Elul Arrived - How Do We Prepare For Judgment Day

בוקר טוב לכולם אני מרגיש שאני לא הייתי כאן, אני הייתי בקליפורניה בפעמים והמזכירה שלי שלכם היא שבחירה הבאה אנחנו נראה אחד אחר כך בסוף השבוע אני הולך לישראל, יש לי עשרה דקות במילה של אלול, והם כבר מסגררים, ואחר כך כשאני רוצה לחזור, קצת לפני ראש הושנה, יש לנו ראש הושנה ביום השבוע, כיפור פחות בימים ולילה, בימים ולילה זה ערב כיפור, סוכות בימים ושמיני יצרת בימים, ורק אחרי שבוע, אז זה כמעט שבוע ושבוע. זה טוב. אולי ביום אחד הם יכולו להכניס קושר מיקרופון וקמרה, שתוכלו לקחת דרך מהסוכה ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת לל אז ככה יש לכם כולכם דברים כפי שצריך לתפקד על החלילה. כמו שאתם יודעים, התחלנו במילה של אלול, אנחנו ארבעה שנות לפני יום הקריאה, ראש השנה. ארגון, אנשים לא מבינים את המעניין של העולם ביום הקריאה. זה מאוד מעניין, כשאתה אומר לבנאם על יום הקבוצה במדינת מנהטן, שאולי הם מתחילים עשרה שנים בפריזן, או שתי, או חמש, או שבע, הם מתחילים למות בפחד, מתחילים. הם לא יכולים לנסוע, הם לא יכולים לאכול, הם כל הזמן קוראים לבנאם, הולכים לרבים, כל אחד עם הסטרס, נכון? הילדים, השול, הקהילה, אלפים מילים מסגרות ווואטסאפים, בבקשה לדבר הזה. למה? כי כמו שאמרתי, כולם מתייחסים לדבר שלהם בגלל שהם מתייחסים לפחות. זה מגניב בגלל שבחירה כאן אנחנו כל כך מפחדים וכל כך מפחדים, כשחיים כאן זה מפחד בלינק של העיניים, לפני שזה אפילו מתחיל. ואנחנו לא מפחדים שהמסגרת האמת היא שהמסגרת ה' אשם בעצמנו כל שנה, מה שאנחנו עשינו השנה, מה שאנחנו עשינו נכון, מה שאנחנו עשינו לא נכון, איך הרבה צדקה נתנו, איך אנחנו קבלנו שבת, איך הרבה לשון הראה איתנו, איך הרבה קיבלות איתנו עם אנשים, איך קיבלנו ילדים, איך קיבלנו אוכל, איך קיבלנו אוכל, איך קיבלנו אוכל, איך קיבלנו אוכל, אוכל, איך קיבלנו אוכל, איך קיבלנו אוכל, איך קיבלנו אוכל, איך קיבלנו אוכל, איך קיבלנו אוכל, איך קיבלנו אוכל, איך קיבלנו אוכל, איך קיבלנו כמו אוכל, שהיה איך ק 40-50 שנים לפני, אפילו בתל אביב, אחד הכי רחבים של העולם היום, אבל 50 שנים לפני זה לא היה ככה. 50 שנים לפני, היה עדיין אנשים רחבים בתל אביב. וכשהם קיבלו מיוחד על ראש חודש אלול ועל שול בתל אביב, רבותיי, אלול, בום, חצי של האנשים בתל אביב יפהלו ברגע. כשקוראים למהלך ה'אלול' החוויה הייתה כל כך גדולה, אנשים היו עם תנועה חיים גדולה, אנשים נגמרו, אנשים קולפסו. למה? בגלל שבאר שבועים זה יום ההתגלגה, ואנחנו צריכים להתחיל את הסליחות עכשיו. אנחנו לא בטוחים, אנשים ידעו, אנחנו לא בטוחים, הם היו מאוד פרנואים. היום, לפחות אגב, לגבי הרבה יהודים, ראש השנה זה יום פיקניק. מגיעים למטה, מגיעים לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים, לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים, מגיעים לסיגרטים ולארוחה, הרבה ילדים בישראל לא יודעים מה זאת החיים שלהם. הם לא יודעים למה הם חיים, הם לא יודעים מה זה ראש השנה. אם אתה שואל אותם מה זה ראש השנה, הם לא ידעים. מישהו שמאל לי קליפ של עשרה דקות, של חברה, חברה סקולרית, שאני יודע אתה מאז שהייתי ילד. זה יכול להיות בשנת ה-70. היא חשובה, דן קנר. הוא עשה חברה במוסדות ובמשחקים אחרים. הוא משאיר לנשים שרוצות להיות מודלים, או אישות, אני לא יודע בדיוק מה הם רוצים להיות, אבל הוא משאיר לנשים, והוא היה צריך לראות את השאלה ששאלה אותן, אי-קיו, אי-קיו, אי-קיו, אי-קיו, אי-קיו, אי-קיו, אי-קיו, אי-קיו, אי-קיו, אי-קיו, אי-קיו, אי-קיו, אי-קיו, ממש, טוטלי, טוטלי, אי-קיו, אני לא יכול לדעת את הדבר הנכון לדברים אי-קיו, כאלה. מגניב זה קומפלמנט אי שלהם. אני ממליץ לכם את זה. להגיד להם מגניב זה קומפלמנט שלהם. זו הגניבה שהקבלנו בישראל. תשעים, תשעים ותשעים ילדים, תינג'רים, הם לא יודעים שום דבר קטן על יהודית, אף שום דבר. לא משהו, גרמנים, פרנקים, רוסים, יפנים, צ'יניים, הם יודעים יותר מכם על יהודית. בגלל התקשורת, הם מבחינים בגוגל, הם לומדים, הם לומדים, הם מדעים, אבל את האלה של הילדים, את האלה של האנשים, הם לא יודעים, לא יודעים איזה קטנה. אתה רוצה ללכת ולשאול להם על יום הקרדסים? זה לא עובד לך. איך אתה יצטרך ללכת ללילה של 17 שנים שמתעדקת על אייפון כל יום, ולא יש לה אי-קיו, ולא משהו, ולא יודעת על יהודית? איך אתה יצטרך להצטרך להגיד לה שהעבירה שלה מתחילה ב-4 שבועות, ולפני העולם שלה, ולפני החיים, ולפני המערכת שלה, זה יצטרך להתאמין על איך היא מבחינה. יש איזה דרך לנסות להצטרפ את הילדים? לנסות להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף להצטרף שההלכה בג'רוסלם היא עדיין קטנה. יש פעמים אנשים שרוצים להיות מיירים בג'רוסלם. אבל בתל אביב זה עבודה קלטה. להצטר אותו מייר מטורף, מטורף מטורף של תל אביב, כבר נגמר לפני שההלכה אפילו מתחילה. לא יש להם קמפיטיציה. כל האנשים של תל אביב נגמרו על המטורף רשע הזה, שאין לו משהו שהוא אוהב יותר מאשר השם והתורה. והוא מרגיש שאתה אוכל דג בוויאטנאם. הוא אוכל דג בוויאטנאם. והוא מרגיש את זה. הוא האחר שמאתי תל אביב, המדינת הכי גאה. הוא האחר שמאתי כל מה שמרחק כמו רליגיה. אם זה היה עליו, הוא יתקן את הטורח ותקן את התורה עם את עצמו, בלי פחד. אם זה היה עליו. אולי הוא מפחד שהאנשים ימותו לו. אבל אם זה היה עליו, אני לא חשב שבמיוחד שלי, הוא היה מרגיש לעשות את זה. והוא אוטומטיקלי מנהיג בתל אביב, למה? בגלל שהאנשים של תל אביב הם האנשים של סאדום וגמורה, זה מה שהם. סאדום וגמורה, אין הבדל. ואם ה' יתן את האנגר שלו לנו, במיוחד יתחיל בתל אביב. אם משהו יפה יפה יפה, זה המקום שעושה אשם הכי מגניב. בלי חילולי שבת, בלי חוסר צניעות, בלי כל הגי-פריידים, ובלי מה שקרה בקלאב תל אביב, ובלי הדרוגים. אשם ירחם, מה קורה שם? אני מדבר לא רק על הדעות של האנשים, אני מדבר על האידאולוגיה של האנשים. זה דבר אחד, אנשים יודעים לעשות סיניות, אבל הם עדיין יכולים להגיד לך, אני חושב באשם, כל מה שאתה אומר, זה נכון, אני רק אנשי זועקה, אני לא יכול להחיג את יצר שלי הרע. תתן לי עולם הזה, אני נותן עולם הבא, מישהו אמר לי, אני נותן עולם הבא, תתן לי עולם הזה ואני שמח. אז אני אגיד לדבר הזה, אם לא הייתה מנגינות בתורה, אוקיי, יש לך עולם הזה. קודם כל, אתה יכול לדבר על חילוני עם עולם הזה, חילוני יהודי, שמח בעולם הזה? שלא יש לו דפרסיה, לא יש לו פניקה, לא יש לו קרב עם אמא כל 5 דקות, לא יש לו קרב עם הילדים כל שעה, קרב עם המשחק, עם הממשלה, עם החברה, עם החברות, עם כל מיני דברים, קרבים, קרבים על זמן, קרבים על כל משהו מבצעים עם כולם, אתם יודעים מישהו כזה? אין דבר כזה. אני עדיין מבצע את האחרון יהודי סקולר שמח באמת במהלך שלו. שיכול להגיד, אני שמח. אבל באמת שמח, לא בלוני. ואם אתם חושבים שיש אנשים סקולרים שעושים מיליאנים, הזמן שאנחנו כבר מבינים לא מביא שמח. זה מביא מרחב מרחב. זהו, אחת שבועות, שתי שבועות, הוא מרגיש, הוא עשה מיליון דולר או חמש או עשרה, ואז הוא מתעניין עם הסיבה החדשה שלו, וזהו. זה לא יעבור עליו. אז מה קורה פה? אז האידיאולוגיה, האידיאולוגיה היא שהרבה אנשים חושבים, אה, את יודעת מה, אני מאמין בכל זאת, אבל אני לא רוצה להשתמש. אבל אפלי במידה שלהם, האידיאולוגיה שלהם היא נכונה. הם יודעים שיש את ה' הם יודעים שהתורה היא אמיתית, הם יודעים שיש מניחה ומניחה. הם יודעים את הכל. הם פשוט חייבים. הם לא מניחים את התורה, הם לא מניחים את יצריהם. אז הם נפגשו. זהו, הם נפגשו. זהו, הם נפגשו. אם לא הייתה מניחה בעולם הבא, אז אפלי אתם אומרים, אתם יודעים מה? הם חייבים פה, הם מתי, הם נפגשו, וזהו. הם נפגשו את עולם הבא. אם הם ידעים מה שהם נפגשו, הם ידעים מה הטראגיה גדולה היא לנפגש עולם הבא. אבל אני לא מדבר אפילו על הריבור. אני מדבר על מה יקרה להם כמו שההפכה. אני תמיד אומר, וזו שאלה סקולרית, אם אתה יכול להצליח בו, תצליח בו. אתה יכול להצליח בנגד השם. אתה צריך לשמוע אותו. אתה יכול לעשות את זה או בצורך האחר, או בצורך הקשה. אבל אתה יכול לעשות את זה בטח. אם אתה לא תעשה את זה פה, אתה יכול לעשות את זה בגיהנום. אתה יכול לזמור ולבקש את החיים שלך. זה מה שקרה לאנשים בגיהנום. כל מי שיכול לדבר עםך אחר כך, יכול להצליח בו. הזוהר הוא מלא דסקריפטיון, מה קרה לאנשים שלא קבלו שבת בגיהינום? מה קרה לטבעים? מה התעוררות שהם מנסים לתחתן את כל המשפטים שהם מנסים לתחתן? לכל האנשים שעובדים בנקדה, לאנשים שעובדים בנקדה וחצי בנקדה ברחוב, ולעשות שהאנשים לוקחים אותם ולחשוב על כל מיני דברים, ולכתוב בדיוק איך הם מתחילים להשיג. כמו שאנחנו רואים סרטונים על ארשוויץ, או בוקרים, או מוזיאונים, או דסקריפטים, איפה אנחנו הולכים, או שאנחנו מדברים עם החיילים, והם אומרים לכם את המזל שהם היו צריכים לתת, שכל זה מוגבל מ-A ל-Z במיוחדות מה יהיה את האחרון של האנשים שהם לא תשמעו את המנהיגות של ה' מה יהיה את האחרון שלהם? זה כתוב ואתם לא יכולים להגיד על זה זה נותן למשה רבנו במונת סינאי לגבי הדבר, אפילו משה רבנו היה מרחק כשה' ראה לו מה שקורה בגיהינום הוא כמעט מרחק מפחד ורק כשהשם אמר לו שאתה יכול להרחיף, אתה לא יכול ללכת שם, זה כשהוא רק הרחיף. זאת אומרת, לפני שהשם אמר לו שאתה לא יכול ללכת שם, משה רבנו מתחיל בפחד. אז מי אנחנו לדבר שאנחנו נחשפים או שאנחנו יכולים להיות בסדר? לא. זאת למה יש לנו, ברוך השם, איזושהי הזכויות לנסות את עצמנו לנסות את העצמת שלנו. זה מה שהמילה של אלול היא לזה. דירשו השם בי אותו קרוב, דירשו השם בי עם עצו. אני קרוב לך במשך הלול. כמו שהממשלה מייצג קרדיט לגבי כל הקרדיטים. כמו שהיום בא אובמה חוסיין, והוא אמר, אנחנו היחידים היחידים. יש לכם כל כך הרבה חיילים. אנחנו צריכים להמשיך לנסוע יותר ויותר. יש לנו פרסנטיגית יותר חיילים מאשר בכל מדינה אחרת בעולם. אני רוצה להחליט על הפוליטיקה של הדרוגים. אנשים שמושבים דרוגים וכו', אנחנו רוצים להחליט עליהם מהחייל. רק לדבר עם החיילים, החיילים. הרגלים הגדולים, למה? כי זה מייצג לנו כל כך הרבה דולר כדי להשתתף את הקרימנלים שהם מייצגים דרוגים בג'יל. זאת אומרת, אני רוצה לשנות כמה מיליארד קרימנלים מהג'יל, כדי לעשות מקום לקרימנל האחרון. זה מה שאומר, למה? כל אחד זה קרימנסור, כשאתה מביא כל האמריקאים לבריכה, כמעט כל אחד שמוק דרוגים היום, כאן, במדינה. איפה שאתה יכול לבריח את זה, אני עדיין הייתי בלילה, לוקחת את זה ברחוב, לוקחת את זה כאן, לוקחת את זה שם, מהבית הזה, מהבית הזה, מהסטייט הזה, מהכאב הזה. כשהכנסתי למטה, הייתי רואה איזשהו רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון רעיון אז מה שאתה רוצה לעשות? להכניס את כל האנשים ולשים אותם בפרקים? המדינה תחפש. זה יקרה 600 דולר כל יום להשתמש בפרקים בפרקים, כי הפרקים הם פרטיים. 