Desires And Animal Instincts - A Lecture In Montreal Canada

שבוע טוב, לכולם. שבוע טוב. אני משמח להיות כאן היום ולתת לוקחת לוקחת לוקחת לוקחת לוקחת לוקחת לוקחת כאן במונטריאל, אחרי איזה שבתון שלא נאמנים שהייתה בפתח תקווה שול. כמו שאתם יודעים, הייתי מדבר אי פעם היום, מלאה, עד, אתם יודעים, עד הכנסת של השבת. ואני רק אוכל את החלטון אחרי שאני נותן לכם דברים כזה טובים וחשובים שלא הייתה לנו וידאו. חבל. אבל ניסים עכשיו לעשות את זה, אתה יודע, משהו קצת אחר. השיעור הזה יהיה לילוי נשמד דוד בן יוסף, חנה בת לונה, יצחק בן משה וגם לעבדיל תורפואה שלמה ודניאל יעקב בן אסתר, נועם יהודה בר יהודית. כמו שאתם יודעים, אחד הדברים של התורה שהתורה מיוחדת מאוד זה ההחלטה בין אנשים לאנשים לאנשים באמת, כשאתם באמת חושבים על זה, כשאתם לוקחים את האנשים בטח, אין שאלה שהחלטה שלהם היא האנשים זאת אומרת, דנאי, אוהב, הדברים שהמונקים אוהבים, האנשים אוהבים מונקים אוהבים לנסוע על עולם, אנשים אוהבים לנסוע אחרי בול ולשחק בבסקטבול, מאוד סימיליים. מונקים נחשבים ונחשבים בנקים, טייסון וויליאם נחשבים בנקים גם, אז הם גם אוהבים את זה. אנימות לרחוץ, אנימות לרחוץ, אנשים לרחוץ, אנשים לרחוץ, אנימות לרחוץ אנשים לרחוץ, אנשים אנשים לרחוץ, אנשים לרחוץ, אנשים לרחוץ, אנשים לרחוץ, אנשים לרחוץ, אנשים לרחוץ, אנשים לרחוץ, אנשים לרחוץ, אנשים לרחוץ, אנשים לרחוץ, אנשים לרחוץ, אנשים לרחוץ, אנשים לרחוץ, אנשים לרחוץ, זה לא משנה אנשים באמת אם אתם רליגיים לרחוץ, או לא רליגיים, אנשים רעיון זה דבר נטורל ואם אתם זוכרים, בקלאסים שלי, אני הלכתי אנשים להבין שלהתקיים רעיון זה לא בלתי רעיון, להפוך על רעיון שלכם זה רעיון זאת אומרת, אם אתה רואה ילדה יפה ואתה אוהב אותה, זו התגובה הנורמלית. התורה אומרת לך, קונטרול את עצמך, אתה לא אדם. אתה לא שימפנזי בגלגל, שהוא יכול ללכת ככה ולפגוש אחריו. אתה צריך לקונטרול את עצמך. אתה רוצה? יכול ללכת לביתה, אולי תשתמש. אז אתה רואה שהאנשים עובדים בצורה אחרת מאנשים, ואנחנו יכולים להגיד על זה בפעמה. מה ההחלטה של זה? אבל אחד מה שאנחנו צריכים להבין, זה שאנחנו כולנו בצורה, בצורה הטבעית, הראשונה התהלכה שיש לנו היא תמיד כמו האנימות. הראשונה התהלכה. מה קורה בהתהלכה השנייה, זו כבר דברה אחרת, על הוא אנחנו באמת הולכים קצת יותר קרוב. יש שני מינים של אנשים. יש אנשים שמכניסו דבר נורמל, אוכל. אנשים אוהבים אוכל, ה' גרם אנשים אוהבים אוכל, ואוכל יש מעניינים יודעים. זה למה כמעט כל האנשים בעולם הם חייבים, כמעט כל, בנושא הזה. וואי, יש כל כך הרבה מיוחדות, אתם לא יודעים איפה להתחיל ואיפה להחליט. המלחמה של החיים היא ללכת 5-10 פאונט. זו המלחמה של החיים. ובגלל הכי הרבה דיאטים פועלים, בגלל שאנשים לא יכולים לנסוע לרצון שלהם. אז אנחנו רואים שזה פרובל על כמעט כל מי שיש, איזה אנשים הם מלכים, המטאבוליזם נטרלי, עובד כמעט שעתיים, אז הם אוכלים הרבה אבל הם לא מקבלים גזען, זה לא בגלל שהם מקבלים את אוהבים שלהם, זה קרה להיות שהדנאי של הקבוצה הזאת, הם כולם גזענים, אבל זהו הכל. ביותר מהאנשים, הם אוכלים הרבה, ה' עשו את העולם בכך שכשאתה עושה משהו שזה הרבה, זאת אומרת שאתה אוהב משהו ואתה עוקב עליו הרבה, ברגע שאתה קיימה את הרבה. אם זה קשר, אם זה אוכל, אם זה הרבה דברים, דרוגים, אתה רואה ברגע, כשאנשים עובדים יותר על האוהב, יש עבודה מאשר השם לנסוע אותנו לפני שזה יפה. להתקדם, זה סימפטום לנסוע אותנו לנסוע את האוהב שלנו לפני שזה יפה, כי אם אתה ממש אוכל, אוכל, אוכל, אתה מת. כולם מבינים את זה. אז זה מנצח לנסוע אותנו, וכמו שאתם יודעים, זה לא תמיד עובד. וגם את הפקת שהאנשים רוצים לעשות סציניות בין אנשים לבית אנשים, חלק מהמחשב שלהם לא לעשות את זה, זו ארוך, וזו גם ארוך, שהיא לא מנסה להחליט אנשים. הם עושים אבורטיאנים, הם מנסים להחליט אבורטיאנים, כמו שהם ממש עובדים על אירועים שלהם. זה היה מנסים להכניע אנשים. זכרו, היום יש כל מיני תקווים לבית. אנחנו מדברים על החודש של 3,000 שנה. באמת לא היה תקווים לבית. ומה שצריך להחליט את האנשים להשתתף על אוהבים שלהם, זה הקבל שאתם תקשיבו אחת שעה, ואתם תחזיקו 30 שנה אחרי זה. ואני צריך להחליט את האנשים. באמת, אתם רואים, זה לא עובד. העולם התחיל לזו, כמו שהה' מנסה להשיג אותנו לא להגיע לזה, אבל אנחנו הגיענו לזה. כשיש אוהב, זה סין, אתם יודעים? אם מישהו נפגש גאי, ויש לו איזה רעיון מאז שהוא ילד בבית, בבית, לבנים, הוא יש לו רעיון לבנים, הוא לא נפגש לבנים, מבחינה מאוד ילדה, אולי הוא נפגש, אולי הוא היה עם טראומה, אבל לפעמים אפילו אתה לא יכול באמת להשתתף על הבעיה אתה שואל את עצמך, מה קרה לתוך הילד הזה? אנחנו גדלנו אותו כל כך טוב, אף אחד לא פגש אותו, אף אחד לא פגש אותו, אף אחד לא עשה לו משהו, ומדי ילד הוא מגיע כמו ילדה, משחק עם ילדות. אתה יודע? הוא לא היה עם... עם מה שהגייסים הנורמליים עושים, הוא תמיד עשה דברים אחרים, מזמן מאוד יודע. ואתה שואל את הגייס הזה, מזמן אתה זוכר את עצמך ככה? הוא אומר, תמיד. אני הייתי תמיד ככה. ואנחנו יודעים, לפעמים, שהגייס הזה קוראים לפעמים. הגייסים האלה לא יודעים את הקונספט של גילגולים. אז, בגלל זה, הם יוצאים למהלך שלא נכון, שזה משהו שאתה נולד עם. זאת אומרת, זה היה קבל לך. שאיזה שהצליחה היא, תלוי אל הגויים, הוא עושה איזה אנשים מפחדים אפריתים לגבי הרגלות במהלך, ולא יש משהו שאתה יכול לעשות, וזה למה אתה לא יכול לדעת אותם, וזה למה אתה צריך להצליח את כולם, וזה לא סין, וזה נורמלי, כי חלק מהעולם זה שיש אנשים שהם מפחדים לגבי הרגלות במהלך, אבל התורה לא אומרת את זה. איך יודעים שהתורה לא מסתובבה עם ההתוצאה הזאת? התורה אומרת שאם מישהו מנסה לעשות מה שהוא רוצה, הוא צריך להשיג את זה כדי להשיג את זה, ולכן הוא יהיה קטן מהאחרון. זאת אומרת, הפחות הפחות שהאנגלית יכולה לקבל בתורה זה להיות גאי, ולפעול על רעיון גאי שלה. למה? אם הוא ילד, מ-45, הוא תמיד היה כזה, למה אתם נותנים לו פחות? חייבתי. לא רק אתם נכנעים לו בצורה אחרת, ובשביל זה אתם נותנים לו פחות? איפה היחידה? אני לא עושה את זה לילה שלי, אתם לא עושים את זה לילה שלכם, למה האנגלית עושה את זה לאנגלית? הרצחת וגם ירשת? Not only you murder him, you want to take away his money? That's an expression in the Torah, meaning you already killed me as it is. Now you want to punish me for that? Do you really think that Hashem is so cruel? That he's going to make someone different than the laws of nature? And he's going to design him different than us? And then he's just going to punch him because he enjoys to torture us? אתם באמת חושבים בזה? אז אם התורה אומרת שמישהו כזה יתקבל מנצחה, זאת אומרת שהוא בגלול על משהו מה הוא בגלול על? זה עוד דבר אחר עכשיו אבל הוא בגלול על משהו אם אתה לא יכול להחזיר את הגלול שלו במהלך הזה, הולך למהלך הקודם שלו, המהלך הראשון רשי כתוב שכשהאנשי יש הרבה אוהב והוא עובד על אוהבים שלו עם האנשים, ובדרך כלל של הליבה שלו זה לא נותן לו, הוא רוצה דברים אשורים, כי זה לא מרגיש לו עדיין, והוא מתחיל לעשות דברים אחרים, ואז הוא מתי. ובדרך כלל של הליבה שלו, הוא כבר יש אוהב שהוא התחיל בשבוע של הליבה שלו, וכי הוא התחיל בשבוע של הליבה שלו, עכשיו כשהוא נותן, הוא יש את הטסט הזה, אתה פגשת במהלך שלך כדי להסביר את זה, ועכשיו צריך להסביר את זה במהלך שלך הבאה לזה, וככה קצת אנשים מתחילים את זה במהלך הזה הם לא כזה, הם התגלגלו, הכול היה בסדר, הם הולכים ללכת עם חברות, ובכל זאת, במהלך 40, 50, הם החליטים להחליט מה זה קורה? אז אתם רואים שאנשים באמת מתחילים להחליט, ואנשים הולכים לעשות דברים ולפעול על עצמם שלהם, ולכתובות של זה הם נפגעים בפחדות סרטות. אבל השאלה שאני שואלה היא, כמה זמן אנחנו יודעים אם רוח זו רוח, ולפעמים רוח זה לא רוח. למה אני שואל את זה? בגלל שבתורה זה נראה כאילו יש קנטרדיקציה, זה נראה כאילו, אל תחליטי הרבה. זה תמיד נראה כמו קנטרדיקציה אבל באמת לא יש אף קנטרדיקציה כל מה שיכול להיות קנטרדיקציה סופו שלו נראה כמו קנטרדיקציה זה לא באמת קנטרדיקציה בגלל שכשאתה תראה את התשובה של התורה אתה יתראה את הסיפור אז קינג סולימאן כתוב בבוק שלו במשלי נפש רשה איבטרה translation the spirit of a wicked person desire the bad so what do we see that a person based on his desires is already called wicked before he even made a sin just because he desire bad ‫זה כתב בתנאי ‫שאתה מגעל. ‫אבל כולם יודעים ‫שהדגמרה מדבר תמיד. אי פעם, על הקונספט שהטסט שיש לך בתחום החיים, והצעירות שיש לך, כשאתה מניח את הטסט ואת הצעירות הזו, ההרצאה שלך היא יותר גדולה מאחורי מי שלא היה עם צעירות כזו. זאת אומרת שכמה צעירות יש לך, אם אתה לא מניח את הצעירות שלך, אתה נכון. אז תכניס את המדע שלך, האור זה משהו טוב? או האור זה משהו רע? האור הזאת, היצר הרע, זה משהו טוב או משהו רע? אנחנו נפגש כל יום בברכות השחר, אצילני מייצר הרע, מאין הרע, חזק אותי מייצר הרע. בצד השני, החכמים אומרים לך שהכי גדול שה' נפגש לנו בחיים, זה היצר הרע. איך זה יכול להיות? אז אם זה הכי גדול, למה אנחנו לא נפגש אותו ונפגש אותו כל יום? למה אנחנו שואלים, ה' סביב אותי מזהוי יצר הרע שנקראת אותי? למה? כי אם לא הייתה יצר הרע, אתה לא יצא לעולם. היחיד שאתה יצא לעולם, זה ללחוץ נגד היצר הרע. זה הטסט של החיים. לקחת את יצר הרע, לקחת את יצר הרע, זאת אומרת שאתה לא יושתך עולם יותר בקריאה שלך. אתה לא יכול לחיות. למה? בגלל שאם אתה חי ואתה לא תלוי, אתה לא תלוי מבחינת הקריאה, למה אתה צריך את החיים? אני אתן לך דוגמא, אם יש לך קלאס, אתה מפגש בקלאס, ואתה רוצה להשמע אנשים במדע, ואתה רוצה לתכנן קלאס תלוי מה שהם לראו, נכון? אז אתה נותן להם קלאס, אתה נותן להם קלאס, ומה אתה עושה? אחד מהילדים אומר, אני רוצה להיות בקלאס, אבל אני לא רוצה להגיע לקלאס. אז אתה שואל לו, מה המילך של הקלאס? שבאמת, אני הולך להגיע לקלאס לך, ולתת לך דקה, ועם הדקה שלך, אתה תצטרף משהו בחיים, נכון? אתה