שלום בית - עשה זאת נכון ללא טעויות - ברעננה

‫תודה ‫ערב טוב לכולם. רבה. ‫העונג הגדול שלי להיות כאן ‫אצל חברים שלנו, משפחת ספיקר, ‫השיעור הזה, בעזרת השם, ‫לעילוי נשמד דוד אליהו בן יצחק, ‫שר אריפקה ‫-תודה. בת יצחק יאיר הכהן, ‫ולרפואה שלמה של מרדכי בן לאה. ‫נראה נדבר על כמה עניינים היום. ‫בדרשות האחרונות, ‫אם שמתם לב מי שמעוקב, ‫קצת דיברתי על המצב כרגע בעולם, ‫ואחרי זה נדבר קצת ‫על עניינים אחרים. ‫רוב האנשים עדיין לא מבינים ‫באיזה משבר העולם נמצא. ‫לוקח לאנשים זמן להבין, ‫לפעמים חודש אחרי, ‫וזה כבר מאוחר מדי. ‫בתורה כתוב, ‫איזה הוא החכם הרואה את הנולד. אחד הדברים שמעידים שאדם חכם, זה שהוא מסוגל לראות כמה צעדים קדימה. לכן בשחמת, כמה שאדם רואה יותר צעדים קדימה, הוא תמיד ינצח. כי יש לו את היכולת לראות יותר רחוק. זה סימן לחוכמה, מי שיהיה הכי חכם הוא מנצח. הוא יכול לחשוב כמה מהלכים, לראות את כל האופציות. עכשיו, כמה שאדם יותר חכם, גם יותר קשה לו לקבל החלטות בחיים. ‫לפעמים זה יכול להיות גם נגרעה. ‫למאדם שאין לו הרבה חוכמה, ‫הוא מסתכל על התמונה, ‫הוא לא רואה אחוז מהמצב, ‫אז הוא מאמר, או זה או זה. ‫כשאדם חכם הוא רואה אלפי דברים. ‫יהיה ככה, יכול להיות ככה, ‫אולי יהיה ככה, אם אני אעשה ככה. ‫אז כיוון שיש לו הרבה הרבה דברים, ‫אז זה גם כן עד רבא, ‫גורם לו להרבה התלבטות. ‫גם זה מסובך. ‫אבל היום המצב בעולם הוא ככה, ‫למי שלא מבין. ‫הקדוש ברוך הוא, ‫כנראה זוהם על העולם, ‫בראש ובראשונה על הסינים. ‫כל פעם שמתחילה מגפה בעולם, ‫זה מתחיל אצל הסינים, זה לא מקרה. ‫לפני 17 שנה, 2003, ‫הייתה מגפה בשם סארס, ‫מעל 8,000 איש מתו. ‫אז יצאנו בזול מאוד. כי בדרך נס פתאום המגפה נעלמה. אי אפשר להבין איך היא נעלמה, כי המגפות שמדביקות אנשים בנשימה, זה לא עכשיו צריך מגע פיזי, לא צריך לגעת או יחסים או כל מיני כאלה דברים כדי להידבק. מספיק, כשאדם אחד עולה לאוטובוס, הוא נושם דקה שם, כל המאה שבאוטובוס יכולים להידבק. ‫ואז המאה האלה הולכים לחנויות, ‫אז כל האנשים בחנויות נדבקים, ‫והם הולכים אחר כך על אוטובוס ‫או רכבת, אז כולם נדבקים. ‫אחד עולה על טיסה, ‫אז כולם נדבקים. ‫הוא הולך הרי במטרוס, ‫הלוך, חזור, אז הוא נושם, ‫אז הנגיף מתפזר, ‫אנשים נושמים את זה, נדבקים. ‫ולכאורה, ברגע שמתחילה ‫המגפה כזאת, בדרך השכל, ‫העולם צריך למות, ‫כולם צריכים למות. ‫אלא אם כן תתחבא באיזה ג'ונגל ‫ולא תבוא במגע עם אנשים, ‫אז אתה היחיד שתישאר בעולם ‫אחרי שכולם מתו. ‫אבל אם אתה