אהב את המוכיחים ושנא את המשבחים - בנס ציונה

כן, אני מגיע בדיוק מראשון לציון, קרוב, לא רחוק. הגעתם איתי חלק, כן. אנחנו נשלב קצת בעניין אלול ובעניין פרשת השבוע שמתקרבת כידוע לכם ספר דברים זה בעצם הצוואה של משה רבנו שלושים ושישה ימים לפני פטירתו הוא עמד ודרש לעם כל ספר דברים חודש ימים רבותיי שלושים ושישה ימים זהו זה ספר בראשית, ככה לצורך הבנת העניין, זה 2,200 שנה. רק פרשת בראשית, הפרשה הראשונה בתורה, 1,400 שנה היא מתארת. בראשית ברא אלוקים את השמיים, עד נוח, 1,400 שנה. פרשה אחת, 1,400 שנה. כל ספר דברים, חודש. ללמדך שהתורה היא הרבה דברים אבל הדבר האחרון שהיא זה ספר היסטוריה כמובן שאם למדת היסטוריה זה ברור כי דרך המאורעות לומדים היסטוריה אבל בוודאי שזה לא היה תכלית של התורה להיות ספר היסטוריה אלא תורה מלשון הוראה ואני תמיד אומר לא כולם אוהבים שאני אומר את זה אבל מה נעשה שזה האמת שאם משה רבנו היום היה בא ורוצה לדרוש את הדרשה שהוא נתן בתורה בספר דברים בכל אמריקה לא היו מכניסים אותו לאף בית כנסת לא היו נותנים לו לדבר. היום מפסיקים אותו אחרי חמש דקות. סליחה, כבוד הרב, זה... It's too difficult. It's too hard. Too harsh. לך slow, easy. דרכי הדרכי נועם. מה זה, מוטיומט? ישמרו לכם. מה זה? יותר מילאי קיצוני אתה. אני כבר לא מדבר מה היו עושים לו באינטרנט למוחרת. מפחיד, קיצוני, אקסטרים, וואי, יש להם כל מיני מילים מעצבנות ליפי נפש האלו. בלונדון, היו עושים הפגנות כבר בשדה תרופה. אם משה היה מגיע, גן עם אדוביר, שלא ייכנס לפה. למה? ככל שיש יותר רשאים במקום, ככה הם יותר שונאים מוסר. אם אתה רוצה לדעת על עצמך אם יש לך פוטנציאל של צדיק, זה לא אומר שאתה צדיק, אבל פוטנציאל להיות צדיק, הדבר הראשון שאתה צריך לבדוק אצלך אם אתה אוהב מוסר או שונא מוסר. זה שלב א', אם אתה יודע שאני בן אדם, אני אוהב דרשנים שמפציצים, אז אם אתה אוהב לשמוע כאלה דרשנים, אז אתה יודע שהנשמה שלך היא פוטנציה לספיגה. יופי, טוב מאוד. כתוב בחזן שצריכים לאהוב מוסר. כתוב, צריך לאהוב את המוכיחים ולסנוע את המשבחים. אז מלא, לאהוב את המוכיחים זה טוב מאוד, זה סימן שאתה בן אדם חכם. תודה דוקטור שאתה אומר לי מה המחלה שלי. אם לא תגיד לי איך אני אתרפה. אבל למה לסנוע את המשפחים? מסכן, הבן אדם בא לתת לך מחמאות, חיבק אותך, תפך לך על השקם, אמר לך צדיק שלי, מתוק שלי, שאוהב אותך, איזה גזה נשמה אתה, משהו, אז מה, למה לסנוע? תגיד, שלאהוב את המוכיחים יותר מאת המשפחים, שואח הצדיק. נכון או לא? למה להיות כזה קיצוני? מה, החכמים חייבים להיות כאלה קיצוניים? יש בחזל הרבה דוגמאות קיצוניות. קיצוניות היא מעוררת את בני האדם לחשוב. כשעושים דבר סטנדרטי, לא מתעוררים. שנותנים לך איזה סבנג לפרצוף, הפתעה, בום, סתירה. פעם באמריקה, יש את זה בית כנסת ליטאי. מה יותר נכון לומר מודרן אורתודקס שול. אתם יודעים מה זה מודרן אורתודקס? זה עשר שנים אחרי הקונסרבטיבים. מה שהקונסרבטיבים היום הם יהיו בעוד עשר שנים. בדרך כלל זה ככה. יש שם הרבה דוקטורים, עורכי דין, אנשי פקולטה, אנשי אקדמיה, שברוך השם בדרך נס הם עדיין דתיים. בעולם כזה, להישאר דתי אחרי שהיית באוניברסיטה, צריך להשתחוות בפניך. להיות 4-5 שנים עם כל כך הרבה רשאים במקום כזה תמה של כפירה, הם כל כך הרבה גאים למיניהם, מתואבים למיניהם, יושבים מסביבך כל מיני מחבלים, כל מיני מניפי דגל פלסטין, יושבים איתך לידך בכיתה ולצאת משם שומר שבת, אחרי חמש שנים אני מוכן לבוא שתעכבות בפניך. אם אני הייתי יושב עם הטיפוסים האלה שם, אחרי שבועיים הייתי נופל. אני לא יודע איך אנשים שרדו את האוניברסיטה, שלא תחשבו שזה בלונדון יותר טוב מפה, או בניו יורק, גם שם יש את הטיפוסים האלה. אז באמת זה, מי שהיה במקום כזה ונשאר עדיין דתי זה מדהים. אז יש איזה בית כנסת שם בניו יורק, שמודרנים כאלה, כולם אנשי עסקים, בוגרי אוניברסיטאות, מה שנקרא משכילים. אז בא לשם איזה חסיד, החסידים לא הולכים בדרך כלל לאוניברסיטה, פאות, זקן, אתם יודעים, ככה נורחק כפיים בתפילה, צועק, בוכה, עושה רעש. עצם זר במניין. כולם שם בשקט, מנומסים, עדינים. ככה, שושפנתך עוד היה לו חסלה. אתה בקושי שומע את החזן. פתאום בא החסיד הזה. ככה. צועק, משתולל. איזה זה דוקטור לידו. אקסקיוז מי? מסתכל עליו החסיד. Don't you think you disturb the crowd? אומר לו, אתה לא חושב שאתה מפריע פה? אז החסיד הסתכל עליו, הכניס לו מה זה סתירה, פאה! הדוקטור הזה כמעט אפלו הפרצוף, ויצא לו מהצבא. אז הדוקטור נתן שעגע, איי! אז החסיד אמר לו, תגיד, למה אתה צועק? אומר לו, מה זאת אומרת? אתה עיקדת אותי, אז אני צועק. אומר, אבל למה אתה צועק? בסדר, עיקדתי. אומר, כי כואב לי! אז אמר לו החסיד אתה רואה ישמעו אוזניך מה פיכה מדבר כשכואב צועקים אני אין לי מה לאכול עד יומיים המשכנת עשרה ילדים בבית אני נלחם על חיי אני לא יושב במשרד הממוזג עם מזכירות כל עשר שניות שלוש מאות דולר חמש מאות דולר אלף דולר אלף ארבע מאות דולר אין לי את הפריביליגיה שלך אתה טעם אבסורד, המיליונים זורמים, בא יושב, שוב בתיך, חצי דקה, פה שם, מתפלל, הולך למשרד, יושב, גורף מיליונים. אנחנו, זה מלחמת קיום אצלנו. שכואב צועקים. זו הייתה הנקודה. אדם חי בשלווה. זו הייתה המציאות, רבותיי. אז אני אומר, אם משה היה בא, לא היינו נותנים לו לדבר. מי היה נותן לו להגיד את המשפטים האלה? השבת אחרי, לא השבת הזאת, יש שם את כל הכללות הנוראיות. כל מיני כללות, פחד מוות. סך הכל כמה כללות יש בתורה, מי יודע? אה? הכל ביחד. יש שתי פרשות עם כללות. מה הם? חוקותיי וכתבו. יפה מאוד. וחוקותיי וכתבו. 137 כללות. שכל אחת מהן, אם דרשן יגיד אותה לקהילה באמצע הדרשה, זה כבר כנראה יהיה הפעם האחרונה שמזמינים אותו. ואיך משה נתן הפצצה כזאת ארטילריה, 147 כללות? מי היה נותן לו להיכנס? תאר לך שבד דרשן אומר לקהילה, אתם עוד אוכלו את הבשר של הבנים שלכם. בפרשת בחוקותי זה כתוב זה קרה דרך אגב ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן ככה כתוב ככה היה בחורבן התחבו במערות לא היה מה לאכול חודשים היו מטילים פור איזה ילד לשחוט ולאכול הגענו למצב כזה רבותיי זה קרה זה קרה 1300 שנה בערך אחרי מה שמשה כתב בתורה עכשיו משה עומד נותן לעם דרשה ובסוף הוא אומר להם משפט אחד שלדעתי הוא אחד המשפטים הכי מזעזיים שיש בתורה ובחיים בכלל יש עבירה אחת שעליה הקדוש ברוך הוא לא מסכים למכול לאדם בשום פנים ואופן לא מי יודע איזה גזל, גזל זה הכי קל, אתה מחזיר את הגזל ומבקש... אם אתה מחזיר את הגזל ומבקש מכילה, במקום נמחל. זה דרך אגב, זה אחד הדברים הכי קלים לחפר גזל. נגיד גזלת מאיזה חבר או מאיזה פועל שלך כסף, קומישן, עמלה, לא שילמת לו. חזרת בתשובה, שנתיים, שלוש אחרי, אתה מרים לו טלפון, יציק. אני מתקשר לבקש מך מכילה. החמש מאות שקל שאתה רבת איתי עליהם. הגעתי למסקנה שאתה צודק. בוא בבקשה, מחכה לך הכסף פה. תמחל לי, אני מצטער, הייתי חילוני, לא ידעתי מה זה חמור, גזל, חזרתי בתשובה. או האום הפסוד, בא, כל הכבוד לך, וואלה, יצאת הגבר. מה זה באמת? או דנייה מערית שלך. יצאת טוב. גם קידוש ה' גם דוגמה אישית, גם יהיה מתאהב שמשמע עם עלייתך, יש בזה הרבה מעלות, והשיב את הגזלה. יש מחלוקת הפוסקים עם מי שגזל והחזיר את הגזלה, אם הגזלה מתבטלת למפריעה או רק מהרגע שהחזרת. אתם מבינים מה אני אומר או לא? אני אתן לכם דוגמה. רובן גזל משימון היום אלף שקל. בעוד חמש שנים הוא יחזור בתשובה, יתקשר לשימון, יגיד לו, אני מבקש מכילה, הנה האלף שקל שגזלתי מוכם, מחכות לך, בוא, קח, תיקח אותם. או שהוא בא אליו, יביא לו את הכסף. באותה שנייה שהשימון הזה מכל לו, לחצו יד, התחבקו, החזיר לו את האלף שקל ריבית, הוא לא צריך לתת לו, כי זה נגד התורה, אז ניחורה, והשיב את הגזלה, זה נקרא לב הניתק לעשה. לב הניתק לעשה. מה זה לב הניתק לעשה? עברת הלב מהתורה, ועכשיו אתה מתקן את הלב על ידי שאתה מקיים מצוות עשה. בתורה כתוב וישיב תגזלה, שזה חיוב, מצוות עשה. על ידי שעכשיו יחזרת תגזלה, ניתקת את הלב. אין לו קיום יותר. הלב הזה שלא תגזול, אוקיי. עכשיו השאלה היא כזאת. ברגע שנתן לו את האלף שקל בעוד חמש שנים, ממתי נמחל? האם כל החמש שנים שהאלף שקל היו ביד שלך בתורת גזל, הכל נמחק וכאילו שאף פעם לא גזלת? או שמהיום ועלה הפסיק העבירה? מה אתם אומרים? לפני שאני עונה על השאלה, זה מחלוקת גדול לעולם, זה לא שאלה פשוטה. מי יכול להגיד לי מה הנפקמינה? יפה מאוד, פיקח. מה עכשיו עושים עם החמש שנים האחרונות? הרי כל ראש השנה הקדוש ברוך הוא שפט אותך לכך וכך פרנסה אחד הדברים שהקדוש ברוך הוא לקח בחשבון זה הגזל שיש לך ביד וביניהם האלף שקל האלה אז דוגמה אם השם רצה לתת לך רווח של מיליון שקל השנה בביזניס בגלל שהוא כועס עליך שאתה גזלן והיה לך כסף גזוד של מישהו, ואתה מענה אותו, והוא מטלפן, ואתה מנתק עליו, וחוסם אותו, והוא בא ואתה לא נמצא, וכל הסיפורים האלה של הגזלנים. אז כל שנה הקשבכו נתן לך עונש על האלף האלה. עכשיו, החזרת את האלף, חזרת בתשובה. אם נגיד שמעכשיו ועלה אין ביתך עבירה, מה שקיבלת, קיבלת. זכית בזה בדין. אבל אם נגיד שזה עוקר את העבירה למפריע, חמש שנים חטף את הבומבות סתם. אז אני חושב שאנחנו צריכים לחפצות אותך על זה. כל שנה הוא הוריד לך נגיד 200 אלף שקל מהחשבון השנתי. בגלל שהייתה לך כמה גזלות ביד. אבל עכשיו שהחזרת אותן, אם נגיד שהכל ניתק למפריע ואין כלום, אז כל מה שהשם כבר נתן לך עונש, הוא צריך להחזיר לך את זה עכשיו בפרנזה בשנים הבאות. זה אחד הבעיות הגדולות ביותר בחזרה בתשובה, שרוב האנשים לא זוכרים אפילו למי הם גזלו. למה? כי אם הם היו מודעים לחומרת הגזל, הם היו זוכרים כל פרוטה שהם גזלו. למשל, אם אדם הורג אנשים, אחרי נגיד שנה, שנתיים שהוא הורג אנשים, באים, אומרים לו, תגיד, אתה זוכר את כל אלה שהרקת? את הראשונים הוא בטוח זוכר. אבל אחרי 30-40 הוא הפסיק לספור, וכבר הוא לא זוכר כל כך. אה, היה אחד שם, היה אחד שם, כן, זוכר משהו. למה? זה כבר הרגל נהפך לטבע. אבל הראשון שהוא הרג, איך הוא יכול לשכוח כזה דבר? הוא שבוע לא ישן. הוא עמד שבוע במרפסת בלי לאכול ולשתות, רק מאשן בצרורות, מרוב הלחץ. התקפות פאניקה, הקעות, נכון או לא? למה? כי דבר נוראי זה, אבל אחר כך הוא היה צריך כסף, אז נתנו לו עוד עסקה, אז הלך הרג עוד אחד, אחר כך עוד אחד, כל אחד הוא סובל פחות. עד שהוא הורג סתם, אפילו בחינם. כלל לא מזיז לו יותר. אותו דבר בגזל. דוגמה, אם אדם היה חרדי ומקפיד על גזל בישיבה, בישיבה לא נוגעים בעת בלי רשות. יש עת מונחת, אתה רוצה לרשום איזה מספר טלפון, אם הבעל הבית של העת לא שם, אתה לא נוגע בעת. אתה שומע, מבקש ממישהו אחר, תשאיל לי עת רגע. אבל אם שם, הם לא לוקחים בלי רשות. פתאום עכשיו עזב את הישיבה, התחיל לדרדר, לאט לאט נהיה חילוני. עברו כמה שנים, הוא כבר חילוני גמור, מחלל שבת, אורית הקיפה, ציצית, חברה חילונית, ועל הדרך התחיל לגזול. פעם ראשונה שהוא גנב משהו, הוא הרגיש נורא. פעם שנייה קצת פחות, פעם שלישית, עד שבסוף, לא, זה אין לו שום בעיה, הוא נהנה מזה אפילו. להיפך, הגזלנים מאוד אוהבים את הכסף שהם גוזלים. זה נקרא בתורה מים גנובים עם טאקו. אם קנית בקבוק מים בחמישה שקלים, אתה נהנה ממנו כמו שנהנים ממים. אבל אם פילחת אותו ככה, הכנסת אותו בג'קט ויצאת, וואו. אתה מרגיש זכית בלוטו. זה מדהים. זה פלא פלאים. זה כמו בפסיכולוגיה של האדם, מוכרים לו עכשיו באמריקה בית עשרה מיליון דולר. בסוף נותנים לו איזה שולחן יפה מסכוכית, ארבעת אלפים דולר שווה השולחן. איך הוא שמח? יצא איתי גבר המוכר. מה? נתן לי את השולחן הזה מתנה. טיפש עשרה מיליון על הלכה הבית שלוש רבי שבע. אבל הוא כל כך שמח על השולחן. אני דרך אגב נזכרתי לזה עכשיו כי אני ככה ניצלתי בזכות השולחן. למה? אני הייתי... איזה חסיד וישניץ אחד. היה לי ארבעה חדרי שינה, סלון, מטבח, זהו. בלי מרתף, בלי כלום. אז יום אחד החסיד וישניץ הזה אמר לי, תשמע, בת שלי גרה פה בשכונה בשני חדרי שינה, המשפחה גדלה, אני רוצה להעביר אותה לארבע חדרי שינה, אני צריך את הדירה. בבקשה, תמצא מקום אחר. אז השוק היה בעלייה חם ורותח, קשה למצוא דירות להשכרה. ואז באמת המשכנתה היה מאוד מאוד נמוכה, ערבית. הכל ירד וזה. אמרו לי, מה, מה אתה זכיר? לקנות זה כבר יהיה אותו דבר. מה שתשלם זכירות זה מה שתשלם משכנתה. התחלתי לחפש בתים. באמת לקח כמה חודשים. מצאנו סוף סוף בית שרצינו אותו. הלכנו לשם. מבחוץ נראה בינוני, מבפנים הכל מחודש, יפה, מטבח, תנורים, מרשים מאוד. אתם יודעים, אישה, הדבר הראשון שהיא בודקת בבית, מה זה? המטבח. המטבח היה כמו במגזינים, ישר, השתיוררת, זה מתאים לי הבית הזה. יש מרווח, שיש, ערונות, מבסוטים. עכשיו, תראה מה זה עיניים להם ולא יראו. דרך כלל אני לא עד כדי כך אהבל, אז אני אורד למרטף, אין חלונות, המרטף כבור בתוך האדמה. היום לא בונים ככה, היום בונים עם חצי בתוך האדמה, חצי מעל האדמה. שיהיה חלונות. גם זה מעברר, אין רטיבות. אני אורד למרטף, ואני אורא, רואה שם, שני מעשר יומידיפייר. איך אומרים את זה בעברית? אלה שמוציאים את הרטיבות. המכשירים האלה ששואבים את הרטיבות, מאבשים. מאבשל החוט. אוקיי. 