אני לדודי ודודי לי
A rabbi connects the shofar's call to repentance with Abraham's binding of Isaac, critiques the commercialization of Jewish practice, and warns that every action triggers divine accounting. He describes anxiety about life's unpreparedness and calls for sincere teshuvah over market-driven observance.
Chapters
חודש טוב, חודש שלול הגיע. הצמרמורות הפנימיות, למי שמרגיש את זה, מתחילות כבר מה... אתה מרגיש ככה רעידות. ככל שהרעידות יותר חזקות, ככה אתה יודע שיש לך יותר עירת שמיים. יש אנשים, אין להם שום רעידות. הם אפילו לא יודעים שזה אלול. הם לא יודעים מה זה אומר. בדור הקודם, בעיר כמו תל אביב, שנהפכה לצערנו להעיר הכי טמאה בעולם, בדור הקודם היו שם צדיקים, ל-50 שנה, 60 שנה. והיה בית כנסת של הצדיקים, למדו שם כמה מקובלים, שהיו מכריזים שם רבותיי, אגב היה אומר אלול, חצי מהאנשים בבית הכנסת היו מתאלפים במקום. מהירים אותם מה קרה, עוד חודש משפט ואנחנו לא מוכנים. ככל שהאדם יותר גדול אז הוא מודע למצבו יותר. ככל שהאדם יותר קטן הוא חי בדמיונות. רוב העולם חי בדמיונות. כמעט כל האנשים בעולם, כמעט ואפשר להגיד בלי יוצא מן הכלל, בגלל שהיוצא מן הכלל הוא אפילו לא אחוז של אחוז של אחוז של אחוז, זה גרגיר קטן. כמו הוגה ענקית שאימא שלך הכינה ונפל איזה פירור לצד, זה פחות או יותר היחס בין האנשים בעולם, כמה ביניהם בכלל מודעים שיש בורא לעולם, ומה התכלית ומה זה תורה ומה זה עולם הבא, רוב האנשים אין להם מושג. אין להם מושג. רואים גם שבקרב הדתיים, הרבה לאנשים שנחשבים שומרי מצוות, יש להם כמעט רמת אמונה שלהם, היא אפילו לא מגיעה לאחוז מתוך מאה. כל הזמן דואגים על הכסף, כל הזמן רבים על הכסף. כל הזמן חוזים ורוחדים ופחדים ותביא ערבים ותעשה ככה, תעשה, כולם חיים בפחדים. שלמו לי, לא ישלמו לי, יפטרו אותי, מה, עושים לי פרצופים. אתה רואה מה השאלות של האנשים, מסכנים, אמורים היו להיות בעלי אמונה 20 שנה בדת, נשארו באותה מדרגה של החילונים. כמו שהחילונים רועדים ודואגים כל הזמן, גם הם, למרות שיש להם כבר זקן וזה, אתה שואל את עצמך מה הולך פה? מה זה השריקה הזו? זה מהרמקון? אז אתה שואל את עצמך מה הולך פה? מתוך כזה עולם של כמעט שמונה מיליארד איש ומתוך השמונה מיליארד האלה בקוד שיש חמישה עשר מיליון יהודים ומתוך החמישה עשר מיליון יהודים יש שלושה מיליון שנחשבים דתיים שלושה מיליון מתוך שמונה מיליארד תעשו חשבון, מבחינה סטטיסטית זה כלום. ומתוך השלושה מיליון, הלוואי שעשרה אחוז מהם, עשרה אחוז מהם יהיו בסטנדרטים הנדרשים. הלוואי, אני עוד נדיב, הלוואי. זאת אומרת שאחד מתוך עשרה דתיים הוא בן תורה אמיתי, בעל אמונה, בעל ביטחון, בעל מידות, כמו שצריכים, כמו שכתוב ברמב״ם בשולחן הרוח, לספרי המוסר, הלוואי אחד מעשרה. הלוואי. תשאלו אותי רגע, אולי אתה מגזין. אני אגיד, לא, פשוט מאוד, אני אדם עם עיניים פקוחות. שאני בא לשכונה של חרדים, ואני רואה שאתה קם בבוקר, ובן אדם חוסם לך תחניה. לא אכפת לו שתיקח שם בבית וזה. אז אתה שואל את עצמך, אז מה זה? אז מה שווה כל הדת? יותר גרוע מבאמה, בן אדם כזה. אז מה עכשיו, הוא יגיד לנו שהוא שלושים שנה שומר שבת, הוא נשאר במדרגת באמה? לא אכפת לך שבן אדם יארס לו כל היום? איפה המצפון שלך? זה גויים באמריקה שיורים באנשים לא עושים. גויים שלוקחים מקדחים ואורגים, לא מסוגלים לחסום למישהו חניה. זה לא ראיתי מעולם שם. דוגמה, אני אתן לכם סתם דוגמה. אז אתה שואל את עצמך, אז מה הוא אי לכל הדת? משהו פה רכוב. כמו למלא מים, בדלי שיש בוחרים, ממלאים, ממלאים, ממלאים, לנצח נצחים. נשאר רק כל הזמן, אף פעם לא התמלא כלום. או שאתה עומד לצאת מחניון ואתה רואה מסעית של סבלים שמעבירים דירה, אז הם מכנים את המסעית וחונים את ה... סוגרים את היציאה מהחניון. אתה עולה, עולה, עולה, מסעית. לצפצף, לא אכפת, הוא לא מתייחס אליך בכלל. הוא עכשיו מעניין אותו שהוא לא יצטרך לסחוב את הזה קצת יותר. הוא רוצה לרדת ככה ישר למעלית, אז מה עכשיו עם כל האנשים שצריכים ללכת ולבוא ולהיכנס? העולם לא קיים מבחינתו. זה במקרה הזה לא דתי, סתם, אחד מפה, מהסבלים. רק להראות שבני אדם לא התחילו אפילו את העבודה שלהם בעולם הזה. וחודש אלול זה הזמן. מה זה חודש אלול? ראה, זה בא תמיד אחרי פרשת ראה. או שזה נופל בראש חודש אלול, או שיום לפני, יומיים לפני. תמיד זה בא ככה. מה זה ראה? ראה אלול הגיע, ראה שטבות. פרשת ראה. ראה, הנוכי נותן לפניכם היום ברכה וכללה. את הברכה אם תשמעו בכל השם, ואת הכללה אם לא תשמעו. יש טעות מאוד רווחת בקרב הציבור, וזה לא כל כך אשמת הציבור, זה יותר אשמת הדרשנים, שלא הקפידו בזה כל כך, לא שמו לב. אחד הדברים זה, הרי יש שתי פרשות בתורה שמדובר שם על הבחירה של האדם, נכון? שם כתוב, פה כאן בפרשה שלנו כתוב, ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וכללה. זאת אומרת, אם תשמעו בקולי יהיה ברכה, אם לא יהיה כללה. זאת אומרת, אתה רואים שאתה בוחר? לפי זה יתנהגו איתך, לטוב או לרע. זו דוגמה אחת. דוגמה אחרת כתוב, ראה אנוכי נותן לפניכם את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע, ובאחר אתה בחיים. אפשר לבחור במוות. חיים ומוות זה לא דבר מיידי, שכל מקום שכתוב בתורה, בכל מקום שכתוב בתורה חיים, הכוון החיי נצע. כי אין כזה דבר חיים זמניים. יש מוות שמתהווה, אבל אין חיים זמניים, חיים זה נצח, למשל, איך שאדם נולד, דוגמה, קצוב לו שיחיה 80 שנה, והרגע שהוא נולד הוא מתחיל למות, באותה שנייה הבטריה מתחילה להתרוקן, עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת, הוא רק לא יודע מה אורך הבטריה שלו, להבדיל במכשירים אלקטרוניים זה מראה לך בטלפון עוד כמה נשאר, אדם הוא לא יודע, זה רק כשאנחנו מסתיר ממנו למה, תאר לך שלאדם היה על היד איזה צג. מה היה הבעיה? שהוא נולד עם צג, ומראה לו לאט לאט עוד כמה נשאר לו. למה השם לא עשה את זה? א', כי המעשים יכולים להעריך את החיים או לקצר אותם, לכן אי אפשר לעשות כזה צג. ודבר שני, זה ייבטל לאדם את הבחירה. כי כל עוד האדם רואה שנשאר עוד הרבה זמן, הוא ידחה את התשובה לחודש האחרון. יש עוד זמן, יש עוד זמן. אז במילא מתוך 80 שנה, 79 וחצי שנים ירדו לריק. כי הוא לא נוגע בתכלית שלו, כי יש עוד זמן. והקב' הוא נתן הרי אפשרות לעשות תשובה, אז מה יש למהר? חודש אחרון אני אתפוס את כל הכסף שעשיתי, לחלק הכל לישיבות, להחזרה בתשובה, לאתומים, לאלמנות, אפזר את הכל, יישב בישיבה איזה 3-4 חודשים מהבוקר עד הלילה בלי לאכול בתעניות, מיקווי, גמרות, מוסר, תפילות, פחיות, תיקון עמידות, שלושה חודשים, מתוך שמונים שנה, ולמטה תימושר רבנו, צדיק הדור. וגם לא רק זה, כל העבירות יהפכו גם לזכויות. אז ירוויח מכל הכיוונים. אז מה, מי אתה בא לבלף? לכן אתה לא יודע לרגע, מתי, מה יוליד יום. היום או אולי עוד מחר, זה יום האחרון, אחותיי. אתה לא יכול לדעת, אחד עכשיו שלח את הילד שלו לקמפ באמריקה, בקיץ יש חודשיים חופש, אז מה עושים? שולחים את הילדים לקמפים, שלא יהיו ברחובות, אז חרדים שולחים לקמפים של חרדים, חצי יום לומדים, חצי יום כדורגל, כדורסל, פוטבול, בייסבול, טיולים, אגמים, כאלה דברים. ילד, לא יודע, בן 11, משהו כזה, שיחקו בייסבול, מי שמכיר את המשחק המטופש הזה, יש שם כדור כמו סלע. כדור, אם אתה פוגבל אותו בראש, אתה מת במקום. ממש כמו ברזל. זורקים אותו במהירות, ואז יש מכל כזה, ומישהו עומד, ובום, נותן מכה. לפעמים הכדור אף 200 מטר באוויר. מכה, נתנו בום מכה מראש הכדור קשה, אם הוא מכה במקל חזק במקום הנכון, הוא רעף עד לקהל של הצד השני של ההצטדיון לפעמים. וכל האמריקאים שתוללים, צורכים, וואו, איזה מכה הוא נתן. זה מה שיש בהם בחיים. עכשיו, מה קורה שלפעמים המכה יוצאת שטוחה? זה שזרק את הכדור, בום, קיבל אותו בול בלב. אבל במהירות של איזה מאה ומשהו כמש זה כמו אבן, כמו זרקו עליך סלע פגע לו בלב דום לב במקום בנס הצליחו להביא הליקופטר מסוק שאירים אותו משם לקחו אותו לבית חולים והצילו את חייו בשנייה האחרונה הוא כבר היה מת כבר מי חלמתי שלח את הילד שלך לכם תקבל טלפון למוחרת שהילד מת. או כמעט מת. מי חולם? כל שנייה אתה לא יודע מה יוליד יום. אז לכן הקשברחו לא מגלה לאדם מה היום, מה קיצו. ככה דוד התחנן לקשברחו שיגיד לו מתי תהיה יום פטירתו והקשברחו אמר לו אני לא מגלה לאדם מתי קיצו. אז דוד התחנן, אמר טוב לפחות תגיד לי איזה יום בשבוע זה יהיה. אמר לו יום שבת. אז דוד התראם, אמר דווקא בשבת? שעכשיו הגופה שלי תשקע ואני אמוק צה, לא יוכלו להזיז אותי, כלום. זה ככה, זה. לא יכולת לתת לי עוד יום עד יום ראשון? מה כבר החיים שלי? אז עוד יום אני אחיה, בגדיל. המשפחה אמר לו, אבל היום למוחרד זה כבר הגיע זמנו של בנך שלמה למלוך. כבר נגזר שהוא יהיה המלך ביום הזה. אי אפשר שני מלאכים חיים. אתה נפטר, בנך נכנס לתפקיד. זה ישבש את כל התוכנית. אמר דוד, אין בעיה, אם זה הדין, אז בסדר, אז אתה תיקח אותי יום שישי. אני מבטר על יום מהחיים. אז הקשבך הוא נזף בו, אמר לו, תתבייש לך? אתה רוצה שאני אוריד לך יום מהחיים? אתה יודע מה זה בשביל יום אחד שאתה יושב ועוסק בתורה? זה עדיף בעיניי על יום, על אלף עולות וזבחים שיקריב בנכן שלמה על המזבח בבית המקדש. אלף זבחים זה תקף שלם. תפילות וקורבנות וכולי. אלף? לא זמן ליום אחד שאתה לומד תורה. ואתה רוצה ככה לזרוק את היום הזה לפח? וזהו דוד שאין אחד שהכיר את מעלת התורה יותר ממנו. שכל התהילים העידים שהוא כותב טוב לי תורת פיכה מאלפי זהב וחסף שאני הולך למפגש עם המלאכים כולם מדברים על הצבא ועל כלכלה ועל