תפקוד מוח האדם בזמנים קשים
The video presents a heated monologue that critiques contemporary halachic debates surrounding the use of electrical devices on Shabbat, such as automatic light switches and Shabbat clocks. The speaker emphasizes the weight of rulings from senior rabbis—citing figures like Rabbi Chaim Kanievsky and Rabbi Belsky—arguing that once these authorities declare a practice forbidden, the matter is settled, regardless of technical details. He recounts the financial loss suffered by an individual who invested in a disputed technology after the rabbis' condemnation. The rant expands to broader accusations of heresy, including the burning of sacred texts, the legitimacy of religious leaders, and the notion that true spiritual connection requires a recognized rabbi. The speaker denounces modern religious figures he deems inauthentic, references historical rabbinic teachings, and warns against secular or left‑wing influences that, in his view, mask anti‑Torah agendas. Throughout, the tone is confrontational, mixing personal anecdotes, theological arguments, and cultural criticism, aiming to reinforce the primacy of established rabbinic authority and to caution viewers against dissenting interpretations.
Chapters
ערב טוב. רציתי לדבר היום בגלל שאני רואה שכמעט כל אדם שאני מדבר איתו, לא משנה איפה, כאן, במקורות אחרים, הוא עובר הרבה איסורים בשנה האחרונה במיוחד. אפילו שעכשיו לכאורה נראה שהמצב קצת השתפר ומתחילים קצת לצאת מהבוץ, אבל הנזקים שנגרמו לאנשים הם חמורים מאוד. זאת אומרת, אתה רואה ש... קודם כל יש את אלו שלא עלינו, לא עליכם, שממש איבדו בנים בצבא, או שיש להם חטופים עדיין. או שיש להם קרובי משפחה חטופים או קרובי משפחה שנפטרו ויש את אלה שכל היום יושבים מול החדשות ורואים כל יום שעות את האסונות ואת הטרגדיות ואת הפחיות ואת כל מה שקורה ויש כלל שכשברחו בראת האדם אז האדם הוא, הרי המוח שלו זה כמו מחשב. מחשב הוא לומד להסתגל למצבים. למשל, שהמחשב עכשיו יודע שבאוטו למשל, שהאוטו נכנס למצב של רטיבות, גשם על הרצפה, מיד הוא נכנס למוד של אנטי-החלקה. או שיש היום שכלולים רבים, אם הוא רואה שהוא נכנס לאיזה דבר מסוים, אז הוא מיד נכנס לאיזה מוד, שעכשיו הוא מוכן לנגיד, נגיד שלג או משהו כזה, כן. אותו דבר המוח, אין דבר יותר מתוחכם מהמוח של האדם, זה עשרת טריליון חיבורים. והקב". עשה שהמוח ילמד מעצמו, כמו שהיום יש תוכנה מלאכותית, artificial intelligence, AI, וזה לומד איך אתה מדבר, ואיזה מילים אתה משתמש, וזה מכניס את זה, והוא כבר יודע מה להציע לך, הוא כבר מראש מביא לך את המילה החדשה, אותו דבר המוח, מאיפה הרי הם קיבלו את הרעיונות האלה? הם ראו איך המוח של האדם עובד, ולאט-לאט הם פיתחו משהו שקצת מתקרב, כן? אז המוח של האדם, שהוא יודע שהוא נכנס לזמן מצוקה למשל, שהוא נכנס לזמן של לחץ, להגיד, לשדה קרב, או למקום שיש הרבה מתים, או הרבה פצועים, או שיש פצצות, או שיש סירנות, או מטוסים חגים בשמיים, או שבניינים מתפוצצים, אז המוח נכנס למגננה, הוא מבין שעכשיו זה שעה צרה, הוא נכנס למגננה. או דוגמה שהאדם מפסיק פתאום לאכול, הוא אומר אני שמן מדי, זהו, אני מריף את עצמי. אני מריף את עצמי, אני לא אוכל יותר. אז מה קורה? לכאורה היה צריך לאבד הרבה משקל, הוא מאבד כמה ימים, ואז המוח מבין, שכנראה הוא במקום מדבר או משהו, הוא בצרה, מיד המוח נכנס למצב של רזרווה. כל השומנים שיש בגוף, הוא מתחיל להשתמש בהם. ואז יוצא שבן אדם פתאום אומר, מה אני חודש לא אוכל כמעט כלום, וכל שהורדתי שתי קילו, שלוש קילו, איך זה יכול להיות? אז רואים שיש פה מצבים, שהגרש ברוך הוא סידר, לשעת צרה, אם אתה תקוע במדבר, איבדת את הכיוון, כל מיני דברים שהיו לפחות בזמנם, שהם היו מאבדים כיוון, יכולים להתעקק כמה ימים, אז ממילא, המוח נכנס למגננה. למשל, יש כזה דבר שנקרא אנדרנלין. חומר מסוים בגוף, שהמוח מבין שעכשיו יש זמן צרה, האנדרנלין הזה נכנס לפעולה. מה זה האנדרנלין? אני אתן לכם דוגמה. כשאני הייתי נער, בבית ספר יסודי, הייתה איזה מכונית אחת, מישהו בא עם המכונית, ועלתה, עצרה, והחליקה קצת, ועלתה על הרגל של אחד התלמידים. בנעצרה. בדיוק על הרגל שלו. הוא מנסה למשוך את הרגל, הגלגל עומד לו על הרגל. צועק! עכשיו, מי יכול להרים מכונית לבד? האדם יכול להרים מכונית את הגלגל ולהוציא את הרגל? איך אפשר כזה דבר? הרי אם עכשיו אנחנו ננסה, ארבעה אנשים להרים את הגלגל, לא נוכל. נבוא לגלגל של אחד הפינות מקדימה, ארבעה אנשים, תופסים, אחד, שתיים, שלוש, וופ, לא זז, לא עולה הגלגל באוויר. אפילו מכונית קטנה. הבחור הזה לבד, עירים את הגלגל. עירים והוציא את הרגל. בחור צעיר, כיתה, לא יודע, איזה כיתה הוא היה, ח' אולי? 14? עירים את זה. מאיפה בא לו הכוח? זאת אומרת, אנחנו רואים שיש כוחות רזרביים, שהאדם אפילו לא מודע שיש לו אותם. אתן לכם עוד דוגמה, איך המוח עובד. לפני איזה מעל 20 שנה, היתרחו אצלי כמה בחורי ישיבה. באמריקה. אמרו לי, בשולחן דיברנו על כל מיני דברים מעניינים, אמרו לי, אנחנו יכולים להרים אותך עם הזרת, עם האצבעות הקטנות, להרים את הכיסא שלך עד לתקרה. בלי הידיים, ככה, עם האצבעות. אמרתי, אחזית אכן, האצבע הזאת לא יכולה להרים מאה גרם. תשבר, היא קטנה ואין לה כוח. אומרים לי, כן, אנחנו נראה לך עכשיו תרגיל, ותראה איך אנחנו מריםים אותך, כאילו אתה משקל נוצה. נהייתי סקרן, אמרתי, טוב, בוא נעשה את זה, הזיזו את הכיסא לסלון במרכז, סמו, אמרו לי, עכשיו תשמע, אנחנו עושים שבע סיבובים מסביבך לצד שמאל, אנחנו אומרים, אנחנו חזקים ואתה חלש, ואתה אומר, אני חלש ואתם חזקים. אחרי זה אנחנו מסתובבים, עושים שבע סיבובים לצד השני, אנחנו ממשיכים להגיד, אנחנו חזקים ואתה חלש, ואתה אומר, ממשיך להגיד, אני חלש ואתם חזקים. אחרי שנסיים 14 סיבובים, לצד שמאל שבעה ולצד ימין שבעה, בשנייה אנחנו מראים עמודך ואתה תראה ראש שלך יגיע לתקרה. ככה היה, אני אמרתי, אני חלש ואתם חזקים, הם אמרו, אנחנו חזקים ואתה חלש והם הולכים מסביבי, שלושתם הולכים מסביבי, איך שסיימו את ה-14 סיבובים, הכניסו, הכניסו את האצבעות מתחת לכיסא ומתחת לברך שלי כי הברך היא קדימה אחד מברך אחד, אחד מהברך השנייה ואחד מאחורה עם שני האצבעות שלו כמו נוצה, הרימו אותי לתקראה והורידו מה קרה פה? איך זה פתאום המוח יכל לתת פקודה לגוף להרים משקל של אני יודע מה מאה קילו אם הכיסא זה מאה ומשהו בשנייה ככה עם מקהל אצבעות זה דברים ש אנחנו אפילו לא מודעים אליהם. זאת אומרת, יש לאדם כוחות שהוא אפילו לא מודע אליהם. לא היה חולם, זה לא נתפס. פתאום בשעה הצרה, או פתאום כמו עכשיו בצבא, אנשים לא ישנו ימים ולילות. נלחמו רצוף ימים ולילות, לא היה זמן לאכול, לפעמים לא היה אוכל. עד שהגיע אוכל, עד שהתרואו איפה הם. פתאום היה להם את הכוח להילחם בלי שינה, בלי זה, זה משהו לא נתפס. זאת אומרת, רואים שהקב' בר חור טבע באדם כוחות לשעת צרה, רזרווה, לשעת צרה. עכשיו, מה שקורה, המוח הוא מתוכנת להגיב בהתאם למה שהוא רואה ומה שהוא שומע. למשל, יש הרבה אנשים בעולם סובלים מכאבי גב. כאבי גב, הוא מתכופף, איי, מראי משהו, איי. הוא קם מהכיסא אחרי שעה ישיבה, הוא אגעב, הוא נמתח, כאבים. עכשיו, לכאורה, אם הוא ילך לרופא, יעשו לו צילומים, יגיד לו, יש לך דיסק פרוץ, יש לך זה, יש לך הקמת, אתה צריך לחזק את שרירי הבטן, כל מיני דברים שבדרך כלל, בצילום רואים אם הדיסק פרוץ או לא, אז זה לא שקר. והאם השרירי בטן שלו יש לו קרס רכב ואין לו שרירי בטן, הוא לא אחד שמתאמל, אז באמת אין לו מספיק ספורט, אין לו מספיק תמיכה על הגב, אז באמת יש כאבים, נכון. אבל זה דבר מאוד מעניין שזה רופא אחד בשם דוקטור סרנה, שהוא חקר את העניין הזה והוא הגיע למסקנה שזה הכל התרעת שווא שהמוח מקבל. צריכים לעשות איזון למוח ואז כל הכאבים נעלמים. מה פירוש? אומר, אני פעם הלכתי בסופרמרקט, נפל לי תפוז על הרצפה, כופפתי, אז סבלתי מאוד, כאבי גב חזקי מאוד, קושי, הייתי קם מהכיסא. הרמתי את התפוז ככה בהנחה, איי, עמד מאחוריי איזה רב אמריקאי, אומר לי, back problems, אה? בעיות בגב? אמרתי לו, ועוד איזה בעיות? אומר לי, אין לך כלום. אתה יכול להתפטר מזה תוך חודש. אמרתי לו, איך? הוא אומר, אתה פשוט צריך לדבר עם המוח שלך. כל יום 5 דקות תדבר עם המוח שלך, כמו שאתה מדבר עם אדם זר. תשכנע אותו שאין לו שום סיבה לשלוח כאבים לגב. שאתה בריא ואתה צעיר, הגב שלך חזק, וגם אם יש דיסק פרוץ וכולי, אין סיבה לשלוח כאבים. 80% מהאנשים בעולם יש להם דיסק פרוץ, לפחות אחד, והרבה מהם אין להם כאבים. אין לו מה להיות בלחץ. אמרתי לו, מה זה השטות הזאת? הוא אומר לי, לא, לא, זה לא שטות, זה הוכח מדעית. הוא אומר לי, המוח שלך שמע יותר מדי פעמים, איי, מישהו שירים משהו כבד, נתפס לו איזה שריר, איי, כאבי גב, אנשים שכביכול, אז הוא נכנס למגננה, הוא בלחץ. ברגע שאת שחרר אותו מהלחץ, תגיד לו, אין לך כלום, אין לך כלום, תהיה רגוע, אני בריא, אני צעיר, מה אתה שולח כאבים? סתם הכאבים מיותרים. תהיה רגוע, תהיה רגוע, תראה שאחרי כמה זמן הולך הכאבים. ואז הייתי במצב שאני רוצה שיקם מהכיסא לקיאור, לעשות נטילה, אני צריך להישען על משהו. באמת, התחלתי ככה לעשות, איפה יש לך זמן לדבר עם עצמך? אתה צריך לצפות חמש דקות שיש שקט, אתה מדבר עם עצמך, או לפני שאתה ישן, או כשאתה הולך להתרחץ, מדבר עם עצמי, לאט לאט המוח התחיל להירגע, והוריד איזה 80% מהכאבים. נשאר קצת כאבים, אבל הוא הוריד כמעט הכל. מה רואים מפה? שאיך שהמוח ניזון, ככה הוא מגיב. עכשיו שאמרתי לכם את ההקדמה הזאת, יהיה לכם יותר קל להבין. המורח, הוא לא יודע להבדיל בין מציאות לבין פיקציה, לבין אשליה, או לבין סרט. למשל, סרט. עכשיו, דוגמה אדם, חילוני נגיד, שם סרט מלחמה. סרט מלחמה. טה טה טה, יריעות, בום, פגזים, נופלים פצצות, אנשים צורכים, מתים, קבלים כדורים בראש, זורקים אנשים מקומה שלישית, פיצוצים כל היום. המוח לא יודע שהדבר הזה באמת הוא לא מציאות. הוא מבחינתו עכשיו מבין שאתה חי בשדה קרב. אתה בלבנון עכשיו, אתה בעזה, מקום שנופלים פצצות, טילים, אתה בלחץ. המוח נכנס ללחץ. זה נקרא סטרס. מתיחות. מתיחות. אצל חלק מהאנשים זה מתבטא בלחץ דם גבוה. אצל חלק מהאנשים זה מתבטא ברעידות. התקפות חרדה, התקפי חרדה, כל אדם שני שאני מדבר איתו, פה יש לו התקפי חרדה. אני בלחצים, אני בתקפי חרדה, אני מזיע בידיים, רועדות לי עיניים, אני כל הזמן, אנשים, איזה סיבה יש לו? מת לך מישהו? קרה לך? לא. ממה זה? מכל הזמן שרואים חדשות. מה שקורה, המוח חושב, קודם כל, מה שרואים בחדשות זה לצערנו אמיתי, אנשים מתים, אנשים חולים, אנשים נפצעים, אז זה מעמיס על המוח הרבה מועקה. עכשיו, מי שגם רואה כל מיני סרטונים וסרטים שמרים החיילים שהולכים מהשטח, יריעות, פיצוצים, הרגו את האוז, הרגו פצצה על זה, מורידים בניינים, זה רק מכניס למוח עוד יותר סטרס, עוד יותר לחץ. ואז הוא קורס. הוא לא יכול יותר לעמוד בלחץ. כי הקב' הוא לא תכנת את המוח להיות בכזה לחץ לתקופה כל כך ארוכה. כל יום, כל יום, עוד ועוד ועוד, חוץ מכל הדברים שרואים, כל מיני דברים שמכניסים ללחץ. ואז אנשים פשוט מפסיקים לתפקד. לא מתפקדים, לא מרוכזים, כל הזמן במועקה, אין להם חשק לכלום. יש חתונה, אין להם חשק ללכת, יש איזה משהו, לא אכפת לו, הוא כבר לא רוצה לעבוד בכנסת. ברוב שכבר הוא מרגיש, קצתי בחיי. זה דבר שלצערנו הרב במדינה עכשיו יש כמעט את זה לכל אדם. שימו לב, היחידים שאין להם את זה, נכון. כל שנייה. זה אחד הסיבות העיקריות לכל הפאניקה ולכל הלחת. אז עכשיו, מי באמת היחידים שאין להם את הצהרה הזאת? אלה בני התורה. אין להם סמארטפון, אין להם אינטרנט, אין להם טלוויזיה, הם לא שומעים חדשות, לא ברדיו, לא בטלוויזיה, הם לא מועדעים מה קורה. תגיד להם, עכשיו היום עשו ככה, עשו, הם לא יודעים. הם לפעמים מגלים את זה שבועיים אחרי. אישהו אמר לו, שמעת? חיסלו זה מחבל גדול. הוא לא ידע מי זה בכלל. הוא שקוע בתורה, הראש שלו בספרים, הראש שלו בסוגיות, הראש שלו בגמרה שהוא לומד. ממילא, האנשים האלה יש להם שלוות הנפש. כל החיים שלו זה התורה, התורה הקדושה, עירת שמיים, תפילות, קרבה להשם, ואני קרבת אלוקים לי טוב. ואין לו את הלחצים האלה, אין לו פחדים, אין לו דאגות כמעט בכלל. הכל עובד על מי מנוחות. למה? זה גם מה שכתוב, כל המקבל על עצמו על תורה, האווירים ממנו הול דרך ארץ. כל הסבל של העולם הזה, כל העבודה והאיסורים והשמירות והצבא ובנקים ומכוניים ודוקטורים וניתוחים וכל הבעיות האלה שיש לכל האנשים בעולם, מעבירים את זה מאלה שיש להם עול תורה. הם שקועים בתורה, השברחו אין לו אינטרס לבטל אותם מהתורה. כל בחיים זה מידע כנגד מידע. מי שמתבטל מעצמו ומראה שהתורה היא לא חשובה בעיניו, אז גם השברחו נותן לו מכות שיבטל תורה מידע כנגד מידע. תלך למוסך, תבזבז חצי יום, תלך לקופת חולים, שב שם שלוש שעות, תלך למשרד הרישוי, תבזבז שם חצי יום, תלך לעשות טסט לאוטו, תחכה שעתיים בתור, כל מיני דברים כאלה. סריטה באוטו, עכשיו אתה צריך ללכת, פחחות, יודע, עשו לך איזו טעונה, לא יודע מה. כל הדברים האלה זה הכל בחיים מידה כנגד מידה. אז אני ראיתי שכל כך הרבה אנשים מסכנים, כל כך הרבה סובלים, וזה עוד עכשיו שאנחנו בתהליך שיפור, שהמצב הוא הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני שישה חודשים, כן? אז אני חושב שהגיע הזמן באמת לדבר על הדבר הזה של האיסורים. צריך שאנשים יבינו שיש שתי סוגי איסורים בחיים. יש איסורים שהקב' הוא מביא על האדם. ויש איסורים שהאדם מביא על עצמו. אדם מביא על עצמו איסורים. עכשיו, האיסורים שאדם מביא על עצמו, גם כן אפשר לחלק את זה לשתי מחלקות. יש איסורים שאדם מביא על עצמו בגלל שהוא טיפש, בגלל שאין לו אמונה, בגלל שהוא לא מלומד בתורה, אז הוא מביא על עצמו איסורים. ויש איסורים שאדם מביא על עצמו לא בגלל שהוא טיפש, בגלל שהוא בוחר, הוא בוחר להביא על עצמו איסורים. למה? כי הוא אומר, איך זה ייתכן? כבר כמה שבועות הקב' הוא לא נתן לי שום סתירה, שום מכה. זה לא טוב, זה לא סימן טוב. לה אמר, כי כתוב בסוף פרשת בחוקותיי, שהקב' הוא משלם לה רשע אל פניו לעבידו. לא האחר לשלם לו, אל פניו השלם לו לעבידו. אז במילא, הוא אומר, אם אין לי שום מסבורים, אם הכל אצלי עובד, אם אני מרוויח ואין לי צרות ואין לי הפסדים ואין לי טבירות ואין לי, הכל דופק. זה לא סימן טוב. אז מה, יש לי גם עולם הזה, גם עולם הבא. מה עם כל העבירות? הרי יש עבירות למחוק. זה לא הגיוני. אז מה הוא עושה? הוא מביא על עצמו איסורים. עכשיו, איזה איסורים? יש כל מיני איסורים. אלה שהולכים לפי הקבלה, אז יש להם כל מיני דברים. אני אומר, לעניות דעתי, שזה לא מומלץ לאדם הרגיל. עושים גלגולי שלג, עושים טעניות, צמים, מענים את עצמם, כל מיני דברים. טוב. לא כולם מסכימים עם השיטה הזאת, חלק