12 רקע אלה בבייסמנט. ועוד לא נפל לי הסימון. זה מראה ששם יש רטיבות נוראית מהאדמה. זה קברו בתוך האדמה. כנראה שם בער, משהו. ועדיין אני מסכים לקנות את הבית. ומי מוכר לי את זה? איזה אחד דתילוני, עורך דין קרימינל. עורך דין פלילי. אמנם יש לו קיפה על הראש, אבל הקשר בינו לבין הקיפה לא קיים בכלל. רשע אייכמן. אייכמן, הבן אדם אייכמן. איזה התנסאות, איזה זלזול, איך הוא מדבר עם אנשים. חושב שהוא אלוהה. א', כמובן היה מיותר להתמקח איתו על המחיר. הוא לא יורד פרוטה. והיה שם ליד המטבח חדר אוכל עגול. זו בעיה, כשיש לך חדר עגול, אתה צריך שולחן עגול, אתה לא יכול לשים שם שולחן מרובן. והיה לו שולחן שהוא הזמין בהזמנה שמתאים רק לחדר הזה. אז אני אומר לו, טוב, אני מבין שאתה משאיר לי את השולחן הזה, לא? הוא אומר לי, מה פתאום? הזכוכית הזאת עלתה לי 4,000 דולר. תשלם, תקבל. אני אומר לו, ומה אתה עושה עם השולחן? הוא אומר לי, דור וורי באדס. אני אומר לו, טוב, אולי תשאיר לפחות עמיתות. היו שם עמיתות חדשות, מזרוניים, חלק עוד היה עליהן עניי, לא. שום דבר אני לא משאיר. מה? הכל בחשבון אני מוסיף. השיר ככה, אנחנו לא עכשיו מדברים פה על איזה אני. עורך דין פלילי באמריקה, קודם כל אסור ליהודי להיות עורך דין פלילי, שיהיה ברור. זה כל שנייה בחיים שלך אתה חי בעבירה. אתה תובע אנשים בבית משפט חילוני מי שתובע בבית משפט חילוני אין לו חלק לעולם הבא מי שטבע בן אדם בבית משפט הוא נקרא מוסר ומיד כל הדינים של האפיקורסים וכופרים חלים עליו לא מצטרף למניין גם פה בית משפט חילוני אסור לשים בו מזוזות זה ששמים הרבנים מזוזות שם זה רבנים שעובדים בשביל המדינה אין להם הרבה ברירה. הם לא יכולים להגיד למדינה, אנחנו עובדים בשבילכם, אבל אתם רשעים, לא מכירים בכם. זו בעיה. אבל בעיקר, הנה, אסור לשים שם מזוזות, זה מקום שמבזים שם את הקדוש ברוך הוא. בבית בושת שמים מזוזות. חנות שמוכרת חזיר שמים מזוזות. כל החנויות שהרוסים פה מוכרים שפנים וחזירים. אם קוראים לך לשים שם מזוזה, אסור להסכים, מה פתאום. אסור, שום פנים ואופן. קל וחומר? כן, בית משפט חילוני, על זה אני מדבר. בקיצור, אז ברגע שאתה רואה בן אדם, לא משנה מי זה, גם שיהיה רב, זה לא משנה מי. חרדי, זקן, פיאות, מה שאתה רק רוצה. שמעת שהוא טבע מישהו בבית משפט חילוני, אסור להכליל אותו בתוך העשרה במניין. יש תשעה והוא מגיע, אסור להוציא ספר תורה. אסור להגיד לו שלום. אסור לשבת לידו. אסור ללחוץ לו את היד. אסור לשבת איתו בשולחן לאכול איתו. אסור לקבל את הילדים שלו לישיבות. אסור להתחתן עם הילדים שלו. אפילו בית קברות יהודי אסור לקבור אותו. צריכים לקבור אותו כמו גוי. בקיצור, כמו כלב. זה הדין שלו. לא, לא, לא. יש תביעות שהבית דין מלך תחילה אומר לך, אין לנו אנחנו את הכוח לדון בזה. אתה צריך ללכת לבית, למשל, ביטוחים, דברים כאלה. לפעמים גם אתה הנטבע. אתה הנטבע לפעמים. בקיצור, אם אתה צריך לטבוע אדם, אתה צריך לשלוח לו הזמנה לדין תורה. אם הבן אדם לא בא לדין תורה, הבן דין ישלח אותך כבר לבית משפט חילוני, אבל לפחות אז אתה פועל בהוראת בית דין. ויש כזה דבר שאם ידוע לך בוודאות שהחילוני הזה או הגוי שאתה טובע אותו לבוא לדין תורה, אין שום סיכוי שהוא יבוא. אין שום סיכוי שיבוא לדין תורה. אז מותר לתבוע אותו בבית משפט של הרשעים. זה כן. אבל ביני לבינכם, אפילו הרשעים הכי גדולים מעדיפים לבוא לדין תורה. א', זה הרבה יותר זול מבית משפט חילוני. זה אחד. דבר שני, בבית משפט חרדי יש להם פחות סיכוי שיגבו מהם את הכסף. הרבה יותר קשה לגבות. בית משפט חילוני עשה הוצאה לפועל זה. בית משפט חרדי צריך עוד שלב, אם הוא לא משלם, אז עוד פעם עכשיו צריכים לבוא לבית משפט חילוני, לאשר את הפסק, ורק אחרי זה הוצאה לפועל. בקיצור, אין לו מה להפסיד, אם הוא בא לדין תורה. אבל עדיין יש כאלה בדווקא לא יבואו לדין תורה, אלה מותר לתבוע אותם שם. אבל חוץ מזה אין שום היתר. בקיצור, הוא עורך דין קרימינל. מגן על רוצחים, מגן על אנסים, פדופילים. זה העבודה שלו. הוא עכשיו משחרר מפלצות חזרה לרחוב בשביל בצע כסף, והם הולכים ורוצחים עוד אנשים. מי הוא? על מי הוא מגן? כל תביעה שלוש מאות אלף דולר ומעלה הם מרוויחים. עורך דין פלילי באמריקה. אפילו הסתבכת במניות, קנית מניות, מידע פנימי, מישהו נתן לך, רק להתחיל לדבר עם עורך דין, 75 אלף דולר מקדמה. לפני שהוא בכלל אומר לך שלום. בלי זה אל תבזבז לנו את הזמן. ואחרי זה, כל פעם שהוא בא לבית המשפט, עשרות אלפים. אז הם עשירים. כי יש להם רק עולם הזה. עולם הבא הרי אין להם. אז בעולם הזה, כשאנחנו משלם להם, כמו שנאמר, משלם לה רשע, אל פניו, להבידו. לא האחר לשלם לו, אל פניו השלם לו, להבידו. יש כאן כיסאות. עומדים שם בחוץ. טוב. בקיצור, כל מה שביקשתי ממנו הוא לא מוכן לתת. אבל אני אין לי ברירה, לא נעים לי מהבלבית של הדירה שלי. כבר אמרתי לו, הנה מצאתי בית, אני עוד אותו יוצא, אין לי ברירה. אני חייב שלם עד הפרוטה האחרונה. אמרתי לו, בסדר. יום שישי זה היה. אמרתי לו, ביום שני אני אביא לך את ה-10% מקדמה, יחתום על החוזה, ונעשה את כל מה שצריך. אומר לי, יש לך עד יום שני בשעה חמש להגיש את החוזה חתום. ביום שני אני נוסע לכיוון המשרד של האורך דין שלו, נתנו לכתובת, היה חמישה לחמש, ואני בדרך. אני מתקשר לסוכנת, הנדלן, זאת שמצאה לי את הבית, לתת לה את הגודנוז, שהיא הולכת לקבל עמלה יפה, כן? אני אומר לה, חסיה? כן? אני בדרך להגיש את החוזה. איפה אתה? אמרתי לה, איפה אני נמצא, אתה לא תספיק. אז אני אגיע שתי דקות באיחור, אז מה קרה? מגיש להם עכשיו צ'ק, לא? חוזה חתום. בלילה מחר את הבית. אומרת לי, לא! כמעט בכתה בטלפון. הרגע הוא התקשר! האורך דין, מה? הוא אמר, הקליינט לא הגיש את הנערות, החוזה מבוטל. אמרתי לה, תגידי לו שאני בדרך, אני עוד כמה דקות תהיה שם. אומרת, הוא אמר שהוא בעצמו רוצה לעשות את העסקה, הוא מרוויח מזה, אבל אין מה לדבר עם המוכר, זה בן אדם, אמרתי לכם, אייכמן, אין עם מי לדבר, אומר, העסקה מבוטלת, הוא לא ישנה דעתו. אני מכיר אותו, הוא אומר. הגעתי לשם שתי דקות באיחור, לא הסכים לקבל את הצ'ק. אני בא לחסיד וישניץ הזה, אז כן, אני אומר לו בן ציון, ווס, אני אומר לו ביג פרבלם. מה? חזרנו לנקודת ההתחלה. טוב, הכל מן השמיים, הכל מן השמיים. למוחרת היא מתקשרת אומרת לי תשמע אני לא יודעת אם אתה תרצה או לא תראו את ההשגחה פה רבותיי הסיפור הזה יש בו המון מוסר הסכם היא אומרת לי אני לא ידעתי אם אתה תהיה מוכן אבל יש איזה בית עכשיו שבונים אותו חדש באזור הכי טוב בעיר ברחוב הכי טוב בעיר ממש על ההר במרכז העיר והבן אדם שבונים בשבילו את הבית נתן 75 אלף דולר מקדמה ושינה את דעתו וכתוב בחוזר שהוא לא מקבל את המקדמה חזרה. הקבלן שבונה את הבית כל כך לחוץ שהוא אמר לי אם תמצאי לי קליינט אני נותן לו את ה75 אלף האלה הנחה על הבית. היא אומרת לי אני אומר לה וכמה הבית עולה עולה בערך שבעים וחמש אלף יותר מהבית ההוא עכשיו אבל הבית ההוא בן ארבעים שנה רקוב כולו עשו לו ניתוח פלסטי יפה אבל הלב בן ארבעים שנה הריאות ארבעים שנה האישה עשתה ניתוח פלסטי אבל היא בת שישים זה לא משנה מבחוץ נראית בת עשרים אבל הלב בן שישים ריאות שישים אמרתי לה כן, איפה אני יכול לראות את הבית, אני אקח אותך לעיירה סמוכה בנו את אותו בית, אני הולך אני רואה בית בדיוק פי 2 בגודל וחדש לגמרי ואחרי ההנחה אותו מחיר ובאזור הרבה יותר טוב. אם לא, הייתי צריך ללכת 25 דקות כל תפילה ברגל. עכשיו, בית כנסת, 6 שניות הליכה מהבית שלי, לידי. הכל הסתדר. בזכות האייכמן הזה, ניצלתי. אם הייתי שם, כמה הייתי סובל. אבל לא היה לי ברירה, הייתי חייב לעבור. לא היה נעים לי מאחסי. הכל מן דה אביד רחמנה לטב אביד הכל בסופו של דבר לטובתו של האדם רק השאלה אם האדם מבין או לא אמרתי לה לא היה לי ברירה אמרתי לה טוב זה מן השמיים כנראה שהם מן השמיים דרך אגב עד היום הוא לא הצליח למכור את הבית כי אני המטומטם היחיד שהסכמתי לקנות את הבית הזה עם 12 מכשירים בבייסמנט כל אדם אחר שיורד שם מריח את הרטיבות ישר בורח עדיין הבית שם אותו בית. עד היום הוא לא מכר אותו. שומעים רבותיי? מי יודע אם זה לא הכפדה משמיים על ההתנהגות שלו. כל זה בגלל השולחן. אם היה אומר קח את השולחן עוד הייתי מפסוד. הבנתם מה זה בן אדם? נותנים לו הנחה 20 שקל, בגלל זה מה עושים הסוחרים היום? הם כבר מראש מעלים את המחיר, ויודעים שהם במילא הצטרכו לתת לקליאנט איזו הנחה, לתת לו להיות שמח, הוא בסוף משלם מה שהוא היה צריך לשלם במילא. שומעים? ככה זה עובד. נחזור לעניין שלנו. אנחנו עכשיו בנאום של משה רבנו חודש לפני פטירתו הוא נותן, הוא אומר דברים נוקבים יש משפט אחד בנאום של משה רבנו שהוא מזעזע את העצמות, ממש מזעזע את הלב מי יודע מה הוא יש דבר אחד שהראש ברוך הוא לא מוכן למכול לאדם איזה עבירה רצח מוכן למכול חילול שבת מוכן למכול אפילו עבודה זרה מוכן למכול אפילו אשת איש כמה זה חמור בסוף עוד אפשר למכול חילול השם קשה מאוד למכול אבל יום המוות אם עשה תשובה יום המוות מחפר אז על הכל יש מכילה חוץ מדבר אחד. אם לא עשה תשובה אין מכילה, ודאי שהוא. מה? לא. מה משה אומר? אם יש כאן מישהו מביניכם, שבזמן שהוא שומע את הדרשה שלי עכשיו, אומר בליבו שלום יהיה לי, לא עליי הוא מדבר. אני בסדר, אני. אני, כבוד הרב, אני צדיק. זה לא נוגע אליי הדברים האלה. דבר איתם, כבוד הרב, עזוב אותי. פנאט, קיצוני, מגזים, מפחיד. אתם מכירים את השטיעות האלה, כן? לא יובא השם כתוב כי בשרירות ליבי אלך כמו שאמר החמוד הילד הצדיק כי בשרירות ליבי אלך אני איך אומרים מקבץ את הלב שלי כמו שריר לב של אבן כי בשרירות ליבי אלך מה אומר המשה? לא יובא השם סלוח לו הקב' הוא לא יסכים לעולם לסלוח לאדם כזה זה חצי מאיתנו, אם לא שלושת רבע, אם לא תשעים אחוז. מי כאן יכול להרים את היד ולהגיד, אני מת על מוסר. כשאני שומע שהדרשן קורע אותי, בא לי לרוץ לנשק לו את הזקן, אם יש לו זקן. טוב, מה הצוות שלי מרים את היד? זה כבר יודעים, אם לא, מה הייתם עושים פה? אבל יש כמה. לא, אבל בואו נהיה אמיתיים. באמת, עם יד על... הרבה אנשים נפגעים מהמוסר. נפגעים מהמוסר. פעם אחת אמרו לי, יש איזה תחנת מוניות בברוקלין. בזמן שאתה הולך לתת דרשה בברוקלין, אתה יכול לבוא שעה קודם לדבר שם לנהגים, כולם ישראלים. אמרתי כן, אני אבוא. באתי לשם, משרד, מחכים כולם לקריאה, נהגי מוניות. ישראלים. דיברתי שם אולי חצי שעה, זהו, אחרי זה הלכתי לדרשה. היה שם איזה בחור אחד בשם נתן. ישראלי, אז הוא היה אולי בן 22, 23. דיברתי, דיברתי, דיברתי, הוא נדלק. כולם כמובן חילונים, אבל הנתן הזה התעוררה בו נקודה של תשובה. אמרתי לו, אני כל יום שני נותן כאן דרשה בבית הישראלי, למה שלא תבוא לדרשה המלאה? זה היום שני. תבוא היום, תבוא שבוע הבא. הוא אומר, מה, כן, משמונה עד עשר. טוב, אני אבוא. באמת הוא בא. התחיל לבוא כמה שבועות, הוא בא. הזמנתי אותו אליי לשבת. אמרתי לו, תבוא לשבת? הוא אומר, כן, בשמחה וזה, אבל יש בעיה. מה? אני יכול לבוא עם החברה שלי. הוא חי איתה בדירה. אני אומר לו כן, אבל אתם לא תוכלו לישון שניכם אצלי בבית נשים אותה אצל השכנים, יש שם חדרים הוא אומר בסדר, העיקר שנאכל ביחד ונהיה ביחד אומר כבוד הרב, אפשר להביא גם את החברה שלה? הם שניהם מלצריות בסנוקר הם מלצריות, אבל לא בסנוקר באיזה מסעדה בברוקלי הוא אומר אפשר להביא גם את החברה שלה? ואני אומר כן, השניהם יהיו ביחד אצל השכנים. הוא אומר בסדר. בקיצור, הם מגיעים לשבת, יושבים בפניי אדון נתן והחברה שלו והחברה שלה. הוא עוד לא שמע על המושג שאורח לא מביא אורח. זה לא דרך ארץ. אבל בסדר, היום הוא כבר בטוח יודע את זה, אבל אז, הוא הביא כבר שני אורחים, אוקיי? Buy one, get two free. קיבלתי שניים על הדרך. בקיצור, משמיים ככה גלגלו, הם יושבים מולי בשולחן עם עוד כל מיני אורחים אחרים שהיו מוזמנים. שבת בבוקר, לא אשכח איזה חומיה של מזגן היה בפול והייתי נוטף מים, עד כדי כך. ואני אחרי הסעודה של שבת בבוקר, יושבים לפניי חבר וחברה חילונים, שחיים ביחד באותו חדר בדירה. על מה אני צריך לדבר איתם? שהם אוהב אותכם, צדיקים שלי, מתוקים שלי, וואו. אני חייב לזעזע אותם. התחלתי לדבר, להסביר מה זה מצוות נידה, אישה נידה. אני מסביר להם מה זה נידה, איזה עבירה חמורה, מה זה כל