כל מיני דברים ואני רק מדבר על הקדוש ברוך הוא אני מפיץ את תורתך ואני רק תורה מעניין אותי וכולי, כן? וכתוב עליו שהוא בקושי ישן היה של שנת סוס חצי שעה מקסימום היה שם את הכינור איך שהייתה מגיעה הרוח של חצות הכינור היה מוציא איזה יללה שעון מעורר made in 3000 years ago לא היה עוד אייפונים אז שהצלצל אז הכינור היה עושה הוא היה קופץ ומתחיל לעסוק בתורה חצות הלילה. כל מי שעוסק בתורה בלילה, חוט של חסד משוך עליו. ככה הנוערה אומרת. מיוחד. אז אחד שאמר, טוב לי תורת פיכה מאלפי זהב החסב, או שבטי בבית השם כל ימי חיי, חלום שלי להיות אברך. אני מלך של העולם, כולם שותחים אותי, כולם שטחבים לי, כל מלכי טבל מעריצים את דוד. תראו, כל הגויים, דיווי, דאוד, כל העולם מדברים עליו עד היום. איזה אגדה. ומהו החלום שלו? תהיה לי להיות אברך, לבוא עם האופניים לכולל, לפתוח את הגמרה, לעסוק 15 שעות בתורה. מה, אני צריך את כל המלכות הזאת, כל הכאב ראש הזאת? בסדר, מינית אותי לתפקיד. אבל אם אתה שואל אותי, מה החלום שלי? שבטי בבית השם כל ימי חיי, לחזות בנועם השם, ולבקר בהחלוא. אז שואלים, רגע, רגע, מה הולך פה בפסוק הזה? זה הסדר פה לא מסתדר. אתה חולם שבטי בבית השם כל ימי חיי. אתה רוצה החלום שלך לשבת בישיבה כל החיים שלך. אוקיי, בסדר. למה? לחזות בנועם ה' שיהיה לי חיזיון שאני ארגיש את המתיקות הזאת של הקב' כבר בעולם הזה לא רק בעולם הבא, הרי בעולם הבא כתוב יושבים צדיקים ואתרותיהם לראשיהם ונהנים מזיו השכינה שזה דבר נפלא. אתה יונק מהמתיקות הרוחנית הזאת, האינסופית של הקראש ברוך הוא. אי אפשר לדמיין את זה בכלל במילים פה. בעולם הזה אין לזה שום תיאור שיוכל לתאר את העונג שהאנשמה תהיה לה בעולם הבא למי ששמר מצוות. אז דוד אומר, לחזון בנועם ה' הוא לבקר בך לא רק בתורה. רק מי ששקוע בתורה הוא מרגיש את הנועם הזה של התורה ואת העושר הגדול והאור הגדול. אור שבא מחזירו למותיו, יש הרבה מאות משפטים על התורה. ובסוף מה הוא אומר? לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו. אמרת שאתה רוצה לשבת כל החיים שלך בבית ה' שבתי בבית ה' כל ימי חיי. מה עכשיו קפצת ולבקר בהיכלו? תחליט. אתה רוצה להיות כל היום או שאתה רוצה להיות איזה נהג מסעית שבא לחצי שעה ביום? לבקר בהיכלו. מה אתה רוצה להיות? יש לאלה עובדים לפרנסתם, קשה, עד שכבר מגיעים מסכנים, שמונה בערב, צ'יק צ'אק אוכלים ארוחת ערב, רואים קצת את האישה, באים לישיבה שמונה וחצי עד עשר וחצי, כבר נרדמים חצי מהשיעור, שזה גם כן מעלה, כי הנשמה בכל זאת מקבלת את התורה. הוא מסכן כבר, הוא חצי שיעור ישן, מהירים אותו לערבית. וככה חוזר חלילה. אין מה לעשות, זה המציאות של חוב הבעלי בתים. או שבבוקר הוא לומד, אז הוא קם מאוד מוקדם, אז הוא עייף כל היום. כן, כל אחד והאיסורים שלו. אז מה דוד מבקש? להיות כזה, אחד שמבקר בהיכלו, או אחד שיושב כל החיים שלו בתורה? אז פשוט, ההתחלה של המשפט אומר, מה החלום שלי? שבטי בבית ה' כל ימי חייו. לחזות בנועם ה' הוא... לחזות בנועם ה' גם זה ברור. מה זה הוא לבקר בהיכלו? שלא יקרה לי כזה דבר שאני אתרגל ויתחיל ככה להיות מצוות אנשים מלומדה, כמו רובוט. כמו שקרה להרבה תלמידי ישיבה אחרת, כבר התרגלו. כבר לא רוקדים משמחה שהם כבר עשרים שנה יושבים בישיבה. זה כבר נהיה יום עבודה. באים בבוקר, פריסים כרטיס, קפה, יושבים, לומדים. פסקת צהריים, סידורים קצת, חוזרים לסדר שני, אבל זה כבר נהיה, איך אומרים, כמו יום עבודה, כמו הוא במפעל, כמו זה, כמו המנקה, כמו העובד, הרופא. גם אצלי זה יום עבודה. לא, לא, לא. אני רוצה שבכל יום שאני אהיה כאן, זה כמו היום הראשון, אותה התרגשות, אותה שמחה, אותה התלהבות, להחזות בנועם השם ולבקר בהחלון. בכל אופן, אז נחזור לעניין. אז באמת, חודש שלא התחלתי להסביר, זה הזמן. זה הזמן שהקב' הוא עכשיו אומר, אני לדודי ודודי לי, מי זה אני? אני זה אנחנו, לדודי זה הקב' ודודי לי. זאת אומרת, תפתח לי פתח כפיתחו של מחד, ואפתח לך כפיתחו של אולם. תעשה את הצעד הראשון למעני, ואז אני אפתח לך את כל הדלתות, כל השארים. לא תעשה את הצעד הראשון, תישאר במצבך לנצח. לא תטעם לעולם מהמתיקות, לא תיגע בתכלית לעולם. עד שאתה לא תעשה את הצעד הראשון, לא יקרה כלום. יש הרבה הורים, כשהשם ישרח לי קלה, אני אהיה דתי. זו הסיבה שאיניהם קלה. אם הוא היה אומר, מה זה שייך עכשיו? קודם כל, יש לי עכשיו חיוב להיות שומר מצוות, כן. תבוא קלה, לא תבוא, מקווה שתבוא. אבל אם לא תבוא, אז מה, אני מותר לי לאכל את השבת אם לא תבוא? איזה מן טירות זה. אדרבא זמחיס את השם, כאלה דיבורים. הרי כתוב, לא תנסו את השם. צריכה לנסות, הקב". ניסיונות, מלבד מעשר. מי שנותן מעשרות ביד רחבה, עושה חשבונות ונותן לפחות עשרה אחוז ושומרים עשרים אחוז, אחד כזה יכול לבוא לקב". בתלונות אם הוא לא התאשר. למה? כי יש הבטחה בחנון עיניו הזאת. אם לא, כתוב שם, אם לא, עד בלי די כתוב שם, אם לא, המלא לכם את האסמים ואת הפרנסה וזה עד בלי די. כשכבר תגיד די, די, יש יותר מדי, אין לי איפה להחסן את זה. זאת אומרת, אם אדם בימיהם, יש לו עכשיו הרבה טבועה. עוד, השדה מניבה, מניבה, מניבה. חותכים, קוצרים, אין כבר אפלסים. הוא בא ואומר לאנשים, בוא נתראה, אני אפלסים. תעשו טובה, בואו קחו. מכירים את אלה שיש להם עכשיו אחרי איזה מסיבה הרבה אוכל? אין כבר מה לעשות עם זה. אז מתחילים להתחנן לזה, תבוא תיקח, אתה תיקח, אתם צריכים בישיבה. פתאום אף אחד לא צריך. מחר כולם יצטרכו. אתמול כולם יצטרכו. ביום שאתה צריך, אף אחד לא. או אין אוטו, אין ון, חכה, נתקשר. תמיד זה ככה. למוחרת אתה שומע, מה, יש שם איזה בטניים וזה, וואו, רק אתמול זרקנו 50 דגים לפח ו-20 בשרים לפח וזה. זו המציאות. נחזור לעניין. יש טעות רווחת בקרב הדרשנים, שהם מפרשים את הפסוקים האלה לא במדויק. מה פירוש? כתוב, בשתי מקומות כתוב, ראה הנוכי נותן לפניכם. זאת אומרת, זו הבחירה, העניין של הבחירה. בכל מקום שאתה הולך, מה אומרים? יש לאדם בחירה חופשית. נכון? כמה פעמים שמעתם את זה? בחירה חופשית, בחירה חופשית, בחירה חופשית. נכון? שמעתם את זה הרבה פעמים. והתשובה היא, אין לאדם בחירה חופשית ומעולם לא הייתה לו. מה כן יש לו? יש לו בחירה. אבל היא לא חופשית. היא מעולם לא הייתה חופשית. אתם יודעים מה ההבדל בין בחירה לבחירה חופשית? אני אסביר. אם אני בא ואומר לך, תשמע יש לי סופרמרקט, תבוא מחר, תישב בבוקר, תתייצב, תעבוד עד שש בערב, תקבל שלוש מאות שקל. לא תבוא, לא באת, פסד שלך. אתה ב-8 מתעורר, אה, עכשיו, לקום, קר, חם, לעבוד, לא בא לי. טוב, נשאר עם מה שיש לי בחשבון, יש לו אלף שקלים, נשאר באלף שקלים. מה ההפסיד? מה שהיה עתיד להרוויח. זה נשאר במצבות. אין איזה מחד שדוקרת אותו, תתעורר, תיפש, לך תרוויח אם לא נחורר אותך. לא. אז הוא לא רוצה לקום. כן רוצה, תלוי. אבל אם אני אומר לו, מחר, אם אתה תגיע לעבודה בתשע, ותעבוד עד שש, תרוויח שלוש מאות. ואם לא, אתה תשלם שלוש מאות. כנס. שלא הופעת. אז מה הוא אומר? בבוקר שהוא מתעורר, אין לו שום חשק לבוא. בכלל, אין לו חשק לצאת מהמיטה. קור, שלג בחוץ, רוחות, גשם, מה עכשיו, להתרתיב, לעמוד באוטובוס, מי יש לו ראש לזה עכשיו? אז הוא נזכר שאם הוא לא יבוא, הוא יצטרשם 300 שקל. מיד הוא משנה סמות נעים, קם, נותן לעצמו כמה סתירות, קפה, שניים, מתעורר, רץ כמו אריאל לתחנה. מה גרם? ה-300 שקל כנס. אלמלא השלוש מאות שקל כנס לא היה בה כל התורה זה אח ורק ככה אין באף מקום בתורה תעשה מה שבא לך לטוב או לרע אין כזה דבר כל התורה היא אם תשמע בקולי תרוויח אם לא תפסיד תמיד יש את הצד של האיום מכנגד יש הנה הרווח והנה מה יקרה אם לא תשמע בקולי ויש מאות דוגמאות לאורך התורה. אלה שהלכו אחרי עבודה זרה, השם ישמיד אותם. ואלה שהלכו בקורח ועדתו, השם ישמיד אותם. ובעל פאור, השם ישמיד אותם. וחטא העגל, שלושת אלפים איש, השם ישמיד אותם. יש הרבה דוגמאות. ויש גם לאורך התנ״ך, לא רק בזמן התורה. בתקופת כל הנביאים, יהושע, שופטים, נביאים. כל הזמן ראו שהקראש ברוך הוא או נתן שכר גדול, או עשה לנו ניסים גדולים, או באותה מידה הקבנו מקות קשות. רק מה? בתורה תמיד זה כתוב מראש. אם תשמע לי, כך וכך יקרה. ואם לא, כך וכך יקרה. הנה, כמו פה. אם תלכו בחוקות התורה, יהיה לכם ברכה. ואם לא, אתם מביאים על עצמכם כללה. הרי אם אני אבוא עכשיו לאיזה מישהו, לאיזה חילוני נגיד, שהוא לא קשור בכלל לדעת, והתחיל לקלל אותו בכל כללות התורה כל כללות שכתובות בתורה בפרשת כתבו, בפרשת בחוקותיי סך הכל כמה כללות יש? 147 כללות קטלניות קטלניות, כל כך קטלניות שבבית כנסת פוחדים לקרוא אותן בכל רם פתאום הבעל קורא עובר למות של לחש ואם לא תשמעו לי... מה? לא אומרים את זה קול רם, למה? רק מלשמוע את זה מתאלפים. היום אנחנו כל כך הרעילים, אורלת הלב שלנו היא כל כך עבה שאנחנו שומעים את זה ולא מתאלפים. אבל פעם תתפללו אנשים המתאלפים, לא סתם מורידים את הקול. היום זה נראה כמו ליצנות, מה, מה, תקראי כבר בכל רע, מה, מה אתה, מזיז לנו. אבל פעם אנשים היו מתעלפים. אותו דבר בברכת המזון, כתוב שצריכים לסלק את הסכינים מהשולחן. יש לזה שתי סיבות. סיבה אחת, שולחן הוא כמו מזבח, ולא שמים ברזל על מזבח. אם ככה, אז למה שמים את זה במהלך הסעודה? אם אסור, אז אסור בכלל, למה רק בזמן ברכת המזון? אם השולחן הוא מזבח, אז הוא כל הזמן מזבח. אז בכלל אסור שיבוא ברזל על המזבח. אם ככה זה לא טעם טוב. זה לא, איך אומרים, לא מסבר את האוזן. אבל יש סיבה אחרת שהיא מדהימה. בזמן שהיו, אומרים, ברכת המזון לפני אלפיים שנה, צדיקים של פעם אחרי חורבן בית המקדש, כיוון שזה היה תארי, בזמן