אומרים שהדברים האלה באים מהנצרות בכלל, זה לא רצון השם, שהאדם יענה את עצמו ויצום כל יום, וכל מיני עינויי הגור והתגלגל בשלג, וכל מיני דברים כאלה, זה לא בעיה הדעות. עובדה, שהקב' ברוך הוא אומר, יום אחד בשנה לענות ועיניתם את נפשותיכם. שזה יום כיפור. אם כל יום צריך לעשות את זה, אז מה תועלת ביום כיפור? במה הוא שונה משאר השנה? אחד שכל יום מענה את עצמו, אז מה זה כבר יום כיפור בשבילו? כל יום הוא כמעט צם, כל יום הוא בשלג מתגלגל, כל יום הוא מביא על עצמו איסורים. אז אלה שבקבלה, איך אומרים, שיעשו מה שטוב להם. אבל אדם הרגיל, הוא לא עושה את הדברים האלה. אז איך הבן אדם מביא על עצמו איסורים? על ידי גמילות חסדים. או שהוא מחלק ארגזי מזון לעניים נגיד נגיד שיש לו רכב מתנדב הולך מרים את הארגזים עולה לקומה שלישית אין מעלית שם את הארגז ליד הדלת יורד נוסע למקום החדש זה מתנדב ומתנדב בידידים קוראים לו שתיים בלילה אחד תקוע בכביש יורד שלק בירושלים תקוע באיזה כביש באיזה מחליק לצד של הכביש צריכים לבוא להוציא אותו לחלץ אותו פאנצ'ר עניינים בשביל מה הוא צריך את כל זה? התנדבו את זה, הוא לא מרוויח מזה. אז האיסורים האלה הם גם כן איסורים שאדם מביא על עצמו על ידי בחירה וזה מחפר לו על האבונות. יש איסורים שאדם לא מביא על עצמו, רק השמוך מביא את זה עליו. לא שואל אותו, פשוט הוא מתעורר, בום, נזילות, כל הגג. וואו, עכשיו מה יהיה? מאיפה זה בא? שבור עכשיו קירות, לך תחפש, תעלה על הגג, יקראו אותך במחיר, יבוא כל מיני נוחלים, יגידו, אל תדאג, הבעיה נפטרה. עוד הגשם הבא, פתאום אתה רואה שזה בכלל לא נפטר שום דבר. לא גומר, לא גומר עם זה. פה בארץ זה מאוד נפוץ, הבעיה הזאת. מי שיש לו בית פרטי, לא גומר עם זה. כאילו מי אין גזרה משמיים. שהמים ימצאו את דרכם להיכנס בכל חור. אז זה למשל איסורים, הרבה אוגמת נפש של הבן אדם, הגנים שלו מתלכלכים, עובש, ריח רע, רטיבות, פתאום הקיר מתמוטט, הגבס, סיפור, צריך להכניס ישמאלים לבית, יום שלם אצלו בבית, זה לא חיים אלה. זה איסורים מגזרות משמיים, זה לא תלוי בו, הוא לא הביא את זה על עצמו. עכשיו, השאלה היא כזאת, כשהקב'ה מביא איסורים על אדם, זה סימן טוב לאדם או סימן רע לאדם? אדם שחולש, יש לו רופאים, בעיות, ניתוחים, צרות, כאבים, סובל יום ולילה. כאבים בברכיים, כאבים בקרצוליים, כאבים בגף, כאבים בראש, כאבים בצבא. עבר איזה תאונה לו עלינו, שיקום שנתיים. לא גומר עם זה. זה מתוך אהבה או בגלל שהקב' הוא מקפיד עליו? מה אתם אומרים? אני אקרא לכם כמה מקורות, ואולי נגיע למסקנה בסוף הדרשה. כתוב, טוב לי כי עוניתי למען אלמד חוקך. זה תהילים, קוף, יהוד, תת, פסוק, עין, א', פסוק 71. פסוק מפורש. טוב לי כי עוניתי למען אלמד חוקך. פירוש, אני עכשיו עברתי 20 שנה של איסורים, למדתי ברוני בקשיים, שברתי את החומר, את עצמי, ונהייתי תלמיד חכם. אז עכשיו אומר דוד המלך, טוב לי, על מה הטוב הולך? שימו לב להמשך. טוב לי כי הוניתי למען אלמד חוקך. הוא לא אומר טוב לי כי הוניתי למען, כן? למען מה? למען עדת תורתך. זאת אומרת, עכשיו בשביל לדעת התורה הייתי צריך להתענול, למען אלמד, גם אם הוא בסוף לא ידע את הכל. עצם הלימוד עצמו זה מענה אותו, הוא צריך עכשיו, יש לו לחצים, האישה בבית, הילדים, כל מיני מפעילים עליו לחצים, לא רואים אותך, אתה לא בבית, כל מיני דברים כאלה. הוא עובר עינויים, אומר דוד המנר, עצם זה שאני רק לומד. וזה עינוי בשבילי שאני צריך לוותר על זה ועל זה ולחצים ולפעמים אין כסף ואני נרדף גם כל הדברים שהוא עבר טוב לי כי הוא נטי למען אלמד חוקך זאת אומרת לדעת האמת זה בא על ידי עמל זה לא פיקניק אתה רוצה להיות גדול בתורה, להיות אחד שבקיא בהלכה, זה המון אלפי שעות של עבודה, של השקעה, של איסורי הגוף, יש מזגן, אין מזגן, קר, חם, כל מיני דברים. זה דבר אחד. פסוק נוסף, רעעוני ועמלי, וסל לכל חתותיי. תהילים חפי, פסוק יותחת. ה' דוד מבקש מהקב' ברכו תראה כמה אני מתענה וכמה אני עמל וסע לכל חטותיי בזכות זה שאני מתענה תמחוק לי את החטאות ידוע שחז'ל אומרים יש תארי פסוק בתורה כאשר ייעשר איש את בנו נכון? ככה ה' לוקח עמי אסרקה. זאת אומרת, זה מתוך האהבה שלי, הלכה לתוך האיסורים כמו אב לבן. את אשר יואב ה' יהיה אסרו. ובמחזאל אומרים, האיסורים מחפרים את האבונות. אני אתן לכם סתם דוגמה. נגיד שהאדם הוא טיפש, אין לו אמונה. הוא לא לומד חזק אמונה, אין לו אמונה באשם. משבר הכי קטן הוא נשבר, מתייאש, בוכה, מתלונן, מתעונן. היו הרבה מתעוננים בדור המדבר. כל challenge שהיה להם, כל איזה אתגר, בום, הפגנות, מרידות. אז אני שאלתי איזה חכם, תגיד, אחד שמשקיע נגיד בבורסה. הוא חוזר מהכולל, מסתכל על המסך, רואה, היום המניין שלו ירדה 5 אחוז. דוגמה, היה לו 100 אלף שקל, השקיע 100 אלף שקל, קנה מנהיה מסוימת, הוא מגיע בסוף היום, רואה ירד ל-95 אלף. הוא אברך, מקבל 2,000 שקל מהכולל. מאיפה יש לו 100 אלף שקל? אחרי החתונה קצת מתנות, ההורים קצת נתנו, ההורים שלה נתנו קצת. אמר, אני רוצה ללמוד, ריבונו של עולם, אני לא רוצה עכשיו לבזבז זמן על העבודה, אני רוצה לעמוד בתורה. אני אשקיע את זה, ואתה בעזרת השם תברך אותי, ותביא לי פרנסה מהכסף הזה. היפלא מהשם דבר? שאני יכול לעשות שה-100 אלף האלה יניבו לו עשרת אלפים שקלים רווח כל חודש, בממוצע. זה מספיק לו לחיות. פלוס האלפיים של הכול, להשתוק קצת העבוד, ועוד לחיה טוב. המסכן הזה מגיע, רואה שירדה המנייה 5%. אוכל את הלב, נשרף מבפנים, יורדים לו דמעות של זעם. אני לומד תורה, זו תורה וזו סחרה, זה מה שמגיע לי, ככה עוברים לו, השטן מביא לו מחשבות בראש? אין אחד שזה לא קורא לו את זה, אלא אם כן הוא הגיע למדרגת החזוניש, כן? זה כבר משהו אחר. האדם הפשוט, האברך הרגיל, הבעלת תשובה, מיד עוברים להם מחשבות, מי מכניס להם את המחשבות האלה? השטן. אתה רואה, יפרייר, תראה אותך, היית יכול להיות איזה מנהל בנק עם מוח כמו שלך וזה, חברים שלך, תראה אותם, נוסעים במכוניות, ואתה באוטובוסים, בקור, קשמים. והנה, תראה מה השם נותן לך. אתה הולך לומד תורה, עובד על עצמך, עובד על המידות, יום ראשון, בום, חמש אחוז ירד. עוד יומיים, שלוש כאלה, ואתה אומלס. נכון שככה זה היה, סתן מביא לו? אז עכשיו הוא יומיים, שלושה, אוכל את הלב. קשה לו להתרכז בלימוד. הוא אומר, מי יודע כמה אני מפסיד עכשיו? הוא כבר מחכה לערב. מהר שהוא יגיע, יפתח מהר את המחשב, לראות מה עלה, מה ירד. מגיע היום שני, ירד עוד 4%. נהיה 91 אלף. לא, מה יהיה? מתחיל לבכות, ריבונו של העולם, למה אתה עושה לי את זה? יום השלישי, עוד ירד קצת, נהיה 88 אלף. וואו, זה אני נמרוד קצת, אני נמחק כבר, מתחיל לחשוב, מה יהיה, עוד מעט לא יישאר לי כלום, יואו, אשתי תכנס, יגידו, מה עשית בכסף? בלחץ אטומי. בא היום הרביעי, בום, יצאו חדשות טובות לשוק, קפץ ל-102,000. כל ה-11 שפסיד ועוד 2,000 רווח. הנה, הוא ארבעה ימים מושקע, הוא עכשיו ב-2,000 שקל רווח. עכשיו, על השלושה ימים שהיה לו עוגמת נפש ואיסורים וצער ובכי, זה נחשב לו איסורים לגיטימיים בשמיים שמחפרים את האבונות או לא? עכשיו, יש לך חומר, זה לא בעיה שלי שאתה מטומטם ולא בותח בי. תהיה צדיק, תהיה בעל אמונה, תהיה בעל ביטחון, לא היה לך את האיסורים האלה. אם היית בותח בי, היית מחייך. מה אתה צוחק? אתה 10% מופסד. יש לך בח שמולד. מה, החיים נגמרו? בוא נראה מה מחר יהיה. עוד יומיים, עוד שלושה. אני רגוע ושלב. למה? בוטח באשם. ואם נגיד חש וחלילה כל הכסף יימחק, אז גם זה לטובה. אולי היה צריך למות לי ילד, לא עלינו. אז אשם פדע את זה בכסף. אז מה יהיה עכשיו? אז עכשיו אתה צריך לשלם חשבונות, ולא יהיה לך מה לאכול, אז יהיה לחץ בבית. זה לא טוב, זה פוגע בשלום בית, האישה מדוקט, יש לזה תגובות שרשרת. אז אם הקשבחור רוצה שאני אהנים ערוד, ושאני אשן באיזה תחנת אוטובוס, כי אין לי איפה לישון, והוא הרחמן הגדול מכולם, והוא אוהב אותי, ואני מהעם הנבחר, ואני מהעם ישראל, ועוד שומר מצוות, והוא החליט שאני אשן בתחנת אוטובוס שבוע, או בתוך איזה אוטובוס נטוש, או באיזה חדר מדרגות, יש כאלה אנשים הרי. העולם מלא בכאלה, נקרא אומלסים. תלך בלוס אנג'לס, כל שני צעדים ישן לך איזה אחד כזה על המדרכה. עם אוהל, בלי אוהל, בתוך איזה סאק. הרבה כאלה ישנים ברחובות. אז אם הקשבח הוא רוצה שאדם מסוים ישן ברחוב, אחרי שפנה לחברים ולשקוט הסעד וכל מה זה, ולא היה לו, ובסוף הוא צריך לישון ברחוב. זה לטובתו או לרעתו? היום הזה שהוא ישן ברחוב, או השלושה או השבוע, זה יכול להיות במקום עשר שנים גיהינום. עשר שנים גיהינום, ה' ממיר לו את זה בשבוע, שהוא יושן באיזה חדר מדרגות ומקבל ביזיונות. זאת אומרת, בסופו של דבר, בסופו של תהליך, נכון שיש מכות וסתירות ואוגמת נפש ואיסורים נוראים, ויום אחד ככה ופתאום עוד מכה ועוד מכה, איך כתוב בפרשת בחוקותיי, עוד לא התאוששת מהמכה של הבוקר, כבר באה לך מכה לערב. אתה עוד, אתה רוד בבעיה של הבוקר ווואו, אני עוד לא סיימתי עם זה, איך אני אתחיל עם זה עכשיו? אבל בסופו של תהליך, אתה, יש פסוק עוד אחד שהם, כי ענפת בי. מה זה ענפת בי? כמו אחד שמצליף בו, טוב שהורדת לי, איך אומרים, סתירות ומכות עם אשות. יש את הסיפור המפורסם שסיפרתי אותו כבר הרבה פעמים במשך השנים. איזה יהודי אחד שהלך ביער, ברוסיה, תפס אותו איזה קוזק רוסי-אנטישמי. ראה שזה יהודי דתי, בא עם איזה מקל, בום, התחיל להצליף בו. חשב שהם לבד ביער, בום, בום, בום, מרביץ לו, והיהודי תופס את המקל ונלחם איתו. פתאום עובר המלך עם הפמליה שלו. הגיע המלך עם כל הפמליה. היי, מה אתה עושה? הוא אומר, מה אכפת לך זה? עכשיו, הוא לא יודע שזה המלך, הוא לבוש בבגדי צייד. המלך יצא עם החיילים לצעוד. אז הוא אומר לו, מה אכפת לך? זה יהודי. אה, זה יהודי? תפסו אותו מהר, תעשרו אותו. וואו, סליחה, אדוני המלך, לא שמתי לב שזה אתה. עכשיו, היהודי כולו מסכן, מדמם, שבור. ראינו גם את היהודי על הסוס? קחו אותו איתנו לארמון. מגיעים לארמון, מכניסים את הקוזק הזה למאסר, לוקחים את היהודי לרופא של המלך, הרופא הכי טוב במדינה, הוא מטפל בו, מקבע לו את השברים, מנקה לו את הדם, דפרים, כל מה שהיה צריך, טיפל בו כמו שצריך שעבור הימים. עכשיו יש משפט. יושב היהודי ויושב הקוזק. שואל המלך את הקוזק, כמה מכות נתת לו? הוא אומר, אני אגיד לך, בערך מאה. פוחד לשקר. הוא לא יודע כמה זמן המלך היה ביער, אולי המלך ראה את כל המחזה. אז הוא פוחד לשקר. אז הוא אומר לו, אני חושב בערך מאה מכות. שואל את היהודי, זה בערך הגיוני? מאה מכות קיבלת? היהודי אומר, כן, בערך מאה מכות. אומר לו, טוב, אני פוסק שעל כל מכה שנתת לו, אתה צריך לשלם לו אלף רובל. עד מחר בבוקר. אם בחר בבוקר הוא לא מקבל ממך מאה אלף רובל, אני תולה אותך פה לענק עולם. אומר הגוי, אין בעיה, אני רץ עכשיו, אני עוד היום משלם לו. לא אכל כדי מחר. איך שנגמר המשפט, מתחיל היהודי לפקוט. איזה בכי. אומר לו המלך, מה קרה? למה אתה בוכה? לא עשיתי משפט צדק? אומר לו, לא, אדוני המלך, אתה מלך צדיק וישר ו... אין מילים, באמת. אז מה קרה? הוא אומר, לא, בזמן שאני קיבלתי לפני שבוע ממנו את המכות, אני נלחמתי בו, עצרתי אותו, תפסתי את המכל, חפתי אותו כמה פעמים, מנעתי ממנו לתת לי עוד מכות. אבל אם אני, בזמן שהוא נתן לי את המכות, ידעתי שעל כל מכה אני מקבל אלף רובל, זה כמו אלף דולר היום, כן? על כל מכה אלף דולר, אני לא הייתי מתנגד, הייתי אומר לו, זקן שכמוך, תתחיל לתת יותר חזק ויותר מהר. מה זה אתה בקושי מסתייד? כואב לי הלב על החמישים אלף שהתבזבזו. זה משל, כולכם מחייכים, אבל זה בכלל, המשל הזה זה הסיפור של החיים. של כל החיים, זה הסיפור, המשל הזה זה כל החיים. זאת אומרת שבא לך איסורים, והצהרות, והמכות, והאוגמת נפש, והאכזבות, והכאבים פיזיים, והכאבים רוחנים, ובושות, וכל מיני דברים, אלבונות, וגזענות, ומפלים אותך, ומבזים אותך, וצוחקים עליך, או על הילדים שלך, בסופו של דבר זה הורס לבן אדם, שורף לו את הלב, והוא מיואש ועצור ואין לו חשק ללמוד, אין לו חשק להתפלל, לעזוב, אני מיואש, לא קם בזמן קריאת שמע, מתעורר ב-11, אין לו כבר מה לאכול, הוא כבר מיואש מהחיים, אין לו חשק לעבוד, אין לו חשק לדמוד, אין לו חשק כלום. כל זה נובע מתאות. שאם הוא היה מבין שהאיסורים יביאו לו שכר עצום לנצח נצחים, זה מעולם לא היה שובר אותו. כי הרי אם כל אחד מכם שאני אגיד לו, תבוא אליי כל יום, תדאג להגיע אליי כל יום, ותקבל מני שתי סתירות. ככה, אחד ימין, אחד שמאל. גמרה שואלת, מה יותר מעליב, סתירה כזאת או סתירה כזאת? אתה אומר, או ככה או ככה. אז אתה אומר לי, מה, השתגעת? אני אומר לך, לא רק אני הולך לתת לך סתירות מצלצלות. לא ככה, שנותנים לי ילד קטן. ככה. נו, ומה, אומר לו, אל תדאג. על השתי סתירות האלה אתה מיד מקבל מעטפה עם אלף דולר. כל יום. באיזה שעה להיות, מיד אחרי התפילה, אתה מגיע, שמונה ושלושים, בבוקר, אתה מתייצב ליד הדלת שלי. איך שאני יוצא, גמרתי מהתפילה, עבדתי הביתה, חגתי ארוחת בוקר, שמונה וחצי יוצא לקולל, אתה עומד, פעם פעם, אלף דולר. הוא היה ישן שם כבר במדרכה מהלילה שלפני. בטעות השעון לא יצלצל. מה, הוא אוהב את השתי סתירות? לא, ודאי שלא. מה הוא אוהב? את הכסף. זאת אומרת, האיסורים הם רק כואבים כשאין בהם תועלת. אבל כשיש בהם תועלת, כולם מודים שזה רווח נטו. אף אחד לא מעניין אותו הכאב. למה היום אנשים סובלים מהאיסורים? כי אין להם אמונה באשם. ואין להם אמונה במה שכתוב בתורה. ואין להם אמונה במה שכתוב בגמרא. הם לא מאמינים. הם קוראים ולומדים ושומעים ובאים לדרשות. ועוד פעם שמרו ועוד פעם שמרו. עשרים שנה שומעים. חבר אותם למכונת אמת. תגידו, עכשיו עברת שבוע קשה מאוד. צהרות, עוגמת נפש. מה, לא עברת השבוע? משטרה, מעצר, תביעות. מה זה? מה אתה אומר? הוא היה אמור להגיד, וואו, איזה שבוע נפלא, מלא ברווחים, תשארתי טוב השבוע. למה? את אשר יואב השם ייעשו. אז א', מעלת הרי איסורים שהיא מוחקת אהבונות. ולמי שאין אהבונות, אז זה איסורים של אהבה. אז הם משלשים לו את השכר. אז בכל מקרה זה רווח נטו. אי אפשר להפסיד מאיסורים. מתי אפשר להפסיד מהאיסורים שהאדם מבעט בהם? לא מגיע לי, זה לא צודק, איזה מן אל זה. איזה מן רחמן זה, עזוב שטויות, אל תאמין לסיפורים. שום רחמים אין, שום כלום, אין דין, אין דיין. תראה כמה אני השקעתי ותראה כמה אני סובב, תראה את הרשע הזה איך הוא חוגג. אה, יש פסוק מפורש, סוף פרשת בית חנן. משלם לאהבי לשומרי מצוותי לאלף דור, דוחה להם את השכר. ומשלם לסונא אל פניו לעבידו. לא האחר לשלם לו, לסונה שלי, לזה שלא שומע בקולי, לא האחר לשלם לו, אל פניו השלם לו לעבידו. את כמה מצוות שהוא עושה אותו חילוני בעולם הזה, מצווה פה, מצווה שם, שתי מצוות ביום, ארבע מצוות בשבוע, כל אחד והכמות שלו, זה מצטבר בסוף לכמה אלפי מצוות. והרי כל מצווה זה עולם מומלוא, הוא אומר, מלא, אני חייב לשלם לו בעולם הזה, הרי עולם הבא אין לו. כתוב, מחלל שבת, מות, יאומת. מות בעולם הזה יותר צעיר, יאומת בעולם הבא, אומר הרמב״ם. ונחרטה הנפשאים מהמאה. הרמב״ם כותב, נחרטים ועובדים