Days Of Mourning & Baseless Hatred

בוקר טוב. בוקר טוב, אני שמח להיות פה בסיגיי תמיד. זה כמעט עשר שנים שאני הייתי פה. הייתי פה לפני הטוב הרבה. במילה מה זה היה? זה היה ב-2012. רק לפני, אולי 2 שנים לפני, כן, 10 שנים. השיעור הזה יהיה לרפואת אהרון בן לאה, מייקל בן אשדר, חיה בת עדה, יוסף בן עמליה, שמרית, לאה בת אורלי. אנחנו עכשיו בת 3 שנים של בן המצרים בין כן, בין 17 בתמוז ותשע באב זה זמן של פורנות זאת אומרת, מידת הדין בשמיים מתחילה למקום הכי גדול, כמעט הכי גדול, מראש חודש אב זה עוד יותר גדול ואז תשע באב זה הכי גדול של העולם הם צריכים להיות מלמדים או מגניבים, אחד מהם, לא לראות את הקבוצה של השם בכל דטאר של החיים. למשל, כשילד, כשיילד, כשנכנסתי לדרך שאני גדלתי, בידי המדינה, אני יכול להגיד שיש לך אושר כאן, אבל בישראל, השנה של תשע בעב, אתה לא יכול ללכת חמש פעמים למים. המים לא מגיע לגבי שלך, ואתה כבר בפחד של הליאה. זה לא צריך להגיע לגבי שלך כדי להיות בפחד של הליאה. אתה מרגיש איך המים מגיע לך כל כך רע, ואתה יכול להסתכל. וזה המקרים הכי גדולים של הלכת, ברור שבאלה השבועים, במיוחד בשבוע של תשעה באב, המחשב החיים, הם לא מבחינים את המחשב בשבוע הזה, אוטומטיקית. אף אחד לא יכול לזכור לזכות. כל שנה את הסטוריה הזאת. כשאתה מלמד, עיניים להם ולא ירועות, עיניים להם ולא ישמעו, מה שאתה קורא? חברה. כל שנה, אני חושב שיש משהו שקורה בעולם, משהו עם הארהבים, מי שקורא ל'השם יודע שמידת הדין היא מאוד גדולה, עד עכשיו, יותר מ-10 אנשים נפגשו בפעמים האחרונות בישראל והיום הייתה הכי גבוהה מהכל שלהם הפארטים, האנשים והאנשים, אין עירת שמיים, אין מודסטי, אין אינטגריטי, אין דיגניטי, אין משהו. בפעולה המשפחה, סדום והמורה. במידה של הפעולה, בבית מישהו, זה לא פעולה פובלית, בבית מישהו, פעולה גדולה, הרבה אנשים. פלור הפול נפגש ונפגש את האנשים ביניהם כמו קורח ועדתו איזה דרך למות, איזה חנק, עדיף יותר מהחנק של בית המקדש אתם יודעים מה זה? לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות אני כמעט לנסות נפגע כשראיתי לנסות לנס את הארטיקול, מישהו נשלם את זה לי היום, כל אחד נפגע. אתם יכולים לחשב שעכשיו, אולי עכשיו, אנשים יפתחו את עיניים שלהם, אם אתם זוכרים את הטראגדה בוורסאי, אני לא יודע, יותר מ-10 שנים, במידה של פארטי מייקס, פארטי מייקס עוד פעם, כל פארטי המסגרת התחלתי, 100 אנשים נפגשו בפליטה. איזה אנשים נפגשו בפליטה, והפליטה נפגשה פעמים בצבעים שלהם, זאת אומרת שהם נפגשו כמעט. הם נסתכלו וראו שכל החברים נפגשו. מיקס פארטים מביאים הרבה קבוצות בעולם. כל המטענים הטובים שהם עושים, מגיעים קטעות לעולם עכשיו, על פי כל זה, שאנחנו כבר במשך זמן מיוחד, במשך לעשות תשובה, אנשים מגיעים את הסיטואציה להיות עדיין קטנה, יותר מידת עדין. לפחות, זאת מה שקורה פה. אתם יודעים, כולם יודעים שהקבוצה הראשונה הוא הולך לגילוי הריות, שפיכות דמים ועבודה זרה. גילוי הריות, האנחן צריך למות ולא להגיד לעשות את זה. אם הם אומרים לו ללכת עם אישה שאתם לא מוכנים להתקשר איתה והם יכולים להתקשר איתה או אני אותך, אתה צריך למות. אתה לא מוכן להתקשר. אם הם אומרים לך להתקשר עם מישהו אחר, אם לא אני אותך, אתה לא יכול להתקשר איתה. אם הם אומרים לך לבחור את האידאל, איזה אידאל, או ברקע, או אדם, לבחור את האדם, או אידאל, או פיקצ'ר, אם לא, אנחנו נקוות אותך, אתה לא יכול לבחור את זה, אתה צריך למות, אתה צריך לדעת את החיים שלך. אם הם אומרים לך לבחור את השבת, שזו פנלטה למוות בגרעה ובקראת, אתה צריך לבחור את השבת, אתה לא יכול למות. הרבה הרבה עבודות קטנות שאתה צריך להתמודד ולא להתנגד למות. שפיחות דמים, גילוי הריות, עבודה זרה. אתה לא יכול להחליט על איזה רולטה מהאלה שלהם. אתה צריך להתנגד למות, שמי ישראל, ולמות על קידוש השם. זה נקרא למות על קידוש השם, באמת. היום הוא נפגש. היום אנשים חושבים שכל אחד שנאר אפשד אתו מותה על קידוש השם. זה לא נכון, זה לא נכון. זה יעבור על האנשי שמותה בגלל שהוא יהודי, בטח. אבל רק מישהו שיהיה את החלטה שלו לסביר את החיים שלו וללכת הביתה אם הוא נפגע או עושה את החלטה או מוות מישהו אחר והם נפגעים לו ונלך למות, זאת אומרת, הוא היה במשלו, אני יכולתי לסביר את עצמי נפגע לביתה הזאת, אוקיי? לא יהיו יהודים, לא אחד יכול לדעת שאני עשה את זה נפגע לביתה הזאת, לביתה הביתה, לביתה הביתה זה מישהו שרק נפגע את אחת מהחלטות שלו של החיים שלו מה יקרה לו? זה בין הם לאשם, אשם יחדיג אבל אם הוא אמר לא, אני לא אבנה, ואז הם קילו אותו, אז הוא מותן על קידוש אשם, אפילו אם הוא מותן על קידוש אשם, ואם הוא לא יכול לאבנה על האידול, זה פרטיקולר מומנט יכול לסביב אם הוא יכול ללכת לגיהנום, למה? בגלל שכתוב שכתוב שכתוב שכתוב שכתוב שכתוב שכתוב שכתוב שכתוב שכתוב שכתוב שכתוב שכתוב שכתוב שכתוב אבל שכתוב לא אתייסטים שכת שקוראים את התורה ולאשם כל יום של הליב, ולכן הוא יוצא ברחוב, ולאשם יוצא ערב לנצח אותו, הוא לא יכול ללכת לאבן. בבקשה, אל תשכחו על כל זה. אין סורס לזה, אני מבטיח לכם, אין סורס. אני מדבר עם רבנים הרבה יותר גדולים מאני, ובאמת, הם כולם אמינים שאתם נכון, אין סורס לזה. הסורס הכי קרוב לאתייסטים הוא גמראי מסכת סנדרין, עמוד ממזין, ועמדם. הדגמרה זה מי שמת מיטה משונה אבל לך פרה מישהו שמות בצורה אוניברלית, לא בצורה מסוימת. הרבה אנשים מתים, הם מתים לדרך מסוימת. היום, אם מישהו מת בגלל קאנסר, זו צורך מסוימת. הרבה אנשים מתים ככה. כל מיני דברים שעושים את זה היום, כמו בפנדמיקה של קוביט, הרבה אנשים מתים, אז זו צורך של חיים. אבל אם מישהו מת בצורה מאוד מוזרנית, הוא לוחץ ברחובה והלחם יפה אותו. או לבנות קולפסים על ראשו, משהו לא מרגיש, אף אחד לא יכול להתכוון את זה. משהו כזה, זה קוראים למיטה משונה. אני לא יודע, הלוואי בא, והוא היה על פיו של הביתה שלו, והוא הלך ופגש. או הוא קח משהו והוא נפגש. כל מיני דברים לא מרגישים, זה קוראים למיטה משונה. אחד הדברים שזה מיטה משונה, זה שהאגוי בא מלא מקום ונפגש אותו. זאת גם מיטה משונה, זה היה לא מתווכשן, הוא הולך ברחובה, מישהו קימה אותו, הווה לך פרה זאת אומרת, השם יביא את זה לבחינה ויישב לו דיסקאונט על התפחות שהם מתווכשנים לו. אבל זאת לא אומרת שעשרה עשרה שנים של רעיון, הם כל כך נפגעים רק בגלל שהיה שם מישהו שיכול להשיג אותו ובגלל זה הוא רוצה להצליח עם כל המקומות שהוא עשה איך על כל האנשים שהם נפגעים את החיים שלהם? איך על האנשים שהם נפגעים? איך הרבה שבתות הוא נפגע? איך הרבה אנשים הוא נפגע? איך הרבה זמן הוא נפגע מהאנשים והם נפגעו את החיים שלהם? רק בגלל שהוא נפגע כשהוא 85 שנים ברחוב הכל יהיה נפגע זאת חשיבה מלכות, אבל זה לא משנה עם האמת. אז רבותיי, שלושה