600 דולר כל יום. 600 דולר כל יום. אז מה שאתה רוצה לומר על זה? 600 דולר כל יום. מישהו שהחלט לסמוק דרוגים ולרעב את רעבו שלו ושל החיים. אנחנו הולכים לשחרר אלפים דולרים עליו כל מילה, כדי להשחרר אותו בג'יל? בגלל שהוא רוצה לשחרר את רעבו שלו? אתה מבין? הם לא יודעים מה לעשות עם האלה האלה. אז מה הם עושים? זה כאילו מלחמת משחק. זה המילה של אלול. אתה שחרר את כל העולם שלך, העבודה שלך היא גדולה. אתם רוצים לעבור את זה עםנו? או אתם רוצים לנו לשים קולקציה, שהיא מאוד פשוטה? לא, לא, אני רוצה לעבור את הקבוצה. אוקיי, בואו נעבור את הקבוצה. אנחנו נחליט את האוויר, אנחנו נחליט את הפנולטה, אנחנו נעבור לכם פעמונים קצת. אנחנו נעבור בזה, אנחנו נעבור בזה. אבל מה אתם הולכים לעשות? אתם הולכים לתת את עצמכם בסדר ולהחליט את העבודה שלכם או לא? אז מה קרה? איזה אנשים לא רוצים את זה. לא, לא, לא, תשכחו אותי, אני טוב, אני לא רוצה להחליף. הם לא רוצים להחליף, ומה קרה בסוף? עוד שנה, ועוד שנה, ועוד שנה, ובכל זאת, אחד יום הם לא מזמינים. או קאר אקסדנט, או מי יודע מה. אתם יודעים כמה בייבים נפגשו בישראל בלילה האחרונה? בפולים, בצימרים, בבקשות, כמעט כל יום. 3 שנים, 5 שנים, 2 שנים. אנשים נפגשו. אתם יודעים כמה גדולים נפגשו בבחורות תל אביב ובמקומות אחרים בישראל? כמעט כל יום אתם רואים. זה נפגש. תראג'דים אחרי תראג'דים. תחשבו שבשביל חמש שנים או שלוש שנים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים הייתי במקום, אמרתי בקבוצה חברתית בגרייטניק בלילה האחרונה, והמקום שאני הלכתי, הייתי שם אולי שני שנים. הייתי יותר במרחב, ואני רואה את המרחב היפה הזה, גדול, כמעט אולימפיקי. ואני חושב שאני מזמין. משהו קורה לי. אני הייתי כאן לפני שני שנים, אני לא ראיתי את הפול הזה כאן. איך לא ראיתי את הפול הזה? לוקחים כאן בחדר, לפני שני שנים, פול כל כך גדול, אתה צריך להיות מלמד, לא להראות אותו! הממשלה של הביתה באה, ואני שואלה לה, תגידי לי, מה קורה בי? למה אני לא ראיתי את הפול הזה? היא אמרה, לא, תקשיבי, אנחנו פשוט נמצאים עכשיו. אמרתי לו, לא, אבל אנחנו מתחילים לקחת את זה. אגב, למה? אגב, כל הילדים שלי יודעים איך לשים. הם כבר לא ילדים עדיין. אגב, לא משהו יכול להקיים. אתה לא תאמין מה שיכול להקים. ובאותה הזאת, תהיה קבוצה של קבוצה עם ילד קטן או משהו, לפני שהם ידעים שהם יהיו מוותים בפול. לא, אגב, אני לא אקח את זה. זאת אומרת, בפעולה קטנה, הוא ידע. אנשים לא חושבים. זה גם סין מהתורה להיות תחתית בלי חלקה סביבה, כל שאותה. אם יש לך תחתיות גדולות, צריך להשתתף חלקות בצד, אם לא, זה חסר. כל שאותה אתה לא יש חלקות, ומישהו יכול לתת על הצד ולרחוץ או משהו. כל שאותה אתה לא יש חלקות, זה סין מהתורה. התורה אומרת שאתה צריך להיות רילים במקומות מגניבות. אם יש לך רוח, הרילים צריכים להיות גדולים כדי שילדים לא יוצאים על כדור ותחזור. זה קורה כל הזמן. ילדים תחזורים כל הזמן מגניבות. אתה צריך להיות רילים במגניבות. אתה צריך להיות רילים במגניבות. אתה לא יכול להסתכל על מירקל שלא יתקח אף אחד את המגניבות, כי הילדים לא חושבים מה הם עושים. הם מבחינים, הם מתחילים, והפעם הם יתקחו את המגניבות ותחזורו. זה קורה אפילו במנהטן, ביבי מתחת לבדים, 40-50 פלואים. זה קרה לגיטאר פלייר, אריק קלפטון, 20 שנים לפני, אני זוכר על הנוזהר. הביבה פלאת מהכתובה, מבחינה גדולה גדולה. זה מגניב. אז מה שאתה רואה? מהתורה אתה לא יכול ליצור איזשהו אפשר לדבר עם אנשים. אם יש לך חול, אתה עשה חול בגרן, אתה צריך להפוך אותו. אתה לא יכול להשתתף אותו ככה. אתה צריך להפוך אותו. אם אתה לא הפוך אותו, מישהו נהרג שם, אתה מנצח להפוך אותו. אז את השאתה ניתנה. אפילו אם לא יש לך ילדים ילדים, תהיה תמיד גסט, אחת שלך עם ילדים שלהם, חברים שלהם, אולי אפילו ילד מבחינה, יום אחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד י אז כשיש לך פול, חייבים שכל הבית שלך נמצא במהלך, שלא יש לך אקסס, אבל אם לא, אתה צריך לעשות פול במהלך. בגלל שבפעם אחת ב-20 שנה, אתה יכול לבוא ולפגש שם, וזהו. זה כל מה שצריך, לנצח את החיים שלך וחיים שלהם. זה מנגינה. עכשיו, לדבר שהתחלתי להסביר, אז השם אמר לנו, במילה של אלול, יש לך איזושהי הזדמנות להתקדם קצת עם מי, להפסיק את התקדמות שלך עם מי. אבל הרגל הוא שאתה צריך לעשות את הראשון. תח לי פתח כפיתחו של מחט, והפתח לך כפיתחו של אולם. אתה צריך להפתח לי, אפילו במידה של מידל, זאת אומרת, תפתח לי קצת, תפתח לי קצת, ואני אפתח לך אבל אתה צריך לעשות את הפעולה הראשונה, אל תמודד לי לעשות אותך רליגי. לפעמים אנשים אומרים, אם אשם לא היה שמח ממה שאני עושה, למה הוא נתן לי להצליח? כמו שהם מוותרים רסטורנט שזה אוכל לא-כושר. ואחר כך הם ידעו שזה משהו מאוד גדול לתת ליהודים אוכל לא-כושר כל יום. מכתיע רבים. אז למה אני כל כך מוצא? אם ה' לא אוהב את זה, למה הוא עשה לי מוצא במדינה? זו שאלה של מי שיודע לכתוב אינסטגרם. אינסטגרם. כל מי שמע את התורה, אפילו חלק מהתורה, יכול לדעת שהשם לא מנסה להחליט על החלטות וההפעולות של האנשים. במיוחדים מאוד רריים, כשאתה מנסה להחליט על אדם אחר, אז השם מפחד אותך, כן. אבל אחרי זה, אתה יחיל מה לאכול, אתה יחיל מה לדבר, אתה יחיל איפה ללכת, אתה יחיל מה לעשות עם המONEY, אתה יחיל איך לעשות את המONEY. אתה החלטת להיות עטיף, אשם לא יחזור לך. אתה תהיה עטיף. אשם יחזור לך את הכלכלה שלו. כל מה שהוא יצטרך לתת לך בשנת הזאת, הוא יחזור לך את הכלכלה שלך, והוא יחזור לך את ההחלטה הזאת. ואם אתה חזר יותר מכלכלה שלך, הוא יחזור לך את כל מה שחזר לך. קר אקסידנט, אינשורנס קליין, אתה יודע. בסוף אתה יכול לעשות מה שאתה צריך לעשות בכלל, אבל עכשיו אתה צריך לתת לך את כל ההחלטה. אז מה המצב? חזוניש אמר שהאנשים הטובים הם הטיפים. אני נכון בהם, לא שהם צריכים את ההגרמנט שלי, אבל כמובן, אני נכון בהם, כי זה באמת טוב להיות טיפ, כי אתה מקבל בדרך כלל מה שאתה צריך לקבל, אבל עכשיו אתה צריך לבחן ולהתכוונן. לפני זה היה לגיל, עכשיו זה לא. אבל יש משהו שזה אפילו טוב יותר מן הטיפים, מי יודע? מה זה הדבר הכי שטוען שצריך לעשות על הארץ? זה הכי שטוען, שלא משהו יכול להיות טוען יותר מזה. מי יודע? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? למה? ל� זה באמת הדבר הכי דברי, כי כשאתה יכול ללכת, אתה תכניס את כל מה שאתה יכול לעשות. אתה יכול להתקדם, אתה יכול לאכול כל מה שאתה רוצה, אתה לא צריך להתקדם בשבת, אתה יכול להתקדם את המדינה כל הזמן שאתה רוצה, אתה לא צריך להתקדם, אתה יכול להתקדם ולהתקדם עם הילדים. לא להתקדם, לא להתקדם, הרבה חלומים, אבל אנחנו יכולים, הם לא יכולים. הם לא צריכים לדבר על זה או על זה. כל מה שהם עושים זה מאוד פשוט. כל מה שהם צריכים להיות זה לא לרקוד, ללא להתקשר, ללא לאכול ארוחים אך לא שהם מוותים, להבין את הפוליץ ואת הקורטה, להבין את אדם אחד, ללא להתקשר לעבודה עם חברה, מה שלא עובד ג'נטיל יעשה בכלל, וזהו. והם מאוד עדים. הם ילכו לאבות. עכשיו הם באים להיות יהודים, הם מגיעים לשבת, הם לא מגיעים למידס, הם לא אוכלים קושר, הם עושים כל מיני דברים שהם עשו כשהם גויים. אבל עכשיו, כל פעמון שהם עושים, הם מקווים גדול גדול לזה. אתם יודעים כל מיני דומים יותר מזה? אתם יודעים כמה גויים כזה אני יודע? הם מגיעים, ולאחר שנה או שניה הם יפגשו את זה. ברוך השם, בלי עין הרע, כשאנחנו קיבלנו עשרה אנשים שקיבלנו לבית הדין, הם כולם פולי רליגיים. אני לא הייתי עם אחד מהגנטילים עד היום שהם הלכו מהדרך. למה? בגלל שאני מבחינה עשרה פעמים לפני שאני אשכח זמן עליהם. ויש הרבה מהם שאני אגיד להם, תשתה יפה, הגנטילים יותר טובים לך. אתה לא צריך רעיון. אני מבחין להם להשתה גויים. אבל כשאתה מבחינה אחרת, אתה כל הזמן מביא אנשים, הם אומרים לך, אני יהודי, אני קונוורט, והם מגיעים כמו שהם בבחירה, אתהם הילדים. או אחד, אין קיפה, אין ציצית, אין שבת. למה אתם קונוורטים? למה אתם קונוורטים? אתם הייתים הולכים, אתם הייתם מלחמים לעשות כל מה שאתם רוצים. אתם לא קרימנלים. אתם קונוורטים לזכור להיות קרימנלים. איפה רגעתם? זה עדיין דומה יותר ממהלך להיות קרימנל. כי התשובה יכולה לפני יום לבוא ולתפוס את מה שהתפסה. וזה אחד הדברים הכי חשובים במשך הלול. ואתה צריך להתחיל לתפוס את כל הדברים שההתפסה מהאנשים. זאת תשובה, לא רק שאלות. אתה הולך לשול, אתה שונא, חתנו לפניך, רחם עלינו, אדון הסליחות, יפה, ענינו. אבל מה לעבוד עם החלטות שלכם, את החלטות שהצלחתם? אז צריך להתפתח. עכשיו, אני יודע מה אתם חושבים, אה, אם אני צריך להתחיל להתפתח לגבי כל האנשים שהם קיבלו מילה מהם, אה, איפה אפילו נמצא אותם, איפה אפילו נמצא את המילה הזאת? אז התגובה היא שאתם יכולים לעבוד עם האנשים שהצלחתם מהם שאתה מנסה להתאים להם, זאת אומרת, אתה אומר להם, תשמע, אני אוהב אותך וכו' וכו', אני לא יכול להתאים לך כל כך הרבה, תתן לי להתאים לך 10% ותתאים לי עם השאר, או אני אתן לך כל שנה קצת. והוא נותן, התאים שלך פשוט נפגע. בגלל שאתם נכנסים להם, 10%! אתם יכולים לעשות את זה עם המדעים, עם המדעים של הכרדות. הם יקבלו 10% אם אתם קבלו זמן, אם אתם קבלו 20,000 דולר, תגידו להם שאני אתן לכם 2,000 דולר במסגרת 12. בטח הם יקבלו את זה, הם כבר הכרדו אתכם. ולכם זה כמו לחזור את הכבוד על הרחוב. בקלטה, בקלטה, אתה חזור את כל הכבוד שאתה חזר מהאנשים, כי אם לא, זה לא משנה, אתה שומר שבת, אתה תלמיד הרבה תורה, אתה עושה הרבה חסד, אתה עושה הרבה דברות, אתה עושה הרבה דברות מדהימות, אתה התחיל ממש ממש אורתודקט, אתה עושה עדיין הכבוד להרבה אנשים, ואתה צריך לחזור את זה. חלק מהתשובה היא שאתה צריך לתפוס את כל המון שאתה ראשת, אם אתה לא יודע איפה האנשים היו, אז מה שאתה צריך לעשות זה לעשות תנאי פוליטי, אתה תנאי לגודל טוב, כמו CD's, USB's, כדי לעשות אנשים בעלי תשובה. ואתה אומר ל'השם' כי אני לא ידע את כל היהודים והגויים שהם ראו אותי, ואני לא יודע איפה אפילו להחזיר אותם, ואני לא ידע איפה אפילו איך הראו אותם. אז אני אעבור שבועים דקה. כל מה שאני אוהב להם, אתם תקבלו מהצדקה שלי למרותיהם. אני אוהב יוסף, אני אוהב אברהם, אני אוהב יצחק, אני אוהב קריס, אני אוהב ג'ון. כל מה שאני אוהב זמן, אתם יודעים, תקבלו מהצדקה שלי. כל מה שאני נותן, כל משנה, אני נותן גבוהה גדולה, תקבלו מה שאני אוהב לאנשים, למרותיהם. זאת אומרת, הצדקה הזו ניתנה ליוסף, זאת ניתנה לאברהם, זאת ניתנה ליצחק. כשאתם מתי, הרבה מהם לא רליגיוניים, אחד יום הם מתי, הם עושים את עצמם עכשיו, הם נמצאים בפנים של ה' לבחירה סיימתה, מבינים הרבה, הרבה עשרה שנים בגלגל, שהאושוויץ לא יכול ללכת אפילו לסופר בגלגל. זה מה שאנשים לא מבינים. אם לא הייתה התגבירה, אני לא יכול לשחרר דקות. נתן להם מתי ולהם תהיה חי. הם רוצים עולם הזה, נתן להם עולם הזה. הבעיה היא שיש רעיון גדול, ולא אחד יכול לרחוץ מהרעיון הזה. והגמראה אומר, כל האומר הקדוש ברוך הוא וטרן, ייבטרו מעב, לחוצפה. אם מישהו חושב שהשם יפסק את רעיונו ואת האנושים שלו, ויש לו מרצה עליו, רק בגלל עיניים יפים שלו, או רק בגלל שהוא יהודי, או רק בגלל שמישהו אמר לו, אתה יהודי, אתה לא צריך לדבר על זה. כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא. אין לו חלק לרמבא. אתה באמת נאיב, אני חשבתי שאתה אינטלקטואל, אתה חושב בזה? זה כמו כדי ללכת לעולם הבא. מישהו שעשה עוד יהודי בקורד סקולר, הוא לא יכול ללכת לעולם הבא, זהו. כאן, מוסר, אין לו חלק לעולם הבא. הפיקורס, אין לו חלק לעולם הבא. אתם יודעים, רבותיי, כשאני אומר אין לו חלק לעולם הבא, אני לא מדבר רק על האנשים הסקולריים עם הלבים שם, טטוויז, ועולם הורס, אחריו, ואתם יודעים, הלבים שלהם נמצאים כל הדרך. אני לא מדבר על הדברים הזהים של יהודים שלא יש להם עולם הבא. אני מדבר על הרבים הכי גדולים של ההיסטוריה שלא יש להם עולם הבא. תגמרה זה אינטמי. תגמרה עם מסכת סנדרים, בינגליסט. ירובם בן נווט. כל הרביים של העולם היום מובילים בצד אחד של הסקל, עם התור הנהלג. כל שלהם. מילים ומילים של רביים. ביקשו אותם בצד אחד. ביקשו ירובם בן נווט בצד האחר. הוא מניע כל שלהם מובילים. למה? מלא אגו ומנצח. מלא מנצח. אשם נפגע אותו. אחי טופל, רבי דוד המלך, דוד המלך שואל לו שאלות, 3,000 שנים לפני. אתה יודע, אחי טופל, הינו, זה שם המפורש. אין לו חלק לעולם הבא. דואג האדומי. כל התורה, מלאר לראש, הוא יכול להגיד לך. אין לו חלק לעולם הבא. בילאם, רבי הגויים, יודע דעת עליון. הוא ידע דברים שמשהו רבנו ידעו, הוא לא ידע שהעולם יצא. זה לא צריך להגיד, אנחנו. אנשים שידעו את כל התורה, הם נלמדו תורה כל שלבים. הם לא חסרו זמן על דברים אחרים, הם נלמדו הרבה תורה. אין להם חלק לעולם הבא. אז אנשים היום, שהם לא אפילו נפגשו בוקר אחת במילה, אל תלמדו משהו, אל תשכחו על השם, אין אף אחד שתמצא לי דות. איך אנחנו נשאר בעולם הבא? לאכול צ'ולנט על שבת? אה? אני מבטיח שאם תביאו את חברתכם לבית, אתם גם תרצו להשתמש בשבת. תראו איך אנחנו נשאר, אוכלים, נשארים, נשארים. הולכים לסינגאג, נמצאים עם חברים, מנסים ללכת. להם, כל שנה, הם נמצאים בקריסמאוס. ויכולים להשתתף את הטלוויזיה, ולכם להגיע ולמצוא פרטי. לנו, יש את זה כל שבוע. ואחרי שהם רואים, יש את זה כל שבוע. וואו, יש לנו רליגיה נפלאה. הרבה חבר'ה. אנחנו אוהבים את זה. אתם יודעים? אתם מבינים או לא? בואו נראה מה שהתורה צריכה להגיד לנו קצת על אלול. בואו נראה. אנחנו יודעים שהמילה של אלול היא חודש הרחמים והסליחות. מה שאתה יכול לעשות אחת השנה באלול, אתה לא יכול לעשות במשך 11 מילים. אבל אתה צריך להיות סריאלי. איך זה אפשר שבאלול אתה יכול למשל לרחוץ הרבה של סין של העולם? מה זה כל כך מיוחד בזה? זה כתוב שבאלול יש לך סיאטה דישמאיה סיאטה דישמאיה זאת אומרת סיאטה אסיסטנטה מהשם מה שהיה מאוד קשה בשלב המשך השנה התחיל הרבה פעמים במשך אלול אחד מהמצבים לראות את זה, יש ישיבה בירושלים של רב רובן אלבאז הצדיק, קוראים לזה אורח חיים. אתה צריך לראות את הסליחות שם. 1,000 אנשים יצאים כל יום, חמישה ל-1 ביום, ומתחילים את הישיבה הגדולה שלהם. כולם ביחד, צחוקים, שירים, סליחות. תראו את האנשים האלה, לפחות 40% מהם סקולריים. ג'ינס, דיס, טי שירטס. הם לא בחורי שיבה. הם באים לסליחות. זה זמן לביטחון. מה אחר? אנחנו צריכים להתקדם על כל זמן במשך העלול. אף אחד צריך להשפיע את הלחם שלו בפניו של השם, את הקהל שלו. קודם, איך אני אוכלתי ללכת נגד את המנצחת שלך? אתה נותן לי אקסיגן, מילה, אוכל, איש, ילדים, מזון, קטע, מנצחת. אני רואה, אני שומע, אני מדבר, אני זוכר, אני פונקציון, הקטע שלי יחסי, המחשב, אני יכול ללכת, אני חייב להיות שמח, לשמוע על דברים, לשמוע על החיים. ומה אני עושה עם כל הדברים שאתה נותן לי? אני אוכל להשתתף עליו כל דקות. איך אפילו אני יכול לראות את עצמי במסגרת? כמו שאומרה עזרה סופר, אני מפחדת להתקבל את הראש שלי מפה. בגלל שעל הראשון אתם רואים את כל סינים של אדם, הכל, זה הכל רג'סטר אי.די.ר על האלה האלה, אתם לא רואים את זה, אבל אנשים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים לפני שהם אפילו אמרו שם, הסטייפלר ראה את רכביו, והוא התחיל לרחוק, לרחוק, תחלו אותו מהבית, מהבית שלי! הרב היה אומר, אני לא יודע איזה מקום לתאר את עצמי. אני עם הזה כל יום, מלאה ללילה, רוכבים פה. תחלו אותו מהבית שלי! מה קרה, כבוד הרב? שאלו לו את האצבעות שהוא עושה עם סקרטריו, הלכו. היא עובדת בבית שלו. פשוט הוא ידע, הסטייפלר, יש כמה דקות שיש לו רוח הקודש, הרבה, לא פעם אחת, הרבה. במלחמה עם איג'יפט, כמו 40 שנים אחרנו, קצת של הילדים נמצאו במקום שנקרא חווה הסינית. חווה הסינית, אני לא יודע למה הם קוראים לזה ככה, זה בין איג'יפט לישראל, איזשהו מקום, במרחק הזה. והילדים נמצאו במקום של איג'יפטים, מכל מקום. והם נותנים לסטייפלר את הליסטה של כל הסולגים שהם חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים להיות חייבים לה והוא היה שמת בבני ברק. אחד שלהם בא לחזוניש עם רגל בשלב שלו, והוא אמר לו, מאיפה אתה בא? הוא אמר, אני בא מאירופה, מפרנציה, אני הייתי בפרנציה. הוא אמר, לא, מה ראיתם בפרנציה? אז הוא אמר לו, אני הלכתי לטור אייפל. אז החזרוניש אמר לו, כתוב לי את הטוויר האיפל, למה הוא כל כך מרגיש? הוא אמר לו, זה ככה, זה ככה, זה מתקבל ככה. החזרוניש אמר לו, לא, זה לא נכון, זה לא ככה, זה ככה. הוא אמר, רבי, אני רק הגעתי מזה, אני הייתי שם כמה ימים לפני, הוא אמר, תסתכל. זה לא ככה, זה ככה. שבועה אחרי זה, האנגלית באה ואומר, אתה יודע מה, אני הלכתי לסתכל. אני רואה את הסרטונים, ואתה נכון, זה ככה, אבל איך אתה יכול לדעת? אני הייתי שם, ואני לא חשבתי על זה. הוא אמר לו, אתה חושב שאני צריך ללכת לפרנציה, לראות מה שראית? אני יכול לרחוץ בכל מקום. למה? אם אתה רק, ואתה חזק את העיניים, ואתה לא רואה את הדברים שהתורה אומרת, ואתה לא יכול לראות, ואתה לא שומע משהו, ואתה לא יכול לשמוע, וכל יום שלך, אתה מלמד תורה, ואתה קונקטין ל'השם 100% ברחוב, לא יש לך סיבוב, לנשמה שלך לא יש סיבוב. הסיבוב האחד של הנשמה הוא מהחלק שלך. כמה דברים החלק שלך עושה, כמה סיבובי נשמה שלך יהיה. זהו. אתם יכולים לראות. אנשים אדיקטים לסיגארטים, הם יכולים לנסוע וללמוד. כל 2 דקות סיגארטים, בפנים, עכשיו הוא צריך קפה, סיגארטים זה לא יותר. אנשים אדיקטים לדרוגים, הם יכולים לנסוע וללמוד. אנשים אדיקטים למונים, הם יכולים לנסוע וללמוד. הם יודעים לנסוע. הם יכולים לנסוע ולפחות על התלמידות. כל הזמן, בפרנסה, גמר אסה, בפרנסה, הוא נסע עם אדם מאשר אשם. בגלל שהוא כל הזמן מבקש עם המוניים, הוא לא יודע לנסוע. רק על זה, המוניים, כל שני דקות הוא נסע לבחור את המסגרות שלו. האם אני קיבלתי החברה? אני לא קיבלתי החברה. קבלת, נסע, רוץ אחרי אנשים. מישהו שיש לו אמונה באשם. הוא לא משחק דקה על כל שום דבר, הוא פשוט מרכז על עבודת השם. הוא יש לך איזושהי מלחמת. איזושהי מלחמת. אתה לא רוצה להיות גדול אחד יום? לא. מה זאת אומרת? כולם רוצים להיות גדולים, לא אני. למה אני לא רוצה להיות גדול? אם זה טוב לי להיות גדול, אני אבחן להשם, הוא יעבור לי גדול, אם לא, הוא יעבור לי פחד. מי אומר שזה יותר טוב להיות גדול? הרבה אנשים גדלו ולכן הלכו לאשם. הם גדלו מחללי שבת אחרי זה. כשהם פחות, הם מאוד טובים. עכשיו הם גדלו, הם לא יודעים לתורה. הם לא יודעים. בתחילת הסליחות, שאנחנו פשוט נתחילנו עכשיו, אנשים מרגישים. השנה, הרבה אנשים יצאו. השנה הבאה, פחות. השנה האחרונה, פחות. השנה האחרונה, זה כבר ראש השנה, ואז עוד פעם, אנשים יצאים. למה? זאת הנצחה של אדם. תודה. זאת הנצחה של אדם. בהתחלה יש מעניין, אבל אחרי זה אתה לא מעניין. כשאתה מקבל ציצית בפעם הראשונה, אתה מאוד מעניין, וואו, ציצית. אחרי שבוע, אתה נכנס לזה, אין יותר מעניין. אתה מקבל טפילין בפעם הראשונה, מישהו קבל לך דקה טפילין. בפעם הראשונה, כשאתה מקבל, אתה מאוד מעניין, וואו, תראו את זה, וואו, מדהים. 2-3 שבועים אחרי זה, אתה לא מעניין עדיין. איך אדם יתכוון להשתתף למצוות ולהשאיר את זה? איך? מי ידע? יש סולושיה מאוד פשוטה. כשאתה מלך הרבה תורה, אתה מלך את יצרך הרע. אתה מלך את התנאי האלוהי. זה עושה אותך מאוד גדול. כשאתה מלך הרבה תורה, זה מאוד פשוט לך להשתתף למצוות. בגלל שאתה לא יש לך תנאי. אבל אתה צריך ללמוד כל יום, זה כמו אינטבייליקה, זה מוריד את ההפתעה. גם אתה צריך ללמוד עבר המצווה הגדול שאתה תקבל על כל קצת מצווה שאתה עושה. אתה לא עובד בבקשה במהלך הזה. במהלך הזה אתה יכול לעבוד הרבה פעמים בבקשה. אני אתן לך דוגמה. אני אוהב G.E. לא אפילו שני שנים, כבר נגמר שלושה פעמים. אמריקאי פרדק, מה אתה יכול לעשות? בין הבירות והדונאטים, ובניו יורק. זה לא יפן, אנשים באמת באים לעבודה. כאן, נגמר, יאללה, בטח ללכת. אתה יודע, טוב, אתה מבין. אז נגמר אחרי מילה או שניה, נגמר שני שנים לפני זה, שתי שנים לקבל עבודה לנסוע. זאת איך חייבים לנסוע, כי הכל חכם. אז צריכים הרבה טכניסטים. איך הרבה זה קשה לנסוע את האוון, רבוטאי? לנסוע את החלטה שהם היו עליו כמעט מהיום הראשון. איך הרבה? 900 ומתקדם. אתם לא מפחדים. אחר כך כשהם נפגשו, הידיעטים השני, הדיאגנוסיה הייתה אחת. זה לא הדבר שאנחנו צריכים להחליט. אנחנו נגיד בעוד פעמים. אנחנו לא יודעים מה זה כל הזמן. אוקיי, הם מגיעים את הכל, הם כל כך אדומים שהם אפילו נחשפו את הדברים האלה. שתי אופציות. אחת, שהמדע שלהם הוא במקום שני. שני, שהמקום הוא כל כך קטן, מגניב בקינה, זה עכשיו נכון להתגלגל ולקח את זה. כשהם יוצאו את זה לך, הם אומרים לך 1,000 דולר, אבל להם זה יכול להיות 10 דולר. הם לא יודעים, הם יותרו את זה שם. יאללה, תביאו את זה שם. אוקיי. עכשיו הם באים, ולאחר כך הם חליטו את הפרובלם. רגע שבוע. הם כניסו את האבון על שבת מוד. מה קרה? אירור עוד פעם. עוד פעם, זה לא עובד. מה עכשיו? עכשיו הם צריכים לתת עוד פעם. למרות שהם עובדים את 900 דולר, עכשיו זה עובד ל-300 דולר כל פעם, שני טכניסטים. עכשיו הם מתחילים. בעולם הזה, אם אתה דם, אתה עובד בבקשה. כן? אם אתה מנסה לראות קטעים קטעים, זה תהיה קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קטע קט והוא פשוט שולט את זה, אחרי עוד שנה שהוא היה שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד שתמיד ש אתה חושב שהמדינה לא נכנסה את זה, ואתה צריך לעשות את זה ככה. יש הרבה דברים לא נכנסים. ואתה חושב שהמדינה תרחק במילה או שניה. אתמרקט, המרחבים מגניבים לך. בסוף, שני שנים עד שאתה שולח את זה. ואתה מזכיר שאתה צריך לבנות גבוהות גדולות. בסוף, אתה עובד בעולם הזה, ואתה אוכל מילה לפעמים. לפעמים אתה לא עובד, ואתה עובד על המילה. זה גם אפשר. אבל כשאתה עושה את זה עם השם, אתה לא עושה את זה בבקשה. אפילו אם אתה נגמר. זה הדבר היודעי של התורה. אתה מנסה לעשות את זה בטוח. אתה הלכת וקבלת תפילין. אתה קבלת תפילין שאין קושר. זה לא חלק שלך. אתה הלכת וקבלת דולרים. אתה שואל את הכי טוב תפילין. קריבות קרה. אתה קבלת תפילין שאין קושר. שני שנים אתה מקבלת תפילין שאין קושר. ואז אחרי שלוש שנים, אתה קח את זה, אתה מבקש את זה, ואתה אומר לך, אוי, יש פה קטנה. אחתה קטנה היא קטנה. הם הפגשו את יהודים בקטנה הזאת, בעולם הזה. פסול. מה יהיה עכשיו? שלוש שנים אני מקבל תפילין כל יום, אני אגיד, תשמע, אני ממליץ עם עצמי הרן, ואתה אומר לי, אני בעצם לא קיבלתי את המצווה? האמת היא האמת. אבל לא לדבר. לאחרות האחרות, אתה תקבל תפילה פולטה. לבנות טובה טובה טובה טובה טובה טובה טובה טובה טובה טובה טובה טובה טובה טובה טובה טובה טובה לאנגלית, אתה מתקבל. אף אחד לא מתקבל לאנגלית בעולם הזה. אם הילד שלך נמצא בבית אחר לתכניס לטסט, לתכניס לטסט, והוא נפגש בסוף, הם נותנים לו קרדיט לבית, הוא נמצא בבית אחר? לא. אם הוא תלמיד שעה אחת, אם הוא תלמיד שעה 50, הוא נותן לו. הם רק יודעים אם אתה נתן לטסט או לא. אף אחד לא יודע לאנגלית בעולם הזה. האפקציה היא הדבר הכי חשוב, זו הדבר הכי חשוב. לפום צערה אגרה. לפעמים לצערה ולאפקציה, כמה שאתה מנסה וכמה זה היה פשוט, זו הדבר הכי חשוב. אז אם זה קל לכם כדי לכתוב מיליון דולר, אתם מקבלים מיליון דולר. אם זה מנסה לכם, זה הרבה מיליון דולר. אם אתם מקבלים 3,000 דולר בשנה ואתם מקבלים 1,000 דולר, זה דבר מאוד גדול. בגלל שאתה קווה הרבה מהפרופטות שלך. לזה יש לך גדול גדול. אבל אם אתה עושה מיליון דולר בשנה, ואתה נותן מיליון דולר, מה נותן לך? אתה נותן שתי סטירות. אתה עושה מיליון דולר ואתה נותן לי נותן מיליון דולר, ה' אותו אותו אותו אותו אותו. אני נותן לך מיליון דולר יותר מכל מי שבעולם, ואתה נותן נותן נותן נותן נותן נותן נותן נותן נותן נותן נותן נותן נותן נותן נותן נותן נותן נותן נותן זאת אומרת, זה כל-כך נ מיוחד על כמה מנצחות שאתה מייצר במצווה. אז אנחנו צריכים לעשות את עירת השמיים שלנו יותר גדולה. זאת הדבר הראשון. במילה של אלול. די רשוי ה' ביותו קרוב. אתם מבינים? ואם אדם לא יקבל את זה בטח, הוא לא יכול לעשות את זה. ואחת מהצעירים לתת את זה, זה ללמוד על ההיכולה. כשאתה יודע שאתה עושה את הכבוד, יש לך חשק, חשק לעבוד. אתם מבינים? אני אתן לכם דוגמא, כשחלתי, אני התחלתי לבית שלי כמעט עשרה שנים. היה לי איזה יהודי פרשי שפסט עדיין שני-עשרה שנים. ילד, פחותי, עשרה שנים. הוא פסט. והוא היה עם הרבה עבודים ספניתים במדינת התחילת. הם היו עם טראק. האמיגוס היו באים במהלך לתפק את הביתה. אז אני אמרתי, אם הם לא ידעו שאני אגיד להם דעה גדולה, אז כל יום הם לא יודעים לעבוד. אני יודע את הנצח של האדם. אתה רק רוצה לעבוד עם מישהו אם הוא עבור לך טוב. אם הוא עבור לך עבוד ועבור לך, לא רק אתה לא רוצה לעבוד עםו, אתה רוצה לעבוד עםו אם אתה יכול. אתה מאוד שמח לראות אם הוא מתחיל. אתה רק נותן לו את החלטה אם אתה יודע שזה לא יתקשר אותי. אם הוא נותן לי מה שאני נותן לו, אני אותו נותן. זאת הדרך של האדם, זהו. אז אני אומר לעצמי, שיש לי סולושיה טובה. קומו סטאנט סניור, מה לעשות? ברגע שאני קיבלתי גבירה גדולה, אמיגוס, טובה, אני אתן להם בפרידג' כשאתה מתחיל, אתה מותן, כן. וברגע, לפני שאני אפילו התחלתי לעבוד, זה היה עשרה שנים, היה הרבה זמן באמת. אני נותן לכל אחד מהם עשרה דקות. אני אומר, לפני שאתה עובד, הנה הדקות שלך, ואם אתה עושה עבודה טובה, אני נותן לך יותר. גרסיה סניור, אמא. השם מברך אותך על האמת ממי שברח, דיוס. You had to see how they work. אתה לא ראית כזה דבר בעצמך. אני גניתי להם טייגר. היו באים לבית, מהמקום שלהם, לבית, בשלט. היו שואלים לי, איפה זה? אני, מה אני יכול לדעת? אני אגיד להם, בארח. היו הולכים כל הדרך. ואימא שלי באה ואמרה, לא, לא בארח, זה יכול ללכת לבית הזה. אין פרובלמה, סניארה. פשוט הלכתי. אין פרות. לא קרסס, סי-סניאר, סי-סניאר, חושבים על הסרבסה, בפריזר, מתייחסים. למה? כשאתה יודע שאתה עושה עבודה ואתה מקבלים טוב, אתם נשמעים את העבודה, זה לא משהו לך. כשאני הייתי ילד, אני הייתי ללכת לאנחים שלי, יש להם פיצה מדהימה, הפיצה הכי טובה שאתה אכתה אף פעם. והוא יש לו הרבה עבודה. זה רסטורן מאוד מוצא, הוא כבר 40 שנים. אנשים מכל מיני מונות באים לאכול אותם, זה כמה טובים הם. אז מה קרה? אני הייתי שואל את אבא שלי כשילד נכון, למה הוא עובד עם כל העראבים, עובדים דו, עם אייפרין, עם כל הפלגה עליו, עם כל הפלגה. העראב מוסטפא עובד ככה, סעיד עובד ככה, אבא שלי עובד ככה גם. אני אגיד לאבא שלי, הוא הממשל, למה הוא עובד כמו העבודים פה? אבא שלי נותן לי התגובה המשכנית, הוא אומר, יש אחת ההחלטה בין הם להם. אתם רואים את הרג'יסטור, איך זה מתקדם ומתקדם? כל דקה? 100 שקל, 200, 300, 100, כל יום ככה. הוא, כשהוא יכול ככה, הוא יודע כמה הוא יכול לעשות. הם עובדים, כמו חיילים, הם עובדים קצת על המשך של יום, והם יכולים הביתה, מה יש להם? אבל לו, כל הזמן שהוא פרסס את הכתוב, זה הכי גדול. למה? בגלל שהכתוב הזה, זה עוד 1,000 שקל במחשב שלו. זה למה הוא לא מייחס לצלם, ללחם, לצלם את הכתוב, למה? אני מתקבל על זה, אני לא עובד בבקשה. זה למה, כשאתה תסתכל על מותו שלהם, הם כולם מותים של תשע בעב. כל אלה הערבים נגמרים ככה, אני לא מזכיר את האח הזה, סמי, ככה. כרס, היום נתן. ומאבא שלי, כל שני דקות, צחוקים, מאוד שמח, למה? המדע מגניב! זאת החיים, רבותיי. אתם מבינים? אז הנה אתם הולכים. כשאתה יכול לדעת את הרצון, הרליגיה תהיה קטנה. וזה כתוב בתורה. איפה זה אומר בתורה שזה באמת לא כל כך קל כמו שאנשים חושבים? יפה מאוד. כי קרוב אליך הדבר בפיכה ובלבבך לעשותו. כי לא בשמיים היא. כי לא בשמיים היא. כי לא בשמיים היא. כי לא בשמיים היא. כי לא בשמיים היא. כי קרוב אליך הדבר מאוד, בפיכה ובלבבך לעשותו. בפיכה, חזאל אקספלין, מצבות שאתה עושה עם המות, בפיכה, לראשת תורה, מדבר טוב, עושה איזושהי בין אנשים, כל מה שאתה עושה עם המות, זה בפיכה. הוא בלבבך אל המצוות שהם צריכים לדעת. אמונה, ביטחון עם השם, אוהב של השם, כל המצוות האלה של הדעת. לעשותו מצוות שהם צריכים לדעת. תפילין, תלית, ריידינג, כל מיני דברים כאלה. אלה האלה המצוות של המצוות. אז התורה אומרת, זה קצת קקס. למה אתם עושים כל כך גדול על זה? זכרו את הקטע, אם אתם קונקטיים לתורה. שואלו את כל האנשים שקוראים לי על ה-CD, ועל יוטיוב, ועל האפ, שהיום שהם קוראים למידה אחת, זה יום מאוד פשוט שלהם, בפירוש שלהם. הם נפגשים כל דקה. זה איקים להצליח לתפילה, להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח להצליח וואו, אפילו לרחוץ במהלך הם לא יכולים. למה? זאת הכתובה שהיה אשם. אותו דבר, אתה צריך לאכול כל יום, ואם אתה לא אוכל יום או שתיים אתה מת. אותו דבר, הנשמה צריכה לאכול. אתה לא אוכל הנשמה, דברי תורה, יום או שתיים אתה מת. הנשמה מת. הנשמה מת, ואתה מנסה להיות גוי מאוד רחוק. מאוד מאוד רחוק. הבחירה היא, שאני ראיתי בעוד שנים. אנשים שהם עובדים בישיבה בעוד שנים. בגדול כזה, בקרוב, אחרי שהם הלכו לישיבה, בלי שבועות, לפעמים אפילו יותר רבה. אתה לא הכניס אותם כשאתה ראה אותם ברחוב. הלך לבית הג'ינס, טי-שארט. מה קרה לגבי הכתובות שלו, בבחור ישיבה? מה קרה? הוא הלך לבית קינגס היי-ווי. זאת איפה הוא נמצא כל יום. מה שאתה מקווה? הוא הלכה לתל אביב עכשיו, הוא בדרך הירקון, הוא מקווה להיות צדיק שם, סורמנת עם כל כמה רשעים? זה כמו שהעולם הוא, רבותיי. אחד הדברים שאתה צריך לדבר עליהם הוא איך הרבה ערבים מ-1.8 מיליון מוסלמים יוצאים כל שניים בעולם, מבחינים את הפרעה שלנו כבר 3,000 שנה? כל שניים, כל שניים, יש מיליונים ומיליונים ערבים עובדים מאוד קשה לנצח אותנו. והקדוש ברוך הוא סיימנו אותנו מיליאנים פעמים. הם נפגשו אלפים דברים בפיר. הם נפגשו פיר, כן. אף אחד לא מת. הם נפגשו אלפים רכבים או אלפים רכבים. אף אחד לא מת. אתה רואה את הסיפור האחרון, אף אחד לא מת. כל יום הם מנסים לעשות כל כך הרבה נפגשים. אף אחד שלהם לא נפגש. כל יום הם מנסים להכניס יהודים, אחרי עשרה שנה הם מכניסים אחד או שתיהם. אתם לא מבינים, אתם יודעים איזה פשוט זה להכניס אנשים? יש בישראל 1.5 מיליארד ערבים שהם כמעט חדשי כמו החמאס. בצד ישראל, עם אי-די ישראלי, עם פליט ישראלי בטח. הם לא צריכים להתקשר לביטחון. הם יכולים ללכת, ארבע או חמש מהם, מישהו מסתובב בסטאפ, הם יוצאים עם אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו או כמה ימים אגב, יש להם דמוניסציה בישראל. הממשלה הישראלית, שאני אומר לך, ברוך ה' היא מתחילה לנסוע בפעמים האחרונים, היא התחילה להכיר שישראל בהרבה רסטים, הרבה רסטים. המערכת של המדינות היהודית הייתה בהרבה רסטים. למה? בגלל שהערבים מולטיפלו יותר פעמים. והגבירות הגדולות בישראל לא שואלות על ישראל. להם זה רק מקום לחיות. הם לא יושבים אידאלוגיה, כמו בתיארים, שאנחנו נשארים לבחור את המדינה שלנו. אם אתם נותנים להם הוויזה לארהד״ם, מחר ישראל יהיו כאן. מחר. ביחד. אחד מהריסקים הכי גדולים עכשיו הוא שהם מדברים על פרסדנט טראמפ כנסה הוויזה לישראל כדי להגיע לאמריקה. שאני לא צריך ללכת לאמביסיטה האמריקאית בתל אביב וללכת לעבודה ולדמות את עבודתו, מה שיש ומה שלא יש, אם הם יחלו לתת להם ויזה כדי להגיע או לא. כמו האירופאים, הם יכולים לקחת קטע וללכת באירופה ולהגיע כדי להגיע. הם לא צריכים ויזה. אותו דבר עם הקנדיאנים. אבל עם הישראלים הם צריכים ויזה. ובגלל זה, הרבה ישראלים לא מקבלים את הוויזה. הרבה שלהם לא מנסים את זה. הם יודעים, אני פשוט הכניסתי ארמיה, אני 21, אני לא יושב עם זמן, אין עבודה, אין משהו. הם לא יודעים שתביאו לי את הוויזה. צריך לדמות שיש לך מקום עבודה קטן, שיש לך ארבעה, שתהיה לך אישה, ילדים, משהו כזה. להבטיח אותם, ולא תמיד הם יכולו להכניס אתכם, לתת לכם היכולה ללחוץ לאמריקה לפני 2-3 שנים. תחשבו שעכשיו הם יחזרו את זה. אתם יודעים מה יקרה? זהו, ישראל התחילה. כל הצעירים הישראלים, הילדים והילדות, הם יכולים להתחיל בפלאנה, כי פה הם יכולים לעבוד, שמאלים פרדוקטים מוותים, שמאלים כל מיני דברים במולדים, עושים כמה אלף אלף דולר כל מילה, מה שהם יכולים למצוא בישראל. כמה עבודה עובדים עובדים בישראל? 1,000-1,200 דולר במילה. ולחיות היא מאוד ארגונית, כמו כאן. הם באים כאן, הם עובדים, הם עובדים 6-7,000 דולר במילה. הם עובדים עשרה או שתיים, הם יכולים מילה. כולם יביאים כאן. ולא יכולים להיכנס. אתם לא יכולים להיכנס, זהו. זה מה שיהיה. בואו נאמץ שהם לא יצאו מהכבוד הזה. אני מקווה שהממשלה הישראלית יכולה להגיד לאמריקאים לא לעשות את זה. כי אנחנו נחשבים על דברים אחרים, וזה יגיד שהחלטה שלנו יקרה מאוד רחבה. זה לא יכול להיות כמה יהודים, וזהו. וגם עם כל המיני גויים, כל המיני רוסים, כל המיני ערבים, הם קיבלו את המדינה. מה קרה עכשיו? הממשלה עשיתה ידיעה שישראל היא הממשלה של היהודים, זאת אומרת שאחרים שיישבים בישראל, הם ישבים רכבים, דמוקרטיה, חדש, הם חייבים, הכל בסדר, אין שום דבר שתהיה חדש שלהם, אבל הדקלריאציה היא שישראל היא הממשלה של היהודים. אני לא יודע למה זה קשה להם כמה שנים, למה זה קשה להם 7 שנים לעשות את זה. זה נקרא חוק הלאום, החוק הלאומי. אז מה קרה? בדרך כלל העראבים והדרוזים, ובמיוחד היהודים הליברלי-לפטיים, החוקרים, שהם היו מזמינים מהם כבר עשרה שנים. כל יום, דמוניסציה, פרובלנטים, במסגרת, אינסטיגט, בלתי פעולה. הם עשו דמונסטרציה בתל אביב. אתם צריכים לראות מה קרה שם. כל הערבים הישראלים, תזכרו, זה לא הערבים של חמאס, של גזע, אלה אנשים נולדים בישראל, הם מדברים עברית טוב יותר מאני ואתכם. הם הולכים לאוניברסיטה הישראלית, לשכונות הישראלית. אינם דוקטורים במדרך, דוקטורים בקורט הישראלי, ולואורים בקורט. הרבה מהם הם גדולים גדולים שעובדים בפרארים בישראל. הם יושבים את החיים טובה יותר ממהלו ישראלים. הם לא עובדים בטקסים, הם לא צריכים פרמיטה, הם מבחינים במדינת גלילה בבקשה, כולם מפחדים ללכת שוב ולבחור אותם. הם עובדים בכל מה שהם רוצים, הם לא עובדים בטקסים, הם לא עובדים בטקסים. הם יושבים את החיים הכי טובות שהישראלים יושבים במדינת ישראל. הם עובדים בטוב יותר ממהלו קווית וסאודי ערביה. אתם צריכים לראות, אני ראיתי איזה פרטים שלהם, 20 מכון, פרארי, למבורגיני, BMW, מרסיידס, אלה מכונות שהם מגיעים לתמונות בתל אביב, מי עושה להם את התמונות? אלה המשרדים הישראלים. המשרדים הישראלים מגיעים לתמונות החמאס של הפלסטינים לבית ישראל. אתם יכולים להבין את זה? תחשבו עכשיו שבסעודי ערביה, מישהו יבוא לתמונות בריאד, וייבוא את הפלגה האיראנית. מה יקרה להם? הם לא יבואו אף פעם לראות שנה, אם הם נשארו חי, ביותר הם נשארו חי. אבל אם הם יבואו לראות שנה, אם הם יבואו לראות חי, הם לא יבואו לראות שניה של שנה בעולם שלהם. הם יביאו אותם לתחת, יחסו אותם לפני 40 שנים, בגלל שהם מפריעים את המדינה. כל מיני מדינות אחרות, אפילו פה בארה״ב, אם מישהו יעשה דמיינסטרציה במנהטה וייבור פלגים של נורד קוריאה או איראן, הם יהיו עם הרבה פרובלמים. חברי אמריקאים. אבל בישראל, הכל נוכל. אתה יכול להיות חבר, במהלך, שומעים על הפרעה של חברים שלך, והם לא עושים משהו על זה. מה קורה? איזה פוליטיקאים מגניבים? מה הם מבקשים? אם זה היה לי, אני תעשה כך, שכל ישראלי, יהודי או לא יהודי, זה לא משנה, שתעשה כל עקב של מגניב את המדינה שלו, זאת אומרת, הוא לא מגניב את המדינה שלו. אתם לא רוצים את המדינה? אתם אוהבים אותנו? אתם לא רוצים לחיות בגזה? הלכו מישראל, קחו אתכם מקום. אתם רוצים לחיות ביחד עםנו, במדינה שלנו? אתם לא יכולים להיות חסרים. אתם לא יכולים להוריד פלגים מבחינות אחרות, אתם לא יכולים לקרוא לנצחות שלנו, ואתם לא יכולים להשיג את מרדכים אמירים שלנו במדינה שלנו. אתם לא יכולים להיות ככה. כל אחד מהם, אני אקבל 40 שנים בפריזון. לא נפגשו אותם. היו צריכים למות בפריזן. למה? זה כמו ספיים. ספיים שהם מפריעים את המדינה שלהם. באמריקה, אם הם נחשפו... ג'ונתן פולארד, הוא אמר לישראל סקרות על איראן, ישראל היא כמו אחים לארה״ב, לא אמיר. הוא לא נתן למדינה הערבית סקרות על אמריקה. הוא לא מפריע אמריקה, הוא רק... כשהוא עובד על הממשלה האמריקאיה, הוא אמר לישראל איזשהו סקר שהאמריקאים חכו עליהם, מה שלא נכון להתחיל בגלל שישראל מייצג להם איזשהו סקר, והם לא רצו שישראל יכולה להכיר את כל האמת על איראן, אז הוא אמר להם איזשהו סקר. עשרה ומשהו שנים הם נפגשו אותו בפריזון. הוא נשאר כאב על הארץ, והוא לא נשאר כאב על הארץ, והוא לא נשאר כאב על הארץ, והוא והוא לא נשאר כאב על הארץ, והוא והוא לא נשאר כאב על הארץ, והוא לא נשאר כאב על הארץ, והוא לא נשאר כאב על הארץ, והוא לא נשאר כאב על הארץ, והוא לא נשאר כאב על הארץ, והוא לא נשאר כאב על הארץ, והוא לא נשאר זאת, כאב לדבר שלכם, אחת החלטות של דמוקרטיה. על האר דמוקרטיה היא טובה עם החלטה. דמוקרטיה לא זאת אומרת שאתה יותר רכב לנצח את המדינה שלך. דמוקרטיה זאת אומרת, שהאנשים שהם חשבו על דמוקרטיה, רצו להחליט על נפחות האנשים, על המינוריטים, אבל הם לא חשבו על נפחות מינוריטים שהם יודעו שהם רוצים להחליט על המדינה, ולהחליט על כולם, ולהחליט על זכויות. איפה ראיתם בעולם שהמינוריטים שעובדים ביותר ואתם נותנים להם מבחינות, מקומות, עבודות, והממשלה עובדה עד 100,000 שקל לכל אחד מהם כדי ללכת לאוניברסיטה ישראלית, היא מוצאה מהממשלה. הם מקבלים הרבה סביבים מישראל, והם מייצגים שהם רוצים לנצח ישראל. זה דמוקרטיה? מישהו שאומר לי במידה שאני רוצה להתקשר לך עד שאתה מתקשר? אני צריך להתקשר לך? זה מגניב מאוד. זה מה שקורה. היום, אמריקאי יהודי, כמובן, פרופסור, בא לישראל. באמצעים, הם התחלנו להתקשר לו. אנחנו רוצים שאתם תגידו לנו את רגעתכם פוליטית. הם כבר ידעו שהכי גרביטי והליברלי הכי גרביטי, שלא מייחס לישראל. כל מה שהוא עושה הוא נכון לישראל, והוא פרו חמאס. הם כבר ידעו שהוא ננחה, ננחה פוטנציאלית, שבא לישראל לעשות לנו קצת פעולה. אז הם חזרו להם ל-40 דקות. ולשאול לו שאלה. הממשל הישראלי היה צריך להסביר את המחבר הזה. אנו שמחים, זה היה חלק של חייבת בצרפת האחדות. למה? הוא אמר, אתה מחבר, אתה חייבת את עצמך. שאלות שלכם לא אובייקטיביות, אתם מספרים קבוצה טרוריסטית שמורדת ילדים כל יום, ורקטים את האנשים, אנחנו לא רוצים אתכם במדינתנו! למה אני צריך להגיד אתכם? אתם לא יכולים להיכנס! זהו! מה קורה? אה, אני צריך להגיד את המדינה, אנו מאוד סליחים, זה היה מפחד, למה? אתה מבין, רבותיי? אחד הדברים שאנחנו צריכים לדמיין בפרסדנט טראמפ הוא היה מאוד קונסיסטי בפרסדנט טראמפ בפרסדנט טראמפ בפרסדנט טראמפ בפרסדנט טראמפ בפרסדנט טראמפ בפרסדנט טראמפ בפרסדנט טראמפ בפרסדנט טראמפ טראמ� זה ארדואן הוא נמבר לאיטלר, אין שאלה על זה. הוא קטע רגעי כל האנשים בטורקיה. כל האנשים שלא רליגיים בטורקיה יש להם עבודה עכשיו. הוא נפגע אלפים אנשים, נפגע אלפים אנשים בפחדה, נפגע אלפים אנשים בפחדה, נפגע אלפים אנשים בפחדה, נפגע אלפים אנשים בפחדה, נפגע אלפים אנשים בפחדה, נפגע אלפים אנשים בפחדה, נפגע אלפים נפגע אלפים אנשים בפחדה, נפגע אלפים אנשים בפחדה, נפגע אלפים אבל טראמפ נפגע אותו על הרגל, אנ והכרמה הטורקית נפגעה ל-40% כמעט. אם נמשיך ככה, זה יקרה כמו באיראן. הכרמה, הכרמה באמריקה נפגעה יותר מאחורי הכרמה האיראנית. קצת הכרמה באמריקה נפגעה יותר מאחורי הכרמה הפרסיאנית. זה מגניב מה שקורה פה. הוא נפגע אותה כל כך הרבה כדי לעשות פעולה קצת, עם קצת סנקציות וכל מה, ואתם רואים את יד של השם. כל מי שמצביע עם ישראל, בסוף, מרגיש את יד של השם על רגליהם. טראמפ, לא טראמפ, אלה רק המצביעים. איראן מצביעה עםנו, תראו מה קורה להם. טורקינאו, בפעמים האחרונות, הם הכי גדולים שלנו, תראו מה קורה להם. כל האנשים אחרים. והחלטה המעניינת היא שהמדינות הערביות היו אמירים גדולים נגדנו, והם עדיין חיים עםנו. לפעם הראשונה. איג'יפט. איג'יפט עשה לנו עדין את החמאס. אתה יכול להבין את זה? מי יבין שאיג'יפט עשה לנו עדין את החמאס? איג'יפט. המדברים הכי טובים עכשיו, הממשלה של איג'יפט ונתניהו. סעודי ערביה. עם ישראל, הם נכנסו לאליי. זה בלעדון. ג'ורגן? קלטה. אף משהו. סיריה, הם יושבים את עצמם. אין להם שאלה. מאיפה השאלה היא? איראן, שהיא חמאס, חיזבאללה. זאת כל איראן. וטורקיה. אלה היו האנמים השני היום. איראן וטורקיה. אני מקווה שהגבירות של הטורקים תונות לישראל כפרסידנטים שלהם. אופיילי כשהוא ימות בקרוב, הם יביאו מישהו נורמלי והכול ייכול לדבר כמו שהיה. אבל אני חושב שהכתובות שלו בפעמים האחרונות כל כך הרבה, ולכן זה יכול להיות 100 שנים לפגיש את הטורקים. ותראו מה? הישראלים עדיין הולכים לטורקי בשבוע לספר 200 דולר. אבל ברוך השם, כמה שלהם כבר יצאו מהדבר, היו לסייפרס ולגריס. זה נכון כזה. קטן וסביב. והם לא מתגלגלים, הם רוצים לנצח אתכם. כל השנה האחרונה הוא מנצח ישראל. כל הדברים שלו, ביחד עם ישראל, ביחד עם ישראל, כל הזמן. אנחנו נראה, אנחנו נראה, איפה זה יחד, איפה זה יחד, איפה זה יחד, איפה זה יחד, איפה זה יחד, איפה זה יחד, איפה לפני זה שאני אומר לכם, אנחנו נשמע את השופר של משיח. ביום ההוא ייתקע בשופר גדול. כל הזמן, כל העולם נשמע את הסירון של השם. הבחירה היא, כמו שאמרתי לכם מילים לפעמים, איפה אנחנו הולכים להיות כשזה יקרה. איפה הולכים להיות נקודה, נקודה שלנו. הולכים להיות שומרי שבת או הולכים להיות מחללי שבת? כי אם אנחנו מחללי שבת, אנחנו סבירים. מחלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבר. זו הלכה בשולחן ערוך. השם לא יכול לרחוץ אחת משולחן ערוך. שולחן ערוך הוא בוקר של הלכה. מה שכתוב שם, זו ההלכה. זה כתוב 12 פעמים בשולחן ערוך, מחלל שבת הוא 100% גוי. 12 פעמים. אפילו כדי לגבי אותו בסמטרי יהודי, אתה לא יכול. זה מה שכתבו. אותו דבר ברמב״ם. אותו דבר בכל מקום, בגמרא. השאלה היא, האם אנחנו יכולים להיות שומרי שבת או מחללי שבת? האם אנחנו יכולים להיות שומרי אידאל או חס ושלום? את הדברים שהשומרי אידאל עושים? או אנחנו יכולים להיות חייבים לאשם? אשם אחד ושמו אחד. האם אנחנו יכולים אוכל רק כושר? האם אנחנו נלך ללכת בדיוק, מודדים, עם קלאס, או האם אנחנו נלך להיות כמו אנימוסים ללכת ברחוב, עם שתי ידות? זה מה שיהיה? כי כל מי שיש ברחוב במידה שלו, ידע שהאם משיח יצא ויוצא ויוצא אישה, אישה גדולה, אמא של ילדים, שהיא ידעת שהיא יהודית, ולפעמים אפילו רליגיית, ללכת עם רגלים גדולים ומניסקרטים, וכל מה יהיה אופן וקטן, עם כל הפלסטיקות שלה, כדי שהאנשים יראו אותה ברחובה, היא לא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד ת השאלה היא, כשמשיח יצא, אתם גם יכולים לו לצאת ולהתרחש בצורה שהיא דרסה כל יום ברחוב, כשהיא הולכת ללחוץ? היא יצאת עם רגליה שלהם, כשהיא הולכת ללחוץ, כמה זמן, כל הדרך ללחוץ? היא יצאת עם שני רגליה שלהם, שהרגליה שלהם לא נקראית יותר מפנסל, וגדול יותר ממהלת הטווין, עליהם השלום. זו היכולת שהיא יצאת? אה? חכם עיניו בראשו. איזה הוא החכם הרואה את הנולד? השפן קיבל נזלת. מה שאתם חושבים שאני שלמדתי? מה שאתם חושבים שאני שלמדתי כשהייתי בלילה? השפן הקטן, הקטן הקטן, הפגש את הכתובות, נפגש, ועכשיו הוא עושה עפצ'י. זה מה שהם מנסים לדעתי. בישיבה הם כבר מנסים לדעתי רמבה, אתה תלמד חומש, אתה תלמד דברים גדולים ופילוסופיים, שהם תלמדו לך על הרביט, שלא חשבו על הקבוצה. כן לציפור, יש בורד, יש בורד, יש בורד, יש בורד, יש בורד, יש בורד, בורד, יש בורד, יש בורד, בורד, יש בורד, יש בורד, יש בורד, יש בורד, יש בורד, יש בור צבירירס נצר עד בית מילה, שילוח הכן, אוקיי, הוגיבתם כמה זכות. אני נותן לכם 1,000 דולר, אם הלוחה של הלימודי בישראל יכולה לדבר על מה זאת שילוח הכן. איך זה קוראים לזה? זה קוראים לזה. קחו את כל הלוחה של הלימודי בישראל, אם אחד מהם יכולה לדבר על מה זאת שילוח הכן, תקבלו 1,000 דולר ממני. נכון? אל תקווי, אני לא מגניב. זה רק יקרה. אתם רק יכולים לרחוץ את הזמן שלכם. אנחנו באמת צוחקים, אבל אנחנו צריכים לקרוא, שאנחנו באנו לדבר ככה. תקשיבו לזה, דה גמרא מביא סיפור במסכת טענית, פאג' 21. כשרבי עקיבא בא לבוא, הוא רבי. נחום איש גמזו. ראיתם עליו? רבי נחום איש גמזו. כשהוא ראה אותו בסיפור שלו, הוא אמר לו, אוי לי שראיתי אותך ככה. אנחנו משגמזו אמרים לו, אוי לי שראיתי אותך ככה. רבי עקיבא היה בסדר, רבי עקיבא היה מרגיש בגלל רבי עקיבא, זה מה שקרה לו, והוא אמר לו אני מרגיש בגללך. אז רבי עקיבא זוכר עכשיו, למה רבי שלי, שיש את כל הספרות בעולם שהביא על עצמך, הוא שואל את זה מאשם, למה הוא חושב שאני המסכן? לא, מי יכול לדבר לי? למה? אז הוא אמר לו, אתה המסכן, לא אני. אתה המסכן, לא אני. למה? בגלל שאתה לא הייתה בצורך לצריך את הסופר כמו אני בעולם הזה. בגלל שאין שום דבר ירחק את האבירות, את האנוש, יותר מאחורי הסופר שאנחנו מקבלים בחיים. והסופר לא צריך להיות קאנסר, סרג'ריז, ולוחות אדם, ולוחות ידים, וכל מיני דברים אחרים. לא. התנועה יכולה להיות תנועה כל יום במיוחד, כמו אני. תראו, יש לי עבודה אקסטרה. בכל מקום שאני הולך, אני בטוח שיש לי אחת בשלב שלי, שניה בשלב שלי, שניה בשבילי. בגלל זה, במיוחד אני מזכיר את זה. אני שמים את זה ובמקום הבא, אני רואה, אין? אין? אין? אין? אין? אין? אין? אין? אין? ואתה גם יש אין? את זה. ברוך ה' נו. אין? אז אתה מתחיל לתחזור, אתה נפגע, אתה נפגע כל הזמן, אין? אתה נפגע אין? מאחור קליפורניה, חושב שאולי ניו יורק לא יהיה כל כך רע. אתה נפגע, 100 דגרים, 90% נפגע. אשתבח שמולד. נו, אז אתה מתחיל לתחזור, אתה נפגע כל הזמן, אתה נפגע לפעמים כל אנשים מתחילים מהחלטה. כמה אנשים פה, 60 דגרים, הם יוצאים בפניכה, הזמן. כדי להתאים. מה קרה? וואו, זה כל כך חלטה. כולם מתחילים משהו. כמה אנשים מתחילים לפסק זמן, זה מורך אותם. כמה אנשים לא מתחילים כל כך הרבה, הם מתעוררים על יום וזהו, הם מתחילים להתחיל. כמה אנשים מתחילים בתחום. הם יוצאים עם אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו קרדיט ככה, כמו ביולין. עכשיו הם מנסים להחליט, עכשיו זה יכול להיות ככה. אז כל יום הוא בא, הוא רואה את הסרטון של אמקס, אשם ירחם, אני בא לבית הזה כדי להיות סלב. והיא מפגשת. אמא שלי מבטיחה קפה, מדברת עם אמא שלה, היא הולכת לג'ים, אתה נכון, אמא שלי לא קטנה. קטנה? 20,000 דולר במשך שבוע, הוא יכול לתת לך את זה ואומר קטנה? כן. זה ככה זה קורה. אנשים שאתם נותנים להם הכל, הם לא מבטיחים. כמה אנשים מבטיחים מה שהם מקבלים? תראו את הילדים האמריקאים, הם מבטיחים מה שהם נותנים להם? הם מבטיחים שהם ישום בדרום שלהם? הם מבטיחים שכל שני שבועים יש סניקרים? הם מאמינים קמפי בסומאר, אלפים דולר, הם מאמינים חולות כאן וחולות כאן עם כל האמריקאים ויהודים מרחבים כאן בניו יורק, הם מאמינים? לא. אתם שמעים את ההיסטוריה שהרבי וולנדסטיין אמר שהייתה אינה שבאתה לביתה שלו, היא 17. אז היא אמרה לאמא, אמרתי לה, אני פשוט קחתי לה חולה חדשה. זאת אוכלת ארגנטית. אתה קבל לי וולבו? זה מה שצריך לעשות! מה אתה רואה? אני מדבר על זה. כן, כן. כשאני הייתי 17, קיבלתי הליסנס. אבא שלי קבל לי אוכל. אבל אפילו אם הוא קבל לי אוכל, הרבה ימים הייתי ללכת לבית עם הבוס. למה? בגלל שהייתי אמביר לשאול אותי עוד מילה על גס. אני יודע כמה קשה הוא עושה. כל 2 יום צריך להשתתף גס לטלפון. אז אולי פעם או שתי פעמים בשבילי, אני אשתף את הטלפון. בחלק מהיום, אני אקבל טלפונים. אחד טלפון ואחר טלפון. אני אקבל 3 פעמים יותר. למה? אמביר לשאול אותי עוד מילה על גס. היום אין אמביר. כל ילד מטורף יש את טלפון שלו. ולפעמים אבותים לא מסתכלים עד הכנסת של המילה כמה שהם שחררו. הם לא מסתכלים מה שהייתם קטנים שחררים. כל יום אחר, סוצ'י, פיצה, זה, מול, אייס קרים, זה, בלתי. עם הכסף הזה, זה מאוד קשה להיות רליגי. מאוד קשה. ולפעמים ילדים שהם עדיין נראים רליגיים, זה רק בגלל שהם מפחדים לפסק את המחקר הכסף. הם ידעו שאחד הדברים שהם לא יכולים להשכח, אם תקחו את הקיפה ותהיהו חלל שבת, אז כמובן, הם לא יתחילו לתת לכם את כל הטובות האלה. אז הם יכולים להשכח, עד שהם יולדים. ולכן זה יוצא, למה? למה הם צריכים לרעש את יום החיים שלהם? לרעשת, צריך לרעש. צריך לרעש, צריך ללמוד תורה, צריך להתחיל בבוקר, צריך לפרש, צריך לעשות הרבה דברים שהאנשים סקולריים לא יודעים. הם לא יכולים ללמוד, הם לא יכולים בקטע בבוקר, הם לא יכולים לסליחות, או לשאר שעה בבוקר עם תפילין ולתפילה כל בוקר, ולכן יכולים למחאה ולערבית. הם לא יכולים את זה בעצמם. הרבה מהם לא יודעים אפילו על הדברים האלה, שהם אפילו יכולים להשתמש. ואז צריך לתת צדקה, ושל המONEY YOU MADE, וכל מיני דברים אחרים. הרעיון, רבותיי, הוא נפגש. התורה נפגש הרעיון כל יום. אתם לא מתכוונים, הוא נפגש. רבי עקיבא אמר לו לרבי רבי, אתם מפגשים אותי? הוא אמר, עקיבא, אתם מפגשים את השחרר? אתם לא מעניינים בשחרר? זאת אומרת, במיוחד של רבי עקיבא, הרבי הכי גדול בהיסטוריה, במיוחד של רבי עקיבא הוא מרגיש בטוח של רבי עקיבא שהוא מתייחס כל כך רע. ורבי עקיבא מרגיש בטוח שלו שהוא עדיין לא מבין במיוחד שלו. שהסיבה הכי טובה שיכולה להיות להם הייתה ההופעה בפעמים האחרונים של הליב שלו. למה השם שלו נחום איש גמזו? בגלל שכל מה שקורה לו הוא קורא גמזו לטובה. זה גם טובה. זה גם טובה. ככה הוא חי. בסוף רבי עקיבא הגיע לנגוד של רביו. כשהרומנים קטעו את השלב שלו, וכשהוא היה 120 שנים, בפובליקה, הם קטעו אותו לנצחים, והוא היה יכול להתקלם את כל שלהם בשם המפורש, והתלמיד אמר לו, עד כאן, מה אתה מבקש? תגידי את הנמה, והם יפגשו ונמורו. ומה הוא אמר? כל הזמן אני אומר שמע ישראל ואהבתי את השם אלוקיך בכל לב אבך ובכל נפשך ובכל מעודיך עד שהרחב שלך ייצא, אתה עדיין צריך להתאהב באשם עם תלויה. תהיה מפני לתת לך את החיים שלו. ועכשיו כשאני אחר כך אוהב את הטסט הראשון בעצמי, אם אני מגניב למות באשם, אתה רוצה שאני אשכח את הזכויות? סן שניי ישראל, והגוף שלו נמצא במהלך אחד, והגוף שלו נמצא. אתה צריך לבחור את עצמך במילה של אלול בכל יום, לפני שתכנס ללילה. איך הופכתי היום? ברוך השם, קחתי את התפילין, קחתי את הדשט, וקחתי את התפילין כל יום. ברוך השם, לא משהו אחר, אני התחלתי לתת יותר צדקה. מרץ אלול, זה מרץ הצדקה, אני כל הזמן אומר כל שנה, ברוך השם, יש אנשים חכמים שהם מבינים את הסיפור. אבל ארוך השם, הגבוהה ביותר לא מבינים את הסיפור. לעשות תשובה פרפקטית לא פשוטה בכלל, כולם מבינים, יש אלפים דברים לנסוע. פריד, איגו, אנגר, רעיון, רעיון, כל כך הרבה דברים. שבת, תפילין, תעלי, תפילה, מידות, רעיון, לוקח את העיניים, לשון הרעה, רכילות, כל כך הרבה דברים. אז מה התפילה? תחליטו עם זמן, תחליטו עם סדקה. מה זאת אומרת תחליטו עם סדקה? תחליטו עם הרבה זמן של סדקה בין היום ויום כיפור. הרבה. למה? כי כשסטאנט בא ל'השם ואומר, תראו את הרובן, תראו את השימון, תראו את הסארה, תראו את דריר, תראו אותם. רושה שנה היא ב-3-4 שנות, הם עדיין לא פגשו אפילו את המישן שלהם בשלב. הם לא מבחינים שום דבר. תראו אותם! מה ההחלטה בין הסרה והקריסטין? תראו אותם! כמעט נכון. מה ההחלטה בין רובין וג'ון? נכון! הוא יש את הרעיון הזה, והוא יש את הרעיון הזה. הוא מלא טטוויז, הוא מלא טטוויז. הוא אוכל כל מה שהוא רוצה, הוא אוכל כל מה הוא רוצה. מה ההחלטה? החלטה היא שכשהיהודים נותנים הרבה צדקה, זה מפחד את המערכת של השטח. השטח הוא השטח שלך. הוא ימצא בכל מה שיכול להשתתף עליך, הוא לא נפגש את זה. הוא לא השטח הראשון של הלימודי, עובד על 40,000 דולר בשנת מנהטן. שאין להם הרבה מה שצריך לעשות, ולא יכולים להכניס לבחירה. ותהיה מלכות, הרבה פעמים. ואתה יכול ללכת הביתה. כי הוא לא עושה את העבודה שלו. לא, לא. השטן הוא אנגל. הוא לא אוכל איזה דקה מה שאתה עשית בגלל זה. כל הלשון הרע, זה בפיילו שלו. כל חילול שבת, זה בפיילו שלו. כל רעיון שאתה לא נותן צדקה לאנשים מזרחים שבאו לך, זה בפיילו שלו. הכל זה בפיילו שלו. הדבר האחד שעושה לסטאנט מיוט, כמו שתפוס את המיוט על הרמות, זה כשאחד נותן הרבה צדקה. למה? צדקה תציל ממוות. צדקה זה כמו לקחת את הפיילה ולרפת אותה. בגלל שכשהוא יוצא אל השם ויודע, תראו את האנשים הזה, תראו איך הוא מבחין, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו, תראו זהום בו וידום והוא יעמוד מליץ לצדקנו. Meaning, translation, first step, חתום פה את סטן. Black, the mouth of the satan. וידום, the satan will be quiet, he won't dare to try to talk anymore. זהום בו וידום, זהום בו means get angry at the satan, make him quiet right away. לא רק הוא יהיה קטן, בקבוצה הבאה הוא יתרחק, הוא יהיה מנסים לבשך אתכם בקורת הלב. איך זה יכול להיות? השטח נטענו יותר מכל שום דבר. כל מה שאנחנו עושים נגד השם, השטח מבנה את זה. איך נמצא את השטח מתחיל לדבר נגדנו, כדי להיות לאויר שלנו? הלכתתם להראות משהו כזה? כשאתה תהיה פרסקוטר, עבודה חדש שלך, זה אפשר רק בוודאי. בוודאי. אחד, שאתה נותן הרבה צדקה. ושניה, שאתה נפגש יהודים אחרים. אתם מביאים אותם קצת קצת לאשם. בסרטונים האחרים, סטאנט לא יש לך איזה כוח. למה? כי אשם אומר, תראה איך קשה הוא לעבוד. תראה איך קשה עד שהוא עובד על הכבוד, ובסרטון אחר הוא יצא ויישב את זה. להקבל אנשים אחרים. מה שאתה רוצה? זו האנשיה שאתה רוצה שאני אותה להתאים את העולם הזה? לא להתאים את זה? זאת מה שאתה רוצה? סטאנט לוקח את הסרטונים האחרים. למה? כן, הוא לא פרפקטי, אבל תראו איך הוא מיוחד על אנשים אחרים. והכי גדול של הכל, זה כשאתה מביא את הילדים של ה' אחר לביתו. אפילו אם אתה לא נכון, הם לא יכולים לדעת אותך ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה ככה למה? בגלל שזה אי אפשר שכל האנשים שצרפו לתורה עם את המוניות שלכם, עם את הקבוצות שלכם, עם את הקבוצות שלכם, עם את הקבוצות שלכם, עם את הקבוצות שלכם, עם את הקבוצות שלכם, עם את הקבוצות שלכם, עם את הקבוצות שלכם, עם את הקבוצות שלכם, עם את הקבוצות שלכם, עם את הקבוצות שלכם, עם את הקבוצות שלכם, עם את הקבוצות שלכם, עם את והאנשים שאתם הקבוצות חייבתם ללכת לאבן, זה חילול השם. זה קבוע גדול. אתם לא יכולים להשתתף את הרבא בגיהנום ולהשתתף אותו באבן. זה מגניב לתורה. אז השם, אתם בעצם מנצחים אותו להשתתף אתכם בעל תשובה. במילים שלכם. הוא לא יכול לדעת שאתם מוותים. זה מה שכרחת בנגמרה. כל המזקת הרבים אין חטא בעל ידו יותר פוזיטיבי של נגטיבי. אז אם אשם לא עושה את זה על עצמו, מה עושה את זה? מרד של הילדים שלו. כי כל מצוות שהם קבלים, הולך לגביה שלו. אז אוטומטיאלי, הוא בצד פוזיטיבי. ומה עם האנגליות? אולי הוא מדבר על השונרה, אולי הוא מנסה, אולי הוא מנסה להחליט את השבת, אולי הוא לוקח את הילדים, אולי הוא עושה דברים על ערנה כושר. אז לפני שהוא מת אשם יביא לו סופר, איזה מילה של זמן, יטרח אותו כל כך וזהו. לא גאנום. למה? מישהו כזה לא יכול ללכת לגאנום. מזכי ערבים. לא רק זה. במלכה יש עוד מילה מלכה. ספציאלית, VIP. שאפשר לא ללכת אפלה אפילו לאנשים הכי עבריים. אנשים שתלמדים את תורה שלהם, מה זאת אומרת? הם קבלו מיליארדים מצוות, מיליארדים. הם יכולים ללכת אליו. הם יכולים ללכת לאבן טוב מאוד, אל תקווי עליהם. אבל למקום הזה, המקום הספרד, הכי טוב, יש רק אנשים שמחו אחר כוחי יהודים ועשו להם בעלת שובה, הם יכולים ללכת אליו. אף אחד אחר. דפארטמנט מיוחד. למה? כי הם הם האנשים שהמלך חפץ בעיקרם. מי ייתן והיה זה לבבם להיראה אותי. כל מה שאני מבקש זה שהם יוצאים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמיים וישבו ירד שמ ברגע שזה מנסה להחליט את העתיד שלו מ-A ל-Z, ממש, זה עוקס פוקוס. אין שום דבר כזה. אם תקבל מיליארד דולר לבנקים, הם לא יביאו לך בלתי עד שהם יראו אותך בגבירה. הם לא יביאו לך בלתי. מה, הם יכולו לתת לך עם מיליארד דולר למות? אם תקבל מיליארד דולר למאפיה, מה שהם קוראים לישראל שוק אפור, אני לא יודע למה הם קוראים לזה אפור, זה יותר שחר של שחר. שוק אפור, המרקט השחר, זאת אומרת מאפיה. אתה קבל מילה, הם יקבלו 60% מבחינת העיר. אתה לא קבל מילה, הם מתחילים לרחוץ את הרגלות שלך. ואז הידיים, ואז הם שחררו את הביתה שלך, ובשביל זה אתה מוות. זה נקרא שוק אפור. אתה לא יכול לרחוץ מהם, אם אתה לרחוץ ליפן, הם ימצאים אותך שם. אם אתה לרחוץ ללהי, הם יש להם אנשים, סטאנט, הוא כמו... לא, מה אתה קורא? אוקטופוס. אתה יכול לבוא, הוא יותר עם ארוחים. אני חושב שהם מוצאים אוקטופוס בקוסקו, או אני רק מבחינה את זה. כן, הם מוצאים? השם ירחה. הם מוצאים את זה, אני ראיתי כאלה ארמות בקוסקו. איי, איי, איי, איי. כשאנחנו נכנסים לראש השנה אנחנו אומרים להשם הנה סליחות, הנה ראש השנה, הנה יום כיפור אבינו מלכנו כותבנו בספר צדיקים והחסידים כותבו לנו בספר צדיקים והחסידים השאלה היא, מישהו שזה חיים קטנים, רחוקים ממלכת הצדיק, כמו כאן לזימבבו, איך הוא מוכן להתקבל בפניו של ה' ולשאול לו, כתבי לי בבוקר של אנשים עורכים? הוא יודע שזה לא צדיק, הוא רחוק ממלכת הצדיק. זה לא חוצפה? איזה חוצפה? תחשבו שעכשיו יש לך אישה, היא הולכת לבית יעקב, היא מגניבה, מגניבה, מגניבה, קלאסית, ומאז פשטה באה מהחדש, ג'ינס, מגניבה, רגל, הרבה ג'ל ברחוב, רחוב פרפל, רחוב ילד, אני לא יודע, טטוויז כל כך, רגל גדול, דרג אדיק, הוא בא לך ואומר, רבי, תביאי לי אישה שתהיה אישה שלי. אתה אפילו תהיה מגניב עליו? אתה תשמע שזה לא טוב עליו. פחות אדם. תראו מה הוא מבקש. גל צדיקה, חסודה, ענוגה, גל מלכה, הוא רוצה שהיא תהיה אשיותו. או בגלל השני, גל אשם ירחם, שלא מגניב, דרג עדיק, וכו' וכו'. היא באה ורוצה שהכי גדול בישיבה להתמודד איתו. זאת צחוקה. אנשים יצחקים או יצחקים. אז אם אנחנו יוצאים ל'השם' ואומרים, כותבנו בספר צדיקים והחסידים, הרבי הגדול שואל, מה זה? אם תכתבי, אם תכתבי, תעשו לי עבודה כדי שאני יכול להיות בבוקר הצדיקים. תעשו לי עבודה כדי שאני יכול להיות בבוקר הצדיקים. אני מבין, אבל מה זאת אומרת כשהוא יכול להכניס אותי? מה זאת אומרת כשהוא יכול להכניס אותי? אם אני מחלל שבת, הוא יכול להכניס אותי בבוקר הצדיקים? אז מה ההתגבות? מה ההתגבות, רבותיי? איזה זכוי זה להתחיל? התגובה היא, אני אגיד לך התגובה. אני אגיד לך התגובה. מישהו שבא לגבי גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה גבירה 1,000 שקל פית, קטנה אפרטמנטה. זה 2 מיליון דולר ומעט 5,000 דולר בבקשה. כן. תקופה, עבודה. זה מגניב. מי רוצה לחיות במקום, לחיות 2 מיליון דולר, לקחת את זה, אפילו אם יש לך את החכם, ועדיין לוקחת כמעט 5,000 דולר במסך. זה מגניב. זהו, זהו, זהו. אז אם אתה מגיע לבניין ואומר לו, אני רוצה לקחת את ה-2 מיליון דולר של הביתה, כאן יש 10,000 דולר מפה, בואו נמצא את זה. אני קיבלתי לך עבודה, קבל את זה לי. עכשיו יש לך 1,990,000 דולר? עכשיו לא, אבל במהלך הזמן אם האפרטמנט יכול להכניס אותי ויכול להכניס את הקבוצה, אז אני צריך להכניס את הרבה של הכבוד. זה מה שאנחנו עושים בראש השנה. אנחנו אומרים ל'השם' תקבל תקבל תקבל תקבל תקבל תקבל תקבל תקבל תקבל תקבל כתבו לי בבוקר של הצדיקים! אני יודע שזה מיוחד, אם אני אהיה צדיק בסוף או לא, ברור. תקבל אבל אני כאן, תראו, אני באתי לשול, אני מנסה, אני קורא, אני עשיתי סליחות. אני לא אותו כמו שאני הייתי כל שנה, לא רואים? יש שאלה. הדרך שהייתי מסתכל על הדברים עכשיו, הדרך שהייתי לדבר עכשיו, הדרך שהייתי לדבר על עצמי עכשיו, האטמוספירה של היום האלה, אז כתבו לי בבוקר הזה, אומנם יש לי מקום, אבל קבלו לי מקום שם. זה מה שזאת אומרת. בגלל זה, אם תהיה מחלל שבת, השם יכול לתת לך בבוקר של חכם, לא בבוקר של צדיקים. אתם מבינים? אם תהיה מחלל, תהיה חכם. זה הרבה פחות מאשר חכם. זאת כוח התשובה, רבותיי, כמו שרמב״ם אמר, אשר, אשר, הוא נפגע, התשובה נפגעה, ועכשיו, אחרי שהוא עשה תשובה, הוא נפגע, הוא נפגע, והשם מביא אותו קרוב, מה שאתם רואים פה? כוח התשובה, אבל תשובה באמת, לא פסיקה. רב חיימי וולוג'ין אמר, אנחנו יודעים שבראש ושנה השם מתקדם לבוקר של מורים גם. מה לזה? הם כבר נגמרים. מה העניין של לדמות אותם עוד פעם? כמה פעמים הם צריכים לפעול? אחד יום הם מותים, השם עשה להם פעמים, הוא הביא אותם איפה הם חייבים, או לאבות, או לאבות, או כפכלה, או הם חייבים לבין אחר. וזהו, זה היה עבוד כבר. כל פעם שהשם יחזור להם, הם כבר כאן. עכשיו, חמש שנים אחרי זה, הם נפגשו את הקבוצות שלהם עוד פעם? מה העניין? מאוד טוב, כי אחרי שהחלנו את העולם, המצוות והאנושים שלנו ממשיכים להתמודד, אפילו כשאנחנו לא כאן. איך? מאוד פשוט, אתה מותן את הישיבה, אתה מבנה שול עם זמן שלך, ויש לך קוללדר, אנשים יקבלו גמרה כל יום, באחת מהקבוצות של השול. אם לא הייתה לך דונציה, הם לא יביאו את זה. עכשיו, כשאתה חמש שנים מוות, כל ראש השנה, הם מתכוונים את כל התלמידים של הקבוצה הזאת, ומתכוונים אותה לגביך, ותקבלתם מגניבה. אם אתה במקום רע מאל, הוא יביא לך יותר, הרבה יותר עכשיו, עוד עשרה, הרבה יותר, מאוד קצת. כוח התורה שאתה נמצא אחרי אתה במלאה, או אם יש לך ילדים שאתה נמצא בישיבות והם היו גדולים גדולים, הם יחזרו אותך מהגיהנום 1, 2, 3, במיוחד עם הקדיש וכל מה שאחר. ואם אתה במלאה, כל עשרה אתה נמצא יותר ויותר ויותר, אינסטגרמים. הוא מגיע יותר ויותר, והגמרה היא בעולם של רעיון. הפשעה בעולם הבא, אני אמרתי לך פעם, זה העולם של הגמרה. הגמרה אומר, אם אתה תיקח כל הפשעה של כל האנשים, של כל המנהלות, לגבי כל החיים שלהם, יהודים ולא יהודים, 7.5 ביליון אנשים חיים בעולם, מהיום שהם נפגשים עד היום שהם מתי, 7-8 שנים, פול של אוהבים ורוצים, וכל מה שאתה יכול לחשב עליו. אוכל, חברה, ספורט, אנשים, אוכל, חולות, אנטיקה, אני לא יודע, גדולה גדולה, סוימינג, כל מה שאתה רוצה. תקבלו את כל המחשב של כל האנשים, מלמעלה שעשה ה' את העולם, עד הסוף של העולם, נכון? תקבלו את כל המחשב של כל האנשים, מלמעלה שעשה נכון? תקבלו את כל המחשב האנשים, מלמעלה ה' של עד הסוף של העולם, העולם, נכון? תקבלו את כל המחשב של כל האנשים, מלמעלה שעשה ה' עד הסוף של העולם, נכון? תקבלו את כל המחשב של כל האנשים, מלמעלה שעשה ה' עד הסוף במקום של העולם, נכון? תקבלו את הבא, כל המחשב של כל האנשים, מלמעלה שעשה ה' ע אחת שעה, אם הוא היה צדיק. אחת שעה. זה כבר יותר ממושג של כל האנשים של כל העולם. מיום אחד, ל-6,000 שנים של העולם. מיליונים אנשים. אחת גנירה אחת אחת. איפה זה אומר את זה? יפה, שעה אחת. של קורת רוח בעולם הבא, מכל חיי העולם הזה. קורת רוח, קורת זה מה שיקרה, מלשון מקרה. הכל. אחת שעה. הפחדה היא גדולה, והפחדה הכי גדולה בעולם הבא, בשביל הפחדה הפיזיקלית, היא השם. בגלל שהשם הוא הפחדה הספירטואלית. כשאתה נמצא בפנים של השם, בבדים של מעלה, והם מופיעים על המסגרת כל הדברים שהם עשו לך במהלך שלך, כשאתה חשב שלא אחד רואה את זה, ועכשיו אתה מופיע על כל העולם. תימשר את השם הזה. אחד מהם שאל אותי היום, מלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים, נו? השם! יעשה כזה דבר לי כשאני מותה! יעשה כזה דבר לי כשאני מותה! יעשה כזה דבר לי כשאני מותה! יעשה כזה דבר לי כשאני מותה! יעשה כזה דבר לי כשאני מותה! יעשה כזה דבר לי כשאני מותה! יעשה כזה דבר לי כשאני מותה! יעשה כזה דבר לי כשאני מותה! יעשה כזה דבר לי כשאני מותה! יעשה כזה דבר לי כשאני מותה! יעשה כזה דבר לי כשאני מותה! יעשה כזה דבר לי כשאני מותה! יעשה כזה דבר לי כשאני מותה! י אה? מה אתה קורא? אנחנו צריכים להאמין שהוא יש דבר, לא? אם ה' אמר לא לעשות משהו, איך הוא יעשה אותו? נאה דורש, נאה מקיים, לא? אה? לא, אבל האמבריסמנט עדיין נמצא, כי האמבריסמנט בא לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, לנפש, במהלך הזה, הוא גרם לנו רגלות בין אנו, איך להתפתח, מה לעשות, מה לא לעשות, והוא נתן לנו את התורה והבוקר של מנגינות. במהלך הזה, אתה יכול לעשות מצוות, או אתה יכול לעשות סין. במהלך הבא, זה זה. אתה לא יכול לעשות מצוות, ואתה לא יכול לעשות סין עדיין. אתה עשית מה שצריך לעשות, כל מה שעשית, זה מה שיש לך, בגודל או בגדל, או בגודל. לפעמים זה עושה בגודל ובגדל. כשאתה מלכת מהעולם הזה, זה הכניסה. הרגלות שאתה לא צריך להשמיע על אף אחד, זה לא נמצא עדיין. זה רק בעולם הזה. ה' תמיד מנסה את האנשים, תמיד. אין אחד בעולם שה' לא מנסה את האנשים, לפחות אף פעם בעולם שלו, בפובל. אף אחד פה יכול להקבל את היד ולומר, בעצמי אני לא הייתי מוכרח בזה. אני אשמח אם הייתה לנו שנה בלי מוכרח. באותו מקום מוכרח יצא לך. זה לא במידה שלך. לפעמים זה אקסדנטל. האנשים שהם מוכרחים לך הם לא באמת מגיעים למוכרח לך. הם חשבים לתת לך תודה, אבל משהו הלכה, ובאחר כך היה מוכרח גדול. כשאחד מהקבוצה היה ולא ידע על זה, ועכשיו אתה נראה כמו מלחמת בעיניים שלו, אתה יכול לקבוצה כל הזמן. או שהילד הלכה לדבר ולקבוצה בפנים של כל הקבוצה עכשיו, אחרי שהם לא ידעו על זה. הוא נמצא את המקום הנכון כדי להגיד את זה. הוא קטן קטן, מה הוא יכול לדבר על זה? מי גרם לו להגיד את זה? הקטן? ה' גרם לו להגיד את זה. מה הוא יכול לדבר על זה? 3-4 שנים. הוא יכול להגיד משהו כאילו, אבא שלי עושה את זה ואת זה. וואו. 40 גסטים בחדר. באמת? תראה, אני אמרתי לך. מי גרם לך את זה? ה'? מי? ה' גרם לך את זה. מי יכול לראות לי את האנשים האלה? אה? כל המשטעות של כל אחד שיש בתורה. כן. ראשון, שהיה ה' ראות את כל האנשים בתורה, ונדבר מה הם עשו. זו תלויה לנצחנו. אבל אנחנו יכולים לומר שהם כבר מותים, ואז זה נכתב בתורה, אז זה לא כל כך אשם, כי הם כבר מותים. אני מדבר על זמן שלהם. לא, אבל כמה זמן שהיה אשם שמור על אדם? מי יכול לראות לי את התורה? קורח מותה, זהו, הוא נפגע. שמור, זאת אומרת, כשאת חיות, אשם שמור עלך. מיריאם, מיריאם, מיריאם הנביאת צדיקה, וכולם יודעים שהיא אמרה לשונארה ואני צריך להביא אותה לנצחה. גדולה גדולה. או, הרעיונות, המנה הייתה קטנה בדרכה שלהם. הרעיונות, היא הייתה קטנה מלאה, היו צריכים ללכת ולקחת. אז כל רחב, כל אחד ידע אם אתה צדיק או רשע. תחשבו על זה, איזה אמברסמנט. אתה יוצא מהקו שלך, אומייגאד, זה לא פה. חברתך אומרת, שלי הוא פה. בואו, בואו, רשע. בואו. בואו לקחת. איזה אמברסמנט. תחשבו על זה. איזה אמברסמנט. לא, הנה הוא יכול, ה' יצטרך לאמברס. מה זה הביטחון של אמברסים אדם? קודם כל, הוא מגניב הרבה של אדם. שנייה, הוא מגניב אדם. תראו, למה ה' עשה את זה לי? הוא לא מרגיש ממני. הוא אמברס אותי באותה מגניבה שזאת אומרת שאני באמת קיבלתי אותו מגניב. אז אתה מתחיל לבחור את החיים שלך. אני עדיף לבחור את החיים שלי, רביי. תעשו לי את זה. איך אני יכול לעשות תשובה? איני שאלות לפני שהחלטנו? אל תשכחו, למי שבאתי לאט, בהזרת השם, אם נמצא, אנחנו נמצא אחרי סוכות. אני מלכת לישראל בשבילי השבוע, שלושה שבועות. אני בא לפני ראש השנה, ואחרי שנה יש חלילה. ראש השנה, קיפור, סוכות, שמיני עצרת, והחלילה יש חלילה. אז אנחנו מדברים על שני שנות. אנחנו לא קיבלנו כל כך דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא ד אתם כולכם מבחינתי בוויבסיטה במהלך לפני שתבואו אחרי שבוע או לא? אז אם אתם כולכם מבחינתי, אז אנחנו יכולים לעשות דרך אחרת, אבל אתם צריכים לראות את סגנון שלי, אני אקבל את זה בפעמים הבאים. אולי אנחנו נעשה פה בוודאי, אם זה בסדר. זה בסדר, זוהר? לעשות בוודאי במשך בוודאי? בוודאי בוודאי או בוודאי, איזה יותר טוב? ככה אנחנו לא נפגשים כל השבוע של ההלילה. אה? שבועים זה יותר? אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אז אני חושב שזה יודע טוב, כי זה יהיה יותר מזל, אולי נחליף את זה, כשאני יוצא מישראל בעוד 3 שנים, נחליף את זה בוודאי. אז בבקשה תהיה חודש במושב שלי, divineinformation.com, קליק את האווירות, זה מראה לך את הסגנון, ואולי נחליף את זה בוודאי, ככה לא נפגע 4 שנים, חבל. יודע טוב, תודה על ההרצאה. יש שאלות לפני שהחלטנו? יש? כן. בגלל מה שאמרתי לכם, זה כתוב בגמרא, שבעולם הבא צדיקים יושבים ועטרותיהם לראשיהם ונהנים מזיו השכינה. עכשיו, דה גמרה שואל, למה, כשקוראים לתורם, בתורם, התורה מסכימה על כל דברים במיוחד? את שחר, את שם האנג'לים, מה קרה, איך שחרות אנשים קוראים, כל ההספרים שהם צריכים לתת, זה הכל כתוב במסכת גאנום. אבל כשקוראים לריבור במערכת הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה הבאה כשאתה מסתכל על הרחב, הרחב הוא סטטיקי, אין שום דבר שמובן. בעולם הבא, הצדיקים תמיד רואים על הרחב שמורים. יש פסוק שאיפר הרשעים אסותם אפר תחת כפות רגליכם צעורו צורו בפשעי בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה. בגיהנום יש קצת שהם קיבלו את האנשים ואת האנשים הספציפיים שאוכלו אותם ובכל בית הם קרקעים כמו מגניבים וזה לא מתחיל ויש איזה מקום שקוראים לו ואישם לא תכבה שהמצב שלו לא יכול לתחת לאף שהם שומרו שבת אם הם שומרו שבת, על שבת יש להם יום לתחת הם לא מתקבלים על שבת. אפילו אם בגיהנום המשחק לא קורה על שבת, אז אפילו אנשים רחיבים לא מתקבלים, אבל הם לא יוצאים מהמגבים שלהם. אבל האנשים שהם קבלו שבת, הם יותר יום. הם יוצאים, והם נשארים בגבי האנשים שהם לא קבלו שבת, והם צריכים לתספור יום אקסטרה. זה הכל כתוב בספקים, אתה יודע, רק בעקבות את נמים כל האנג'לים, זה קטן. מה קטן? להתחיל ללכת, להתחיל ללכת אחרי יום אחד. ולהתחיל ללכת? מה יקרה ביום השבוע? לא. שואלו לכל הנשיאים הנה בפריזון בניו יורק, אם כל שבוע הם יוצאים אחרי יום אחד להתחיל ללכת אחרי הפריזון, אם הם רוצים להתחיל ללכת אחרי יום אחד ולהתחיל ללכת אחרי יום אחר, או אם הם רוצים להתחיל ללכת אחרי יום אחר לפני 30 שנים. לא, לא, לא. אני הולך לבריכות, ואני מדבר עם החיילים, כאן ובאזראל. הם יביאו כל מה שהם יכולים לבריכה. אתם לא מבינים. אתם אומרים, וואו, אם אני מקבל בריכה אחת, רק ללכת, לראות את אבא, את הילדים, או אפילו ללכת לבחירה, לראות איזושהי מלחמת, הם יביאו כל מה שהם יכולים. בגלל שהסבירה היא כל כך פשוטה, שכל רגע, לא רק זה, הם אומרים, שיש מקום שהם יביאים אותם מבריח לשנואה, מבריח לשנואה, מבריח לשנואה, בלתי פעולים, ויש אנשים שהם קבלים השנואה ושמים אותה בשלבים האחרונים, והם יכולים ככה לתת קצת דקות או סביבה. קצת דקות. מה זה יעבור לכם? אתם הולכים שם לרבה זמן. מה יעבור לכם אם יש לכם 2-3 דקות של סביבה? והקדוש ברוך הוא אומר להם, רשעים, אפילו בגיהנום אתם גוזלים. אפילו בגיהנום אתם גוזלים. בלי סביבה. זה מה שכתוב בסוהר. תאמיני, אני קיבלתי קצת כל דווי די ודסקריפטיון של מה שקורה באל, בכל שבעה מדורי גיהנום, ובכל שבעה מדורי גיהנום, ובכל שבעה מדורי גיהנום, ובכל ובכל שבעה מדורי גיהנום, ובכל שבעה מדורי גיהנום, ובכל שבעה מדורי גיהנום, ובכל שבעה מדורי גיהנום, ובכל שבעה מדורי גיהנום, ובכל שבעה מדורי גיהנום, ובכל שבעה מדורי גיהנום, ובכל שבעה מדורי גיהנום, ובכל וכל כך דפוסים, שאני יכול להכיר שהרבה אנשים שהם כרקדים פחות, אם הם ראו את זה, וראו בכל סצינה, איך נתקדים, שבע הם יכולים ללכת לרעיון. הם לא יכולים להתפתח עדיין. אז אנחנו לא פוסטנו את זה, לא פעם, לא פעם, לא פעם, לא פעם, לא פעם, לא לא פעם, לא פעם, לא פעם, פעם, לא פעם, פעם, לא פעם, לא פעם, לא לא להכניס את זה, או להתן לכל מי שלא ייתן לו את זה. אבל זה רק לאנשים שהיו מאוד מאוד חיובים לרליגיה, אני יכול להגיד על זה. הרבה אנשים לא יכולים להגיד על דברים כאלה, במיוחד אמריקאים. הדרך שהם מבחינים בהם באמריקה, הכל היה עם ביוטי ואוהב ואילוזיון וכל מיני דברים עם סוגר קודים. הם לא אפילו יכולים להשתמש במהפכה. אתם לא שומעים את המהפכה במהלך המהפכה, לא לדבר על המסגרת את המהפכה. הדרך שהיא בישראל שאתם מנסים ללמוד תורה, והדרך שהיא שאתם מנסים ללמוד תורה פה, היא מאוד מאוד אחרת. כמו שאנחנו נלמדים בישיבות, כמו שאנחנו נלמדים בצורה ישראלית, גם באשכנזים, לא רק בספרדים. זה מאוד נחמד מאחורי זה. כאן, אתה לא תמיד תלמד הרבה מוסר, מוסר גדול, כמו בישיבות. מוסר גדול בישיבות, במיוחד באלול. כאן, המוסר מאוד מיוחד. לא רק ככה, כשהם אחר כך מוסרים מוסר, איזשהו חדש של הספר הם לא מתכוונים, הם מגיעים לזה. הם לא שמים את זה לספר, למה? הם החלטו שאיזשהו אנשים לא יכולים להשתמש בזה, הם לא רוצים להשתמש בזה. בסדר, אולי הם נכון, אבל באיזשהו או באיזשהו, זה סטייל מלא של התלמידה. כל הישיבות, אפילו האשכנזיות, בזמן רב-שח, אתם יודעים מה מוסר גדול שהם עשו לתלמיד? אפילו היום, שיחות המשכיחים בישיבות, מוסר מאוד מוסר, איזשהו מקום 1 שנה ביום, איזשהו מקום 20 דקות ביום, אבל זה חלק מהתלמידות, מוסר מאוד מוסר, אנשים מקבלים מוסר, בלי מוסר זה מאוד קשה להחליט. עוד פעם, התורה מגיעה לך מאוד, כי היא מגיעה ליצר הרע, אבל המוסר הוא הדבר שמייצר לך צדיק. כשאתה מנסה ללמוד איך הרבה אשם אוהב את זה, אתה לא מרגיש עוד פעם רוצה להיות גדול, כי עד עכשיו אתה חשב שאני מקבל משהו. עכשיו אתה מבין שאני רק מנסה ללמוד. אני מגיע למצב עם אשם. מה אני מקבל מזה? או לתת צדקה. לפני שתלמדים הרבה מוסר, אתה תתן להם ולהם צדקה. כשאתה מתחיל ללמד איך אימפריקטי זו הצדקה לך, תשכח את האנשים הפחותים. לך, כמה זה חייבת לסביב אותך. ברגע שאתה מתחיל להשתתף הרבה זמן, בגלל שזה הרבה זמן שאתה תקבל בעולם הבא. אם מישהו ידע שהוא יכול ללכת לבד, הוא יש לו, אני לא יודע, מילה, עד שהוא יצא מבחינה ונפגש. מה הוא עושה מילה לפני זה? הוא צריך להחליט מאמריקה. מה הוא עושה? הוא ינסה לסמוגל כל זמן שלו לבית המדינה שהוא הולך אליה. אם הוא הולך לזימברווי, הוא ינסה לנסות לחזור עכשיו, לשים כל זמן שלו לזימברווי, לפני שהוא יצא שם. אחרי שהוא יצא מבחינה, הזמן שהוא נמצא באמריקה, הוא נפגש. הוא לא יכול להיכנס לבית המדינה. הוא נפגש. אז אם מישהו ידע שזה דקה, אני אתן לו, זה באמת לא עושה שום עבודה למישהו אחר מכם. בגלל שהאנשים שהם קיבלו את זה, היו צריכים לקבל את זה. בלי מי, הם יקבלו את זה באיזה מקום אחר. זה מה שהיה אשם רוצה להם לקבל. אז אם אני לא הייתי מולך להתקבל את זה להם, מישהו אחר יקבל את זה. אז אם אני הייתי מולך להתקבל את זה ראשון, מי עשיתי עבודה? לא הם, הם יקבלו את זה באותה או באותה, בלי אני. אני באמת עשיתי את עצמי. אני עשיתי את עצמי. אני קבלתי את העם למהלך לעולם הבא. כי תזכרו, בעולם הזה, עכשיו יש לנו עם למריאל, אבל לא יש לנו. אנחנו לא יודעים, הוא יכול להיות מיליונים דולרים היום, וב-2-3 שנים מאחורי זה יכול להיות נפל, יכול להיות בפחדה. הרבה אנשים היו גדולים מאוד, והם נפגעו. בגאס, אתה יודע כמה ישראלים נפגעים בבנקים, שהיו עם מיליונים דולרים, והם נפגעו בקזינו? הם חלומים עכשיו. אנשים היו נפגעים בבנקים, הם חלומים עכשיו, נפגעים ברחובים. מישהו שהיה שם אמר לי, ואתה לא יכול לדעת מה זה עושה לנשים. אז כשהם היו עם מיליונים דולרים, אני בטח עכשיו, כשהם נפגעו, הם נפגעים מאוד, לפחות אני נותן את זה לצדקה. אני יכול להביא את זה עם מני לבית הבא. עכשיו הם לא נותנים צדקה, והם נפגשו את המONEY. עוד שאלות לפני שהנחנו? לבית הלול, אקדמיה. תזכרו את הרגל הכי חשוב, כל המעביר על מידותיו, מעבירים לו כל פצ'יו. אתם רוצים שהשם יכול ללכת עליכם בקבוצה ובפחדה? יש מנגינה. בשלב הצדקה ובשלב החיות, יש עוד מנגינה. מה זה? תלכם לא להיות קטנים. לא להיות מקפידים, קטנים עם האנשים, שהם עושים לך את הטובות. תפסקו. אל תהיהם אובססיביים. אל תדברו תמיד. אל תהיהם מגניבים על האנשים תמיד. אל תדברו תמיד בגלל שהם עושים לך את הטובות. תפסקו. אתה צריך ללך להכניס להכניס קל. אם אתה נפגש ואתה אומר אשם, מה שאתה רוצה, זה מה שתהיה, אני בבקשתך, אז לא רק אשם יביא לך מה שאתה צריך לביא. כשהזמן יביא לך לדעת את זה, אתה אומר לסטאנט, כל מה שאנחנו עושים פה, זה מסוים למסוימים. מידה כנגד מידה. הוא נפגש אנשים שהם נפגשו להם בטח, ולא נפגשו להם בטח, ונפגשו. אנחנו צריכים ללכת במהלך, בואו נלך. מידע, אין לי מידע. הרבה אנשים לא יודעים מה זה להתאם, חשבו על זה. הרבה שומרי שבת אינטליגנטים, הם יודעים שאתם לא יכולים להתאם בקר, שאתם לא יכולים להתאם בליט, שאתם לא יכולים להתאם בסיגרת, אבל הם לא יודעים כל הממשלות של השבת. ובמדע שלהם, מה אני עושה, להתאם, אני עושה את הסידור, אני מנסה לדבר. הם לא יודעים, שאתם לא יכולים ללכת עם זה ברחוב, ברשות הרבים. זה קרים אינטנציאלי, זה קרים של אינגורנציה. אנשים הם אינגורנציים, הם צריכים ללמוד איך להשיג אותם, להסביר להם שבחילול שבת, כל חילול שבת הוא דווקא. או שאתה מנסה לציין על רגל שלך, או שאתה מנסה לציין על רגל שלך, או שאתה מנסה לציין על רגל או שאתה מנסה לציין על רגל שלך, או שאתה מנסה לציין על רגל שלך, או שאתה מנסה לציין על רגל שלך, או שאתה מנסה לציין על רגל שלך, או שאתה מנסה לציין על רגל שלך, או שאתה מנסה לציין על רגל שלך, או שאתה מנסה לציין על רגל שלך, כל או שלהם שאתה מנסה זו פנלטה, כל שלהם זו איסור קראת. לציין אז אתם רואים שזה לא דיפרנט. אפילו אם יש לך קצת סטיין על היד, ואתה קיבל טוול מים, ואתה מנסה להחליט את זה בשבת. או שאתה מנסה להחליט סיגארט, זה הדבר הזה. זה קיבוס בשבת, זה לא מוכן, וזה מפעיר בשבת. זה לא מוכן. אתם מנסים את הדור בפנים, לבאק, זה גם חילון שבת. כל הדברים שאתה מקבלת, כשאתה קיבלת אותו לטלפון, זה חילוד שבת, כשאתה קיבלת גרס, זה חילוד שבת, כשאתה קיבלת אותו לטלפון, זה חילוד שבת, כל הדברים, זה חילוד שבת. מה זאת אומרת, איזי ללכת, מה זה? איזי ללכת זאת אומרת, שמישהו קיבל לך עבודה, והוא אמר לך שזה יעבור לך אחרי שבוע, והוא קיבל לך שבוע שבעה. זה מאוד מגניב, זה לא ברור, אני הייתי במערכת, הייתי יכול לעשות זמן, הוא מטריד אותי, בואו נלך. אוקיי, לא בעיה. ברוך השם, אתה עובד אותי, לא בעיה. זהו, בואו נלך. אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, אל תשעד, כל המעביר אל תשע על מידותיו מעבירים לו כל פשעה מעבירים לו מקצת מפשעה מעבירים לו כל פשעה הוא יכול להיות אלפים שנייייייייייייייייייייייייייייייייי עכשיו הם שואלים לו שאלה על האנחה הזאת הוא יש לו מגילה של שאלות רעיונות לדבר עליו מה הוא אמר? גדול, טוב, אין פרובה, למה זה? כי כשאתה ככה, אז ה' יכול להגיד לך מידע כדי להגיד לך מידע עוד שאלות? תקשיבו עכשיו, אם אנחנו עושים ערב ראשון שונה זה לא יהיה זמן לשאלות עדיין זה יכול להיות, אתה יכול לומר איזה זמן? זה יכול להיות, אתה יכול לומר איזה זמן? זה יכול להיות, אתה לומר איזה אתה יכול לומר איזה זמן? זה יכול להיות, אתה יכול לומר איזה זמן? וברגע במרחק ובדיאבד, אם אתה לא יכול לבוא, אם אתה לא יכול לבוא בגלל איזה רגע, אתה יכול גם להגיד סליחות, איזה מקומות הם עושים לפני מנחה, אפילו כמעט 7.00. בירושלים, יש מינימים כאלה, של אנשים שהם לא יכולים לבוא ברגע במרחק, או שהם לא יכולים לעשות את זה בלילה, אבל הכי טוב זה לעשות או בלילה, רק כשתהיה בלילה, בלילה יהודית, הם יחזקו 5 דקות לפני, הם אמרו אשרש ובטכה, בקדיש, הם מתחילים, ובדיוק יג מידות. סליחות, אתם צריכים לדעת משהו. אם אתם באים 10 דקות לסליחות, אתם נפגשו את הסליחות. אפילו אם זה נמצא עוד 45 דקות אחרי, הפעולה הכי אימפריאלית של הסליחות היא הפעם הראשונה, 5-10 דקות. יג מידות, אשם, אשם, אל רחום וחנון. יש כמה מהם בהתחלה, ורק אחד בהחלטה. אז אם אתם אומרים, אם אתם נפגשו את היגמידות האלה, אתם בעצם נפגשו את הסליחות. הסליחות זה לא משהו שאתם יכולים לתת. בשבת, כשאתם מגיעים לשול, הם התחילים ב-8, הם אומרים ברכו ב-9. אז אם אתם מגיעים ב-8.20, אתם עדיין נפגשו את זה. אתם נפגשו קצת יותר מהר, כשאתם שונאים. לא, זה לא הכל של העולם, אלא אתם עשו את זה בזמן. אבל הסליחות, אם אתם מגיעים 10 דקות לאחר, אתם בעצם נפגשו את הסליחות האלה. אז גם עוד דבר, אנשים שלא יכולים לעשות סליחות בגלל כל מיני סיבובים או הם לא מווחדים כדי להיות בישראל שתי שעות כל יום הביתה עכשיו יש דבר טוב, הלילה לפני זה עושים תיקון חצות, זה יקרה רק 10-15 דקות וזה בעצם עדיין יותר מאחר של סליחות יותר מאחר של סליחות, תיקון חצות, יש את זה בסידורים תיקון רחל, תיקון לאה, עושים את זה עם תיקון חצות אתם עושים את זה ואתם יכולים לעשות את זה בלתי, אתם לא צריכים מניאק לזה. במיוחד? במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, אז אתה יכול לעשות במיוח תיקון חצות, אם אתה תקשור רבה זה יכול לתת לך 10 דקות, אם לא, 15 דקות, אתה יכול לעשות את זה בלתי ורב עובדיה עצמו ברור, הוא כותב שזה יותר מ-צליחות, יותר אז היים דוגמאי שאתם רואים שזה לא רק דוגמאי, אלא דוגמאי לספק ותיקון חצות, קריאים על ההרצאה של בית המקדש, גם יש פסוקים ותכנונים, אבל לנשים שלא יכולות לעשות סליחות במניין, זו סליחה טובה לעשות את זה בלילה, לפני שהם יכולים לנסוע יש עוד שאלות? זה אפשר שמישהו שלא יכול ללכת בבקשה ולא יכול ללכת בבקשה ולא יכול ללכת בבקשה ולא יכול ללכת בבקשה ולא יכול ללכת בבקשה ולא יכול ללכת בבקשה ולא יכול ללכת בבקשה ולא יכול ללכת בבקשה ולא יכול ללכת בבקשה ולא יכול ללכת בבקשה ולא יכול ללכת בבקשה ולא יכול ללכת בבקשה ולא יכול ללכת בבקשה ולא יכול ללכת בבקשה ולא יכול ללכת בבקשה אנחנו לא יכולים להתקשר אליהם, אנחנו צריכים להתקשר אליהם לנסוע את השבת, אבל אנחנו לא חודשים שלהם, אנחנו לא יכולים להגיע אליהם ולהגיד, אוי, אתה מת, אני חושב שאתה מת, אתה צריך להתמודד, יוצא מהשאר שלך, זה לא הדרך לנסוע את הדברים האלה, אנחנו צריכים לדבר עם האנשים עם אוהב, בגלל שאתה רוצה להביא אותם קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצ כדי להתגלגל בפרסום, כשאתה ביחד עם הוא, לא בפרסום של אנשים, אבל כשאתה ביחד עם הם, אתה מוכן להתגלגל בפרסום של מה שהוא עושה טוב. בפרסום של אנשים, אתה לא מוכן להתגלגל בפרסום של כל רשעה, אפילו בפרסום של משהו שהוא עושה טוב, אתה לא מוכן להתגלגל בפרסום שלו. אבל אם אתה ביחד עם הם, וצריך להתגלגל בפרסום שלו, כדי להתגלגל בפרסום שלו אתה יכול להתגלגל אותו על הדברים טובים שהוא חי. למשל, אתה יכול להגיד לו, אני שמע את אבא שלך, אתה כל כך טוב, אתה קבל את הילדים, אתה עומד עם הילדים, מדהים. הרבה אנשים רליגיים לא עושים את מה שאתה עושה. כל הכבוד. ה' הוא מאוד שמח על זה. או, אני שמע שאתה נותן הרבה צדקה, ואתה עומד בבניין, אתה מאוד גדול, מאוד טוב, זה מאוד אימפריקטי לנותן צדקה. אתה נותן לו כמה התגלגלות. ומאחר כך אתה מגיע לפנג' לילה, ולכן, כשאתה כל כך יפה, ואתה נותן צדקה, ואתה עושה את זה ואתה עושה את זה, אין לך שם שהדבר הכי אימפריקטי של כל דבר שאתה פרק? מה זה? שבת? אתה פרק את הקוונט עם השם, אם אני אראה לך מה זה, אתה לא תאמין מה שאתה עושה, זה ממש חבן, זה שם. יכול לי לתת לך קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי קודם לתת לי במיוחד אם אתה עושה את זה בפני אנשים, אז אין שום דבר לדבר עליו. אבל אפילו אם אתה בלונדון, ואתה מנסה להצליח להצליח, הוא יאהב אותך. כי אנשים לא יודעים, הם לא יכולים להגיד את ההחלטה בין מישהו שיודע עליהם או לא. למשל, אם אתה מנסה להצליח על מישהו, אם הוא היה מלך, הוא היה צריך להשתתף את איגו שלו ולהגיד לך, תודה לך שהתקשרים אותי. אני באמת מרגיש שאתה קח את הזמן ואתה בא ומדבר אליי אגרסיבלי אני מרגיש את זה מאוד, אתה עורך לי עכשיו. הרבה אנשים עושים את זה, מי אתה חושב שאתה? אתה מדבר אליי. יוצאי מהאן לפני שאני אותך. זה ביותר מה שאתה תשמע. אז אני צריך לדעת איך לדבר עם אנשים. אחרי שאתה נותן להם קצת תפקידים, אתה מתקדם. כי אנשים אוהבים תפקידים. שואל את אבא שלך אם הוא יכול להכניס את זה. אנשים אוהבים תהליכים. אז אחרי שתהליכים לו כמה תהליכים, הוא יכול להכניס את הגוף שלך. עכשיו, אני אומר לך משהו, אני אעביר את הסרטון. יש לי אחד מהתלמידים, הוא סופר-סטאר בספורט. מאוד מאוד מוכן בעולם. אז הוא נקרא ברוך ה' מפרוטפילין, הגלינדפילין, טליט. מרנשטיפים מצפות, דונטים מילים לסדים שהצלחנו בישראל, 1 מיליארד סדים, הוא עושה את זה עכשיו, הוא שומע לדברים כל יום, אבל אשיותו, היא גרורה בקבוצה מאוד גדולה, ולא הייתה רליגיה בביתה, כל כך. אז, אתה יודע, היא כאילו חברת חיים גדולה מאוד יפה מתל אביב גרועה בבית עם מיליארדים או מיליארדים של דולר למה היא הייתה בהקשר לתורה בכלל? לא משהו אבל הוא אוהב אותה והוא התגלגל והוא הולך, הולך יותר ויותר והיא לא יודעת איזה רליגיה היא אז הוא אמר לי אני לא יודע איך להביא את אבא שלי קצת קצת בגלל שהיא לא יודעת מה שקורה אז אני אומר לו, הפעם הבאה כשאתה הייתה שם בבית פלאי את ה-cd שלי על אבותי בפעילה. פלאי את זה. ואחר כך היא אמרה לך שתשמעי את כל הדברים שלי האחרים כשהיא תהיה רליגיית נורמלית. הוא אמר, מה זה מיוחד על ה-cd הזה דווקא? אני אומר, 80% של ה-cd הזה הוא איך לטפל את אבא. קומפלמנט, אוהב, קבוצה, לא קבוצה אותה, לא קבוצה אותה, איך הרבה אשם להם קבוצה אותה. מה? זה עושה את האשה להרגיש שהיא רבי העולם. ובמקרה של אנשים, במיוחד לבנות, זה שהקומפלמנט אחד קבוצה אותה. לא צריך להגיד 10 או 20 או 30, כמה קומפלמנטים, כל יום הם מתים לך. אז אחרי שהיא תגיד לך מי זה הרבי שאומר כל כך הרבה דברים מדהימים לבקש את האנשים היא אוטומטיקית תהיה שבירה ואחר כך כשאתה שבירה, זהו, אתה נכנס! והוא קלט אותי כשהם שומעים את זה בטוחה. אתה לא יודע כמה... זהו, זה הדבר הראשון שלך. אני קראתי להם כמה בוקר כזה רואה את זה? הוא אומר עכשיו, אולי שבוע או שבוע הוא אמר לי, בטח, הוא כבר שומע עכשיו יותר ממני. הולך לביקווה, קבל הרבה דברים, הם עדיין יותרים דרך לנסוע, כמובן, אבל מאיפה הם הגיעים, למה הם עדיין עובדים, זה פרוגרם גדול. בפעמים כזה פרוגרם, למה זה? אם אתה מתחיל עם תפקידים, לאחר כך אתה אפילו יכול להתקדם. אבל אם אתם מתחילים עם האטאקט זה יהיה קצת לאט לאט לאט לתת תפקידים. הראשון, זה העבודה. עוד שאלות? אז זאת אומרת שאני לא צריך להתעורר בבוקר כל יום בשליחות. אני יכול לעשות תיקון כחול חצות. כן. אבל שליחות עם המניין ועם האנשים מעורר יותר את הנשמה לעשות תשובה. השליחות אנשי אמונה עבד הוא באים לכולם אז הוא מתחיל לעשות תשובה. איזה אנשים יוצאים לבית לסליחות, לסליחות הכי יפה, במיוחד לסליחות הספרדים, כל פרגרף הוא סליחה שונים. אז הם חושבים שהם בקווייר. אני אמרתי שחברי שלי, הוא בן של אחד מהרבים הכי גדולים, רב וולבי. רב וולבי היה צדיק מאוד, תאמין, חכם. משגיח והוא היה אקסטר במיני דברים, הוא יש בוקר מסוים על אישול ישראל הוא חברי טוב שלי, הוא יקבל בידי באישול אני שמים לו קליפ של 20,000 שמחים בקוטל עושים סליחות ספרדי סטייל אתה ראה שזה עובד בכל מקום עכשיו בוואטסאפ? זה ממש נותן לו גוספים אז 20,000 שמחים, כל כך קודם, חתנו לאפניך הוא זה אשכנזי, אז כשאני אתן לו, הוא תגיד לי, איפה אני מקבל טיקט לנסוע אונליין להשתתף לביס פרדין? זה נפגש את האמת שלו כל כך הרבה מה זה? שני דקות מהסליחות, זה לא נכון. זה נפגש את זה, סליחות זה דבר טוב. אני מדבר רק על אנשים שלא יכולים באמת ללכת ולשאול אנשים, הם במקום עם אין עניין, הם מגיעים למדינה, לפחות נתן להם לעשות תיקון חצות, שזה עדיין יותר מאחור של סליחות, וכך כמו שאתה יכול לעשות את תיקון חצות, תיקון חצות אתה עושה כל שנה, לא רק בנדון. עוד שאלות? כן. אתה יכול להגיד סליחות שתי פעמים או אחת פעמים? 10 פעמים סליחות זה לא ברכות לבטלה עם סליחות אתה יכול להגיד סליחות 10 פעמים עם סליחות מה עושה הלוואי והאדם מתפלל כל היום? אם האדם לא מבין, אז תתן לו לראות אילים כל יום להתפלל אשם, לשאול אשם, לדבר עם אשם יש קונקציה זה מגניב מאוד אבל אם אתה מבקש את העניינות שלי ואת העניינות שלי יותר טוב ללמד תורה כל יום מאפשר לי להגיד סליחות כי הלבל של לראון תורה זה הכי גדול וכי קשה ללראון תורה, כמה גדולה שתקבלים וכמה גדולה שתמצאים בנשמה עמל התורה אז היחידה שאתה רוצה להתקדם זה ללראון תורה אבל היחידה שלך היא להחליט ללראון תורה, ללראון זמן ו... קודם כל, אתה צריך לדעת שום דבר לראות וללראון זה מאוד קשה אחרי שאתה נכנס ולהתחיל זה נפגש וזה מרחב, ללמוד זה מרחב. הבעיה היא לתת לך לנסוע. אבל אחרי זמן, כשאתה מרוויח שאתה כבר מתחיל לנסוע, אתה לא יש לך את הדבר הזה כל הזמן, לנסוע וללמוד. זה מתחיל להיות קל. זה רק קל בהתחלה, כששטח ידע שאני צריך להבין את זה, בגלל שאם הזה ימשך עכשיו, זווית, הוא תהיה רבי. עכשיו אני צריך שנה טובה וכתיבה וחתימה טובה