העניין הזה של המחזור. אני מדבר ומדבר ומדבר ומדבר, כמה זמן דיברתי? בערך שעתיים ורבע. רק על הנושא הזה. ובסוף, אחרי כל ההסברים, אז אני אומר לבחור, מה אתה אומר נתן? אולי באמת תיפרדו על החתונה. הוא אומר לי, תשמע, כל מה שאתה אומר, אני לא מערער, הכל טוב ויפה. היה לו באמת נשמה טובה, הבחור הזה. אבל מאיפה יש לנו כסף לשלם שני שכר דירה? זה ניו יורק, זה לא... אנחנו בקושי מתמודדים עם דירה אחת שלא שתינו. ולשכר דירה. מה, עכשיו אני אשלם כפול שכר דירה? אמרתי לו, לא צריך שכר דירה בכלל. אתה תבוא אלינו, תגור בישיבה. היא נכניס אותה במדרשייה, לבנות. בכלל לא יסחר דירה. מסתכל עליה ככה וזה, אומר, לא, זה קצת כבד עליי, זה עוד מוקדם מדי. טוב. עכשיו, אחרי שעתיים וחצי שהתחננתי אליהם להיפרד עד החתונה, וכולנו יודעים מה שכתוב בפרשת השבוע. מה כתוב? השוחד יעבר עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים. מה שייך שוחד להם? יש כל מיני סוגי שוחד. יש שוחד כספי. יש טובות הנאה. הנחות, מסדרך, כרטיסי כניסה, כל מיני דברים כאלה. זאת אומרת שווה כסף. יש שוחד פיזי. אוכל, יחסי מין, כל הדברים האלה. זה שוחד פיזי. מה אומרת התורה? התורה לא אומרת שהשוחד יהפוך אותך לשקרן כמו שכולם חושבים, לא. אתה בא לבית משפט, רובן ושימון נלחמים בפני שופט. רובן שיחד את השופט לפני שהתחיל הדיון, שלח לו איזה חבילה מזומנים שמנה ביותר, דרך איזה שכן של השופט. זה שלך, תעזור לי. עכשיו השופט, בתוך קדם ההלך המשפט, מה הוא עושה? הוא מסדר שהכל יסתדר לטובת שמעון, לטובת רובן, זה ששיחד אותו. הוא סותם לשמעון את הפה, נותן לרובן את זכות הדיבור, כל מיני ראיות ששמעון מביא, אומר זה לא ראיה, נותן לשמעון כל מיני רמזים לרובן, זה לא כדאי להגיד, זה כן כדאי להגיד, ואט לאט הרובן הזה מנצח. נגמר הדיון, השופט פסק שמה ששימון תובע את רובן על מיליון שקל, התביעה מופרכת, שימון הפסיד וצריך לשלם לו עשרים אלף שקל הוצאות משפט. אז רובן הזה הרוויח, הוא נתן לשופט עשרים אלף שקל, גם זה חזר אליו. ויצא במיליון שקל רווח. עכשיו, מה אתם אומרים? מה גרם לרובן לזקות את, מה גרם לשופט לזקות את רובן בדין? כל מי שנשאל יגיד, השוחד שהוא קיבל גרם לשופט לשקר ולסלף. נכון? לא נכון. זה לא מה שכתוב בתורה. צריכים לשים לב, בתורה זה, הדיוק הוא כחוט השערה, זו שפה אלוקית. או. התורה השוחד מעבר עיני חכמים קל וחומר כסילים כמו שופטי בית משפט, כן? שאין להם גרם של שכל. וכל מה שהם עשו עד היום זה לעזור למחבלים לרצוח אותנו יותר מהר. זה מה שהם עושים. ברור לך שאין להם שכל. כי אדם שפוסק פסקים נגד העם שלו, בעד רוצחי ישראל, זה מראה שאין לו שיקול דת. בכל אופן, ברגע שנתת לשופט הזה שוחד, הוא לא משקר לטובת המשחד. לא, הוא כבר לא רואה שהמשחד השם. מה הרעיה אם תחבר אותו למכונת אמת? אחרי המשפט, נגיד חקירה, חקירה של שופטים, גם יש כאלה דברים לפעמים. אנחנו בודקים אותם במכונות אמת. תגיד לי, כבוד השופט, במקרה כך וכך, אתה עסקת כך וכך, אנחנו רוצים לשאול אותך כמה שאלות. כן, מחברים לו את האלוקטרודות האלה לגוף. האם באיזשהו שלב במשפט פנה אליך מישהו מטעם עני שם? הוא צריך לענות. פתאום רואים, המכונה אמרה שהוא משקר. הדופק שלו מתחיל, הוא מתחיל להזיע. כל התשובות שקר, תופסים אותו בשוחט. תתפטר או שנגיש נגדך תביעה. בדרך כלל הוא יוצא בשקט ונגמר הסיפור. גם להם נוח להשתיק את העניין. הם לא מעוניינים להראות שיש להם שופטים מושחטים, כן? אבל השופט הנעל יעבור את הבדיקה במכונת אמת בלי בעיה. שישאלו אותו, האם לדעתך רובן חף מפשע? ודאי. אין שום ספק. שמעון עשה לו אבלה. זה מה שהתורה אומרת, שהשוחד מעבר את הבן אדם, הוא לא יכול לראות את האמת. עכשיו אני אתן לכם דוגמה. בן אדם חי עם חברה חילונית שלו בדירה. מקיים איתה יחסים כאילו אשתו 20 שנה. שעכשיו באים להגיד לו אתה צריך להיפרד לשישה חודשים עד שתתארסו ותתחתנו תיכנסו לחופה בקדושה ובצניעות, אז הוא מבין את זה בסכל, הרי הוא בא לדרשות, הוא שומע דרשני אמת, הוא שמע קצת הפצצות של דרשנים טובים, הוא כבר הבין מזמן שלהיות עם החברה שלו זה עבירה יותר חמורה מלהיות עם אמא שלו, עד כדי כך. ככה התורה אומרת, ואל אישה בנידת ומטה, אלא תקרב לגלות הרוותה, ככה כתוב. באמא שלך לא כתוב לא תקרב לגלות ערוות עמך כתוב ערוות עמך לא תגלה תסתכלו פרשת בחרמות ערוות עמך לא תגלה ערוות דודתך לא תגלה כל הערוות כתוב לא תגלה כוונה אל תשכב ושמגיע לאשתך ואל אישה בנידת ומטה לא תקרב לגלות ערוותה יש עוד מילת עזרה בתורה שאין בשאר העריות כל אישה, כלבחומר אשתך, אם אשתך אסור אז כלבחומר אישה שהיא לא אשתך, זה כלבחומר, כן? אז כשמביאים לאדם הסבר על גודל העבירה מבחינה שכלית הוא מבין את העניין, הוא רואה, מראים לו שזה כתוב ואז השוחד הפיזי, שהוא כמו שם ומכור לו, הוא לא יכול עכשיו לדמיין את עצמו עכשיו שישה חודשים בלי השוחד הזה, מיד מתחיל לספק לו תירוצים. זה לא נכון, אני במילא אפגום בברית, זה במילא יזר על וטלה, אני בטוח שזה עדיף בעיני השם, מעדיף לפחות זה, זה בונה לנו את היחסים, אני לומד להכיר אותה. שבר מאות תירוצים, והוא הולך הביתה שלב. אחרי יומיים הוא שכח הכל. אין לו יותר איסורי מצפון. למה? כי השוחד גורם לאדם להיות עיוור ולא לראות את האמת. זה המציאות. אותו דבר עם הגויות. כל בן אדם שדיברתי איתו לעזוב את הגויה שהוא הולך איתה לפני שזה ייגמר בחתונה ויהיה לו ילדים גויים, כולם ענו לי את אותה תשובה. כולם ענו לי את אותה תשובה. מי יודע מה התשובה? זה ברור, לגייר אותה. אבל הם נותנים תשובה יותר מעצבנת מזה. לא, לא. כל זה נכון. הכל הם אומרים. אבל יש משפט שכולם אומרים. אין כאלה יהודיות, כבוד הרב. כל היהודיות שיצאתי איתן רוצות בית, רוצות זה, רוצות, רוצות. זאתי, קח אותי איך שאתה. שים אותי במרטף, אין לי דרישות. תראה אותה את המקסיקנית הזאת, הווייטנמית, פיליפינית. אין לה שום דרישות. יצאתי עם ההיא, רוצה בית בגרייטנק. עשרה מיליון דולר, למי שלא מבין. יצאתי עם ההיא, בית באושן פארקווי, חמישה מיליון דולר. יצאתי עם קריסטינה, איפה אתה גר? בבייסמנט. יש מקום בשבילי? כן, בערון. או תנק יו תנק גאד ומוכנה להתגייר בשבילי ברגע כבוד הרב לא מצווה לגייר אותה איך הוא נהיה כזה למדן פתאום בוגר פונוביץ' איך פתאום הוא יודע הכל גיורים זה צדיקה, צנועה. איך היא תמכה בי. הייתי חולה, הייתי פצוע. מביאה לי את הקפה למיטה. הייתה לי חברה מירי. כל היום ביזיונות, כללות, עצבים. תראה את קריסטינה. אם אני אומר לה לקפוץ מהחלון, היא קופצת. ואיפה בא לו כל הפלפול הזה? שוחד מעבר את הבן אדם. אבל היו מקרים ממש קיצוניים שהבחורות הגויות האלה היו סי הפורצות בפנים שלו היו בוגדות בו גם ועדיין הוא עיוול מהפחד לאבד את השוחד הפיזי ככה זה רבותיי אז אומר משה רבנו מי שאומר אני בסדר זה לא נוגע אליי לא יובא על שם סלוח לו יושב בפני אדון נתן והחברה שלו ואני שעתיים ורבע מזיעה ומתכנן אליהם להיפרד ולא הצלחתי מה הבן אדם עושה אחרי שהוא ניסע את כל הדרכים ונכשל אין מה להפסיד נכון? אולי השם יעשה נס אמרתי לו לנתן הזה תגיד לי אתה מוכן נעשה שאלה נשאל את הקדוש ברוך הוא מה הוא אומר זה בכלל חשב שנפל על איזה בבא הוא אמר לי מה זאת אומרת נשאל את הקדוש ברוך הוא אמרתי לו נעשה גורל נפתח את החומה שנראה מה יצא אומר לי מה יש כזה דבר אני אומר לו, כן, נגיד תפילה, מתפלל להשם, שיערה לנו את התשובה. מה שיוצא בצד ימין זה תשובה מן השמיים. אבל אתה חייב לקיים. מסתכל על החברה שלו. מה את אומרת? אני אומר לכם, רק מהסקרנות הם הסכימו. מרוב הסקרנות לראות אם יש כזה דבר. מסתכלים וזה, הוא אומר, בסדר. הוא אומר, בסדר. אמרתי לו, אבל אין חוכמות פה. מה שיוצא אתה חייב קיים. הוא אומר לי, בסדר, בסדר. אמרנו תפילה איזה דקה שתיים במונות של עולם אני רוצה לחזור בתשובה תעזור לי תראה לי את האמת תראה לי מה אתה רוצה שאני אעשה מה שבא לי בראש אמרתי המצאתי תפילה על המקום אבל איך אומרים דברים היוצאים מן הלב באמת בכל הלב הבן אדם פתח רבותיי אני מדבר איתכם מול מצלמה פה הבן אדם פתח את החומה שורה ראשונה מימין, ואל אישה בנידת תומתה לא תקרב לגלות ערוותה. המחורה הזו, עד עכשיו נהיה לי צמר מורי, כבר סיפרתי את זה מאה פעמים את הסיפור הזה, נתנה צעקה, מה זה צעקה של בהלה? היא רצה ספרינט לחדר. רצה לחדר, להתחבא מרוב הבוש. אמרתי לו, נו מה? הוא אמר לי, כן, כן, מה שתגיד. נכנסתי אותו בישיבה, נכנסתי את הבנות במדרשייה, קיק שק, חזרו בתשובה מלאה, נהיו חרדים גמורים, עברו כמה חודשים, כבר מעלו לארץ, התחתנו פה. יום אחד מביא לי איזה קטע וידאו, של איזה דרשן פה בארץ, שאחרי הדרשה באים לקהל לשאול אותם איך היה הדרשה. אני מסתכל על הנתן הזה, כובע שחור, אומר, הוא מספר, הוא שואל, אימא טוב, איך חזרת בתשובה? הוא מספר, איך היה בברוקלין וזה, מספר את כל הסיפור. בקיצור, השלושה האלה ניצלו. עכשיו, אני חושב לעצמי, נגיד שלא היה נפתח החומש, הם היו חוזרים לדירה, מי יודע איפה הם היו היום. מה אתם חושבים, הקרשבח הוא פרייר של מישהו? הם היו ממשיכים בייסורי קראת עוד כמה חודשים מסתם היחסים שלהם היו נהרסים כי להיכנס לחתונה בכאלה תנאים לא צריך להגיד לכם כמה זה חמור ובדרך כלל כל הזוגות האלה צ'יק צ'אק מתגרשים מיד אחרי כי הכל היה בתומה לא בקדושה וכתוב מגיד ראשית מאחרית שרואים איך הדבר נגמר הולכים ובודקים בהתחלה רואים שההתחלה הייתה רקובה ומי יודע, בכלל היה לי סיפור בשבילכם היום. גם לא היה לי סיפור. הסיפור הזה מחזק הרבה אנשים. אבל זה עושים רק שאין ברירה. זה לא משחק לפתוח את החומש. זה שאין ברירה. כשכבר קלו כל הקיצים, ניסית בכל הדרכים, לא הלך, מה יש להפסיד? לא ייפתח, לא ייפתח, באמת הפסדת את הבן אדם. חוזר הביתה, נגמר הסיפור. יש אחד, יובל אמרני, צדיק. היום קוראים לו יואל אמרני, כי יובל זה לא שם כל כך טוב. אבל הוא גר בבת ים, לומד בכולל, אחו הוא צדיק רציני מאוד. אחד מהבעלי התשובה האהובים עליי ביותר שהיו במשך השנים. למה אני כל כך אוהב אותו? יש לו קודם כל מידות נפלאות. הוא בטור בן אדם, זהב שבזהבים. אבל יש הרבה אנשים עם מידות טובות. באופן טבעי גם. למה אני אוהב אותו? כי הוא כזה בעל תשובה מתוק, שצריך להכניס אותו בלקסיקון. מה הפירוש? יום אחד אני מקבל טלפון כמה שעות לפני שבת, מאיזה מזכירה של איזה רב, אומרת לי, אני דיברתי עכשיו עם איזה חילוני אחד מברוקלין, שאלתי אותו אם הוא מוכן לבוא למונסי לשבת, לראות איך זה. אמר לי כן. אתה מוכן לקבל אותו? מהיום להיום. אמרתי מה, להיום? כן, להיום, עכשיו זו הזדמנות. כן, תשלחי אותו. נהי לו, תכתוב את שיבוא. מגיע לי בחור, בלורית, הוואי חמש אפס. גלים של הוואי. פאות, איך אומרים, אלוויס אפילו לא היה לו כאלה פאות, ככה כמו איזה בננה. אופנה מוזרה זה היה, לא יודע אם זה היום עדיין באופנה, אבל ככה זה היה נראה. בא, נתנו לו כיפה, התיישב, כל השבת דברי תורה, מוצאי שבת, אמרתי לו, הוא סיפר לי שהוא חי עם מלא חילונים, בחורים ובחורות, באיזה דירה בברוקלין, השם ירחם, מה הולך שם. זה עוד לפני שהיה התוכנית הזאת. איך קוראים לתוכנית הזאת? שכולם בבית אחד. האח הגדול. למה קוראים לזה האח הגדול? הפח הגדול. הפח הגדול, אם כבר. בסדר. כל אובן, מוצאי שבת הוא נוסע חזרה לברוקלין. אני כמובן לא אבקש ממנו את הכיפה חזרה. אני מבסוט שהוא עוזב את הבית שלי עם כיפה על הראש. שיהיה לו כיפה. בעשר ומשהו בלילה, הוא מתקשר אליי. אומר לי, כבוד הרב, אתה לא יודע מה עושים לי פה. אני אומר לו, מה? אומר לי, הורגים אותי פה. שטיפת מוח, תיזהר, תמתמו אותך, התחרפנת. אני אומר לו, אבל מאיפה הם יודעים? מאיפה היית? מה היית? אומר לי, מה זאת אומרת? הם ראו את הקיפה. אמרתי לו, מה, לא הורדת את הכיפה אחרי שיצאת מהבית שלי? הוא אומר לי, איך אני יכול להוריד את הכיפה אחרי כל מה שירת עלי? אני לא מוריד את הכיפה. כמה כאלה בעלי תשובה אתם מכירים? שמעו היום את האמת, שמו במקום כיפה ולעולם לא הורידו אותה. יש כאלה? אני עוד לא נתקלתי בכלל. בדרך כלל הכיפה מגיעה אחרי כמה חודשים. בהתחלה היא בכיס, אחר כך עושים ככה, כל מיני הצגות, מתביישים. מה יש לשים כיפה? הולך מתחבא בפינה, שם כיפה. עד שמקבל אומץ לשים כיפה או להוציא את החוטים של הציצית, הנשמה יוצאת. ויש כאלה עשרים שנה עוד עם כובע בייסבול. לא שמים כיפה, מתביישים. וזה שמע בכל השבת דברי תורה, שם כיפה עד היום. שיקשק בא לישיבה, לקח אותי לעשות שם מדרשה בבית בושת שם. חלק משם דווקא התחזקו, איזה שניים-שלושה, באמת. היו הרבה חבר'ה שם, אבל שניים-שלושה התחזקו. הבית הזה התפרק, והוא ניצל. ברוך השם, מאז עד היום, עשרים שנה, קרוב לעשרים שנה, לא יודע, שבע עשרה שנה הוא לומד. לומד תורה מהבוקר עד הלילה. אז איזה זכות יצאה לנו פה תיארו לכם שעכשיו