דברים, אחד צריך לתת את החיים שלו ולא להגיד למות, אבל הוא צריך למות ולא להגיד לעשות את זה, אבל כל מה אחר הוא צריך להחליט את המדינה. למה? בגלל שהה' אומר את זה. אז הטמפון הראשון נחשף של שלושה עבירות, גילוי עריות, שפיחות דמים ועבודה זרה, העבירות הכי קטנות. הטמפל השני נפגש בשינת חינם שינת חינם, זה קורא באנגלית, זה נפגש בלתי מיוחד אני רוצה לשאול לך שאלה, אתה יכול לדבר על כך שהטרם באמת הוא נפגש בלתי מיוחד? כל אדם שתשאל למה אתה נפגש פלוני, יביא לך רגע אף אחד לא אומר, אני לא יודע, אני רק נסתכל עליו, ואני חשב שאני רוצה להחליט עליו. אבל אתה לא ראה אותו עדיין. אל תשאל אותי, אני לא יודע. אני רק ראיתי אותו בפעם הראשונה, כשהייתי מבחינה, ואני חשב שאני צריך ללכת ולשחרר אותו. מישהו כאלה, חיוב לברבנל. במדינה מנטלית, מישהו כאלה פטור ממצוות, זה לא נורמל. אנשים נורמלים, אם הם נפגשו מישהו, הם יביאו לך רציון, למה? למה אתה נפגש אותו? הוא עושה רעיון על הצבע שלי כל יום, עושה רעיון על צבע שלי כל יום, הוא עושה רעיון על על צבע שלי כל יום, הוא עושה רעיון על צבע שלי כל יום, הוא עושה רעיון על צבע שלי כל יום, הוא עושה רעיון על צבע שלי כל יום, הוא עושה רעיון על צבע שלי כל יום, הוא עושה רעיון על צבע שלי כל יום, הוא עושה רעיון למה את אוהבתי אותו? הוא מגניב. למה את אוהבתי אותו? הוא מבחינה הזאת. למה על את אוהבתי אותו? צבע שלי כל יום הוא יש אקסנד מרחב. למה את אוהבתי אותו? בגלל הכתובות שלו. למה את אוהבתי אותו? בגלל שהוא אמארץ. למה את אוהבתי אותו? בגלל שהוא לא רליגיון. למה את אוהבתי אותו? בגלל שהוא יותר רליגיון. יש לזה רגע. אז מה זאת אומרת סינת חינם? זאת אומרת שיש לא רגע לסינת, זה לא מה שזאת אומרת. זאת אומרת שהרעיון הוא כל כך מגניב שכשהתהליך בצד השם אתה מתחיל לתחתן מההתאמה ואחד מהחלטות המחשבותית הזאת היא גזענות רסיזם רסיזם רסיזם זאת אומרת שאתה מגיע לקריאטור של העולם ותגיד לו, אתה עשית מוזר יפה, ולכך זה יהיה כמו שצריך, ואני אוהב את זה, כי אני אוהב את מה שאתה עושה. עזות פנים. עזות פנים. הוא הכניס אותו עם כאלה שקולות או כאלה גרועות או הוא הכניס אותו באיזה מדינה או במדינה אחרת הוא מדבר עם כאלה, עם כאלה מדינה או עם כאלה אקסנדטיה וכאחר כך שאתה הכניס אותו וכאחר כך שאתה הכניס אותו זאת אומרת, הוא מגניב הוא לא נראה לי כל כך טוב או הוא נראה לי כל כך טוב או כל מישהו כזה אני מגניב אותו זאת אומרת לארטיסט אני אוהב את הקריאות שלכם יש משהו שאוהב מישהו במחשב, שזה כבר פרובלם בגלל שיש לנו פסוק בתורה לא תסנה את אחיך בלבבך אתה לא יכול להאוהב את אחיך במחשב, מה זאת אומרת במחשב? אני תמיד חשבתי שאתה לא יכול להאוהב אותו במחשב ולא צריך להגיד במהלך אבל זה מה שבאחר כשמחה נפגעה, היא נפגעה. כי ה' נפגעה בהיפוקריה. אחת בפה, אחת בלב. אקטורים. זה באמת דרך אחר לעבוד על חז'לסה. אני לא יודע על זה בפני עצמי. לא. אני תמיד חשבתי, מהפעם הראשונה שקיבלתי את הפסוק, לא תסנא את אחיך בלבבך, ולא צריך להגיד, בפובל! אפלי כשאתה רואה מישהו שאתה נפגש, אתה תרצה לו באמריקאית, שלום, איך עושים? כמו באמצע, אתה הולך עם קצת נאצי באמצע, הוא רואה אותך עם יויאמה קאי, ובמחשב שלו אתה רואה מהמדבר שלו. הוא יכול, הוא יכול להיות כל כך שמח להחליט עליך, אבל הוא נותן לך את השמיים האלה. היי, איך אתה? תהיה יום יפה. ואז הוא יכול להחליט על האלוויידר ויודע, אני רוצה שאני יכול, אתה יודע. אה, אתה יודע. אז מה יותר? להיות ככה או כמו כשאתה הולך לאירופה ואתה רואה שהערבים רואים אתך באירופה עם מרדה כזאת. אה, אם הוא לא היה באירופה עכשיו, מה אני יכול לעשות לך? אני אראה לך ברגע שאני אוהב אותך. אף משהו חדש. בישראל זה נכון, אתה מגיע לצד הקונסטרקציון, יש לך שני מינים של ערב. יש לך האנשים שלא נטעים אותך באמת, אתה רואה מהמדבר שלהם, הם באמת חייבים אותך. ואז יש לך האנשים ג'יהאדים, פנאטיקים, שהם נותנים לך כל כך להתראות. ואתה יודע, אם אתה תהיה אלון עם הם ולא אחד אחר יהיה פה, מה יקרה לך? רואה? הם לא חייבים את זה. ובסופו של דבר הם יכולים להשתתף עכשיו, הם צריכים להשתתף עכשיו. עכשיו, בבית שלכם. למה? כדי להראות לכם, כמו הם אומרים בישראל, אני לא רואה אותך מימטר. אתה לא מיוחד לי. אני רוצה להגיד לכם, אני אתן לכם דוגמה. אתם יודעים, אחד מהמפקדים בישראל, עובד על החברה, עובד על החברה, הוא הלכה למכה עכשיו, אתם יודעים שהערב יש לו עבודה עכשיו והוא חשב שמוסלמי, אולי הוא לא ערב, הוא חשב שהוא אמריקאי, הוא לא אמר לו שהוא רפורטר ישראלי. אתם יודעים מה רסיזם יש לכם במכה? יש שיטה שאם אתם לא מוסלמים אתם לא יכולים להתקשר. אם אתה פרסם את הלין ויש לך מישהו שיכול לצלם אותך שאתה יהודי או קריסטי או מישהו אחר זוכר את זה, אתה לא יכול ללכת מחר מהסעודי ערביה רק המוסלמים יכולים ללכת אני לא שמעתי שעולם לא מדבר על רסיזם כשהוא יצא מפה, אהה, אין בעיה, אנחנו נכנסים לזה אז הוא הלך אליו, ועכשיו הוא פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט אנחנו חולים. איך אתם חייבתים להצטרף בטריטוריות שלנו ולהסתכל את המקום? בכל מקום בינטרנט. אתם יודעים שום שאלה מהארץ הברית? או סליפי ג'ו? או מישהו אחר? אף אחד. אתם כולם נכנסים לזה. אבל אם יהודי יקרא משהו כזה, כל העולם יפה. רציזם זה רע, לא משנה מי הוא קורא. למה? בגלל שזה אומר ל'השם אני לא מספיק עם מה שאתה עשית, יהודי יאהב יהודי אחר כי הוא נולד במדינה אחרת כמו הוא, לגבי הקבל שזה מגניב מגניב מאוד, מה זה ככה? אני אתן לכם דוגמא. יש אבא ומאמא, חברה. הם היו עם ילד בישראל. הוא עוד שני שנים. הם התחילים לברזיל. האבא עובד ב... בואו נקרא, חבת שליח. כל שני שנים הוא התחיל למקום אחר במישן שלו. אז עכשיו הוא יותר ילד בישראל, שנייה בברזיל, שלושה בהונגקון. ארבעה אחת באמריקה, חמאה אחת בפרנציה, כל ילד נולד במדינה אחרת, אבל הם כולם מהקבוצה הזאת. ועכשיו הם כולם רוצים להתקשר ולהתאר. למה? בגלל שיש להם פספורט ברזילי, פספורט הונגקון, פספורט אמריקאי. לזה הם רוצים להתקשר. מישהו מבחינת, מה הוא יחשב? הם לא נורמליסטים, מה זה צריך לעשות? אתם שם, אתם שם אבא ומאמא, מי יכול לדעת איפה הייתם נפגעים? מה זה צריך לעשות עם הסיטואציה? זה אנחנו היום. כל האנגלית האנגלית, כל האנגלית החינם. זה מאוד ארוך לראות איך אנשים מניחים את האנגלית האנגלית, את ההגזענות. אתם יודעים, עכשיו כשאנחנו מדברים, אוהבים שהמקדש הבא יהיה חולקן. אני לא יודע באיזה דמיין אנחנו חייבים. יש חצי ספרדית ילדות בישראל שלא יכולות להיכנס לישיבה רק בגלל שהן ספרדית. עדיין יש את הדברים האלה, כל שנה. אחרי כל כך הרבה דקות. אנחנו צריכים ליברלים הלפטיים שחייבתיים לנצח את הישיבות, שאם הם לא יאכלו את הילדות האלה, הם יעבורו על עצמם בקורט הישראלי. והם מוכנים לקחת את המקום ועדיין לא אקצפת את הילדים האלה, והם כולם 100% ילדים רליגיים פנאטיים, אף אחד מהם מודרני, אף אחד מהם לא נכון לילדים האחרים, למה? כי אנחנו כבר אקצפנו עד, אני לא יודע, 20%, הם יודעים 20% כבר, זה כל כך הרבה, אנחנו לא רוצים יותר. כאילו אנחנו מדברים עם קצת שלבים, או אני לא יודע איפה הם באים, אני לא יודע איפה הם באים, מפחיד, מפחיד. ואז הם באים על תשע בעב, על סטול, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הידיעה של השבועים האחרונים היא לא רק להיות רובוט ולתפוס אמצעות. זה מה שיכול לכל אחד לעשות, אבל הרחוב מתחיל. הידיעה היא להפסיק את זה, להפסיק את הסינת חינם. בגלל שלעשרה אלף שנים, אתם רואים, הגמראסי, כל גנירה שהמקדש של בית המקדש לא היה בניו בגנירה שלו, זאת אומרת שהאנשים שהם נשארו בגנירה שלו, השחררו מקדש של בית המקדש. בגלל שהם הרציניים שזה לא היה קבל. זאת אומרת שכל אחד שלנו, איני כמובן, אנחנו בגללים כל יום שה' לא קבל מקדש. זאת אומרת שאם כולנו היינו בסדר ועושים מה שה' רוצה, הייתה לנו בית המקדש. אין משהו שה' רוצה יותר מאשר לקבל בית המקדש ולהיות ביחד עםנו. העקבות שזה לא היה קורה עד 2,000 שנה, זה מודד שאנחנו לא נפגשנו את זה. אבל אנחנו יודעים שיש לנו שני מיוחדים לבנות בית המקדש. אחד הוא ביתה, ואחד הוא אחישנה. יש לנו שני מיוחדים שהמשיח יצא. אחד הוא אקורדינטו סקאג'ואל, יש לך סקאג'ואל וזה הדרך שזה יקרה ולא לפני. ואחר כך יש נקודה אחרת שזה יקרה לפני, קוראים לזה אחישנה. זאת אומרת, הקדוש ברוך הוא מגיע לגאולה. לזה אתה צריך מרד ספציאלי. אם הייתה מרצה מאוד גדולה בין מדינות היהודית, בכל העולם, זאת אומרת שהמסגרת התחילה בצד הפוזיטי גדולה, השם אמר, אוקיי, הגענו לגולה. הוא יעזור לנו איזושהי תרבולנציה, יכולו לבחור שהקטעים שהכל אחד שלנו עדיין יש, יחזורו, איזשהו רעיון של אנטיסמטיזם, חלומה, פרובלם, אולי קוויד או משהו כזה. אנחנו כולנו נחשפים, נחשפים אותנו, אנחנו עושים תשובה והמשיח יצא. אבל זה לא קרה. עכשיו, החישנה סוף. כש? אין יותר רעיון בגאולה. אנחנו חשפים את הזמן הזה. כש? זה היה הזמן? כן. התגובה היא 32 שנים. עכשיו אנחנו כבר נכנסים ל-32 שנים. 32 שנים נכנסים לזמן אחרית הימים. כל הנביאים, כל הפרפטים, כל מה שהם מדברו על יום האחרון. יש לי כמה דקות על זה. אם אתם רוצים לדעת על כל הדברים, זה לא הדבר היום. זה כליהם. אני קבלתי כל הביתות. כל הפרפטים מדברים על יום האחרון. אחרית הימים. אפילו בתורה, יש כמה פסוקים שמדברים על יום האחרון. בתורה, בטקסט. הגמרא, הזוהר, כל הראשונים מדברו על זה, יש הרבה חולי בוקסים שהם מדברו על אחרית הימים. איך יודעים שאחרית הימים התחלת 32 שנה? החשבון לא כל כך קומפליקטי. כשהשם חשבו את העולם, הוא חשבו את העולם ב-6 ימים. ובשבוע שבע הוא נפל, יום השישי, סוף, ואיכולו השמיים והארץ, שבת התחילה. זאת אומרת, כל כך, זה שבעים יום פולטים. העולם מייצג לשבעת אלף שנים, ואז הולך לשבעת אלף שנים, שזה מיוחד. עולם כמנהגון נוהג. כי אלף שנים בעיניך כיום. אלף שנים בעיניך כיום. אלף שנים בעיניך כיום. 80, 2, נכנס, אז אם אתם תקבלו 6000 שנים ותקבלו 24 קטנה, כל קטנה יהיה 250 שנים, אתם יכולים להבין למה 24. אם אנחנו במשך שנה 5750 שנה, מ-6000, 5750, כמה חלקים מ-24 יש? 23. 23 חלק מ-24 זו היסטוריה, ואנחנו ב-24 חלק. שזה עדיין 32 שנה, כי אנחנו במילה 82. 82 זה 32 שנה מעל 50 שנה. אז עכשיו, סונדי, מונדי, תוזדי, ונזדי ותורסדי הם כבר כנראה, זה 5,000 שנה. פרידי, 3.25 פרידי זה כנראה. אז 18 שעות קרות. אנחנו נכנסים לאחר חודש של היום האחרון, שזה האחר 6 שעות, בפרפרציה של שבת, נכון? אנחנו לא יכולים לעשות מלאכה, אנחנו צריכים לציין עבודה, לפרפרציה של שבת, אבל אנחנו כבר 32 שעות במהלך ה-250, זאת אומרת ש-10% כבר נכנס, יותר. אז זאת אומרת שאנחנו כבר רואים התקופה של שבת. עכשיו זה כבר אחרית הימים. איך אנחנו בטוחים שהיום אנחנו באחרית הימים? מאוד פשוט. הגמרא נתן ספק של דברים. הגמרא במסכת סוטה. הגמרא נתן ספק של דברים שתקרה לפני הגבוה של המשיח. ולפני 50 שנים, לפני 50 שנים, כמעט אף אחד שלהם לא קרה. היום, כל אחד מהם קרה. לפני 50 שנים, הכל קרה. דברים שאף אחד לא תאמין שהם קרה 100 שנים, עדיין קרה, עדיין קרה, כל יום. כדי לכתוב איזשהו דבר בתלמוד, אלא אם הוא היה ברוח הקודש, זה היה הדבר הכי מגניב שהאדם יכול לעשות. זה מה שאנחנו יודעים בטוח, חכמים אמרו ברוח הקודש, כי 2000 שנים לפני, להגיד שאחר כך, זה מה שיהיה עם המדינת היהודית, אנשים יצטערו אתכם על החוצפה, איך אתם מוכנים לדבר על כאלה שאלות. זה מה שאתם חושבים על האנשים היהודים, זה מה שיהיה להם לפני שהמשיח יצטער, שמותו שלהם יהיה כמו מותו של הלחם, פני הדור כפני הכלב, שהם יאהבים רבים, שהם יאהבים התורה, שהחוכמת סופרים תסרח. מי יאמר על זה? 50 שנים לפני, אם רבי יצא ברחוב, הכי גדול של חילוני יצא לרחוב. חכם, חכם, כבוד הרב. היום אני לא רוצה להגיד לך מה הם כותבים. בושה וחרפה. 50 שנים לפני, אף אחד לא יאמר שהדברים כאלה יכולים להתקיים. אבל עכשיו זה כל מה שקורה בפני עצמנו. ירעכת עם האסו. זה לא רק לא מגניב לחיות ביותר מהם, זה היה נחמד. זה הופך לאקט של רעיון, זה הופך לדמוניסציה רעיונית, לרעיון. בכל מקום שאתה הולך והם רואים אותך רליגי, הם רוצים להתאהב, הם רוצים להכניס את זה על מנת לתת לך לרחוץ תמיד, הם לא נותנים לך את הצעירה, הם לא נתנים לך את הצעירה. לפעמים אתה בא ואתה מדבר ואתה רואה, אני יכול לראות שאני יכול לראות שאני אני רואה יכול לראות שאני שאני כמו יכול לראות שהם רואים אנשים רליגיים לנסוע לבית וכמו שהם שאני ממש מקבלים יכו פחילה. הם כמעט מפחידים. וזה עכשיו אחד או שתיים. אנחנו מדברים על חצי המדינה. איך אני יודע? אני אומר לכם. עכשיו יש לנו אלקשן בקרוב באיזראל. כבר יש לנו ארבעה. ארבעה אלקשיון, אחר אלקשן הייתה פעולה של האחרונה עד שהגניאס בנט וחברותו היחידים ניחשו עם העראבים והלפטים ונגמרו ישראל עשרה פעמים גדולה ממה הוא היה בשנה האחרונה אבל בואו נראה איך הם יישארו עכשיו בשנתיים יש לנו אלקשן, זה יאיר לפיד הוא אחד מהגבים הכי גדולים של השם בעולם, לא רק במדינת היהודית. אפילו במונק דה גואים לא יש לך אנשים כאלה. הוא מנסה לקבל 23 מנדטים. כל מנדטים קרוב ל-50,000 אנשים. זה כמעט 1 מיליון אנשים, רק הוא בלתי. זאת קרובת התגובה שלו. זה מה שהוא יפגש, לפחות. אני מקווה שכל אחד ילדה ילדה ילדה ילדה ילדה ילדה ילדה ילדה בין ילדה מרץ ומערך, מינימום 10 מנדטים, עוד חצי מיליון אנשים. אז זה מיליון וחצי. תזכרו, אותם השני ישיבות, יש רק אחד מהם שהם מייחסים, והם רוצים שאתם תלמידו עליהם. אף שום דבר, הם לא מדברים על כל משהו. לא על איראן, לא על התלמידה, לא על