מה הנכון לעבוד את השם מאהבה או מיראה

בוקר טוב. העונג והכבוד להתחיל את היום שלי פה, ביום שכולו תורה, מה שנקרא יום העצמאות, שברוך השם, באים ויושבים כל היום ושומעים דרשנים ודברי התחזקות, ואשרנו שתמיד נהיה עסוקים רק בדברים כאלו. כידוע לכם, אנחנו נמצאים בימי העומר, ו... מלבד כל הדינים של העבלות, צריכים דבר אחד לדעת על ימי העומר. אמנם שהממשלה הראשונה שהייתה פה, כמעט כולם שם לא היו שומרי מצוות, היו בעל אידיאולוגיה קומוניסטית, מה שנקרא ציונים. נפל. בסדר. אוקיי, יופי. באה לאידיאולוגיה ציונית, אנטי דת. קומוניזם, פירושו, אנטי אל. לא משנה איזה דת, כל מי שבעד האל הם נגדו. והם עשו כאן כל מיני חוקים ותקנות כמנהג אגועים, כמו שרואים. ואחד הדברים שהם עשו זה שיהיה יום השואה בניסן. חודש ניסן זה לא חודש של עבלות. ואם מלא חזל תיקנו משהו ספציפי, כגון ימי העומר, אז אין לנו אנחנו בימינו לקבוע תקנות שהם סותרים את מה שחזל אמרו, שניסן זה לא חודש של הספדים ואבלות. אז עשו את יום השואה בניסן. היו צריכים לדחות את זה נגיד איזה שבוע, משהו ככה לחודש הבא, והכול היה מסתדר, אבל עשו את זה בניסן. ומה עוד עשו? ‫אסור, יום העצמאות, ‫שזה באי-בי-יר, ‫ומוזיקה ושירים וריקולים, ‫חלק מהם גם אומרים הלל בברכה, ‫לא מבין איך, אבל... תיקנו גם לעצמם לומר ברכה, שם שמיים לבטלה, שזה אחד מעשרת הדיברות, לא תיסע את שם השם. חלק הבינו שיש פה בעיה, אז אומרים על אלה לא ברכה, כי בכל זאת הם ציונים והמדינה זה מסוס חייהם. וחלק הבינו שאין מה לומר על אל, זה לא שייך, ואומרים וידוי כרגיל. וחלק יושבים ובוכים וקוראים את הבגדים. כל אחד והאידיאולוגיה שלו וההשקפה שלו. אבל דבר אחד צריכים לדעת, אפילו שאלה שכבר החליטו שרוצים לסמוח ולעשות יום העצמאות, בכל זאת לשים שירים וריקודים וכלי זמר, כמו שעושים בכל רחבי הארץ, זה נגד ההלכה. מה אתה עושה לנו שמחות בזמן שאנחנו מטבלים על האסון הכי גדול בתולדות עם ישראל? להסביר את דבריי. אם ישאלו אדם, אנחנו עם ישראל לצערנו למות באסונות, למות בטרגדיות. ‫מהטרגדיה הכי קטנה ‫עד הטרגדיה הכי גדולה שהייתה בעולם, ‫כולם שייכים אלינו. ‫אין עם שסבל יותר מאיתנו. ‫נכון שעכשיו אני אומר את זה, ‫אז נחמץ הלב. ‫אומרים, באמת? למה? למה? ‫כמה אנחנו צריכים לסבול? ‫התשובה היא, ‫בכל דבר רע יש גם נקודת אור. ‫ואני נזכר תמיד באיזה ילד אחד ‫שבניו יורק, שהתחלתי ככה לחזק אותו, ברוך ה' היום הוא כבר חרדי לכל דבר, אבל אז בתחילת דרכו, הוא בא אליי ואמר לי שאבא שלו שונא אותו. אמרתי לו, חס וחלילה, איך אתה מדבר שטויות, איזה אבא שונא את בנו, וזה, אולי הוא כועס עליך, מה עשית? הוא אומר, ישבתי עם החבר'ה שלי באחד בלילה בפארק, ועשינו דברים שלא צריכים לעשות. והוא פירט לי מה הם עשו, אבל לא כדאי להגיד את זה. ואז אבא שלו בא, תפס אותו על חם עם עוד תשעה חברים. ואבא שלי אומר, תפס אותי בסערות. היה לו ככה רעמה. משך אותי לאוטו, נתן לי סתירות, צעק עליי, גידף אותי, זרק אותי במושב באוטו, וסגר אותי שבוע בבית. אתה מרותק, אתה לא יכול לצאת שבוע מהבית. היה תקופת הקיץ, לא היה בית ספר במילא, אתה לא יוצא שבוע מהבית. אמרתי, נו, אז הוא אומר, ואתה רואה, לחברים שלי מילה הוא לא אמר. גם הם היו לידי אותו דבר. לא הסתכל עליהם, לא העיר להם לו כלום. רק בי חילה את כל זעמו. אמרתי לו, שוטה שכמוך. בעצם זה שאבא שלך אכילה בך את זעמו זה מראה כמה הוא אוהב אותך והכפת לו ממך. מה לא ולחברים שלך? אתה צריך לתת עליהם דין בשמיים. הם יביאו אותו לעולם הבא. הם ההמשך שלו. הם החיים שלו. מה הם בשבילו? הם כלום בשבילו. אבל אתה זה כל עולמו. וכשאתה עושה מעשה קטן שהוא לא קשורה, אבא שלך זוהם. כי אכפת לו ממך, וזה עם ישראל. הקדוש ברוך הוא אכפת לו מעם ישראל, לכן כל דבר ודבר מביא עלינו דינים. אם הקדוש ברוך הוא כבר היה חליל המבטר עלינו, היה עוזב אותנו לנפשנו והיינו חיים כמו בנוזינלנד, עם הפרות ועם הפרחים וכינורות, והכספים היו זורמים לחשבון, ואף ערבי לא יודע איפה אנחנו. אבל אין למה, יש ברוך הוא מלכית בנו ימין ושמאל, ימין ושמאל כבר אלפי שנה. וזה הראייה שאנחנו עדיין מסוס חייו, כל עולמו. ויש פסוק מפורש שמעיד על זה. אמנם אנחנו אומרים את זה כל הזמן, אבל לא שמים לב מה אומרים בפסוק. ‫הן גועים כמר מדלי ‫וכשחק מוזניים נחשבו. ‫הרבה פעמים אמרנו את הפסוק הזה ‫ולא בדיוק שמנו לב מה פירוש הפסוק. ‫אז למי שלא איין בדבר, ‫תרשו לי לחדש לכם קצת חידוש. ‫הפסוק הזה הוא מזעזע, ‫ממש מזעזע. ‫אלמלא הוא היה כתוב וניתן לנו על ידי בורי עולם, אסור היה אפילו להגיד אותו, כי אז זה