מסתובב בעולם, ‫אז כולם צריכים למות. ‫אז ב-2003 היה נס. ‫פתאום הקרשבחו החליט לקחת את זה. ‫זה נעלם פתאום. אבל עכשיו זה נראה הרבה יותר חמור. קודם כל, אנשים שגרים בסין שולחים הודעות, יש לי שם קצת קשרים, שכבר עשרות אלפים מתו. לא כמה מאות, עשרות אלפים מתו. ראיתי סרט שהמשטרה הסינית באים לבתים של אנשים עם קרשים, תוקעים מסמרים שלא יוכלו לצאת מהבית. ‫עד כדי כך פאניקה יש. ‫סגרו שמה 150 מיליון איש ‫שלא יוכלו לצאת מהבית שלהם, ‫מהעיר שלהם. ‫בנו שני בתי חולים תוך 19 יום, ‫60 קומות כל אחד. ‫אתם יודעים מה זה? ‫בארץ לבנות בית חולים ‫של 60 קומות היה לוקח 15 שנה. ‫15 שנה. ‫לבנות בית פרטי כזה פה בארץ, ‫4 שנים עבודה. ‫עד שאתה מקבל אישור בנייה, ‫שנה וחצי. ‫אחרי שבנית עוד שנתיים, ‫עוד שנה וחצי לקבל תופס ארבע. ‫למה המנורה עקומה? ‫והנה זה עקום, למה? תיישר, למה המעקע זה ככה, יש רווח פה, מה זה פה, למה זה, איפה הסמוק דיטקטר, איפה זה, פה יש ככה, פה זה לא בסדר, משגעים אותך. חמש שנים לבנות בית, אז תאר לך לבנות בית חולים, שישים קומות, תוך 19 יום בנו, יש סרט איך בנו את זה, לא יהיו מילים, כעיסו פעם, שמו אלפי אנשים, כל אחד בנה קטע, תוך יומיים בנו את רוב השלט של הבית חולים כבר. ‫מתי שמעת בהיסטוריה ‫שבונים בתי חולים תוך 19 יום? ‫סימן שזו פאניקה רצינית. ‫זה לא בתי חולים רגילים, ‫זה בתי חולים ‫אך ורק לאנשים מהמחלה הזאת. ‫לא רוצים להכניס שם אחד ‫שיש לו סתם איזו נשברה לו היד, ‫שימות גם הוא שם כדי לבודד אותם. ‫אז באמת, כרגע, ‫כרגע, אני אגיד לכם מה המצב. ‫המצב שכרגע הם לא יודעים מה לעשות ‫בגלל שהמחלה הזאת, ‫לא לכולם יש סימנים. ‫לא לכולם יש סימפטומים. ‫יש אנשים, יש להם את זה ‫והם לא מרגישים כלום. ‫הם הולכים ברחוב, ‫פתאום נופלים ומתים. ‫ראיתם סרט, בא מסין, ‫הבן אדם יוצא מהמעלית, ‫הולך לכיוון האוטו, ‫בום, נופל ומת. ‫אנשים הולכים ברחוב, בום, ‫על המקום, נופלים ומתים. ‫אין התרעה אחת שניה לפני. ‫לא חום, לא שיעול, לא כלום. ‫לא היה כזה דבר. ‫זה כולם בלחץ. ‫ממשלת ארה״ב בלחץ אטומי. ‫פה במדינה עשו עכשיו ועדת חירום, ‫ביבי, ‫באו לכאן 80 סינים אתמול והיום, ‫לא נתנו לאף אחד להיכנס, ‫גירשו אותם. ממשלת סין שלחה הודעה אתמול לממשלת ישראל, אל תהיו כפויי טובה, אל תפנו לנו את הגב. אנחנו היחידים שנתנו לכם להיכנס לפה בזמן השואה. ישיבת מיר. הלכו 300 תלמידים לסין, הוצילו את ישיבת מיר. היום זה 8,000 איש פה בירושלים. יש גם בברוקלין ישיבת מיר. בקיצור, הסינים הם דספרט. לא