לעד ולעולם העולמים. ככה זה בשמיים, אין מה לעשות. אז עכשיו, אם אין לעולם הבא, אז מה עם הצדקות שהוא נותן? מה עם המזוזה שיש לו בדלת? מה עם התפילין שהוא הניח ביום של הבר מצווה בשביל התמונות? בסופו של דבר הוא הניח תפילין, לא? מה עם זה שהוא עשה שלום איזה פעם פעמיים בין שני חברים? מה עם זה שפעם היה איזה אחד, משפחה רעבה והוא שלח איזה תרומה? הרי בסופו של דבר, הוא אמר כמה פעמים אמן, השתתף בכמה בריתות מילה כמה פעמים אמרו תקראו כמה פרקי תהילים לחיילים הם בזמן קרב קשה עכשיו אמר יאללה גם אני אקרא כמה פרקי תהילים שם איזה מפית טיישו על הראש ואמר כמה פרקי תהילים רק על זה לבד מגיע לו שכר ענק בסופו של דבר מגיע לו הרבה שכר על 30, 40, 50 שנה של חילוניות על כמה מצוות שעשה כל שבוע. זה מצטבר בסוף, נגיד, ל-5000 מצוות ב-70 שנה. אז צריכים לשלם לו על זה, עולם הבא אין לו, צריכים לשלם לו בעולם הזה, בית יפה, עוד דירה, מכונית טובה, ילד ככה, עוד ילד, עוד זה, נכד, נכדים יפים, חמודים, איזה יופי, הבן שלו, החלום שלו שהבן שלו יהיה רופא, נהיה רופא, החלום שהילד השני יהיה עורך דין, נהיה עורך דין, וזהו הוא מתגאה, הוא לא מבין מה זה, תורה וזה. חלם שהבן שלו יהיה טייס 0-16, אז נהיה הצליח בקורס טייס. זה ממלא אותו באושר שנים רבות. כל פעם שמדברים, זה הבן שלי. וואו, איזה אושר. מה? הוא יודע לטוס על מטוס. וללחוץ על כפתורים. לשלוח טילים. יפה מאוד, מכובד. היום, דרך אגב, כל ילד שגודל עם המשחק הזה, איך קוראים למשחקים האלה? על המסכים, שני משחקים, אז נהיה להם מאוד קואורדינציה. הם אלופים, אתה יודע, ילדים כאלה, היום אתה יכול ללמד אותו לטוס על מטוס תוך כמה ימים. כל הפונקציות, זה, לעשות, הכל, ילדים קטנים. תדעו לכם, הרבה ילדים מוכשרים מפרסמים פה, כל מי שיש לו מוכשר בטכנולוגיה, לשלוח אותם לקורס מגיל צעיר, ללמד אותם להטיס מטוסים ללא טייס. ילדים בן 18 מטיסים לך מטוסים בלי טייס, הוא טס כמה עשרות או מאות קילומטרים למטרה מסוימת, ומתביית על מטרה, והילד, הילד בן 18, בום, לוחץ, והמטוס הזה בלי טייס, שולח טיל ומרים בניין באוויר. ילדים שלפני שנה הוא שיחק באתרי, לא יודע איך קוראים למשחקים האלה. זה לא כזה מסובך. לומדים! אבל הוא, החלום שלו, שהאבא והבן שלו יהיה טייס. נו, אז הוא מסתובב עם הכנפיים, הוא לא יודע מה זה תורה, אם היה יודע מה זה תורה, יצוחק שהוא מתלהב מלטוס במטוס. בסדר? החלום שלו שהבן שלו יהיה כדורגלן, יקרא רשתות, שכל הקהל כמו קופים יקפצו על הגדרות ויצרחו. יאה, מה קרה? הבן שלי נתן גול היום. נו, ומה הרווחת מזה? הוא בעט חתיכת צמרתות מאור לתוך רשת. מה באמת השתפר בעולם? איזה תועלת באה לאדם, לאנושות, מהשטות הזאת? כלום. אנחנו בעולם של מטומטמים, ומטומטמים שמחים משטויות. בעולם של חכמים, בעולם של אנשים עם ראש על הכתפיים, אף אחד לא מתרגש מהשטויות האלה, כן? אבל העולם היום הוא כל כך נגוע וכל כך טיפש, שאפילו מלאכים ונשיאי עולם, ושופטי בתי משפט, ודוקטורים גדולים קופצים כמו קופים במשחקי ספורט. אנשים שקובעים חיים ומוות, זה שופט, זה עורך דין גדול, זה תובע, זה טייס קרב, זה אני יודע מה, כל אחד, זה איזה מהנדס. תראה אותם במגרש, קופצים על הגדרות עם הגרעינים, כמו קופים. אין להם כלום, סתם, מה, אבל יש להם חוכמה חילונית. אתה רואה שחוכמה חילונית לא משפרת את האדם בגרם. לא הופך את אותו לעניו, לישר, להירש המים, לאחד שקם בזמן מוקדם, שמילה אצלו זה מילה שכולם סומכים עליו בעיניים עצמות לתת לו מיליונים על המילה שלו בתקיעת כף. למה? טוב שם, משם אין טוב. זה אדם שעשרים שנה הוכיח את עצמו בכל מקום. רואים שהוא אדם גדול. אף אחד לא דואג עליו. היום אתה רוצה לעשות עסק עם איזה עורך דין חילוני, אתה יכול לסמוך עליו? הוא איש החוק. אתה יכול לתת לו עכשיו מיליון שקל על המילה שלו? להפך, הסכנה הכי גדולה כי הוא יודע את הפרצות בחוק, איך לגזול אותך, ושלא תוכל לטבוע אותו. זה יותר מפחיד מאדם תמים. חילוני רגיל שלא יודע משפטים, פחות מסוכן מהעורך דין הקריש הזה. אף על פי שהוא במסגרת החוק, הוא תובע, הוא עובד בשביל המדינה. אפשר לסמוך עליו? לא. כמה פעמים אורחי דין גזלו כספים שאנשים השקיעו אצלם בשביל לקנות דירות, בניינים, פרויקטים? קם ונעלם. למה? אתה רואה שהשכלה חילונית לא משפרת את האדם בכלום. כי הוא זה. הוא ילמד 700 שנה משפטים באוניברסיטה העברית, 700 שנה, בעוד 700 שנה הוא יהיה אותו חלאה כמו שהוא היה ביום שהוא נכנס לאוניברסיטה. שום דבר לא השתנה אצלו. ולעומת זאת, תביא לי את החלאה הכי גדולה, שים אותו אצלי בישיבה אצלנו במונסי חודש, ותבוא ותראה מה קרה לו. לא תכיר את הבן אדם. כל הלבוש משתנה, צורת דיבור משתנה, הוא קם לבד בבקרים, סדר, ניקיון, פששש, משהו, עולם חדש. משתנה לגמרי. כבר לא מנבל את הפה, עושה חשבון נפש, מה הוא עושה? לא נוגע בלי רשות? רוצה עכשיו לקחת עת לכתוב משהו? שואל, של מי העת? של ההוא. אתה מסכים שאני אשתמש לך בעת? מה זה עת? כמה עולה עד יו? כמה עולד יו? סנט? הוא יכתוב שעה, לא עלה שתי סנט. דין פרוטה כדין מאה, אני לא גזלן. תור זה תור. תורנות מדבך זה תורנות מדבך. הוא מתעורר בבוקר, הוא מכיר גם את החברים שלו. הוא לא אגואיסט. הוא לא סוציומט. שומעים? אדם כזה הוא לא סוציומט. מאיפה זה בא? אך ורק מכוח התורה. שום קורס בעולם לא ישפר את האדם בשום מידה. כלום. למשל, יש קורס באמריקה שעוזרים לך להתפטר מהכעס. אנשים קריזיונרים, עצבנים, אין להם סבלנות לאף אחד, כל דבר אלימות וצעקות וזורק דברים. אשתו אומרת לו, אתה בלתי נסבל, איציק. אני לא יכולה, אני כבר רועדת ממך, פוחדת לדבר, אני לא יכולה ככה. או שתלך לגמילה, או שתיתן לי גט. גמילה ממה? ממידת הכעס, פוחדת. כל דבר, נותן מבטים, נבלים. היה לי אחד כזה בשכונה. היה קיוסק, היה איזה אחד שבילי, היה לו קיוסק אצלנו, היו קונים ממנו כרטיסי לוטו, גלידות, באמבה, עיתונים, אתם מכירים את הקיוסקים האלה? לא יודע, יש אותם, מסתמה יש אותם עדיין. אני הייתי עורד אליו, מה זה לחוץ? תאמינו לי, אם הייתי יודע, אז הייתי קורא תהילים בדרך אליו. מרוב שהוא היה קריזיונר ועצבני. שם הייתי מגיע, אני אומר לו, אני רוצה גלידת טוט בננה. תיקח ממקרר. אני מוציא, שם את זה על הדלפק, היה לו חרוזים, לא היה יודע לעבוד על הקופה. היה מהדור הקודם, הוא עם החרוזים עושה חשבון, נגיד את הקונקציה, במבה, ביסלי, גלידה, פתאום אני הייתי אומר לו, רגע, אני רוצה לחליט, הוא עכשיו היה עוטף את זה בעיתון, את הגלידה, היה לו חתכת עיתון, הוא עוטף את זה בעיתון, לא יודע למה, עכשיו שאני חושב על זה, מה העיתון הזה מועיל? בקיצור, אז הייתי לפעמים אומר לו רגע לולו סליחה אני רוצה וניל שוקולד. איזה מבט הוא היה נותן לי. הייתי נבהל פחד מוות בתור ילד ממנו. הוא רוצה להרוג אותי. אני צועק. מה מבזבז לי את הזמן. עכשיו נגיד אחד כזה, מסכנה אשתו, זה אני מיילה, אני בא פעמיים בשבוע, חוטף מנו מבטים וצעקות ונגמר. לאדם יש לי טראומה ממנו. גם ממנו וגם מהרופא שהיה לנו, רופא משפחה, דוקטור אלה ג'ם, זכותו יגן עליו, רשע מרושע. רשע כזה, כזה גאפתן. כזה סוציופט, סוציומט, מה שאתם רק רוצים. אימא שלי עד היום, יש לה טראומות ממנו. רעדה ממנו. היא הייתה פוחדת לשאול אותו מה יש לילד. וכמובן, אי אפשר להבין מילה ממה שהוא כותב ב... אז לפעמים, היא היה לה אומץ לשאול, מה, איזה תרופה זאת? יסבירו לך בבית מרקחת. והוא היה, תוריד חולצה, בום. היה לו שפם כזה, אכזר כזה. אימא זה, תשתהל. רק כזה. לא סתם אומרים, הטוב שבה רופאים לגיהינום, על אלה דובר, לא על הרופאים הטובים, שעושים לשם שמיים, רוצים באמת לרפא. זה היה, כזה היה. מידת הכעס. אין לו סבלנות. היא הייתה מדברת, הוא לא עונה לה. לא עונה, אני לא שוכח את זה. 50 שנה עבר מאז. היה כותב, עושה מה שהוא עושה, ולא כאילו, היא לא קיימת בכלל. הוא הופק, הוא פן חולים על הג'אם. זה היה השם שלו. בטח הוא כבר עכשיו באמצע לשלם על הימים ההם. מידת הכעס. אז אשתו אומרת לו, שמע, אני לא יכולה יותר לחיות איתך, די, אני חיה בפחדים, פרנויה. תלך לגמילה. אז הוא הלך לגמילה באמריקה. מה זה הגמילה? אתם יודעים מה זה? באים בבוקר לפני העבודה, יש להם שקי גרוף. אתם מכירים את השקים האלה של האימונים? הם באים לשם, 40 דקות, חצי שעה, לא ידע כמה, המדריך אומר, מוכנים? Let's go! כולם באים, בום, בום, ביתות, אגרופים, צריכות, כללות. יעני, מה? תוציא את כל העצבים שלך, שכל היום תהיה רגוע. בום, בום, ביתות, כולם מתנשפים, מזיעים, איך אומרים? הרביצו לסק? עד הטיפת כוח האחרונה שהייתה להם. עכשיו הוא גם אומר להם, תדמיינו, תדמיין שזה חמתך, תדמיין שזה השותף שלך. את האיש שאתה שונא הכי הרבה, תדמיין. אז הוא עכשיו בראש שלו, הוא גנב אותי במיליונים, הוא מדמיין שהוא שובר לו את הראש, את העצבים וזה. בסוף, נרגעתי. שמת ג'קט והולך לעבודה. זו הסדנה. מה אתם אומרים? סדנה חילונית לטיפול בחסים. מה אתם אומרים? אם עכשיו היום מציעים לכם ללכת לשם, להתפטר ממידת הקאס, הייתם הולכים? רבע שעה תצרק, שולם, משתולל, בועט, מזיע קצת, אחר כך בא, שוטף פנים, מים קרים, שם את הג'קט, שם לך איזה קפה במכונה ויוצא לעבודה. מה אתם אומרים? זהוי למידת הקאס או לא? אנחנו לכאורה במחשבה שכלית היינו אומרים אולי זה באמת משחרר לחצים טוב קצת לצעוק, לשתולל עובדה שאתה רואה שאחרי חמש דקות זה מרגיע אותך איך אומרים? הוצאת את זה מהחזה את הלחץ בדיוק להפך כל הרפאיה כזאת של צעקות כל הרפאיה כזאת של צעקות מביאה לך עוד יותר כעס לטווח רחוק הופכת אותך לעוד יותר כועס ומפלצת. למה? כך בורא עולם אמר, אחרי הפעולות נמשכים הלב אבות. אם עכשיו תשכנע את עצמך במקום להרביץ ולצעוק, לדבר יפה למישהו שאתה לא מסמפט. מחמאות, תודה, איזה צדיק אתה, כל הכבוד, וואו, אני רואה כמה אתה מתאמץ. ואתה סובל, סובל מזה. אתה נותן לו מחמרות וזה קשה לך, אתה לא סובל אותו. אחרי 20-30 פעם, אתה נהיה האוהב גדול שלו, והוא אוהב שלך גם. הפתרה הבעיה ביניכם. עכשיו תלך לסדנה, תדמיין שאתה מפוצץ אותו ובועט בו ואורג אותו, עוד 30 שנה אתה עדיין כועס עליו כל פעם שאתה רואה אותו. זה לעולם לא ילך, להפך זה נהיה יותר גרוע. למה? כי אחרי הפעולות נמשכים הלבבות. שאתה עושה פעולות, למשל, עכשיו מביאים לך אוכל שאתה לא סובל. נגיד שאתה מרוקאי, וההורים שלך ממרוקו שלחו אותך לישיבה בגייטסד, באנגליה. זה קרה להרבה מרוקאים. הם גדלו במרוקו, נגיד, גיל 16, 17. ההורים שלהם אמרו, תשמעו, כאן במרוקו אין תורה ברמה גבוהה. זה לא מה שהיה פעם. פעם היו גדולי עולם חיים במרוקו. היום אין כבר שם כלום, לא נשאר. תיסע לאנגליה. יש שם ישיבות חזקות, תלמד שם. לונדון, מנשסטר. ההוא נוסע לשם. איזה אוכל מגישים בישיבה אשכנזית בריטית? גפילטה פשקר עם הג'ילה הזה ככה. מנפפון מתוק עם בצל כזה מתוק עם חומץ. כל מיני דברים כאלה, והמסכן המרוקאי הזה הגיע לשם. אין דג מרוקאי, חריפים, גזר אדום, גם באדומה, אין את זה. מה יש? אוכל לבן, קר ומתוק. כמידתם של האירופאים. אצל העדות המזרח, כולם עם טמפרמנט, עם חומרים חום שבוקע, אז הכל אדום, הכל חריף, הכל חם. כי זה המזג של האנשים, יהודים, ערבים, לא משנה. האנשים שחיים במזרח התיכון, הם אש יוקדת. אתה הולך לאירופה, הכל שקט, הכל... פעם היה איזה חסיד, חסידים הם... כמו הספרדים, מלאים אש. אז הוא חסית סטולין. חסית סטולין, פירושו שהוא בא להתפלל, הם צועקים ומוכים כפיים. צעקות! בבית כנסת! עכשיו הוא בא למניין אשכנזי-אמריקאי, יושבים שם איזה מאה אנשים, זה דוקטור, זה עורך דין, זה רואה חשבון, זה ככה, זה בעל עסקים, זה... כולם כמו דגים. כמו דגים, יושבים, שווה בטיחה. מה בבית כנסת? נפל איזה מישהו, שקל על הרצבא, כולם שומעים. הכל שם כמו בספרייה. ספרייה עירונית. פתאום החסיד הזה בא, כפיים, אבא! אומר לו איזה דוקטור, סלח לי, אתה לא רואה שאתה מפריע לנו לתפילה? אתה יכול קצת להוריד את הכול? מסתכל עליו החסיד. אנחנו אומרים, הוריד לו סתירה מצלצלת. הדוקטור צעק, איי! אומר לו החסי, תגיד, למה אתה צועק? אתה לא רואה שזה מפריע פה לתפילה? הוא אומר לו, מה זה למה אני צועק? כי חפת לי, אז אני צועק. הוא אומר לו, אתה רואה שכואב, אז צועקים. יש לכם חשבנות בנק שמנים, אין לכם דאגות, אז אין לכם מה לצעוק. אבל אני מחר, אם אני לא מביא עכשיו 3,000 שקל, זורקים אותי מהדירה. אז אני צועק, כי כואב. אתה אין לך דאגות, מה אתה דואג? הריביות שאתה מרוויח כבר מחסות את כל ההוצאות. יהיה עבודה, לא יהיה, יש לך מספיק חסכונות, אתה לא דואג. למרות שדרך אגב, זה גם שטויות. אדם שחושב, חסכתי מספיק, השקעתי, יש לי הכנסות גבוהות, כל חודש זה עולה, פותחת בראשון לחודש, בום, נכנסה לו ריבית גדולה, זה גם כן אשליה. בשנייה לוקחים לך את זה. אם זה באמריקה, אם זה בארץ, פתאום נטפל לך איזה פקיד, הקינה אוכלת אותו, שאתה הולך לך וזה, רק נטפל אליך. מה זה, לא שילמת פה, לא שילמת שם, מה זה כאן, עשית, בנית, חרקת? מילימטר, מה חרקתי? אדוני, זה בעיה. סתם, נטפל אליך, מביא את המנהל, את הממונה, חקירות, עניינים, נכניס אותך למאסר. פעם איזה אחד אמר לי, אתה יודע, פה איך החקירות מתנהלות? קוראים לך, אומרים לך, אתה חייב לנו חצי מיליון שקל. עכשיו, אתה רוצה לשלם? נגמור עניין. אתה לא רוצה לשלם? נתחיל חקירות. בתי משפט וזה, ואז זה יכול להגיע ל-20 אלף, ל-20 מיליון. כי אתה יודע, אנחנו נמצא גם את זה וריביות וזה, בקיצור, עושים לך, שמים לך אקדח לראות, שלם לנו חצי מיליון לטובתך. תתעסק איתנו, זה יהיה עשר. זה השיטה. אתם יודעים מה ההבדל בין FBI למשטרה באמריקה? מה ההבדל בין FBI למשטרה? זה כמו ההבדל בין משטרה למה סכנסה פה בארץ. כשמשטרה באים אליך, מישהו הגיש תלונה, הם לא יודעים עכשיו מה האמת, מה לא, הם קודם כל באים, אומרים לך, הגישו נגדך תלונה, בוא למעצר, חוקרים אותך. עשתה. בוא נראה. הנה, אומרים שאמרת כך וכך, ואתה זה ואתה פה ושם, למה אמרת? יש לך הסבר? מה, אתה חקירה? טוב, יגישו את זה לפרקליטות והם יחליטו אם להגיש נגדך דבייה או לא. הכל פתוח, מחזיקים אותך עכשיו. מסך נסע שבאים אליך כבר, זה לא עכשיו מתחילים נגדך חקירה, הם באים אליך אחרי שהם כבר עוקבים אחריך תקופה ארוכה, בודקים לך את החשבונות, יודעים כל זה, שמים לך ציטוט, מקשיבים לשיחות, מסתכלים על הוואטסאפ שלך, את כל מה שאתה עושה, הכל, מה קנית, איזה אוטו אתה נוהג. אם יש לך איזה פיצריה, הם סופרים כמה הזמנת חודש וכמה הצהרת, ולפי זה הם יודעים כמה תבניות עשית. הם כבר באים מוכנים. מתועדים, וידאו, הכול. לא עכשיו מתחילים נגדך חקירה בגלל שהיה לה איזה חשד. לא, יש להם סבלנות. הם נותנים לך שנתיים שלוש להמשיך לחגוג, ומתעדים הכול. אותו דבר באמריקה. אם באה אליך משטרה, עוד אפשר להינצל. אם הגיעו אליך FBI התגדל והתקדש מרבה הם כבר שנים עליך וציתו אותי אתה לא תצא מהם נגמר הסיפור אני פעם באו אליי FBI לחקור אותי על מישהו שהחזרתי אותו בתשובה מהטלפון שלו הם ראו שהמספר שהוא הכי הרבה מדבר איתו זה אני שומעים? באו אליי, סוכן וסוכנת, איך ניוולתי. באה אשתי אומרת לי, תשמע, יש פה FBI, רוצים