היה גזענות לשמה. אבל אתם יודעים, זה לא במודה להיות גזען היום. זה מסוכן מאוד, ואפילו זו עבירה פלילית במדינת ישראל. אבל למזלנו, במדינת ישראל עדיין, עדיין, אני בכוונה מדגיש פעמיים את המילה עדיין, עדיין מותר ללמד תורה. ‫ועדיין מותר לשבת בבית הכנסת ‫גברים לחוד ונשים לחוד, ‫למרות שמשהו אצלי קצת ‫נדלק ככה בדאגה, ‫שהם בקרוב, אם תהיה בידם, ‫הם גם יעבירו חוק שזה נגד החוק. ‫אז הם קוראים לזה הדרת נשים. ‫ואני אמרתי את זה לפני שנה וחצי, ‫ואיזה מישהו אמר לי, ‫הגזמת? מה? ‫עשית אותם הרומאים? מה? אמרתי, הרומאים לא אכפת להם אם יישבו גברים לחוד, נשים לחוד, דברים אחרים יניינו אותם. אבל פה זה מפריע להם מאוד, אם עושים איזה קונצרט של זמר חרדי ורוצים נשים לחוד, גברים לחוד, הם מיד מיד נזעקים. יבוא יום שייכנסו פקחים לבתי הכנסת, בשבת, ומי האחראי פה? אתם עוברים על החוק, למה האנשים פה למעלה? מה אנשים? זה לא בני אדם? אתה מקבל 2,000 שקל כנס. בפעם הבאה נגיש נגדך כתב אישום. ואם אתם חושבים שאני עוזר, זה כבר קרה השבוע בתל אביב. ראש עיריית תל אביב הצדיק הגדול, כזכותו יגן עליו, אמר שהוא לא ייתן שביום העצמאות יהיה תפילה, תפילה, לא יודע איזה תפילה, אולי לשלום המדינה, לא יודע בדיוק איזה תפילה רוצים לארגן בתל אביב, שאם רוצים לעשות את זה גברים לחוד ונשים לחוד, הוא לא יאפשר לאירוע להתקיים. זאת אומרת, הוא כבר מגלה דעתו שאם הוא יכל, מחר בבוקר הוא היה אוסר בתל אביב להתפלל בהפרדה. ‫זה ברור. זה כל מגמתם, ‫להרוס כמה שרק אפשר לדתיים. ‫זהם חיים, זה מסוס חייהם. ‫חורה להם על מה שאנחנו עושים ‫יותר מה שהחמאס יעשו. ‫ברור, זה רואים את הדברים האלה ‫כל הזמן. ‫אז מה זה, אני אומר, אם היה חלילה, ‫אם זה לא היה כתוב בתורה, ‫ובמדינה עדיין מותר ללמד תורה, ‫ויש גם חוק במדינת ישראל, ‫אני לא יודע אם יישמים אותו, ‫אבל ככה כתוב בספרי החוקים פה, ‫שמי שמצטט ‫פסוקים מספרי הקודש, ‫מבחינתם קודש זה תורה, ‫ברית החדשה וקוראן. ‫ומבחינתם, מה הם מבינים? ‫במילא הם לא מאמינים ‫באף אחד מהשלושה. ‫זה לא משנה, אבל הם יודעים ‫שיש מאמינים מכל הדתות פה, ‫ואי אפשר שמה נעשה? ‫נפציץ את בית המשפט ‫במיליון טביעות בחודש? ‫כי כל הדרשנים מצטטים ‫דברים מהספרים שלהם. ‫אז קורא לו ציטטה, ‫משהו שכתוב בנביא או בתורה ‫או בשיר השירים או בקוראן, ‫לאבדיל וכל השאר הספרים, ‫אז אין להם מילה לטבוע אותך. ‫ככה זה החוק. ‫למרות שבמציאות זה כמובן, ‫לא אכפת להם מה החוק אומר, ‫הכול סובייקטיבי ותלוי מהשופט, ‫והשופטים פה מחליטים ‫לפי סברת הקרז שלהם. ‫אמר לי את זה שופט. ‫אמר לי, זה לא משנה מה החוק אומר ‫וזה לא משנה מה אמרת. ‫לא שופט, עורך דין, סליחה. ‫אמר לי איזה עורך דין. ‫זה לא משנה מה אמרת, אם זה באמת מה שהם טוענים או לא, וזה גם לא משנה, רק מה משנה מי השופט. אם יש שופט ערבי, תצא מזה. ואם יש שופט שמאלני, הוא יחפש לקבור אותך כמה שרק יותר, בלי קשר לעבירה, למה שטוענים, בלי קשר למה שאמרת, בלי קשר למה שהתכוונת. זה לא מעניין אותם האמת. זה מעניין אותם מי עומד עכשיו, את מי צריכים לשחרר, ואת מי צריכים לקבור. זה כל מה שמעניין אותם. אין פה עירת שמיים, פחד מבורא עולם, אין כלום פה. זה מה שאמר אברהם אבינו אין עירת השם במקום הזה והרגו ני שאין עירת השם ‫על כל שטות יארגו אותך. ‫לא משנה, כן. ‫רואהם אלה, ‫אז כמובן גזענות זה נגד החוק, ‫ואם תגיד משהו שלא מוצא חן ‫בינם מדעתך, יתווהו אותך. ‫אבל אם תצטט פסוק מהנביא, ‫על פי החוקים מותר לומר. ‫ומה הפסוק אומר? ‫הפסוק אומר, ‫אין גועים כמר מדלי, ‫הוא כשחק מוזניים נחשבו. ‫פירוש. שימו לב מה כתוב בפסוק הזה. אומר הקלוש בחול העם ישראל, אתם יודעים מה ההבדל בינכם לבין העמים בעיניי? ‫אדם הולך, בזמנם לא היה ברזים. ‫היום אתה לוחץ על כפתור, ‫מגיע לך מים, כן, משאבות, זה, ‫הכול נשומס, צינורות, ‫עשו תשתית. ‫אבל אז היו הולכים להעבר ‫או להגם. ‫מביאים ככה שני דלעים ‫עם מקל על הכתפיים, ‫מטפסים את כל ההר להגיע לבית, ‫שופכים, היה להם איזה עמבט, שופכים שם את המים שהביאו מהבער או מהאגם, תלוי מאיפה הביאו את המים, הכל ידני. או שהיה מוכר מים, כמו שבזמנם היה אחד שמוכר חלב עם קדים ומחליפים, הוא נותן לך אגרתל כזה עם חלב למוכרת, הוא מביא אגרתל, אתה נותן לו את הישן, ככה היו מוכרים חלב. לא היה עוד מקררים וזה. ככה לפני 50 שנה, ככה היה. ‫אז היו מביאים מים ככה ידנית. ‫אז היו שופכים את המים לעמבאת ‫וזורקים את הדלעים עד מחר. ‫מחר נלך להגן ונביא מים חדשים. ‫אומר הקב' לעם ישראל, ‫אתם בשבילי זה המים שיש בדלי. ‫והגויים, כל העולם, שמונה