הייתי אומר למזכירה הזאת מה עכשיו כבד עליי הורח בשנייה האחרונה האישה תקפיד זה לא נעים מי יודע איפה הוא היה היום מי יודע לאיזה גויה הוא היה נשוי כמה ילדים גויים היה לו תראו איך הכל משתנה ברגע יש אדם קונה עולמו ברגע אחד הבן אדם בא, שמע, השתנה במקום. מה היה קורה אם הוא היה חוזר לבית בושל שם, בלי כיפה, מוריד, תוך שבוע יום קררים אותו, הוא היה יורד חזרה, מה, מה, הוא היה זוכר את כל מה שדיברנו? אבל עצם זה שהוא נשאר עם הכיפה על הראש, הכיפה מחייבת. דרך אגב, כיפה זה רק דרבנן, זה לא מדהורה הייתה. בזמנם רק החכמים הגדולים היו הולכים עם כיפות, תרבושים וזה. בדרך העולם כולם היו הולכים עם קובעים פעם. כל הקובעים האלה שאתם רואים, הקובעים השחורים, פעם זה לא היה רק קובעים שחורים, זה היה קובעים בכל הצבעים, כחול, חום, עפור, זה היה אירופה. כל אירופה לבשו קובעים, תראו תמונות מלפני מאה שנה, כל הגויים, כולם היו הולכים עם כובעים, שהיו נכנסים לבית, מהכבוד היו מורידים את הכובע, תולים אותו. כולם היו עם כובעים. סכנים, לא כולם היו סכנים, כבר יש איזה מאה ומשהו שנה שכבר התחילו להתגלח, אבל היה תקופה, כן, היה תקופה, א', ד', גורדון, הרצל ושאר מועצת החכמים, כולם היה להם סכני. כן, כן, אבדה צוויני, כן? בקיצור, בקיצור, רבותיי, אתם יודעים, הפרסים עבדו עליהם הכי הרבה מכולם, הציונים. כשבאו הפרסים לארץ, מכרו להם לוק שהארצל הוא המשיח צדיק, חצים הפרסים קוראים להם ארצל. כל פרסי שאתה מכיר, איך קוראים לך? ארצל. אני הכרתי מישהו שבאצל מכילה מכבודם כל אחד החיים שלו גאינו מלא אדמות. יש כמה שמות שכנראה יש עליהם נידת הדין. אחד זה נמרוד. נמרוד זה שם, השם ירחם. מה זה נמרוד? זה אחד שמרד בהשם. אבל החילונים שקוראים לאלת שלהם נמרוד, אני מניח שהם אפילו לא יודעים מי זה. הם לא יודעים שזה שם רע אוכל אוהבים את השם נמרוד נמרודי כן אבל זה אחד שמרד בהשם זה כמו שאחד יקרא לבן שלו אסף אבל הוא לא יודע מי זה היה אסף בתורה הוא שמע פעם את השם אסף הוא אוהב את השם אסף יש דרך אגב כאלה שקראו להם בתורה אחרי התורה ישמעאל רבי ישמעאל היו אנשים שקראו להם ישמעאל אף על פי שהישמעאל כתוב עליו פרעי אדם ידו בקוד ויד קולבו אבל הנה אתם רואים שהיה רבי ישמעאל ובכלל היו אנשים שקראו להם ישמעאל יש גם אנשים שקוראים להם אב שלום אב על פי שאב שלום ערד באביו דוד המלך, לקח לו את הנשים, טפי לפשים, עשה נגדו מרד, רצה להרוג אותו, עגלה אותו מההרמון, רדף אחריו להרוג אותו, גידל שיער, קיצור היה בעצמו פרעי אדם. ולמרות זאת דוד התפלל עליו וריחם עליו וכולי, אבל הנה, אנחנו רואים אנשים עם השמות האלה, אבל השמות כגון הרצל ונמרוד ויש עוד כמה שמות לא טובים, זה ממש לא מומלץ לקרוא לילדים שלך בכאלה שמות. יש הרבה שמות היום שהן פשוט לא שמות. טום, שירה, כל מיני כאלה שמות. אלה זה לא שם, זה סתם שם עצם. שם עצם, זה כמו שאחד יקרא לבת שלו כיסא ולבן שלו שולחן. זה לא שמות רעים. איך קראת לבן שלך שולחן? כן. למה? זה מופיע בתנך. תערוך לפניי שולחן נגד צורריי. אחד בא לרב חיים קניאפסקי, אומר לו איך קוראים לבת שלך? שירה. אומר לו שירה זה לא שם. אומר לו למה? זה מופיע בתורה. אומר לו גם שולחן מופיע בתורה. גם פרה מופיע בתורה. אז מה? אז מה תקרא לי לבת שלך פרה אדומה? מה? לא שומע. בדרך כלל לא כדאי לשנות שם לגמרי, אלא להוסיף שם. אם יש שם שהוא לא רע, אבל הוא לא שם, מוסיפים שם. אלא אם כן זה שם כמו נמרוד או הרצל, כדאי להחליף את זה לגמרי, שלא יישאר זכר מהשם הקודם. כי הרבה אנשים לא מבינים מי היה הרצל. עד עכשיו יש תמונה שלו בכנסת. עד עכשיו יש תמונה שלו בכנסת. שיר זה כמו שירה, אותו הסיפור. כל השמות האלה זה לא שמות, שיראל, שירה, שיר, שלהבת, אלה לא שמות, זה לא שמות רעים, אבל זה לא נקרא שמות. השם הכי טוב ביהדות לאישה, מה הוא? שרה. השם הכי טוב, סרה. זה גם היום בסטייל באמריקה. סרה. זה לא כל כך נורא. היום האנשים שקוראים לבנות שלהם בשמות או לבנים, קודם כל הם דואגים אם זה מתאים לגויים. כי יש שמות שאי אפשר להגיד אותן באנגלית. כי זה עם חטא. אז קשה להם להגיד חטא, למשל. למשל, איך האמריקאים אומרים מזרחי? יש שני גרסאות, או מזרעי, או מזרעצ'י. וגם שמעתי אחד אומר מזרעקי. הם לא יודעים להגיד חי. אין להם באלף בית שלהם חטא. אין להם את העט. יפה, עט. בדיוק. טוב, בקיצור רבותיי, אז אחד הדברים שאני שאלתי אתכם היום, כבר שכחתם מזה, למה החכמים צריכים להגזים? למה הם אומרים אהוב את המוכיחים וסנא את המשבחים? תגיד, אהוב את המוכיחים יותר מהמשבחים. מובן, אני אוהב גם את המשבח. מה, אם רב נתן לי מחמאה, הוא מחזק אותי, רוצה לעלות אותי, הוא אומר לי צדיק, זה, כל מיני מילים של איך אומרים? מחמאות. אני צריך לסנוא אותו? התשובה לא חלילה לסנוע אותו. התורה לא באה להמליץ לך, חכמים, תתחיל לסנוע אנשים. לא. הכוונה סנה מהכוונה, אל תרוץ אחריו כדי שייתן לך עוד מחמאות. לך למי שתוקף אותך ואומר לך את האמת על עצמך בפנים. תראה מתי אתה מגיע לתפילה. יש לי חבר כהן, מתי הוא מגיע לתפילה, מי יודע? ניחוש אחד. דקה לפני הברכת כהנים. שכבר אין לו ברירה, הוא הכהן היחיד בבית כנסת, אם הוא לא בא, כולם קוצפים עליו. בגללך הפסדנו ברכת כהנים, אז מהאבושה, מהציבור, הוא מגיע לפני הברכת כהנים. צ'יק, כשאת שם את התלית, את התפילין בחדר מחוץ, נכנס ישר עולה לדוכן. אה? יוצא לידי חובה בברכת כהנים, אבל זה הדרך להתפלל. מגיע 40 דקות באיחור לברכת כהנים. למה הוא מגיע לברכת כהנים? כי אין ברירה. אם היה ברכת כהנים רק במוסף נגיד, דוגמה בשבת, אז הוא היה מגיע למוסף. היה מגיע, בעשר ומשהו. זאת אומרת שכבר אין ברירה. מה צריך לשנות לו בראש להסביר לו שהתפילה מתחילה מהמילה הראשונה, לא בברכת כהנים. זהו צריך להבין כולנו ככה יש דברים שאנחנו מעריכים מאוד ומוסרים על זה נפש ויש דברים שאנחנו מזלזלים בהם אפילו שלפעמים הם ברומו של עולם כמו שהגמרה אומרת קרום זולות דברים שנמצאים ברומו של עולם ואדם דש בעקבו כאילו מזלזל דורך על זה כאילו זה כלום ותפילה זה אחד הדברים אם אדם היה יודע כמה הוא מרוויח בלהתפלל, כל היום היה מתפלל. יש גמרא הלוואי ואדם מתפלל כל היום. כי כבר ברגע שאתה מתפלל, אתה כבר מדבר עם השם. זה כבר דבר גדול. כל היום שב, דבר עם השם. אני היה אצלנו, בזמן שאני הייתי בישיבה, היה איזה בן אדם מבוגר. כולנו היינו נגיד בני 24, 5, 6. הוא היה קרוב ל-50. מה הוא היה עושה כל היום בישיבה? כל היום קורא תהילים. מהבוקר עד הערב. מדי פעם היה קורא סיפורי צדיקים. ספר על אבא בסלי, על אבא משחאי, רמבה. זה מה שהוא היה עושה. הוא לא היה לומד גמרא, לא משנה. זכו מה שהוא היה עושה ביום שישי, זהו. למה? קשה לו ללמוד גמרא, המוח שלו לא היה חריף. והיה לו איזה בית, הוא הזכיר את הבית הזה, מהכסף של הרנט, של השכר דירה, הוא היה חי, וכל היום יושב קורא תהילים. אז אני פעם אמרתי לו, מה, איך זה לא מייאש אותך כל היום, כל יום לשבת לקרוא תהילים? כל היום? מלא, אנחנו נהנים, לומדים גמרה. כל היום לשבת לקרוא תהילים? אם הוא באמת באמת לא מסוגל ללמוד, יש כאלה שהם לא מסוגלים באמת ללמוד, אמנם רוב האנשים מסוגלים, מי שבאמת מתאמץ ומתאמץ ומתאמץ פותחים לו משמיים, אבל יש אנשים לא התברכו בסכל חריף, לא מסוגלים להבין גמרא, אין מה לעשות. אז אנשים כאלה ילמדו דברים שהם כן יכולים להתקשר אליהם. משניות, נגיד אם קעתי, זה מסביר הכל בשפה קלה. ילמדו הלכות, ילכות יוסף, דברים כאלה. גם מה שקשה להם, מישהו יסביר להם. ילמדו פרשת השבוע עם רעשי, והיום כבר יש הסברים בעברית. רעשי קיבלו אותו. כן, בדיוק. עם עברית, זה כבר מבינים יותר טוב. העיקר שירו לה כאנוש ברוך הוא שהם רוצים כל היום להיות קשורים לתורה. זו מהלה גדולה מאוד. אז רבותיי, למה החכמים משתמשים בלשון קיצונית? זה הדרך לזעזעת האנשים. בשפה מצויה, האדם לא מזדעזע. אני אתן לכם עוד דוגמה. חכמים אומרים, תלמיד חכם שמידותיו רעות, נבלה, שרוכה בשוק, טובה עמנו. עכבר מת, חתול מת, עדיף על אחד שיודע הרבה הרבה תורה ויש לו מידות רעות. גפתן, שחצן, מבזה אנשים, קורא להם בשמות. הכל בשבילי, אם לא בשבילי שיחרב העולם. אבל מה? נגיד יודע לדבר, יודע תורה, אבל מתנהג כמו בעל חיים. החכמים אומרים, משתמשים בביטוי חריף מאוד נבלס רוחה מתה בשוק למה החכמים צריכים לבזות תלמיד חכם? מה אין כבוד תורתו? מה אין כבוד תורתו? תגיד תלמיד חכם שמידותיו רעות לא ראוי ללמוד ממנו תורה כמו שכתוב בשולחן ארוך כתוב תלמיד חכם שאינו עגון אסור ללמוד ממנו תורה אפילו אם הוא מלמד אותך את האמת הוא מלמד אותך מה שכתוב הלכות מוסר חומש הכל מה שכתוב הוא מלמד אבל הוא עצמו אדם לא עגון אסור ללמוד ממנו תורה התערכה בשולחן ארוך? בטח, כל התורה זה תיקון עמידות. חצי מהמצוות זה תיקון עמידות. הכרת הטוב, תודה, צניעות, דרך ארץ. וודאי, מה זה כל המצוות? מה זה ואכלת וסבאת או ורחת את השם אלוקיך? כל הדברים האלה, למשל כתוב בתורה, תחת אשר לא עבדת את השם אלוקיך בשמחה ובתוב לבעיו מרוב כל. כולם מכירים את הפסוק הזה אבל לא שמים לב לשני מילים האחרונות בפסוק. הרבה פעמים שמעתי דרשנים מצטטים את המשפט הזה ומשמיטים את השני מילים האחרות כאילו זה לא כל כך רלוונטי לנושא. אבל זה כל הפסוק. תחת אשר לא עבדת את השם הלוקחה בשמחה ובתוב לבעב זאת אומרת שמרת מצוות כן היית דתי כן הלכת עם כיפה וציצית כן הלכת עם כיסוי ראש כן סמלה הכל כן שמרתם שבת אכלתם קשר שחיטה זה שחיטה אבל מה פנים תשע בעב אוף, ברכת הלבנה, אוף, מה נפל עליי עכשיו זה? אוף, עכשיו, שאללה, עוד פעם עכשיו סליחות, מה? באמת לזה לא עוזר, מה אני עכשיו? כל מיני דברים כאלה של נדע, הרי השם חוקר כליות והלב. בוא, יש עכשיו תומכי שבת, מה? בוא תעזור, תביא קצת ארגזים, נשים בבתים של העניים, אוף. אני כבר לא מדבר על אלה שלא באים לתשיעורי תורה בגלל שיש איזה משחק מטופש. עשרים ושתיים פלגמטים רצים אחרי חתיכת אור. על זה הוא מבטל שעתיים דרשה. היום בכלל אני לא מבין, כי היום כבר הכל מוקלט. אז הוא יכול לבוא הביתה לראות את זה בהקלטה, לא? אז מה עכשיו גרם שהוא מפסיד מאה עשרים אלף מצוות מהתורה? שאין לו סבלנות לחכות שעתיים לראות את הטמבלה ובועט בכדור. על זה הוא מפסיד 120 אלף מצוות. מלם, המשחק היה הולך וכבר אין דרך לראות אותו, אז תמבין לפחות את הניסיון שהיה לו. הוא כל כך חולה כדורגל, איך אמר לי איזה אחד, כבוד הרם, מה אתה עושה, דרשה? ליגת האלופות! אף אחד לא יבוא! תראה, אני במילא מסיע, אז כבר לא משנה. והם קר להם, אז תשים להם חימום. הוא אומר קר. טוב, שומעים? אז הדברים, דרך אגב, אתם יודעים, השכר על המצוות בשמיים, מי קובע אותו? האדם. האדם בעצמו קובע איזה שכר הוא יקבל, ידעתם את זה? אני אוכיח לכם את זה. קודם כל יש מאמר של רבי נחמן מברסלב שבשמיים דנים את האדם לפי מוצא פיו. איך שאתה שופט אנשים אחרים, מה שאמרת עליהם, ככה ישפטו אותך. למשל, אשתך באה מספר אותך, שמעת מה קרה עם הדוד של זאתי? מה? תפסו אותו, עושה ככה וזה, ומה? איזה בושות? עם מחשימו, רשע זה, צריכים לתלות אותו. יום אחד יביאו לך את הניסיון בדיוק כמו שהיה לו. באותו קושי. לא חייב להיות באותו ניסיון בדיוק. נגיד לא היה ניסיון בעריות, לך עשו ניסיון בגזל. אבל קושי, קושי הניסיון לך ולא זהים. נגיד מ-0 עד 100 הניסיון שלו היה 90, שזה קשה מאוד לעבור, עשו לך ניסיון באותה רמה, מה שמתאים לך, 90. ונכשלת. יום אחד מביאים אותך בדין, תראה מה עשית. אה, מה, זה קשה, מה, זה, איך, מי יכל לעמוד בכזה ניסיון, ריבונו של עולם? איך הבאת לי כזה ניסיון, מה? תראה, אני הייתי דתי, ראיתי, עשיתי, שמרתי הרבה מצוות, לא? אז בניסיון הזה היה לי מאוד קשה, מה? אז נכשלתי, נכון? בוא תראה איך שפטת בן אדם שנכשל בדיוק באותו ניסיון. מרים לך איך שפטת טעו ואיך ביזית אותו ואמרת תראו זה רשע ומה הוא עשה וזה ואומרים לך אתה רואה מה שאתה פסקת שצריכים לעשות לו כך היה עשה לך את העת שהכנת עבור מרדכי תלו הוא עליו מה שאמן יכין למורדי חי הוא יכין לעצמו ככה זה כולנו אנחנו מכינים עצים להרבה אנשים שבסופו של דבר הם כולם בשבילנו זה דבר אחד זה לעונש איך בסחר איך בסחר ייתנו לך לפי מה שאתה קובע שני אנשים לומדים שעה תורה שניהם באותו חום אין מזגן בישיבה, לחות, חום, נוטפים מים, אז זהה נופלת על הגמרא. שניהם סובלים, שניהם רעבים, שניהם, אני יודע מה, בשעת לילה מאוחרת. אחד מקבל אלף דולר לשעה, במונחים רוחניים כמובן, לא בכסף, השני מקבל מאה דולר לשעה. איך? נכון, כן, כן, דמיין זה יוצא בקריאה ראשית. נסע לדבר איתכם. יש בתורה מונח שאתה צריך לשלם לאדם צער אם פגעת בו וביישת אותו נגיד שברת לו את היד עכשיו הוא הולך ככה עם גבס יש לו בושות נגיד שהוא נשיא המדינה הוא בא לנהום עם גבס כזה מטופש יש לו איזה בושות גדולות שואלת