לדבר איתך. FBI אליי? מה לי ול-FBI? שלום. יושבים, כן, איך אפשר לעזור לכם? לאיזה פחד. איך תדע עכשיו מה מי אמר, הלילה, מה שהם המציאו, מה FBI? זה לא צחוק. אומרים לו, באנו בקשר לאדם בשם כך וכך, אתה מכיר אותו? כן. מה הוא בשבילך? ואז 300 שאלות שאלו אותי. בסוף, לפני שהם יצאו, אמרתי להם, נו, עניתי לכם על כל השאלות שהייתם צריכים לדעת? הוא אומר, עוד נראה. לא אומרים כן. שוכים. עוד נראה. ואז הוא מסתכל על התמונות אצלי בסלון, התמונות כאלה, ציורים של רבנים, של ילדים דתיים. אתם יודעים, ציורים דתיים. אומר לי, ניס פיינטינג זה הוא הביא, עם העין שלו. יש לך ציורים יפים פה. זהו. בשנייה אחת, הם עולים על איזה בן אדם, מתחילים לבוא, עם מי הוא מדבר, עם מי... אני זכיתי להחזיר בתשובה את ג'ונתן פולארד. כירים אותו? איך הוא חזר אצלי בתשובה? מעולם לא פגשתי אותו פנים בפנים. שהייתי פעם בדרשה בטורונטו, בקנדה, בסוף הדרשה קפצו עליי כל האנשים, אתם יודעים, ופתאום באה לי איזו אישה אחת קנדית, אומרת לי, רבאי, רבאי, ככה צועקת, רבאי, רבאי, אני אומר לה, כן, תתפלל על ג'ונתן. אני אומר לה, איזה ג'ונתן? תתפלל על ג'ונתן, היא אומרת לי. פולארד. תתפלל איתי, מעלה ולא עכשיו, בקנדה. אומרת לי, אתה החזרת אותו בתשובה, תתפלל עליו. אמרתי לה, אני? היא אומרת, כן, נתנו לו את הדרשות שלך בכלא, הוא חזר בתשובה. עכשיו אמרתי בלב שלי, מי את? אני שואל לה, מי את? אחות של אשתו. אשתו מסכנה נפטרה בינתיים, אז היא הייתה חיה עדיין. אומר לי, אחות של אשתו, היא אומרת. אמרתי, זה נשמע מין, אבל מאיפה אתה יודע, אולי לא נורמלית, אתה יודע, אנשים מדברים תחתן על זה. פתאום עוברים איזה שבועיים, מראים תמונה היחידה שצולמה בכלא, שהוא היה בכלא באמריקה, בא הרב מורדכא אליהו זאצל לבקר אותו בכלא, והסכימו לעשות תמונה, אני עד היום לא מבין, הם בחיים לא מסכימים שיצלמו תמונות של עשירים בתוך הכלא. פתאום שמים בעיתון, הרב מורדכא אליהו וג'ונתן פולארד עם קיפה וזקן. אמרתי, וואו, נראה אמיתי. ברוך השם, אחרי כמה זמן הוא השתחרר, שמו לו צמיד, ושמו אותו בדירה מברוקלין, ויש עליו מעקבים. יום אחד, איזה תלמיד שלי, הוא מספק ציוד למשרדים של רופאים. ציוד רפואי. הוא הולך למשרד במנתן, הוא מביא את כל המזרקים, כל הדבר הכפפות, כל הדברים שקונים מהבוס שלו. הוא עובד אצל איזה מישהו, בהספקה. הוא נכנס למשרד, את מי הוא רואה, ג'ון נתן פולארד ואשתו עליה שלום, אז היא הייתה חיה עדיין. הם באו לרופא שם, היה לה את המחלה. אז הם באו לפגישה. אז הוא אומר לו, שמעתי שאתה אוהב את המזרחי וזה, וחזרת בתשובה מהדרשות. אומר, כן, תמסור לרב דשחם. אומר, אנחנו רוצים לבוא לבקר אותך. איך נזכרתי עכשיו בסיפור הזה? הוא אומר לו, הבחור הזה, אנחנו רוצים לבוא לבקר אותך בברוקלין, אפשר לבוא אליך לביקור?" הוא אומר, לא, לא, תגיד לרב שבשום פנים ואופן לא יבוא אליי. אמרתי לו, למה? הוא אומר, כל מי שבא אליי מיד ה-FBI מתחיל נגדו חקירה. מי זה ולמה הוא בא? בודקים. מי זה הבן אדם? מתחילים לבדוק אותך. למה? אולי זה אחד שמשתף איתו פעולה, אני יודע, במה שהוא עשה אז. פלא פלאים. הוא לא רוצה שתסתבכו. נהינו אותו 40 שנה, לא יודע כמה, 30 שנה, על כלום. על זה שגילה לנו דברים על איראן, שהם הם צריכים לתת לנו את זה בהתנדבות, לא בגנבה. משתפים פעולה, אז עד הסוף, תגידו לנו מה אתם יודעים, מה אתם מאלימים מאיתנו. הוא ראה שיש אינפורמציה קריטית של שלום המדינה, הוא לא עשה את זה אפילו של כסף, נכון, יכול להיות שנתנו לו כסף, אז הוא היה ציוני אדוק. הוא רצה לעזור למדינה. הוא רץ לשגרירות, הישראלים לא פתחו לו. אם היו פותחים לו זה, הוא לא אפשר היה לגעת בו. הוא גן, לפי החוק. מי שהצליח להיכנס לשגרירות, זה כמו שעזב את המדינה. זה החוק הבינלאומי. מסכן, עבר את מה שעבר, הטישו אותו שם, סבל, יצא משם חולה גם. שנים, גם אין לו ילדים, לא זכה לילדים. הקריב את חייו. ובסוף לפחות זכה לחזור בתשובה שתי אנשים יוצא בסופו של דבר שהכלא הציל להם את החיים אחד זה הוא והשני זה יגאל אמיר יגאל אמיר נכנס לכלא סטודנט מבר אילן כיפה כמו של הראש ממשלה המתחזה הנוחל שהיה לנו והוא איזה מין טיפוס הוא היה מה הוא היה הוא הלך וירה ברבין. בסוף עיגל אמיר לישב 20 שנה בכלא, ומה הוא זכה? לגמור את כל השעס וכל השולחן ארוך. אין לו רדיו, אין לו טלוויזיה, הוא מבודד משאר העשירים. כמה פעמים אמרו לו, תביע התנצלות, תתנצל, ניתן לך להיות עשיר מן השורה. תוכל לצאת לחצר, לשחק קצת, יהיה לך מסך, כל מיני דברים, תהיה קצת מעודכן, מה קורה. לא הסכים עד היום, הוא לא התחרט עד היום. הוא לא מסכים להגיד, אני מצטער על מה שעשיתי. לא מסכים. למה הוא לא מסכים? מי יודע למה? היו נותנים לו הרבה עטבות, הוא סתם סובל הרבה שנים. היה אומר משפט, אני מתנצל, חטאתי, אביתי, פשטתי. אחרי יומיים באמת אף אחד לא היה זוכר את זה, והיו נותנים לו עטבות. אולי גם יום אחד האדם מקבל חנינה, אולי. הוא מסרב להגיד, אני מתנצל. להפך, הוא אומר, חבל שלא הרגתי גם את פרס. הם הביאו עלינו את אסון אוסלו, שדרך אגב התברר כאמת. כל אוקטובר 7 זה בגלל הסכם אוסלו הערור הזה שהביאו את הרפאת עם כל 400 רוצחים מתוניסיה, הכניסו אותם פה לארץ. עד אז הם היו מחוץ לארץ. היה פה פיגועים פה ושם, פה ושם, מהאנשים שגרים פה, אבל לא היה להם הנהגה פה שיושבת עם צבא, עם שלטון על עזה, על יריחו, על כל המקומות האלה, על לחפור מנהרות, להבריח ממצרים מה שהם רוצים. כל זה, זה ההסכם הארור הזה הביא אלינו. בקיצור, רבותיי, כשרבין היה מפקד בצבא, בן גוריון שלח אותו למנוע מהעונייה על טלנה להיכנס לחופי הארץ. שלחו לכאן עוניית נשק לעזור לעצל ללחם בבריטים. ואלה מהגנה וזה לא הסכימו אמרו מה אתם עושים לנו בעיות עם הבריטים אנחנו עכשיו במצב רגוע איתם אם הם ישמעו שקיבלנו עוניית נשק יהיה פה בלגן אתם לא יכולים להביא נשק אבל הגיעו כבר עונייה יש שם 16 יהודים על העונייה הביאו נשק בן גוריון אומר לרבין בשום פנים ואופן העונייה הזאת לא תגיע לחוף תגיד להם שיחזרו עכשיו זה לא עוניות של היום מדברים אתכם לפני לפני קום המדינה. זה לפני 76 שנה, המקרה הזה, משהו כזה. אולי 80. איזה אוניות היו? זה לא כמו היום. יש לך אוניות, חשמל, חדרים, ברז, שירותים. אוניות רעועות. באו ככה בלב ים עם מלאות בנשק, כנס שהגיעו. אומרים להם, תחזרו. לאן תחזרו? התחילו לראות עליהם, רצחו 16 יהודים. שואלים את רבין, בזמן שהוא היה שגריר ישראל בוושינגטון. שאלו אותו, הוא בעצמו כותב את זה בספר שלו. אומר שואלים אותי מדי פעם אם אני מתחרט על זה שירינו על אלטלנה והרגנו שם 16 איש. התשובה שלי היא חד משמעית לא. אני לא מצטער על זה. למה הזקן נתן פקודה, ואני הייתי המפקד בשטח, ואני ביצעתי את הפקודה. כמו שהגרמנים מדברים. לא היה לנו ברירה, נתנו פקודה היטלר ואנחנו היינו צריכים לבצע. אז גבן, שהוא אף פעם לא התחרט, הקב' גלגל, שהוא גם כן יקבל כדור, מידה כן נגד מידה, אתה ירית עליהם, ירו עליך. זה שאתה ירית עליהם, לעולם לא הצטערת, לעולם לא איבדת חרטה, לעולם לא אכלת את הלב, איך הרקת יהודים מסכנים חפים מפשע, שכל פשעם היה לעזור ליהודים פה, להתבסס פה במדינה ולגרש את האויב, אתה לא מתחרט, זה שירצח אותך לעולם לא יתחרט. הפלא פלאים. הכל בסופו של דבר זה מידע כנגד מידע. הכל. אז נחזור לעניין. אז התחלתי לקרוא לכם, כמה פסוקי מפתח, שמלמדים אותנו על האיסורים. שאלתי אתכם שאלה, אדם שעכשיו השקיע במניות 100 אלף, והתחיל לרדת כל יום, יורד, יורד, יורד, שלושה ימים ירד ל-88 אלף, והוא אברך, והוא כבר אוכל תלה, ובוכה, ובתפילות, ריבונו של עולם, למה אתה עושה לי את זה? אני סך הכל רוצה ללמוד תורה, מה אני מבקש? ביום הרביעי יצאו חדשות, בום, קפצה המנייה, עלה ל-102 אלף. לא רק שהכניס את כל מה שהפסיד, הוא עוד עכשיו ברווח. אבל היה לו שלושה ימים קשים. כאב לב, פחיות, אוגמת נפש, לחץ נפשי, מועקה, עצבות. אולי גם רב עם אשתו בגלל זה, או עם הילדים שלו, או עם השכנים. אתם יודעים, הצבים גורמים לבעיות. ועכשיו הכל חזר. אה, השתבח שמו. מה הרבו מעשיך, אשם? עכשיו השאלה היא כזאת. השלושה ימים של האיסורים מוחקים לו אבונות או לא? כתוב, איסורים הם מרקים את האבונות. עכשיו האיסורים האלה שהאדם בטיפשותו ובזה שאין לו אמונה שהכל לטובתו, הוא הביא על עצמו סבל מיותר. כי אם היה לו ביטחון באשם, הוא לא היה מסתכל על זה אפילו. רגוע בלימוד, פרנסה בידי ה' זה כבר עניין שלו איך מאיפה הוא רוצה להביא לי את הפרנסה מהמניה, ממקום אחר, אני יודע מה הנה עכשיו הלכתי לאיזה עברך צדיק שאני קונה ממנו מזוזות אין לו כלום אתם יודעים יש גזרה של עזרה הסופר שהסופרי סתם לא התאשרו הם לא יכולים להתאשר מתי הם יכולים להתאשר? רק כשהם יפסיקו להיות סופרים הולך לנדלן, הולך להיות סוכן ביטוח, אז אולי שמה הוא יתעשר. אבל כל עוד הוא סופר, הוא לא יכול להתעשר. יהיה לו לאכול, יהיה לו להכין את הילדים, מקום לגור, אבל זהו. למה? כי אם הסופרים היו מתעשרים, הם היו מפסיקים לכתוב. ואם יהיה חוסר, עכשיו צריכים מזוזות ואין בשוק, המחיר יהיה פי שלוש, פי ארבע, אנשים נעשים מזוזות, חיים ומוות מזוזות, זה לא צחוק. אז לכן עזרה דאג שתמיד יהיה מספיק מזוזות בשוק והמחיר יהיה סביר, שהסופרים לעולם לא יתאשרו, לעולם. אלה פלאים. כל כך הרבה שנים אני מתעסק עם סופרים, קרוב ל-30 שנה, ואף פעם לא ראיתי אחד מהם שהתאשר. וחלקם יקרנים. הולכים לך מאות שקלים על מזוזה. והם לא זולים. אבל מה? לא מתעשרים. תמיד אומר בואנה, אתה יכול לתת לי מקדמה, אני צריך לקנות קלף. עשרים שנה אתה סופר איתך כסף לקנות קלף? לא, תשמע, אני צריך שבעת אלפים שקל, אני צריך זה, אני צריך זה. טוב, תכתוב. אני תמיד מקבל מזומן באיך שאני בא לקחת את המזוזות. לא, לא, אבל זה יירק יהיה עוד חודש. תעשה טובה, תשלח לי משהו עם מישהו. כן, בוא, תלך, תמצא שליח עכשיו. לא, מה, הם כל הזמן בלחץ. אז אני עכשיו באתי לצדיק הזה, בן אדם ירשמיים, צדיק אמיתי, אין לו חמדנות, אין לו תאוות בצע, מידות טובות, בן תורה, מקצועי, מבין עניין, באמת, אדם נפלא. הוא אומר לי, מגיע לי מזל טוב. אני אומר לו, מה? זכיתי במחיר למשתכן. איך קוראים לזה? מחיר במשתכן, בהגרלה. דירה של 4 מיליון בירושלים מציעים לי במיליון 650. שליש מחיר. אמרתי לו, מזל טוב, וואו, איזה נס. יש רק בעיה אחת, ואין לי דולר. איפה אני אביא מיליון 650? אמרתי, מה, אתה לא יכול לקבל משקנת? הוא אמר, כן, השם יעזור, נראה כמה ייתנו לי. ההורים שלך, של אשתך, משהו. אומר לי, אני חייב, זו הזדמנות חיי. אם לא זהו, אני בחיים לא אהיה לי דירה. איפה אני יכול לקנות דירה, אני? ואז הוא הסביר לי שיש כאן הגרלות ואנשים פתאום זוכים. ופתאום קבלים דירה בפחות מחצי מחיר. זה גם כן מעת השם. עשרים שנה או עברייך לומד, מה השם עושה, בשנייה אחת באיזה הגרלה נותן לו על עשרים שנה המשכורת. זה שתי מיליון שקל, זה לא צחוק. זה, תחשבו. זה לא צחוק. שתי מיליון חלק ל-20 שנה שהוא עברי. זה הרבה כסף כל שנה. זאת אומרת, הפרנסה היא לא חייבת לבוא מהעבודה. היא יכולה לבוא ממקומות צדדיים. פתאום אחד נפל, שבר את הרגל, היה שם איזה שמן, לא יודע מה, איזה בור בבור, עושה איזה טביעה, נותנים לו מאות אלפים. יש אנשים התעשרו בזכות טביעה, נדרסו על ידי זה אוטו, היו חודשיים בבית חולים, ניתוחים, זה כתף נשברה, ברך נשברה, גב, משהו, חוליה. באמריקה זה מיליונים. מיליונים. שנה, שנתיים, בסוף, לפני המשפט, החברת ביטוח, הם לא הולכים למשפט, כי זה חבר מושבעים. חבר מושבעים הם תמיד יהיו לטובת המסכן. זה אנשים פשוטים. אתה יושב עכשיו, בא לך איזה מסכן איש עמל, אומר תראו נפלתי שם, הלכתי למוסך, המכונה היא פיל מקומה שנייה על הראש שלי איזה מפתח שבדי שעבר לי את הראש, דפרים, בעיות, זה, אני לא רואה טוב, שכר חורות. עכשיו מה הם יכולים להגיד? יושבים 12 מושבעים, רואים את המסכן הזה וחברות של מיליארדים אלה של הביטוחים גורפים כל שנה מאות מיליוני דולר עם רווח לטובת מי הלכו? לטובת המסכן אז החברות ביטוח רק מושכות את זה עד השנייה האחרונה בינתיים הם עושות כסף על הכסף אמר לי פעם איזה עורך דין, אל תדאג עכשיו יש תביעה נגדם, נגיד מיליון דולר והם יודעים שהם יפסידו הרי. הם יצטרכו לעשות פשרה של חצי מיליון כדי לא ללכת למשפט. כדי לא למשוך את זה עוד שנה, אז הבן אדם מסכים. אבל עד המשפט הם כבר יעשו על הכסף מספיק כדי לחסות את מה שהם שלמים. גם כשהם כבר יורשרו, הם לא מוציאים את זה מהכיס. זה הכל משחק של מספרים. בהשקעות וזה, יש לנו שנתיים-שלוש שנמשוך אותו עד המשפט, בזמן הזה נעשה כסף על המיליון האלה שצריכים לתת לו. אז עד שכבר צריכים לתת לו, בסוף נותנים לו חצי, ואת החצי הזה הם כבר הרוויחו. אחלה ביזניס. אבל הם לא הולכים למשפט. בסוף מגיעים לפשרה, אלא הם כן אבן אדם לא מסכים פשרה, שזה נדיר מאוד. אז אפשר להרוויח ממקומות לא צפויים. היה מגיע לך איזה הונש, היית צריך לקבל איסורים, היית צריך שברים לקבל, היית צריך לסבול כאבים לכמה שנים. אבל על הדרך, הקב' הוא הורג שני ציפורים באבן אחת. אני נותן לך איסורים, נותן לך צרות, וזה בסוף יביא לך את הישועה, את הפרנסה. ואז הוא לוקח את הכסף ומשקיע ונהיה מיליארדר. היו דברים מעולם. אז רבותיי, בואו נראה רגע. שאלתי רגע שאלה שהיא מאוד חכמה, מאוד שאלה שבטוח שאלתם אותה בעצמכם. אם אני סובל בגלל שאני טמבל, בגלל שאין לי אמונה, בגלל שאני לא מאמין בחובות הלווות, או בגמרא, בחזלים, או בחזוני שאמונה וביטחון, כל הספרים החשובים האלה. קורה, קורה, קורה, ועדיין חי בפחדים. ואני סובל, ובסוף, אחרי כך וכך שנים, מתברר שכל הסבל היה סתם. למשל, כשהאחותי הייתה צעירה, היא הייתה מאוד ביישנית מטבעה. אין יותר ביישנית מזאת. אבא שלי הוא היה אחד שתמיד רואה את הנולד. מסתכל לעתיד, מבין לאן התהליך הולך. היה לו מין סוג חוכמת חיים כזאת לראות את הנולד. הייתי רואה אותו עומד במרפסת כל לילה שעתיים שלוש עם הסיגריות שלו עומד על המעכה ומסתכל ככה על השמיים ומערר הייתי אומר לו מה מה אתה חושב חושב על אחותך אני אומר לו מה אתה חושב איך היא תתחתן היא כזו בישנית היא טיפוס כזה סגור היא לא אחת שהולכת לבלות איפה היא בכלל תגיע למצב שהיא אי פעם תכיר בחור השנים הוא עמד וסבל בזו וקיבלה את הבחור הכי טוב בכדור הארץ. אי אפשר להאמין כמה הבחור הזה הציל אותנו מדברים, יצרות. לב של אברהם אבינו יש לו. אני הייתי אומר לאבא שלי, אתה רואה כמה שנים סבלת סתם? עומד וחושב ומערער ודואג בסוף אם הוא יכול לדעת שהעשר שנים האלה שהוא סבל סתם כל יום בעירורים ובפחדים כל זה לשווא שבסוף מובטח שיהיה לאחלה שידוח שוב העולם היה חוסך לעצמו אלפי שעות של צבל והוגמת נפש עכשיו השאלה, האם ההוגמת נפש הזאת של שנים מועילה לו בבית דין של מעלה? או שאומרים לו, מר מזרחי, זה שאתה קטן אמונה, זה בעיה שלך. זה לא בעיה שלנו. היית שומע בקולי, לא היית דואג, לקחו לי את כל הכסף, זה לטוב אותך, טיפש. היית גומר הרבה יותר גרוע, מה אתה לא מבין שזה לטוב אותך? הרי רק השבת ראינו על יוסף, יוסף הצדיק. שיוסף הולך לחפש את איכב