מיליארד, ‫הם כמה טיפות שדבוקות בדלי ‫וזורקים אותו לזבל ‫ואף אחד לא מתייחס לזה. ‫אין לזה שום חשיבות. ‫אף אחד לא ילך ללקק עכשיו ‫את כמה טיפות שנדבקו בדוסן הדלי. ‫שמים את זה בצד ונגמר הסיפור. ‫מה חשוב? המים. ‫מה שנדבק בדלי אין לו שום חשיבות. ‫ככה אומר הקב'ה לעם ישראל, ‫אתם בשבילי זה המים ‫והם בשבילי מר מדלי. ‫הוא כשחק מוזנאים נחשבו. ‫לך לשוק מחנה יהודה, ‫תגיד לו, אני רוצה קילו מלפפונים. ‫לוקח עשרה מלפפונים, ‫שם בסקית, שם על המשקל, ‫משקל מכני, ‫לוקח משקולת של אלף גרם, קילוגרם, ‫שם בצד השני, מתאזן. עכשיו תגיד לו, אני ממשרד, לא יודע, זה משרד פה, אחראי על החנבנים, באתי לבדוק שאתה לא מרמה במשקולות, הנה יש לי משקל אלקטרוני, שמת המשקולת, בחיים זה לא יהיה אלף גרם, תמיד זה יהיה כמה גרם פחות, 998, 995, ‫כמה גרמים במהלך השנים נשחקו? ‫הרי במשקולת יש למטה קודקודים, ‫וככל שאתה שם את המשקולת ‫על המשקל אלפי פעמים בשבוע, ‫עוד, מוריד, כל פעם זה משחק, ‫זה משתפשף. ‫אז דבר שמשתפשפים אותו ‫ברזל בברזל, ‫אימא שאומים, יורד ממנו איזה גרם, שניים. ‫אומרה, הקדוש ברוך הוא, ‫אתם בשבילי המשקולת, והם בשבילי הגרם או שתיים שהלך לזבל. ואתם רוצים להיות כמותם, אתם לא מתביישים, מתלבשים כמותם, מתנהגים כמותם, מחכים אותם, מעתיקים את החוקים שלהם, את מערכת המשפט שלהם, את הדמוקרטיה המטופשת שלהם, את כל מיני החוקים שהם ממציאים כל שני וחמישי, מיד אתם רוצים לברר איך אנחנו יכולים ליישם את זה בארצנו, ‫זה בערך מה שהפסוק אומר פה. ‫לא בערך, בדיוק. אז הנה לך ראייה, מה עם ישראל בעיני השם ומה שאר העולם בעיני השם. אבל אנחנו, אני התחלתי להסביר שאמרתי ימי העומר, זה האסון הכי גדול בתולדות עם ישראל. אם תשאל אדם, כל אדם עכשיו שתשאל, כולל דתיים, מה האסון הכי גדול בתולדות עם ישראל, כולם יגידו, השואה. מיליוני יהודים נרצחו. אין על זה ספק, שזה אסון שלא נתפס עד היום, לא יכולים להקל כזה דבר, ולעולם אי אפשר יהיה להקל. האמריקאים על ספטמבר 11 עוד לא התאוששו, שמתו שם 3,000 איש. מה זה 3,000, מה זה מיליונים, כן? אבל בכל זאת עדיין יש להם טראומה כל פעם מגיע ספטמבר 11 זה יום שואה קטן בשבילם ביחס לשואה שלנו כן אבל זה מזעזע אותם עד היום וסביר להניח שגם בעוד מאה שנה יזכרו את זה כי שואה זה שואה אין מה לעשות טרגדיה גדולה אבל 24,000 תנאים, קטן שבהם מחיה מתים, תלמידי רבי עקיבא, שכולם היו כמעט ברמה של רבי עקיבא, שהוא היהודי הכי גדול שהיה בהיסטוריה. אם ישאלו אותך מי היהודי הכי גדול שהיה בהיסטוריה, אז כולם אומרים, משה רבנו. אבל שוכחים, נכון שמשה גדול הנביאים, זה אחד משלושה עשר עיקרים, והוא קדוש, והשם דיבר איתו תמיד, וכתוב, לא קם נביא כמשה, מה פשט לא קם? ‫היו צריכים לכתוב, ‫לא היה נביא כמשה, ‫או לא יהיה נביא כמשה. ‫מה זה לא קם? ‫לרמוש שהוא היחיד שעמד על רגליו ‫בזמן שהתנבה. ‫כל שאר הנביאים מתאלפים, ‫יש להם הוויות, ‫או שצריכים לישון ‫ולקבל נבואה בחלום, ‫ומשה עומד, ערני, מסתכל, ‫ער למה שקורה מסביבו, ‫ובזמן הזה השם מדבר איתו. ‫והוא מקבל את הנבואה. ‫זה דבר שלא היה. ‫והתורה נקראת על שם משה, ‫אז אין לנו ספקות של משה איזה, ‫אבל הרי ידוע שאצל הקב' ברכו ‫הכל זה עמל. ‫מה שהושג בעמל זה פי מיליון ‫ממה שהושג בלי עמל. ‫והראיה היא שאר סיני היום ‫מסתובבים בו חמורים וכבשים של הערבים. בית המקדש אסור לנו לעלות אפילו. אנחנו טמאים, ניכנס שם, קודש הקודשים, אסור לעלות לער הבית. למה? אם עכשיו נמצא את מקומו האמיתי של ער סיני. לא יודעים בדיוק. עשו הארכיאולוגים איזה סרט שמצאו כביכול את ער סיני, זה רק לא מתאים לדברי חזל. חזל אומר שהער סיני היה הער הכי נמוך, ולפי הסרט הזה זה הער הכי גבוה שם באזור. ‫אז זה לא מסתדר. ‫אבל זה באזור הערב הסעודית. ‫בסדר, לא משנה. ‫בכל אופן, נגיד שמצאנו ‫החתולה בית הר סיני, מצאנו. מותר לעלות עליו? מותר. עכשיו אתה רוצה לעשות שם מנגל. יש לך חמור וכפסר, אתה רוצה לשחוט אותה שם ולעשות סטייקים ולא יודע מה, לשים קצת מוזיקה וזה. מותר? מותר. איך יכול להיות? מה זה? הקב' הוא ירד על הר סיני. משה עמד שם על הר סיני 40 יום. זה מקום כזה הכי חשוב בעולם זה. מה? משם ירדה תורה לעולם. מה זה שנאה? שמשם ירדה שנאה לעם ישראל. שברגע שהגויים ראו שהשם נתן לנו את התורה ולא להם, פתאום הם הפנימו שהיהודים זה היעלום ואנחנו כלום. אז באמת, הם שונאים אותנו, לכן האנטישמיות בכל דור ודור, הוא בכל מקום ומקום, ללא שום סיבה. שהיהודים עשירים, עניים, מצליחים, תורמים, לא תורמים, משרתים בצבא, לא משרתים, לא משנה, תמיד שונאו ויסנאו