הרופא תגיד אי אפשר להחביט הגבס? אפשר ככה להוריג לי אותו ליומיים? שים לי איזה פלסטיק? מה הפדיחות? אני עומד עכשיו בעיני כל העולם יראו אותי ככה עם גבס זה אומנם כלום כולם מבינים שזה לא אשמתו אבל זה בושות קוראים לו בושות. אחד שהוא סתם בעל חנות, לא נורא יהיה לו גבס, מי אכפת לו מזה? עד רבה, כולם יגיד לו רפואה שלמה. אבל ראש הממשלה, תארו לכם טראמפ עומד ככה, אנחנו נביס את איראן עם גבס ככה ביד, באיראן יעשו ממנו צחוק שבועיים אחרי זה. למה? כי זה בושה. עכשיו, ברור שאבושה היא לא זהה אצל כל בני אדם. אם אתה מבייש איזה חסר בית מהשכונה, אף אחד לא מכיר אותו, לא יודעים מי הוא, מה הוא, אין לו חברים, מסכן, אז ביישת אותו משהו, אם דוגמה הוא תבע אותך לדין תורה, אני אגיד לך תן לו 50 שקל שיהיה מבסוט, שיקנה פלאפל. אבל אם ביישת אדם מפורסם, איזה רב חשוב, שמת עליו באינטרנט דברים, אתה צריך עכשיו שלם לו רון. בלי קשר לעונש משמיים. פה בעולם הזה, על הבושה, על הביזיון, לפעמים אתה פוצע אדם, חלק מהתשלום זה רפואה. חופים, ניתוח, בית חולים, כל מה שצריך, אמבולנס. ויש עוד חלק שזה נקרא, מה? צער. יש לו צער, כאבים זה. עכשיו, איך קובעים צער? איך? יש אחת חייל קומנדו, בנוי בשביל צער. שנתיים בצבא יום-יום. צריבות, מכות, שברים. מה זה בשבילו צער? שברת לו יד. נו, ביג דיל. כבר יש לו עשרים שברים בגוף. כדור קיבל פה, כדור שם. ויש אחד עדין. הסתניס. שריטה, אתה עושה לו שבועיים, הוא במיטה. תודה רב. אני מאוד לא מרגיש טוב. מה? תעשה לי משברר. מה? קיבלתי שריטה ליד הרגל. כואב לי מאוד. נו, מה נעשה? בסדר, עדין. עכשיו השאלה, איך נהדע כמה כסף לפסוק לכל אדם צער? התשובה היא, כמה האדם היה מוכן לשלם כדי שלא נעשה לו את זה שוב? דוגמה, עשית לבן אדם קביעה. אתה אומר לו, בוא הנה, אני עכשיו עושה לך עוד פעם קביעה. ביד השנייה. לא, לא, עזוב. תשלם לי, אני לא אעשה לך. אוקיי, אוקיי, קח 100 שקל. אה, אתה צוחק? מה פתאום? טוב, טוב, 200? לא. 500? לא. 1,000? לא. 2,000? לא. תביא את היד. מראה לו את הסכינה הלוהטת. אוקיי, אוקיי, אני אתן לך 5,000 שקל. לא. טוב, אין לי יותר. יאללה, סרוף. אוקיי, בסדר. הקביעה בשבילך שעברה 5,000 שקל. יש אדם, גם מיליון שקל ייתן לך לא לקבל קביעה. טוב, טוב, אני אתן לך מיליון שקל, הנה, הנה, מהר, תביא את הטלפון שלך, אני אעביר לך את הכסף, אל תשרוף אותי. אז רואים שהצער אצל אנשים, יש לו ערך שונה. עכשיו נחזור לעניין. אתם איתי? אתם עוקבים אחריי? מה השאלה ששאלתי? בוא נראה אם אתם זוכים. אני לא שאלתי אותך, אתה כבר רב, ברוך השם. איך אנחנו נקבע? מה גודל השכר שלנו בשמיים? אחד מאה, השני אלף. איך? מי יודע? חכם בן ציון, אבא שאול זצל מביא את זה בספר שלו חוכמה ומוסר. בשמיים אתה תקווה כמה ישלמו לך על כל שעה תורה. איך? בזמן שעכשיו אתה יושב ולומד, מתקשרים אליך איזה קליאנט, נגיד שאתה מנעולן, או אני יודע מה, נעה גמונית, לא יודע מה. ועכשיו קוראים לך לעבודה של 200 שקל. בזמן שאתה יושב בשעה של היומיומית שאתה לומד שעה גמרה כל ערב. קיבלת קריאה עכשיו, 200 שקל. אתה מהר סוגר את הגמרה ורץ, כי 200 שקל בעיניך יותר חשוב משעה הגמרה. השכר המקסימלי שתקבל בשמיים הוא לא יותר מ-200 שקל לשעת לימוד. אבל אם הציעו לך 200 ואמרת, לא, לא, אני לא פנוי. ואמרו לך, טוב, אנחנו בלחץ, ניתן לך 400, תבוא. אבל ל-400 הסכמת ללכת. אז השכר שלך עלימות תורה 400, ואם יציאו לך 1,000 ולא הלכת, 2,000 ולא הלכת, 5,000 ולא הלכת, או שאתה אומר להם מראש, כל סכום שתציאו לי בעולם, אני לא יכול לבוא משמונה עד תשע. אל תתקשרו אליי אפילו, גם אם יש עבודה לעשות 50,000 מנעולים באמפייר סטייט בילדינג. אני לא בא. השכר שלך אין לו קץ. למה? כי אתה לא מכרת את התורה לעולם בשכר רוחני. לא התפשרת על התורה ועל המצוות בשביל כסף או כל מיני טובות הנאה גשמיות. אז אם אתה מוותר על שעה תורה בשביל משחק כדורגל מטופש, השכר שלך בעולם הבא יהיה הנאה של משחק כדורגל. בזמן שההנאה צריכה להיות בעולם הבא לימו תורה הנאה שהיא שווה לכל ההנאות של כל האנשים מבריאת העולם ועד סוף העולם הכל ביחד לא ישווה לשעה אחת סחר של צדיק בעולם הבא שיפה שעה אחת של קוראת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה. כל ההנאות של כל האנשים, של כל הדורות, הכל ביחד, לא יגיע לשעה אחת של כיף של הנשמה בעולם הבא. אבל אם אתה מוכר שעה תורה בשביל משחק כדורגל, או בשביל איזה סרט מטופש, או יש דבר חדש באמריקה, חדש ישן. איפה היית בשיעור? I was in a birthday party. מסיבת יום מולדת. של מי? חבר שלי, הבת שלו היה ליום מולדת. ילדה בת שש. הביאו לה הוגה עם נרות. חמודה, תאסיפו. ושזהו, שרף שעתיים תורה. הלכת לאכול הוגה עם השכנים. מסיבת יום מולדת. שמעתם? מי לאח שלו מתחתן? יש כאן איזה אחד צדיק בבני ברק. הוא מוסר שיעור לבעלי בתים. במשך שנים, דף יומי. יום אחד הוא אומר לתלמידים, מחר אני לא בא. אף פעם הוא לא יחסיר שיעור. מחר אני לא אהיה פה. אני רוצה שתחזרו על החומר ביניכם ונשלים את הדף הזה בשיעורים הבאים. אבל תבואו מחר ותלמדו, תעברו על כל החומר. מה יש מחר? הבת שלי מתחתנת. איך לא אמרת? אני לא רוצה לבטל אתכם מהשיעור. עכשיו אני אומר לכם, אחרי שתסיימו את השיעור, אחת תאונה, שלושה בלוקים מלידכם, בבני ברק. תבואו ברגל אחרי השיעור. אבל רק אחרי השיעור. אוקיי? למוחרת הם מגיעים, מתיישבים, חמישה לשמונה, פותחים את הגמרות. פתאום הוא הופיע. שמונה הוא הופיע. מה, אמרת שאתה לא בא. מה, בת שלך לא מתחתנת? נבהלו. אומר, מתחתנת, אל תדאגו. אבל מה, עד עכשיו הרב אפילו לא הגיע. המסדר קידושין. עד שיבוא, עד שישבו על הכתובה, עד שזה, לפחות שעה יש לי. לא חבל לשרוף שעה לימוד? בואו נעשה את השיעור כרגיל. למדוע תשע, הגיע בדיוק, התחילו כבר את התארכנות לחופה. זה אהבת תורה, הבנתם? ביום של החתונה של הבת שלו, בן אדם מאוד תרוד לשלם לתזמורת, לצלמים, זה מה, מתנות, שקים, לא בדיוק ראש ללימוד. מראה לה, כנוש ברוך הוא, מה שכתוב בגמרה, אני מקיים. מה כתוב? עשה תורתך קבע ומלאכתך ערי. איך אומרים? המלאכה זה משני, כי אין ברירה, צריכים לאכול. מה אני אעשה? דרך אגב, זה לא סתם הגזמה שכתוב שמי שלומד בבוקר ולומד בערב וכל היום עובד למחייתו, מחוסר ברירה, נחשב לו שלמד כל היום. מי יכול להגיד לי מה ההיגיון בזה? אחד לומד בישיבה עשר שעות. ואתה בשעה בבוקר, שעה בערב, וכל היום נוהג במונית או שעובד בשיפוצים. מגיע לשניכם עשר שעות לימוד? איפה ההיגיון פה? הוא מראה את בזמן הפנוי של רוענת התשובה. רוענת התשובה, במילה אחת. יש כלל ביהדות, ענוס, רחמנה, פטרה. מי שענוס, מקבל שכר כאילו עשה את המצווה. עכשיו אתה ענוס, אין לך ברירה, יש לך חובות. אתה לא יכול לשבת כל היום ללמוד בישיבה בזמן שאתה חייב לאנשים כסף. זו טעות מאוד נפוצה. יש אנשים חזרו בתשובה, ברוך השם, והרי כולכם יודעים שאין דבר יותר אהוב על הדרשנים ועל הרבנים מלהביא בחור לישיבה. כולם מבינים, זו זכייה בלוטו, נכון? קודם כל, כל מצווה שהוא עושה בא לך לחשבון. אין זאת אומרת שאתה מביא אותו לישיבה, אז זה כבר 600 אלף מצוות ביום בא לך כל יום לחשבון. זה דבר גדול להביא תלמיד לישיבה. מבחינה אנוכית, אתה נהיה מיליארדר רק ממנו. אם הבאת 20, אז אתה סופר מיליארדר. אם הבאת 1,000, אז אתה טריליונר. ואין קץ לסחר שלך, אז זה דבר שכדאי להשקיע עליו הרבה. אבל יש בעיה. לפעמים אנחנו נותנים לאדם עצה שאינה הוגנת. אם בן אדם אומר לך, וזה כמעט תמיד קורה לצערנו הרב, כבוד הרב, אני רוצה לבוא לישיבה אבל יש לי חובות. למי אתה חייב? לאבא של אשתי? לחבר מהעבודה? לדות שלי? חייב כספים. לעבל עשרת אלפים פה, עשרים אלף שם, חייב לבנק. כל מיני חובות. מה יקרה אם תפסיק לעבוד? אפשר, אתה הולך לישיבה, נותנים לך מזכורת של עברך. זה ודאי לא מספיק לשלם את החובות. האם מותר לך לשבת כל השבוע ללמוד תורה בישיבה, להתענג בהועלה של תורה בזמן שאנשים יושבים בבית ובוכים שאתה לא משלם להם את הכסף? אין יותר. המצווה הבא בעבירה אינה מצווה. איך בכל זאת תוכל ללמוד תורה? תהיה סוחר ממולך. תתקשר לכל אחד מאלה שאתה חייב להם כסף. תתפלל על זה טוב טוב לפני, שהשם יעזור לך. דוד משה, כן, אני צריך לדבר איתך, בארבע עיניים, אוקיי בוא ניפגש, תראה אני חייב לך עשרים אלף שקל, כבר זמן רב, אתה רואה אני עובד עובד עובד, לא הצלחתי לשלם כלום, אין מה לעשות, אני מנסה ולא מצליח, נמאס לי, אני רוצה להיכנס ללמוד בישיבת תורה, אני חייב את זה, אני, אם לא אני במשבר, אני אשבר. אני מוכן לעשות איתך הסכם. תמחל לי על ה-20 אלף שקל האלה, תהיה שותף בתורה שלי. שם יחליט כמה. במילא אין לי להחזיר לך, לפחות לא בזמן הקרוב. אם תמחל לי על החוב, יהיה לך זכות, כל יום אני אעשה 600 מאלף מצוות ביום, יהיה לך בזה הרבה זכויות, כדאי לך. אם יש לו קצת שכל בקוטקודו, הוא יקפוץ על זה כמוצא שלל רב. יאללה, הולך. תלחץ לו יד, גמרת חוב אחד. תבוא לשלישי, גמרת חוב שלישי. ככה, אם יש לך מזל, כולם ימחלו לך, ותוכל ללכת לישיבה. אם לא מחלו לך, אין מה לעשות. את זה, זה לא מחל. תשלם לו את החוב. או שתלווה ממישהו צדיק לשלם לו את החוב ואם מישהו הצדיק תעשה הסכם תן לי תרומה של 3,000 שקל אני אשלם את זה לקופר שלא אכפת לו מתורה ורוצה את הכסף שלו ואני אעשה איתך הסכם שאתה תהיה שותף בתורה שלי וככה תוכל לנקות את כל החובות ולשבת וללמוד תורה אבל כל עוד לא מכלו לך צריכים להחזיר את החובות. היה מעשה אצלנו פעם, היה איזה בחור אחד, דוד גרוזיני, היה לו, אתם יודעים מה, גרוזינים יש להם לב רחב מפה עד הירח. מאוד אוהבים לעזור, לתת, תרומות, לארח. קיצור, אנשים משכמם ומעלה, בנושא הזה של חסד במיוחד. הדוד הזה עבד במשרד נדלן בניו יורק. אצל איזה ישראלי אחד, אשיר ככורח. היו לו עשרה בתים פרטיים. הדוד הזה קיבל מהבלבית שלו אלפיים שקל, אלפיים דולר מקדמה על העסקה שהוא עומד לסגור בנדלן. נותן לו כל שבוע כמה מאות דולרים, עד שהוא יסגור את העסקה, הוא ינקה לו את זה. נגיד, הוא צריך לעשות עשרת אלפים דולר רווח, הוא יוריד לו מזה את האלפיים. ככה זה עובד בדרך כלל. נותנים לך בהתחלה קצת חמצן. אני נפלתי על הדויד הזה, ברוך השם הוא בא לכמה שיעורים התחיל לשמור שבת התחיל לשמור כשרות הבאתי אותו לישיבה שבועיים הוא בישיבה מהפסוט עד השמיים מתחזק כבר לבש חולצה לבנה הוא בדרך הנכונה בקיצור אמרנו נו דוד אומר לי גן עדן לא ידעתי מה זה תורה אחרי כמה ימים, אומר לי כבוד הרב, אני צריך לנסוע היום לקווינס. חזרה. אני אומר לו, למה? הוא אומר, הבוס שלי לוחץ עליי. לוחץ עליי. אני חייב לו את האלפיים דולר האלה, והוא לא, הוא לא מבין עכשיו שאני בישיבה. אמרתי, תן לי לדבר עם הבוס שלך. קשרתי לבוס שלו, אולי שעה דיברתי איתו בטלפון. אמרתי לו, תשמע, כדאי לך למכול לו על הכסף הזה, הוא יישב, ייצא ממנו משהו גדול, ייצא ממנו משהו גדול הבחור הזה תראה איך הוא אוהב ללמוד כמה חודשים הוא כבר יהיה בן תורה אמיתי כל החיים הוא ילמד תורה זה יהיה לך זכות שלך ושל אלפיים דולר ואני מדבר מלמה עשיר ככורח לא איזה מסכן מהיד לפה לא הכבוד הרב אתה צריך להבין יש לי הוצאות יש לי זה המשרד עולה לי ככה מה שלא אמרתי לו לא עזר הוא לא ויתר הדוד הזה חזר למשרד אחרי, אני כבר ניבדתי איתו קשר, אחרי כמה זמן אני בא לבאז, ההורים שלי היו גרים בבת ים, אני הולך ברחוב בלפור בבת ים, את מי אני רואה? דוד הזה, חילוני, לא כיפה, לא ציצית, גופיה, מסתובב ברחוב כמו שלוח. מה קורה דוד? מעלה, נפלנו כבוד הרב. מי ייתן בשמיים את הדין על הנשמה של דוד הגרוזיני שנרצחה לעד ולעולמי העולמים? אותו מטומטם ששווה מי יודע כמה מיליוני דולרים, כן? על אלפיים דולר. הוא כן עשה עבירה. בטח שעשה עבירה. אין שוטה יותר גדול ממנו. בשמיים הקב' הוא יגיד לו שוטה שכמוך נתתי לך עשרה מיליון דולר בשביל אלפיים דולר רוצה את הבחור מהישיבה? גדול המחטיאו יותר מן ההורגו. יש דבר יותר מחויב בדין מלמחול לבן אדם את האלפיים דולר שישב ולמד תורה? מאלה אם הוא סתם רוצה שתמחה לו כי הוא רוצה לשבת בחוף בת ים לשתות בירה. בטח שלא תמחה לו, מה פתאום? אבל דוגמה חלילה הבן אדם הזה קרס כלכלית זרקו אותו מהבית הוא יושן פה באמפי תיאטרון בפארק באוהל וחייבך אלפיים דולר ויש לך עשרה מיליון דולר לא רק שאתה חייב למכול לו אתה צריך לרוץ להגיד לו אני יכול לתת לך עוד עשרת אלפים עזרה תיכנס לבית למה? כי כזה כתוב בתורה וחי אחי חיימך כן? צריך להחזיק בו. אחיך מתמוטט. אחיך מתמוטט, מה זה? וחי, אחיך אימך. אתה חי, טוב לך, אתה יושן במיטה טובה במסגן, הוא יושן בפארק. השבוע היה לי מקרה כזה, בניו יורק. קשר לזה אלי אחד. אומר לי, אני צריך עזרת דחוף. כמה? מינימום, מינימום, ארבע אלף דולר. למה? אני עם אישה וארבעה ילדים בבן. אני חייב לתת חודש