מכניסים עכשיו סינים לאף מדינה בעולם. אף מדינה. ‫מה זה נוגע אלינו? ‫בואו נגיד שהקדוש ברוך הוא ‫ירחם עלינו ובדרך נסח ‫הידע כזה לא ייכנס לפה, ‫הווירוס הזה. ‫נגיד שיהיה נס. ‫זה הרי נגד כל הטבע. ‫כי כל מה שצריך זה שאחד ייכנס. ‫אחד, לאו דווקא סיני, ‫מישהו שהיה בסינגפור, ‫בקנדה כבר קיבלו את זה. ‫מכל מקום שהוא. ‫מישהו שנכנס לפה עם זה. ‫אחד, זהו זה. ‫כולם כבר יכולים לקבל את זה. ‫סיכוי שלא יקרה כזה דבר ‫הוא באמת נדיר. ‫אבל בואו נגיד ‫שהשם יעשה לנו נס. ‫עדיין אנחנו בבעיה גדולה. ‫מי מבין למה? ‫אין לנו קיום. ‫כל הכסף שהמדינה מרוויחה ‫מאיפה בא? מיצוא. ‫9 מיליארד דולר הזמנות ‫יש לנו עכשיו לשלוח לסין. ‫עצרו הכול. ‫מדינה כמו ישראל, תשע מיליארד דולר זה בשביל החמצן. אתה עוצר את זה, המדינה מתמוטטת. מאיפה המדינה, מאיפה המדינה תביא את זה? עכשיו חכה, זה רק סין. עוד מעט יוותלו מסינגפור ומהונג קונג ומכל מדינות אחרות שאנחנו שולחים להם כל מיני ציוד של חקלאות, הייטק, כל מיני תוכנות, מחשבים, מה לא? בקיצור, כל הפרנסה של עם ישראל בא מזה, ממה בא? ‫הכל זה מייצוא. ‫עכשיו, לפני שבועיים דיברתי ‫עם אחד שחזר מסין, בבית כנסת, ‫והוא מוכר להם ידע של חקלאות. ‫כל מיני ממטרות, ממוחשבות, ‫כל מיני דברים. ‫זהו, הוא כבר בסין לא יכול לחזור. ‫נגמר. אנשים השקיעו מיליארדים ‫בחברות. שיש להם מפעלים בסין, אי אפשר לייצא כלום. אני למשל, את הספרים שלי מתפיס בסין, רבע מחיר. מפה, שישית המחיר מאמריקה. אני כבר לא יכול עכשיו להזמין שם ספרים. אין, המפעל סגור. אף אחד לא עובד. אי אפשר לייבא לפה כלום, אי אפשר לייצא כלום. אנחנו בלי הסינים בצורה גדולה מאוד, זה לא פשוט. ‫מה יקרה? כל האנשים פה, ‫שכל הביזנסים שלהם שם, ‫הכול יתמוטט, ‫יהיה אנדרלמוסיה פה. ‫גם אם אף אחד פה לא ימות, ‫מבחינה כלכלית המדינה שלנו ‫היום בסכן הגדול המאוד. כי אין לנו, לאירופאים אנחנו לא כל כך מייצרים, הם לא כל כך שונאים, הם שונאים אותנו, הם לא רוצים דברים, או זה מה התנחלויות, זה זה, בויקט ישראל, כל השטויות האלה. היחידים שהם לא אנטישמיים זה הסינים. הסינים לא אנטישמיים. למה הקב' הוא כל כך כועס עליהם? קשה להבין את התרבות של העם הזה. אתה רואה סרטים שבן אדם מחזיק עכבר ענק כזה, חי. ‫ומכניס את הראש שלו אל תוך הפה ‫ותולש לו את הראש ואוכל אותו. ‫דברים שלא נתפסים בסכם. ‫איך זה ייתכן שבני אדם ‫עושים כאלה דברים? ‫בן אדם מסוגל לאכול כאלה דברים? ‫תגידו לי אתם. ‫אי אפשר להבין. ‫זה קרוב למיליארד איש ככה. ‫הם אוכלים נחשים, ‫הם