אותם. ככה שהם רוצה. מה אתה יכול לעשות אם לא זה? אמר לי פעם איזה חכם אמרתי לו תראה כמה אנטישמיות יש אומר ברוך השם שטבח שמו מזל אמרתי לו מה מזל הוא אומר אם לא היה זה לא היה יום יהודי אחד בעולם נשאר הסיבה שעוד נשארו, איזה מיליון שניים ששומרים מצוות ומקושרים לקראש ברוך הוא, כי יש להם את הפחד להתבולל. יודעים למה זה יוביל. אבל אם הגויים המחפקים אותנו וואו, אתם תהיו איתנו, ניתן לכם הכל, איך אמר חמור ושכם, באו, אמרו, אנחנו נעשה הכל בשבילכם, נחתן את הבנים שלנו ביחד, תסחרו הארץ שלנו לרשותכם, הכל. ‫אלא מה? ‫לא, הם היו כאלה נחמדים אלינו ‫כבר מעין נעימות, ‫היו, היו לאט לאט נהפכים לעם אחד. ‫אז באמת היום לפחות ‫הם מתאווים אותנו, ‫אנחנו בורחים מהם. ‫אלה שעוד מבינים, כן? ‫אז באמת השתמרנו. ‫אם לא, גם זה מה נשאר. ‫כי אתה רואה ש-99.9% ‫מעם ישראל עד היום ‫נכחדו בהתבוללות. ‫היינו צריכים להיות היום ‫פי שתיים לפחות מהסינים. ‫הסינים, ואנחנו התחלנו ‫באותו דור אחרי המבול. ‫שם הוא דוד של הסיני. ‫הסיני יצא מחם, שתי דורות אחרי שם, ‫זה כמעט אותו זמן, הם היו ביחד, ‫והיה הולד את הסיני. ‫מהם יצאו שני מיליארד איש ‫עם הגבלת ילודה. ‫אנחנו היהודים איננו הגבלת ילודה. ‫עד לפני 30 שנה שהמציאו ‫את כל הדברים הנוראים שהמציאו, ‫לא היה כזה דבר. ‫כל משפחה יהודית, ‫פרדים, אשכנזים, היו שבעה ומעלה. ‫והם, הסינים, ילד אחד. ‫ויש בסין על הנייר ‫מיליארד וחצי אנשים. ‫אבל אמר לי איזה סיני שהייתי שם, ‫אמר לי שיש פה עוד 500 מיליון ‫סינים לא רשומים בממשלה, ‫לא יודעים עליהם. ‫הם נולדו במכתרת. למה? כי אסור הרי להביא ילד שני לעולם. איך שהאישה גילתה שהיא בהיריון, עד חודש שלישי, עוד לא רואים, במיוחד הסינים האלה, הם כולם מקלות ככה, רזים. הסתובבתי שם, אמרתי, בוא נראה אם אני אמצא פה אחד שמן. מיליון איש ראיתי ביום אחד, ולא ראיתי אחד שמן. כולם דקים כאלה, קטנים. לא רק זה, גם ישראלים שגרים שם לא יכולים להשיג נעליים. כי כל הנעליים שם זה עד מידה 41. ‫כן? צריך חיווי אישי. ‫והם כולם צנומים וקטנים. ‫אז אם היא מגבלת ילודיים בטעות, ‫היא נכנסה להיריון פעם שנייה, ‫אז אין ברירה. ‫היא רוצה את הילד, ‫אז צריכים להוליד אותו במחתרת, ‫זאת אומרת, אין לו דרכון, ‫אין לו תעודת זהות, ‫אין לו מספר ביטוח לאומי, ‫אין לו כלום. ‫והם הרבה עניים מהם, ‫הם בחיים לא יטוסו לאף מקום, ‫הם עובדים באורס, באכבות, ‫אז הרבה מהם לא רשומים. ‫זה דבר מדהים. ‫אז יש לך שני מיליארד סינים, ‫ואנחנו היינו צריכים להיות ‫ארבעה מיליארד, ‫כי התחלנו באותו דור ‫ואין לנו הגבלת ילודה. ‫אז לפחות ארבעה מיליארד ‫היינו צריכים להיות, ‫אז כמה אנחנו? 15 מיליון. ‫תעשו לב את החשבון כמה נעלמו ‫במשך הדורות ובמה הם נעלמו, ‫או בפרעות, פה גרומים ושואות, ‫אבל העיקר בהתבוללות. ‫כי לא מתו 4 מיליארד בשעות ‫או בפוגרומים. ‫אז לאן הם נעלמו? ‫התשובה, נעלמו בהתבוללות, ‫שזה נקרא באנגלית, ‫קוראים לזה The Silent Holocaust. פירוש השואה החרישית. שואה פיזית, כולם צועקים ומצלצלים יום ולילה על העניין הזה. כי זה משפיע עלינו. אנחנו רואים איך שורפים אנשים, הורגים אותם וכולי, או שאני יודע מה, כל מיני נגיפים שבאים ומתים אלפים ומיליונים, אז כמובן שזה מזעזע את העולם. אבל שואה רוחנית, כמעט ואין פה צפה. כמעט ואין פה צפה. אז באמת העם היהודי שהתחלנו ביחד עם באותו דור עם העם הסיני היינו צריכים להיות כמות אדירה אבל כולם נעלמו ואז אני התחלתי להסביר כיוון שבשמיים לכל אדם יש ערך, ערך רוחני שמשתנה בכל שנייה. יש כאן אנשים יושבים פה היום, ברוך השם, באתם פה ליום, במקום ללכת ולאכול בשרים ולנפנף במנגל וכל מיני שטויות וגברים שלא מועילים כלום. באים לשמוע דרשנים ודברי תורה ביום חופש מהעבודה וכולי אפשר היה לישון אפשר היה לעשות כל מיני דברים אחרים אנשים אומרים אני אשב כל היום בבית הכנסת וישמע דרשן אחרי דרשן אעשה תשובה ולהתחזק וכולי וכל שעה לימוד תורה חפץ חיים עשה חשבון זה שישים אלף מצוות כל שעה מה הפירוש? אדם אומר בדקה מאתיים מילים בממוצע ובכל מילה יש בממוצע חמש אותיות אז בערך אלף מצוות בדקה. כל אות מהתורה זה מצווה, כמו שהנחת תפילין, כל אות. עכשיו, אם זה אלף בדקה, זה שישים אלף בשעה, ואם זה יום של עשר שעות נגיד בכולל, או עכשיו היום יום שכולו תורה, שיש מאות אלף מצוות. דבר ענק. אז הנה, אנחנו התחלנו בתשע ורבע, עכשיו עשרים דקות אני מדבר בערך, תעשו חשבון, עשרים אלף מצוות הרווחתם. זאת אומרת, הערך הרוחני שלכם עלה באורח פרה בין תשע על הרבע לעכשיו, איך בבורסה, הגרף עולה, פתאום לפעמים