע. אבל לפעמים כשהבעל קורא קורא, הוא קורא ללוהיכם, הוא לא קורא לאלוהיכם. לפעמים הוא קורא לאלוהיכם, לפעמים לאלוהיכם. אני אשם אלוהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוהים, אני אשם אלוקיכם אמת. זהו, זהו, לא משנה כל כך גדול. אולי 10 דברים, או ביחד, שאתם צריכים להתעניין. אתם יכולים לראות את המסגרת, לעשות את עצמכם דעות. אני אשם מלוככם אמת, ואם החזן, הוא תכניס גם אשם מלוככם אמת, לעשות 248 שאלות. כמו רמך חברים, כמו רמך מצוות. ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן. רבי חנני, אמן.