שכר דירה וחודש ביטחון. מינימום ארבעת אלפים. אם לא, אני ברחוב, אני יושן בבן. מהר התקשרתי לאיזה מיליארדר אחד, שווה חמש עשרה מיליארד דולר. הסכים, ברוך השם, בטובו, לתת לו חודש אחד שכירות דירה. שלא יגיד שניים. לא יגיד עשר. לא יגיד כך עשרים אלף דולר, תתיישר. בן אדם חי בבאן עם ילדים. עכשיו הוא אומר, הבן אדם הזה הוא חשמלאי. אומר לי, אני יכול להרוויח כסף, אני לא יכול לעבוד. אישה וארבע ילדים אצלי בבאן עם כל הכלים. אני אבוא לעבודה, אירוע. יחשבו שאני משוגע. מי בא עם אישה וארבע ילדים לעבודה? ואין סולמות בפנים. אין לי אפלסים אותה. מלון זה מינימום 120 דולר ליום. אנשים מגיעים לכאלה מצבים. רבותיי, זה כל האלול. מה זה שווה? תתפלץ, ללכות, חתנו לפניך ועדיין לב של אבן. הרמב״ם אומר, בשביל מה יש את כל הימי צום? 17 בתמוס, תשע בעב, כל הטעניות שאנחנו עושים. בשביל מה זה? לתשובה. לחזור בתשובה, לא סתם לצום ולזכור רק את חורבת בית המקדש. הצומות זה בשביל לשבור את הלב, לחזור בתשובה. אלול, קל וחומר, בן בנו של קל וחומר שיש חיוב, דירשו השם בהיותו קרוב, בהימצאו כן? אני לדודי ודודי לי, ראשי תיבות אלול סופי תיבות ארבעים, יהוד יהוד יהוד יהוד ארבעים יום של תשובה סלחתי כי דברך, הקב' הוא אמר למושה רבנו על הארבעים יום שהוא התפלל בין ראש חודש אלול ליום כיפור אל הארבעים יום של סליחות אפשר למחוק המון בחודש הזה, מה שאי אפשר למחוק בשנה שלמה. מוחקים בחודש. אבל עיקר העניין זה לא לבוא לסליחות בגלל שזה כיף לשיר. פעם היה איזה חילוני, חד בוכבוט. היה... איך אומרים? הוא יכול להקים אוניברסיטה לנוכלות. לא כמה עוד נוכל כמו בהיסטוריה. אין אדם שהוא מתעסק איתו שלא תוקע לו את הסכין בגב ומרוקן לו את החשבון בנק. אבל מה? היה בן אדם חביב, חבר'ה מען, צוחק. כל שנה היה מטלפן לי, כאילו היה לו אחוז שישי, כמה ימים לפני תחילת אלול. כל שנה המטלפן לי, תגיד, מתי מתחיל הסליחות? עכשיו הוא גר ארבעים דקות נסיעה איפה שהוא גר לבוא עד למונסי לישיבה ארבעים דקות אני אומר לו יום שלישי שש וחצי בבוקר תן את הכתובת אני בא פעם שאלתי אותו מה לך ולסליחות עם כל הכבוד הוא אומר לי זה מזכיר לי את הילדות השירים וזה. מתחיל לשיר לי בטלפון. חתנו לפניך. אחד כזה יעשה סליחות, יעזור לו. להפך, יתנו לו עוד יותר הונש. הוא בא בשביל השירים, לא בא בשביל לחזור בתשובה. אז סליחות נהפך לך לשירים. מה קלה? מה זה סליחות? הרב יש מבטל אחד שמפסד את כל החודש. מה? מחסד פשעיו לא יצליח, הוא מודה ועוזב ירוחם. בדיוק. פה עוד לא בירכתי על הקפה, נכון? ברוך אתה, אדוני ה' מלך העולם שהכל נהיה בדברו. מחסד פשעיו לא יצליח, הוא מודה ועוזב ירוחם. מודה על החטא קודם כל. ועוזב את החטא, אז יתחיל הרחמים. תובל ושרץ בידו זה לא תשובה. בן אדם עכשיו ביום כיפור, בזמן הוידועים, אכלנו מאכלות אסורות, כל הבית שלו טרף. לא מפריד, לא חלב, לא בשר, קונה בשר בסופרמרקט של מישה, מישה ממוסקווה, מוכר לו שפנים והרנבות. עכשיו הוא בא ליום כיפור, שם תלית של ילד בן עשר, מכירים את התליתות האלה? כמו צעיף, צעיף של בטר, שם את זה ככה עליו, שמים לו איזה כיפה לבנה כזאת, הוא נהנה מהשירים, שער ככה, ועכשיו כמו קורה בסידור, אכלנו מאכלות אסורות, יא חביבי, יש לך כבר מכר ביקורת צרמישה, ערנבות על האש, זה מה עכשיו אתה בא, מי אתה עושה צחוק? לא עד שלא יימחה לו, עוד יוסיף הוא לו עוד נשים על החוצפה. ואם אתם לא מאמינים לי, אני בשנייה מוכיח לכם את זה. שני האנשים עומדים מול שופט בבית משפט בכל מדינה שתרצו בעולם. אחד אומר לשופט, כבוד השופט, אני מכיר בך, מכבד אותך, מכבד את מערכת המשפט, אתם כולכם עושים את מלאכתכם נאמנה, חייבים אותכם, חייבים לחזק את ידכם, מוציא את הנעל שלו ומעיף לשופט בפרצוף. אז שאני אומר לשופט, אתם רשעים, ערורים, לא מכיר בכם, לא רוצה לדבר איתך בכלל, מה שתפסוק לא מעניין אותי, אתה כלום בשבילי, הוריד את הנעל וזה רק על השופט. מי מבין השניים השופט ייתן לו הונש יותר גדול? זה ששיבח אותו רבע שעה ובסוף איף לו נעל בפרצוף? או זה שמראש כבר מטעף את הבית משפט ומורד מלכתחילה? הראשון, אני הייתי נותן לראשון כפול על החוצפה. זה ההונש לך ולא אותו דבר, ולך יש עוד הונש. על הצבירות ועל החוצפה אתה מקבל עוד עשר ז'נים. נא, מה אתה בא לבזות את בית המשפט? באלה, זה האידיאולוגיה שלו, השקפה שלו, לא מכיר בבית המשפט. אתה בא לשבח אותי ויורק עליי! אז בן אדם עומד מול הכלוש ברחור, ראש השנה, הכיפור, היום ערת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם אם כבנים אם כעבדים אם כבנים רחמנו כרחם אבל בנים איזה משפטים חוצבי הרים ולב למוחרת יום שבת משחק של בית הר עומד כמו בבון, קופץ על הגדרות, ככה, הישבן שלו בחוץ, צורח, מקלל. מה עשית אתמול בבית הכנסת פה בירושלים, עירת קודש? צורח, אפילו בחה קצת, הוזיל איזה דימה שתיים. בהשראה את הקהל למוחרת, קופץ על הגדרות, כמו איזה קוף בספארי. זה תשובה, רבותיי? יאללה, מספיק עם השטויות. או שתעשה כמו שצריך, או שאל תעשה טובות. אתם יודעים, אני פעם נתתי דרשה, עשו ממני צחוק על זה בארץ. יש לי כמה דרשות שזיכו אותי בתואר המפוקפה, כן? אבל אחד מהם, אני לא מבין על מה הם מתרעמים. זה ממש לא הצלחתי להבין. אני אמרתי שאישה מתחילה להתחזק בדת. היא מתחילה להדליק נרות שבת. היא לא שומרת שבת עדיין. היא מדליקה טלוויזיה, נוסעת באוכל, מדליקה אש. אבל בתור התחלה, חודש, חודשיים, אפילו שלושה חודשים, זה יפה מאוד שהיא מתחילה להדליק נרות שבת. זה סימן של התחלה של משהו. אבל אם האישה הזאת כבר עשר שנים רק מדליקה נרות שבת, ואחרי דקה עוברת לחילול, מה עדיף שהיא תדליק נרות שבת או שלא? בטח שלא. צריך להיות שוטה להגיד שכן. והנה, עם כל זאת, אפילו איזה רב אחד שאני מכבד אותו מאוד, לא הזכיר אמנם את שמי, אבל ברור שהוא דיבר עליי, אומר איזה מישהו אמר שמי שלא שומר את שבת, שהעדיף שלו תדליק נרות. לא מבין את ההיגיון שלי. הוא לא מבין. אז אני אגיד לך, כבוד הרב, מה ההיגיון שלי. הוא פשוט מאוד. הדלקת נרות זה הכרזה שאנחנו מקבלים על עצמנו את קדושת השבת. לבוא לעמוד לפני ריבונו של עולם עשר שנים עם בגדים פרוצים להגיד, לאשר קידשנו במצוותיו עציבנו להדליק נר של שבת ואחרי דקה להדליק טלוויזיה ולראות סרט של ניעוף או להיכנס לאוטו או לנסוע לבר אין חוצפה יותר גדולה מזאת עדיף שלא תדליק בתור התחלה חודש חודשיים שלוש צריכים לדרבן אותה יופי היא עשתה צעד קדימה, אבל עשר שנים ככה, נו דחי לה, מה זה השטיעות האלה, היית צריכה כבר לעבור, היית צריכה כבר לעבור לשלב ב', עשר שנים בכיתה א', מי שמניח תפילין, מי שמניח תפילין כל יום, מניח תפילין. חייב להניח תפילין. אני שווה להניח תפילין? לא, אבל פה אתה עשית השוואה לא נכונה. תפילין זה מצווה בפני עצמה, ושבת זה מצווה אחרת לגמרי. שמירת שבת, ההתחלה שלה, התקסיות של השמירת שבת זה הדלקת הנרות, זה חלק ממצווה כוללת. זה לא מצווה בפני עצמה. לא, זה לא מצווה בפני עצמה, זה שאני מסביר לך. זה חלק מכל המכלול הזה שנקרא שבת. ברגע שבן אדם מדליק נרות שבת זה כמו שעושים קידוש כמו שמכריזים בבית הכנסת ושמרו בני ישראל את השבת או שאומרים מזמור לדוד או לחד עודי מקבלים עלינו את שמירת השבת את קדושת השבת מי שלא שומר שבת איזה קדושת שבת הוא מקבל עושה מסחר הצחוק הבנתם? לכן פה יש הכרזה זה כמו אדם שבא עכשיו אומר לאשתו הרי את מקודשת לי ובאותו שנייה יורק עליה בחופה. מה יגידו? טיפש, היה עדיף שלא תתחתן. מה עשית עכשיו? באת להתחתן, עושה מכל העולם צחוק? גם זה, ליצנות. עושה קידוס ונכנס לאוטו. ליצנות. עוד פעם, בתור התחלה זה טוב, כי מצווה גורר את מצווה, ודבר יוליך לדבר. אני למשל ככה התחלתי. אני הייתי עושה, כמו בהתחלה, בארבע השבתות הראשונות, אישרתי טלוויזיה דלוקה. לא נגעתי בחשמל, כלום. אבל היה משחקי כדורסל. אמרתי, אני אשם ונראה כדורסל. הייתי גר קומת 19, מנתן. אין לי הרבה בדיוק מה לעשות בשבת, בטור אחד שרק התחיל. אז אמרתי, לפחות נראה כדורסל בשבת. אבל אחרי שלושה או ארבעה שבתות, באמצע שעשיתי קידוש, פתאום אני שומע את הדרשן צועק, וואו, פתאום השם נתן לי בינה, התחלתי להסתכל, אמרתי, מה זה? איזה מין שמירת שבת זאת? אני יומה עושה קידוש והטמבל הזה צועק בגלל שאיזה מישהו זרק כדור לסל? שבת שאחרי כבר לא נשארתי כלום. הבנת? עכשיו בהתחלה הייתי נכנס למעלית, היה גוי נכנס, היה עולה הגוי, אני הייתי קומה 19, היה אומר לי, איזה קומה? אמרתי לו, הקומה שלך. דגמה, הוא הולך עד 17, אני אומר לו, 17. היה לי קטעים מצחיקים. בשבועות הראשונות ממש ניסי ניסים היה לי. כל פעם הייתי בעומד, דקה שתיים עולה מעלית, בא איזה גוי, קומה מעליי, קומה מתחתיי. קומה 20, קומה 18, קומה 17. אבל היה איזה גויח הדוקטור, אני אומר לו שלך, שהוא גר קומה 20 מעליי, הוא אומר לי, אני לא זוכר שאת השכן שלי, הוא לא הבין, הוא התחיל לחשוד מי, אולי אני בא שם לרחרח משהו, אז אני הסברתי לו, אני לא יכול להגיד לך, ללחוץ בשבילי וזה, וואו, מאוד מעניין, וזה, טוב, בקיצור, עכשיו שהוא כבר רואה אותי, הוא לא שואל איזה קומה ישר, לו חלק 19, אז עכשיו אני כבר לא יכול, בדיוק כשהתחלתי לקלוט מי נגד מי, בא איזה חסיד עם כובע פרווה על הראש, ראה אותי, נכנס למעלית יום שישי. הוא אומר לי, מה? ווסיסטוס? אני אומר לו, אני לא נוגע בזה. הוא אמר, נו, בחור צעיר כמוך נכנס למעלית בשבת? בוא תעלה איתי, עכשיו הבן אדם בן שבעים, אני בן עשרים חמש, הוא נכנס לחדר בדרגות, כבר לא נעים. אבל הוא עולה שתי קומות, אני 19. ככה התחלתי לעלות, לרדת, פעם אחת היה סוכות. עכשיו סוכות יש שכונה, סוכה בשכונה אין, זה דירות, אין סוכות בבתים. היה לי ילד בן שנה, בכיסא כזה של התינוק, של המכונית, קרסית, ואת כל הסירים והאוכל והחלות והסלטים, הכל בסל אחד. חום רצח, ספטמבר עדיין לחוץ שם בניו יורק. 19 קומות עם התינוק, ככה עם הסל. ועם כל האוכל הייתי יורד ועולה, עולה גם. 19 קומות עולה, יורד. עולה לסוכה בערב, יורד למוחרת בסוכה ביום. ככה הייתי עולה. 19 קומות. זה הילד היה בן שנה, עכשיו הוא התחתן לפני שבועיים. תודה. אז אני אומר, אני נזכר איך הייתי עולה איתו 19 קומות, עולה, אחרי זה בא, גיליתי את מונסי, תאמור הוא כי טוב גן עדן, מהר, מכרתי את הדירה הזאת במנתן, ברחנו משם, איך אומרים? בעוד נפשנו בנו. מסדום, עברנו לעיר הקודש. ברוך השם. אבל מה? כן? מותר רק בהתחלה שמזמינים אותם פעם ראשונה אומרים להם, צריך להגיד להם, הכנו לכם מקום לישון. אם אין מקום בשבילם לישון, אסור להזמין אותם. אבל אפילו צושכנים, הכנו לכם מקום לישון. או בסלון, או נותנים להם חדר של אחד הילדים. אתה מבחינתך, אסור לך לגרום לו לעשות תאווירה. הכנתי לך מקום לישון. עכשיו, אם הוא בא והלך באמצע השבת. בא, ישב בסעודה והלך. אני לא אמרתי לך לנסוע בשבת. אני אמרתי לך שהשארתי לך מקום לישון. שבת הבאה אתה עוד פעם אומר לו, הכנתי לך מקום לישון, עוד פעם נסע. שבת הבאה עוד פעם אתה מזמין אותו, לאו דווקא כל שבת רצוף, יכול להיות שזה בתקופה של חודשיים. פעם השלישית הוא גם כן נכנס למכונית ונסע. מפה ועלה אסור יותר להזמין אותו. כי זה חזקה שהוא ילך כל הזמן, אחרי שלוש פעמים. עד שלוש פעמים, קו זכות, אולי הוא פתאום ישתנה. שלוש פעמים הוא בא לשבת וממשיך לישועה, אסור להזמין אותו. אבל מה שכן, אפשר לעשות תרגיל יפה. אפשר להגיד לו, תשמע, אני אסור לי להזמין אותך, אני מת להזמין אותך. אני יודע, אם אני אזמין אותך, אתה תתחזק, בסוף אני אציל אותך. אבל מה אני אעשה? אני אסור לי לשתף פעולה איתך ולהזמין אותך, כי בגללי אתה מחלל שבת. אבל אם אתה תבוא, אני ודאי לא אגרש אותך. הבנת? זאת אומרת, אני לא אומר לך, בוא, אתה מוזמן. כמו בברית מילה, אסור להזמין אנשים. כי אם מישהו לא יבוא, יהיה עליו דין קשה בשמיים. עושים ברית איתי ואתה לא מופיע? למה? בשביל שאתה יושן עוד חצי שעה? או שאתה שותן נס קפה וקורא עיתון אידיוט? בשביל מה לא באת לברית? לכן בברית מילה רק מודיעים ביום זה וזה, אני עושה ברית לבן שלי במקום כך וכך. זהו. לא מזמינים. חתונה אתה יכול להזמין, לא ב... לא נורא. לא חיוב כזה גדול. בר מצווה עוד יותר פחות חמור. אבל ברית מילה זה לא פשוט. ברית, ברית, שקולה ברית מילה כי נגד כל המצוות. מובן? יש שאלות לפני שמסיימים, כן. נעבור לשלב השאלות. אבל אני רוצה לגבי, לענות שיש לו חוק והוא רוצה ללמוד תורה, זה חשוב מאוד, אבל אני רוצה לגבי בעל תשובה שקולט את כל ההשתיים שיש לנו. הוא עובד, הוא עושה מה שצריך לעשות, אבל בשדה מסוים ברובות הוא מתרוצץ והחולץ. הוא מולד את כל השאלה למה שחשוב באמת. מצד שני, הוא כבר לא ניצלו על יש משפחה, והפתחון הכלכלי, הוא לא יודע מה האמת באמת, וכמה חשוב ללמוד תורה, איך נגיד לנקודה הזאת ששוברים את הפון, וגם את