בום, ככה עולה, זה מישהו הודיע הודעה, הופ, פתאום עולה לך ביטקוין, ירד ל-15 אלף, פתאום אמרו זה משהו, הבנקים מתמוטטים, הופ, כולם מהר קונים, למה פוחדים שהגמר מהם הכסף בבנק? ‫אז פתאום עולה, ופתאום מתרסק, ‫ולפעמים עולה קצר ויורד, זה האדם. ‫עושה עבירה, ירד קצת. ‫עושה מצווה, עלה. ‫עשה איזו מצווה ענקית, עלה, פולאים. ‫זאת אומרת, רק הקב". ‫יודע לחשב מה ערכו של כל אדם, ‫יהודי או גוי, זכר או נקבה, מה ערכו הרוחני של כל אדם לפי ערך המעשים שלו? לטוב ולרע. מעשים טובים מעלים את הערך, מעשים רעים מורידים את הערך. איפה זה כתוב? בשיר השירים. שיר השירים. מה כתוב שם? דודי, קדוש ברוך הוא, דודי, ירד לגנו ללקוט שושנים. מסבירים חזל מי אלה השושנים הצדיקים שבדור. יש בשדה המון המון קוצים ואסבים. פה מצאו אחריהם מיליון אסבים, מצאו שושנה אחת יפה ככה אדומה, לא יודע מה, כל מיני צבעים יפים, צבע כתום, צבע לבן, כל מיני שושנים יפות. אומרו, אומרים חזל, כשיש חס ושלום גזרה גדולה על עם ישראל, דוגמה, עכשיו צריכים למות עשרת אלפים איש היום, לא עלינו, הרי שאנחנו לא רוצים עכשיו לקחת עשרת אלפים. מה עושה? לוקח איזה צדיק תרם זמנו. נגיד שהוא בן שבעים וחמש, והיה לו באמת צריך, היה צריך עכשיו לחיות על גיל שמונים ושתיים ושלוש. מה עושה הקב'S כדי להשתיק את הסטן שמקטרג בבית דין של מעלה? אומר הקב' ברוך הוא, איפה הצדק? תראה מה האנשים האלה עושים, תראה את זה ותראה את זה ותראה, יש להם קיום אלה? נכון, אין להם, לא מגיע להם לנשום עוד נשימה אחת. אבל זה בניי ואפילו שהם שוררים וכולי, כל זאת כואב לי עליהם. אז בואו ניתן להם אורכה לחזור בתשובה של עוד כמה שנים. ‫הסרטן לא מסכים. ‫מצטער, אני הקטגור, ‫אני התובע, ואני רוצה דין. ‫אז מה הקשבך עושה? ‫הוא אומר, טוב, אני אקח אחד ‫ששקול כמו ה-10,000 האלה. מה, את מי ניקח? איזה צדיק גדול, פתאום אתה שומע, נפטר. לא יודע, לא דלום לב או חס ושלום תאונה, לא יודע מה. ויש עוד דרך, לפעמים זה ילדים של תינוקות של בית רבן, שעוד לא חטאו והם בטלמו תורה, אז כמובן שחטא, אין דומה, תורה שיש בחטא לתורה שאין בחטא. תורה שהילד הוא בן עשר והוא נקי, ועוד לא היה לו בר מצווה, והנשמה שלו לא נדבקת בכתמים רוחניים מדברים שהוא עושה שלא בסדר, אבל התורה ממלה אותו בקדושה. הילד הזה יכול להיות שקול כמו מאה או כמו מאתיים איש. ומדי פעם אנחנו לצערנו הרם מתבשרים בסורות איוב שאיזה משפחה חרדית נשרפה ואיזה שבעה ילדים צדיקים נשרפו והיה איזה תאונה נוראית וכמה הלכו ואתה לא יכול להבין האסון הספציפי הזה כמה אלפים אחרים היו צריכים למות באותו זמן ונגד זה הוא לקח כמה צדיקים ובזמן הזה שימו לב היה לנו ארבע אסונות שאנחנו מדבר איתנו בבירור של ארבע זוגות של אחים, אחים והאחיות. שלושה בפיגועי טרור ואחד בטביעה. זאת אומרת, אין אף כמינה באמת אם זה פיגוע טרור או לא, כי מי שמסתלק, מסתלק בסופו של דבר. רק אנחנו כמובן, כואב לנו הרבה יותר שאנחנו שומעים שאיזה ישמעאלי שחט מישהו, או דרס מישהו, או ירה במישהו, אבל אם נשמע שהמישהו הזה נפטר בתאונת דרכים, פחות כואב. אבל האמת זה שטות. ‫וזה על גבול הכפירה. ‫אם אתה כועס יותר ‫שהערבי יערה באנשים, ‫או שאנשים האלה עשו תאונה ‫פחות כואב לך, זה כפירה. ‫בגלל שבאמת יש גזירה בשמיים ‫שאנשים האלה הסתלקו מהעולם ‫מסביבות שהן, כמו שאמרתי, ‫לפעמים זה מחפר על הדור. ‫אבל איך הם הסתלקו ‫אין כל כך נפקמינה, ‫רק מהגאווה שלנו, ‫מה שנקרא הכבוד הלאומי, ‫והגאווה שלנו נפגעת ‫שעבדים מושלים בנו, שחמור. נהיה הבוש שלך ואומר לך מה לעשות ואתה פוחד לנשום לידו ובסוף שולף אקדח ואורג אותך זה משפיל זה אורג אותך מה זה אני נתתי לפקודות בעבודה אומרים את הדברים שלי יש לו כוח אומרים לבני ועובד ופתאום מסתובב ושוחט אותי אז האגו פה נפגע אבל מה ההבדל אם ביניהם נפל מקומה שלישית או שהוא דחף אותו מקומה שלישית מה ההבדל הרי האסון הוא אותו אסון צדיק הסתלק מן העולם אלא מה הסיבות הן, הכבוד. הכבוד נפגע זה הרבה יותר כואב. אה, ומה עם הטרגדיה? מה, למשפחה זה משנה אם הילד נפל מקומה שלישית או שישמעי זרק אותו מקומה שלישית? מה זה אמור להפריע למשפחה אם זה ככה או ככה? בכל מקרה הם הרוסים. אבל האנשים כועסים בגלל שזה פיגוע. ‫הרבה פעמים ראיתי אנשים ‫שאמרו בהתחלה שזה פיגוע, ‫בסוף אמרו זה לא היה פיגוע, ‫זו הייתה תאונה. ‫אז יש להם הנחת רווחה. ‫מה אתה נאנח הנחת רווחה? ‫האסון הוא יותר קטן? ‫עכשיו אנשים הלכו בטרם עד כפרה עלינו. ‫אז ממילא, כיוון שלכל אדם ‫יש ערך אחר בשמיים, ‫למשל, תיקח את אחד מהרשאים ‫שיושבים פה בממשלה ושונאים את