האקונומיה, לא על הקבוצה הפלסטינית, אף שום דבר. הם מדברים רק על אחד מהם. תעזבו אותנו לנצח את הישיבות היהודית והישיבות. כל שלושה מהם, זה כל מה שהם נותנים. זה כבר 1.5 מיליון. ליברמן יש 6 מנדטים, 300,000 גויים רוסים ואוקראינים עם אידאולוגיה נאצית, עם טטוויז שווה סטיקר. הם שומעים על יהודית, זה כמו היום באושוויץ. תזכרו שהאוקראינים הם הכי גדולים, הכי גדולים בהיסטוריה. מה שהנאצים לא עשו, הם עשו. הנאצים, כמו שהם עשו, בוודאי הם התאהבו, הם התחלו לשנות זמן לישראל, הם חשבו בגלות, הם עשו לנו לעבודה בישראל, להקבל מקום נוקלי, הם השנו לנו סאמרינים, הם מנסו לעשות משהו להסביר את הבחירה שהם עשו לנאצים יהודים. לא שזה יהיה להסתכל על כל משהו, אבל לפחות שהם עשו משהו. היוקרניאנים, עכשיו יש להם אחת האפולוגיה, אף שום דבר. הפולגים, עוד דבר, אף שום דבר. לא רק שהם לא מייצגו עוד מיליון דולר, אלא שהם מייצגו עם עצמם 1.5 מיליון יהודים. בצורה הכי קטנה שאתם יכולים להתכוון בקבוצות הכי גדולות של הנאצים היו אוקראינים אין שאלה למה השם עושה מה שהוא עושה אתה יודע, השם מבחין כל מה שכל אחד צריך לקבל, הוא מקבל לא אחד יכול לרחוץ מאחורי השם, זה רק עובדת הזמן הם היו מסוימים כמעט 7 שנים לדבר על משהו אנחנו רגעים גבוהה למה עשינו למדינת היהודית אנחנו חשבים על מה שהגרמנים שלנו עשו משהו לא מדבר ביותר מ-7 שנים. אז אלה האנשים שהחלטו על ליברמן. 300,000 שם, 6 מנדטים. אז כמה עד עכשיו? 2.1 מיליון. ואז גאנס, שקוראים לזה 600-700,000 אנשים, הרבה מהנשיאים שלו הם גם נשיאים ואנטי-רליגיוניים. אז כל כך, אתה מדבר על 3 מיליארד אנשים שעובדים בישראל, שיש להם איזשהו דבר גדול בעצמם, איזשהו דבר, לנצח את הרליגיה. זה קורה לפני כל דבר אחר, לפני איראן, לפני הפלסטינים, לפני חמאס, לפני אקונומיה, לפני המחקר, לפני כל מיני דברים שארץ צריכה. יש להם איזו פריארטיה, זה מה שהפלגות האחרונות היו עליהם. מה? להשפע אותנו לנצח הרליגיה. בשביל זה יש הרבה גועים אחרים שחיים בישראל. אפילו אם הם אוהבים את הרליגיה או אם הם לא אנטי-רליגיה, הם לא יהודים. הם לוקחים ליקוד, הם לוקחים דברים אחרים, הם לא אנטי-רליגיה. אינים גועים. הם חשבים את הרליגיה יותר מזה. יש דרוזים, יש ערבים ישראלים. אינים ערבים ישראלים נותנים יותר חשב לרליגיה מאחרים. הם חשבים את הרליגיה. יש לי הרבה ערבים בטריטוריית הפלסטינית ששומעים ומראים אותי ביוטיוב, כל יום, חיים, יותר מ-700, כל יום. זה מראה על המסגרת, שומעים ביוטיוב, 700 ערבים בטריטוריית הפלסטינית ששומעים אותי ביוטיוב. ולא רק זה, כמה שלהם מנסים אותי ברחוב. תראו, תראו. אני שומע אותך. טוב שאני עדיין חי. למה? שהם חשבו על הדיוקטוריה! אולי, אבל לא לכל. רבותיי, חכמים אמרו, שנאת, אם אתה נפגש את אחיך במחקר שלך, תהיה לא פעם שתהיה לך הצלחה לעשות איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושהי איזושה במהלך, קוראו לו לצד השני לדבר. אני צריך לדבר עםכם. אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל תשכחו, אל זה מפחד לי כשאתה אומר את זה, למה אתה עושה את זה, למה אתה עושה את זה לי פה, למה אתה תשכח עשה את זה לבית שלי, למה אתה עושה רעיון בחברה, איזה שאלה הפרובה היא, במובן כלל, כשאתה מדבר עם אדם, אם אתה יודע איך לעשות את זה, אתה קיבל לו קמפלמנט, ואז אתה קיבל לו קרדסיזם, זה הדרך, בגלל שהמדע של אדם הוא רוצה לדעת אם אתה אוהב אותו או לא. אם אתה אוהב אותו, הוא נכנס לאקספט ריבוק שלך. כמו שאמרה בעל התור, ונפשו קשורה בנפשו. יש פסוק, זה מופיע שני פעמים בכל תנ״ך. בעל התור, הוא עושה את ההתקשר, הוא אומר, אם אתה רוצה להיות רבי טוב, הרעיון הראשון בתלמידה, זה שהתלמיד תרגם שאתה מיוחד עליו. אתה לא רק תגיע לפרסם את המידע של הגמרא וללכת הביתה. זאת אומרת, שהביתה תרגם שאם הוא נגמר או אם הוא עושה משהו אחר, אתה כמו אבא שלה, אתה תיקח את זה לדעתך. אחרי שהיא תרגם את זה, הוא לא רוצה להסתכל אתכם, אבל אם הוא חושב שאתם רק באים לעשות את המקום שלכם, להתקבל וללכת הביתה, ואתם לא באמת חושבים על מה שהם מקבלים או לא, או אם הם יחזרו אותו מהשיבע או לא, בעצם קו כזה לא מתחיל טוב. אז לא תסנה את אחיך בלבבך, אני חושב שזה קל וחומר, אם בקרב אתה לא מוכן להאמין אותו, באקשן זה לא צריך להגיד, החכמים לא אומרים ככה. החכמים אומרים, אם יש לך פרם לימודים, פשוט נפגש אותו בצורה חשובה. במיוחד 90% של החקרים יהיה חליט עם דיאלוג. הוא יחזיר קצת, אתה יחזיר קצת, אתה מגיע לנהיגה. יש לי עבודה כזאת לפני כמה ימים בקבוצה שלי. ארגון בשבילות, הוא נחתך עד עשרה שנה. למה? אחד מהם הוא אקספרט סטוק בוולט סטריט, אז הוא הרגש את האנקולה להחליט מילה בפעמון, וההחלטה הייתה פולטה. לפחות, אחרי שהפרופסור הלכה בנקראפט, הם היו קבלים בפרופסור גדול, וההתפקידה הלכה עד אלף אלף פרק. אחרי שהאנקל הלכה את כל זמן שלו, עוד שנה אחרונה, פרופסור אחר קבל אותם, והוא היה נכון בפרופסור, רואה את הפוטנציאל של הפרופסור, אבל אתה יודע, השם היה... היה אופציה, אתה יודע, ובדרך כלל, הכל פגש. אז עשר שנים, הם לא מדברים עם אחד, הם מתחילים להגיד את כל הסביבה, וכל אחד צריך להחזיר את זה לתקווה, אני הלכתי לתקווה. אז עד עשר שנים הם לא יכולים להחזיר עדיין מה שקורה, אם אני יכול להיות מנגנון בין הם ולומר מי מי ומה. אז אני אגיד לכם, לברוקר, טקניקלי, הלאכקלי, אתם לא באמת אוכלים את המONEY. חבל שההשם מייצג אתכם לתת לו מגלגלים ללכת את המONEY, מגלגלים חובה לידי חייו, מה אנחנו יכולים לעשות? אבל אם הוא מגלה אתכם לבית דין, הוא לא יש דוקומנטים, הוא לא יש רוויינטים, הוא לא יכול להשתמש, הוא רק מגלגל. הוא נותן לך מגבירה, זה היה מגבירה טובה, אנחנו לא יכולים להשתמש בזה. אבל אם אני הייתי אתה, אני אקבל מגבירה של רב משה פיינשטין זאצל, ואני אקבל מגבירה שלו, שאתה נותן לו כל מילה 2,000 דולר לפני כמה שנים, עד שאתה מנסה לתפוס אותו. לא שאתה נותן לו את המONEY, אבל זה לא נותן לך שהגבירה שלו יצאה ביחד, ואתה מנסה להשתמש, ואת הלשון הערה תחזור, ואתה תעשה ה' כל כך שמחה? אבל זה לא היה קל לבחור כזו אובליגציה. אני אמרתי, קחי כמה ימים, תחשבי על זה. תחשבי על מה שאתה יכול לעשות. יש דרך אחרות לעשות דברים. מה היחיד של רב משה פיינשטין ז'צל? רב משה פיינשטין היה עם קבוצה של אנשים שהם לא נכנסו לספסקים שלו, במובן כלל. קצת מהפסקים שלו, הם קרדיטים. אין שום דבר חדש בתוך השם. כל פסק היה אנשים שכתבו על פסקים שלו. זה חלק של החיים, מחלוקות הוא תמיד היה. כמו שאתה עושה את זה בקושי, ופשוט בגלל האמת, אין שום דבר שלום בזה. זו הכתובה שהישה מייצג את העולם. כל התלמוד הוא כזה. קושיות, תירוצים, קושיות, תירוצים, תיובטות, כל הזמן. בקושי. בית שמע ובית אילת לא מסתכלים על כל דבר, אבל הם