אבא שלו שולח אותו עכשיו יודע איכב שונאים אותו הם לא יכולים לדבר איתו שלום אתה חי עם האחים שלך בדירה בבית מסתכלים עליך, עושים לך פרצוף אכזר של עצבים ולא אומרים לך בוקר טוב, לא אומרים לך שלום, אתה עובר במסדרון, לא אומרים לך שלום, אתה נכנס לבית, אף אחד לא אומר לך שלום, אתה בחרם בבית. לא יכלו לדבר את השלום, דברו שלום. זה לא המצב רגיל. ועכשיו שולחים אותו לאיזה מקום, מי יודע, מה הם יעשו? נשברו לי את העצמות. אבל מהבציבה הזו הוא הולך, מגיע ועוד הוא מספר להם את החלומות, איך אומרים? מוסיף עוד יותר שמן למדורה. בטמימות, אתם תשתחבו לי, פלא פלאים. בסוף הוא מגיע, הנה החליטו עכשיו איך אומרים, בואו נסיים את העניין. זורקים אותו לבור, נחשים, מקרבים, אחר כך לקחו אותו, מכרו אותו לישמעאלים, שמכרו אותו למדיינים, שמכרו אותו למצרים, הגיע לבית פוטיפאר. אומר שם רשי שבדרך כלל הערבים, מה הם מביאים איתם על ההגמלים? נפט. נפט. הפעם היה לו מזל, מה הביאו? בוסם. מה זה הבוסם? מברדים, משושנים, אתם יודעים, ג'זמין. ריח של ה... ריח טבעי. אז עכשיו יוסף נגמר לו החיים, האחים שלו מכרו אותו, זרקו אותו, הוא לא הראה לעולם את אביו, הוא לא הראה את אמו, החברות שלו הלכה, הוא יושב עם יעקב, לומד את כל מה שיעקב למד בישיבת שם ועבר, חרב עליו עולמו! ילד בן 17 מנתקים אותו מהמשפחה, שולחים אותו למדינה הכי טמאה בעולם! עם האנשים הכי אכזרים והכי מסוכנים שיש, והתואבה הכי גדולה, והסוטים הכי גדולים. איזו עוגמת נפש, איזה שברון לב. את מי זה מעניין עכשיו שהיה שם בוסם על הגמל? עכשיו זה כמו שהנאצי מכניס יהודי באושוויץ, במחנות השמדה, בגטו, לפני ההשמדה, שם אותו במחנות ריכוז, אומר לו, תשמע, אני אשים לך פה ריחן. אתם מכירים את הריחנים האלה שטולים במכונית? הנה, שמתי לך פה ריחן, שיהיה לך ריח של יסמין. הורגים לו את האחים, הורגים לו את המשפחה, אומר לו, שמתי לך ריח טוב פה בחדר. אתה צוחק עליי? זה נקרא לדרוך על היבלות. זה עכשיו שוטר עצר מישהו, הלא עוול בכפו, אומר לו, אתה מאושם ברצח, באונס, בשודים, בזה, הכל עלייה. יש לנו אותך במצלמה. מצלמה? איך זה יכול להיות? אומר לו, אתה מינימום 40 שנה מעשר. אורך דין יעלה לך מיליונים. חרב עליו עולמו, לעולם לא תראה אור יום. לוקחים אותך לאיזה מחנה, CIA, עינויים, מכות. אבל אל תדאג, בניידת שמו לך ספרי של השירותים, שיהיה לך קצת ריח טוב, ריח של שושנים. אתם מבינים מה כתוב פה או לא? מה עכשיו חזל עשו מזה בגדיל? מה זה פה? זה נראה לי צנות. בן אדם נגמרו לו החיים, עכשיו זה מה שמעניין אתכם, אם היה ריח טוב שם או לא, על הגמל, בזמן שלוקחים אותו למצרים, כמה ימים אז יהיה לו ריח נחמד, במקום ריח של נפט. חוץ מזה, מה זה ריח של נפט? אחרי כמה שעות אתה מתרגל לזה. אלה שעובדים בתחנת דלק הם לא מריחים את הריח. לא מריחים. אז אני שואל אתכם, אז למה התורה צריכה הייתה לבזבז על זה עכשיו משפט? למה רשת צריך לדבר על זה בכלל? מה עשו מזה בגדיל? את מי זה מעניין מה הערבים סוחבים היום? נפט או בוסם? התשובה היא, הרי ודאי שיש כאן סיבה. מה הקדוש בחור רוצה להודיע ליוסף? מה המסר? תראה את כל האיסורים שלך. הכל מדוד כחוט השערה. לא יהיה לך מילימטר יותר ממה שאני גזרתי. אז נגזר לך רק זה, אז אתה לא תסבול עוד דבר. למה? כי זה לא נגזר. הכל בהשגחה. לכן תהיה רגוע. איך אומרים? התייצבו וראו. שב, בסבלנות, תתפלל, תייחל ותסמוך עליי. אני רק מטיב לך, אני לא נגדך. בסופו של דבר, מה היה סוף התהליך? מסכן, שמו אותו בקלג, גם כן חף מפשע, נטפלה עליו אשת פוטיפר, איזה ניסיונות, מי יכול לעמוד מסיימת? זה בחור בן 17, בגנים שלבשה בוקר, לא לבשה ערב. עשתה לו עלילה, שמושיבים אותו עם האנשים הכי מסוכנים בעולם. אבל הקב' מחולון, אל תדאג, הכל בהשגחה. הנה, אני שם אותך ממונה על הכלא. אני רוצה שתמצא חן בעיני המפקד של הכלא. כולם פה מפלצות! אתה רק צריך שאחד יאהב אותך. מי? הממונה. זהו, ברגע שהוא מסביר לך פנים או שם אותך מפקח, אף אחד לא יתעסק איתך. אף אחד לא יתעסק איתך. שנים הוא בכלא. בסוף הוא יוצא להיות הממונה על כל הכסף בעולם. כמה זמן הוא היה האיש ששלט בכל הכסף בעולם? כמה שנים? 80 שנה. לא היה בהיסטוריה כזה דבר. 80 שנה, כל הכסף בעולם, הכל תחת חתימת ידו. מי אוכל, מי יצטרך לשעבד את הבית שלו, מי יצטרך לתת את השדות, למי יהיה פטור, מי יצטרך עכשיו לתת את השדה לפרו וייתנו לו אחוזים על זה שהוא עובד בשדה. הכל הוא מחליט, מחליט שעכשיו משפחה שלמה יעקב ובניו וכל הנכדים וכולי יקבלו חלקת ארץ ארץ גושן, ארץ שלהם מובדלים מהמצרים הטמאים ושולחים להם אספקות של אוכל כל יום שבו תלמדו תורה, אני המשביר כל זה לא היה בא אלמלא אותם 12 שנה של איסורים אבל בזמן שהוא היה בכלא מי יודע איזה יצר הרע בא אליו? תראה יוסף, למדת דורה. בן של אברהם, יצחק ויעקב, לא חטאתך. אתה שומר על הברית. היא לילו עליך עלילה. לא מספיק שעמדת בניסיון ולא פגמת בברית. תראה איפה אתה מצאת את עצמך. בבור, בחושך. תגידו לי, אני אשאל אתכם שאלה. למה הקרשבך הוא גלגל, שהזרקו את יוסף לבור של הנחשים ושל האקרבים, ואחרי זה הם קראו אותו למצרים. יכול להיות שמישר הם קראו אותו למצרים. האחים אומרים לו, תשמע, יש שתי אפשרויות, או שנטלה אותך, או שנעיף אותך מהעיניים שלנו. הנה, תלך איתם ומה שיהיה, יהיה. בשביל מה זרקו אותו לבור ואחרי זה הם מכרו אותו? מה היה העניין? הרי זה משמיים הכל. אין ייסורים שבאים על האדם סתם ללא השגחה. לכבוש ברוך הוא היה סיבה. מה הסיבה? מה אתם אומרים? התשובה היא, ליוסף זה היה מסר משמיים. זה המסר הראשון. תראה, אני אין לי נגדך שום טענה. הרי הם טוענים שאתה מויסר מוסר מלשן מלשין עליהם אומר שהם אוכלים מעבר מן החי אומר כל מיני דברים עליהם מלשין שמבזים את בני השפחות בקיצור מי שמוסר זה בעיה לא מצטרף למניין מי שטובע יהודי בבית משפט חילוני נגמר הסיפור שלו אין לו עולם הבא זה אסור להגיד לו שלום אסור לעמוד לידו אסור להתחתן עם הילדים שלו אסור לעשות איתו שותפויות אפילו לדרוש בשלומו אסור. הוא בא לבית כנסת, אף אחד אסור לו להגיד לו שלום, ואולי לא לתת לו עלייה ולא להיות חזן, והוא אומר, ברכה לא ניממן עליו אחריו. מוסר. יש כאלה רבנים פה בארץ, טובים בשיטה אנשים בבית משפט חילוני ומוציאים מהם כספים, שזה גזל גמור. גם אם על פי דין תורה היית מנצח והכסף היה מגיע לך, וכך היו פוסקים הרבנים, אם הוצאת את אותה כמות של כסף בבית משפט חילוני שהגיע לך, נגיד שגזל אותך מישהו, ותבאת אותו לבית משפט חילוני, והשופט החילוני גזר שהוא צריך לשלם לך את הכסף. ובאמת הוא גנב ממך את הכסף, זה לא גזל, אתה רק מקבל את מה שהיה שלך. נחשב לך בשמיים שגזלת אם אין אותה כסף. זה גזל גמור. הכסף לא הגיע לידך לפי דין תורה. זה כסף שבא לך בייסוד. עד כדי כך. אתם יודעים מה זה מוסר? אז קראו ברמב״ם, קראו מה כתוב על זה. אז הם סברו שיוסף מוסר. אז יוסף מוסר, אז כשהנחשים והקרבים יוכלו אותו, שיארגו אותו, אני רק מקשק אושייה. טוב, עכשיו ראיתם שהנחשים לא נגעו בו. זה כמו מכונת אמת. ראיתם שיצא זכאי. הרי הנחשים והקרבים וכל החיות לא פוגעות באדם צדיק. אדם רשע, הוא נדמה להם כחיה. אין לו צלם אלוהה עליו. אז החיות רוצות לתקוף אותו. אבל אדם שהוא בעל שיעור קומה רוחני, החיות זזות ממנו, לא נוגעות בו. אז עכשיו ראיתם, שמו אותו עם החיות הכי מסוכנות שיש, שהן עוקצות ללא תועלת. הרעים הם שמים אותו עם העריות, העריות הן רעבים. אז הם אוכלו אותו בגלל שהם רעבים, לא בגלל שהם שונאים אותו. כל שאר הבעלי חיים הם בדרך כלל תוקפים, או שהם פוחדים, או שהם רעבים. מלבד הנחש. נחש והקרב הם מוקצים ללא תועלת. לא פוחדים כלום. נחש בתוך האדמה. אתה הולך, מוציא את הראש, מוקץ אותך. בא אליך מהעץ למעלה. אתה לא יכול לעלות לשם לפגוע בו. אתה הולך למטה, פתאום מלמעלה, יורד עליך, בו מוקץ אותך. מה התועלת שלו? זה מה שחזל אומרים, שבדברי לשון הרע זה כמו הנחשים האלה. שפוגעים, זה כמו לשלוח עץ, לפגוע במישהו, ואין לך בזה שום תועלת, סתם הרסת לא ת'שם. אז הם סוברים שיוסף, מגיע לו מוות, הם רואים שלא, הוא לא מת. בסוף מחליטים למכור אותו למצרים, ואני לא מבין, גדול המחתיאו יותר מן ההורגו, כבר היה עדיף שיהרגו אותו בידיים. מה אתה נותן אותו עכשיו לרומה, שפלה, לכל מיני סוטים, לפוטיפרה הזה, שהיה גיי בכלל. חי עם האישה הכי יפה בעולם, והוא בכלל מהסוטים של מצעדי תל אביב. עולם הפוך. מה אתה שולח אותו לשם? מה ייצא ממנו שם? איך הוא יישאר עברי? פלא על יהודה. מסכן יהודה, הוא שילם על זה ביוקר. זה היצע של יהודה היה, למכור אותו אליהם. שתי הבנים שלו מתו בגלל זה. אולי יש סיבות אחרות, זה רק השם יודע. אבל השם לא הורג שתי בנים של בן אדם סתם. זה לא מקרה. יכול להיות שאולי בגלל שהוא התחתן עם אישה קנענית, הוא היה צריך ללמוד מהסבא שלו שיזהיר את אליעזר לא להביא לבן שלו מבנות הקנענים, שהם אנשים כפויי טובה והם לא יעשו תשובה לעולם. הרי אברהם הכיר אותם, אומר את כל אלה שהחזרתי בתשובה, זה לא היה מהקנענים, אותם אי אפשר להחזיר בתשובה. אל תביא לבן שלי אחד מהם. חוץ מזה שהם מקוללים, ערור כנען, נוח כלל אותו הרי. אז יש את כל הסיבות שבעולם לא לקח עד אישה כנעני. מה עושה יהודה? לוקח בת איש כנעני. משהו פה לא מובן. אני גם שאלתי, נכון שעכשיו מביאים את תמר, ואומרים שהקלה שלך, לא יבמו אותה. הבן שלך, שלישי שלה, אחרי שער ועונן מתו, השחיתו את זרם על הארץ, לא רצו לייבם אותה. ער לא רצה לייבם אותה כדי שהיא לא תשמין. אם היא תשמין, היא לא תהיה יפה מספיק בעיניו. אז היה שופך זרוע לארץ. עונן אמר, מה ייצא לי מזה לייבם אותה? זה הולך לאח שלי, לא אליי. מה לי ייצא מזה? לא רצה. אז כל אחד היה, הייתה לו סיבה אחרת. אחד, שהיא חטאת זרוע כדי שהיא לא תחשב את השמין, תהיה בהיריון, אז הוא לא יתאווה אליה. והשני, כיוון שהוא איגואיסט. מה אכפת לי מהאחי? מה אני עכשיו צריך להכניס את ההיריון ולטפל בה ובילד? שניהם השם הרג אותם, על האבון הזה. ואז הוא הבטיח לתת ילד השלישי, אבל כולנו יודעים שאם אישה מתו שני בעלים שלה, צריך להיות מטומטם מהשלישי כדי להסכים להתחתן איתה. הגמרה אומרת, אישה קטלנית. אז הוא דחה אותה בדברים. אני לא מבין, למה לדחות אותה בדברים, לתת לה לחיות באשליות שנים, להגיד לגברת, אני מאוד מתנצל, קחי כסף, קחי מה שצריכה, קחי תמיכה, אני לא נותן לך את הבן השלישי. לא נותן לך, הוא יעשה לך חליצה, תלכי, תלכי, תחתני. תמצאי לך בעל, תלחתני. אנחנו לא נדבר עלייך לשון הרע. לא נספר שמתו לך שני בעלים. כבר ריבעתי שתי ילדים, אם תלך את הבן השלישי, גם אותו תהרגי. המזל שלך עורג לי את הבנים, לא רוצה. מה, מה הוא אמר לה? כן, כן, שווי עד שהוא יגדל. זה גם כן לא פר. מותר לעשות כזה דבר ליהודיה? שווי, שווי עד שהוא יגדל. לא היה לו שום כוונה לתת אותו. ואז הוא הולך, היא עשתה לו תרגיל, פלא פלאים. קודם כל, ממתי צריכים ייבום אצל גויים? הרי הם לא היו עדיין יהודים. עוד לא ניתנה התורה. יש להם דין של בני נוח. מה בן נוח צריך ייבום? מי ימציא את החוק הזה? אז אולי תגיד, אברהם שמר את כל התורה, כמו שחזאל אומרים, אפילו עירוף תפשילין, אז ממלא יצחק ויעקב גם כן שמרו. אז הילדים של יעקב שמרו את המצוות. ממלא, צריכים יבום. אוקיי, זה מובן. עכשיו, אבל היבום ממתי הוא על ידי האבא? זה צריך להיות אחד האחים. מה, מותר לאבא ללכת עם אשתו של הבן שלו? כאלה מה שקורה פה. כל הפרשה הזאת היא תמורה ביותר. צריך הרבה הרבה הרבה שעות כדי לנסות להבין מה הולך פה. אבל, אחרי כל זה, יהודה הולך, רואה אותה, היא מכסה את פניה, מה שהיה היה, נולדו תרומים. מהם יבוא המשיח. המעשה הכי תמורה בתורה, ממנו תבוא הגאולה. איך תבין עכשיו? המערה אומרת שכאשר אנחנו מחביאים מהסתן, מאיפה יבוא המשיח? כדי שלא יקטרג עליו ויפגע בו. אז זה ודאי הוא לא חלם שמכזה מעשה היא תהיה הגאולה. טוב, אבל רגע, רגע. עכשיו יהודה הולך, נותן לה את החותם, החותם זה טבעת, שלכל אדם היה טבעת משל עצמו, שזה הסימן היכר שלו. או השם שלו, זה חותם שיודעים שזה שלך. והמקל שלו שכולם רואים בפרסיה שהוא הולך עם המקל. זאת אומרת, אי אפשר להחביא. שני עדים. תן לי רבון. מה תיתן לי? פרוצה זאת, היא רוצה כסף. אני אשלח לך כבש. עד שתשלח, תן לי רבון. נותן לה את המקל ואת החותם. חותם, זה לא צחוק. מי נותן את החותם? כי הוא יודע שהוא לא הולך לרמות אותה, הוא ישלח לה עוד מעט את הכבש. היא בינתיים ברכה, שמרה את החותם. פתאום באים אליו ואומרים לו, קהלתך ירתה לזנונים. פרוצה היא. היא לא קיבלה החליצה, הלכה, שכבה עם מישהו, התעברה, ותראה מה קורה פה. מה הוא אומר? הוציאו אותה לשריפה. ממתי? היי, אתה צריך לקבל חנק. מה זה שריפה? אז אומרים המפרשים, בת כהן הייתה. בת של שם. שם, כהן ליל אליון, טוב. אז היא בת כהן, אז בת כהן זה דין אחר, זה כהנים, זה משפחת המלוכה, טוב. עכשיו היא עומדת בפניו בדין, מה היא אומרת? מוצאים אותה לשריפה עכשיו, עוד שנייה שורפים אותה. מה היא אומרת, אתה מכיר את המקל ואת החותם ואת הפדילים? אז אומרים חזל, מכאן למדו, רשי אומר, מכאן למדו חזל, שהעדיף לו לאדם להפיל את עצמו לכבשן האש ועל ילבין אל פני חברו ברבים. שהיא רק רמזה ליהודה. אתה מכיר את המקל? אם היה אומר לו, אז היא הייתה נשרפת. עכשיו שהוא, ברוך השם, מודה. למה קוראים לו יהודה? שהוא מודה יהודה. הוא מודה על האמת. מה זה יהודי? מן השון מודה. ולמה אנחנו נקראים על שמו? כי אנחנו, לעולם ידי האדם יראה שמיים בסרט הרכב הגלוי. הוא מודה על האמת. ודובר אמת בלבבו. מודה על האמת. זה כל היהדות. להודות, להיות איש אמת. יעקב היא איש האמת. חותמות שלך יושבחו אמת. אפילו בלב להיות מודה על האמת, לא רק בדיבורים. אז עכשיו, חז'ל אומרים, ראית? תמר הייתה מוכנה להישרף ולא להלבין את פניו של יהודה בערבים. אני אומר, מה פתאום? מי אמר להם את זה, את הסוד הזה? מי אמר לך, אולי תמר אמרה, אופציה ראשונה, אני ארמוז לו. אני לא רוצה לבייש אותו. זה לא האינטרס שלי, אני רוצה להציל את חיי. קודם כל, ארמוז לו. תגיד, אתה מכיר את החותם וזה? אם יגיד לא, אני אגיד לו, אדון יהודה, לא מתאים לך. אתה בן של יעקב אבינו, אתה מוציא אישה חפה מפשע לקהלתך, אתה מוציא אותה למוות, בזמן שאתה הוא זה שאיבר אותה, הו, היה רעידת אדמה. כל העולם היה רועש וגועש. אבל מה? מה אתה רוצה? לא השארת לי ברירה. אני לא באתי ישר, סיפרתי עליך לשון הרע. זה הוא שהיה איתי, איך הוא שופט אותי למוות? רמזתי לו, תציל אותי. הוא שולח אותי למוות, אני לא מסכימה, פתאום. האדם צריך לעשות הכל כדי לא למות. מי אמר להם שהיא הייתה מסכימה למות, אולי רק באה והציעה, קודם כל, ברמז. אם הוא מודה, אז גמרנו, אז לא הייתי צריכה לבאש אותך. אתה הודדת, נגמר. אתה לא מודה, אני אבאש אותך. מה, מה לך עכשיו? אם באים אליך, אומרים לך, תשמע, אנחנו עכשיו רוצים שתבאש את רובן, תכתוב איזה פשקביל עליו, פלייר, ותתלה בשכונה. אם לא הורגים אותך משחט אותך תקלה פלייר בשכונה שמחר בבית כנסת כולם יראו איזה מעשה שהוא עשה בסתר מותר לו לעשות את זה או לא? בטח שכן מה