הדעת, ‫תבחרו אתם את מי אתם רוצים, ‫קח עשרת אלפים כמוהו, ‫תלקט מהם את כל המצוות ‫שהם עשו בחייהם אם בכלל. ‫יש להם מזוזה, אולי הם שמו ‫תפילין בבר מצווה לתמונות, אז תיקח מצוות תפילין פעם בחיים, מזוזה, אולי איזה פעמיים, שלוש, יצא להם במקרה, בטעות, ככה בכפייה לאכול קשר, כפו עליהם, מסכנים, הם רצו תרף, אמרו להם, אין עכשיו תרף, אנחנו מתנצלים. טוב, טוב, תביא את זה, נו. וכולי. אז אסור נגיד, נגיד, ב-60 שנות הבל ושטות, אולי עשו אלף מצוות כל החיים שלהם. עכשיו, כך עשרת אלפים כאלה, כפול אלף מצוות ממוצע כל אחד מהם, ‫כל אלה ביחד לא שווים לילד ‫בן 15 פה באחד התלמוד התורה, ‫מבחינת כמות המצוות, פשוט. ‫הילד הזה על המשקל, ‫כמו עשרת אלפים השוטים האלה, ‫הרשאים. ‫לכן, אם עכשיו העשרת אלפים האלה ‫היה נגזר עליהם למות ‫בגלל מעשיהם הרעים, ‫הקראש ברוך הוא בסופו של דבר, ‫אף על פי שהוא כועס מאוד על הרשעים, ‫הוא היה שמח שהרשעים ‫יחזרו בתשובה, כן? ‫העדיפות הראשונה של בורא עולם ‫להחזיר את הרשעים בתשובה. ‫ולכן יש מצוות תוכחה, ‫ואנחנו משתדלים ועושים סמינרים ‫ודיסקים ומה לא, ‫כדי להציל אנשים כמה שיותר מהחושך ‫ומלהבאת העולם הבא. ‫אבל עכשיו שכבר לא יחזרו ‫ונהפכו לסוני תורה ‫ומזיקים לעם ישראל, ‫אז כתוב בעבוד רשעים, רינה, ‫שמסתלקים מהעולם, ‫טוב לעולם, מצוין. ‫ויש על זה המון המון הלכות, ‫איך נוהגים כשהרשעים האלה ‫מסתלקים מהעולם. וחכם עיניו בראשו, ברגע שהוא רואה שיש כאלה הלכות, אפילו על אביו, אם אביו היה רשעת, תראו מה כתוב עליו, בדיני עבלות, אז תבין, מלא, שזה טוב לעולם, כשהעולם מתנקה מן הרשעים זה טוב, זה לא כללה לעולם. כמובן שהיה עדיף שיחזרו בתשובה, אבל עכשיו שלא חזרו, כל יום שהם פה הם אזק, אזק לעם ישראל, הם מביאים עלינו אסונות. כל מה שקורה עם העולם, עם הישמאלים, עם החיזבאללה, זה המשוואה של דברים שאנשים עושים פה. אז ממילי רבותיי, תיקח עכשיו אחד כמו רב אליה שאיבזה צהל, הרב שח, הבן ציון אבא שאול, רב אובדי, הכל גדול לישראל שנפטרו בעשרים שנה האחרונות. כל אחד מהם ייתכן ששקרו למעל למאה אלף איש. ‫ואין פה שום מגזמה. ‫לא יחשבו שלי זה מדומיין. ‫תחשוב, רב אלישיב, ‫מאה שנה של לימוד תורה, ‫20 שעות ביום, ‫שתיים בלילה מתעורר. ‫מעולם הרב אלישיב ‫לא יתעורר אחרי שתיים בלילה. ‫מעולם, כך הייתה הבת שלו. ‫היה הולך לישון ב-12, ‫קם ב-2. אז 22 שעות הוא ער, ומה הוא עושה? הוא כל הזמן לומד. תוריד שירותים, תוריד, אני יודע מה, כל מיני דברים שהוא צריך קצת לאכול גם וזה, אז אני אומר, כשער 22 שעות ביום, 20 שעות ביום, סליחה, שעתיים שנה, שעתיים צורכי הגוף וכולי, אתה יוגיד 20 שעות ביום כפול 100 שנה. ותעשה לפי שישים אלף מצוות בשעה, וזה לא רק תורה, זה תורה באיכות הכי גבוהה שיש, הוא שקול בכלי קלות כמו מאה אלף חילונים ומסורתיים ואולי גם דתיים ואולי גם חרדים. לא יודע, ה' יודע לעשות את החשבון. ‫רומן האלה, עכשיו שתיקח 24 אלף ‫שנפטרו בחודש הזה, ‫בין פסח ללאג בהומר, ‫כל אחד מהם, זה כמו כל הרבנים ‫בעולם ביחד על המשקל, ‫כל הרבנים בעולם ביחד ‫לא ישבו לרבי עקיבא אחד, ‫כי רבי עקיבא את כל מה שמשה ‫השיג במתנה שמכניס לו דיסקט, ‫הכניס לו דיסקונקי למוח, ‫כל התורה משה קיבל במתנה. ‫רבי עקיבא השיג בעמל של 80 שנה. ‫בגיל 40 חזר בתשובה, ‫עד גיל 120 עסק בתורה, ‫עד חלוט הנשימה, נכנס לפרדס, ‫יצא שלב, עמיד אלפי תלמידים. היה דורש טילי טילים של הלכות של כל התורה שבעל פה מהתגים של האותיות. מי ידעת מה שרבי עקיבא ידע? והוא הגיע לזה בעמל, ועוד הוא גם בעל תשובה, הוא במקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צודיקים גמורים אינם עומדים, נמצא שרבי עקיבא הוא הבן אדם הכי חשוב שהיה אי פעם בכדור הארץ מבחינת הישג, עמל, וידוע. והתחלתי לתת דוגמה על ער סיני ועל ער עמוריה. ‫הר המוריה לא פקע ממנו ‫הקדושה לעולם. ‫עד היום אסור לדרוך שם. ‫למה? כולנו תמי מתים וכולי, ‫אי אפשר להיכנס לשם. ‫אבל בער סיני אין היום שום קדושה. ‫איך זה ייתכן? ‫בער סיני כל העולם ראה ועד היום, ‫זה כתוב בתורה, פרשת התרות, ‫שהוא ירד על הער. ‫אז במה זה שונה מבית המקדש? ‫השם היה בבית המקדש ‫והוא היה בער סיני, ‫אז יכול לפחות ‫תשווה את הקדושה ביניהם. ‫אבל איך זה יכול להיות ‫שבער סיני כלום ‫ובער המורייה אותה קדושה? התשובה היא, מה התשובה? שאת בית המקדש באנו בעמל, תרמו כסף, תרמו דמים, עבדו חודשים, כל אחד על הכסף, תפרו ועשו ושרפו ובשלו וקרתו עצים, ‫את הנשמה שמו, זה לא כמו היום, ‫מנופים, מחשבים, הכול ממוחשם, ‫מפעלים, הכול מייצרים בבשעות. ‫כל דבר שהיום