פתחון הכלכלי, וגם עומדים תורות על פונקציה. תראה, בדרך הטבע, אף אחד מהבעלי תשובה לא היה צריך בכלל לעבוד. כלום. אפילו לא שעה בחודש. זה הדרך האמיתית. עכשיו תשאל אותי למה 90-95% מהבעלי תשובה עובדים כמו חמורים. התשובה לזה היא לא רק בעלת תשובה גם דתיים אחרים וגם חילונים הסיבה שכולנו עובדים ועובדים קשה אפילו זה בגלל שרמת האמונה שלנו בקדוש ברוך הוא היא קרובה מאוד לאפס אולי אולי אולי באמת עם יד על הלב אולי במקרה הטוב אנחנו מגיעים לחמישה אחוז מתוך מאה אחוז של אמונה אין יותר מזה. כל האנשים, כולל זקנים, כולל מגידי שיעורים, אין להם אמונה. קשה מאוד למצוא אנשים עם אמונה. אני זכיתי להכיר כמה כאלה. אבל גם זכיתי להכיר הרבה אנשים שנחשבים חשובים מאוד, וראיתי שאין להם בכלל אמונה. שזה מגיע לכסף. אני אתן לך דוגמה פשוטה. אני אתן לך דוגמה פשוטה. קוראים לדרשן לתת דרשה. אומרים לו, יש 300 איש. הוא אומר שהוא מחייב כך וכך כסף על הדרשה. לכיס שלו. לא מדבר עכשיו כמו שפה אנחנו מביאים דיסקים, חלקים אלפי דיסקים בחינם. לכיס שלו. שכר אישי לעצמו. מוצאים לו צ'ק לפקודתו, לכיס שלו. והוא אומר יש 300 חילונים, הזכרה ומלא וזה. יש לו הזדמנות עכשיו לבוא לשם, לחזק את כולם, להוציא משם עשרה עשרים שומרי שבת חדשים. ויש לו מה לאכול. עומדו בו עכשיו אחד שממש הוא רעב ללחם. הוא לא מסכים לבוא. עד שלא ישלמו לו את הכסף. סימן שאין לו שום אמונה בקדוש ברוך הוא וזה לא משנה מי זה מצידי, תגיד לי גדול הדור. אין לו אמונה באשם, אין לו. אם היה לו אמונה באשם הוא היה משלם להם לבוא. ותודה שאתם נותנים לי את הזכות. יש לי כספים, אני אבוא על חשבוני. למה? אתם זקים אותי במיליארדים של מצוות הלילה. בשביל אלף אלפיים שקל אני לא אבוא? משהו אחר. אני למשל, יש לי שיטה, אני לא מחייב אף פעם על הדרשות, מעולם לא חייבתי פרוטה לכיסי. רק אני עושה תנאי מהאנשים, אתה רוצה שאני אבוא, תאסוף מצידי מהקהל, מספיק כסף לממן דיסקים. אני מביא ארגזים של דיסקים, כל דרשה מחלק חינם. עכשיו בדרשה הקודמת, אחד לקח 200 דיסקים ללונדון. ללונדון, לאן הוא נוסע? לאנגליה. אה? אנגליה. הנה, המתיים האלה, הדרשה בראשון לציון, זה שמימן את הדרשה בראשון, זה הזכות שלו. מתיים עכשיו אנשים באנגליה יקבלו את הדיסקים האלה, יחזרו איתך, יתקיימו, יצא לי מזה משהו. אני בא, לא אכפת לי, אני בא, אין לי בעיה, יאללה, שלבוא לניצוע, לבוא עד לכאן, העיקר של לפחות יהיה המשך. דרשה של שעתיים היא מחזקת, אבל מה עלה? ככה בן אדם לוקח כמה דיסקים, מכניס באוטו, זה ממשיך לחזק אותו, שווה לי. אבל אם לא יהיו דיסקים בדרשה, אז מה שווה? זה כמו למעלה מים בדלי ויש בו חור, לאט לאט הכל ייזל. אז זה התנאי, שזה פר מעל ומעבר, כי הזכות היא של בעל האירוע. זה שמימן, הוא באמת מרוויח את כל השכר של הדיסקים האלה. אבל מי שמחייב לקיש שלו, שלו אישית, בסדר, אז הוא יגיד שזו הפרנסה שלו היחידה, אני מבין. אני לא מדבר על כאלה, יש כאלה, ברוך השם, אני למשל אתן לכם דוגמה, אני פעם הייתי באיזה מקום, שלחתי לשם איזה גוי להתגייר. מאיזה מקום מסוים בעולם, לא אומר איפה, שלא תתחילו לחשוד מזה. והאב בדין שם אמרו לי, מישהו שמכיר אותו, שיש לו בניינים והוא עשיר ככורח. וכשהגוי הזה בא, זה גוי ואשתו וילדה או שני ילדים, הוא רצה לחייב אותם 2,000 דולר לכל אחד על הגיור. זה נהיה 8,000 דולר. אז אני אמרתי לו, כבוד הרב, אישה, אנשים אינם עם כסף, הם מסכנים, ספאנישים, גם ככה בקושי יש להם מה לאכול. מאיפה הם ישלמו שמונה אלף דולר? אולי אפשר לעשות לכולם במחיר של אחד, כאילו, אני לתאומי, אני בכלל לא מבין על מה הוא צריך לחייב אותם. יש לו כסף ככורח, של לטביל אותם במקווה, שעה עבודה לחייב אותם אלפי דולרים, אבל אני ניסיתי למענם. אז הוא אומר לי, שלחו לבית דין אחר. לא חייבים לבוא אליי. הנה לך דוגמה. היא יודעת כל התורה, היא יודעת כל השס, יש לו כבר הון של מיליוני דולרים, ולא מוכן לעשות גיור, לקרב, עכשיו להכניס כמה גויים צדיקים, עוד ארבעה שומרי מצוות לעם ישראל, בשביל כמה אלפי דולרים עלובים. הוא יכול להגיד ביום הדין שיש לו אמונה באשם אותו אחד? על מי הוא עובד? את הבומבה של החיים שלו ייקבל ביום הדין. למרות כל השס שלו שהוא מדקלם אותו ויודע כל שורה. את הבומבה של החיים שלו ייקבל. ירו לו ירקן בשוק התקווה הוא יותר טוב מנו, באמונה. ירקן בשוק התקווה עדיף עליך. הוא היה מוכן ללכת לעזור לגויים האלה בחינם אם היה צריך. אז מה אנחנו, על מי אנחנו עובדים? מי אתה עובד, מה? כמה פעמים קרה שאנשים חייבים לך כסף ולא מחלת להם לעולם על מנה, בעלה מת, היא משלמת לך שכר דירה, הפסיק לה, אין לה כסף במקום לבוא לקראתה, להגיד בסדר, אני נותן לך שישה חודשים, השם יעזור, אני אוריד את זה מהמעשר לוקח אותה לבתי משפט, אורחי דין, סלקים אותה מהבית זה אמונה באשם? בקיצור, כל הסיבה שאנחנו צריכים לעבוד, כי אין לנו אמונה. לכן אנחנו צריכים לרפא את שורש הבעיה. אם נרפא את בעיית האמונה, תראה שלא צריך לעבוד. ניסי ניסים כל דקה ודקה בחייך. הכל מתנהל כשעון. אני אומר לך, אני יכול להגיד לך על עצמי שהיה לי רמת אמונה 0. והעליתי אולי ל-2%. הלוואי שאני לא מגזים. 2% נגיד, מתוך 100. וכבר החיים שלי אין מה להשוות ביניהם. 2% לעומת 0. זה הערכה שלי גסה. מ-0% ל-2% כבר זה שינוי עצום. אם נגיע ל-6, 10, 20%, אין על מה לדבר בכלל. אתה יודע מה זה חיים ללא דאגות? אתה לא מפחד. אתה יודע, קודם כל תראה משהו. כשבן אדם אין לו אמונה, מעלים לו עכשיו את השכר דירה, ויכוחים, מלחמות, מתקשר עשרים פעם, מתחנן לבל הבית, אין לי מה לאכול, תביא, תרחם. בן אדם בעל אמונה, עברך. העלו לו עכשיו עוד 200 דולר לסחר דירה בירושלים זה האוכל של הילדים שלו חביבי, זה שבוע הילדים אוכלים ב200 דולר זה מכת מוות בשבילו יושב, שלב בישיבה כאילו לא קרה כלום למה? אומר, השם העלה לי את זה, השם אחראי להביא לי את זה אבל הוא חי בלי שום פחד שלוות הנפש אני אומר לך, אני ראיתי בעיניים שלי, את הרב שלי, שכמה פעמים אמרתי לו, אני אשלח לך אנשים מאמריקה עשירים מאוד, שיש להם בעיה רצינית, הם יבואו אליך, כל הפגישת לא תיקח עשר דקות, רבע שעה. אין בכלל ספק שהם יורידו לו צ'ק של כמה אלפי דולרים. זה בשבילו סכום עצום, כמה הוא מרוויח בתור עברך של מלמד בישיבה. מה הוא אמר לי, עשה טובה, אל תשלח לי אף אחד. אני אומר לו, למה? מה מאכפת לך? גם תעזור לו, תן לו הצעה, וגם הוא ייתן לך איזה סכום יפה. לא, לא, זה מסיח הדעתי מאלימות תורה. הוא יבוא, אחר כך הוא ישלח חבר, אחר כך עוד אחד יבוא, אחר כך אני אתחיל כל הזמן להיות תלוי באנשים האלה. מה, שהשם שהולך לי ישלח? אני אומר לו, אבל הנה, זו השתדלות. דרך האנשים, יהיה לך תוספת פרנסה. לא. לא מסכים. עד היום לא מסכים. אני לפעמים לא שומע בקולו, שולח לו בכל זאת במקרה חירום. אבל הוא, הוא לא מעוניין בכלל. למה? אם השם רוצה שאני אוכל, אני לא צריך להפסיד רבע שעה בשבוע תורה בשביל להיפגש עם השיר ולדבר איתו על העניינים שלו, בשביל שהוא ייתן לי 2,300 דולר צ'ק. הבנת? אז מי שחי בכזו רמה של אמונה, ודאי שהשם יעשה הכל בשבילו. כן, הוא כבר עבר את הניסיון. מה הטעם לענות אותו? אתה לא יכול לענות אותו, תבין, השם יכול לענות אותנו. אם יש לנו 5,000 דולר בבנק, מה שנשאר והלך מתוך זה שלוש, נכנסנו ללחץ אדיר. יו, מה יהיה עכשיו? אני תוך שבועיים גומר פה. אבל מי שאין לו פחד, תצליף בו, תוריד אותו, אפילו תוריד אותו לאוהל ברחוב. ככה ה' רוצה, אני מבסוט. בשביל מה באנו לעולם הזה? הכל ניסיון במילא. אז מה התועלת של ה' לענות אותו? כתוב בתורה פסוק מפורש. מה כתוב? כאשר ייאסר איש את בנו, כך השם ילוקח מהסרקע. ומה כתוב באותו עמוד בתורה? כתוב בתורה, למען ענותך, לנסותך. אני חושב שזה בפרשת עקב. למען ענותך, לנסותך. לראות את אשר בלבבך. את תשמור מצוותיי אם לא. מה כתוב אחרי זה בהמשך? לעטיבך באחר איתך. בסוף של החיים אני עטיב לך על זה. זאת אומרת, מה תחליט העינויים לנסותך לראות את אשר בלבבך. אבל בן אדם שזה לא משפיע עליו, תצליף בו כמה שאתה רוצה בפרנסה, תוריד אותו לרחוב, תעשה אותו חולה. ככה שהם רוצים, אני שמח. מה, אני באתי לעולם הזה לחתום קבע? אז מה אתה אומר, השם סדיסט נהנה לענות אנשים? חס וחלילה. הוא אומר לך מה תכלית העינויים. תכלית העינויים היא לנסות את האדם. אבל אם כמה שאתה מצליף בבן אדם, הוא מבסוט ושמח וזה לא משפיע עליו. מה את תועלת להביא לו עוד עינויים? מי שזה מחליש אותו, אז השם מביא לו עוד פעם עינויים. ועוד פעם. למה? אולי הפעם תעבור. אתה יודע, אני אקרא לך עכשיו הודעה ששלח לי מישהו, לא תאמין, שלא תחשוב, אני מקבל כאלה כמעט כל יום, מכל העולם. אבל זה אפילו בעיניי היה נראה קצת מוגזם. זה היה לפני שעליתי למטוס, מוצאי שבת, באמצע הלילה. ראית, הציסה שלי הייתה הראשון. זה חג שאמריקאי שעלה פה לירושלים. ומה שהוא עלה לארץ, אתה יודע, ארץ ישראל נקנית ביסורים. הוא הביא איתו כסף מאמריקה, קנה איזה בית, הפך אותו למין כזה מוטל. יש לו שם כמה חדרים, עושה שבתונים, מערך אנשים, בעל תשובה, שומע? רק חוטף מכות. רק חוטף מכות. הוא כותב לי מוצאי שבת אני נותן לקדוש ברוך הוא ארבעים ושמונה שעות אחרונות ככה הוא כותב לי אני חייב למצוא את זה שומע? היר מצאתי בחסדי ה' ותראה, הוא לא רשום לי עם השם שלו. אתה יודע איך מצאתי את זה? שמתי I give HaShem 48 hours בסרטש. ולחצתי, זה מה שיצא. שמע מה הוא כותב לי. Yesterday. אתה יכול לבוא לראות בעצמך. I don't like the game Gods play with me anymore. אני לא אוהב את המשחק שהשם משחק איתי. I'll give him 48 hours. Then after that game is over. שמה טוב, זה כבר אדם שהוא נואש. שמה לא נכון. בן אדם שעוזב את אמריקה עם מנעמי החיים ובא לירושלים וחוזר בתשובה ומערך אנשים כל שבת. אפילו את אבי שי הוא זכה להערך. אבי שי במיוחד התאהב. איזה שבת הייתה לנו שם דיברנו שם לא יודע איזה שלוש מאות איש באיזה מקלט שם לא יודע איך קוראים לשכונה הזאת שם איזה שכונה שם של הרבה אמריקאים טוב אומר I know we don't give HaShem ultimatum לא נותנים אולטימטום לקדוש ברוך הוא כן I'm just telling you אני רק אומר לך I've seen the experience too much I don't like it. מילים אחרות יצא לי מהאף. הניסיונות. כתבתי לו, calm down. תירגע. Calm down please. תירגע בבקשה. You are not the only person that have test. אתה לא הבן אדם היחיד שיש לו ניסיונות. And hard life. בחיים קשים. Learn אמונה. תלמד על אמונה. וביטחון באשם תלמד אמונה וביטחון ותבין שבסופו של דבר כל מה שקורה לך זה לטובתך באופן כללי כרגע אתה עוד לא יכול לראות את זה הוא כתב לי, אתה צודק, היידורי אלייזט. זהו, חמש שורות כתבתי לו. הרגעתי אותו לעוד חודשיים שלוש. אבל אם הוא היה כל יום קורא אמונה עשר דקות ביום, או שומע איזה סרטון של עשר דקות על אמונה, אז זה היה עושה את העבודה, במקום שאני צריך לכתוב לו את זה מחדש. זה כל החיים, מה אתה חושב? גם אנשים בעלי אמונה גדולים, אחרי תקופה שהם מפסיקים ללמוד אמונה, הם מתחילים לדרוך. פתאום חוזר להם הניסיונות. כי אמונה זה כמו שרירים. אתה צריך כל הזמן לחזק את זה. אתה מפסיק, זה מתחיל להיות רך. תשמעי, שאלה מאוד חשובה. תודה רבה להשם, אצלי במקום של עבוד, יש הרבה חילונים. הם מתקדמים לצטט אותך. צריך לתת להם הרבה דיסקים, דיסקים. כמו שאתה מייעץ והכל. ודווקא יש כמה דתיים, אומרים לו אתה עושה לו טוב, מה פתאום, זאת אומרת חיכו אותם, אתה עושה להם זה, הם כאילו עושים הפוך, כאילו אני לא מבין דתיים, אני לא מבין את הדבר הזה, זה כאילו... זה בכל העולם ככה, אבל הדתיים האלה הם לא אשמים, הם שומעים דרשנים ששוטפים להם את המוח עם שטויות, ואומרים להם דברים שהם נגד התורה. בגלל זה הם חושבים שהעדיף לא להוכיח אותם ולא להראות להם את האמת. תתעלם מהם, תמשיך לעשות את העבודה. אני לא אמר לך לבוא עכשיו להתחיל להריב עם החילונים שם. לבוא לדבר איתם בדרך מכובדת, בואי נאחי יש לי בשיחת דיסק מאוד מעניין. אתה מאוד תאהב אותו. תגיד לי מה אתה חושב. כך. מקסימום אומר לא. או מקסימום הוא ישים את זה בפח. מה כבר קרה? מה, הוא יסנה אותך על זה? הוא יריב איתך על זה? יש ביניהם הרבה נחמדים שאומרים, בואי נראה, נשמע מה עניין, ואני אראה. אחרי יומיים הוא מתקשר אליך? בואי נראה, אני עמום. אתה יודע כמה אלפי פעמים זה קרה לי? אני מרגיש שהם עושים הפוך, שכאילו, זה אחד שאף פעם לא מתקשר, והוא לא, לא, לא, זה כאילו, זה קיצוני, הוא פנק, הוא זה. יש כאלה, יש קבוצה כזאת שהתפקיד שלהם בעולם לשכנע את אלה שחוזרים בתשובה לחזור להיות חילונים. הם חושבים שהם יודעים משהו. אבל מה נעשה? ככה הם. כאלה דתיים. בסדר, דתיים. איך אומרים? יש כאלה דתיים שאוי לכאלה דתיים ועבדנו. תכלית הדתי הוא לקרב חילונים. ואחד הדרכים לקרב אותם זה להראות להם את היופי שבתורה וביהדות ומה הם ירוויחו מזה אבל גם לתת להם זעזוע שיבינו שיש מחיר למעשיהם. ואם אתה לא מאמין, אני אפנה אותך לצוות שלי פה בפייסבוק. פרסמנו את הסרט שלי על שבת כמה פעמים, שאל אותם כמה אלפי אנשים במשך השנתיים שלוש האחרונות כתבו לנו הודעה בסגנון הזה. כל הדרשות ששמעתי עד היום לא הזיזו אותי מילימטר בשמירת שבת. עד ששמעתי את הסרט הזה שלך ראיתי אותו 40 דקות סך הכל הבנתי כמה זה חמור מיד התחלתי אני וכל המשפחה שלי לשמור שבת אלפי מילים כאלה תסתכל הודעות על שבת תשימו ביוטיוב הרם הנה הוא הופיר יעיד לך הוא שולח לי הרבה מההודעות האלה הנה הוא יושב לפניך. גויים. כן, גויים מכל העולם. הנה ארז, קוראים לו ארז יוסף מזרחי. אז הוא רצה קצת להשוויץ בפייסבוק. עד היום שהוא חזר בתשובה הוא רק היה קורא לעצמו ארז מזרחי. אבל עכשיו הוא נהיה רב חשוב, הוא שם ארץ יוצאה, מכל העולם שולחים לו אימילים, חושבים שזה אני. כן, כי יש לנו, הוא שם גם, הוא גם, הוא גם, איך אומרים, ממולך, הוא גם שם בפייסבוק תמונה שלי ושלו מחובקים, וכתוב יוסף מזרחי, אז כולם חושבים שהם כותבים לי הודעות. אז הוא יעיד לך כמה הודעות הוא מקבל מכל העולם מגויים, שמתכננים להתגייר. יש הרבה ישמאלים. יש לי 700 סופים ברשות הפלסטינית. 