הוא ימות? תבייש את רובן אם לא הורגים אותך מה אתה צריך למות? הרי הגמרא אומרת רק על שלוש עבירות מתים שפיחות, דמים, גילוי הריות ועבודה זרה מה שמושר עבירות? לא. אומר לך תחלל שבת, תאכל בכיפור, שרוף את התורה, שרוף את התורה, סרו לך למות. לא, אני מעדיף למות. טוב, אתה רוצה למות, תמות, אבל הם אומרים לך עכשיו לעשות מעשה מסוימת, נגיד תחלל שבת, ואתה לא מסכים, ואורגים אותך, זה בעיה. כתוב אלה המצוות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. לא שימות, עכשיו, מה שחזל אומרים, כל המלבין פני חברו ברבים, כאילו שופך דמי. זה לא באמת שופך דמי. זה כאילו. למה? כי הוא נהיה אדום. אז הנקבוביות שלו בפנים מתפוצצות מהבושה. אז זה לא נחשב שרצחת אותו. כי אם זה היה נחשב, היו מוצאים אותך להורג. על כל פעם שיהודיה מבייש מישהו, היו מוצאים אותו להורג. מעולם לא הוציאו בן אדם שבישב חברו להורג לא היה כזה דבר וגם לא יהיה כי זה נגד הדין מה שאומרים על בין פני חברו בערבים אין לו חלק לעולם הבא זה כן אתה מבייש אנשים סתם תאבד את העולם הבא שלך אבל להוציא אותך להורג בעולם הזה אי אפשר אז באמת נשארנו בקושייה על זה אין לי תירוץ למען האמת חלק מהדברים ראיתם, מצאנו תירוץ, אבל זה מאיפה חזא למדו שעדיף ליפו לאש ולא להלבין אדם ברבים, מהמעשה הזה זה לא מוכרח. אם יש לכם תירוץ, בבקשה תשלחו לי. בואו רק נסיים. אז אנחנו יודעים שאמרנו שאמרנו שהפסוקים הם חזל אומרים לו עולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם יחלה אומרים לו הווה זכות ויפטר חכמים תקנו בברכת המפיל לפני שאדם הולך לישון לומר ותצילנו מפגע רע ומחולאים רעים בבידוי של יום הכיפורים אומרים מה שחתנו לפניך מרק ברחמך הרבים אבל לא על ידי סורים וחולאים רעים תפילה שלמה של חולה מועילה שיענה כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה תפילה של חבר שלך עליך ותפילה שלך על עצמך הוא מתפלל שיהיה לך רפואה למחלה ואתה מתפלל שתהיה לך רפואה למחלה למי יש יותר סיכוי להציל אותך? לך או לא? לך ממי למדנו? מישמעאל אימא שלו בכתה עליו והוא בכה וכתוב הגשמה על שם לכל הנער. לא שאלה לכל אימא שלו. ואימא שלו הייתה פחות רשאית ממנו. אז מסברה, הקב' צריך לשמוע לתפילה שלה, לא לשלו. כי הרי למה זרקו אותם מהבית? בגלל שהוא רשא. גרש טעמה הזאת ואת בנה שלא יגדל בני איתה זאת אומרת הוא כבר רשע מצחק, עושה דברים לא בסדר ואף על פי כן בלב נשבר ונתקה לוקים לו תפזה אפילו של גוי רשע לא כתוב לב יהודי שנשבר ונתקה אפילו מחבל חמאס שבוכה לקב' ברוך הוא ניצל מהפצצה שיורדת מהשמיים ואם עכשיו הוא בכה בלב נשבר למה? זה כוח התפילה, אין מה לעשות. ותהי בתפילה יקרה לכל העמים. מי שיש לו חולה בביתו או מבקש עליו רחמים בברכת חולים, וברוך התה השם הוא רופא חולים, כן? צריך אדם להתפלל גם כן על זקנתו, זקנותו. יום אחד תהיה זקן, עכשיו אתה עוד צעיר, בן 30, 40, איך אומרים? יש לך כוח, עולה מדרגות, רץ, מהרים. פתאום זה בא, זקנה. חודש אחד ואתה לא יכול לעשות כלום. נערים ארגז בננות אתה לא יכול. קומה אחת במעלית אתה עולה בשבת, בלי מעלית אתה עולה בשבת, אין לך אוויר. כואב לך כל הגוף, רגליים, ברכיים, אתה עומד ליפול, מסכנים הסכנים, אין זקן פה שלא נפל, שעבר את הרגל, את הברך, את הגב, את האגן, את האף. אלפי זקנים. תלכו פה במחלקות האורתופדיות, תראו כמה מסכנים שם שוכבים. זקנים וזקנות. עם גלגלים, עם פיזיוטרפיה, שיקום חודשים. על נפילה, עוד נפילה ועוד נפילה. צריך מאחשב להתפלל. תשמור עליי לעת זקנתי, שאני אהיה בריא, שלא אזדקק לרופאים, לבתי חולים. שיהיו עיניו רואות. אנשים מאבדים את הראייה בזקנה. פעיב אוכל, רגליו מהלכות. מי שיש לו חולה בביתו ילך אצל החכם ויבקש עליו רחמים. חזל שהיו מתפללים על חולה ידעו כבר מהתפילה אם הוא יחיה או ימות. אם התפילה הולכת חלק והם לא מתבלבלים, צימן שהתפילה רצויה. אם שמיים טורפים להם את התפילה, מתבלבל, מאבד ריכוז, טועה בשם, כל מיני דברים שקורים זה לא סימן טוב אז אמרנו טוב לי כי הוניתי למען אלמת חוקך ראה עוני ועמלי וסע לכל חתותיי יש רופא אחד שיש לו שתי חולים באותה מחלה, אותה מחלה לאחד הוא אומר, כמעט הכל אסור לך לאכול. אני מרשה לך רק לאכול קצת חסה, לפיפונים, פרי חד ביום, לא לחם, לא סוכר, לא כמח לבן, לא דברים מתוקים, לא אבטיח, לא זה, לא שמן, כלום. השני, אותה מחלה, אומר לו, אתה יכול בלי עין הרע לאכול מה שאתה רוצה. תאכל פירות, תאכל לחם, תאכל כמח, תאכל רעל, מה שאתה רוצה תאכל שואל החולה השני את הרופא מה זה פה אפליה? למה הוא לא יכול לאכול כמעט כלום ואני יכול לאכול הכל? הרי שנינו יש לנו את אותה מחלה מה הסיבה? הראשון יש לו תקווה להינצל השני הוא כבר מקרה עבוד אין תקנה למכתו הרי אללה, תאכל, לפחות מהכמה חודשים שנשאר לך, תהנה. הו, אפשר עוד להציל את מצבו, אולי נחזיר את הסכרת לפני שזה יהיה כבר חרוני. אפשר אולי להוריד את הסוכר, אפשר לעשות משהו. אתה כבר הורידו לך רגל, עוד רגל. אתה כבר גמור. אללה, תאכל, מה זה משנה כבר? אתה באמת, נשאר לך כמה חודשים. אז אנחנו מבינים, רבותיי, כמה חשובה מעלת האיסורים. הרפואה האמיתית היא על פי בקשת רחמים, שכן הקב' ברוך הוא הרופא האמיתי, אלא שאין אדם זוכה לכך. לכן צריך לעשות רפואה על פי טבע העולם, שהקב' ברוך הוא התברך, הסכים על זה, ונתן הרפואה על ידי טבע ורפואות ורופאים, שנאמר, ורפואי רפא, כן, כאן שמותר לרופא לרפות. ואיך קוראים לבקשת רפואה? תפילה. כל התפילה זה בקשות. בקשת רפואה. אף על פי שהעיסורים באים והולכים בגזרת הקדוש ברוך הוא, הרי הקדוש ברוך הוא ששולח את העיסורים משביע אותם, באיזה יום גם הם הסתלקו, אלא, תשמעו טוב, אף על פי שעיסורים באים והולכים בגזרת הקדוש ברוך הוא, מועילה התפילה להקדים הרפואה. שאין הגזרה קובעת באופן סופי עד מתי יהיה איסורים, אלא התפילה יכולה לקצר את מועד האיסורים. תפילות. זאת אומרת, צריך אמונה, שילוב של תפילות, ברכות של רפואה, רפואה טבעית, השתדלות, רופאים טובים, בית חולים טוב, אבל לעולם לא להתראות ולחשוב שחוץ מהקדוש ברוך הוא החיים שלך זה ביד של עוד מישהו. כגון רופא, או המנתח הזה, או המכשיר הזה, או כל השטויות האלה. נסיים, נביא כמה מקורות מהמקרא. איפה יש במקרא ראיה שתפילה מועילה לרפואה? תפילת אברהם על אבי מלך. והתפלל אברהם אל האלוקים והירפא אלוקים את אבי מלך. פסוק מפורש. תפילת יצחק ורבקה. והייתר יצחק לאשם לנוכח אשתו כי הכרה היא. והייתר, לא אשם. זאת אומרת, רבקה הכרה, יש לה בעיות בביציות, ברחם וכולי. יצחק מתפלל, אשם מקבל את התפילה והיא נכנסת ליריון. תפילת משה על מרים אחותו אל נערפן עלה, איר נערפן עלה והתרפה מהצהרת תפילת חנה ועם מרת נפש אלי חשב שהיא שיקורה מרוב שהיא הייתה מתפללת יום יום תשע עשרה וחצי שנים התפללה לילד בסוף קיבלה צדיק ששקול כמשה ואהרון שמואל קברו פה בקבר שמואל פוליאד רמות תפילת חנב עם מרת נפש ותתפלל על השם ובכו תפקה ומה יצא? נושאה תפילות דוד המלך רפעני אשם כי נבעלו עצמאי אשם אלוקיי שיבאתי אליך ותרפעני התפילות עזרו התרפאתי תפילת אליהו שהחיה את בן הצרפתית הילד גוסס מת מוות קליני החזיר אותו לחיים בתפילות והקרא אל השם וכולי. תפילת אלישה שהחיה את בן השונמית והתפלל אל השם וכולי. בלי תפילה שום דבר לא קורה. אפילו שהחיו מתים, זה בלי תפילה לא היה קורה. תפילת חזקיהו המלך ותשובת השם. שמעתי את תפילתך, ראיתי את דמעתך, הנה אני רופא לך. בגלל התפילות אני מרפא אותך. תפילת ערמיהו, רפאני, השם והרפא, עושייני ועיוותשע, כי תהילתי אתה. איפה יש תפילות בחזל? לעולם מבקש אדם רחמים שלא יחלה, כמו שהתחלתי להסביר. כל הדברים האלו. ודבר אחרון להיום, כשמתפללים יש כלל. מה הכלל? כמה שמרבים יותר בתפילה, ככה זה עוזר יותר. אפילו שנראה ששנה אתה מתפלל יום יום ושום דבר לא זז מילימטר. לפעמים נראה שהמצב הוכמר. ואתה אומר, אה, אני מדבר לקיר. אני אסביר לכם מה קורה. עכשיו אתה מתפלל יום יום. נגיד שאתה רווק. שנה, שנתיים, אתה עבר בין 25. חמש שנים אתה מתפלל על שידוך, מה שהגעת להגיד עשרים, אתה רוצה להתחתן, חמש שנים לא הולך, כל יום שלוש תפילות, ושומע תפילה, לפעמים אתה גם בוכה גם, לפעמים אפילו כבר לא בתפילה, שאתה נוסע במכונית וזה, או שאתה בחדר, בבית, אתה בוכה לאשם, צועק לשמיים, אתה אומר מה זה, שלוש שנים אני מתפלל, יותר מאלף תפילות בשנה, שלושת אלפים פעם בכיתי לאשם על הדבר הזה, וכבר הפסקתי לקבל טלפונים משטחנים, עד עכשיו עוד הטלפון היה מצלצל, עכשיו גם זה לא. מה בא סתן? אומר לך, אה, אתה מדבר לקיר. זה לא שאגרס ברחול לא שומע תפילה, סתן הוא לא מלכלך על השם. הוא רק בא אומר, תראה, השם עוזר למי שצדיק. אתה לא צדיק, אתה כל היום מדבר לשון הרע, אתה בקושי שומר שבת, אתה לא לומד, כל היום מבטל תורה, אז התפילות שלך לא מתקבלות. אתה סתם תוכן מים, אחי. למה אתה בוכה? במילה אתה מדבר לקיר. זהו. מה? מי אתה חושב שאתה? אתה מדבר והשם ייבטל את הגזרה מעליך? אפילו למושה רבנו, הקרבי השמחון, השטן עשה את התרגיל הזה. מאז ששלחתני לפרעו, רק הוא ראה המצב, הוא אמר. השמחה אומר לו אני מכין אותך לגאול לבני ישראל ומצרים השם מדבר איתו זה לא שהוא קרא את זה בספר חובות הלבבות מדבר איתו ישירות הבטחה ישירה ומה הוא אומר מהרגע ששלחת אותי לפרו רק החמיר המצב הוא שילם על זה ביוקר מסכן משה על המשפט הזה השם אמר לו אתה לא מתבייש אני מכין את הגאולה ואתה אומר לי מאז ששלחת אותי לפרו הוא ראה המצב אם משה נפל בזה, אז מה אנחנו נגיד? זה תרגילים של הספנתן. אבל איך יודעים שכל תפילה מועילה משהו? אין תפילה שלא מועילה בכלום, אין כזה דבר. דוגמה, אם אתה צריך להגיע מ-0 ל-100 אחוז, כדי שהגזרה תתבטל, כל תפילה מועילה משהו. מה אני לא יודע, אולי מועילה אחוז, אולי שתי אחוז, אולי חצי אחוז, אולי רבע אחוז, אולי עשירית אחוז. זאת אומרת, היית ב-0 כשהתחלת להתפלל על הדבר, עלית ל-0.1. מחר, 0.2. אחרותיים, 0.3. אחרי עשרה ימים, הגעת ל-1. כמה עוד יש לך? עוד 99%. אבל אין כזה דבר שתפילה אחת עשית, ולא התקדמת כלום. זה ודאי שאתה מתקדם. זה הבטחה, זה חזל מפורש. וזה פסוק בתורה. מי יכול להגיד לי איפה? איפה כתוב בתורה? שכל תפילה מקדמת אותך אל המטרה. מלבד זה, שלפעמים אתה מתפלל על משהו שהוא לא טוב לך. שארצוך אומר, מה, שוטשק עמוכה. מה שקרה לך זה הדבר הכי טוב שקרה. זה בזכות זה אתה תהיה במדרגה הכי גדולה לנצח נצחים. אם אני אקבל את תפילתך, אתה תפסיד את מעלתך. טיפה שאני לטובתך לא מקבל. אז עכשיו אתה מתפלל סתם. עשר שנים סתם. בסוף אתה לא מקבל את מה שביקשת. ומתת. אתה מגיע לשמיים, אומרים, עשר שנים בכיתי לך, לא יכולת לתת, לזרוק לי איזה משהו. אגב, יש מחומרי לך, מה היה קורה, מה היית מקבל. אה, ואז אתה אומר, וואו, שרפתי עשר שנים סתם. לא. על התפילות אתה מקבל שכר, גם אם התפילה לא התגשמה. על עצם התפילה, שאתה מדבר עם ה' זה מצווה מדהורה איתה. לא פחות חשוב מלהניח תפילין. כל משפט שאתה מדבר עם הקב' אחו זה כאילו הנחת תפילין, לא פחות. מצווה מידאו רייטל, לדבר עם השם. זה אמונה, זה ביטחון. זה פסוקים מפורשים. ייחוד השם. אין עוד מדוודו. ברוך הגבר אשר יפתח באשם. ארור הגבר אשר יפתח באדם. זה פסוקים מפורשים. אין סוף פסוקים יש על זה. עצם הדיבור עם השם, אפילו סתם, אין לך בעיות. השם, תדע, אני אוהב אותך. אתה נפלא אליי. תודה על הכול. היא רצון שתמשיך תמיד להיות איתי ככה טוב ונדיב איתי ותשמור לי על הבריאות ועל הילדים ועל זה. סתם. מה אכפת לך לדבר עם השם? עדיף מאשר לדבר עם פסיכולוגים. זה גם בחינם. פסיכולוג נותן לך לדבר 45 דקות לקיר. ואתה משלם לו 300 דולר לשעה. 600 שקל, פה בארץ, פסיכולוג. באורק נסיים הראייה הזו ממשה רבנו שהתפלה וההתכנן אל השם 515 תפילות בתפילה 515 השמיים כבר הזדעזעו, נפקעו כל החומות והמלאכים באו לקראש ברוך הוא אומרים מזהזעת העולמות והקב". היה חייב לעצור את משה שלא התפלל את תפילה מספר 516. מנע ממנו להמשיך. כי אם הוא היה מתפלל עוד תפילה אחת, זה היה חודר את השריון. זה כמו שאדם עכשיו עם הגרזן מרביץ. בום, בום, בום. כל מכה מורידה מחצי מילימטר. לא נראה הבדל. אחרי 500 מכות, חצי עץ כבר חתוך. בום, בום, בום, בסוף זה נופל. הקב' הוא אמר לו, רב לך, אל תוסף דבר אליי בדבר הזה, תזהר לו לדבר פעם אחת נוספת על להיכנס לארץ. למה בפעם הבאה שתתפלל, אני בעל כורחי אהיה חייב להכניס אותך לארץ. והרי אני גזרתי שלא. מצד שני, גזרתי שאין תפילה ששווה רקם. יש פה התנגשות בין שני כוחות. כוח הגזרה וכוח התפילה. וזו תפילה של משה. זו לא תפילה של איזה קיבוץ נקמי עין חרוד, כן? אני אומר פה על משה רבנו. אז מה קורה? אין ברירה. חוקים בטבע, לפעמים, מים ואש מתנגשים זה בזה. אחד צריך לנצח. או המים יכבו את האש, או האש תיאבש את המים. משהו חייב להיות. אין ברירה. אתה חודר לי תכף את השריון. אני חייב להכניס אותך לארץ. כל הגזרה תתבטל. אני צריך לשנות את התורה בגללך. התורה כתוב שנענה שאתה לא נכנסת לארץ. צריך להחליף את הסיפור עכשיו. נכנסת לארץ, מיד נבנה בית המקדש, לא חיכו שלא היום מחכים 300 שנה עד שלמה המלך. אם משה נכנס, תוך שבועיים הם מתחילים בבנייה כבר. מה הסיבה לעקב? מה רואים מפה? עוד תפילה אחת והגזרה הייתה מתבטלת. ולכן אני אומר לכל המדוכאים והמסכנים, קודם כל תפסיקו לראות חדשות. זה מביא לכם התקפות חרדה, פאניקה, רעידות, לחצים, לחץ דם, סטרס, סטרס אורג. יש מחקרים מדעיים שמראים שבן אדם בסטרס כדוריות, הדם שלו משתנות. השבת הייתי אצל חבר ותיק שלי, 30 שנה חברים אנחנו. הוא גר פה בגבעת זאב החדשה. הוא נכנס לענף הזה של הבריאות, הם עושים מטיפת דם בדיקות, הוא יראה לי את פלקט בריסטול כזה גדול שתלוי על הקיר בחדר, אמר לי, תראה, זה דם של אדם בריא לחלוטין. כדוריות, עגולות, יפות, הכל מסודר, איזה יופי. זה כדוריות של אדם מעשן. זה כדוריות של אדם עם סקרת. זה כדוריות של אדם עם סטרס הכי גרוע. שחי גרוע. זה נאמבר וואן קילר, זה סטרס. כתוב בשלמה המילך. סטרס עורק את הבן אדם, מכניס אותו ללחצים. סטרס ממבא. איך לא יהיה לך סטרס אם 30 פעם ביום אתה שומע חייל נהרג, חייל נפצע, הותר לפרסום, השמאלנים אוכלים לנו את הלב, הפגנות, זה, פה. כל היום עוגמת נפש. נקה את הראש שלך מהדברים האלה. אם אתה כבר לוחץ על לחצן, תדאג שזה יהיה דרשה של דרשן שיחזק אותך. שיעורר לך את הביטחון באשם. שיביא לך חשק ללכת להתפלל. שיגרום לך להרגיש זיפט איזה כפוי טובה אתה לאשם. תבייש לך, יא אפס. כל מה שאשם נתן לך בחיים ואתה מורד בו. למה? כי לא קיבלת גם את זה ואת זה ואת זה. או שלקחו לך, כמו ילד שלקחו לו סוכריה. רוצה להרוג את ההורים שלו עכשיו, לקחו לו את הסוכריה. אתה לא יכול להתנהג כמו ילד בגן. מצד שני, השטן עושה את שלו. הכניס אותך למלכונת הזאת. מי יוציא אותך משם? אך ורק דרשני אמת. לא להקשיב לאף דרשן פרווה, זה בזבול זמן. ביטול זמן. אבל זה לא רק ביטול זמן, זה לא רק לא מקדם אותך לשום דבר, זה גורם לך נרוונה ולהירדם, זה נקרא באנגלית, comfortably numb. אתה רדום ובנרוואנה, וכיף לך. כמו נרקומן, כמו מסומן, שמע שאין גרס