לוקח עשר שעות, ‫היה לוקח חודש לעשות. ‫והיו עשרות אלפי פועלים, ‫תקראו, בשלומו המלך וזה, ‫איך הוא הביא חוטבי עצים וכל זה, ‫ובערים קראו סלעים, ‫אתה יודע מה זה לעשות? ‫לעשות את הסלעים האלה ‫ולבנות כזה בית. ‫זה דבר שלא נתפס. ‫וכמה זמן רק כך לבנות, ‫זו עבודה בלתי נתפסת בימיהם. ‫לא יכול להיות, אם תרד, ‫אם תרד למנהרות הכותל, ‫יש שם אבן אחת ‫ברוחב של כל הבית כנסת הזה ‫בגובה של איזה מטר וחצי, שניים. ‫אבן אחת, לא מורכבת. ‫לא יודע איך ירים את זה. ‫היום תמין, מנוף הכי גדול בעולם, ‫לא יודע מה יכול להרים כזו אבן. ‫שוקנת, אני יודע, מאות אונות. ‫אבן כזאת, אני לא יודע ‫מה העומק שלה. ‫אני לא יודע עד כמה ‫היא נכנסת לתוך הקיר. ‫אבל אפילו תגיד שהיא חצי מטר, ‫אתה יודע איזה כובד להרים כזה דבר? ‫איך הביאו את זה? ‫מה, שמו בולי עצים ‫ודחפו את זה, גלגלו את זה? ‫איך הביאו את זה לשם? ‫זה לא נתפס. ‫ברור שהיו פה ניסים. ‫אז כל כך הרבה עמל היה ‫בבניית בית המקדש, ‫עמל הקדושה אף פעם לא תתבטל. ‫בער סיני שום עמל לא היה. ‫לא רק זה, אמרו להם, ‫תתכוננו, מקבלים תורה בבוקר ‫ואנחנו נישון. ‫לזה הערים כל הלילה בשבועות. ‫כן, אז באו, עמדו, שמרו את ‫השתי דיברות הראשונות, ‫פרחה נשמתם מפחד ונגמר הסיפור. ‫דרך אגב, בדבר מעניין, ‫אנחנו מתקרבים עכשיו לשבועות, ‫כל הספירה הכנה לשבועות ‫לפי הקבלה, ‫כל יום עולים עוד מדרגה. ‫זה תמוה מאוד. ‫אלה ששואלים יהודים ‫מתי קיבלנו את התורה, ‫כולם עונים בשבועות. ‫לא מדויק. ‫לא קיבלנו תורה בשבועות, ‫אז למה קוראים לזה חג מתן תורה? ‫מה היה בשבועות? ‫מעמד הר סיני, זהו. ‫זהו, לא קיבלנו כלום. כי כשבאת, לא שברחו להמשיך להגיד את הדברה השלישית, כולם צעקו כמו שכתוב, ופרחה נשמתם, והמלאכים החזירו את הנשמות שלהם, כולם בקיצור מתו מוות קליני. והמלאכים החזירו את הנשמות לגוף, וצעקו למשה, לא, לא, עזוב, אנחנו פוחדים, ומשה אמר, עכשיו הוא בא לנסות אתכם, הוא לא בא לפגוע בכם, תקראו שם את כל התוכן. ואז הם ביקשו שמשה ילך וידבר עם הקב". וכל מה שהשם יעשה הם ישמעו. אז נעשה ונשמע. אבל לא יכלו לשמוע יותר את הקב". כי מהפחד פרחה נשמתם. אני פעם אמרתי, אני לא מבין מה הקב". נותן עכשיו תורה. הרגע הכי חשוב מבריאת העולם, מתחילתו ועד סופו, זה מעמד ארסיני. פעם ראשונה ואחרונה בהיסטוריה שמעו את קולו של בורא עולם. לא הייתה שעה יותר חשובה ממעמד הר סיני. דרך אגב, כמה לקח כל המעמד הר סיני? כמה זמן? כמה זמן כל המעמד הזה והתגלות השם? שלוש שעות. שלוש שעות. אז אני שואל, למה הקבש ברוך הוא לא שם איזה מוזיקה טרקה, אני יודע מה, איזה מוזיקה קלאסית קצת, כאילו אורות נעימים, משב רוח עם ריח יסמין, יום נעים כזה, קצת אביבי כזה, וכולם באים, ואיזה יופי, וטאמטאטאם, המוזיקה וזה. מה עכשיו, הכול בהמה, אדמה רועדת, אש, אשן, ערפל, כל שופר, סירנה, כמו נחש צפה, כולם בלקץ, רוצים למקלטים, כולם רועדים, כולם מתים מפחד. פשוטו כמשמעו, מה קרה? אתה בא לתת לנו תורה ואתה מוציא את נשמתנו מפחד? ‫מה אתם אומרים? ‫אומנם יש מצווה להופת השם, ‫אומנם מי שזוכה לעבוד את השם ‫יותר מאהבה מאירה ‫מעד רגעתו גדולה יותר, ‫אבל מבחינת המציאות, ‫אי אפשר לעבוד בדור שלנו ‫את השם ללא אירה. ‫אין כזה דבר, זה הכול דמיונות. ‫אני אומר לכם, ‫ניסיון של קרוב ל-30 שנה ‫בהתעסקות עם הציבור ‫בהרבה מדינות, ‫בלי אירה שום דבר לזז. כל פיצוצים, ככה זה היה, ראיתם? בר סיני? זה ברחוב מדגים לנו עכשיו. ככה היה, תחשבו, הנה עכשיו הוא נכנס לנו תחת מהרעש הזה. עכשיו תחשבו שגם האדמה רועדת, והשען, ופתאום הכנס ברחוב פורץ בשעגה, אנוכי, אשרם אלוקיכם, אשר רוצה להתחיל מרץ מצרים. כולם מתים. התשובה היא, תזהר מני, אני לא חבר שכנת טירונות נכון אני אבא שלך נכון אני אוהב אותך נכון אכפת לי ממך נכון אני מכין לך שכר אינסופי אם תשמע בקולי הכל נכון אבל באותה מידה אני מקפיד עליך מאוד אם תזנזל בי ואם תתעלם ממני ואם תמרוד בי על אחת כמה וכמה נטיסה בתוצאות כמה פעמים כתוב בתורה לאהוב את השם? תשע פעמים כמה פעמים לירה את השם? כמה פעמים לירה את השם? מה לעשו לנו תפאורה? ורעש רק חבל שאין ער מאחריי קצת ראש. בקיצור כמה פעמים כתוב נראה את השם? שמונה עשרה פעמים. כפולו. שמונה עשרה פעמים. יש ברמב״ם בהלכות תשובה פרק יהוד ‫שם המובא, יש שתי הלכות, ‫שהרמב״ם אומר שאדם לא צריך ‫לעבוד את השם מחשבונות, ‫שיקבל שכר, יהיה לו עולם הבא, ‫או שהוא פוחד מהעונש, ‫או מהבית העולם הבא שלו, ‫אלא אדם יעשה הכול ‫לשם שמיים, כי זו האמת, ‫וסוף הטובה לבוא. גם בסוף תקבל את מה שמגיע לך אל תדאג אבל תעשה מה