שכתבו חז'ל, אנשי הכנסת הגדולה, את התפילות ואת ברכת המזון, זה היה אחרי החורבן ואנשים היו מיואשים, מדוכאים, בוכים מהבוקר עד הלילה שראו את עם ישראל בימי גדלותו שהיה בית המקדש והחגים וכולם היו באים לירושלים ופתאום הכל הלך ולא נשאר כלום והרומאים מושלים בנו, עבדים משלו בנו, פורקים מידם, השבקים ריקים, אין פירות, כללה לארץ אורגים אנשים, אי אפשר ללמוד תורה נהפכנו למסכנים הכי גדולים מהעם הכי חשוב והכי בר מזל למסכנים הכי גדולים שהבן אדם היה בזמן ברכת המזון מדבר על זה ותבנה תופס את הסכין ותוקע לעצמו בלב מרוב צער לא יכלו להחזיק את הכאבים לכן אמרו צלקו את הסכינים למה בזמן ברכת המזון הבן אדם מסוגל לפרסקין לתקור את עצמו אתם מכירים איש היום בעולם, שבזמן שהוא אומר תבני ירושלים וכל זה, הוא דופס סכין, דוקר את עצמו. הלוואי שלא יסתכל בפלאפון בזמן שהוא אומר את זה. הלוואי. יש אנשים בברכת הנוזון עונים על הודעות גם. גם זה ראיתי. ואין צעברכה. ברכת דהורה הייתה, הוא עכשיו בפגישה עם הקשבחו, פגישה של שלוש דקות. שמע, יש לי איזה הודעה חשובה לענות. בזמן שאתה יושב עם המלך עכשיו, נכנסת. אפילו נכנסת לביידן, סליפי ג'ו. והוא כרגלו כבר אדום. לפני שנכנסת. יעיד עליו בנט. השם סידר לבנט, מידה כנגד מידה. הוא רודף כבוד, אוהב כבוד, מכר את כל הערכים שלו בשביל להיות ראש ממשלה, ישב עם המחבלים, בגד בכל אנשי הימין שבטחו בו, הפך לבוגד הכי גדול בהיסטוריה של עם ישראל לדעתי. לא היה יותר בוגד מושחד ושקרן ממנו. והחלום שלו היה שיצלמו אותו עם נשיא ארה״ב בחדר הסגלגל. עד שכבר הגיע לשם, הוא תפס חוק. אבל לא. הוא מדבר, והוא ישן לו בפנים, וכל העולם מצלם את הפדיחה. כמה שהם ענקים. כמובן, אחרי כמה חודשים שרק אותו לפח השפע של ההיסטוריה, ומה מחכה לו בעולם הבא? מה מחכה לו, למסכן הזה? הוא מחפש עבודה היום. מחפש עבודה? לא חסר לו כסף. לא חסר לו, לא חסר לו כסף. הוא לא צריך לעבוד. הוא כבר קיבל את שכרו בעולם הזה, כמו שכתוב בסוף פרשת וית חנן, משלם להרשה, אל פניו לעבידו, לא האחר לשלם לו. אל פניו השלם לו לעבידו. הוא כבר עשה איזה אקזיט, מיליונים, היה מיליונר. נתנו לו עכשיו איזה 50 מיליון שקל, שפץ את הבית ברעננה על חשבוננו. ברוך השם, נחמד. קיבל את סחרו. עכשיו יגיע זמנו לשלם על הבגידה הנוראית שהוא עשה לעם ישראל. הוא וחבריו. לא. לא יכולה לעזור לו תשובה, בגלל שהנזק שהוא עשה, הבטקן את זה, הוא צריך, חביבי. יש דברים שמבחינת מעוות לא יוכל לתקון. למשל, נגיד שהוא יעשה תשובה, מה עם כל הישיבות? דרך אגב, זה לא פעם ראשונה שהוא בוגד. הוא באגד כבר לפני עשר שנים שעשה יד אחד עם לפיד נגד החרדים, השאיר אותם מקוץ לממשלה וחתך מעל חמישים אחוז מתקציבי התורה. רק על זה לבד זה מאה מיליארד שנה בגיהנום במקומות הכי קשים שיש. רק זה לבד. עוד לפני הממשלה עם המחבלים. זה לבד. אתה יודע כמה תורה נמנעה בעם ישראל? כמה אברכים זרקו אותם מישיבות כי לא היה תקציבים? אז נגיד, אם יש שמונים אברכים, ארבעים צריכים לשלוח הביתה. למה? בזכות זה עם השקל על הראש שהלך בכזו נאמנות עם חברו הלפיד הבוער ביחד כדי לשרוף את התורה. הבנתם? ואז הרב אובדיה אמר, בית היהודי זה מפלגה של גויים אלה, מה? כבר אז. לכן כל מי שיש לו כיפה על הראש והצביע לו אחרי שהרב אובדיה קרא לו מפלגה של גויים ואמר, מה יהודי בו בכלל? אז כבר דמו בראשו, הוא השם בכל מה שקרה פה. מי שהצביע לו, יש כאלה אומרים, וואו, הוא בגד בנו, הוא עשה לנו כזה דבר. מה זה בגד בכם? כבר כל השלטים היו תלויים על הקיר. גדול הדור קרא לו בפומבי, מותר להוציא לבן אדם שם רע? אומר לו, זו מפלגה של יהודים, זו מפלגה של גויים. אין בהם שום דבר יהודי, הוא והשנייה והשלישי, כולם גויים נוחלים רמאים גדולים. והוא אמר את זה לפני יותר מעשר שנים. אז מה עכשיו היה לך ואמין לה לפתוח באדם כזה? אלא מה? אתה לא אכפת לך מה אומר גדול הדור? זלזל. אכפת לך מה אמר הרב אובדיה? מה אתה חושב שהרב אובדיה זה איזה פוליטיקאי, איזה עיתונאי שהיום אומר ככה, מחר יגיד אחרת? אם הוא כבר אומר לך כזה דבר, זה ככה בשמיים, זהו זה. מה אתה הולך נגד דברים של גדול דור? ספרדי, אשכנזי, זה לא משנה. מרגע שגדול דור אומר על בן אדם, בשם, של אדם הזה רשע, והוא בוגד, והוא בכלל לא יהודי, כל מיני דברים קשים, זה היה גם נגמר הסיפור. יצא כזה משפט מפה... אגב, אם בורא עולם לא היה רוצה שייצא כזה משפט מפה של... הרי יש לזה השלכות קשות מאוד. הבורא עולם היה דואג שהוא לא יוציא את זה מהפה. שפתאום יבוא אליו שליח ברגע האחרון, יגיד לו זה משהו אחר, והוא יגרום לו למחשבה שנייה, ו... עצם זה שזה כבר יצא, מפה של הרב שח או הרב אלישיב או הרב אובדיה וכולי. סימן שככה הכריזו בשמיים. סימן שאתה בן אדם הכי משוקץ בשמיים. שגרמו שגדול הדור יעשה עליך דרשה ויגיד לך שאתה רשע ואתה ככה ואתה ככה. מה זה צחוק? זה לא פשוט חביבי. אז נחזור לעניין. אז התחלתי להסביר אין כזה דבר בחירה חופשית. בחירה חופשית זה, אם היה כתוב בתורה, עכשיו שראית מה שחר, אני מרשה לך לעשות ככל העולה הרוחכה, רוצה להיות נאמן לי, תשמור מצוות, תרוויח. לא רוצה, לא יקרה כלום, תישאר במצבך. יום אחד תמות, תהפך לכל ונגמר. זה בחירה חופשית. אין שום איום. לא תשמור שבת, אין עונש. לא תפסיק לי מגנבות, אין עונש. לא תפסיק לי לשון הרע, אין עונש. אין, אין איום. בא לך לשמור, תרוויח. הכרנה, בא לך לעבוד, תבוא, תרוויח. לא בא לך לעבוד, תשאל מה מצבך. זה בחירה חופשית לחלוטין. אין מי שמושק אותך ימינה, שמאלה, מאיים עליך, שום דבר. אבל דרגה שכל דבר ותורה, כל דבר ודבר התורה אומרת, אם לא תשמעו בקולי, כך וכך יקרה. אז מרמלך, בחירה היא כבר לא חופשית. עכשיו, תשאלו רגע, זה לא פרס. תן חופשיות עד הסוף. הרי אנחנו לא בעלי חיים, אתה תן לנו בחירה, אנחנו יש לנו שכל, אנחנו שוקלים וכולי. אז תן לנו עד הסוף. אז מה, הקשבח הוא אומר, אני יודע מה זה יצר הרע. אם לא יהיה לכם איום של עונש, זאת אומרת, לא יהיה מחיר לשלם, לא יהיה אחד ממיליון צדיק. כי אדם טבעול יימשך אחר הרע. כי עצר לב האדם רע מנעוריו. איך שנכנס בעצר הרע בגיל הנעורים, הוא כבר כל הזמן נמשך לרע. מה הרעיה? עשו ניסיון בארצות הברית, לקחו שתי נשים יפה יפיות תאומות. תאומות. אותו פרצוף, אותו גוף, אותו הכל, גם הלבישו אותן אותם בגדים. שלא תגיד הבגד השפיע, שמו אותם בבר ושמו מצלמה נסתרת ועכשיו רואים איך באים אנשים להתחיל איתם, גועים. עכשיו מתחיל, כל בן אדם שבא מתחיל עם אחת מהם, איזה מהם שהוא מתחיל איתה או זאת או זאת, כי זה שניים פידוק אותו פנים, פעם בוחר בזאת, פעם בזאת, אז ישר, זאת שמתחילים איתה היא מונחת לומר שהיא נשואה. היא אומרת, אני נשואה, אחותי היא רווקה. זאת אומרת, מה את הבעיה לה? אני נשואה, הנה אחותי, זה בדיוק כמוני, הכפילה שלי, רק היא פנויה. ומה יצא? ש-70% מהגברים שאמרו להם, אני נשואה והיא רווקה, התעקשו דווקא מנשואה ללכת. זו ראייה מוכחת, ניצחת, ללא שום עוררים שיש לאדם יצר הרע. כי הרי כל ברדת, גוי אפילו, יודע, אישה נשרה היא שייכת למישהו. מה אתה הולך על אישה נשרה? יש לך פה רווקה בדיוק... מאלה, זאת הייתה יפה, זאת מכוערת, מבינים את היצר שלך. אבל שיש לך בדיוק את אותו דבר ברשות. גוי, מותר לא ללכת איתה. למה אתה הולך על הדבר שאפילו לשיטתך הוא איסור חמור? עוד פעם, אין שום הבדל. אלא מה אתה רואה מפה? כי כל שהאווירה יותר גדולה, ככה המשיכה אליה יותר גדולה. ככה זה. וזה היה ברורה. כי אם לא היה עצר הרע, אז מיד אומר, או... מיד הולך לאי. עכשיו, יש כאלה גויים שהיה להם ירד שניים. או, אני סורי וזה. מיד עבר לרווקה. אבל בודדים, שלושים אחוז. הרוב, דווקא אותה רוצה. לא רוצה את השנייה. מה? היא עצר הרע. למה? גם אצל גוי זה עבירה אשת איש. לקחת אישה של מישהו שחיה עם מישהו אחר. אז בגלל זה היה עצר הרע. מכתי גם את הגוי הזה ללכת איתה. אצל הערבים, אם אישה נשואה תלך עם מישהו אחר, הורגים אותה ואותו במקום. כמו שהתורה אומרת. אצל הערבים, מיישמים את ההונשים יותר ממה שאצלנו. אצלנו הם לא נותנים לך. אצלנו, אם אתה תרצה לעשות הונש מוות, מישהו ייתן לך? אנחנו לא יכולים, תבינו, אין לנו סנדרין היום, אין שום דרך להוצאות להורג, גם אם היו נותנים רשות. אבל בהנחה והיה. נגיד שעכשיו היו מקימים סנדרין, מביאים 71 חכמים, ואומרים רוצים לחדש את ההוצאות להוריד. מי היה נותן פה? לא נותנים. אפילו רונש מוות למחבלים לא מסכימים. תנו לב, במשך שנים צורקים מוות למחבלים ושום דבר. למחבלים פוחדים לתת. אז מה? זה לא הייתנו. אבל הנקודה היא שתחשבו רגע שאם היה כזה דבר רונש מוות, כמות הפשע הייתה יורדת 80%. דוגמה, סינגפור. דברים קטנים מוצאים אותך להורג שם. פסעו אותך קצת עם גרס, עם קצת סמים, מוות. הונש מוות. תראו ברוסיה. תפסו זה אחת עם קצת סיגריה שתיים בזה, שבע שנים מה עשה. תפסו עכשיו איזה שחקנית אמריקאית, איזה אחת עם קצת סמים, קצת, כמויות קטנות, לא עכשיו יביאו מחולות. 