עכשיו. הגרס משקיח אותו מהלחצים. אבל זה רק לאת עתה. סתם, הוא נע. עוד שנתיים הוא יהיה כארי בכלוב. אז מה אני אומר? עכשיו שאתה מקשיב לדרשן, ה' אוהב אותך, ה' מתברך, תמיד אוהב אותי. בלבולי מוח השיר הזה. כפירה. כל השיר הזה כפירה. לא סתם אוהבים אותו החילונים. שמאלנים שרים אותו. ממתי שמאלנים שרים שיר דתי? אם שמאלנים מתלהבים משיר דתי, זה בא מהסתרה אחרה. השיר הזה, למה הוא לא קשר? יש בו כמה בעיות. בעיה הראשונה, לא כל יהודי יכול לשיר, השם יתברך תמיד אוהב אותי. זה נגד הרמב״ם. יש יהודים שהשם אוהב אותם ויש יהודים שהשם לא סובל אותם. את יעקב אהבתי ואת עשיו שניתי. פסוק מפורש. רמב״ם מפורש, הלכות תשובה, פרק זין, על החוויו. אמש, מדבר על הכופר, על החילוני. אמש היה שנוי, משוקץ, מרוחק ותורעבה בעיני השם. אני חוזר, השם שונא אותו, הוא חושב עליו שהוא שקץ, תולת, ערורה על הרצפה היותר טובה מנו, שקץ, מרוחק, במילים אחרות אופלי מהעיניים, לא יכול להסתכל עליך, ותואבה. אתם יודעים מה זה תואבה? זה הסוטים של תל אביב, אלה שרוקדים על המסאיות, כל החולה נפש. או הצועה שנופלת בשירותים זה תואבה. תואבת השם. לה אמר כי אתה מורד בי, אתה מחלל שבת, אתה מדבר לשון הרע, אתה גנב, אתה לא מתפלל, אתה לא מניח תפילין, אין לך אמונה בי, כל היום תחכים ושקרים וזה. כל אחד והבעיות שלו, כמובן לא לכל אדם יש את כל הרע, כל אדם והחבילה שלו. יש אנשים, הם קצת רשעים. הרבה מהם דברים טובים, אז השם לא כל כך מתאהב אותם. אבל יש אנשים שהשם מתאהב אותם. למשל, בנט. זה אחד האנשים הכי סנועים על הקב". הוא לא היה מאז קמצא, הוא בר קמצא, בוגד יותר גדול ממנו. על הנזק שהוא עשה פה בארץ. או לפיד, או ליברמן, או כל שאר השמאלנים הערורים, שונאי השם, שונאי התורה. שהם רשעים מרכב האפר לפיהם ולעיניהם כל היום הם רק אכפת להם אם המחבלים יקבלו פירות זה מה שמזיז להם עכשיו שהם שנסו ילדות מול ההורים שלהם ושרפו תינוקות במיקרוגל הם דואגים אם הם מקבלים פירות זה מה שמטריד אותם על זה הם עושים דיונים ומאיימים שונא השם חיילים של השטן אחד אחד אה, לוודאי השם לא אוהב אותם. יאיר לפיץ' ישיר מיליארד פעמים, השם התברך תמיד אוהב אותי. תמשיך לחלום. מי ששר את זה הוא כופר. לא כל היהודים השם אוהב אותם. אל תתנו לאף דרשן לעונות אתכם. מספיק כבר עם השקרים האלה, מספיק, הגיעו מים עד נפש. יש אנשים שהשם אוהב, גם גועים, אוהב אותם ויש כאלה שהוא שונא אותם. ויש יהודים שהשם אוהב אותם, ויש יהודים שהוא שונא אותם, ואין על זה עוררין. זה רמבה מפורש. ככה זה בשמיים. גם זה כתוב בכל נביא, בכל מקום, בזוהר, בגמרא, בתורה עצמה. פסוקים מפורשים, את מי השם אוהב, את מי לא. אז קודם כל, ההתחלה של השיר היא לא נכונה. אי אפשר לשיר, השם יתברך תמיד אוהב אותי. זה דבר ראשון. דבר שני, ותמיד יהיה לי רק טוב, גם זה שקר. מי אמר? חז וחלילה, השם ראה את המעשים שלך בשנה החולפת, בראש השנה גוזר עליך לעיקרת, לעד ולעולמי העולמים, עם ישראל. יהיה לך טוב? איזה טוב. אתה הולך מדכי על דכי, עכשיו מהגהנום למדרגה עוד יותר חמורה ולקף הקלה, המצב שלך הולך ומחמיר כל דקה, מה זה עוד יהיה לי טוב? תמשיך לחלום, תמשיך לרצוח ולהנוס ולשיר, יהיה לי עוד יותר טוב. איזה עוד יותר טוב? כל יום שעובר הגיהנום שלך מעמיק במיליון דרגות. איזה עוד יותר טוב? לאלה, כל הרשעים האלה שמניתי אותם, המצב שלהם הולך ומשתפר או הולך ומחמיר מדקה לדקה? הם עוד יבקעו ויצרחו, למה השם ישאיר אותם בחיים? כולל לגנץ וחבריו. חכו שיגיע יום הדין שלהם, מה יקרה להם, היועצת הערורה הזאת וכל השאר. שהם יראו שעל כל יום שהם חיו, הם מקבלים מאות שנה בגיהנום על כל מה שקרה מהדברים שהם עשו. הם יצרחו, אז למה נתת לנו 80 שנה חיים? למה לא הרקת אותנו גיל 30? זה כתוב בכל הספרים הקדושים. אז מה זה עוד יהיה לי עוד יותר טוב? תמשיך לחלום. אם אתה חכם אובדיה, כל יום שאתה לומד, זה הגנדל שלך עולה בכמה אלפי דרגות. או חכם בן ציון, או הרב עדס, שרק עסוקים בקדושה, בתפילות, בתורה, ובאמונה, וביושר, ובאהבת ישראל, וכל המעלות האחרות שיש בהן. איזה עבירות הם עושים? אפילו לא עבירה בשנה. כל היום הם שקועים בקדושה, אין זמן לעבירות. מי ששקוע בתורה, אין לו זמן לעבירות. מה יש לו זמן? לקנות בבתים של אנשים, במכוניות? בלגנוב? זה ערב אדס שלחנו לו מעטפה איזה אישה אחת פרסיאל שרצתה שהתפללו לבת שלה ינורקסית סכנת חיים שלחה אלף דולר לפני איזה חמש עשרה שנה זה היה זה כמו שלושת אלפים דולר היום שהתפלל על הבת שלה שלחתי לשם שליח הוא הגיע לתפילה בקוטל בנץ שם בתוך המנהרה אמרנו הנה ישר שלחה זה השם של הבחורה התפלל עליה אומר טוב אני אתפלל עליה אבל לא צריכתם את הכסף הוא אומר אה זה יש פה אלף דולר אני לא לוקח, אני אתפלל עליה. הוא אומר, לא, אבל הרב רוצה מישהו להתפלל עליה כל יום, לא עורך בתפילה אחת. כל יום, הוא בוכה, קורא העולמות. אמר, אני אתפלל עליה כל יום. בלי הכסף, לא רוצה את הכסף. למה הוא צריך כסף? יש לו כנראה איזה מישהו שנותן לו מה שצריך כדי לאכול, וזהו, זהו, כל יום לומד, מתפלל. מה הוא צריך כסף? מה הוא יעשה? יקנה חליפות? יטוס לחופשה בכינרת? מה הוא יעשה? אם יהיה חסר לו פעם משהו, הוא כבר, אנשים כבר, הקב' כבר ישלח לו שליח. מלאכת צדיקים נעשית בידי אחרים. ככה זה העולם. הכל נעשה בשבילך, אם אתה דווק באשם. אז במילא, אלה האנשים האלה, הוא יכול לשיר, הרב האדס יכול לשיר כל היום וכל הלילה. אשם יתברך תמיד אוהב אותי ותמיד יהיה לי רק טוב. בשבילו זה שיר קשר. דרך אגב, יש בעיה אחרת בשיר. שאומרים, יהיה טוב, זה כפירה. שואלים אותך, מה עניין עם איצי? וואלה, יהיה טוב. כפירה. מה זה יהיה טוב? זאת אומרת, עכשיו לא טוב. טוב, האדם צריך לברך על הרעה כשם שברך על הטובה. גם הרעה זה טובה. יוסף זרקו אותו לבור, זה היה טוב. א', זה רמז משמיים, לא מגיע לך מיטה. הנה, הנחשים לא נגעו בך. למה? יש לי תוכנית. רמז שני, ריח טוב, ערבים מביאים נפט, אבל אצלך לא נפט. פסמים. רמז שלישי, זורקים אותך לכלא, והרי אתה יודע שלא חטאת אז, אתה מבין שיש פה משהו משמיים, זה לא מידע כנגד מידע. ומיד ממנים אותך לממונה על הכלא. מה, כמה עוד רמזים אתה רוצה שאני מנהל פה את העולם? אתה לא רואה שאני איתך? סבלנות. אני מייעד אותך על להיות אדם גדול. כל העולם בחתימת ידך, 80 שנה שר האוצר של העולם הוא היה. כולם, יהיה להם אוכל, לא יהיה להם אוכל זה החלטה שלו. הוא היה לו יותר כוח מפרו עצמו. אפילו יותר מפרו, מי ששולט בכסף זה הכל, בעל המאה זה בעל הדעה. למשל באמריקה יש נגיד, נגיד הבנק העולמי, כמה שנים? ארבע שנים. הוא מחליט לעלות ריבית, להוריד ריבית. השבוע הוא רק דיבר. רק דיבר השבוע. הוא אמר, אנחנו בהתחלה תכננו לקצץ את הריבית בשנת 2025 ארבע פעמים. אני מודיע, האינפלציה התחילה קצת לעלות, זה לא טוב הרי להוריד ריבית, כי אז אנשים קונים יותר. אז זה מעלה את האינפלציה, את המחירים. אז אנחנו רק נוריד פעמיים. אתם יודעים מה קרה? אנשים הפסידו בין 5% ל-10% מהעון שלהם ביומיים, חמישי, שישי. ימים שחורים, הביטקוין ירד מ-108,000 ל-92,000 ביומיים. זה 15%, 20% כמעט. יש אנשים שלהם מיליארד דולר, הם הפסידו 200,000,000 דולר ביומיים. נראה לי איזה כאב לב זה. עד שהגיע לזה, לקח לו 30 שנה, ביומיים הפסיד 20 אחוז. על מילה של זה ששולט בכסף. הוא מחליט לעלות את הריבית, הוא הבורסה, אם מורידים את הריבית, הבורסה עולה, וכולם גוזרים קופונים. ואם הוא מחליט לעלות את הריבית או לא להוריד, מפלות בכל השווקים בעולם. והוא לא אחד חלקי אלף מהכוח שהיה לי אוסף. פה בסדר, אנשים מרוויחים, מפסידים, אבל בכל זאת, הוא לא גוזר מי יהיה לו אוכל לפה ולא. יוסף, באים עכשיו אנשים, תנו לנו כמח, תנו לנו חיטה. אין לנו כסף. טוב, תן לי את החמור. על החמור תקבל שני שקי כמח. חוזר אחרי חודשיים. טוב, נגמר הכמח. מה יש לך לתת? יש לי רק אדמה נשאר לי. טוב, תביא את האדמה, תעבוד באדמה כרגיל, אבל האדמה שייכת לפרו. תקבל 20% מהרווחים. תשעבד. הוא עכשיו מחליט שהכוהנים לא ישלמו מס. פטורים ממס. דרך אגב, בכל העולם היום נהוג הדבר הזה. שמי שהוא איש דת, הוא פטור ממסיים. עמותות, גם בארץ יש את זה. עמותה לא רווחית, עמותה דתית, עמותה של בית הכנסת, עמותות של הישיבות. זה טופס 46. מאיפה בא הדבר הזה? שמישהו ייתן תרומה והוא פטור ממס. מנקים את זה מהמס. זה בכל העולם. זה יוסף המציא את הרעיון הזה. אנשי דת פטורים ממסיים. הגויים קוראים בכנסיות שלהם בתורה, מיישמים את זה בחיים שלהם, באמריקה. כואב על לב שאצל הערבים ואצל הגנוצרים יותר מקיימים את מה שכתוב בחומש מפה. יש מדינות באמריקה, בחיים לא יהיה כזה דבר שגאים, מטועבים, סותים יצעדו ברחובות. אין כזה דבר. מדינות שהן יותר ריפובליקניות ונוצריות, מה פתאום יבוא הכל נקרא וספים, כאלה האנשים הלבנים האלה, הנוצרים האלה של אבאמה וכל אלה, כל הקובואים האלה וכל זה, פוצצו להם את העצמות, שברו אותם. הם גם לא יעיזו לבוא לשם. לאן הם הולכים? רק למקומות השמאלנים. הדמוקרטיים. ניו יורק, לוס אנג'לס. שימו לב, זה דבר מדהים. ככל שהמדינה יותר אד'וקיידד, יותר מלומדת באקדמיה, ככה הם יותר רשאים. מדינות שאנשים הם חוואים וחקלאים והם מגדלים טפוזים והם מגדלים פירות והם מגדלים פרות וכל הדברים האלה ולזה מתפרנסים משמנים וכאלה אין שם כופרים באז'אם כולם כל מיני שנייה תן גאד ווילינג בניו יורק כולם כופרים, חוץ מהחרדים, כמעט כולם כופרים. תלך במקסיקו, כל מקסיקו דתיים. תבוא למקסיקו סידי, שזה כמו תל אביב, כולם רשעים. תלך בכל מקסיקו, כל בלוק כנסייה. תבוא למקסיקו סידי, כולם רשעים, מנותקים מהשם. כל מדינה כזאת תלך, מדינות מתקדמות, תלך אצל הערבים, מדינה הכי מתקדמת, מהי? דוביי, הכי פחות דתיים. כל שאר המקומות עניים, כולם דתיים. כל מילה שנייה, אללה, אקברה, אללה, אללה, ואללה, אללה, אללה. בלי הפסקה, אללה, אללה, אללה, אללה. תבוא למקומות של האקדמיים, כולם שונאי השם. כי זו השיטה של השטן להרים על האדם. אתה לא צריך את השם, אתה דוקטור. אתה עורך דין. אתה מהנדס. אתה כימיקאי. אתה, למה? כימאי. איך אומרים? כימאי. כימאי. הוא מומחה, יש לו תואר ראשון, תואר שני, אתה זה, אתה פה, אתה שם, אתה המפקד, אתה המפקד, וואו, מפקד, איזה חשוב הוא, למה זה? כוחי ועוצם מיידי, זה מחלה, כוחי ועוצם מיידי, ברגע שיש לך עכשיו איזה כישרון, שיש לך איזה מקור פרנסה חזק, מה אתה אומר? מי יכול עליי? לא צריך את השם, לא צריך את הפרימיטיביות שלו. למה? שאתה בא לאוניברסיטה, הם כל היום שוטפים לך את הראש, אנשים דתיים, הם מטומטמים. אבל אני בדרשות שלי נהנה להשתעשע איתם, עם כל האקדמאים האלה, במיוחד עם הישראלים, שנופלים לי כל מיני דוקטורים, תואר ראשון, תואר שני, יש כאלה ישראלים. אז הם כמובן מתווכחים נגד הדת, ואז אני אומר לו, תשמע, אני מבטיח לך שאפילו לקרוא עברית אתה לא יודע. מה אתה לא יודע לקרוא? מה? מתעצבנים, אתה יודע, אתה פוגע להם בגאווה ועוד לעיני קהל. מה? יש לי תואר ז'ני, מה זאת, אני דוקטור, אני ככה, אני מורה, כל אחד והאקדמיות שלו. אני אומר לעזוב, אל תיתן לי לבאש אותך פה. אתה לא יודע לקרוא. אתם לקרוא לא יודעים, ויש לכם הערות נגד הדת. כן? נוכיח. תביאו, תביאו רמב״ם. אני אומר לו, בואו, תקרא דף ראשון ברמב״ם. נסו את זה. אל תאמינו לי. נסו. זה עובד בדוק ומנוסה. אני שם כסף. תיקחו איזה דוקטור שאתם רוצים. תיקח טייס קרב. תיקח מורה מתמטיקאי. תיקח חבר כנסת. תיקח מי שאתה רוצה. תגיד לו, בואו נקרא דף ראשון ברמב״ם. כל שורה מינימום שתי טעויות. בכל שורה. לא יודעים לקרוא. בלי ניקוד, לא יודעים לקרוא. מאבטים את המילים, לא יודעים איפה פסיק, איפה נקודה, לא יודעים מה זה מלאל, מה זה מלרע, כלום. שום דבר הם לא יודעים. הוא דוקטור, זה חבר כנסת, זה שר ביטחון, גנץ. גנץ יודע לקרוא? תביאו אותו אליי, אני מבטיח לכם. תביא את גלנט אליי, תראו שהם לא יודעים לקרוא. לא יודעים לקרוא! וכל החיים שלהם מנעצים את הדת. צוחקים על גדולי הרבנים עכשיו הם רוצים לטבוע את הרבנים הראשיים שאומרים שאסור להתגייס לקרוא הם לא יודעים ויש להם מה לדבר נגד הדת אני שואל אותם תגידו אתם מדברים כל החיים שלכם נגד החרדים ונגד הרבנים ונגד הדת אפשר לשאול אתכם שאלה עם יד על הלב יש מישהו מכם שקרא את התורה פעם אחת בחיים שלו, מההתחלה עד הסוף, שרק מבין את הפירוש המילולי, עזבו את הסודות, ראשי, מדרשים, גמרות, זוהר, גימטריות, עזוב את כל זה. פירוש שמלמדים ילדים בני חמש, שש, שבע, בישיבות, ילדים קטנים. גיל חמש, שנה לפני כיתה א', כיתה א', כיתה ב', הם כבר יודעים לקרוא טוב הילדים, מבינים? כתב ברמה של ילד בכיתה א' ב', אין אחד מכם שקראת תורה פעם אחת בחיים שלו שיכול לפרש לי דף אחד מהחומש, על מה מדובר, מה המילה הזאת מתכוונת, מה המשפט הזה מתכוונת, כלום, אתם לא יודעים. אז איך אתם מדברים ומנעצים ספר שמעולם לא פתחתם, שלקרוא אתם לא יודעים, להבין מילה שניים שם אתם לא מבינים. ויש לכם נאומים בלי סוף נגד, וגזרות, ומעבירים חוקים נגד. מאלה היית מבין מה זה. ועכשיו יש לך מה להגיד. אתה לא יודע מה כתוב שם, איך אתה מייעד את כל חייך להילחם בספר הזה. השבוע היה לי שיחה שלוש שעות. עם זה שהתחיל את כל הייטק פה בארץ. לפני מעל ארבעים שנה. טייקון של הייטק עולמי. חברות אייטק ששוות מי יודע כמה מיליארדים. מקיסריה, שאכן של ביבי. תסתכלו על זה, זה מופץ עכשיו וזה התחילו להפיץ את זה היום. דורון אינבר, דקו מי הבן אדם. מנכל של חברות הכי גדולות באייטק. 