עדיין מתיישבים את הילדים שלהם, למה? בגלל שהם היו רק בטוחים על האמת. לא בפוליטיקה. יש שני מינים של אנשים שהם מדברים. אלה שהם מדברים על איגו שלהם, בגלל שהם צריכים להתנגד על האמת. אם אתם אומרים לימין, הם אומרים לימין. אם אתם אומרים לימין, הם אומרים לימין. אני יש לי חברה כזאת, גדולה, אבל הוא יש את הדבר הזה, אני רוצה לשאול לך שאלה, למה כל הזמן כשמארטפון או הטלפון מגיע ללקשר, אנשים של הטלפון לא יודעים איך להחליט את זה? אני מבטיח לך, 20 שנים זה ככה, עכשיו, אחד הזמן האנשים יודעים איך להחליט את הטלפון, אני יודע, אבל אני שואל למה, זה לא שאלה שלה, אני לא אפסק, אני רק רוצה לדעת למה, למה זה קרה, אתם יודעים למה? לטסט כל אחד אחר. הייתה פעם, אבא ושם בקבוצה, והטלפון קצת קרקע בפעם הראשונה, עוד פעם, ועוד פעם, אבל לא, הוא קרקע, וקרקע, ועוד פעם, ועוד פעם, והשם, הוא ממש כזה, אומייגאד, אומייגאד, וכולם רוצים להתקלם כבר, אהה, כולם, מה קורה, יוצאו! אחרי הלקציה, הספקר בא לביתו, והוא אמר לו, ביתו, אני יודע שהטלפון היה לא שלך, הוא היה של אבא שלך. אבל בגלל שאתה לא רצית שהאנשים יותרים את אבא שלך, אתה מנסה שזה הטלפון שלך, וכל אחד רצה לقتל אותך. אבל אני לא בטוח, הלכה קליף, מה שאתה עשה הוא נכון. אני לא בטוח. למה? בגלל שיש פסוק בתורה, ואיתם נקיים. אתה לא צריך להגיד שאתה נאף. האחרון, אם אנשים חושבים שאתה נאף, ואתה יודע להגיד שאתה נאף, אתה צריך לעשות משהו להגיד שאתה נאף. אם אנשים חושבים שאתה נאף, ואתה יודע להגיד נאף. אם אנשים חושבים חושבים שאתה נאף. אם אנשים חושבים שאתה נאף. אם אנשים חושבים שאתה נאף. אם אנשים חושבים שאתה נאף. אם אנשים חושבים שאתה נאף. אם אנשים חושבים איך קוראים לו? יפחה מסתברה. כל מה שאני אומר, הוא אומר את הפרדה. אז אם אני רוצה שהוא יכול להגיד כמו אני, אני אומר את מה שאני חושב. לא, אתה נכון. ועכשיו, אחרי שהוא חושב 20 דקות להבין למה אני נכון, אני אגיד 100%. זה באמת מה שאני חשבתי. עכשיו הוא כבר נמצא, אבל חושבים או לא, הוא יכול להחליט, באמת, אתה יודע מה? אני לא בטוח. אולי זה לא נכון. למה? זה כמו שזה, מה אתה יכול לעשות? אתה יודע, 2,000 שנים לא הייתה לך הסביבה, כן. עדיין לא. אנחנו נפגשים, לא נשמע מוזיקה, יש כל מיני חיובים, אבל הדבר הראשון של כל שלושה השבועים, כמו שרמב״ם אומר, כל השבועים נפגשים בגלל אחד, מה זה? לעשות תשובה גדולה. להבין את עצמכם אנחנו עדיין עובדים על כל דבר בעצם אבל על הדבר הבא שיהיה אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר אשר א� היה 586 שנים לפה שהגויים נמצאים. זאת אומרת, 2600 שנים לפה. בנבוכדנצר, בנבוכדנצר השני, בנבוכדנצר, בנבוכדנצר השני, בנבוכדנצר בנבוכדנצר השני, בנבוכדנצר השני, בנבוכדנצר השני, בנבוכדנצר השני, בנבוכדנצר השני, בנבוכדנצר השני, בנבוכדנצר השני, בנבוכדנצר הוא הוכח את הטמפול הראשון, הטמפול שלמה? הטמפול ששלמה המלך בילה, הטמפול הזה, הטמפול הראשון בית המקדש, היה עם הרבה ברכות. הקוהנים חייבים, הם חייבים, הם לא מתייבים אבריר. הטמפול השני לא היה במקום השאלה של הטמפול הראשון. בשלב 4 קוהנים שהם צדיקים גדולים והם חייבים, כל האחרים מתייגים בפעמים. הם לא הכניסו עשרה, אחת פעמים, כמו שהממשלה הישראלית. הם לא הכניסו עשרה. רק 4 הכניסו, הראשה, כולה הייתה פרובלמות. זה לא מבין, אתם... שתהיה הכהן גדול אחרי שראית את השנים האחרונות, כל שנה חדש כהן מותה. בשנה האחרונה, שני שנים, שלוש שנים, ארבע, חמש, שש, שבע, כל שנה היא מותה. ואתה יודע שהם נתקעו על הרגל שלך, ואתה לוקח, ידעים 99.9% שאתה מותה. אני רוצה לשאול לך שאלה, מה, הכהנים היו כל כך מגניבים? מי רוצה למות? התגובה היא שלא, זו דרך אחרת. הם היו עם כל כך גבוהה בקדושה, שהם אמרים, אני יודע שאני אומר שאני אומר שאני אומר שאני שאני אומר שאני אומר שאני אומר שאני אומר שאני אומר שאני שאני אומר שאני אומר שאני שאני אומר שאני שאני אומר שאני אומר שאני אומר שאני שאני אומר שאני אומר שאני אומר שאני שאני אומר שאני אומר שאני אומר שאני א� זה מה שבשבילו. אני תמיד חשבתי, מה זה, פייקרים? הם רואים מה קורה, הם מקבלים את הפוזיציה, הם לא נכנסים לזה, הם לא מסוימים לזה. ברור שהם כולם מתים, כן, זה נכון. אבל תראו את זה מהשבילו, שהם יודעים שהם מתים, הם יודעים שהם לא בסדר, אבל הם עדיין רוצים לעשות את זה רק בשביל השם. אז, ההספירה של הספירה השנייה הייתה שבע שנים אחרי הספירה של הגויים של טיטוס טיטוס מרומי אחרי שהמשיח יצא ובבית המקדש יחזור לצעירה אחת ולצעירה אחת זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו זו תשע בעב יהיה חולדה. זה יהיה יום שמח. אתם יודעים, בלילה של תשע בעב, שתי הטמפולים היו מנצחים בתשע בעב. בלילה של תשע בעב, כמה זה התחיל? אחרי הטמפול הראשון או אחרי הטמפול הראשון? אחרי שהמקדש הראשון נחשף, במשך 7 שנים לא הייתה מקדש. חשבו על זה, ל-410 שנים, המדינת היהודית חיים עם בית המקדש בירושלים. מריחים כל יום, חולדות, שלושה רגלים, פסטיבלים, אנשים מבחינת ישראל יצאים, כל שבוע של סוכו, כל שבוע של פסח ושבועות. בשביל זה, כשאחד עשה איזו אגב, או בן חתת, הוא יצא בירושלים, חכמים עשו כל מיני דברים, למה החכמים צריכים להשחרר? בגלל שהם רוצים שהעמי הרצות שהם יהודים אינטרנטים שהם לא כל כך בקדושה להיות עוד סביב להגיע. מתוך שלא לשמע יבוא לשמע. רבן גמליאל היה מנסה לדבר עם שבעה מטורחים של חי. אתה יודע איך אתה מנסה וכל האנשים עושים את זה? איך הרבה? שלוש, ארבע, חמש הכי, זהו. אתה יודע מה קורדינציה צריכים? ללחוץ עם ארבעה, עם פחות, אם הוא יצא בצד ראשון, זה יפה את המדינה. אחד מהחכמים היו מגיעים לתחת יד על אדם שלהם. אף אחד לא יכול לעשות דבר כזה, להגיע ככה. אז הם שואלים, משהו שהחכמים מתחילים בסירקס? הרבים הכי גדולים בהיסטוריה של העולם, ועוד פעם הם... התגובה היא להתרחק אנשים, הם מביאים את הילדים, זה יהיה משחק, למה? לא כל אחד קוראים רק את הכי גדול של הלכות. יש דברים אחרים שהם צריכים. אז במהלך תשעה באב התחלנו במקדש הראשון התחלנו לפה לפה לפה לפה לפה לפה לפה לפה לפה לפה לפה לפה לפה לפה ב-7 וב-8 הם נכנסו לבית, ב-9 הם נפגשו את המקום בפיירה והפיירה הייתה עבורה עד היום הבא, ב-10.30, בפחות. הייתה ארגומה בגמרא רבי אוחנן וחכמים, רבי אוחנן אמר שהחלטה הייתה בבת המקדש בגלל שהגבירה של בית המקדש הייתה באמת בבת המקדש עד שהחלטה הגיעה לכל קורנר החכמים אמרו לא, היא הייתה במהלך הטראגיה אפילו אם הבית המקדש היה אפרך מארץ אבל בגלל שהחלטה הייתה בארץ כשאנחנו מורים על משהו אנחנו מבחינים את ההתחלה של הטרידה זה סימילר למה כשאחד פסל עלינו כשאחד פסל, מתי הם מתחילים, מתי יורד סיידים? מהיום שהוא פסל או בימים שהם מתחילים? נכון? אז אחד המנהגים פסל בימים, אחד פסל בימים שהם מתחילים, מנהיגים, עיר, מנת או שבעה, אוקיי אבל כולם יודעים שההתחלה של הפרובלם, לדבר של החכמים, זו הראשה שתשעה בעב יהיה יום רחב. תודה לכם לסכם רק כדי להכניס כל שנה את המשפחה, את המסגרת, את המסגרת זה לא יביא לנו איפה, אנחנו צריכים לעשות הרבה יותר מזה, והמצב לעשות את זה הוא קודם כל לתפוס את השאלות של הגמרא וההלכה ולהחליט ממש את השינה, את ההתרעה. אפילו כמו שאמרתי, אין התרעה שהיא מיוחדת על כל שום דבר, אלא אם אתה לא נורמל. אבל הרגעים של ההתרעה, ביותר זמן, הם כל כך חייבים. אני אתן לכם דוגמה. אם היינו במונח מאוד גדול, מאוד גדול, הייתה לנו התרעה במישהו שהתרעה את המONEY שלנו? הוא חייבתי את החיים שלי. בלי זאת, מי ידע איזה פנלטי שאני יקבל? השם ירדים את הידע שלי עם 100,000 דולר נפגש. מה יותר טוב? אם השם ישאל אותי, אני אתן לכם שתי אופציות. 100,000 דולר נפגש ואתם תחזירו עוד 40 שנים או אתם מתי. מה שאתם רוצים? בואי, אני רוצה לחזור. תחזורו. ואני נשארה כל כך טובה על נפגש הכבוד. אתם נפגשו הכבוד, למה אתם כל כך שמחים? אתם לא יודעים כל הסיפור. אנחנו יכולים לדבר שלוש מוניה זו סביבה למים אני חשוב כמת, אמר השם לקח את כל המוניה, זה במקרה של למות אותו חשוב כמת עכשיו הוא לא יכול לביטח את העולם הדברים שהיה יכול לעשות, הדונות, דברים כאלה הוא לא יכול לעזור את העולם עכשיו אז זה דוגמה של איכות האמונה שתוציאה הרבה מחלוקות ושנאה ולשון הרע. אני רוצה להזכיר לכם, לשון הרע זה כשאתה אומר את האמת על משהו. בעיקר היום זה לא לשון הרע, זה מוציא שמרה. זה באמת מבנה סיפורים או מגיע הרבה לאמת. האמת לא כל כך מבטיחה, כמו רפורטים, הם קיבלו משהו, והם קבלו את כל המדינה עליהם. ובעיקר 99% מה שאומרים, זה לא נכון, זה לא נכון. וגם כשהם רוצים להגיד את האמת מי שמע עם השם מגיע להם שהם נכון גם על הדברים שהם רוצים להגיד לצד שלהם הם מגיעים נכון? רק אגב מוציא שם רע מה קורה? לשון הרע או מוציא שם רע? מוציא שם רע מוציא שם רע זה יותר קורה יותר קורה, למה? בגלל שזה הכל אגב לשון הרע לפחות שאתה אומר את האמת, שזה גם מנצח. אתה יודע, בישראל יש רולטה היום. הרולטה היא שאם אתה אומר משהו על מישהו במדינה, בטלוויזיה, במספרים, והוא מנצח אותך, אם אתה מודד שכל מה שאתה אומר הוא נכון, הוא לא יכול לקבל קצת מהמדינה שלך. לא רק זה, הוא צריך לבן את החברים שלכם ולכל חייבתים של הטריאל. למה? כי הוא אומר את האמת עליכם, אפילו אם האמת נגמרת את החיים שלכם, את החברים שלכם, את הילדים שלכם, ואת המדע שלכם, רק בגלל מה שהוא פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט למה זה מעניין פובלי? אוקיי, הוא לא מבנה. ברוך השם, יום אחד הוא יהיה. עכשיו כל העולם ידע, אוי, הזה בטח מגניב. הוא לא יחזור בשעה, מה קורה פה? אז הידיעה היא, שרוצים להשתתף דברים שבאמת יעבור על אף אחד, ולא מזמין אף אחד. זה רק לנצח את האנשיה. והמצב הזה זה שלא רק הוא נצח, אף אחד מבחינתו נצח. אז הידיעה היא, רבותיי, ש99% של הדבר שהם פרסמתו נגד אנשים, אפילו אם זה נכון, זה מנגנון לפרסם אותו. כמה זה נכון, כמה זה נכון לפרסם אותו, וכמובן, צריכים את הפרסמת של קבוצה, אתה לא יכול לעשות את ההחלטה הזאת על עצמך, כשהאנגלית היא תנועה לתוך הקבוצה. פדופיל. סריאל קילר, ראבר שריאב כל הלילה בשבילה אחרת, מישהו שבא לשול על שבת ומגיע לכאב בגלל שהוא יודע שאנשים יכולים להשתתף את הכבודים והוא עדיין עושה את זה כמה שנים. אנשים כאלה, הבדים צריך להשתתף אותם ולהתגלגל את הקהילה שלהם. מישהו שקיבל מילים ולא משתמש בזה, הוא חסר לכל הקהילה. אז אם עבדין נמצא בגלגל, הם צריכים להשתמש בקהילה, להתקפא או להתכוון את הילדים שלהם. זה לא רשעון הרע, זה לא תעמוד על דם ריחה. צריך לסביר אנשים. למה? מי שחיים שלהם יותר טובים מאנשים שלהם? כמה פעמים ראיתם באמריקה שאנשים מתחילים ללחוץ על רכבים ממורים? ראשון, כדי להחליט את המחלטה על המים באמריקה, דמוקרטים. ומתחילים לתת להם כל מיני מיוחדים, טווי, ספורט, יום טוב, טלפון, קומפיוטר, פי.י.ד מה קורה פה? מס מרדרר, קילר, פלסטינים מהחמאס והג'יאט, שמתים בישראל, רואים טווי, אוכלים את הכי טובה שיכולים להכניס, איזה קבוצים חייבים לא אוכלים כמו הם. כל אחד מהם יש פעולה, כל אחד מהם יש פעולה שבועיים, איזה שבועיים. איזה שבועיים. וחכמים יהודים מבחינים עליהם, למרות שהקבוצים שהם נפגשו את כל החיים בטרור, הם האלה הטובים. זה מה שחכמים אומרים, אם יש לך מרצה בגלילה, אין שאלה למה אתה גליל לבריאות. הכל הפוך, העולם הפוך. אנחנו צריכים ללמוד רבותיי, אנחנו צריכים ללמוד איזשהו דבר אם אנחנו לא נעבור מ-A ל-Z על כל מה שצריך לעבור אנחנו נעבור, אנחנו נעבור את המוזיקה, אנחנו נעבור על הרבה דברים יפים ונקבל קרדיט על זה, כמובן אבל רעיון הפרובלם לא נעבור, אם מישהו נעבור איזשהו יום והוא רואה את המסגרת והצ'יק שלו נפגע כמו ארנג וואו, תראו כמה מפחד אני נראה והוא בא לדנטיסט, והדנטיסט נפגע את הצ'יק נפגע קצת, נעשה לו אנטיביוטיקה, והוא רואה את עצמו במסגרת אחרי שתי יום, הוא נפגע במסגרת, והוא נפגע במסגרת, והוא לא נפגע בכלל הוא נראה בסדר, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה זה הזמן שלנו לדבר על רעיון הפרובלם, אחר כך אנחנו צריכים להתגלגל את הסימפטומים שלנו תמיד וזה לא יביא לנו איפה. אם הגמרה אמרה לכם שבאבון סינת חינם נחרב הבית ולא נפגש, זאת אומרת שזה אפרך מפרפח מפרפח עבירות בתורה, רק ללכת לסרמונים ולהלכות של איך לזכור את התחרות של הטמפל, בלי להתגלגל על רעיון הפרובלם, זה לא יביא לנו איפה. זה למה בעוד 2,000 שנים זה סייקל, זה פעולה, אולי אפילו נגמר, אני לא יודע, אבל אנחנו לא מניחים את רעיון המצב. רק לצפות את רעיון הפרובלים ולפסיק את זה מפה, זה שיכול להפסיק אשם בנושא כך שהוא אומר, אתה יודע מה, כולו זה כולו. זה הזמן לבנות בית המקדש. תזכרו, הגמראסי, כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו. זה לא רק שאלות, שאלות מטאפוריקיות. זו ראיונות. אם אשם חשב שאנחנו נכנסים לזה, הוא יבנה את זה. אם הוא לא יבנה את זה, זאת אומרת שאנחנו נכנסים לזה. אני יודע שבנושא היום אנשים לא אוהבים לקבל משחק לדעות שלהם, ואם אתם מגניבים את מישהו, הוא יכול להתאהב אתכם יותר מאפשרת אתכם, לפחות. אם הייתם חייבים, אם מישהו מגניב אתכם, אנחנו אוהבים אותו על החלק של החיים שלנו. למה? אתה פשוט סיימתי מי רונובס מה שעוד. תודה לך, אני עושה את הדבר הנכון. החזרוניש פעם הולך בארצה בבני ברק. בני ברק היו כולם חזרונים ארוניים, במהלך. והחזרוניש הולך אליו. הוא הולך בארצה, אתה יודע, והאנגליתי אחד קריאה לו מפה, לך ללמוד, יא בתלן. ישראלי סטייל. לך ללמוד יא בתלן. הוא ראה קטן, אני לא יודע כמה עוד הוא היה, אולי 30. מה אתם לומדים