12 שנה קיבלה. לא כמו פה, השופט אומר, יש לך קצת בשבילי? זה השופטים הליצנים של היום. לפחות זה חומר טוב, השופט צוחק. טוב, דבר איתי במסדרון. תראה, אולי תסדר לי איזה דיל. ליצנים, נו מה? אבל במדינות ערב, במדינות ערב, מישהו שהתאפס עם סמים, הוא גם איך שאתה נוחה, מראה להם את הדרכון, נותנים לך נייר. מה כתוב בנייר? ברוך הבא למדינת סינגפור, שעבור שימוש והפצת סמים, הרונש בה הוא מוות. לא מזמן, תפסול זה אחד, שה-IQ שלו 60 ומשהו, על גבול האוטיסט, שלא יכול להבדיל כמעט בין טוב לרע, על הגבול. התחפטו בסוגיה, אם אפשר בכלל להניש אחד כזה. תפסו אצלו 43 גרם אירועים. לא יודע מבחינת הכמות כמה שימושים זה, אבל זה 43 גרם, זה לא כמות גדולה. גזו עליו הונש מוות. כל העולם לחץ, שלחו מכתבים, איומים על פינגפור, מה לא. איך אתם תוציאו לאורק בן אדם שהוא בקושי ברדת, לא עזר כלום. כל טענה שהם הביאו, הסינגפורים הביאו ראייה כנגד שהוא יודע להבדיל בין טוב ובין רע, עשו עליו חקירות, בדקו, אמרו, הוא ידע שיש על זה הונש מוות, בעצם מה שהוא העז לעשות את זה, נגמר שהם הוציאו אותו להורג. לא התפשרו. למה? אם הראו שהלחץ עובד, ואתה תפחד להוציא אותו, יבואו לך עכשיו על כל אחד, אלף ואחד יבואו לך, ילחצו עליך מכל המדינות, לחצים, איומים. לא נכנעים לשום איומים. זה החוק. בן אדם היה לו סמים עליו, נתפס, מוצאים אותו להורג. זה מה הסיפור. לכן בסינגרפור אין פשע בכלל. אין רציחות, אין גנבות, אין ונדליזם, אין כלום. לא כמו ארה״ב. פתאום באים לך מאה איש, נכנסים לחנות ומרוקנים אותה. כנופיה של מאה איש. לוקחים הכל, שמים, כל החנות בתוך עשר דקות, לא נשאר מוצר אחד על הבדפים. ויוצאים. והמצולמים כולם במצלמות, הם אפילו לא תורכים חסות את הפנים. למה? מדינה דמוקרטית, מטופשת, חוקי סדום. השוטר בא, עוצר אותו, יש לנו אותו בווידאו שאתה גונב, כל מיני דברים, מביאים אותו לשופט, מייד משחרר אותו. אין ערבות. אין לעצור אותו בערבות. מייד משתחרר. פעם היה ערבות, אז הוא עוד נשאר כמה ימים בכלא, עד שישיגו לו את הערבות. יכול גם להישאר עד המשפט. אין ערבות. למה הדמוקרטים הגיעו למסקנה שזה לא פר, שאנשים שיש להם כסף משלמים את הערבות ומשתחררים. ואנשים שאין להם כסף, אין להם לשלם את הערבות, אז הם משחררים במעצר עד המשפט. זה לא הוגן. וואו, איזו התחשבות ברוצחים, באנסים, בגנבים. מי אמר לך לבוא ולגנוב? אתה יודע שאין לך כסף, יעצרו אותך, תשאר במעצר. מה אכפת לי עכשיו אם יש לך כסף או אין? ככה זה כל העולם. מי שיש לו כסף, יש לו מה ללבוש. מי שאין לו כסף, רועד ברחוב. אז מה אנחנו עכשיו, הקב' ברוך הוא? מה זה עכשיו החוקים המטופשים האלה? מי אמר לך לגנוב? אלה דברים שזה עונס, זה לא בידך, בסדר, מתחשב בך, בוא נעזור לך. אנחנו רוצים לעזור לזוליו. לאדם שבא לרצוח, אני צריך לעזור לו להתחשב בו? שטויות! שאין תורה, החוקים כולם עקומים. אז לעניין הבחירה, רבותיי, תדעו לכם דבר אחד. הבחירה הזאת היא אין ערובה שהיא תישאר לנצח. כל עוד אתה עדיין בוחר, אתה בר מזל. כי אתה יכול לבחור בטוב, אתה יכול לבחור ברע, אתה יכול לעשות תשובה. זה הכל בחירה שלך. לכן אתה מקבל שכר ועונש. אבל יש מציאות בעולם שהקב' בר חור נועל לך את הלב. זהו. עד לגיל מסוים, תאריך מסוים, אם נתנתי לך. היה לך עשרות, מאות, אלפי הזדמנויות לחזור בתשובה. מרגע זה ועלה נכנסת לרשימה השחורה. מרגע זה ועלה אתה כבר לא יכול לחזור בתשובה. אז למה אתה חי? לא בשבילך, בשביל הילדים שלך, בשביל הכלמידים שלך, בשביל הפועלים שלך במפעל, בשביל דברים אחרים. אני כרגע מחזיק אותך כי טוב לי להחזיק אותך למען תיקון העולם. אבל אתה מחוק. מאיפה לומדים את זה? כמובן אי אפשר להמציא סברות, זה צריך לראות ראיות בתורה. מי יכול להגיד לי איפה זה כתוב בתורה? מפורש. מה אתם אומרים? מי פרו? פרו! הר קדוש ברוך הוא שולח את משה לפרו, מזיר אותו, מכת דם, צפרדיה, כינים, ערוב, שש מכות ראשונות, פרו כן, כן, כן, לא, לא, לא. כן, כן, כן, לא, לא, לא. חוכה והתלולה. מתרצה, חוזר בו. מתרצה, חוזר בו. במכה השישית, הקב". הוא אומר למושה, לא ישמע פרו אליכם. מרגע זה ועלה, אין כבר סיכוי שהוא ישמע. עד עכשיו יש סיכוי. הוא יכל לחזור בתשובה, ולא היה מקבל אונשים. היה משחרר בני ישראל, מתנצל, נותן פיצויים, ונגמר. כאילו לא קרה. ומצרים לא הייתה נחרבת. מרגע זה והלאה, לא ישמע פרו אליכם. למה? למען רבות מופתיים בארץ מצרים, מרגע זה והלאה, אין לו יותר בחירה. למה? הקשיתי את ליבו. דפסתי לו את הלב, זהו זה, אין לך בחירה. ואז מה? ואז מה? מרגע זה והלאה, משה גם הפסיק לכבד אותו. עד עכשיו הוא מלך, צריך למכבד מלך, מלך גוי, לא משנה, מכבדים אותו. מרגע שהשם אמר לו הוא כבר מקרי עבוד, הוא ברשימה השחורה, הוא כבר מחוק, משה סיבב לו את הגב. עד עכשיו הוא היה עוצב ברוורס, כי לא מפנים למלך גב. אבל מרגע שהשם אמר לו שהוא מקרי עבוד, משה הסתובב, הפנה לו את הגב, התחיל לזלזל בו. למה? כי הוא כבר נכנס לרשימה השחורה. זאת אומרת יכול להיות מציאות שבן אדם נגיד הגיע לגיל חמישים, שישים והשם הכניס אותו להרשימה השחורה והוא חי עוד עשרים שנה ואולי הוביא עוד ילד לעולם והתחתן מחדש ונראה הכל כרגיל הוא כבר מחוק גם אם ירצה לחזור בתשובה לא יוכל למה? הוא במדרגת פרעו כמו שזה הרמב״ם כותב שההונש הגדול ביותר לו לאדם הוא שסוגרים בפניו את דלתות התשובה. אין הונש יותר גרוע מזה. בגלל שהדבר היחיד שיציל את האדם ממיליון שנה באושוויץ זה התשובה. רגע שלקחו ממך את התשובה אין לך את האפשרות הזאת, אתה המסכן הכי גדול שיש. זה יותר גרוע מלהפסיד את כל הכסף שלך ואת כל הילדים שלך ואת הבמיינים שלך כל מה שתפסיד לא ישווה לזה שתפסיד את העולם הבא שלך ותלך למקום של דיראון עולם כמו שהרמב״ם הוא כותב נחרטים ועובדים לעד ולעולמי עולמים משפט מזעזע גדול הפוסקים ככה זה הלכה בשמיים נחרטים ועובדים לעד ולעולמי עולמים. זה נורא והיום. אז זה מפסידים על חילולי שבת, על כל מיני עבירות שאנשים עושים. זה בדיוק. גם עבודה זרה. עבודה זרה היא שקולה כחילול שבת. שניהם מונש מוות וכרת. מוות בשקילה וכרת לנשמה. גם הומוסקסואליות, זה בדיוק אותו דבר. שלושת העבירות האלה, חילול שבת, עבודה זרה, משקפי זכר, שלושתן סקילה וכרת. יש כאלה מחללי שבת מתאווים הומואים. אבסורד. אתה בדיוק כמו הוא רשם סוג א' ואתה רשם סוג ב' ושניכם אותו הונש בדיוק. יש הומואים שהם דתיים, מתאווים מחללי שבת. חלל שבת? מה ההבדל? אתה כזה והוא כזה. שניכם אותו עונש. יש אחד מחלל שבת, יראה איזה מישהו משתכבה לאיזה בודה. יש לך יבוגד, מה זה? אתה יהודי אתה. תצטלק מפה, אתה עובד אלילים. מה ההבדל? מחלל שבת והוא אותו דבר. הבנתם את העניין? אבסורד. הוא נובח עליו והוא בדיוק כמוהו. זה נובח זה שלא לומדים תורה. הרבה לא לומדים. עד שכבר בא דרשן ואומר את האמת, כולם מתרעמים, קיצוני, מפחיד, שערה הרב של הפייסבוק גרם לשערה השערה הקבועה, שנתית בורים ועמי ארצות בחיים שלנו פתחו דף בתורה לקרוא עברית הם לא יודעים אף אחד מהקריינים האלה לא יודעים לקרוא אפילו תן להם דף ברמבר תראה כמה טעויות הם עושים בלי ניקוד חצי מהמילים הם קוראים עקום דקדוק מינימלי הם לא יודעים, שמו אותם קריינים בטלוויזיה עברית אילגת יש להם, כתבים של העיתונים החילונים היום לא יודעים לכתוב לנסח כתבה אחת נורמלית בלי 20 טעויות. וזה עוד אחרי שעברו עליהם, אתם יודעים, יש אחד שבודק את הכתבות. זה לא מה שהיה פעם, פעם בתקופת בן גוריון, פרס, אלה, החילונים היה להם רמת מסקל יפה יחסית. קראו ספרים, ידעו דקדוק, היה להם, קצת משהו היה להם. היום, איך אומרים? כאשר עבדנו, עבדנו. כלום. אמר לי פעם, זה דוקטור, מה אתה מגזים? אני, יש לי תואר שני, אני דוקטורט, אני זה. אמרתי לו, ואף על פי כן אתה לא יודע לקרוא עברית. בכלל האגו שלו עלה לשמיים. אבל עם מי, מה אתה כל כך בביטחון כזה, ככה מזלזל? אני אומר לו, תביא דף לרמב״ם, בוא נבדוק. ליד כולם, תביאו, תביאו רמב״ם פתחתי לו דף ראשון ברמב״ם, תקרא כל מילה שנייה טעות נותנו, מה אתה רוצה להמשיך להתבייש? אמר אותך שאתה לא יודע לקרוא, למה אתה מתווכח? אנשים שלא יודעים לקרוא הם השופטים פה, אתם משפט, הם אורחדים גדולים, הם דוקטורים גדולים אבל הכי גרוע הם חברי כנסת ואחד מהם ראש ממשלה, לא גמר 12 שנות לימוד מה שכן, התפלט, יש לו אנגלית לא רע איך דפר כזה למד אנגלית? זה לא הבנתי. צריך קצת זכר ללמוד אנגלית, לא? מהסרטים, מה? מהמוזיקה. מהביג'יס. כנראה מהמוזיקה. אני למדתי אנגלית מהמוזיקה. כשהייתי ילד, אהבתי הרבה שירים, אז למדתי הרבה אנגלית. כשבאתי כבר לאמריקה, היה לי איזה בסיס. אז התחלתי ככה לנהל שיחות, אמנם עם הרבה טעויות, אבל פחות היה משהו. אחד שגם זה לא עשה, לא למד אנגלית ברצינות פה, הוא מגיע לשם, הוא לא יודע כלום. אתם מכירים את הבדיחה על ג'וג'ו המרוקאי? החבר שלו, הוא אמר לו, אני נוסע לאמריקה. הוא אומר לו, מה אתה עושה באמריקה, פלגמט כמוך? אתה לא יודע מילה באנגלית. הוא אומר, נסתדר. הוא אומר, נגיד שעכשיו תרצה לקרוא לה מלצרית, מה תגיד לה? הוא אומר, כמיר. הוא אומר, או, אתה יודע שני מילים. הוא אומר, כן, ואם תגיד לה, אני רוצה שתלכי לשם, אני אלך לשם ויגיד לה עוד פעם, כמיר. הבנתם? מסתדרים בכל מצב. טוב. נחזור לעניין. אז באמת, נופלת הפרשה בפתיחת חודש הרחמים והסליחות, חודש אלול, אני לדודי ודודי לי, ראשי תיבות, אלול. אני, א', לדודי, למד, ודודיו, לי, למד, אלול. במה מסתיימות האותיות י' י' י' וי' אני י' לדודי י' ודודי י' לי י' י' י' י' י' י' 40 יום מה המיוחד ב-40 יום האלה? זה ה-40 יום שמשה התחיל להתפלל הקרשבח הוא שמחה לנו על חטא האגל ואחרי ה-40 יום הגיע יום כיפור והקרשבח הוא אמר לו סלחתי כי דבריך כיוון שעכשיו סלחתי אז היום הזה כבר על הדרך יהיה יום של סליחה ומכילה, כפרת אבונות, בימים הזה יתאר אתכם מכל אבונותכם, לפני השם תתארו, טוב. מאז יש לנו יום כיפור, מתנה משמיים. מה זה יום כיפור? אני אסביר לכם בשפת העם. לפני 40 שנה שהייתי ילד פה בארץ, היו רק שני ערוצים בטלוויזיה, שחור לבן. ערוץ אחד, אחר כך הגיע אחרי שנים רבות ערוץ שתיים. בהתחלה היה רק ערוץ אחד. תחשבו, טלוויזיה שחור לבן, ערוץ אחד. שעמם, אין כלום, רק דיבורים, קונצרטים. פעם בכמה זמנים שזה סדרה, לא היה הרבה מה לראות. והיה אגרה טלוויזיה של