רוצה להיות מתמטי, אקקונט, או משהו כזה. זו הישירה של החיים. אם אתה לא רוצה להגיע לקלאס, למה אתה הולך לבית הלימוד? מה אני צריך מהבית הלימוד? המילך של הבית הלימוד, זה להגיע לנגול. מה הנגול? אתה יצא או אתה נגע, אחד מהשני. אם מישהו לא רוצה יצררה, מה אני צריך לך? אני יכול לעשות לך מונקי. מונקי, הם עושים מה שהם רוצים, הם יושבים אוהבים, אין פרובה, אף אחד לא מבקש אותם. אף אחד לא מבקש מונקי אם הוא מבקש מונקי אישה. אף אחד. אין מבקש, אין קורד המסוים לעשות רגלות. מונקי, מונקי, עושה מה שהוא רוצה. אין מבקש בין המונקים. הם יכולים להתגלגל, כן. אם מונקי אחר מבקש, הוא יכול להתגלגל. אבל אף אחד לא חושב שזה מונקי למועדה אף אחד לא חושב שזה מונקי לקחת קוקונאט ולתת על מישהו אף אחד לא ראה קוקונאט במקום, קוקונאט שקח קוקונאט על מישהו וקיל אותו? אתה יודע שקוקונאט קשה יותר מנגינה? אם קוקונאט יקח את זה לך מבחינה וזה יפה על המבחינה, אתה מוות על המקום. הם משתמשים בזה כזו ארצה. אם הם יושבים תנועה. אחר מכן, אם אתה לא תנועה להם, הם לא יתנועו לך. אבל אם הם חושבים שאתה בא ללחוץ עליהם או משהו כזה, אני יכול לשחרר לך קוקונטים ולחליט אותך. התתתי אף פעם לראות שהמנקים עדיין עובדים בקומידי? מה אנחנו הולכים לעשות עם שימפנזה הוזה? הוא פשוט החליט מישהו, הוא מרד, הוא מרד נחמד. אנחנו לא רוצים אותו ביותנו. לא רק הם לא יודעים אותו, הוא תהיה לידר של הקבוצה. למה? כי הוא יודע איך לענות טוב. אתה רואה, בין האנימות, אף אחד לא מבקש ללחם לאכול זברה, אף אחד לא מבקש ללחם לבנות אדם ולמוות אותו בין הנצח, אין דבר כזה שעדיין צריך להבין מה ההחלטה בין אנשים לאנימות אבל קינג סולימאן אומר, נפש רשע איבטרה אוקיי, זה במשלה, בפרוברבס 21 משלה 21 ורס 10, אתם יכולים ללכת כאן ולראות את זה נפש רשע איבטרה הנפש של אנשי רעיון, הנפש, נפש רעיון איבטרה את האמת שנפש רעיון, לדבר של קינג סולימאן, זה כבר סיגן שהוא רעיון אבל חזאל, החזאלים שלנו, שאנחנו לא יכולים להתחיל אי פעמים בלי הם בג'ודיזם, הם כותבים את התוצאות. הם כותבים, כמה גדול אתה, כמה גדולות יש לך. כמה גדול אתה, כמה אוהבים יש לך. למה? בגלל שהשטן נותן לך עבודה קשה יותר, לא קצת. למה? בגלל שאם אתה יכול ללחוץ, בשעה הראשונה, אתה חזק 5 קילו. השנה הראשונה, אחרי 10 דקות אתה מתחילה השנה הבאה זה 6 קילו השנה הבאה 7, 8, 9, 10, 20, 300 אחרי שנה אתה תחזיר 300 ככה, עם אין פרובלם, שנה אחרונה אתה יכול להחזיר 300? יאללה, אתה יכול לתחזיר ולהגיד לי, אני לא מבין אותך, למה אתה עושה את החיים שלי בלעד? I come to train here every week extra kilo. What is this? What? The greater I become, the more you attack me? So you fool. I am building you up. Every week I give you extra kilo. Why? Because if I still give you the same 5 kilo from a year ago, it's like walking on nothing. Nothing is going to change. There's no challenge. So the greater you become, איך גדול הטסט שלכם. אם אתה מישהו מאוד גדול בתורה, יש לך מיני טסטים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים מאוד גדולים אז איזה אחד שלהם נכון? איזה אחד שלהם נכון? התגובה היא ששתהם נכון אבל אתה צריך לדעת את ההחלטה ההחלטה היא כזאת ההחלטה היא שיש שני מינים של עבודה שאנשים עושים שני מינים של עבודה איזו עבודה היא נגד הלואה של המדיניות ואיזו עבודה היא עם הלואות של המדיניות אני אגיד לכם דוגמא, אתה ראה סטייק שזה לא קושר, הוא רוצה את הסטייק, זה בסגרון לבעיות המדיניות או לבעיות המדיניות? 100% בסגרון לבעיות המדיניות, אתה רוצה סטייק, רואה סטייק גדול, הוא רוצה את זה. עכשיו השאלה היא, אתה יאכל או לא, אבל הרוצה היא ממש טובה. אתה רוצה לדבר על דרוגים, זה מעניין, חצי של העולם עושה את זה, למה הם לרחוץ אחרי זה? אבל הוא חושב, לא, לא, זה יחסיד אותי, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה למה זה? כי הוא לא יכול להתאמן. האחרון, שהיה חכם, לא רצה לנסות. למה? אני לא יודע מה יקרה. אם אני אנסה, אולי אני לא יכול להתאמן. אני לא רוצה לנסות. חכם יהודי, אפילו אם הוא לא רליגי, הוא יכול ללכת לבר, לקלאב. הוא נמצא עם ילדה יפה בבר, והיא אומרת לו שהיא לא יהודית. חכם יהודי, ברגע, נחשף ונלך. למה? אני לא רוצה להגיד גויה שהילדים שלי יהיו גויים. אבא שלי היה רבי במרוקו, אני אעבור להגיד פטמה. יאללה, יש מסגרת למה אבא שלי יכול להסביר. נכון? נו יורק קוראים לי קריסטין אבל פה זה יותר פאטמה אתה מבין, לא? אז מגניב, מגניב, הוא אמר, אהה, מה שקורה לאחר, אני אקבל את זה. בואו עכשיו, בואו נשחק. בואו נשחק, במשך עשרה שנים, אתה תהיה עם אחמד. קטן אחמד. וחיים שלך סוף. אני רוצה שתכניסו לאסלאם. אני רוצה שתכניסו לאסלאם. מה זאת אומרת, תכניסו לאסלאם? תכניסו לי לבית, אם אתם לא תכניסו, אחים שלי ימותו אתכם. למה אתם לא חשבו בבר? ההההההההההה מאוד טוב. אז השאלה היא, השאלה היא, האם זה שחרר לצער או טוב? זאת השאלה. בואו נעשה בהקלטה גדולה בשבילנו לדעת את הסיפור. הסיפור הוא ככה, יש לנו רולם בג'ודיזם, לפום צהר האגרה. יותר קשה שהטסט יהיה, יותר גדול יהיה התגובה אם תקבל את זה. הרמב״ם מספר את ההסתכלה, סופו של הסתכלה. הרמב״ם אומר ככה, יש שני מיצוות, יש מצוות שכליות, מצוות שהן מסוגלות לדבר עם הלוגית האנושית, כמו שאתם צריכים להשכח את אבותיכם, שאתם לא צריכים להשכח, שאתם לא צריכים להשכח, דברים כאלה, זה לא מסוגל, אפילו בלי תורה אתם צריכים לדבר על זה, או אתם צריכים לדבר על תורה שלא להשכח את האנשים? בואו, מהדגואים בזימברווי, הם לא יודעים לא להשכח? הם לא יודעים שאתה לא צריך להשתתף על משהו שמיוחד למישהו אחר? בטוח שהם יודעים. אולי הם עושים את זה, אבל אם אתה שואל אידי אמין דאדא, באוגנדה, אידי, תגידי לי, זה אפשר לרחוץ מילים מבחינים אחרים? בטוח לא! אתה לא צריך! ושני דקות אחרות יש עדיין מיליון אחרים. אבל באמת הוא יתכוון שזה לא עובד, אוקיי? אז זה נקרא מצוות שכליות. אתה לא צריך להרחוץ, אתה לא צריך להרחוץ. מישהו שצריכים את המצוות האלה, את המצוות האלה. זה רשע או לא? אם אתה רוצה למות אנשים, אתה לא מנסה לעשות את המצוות שלך. אתה רק חושב, אני רוצה שאני יכול לצחוק את הזמן הזה ולמות אותו. אני רוצה שאני יכול לצחוק את המשחק שלי ולמות אותו. אני רוצה שאני יכול לצחוק את אמא שלי האקס ולמות אותה. כל יום אתה חושב, אני רוצה להחליט את הזמן הזה, ולהחליט את הזמן הזה, ולהחליט את הזמן הזאת. אתה לא עושה את זה, לא בגלל שאתה לא רוצה, אבל בגלל שאתה מפחד להקבל שעה אלקטרית, או 30 שנים בפריזן, עם החברים שאתה יודע שהם יפגשו אותך כל יום, אתה מפחד על זה, אני אעביר את זה שאני לא אשמח. אבל הדבר שאתה רוצה לעשות משהו שזה נגד הלכת הנצחה ונגד הלוגית האנושית זו סימן שאתה נגד, אפילו אם אתה לא תעקב בנצחות שלך הנצחת שלך היא נגד אבל אם אתה רוצה סימן אחר לא כל הסימנים עובדים, אני אתן לך דוגמה יש איזה מצוות, קוראים לזה מצוות שמיעיות, שלא יש להם לוגיקה אנושית, כמו מילק ומצוות, צ'יזברגר. אם לא הייתה לנו תורה, תכף יכולנו לדעת שיש משהו אחר? אתה רוצה להכניס ברגר ולחלוטין עליו ולאכול את זה. בלי תורה, אם אנחנו לא תשמעו על הרליגיה, מישהו שאוכל ברגר הוא קרימינל? לא. מישהו שאוכל שרימס הוא קרימינל? לא. מישהו שאוכל כל מיני דברים כפורק, חורס, כל מה שהוא רוצה לאכול, הוא לא יכול לדעת שיש משהו אחר פה. אתה שואל איזה חילונים, מה? אתה הלכת לצילה וקיבלת חורסים שם? אתה מגניב? אני יש לי חברה, חברת הילדה. ברוך השם, אני עשיתי להם רליגיה. אבל לפני זה הוא בא לי לשחרר. אני פשוט הגעתי מבריכה הצרפתית. אני אהבתי סטייק ככה בצ'ילה. חור, ככה. אז אני אמרתי לו, אתה לא מפחד על עצמך, אתה מרוקאי, אתה נקרא טדגי, אתה אוכל חורס. אז הוא אמר לי, תגידי לי, מה ההחלטה בין חורס וחורס? אל תהיה חיפוק. תגידי לי מה ההחלטה. אם אתה לא רוצה לאכול חורס, אל תאכול חורס. אם אתה אוכל חורס, אתה יכול לאכול חורס. זה לא ההחלטה. או קאמו. הוא נכון. מה ההחלטה? זה ארוחה וזה ארוחה. עכשיו באה התורה והיא אמרה לך איזה ארוחה הן קושרות ופשוטות ואיזה לא. אוקיי, עם הארוחה אנחנו לא ידעים את זה. אתה מבין? אם אני רוצה משהו כזה, אם איש רוצה לעשות משהו כזה, זה נקרא, תזכר מה שאני אומר, זה נקרא מצוות שמעיות. האם זה סימן שהאיש הזה רשע או לא? מה אתה חושב? בואו נראה, הרמב״ם מספר, מצוות שימיות, מצוות שימיות, שאתם לא יודעים שהן חברות אדם. אם אתם רוצים מצוות שהן חברות אדם, זו סימן שאתם רעשי. אם אתם רוצים דברים שהן חברות אדם, זו לא סימן שאתם רעשי. אני אדבר על זה יותר. אם אדם רוצה אישה, הוא עשרה שנים, בזמן שהיצר הרייס מגניב, וההתפקדות שלו היו לו בית פובליקטי, והוא סייף עם כל האנשים שלו, כל הגויות, כל יום ככה. איך אתה, ג'ו? איך אתה, ג'וסף? איך אתה, איך אתה? כל יום, איך אתה, איך אתה? הוא רוצה כבר למות עצמו. זה סיגן שזה רעשה במהלך שלו או לא? לא. ה' עשה רעשה בעולם, וזה רעשה נטרלית. אם מי שרוצה, סליחה לי לדבר על זה, שרוצה ארוחה, זו סיגנה שהיא רעשה או לא? 100% למה? זה לא רעשה נטרלית אתם או חייגים או חייגים, אחד מהשני לא, לא, אני לא משחק, לפעמים זו חלוקה מנטלית, אוקיי? אתם יכולים? עכשיו, השאלה ששאלתי לך לפני, אם אתה זוכר, זו הייתה השאלה הראשונה שלי עכשיו, מי יכול להגיד לי, מה ההחלטה בין אנשים לאנשים? אני אגיד לך מה שגמרה אומרת חכמים, זאת אומרת, הוא מביא את זה לתפילה כל יום מותר האדם מן הבאמה עין מותר קוראים מהקהל יתרון, יתרון יתרון, יתרון, יתרון, יתרון, יתרון, יתרון, יתרון, יתרון, יתרון, יתרון, יתרון, יתרון, יתרון, יתרון, מותר יתרון, יתרון, יתרון, יתרון האדם מן הבאמא עין. מלבד הנשמה התאורה מלבד הנשמה התאורה מלבד הנשמה התאורה מלבד הנשמה התאורה מלבד הנשמה התאורה זו קבוצה? זו הכי גבולה! מה זה יותר? להיות מונקי בלחוץ בגלגל? אין מורגנות, אין פנלטים, אין עבודה לאט, אין מבחינות, אין רעיון, אין טרוריסטי מוסלמי, קיימת על עבודה, אוכל בננות, יש שתי אשות שונים, 500 ילדים, הוא לא צריך להתפס אותם, הוא לא צריך להתפס אותם בישיבה ולהתפס 20,000 