700 מחבלים יושבים ושומעים דברי תורה. ואני מתערב איתך כמעט כולם יהודים. כי יש שישים אלף בחורות יהודיות שהתחתנו עם ערבים פה, כל הילדים שלהם יהודים. אף על פי שהם חושבים שהם מוסלמים ערבים, יש בהם נשמות יהודיות. שישים אלף, רבותיי, שישים אלף. אומרים שאפילו קדאפי, אמא שלו יהודיה, הביאו פה בתוכנית טלוויזיית אחותה בנתניהי גרה. האחותית חתנה עם אבא של קדאפי. וקדאפי אמא שלה היה יהודי. אתם מאמינים? בן אדם גודל בלי תורה הוא נהיה מפלצת. עשו ממנו מפלצת המוסלמים שם. יש בכל נשמה חלק אלוהה ממעל. החלק הזה אף פעם לא נחרד ואף פעם לא מת. זה החלק שמחייאת הנשמה... לא, תשמע טוב. כתוב שהחלק הזה הוא זה שמחייאת הנשמה לנצח. זה חלק אלוה הממעל, אבל הנשמה של האדם זה נשמה שחשבכו ברא אותה, חשבכו לא ברא את עצמו, נכון הוא תמיד היה. כתוב שחשבכו בראת הנשמות, בראת אדם הראשון, בראת הנשמה והיפך בהפך נשמת חיים. יש כמה חלקים בנשמה אחד החלקים זה החלק אלוהה ממעל אבל זה לא החלק שנשפט אל תדאג זה החיים נצח של הנשמה מי שנשפט זה החלק שעבר עבירות דרך אגב זה שנשכח ויש כאן יהודי בחוץ בשם שחר, תראו אותו, חביב מאוד, מוסר נפש, הולך מדרשה לדרשה עם דוחן של ספרים, הספר שהוצאתי לאחרונה, שיש בו אוסף של הרבה קטעים חזקים מאוד שמחזירים המון אנשים בתשובה. הקטעים האלה לאורך השנים עבדו פלא פלאים. אספנו את כולם לספר, והספר הזה ברוך השם כבר מציל פה המון אנשים, קיבלנו המון המון תגובות. יש לו פה את הספרים בדוכן, יש לו גם מחירים מוזלים, מי שקונה כמה ספרים לחלק מתנות זה ממש גרושי. מאוד מאוד משתלם, אתם תראו בהציעה. אני אומר לכם, הצע שלי עכשיו לפני ראש השנה, כל מי שיש לו אח חילוני, אחות חילוני, הורים חילוניים, בנים חילוניים, בנות חילוניות, שכנים, חברים, בוס, פועלים, כדאי לך מהמעשר שלך להשקיע כמה מאות שקלים, לקנות עכשיו ספרים, לתת להם עם הקדשה מתנה. ולהגיד להם, אני מצפה מאוד שתקרא את הספר. בדרך כלל, מניסיון, אני אומר לכם, מי שיתחיל לקרוא אותו, לא יניח אותו. תוך יום יומם הוא יגמור אותו. זה מאוד ספר מעניין. עשינו בכוונה שלא יהיה שם אפילו שורה אחת משעממת. בדרך כלל, יש לפעמים ספרים, יש הרבה דברים מעניינים שם, אבל בין לבין יש קטעים מתים, שהקורא כבר מאבד את הסבלנות. הרבה סבלנות. מאוד מאוד התאמצנו, שלא יהיה אפילו עמוד אחד משעמם בספר הזה. שכל יהיה מלא בהוכחות, באקשן, במוסר, בדברי תוררות. מאוד מאוד מומלץ. תראו שלא תצטערו. שחר פה בחוץ, עם הדוכן, ביציאה. יש לנו סמינר, יום חמישי הקרוב, בתבריה, לרווקים, בחורים בלבד, כמעט מלא כבר, נשארו אולי כמה חדרים בודדים. נאמן שעד מחר כבר לא יישארו חדרים. הסמינר הוא שילוב של כמה דרשנים חזקים מאוד. שני הכהנים הצדיקים, הרב זמיר והרב איגאל כהן, שהם יהיו בסמינר. הרב אמרמי, הנוכי, הרב סמכי, עוד כמה רבנים חשובים יהיו שם, הרב צביקא בן דוד, בקיצור יש שם עוד מעניין, רשות טובות, שילוב, אוכל טוב, מלון נחמד מאוד ומחיר אפסי 500 שקלים לשלושה ימים מחמישי עד מוצאי שבת, בית מלון כולל הכל. מי שיש לו חברים, אנשים, מכרים. כדאי אפילו לשלם את הכסף הזה, לשלוח אותם מכספי מעשר, כי בדרך כלל מי שבא לסמינר, גם חוזר בתשובה בסמינר. סמינר זה אחד הדברים, עם האפשרות הכי גבוהה להחזיר אנשים בתשובה, כאשר מתנקה להם כל המערכת, הם שומעים את מיטב הדרשנים, רואים מה זה קדושת השבת, זה השפעה לכל החיים. כדאי מאוד. כדאי מאוד. לדרבן את מי, כי ממש לא נשאר עוד מקומות, יש ממש כמה מקומות בודדים. כבר יש שם מעל 150 מי שאני מבין רשומים, בטח נשאר עוד 10-20, שזה ייגמר תוך יום-יומיים מקומות. אז נא להסדרז. עוד שאלות לפני שסיימנו? כן, אני... כן. תודה רבה, אני חופש שלושה חודשים, התחזקתי, השחקתי עם השבת, שלי נחות כל ברכות, ופתאום נעלמת את זה על עצמי, פתאום נעלמת את זה על עצמי. וואי מה חורים, אל תעלה את זה, אני לא כבר תקציתי על עצמי, פתאום נעלמת את זה על עצמי, פתאום נעלמת את זה על עצמי, פתאום נעלמת את זה על עצמי, פתאום נעלמת את זה על עצמי, פתאום נעלמת את זה על עצמי, פתאום נעלמת את זה על עצמי, פתאום נעלמת את זה על עצמי, פתאום נעלמת את זה על עצמי, פתאום נעלמת את זה על עצמי, פתאום נעל כל האנשים שחושב שאתה קיבלת על עצמך ציצית וברכות ושבת וכל הדברים שמנית זה השם עשה בשבילך 99% מכל הקבלת החלטות הוא רצה להביא אותך למדרגה הזאת שתראה איזה כיף להיות שם עכשיו, עכשיו ש... אני יודע, עכשיו שטעמת את זה, אז השם מסלק את עשיית הדשמייל שהוא עשה בשבילך הכל, ואתה צריך להגיע לשם בעצמך עכשיו. וזה, לחזור בתשובה צריך זכות וצריך הרבה מעמד. עכשיו שתגיע לשלב האלף, ויש לך קניין על שלב האלף, אז הקב' ברוך הוא יעזור לך פתאום לעלות לשלב ב', שזה עוד יותר אור גדול. ואחרי שתגיע לשלב ב', הוא עוזב אותך, אתה שומע? ומשם אתה, וואה, הזבוב הזה רגיל לי לתקוף. שומעים? מעניין גלגול של איזה רעשה זה. שומעים? אפילו על פתחה של גאנום בא להפריעה. בקיצור, אז אתה מגיע לשלב ב', אז השם עוזב אותך, אתה חוזר חזרה לשלב א', משם תעלה לשלב ב'. אחר כך ג', אין סוף דרגות, הבנת? אבל מה אתה צריך לעשות? קודם כל כדי לעלות. אין שום דרך להתקדם בלי לשמוע וללמוד הרבה תורה כל יום. בזה הכל תלוי. אם אתה תלמד כל יום ותשמע דרשות, תתחזק. איך שאתה מפסיק, אתה יורד. ככה זה משקרה לך, אני בטוח, בלי להכיר אותך אני אומר לך שזה. לכן תדע לך שהדבר הכי חשוב בחיים זה להיות כל היום קשור לדרשות. כמה שתשמע יותר דרשות, תהיה יותר חזק באמונה, בביטחון, ביושר, באהבת השם, בהירה מן העונש, בהירת העוממות וגם זה יכניס אותך לשבום של עוד תורה ועוד תורה ופתאום כבר תלמד עם חברותה ויהיה לך כבר קביעות ותבוא לתפילות ברגע שאתה מפסיק לשמוע דרשות אתה מתחיל לרדת, ככה זה גם אצל האנושים זה ככה. אישה שתשמע הרבה, היא מתחזקת. רק אם הפסיקה, היא מתחילה לרדת. נמצא שהכל תלוי בזה. לאימות הוא רק נגד כולם. יש עוד שאלות? כן. אני כבר שלוש שנים. לא שכול כי אמרו לי בשכונתי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בואי, בצורה בואי, בואי, נמאקה, כמו שיש בואי, בואי, ב 8 פרוטקטורים לעלם, אבל אדם יש אחד גם. פלס. אבל אם יש, נגיד, עלייה, ירידה, עלייה, ירידה, או חד. אני חוויתי ירידות, ועליות, וירידות, ועליות, וירידות, וירידות, ואני יכול להגיד לך שהירידות האלה בלונג? ודאי, ככה כתוב, שבע היפול צדיק, וכאן, כתוב את זה. אבל גם, מה אתה חושב, במפרשים הזה, ש... אם אתה רוצה להיות צדיק, לפחות אתה חייב להיות צדיק. אני אגיד לך דבר אחד בטוח שכמו שאתה אמרת אפשר מהירידות לבנות, דרך אגב כשאתה קורא ספרים על גדולי ישראל, חזרוניש, בן ישחאי, כל אלה, ערב בן ציון בספרים לא מביאים לך את המשברים שהיה להם. למשל, אם היה לו איזה יומיים שלושה שואה במיטה ולא היה לו חשק ללמוד בישיבה, זה לא כתוב בספרים. אבל אני אומר לך מניסיון שדיברתי עם כמה גדולי עולם או אנשים שהיו קרובים אליהם, אפילו בנים של רבנים גדולים, יש לי חבר אבא שלו היה אחד מגדולי הדור, הוא אומר מה שאתה קורא בספרים והכל טוב ויפה והכל אמת וכולי כמעט הכל אמת אבל גם היה צעד אחר אצל אבא שלי גם אבא שלי היה לו משברים וכך וכו וכולי אתה מבין? אז אני אומר שהמשברים האלה עוזרים לבנות האדם אחרי שהוא מתגבר עליהם אז הוא מחושל הוא עולה עוד יותר מדרגיו עוד ועוד אז אין לו להתייאש מנפילות כי עד רבה, גם על נפילות עושים תשובה. הבעיה היא שמתייאשים ומפסיקים לעשות תשובה, זה הבעיה. ואז יכולים להפסיד את הכל חס ושלום. טוב, אני רוצה להודות לכם, תודה רבה. הנה עוד שאלה אחרונה, נו. מה עם הגאולה? אני מקווה שזה יקרה, שאני עוד פה בארץ. שלא צריך לטוס חזרה לניו יורק. תראה אני לא עסוק בנבואות ראית שכל גדולי העולם וכל מיני רבנים שנתנו נבואות מתי תהיה הגאולה עדיין אין גאולה אז מי אני לתת נבואות דבר אחד אני מקווה שבאמת הגאולה תהיה במירב ימינו אבל אני גם מצד שני בן אדם מאוד רציונלי ומציאותי, ואני שואל את עצמי, לאור ההתנהגות של עם ישראל כרגע, עם כל המצעדי תואבה, עם כל החילולי שבת, עם כל המניפים דגלים של פלסטין, אני שואל את עצמי, אם אני הייתי הקדוש ברוך הוא, הייתי רוצה לגרול את העם הזה? אם אני הייתי רואה איך שמתנהגים פה, מה הולך פה בתל אביב, מה אוכלים פה, איך מתנהגים ביום כיפור, איך מתנהגים בטלוויזיה, מה כותבים עלי באינטרנט, איך מבזים פה רבנים, כל המצעדי תואבה, מאות אלפי סוטים מסתובבים פה ערומים ברחובות. רבנים בעצמם ששרחו והגיעו לסיעה הזוהמה. אהר תיארה נכונה לצערי, הלוואי שהיא טועה. אז אני אומר, אז לאור כל הבעיות האלה שמענינו, אז אני שואל את עצמי, האם באמת הקב' חום מעוניין לגאול כזה עם שככה מתנהג? הלוואי שכן. אני עדיין מקווה שכן, אבל לאור הגינות בוא נגיד, שאני מנסה להשתדל להיות עגון, אני בספק גדול אם הקב". הוא מעוניין לגול אותנו בצורה שאנחנו מתנהגים בה. דרך כתוב ובעל את ציון גוהל, למי? לשווה פשע ביעקב רוב העם היום הם שווה פשע ביעקב הלוואי עשרה אחוז שווה פשע ביעקב אז השם יעשה גאולה לעשרה אחוז שווה? הרי תשעים אחוז יוכחדו כמו ביציאת מצרים כתוב, געלתי אתכם אחרית כראשית להיות לכם לאלוקים אני השם אלוקיכם נכון? מה זה געלתי אתכם אחרית כראשית? כמו שביציאת מצרים רק עשרים אחוז ניצלו ושמונים אחוז ניקחו ככה יהיה בביעת משיח. אז אולי בגלל זה, אני חושב, אנחנו לא מביאים את הגאולה. כי באמת, 80% ילכו להזזל. ולא משתלם לו כזה. אולי באמת הקשבר חומר מחכה שנחזיר עוד איזה אלף אלפיים כל חודש בתשובה. ואולי ככה זה יגדל באמת המספר. אני לדעתי חושב שמספר החוזרים בתשובה לא גדל. מה פירוש? כל הזמן מחזירים בתשובה. אין יום שאני לא מקבל לפחות עשרים הודעות על בעלי תשובה חדשים מהדרשות ברחבי העולם. אבל מצד שני יש המון ילדים דתיים מתכלכלים, מדרדרים לסמים, משפחות נשברות, גירושים והילדים זרוקים ברחובות. זאת אומרת, מה שמצילים מפה, מפסידים משם. כבר 25 שנה, תסתכל בעצמך בכנסת, מספר החרדים שיושבים בכנסת עלה או שנשאר אותו דבר 25 שנה? אולי אפילו קצת ירד. דגל התורה 6-7, שז 6-7, הדתיים הלאומיים גם כן לא יודע 6-7, בערך הכל ביחד 20. אותו דבר כבר 20 משהו שנה. לא מתקדמים. בקצב ההחזרה בתשובה שאנחנו היינו צריכים כבר להגיע לחצי כנסת. הבעיה שהרבה ילדים מתכלכלים. הרבה חרדים מתקלקלים, יש הרבה חרדים נהיים יותר ויותר מודרניים עד שזורקים את הכל. בעיקר בגלל האוניברסיטה והאינטרנט. זה שני האויבים הגדולים ביותר של התורה. האוניברסיטה והאינטרנט. שם יש את כל הכפירה והזוהמה. מי שמתלכלך במקומות האלה, מאוד מאוד קשה לו להישאר עבד השם. מאוד. עדיף שהילדים יהיו פחות עשירים, עם פחות תוארים, אבל יישארו צדיקים ויהיה להם עולם הבא מאשר יהיו אקדמאים כופרים באשם ואין להם חלק לעולם הבא. זה פשוט בעיניי. אם אני הייתי צריך לבחור על הילדים שלי, מה עדיף? שיהיו דוקטורים חשובים ומיליונרים, אבל לא יהיה להם עולם הבא, או שיהיו נהגים, או לא יודע מה, ירקנים, או לא, מה שלא יהיה. כל עבודה שיהיה, שבקושי משלמים את ההוצאות, ויהיה להם עולם הבא. מה אני אמור לבחור? אז למה רוב הדתיים בוחרים באוניברסיטה? כי הם לא באמת דתיים. הם דתיים רק במה שהם חושבים שמשתלם להם. במה שלא, זה כבר עניין אחר. הבנתם? יהי רצון שכולנו, בלי יוצא מן הכלל, נזכה להתחזק בתורה ובעירת שמיים, באמונה, בביטחון, ביושר, במידות טובות וכן, יהי רצון ונאמר אמן.