רשות השידור. אגרה שנתית. חצי מהעם לא שילמו אגרה. כל הזמן היו מאיימים בטלוויזיה. ניקח לכם את הטלוויזיה. לפעמים היו באים דופקים. היינו מציצים מהחלון, רואים איזה מישהו לא מוכר, כמו בימי הנאצים זוכרים? היו דופקים בדלת היהודים היו ככה בשקל וזה אז ככה מדי פעם הייתה שומע לקחו לזה את הטלוויזיה לקחו לזה עכשיו טלוויזיה זה היה איזה שלושת אלפים דולר היה יקר זה היה טלוויזיה שחור לבן והטלוויזיות לא כמו היום מסכים זה היה בגודל של אפסנתר הטלוויזיה האובי שלה היה אולי איזה שישים שבעים סנטימטר אובי חם, רותח, מסך כזה, זכוכית. מה זה פרימיטיבי? אני בתור ילד הייתי מסתכל מי יושב בפנים. יש בפנים מקום להושיב מישהו. זה היה הטלוויזיות של אז. אז עכשיו, כל כמה שנים, הם כבר התייעשו. אף אחד לא פותח להם את הנעלת, אף אחד לא משלם. אז היו אומרים, רבותיי, מי תאריך כך וכך, את תאריך כך וכך, עשרה ימים, כל מי שיבוא לשלם, נוותן לו את כל הכנסות, כל הריביות, רק ישלם את מה שבאמת חייו. אז אנשים אומרים, וואו, כבר החוב שלי תפך לאיזה 20 אלף שקל, יורידו את הזה, ירד ל-4 אלף. פתאום היה ניית אור, מאות עומדים בתור לשלם את האגרה. זה יום כיפור. אגרת הרבה הרבה הרבה הרבה בואו בואו נדבר יאללה תופיע תעשה צעד תרשת רציני אתה מקבל את עצמך לא לחזור על זה כן אדוני השופט סגרנו את העניין הזה אני יכול לסמוך עליך מאה אחוז מה עם מה שאתה חייב פה חייב שם אין בעיה נסדר את זה עכשיו את השלומים זה סוגרים יאללה נוריד לך את הריביות זה תשלם את זה תשלם את זה סגרנו מה עוד מסתדרים. עבירות בין אדם למקרום אפשר להסתדר. הבעיה היא בעבירות בין אדם לחברו. מה אתה עושה אם יש לך חבר רגשן? פגעת בו והוא רגיש. מכירים את הרגישים האלה? עשרים שנה הם לא נרגעים. עשרים שנה, לא נרגע. אה, טוב, כמה פעמים אפשר להתחנן אליך? שחרר כבר! לא קשה לי. פגעת בי. מכל שטות אוהבים לעשות ביגדים. אז מה עכשיו אתה עושה? אתה בבצרה? לא כל כך, למה? תבקש ממנו פעם אחת מכילה, לא הסכים. אחרי כמה ימים, עוד פעם, לא הסכים. פעם שלישית, לא הסכים, אין גם הסיפור. נפטרת ממנו. אתה ענוס. עשית את מה שצריך, שלוש פעמים, חזקה, שוב לא מוכל. אני ענוס. מה אני יכול לעשות? ענוס רחמנה פטרה, נמחל. איך אומרים? מחל אותה עכשיו הוא יענש על זה שלא מחל למה? כי כתוב שלעולם לא יהיה אדב שאדם לעולם יהיה רך כקנה ולא קשה כארז למה? אתה רואה שכותבים מזוזות דווקא בקנה ונוצה דברים רכים שהם גמישים שיותר קל לסופר אם זה קשה יותר קשה אומר לך אל תהיה כזה קשה תתגמש תהיה יותר גמיש למה? המעביר על מידותיו, מעבירים לו כל פשעיו. אם אתה מוכן למכול לאנשים בקלות, שירגיע פסק הדין עליך, גם בקלות יותר אפשר יהיה למכול לך. למה? כי כשהסתן יבוא לקטרג והתנגד, כשאת לא מוכן לעשות לך עכשיו הנחה גדולה בעונש, הסתן מיד יצעק, אובג'קשן, יואמר, אני מתנגד, מה הולך פה? מה זה הורדת לו 80% מהעונש? אז הקב' הוא יגיד, הוא הוריד לכל האחרים שפגעו בו. זה חייב לו כספים, עזב אותו. זה ריחם עליו. זה אכל עטבוע אותו, לא טבע. זה פה. זה דיבר על עברה, עוד הביא לו אוכל לפסח. תראו איזה בן אדם. הוא מוכה לכולם בקלות. הכל אצלי בתורה מידע כנגד מידע. אני חייב למכול לו בקלות. יש לך התנגדות, אדוני השטן? אני מושך את ההתנגדות שלי, כבוד השופט. למה? כי השטן חייב ללכת לפי החוקים. והשם עשה חוקים, ומה הם החוקים? מי שמוכל בקלות לאחרים, גם לא ימכלו בקלות. אז מי אתה מתנקם, טיפש, ועצמך רק. עוד ועוד, ומושך את זה, ולפעמים זה בין אחים גם. 20 שנה, המשפחה נקראת, שני גאוותנים, שני אחים, אחד יותר גאוותן מהשני, 20 שנה רבים, זה משפיע על הילדים, על הנכדים, על הנשים, כולם סובלים מסביב, למה? שני גאוותנים קופצים ככה בראש, כל אחד רוצה שהשני יבוא להשתכבות לו. בינתיים כל המשפחה ירדה לטמיון, אני כבר לא מדבר על האסונות שנגרם מזה. היה איזה מקרה פה, הרב זילברשטיין מביא את זה בספר שלו, על איזה שני אחים שירשו את אביהם, והם רבו על האוטו של אבא, היה לו אוטו יוקרתי מאוד, והיה ויכוח קשה מאוד על האוטו. שבועות זה נמשך. בסוף אחד אמר לשני, יאללה, קח, עזוב אותי, נו, אין לי יותר כוח בשבילך. קח, עתה את האוטו. הבן אדם לקח את האוטו, נסע מאה מטר, בא המסעית, פגע בו ומת במקום. איך שהוא נכנס לאוטו, בום. עכשיו אני שואל אתכם, נו, כמה רב רב רב על האוטו, וזה מה שהביא לחורבנו. אם היה מוותר, מה קורה לו את זה? מה גרם שהוא ימות? זאת אומרת, הבן אדם הזה חלה, הוא היה לחיות עוד 30-40 שנה. כשמחה אמר לו, אתה לא מוכן לוותר. שם תהיה כבורתכם. כמו שהיה עם הבשר. אתם לא מוכנים להתגבר על התאווה? שם תהיה כבורתכם, כברות התאווה. לפעמים בן אדם דוחף את עצמו למוות שלו. בכוח. עוד הורומזים לו ועוד עוזרים לו ומנסים, ומנסים להציל אותו משמיים. והוא בשלו עד שבאה המכה הסופית. תדעו לכם, גם הכרוש ברוך הוא לא מכה ישר בחיים. קודם כל יש הפסדי ממון. בהתחלה אפילו קטנים. אחר כך הם מתגברים. קצת יותר, סכומים קצת יותר גדולים. רואים שהאדם לא התעורר, משברת לו רגל, יד, משהו בסגנון צלקת, חתכים, כל מיני דברים כאלה, מחלות מסוימות, לא מתעורר עד שבאה המכה הסופית. זו הגמרא אומרת, אם אדם רואה שבאים עליו נגעים וצרות יפשפש במעשיו, הרמב״ם אומר, מי שרואה שבא עליו צרות או עיר שרואה שבאים עליהם צרות, הם צריכים ללכת ולתקוע בחצוצרות. אז לא היה סירנות, היום יש סירנות. שצרה, מה שומעים ברחובות? מלחמה, טילים, רקטות, נחש צפע, למקלטים. ברגע ששומעים את הסירנה, הלב של כולם יורד. למה? עוד שנייה היה פיצוץ. מי יודע מה קרה? איך תדע? מלחמה, זה... אז... הרמב״ם אומר שיש צרה עכשיו בציבור, יש מגפה, יש צרה עומדת לפרוץ מלחמה, יש בצורת, עוני, משהו בסגנון, תוקעים בחצוצרות. ברגע שהציבור שומע תקיעות חצוצרות, זה כמו סירנה של היום. כולם באים, מתקבצים ביחד, עושים תשובה, קוראים תהילים, מה שצריך, מה שהרבנים פוסקים. אבל, כל אחד מקבל על עצמו לעשות תשובה כי יכול להיות שבמעשים של העיר הזאת יביאו על עצמם חורבן כמו שראינו לאורך ההיסטוריה שהערים מסוימות ושבכל כך הוא גזר עליהם קיליון והרמבר אומר ואם אומרים שמה שקורה זה טבע כמו שהיום חיידק, וירוס, חיסון, כל מיני דברים אבל אף אחד לא מתייחס לשורש הבעיה שזה הונש משמיים על הכל מדברים על עיקר העניין לא מדברים. למה השם הביא על העולם כזאת צרה? בוא נבדוק. מצדד תואבה בכל מקום, מערערים על המוסכמות, גבר נהיה אישה, אישה נהיית גבר, שוטפים לילדים את המוח, הורסים להם את הנשמות מגיל אפס, הם לא יודעים מה הם, שחיתות, רמאות, כל נבחרי הציבור גונבים את כל הכספים לכיס, סינת חינם, גזענות, חוסר אמונה אין תפילות חילולי שבת המונים תרבות של גויים כל ילד שני קרו לו קשקושים כולם עם בגדים קרויים כמו של גויים קוראים לילדים שניהם שמות של גויים חוסר כשרות גם שכבר יש כשרות לא בטוח שאפשר לסמוך עליהם מצב נוראי מה השם עושה? מזעזע את הארץ כמו שלוקחים את החבל עכשיו ותופסים את החבל ומנענים אותו חזק אנשים מתחילים לפעול אבל מה? אנשים לא מקבלים עכשיו שזה מכה משמיים כדי להתעורר לעשות תשובה. מיד מתחילים להתחכם. בוא נמציא חיסון. בוא נעשה ככה. בוא נעשה ככה. אולי ככה. אבל מה עם שורש הבעיה? מי הביא את הצרה? מי הביא את הטילים? מי הביא את איראן עלינו? מי הביא עלינו את חיזבאללה? מי הביא עלינו את חמאס? מי נותן להם כזה כוח וכישרון להיות כאלה יצירתיים ומכלום להביא עלינו כאלה מכות? לא מבינים שזה מעת השם. הרי כתוב פסוק בתורה שאם תלכו בחוקותיי ונתתי שלום בארץ וחרב לא תעבור בארצכם הגו ישר בקרבך ירד מטה מטה ואתה תעלה מעלה מעלה אתה תהיה לו לראש והוא יהיה לך לזנב. איך אומרים? תרוצץ לו את הראש. מי הוא בכלל? אבל אם לא תלכו בחוקותיי, הוא יעלה מעל המטרה ואתה תרד מטה-מטה ונספתם אל הרכב ונתתי חרב בארציכם והפקעתי עליכם בעלה. כל מה שקורה לנו יום-יום פה, כבר 60-70 שנה. כל מה שקורה לנו פה זה פסוקים מפורשים. במקום ללמד בבתי ספר את הילדים, רבותיי, אנחנו מתנהגים כמו באמות, כמו בעלי חיים, אין לנו מוסר, אין לנו אתיקה, אין יושר, אין דרך ארץ, אין קלאס, לא מתלבשים כמו בני אדם, לא מתנהגים כמו בני אדם, אין שום מכרת הטוב לבורא עולם, כל בן אדם שני פה הוא פסוציומט, כפוי טובה, עצלן, רוצה שכולם ישרתו אותו, מילה זה לא מילה, זמן זה לא זמן, שהתחילו לעשות מהפכה יסודית מהיסודות פה בבתי ספר, כמו שהפעם, החילונים פעם לימדו תנ״ך, לימדו פעם פרקי עבוד, לימדו קבל את אביך, משהו לימדו! היום לא מלמדים כלום, למדים אותך להיות כמה שיותר חיית ערף. מספיק לנעוק פה שעה בכבישי ישראל, הכבישים פה זה War Zone, אזור מלחמה. כל שנייה סכנת חיים כל מיני אופנועים חותכים אותך וספות מילימטר לפני הזה שלך מילימטר ווב חותך אותך על שני דברים נוראים בסוף שאתה תפגע בו אתה אשם אתה עוד תישב במאסר על הריגה בכלל איך נוהגים, איך המסעיות נוהגים, האוטובוסים סדום ואמורה איש הישר בעיניו יעשה אין דין, אין דיין, אין עירת שמיים, אין דרך, כלום אחר כך הם אומרים, טוב נמציא חיסון, נו בסדר אז נמצא את החיסון, אז תבוא צבע חדשה, אז יבוא וירוס אחר, גם לזה תמציא חיסון, אז יבוא משהו אחר, מה אתה לא רואה לאורך ההיסטוריה מה קורה? אז תמציא עכשיו איזה פתרון, סייבר, תרקט איראן פעם, פעמיים, שלוש, פעם רביעית יפוצצו לך פה איזה משהו, ימותו פה מיליון איש, מה תעשה אז? כל מה שהם צריכים זה לפוצץ פה טיל אחד, וטילים כבר יש להם, אני בכלל נתפלא על האיראנים, הם לא אנשים מטומטמים. מה הבעיה בשבילם היה לקנות פצצה מפקיסטן, אם הם לא עשו את זה עדיין? אולי כל זה סתם, כל העניין הזה שהם עושים זה הכל הסוואה. יכול