דולר כל שנה, הוא לא יודע על פוליטיקה ולא על רציזם ולא על הלכת, ולא על הלכת במרחק, ולא על הטלפון, ולא על הטלפון במונטריאל כל דקה. תעשו לי איזו רגעה שזה יותר טוב להיות אנחנו ולמונקי. אה? איזה חיים פנטסטיקות! אתם ראיתם איך הם מגיעים ככה בגלגולה, והם משחקים עם הליון, הם יושבים איזה חיים מדהימות, הם מגיעים לברקה במרחק, מבחינה פסטורלית, ה' שימפנזה' מגיע כאן, טרזן מגיע כאן, כולם שמחים, תביאו לי איזה רגע! אם אתם רוצים להחזיר את הביתה, אתם צריכים לעבוד 30 שנים כמנצח. הם לא יודעים את זה הם לא צריכים מביתה הם חייבים חיים מדהימים הם לא מתחילים לתחיל, הם חייבים לתחיל אוטומטיקיתם הם לא צריכים ללכת למשחק רק זה בעצמם עובד להיות מונקי הוא לא צריך עובדים תחשבו עכשיו אתם מונקים ואת המשחקת שלכם היא רוצה ללכת למשחק כל 2 דקות אתם לא צריכים את זה בגלל זה, העובדה שהאנשים אוהבים עובדים, במיוחד חשבים חשבים זה עובד או לא? אני לא שמעתי... אני לא שמעתי... אני לא שמעתי אחד אומר כן. אני אמרתי לך, כשאני הלכתי לשים מזוזות בבית אחד בניו יורק, עם חברה, עם תלמיד ישיבתי, אני קיבלתי אותו להשיג אותי, מלאה בבוקר, עד הלילה, אנחנו שימים מזוזות בבית הזה. זה לא הכנתה. עוד רעיון, עוד רעיון, עוד רעיון. אחר כך, כשבאנו לדרך הראשון, זה הסוויט של המדמי והמסייר. אתם רואים איך גדול זה המבר? חשבו שהרעיון שלהם גדול יותר מזה. אני רואה את הרעיון ואני אומר, מי צריך רעיון כזה? אם אתם רוצים לצלם את השליפים, זה חצי יום. כדי להחליף מהביתה לביתה. עכשיו אני מגיע לביתה, ואני חושב לעצמי, האם הביתה הזאת גם צריכה מזוזון או לא? כי היא כל כך גדולה, אפשר להשתתף חמש ביתים בזה. אפשר להשתתף את כל הקבוצה שלך לנסוע בביתה שלה. אבל הדבר הכי טוב הוא שהם עדיין לא השתלטו את הקבוצה. הקבוצה הייתה בצד אחד, אז היא הייתה עם כל הכבודות שלהם בפנים, על הרחוב. 300 קבוצות הכבודות! איזה שקל אפשרי, איזה סטייל אפשרי. אני התחלתי, אני אמרתי לו, האם אני באתי לביתה? אז אני רואה את כל האישים האלה, אבל אני באמת חושב עכשיו, לא על האישים, אני חושב שזה 6x6, שזה צריך מזוזות או לא? זה מה שאני חושב. והאנגלית נראה אותי עם צחוק מאוד. מה אני יכול לעשות, רביי? אני אוהב האישים. אתה נכון, אני לא אשתך. אני יכול לדעת שאני יכול לדעת שאני יכול לדעת שאני יכול יכול לדעת שאני יכול לדעת שאני יכול לדעת שאני יכול לדעת שאני יכול לדעת שאני יכול לדעת שאני יכול לדעת שאני יכול לדעת שאני יכול לדעת שאני יכול לדעת שאני יכול ועכשיו אתה הולך לביתה לדעת שאני יכול לדעת שאני יכול לדעת שאני יכול לדעת כבר כמה שבועות ועכשיו אתה יודע שאתה רוצה להתמודד אבל יש רק אחד הפרובלים כל אחד מהביתה שאתה הלך עם אותה היא באה עם את הלוחות שלה את הלוחות שלה 30 פעמים תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת לא, ניסס קלוס, ניסס, אבל 30 יום היא באה עם את האלפת האלפת האלפת האלפת האלפת האלפת האלפת האלפת האלפת האלפת האלפת האלפת האלפת האלפת אחריון לתורה, מי נכון? היא או אנחנו שהם משחקים בהיא? לא, אני יודע לך, זה כתוב בתורה, שהשם מנגן, ליטרלי מנגן, על קצת מה שהוא עשה לנו, קחנו אותך מאליג'יפ, נתן לך את התורה, נרחק אותך מהאגועים, אוקיי, אחד מהשהם מנגן על זה, that you did not have to change your clothing for 40 years in the desert. סמלתך לא בלתה מעליך. You did not have to change your clothes. I am so good to you that 40 years you wore the same dress. Kill me it's better. מה אתה מזמין על זה? אני רוצה שכל שעה יש לי חדש. בגדים שנפשה בוקר לא נפשה ערב. תגיד לאמא שלך, 40 שנה שאתה מפגשת את הדבר הזה. הייתה לה אתך? סליחה רבי, זה לא נורמל. 40 שנה, חדש, חדש, חדש חדש. למה היום האנשים צריכים כל שעה משהו חדש? אני אספר לכם סיפור. טוב, טוב, מאוד טוב, אבל אתם רואים איך רק האנשים צוחקים? אף אחד מהאנשים צוחק. אוקיי, אני אספר לכם סיפור. אחר כך הייתי נבחר באוויר למוזיאון של הולכוס. הם פתחו, ואני חושב שזה היה בוושינגטון, הם פתחו מוזיאון הולכוס, מאוד מגניב. הקבוצה שהצליחה לי היא אחת מהקבוצות הכי חייבת בעולם, מאוד מאוד חייבת. כל תנועה שהן נותנות היא 100 מיליון דולר, 40 מיליון דולר, זהו הקבוצות. הם מולטיביליאנרים, הם אוניברסיטים הכי גדולים במדינה בעולם. אלפים עבודים, בניים, הם לא יודעים אפילו מה יש להם, באמת, זו האמת. איך אני יכול להכיר אותם? במיוחד, אני לא אוהב כאלה חברים. איך אני יכול להכיר אותה? האנשים שקיבלו את הילדות שלהם, התקבלו את האנשים שלהם, התקבלו את האנשים שלהם, האנשים שלהם, התקבלו את האנשים שלהם, התקבלו את האנשים שלהם, התקבלו את האנשים שלהם, התקבלו את האנשים שלהם, התקבלו את האנשים שלהם, התקבלו את האנשים שלהם, התקבלו את האנשים שלהם, התקבלו את האנשים שלהם, התקבלו את האנשים שלהם, התקבלו את האנשים אני אגיד לה, איפה זה יהיה? מנהטן מגניב, 400 אנשים של אני אגיד לה, תשמעי, אני לא יודע מה לעשות במהלך הזה לנסוע כל הלילה, אני אגיד לה, אני אגיד לה, אני אגיד לה, אני אגיד לה, אני אגיד לה, אני אגיד לה, אני אגיד לה, אני אגיד לה, אני אגיד לה, אני אגיד לה, אני אגיד אגיד לה, אני אגיד לה, אני אגיד מאחורים לה, שלהם, כל האנשים אני של אגיד הישיבה לה, אני היו עם שכחים של חמש שנים. בגלל שהם הולכים ללחוץ, הם קבלים מכל דברים עשרה. בגלל שהם לא יודעים מה לעשות עם השכחה. אז הם קבלים עשרה, הם עדיין יודעים מה לעשות עם השכחה. ואז אחרי שהם לא יודעים מה לעשות עם השכחה, אני שמע את האנשים של הישיבה לקבל את כל השכחה. והם עובדים את השכחה, הם שמים אותה לבית, והם מקבלים את השכחה. והאברכים היו יותר שכחים ללחוץ כל שנה, רק מהשכחה שלהם. ‫מאלה שלהם. ‫אז הייתה לי הרבה תודה להם. ‫אז אמרתי, ‫תן לי ללכת עשרה דקות. ‫אז כשבאתי שם, ‫לא יודעת אף אחד אחר כך, ‫אבל היא כבר הייתה שם. ‫אז אמרתי למה, ‫אני אראה ככה, ‫לא אחד יראה לי, ‫אתה מדבר על ימאקה, ‫כל הדברים האלה. ‫אני לא מבנה פה. ‫אז אני חושב על עצמי, ‫מה לעשות? ‫או, ראיתי את הדריבר. ‫הם יודעים, ‫הם יודעים שיש להם דריבר פרטי. ‫אני רואה אותו ברחובה, ‫אז אמרתי, אה, ‫באמת, אני יודע מישהו. ‫איך אתה? ‫הוא גאה מפורטוגל, ‫הוא דריבר פרטי שלהם. ‫אמרתי, בואו נלך ביחד. ‫אני רוצה לחזיק את עצמי ‫של השטחה. ‫אם אני אצלם אותו, אוקיי, ‫לפעמים אני לא נראה בפני עצמי. ‫הוא אמר לי, ‫לא, אני לא יכול לנסוע. ‫אני אמרתי, למה? ‫אני רואה גדול גדול שם, גדול, ‫כמו גדול... ‫מה המר, המר, המר, מאוד קטן, מאוד גדול. הוא אמר, מה אתה עושה פה? הוא אמר, אני צריך להבין בקטן. אני אמר, למה? למה אתה לא יכול להבין בקטן בפארקינג? הוא אמר לי, לא, זה לא בקטן, זה בקטן של המדמה. קטן של האנגלית. אני אמר, מה זאת אומרת, קטן של האנגלית? הוא אמר לי, היא יש לי שלושה רגלות שהיא יכולה ללכת היום. היא מתחילה בשעה הראשונה עם מילה ספציאלית, 50,000 דולר. ואז היא יכולה ללכת לביתה, ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת אני לא יכולה להבין, אני אמרתי, אולי אני לא מבין את האנגלית שלו, משהו לא נכון. כל הלילה הוא היה מבקש, ובכל זאת אני רואה שהיא מנגינה משהו חדש. עוד שעה אחת, אני אמרתי, בואו נסגר מהר, נסגר מהר. אז מה קרה שם? זה סיגן של מישהו שלא משנה את החיים שלו. הוא לא יודע מה לעשות עם החיים שלו. ברור שכל יום יש משהו חדש, או שהם צריכים לקחת דברים. להם זו תרפית. בגלל שאין להם משהו אחר בחיים, אז הם ממש קבלו אבל זה משהו טוב? לא, התורה אומרה 40 שנים אתה לא צריך להחליט את הלוח שלך זאת אומרת שזה קומפלמנט למה אנחנו צריכים לקחת? בגלל שאנחנו חיים, מנטלית ובגלל שאנחנו חיים ולא יודעים על התורה ולא יודעים על האמת של ה' זה למה אנחנו כל כך חושבים על הפרסומת שלנו את המשחק שאנחנו עושים. אנשים שהם בתורה, הם יכולים לקחת את המשחק שלהם כל יום, כל יום, אין פרובלם אתה שואל איזה חסיד צדיק, אתה שואל איזה חסיד צדיק, אתה שואל איזה חסיד צדיק, אתה שואל איזה חסיד צדיק, אתה שואל איזה חסיד צדיק, אתה שואל איזה חסיד צדיק, אתה שואל איזה חסיד צדיק, אתה שואל איזה חסיד צדיק, אתה שואל איזה חסיד צדיק, אתה שואל איזה חסיד צדיק, אתה שואל איזה חסיד צדיק, אתה שואל איזה חסיד צדיק, אתה שואל איזה אבל אלה שבאים חסיד לתורה ולמדה ולמיקווה ולשמירת צדיק, העיניים והאחרונה אתה שואל שהם א חושבים עליהם זה מה שאתם חושבים על רגל שלי או על שולחן שלי או על שולחן שלי, למה? בגלל שהם במדינה אחרת. המדינה שלהם היא במדינה אחרת. את השאלה האחרונה עם הילדים, הם לא במדינה כזאת. אבל היום זה כאילו קאנסר. זה הולך לאנשים, והאנשים באמת לא יש משהו בתחום שלהם שעושה להם שמחה. אז מה שעושה אנשים שמחים היום? תשמעו את זה, שולחן, אוכל, ספורט, חולות, חולות, דברים כאלה, ללכת למול. למה אתה ללכת כל שעה למול? תשכח אותי, זה תראפי שלי. זה תראפי שלי. איזו נשים, יש להן פסיכולוגיה חדשית. נקודת הפסיכולוגיה היא דוקטור אמאזון. כל יום, כל יום. כל יום. למה? כל יום אתה יכול להיכנס? בוקסים. מה זה? עוד בוקס, עוד בוקס. בל, שואלה, זה, זה. כל רגע. שיר, זה. אין קבינט, אין זה, אין בל. מה קורה? השאלה מגניבה. תביאי לי עוד שעה של רעיון. אבל זה כמו דרוג. זה רעיון פשוט. זה למה יש כל כך הרבה אדיקים בדרוגים. בגלל שהם נחשבים כמה שעה או שעה עם את החלום שלהם וזה מגיע להם לרחוץ מהחלום. ואתם יודעים, יש עוד דבר בחיים, החלום אוהב חברה. החלומים, הם נחשבים ביחס עם חלומים אחרים. למה? להשתתף טוב, ואני לא האחד. אני זוכר, כשהייתי בבית, לא הייתי בדיוק ללמוד. אני חי במקום שעוד 2 דקות מבחינה וכל מה שצריך במהלך שלי, שהיום יום אחד יצא מבחינה במהלך במהלך והוא אמר, היום יש רעיונות גדולות אם אחד הילד אמר במהלך רעיונות גדולות במהלך, חצי הילדים יצאים מבחינה זה כמו שהיינו, אנחנו לא ידעים, לרעיון, לרחוץ זמן בלרעיון, לרחוץ זמן, אני לא הייתי בדיוק לרעיון אז כשהלך ראה את המרקים של כל התלמידים, הוא יכול ללכת לאלף בית אז הוא בא לי, אני יהוד, יוסף, אני אחד מהאחרונים אז הוא בא לי, יוסף, מזרחי, 30 מה אני חושב על הדבר הראשון? איך אני אראה את זה לאבא שלי? אני לא