אוכלים כל מיני כלבים, ‫אז הקב". כנראה נמאס לו מזה ‫כי הגויים אסור להם לאכול עבר מן החי. ‫גויים, מותר להם לאכול ‫מה שהם רוצים, בתנאי שזה מת. ‫קודם כול שזה מת, ‫לא שזה עוד חי. ‫והם אוכלים דברים ‫בזמן שהם זזים בצלחת. ‫ולכן גוי שעובר על שבע מצרות ‫בני נוח, מה העונה שלו? ‫חייב מיטה. ‫אז יש פה בעיה. ‫אז תשאלו, ‫איפה היה הקדוש ברוך הוא עד עכשיו? ‫הם אוכלים את היצורים האלה ‫מאות שנים. ‫למה הסינים יש להם תרבות ‫שהם אוכלים הכול? ‫איך זה יכול להיות, הרי? ‫הרגועים האחרים לא אוכלים הכול. ‫עכשיו תבוא לאמריקאי, תגיד לו, ‫תאכל כלב ואני אתן לך מיליון דולר, ‫הוא יסכים? לא. ‫אז למה הם אוכלים הכול? ‫פשוט מאוד, הסביר לי את זה ‫איזה פרופסור פה מארץ ‫שהוא מדבר סינית שוטף, ידיד שלי. הוא מכיר את התרבות שלהם מאוד מאוד טוב. הוא נציג של נתניהו בסין. הולך אותו לכל מיני משימות. הוא אמר לי, עכשיו בדרך לפה שאלתי אותו, תגיד איך זה יכול להיות שהם אוכלים הכל? אז הוא הסביר לי שהיה שם עוני מאות שנים, לא היה מה לאכול. אז בשבילו למות, פשוט אכלו הכל. גם לא היה להם אפשרות להרוג ולפרוף ולבשל. אז הם פשוט נהיו בעצמם כמו חיות בג'ונגל. ‫אבל זה לא כולם ככה. ‫יש את המטורבטים, ‫אלה שכבר עשירים וזה, ‫אז הם לא אוכלים כאלה דברים. ‫בקיצור, רבותיי, יש פה נקודה, ‫אז תשאלו איפה היה הקלשבחו עד עכשיו, ‫שהם אוכלים מאות שנים הרי ‫עבר מן החי. ‫אז אני רוצה להסביר לכם ‫איך זה עובד, שתבינו. ‫כל בן אדם בעולם שנולד ‫מגיע לעולם עם מחל. ‫יש לו כמו קונטיינר כזה, מחל, ‫מה זה המחל הזה? ‫זה מחל שכל העבירות ‫שאדם עושה בחיים שלו ‫נכנס במחל הזה. ‫חילל שבת פעם אחת, ‫נכנסה עבירה אחת. ‫חילל עוד פעם, עוד עבירה. ‫דבר השונה רע, עוד עבירה. ‫אכל משהו לא קשר, עוד עבירה. ‫כל מה שאדם עושה רע, ‫נכנס במחל. ‫המחל הזה, יש לו 100% תחולה. ‫הוא מגיע עד 100%, המקסימום. ‫אם בן אדם מילה את המחל הזה ‫בעברות, ‫זה נקרא בלשון הגמרא, ‫הקדיש את השיעה. ‫הקדיש את השיעה. ‫זאת אומרת, גדוש. ‫גדוש, מפה זה נשפח החוצה כבר, ‫אין מקום. ‫כל בן אדם יש לו מחל, ‫אבל בגודל אחר. ‫למשל, יש בן אדם בשם רובן, ‫יש לו מחל 100 קילו ‫של עברות הוא יכול לקחת. ‫חבר שלו, שמעון, יש לו 200 קילו. ‫למה? ‫למה אחד 100 ולשני 200? ‫הסיבה זה תלוי מי היית ‫בחיים הקודמים שלך. ‫איך התגלגלת לפה בעולם. ‫דוגמה, אתה הרובן הזה, ‫בחיים הקודמים שלו ‫גדל בסביבה חרדית. ‫ראה תורה, היה בדרשות, ‫למד גמרא. ‫היה במשפחה דתית, ‫כל הכרחים שלו, כולם בני