פה בתלן, אתם חווים זמן, תלך ללמוד. הוא לא ידע מי הוא, הוא בא מאוניברסיטה, הוא גדול אדור. וחזוני כל יום עובד שם והאנגלית קוראה לו כל יום אוקיי אם אתה לא רוצה ללמוד לפחות תקרא תהילים אם אתה לא רוצה ללמוד לפחות תקרא תהילים, תעשה משהו טוב איזשהו זמן פסק והאנגלית הייתה שם בעיה מדיאלית הוא התחל לשאול ערן איך רבי יכול להשאול אותו והם אמרו לו שהוא גדול, צדיק, גדול, תלמיד חכם, הוא בא מאירופה, הוא עכשיו פה בנברג, אנחנו צריכים לצייר אתכם אליו. כשדור מתקפה, הוא חשב שבכל זאת היא שם שם, זה רבי? אומייגאד, כבוד הרב, אני מזהה, איך אני צריך לדעת? הוא הלכה על הרגל, קרד על הרגל, קרד, סליחה לי, מחילה, סליחה. החזוניים אמרו, למה, למה אני סליחה לך? אתה נותן לי הרגל הכי טוב. עד היום שאני ראיתי אותך, הייתי רק לראות. עכשיו, תודה לך, אני ראה 15 דקות כל יום, תהילו אותו. ראיתם, הוא היה כל כך גבול, והם אמרו, השם קרד אלי מנהל הזה. רואה תהילים, אתה נכון, אני לא אמשיך אשם כדי, לראות, לראות, לראות, זה אימפורטנט, אבל מה אם קצת לשבח את אשם כמה דקות ביום? זה לא רק לנשים תהילים, אתה יכול להגיד, יש לי כל סיריה על תהילים. שאני קבלתי כל הסקרות של כל מזמור ועשיתי סרטון יפה על זה באנגלית והרבה אנשים כתבו לי שאחרי שהם שמעו את ההתגלגה של כל מזמור זה ממש החלט את כל חיים שלהם והתגלגה כי עכשיו הם יודעים למה דוד אמר את זה ולמה זה ואיפה הוא היה ומי היה באמת לצלם אותו אבל אחד מה שאנחנו יכולים ללמוד מדוד המלך בגלל אהבה ל'ה' שזו יותר מכל מניחה האנסטי של דוד המלך הוא ממש אקסטרימלי ררי, אפילו ביחד עם אנשים גדולים גדולים, למה? בגלל שאני אתן לכם דוגמא, בואו נגיד שאתם עשיתי משהו אחר, אתם הייתים בפחד, אתם עשיתי רעיון, ופוליסטי ניו יורק עכשיו מבחינת אתכם, לעבודה. כשאתם יוצאים לדוון, אתם קוראים לסידור, דיר השם, בבקשה שלא יראו אותי, תגידו לי איפה להסתכל, תגידו לי איפה להסתכל, תגידו לי איפה להסתכל, תגידו לי איפה להסתכל, תגידו לי איפה להסתכל, תגידו לי איפה להסתכל, תגידו לי איפה להסתכל, תגידו לי איפה להסתכל, תגידו לי איפה להסתכל, תגידו לי איפה להסתכל, תגידו לי איפה להסתכל, תגידו לי איפה להסתכל, תגידו לי איפה להסתכל, תגידו לי איפה להסתכל, ראיתם אף פעם סינר או קרימנל שקוראים לו דאו ודאיר גאד, אם תגידו אני באמת בגלל, בבקשה, תעזרו את הפוליסטים למצוא אותי, אס.אי.פי, אני חייבת לתעזור, בבקשה, תעזרו אותם למצוא אותי, אני אעבור כאן, ואם הם ימצאו אותי, אני יודע שאני בגלל, ראיתם אף פעם מישהו כזה? לא, נכון? אפילו כשאנחנו חיים, חס ושלום, אם עשינו משהו מטורף ואנחנו קיבלנו קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת בגלל זה, האם אתם חשבו למה כשה' נותן לנו איזשהו סופר בחיים הוא לא אומר לנו למה, איך אנחנו נכנעים? מישהו פשוט נפגש הרבה זמן היום הוא נפגש את החלטה שלו, הוא אוכל את הרעיון שלו, וואו, אני עובד שני שנים על זה זמן אבל אתה לא יודע למה זה יכול להיות אלפים רגעים אחרים, אתה מתחיל לנסוע את החיים שלך, אני לא כל כך צדיק, אולי זה זה, אולי זה זה, אולי, וואו, אני מפגש, איך יכולתי לדעת? אתם יודעים, יש לנו הרבה פעמים בגמרא ובתורה, וכשאנחנו עושים סליחות, אנחנו אומרים הרחמן, רחמנה, רחמנה, רחמנה, הרחמן, הרחום וחנון, ערך הפיים ורב חסד, נכון? אז מישהו פעם אמר לי, מה אתה מדבר על הרחמן? אחרי החולקוסט, אתה יכול להשתתף ולהגיד את הרחמן? ככה יודע, אני נורא נורא נורא נורא נורא נורא נורא. איפה המרסי? אתה יכול לומר מיליון פעמים שזה לא יכול להיות נכון. מה תגיד למישהו כזה שהחלט את כל אבא שלו? אז אני אגיד לאחד, תראו. כשהשם נפגש אותנו, הוא לא אומר לנו למה. אנחנו לא יודעים. אנחנו מתחילים לדבר. אולי זה זה, אולי זה זה. זה הרחמים. אם כל נפגש היה עם טאג, זה לשחרר שחרר שחרר, זה לשחרר, זה לשחרר שחרר שחרר, זה לשחרר שחרר שחרר שחרר, זה לשחרר שחרר שחרר שחרר שחרר שחרר שחרר שחרר שחרר אנשים רואים במהלך לבית שלך עם הרגל יפה, והם רואים, שחרר זו הרליגיה, אלה המוסלמים שהם מורים ילדים ב-5 ע'מ במסקה, ואתה, הצדיק, ב-10 ע'מ אתה בא לשחרית? אז אתה לא יודע, אולי זה זה, אולי זה זה, מה אשם רוצה ממני? תביאי לי את ה-MAX, אני מחפשת, אני מחפשת את המדע שלי. זו בדיקה בדיוק. המרכיב שלי זה לא להגיד לך למה אתה מתחפש. ועכשיו בגלל שאתם לא יודעים, אתם מתחילים להחזיר על כל הדברים האלה שאתם עושים. ואתם חזירים 30%. 30%! בואו נראה, אתם עושים 50% של דברים שלא נכון, אתם נכנסים לדעתכם. 20% מהם אתם חזירים, בואו נראה. תודה על ה-SMAC, אתם חזירים 20 דברים. אבל אם אתם ידעים שה-SMAC בא לכאן, אתם רק חזירים את זה. אז במקום לתת לכם 20 סמאקס, אף אחד יכול לתת לכם חלוקה אחת, אני אתן לכם אחת סמאקס, אחת אנונימיסטית, אתם לא יודעים למה, ואתם מתחילים להחליט בין 30% ל-40% מה שאתם עובדים. אז לחלוקה אחת, אתם חלוקים 20, במקום ל-20, זה הכי גדול. זאת רחמה, זאת רחמים. עוד מין מין רחמים זה שהתפוחה היא לא אינסטנטית. זה יכול להיות עשרת שנים, ובמהלך זה עושה תשובה, וזה כמו שזה לא קורה. לפעמים זה מתחיל לתפוחה. אם זה תשובה מהאהבה. אתם יודעים, הגמרה אומר, אחד יום רבי אוחנן בא, והוא למד עם ראש המאפייה, ריש לקיש, שהוא התחיל להיות רוליטנה. וזה חברותה, ורבי אוחנן, כל מה שהוא אומר, ריש לקיש, הוא מוצא, רוקטים אותו מכל הדרך עם קושיות. דה גמרא אמר, כשריש לקיש פסט, אחרי שרבי יוחנן פסט 10 של ילדו והם עדיין נמלכים ומרכזים. אבל כשחברותא פסט, הוא פסט את המדע שלו. שהחכמים נמלכים כולם לגבל ולאשם להוציא אותו למלכה. למה? הם לא יכולים לראות איך הוא נשאר בלי חברותא. זה מה שהטקסט בא, או חברותא או מיטוטא. יותר להיות חברותה ולא להיות חברותה, יותר לא להיות פה. 10 ילדים הוא חסרו והוא הולך לניחום עבלים, אתה חסר אחד, אני חסר 10 והוא נמצא נורמל. אחרי שהוא חסר את החברותה, הוא חסר את המדע שלו. כולם קיבלו לדוון שה' יקבל אותו. מפה אנחנו מבינים שאם רואים יהודים שחזקים בפיזיקה כל כך הרבה, או אפילו מנטלית, אנחנו יכולים לדוון, לה' לקבל אותו מהעולם. בגודל שלהם, כי אנחנו רואים כמה הוא נשאר, זה נתן לו. למה? מכאן אנחנו נלמדים שהחכמים היו יחזרים ביחד לדו ולאשם לקחת רבי יוחנן. למה אני מדבר על רבי יוחנן? אחרי שלקיש פסט, הם קיבלו לו רבי אלעזר בן פדעת כחברותו שלו. רבי אלעזר בן פדעת היה הראשון הכי פחד בישראל. הוא היה כל כך פחד. הוא לא היה אפילו עם קצת ברית לאכול. אחד הזה, שלושה ימים הוא לא אכול, הוא כמעט מתייחס למלכות, והוא היה עם אחת קלובים של גרליק. תחשבו עכשיו, אחרי שלושה יום, את הרגל שלכם מגניבה, מה יש לכם? גרליק חדש. לא כל כך טובה לאכול גרליק חדש על הרגל שלכם, אבל אז אתם חושבים, אם אני לא אוכל את זה, בטח אני מוות. אם אני