מיוחד על ה-30, אני רק מיוחד על דבר אחד. כשאבא שלי יצא היום מהעבודה, ונמצא 30, מה אני אעשה? איזה סיפור אני יכול להגיד לו? אז אני מרגיש מגניב. וואו, 30. ואז הלך אומר, משה כהן, 90. איץחק לבי, 95, עוד ניף לבי. משה ליבוביץ', 86, עוד ניף לבי. במהלך שהחלטתי את הליסטי, אני כבר מתחת לבש. אבל, לפעמים אני נכנס ללכת. ‫אני קיבלתי 40, אבל כמעט ‫כל מי שיש קיבלתי 40, 50, 60. ‫הכי גדול, 65. ‫הרגשתי כל כך טוב. ‫אני טוב יותר מכם. ‫אני 40 ואתם 35. ‫אני מגניב. ‫המזרח אוהב חברה. ‫אם כולם אוהבים אתכם, ‫אתם לא אוהבים כל כך הרבה. הוא רק קורא לך אם אתה האנגליקט האנגליקטי, אבל אם כל האנגליקטים בגללך כמו אתה, אתה לא מתחיל עדיין. בגלל זה, זה מגניב או זה מאוד מגניב? חשבו על זה, אם כל אחד נפגע במדיקה, הוא רוצה להיות דוקטור, אז יש 50 אנשים שרוצים להיות דוקטורים, ואתה נפגע, וכמעט כולם נפגעו. אולי אחד או שני אנשים נפגעו, 47 אנשים נפגעו, אתה אחד מהם. זאת אומרת שזה עושה אתכם מרגישים טובים, שאתם לא היחידים היחידים. אבל הפנים עושים את זה עכשיו, במהלך הערב אתם הולכים לרחוץ ברחובי טורונטה, במונטריול, מהרחוב. אתם עובדים בשניטציה. אני היה צריך להיות דוקטור גדול, ועכשיו אני לרחוץ את הרחוב. זאת אומרת, זה עומד אתכם שהאחרים האחרים נפגשו? את הליות שלך עדיין מגניבה. כל הזמן שתכניס את התלמידה ואתה נפגש בסוף. איך זה לא עושה שאתה נחשב יותר שכל האחרים נפגשו והם גם מגנים ברחובים? זה לא עושה שאתה נחשב טוב? זה מדהים או מגניב? התגובה, כמו שזה מגניב, יש סורס לזה בגמרא. סורס לזה בגמרא. Who knows where in the Gemara it's written that this is the nature of people and Hashem acknowledges it 100% The misery like company Who can give me a source? A source I'll help you out The Gemara says Rabbi Akiva הוא עובד בקלבא סבוע, הוא היה הרגשון בישראל, מאוד רגשון, גביר, והוא היה עם ילדה יפה, צדיקה, מבית יעקב, רחל היא שם, רחל בת קלבא, זאת הייתה שם. רבי עקיבא היה 40 שנים, אינם קוראים לזה דיבורס עם ילד, טוטל אמא ארץ, הוא לא הלכה ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכ ברושים את הרכבים, ברושים את הרכבים, אתה יודע, כמו במנתן, אתה יכול ללכת לפלאזה, לראות את האנשים שרושים את הרכבים שם, אתה יודע, בסנטרל פארק, זה מה שהוא עושה. וגם אם הוא היה אנשים טובים, הוא רצה מאוד את הרבים. הוא לא אהב רליגיה. תותל עמארץ, לא במלך רליגיה, דיבור עם ילד, לא יודע על-אף-בית. מי נפגש עם הם, עם איזה מרחב מרחב? הפרינצס, הילדה של הגביר והיא נפגשת את הכל והיא נפגשת והיא נפגשת אותו בוודאי, אל תהיה בי אני לא נפגש אתכם בי ולאכול פיצה במונטריאל כל מוצי שביס, לא אני רוצה שתכנסו לישיבה ונגדכם בעוד 12 שנים כשאתם יודעים הרבה על התורה אהה, אני לא יודע, איך יכולתי ללכת לישיבה? היא נפגשת אתכם לכתובות אתם יודעים, פרי 1A, כשהילדים יוצאים, פסח, א', א', פסח, ב', ב'. אתה יוצא, 40 שנים, אתה יוצא במילה קטנה עם כל הילדים בגרסים, ואתם יודעים, הלקחה בברקבורד, זה א', וכל הילדים, 5 שנים, הם רואים 40 שנים מנהלים יוצאים שם, לראות א', ב'. איפה אתם מלכים א', ב'? לילדים קטנים. והוא אמר, איך אני יכול לנסות עם הילדים ללמוד עליובד? היא אמרה לו, לא לדעתי, שם, זה רק בקרוב. ואז אתה מתחיל לזה. קח את דנקי, שים לו פלואה בגבי הדנקי, ולחצי השבוע, לחצי השבוע, חצי השבוע, חצי השבוע, חצי השבוע, חצי השבוע, חצי השבוע, חצי השבוע, חצי השבוע, חצי השבוע, חצי השבוע, חצי השבוע, חצי השבוע, חצי השבוע, חצי השבוע, נחשב שאתה יכול ללכת למסעדה, יש לך רגלים, כולם יש להם חצי השבוע, רגלים, והם רואים חברה שעובד חצי עם דנקי, והדנקי יש לו פלנטה על הרגל שלו. סליחה, איך קוראים? עקיבא, מה אתם עושים פה? אני עובד עם הדנקי והפלנטה. מה קורה? כולם צחקים. תראו, יש פה אינה מגניבה. יאללה, כולם צחקים, מנגינים, אנשים יחזקים על הרגל. השני יום, רק 80% צחקו. השני יום, 70%. בסוף השבוע, אף אחד לא צחק, עקיבא, בואי, קחתי לך קפה טורקית, בואי, תקשיבו עםנו, תגידו ששבש קצת. הם ניסו אותו. אז היא אמרה לו, אתה רואה, זה רק השבוע הראשון. אחרי זה, הילדים יניסו אותך. אתה תלמד ותהיה מישהו גדול. אז הוא אמר, אוקיי, אני אעשה מה שאתה אומר. והוא הלך. ואתם יודעים את ההיסטוריה, הוא חזק אחרי 24 שנים. כשהוא הלכה, תזכרו שהיא חזקה במלאה והיא הייתה עם עבודים. היא הייתה מפחדת, החברה היה משחק איתה. רחל, אתה מפחד, אתה חזק במלאה, אתה אבא קח אותך מהגבולה, אתה חזק במלאה שהיא משחקת מהגבולה. זה מידע מהסטרו דיווי טומי היה באלסקה, אני לא יכול להגיד, במרחק, איך נקרא את המקום הזה? איניוויץ איניוויץ? אסכימוס כן, אסכימוס, אני שואל אותו האם הם עדיין חיים באגלו? הוא אמר, לא, לא עדיין הם נחלפו אבל הם חייבים לחיים בטנטים ובאגלו, באגלוה היא חייבתה באגלו מידע מה? לא מהסטרו מידע מהסטרו כל יום הייתה לה סטרו בצבעה שלה כשהיא הלכה ללאה ללאות, ותזכרו, לא הייתה אלקטריקה, לא הייתה מטרה, לא הייתה שעה, לא הייתה שעה, אתם חייבים במידה של אימא, והמדינה היא מייצרת מסטרות, ואתם חייבים, אין אוכל! And you remember every day I was a princess, people come, they wash my feet, they serve me with good delicious food. And I'm alone and I send my husband to learn Torah and I'm all alone in the world. I have no father, no mother, no brother. Everybody put me in harem. I'm on a band. Think about it. And then she felt a little bit down. How did Hashem lifted her spirit? הוא שם אותה אליהו הנביא, אלייג'ה הנביא, בקסטום של אנשים פחותים והוא בא להגיד, סליחה אמא, כן? אולי יש לך קצת ער לתת לי? אני כל כך פחות, אני לא יש לי ער. וואו, אתה כל כך רבי, יש לך כל כך הרבה ער. אתה לא יש לך ער? כן, אני לא יש לך ער. קח, קח כמה שאתה רוצה. אז הוא קח קצת ער. תודה, תודה, אני מאמין את זה. אז הוא עשה אותה להרגשות טובה. למה? ‫הם אנשים יותר חייבים מאני. ‫והיא הייתה האנשים הכי חייבים ‫שאולי אי פעם חייבתו בעולם הזה. ‫כל התורה היא תודה עליה. ‫כשהרבי עקיבא הגיע ‫עם 24,000 תלמידים, ‫היא באה ככה, ‫איפה הרבי? איפה הרבי? ‫היא אמרה, מה אתה עושה פה? ‫אתה לא צריך ללחוץ בין האנשים. ‫הם פושטו אותה. ‫כשהרבי עקיבא ראה אותה, ‫הוא אמר, תחזור, תחזור, תחזור, ‫תתחזור אותה. ‫כל התורה שאנחנו נלמדים ‫היא שלו. איך הרבה רחלים כאלה אתם רואים היום בעולם? היום הילדה הולכת לביתה עם אחד, איך אתה מנדל? מעניין אותך, אני שפרה. אוקיי, מאוד טוב. שפרה, לפני שאנחנו נפגעים אותם בזמן אחר, עצמי היא ללמוד את כל החיים שלי. כמובן, מנדל, אני אמשיך 10 שעות ביום. אני רוצה שתהיה בישיבה, אל תקווה, אבל פרנסה, אני אקבל את הכל. אני אמשיך ביום ואני אמשיך ביום ואני אמשיך לך ואני אמשיך לך. אתה לא צריך להחזיר לי דיימנט, קוביק, זרקוניה, זה נכון כמו טוב. איזה אנג'ל קבלתי? זה בפעם הראשונה של 3-4 שעות. מה קרה 3 שעות כשהוא בישיבה? הלו, כן? Can I speak to Mendel? Mendel, your wife. Mendel, it's very hard. I can't. You come to help me. What time are you planning to come? 10 o'clock. I can't live this life. She really meant it. But in reality, being alone in the house is not so easy. I always tell the girls in the seminary that I speak. אני אומר, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אני יכול להגיד, אתם יודעים, אז אתם חייבים בבית יפה, עם אבאים רבים שלכם, הכל עובד לכם, אתם לא צריכים אפילו להחליט לתחיל את הרגל, אחרי שהם יחליטים לשעור. עכשיו אתם יכולים להתמודד עם אבא, אוקיי, אתם אבאים יכולים לתחיל את הרגל, אתם יכולים להתמודד עם אבא, אוקיי, אתם יכולים להתמודד עם אבא, אוקיי, אתם יכולים להתמודד עם אבא, אוקיי, אתם יכולים להתמודד עם אבא, אוקיי, אתם יכולים להתמודד עם אבא, אוקיי, Are you ready for this life? Oh no, no. אתם So יכ what do you think you're getting? Who knows how many lives I've saved. For getting them the right picture what they're going to. Because some of them went thinking it's going to be all working out. And then after two months she got the guy out of the yeshiva. And a year or two later, Hashem will have mercy on him if he stays religious. She really meant it. אבל אתה לא יכול להגיע את מישהו לתאום שהוא לא יודע מה הוא עושה. זה לא ברור, זה עושה קחתאות. במיוחד עם ילדים כאלה, 18, 19, מה הם יודעים מהחיים שלהם? במיוחד בקנדה, אמריקה, מקומות שאלה עושו את הכל להם עד שהם 300 שנים. אתה יודע? אז זה קצת קשה. זה קצת קשה. אתם לא יודעים, אני רוצה להגיד לכם משהו, אני לא יודע, הרבה מכם אני לא יודע פרסונלי, אני לא יודע את המדינה שלכם, אבל אני רוצה להגיד לכם משהו, בבקשה תקשיבו לי, אם אתם חייבים או תהיהו חייבים איזה יום, בטח שאתם לא תעשו את המשלם שכמעט כל יהודים עושים היום אל תקבל את הילדות שלכם במשפחה של פרינצס שכל מה שהם עובדים עליהם בגלל שכשהם ילכו להתמודדים ויישבים במקום אחד זה יהיה להם הולכוס כל יום אתם לא יודעים כמה הם יספרו אתה תשכח את היום שאתה נותן להם קרדיט אינטרנטי, ואתה נותן להם קרדיט אינטרנטי, ואתה נותן להם קרדיט ואתה נותן להם קרדיט אינטרנטי, ואתה נותן להם קרדיט אינטרנטי, ואתה נותן להם קרדיט אינטרנטי, ואתה נותן להם קרדיט אינטרנטי, ואתה נותן להם קרדיט אינטרנטי, ואתה נותן להם קרדיט אינטרנטי, ואתה נותן אני להם הייתי עם אבי, הוא לא קרדיט היה גם רליגי, אני אוהב השלום. ברוך השם, בשנים האחרונות שלו, אני עשיתי לו שומר שבת, ברוך השם. א הוא היה האנגלית הכי מגניבה שאתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד הוא אוכל רסטורת גדולה, ועוד הרבה עבודה אחרות, תמיד וכל רעיון, בלילה 5, הוא הולך לפיצה, תמיד מבחינה, מבחינת הכל, עובד עם אחמד, ומוסטפא, ומסעוד, כולם ביחד בבחינה. זה כמה גדול הוא היה. והוא היה כל כך גדול, ואני הייתי עם חברה אחרת, שהייתה לא כל כך גדולה כהן, לא משנה מה שהייתה לה. אבל האדם האחר היה מפסיד את האחים האחרים