שנקרא בגלל שהשם אמר ואז הרמב״ם אומר אחר כך שלא טוב לעבוד את השם מהירה שזה דרכם של הנשים נשים וילדים ‫שנשים וילדים שהם עדיין ‫לא גדולים בתורה, ‫אז הם פועלים מן הרגש, ‫גם ילדים וגם נשים, ‫אז ממלא צריכים לדבר איתם ‫בשפה שהיא מיידית משפיעה עליהם. ‫תיזהרי לא לעשות כך וכך, ‫או תיזהר לא לעשות כך וכך, ‫לממה תקבל עונש. ‫אבל תלמידי חכמים, ‫הרמב״ם אומר, ‫זה לא כבוד בשבילם ‫לעבוד את השם מהירה, ‫אלא הם צריכים, ‫מתוך הגודל שלהם בתורה, ‫צריכים לעבוד את הקראש ‫ברחו מאהבה, ‫אז יש הרבה שמנסים מכאן לדייק, ‫שתמיד צריכים לקרב אנשים, ‫אך ורק בדרכי נוהם ובאהבה. ‫לא לדבר על אונשים, ‫לא לדבר על איומים, ‫לא לקרוא קטעים מסוימים בתורה ‫שעלולה לגרום להם לאי נוחות ‫ולאי נעימות, ‫ואני אומר, ההפך הוא האמת. ‫איפה השכל שלכם, רבותיי? ‫מתוך הרמבה מוכח שהדרך היחידה ‫היחידה להחזיר אנשים בתשובה ‫היא להדגיש להם ‫מה המחיר שהם ישלמו ‫ואם הם ימשיכו בדרכם. ‫אין דרך אחרת. ‫מי יכול להראות לי ראייה ‫ממה שאמרתי ברמב״ם ‫שכך היה אמת? ‫פשוט מאוד, אני אחסוך לכם את הזמן. ‫הרי הרמב״ם בעצמו אומר ‫שנשים וילדים ועמי הרצות, ‫והוא מונה גם עמי הרצות, עובדים את השם מירה אין מה לעשות אין דרך אחרת איתם אבל תלמידי חכמים עובדים את השם מאהבה והיום בדור שלנו על כל אלף יהודים דתיים עם כיפה על הראש כמה מהם מוגדרים על פי הגמרה ועל פי הרמב״ם לתלמידי חכמים הלוואי שאחד מאלף ‫הלוואי, לא כל אחד שלומד ‫שנתיים שלוש בישיבה ‫או אפילו עשר שנים הוא תלמיד חכם. ‫תלמיד חכם פירושו כל שאלה ‫בכל סוגיה שאתה מדבר איתו הוא מונח. ‫לא צריך עכשיו ארבע שעות ‫לחפש את התשובה בפוסקים. ‫מונח בכל דבר ודבר. ‫כמה כאלה יש? ‫אתה יכול לספור בעיר שלמה ‫על יד אחת אם יש חמישה בעיר. ‫אז ממילא, כולם עמי הארצות. ‫כולם! ‫על אלה שלא שומרי מצוות ‫הם כלל מלאדון. ‫אני מדבר על אלה ששומרי מצוות. ‫אלה שבאים כל היום ‫באום העצמאות במקום לנפנף, ‫באים לשמוע דברי תורה ‫ואוהבים תורה ולומדים תורה ‫ולומדים דפיומי ולומדים מוסר ‫ומקשיבים לדרשות בדרכים, ‫עדיין הם בגדר המארצות. יש כאן מישהו שיכול להרים את הערב ולהגיד שהוא בקיא בכל השעש, בכל השולחן ארוך, בכל הנושא כלים, בכל הפוסקים ויודע גם קבלה וכולי ואת כל ספרי המוסר. צערי הרב לא זכינו. ‫אז מהם האלה? ‫כשאתה בא לחילונים או למסורתיים ‫ואתה רוצה לקרב אותם, ‫אז הם אבא של העמי ארצות, ‫לא עמי ארצות. ‫זו כבר מדרגה חדשה של עמי ארצות. ‫בזמן הרמב״ם, דרך אגב, ‫מה שהרמב״ם מגדיר עמי ארצות, ‫הוא היה היום הרב הראשי. ‫שתבינו את המונחים, ‫שאלו את רבי חיים מבולוג'ין, ‫זה צהל, על הגאון מבילנה. ‫שאלו את רבי חיים מבולוג'ין ‫על הגאון מבילנה. ‫תגיד, הגאון מבילנה כזה מוח, ‫לא נתפס כזה מוח אנשים רעדו ‫מהחוכמה שלו ומהקדושה שלו. ‫איזה מוח היה הגאון מבילנה? ‫לא היו צריכים להגיד את שם ‫הגאון, אשכנזי, איך אומרים? ‫הגאון, הגאון. ‫כבר כולם ידעו, הם מדברים. ‫תראה איך היום היה בעולם, ‫אומרים, יבוא מחר מישהו לדרוש. ‫מי? הגאון. ‫לא צריכים להגיד מי. ‫אז כבר מבינים שהוא יחיד בדורו, ‫נכון? ‫כי אם יש הרבה גאונים, ‫אז תפרט, איזה גאון? ‫בגאון מבינים, לא צריך להגיד. ‫לא צריך להגיד רבי אליהו, קרמר, ‫או הגאון מבילנה, או זה... ‫כלום, הגאון. ‫כולם כבר הבינו. ‫אז תאר לך, ‫באים לתלמיד המובהק שלו, ‫אבחי מבולוג'ין, ‫שהוא גם גאון עצום וצדיק יסוד עולם, ‫שואלים אותו, תגיד, ‫אם הגאון מבילנה היה חי ‫בזמן התנאים והמוראים, ‫האם הוא היה נחשב למשהו? ‫אתם יודעים מה הוא ענה. ‫ואתם יודעים, אין מישהו ‫שתלמיד מובהק אוהב יותר ‫מאת רבו, זה ברור. ‫ובמיוחד בעיניהם. ‫אמר, מה פתאום? ‫אולי, אולי, אולי הוא היה זוכה ‫להיכנס לישיבה של הרמבן, ‫שזה היה 500 שנה לפניהם, ‫לפני 750 שנה. ‫אולי, אולי, אולי הוא היה זוכה ‫להיכנס לישיבה של הרמבן, ‫אולי זוכה להיכנס. בזמן התנאים, התנאים הוציא בן אדם מהקבר, מחזיר לו את הנשמה לגוף. מה זה תנא? כל אחד שהשם שלו מוזכר בשז, קבלה בידינו שהיה מחיה מתים. אם לא, לא מזכירים את שמו. אז תארו לכם ש-24,000 כאלה מתו, ותשים אותם על המשקל כמה כל אחד מהם שווה, זה שווה 200,000, זה 300,000, זה 500,000, אז זה פי 100 מהשואה מבחינת ערך רוחני, ובשמיים רק רוחני נחשב, פיזי זה כלום. גוף של בן אדם שווה 3 דולר, מנה פיצה, בייגל עם תונה. זה מה שהבן אדם שווה אבל הנשמה אין קץ לערך שיכולה לעלות אליו עוד ועוד ועוד וזה תפקידנו רבותיי ועל זה אנחנו צריכים למסור נפש ויש עוד הרבה מה להגיד אבל אני חייב לרוץ לדרשה הבאה תודה רבה ברוך ה' לעולם אמן ואמן