אוכל את זה, זה יש לי מינרלים וויטמינים, אולי זה יחזיר לי עוד יום. הוא אוכל את הגרליק, הוא נפגש, השם נפגש אותו בתחום שלו, או תחום חדש שלו, או כל מה שהיה, והוא מבטיח לו שיש עולם הבא, שאני צריך להציג את העולם שאתה תתבוא במזל של עולם. אבל כשהם נותנים לו רבי אלעזר בן פדד, שהיה גדול צדיק, כל מה שרבי יוחנן אומר, הוא נותן לו. אתה נכון, כבוד הרב, בואי אני אראה לך את הסורס. כל מה שרבי יוחנן אמר, הוא הלכה וקיבל בוכים להראות לו שזה נכון. כאן, הוא אומר כמו אתכם, הוא אומר כמו אתכם. הוא אמר לו, אני לא צריך חברות לדוגמה עם כל מה שיש לי. אני רוצה משהו לדבר עםי, ללחוץ, לרווח. מה זה? אחרי זה הוא נפגש את המדע שלו ונפגש מהעולם. למה אני זוכר אותו עכשיו? אחד הפעם הוא נפגש. מישהו נפגש את הלוח שלו. הוא בא לישיבה, הוא נפגש בירי שלקיש, והוא לא יכול ללמוד. הוא לא מרכז. הוא אמר לו, מה קורה לך רבי יוחנן? מה קורה לך היום? הכל בסדר. הוא אמר לי, אני נקראתי. אני לא יכול ללמוד. מי נקראתי אותך? מאיפה? תזכר, הוא היה ראש המאפיה. הוא יוצא מהחדש. יש לך שעה. לגבי לציון רבי יוחנן, או אחר כך אתה מפריע אותי. אנחנו לא ידעים שאתה יודע אותו. תעשו לנו שעה, ונעשה את המדע. הנה. הנה הוא, אני זוכר שאחר כך הפלסטינים קבלו את הכאב של רב עובדיה יוסף זה כאב מגניב, רב עובדיה יוסף קבלו כאב מגניב, רב עובדיה יוסף קבלו כאב מגניב, רב עובדיה יוסף קבלו מגניב, רב עובדיה יוסף קבלו כאב מגניב, רב עובדיה יוסף קבלו כאב מגניב, רב עובדיה יוסף קבלו כאב מגניב, רב עובדיה יוסף קבלו כאב מגניב, רב עובדיה יוס הוא היה ראש המדינות הפלסטינית, אז הפוליסטים הישראלים קראו לו, היי, ערפאת, הכאב שאתה קראתי מלכת עבובדיה, בבקשה שזה יכול לבריח, תן לי לבריח, בפחות מ-2 שנות הכאב נכנס, כשהם רוצים לקראת אותו הם יודעים איך לקראת אותו, ראש וולידה אמרו, אוי, אני לא יכול לקראת אותו, מישהו קראת אותו, מה זה יכול לעשות עם אני? בקצת שנות הכתובה התחילה רישלה קישגן לו בגלגל שלו והוא היה מוכן ללמוד אני רוצה לשאול את השאלה שלך ונחליף פה אני לא מבין, אני לא אחת מיליארד של רבי יוחנן בנושא שלו, זה שחק. אם מישהו יכול להכתוב את הכסף שלי עם 200-300 דולר, אני אשמח כמה דקות, אולי שעה או שתיים, ואז כשאני אלך לישיבה ואופן את הגמרא, אחרי שאני אלך 2-3 דקות בגמרא, הדבר האחר שאני חושב עליו יהיה הכסף. אני רואה את זה שלושה שעות, לראות, ומתחילה ללכת על החלטה. כשאני מקווה ללחוץ, ללחוץ, ללחוץ, אני מבין, אוווו, אני זוכר שחלטתי, שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי זה לא יקרה לנו, וכלנו ביחד לא יכולים להצטרף ל-1% מהלב שלו. אז מה קורה פה? התגובה הזאת, הדבר האחר שהוא קיימה עליהם, זה הדבר שהם נפגשו. זה לא היה אפילו העניין. לפני זה, החכמים, במיוחד, וגם אנשים אחרים, הם ידעו, אין איסורים בלא אבון. אם משהו טוב יקרה, אני חשב על משהו. זאת אומרת שאני עשיתי איזשהו סין שעשה ה' לתת לי את הכתב הזה לסחרר את הכתב שלי. איך יכולתי להתפקד על התלמידים עכשיו? אני חשב על משהו. מה זה? זה, זה. הוא עושה חשבון נפש. לא על המONEY. הוא לא יכול לחשוב, הוא לא יכול ללמוד. היי, מה קורה עם אתה? אולי זה, אולי אני לא חזק על הזמן, אולי אני לא נותן עוד צדקה, אולי זה, אולי אני לא מתלמד עוד. הוא חושב. כשהוא נותן לו את הטלפון והכל היה כזה, אמרתי לו, אשטבח שמרה, זה רק ניסיון, רק טסט. עכשיו אנחנו יכולים ללמד. אבל ביחד עם אנחנו, לא משנה כמה סמאקים נקבלנו, במהלך, עולם כמנהגון נוהג. מי קורא את זה של השם? לא תהיה פנאטי רבה מזרחי, למה? למה אתה קורא את זה? אוי, השם פשוט נשאר ונשאר ונעשה אנשים לוזמונים וחס ושלום, יקבלים כל מיני חלומים וכל אלה הטראגיות. ממש, נשאר ונשאר שם ונראה את המשחק ונשאר לטורציה אנשים? זה מה שאתם באמת חושבים על השם? מה זה המברך של כל ההופעה? לנו לעשות תשובה ולכן נלך למלכה כמו אבא שמלכה עם הילד להשיג אותו לעשות את הדבר הנכון הזה זה אוהב או זו תורציה? מה זה, רווח? לא בכלל אחד אמר לי, אבא שלי נפגע אותי אני אגיד לו, למה אתה מדבר על הדבר הזה? הוא אגיד לי, אני הייתי עם חברים שלי ב-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1-1- בשנתיים הוא היה כמו ליון, אני הייתי מפחד להוציא את החברה שלי. עכשיו, אף אחד מה שהוא לא אמר לחברים שלי על מה שהם עושים. אני אגיד לו, אתה קיבל את הכל לא נכון. הקבל שאתה אבא היה מפחד עליך, אם מה שהוא עשה הוא נכון או לא, זה לא העניין עכשיו. אנחנו עכשיו מדברים על מה שמפחד עליו. מה שמפחד עליו? רק אתה, לא חברך, נכון? בגלל שאתה הוא הוא היחיד. הוא לא יודע את החברים שלכם, הוא לא יודע מה לעשות עם הם. הפקט שהוא היה כל כך מגניב אתכם, והגיע לככם, וכל מה שהוא עשה לככם, היה בגלל אוהב. אולי הוא לא ידע איך להגיד את האוהב שלו, אבל זה היה בגלל עבודה טובה. הוא לא רוצה שאתה תהיה קרימנל. אם הוא קשר את החברים שלכם, הוא ידע אותם. זה מה שה' עושה לנצח יהודי עד 2,000 שנה. בגלל שהוא יודע על כל דברים קטנים שאנחנו עושים הוא נראה לנו כשאנחנו עושים משהו שרון, שאנחנו יכולים להסביר את זה. אחר כך בעולם הם לא רואים את זה. החפץ חיים אמר, הייתה תרופה בקינה. איזו תרופה הייתה פגישה, ולכן התרופה תרופה את כל המדינה. 50,000 קיניים נפגשו ופגשו את חייהם, והחפץ חיים התחלתי לזמין ביידיש. אשם עשה את זה לי, כל זה לי. אז הם אמרו לו מה זה לך? אתה פה עכשיו והם בשינה. אז חפצחאים אמרו, תן לי לשאול אותך, אם אני הולך ואומר ביידיש לציניים, שם על מה שאתה עושה. אף אחד יבין מה שאני אומר? לא. אם מישהו אומר לי ביידיש, זאת אומרת שהוא מדבר את השאלות שלו למי שאני מבין. חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, המושג הוא שלנו ללמוד, כמו שגמרא אמרה כל מה שקורה חפץ, חפץ, חפץ, חפץ, לנציאלים חפץ, חפץ, הוא שלנו להתעורר וזה מה שה' אשם אמר, אני פגשתי בית המקדש, אני פגשתי האנגר על עצים ועבנים במשל חס ושלום עלכם, אני פגשתי את זה על בית המקדש, על המקדש הכי ברור בעולם ואתם צריכים ללמוד על זה מוסר, הייתם צריכים להיות אנחנו, לא תוכלו כדי להגיע לדבר כזה, אבל עדיין 2,000 שנה, והוא לא היה גדול, והגמראן אמרה, בגללנו. אז המחקר של הדבר הזה היום, זה לבחור את רעיון הפרובלם. תזכר, בכל משהו בחיים, לא רק בסימפטומים. מה היא התוצאה? מה היא התוצאה של הפרובלם שלי? מה אני עושה בגלל זה? בואו נלך לתוך זה וננסה להסביר את זה. אחר כך אני צריך לדבר עם הרבה עדכ, שלא יעבור על מה שה' רוצה באמת שלנו לעבור. ובעזרת השם, מקווים שזה יקרה, אולי תשע בעב כזה יהיה יום טוב. ואם לא, מקווים שאחר כך זה יקרה בעזרת השם. תודה רבה, אבישי, שהצטרפתם לי, תודה לכולם שהצטרפתם. תודה רבה. ברוך אתה, ה' אלוהינו, מלך העולם, שהכל נהיה בדברו.