שלי בלתי פעמים. הוא חיים את החיים של רב. אחרי זה, כשהוא היה צריך להיות על עצמו, הוא מפסיד את חייותו. הוא לא יכול לעשות שום דבר על עצמו עד היום. 30 שנים מפסידים. אחד דבר אחר לאחר. כל האחרים האחרים שלי, הם היו... הם היו עם אבא גדול כזה. הוא עשו להם עבודה הוא לא נותן להם פחות זמן, הם היו מנסים ללכת את הכי פשוטים של הלוחים, הוא היה עם קטנה קטנה, אתם לא יכולים להבטיח שהרחב ככה מנסה ללכת ככה מכה עם סמוק בכל מקום. הביתה שלהם הייתה כל כך פשוטה, אין שום דבר מגניב. וחברים שלי, ממש, אתה תראה אותם כמו קיבוצניקים, כפי שהם היו מנסים ללכת, אין שום דבר, אפילו לביתה, הם היו מנסים ללכת עם סנדל וג'ינס. אני אגיד להם שהם רבים ולא יש להם איזה סוט נורמל. למה? הוא גרם אותם מאוד לארץ. אף אחד מהם הוא אנשים עובדים קשה, גרם את עצמם, קיבל את הזמן ועשו את זה עדיין עשרה פעמים יותר. והם עובדים קשה, והם באים על הזמן, והם לא מפחדים. למה? בגלל איך גרם את הילדים, זאת איך הם יכולים להיות. אם אתם חושבים, רק בגלל שאתם גדולים, שאתם נותנים להם הכל, תזכרו, זה לא יכול להיות עדיף להשאיר אותם לבית כשהם נותנים לבית. אם אתם מבטיחים להשאיר להם מיליארד דולרים על חלק מהחיים שלהם, אוקיי, אין סביבה. אז כשהם נותנים להם, אתם עדיין נותנים להם, אבל לא עם 5,000 דולר במשרד. אתם צריכים להשאיר להם 40,000 דולר במשרד להשאיר. בגלל שזה הליפסטייל שאתם נותנים להם. אם אתה מבטיח להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט ועכשיו אתה להחליט אומר, יאללה, להח אל תשכחי כזאת. אף אחד יכול לעבוד לעבוד. אני לא יכול לספור אתכם לחלק מהחיים שלכם. אה, כן? אז למה לא חשבתי על זה עשרה שנים לפני? למה לא עשיתי ללכת בשער לבית ללכת לעבוד? לנסוע, לעשות משהו שתכניס לי לחיים. הוא נתן לי את הכל, אני לא הייתי צריך לדבר על זמן. אני נכנסתי ללחוץ עם קרדיט כרטיסים כל יום. אני לא עדיין ראיתי את הבעל. הם לא אפילו שואלים על הספרים. אני רואה את הילדים הספורטים. ניו יורק, להיא, מייאמי. הם לוקחים את הספרים. הם לא שואלים כמה זה קוסם. אני שואל את אחד מהם. כמה זה קוסם? אני לא יודע. אתם לא שואלים? לא. מה אתם שואלים אם אני שואל או לא? הם לא יודעים מה שאני רוצה. הוא לא יודע כמה זה יודע, הוא לא יודע, אבא עושה את זה, הממשלה עושה את זה, וזה כמו שזה, בגלל הכי גדולים יהודים זה ככה. ואז הם מזמינים למה הילדים שלהם נפגעים 3-4 פעמים, וחצי מהם נפגעים בטעות, וחצי מהם עדיין מתים. הם מזמינים. אני יודע שזה קצת קשה לשמוע את האמת, אבל מה אפשר לעשות? אולי איזה אנשים יקרים לי עכשיו, כשילדים הם עדיין ילדים, הם מבינים את הדבר. הם יכולו לעשות איזשהו מנגינה. מי אמר שהמנגינה צריכה להכניס את חברת הילדים שלכם? הם צריכים להכניס את החברה. אתה מכניס את החברה, ואתה מכניס את הקטע, ואתה מכניס את הרגל, ואתה מביא את הרגל לבית הלונדרי, ואתה מלך להם לעשות את הלונדרי. אחר כך אתה מלך את אחת שלך לסמינרי בירושלים, מי אתה חושב שיעשה את הלונדרי שלהם? מי? סילביה? סילביה יכולה ללכת לירושלים לעשות את הלונדרי שלהם? פאטמה. פה זה פאטמה, אני חשבתי סילביה, זו אישה שלטה מגוואטמאלה שאני יכולה לדבר עליה זה לא נקרא יהודי, צריך להחליט את הנקרא שלך זה לא נקרא יהודי, זה נקרא חריסטי בכל מקרה, אז מה העניין? העניין הוא שאם אתה עושה כל מה בשבילה שלהם אתה צריך להשתתף עליהם, אתה לא יכול להשתתף עליהם ככה אתה צריך להחליט על זה עכשיו בואו נחזור לשאלה שלי לפני שנחזור להתפתחה אני לא רוצה שתתרגש, מה? נחזור אחרי שעה אחת? זה לא קרה בפעם אחרת אז השאלה שיש לי היא, מי יכול להגיד לי, אחרי שגמרה אמרה שהאנימוסים הם טובים מאשרנו בכל משהו, בלעד השלום, והשלום יהיה יודע יודע יום אחד, ואנחנו נקבל את המנצחות שלנו, מה שאנחנו חייבים. אז תגידי לי, בבקשה, איזה יודע זה להיות יודע? הרבה טובה להיות דג. הלוח של מייקל ג'קסון נקבל 20 מיליון דולר במיועדות. אני לא קיבלתי את זה. 20 מיליון דולר מסאז' פרז'ין קאט, ניס אתה יודע, הזה כל הזמן נותן לה מסאז' זה חלק מהרעיון אתה יודע, במונסי יש רבי חסידי שרבי, אתה יודע, חסידי שרבי, אתה יודע, חסידי שרבי, אתה אתה יודע, חסידי שרבי, אתה יודע, חסידי שרבי, אתה יודע, חסידי שרבי, אתה יודע, חסידי שרבי, אתה יודע, חסידי שרבי, אתה יודע, חסידי שרבי, אתה יודע, חסידי אחתה פעמים הוא נבחר ש לדבר איזשהו מקום באמריקה הוא צריך להצליח בפליטה אנשים יודעים שאתה לא תכניס רבי דויג שצדיק באקונמי אתה צריך להצליח בקלטה של משרד יש לו קלטה של משרד בצד הקלטה של משרד בקלטה של משרד בקלטה משרד בקלטה של משרד בקלטה של משרד בקלטה של משרד בקלטה של משרד בקלטה של משרד בקלטה של משרד בקלטה של משרד בקלטה של משרד בקלטה של משרד בקלטה של משרד בקלטה של משרד עכשיו כמובן רבי דויג לא ידע מי הוא. אז עכשיו תשמעו את זה. מייקל ג'קסון מתקבל במהלך הטלפון עם כל הילדים והעבודים והמחשבים. ורק, רק אחד מהם בגלל קבוצה מייקל ג'קסון הוא רבי דויג. מה הוא עושה, חשי מייד? אז החסיד הזה הוא רבי דויג, ברור, מה הוא עושה? לראות. אז הוא לראה, הוא לא רואה אותם. אז מה קרה למישהו כמו מייקל ג'קסון, שכל אחד שבא לפיין, אומייגאד, אפשר לקחת פטירה? מייקל, מה זה? הביידוש לא רואה אותם, זה בבוקו שלו. עכשיו מייקל ג'קסון נפגש, מה? אחד שלהם לא נפגש אותי, הוא נפגש אותי, כמו האמן במגילה. אף אחד נפגש אותי, אף יהודי לא נפגש אותי. סליחה, סער. אתם יודעים מי אני? אם אתם ידעים מי שאני מדבר עליהם, זה יהיה החלטון המדהים של ההיסטוריה. אתם יודעים מי אני? לא. חכו על זה, הוא גבר אותו. הוא לא, הוא לא קבע אותי. לא? ראיתם את הנמה של מייקל ג'קסון? לא? עכשיו תזכרו, זה בפנים של כל הארגון. אה, זה מגניב לו. הוא אמר, אוקיי, אני אתן לכם את הפיקצ'ארי שלי בכל אופן. קח את הפיקצ'ארי שלו, גדול פיקצ'ארי, והוא סיימנו לו, מה נצלך? דויטש. כתוב דויטש. ‫והוא נתן לו את זה. ‫ואז כשהוא נתן לו את הטלפון, ‫מה אתם חושבים שהוא עשה? ‫הוא נתן לו את זה. ‫הוא לא ידע שאתה ‫יכול לספר את זה ל-100,000 דולר, ‫כי העולם הוא כל כך מגניב. ‫הוא לא חושב אפילו ‫שאת הפיקציה המגניבה ‫יש איזושהי גרועה. ‫אני שואל את מילך שלי ‫שמשחק בנבאה, אני אגיד לו, למה כל כך הרבה דולר זה קארט בבאסקטבול? אם אנשים מסיימים על זה, מה? 300 דולר, 400 דולר, 600 דולר, 10,000 דולר. הוא אמר לי, זה כמו שזה, אז אני שואל אותו, אתה יודע מה, אם אני הייתי אתה, אני לא יגיד אפילו, אני יכול לנסוע כל יום ולמצוא כרדים. אם כל כרד הוא 200-300 דולר, כל יום אני יכול לנסוע, מהר, 50,000 דולר כל יום, למה אני צריך לרחוץ, לתקן, לרחוץ, אני יכול למצוא כרדים כל יום, תראו מה אתם חושבים שאנחנו עושים, אנחנו קחים מישהו, ואנחנו מבחינים לו את הסיגניצ'ר שלנו, וכל יום הוא סיץ ומסייע כרטיסים ומסייע אותם באמאזון, או באי-ביי. אתה יכול לדעת את זה? המנהיגים הכי חשובים באנ-בי-איי, בפוטבול, בבייסבול, או במוזיקאים, הם יש מישהו שמסייע את כרטיסים שלהם ומסייע את זה באינטרנט. הם עושים מיליארדים על זה. הוא מקבל פרסנטייגה, והוא עושה את כל זה. הם עושים מיליארדים מכל מקום שאתה יכול לחשב. אין לי קויין, קויין סלווה שקיבלתי מהלובביץ' רבה כשהייתי 21 שנים, 29 שנים לפני אני הייתי בניו יורק, אני פשוט הגעתי, 1989 או 1990 זה היה, אני חושב שזה היה 1990, כי הגעתי בספטמבר 1989, אז זה היה 1990 היה אחד החסידים של מונטריאל, קנדיאן, פינחס הוא היה פנחס, חסיד חבד. He said to me, I want to take you to the Rebbe. Now, in Israel, the only Rabbis the Chilonim knows is the Lubavitcher Rebbe. They don't know Rabbis. Everywhere you go, you see his picture. Okay, you take me to the Rebbe. He took me to the Rebbe. It was, I think, before Lakhba Omer or on Lakhba Omer. There was thousands of people like sardines. So how are we going to get in? Follow me. הוא קח אותי באותו מקום והוא אמר, עכשיו כשאני אומר לך, קח את העם! אני אמר, מה זאת אומרת? הוא אמר, אתה קח את העם, ואתה נפגע! אני רואה אותו קח את העם על ראש העם! ככה, הוא כבר נפגע! אבל אני לא מבין יידיש, הרב אמר בעוד כמעט שעה בין יידיש, ואני מותאר שם. הם מפגשו את רגלי שלי, מפגשו אותי, כשהסוף של התעורר, הוא קיבל אותי לרבי, הוא קיבל אותי עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו עכשיו אחת האפשרות שקיבלתי לפני כמה שנים, 3,000 אחת שלהם אמרו לי, לא, זו קו רחוקה, אני יודעת על איזה שאתה מדבר עליה, זה יש ככה, אני אגיד, כן, בדיוק, זה יש פיקציה של 770, כן, 10,000, אני אקבל אותה! מי יאמר שאתה יכול להתאמן ככה, יום אחד יביא לי זמן! אז אני החלטתי, אם הסיפור נמשך יותר, משהו כזה שאתה לא סופר, אולי אני אקבל את כל אבותי שלי אחד יום עם זה. אני רוצה שאתם יכולים להכירו, הייתה בוקר אחד של חתם סופר, שמישהו שאני יכול להכיר באיזראל, שרצה 1.4 מיליארד דולר. המספרים של חתם סופר, מ-200 שנים אגב, בהנגרס, והאנגלית שהחליטה על זה ל-1.4 מיליון דולר, שלחה את זה ל-2.8 מיליון דולר. למה? בגלל שהוא חליט את זה על פי פאגים. הוא חליט את כל פאגים בשבילו. הוא חליט את הספר. לא צריך לעשות את זה. אבל לגרד, הוא חליט את כל פאגים בשבילו. פאגה של רמב'ם עם הרבה חולים בזה. שסולטו בסאדאבים כמעט 30 שנים לפני 1 מיליון דולר. היום זה מינימום 10 מיליון דולר. 1 פאגה של המסגרת הרמב״ם עם חולים. זה נפגע. 1 פאגה, 10 מיליון דולר. אתם יודעים מי הוא הרכב הכי גדול בעולם? לא בייזוס ולא ביל גייטס ולא קארלוס סלים ולא בנג'י. דונלד טראמפ, דונלד טראמפ, דונלד טראמפ הוא חי בלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבל כמו שזה עדיין עכשיו, את כל ספרים של רב עבדיה עובדים. כל מה שהוא צריך לראות זה עוד 20-30 שנים. הוא יצייר להם מיליארד דולר. אין סוף למה הוא יצייר את הספרים האלה. כי כל פאגה היא פולה מהקטעים שלו ושל דברי תורה. והוא משתמש בכל משהו. הוא קבל את זה עם אימא שלו. כל שנים הם חיים ביחד עם הם בבית. הוא נשאר לו בכל משהו. ‫הדבר האחר שקיבלו ‫האחרים זה חלק של הביתה, זהו. ‫כל מה אחר הוא חזק לצד