תורה. ‫והוא לאט לאט, בסוף ימיו, ‫התחיל לדרדר, ירד מן הדרך. ‫הקב״ה בכל זאת ראה ‫שהוא עשה הרבה דברים טובים. ‫נתן צדקות, עשה כל מיני דברים טובים. ‫מגלגל אותו חזרה לעולם. ‫במקום לשלוח אותו לגיהנום ‫ולנקוט אותו בכוח, ‫כי זה כאבים מאוד מאוד איומים, ‫אז הוא שלח אותו עוד פעם ‫לעולם בגלגול. ‫אז הוא נולד כתינוק. עכשיו שהוא נולד אין לו בלי הגבלה אפשרויות. יש לו כך וכך אפשרויות. אדוני, אתה לא תחיה פה עד גיל 90 ותעשה עבירות שוב. גיל גלנו אותך, אתה צריך לתקן את הגאווה שלך, תקינה, תצרות עין, את הכסק. יש לך כמה דברים לתקן. ברגע שתגיע ל-100 אחוז נגמר הסיפור. השני בחיים הקודמים גדל בקיבוץ. ‫לא ראה תורה, ‫שלחו אותו לבית ספר חילוני, ‫גימדו אותו קומוניזים. ‫הוא בחיים שלו לא היה בשיעור גמרא, ‫הוא לא יודע מה זה בכלל. ‫הקב״ה יש לו לאדם כזה יותר סבלנות, ‫אז הוא נותן לו יותר זמן ואורך רוח. ‫זה מה שנקרא ערך הפיים, ‫שאנחנו אומרים ביג מידות, ‫השם, השם, אל רחום וחנון, ‫ערך הפיים. ‫ערך הפיים, הכוונה סבלן. יש לו סבלנות, הוא לא אימפולסיבי. בן אדם עכשיו מחלל שבת, כתוב הרי מחלל שבת מות יומת, זה עבירה חמורה, הוא לא מת מיד, הוא חילל שבת כבר עשרים מיליון פעם, הוא כבר בן שישים, הוא כבר מחלל שבת חמישים שנה מאש הוא ילד. אבל הכלל שלנו יש סבלנות, רואים את זה. ‫מצד שני, יש אנשים ‫שאין לו איתם הרבה סבלנות. ‫הם כן מקבלים. איך זה? ‫כל זה תלוי לפי התיקון של האדם. ‫עכשיו, המחל הזה, אפשר גם ‫להוריד את כמות העבירות, ‫לא רק לעלות. ‫למשל, אדם מתחיל ללמוד תורה. ‫התורה משכילה את האדם. ‫האדם לא ידע, אבל מתחיל ללמוד, ‫הוא מתחיל להבין שהדברים ‫שהוא עושה בחיים הם נגד החוק ‫של בורא עולם, אז הוא מתחיל להשתפר. ‫אז הוא מתחיל לחזור בתשובה ‫על לשון הרע, למשל. ‫אני כבר לא מדבר לשון הרע, ‫אז הוא כבר שיפר דבר אחד. ‫דבר שני, הוא מתפלל עכשיו, ‫עושה וידוי, אשמנו, בגדנו, גנבנו, ‫כל הדברים האלה שאומרים בווידוי. ‫הרמב״ם אומר, כל המרבה, ‫הרי זה משובח. ‫כמה שאדם עושה יותר וידויים, ‫ככה זה עוזר לו יותר ‫לחזור בתשובה. יש ימי כיפור. בא יום כיפור, אדם צם, מתענה, בוכה בבית כנסת, מקבל על עצמו קבלות. יום כיפור יכול להוריד הרבה מעברות. כתוב, כי ביום הזה יחפר עליכם מכל אבונותיכם לפני השם תתארו. יש לך הזדמנות להתאר, לנקות את כל הקטמים היום. כמובן, זה גם, יש שני סוגים של אנשים. יש כאלה, כל יום כיפור בבית הכנסת, תפילות, פחיות, תשובה, כמו שצריך. יש כאלה, באים משמוע את השופר בסוף. בוא, בוא, הולכים