14 שנה הוא חי בארצות הברית. הוא חזר לפה, הוא אמר לי, פחדתי שהילדים שלי יתבוללו. אם הייתי נשאר עוד שנה, שנתיים, כבר היה מאוחר מדי. קיצור, שיחה של שלוש שעות. תראו, תראו את השיחה. מאוד מעניין. אנשים חריפים, אנשים שהנציעו המצאות, שפיתחו תוכנות, שגרפו מיליארדים, לא יודעים א' ב' של יהדות, כלום. לפחות זה לזכותו יאמר שהוא בן אדם ישר ובן אדם עגון. הוא בסך הכל מסכן, הוא קורבן של החברה. הוא לא למד בישיבות. אבל לפחות שמוכיחים לו מודה ויש לו אמונה בבורא עולם, רק מה? הם לא יודעים. אבל לפחות מודה. אם עכשיו תבוא ותגיד לו, תגיד, אתה מבין ביהדות? תגיד, קצת מאוד. אני אמרתי לו במשך הדיון, אמרתי לו, תשמע, אם יבואו וישאלו אותי על הייטק, ואני אנסה לענות בזמן שאתה יושב פה, אז אני מטומטם. אם יבואו וישאלו אותך על דת בזמן שאני יושב פה, ואתה טענה, אז אתה מטומטם. כל אדם ידבר על מה שהוא מבין. אני לא מבין כלום בהייטק, אני לא אדבר. אתה לא מבין כלום בתורה, אל תדבר. תשאל ונענל לך למה מותר ולמה אסור. הוא מקבל. תדעו לכם, כדי להתווכח עם חילוני צריך שיהיה לו מידות טובות ויושר. מידות טובות ויושר. אם זה בן אדם ישר, מרים לו את האמת, הוא מיד מודג, יש לו ענווה גם, הוא לא סתם איזה גפתן שנלחם סתם ומתווכח שעות. יש לו ענווה ויושר, אפשר להגיע איתו מהר מאוד. אתם יודעים מה הוא אמר לי, הבן אדם, לקראת סוף הדיון? אמרתי לו, אני עכשיו, יש לי אליך שאלה. עד עכשיו אתה שאלת את כל השאלות. אמרתי לו איך אדם כמוך ישר נבון עם שכל שמאמין באשם ומבין שיודע שהתורה היא אמת איך אתה מאז לחלל שבת ולפשוע ככה ולמרוד בבורא עולם מה הוא ענה לי? הוא אומר לי יש לזה שתי תשובות התשובה הראשונה כי אני אדם חלש כשהוא בא השנייה, הוא התחיל להגיד לי, אני עדיין לא בטוח, אני לא יודע מה זה תורה שבעל פה, מה באמת זה מהשם, מה מהרבנים, שאין אותה ידועות. ואז נתתי לו הוכחות שהתורה שבעל פה, הכל מעת השם. החכמים יושבים ומציאו דברים. וגם החכמים, היה להם סמכות אפילו לפסוק מה שהם רוצים. כי זה פסוק בתורה. השם אמר שהתורה היא ביד החכמים. והתורה היא חומר גלם ביד החכמים, ומה שהם פסקו ככה אנחנו נשפטים בשמיים. אז מה נפקמין עכשיו? אם החכם הזה אמר או זה, זה פסוק בתורה, ובאת אל הכהן ואל הדיין, זה פרשת שופטים, ודרשת מהם, כל אשר יאמרו לך, תשמע בכולם, לא תעשור מכל אשר יאמרו לך, ימין ושמאל, ומי שיעשור מדברי חכמים ומהפסקים שלהם, מה כתוב בהמשך הפסוק? ומת האיש ההוא, וביארת ערה מקרבך. אין לו זכות לחיות מי שמלגלג על חכמים, מי שמזלזל בפסקים של גדולי הדור. אין לו זכות לחיות. עד היום יש אנשים שמלאיגים ומוצאים שם רע לגדולי ישראל בגלל שהם פסקו בקורונה שצריכים לקבל חיסונים. הם מביאים כל מיני אמריקאים ומחקרים וטוענים שהחיסונים הרגו וכל מיני, מה שהם טוענים, אני לא נכנס לזה, אמת, לא אמת, עזבו. דבר אחד אני לא מבין. אתה יודע שהרב חיים קניאפסקי ועוד גדולי הדור, הרבנים הראשיים ועוד רבנים הכי גדולים שהיו בעולם, כל מה ששאלו אותו אז פסק שחייבים להתחסן. עכשיו, אתה רוצה להגיד שהרבנים טעו? איך אתה אומר את זה בקול רם? אתה מדבר על הרב חיים קניאסטי, בן של הסטייפלר. גדול עולם שכל החיים שלו עמל, גמר את השס מאות פעמים. החזוניש זה דוד שלו, הוא גידל אותו, הוא עמד ליד החזוניש. זה אנשים קדושים שכל החיים שלו עשו אהבה רע, לא עשו אהבה רע. כל החיים שלהם זה קדושה ותארה. יש להם סיית הדשמר, הוא אוהב אותם. מה, הוא יכשיל אותם בלהכשיל אנשים שימותו? וגם אם תגיד שהם טעו בפסק, אז זה היה רצון השם. אם מישהו קיבל איזה דלקת או איזה משהו בלב או כל מיני דברים שטוענים שקרה תופעות לוואי, גם זה אתה רואה שאחד קיבל והשניים לא קיבלו. וגם זה המחושב כחוט הסערה על ידי הקבלות שברכו, איך אתה מאעז להרהר בפומבי על גדולי ישראל? אתה לא מאמין בגדולי ישראל? זה בעיה שלך עם השם. מה אתה ממריד אחרים נגדם? מפלצים. אתם יודעים כמה אלפי אנשים הפסיקו להקשיב לדרשות שלי בגלל שאני אמרתי שחייבים להתחסן, כי כך פסקו גדולי ישראל? ולא רק הפסיקו, אנשים שאני חזרתי להם בתשובה מקללים אותי באינטרנט. אומרים לי, זה בעד החיסולים. אסור לשמוע לו. וכשאני אומר להם אבל הרב חיים קניאפסקי אמר שחייבים להתחסן מה הם אומרים? יתרו אותו רימו אותו כאילו שמדובר פה ילדים בגן בוא בוא בוא יטמבל בוא נעבוד עליך תסגור את העיניים יאללה אתה רואה איזה עובד חשובים שאלה שהרבנים האלה מטומטמים זה מה שהם חושבים בעצם זה שמדברים נגדם בפומבי או אליהם יום הדין או אליהם מה מחכה להם קום על כל המלאיג על דברי חכמים נידון בצוהר או תחת חבל עליהם, יש ביניהם צדיקים, זקנים, מה מחכה להם? מה מחכה? אתה לא רוצה? אל תתחסן, זה חיים שלך, אתה מות. אתה מות או שתחיה, מה זה כבר משנה? זה בידי ה' מה אתה מדבר נגד גדולי הדור? מה אתה לא יכול לשתוק? אני לא מתערב, תשאלו את גדולי הדור, מה אתם שואלים אותי? מה אני רופא? מה אני מדען? מה אני? אני גדול הדור? לא, מי אני? יש לי סיעת לדשמאי לפסוק? מה אומרים הרבנים? מה הסיפור? אני בזמנו, איזה חבר ידיד שלי וגם תלמיד שלי, המציא מפסק כאשר לשבת. אתה יכול להדליק את האור עם זה בשבת. הוא בנוי בצורה כזאת שאין בו בכלל חילול שבת. אתה לא נוגע בחשמל בכלל. המפסק יש בפנים מחשב, הוא שולח פולסים בצורה אקראית, שמנסה להדליק את האור כל הזמן, לבד. זה משהו כמו מסתובב שם ושולח פולסים. מה מונע מהפולסים? יש חתיכת פלסטיק. היא חוסמת את דרכם, כמו בברז. כשאתה סוגר את הברז, עובר איזו חתיכת ברזל, סוגרת את המים. ברגע שאתה מסובב את הברז, החתיכה זזה והמים נופלים. אז על אותו עיקרון, עכשיו מה קורה, ברגע שאתה לוחץ על הכפתור, המחשב יחליט בצורה, אתה רק מזיז חתכת פלסטיק, המחשב הוא לא שולח כל שנייה פולסים, נגיד פעם הוא שולח כל שלוש שניות, אחר כך כל תשע שניות, אחר כך כל שבע עשרה שניות, יכול להיות שאתה דגעה ולא קרה כלום, רק בעוד עשרים שניות זה יידלק. כי זה במילא הקראי, הוא מחליט מתי לשלוח, אני לא עשיתי כלום, רק הזזתי את המחסום. אבל לא נגעתי בחשמה, לא סגרתי מעגל או כלום. וגם זה לא פסיק רשע. זה לא ועדה אישי עכשיו. בפוגלה שלי לא קרה כלום. זה נומל לפתוח מקרר. לפתוח מקרר, אולי עכשיו המנוע יענייה, אולי עוד דקה יענייה, אולי עוד 20 דקות, תלוי בזה. פותח מהר, מוציא משהו סוגר, בסדר. יש כאלה אומרים תחמיר, תחכה שהמנוע עובד ואז תפתח. שלא יידלק. כאילו, עכשיו הוא כבר עובד. אז מהר, תיקח ותסגור. בסדר. בקיצור, הוא הלך לרבנים גדולים. שישיבות, דיינים. נראה להם איך זה עובד המנגנון. הוא בא אליי גם, נראה לי את זה. אמרתי לו, אני לא רואה פה שום בעיה. אולי יש פה מריטיין. שאנשים אמר, אומר לי, אבל תראה, נשים את זה בכל הבתי חולים. כל הזמן מחללים שם שבת וזה. פה לפחות לא יחללו שבת. הרבה חילונים ישימו את זה בבית, יוכלו להיות בשבת כמעט כמו ביום חול, בלי לחלל שבת, לא יהיה חילולי שבת פה. בקיצור, אנשים שמו אצלו כספים וזה, אני דיברתי בעדו, עוד כמה רבנים גדולים דיברו בעדו, פתאום קם רב גדול מאוד באמריקה, הרב בלסקי, שהוא אחד מהפוסקים הגדולים באמריקה, אמר, זה חילול שבס. צעק נגד זה. הוא לא הסביר מעולם למה זה חילול שבס. כי כשאתה מסתכל בפרטים, אין פה שום חילול שבס, אבל אחד מגדולי הפוסקים, בן אדם בן 90, צעק, זה חילול שבס. לא עברו יומיים, הרב חיים קניאסקי שמע שהרב בלסקי עושה את זה, גם אמר, חילול שבס. מיד באתי, אמרתי, רבותיי, כל מה שאמרתי לכם עד היום על המפסק, תשכחו מהכל. אין שום היתר. למה? שני גדולי עולם פסקו שזה חילול שבס. אני לא יודע למה. לא יודע. אבל אם הם אמרו שזה אסור, נגמר הוויכוח. באותו שנייה המסכן הזה הפסיד את כל המאות אלפי דולרים שהשקיעה, הכל ירד לטמיון. מילה של שני גדולי דו. ואחד יסתמך על השני. זאת אומרת, הרב חיים קנזה לא בדק את המפסק בעצמו, אבל הרב בלסקי, הוא ראה את הפרטים, את השיטה שזה עובד, החליט להבלג, אולי הוא פחד שזה מריטאין, שיראו שאנשים נוחצים על כפתו ונדלקים אורות בשבת, גם שעון שבת זה מר איתן, כששעון שבת יצא רבנים גדולים התנגדו לזה הרב משה פיינשן הפוסק הכי גדול בהיסטוריה של ארצות הברית פסק ששעון שבת זה חילול שבת זה נגד שבת, שעוני שבת לקח עשר עשרים שנה עד שרבנים הסתגלו לזה כי זה דבר שהמוח לא מעכן מה אנשים ידליקו עכשיו אורות בשבת ידליקו יחבו נדלק נכבה אנשים מבחוץ רואים פתאום היה אור פתאום אין אור זה דברים שקשה להסתגל עליהם בסך הכל מדברים פה על חילוד שבת זה אות עם בורי עולם זה לא צחוק אבל אני אמרתי לאנשים, ברגע שאמר גדול הדור, או גדול הפוסקים, שזה אסור, מרגע זה בא לאף אחד לא מצייץ. תאמינו לי, היה לי מה להגיד. יכולתי גם להיות חכמולוג, להגיד, מכילה מקוות תורתו, לא מבין אותו, שיגיד למה זה אסור. אני מבטיח לכם שזה לא אסור. יכולתי לדבר ככה. נאבד את העולם בבת, דבר ככה, דבר את העולם חצוף שכמוך. אתה חצי מהגיל שלו, כל החיים שלו למד, הוא גדול הפוסקים, אומר שזה אסור ואתה מדבר בפרסיה נגדו? אומר הרב חיים קניאפסקי שצריכים להתחסן ואתה פותח את הפה שלך? עדרו אותו, רימו אותו, הוא לא מבין, מה הוא מבין ברפואה? תשתוק, בשקט, אתה לא רוצה? תשתוק, תעשה מה שאתה רוצה, אף אחד לא אומר לך מה לעשות. מה אתה מעורר מאומות? שאנשים ילמדו לבזות ולזלזל בגדולי ישראל גם בנושאים אחרים. ועובדה שהיום, אותם אלה שדיברו אז נגד זה, גם מבזים תלמידי חכמים גדולים על דעות שלהם בכל מיני נושאים בהלכה. גם על זה הם מדברים. בלי שום בעיה בכלל. קוראים להם בשמות גנאי, לזה הוא קורא איצי, לה הוא קורא זה. כן, הגיע למצב שאיזה מטומטם אחד שוטה ערור, מול הוידאו, שרף את הילקות יוסף. כי איזה מישהו הסיט אותו. אומר, הנה הילקות של איציק. הוא עושה וידאו ומתגאה ששורף את הילקות יוסף. מה זה הילקות יוסף? זה 99 אחוז רמבה, משולחן ארוך, רשבה, ריטבר, רב אל ישיב, זה, כל שם זה דברי תורה. מה זה פה? שורף אותו. למה? כי אנשים שותים. המסכן הזה, וואו, וואו, כמה שנים ישרפו אותו בגיהנום רק על השנייה הזאת. מה מחכה לו, הוא רק, הוא עוד לא מבין מה מחכה לו, מה המטומטם הזה עשה לעצמו. מי יודע כמה מאות שנים הוא ישרף באושוויץ, בגיהני גיהנום, רק על השריפת ילקות יוסף הזאת. כי אנשים טיפשים, שותים. שותים. לעומת זאת, יש לך ספרי תורה שנכתבו על ידי אפיקורסים גמורים. גמורים! ואנשים קונים את זה ושמים את זה בבנותי כנסת. שזה מצווה בהלכה לסרוף את הספרים האלה. אם אחד כמו בנט כותב ספר תורה, חויבים לסרוף את הספר תורה. עם השמות ה' בפנים. לא גונזים אותו. לא גוברים אותו. דברים שצריכים כבוד, גונזים אותם. כמו קבורה של מת. ספר תורה שכתבו מין? תסתכלו ברמב״ם, שולחן ארוך. נשרף עם ההזכרות שבו. הזכרות זה שמות ה' ספר תורה, תורה על קלף, מעלים אותו באש. למה? כתב אותו איזה כופר ערור שמערר על 13 עיקרים. ותאמינו לי, אם הייתם יודעים כמה כופרים מסתובבים בינינו, אי אפשר בכלל להאמין. יש לך אנשים שאומרים לך, אתה לא יכול בחיים שלך להיות צדיק, אם אין להם כן אתה מתחבר להשם דרך רבנו כך וכך. רק הוא יכול לחבר אותך לאשם. מי אתה בכלל? אתה חושב שאתה יכול לעשות תשובה לבד? שהתורה שלך תעזור לך? שהשבת שלך תעזור לך? אם רבן הוא לא יחבר אותך לאשם, לא יעזור לך כל התשובה שלך. נצרות גמורה! אפילו הנוצרים לא מייזים לדבר ככה. על יושקה שלהם. שאי אפשר להתקבר לקדוש ברוך הוא בלי יושקה. הם לא אומרים את זה. הם אומרים, אנחנו מנהלת העולם דרך היושקה שלו. אבל לא אומרים שאי אפשר לנוצרי לדבר עם השם ולעשות תשובה ולהתחבר אל הקדוש ברוך הוא בלי אושקה הם לא אומרים כזה דבר זה יותר חמור מהנוצרים וכמובן אין אף ערבי שאומר כזה דבר שאי אפשר להתחבר לעלה בלי מוחמד אין כזה דבר יכול להתפלל לקדוש ברוך הוא כל הזמן אבל אלה הכופרים האלה שמסתובבים עם פונפונים וכיפות וציציות וצועקים ועושים רעש עובדי אלילים ואף אחד לא שם לב. אנשים עברים, עיניים להם ולא יראו. אתה לא שמעת מה הוא אמר עכשיו? אתה לא רואה מה כתוב לו בבא? בשטויות שהוא כותב, הוא אומר לך שאתה לא יכול להתחבר לקראש ברוך הוא, אלא אם כן הרב שלו שמת לפני כך וכך זמן יחבר אותך. הם הולכים לקברים של רבנים צדיקים ומתפללים לצדיקים. אני מתחבר אליך שהרב מוצף יש לו תשובה על זה, שזו עבודה זרה גמורה. שאלו אותו על זה. זה מופיע בחלק מהספרים. הרי אני מחבר את עצמי לצדיק, שיחבר אותי לאשן, כל הבלבולי מוח שלהם. דת חדשה! וכמעט אין אף אחד פה צפה. אמרתי לכם, השיר הזה, זה שיר של כפירה. המקור שלו כפירה. אתם יודעים, יש דברים שהמקור שלהם קשר, ויש דברים שהמקור שלהם תמה. איך יודעים? איך אתה יודע אם ההתלהבות שלך מעבודת השם היא באה מהשם או באה מעשית רעך? איך אתה יודע? התשובה היא שיש עכשיו איזה מצוות סדקה גדולה, או ללכת לעשות מצווה גדולה, ויש לך התלהבות אדירה אליה, זה משהו פה חשוד, כי הרי השטן אמור לעקב. סתן אמור למנוע ממך בכל מחיר לעשות כזו מצווה גדולה. אם אתה רץ בלי שום התנגדות, משהו פה חשוד. שאלו את רבי יואל מיסטטמר, זה הצהל, לפני מעל 70 שנה, אמרו לו, תגיד כבוד הרב, מה המקור של השטריימל? חסידים הולכים עם שטריימל עם הפרווה. נראה כמו צמיק של מסעית, הכובע הזה. אם זה חסידי גור, זה צמיק של פררי. מאוד רחב. שאלו אותה רבי יואל מיסת מר, שמעו איזה חוכמה במשפט אחד, אמרו לו, מאיפה בא הכובע המוזר הזה? הם שואלים, החסידים בעצמם רוצים לדעת מי המציא את זה. מה הוא עונה להם? ובזה נסיים. אומר להם, מאיפה זה בא, אני לא יודע. אבל דבר אחד אני יודע. מזה שכל הרשעים בעולם שונאים את הקובע הזה, סימן שהוא בא ממקור קשר. מה, שמע? אם כל הרשעים היו אוהבים את הקובע הזה, סימן שהוא בא מאיזה אחד מהסטרה אחרה. אם החילונים מתלהבים ממשהו קדוש, לך תבדוק, תראה שזה לא קדוש. אם זה באמת היה קדוש, הם היו יורקים על זה. רבי עקיבא אמר, כשהייתי עם הארץ, אמרתי, מי ייתן לי תלמיד חכם וישכנו כחמור? שבור לו את העצמות. ורבי עקיבא היה בעל מידות. לא היה מזוולים האלה שמסתובבים פה בבלפור הבוגדים. הוא היה בן אדם עם ענבה ומידות. הרי על מה היא רצתה אותו רחל ביתו של קל בסבועה? הגמרה אומרת, שהיו במידות טובות. ביישן, דרך ארץ, מסור בעבודה, לא מרים את העיניים. והוא מעיד, כשהייתי חילוני, חשבתי מתי פול איזה רב, איזה תלמיד חכם, לא רב של היום, רב של אז, מחיים מתים, לפני אלפיים שנה בדור של רבי עקיבא, תנאים קדושים שכתובים עליהם בתלמוד. הוא אומר, מי ייתן ויובלו לי תלמיד חכם ושכנו כחמור? אמרו לו, חמור? נחש? כלב נושך, לא חמור. אמר, לא, כלב נושך ועושה חורים. חמור נושך ומרסק את העצמות. אי אפשר יותר לאחות אותם. ככה שנאתי את החכמים. למה? זה חוק בעולם. חוק בליעבור. כל עם הארץ יש לו מה לדבר נגד החכמים. כל מה שהם אומרים מכיס אותו, מציס אותו. זה מה שאתם רואים, חיסונים זה רק דוגמה, היה עוד הרבה דברים אחרים. למה? ככה זה, הגמרא אומרת, גדולה, שנאה שסונים המאה ארצות את התלמידי החכמים ונשותיהם עוד יותר. הם האלה שמציסות אותו. מה אתה שומע לו, פנת הרב הזה, עזוב, לך לאו, לך לזה. ככה זה, רבותיי. לכן, כשאתה רואה שיוצא איזה משהו ופתאום כל האלה ששונאי דת פתאום רצים לדבר הזה, לך תבדוק מי המציא את השטות הזאת ותראה שזה לא בא ממקום קדוש. כשאתה רואה שהם מיד נדלקים ורוצים להרוס ובאים להפגין וצועקים ועושים על זה כותרות בעיתונים, סימן שזה מפחיד את השטן. כי השטן בחיים לא יגרום שמאה אלף חילונים פתאום ירקדו על שיר חרדי. זה לא קרה מעולם, וזה גם לא יקרה מעולם. אם זה קרה, סימן שהשיר הזה, המקור שלו הוא נגד התורה. ובאמת כל המילים שם הם כפירה. הכל ההפך מהתורה ומהרמב״ם. ומה הגמרא? בגלל זה חילונים שמאלנים קופצים, רוקדים. ערוצי התראלה 11, 12, 13 מרים לך חיילים רוקדים עם השיר הזה. מה להראות 12 להראות כזה דבר? זה אלג'זירה יותר צדיקי מהם. 12, 13. אלג'זירה יותר יהודי מהם. מה הם מרים? שיר שחיילים רוקדים באחווים, בחורות ככה. למה? כי הסרטן חוגג. אמרתי לכם קצת דברים קשים היום, אני יודע, אבל אני סומך עליכם שיש בכם מספיק אמת כדי לעכל לפחות את הדברים. אתה לא חייב להסכים, אבל לעכל. איך אומרים? הרבה פעמים בן אדם אומר לי משהו, לא 100% מסכים איתו, אני מעכל מה הוא אומר. מאבד את זה. מאיפה זה בא? מה, הוא מביא לי איזה ראייה, אומר לי, הוא אמר, זה אמר, הולך לבדוק, בודק, חוקר. לפעמים לוקח זמן לראות שהוא צדק. לפעמים. הרבה פעמים אמר לי איזה מישהו משהו, אמרתי, אה, בלב שלי, מה הוא מבלבל את זה עכשיו? אני חושב לעצמי, מה הפועיל התשתות הזאת? השם יראה לי, אבל שנה, שנתיים, וואו, משהו אמר בדיוק קרה. זה העניין רבותיי ענבה ויושר ברוך ה' לעולם אמן ואמן
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