שלו. ‫הוא קבל את כל העולם שלו, ‫הוא קבל את כל הארגון. ‫40,000 כתוביות, רבותיי. ‫תכניסי עכשיו. ‫אתם יודעים, אנשים רבים, ‫זה חלבי, זה חלבי רבים, ‫במקסיקה, בברוקלין. ‫אתם אומרים להם, ‫יש לי כתובי רב עובדיה, ‫חולי כתוביות. ‫אתם יודעים, איך הם ‫יכולים לבן את זה? ‫למינימום 100,000 דולר. לגלו שלו, מישהו שולט את זה ל-100,000 שקל. הגלו שלו שולט ל-100,000 שקל. הגלו. הכל, הגלות טבאקו. אתם יודעים, הגלות שיש להם טבאקו? האנשים שלו, המרוקים, הסירים, הם שולטו טבאקו לגלות. זה שולט ל-1,000 שקל. למה הוא לא שולט את כל הגלות כדי להפסיק את כל האנשים? בישראל כל האישיבות, ישיבות ולדבר עם תורה? אתה שואל שאלה מאוד קשה. את השאלה שאתה יכול לשאול על כל מי שיושב בעולם, למה הוא לא שווה את הקבוצה שלו ואוכל את כל האישיבות? אה? הוא צריך להשווה את הקבוצות לפני שאתה שווה את הקבוצות שלך. כן, הוא צריך להשווה את הכל. בגלל שאנשים אוהבים זמן, והם לא יודעים כל כך הרבה על האישיבות. זאת האמת. אם אנחנו כל כך חייבים, אבל הישיבות, חשבו לי, הישיבות יקבלו הרבה יותר זמן. אבל אם אתם רוצים לדעתם אם הישיבה היא באמת טובה, אתם צריכים לבחור את מיוחדת הפחדה שלהן. כמה פחדה הישיבה היא, כמה סריאלית היא בתורה. כמה מגניבה היא המקום, כמה מגניבה היא את האמת של התורה. בטח. כמה פחות המקום נפגע, מולד בטחה, המסגרת נפגעה, דור הטבעון הוא מהזמן של הטורטים. באו לישיבה שלי בירושלים ותקבלו את השוק של החיים. הבנה הייתה בנית יותר מ-100 שנה. יש על השטחה קצת מרבל מעוד 100 שנים, מי הם האנשים שהם נותנים קצת לירות? לירה! זו לא הייתה זמן כשהטורקים היו בישראל. איך הרבה? האנש הזה נותן 200 לירות. האנש הזה נותן 150 לירות. האנש הזה נותן 50 לירות. האנשים האלה כבר, זה כמעט 5 גילים. זה מבנה היסטורי. כל הצדיקים הכי גדולים של ירושלים נפגשו באותו מקום. יש מקום שרב אלפנדרי, ברחובים, הוא רב אלפנדרי. הוא חי 120 שנים. חיים גדולים. גדול, גדול, חכם, גאון, צדיק. רב האזרעתיה הייתה שם. והרבה גדולים צדיקים. באותו מבנה. אתה צריך לראות את המקום. כשאתה רואה את המקום אתה מרגיש כמו שאתה נכנס לזמן שהטורקים היו בישראל, אמפירה האוטומנית. הטורקים, הטורקים מלמעלה מ-100 שנה. אתה יודע את זה, זו דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא זה לא כמו הדור שלי, אם אחד יום אתה מגעל ואתה מגעל את הדור, ידך יכולה ללכת לצד האחר של הקבוצה. זה דורים שונים, כל מה שהם עשו לקבוצה. כשאתה יכול ללכת, אתה נשמע את היום שהאנשים עשו ללכת לירושלים עם הלחם ואתה נשמע את זה. ואתה צריך לראות שם. אה, הגייז הם פשוטים, הם לא יודעים על הטלפון, הם לא יודעים מה זה הטלפון, הם לא קיבלו את הטלפון. הם לא יודעים, הגייז שלי בישיבה לא יודעים מי הוא המיניסטר הביטחון בישראל. אני שואל אותם, תגידו לי, מי שר הביטחון? מה? אתם לא יודעים מי שר הביטחון? אתם לא יודעים מי הוא ראש ביטחון בישראל? לא, איך אנחנו נצטרך לדעת? הם לא יודעים על הדבר הזה, הם נכנסו לתורה וזהו. לפעמים אתה יכול ללכת למקומות מגניבות, 20 מיליון, 30 מיליון בבנים. כמה תורה יש לך שם? אחד אמר לי ששם בקנדה יש אחד עם מקומות מגניבות. כל בנים 20 מיליון, 10 מיליון, אין מיניאן שם. אומרים לי שהם מבנים מגניבות, אתה יכול ללכת שם ותראה, אני אומר לך, אתה לא יכול להיות עם מיניאן. אני לא יודע אם הוא בטורונטו או במונטריאול או איזשהו מקום שם בקנדה. הוא אמר לי, אני מבטיח לך, אני הלכתי הרבה פעמים, אבל אחד פעמים היה מיניאן 20 מיליון דולר בבנים, לא מיניאן למה? זה יחד, זה יחד, מי נותן את המONEY, זה יחד, מי נותן את המONEY, זה יחד, למה הוא נותן את המONEY, ה' יש לו רגעים יש מיני מקומות בירושלים שהיו בידעים כמעט 100 שנה לפני שהם היו בידעים עד היום, לא אחד פעמים התורה התחלת באותו מקום. לא ביום, לא בלילה, לא בשבת. כל פעם שאתה לוקח, יש אנשים שתלמידים גמרה באותו מקום כמעט 100 שנה. תחשבו על הבוחריאנים שהם נשארו את המשפחה 100 שנים לפני, בורו חוב, מוסי אוף, כל אלה נמצאים, הם גדולים גדולים בישראל, כל דקה הוא נמצא עם האנשים, אתה יוצא בלילה 3, האנשים נשארים את התלמידות שלהם, לקטורים, מניינים, ראיתי פעם ביוגרפיה של הבוחרים הראשונים שבאים לירושלים, הם לא אפילו רווחים. אה, אתם חושבים שהבוחרים של היום, הדילרים הגדולים הגדולים, לא. זה היה אנשים מאוד עבורים קשה, אבל קטן בקטן, מבחינתם, הם גדלו את המקומות שלהם. היום, עוד 100 שנים, המקום גדל להם מיליארדים מצוות כל שבוע, מיליארד. מיליאנים מצוות. הרבה מהמצוות שאתם רואים על יוטיוב של רב מיר אליהו, רב בן ציון מוצאפי, רב עובדיה בימים שלו, רב עובדיה סן, רב יעקב יוסף, רב סופר, הרבה נמינים גדולים, זה הכל בסיניגאגים. וזה יכול ללכת למילים ומילים של אנשים כל אחד מהמצוות שלהם. וזה ברוכב ומוסייף שהם כבר במלכה יותר מ-100 שנה, כל ראש השנה השם קול עם מר בורחוב קמיר. זו ההתפקדה של השנה הזאת. אתם עשו בשנה הזאת מיליארד מצוות. איך? בשנה האחרונה עשיתי רק מיליארד. איך זה הלכה למיליארד? הם חשבו על יוטיוב. עד עכשיו לא הייתה יוטיוב, עכשיו יש יוטיוב, פייסבוק, אז זה הולך למיליאנים של אנשים. לפני זה לא היה כזה. אבותיי, אתם מבינים? יש עדיין שאלה שבדרש הזה אנחנו לא נתת לה. בואו נראה מי זוכר איתה. סטלאראר הוא שמתי כאן, הוא לא חסר דקה. מי יכול להגיד לי מה ההחלטה בין אנשים לאנשים? אם הגמרה אמרה, אנחנו יכולים להיות חיילים, האם זאת תרצה או תרצה? מי יודע שיהיה תרצה כשהוא מותה? תרצה את השם שלו אה? אני לא תרצה את השם שלי אני רק אומר לך להתרצה את השם שלך אתה רוצה להתרצה? למה? בגלל שהזמן הזה שקורה לא יש לו עבודה ואני רוצה לעבוד על עבודה בגלל השם אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו מה? אני אמרתי לך, אני אשמח לדעתי שאני ראיתי אותך עשרה שנים לפני. וואו. עשרה שנים. 50, 60, 70 שנים. זה בגלל זה שהם נשארו לי לנסוע 6 שנים כדי להגיע היום. תודה, בנג'י. אני נשארתי לישיבה כשאני הייתי במרוקו, במכנס, בנאבי מיכל, בנובאביץ'. זה היה, אני לא משכח את זה, התורה הייתה תמיד בי. אבל אז אתה בא הכני והייתה עבודה אחרונה עבודה אחרונה, אבל קצת, קצת בגללך, אחד יום נשמע את הסרטון כשאני שומע אתכם ברוך השם ברוך השם ברוך השם, כן, ברוך השם עכשיו אני רוצה, אני רוצה עכשיו, לפני שאני אעביר את השאלה אני צריך להחזיר את זה, יאללה! לפני שאני אעשר את השאלה, אני רוצה לשאול שאלה אחרת שהיא קונקטית. האדם יש חוץ חוץ? חושבו לפני שאתם אעשו את זה. הלך קבל איזה אישה ללכת אחרי או לא? הוא רואה אישה פיגי ואישה סיסי. והוא ידע שהוא רוצה ללכת עם אותה ולא עם אותה. אז הוא יש חוץ או לא? חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. חוץ. מה זה השאלה? אם מישהו שאני רוצה לו לא לאכול מית אי-קושר ועכשיו השם מיישם לו ככה אבל האנשים יחזורים איפה ללכת? האנשים יחזורים מה לאכול? האנשים יחזורים עם מי להשיג? האנשים יחזורים עם מי ללחוץ על עולם? או זה כל מפעיל במסגרת רמות של השם? אם אתם שמעים חי והלך רואה את זה והלך הלכה, הלך הלכה או לא היה לו חי? אם מישהו מגעל בפולו שלו והלך לסביב אותו זה הלך של הלך לסביב אותו או הוא יכול גם ללכת ולאכול מית עכשיו? כשמסטר שלו מגעל? השאלה היא, הלך הלך, כמובן, השם רצה שהלך לסביב אותו, אבל הלך, הלך לסביב האנשים מהפול או לא? התגובה הלוגית הייתה, כמו שהיא אמרה, זו אינסטינקט. הם החלטו על אינסטינקט. זה מה שאני תמיד חשבתי, אבל עכשיו קודם חלטתי להחליט קצת את רעיון שלי, אחרי מבחינת סרטון מאוד מעניין. זה נכון שהלוכים החלטו על אינסטינקט, כל האנימות. אם שתבואים ביום, הם הולכים, אם שתבואים מלמלם, הם יחלטו, אם שתבואים מילה, הם אוכלים. זה אינסטינקט. אנחנו יודעים על זה. אבל איזה אישה להתחיל עם זה, זה לא אינסטינקט. הוא יש לו שתי קולות שונות. הקול הזה יבין אם הוא רוצה להיות חברה עם חברה או עם חברה. אז הוא יבין. זה לא אינסטינקט. כי אף אחד לא אמר לו לנסוע עם חברה עם חברה. הוא אוהב חברה יותר ממה שחברה. זאת אומרת, הוא יבין מי לנסוע עם חברה. אתה נותן לו שתי פלטות של חברה. חברה בדקת. אחת פלטה כאן, אחת פלטה כאן. אתה נותן אחת כאן ואחת כאן. והוא מזמין. הוא נוסע ככה. והוא ידע לנסוע כאן. זה לא אינסטינקט, למה הוא לא הלכה? הוא נחשב פה, הוא אהב את המקטעים יותר. אני זוכר שכשהייתי בא לאירופה, אני הגעתי לניו יורק, אתם יודעים, הם באים עם הלוחים, מאוד מפחידים, הלוחים, הלוחים בולי ככה. אז הייתה לי כל קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת וזה היה נכון עד כמה שבועות. עכשיו הם מופיעים בקווינס, בראבו פיצה, הכי טובה פיצה בהיסטוריה. אם תכנסי לקווינס, צריך ללכת לראסטורן הזה, זה ברחוב הראשון. בראבו פיצה. פיצה מגניבה, פיצה ספציפית. אם ה' טוב כזו פיצה, דיינו. אז אני רציתי להבין לילדים שלי, שאונקל אסטה בספיר עשו להשחרר אותי אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ‫אז הם באים אליי עם הדוג, ‫אני מסתובב בסודקי, ‫והמנגינה האמריקנית ‫מסתובבה אצלי. ‫הדוג הולך ללכת בין אני ואתה. ‫הוא הולך ללכת, והוא הולך ללכת. ‫זה למה אני זוכר את ההיסטוריה ‫כשאמרתי שהדוג הולך ללכת וללכת. ‫הוא הולך ללכת, הוא הולך ללכת. ‫האנגלית, כמו נאצי, ‫היא אמרה, ‫הוא אמרה לדוג, ‫הולך ללכת. אני חושב שוואו, נחשב שבשביל כולם הוא יתקח את הטלוויזיה שלי ותראה את כל הטלוויזיה של הפיצה. כולם יקראו, מה זה עם היהודי הטוב הזה, מביא טלוויזיה מישראל לניו יורק, ארץ הטלוויזיה. אבל קרה מירקל אחר כך, לפני שהגיעתי לפלאין, יש אחד במונסי, ציון התימני. ימנאי ציון. זה ציון התימני, הוא אמר לי, אתה יכול ללכת ולהביא משהו קטן לאמא שלי בבני ברק? אתה יכול להיות בבני ברק? אני אגיד, כן, אני יכול להיות בבני ברק. הנה אדריך אמא שלי. תעשו לי את זה, תביאו לי את זה. אוקיי, אני אעשה חסד ליהודי, למה לא? בכל מקרה, כשאני מגיע מישראל, הטלפונים שלי לא נפגעים כל כך הרבה. אז אני יכול להביא משהו. אני הולך אל אמא שלו, אמנית ימינית, אמנית מהימים של הסחוג והחילבה, היא נותנת לי ככה גדול יותר ממהלתי, בוקסים, ובארץ הייתה דנטל, דנטל, מוטווש, הישראלי, טריאנגל, מה אתם קוראים לזה, הגרונות, זו מינטה מאוד מאוד מוחת, היא הייתה בבית, אני אמרתי, מה, הוא לא יכול לקחת אותה במונסי, אני צריך להתחיל את זה לניו יורק, אני לא רציתי להתחיל לדבר, אני אמרתי, אללה, תקחי את זה וזהו, אחד מהם היה אופן, והם נפלו בכל מקום והייתה מנטה מאוד חייבתה. אני חשבתי, משהו שהמנטה הזאת באה? זה מה שהדוג מפתח, הוא לא יכול להניח בין הפיצה והמנטה. זה היה ככה, ואז הוא אמר לאנשים בבתי, אמא, תפסק את המקום שלך. היא הייתה עם אחת מנטה יחדית. תביאו אלי. אתם יודעים כמה זה הכסף לזה? 500 דולר. אם אתם קיבלתם... אם אתם קיבלתם חרוטים בגלגל והם קיבלו אתכם, 500 דולר. אל תקבלו פסטשיות, אל תקבלו קלמנטינות, אל תקבלו בננה. אמריקאים גניבים. אם אתם קיבלתם קלמנטינות, 500 דולר. אם אתם מוותרים מישהו, אתם תקבלו טלוויזיה ואתם תאכלו פנטה. זה כמו שזה. עכשיו הוא נתן את ההתגלגה, אז הדוגים, האנימולים, הם יושבים את ההחלטה, הם יושבים, לא? אז במקרה הזה, מה ההחלטה בין אנו לאנימולים? אם האנימולים גם יושבים, אז מה ההחלטה? הם לא יושבים. אתה בטוח שהם לא יושבים? איזה חלטה חלטה וההחלטה בין מה שטוב ומה שטוב? איזה חליקה חליקה באמת? קודם כל, אני רוצה להגיד לכם משהו שבאמת, באמת, אנחנו לא יש חליקה חליקה. אנחנו יש חליקה, אבל היא מלאה מהחליקה. אין דבר כזה חליקה חליקה בתורה. יש חליקה, אבל לא חליקה. אתם יודעים מה ההחליקה בין חליקה חליקה וחליקה חליקה? ההחליקה היא שאני אומר לכם, אם תצאו ותעשו לי, אני אשתן לכם 100 דולר. אם אתה לא יצא, אין רעיון קשה, זו היחידה חדשה אם אתה רוצה לצאת, בסדר, אם אתה לא רוצה לצאת, אין פרובה אבל אם אני אומר, אם אתה יצא, אני אתן לך 100 דולר אם אתה לא יצא, אתה כניסה אותי, אני לא רוצה לשמוע על עצמך עוד פעם לא יצא פה, לא קוראי לי, ולא יצא לעבודה, ואתה נפגש עכשיו אתה יצא בבוקר, יש לך שתי היחידות עכשיו אם אתה יצא, אתה תקבל 100 דולר, ותהיה חבר שלי אם אתה לא יכול לבוא, אתה נפגש את 100 שצריך לעשות, פלאס, אני כניסה עם אתה אז אתה חושב, האם זה נפגש לי? לפגש חברה ולפגש זמן ולהבין את הביתה בגלל ההפגש שאתה נפגש את זה, אתה מנצח את עצמך להלכת מהביתה וללכת ולעשות את זה זה לא חוץ חוץ, זה חוץ, אבל זה מנפגש על תנועה כל התורה היא כזאת. אם תשמעו לי, אני אמשיך אתכם. אם לא, אני אמשיך אתכם. בכל מקום בתורה. יש עוד פעם בתורה שהתורה אומרת, אם תעשהו את זה, אני אמשיך אתכם. אם לא תעשהו את זה, אין רעיונות קשה. אין דבר כזה. סליחה שהספיקו את האילוזיון שלכם. אין דבר כזה בתורה. בתורה זה שאתם נגמרים או אתם נגמרים. אין בין בין. עכשיו אני יודע מה אתם חושבים, יאללה, אם אני אעשה את הביתה ואתה אוכל מלון האם אני מקבל או אני אוכל? אני עושה את הביתה, אני לא עושה סינס ואני לא עושה מצווה, אני רק אוכל אוכל סלט, אוכל פיצה, אוכל את הביתה, אתה יודע מה? עושה את הביתה ותראה את השנדליר הכי יפה, וואו, איזה שנדליר יפה, זה מצווה או סין? דגמרה אומר, יושב בתל כמת דמי. אתה רואה, לא עושה משהו, אתה מייחס במינות האלה כאילו אתה מותא. כאילו, אם החיים שלך היו 80 שנים, בואו נתחיל לדודק כל הזכויות שהם נפגשו על משהו. לא להיות פרודקטיבי. אז, עבוד ומראה בייסבול בניו יורק, ינקי, סטדיום, של 3 שעות, זה 100% מוות, של 3 שעות. כן, אתה מתרגש שאיזה אמיגו יפגש קצת בלתי לבלתי. אוקיי, אם זה מה שאתה רוצה, אבל זה 3 שעות שאתה יכול להגיד 180,000 מצוות. היום, אני מדבר כל יום בשול, כמעט כולם נשארו, השול הייתה מגניבה. של שעות, אנשים נשארו ונלמדו. אנשים היום בלתי גדולים גדולים לחצי מיליון מצוות. אינקלוד את הלקציה שלו. רק את השבת הזו. כל מי שתתפוס על השבת הזו, כבר עשו יותר מצוות ממה שהם עשו בעצמם. עכשיו, חשבו אם אחרי הסכנה המרוקאית, הם ילכו לבית לנסוע. אז הם יחזרו קצת בשעה האחרונה, ויחזרו 200,000 מצוות. לפני 2-3 שעות נסועה. ‫הוא חלום לחזור על שבת? ‫לעזור? לא. ‫אתה מתחיל, אתה צריך לחזור. ‫לפעמים אתה מתלמד, ‫אתה מתחיל לעזור על הסטנדר. ‫אוקיי. ‫אבל אם אתה חושב לעשות משהו, ‫יש קווים לזה. ‫לפעמים אתה חושב על מצווה ‫שאתה עושה קצת יותר ‫ממשל מצווה אחר. ‫למשל, אני אראה לך מצווה. ‫20 שנים לפני, ‫הייתה לי לוקציה בסטטן איילנד. ‫אתה יודע את ניו יורק? ‫זה בערך שעה ו-10 דקות ממונסי. בגדול, במהלך קריירי, אני מדבר רק בגדול, אני מדבר רק בעברית, עדיין לא מדברתי עברית עד עכשיו. אני מדבר רק בעברית, אני חושב, בערך 15-16 שנים. אבל הייתה הרבה שנים שאני מדבר רק בעברית, בניו יורק, רק בעברית. אחרי 11 ספטמבר, התחלתי לדבר בעברית. למה? כי כל הישראלים הלכו מניו יורק. ולא הייתה כל כך הרבה עבודה, כולם פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פ עד היום אני חושב בעברית זה פשוט כשאתה חושב באנגלית בגלל שבדרך כלל זה נמצא אבל כשאתה חושב באנגלית ועכשיו אתה צריך לחשב להשתמש בזה במשך עשרה דקות בשנתיים שעות, אתה יודע איך קשה זה? שלושה שעות, אתה יודע כמה פעמים אני מנסה להחליט מה שאני רוצה להגיד בגלל שאני לא יודע באנגלית טובה? זה הרעיון הכי קטן, אני חושב שיש לי משהו, אתה חושב באנגלית קטנה, אבל אני חשב באנגלית קטנה עכשיו אני צריך להחליט את כל הדבר. זה קורה. בעברה זה לא קורה, זה קורה כמו מגניב. אפילו כשאני נשאר אני מדבר. אז הייתה לי פרסומת בסטטן איילנד. שני אנשים מסטטן איילנד היו בישיבה. הם אמרו לי, יכול לנו להגיד אתכם, להגיד את אבאותינו ולהגיד אתכם לבית הישיבה? אני אגיד, עדיין יותר טוב, אני יכול לדעת מה לעשות כדי לדבר עם מישהו אני אגיד, אבל אנחנו צריכים לפעם ללכת ולפגוש ערבית בסאטמר אנחנו נחליט ונלך והם אגידו, עדיין יותר טוב, בואו נלך לדוון היו שם סאטמר קטן במונסי לפני שהם החלפו את זה יש מיניאנים אחד אחרי האחר אנחנו נלך לדוון שם, בערך עשרה השעה, משהו כזה אנחנו נפגש, ובחירות אני רואה אנחד גדול, מרוקאי, מרוקאי, ספרדית, אני רואה אותו כנוטה נוטה באנגלית. בבקשה, תביאו אותי לדרך הזאת. אשכנזים את אשתה שלו, מונסי. אז אבא שלנו בא מישראל לראות אותה, האנגלית הזו. הוא לא מדבר איזה שנה באנגלית. אז כל יום הוא מבחין במונסי, לראות את האנשים. ובלילה, איך הוא יכול להיכנס לבית? יש הרבה אנשים טובים בשול. הוא נותן את הנוטה לאנשים, ויש תמיד איזה מלך יצא להיכנס לבית. מה העניין? זה עשרה דקות, הכי. אז הוא בא אליי עם הסרטון, עכשיו תזכרו שאני צריך להכניס את זה ללכת, זה כבר 7.15 ואני צריך להיות בסטטן איילנד ואני כבר קצת לאט. אז הוא בא אליי ואומר, תביאו לי לכאן, ראיתי שהוא ישראלי, התחלתי לדבר עם עברית, הייתי כל כך שמח, הוא היה בטוח שאני אקבל אותו. אז אני אגיד לו, אני סליחה, יש לי לוקציה בסטטן איילנד, אני צריך לרדת בקצה שם. אני לא יכול לקחת אותך. אני אגיד, אני לא יכול לקחת אותך, אבל אל תקווה, יש הרבה אנשים טובים פה, בטח מישהו יקח אותך. הוא ראה את הידי. לא, לא, אתה יקח אותי. בבקשה, אל תרחב אותי פה. כמו בתחילות הטורקית. עכשיו, את השני הילדים, הם כמעט קוראים. Take him, take him. I can't take him. We have a lecture. We have a lot of people waiting for us. If we're going to start looking around, remember there was no GPS 20 years ago. So I have to look for the street now in the middle of nowhere. Where will I know where it is? It's going to take me half an hour to find the place. I say to him, no, no, I have to go, please. Let me go. No. אתה לא הולך. והם אמרו, בואו נכון, אנחנו לא יכולים להשתתף את האנשים הקטנים פה. אני אמרתי, לא לדבר, הוא לא בתחום החסידים. כל האנשים החסידים, אחד מהם יקבל אותו. חמש דקות, התגובה הזו. ואז ראיתי שזה לא יכול ללכת איפה. אני אמרתי, כולם! יכולו ללכת בכאב! יכולו ללכת בכאב או תשתה פה עם הם. הם יכולו ללכת בכאב, הם רוצים לביאת את האנשים שלהם. כל רעיון, הם לא מדברו אף שנה עםי. הם היו כל כך מגניבים. כשאנחנו יצאים שם, המשפחה שהתגלגלה, וואו, למה אתם לאט? כבר עשרה אנשים נשארו, ועוד חמש דקות, כל הקבוצה הזאת תרצה להחליט להחליט. אתם רואים? כמו ששטן הוא גניב, ששטן רואה שאתם הולכים לדבר עם 50 אנשים ישראלים, ולילות, ושטטן איילנד, כולם מחלל שבת. השטן כבר ידע שבאחר הלילה, באחר הלילה, 10-20 שלהם תהיה רליגיים. אז מה ששטן עושה, הוא נותן לך מצווה של אדם גדול, קח אותו הביתה, זה מצווה. אם אני נותן לו הביתה, השם נותן לי מזכירה לזה, לקחת חברה לביתה שלו, זה חסד. כמה אני נותן לו לזה, במיוחד למה שאני עושה בדרש הזה. אבל אתם רוצים לשמוע משהו מעניין יש מישהו, יש אודי שחור שחורים והם לא יכולים להתחיל מהחורים שלהם אודי שחור אז... אז... ועוד פעם אני הלכתי למקום אחר במדינת סטטיין אתם יודעים מה קרה? אני מדבר עד שתי שעות ולאחר שאני מדבר עד שתי שעות אחד הלך והלך ככה מה זה? אתם יודעים מה זה? מה? אחי! הוא קריח, אחי! אני סופרמן! אני סופרמן! כולם הלכו, הו, הו, הו, הו, ככה. מה קורה פה? אחד אמר, אבא, כולם פה עם דרק, הם קיבלו איזשהו קטע מפנטסי. זה נקרא סופרמן. אני מדבר עד שתי שעות וכל אחד פה הוא במדינה אחרת אם זה היה קרה היום, אני לא ידעתי כל כך הרבה בגלל שאפלי יש לנו איזה טוב וידאו ומסגרת חיים אבל לפני זה, לא הייתה וידאו אתם נותנים ללכת רק לאנשים אז אם כל אחד היה במדינה אחרת זו הייתה פסקת זמן פשוטה עכשיו אני אגיד לכם את התשובה אתה נחשב עלי, אני רואה אוקיי, אנחנו נחשבים עכשיו, עוד דקה בלי נדר אז ההחלטה שרבנו לפיאן קוראה בין אדם לאדם, אנחנו בלתי נחשבים אבל האדם האדם שיכול להחליט לעשות משהו אפריתו הוא האדם האדם זו הדיפניש הכי טובה בין אנשים ולאנשים לאנשים הם לא יכולים לעשות משהו נגד רכבים או נגד משהו שהם אוהבים אם תחזירים בול ולאנשים יאהבים את הבול, הם תחזירים תמיד אחרי זה אתה לא יכול להגיד ללחוץ, סליחה לי, אולי היום תחזירי את הבול בלתי אין אף אחד לדבר עם זה, הוא אוהב את זה, הוא רוצה לשחק עם זה האנימאל לא יכול ללכת על עצמו. האנימאל הכי יכול ללכת על עצמו הם האנשים. זאת אומרת, יש לך אוהב ללכת לאכול משהו עכשיו ואתה גאה וזה אפילו חי, אבל זה לא קושר. ואתה חושב שתהיה גאה עוד 6 שעות, כי לא יש אוכל קושר. אתה רוצה ללכת לאחר את הילדה, אבל אתה רק חשב שהיא לא יהודית. ‫היא נראית רליגיה, ‫אבל אמא שלה היא גויה. ‫זה קבל רעיון מאוד היום. ‫הילדות רליגיות הן גויות. ‫למה? אמא שלה ‫הייתה קבלת רפורמה, ‫שזה לא משהו. ‫היא 100% גויה. ‫אתה רוצה להגיד לה, ‫אחרי שהתחלת ‫לבדוק להתעורר בזה, ‫בדרך כלל, ‫אתה מבין שהיא לא יהודית. ‫לא להגיד לה. אז אתם יכולים ללכת את הרחוב שלכם ולשתת לב ולקחת את רחוב שלכם ולקחת את רחוב שלכם ולשתת לב ולקחת את רחוב שלכם ולקחת את רחוב רחוב שלכם ולקחת את רחוב שלכם ולקחת את רחוב שלכם ולקחת את רחוב שלכם ולקחת את רחוב שלכם ולקחת את רחוב שלכם ולקחת את רחוב שלכם ולקחת את רחוב שלכם ולקחת את רחוב שלכם ולקחת את רחוב שלכם ולקחת את רחוב שלכם ולקחת את רחוב שלכם ולקחת את ובצעדות שלנו, אנחנו יכולים לקבל איפה לדבר, מה לדבר, למה, למה לא צריכים לדבר, אנחנו יכולים לקבל את זה. זהו למה בפרסום, לפעמים זה קשה להסתכל על מה הוא יכול להגיד. בפרסומים, אתה תמיד יודע איך הם יפגשו. תמיד. וזהו הבגד הראשון בין אנחנו והם. עכשיו, כשאנחנו נתקעים לכל השאלות, אם לא יש שאלות אחרות, נחליף לפיצה ול... קטרינג פה ויש 3 סטודנטים כמובן, בבקשה קחו כמה שיכולו, בעברית ובאנגלית יש גם, אם יש אנשים, חברים שמדברים בפרנקסיה רק אז יש, קצת מהחלטות שלי היו התרשמות לפרנקסיה אחד מהם היא תורה ושיאנס עם ספר פרנקסיה וגם יש לנו את הדרך של החיים בפרנציוס. אתה רואה שאתה רואה שאתה רואה שאתה רואה שאתה רואה שאתה רואה שאתה רואה שאתה רואה רואה שאתה רואה שאתה רואה שאתה רואה שאתה רואה שאתה רואה שאתה שאתה רואה שאתה רואה שאתה רואה שאתה רואה שאתה רואה שאתה רואה שאתה בותם, יש רציון למה אני כתבתי את זה לספנית ולפרנקסיה ולמדינות אחרות, למה? בגלל שאחרי שאתם רואים את זה אין אגבים נמצאים. אנחנו פשוט קיבלנו שבתון בישראל והייתה קטנה שם שאני כבר עשיתי רליגיה, אבל הייתה קטנה, 16 שנים, גרועה בישראל כגויה. עכשיו אמא שלה התחילה בעלת תשובה, אבל הקטנה לא מבינה בזה. אז היא אמרה לה, אני רוצה שתבואי עםי רק לדבר אחד דבר אחד, אחרי זה אתה לא צריך לבוא, דבר אחד היא באה עכשיו כשאני הייתי בישראל היום היה השבוע השני שהיא קפאתה זהו, היא נפגשת דבר אחד היא נפגשת והדבר לא היה אפילו 1% כמו טוב כמדעי תורה רק כדי לתת לכם אידאה, וזה היה יודע כדי לתת לכם אידאה, וזה היה יודע כדי לתת לכם לתת לכם אידאה, וזה היה יודע כדי לתת לכם אידאה, וזה היה יודע כדי לתת לכם אידאה, וזה היה יודע כדי לתת לכם אידאה, וזה היה יודע כדי לתת לכם אידאה, וזה היה יודע כדי לתת לכם אידאה, וזה היה יודע כדי לתת לכם אידאה, וזה היה יודע כדי לתת לכם אידאה, וזה היה יודע כדי לתת לכם אידאה, אבל המצב הראשון שלנו הוא לרחוץ את אחותינו ולאחותינו וזה אחותינו, חברים, אף אחד תשכחו שתתן להם קרדיט לדברים האלה, הם במיובסטיי שלי divineinformation.com גם במיובסטיי שלי divineinformation2.0 גם במיובסטיי שלי, רבי יוסף מזרחי יש לנו במיובסטיי אנגלית, יש לנו במיובסטיי עברית, יש לנו במיובסטיי הפייסבוק קצת לפחות מיליארד אנשים 250,000 אנשים על שתי פגישות שונות שכניסו תורה כל שעה יש עוד שעה שהם לא מקבלים ארטיקולים ווידאויים בלתי פעמים, בלתי פעמים, בלתי פעמים, בלתי פעמים, בלתי פעמים, בלתי פעמים, בלתי פעמים, בלתי פעמים, בלתי פעמים, בלתי פעמים, בלתי פעמים, בלתי פעמים, בלתי פעמים, תשאירו את זה לאחרים, בל אם לא תשאירו את זה, אתם לא יכולים לשמוע אני לא אמור למישהו לשמוע את הפרסומת שלי, אם לא תשאירו את זה לאחרים אם הם עושים את זה אחרי שלי זה בין להם לאשם אם אתם רואים, אתם צריכים להשאיר עם אנשים אחרים אם אתם לא רוצים להשאיר, אתם לא רואים אתכם לא צריכים להשאיר אם אתם מגניבים לדבר כזה שאתם יכולים להשאיר איתו דבר טוב להתעורר עוד 5, 10, 20, 50 יהודים שם ואתם לא חייבים אפילו להשאיר עם אחרים תגידי לי רגע למה אתם צריכים להשאיר בתורה תגידי לי רגע אחת הסיבה, אם יש לכם סיפור, ואתם מגיעים לסיפור במידה של רעיון בארץ, ויש לכם הרבה מקום לסיפור, ויש הרבה אנשים שרוצים להצליח לסיפור ולהצליח לספור, ואתם מנסים להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח לה ואתם לא מתייחסים להשאיר את זה להם, אולי 2-3 שלהם תהיה בעלי תשובה היום. קודם כל, אתם מאוד מגניבים להשאיר את זאת האופציה. שנייה, אתם מאוד מגניבים לעצמכם. אז אני אגיד לכם מה שאנשים אומרים לי. אנחנו לא משאירים בגלל שהאנשים אוהבים הליגיון. הם מתעוררים אם אתם שמים להם רציון לתקשורת חיים עכשיו או ללכתור שקיבלתי על יוטיוב הם מתעוררים אז מה היא התגובה שלי לדברים האלה? מי רוצה חברים כאלה? מי רוצה חבר? מי רוצה חבר שאוהב אשם או אוהב תורה או אוהב יהודה? אם אתה יהודי רליגי או מישהו שקורא מצוות ומלך תורה ויש לך מישהו שאוכל את כל מה שאתה עושה הוא אוכל שבת, הוא אוכל אשם, הוא אוכל תורה למה בעולם אתה מידע אם הוא יכול להיות בפייסבוק שלך או לא? תביאי לי רציון או אם זה אבא או אחה? אבא ואחה, אתה יכול להגיד לו שהיא עורכת תורה הוא לא יכול לרחוץ אותך לבוס ואני לא חושב שהאבא יכול להחליט את פייסבוק שלך רק בגלל שאתה מייצג לו קרדיט לדבר במונטריאל על סמוץ ושביס. הכי גבוהה, הכי גבוהה, זה יכול להחליט קרדיט. אני לא אומר לך עכשיו להתחיל... אני לא אומר לך ללכת ולחיץ את כל העולם עכשיו. אבל אני אומר, אם מישהו יכול להחליט אותך בגלל שאתה התחליט להיות שומר שבת, אתה יכול להיות שמח על זה, לא מפחד. בגלל שאתה פשוט התחליט את אביותו. אתם מבינים? הם יכולים להשאיר אותנו והם יכולים להשאיר אותנו בגלל זה. הם יכולים להשאיר אותנו. לא. קודם כל, אתם לא צריכים להגיד למה אתם משאירים אדם. שנייה, כמו שהם לא משאירים אתכם, אתם לא צריכים להשאיר אותם. אולי זו משאירה להביא אותם קרוב, אבל אם הם יקחו אתכם בגלל שאתם משאירים אותם בגלל הרליגיה, תודה ה' שאני קחתי את המצב הזה כשאני שמים לו קרקע לג'ודיזם הוא נפגע אבל כשאני שמים לו קרקע לג'ודיזם הוא נפגע אבל כשאני שמים לו קרקע לג'ודיזם הוא נפגע אבל כשאני שמים לו קרקע לג'ודיזם הוא נפגע אבל כשאני שמים לו קרקע לג'ודיזם הוא נפגע אבל קרקע לג'ודיזם הוא נפגע אבל כשאני שמים לו קרקע לג'ודיזם הוא נפגע אבל כשאני שמים לו קרקע לג'ודיזם הוא נפגע אבל כשאני שמים לו קרק אה, תודה שצריכים להשאיר. אשם רוצה שאתה תשמע לדבר של החיים שלך. לפני שזה קל לך. אוי, אוי, אוי, אתה ואת הרליגיה, כולם. זה מה שקורה. אז למה אתם קוראים? דוד המלך כתב בתהילים, אנחנו צריכים ללמד מהגדולים שהם עדיין חיו. הוא אמר, כשאני רואה כל הרבים, מה אני מדבר איתם עליהם? הם באים לדבר על מלחמה ועל פסטה ועל העולם ורק אחד מה שאני מדבר איתם עליהם מה זה? את ואת התורה ואני לא מפחדת מה אתם חושבים? הקיינג לא נפגע? הם באים לדבר על מנצחות רחובים, שולחת גס, קבוצת מלחמה, מנצחות פסטה ארה״ב של 3,000 שנים. ודוד המלך בא למועדה הזאת ונתן להם סמינר. סמינר. כשאני עדיין עובד בבנק, אני הייתי ללכת שני פעמים בשנה למילורקי, קרוב לשיקגו. כשאני התחלתי לרליגיה, אני אגיד לנשיא, אני עדיין זוכר את נשיאה, אנחנו מדברים 20 משהו שנים לפני, שנה הייתה קרולין פנדל, היא ומאבא שלהם היו גדולים בבנק, אז אמרתי להם קרולין, אם אתם רוצים שאני יכול לבוא, אתם יכולים להשתמש בשבילי אוכל גלעד קושר של שיקגו, למה אני לא הייתי צריך להשתמש בשבילך בכל משהו? אני אגיד למי שאתה יכול לדעת, והמצב שאתה יכול להגיד עכשיו הוא קצת אחר. דולר בטלפון? אוקיי, אין סביבה, תגידי את אמנם של המסגרת, ואנחנו אקבל לך. אז הם אקבלו לי בטלפון סטריופון, עם סנדוויץ, אתם יודעים, מהזמן שאנטי יוחוס הלכה לישראל, 2,000 שנים לפני. זו הייתה המסגרת של המסגרת. נכון שהמסגרת של שיקגו נראית בגראז' ‫מאחוריהם, אולי יש להם ‫קצת סנדוויץ' נחת, ‫אז הוא סנדוויץ' למי, גלעד קושר. ‫כל הגויים שם, ‫באותו האותל, ‫אוכלים אי פעם, אוכלים, אוכלים, ‫אחר פעם אחרי האחר, ‫ואני אוכלים סנדוויץ' ‫עם קצת גלעד קושר. ‫אבל בגלל שהגויים ראו, שאני אוכל משהו אשור, כשיש לכם כל כך הרבה אוכל על הטבל, מה אתם חושבים שיש להם? הם היו כל כך מעניינים. אז הם התחלו להגיע אליי. מה זה? אתם על אוכל מיוחד? אתם מגניבים? מה אתם חושבים שמישהו כמי אני יעשה, כשתהיה הזורחה? אני פשוט אופן סמינר על יהודית. הם כל בנקינג. שבתון נהיה סמינר על ה' ועל התורה. הוא היה צריך לראות את השני האנשים בגלות. אני תמיד מחשב על סקרפיסות הסקרפיסות. אתם פשוט... אתם עושים את רעיון שלי. הוא היה צריך לראות איך הגויים היו שמעים ולשמוע. הם הפגשו על המדע, הפגשו על הכל. הם לא יושם יצרה רעה. אתה בא ליהודי, אתה קורא לו, קורא לו, קורא לו, קורא לו, קורא לו, קורא לו, סטאנט עדיין נתן לו 50 רציניות ללא להגיע. אתה אומר לגויי שיש לוקחה? וואו, אני כל כך גדול. למה? יצרה רבותיי. איזה שאלות לפני שהחלטנו? אני רוצה לשאול אתכם, לפני שאתה עושה תשובה, אוקיי? ונגיד, אתם יודעים, הם אומרים שכשהוא מת, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אתם, אבל אם תעשו תשובה, תהיינו צריכים להראות את הסרטון או לא? אם תעשו תשובה, חלקים של החיות שלכם נחשפו מהחלטה שלכם. אבל, אבל, אבל, האריה הקדושה שאומרת שכשנחשפים, כשנעשה תשובה, אנחנו צריכים לקחת את התלמידים, ולחזור את התלמידים על הראש, ככה. בגלל שבמדרש של כל אדם יש לו את הליב שלו כתוב, כל הדברים האלה. כשהנשמה באה לשמיים, אפילו אם אתה קבל תשובה והם מכירים אותך כראש הם כבר יודעים את הדברים שאנחנו עדיין עשינו. האריה הקדושה אומרת שאם אתם נותנים תשובה על המדרש, אף אחד לא יוכל להראות שום דבר. זו טיפה מאוד טובה. אז הבחירה הבאה היא יום כיפור, לא בגלל שאתה נפגש 50 דולר במדרש. כשאתה באמת קורא לתשובה, תקח את הערות, תבוא אותה על הרגל שלך, ואתה בסדר. אין שאלה. עוד שאלה? אה, יש לי שאלה, שתי שאלות, זהו. לא, אחת הזכרה. תודה רבה, תודה לכולם. Tomorrow morning we have the finale by Rami Khezroni 9.30 to 11.11 I have to leave 9.30 to 11 one final lecture the best one I kept for the end. ברוך אדוני לעולם אמן ואמן רבי חנניה בן עקשיה אומר רצה הקב' ברכו לזכות את ישראל