לבית כנסת. מה? מוצאי כיפור. איפה היית עד עכשיו 24 שעות? התעורר עכשיו. זה כמו אלה שבאים לחנות דקה לשבע. מכירים את החניות, סוגרים בשבע? אומרים לו, עוד מעט סוגרים. לא, לא, יש זמן, יש זמן. יש זמן? דקה לשבע מופיעה. אומרים לו, אדוני, אין זמן, עכשיו הפתיעים דוד חליפות. אנחנו סוגרים. תבוא יום אחר. תפסיד. אז זה גם כן נובע מבורות. ממה זה נובע? יאללה, אני אלך לשמוע שופר, צמנו בכיפור, ברוך השם. עכשיו, יש כזה דבר שנקרא צדקת הציל ממוות. כל פעם שאדם נותן צדקות, במיוחד אם יוצא מזה דברים טובים, אז זה מוריד לו את כמות העבירות. ככה שזה עולה, יורד, עולה, יורד. העיקר שלא יגיע ל-100%. אם מגיע למאה אחוז, אתה לא יכול לחיות עוד שנייה אחרי זה. שנייה אפשר לחיות. זה מה שהיה עם דוד המלך והקדוש ברוך הוא. דוד המלך אמר לקבל ברוך הוא, שיודע לו מתי קיצו. תגיד לי באיזה יום אני אמות. ‫ככה הגמרה מביאה. ‫הוא אמר לו, גלוי וידוע לפניי, ‫שאיני מודיע לבני אדם את יום מותם. ‫אני לא אומר לאדם מתי הוא ימות. ‫למה? ‫אם כל אדם היה יודע מתי הוא ימות, ‫מתי הוא היה חוזר בתשובה? ‫שבוע לפני. ‫שבוע לפני. ‫אה, יש לי עד גיל 85, מה הלחץ? ‫תן לאכול ושטו, תן לטייל, ‫תן לאכול טרף, תן לחלל שבת, ‫תן לעשות את כל מה שבא לי. ‫גיל 85 וחצי לוקח את כל המיליונים, ‫כל מה שגזל, כל מה שרימה, הכול. ‫בעל הרב, כבוד הרב, ‫איפה אתה? חיפשתי אותך 80 שנה. אני עוד מעט זמני, הגיעה, יש, נשאר לי עוד חודש, בוא, קח את הבתים, קח את החשבונות בנק, קח את המכוניות לישיבה, מה אתה רוצה לעשות? דיסקים? USB? ספרים? להגדיל את הישיבה? הנה, הכל עליי. נכנס עכשיו הוא לישיבה, חודש לומד, בוכה כל היום, קורא תהילים, מכילה, שם נוזל, מתכנן גם שיעבור יום כיפור אחד, הסתרה, נגמר הסיפור. מה לתרוח עכשיו 80 שנה? ‫זה מבטל את הבחירה. ‫ולכן אדם לעולם לא יודע ‫מתי הוא ילך, לעולם. ‫וזה מומנט ההפתעה, ‫כי ככה אתה בניסיון. ‫אז הקשבח הוא אמר לדוד המלך, ‫אני לא מודיע לאדם מתי קיצו. ‫אז דוד אמר, ‫טוב, לפחות תגיד לי ‫איזה יום בשבוע זה יהיה. ‫אז הקשבח הוא אמר לו, ‫אתה תיפטר ביום שבת. ‫אז מיד דוד המלך, ‫כאב לו, דווקא בשבת, ‫לא יוכלו להזיז את הגופה שלי, ‫זה מוקצי עד מוצאי שבת, ‫לוויה תהיה רק יום ראשון. ‫אז הוא אמר לקבל ברוך הוא, ‫דווקא בשבת? ‫אתה לא יכול לתת לי ‫עוד יום לחיות עד יום ראשון? ‫אמר לו הקבל ברוך הוא, ‫יום ראשון כבר כתוב אצלי בשמיים ‫שהבן שלך שלמה הוא מלך. ‫אי אפשר שני מלאכים באותה כיפה. ‫ברגע שנכנסה המלוכה