להיות שבכלל יש להם כבר טילים. מה זה? פקיסטן זה מדינה מסוכנת מאוד, תומכי טרור. בעיה לאיראנים להציע להם 200-300 מיליון דולר, שבמיוחד שם יש מדינה ענייה. בואו ניתן לכם 3-4 מיליארד דולר, תנו לנו שני ראשי נפץ, אטומים, נגמר הסיפור, מה? בעיה להעביר מפקיסטן לאיראן? מה, מה? מי יכול לפקח על זה? מי יכול? תנו להם כמה פצצות אטום, ירכיבו את זה על טילים, נגמר הסיפור. לא מבין. לא מבין מה הם מתעקשים בעצמם לפתח. סנקציות, אוני, בלגן, אין להם תרופות. בשביל מה אתם צריכים את זה? בשקט, בשקט. הייתם קונים את הפצצות. יום אחד באים לעולם, יש לנו כבר פצצות. נגמר, זה כמו נורד קוריאה. מה אתה יכול לעשות? זהו זה. כל העולם היה מתקפל, כמו פודל. איראן, איראן. מי היה מעז להגיד, איראן תומכת טרור? הם מחזיקים אותך עם אקדח לראש. אלא מה? כנראה שעוד לא הגענו לשלב הזה של הגזירה. זה הכל הקב". עושה. אין איראן פה בכלל. סתם הכל נביכות וטמטום. זה הכל הקב". עושה. היום זה איראן, מחר זה סוריה, מחרותיים זה הנאצים. כל פעם זה מישהו אחר. זה הכל הקב". מכה בנו. וכל זה למה? כדי להציל אותנו מלהיות לגמרי גויים. נהיינו כבר 80%. את ה-20% בוא נציל. אם לא הייתה שואה, היום לא היה יהודי אחד נשאר באירופה, מההתבוללות שהייתה שם. תוסיף עוד 70 שנה מאז, כבר לא היה לך אחד נשאר יהודי שם. כבר היום, כל יהודי ארצות הברית, מלבד החרדים והדתיים, כולם בחזקת גוינט. אי אפשר לסמוך על היהדות של אף אחד מהם. לא הרפורמים, לא הקונסרבטיבים ולא האמריקאים החילונים. הם כבר 150 שנה מתחתנים עם גועים קבוע. לך עכשיו תבדוק מי סבתא של סבתא שלא הייתה. אין שום דרך לדעת. חרדים, חסידים, הם מקפידים, אז יודעים, יש להם חזקה של יהודים. אבל שאר המקומות? אני הייתי פעם בשבתון באוניברסיטת סטוני ברוק, בלונג איילנד. זה אוניברסיטה של המדענים. המציניים, יוצאים משם מדענים בקנה מידע עולמי, במקביל למכון ויצמן פה. ועשיתי שם שבתון, יש שם איזה רב אחד, שהוא הרב של האוניברסיטה, הזמין אותי, עכשיו יום שישי בערב יש סעודת שבת הרי, להם כל הסטודנטים, ויש רק קיור אחד. באזור של היהודים יש להם איזה חדר נגיד כמו פה, ערכו את השולחנות ויש קיור אחד. עכשיו יש שם איזה 120 תלמידים. אה, שעת שכולם יעשו נטילת ידיים ייקח שעתיים. תור כזה של 120 איש נטילת ידיים, אתה מדבר פה על מעל שעה. מה עשה הרב החכם, עומד שם ליד הכיור, כל סטודנט שבא, is your mother Jewish? אמא שלך יהודיה? לא? אתה לא צריך, next. אמא שלך יהודייה לא, אמא שלך יהודייה לא. מתוך המאה ה-20 חצי מהם אמרו שאימא שלהם גויה. עכשיו למה הם באו לסרודה? כי האבא יהודי. עכשיו הם לא מבינים, הם מבחינתם, האמריקאים האלה, אני אף יהודי. אני חצי יהודי, היא חצי לא. הם לא מבינים שאין כזה דבר חצי, או שאתה יהודי או שלא. אי אפשר לחצות נשמה חצי יהודי, חצי גוי. אם האמא יהודיה, מכניסים בך נשמה יהודית, ואם היא לא יהודיה, מכניסים בך נשמה של גוי. זהו זה. עכשיו, הם כולם גויים, והם מרגישים ככה הזדהות עם היהדות, אז הם באים, שם בא איזה דרשן לתת דרשות, אז הביאו אחד את השני. תוך כמה דקות, 60 מהם ישבו, בלי נטילה. זה הסיפור של יהדות ארצות הברית. עכשיו, ביני לביניכם, גם ה-60 שאמרו יאס, חצי מינימה שלהם גם כן גויה רק התביישו להגיד כי הרי בכל זאת הוא שואל את ליד כולם Is he a mother jewish? מה הוא יגיד? לא זה מביך אומר כן טוב תעשה נטילה בקיצור רוב המכריעה הם לא יהודים בכלל וגם אלה שיהודים תשאל אותם אם מכירים הלכה אחת ביהדות כלום אפילו הם לא יודעים שיש כזה דבר להדליק נרות לכבוד שבת שום דבר הם לא יודעים. הם שמעו שיש כזה דבר כושר, food, אבל הם לא יודעים מה זה באמת. לא יודעים מה פירוש המילה כושר. חושבים, כמו שיש צמחונים, יש כל מיני מאכלים לחולי סקרת, לצמחונים, לזה, אז יש גם כזה דבר, כושר. לא מבינים מה זה. עכשיו, בעצם בכלל לא יודעים מה זה. יום כיפור, ראש השנה, הם לא מבינים. הם יודעים שזה שהוא ישאל את זה, אבל הם לא יודעים מה. לא יודעים בדיוק, רוב הישראלים פה יודעים מה זה ראש השנה. תעמוד בכנרת פה בראש השנה יומיים, ותשאל את כל החילונים שמשחקים שם המטקות עם החסקה והקייקים והג'צקי והששבש, מה פירוש המילה ראש השנה? מה יענו לך? זה שנה יהודית חדשה. וחג, זהו. אחד מהם לא יודע שזה יום הדין. אחד מהם לא יודע שעכשיו דנים אותו לעד ולעולמי עולמים, מה ייצא איתו השנה ושנה הבאה והילדים שלו ומחלות ופרנסה ויהיה לו עולם הבא, לא יהיה לו עולם הבא, יתחתן, לא יתחתן, יקבל מחלה נוראית, יהיה לו תאונה קטלנית. עכשיו מחליטים את זה, ראש השנה, עוד חודש, פחות כבר. באותו יום הכל קובעים עליך, איזה שונה תהיה לך, כמה עוגמת נפש, כמה צרות, כמה יעשו לך כל מיני בעיות בבית, נזילות, השכנים, הכל נגזר עד הפרט האחרון. ובזמן שגוזרים את זה, יושב עם הסיגריה והכינרת, עם הטלפון, חלל, תחג, אין לו אפילו מושג ששופטים אותו. תראה לך עכשיו, אתה בבית, עושה מסיבה, שמח, ואתה בכלל מבוקש על רצח. ושלחו אותך לכתוב את הישנה שלך. חפשים אותך למשטרה ואתה לא יודע. אתה יושב בבית, מנפנף במנגל, שמח, מוזיקה, שפת הבריכה, ואתה בכלל לא מודע לזה שעוד שנייה יבוא, יתלו אותך. אתה לא מודע. עכשיו תאר לך שהגיעו, ה-FBI ילך לבית והם רואים אותך ככה. עם המנגל, עם הסיגריה, עם המוזיקה. איך אומרים אם היית צריך לקבל תליה הביאו לך את זה עכשיו לסקילה חצוף אנחנו חודש חפשים אותך ואתה מקייף פה אנחנו נראה לך על מה אתם מדברים אני לא ידעתי לא ידעתה חודשים חפשים אותך ואתה מנפנף זה מה שקורה למסכנים האלה בכנרת ים המלח איפה תהיו בראש השנה פיקניק בגליל בזמן שהוא יושב בפיקניק, יושבים עכשיו ודנים מה יעלה בגורלו, מה יעלה בגורל אשתו, איזה סוג של סרטן ייתנו לה, ואיפה, ומה סיכוי החלמה, ואיזה ניתוחים היא תצטרך לעבור, ואיזה עקרנות, והמסכן הזה ינשר לו כל השעה, הכל מחליטים עכשיו, והוא משחק, איך קוראים למשחק הזה שכולם משחקים בכדורים? משחק בטלפון ביום מדהים. אם היו מושיבים אותו לפני שופט פה במשפט בתל אביב. על רפורט. רפורט של 500 שקל. דיבר בטלפון, לא יודע מה. 500 שקל, איך הוא היה רועד? שקוראים את שמו איצי כהן. תעלה לדוכן. כבוד השופט. אני רואה שדיברת בטלפון בזמן הנהיגה. פושע שכמוך עובר על החוק. כן, סליחה, כבוד השופט, אני מבטיח, זה לא יקרה לעולם. הוא התחיל לפקוט. תסלח לי וזה. מה קרה? 500 שקלים. קח ולך לעזאזל. מה אתה מבזבז זמני? לא, לא, הוא רועד. ואם זה אלף, בכלל, לא שאין שבועיים. ואם זה סכנה צ'לילה לאיזה חודש, חודשיים, מה, הוא לא ייסע לדיסקוטק? מה הוא יעשה בשביל הלכי לך לים? הוא, איך אומרים, בתעניות כבר שבועיים. שבטעות לא יקחו לו את הרישיון. והמשפט של נצח נצחים, של איסורי מוות, לא מזיז לו. כמה טיפשים נהינו. כמה בורים נהינו. דור שעבר בתל אביב אמרו אלול מתאלפים בבית כנסת, אנשים, קום אדון משה, קום אדון יצחק, תביאו לו מים. מה קרה? התעלפת. עוד חודש משפט ואני לא מוכן. אנשים יעני פשוטי יום. או הבנים גדולים. אנשים רגילים, היום מתאלפים. שומעים את השופר? היום היה תקיעת שופר. אשכנזים תוקעים בשופר. מי שמתפלל אצלם בבוקר, באלול, כל יום בסוף התפילה מרביצים תקיעה. מה זה שופר? מלשון שיפור. זה משפר את האדם. למה? זה מכניס לו פחד בלב. כשאתה שומע את ההללות האלה, אתה אמור עכשיו לקבל חלחלה ומיד לעשות תשובה. חוץ מזה העניין הזה של שופר זה שזה השופר של האלוה של אברהם אבינו. הרי אחרי שאברהם לקח את יצחק והקד אותו בהר המוריה בסוף המלאך בא אליו ואמר לו אל תשלח ידך אל הנער ואל תאסלו מרומא אז בסוף מה כתוב? שאברהם ראה את העיל נאחז בסבך בקרנב והיקח את העיל והיעלה ולעולה תחת בנו תחת זה הוא מעורר על עם ישראל רחמים גדולים למה? תראה האבא שלהם אברהם אבי האומה העברית לאחרי מאה שנה שהוא היה בן מאה נולד לו ילד שחיכה לו מאה שנה ועכשיו הוא בין 37 סוף סוף עומד להתחתן להביא ילדים שלאברהם יהיה שושלת ואחרי שהובטח לו ביצחק ייקרא לחזרה ולא יירש אותך אליעזר העבד הכנעני אלא בינך יירש אותך כאלה הבטחות ובסוף איך אומרים הופכים לו את הכערה בפרצוף קח את הילד שלך ושחט אותו הוא לא מערער אפילו שנייה אחרי השם אין קושיות איך זה יכול להיות איך השם סותר את עצמו איך הוא רימה אותי ככה איך הוא הבטיח לי ועכשיו הוא עושה הכל הפוך כלום הוא לא מערער מילה רץ במסירות נפש לקיים את זה השם אמר אין בכלל קושיות ואז צריכים להתחנן אליו אל תשלח ידך אל הנער ואל תעסלו מאומה. מה עכשיו צריכים להגיד ואל תעסלו מאומה? ברור, אם אני לא אשלח את היהד אז אני לא יכול לגעת בו בכלל. כי אברהם בין לבין אמר אסלו לי לפחות לעשות לו איזה חתך. שיישאר איזה זכר לרגע הזה. אל תעסלו מאומה. ומה נאמר מיד אחרי זה? אתה ידעתי כי יראה אלוקים אתה. עכשיו זה לא רק אמונה, זה ידיעה ברורה. מתי נהיה תייר אלוקים? הרי הוא עבר עוד תשע ניסיונות לפני זה, לא פחות קשים. זרקו אותו לאש, כיוון שהוא סירב להכיר בנמרוד שהוא איזה משהו. זרקו אותו לאש, הוא דיבר בעד... הוא עשה, היה לו הרבה ניסיונות. לא, אז זורקים עכשיו את אברהם לאש, והוא יוצא משם חי. זאת אומרת, הוא היה מוכן למות על קידוש ה' מה, זה לא מספיק ראייה שאתה ירש המים? לא מספיק. למה? כי למות על קידוש ה' זה סחר ענק. הרבה אנשים היו... הרבי יוסף קרא מתפלל לזה. הוא אומר, החלום הכי גדול שלי בחיים היה שהאלה, הנוצרים, שהיו מענים אנשים אז בתקופת האינקוויזיציה, שהשחטו איפי כמו שהרגו את רב מולכו. היה אחד בין הנוסים, מה השם שלו היה? רב... הרשם הפרטי מה היה? שלמה מולכו רבי שלמה מולכו זה היה בן הנוסים והוא חזר ליהדות סרב ללכת עם הנוצרים הזירו אותו המשפחה שלך הם רוזנים אנשים חשובים אל תגרום לנו להרוג אותך בפומבי אין לכם שם רע וזה אמר לא מעניין אותי אני אמות ביסורים עבור האמת והרגו אותו ביסורים לעיני קהל ורבי יוסף קארו אמר שזה החלום שלו היה למות ככה כי מי שמת בכזאת דרך על קידוש ה' הוא מגיע למדרגות הכי גבוהות בעולם הבא אבל יש מדרגה אחת יותר גדולה מזה מה היא? זיקוי הרבים ללמד תורה לעם להחזיר אותן בתשובה, ללמד אותן הלכות ולכן הוא החליט שהעדיף לו לכתוב שולחן ערוך כדי שכולם ידעו מה לעשות, מה לא לעשות. שזו מדרגה אפילו יותר גבוהה מלמות על קידוש השם כמו רב שלמה ומולכו. אז רואים שיש פה מעלה גדולה. אז אברהם מוכן שיארגו אותו על קידוש השם. זו מעלה גדולה. זה אינטרס אישי. זה סבל של שלוש דקות, ואתה מגיע למדרגה הכי גבוהה בעולם הבאה לנצח נצחים. יש פה אינטרס אישי. רווח עצום. אם עכשיו היו אומרים לך אני מכניס אותך עכשיו ביום כמו היום 40 מעלות כבשן האש לעבוד יום שלם על תנור במאפייה. גם כך אתה מתענף, עכשיו גם תנור ואתה בכלל, לך תסרוט כזה יום. אבל אל תדאג, בסוף היום אתה מקבל 2,000 דולר. זאת אומרת שאתה מרוויח בחודש. הרבה היום מסכימים. מה אתה, אתה משוגע? איך אתה מסכים כזו עבודה? אני לא סובל את העבודה. אני רק אוהב את הכסף, רוצה את האלפיים דולר. אבל אתה סובל, סובל, שווה לסבול. חודש עבודה מתגמדת ביום. אותו דבר פה. אני סבול, יזרקו אותי לאש, ישרף, יצרח, כאבי מוות. הנשמה יוצאת אחרי כמה שניות מהגוף, והולכת למדרגה הכי גבוהה בעולם הבא. לכן פה לא נאמר, אתה ידעתי כי הרי לא כמעטה. מתי נאמר שהוא היה מוכן לתת את הדבר הכי יקר לו בחיים שמאה שנה הוכיחה עבורו בלי הרהור קל איך השם הוצא לי את זה. זה מדרגה. זה מדרגה של ירא אלוקים אתה. אתה ידעתי כי ירא אלוקים. זה מה שמביא את זה. כל הדברים האלה שאתה חושב, אני צדיק, אני ואני בלנץ ומפלג ולומד, מה זה? לא הגעת למכון המבריגה של ירד של מים. מעניין שכתוב בתורה, כי מה השם אלוקיך שואל מאמך? כי אם. מה אני מבקש ממכם? כי אם. דבר אחד. להירא את השם אלוקיך. ללכת בדרכה וכו'. יש רשימה שלמה. מה זה כי אם? הבאת לי את כל הרשימה. זה כמו המכונאי שאומר לך, טוב תשאיר את האוטו, זה לא נראה לי משהו רציני. לטפל רק בזה בסדר. בסוף היום הוא כבר אומר לך יש לך 16 דברים לתקן. יש לך את זה ואת זה, מה אמרתי רק את זה, כי אם כן אבל בגלל זה נהיה לך גם את זה ובגלל זה נהיה את זה ואת זה ואת זה, איך אומרים, זה תגובת שרשרת. אבל באמת, מה הכסף הוא אומר? אם יהיה לך עירת שמיים, כל זה יבוא ממלא. כל שאר הדברים ברשימה. זאת אומרת, הכל יקום ויפול על עירת שמיים. יראה אלוקים אתה או לא. אז רבותיי, לפני שנסיים... נבעלתי. בסדר, זה לא מקום להנשח. לפני שנסיים, רק לסכם את הסוגיה. של חס ושלום, אנחנו לא ניכנס למדרגה שנכנסנו לרשימה השחורה של הקב". חס וחלילה. כדי שזה לא יקרה, אנחנו חייבים כל הזמן לעשות תשובה. כל הזמן. וה40 יום האלה, שהקב. הסכים למכון על חטא העגל, שמשה התפלל, נהפכו לימים של רחמים, רודש הרחמי והסליחות. אבל הדבר הכי מסוכן, זה להתנהג כרגיל ב-40 יום האלה כמו שאתה מתנהג בשער השנה. כי זו עזות מצח, עזות פנים, חוצפה, כפיות טובה, ואתה מביא על עצמך, לא רוצה לפתוח את הפה, אבל דברים ממש לא טובים. למה? אתה מזלזל בי. אני באתי אליך לפגישה ואני מוכן עכשיו למחוק לך 80-90% מעברות בדקות, ואני נותן לך עכשיו דרך מוצא כדי להציל את נשמתך ואתה מזלזל בי הכל כרגיל הכל אותו דבר אבל אני עושה סליחות סליחות נהנה לה מוזיקה אנשים באים בשביל המוזיקה לסליחות או בגלל שיש עשרים אלף איש אז זה כמו בבלוםפילד מה, ההועדים של ביתר אלה לא צועקים גם כן? כמו סליחות. שעה וחצי צורכים, שרים, טופים. גם הם נהנים מהבלגן. נכון או לא? אז הרבה, אני היה לי פעם אחד, שאני הכנתי אותו, אחד הנוכלים הכי גדולים בכנור הארץ. איך אומרים, מי שביתו במגע, יודעים שזה נגזר בראש השנה שהוא יפסיד. בקיצור, הבן אדם הזה, הנוכל הזה, היה לו מהלה אחת, שבע בבוקר הוא כבר במשרד. לא עצלן. לכן, אף על פי שהיה נוחל גדול, היה איזו תקופה שהלך לו בעסקים. בסוף, הכי שמחו במכה, לקח לו את הכול. כמובן, מה שאתה גונב מאחרים, זה לא יכול להיות שיהיה לך בזה ברכה, אבל תקופה מסוימת, היה נסע בג'יפ מרצדס, לקסיס, היה לו, איך אומרים, אמריקה. כאילו, יום אחד אומרים לי טלפון, תגיד, מתי הסליחות מתחיל? עברתי ליום ראשון, זה היה כמו השנה, יום ראשון. באיזה שעה, אני אומר, אני נושש במרוקר, תתן לי לחנצי. מה אתה עובד? אני אומר לו, מה לך ולסליחות? אה, נתגעגעתי לשירים, למוזיקה. זה מזכיר לו את הילדות, שהיה פה בארץ וזה, הולכים אותו לסליחות, אולי סבא שלו המרוקאי לקח אותו, לא יודע מה. אז הוא עכשיו מתגעגע על השירים. אז מה הסיבה שהוא מוכן לבוא להיות בסליחות, שש, ומחה, לצאת מאיפה שהוא גר, זה כי זה 40 דקות נסיעה. להגיע עד אלינו לישיבה. אתם לא צריכים לקום בחמש. אין לו בעיה, הוא בשלב בדרך כלל במשרד. הוא כבר יגיע לישיבה, שש, ומחה, הוא צייר שם. למה? לשירים. עכשיו אתם צוחקים, 80% מאלה שלהם בסליחות זה של השירים. אחרי שבוע שכבר נמאס מהשירים, כבר לא באים. בהתחלה יש התלהבות, אבל כל יום נשאיר את אותם שירים, גם זה נמאס. כבר פחות באים, מה קרה? זה לא מרגש. ויש האלה שהולכים, סליחות פה, סליחות שם, היית פעם בסליחות שמה, היית שם. מה הם מעליב אותם? הסליחות? מה פתאום? ההפנינג, החמש מאות איש, כמו בבלומפין. החליפו את ימי הכדורגל, או ימי המסיבות טראנס, בסליחות. אבל אני שואל אתכם, בכל השעה של הסליחות, היה להם דקה אחת שהלב נשבר? מאבונות, מאבושה גדולה שקוראים את המילים, אי אפשר שלא לפקוט. אתה אומר סליחות ולא הורידים לך דמעות כמו נהר, משהו אצלך, ערל ביותר, משהו, חס וחס, סדרה אחלה רצינית. אתה יודע, מה זה לקרוא את המילים של הסליחות שמה ולא לפקוט? אין אפשר כזה דבר. או לפחות שהלב שלך מתכווץ. שאתה שם לב למילים של הסליחות. אבל אנחנו חיים באורלה של היום יום. לכן רבותיי, אסור שאלול יהפך לעוד חודש שגרתי. זה חודש של סלים. הנחות, 70 אחוז רוף, 80 אחוז רוף. שיש הנחות באמריקה, כולם מחכים. קוסקו, שבוע הבא יום שני מתחיל הסל. שמים לך חמישים מוצרים בחוברת, אתה עושה חשבון, רק החמישים מוצרים האלה חסכתי 200 דולר. זה 4 דולר, זה 7 דולר, זה 10 דולר פחות, טה טה טה טה טה, 200 דולר. במילא אני קונה אותם כל שבועיים. אמריקאים קונים בסל, חליפות, 300 דולר חליפה. יש פעמיים בשנה סל, תקנה אותה ב-120, למה לקנות ב-300? כל הזמן יש סלים, סלים, חיסול. עכשיו יש מחירת חיסול. מוכרים את כל העבירות שלך, זורקים אותם לפח. מצמצמים, מבטלים, בתנאי אחד. לב נשבר ונתקע, אלוקים לא תפזק. צריך לב שבור, צריך הכנה, צריך כוונה. מוטב מעט בכוונה, מהרבה שלא בכוונה. קשה לך להעריך? עדיף שתעשה פחות. אבל במה שאתה עושה תקווה. עדיף חצי בכוונה מאשר הרבה בלי כוונה בכלל. אפילו עשר דקות עם לב שבור, בכוונה אמיתית, עדיפים על שעה של קריאה ושירים סתם. או יש כאלה אפילו לא נהנים מהשירים, הם רק מחכים מתי ייגמר. נו נו, לא צריכים עם אפס רוב זיכרון לפניך, זה לא נהיה מימק. כבר מדלגים עמוד וחצי, למה? אין זמן, מה? בסדר. אבל לפחות את מה שאתה קורא, תכוון. יש הרבה אנשים כבר אומרים סליחות עשר שנים, תשאלו אותם פירוש המילים, הם לא יודעים. על מי השיר הזה, על מה מדובר, שזה העקדה, על יצחק. הם לא שמים לב. וואלה, כי אתה קורא את זה כבר עשר שנים. פעם אחת לא חשבת על מה אתה מדבר פה, במזמור הזה? או כל המזמורים האחרים? לסיכום רבותיי, זאת, איך אומרים, זריקת, זה לא יספיק. מחר, מחרותיים כבר, כמובן שאף אחד לא יזכור את הערב הזה. בעוד יומיים אתם תזכרו שהייתם פה, לא. אז לכן זה מתחיל מהיום בלילה כבר. אתה כבר אומר, זהו, זה אני החודש הזה עושה את זה כמו שצריך. אם זה לשנות הלבוש, אם זה התספורת, ואם זה כל מיני דברים שאפילו קטנים, כמו שקראנו בפרשת עקב. והיה עקב תשמרון, מצוות שאדם, דש בעקביו. עקב, מלשון עקב. שאדם דורך עליהם, לא שם לב. ואני אסיים בסיפור ששמעתי, מערב זה רוזנבלום. אתמול שמעתי את זה, מישהו שלח לי את זה. סיפור שקשה להאמין, האמת קשה להאמין שקרה כזה דבר. נכון, קוראים ניסים כל הזמן, אבל כזה נס. יש איזה אדם אחד, קיבל על עצמו לעשות נטילת ידיים לפני התפילה. צריכים ליטול ידיים לפני התפילה, אבל רוב העם לא מקפידים בזה. באים, עושים ככה עם הידיים על הג'קד, ונכנסים לפלל. או שאומרים, כבר נחרצתי ידיים בבית, מה כבר קרה מאז? כן, סומכים על זה. הוא אמר, מצווה קטנה, מה זה אוקיי, חצי דקה לעשות נטילה לפני שנכנסים? אני מקפיד בזה. יום אחד היה בן הזמן עם עכשיו, לא מזמן, הוא הלך עם המשפחה שלו לירקון. מכאן גם מבינים שהבן הזמן הזה לא כזה חרדי. מי הולך לתל אביב בבין הזמנים? אסור לדרוך שם, זה סדום ואמורה שם. חוף הים של תל אביב, אתם יודעים מה הולך שם. בפארק שם וזה. אסור לדרוך שם בכלל. עלה לו איך שהוא הגיע לשם, לא יודע איך. ופתאום מחפש להתפלל. ומארגנים מניין, מגרדים, אין הרבה שם. הוא אמר להם, רגע, אבל אני צריך לעשות נטילה. מה, איפה אתה עושה פה עכשיו נטילה? אין פה ברז. אני ארד לירקון לסוף תל אביב שנפגש רחוב הירקון נפגש עם נער הירקון אומר אני ארד שנייה לירקון אני אעשה נטילה ויחזור עם כוס חד פעמית תראו איזה מסירות נפש למה הוא קיבל על עצמו אני לא מתפלל בלי נטילה איך שהוא מגיע יורד שם לירקון לעשות נטילה הוא רואה יד צף על המים יד הוא מסתכל על היד אמרו לאיזה בובה מישהו זרק פה איזה בובה גדולה רואה ראש ראש של ילדה מיד משך אותה מהמים היא כבר על סף חנק והוא מתנדב בהצלה תראו איזה השכחה אני לא הייתי יודע מה לעשות הייתי מנסה ללחוץ קצת על חזל, להוציא את המים משהו על תשמה מפה לפה מהקצת שלמדנו בבית ספר הראו לנו עזרה ראשונה אבל צריך לדעת מה לעשות בדיוק הבן אדם המתאים שלף את הילדה הזאת, הציל את חייה. עוד שלושים שניות היא הייתה מתה. בירקון טבע ילדה. אחרי שהוא הציל את חייה, פתאום הוא רואה את האמא, רצה, מחפש את הילדה שלה. עכשיו תראו מה זה. עכשיו הילדה הזאת הציל אותה איזה חרדי. אני לא יודע אם הילדה עצמה הייתה דתייה או לא, לא אומרים את זה בסיפור. אבל אפילו תגיד שהיא לא הייתה דתית, אבל היא תזכור שיום אחד דתי יציל אותה שהיא תבעה בירקון, אולי הוא תחזור בתשובה, ואולי היא בכלל דתייה, והיא תתחתן עם איזה עברך, ויהיה לה איזה עשרה ילדים, והם יהיו בתלמודי תורה, ויהיה להם נכדים, מאה נכדים, והם יהיו בתלמודי תורה, כל זה הולך לחשבון של מי? של הבחור הזה, על זה שהוא הקפיד בנטילת ידיים, תראו איזה שכר ענק, כי כתוב בנביא, שהקב' הוא משלם לאדם כפרי מעל עליו לא כמעל עליו כפרי מעל עליו מה יוצא מהעשייה שלך עשית אתה פעולה אחת אבל יש לה השלכות תגובת שרשרת החזרת יהודי אחד בתשובה כעבור עשר שנים הוא נהיה דרשן גדול מחזיר אלפים בתשובה כל האלפים האלה באים לך לחשבון אפילו שאתה לא יודע מהם בכלל, אבל הכל זורם לך יומית לחשבון. למה? כי משלמים לך כפרי הפירות שיצאו מהמעשים שלך, לטוב או לרע. יש אדם פתח דיסקוטק בתל אביב, באים, חללים שבת, סמים, בחורות, גויים, גויות, מוזיקה של גויים, זום ואמורה, אפלות, מה לא הולך שמה? כל זה הולך לו לחשבון. אפילו שהוא כבר יכול להיות מחר תמוה אדון פרש מהחיים האלה הצטער בכלל שפתח אפילו אבל אדוני שלוש ארבע פעמים בשבוע קורים שם דברים נוראים הכל הולך ללחשבון נורא והיום כמה צריכים להיזהר לא להיות ממחתי הערבים מחתי הערבים זה לא פשוט הרבה פעמים אומרים מחתי הערבים אין מספיקים בידו לעשות תשובה למה? הרי כל אדם רוצה לחזור בתשובה, הוא עשה טעויות. הכוונה היא שאפילו שעכשיו הוא מתחיל לשמור מצוות, לומד תורה, מתחרט, משתדל, אבל כל יום נכנסים לו מלא עבירות לחשבון. מי הוא, ממנו, ממנו, כל אלה שהוא השפיע עליהם לרע, ממשיכים לעשות עבירות, וזה נכנס לו לחשבון. אז איך אחד כזה, הוא מתקדם יום אחד בתורה ומצוות, הולך אלף אחורה? כי יש לו אלף תלמידים שנהיו שמאלנים בגללו. השפיע עליהם. זה נהיה הומו, זה נהיה המצביע במרץ, זה נהיה אירלפיד. זה כל אחד והטמטום שלו. אז אלה כולם תלמידים שלו. הוא השפיע עליהם מאז שהם נערים. הכניס אותם לשטויות האלה. והוא עצמו חזר בתשובה. יושב, לומד תורה. אבל מה איתם? מה שהכין לעשות עבירות, זה התחתן עם גויה, זה התחתן עם איש. בלאגן. הכל על שמתו. מה יהיה? איך עכשיו אדם כזה יתקן? אין דרך לתקן. אז מה יהיה בכל זאת? צריכים רחמי שמיים. ויש לנו כלף אחד שהוא יכול להציל אותנו. מה הוא? שהקדוש ברוך הוא לא אוהב להכניס את הרב לגיהנום בזמן שהתלמידים שלו יהיו בגן עדן. ולכן אם עכשיו דוגמה בן אדם עצמו הוא איציל כמה אנשים, יחזיר אותם בתשובה, והוא עצמו לא נהיה כזה צדיק. אז הוא באמת נגיע רק עד הגאנום, אבל התלמידים שלו כולם הולכים לגן עדן. אז ממילא איך האדם כזה יהיה? לכן הקשבר הוא לא רצה שטרח, אבא של אברהם אבינו, ילך לגאנום בזמן שאברהם ככה, אכן יחזיר אותו בתשובה. פה הפוך פה. פה עכשיו הבן אדם הזה שהוא חזר בתשובה, הוא עצמו חזר בתשובה. כל האנשים האלה ילכו לגאנום, הוא ילך איתם לגאנום, עם כל אלה? גם כן לא, גם השם לא אוהב. אז הוא מזכה אותו, איך אומרים? מתנת חסד. מתנת חסד בתור ענוס. שאם הייתי יכול, הייתי חוזר אחורה, ודאי לא הייתי עושה את זה. גם זה כמובן תלוי מה הוא ידע, אם זה היה במזיד, בשוגג. יכול להיות שבכלל קיבוצניק בחיים שלו שמע דקה תורה. אני זכיתי להחזיר בתשובה את הבעל ואישה שהקימו את מפלגת שינוי. בדרשה אחת שלי בבית אבלים בנוג'רזי. הם באו אליי בסוף הדרשה, המומים. ההורים, אנחנו עכשיו פעם ראשונה בחיים שמענו דרשה ביהדות. ואנחנו בהלם. אנחנו הקמנו את מפלגת שינוי, וכשלא הצלחנו להיכנס לכנסת, נתנו אותה לטומי לפיד, זכותו יגן עליו. והוא הכניס אותה לכנסת עם 15 מנדטים, ואומרים שם בן שלו יש לו כבר איזה 22 עכשיו. אתם יודעים מה זה 22 מנדטים? 22 מנדטים, בשפות 40 אלף למנדט, זה כמעט מיליון איש. והמצע העיקרי של המפלגה הזאת זה להשמיט היהדות. להשמיט הישיבות, להשמיט החרדי, להשמיט הבתי כנסת. אין להם הרבה מה להציע מלבד זה. זההם, מרץ, ליברמן, זה לבד שני מיליון איש. שיש רק דבר אחד בראש מעייניהם, להשמיד את התורה ואת היהדות. זהו. חבל. ורובם לא ידעים מה זה יהדות, זה לא מרואה. אמרתי לכם, הזוג הזה שהקימו את מפלגת שינוי באו לדרשה שלי בנוג'רזי, שמעו דרשה של שעה וקיבלו הלם. ואנשים, אם הייתם רואים את זה נחמדים, לא הייתם מאמינים. אומרים, אנחנו כל כך עמומים. אמרתי להם, טוב, תעשו שיעור אצלכם בבית, תביאו את כל החברים שלכם. ככה התחלנו להתגלגל. חזרו בתשובה, מלאה. באי לתפילות, הכול, שמירת שבת. אבל מה עם הנזק? הנזק ממשיך לעבוד. עד היום. עכשיו מה שהם לא יירחם על הזוג הזה? לא ידעו כלום מה החיים שלהם. חשבו שיש כפיה דתית, שצריכים להילחם בדת, והדת חודרת לך לפרט. ככה תמתמו אותם. בקיצור, יש פה הרבה דברים שהם סימני שאלה. דבר אחד, אנחנו סומכים על רחמם של הקבל שברחו. אבל הרחמים של הקדוש ברוך הוא באים אך ורק למי שמרחם על עצמו שלא אכפת לו מעצמו למה שהשם ירחם עליו וכדי שהשם ירחם עלינו אנחנו צריכים להתחיל לרחם על נשמתנו ולהתעורר למה לחיות חיי שגרה דתי לונים כאלה חצי חצי זה לא יעזור שלא יהיו לכם אשליות רגל פה רגל שם באיזשהו שלב הקדוש ברוך הוא יגיד טוב enough is enough מרגע זה ועלה, אני משלם לך על כל המצוות שלך, קח כמה מיליוני דולרים, קח וילה חדשה, תסקה ב... איך קוראים לזה? המשתכן, איך קוראים לזה? אנשים זוכים פה בפרסים, דירה בחצי מחיר. קח, קח זה, קח זה, קח אוטו, ירושה מאבא של אשתו. מה זה כל זה? משלם לו לעבידו. למה? הוא לא רוצה להיות 100%. הוא רגל פה, רגל שם, אין בעיה. תקבל על כל המצוות בעולם הזה, תבוא לעולם הבא, עירום ועירייה. מי שרואה שחס וחלילה הוא יודע שהוא לא בסדר, והשם משלם לו ויש לו הצלחה בעסקים, הוא הכי מסכן. להפך, הוא מיד צריך לקחת את הכסף הזה ולתת את הכל לצדקה. לא רוצה לקבל אצחרי בעולם הזה. למה? מה אני רוצה עכשיו לחיות עשרים שנה, חייה מלך ואחרי זה לסבול הנצח? עדיף לחלק את הכל. האיסורים מחפרים על האבונות. את אשר יאהב השם יהיה ישרו. ככה כתוב. אבא שואב את בנו, מייסר אותו כשצריך. לא בגלל שהוא שונא אותו. להפך, זה היה סימן של אהבה. כשאתה מקבל איזה פליק, או איזה גאירה, או איזה פרצוף קצת כועס, אז הילד, איך אומרים, מתאשט. אגזמתי. עכשיו, מי שרואה את זה מבחוץ, יגיד איזה אבא אכזר. תראו, הוא שונא את הילד. הפוך בדיוק. כיוון שהכפת לו ממנו, אז הוא רותח. אם לא היה אכפת לו ממנו, שהסתובב בדיסקוטקים של תל אביב, זה לא מזיז לו. הוא נוחר טוב טוב בלילה. אני לפעמים שואל את עצמי, איך החילונים במדינה יכולים לישון פה בלילה, שהבנות שלה הם בנות 12 מסתובבות בכל מיני דיסקוטקים, הם כל מיני מחבלים. שיש להם אמנם תעודת זהות של יפו וחיפה, אבל מחבלים, הם מחבלים, עם אידיאולוגיה של מחבלים, והם מנצלים את בנות ישראל ועושים מהם צחוק ועושים וואטסאפים, ומפיצים סרטונים על מה שהם עושים להם, והטמבל הזה יושן לו בבית שלו בצפון תל אביב, או לא משנה איפה, והבת שלו מתרועת עם מחבלים, כך היום יום, שבוע שבוע, והוא יושן טוב בלילה. אין לה בכלל בעיה. היא מסתובבת עם סודנים ועם סוחר סמים ועם הפסיכופת השלישי והרביעי והוא נרדם. אני לא הייתי יכול דקה להירדם. חודשים. לא הייתי יכול להירדם. אי אפשר להירדם. שהבת שלך עכשיו בכל מיני ארכיפרחי שמי יודע מה עושים לה וילדות לא הגיעו לבת מצווה חלקם. זה מה שקורה פה היום. אלפים כאלה כל לילה. אלפים. לא אחד, שתיים, עשרים, שלושים. כל לילה אלפים של בנות ישראל בידיים של שחקני כדורסל שהביאו אותם מאמריקה, או כל מיני כאלה אחר כדורגלנים, או כל מיני אוקראינים, כל מיני נאצים שהגיעו כאן למדינה, והבנות שהסבות שלהם היו רבנים במרוקו, בטמאן, באשכנז, הם מתהפכים בכברים שלהם. מה עובר על הבנות שלהם, על המחדים שלהם. והממשלה, לעצמי זה מעניין פה בכלל. אם תבוא לראש ממשלה פלגמט ותגיד לו שזה המצב, הוא יגיד, אתה גזען? מה זה משנה אם היא עם סודני או עם ישראלי? כי הם לא מבינים מה זה תורה. הם לא מבינים מה זה התבוללות. פעם החילונים הבינו מה זה התבוללות. התיונים, הבן של הרצל אף אחד לא רצה לדבר איתו, האנס. התחתן עם גויה. עד שהוא כתב להם מכתב צבועים, אני לא עשו לי ברית מילה הרצל. הרצל היה נוצרי. הוא לא רצה לעשות לי ברית מילה, שלח אותי לכנסייה. איפה הייתם כל השנים? עכשיו שאני מתחתן עם גויה, פתאום אתם התעוררתם. אבל ממהלך המכתב רואים שהציונים של פעם, הקומוניסטים, בן גוריון וחבריו, זה היה בושה גדולה בשבילהם התבוללות. גם בן גוריון הבן שלו התחתן עם גויה והנחדש שלו הייתה גויה וככה התחיל החוק מיהו יהודי שעד היום לא פתרו אותו בכנסת כבר 50-60 שנה יש להם חוק לא פתרו מיהו יהודי התורה אומרת מיהו יהודי אבל הם רוצים לעצב את החוק מחדש למה? כי נחדתו של בן גוריון כתוב לה בתעודת זהות דת לא ידוע פחדו לכתוב נוצרית יום אחד הוא רואה את התעודה, אומר לבן שלו, מה זה לא ידוע? הוא אומר, מופיעה לחי, גויה. התחתנתי עם גויה במלון בניו יורק, הוא הכיר אותה, הם עבדו במלון. מה? הוא בא לכנסת, בא לגן, מה זה פה? מה? לא ידוע. אז פחדו ממנו, היה איש חזק. אז השאירו את זה ככה.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
