A Hebrew monologue where Rabbi Akiva's ghost confronts a young man about faith and mortality, then searches for his own children. The piece centers on a girl reciting Kaddish for her father and their eventual reunion, weaving together questions of death, remembrance, and intergenerational faith.
Chapters
נפגע ככה עם שטחים הוא אמר לו האם אתה חי או מותי? אנחנו לא נראים את האנחה הזו ירקיבה הייתה האנושית בעולם הוא אמר לו אני מוותי הוא אמר לו למה יש לך כל כך הרעיון? הוא אמר לי כי הייתי רעיון רעיון כל מה שבא לי היה רעיון ואני נשאר באל עכשיו זה הרעיון שלי הוא אמר לו, אתה לא יושב עם בני שאומר קדיש עלך? הוא אמר, אני יושב עם בני, אבל הוא עדיין עדיף מי שאומר קדיש, הוא לא יושב עם קדיש, אני לא אשמתי לו לישיבה רבי עקיבא אמר לו, איפה בני שלך? הוא אמר, בכתובית הזאת, איפה בני שלו? רבי עקיבא הלכה את הכל, הלכה רחוק, הגעה לכתובית הזאת, והתחלת לשאול את האנשים, מי הוא הזה? ילדים רבי, מה אתה עושה פה? אני בא לראות את הילד הזה. אוי יפה, הילד הזה הוא שייגץ. נבלה. הכי גבוה, המנה רשה. כמעט כמו בנט. כמעט. זה לא רע? כן. כמעט כמו ברמי. ועולמרד וברק ויעלון והראש של הבוגדים ערורים רבי עקיבא אמר לי שאני עדיין צריך למצוא צעירה הוא מצא צעירה, שקל של שקל, שקל של גל, שקל של שקל, שקל שקל, של שקל, שקל של שקל, שקל, שקל של שקל, שקל של שקל, שקל של שקל, שקל של שקל, שקל של שקל, שקל של שקל, שקל של שקל, שקל של שקל, שקל של שקל, שקל של שקל, שקל של שקל, שקל של היום, יש לי את הזמן הזה, אבל גדול רשע, לא קיפה, לא ציצית, לוקחת ככה בלי שירות, אתה כל כך וכך? כן, ראיתי את אבא שלך, הוא סופר מאוד, רשע עונת, הוא אוהב את האבא הזה, באמת? כן, זה למה שאני בא מאחור מאוד, ואמירים לי, הזמן שלי מאוד חשוב, אני בא מאחור מאוד, למצוא אתכם, ללמוד אתכם איך להגיד קדיש, בגלל שאתה אבא צריך את זה בטח. קיבלו אתכם, אמרו להם אלף ב' אמרו להם איך להגיד קדיש, אמרו להם, אתם יודעים, אתם עשו להם בעל תשובה, בסדר, הילדה התחילה להתאמין. והילדה התחילה להגיד קדיש לאבא, והאבא נפגש. זה אחד הסורסים הראשונים לקדיש.