שלו, ‫אתה חייב להיפטר מן העולם. ‫אז דוד אמר, אוקיי, הבנתי, ‫אם ככה, תקצר לי את החיים ביום אחד. ‫אין לי בעיה, אני מוותר על יום אחד. ‫תקח אותי יום שישי. ‫אז אמר לו הקב' ברוך הוא, ‫יום אחד שאתה יושב ‫ולומד תורה לפניי, ‫יותר נחשב בעיניי מאלף קורבנות ‫שעתיד הבן שמך שלמה ‫להקריב בבית המקדש. יום אחד שאתה יושב בתור בחור ישיבה, יושב לומד תורה כל היום, בשבילי זה כאילו שהבאת יותר מאלף קורבנות. אתם יודעים מה זה קורבן? איזה תרחה להביא, לפשוט האור, לחתוך, לנקות, לסרוף. וואו, זה תהליך גדול. אלף קורבנות? אלף כהנים לטפל בזה סיפור. אומר לו, התורה שאתה לומד בעיניי נחשבת לי יותר מאלף קורבנות. ‫במילים אחרות, אנחנו רואים ‫שאם הגיע זמנו של האדם ללכת, ‫הוא לא יכול שנייה אחרי זה להישאר. ‫אז יש גם מחל לכל מדינה ומדינה. ‫זה מה שאנחנו אומרים בתפילה ‫של ראש השנה וכיפור, ‫איזה לחרב, איזה לשלום, ‫איזה לפרנסה, איזה... ‫כל מדינה ומדינה בראש השנה ‫גם כן נגזר גורלה, כן? ‫לא רק אנשים נגזר גורלם, ‫אלא כל מדינה ומדינה ‫גם כן נגזר גורלה. ‫למשל, אתן לכם דוגמה, ‫יש מדינות שהקרה של ברוך הוא ‫ממתין להן עד נקודה מסוימת, ‫ואז ממוטט אותן. ‫סוריה, לבנון, לוב, ‫טוניסיה, עיראק, כל מדינה ומדינה, הגיעה הזמנה, הקדוש ברוך הוא התחיל להתעלל במדינות האלה, תראו סוריה, שבע שנים מורגים אחד את השני, לבנון, אנדרלמוסיה, אנשים ברחובות, עכשיו גם צ'ילה, פתאום מאומות, טנקים ברחובות, כל מדינה, יש מדינות פושטות רגל, פינלנד, בום, פשטו רגל, אירלנד, בום, פשטו רגל, ספרד, פושטים רגל, פורטוגל, פושטים רגל, דברים מדהימים, מדינות מתמוטטות פתאום. מה זה? זה כל הדברים האלה, זה כמו שאמרתי, הגדישות השיעה, גדלה כמות העבירות שלהם, הקרש בחום מחליט להתחיל לטפל בהם. עכשיו צריכים להבין, הסיניים, יש להם גם זכויות, לא רק עבירות. נכון, הם אוכלים כל מה שזז, אבל יש להם גם זכויות. זכות אחת, שהם לא אנטישמים. ‫בחוץ אחת, הם לא שונאים יהודים. ‫אני הייתי בסין, רואים יהודים כיפה, ‫אומרים, יהוד יהוא איש, עושים ככה. ‫ככה, כאילו, אתם חכמים, ‫עם חכם. ‫אתה לא רואה שם רמז של אנטישמיות. ‫אין להם את הארס שיש לאירופאים. ‫למה? כי הם לא הצאצאים, ‫לא של ישמעאל ולא של אסב. ‫פה אנחנו רואים, אתה הולך לאירופה, ‫תודה רבה, כן. ‫בסדר, צדקת, תהיה מבסוט. ‫אמרתי לו, מה אתה שם לי ‫את המצלמה בתוך הפנים? ‫הוא אומר, אם אני לא שם את זה ‫בפנים, אנשים יעברו מלפני המצלמה. ‫אמרתי לו, לא פה, ‫אף אחד לא יעשה את זה. ‫אז עכשיו אכלתי אותך, ‫בגללך עכשיו שבועיים הוא בלבל אותי. ‫בסכותו, טוב, בכל אובן, ‫הנקודה היא, צריכים לדעת, ‫כל דבר מגיע זמנו. ‫אני תמיד מספר את הסיפור הזה ‫שקרה לי, ‫שאמרו לי, אתה צריך להביא ‫את הבחור הזה לסמינר. ‫בחור בן 20, בן 20. ‫לא הספיק לחיות עדיין. ‫מסטטן איילנד שמה. ‫אמרו לי, זה כבר שני סמינרים, ‫נרשם ולא בא. ‫עכשיו אתה הולך ‫למביא אותו אישית באוטו. ‫תדאג שהוא בא. ‫אני כבר מיום שלישי קשרתי אליו, ‫ארנון, אני, תפקיד שלי ‫להביא אותך לסמינר. ‫זה היה לפני 20 שנה בערך. אני צריך להביא אותך לסמינר. כן, כן, כבוד הרם, אל תדאג, אני בא, אני בא, אני מבטיח, אני הפעם חייב לבוא וזה, אני מתכנן לבוא. אמרתי לו, עזוב, עזוב, מתכנן, אני בא ואישית לוקח אותך. יום שישי בצהריים תתכונן. לא, לא, מה פתאום, יש לי אוטו, אני בא בעצמי. אל תדאג, אני מבטיח, ככה אני מתקשר ובודק ומתקשר ובודק. יום שישי, עוד פעם בדקתי. ארנון, הכל בסדר להיום? כן, כן, הנה, כבר הכנתי תיק. אני מגיע, די, פעמיים לא באתי, אני הפעם נתתי לך מילה, נשבע לך, אני בא. המשכנע, לא? אני מגיע למלון, עוד מעט שבת, אני שואל את המזכירה, תגיד, היא באה לכאן איזה אחד עם שיער כתום, ירוק, כל מיני צבעים, היה לו כצבע עקשת, ועגילים פה, ורזה כמו מקל. אני מסתכל עליו, את הרעשה רואה, שהוא משתמש בסמים, מהילדים העבודים האלה. אני אומר למזכירה שם, תגידי, ראית איזה חד כזה מוזר עם כל מיני צהרות ועגילים וצבעים? אומרת לי, לא. והייתי מישר זוכרת כזה טיפוס. אמרתי לה, לא בא? טוב, תשים יין לראות מתי הוא בא. עוד מת שבת? עוד שעה שבת? חמש דקות לשבת. הוא בא? לא. אמרתי, טוב, יש חילונים, הם באים גם אחרי שהתחיל שבת. יום שישי בלילה, אולי הוא יהיה אחר. ‫שעה, שעתיים, שבת, ‫עשר בלילה כבר. ‫איפה ארנון? ‫כל השבת מי אוכל את הלב. ‫איך עבד עליי ככה? ‫איזה תמים אני? ‫איך הייתי צריך ‫ללכת לבי ערב עכשיו? ‫איפה ארנון, איפה ארנון? ‫טוב, מוצאי שבת, ‫בהלה בסמינר. ‫בנוג'רזי זה היה סמינר. ‫כולם תלחשים. ‫אמרתי, קרה פה משהו. ‫מה התברר? ‫מצאו את הארנון הזה ‫יושב על הקורסה, ‫עם תיק ערוז לסמינר, ‫מת ממנת יתר. ‫בין עשרים, ככה, מת בישיבה. ‫בישיבה הוא מת. ‫אתם שומעים? ‫וההורים שלו בזוג בעלי תשובה, ‫מסכנים, היו בסמינר. ‫זאת אומרת, זה כל העניין, ‫שאני לך אישית יביא אותו. ‫אז אני אמרתי לעצמי, ‫מה כבר היה קורה ‫אם הקב' היה מחכה עוד יומיים ‫ולוקח אותו בגיל 20 ויומיים? ‫מה כבר היה משתנה? ‫הרי אם הוא היה בא לסמינר, ‫היה סיכוי גבוה מאוד ‫שהיינו מצילים אותו. ