In this Hebrew sermon, the speaker warns listeners that the end of days will bring increasing hardship and emotional distress. He repeatedly urges the audience to observe Shabbat and to listen to God’s voice as a source of peace. Drawing on the Talmud (Sanhedrin), he identifies the "heretic" (פיקורס) as one who abandons the scholars and the Torah, warning that such a person will never find lasting stability. The talk stresses the danger of forgetting the sages, equating that neglect with abandoning the Torah itself. The speaker claims divine authority, positioning himself as the people’s God, and uses political metaphors—mentioning Nazis, presidents, and a pyramid of power—to illustrate the consequences of aligning with false leaders. He concludes by urging unwavering loyalty to religious leaders and the community, asserting that true guidance comes from God and the Torah.
Chapters
ובצר לך ומצרוך כל הצרות האלה באחרית הימים ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולות Translation When it will become hard on you בתחילות היום, אנחנו עכשיו בתחילות היום, זו הגניריה שתורה מדברת עליה. בצער לך, ומצערוך כל הצערות האלה. איך וכמה תצטער? אגני, דוח, זה כל מה שקוראים לצער לך. כשכל זה מסביב ומצער לך יותר ויותר, כל יום. ומצאוך כל הצרות האלה ושבת עד ה' אלוקיך ושבת עד ה' אלוקיך ושבת עד ה' אלוקיך ושבת עד ה' אלוקיך ושבת עד ה' אלוקיך ושמעת בקולו ואתה תשמע את הקול של שלום שלך למהלך שלו ומה האחרון של זה? מה האחרון של זה? זה כשאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה הדבר האחר שאתה רוצה, זה ללכת ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא ולבוא למה? כי הוא יכול לפס כל שם. ולבוא ולבוא הוא יכול להיות פיקורס. נגמרא ומסכת סנדרין שואלים, מי הוא הפיקורס שלא יישאר לעולם לבוא? ולבוא הוא יישאר לעולם לבוא. אנחנו מדברים על אדם רליגי 2000 שנה. כל אחד שומר שבת. אז נגמרא שואל, מי הוא הפיקורס? מישהו שאוהב את החכמים, קוראים להם בשם הראשון. תפוסו אותם, תפוסו אותם, אל תשכחו כשהם הולכים לבית. מלין מזלזל וחכמין. אתם יודעים איזה חכם זה? למה? להשכח את החכם, זה להשכח את התורה שיש לו בגללו. להשכח את התורה שיש לו בגללו, זה להשכח את האחר שיש לו את התורה. אנחנו רק מבקשים אתכם שתהיה לכם מרצה עלינו, זהו, לא להתגלגל אותנו, לא להביא לכם משהו רע. מי הוא טוב, רק אתם יודעים. אנחנו יודעים שזה כל מה שלכם, אין עוד מלוודו, אבל אנחנו יודעים שזה 100% במדינתכם. אל תשכחו את זה, אנחנו מקווים שכל מיני דברים טובים יקרו, אבל אנחנו יודעים שה' הוא בקבוצה של הפירמידה, הוא נחשב את הכוח, הוא רוצה שהאמן יהיה את החברים שלנו, הוא יהיה את החברים שלנו, אם הוא רוצה שהנאצי יהיה את החברים שלנו, הוא יהיה את החברים שלנו אם אנחנו רוצים שהראשון שלנו בהיסטוריה להיות נשיא שלנו, ברגע זה יקרה. אל תשכחו את זה. לכן, תמיד צריך להגיד, אין עוד מלוודו. זה כל אשם. ומה אשם חושב שזה טוב לנו, למדינה הזאת, לעולם הזה, אנחנו לא נעבור על החלטה שלו. אתם צריכים לדעתי שאני ה' שלכם. כל פג'ים בתורה, אני יכול לראות לכם דווקא, שהאנגלית לא יכולה לכתוב את זה. לא משנה כמה הוא מגניב. קח את כל החבר'ה, קח אותו שאתם רוצים. אף אחד שלהם לא יכול להכתוב את תורה כזאת.
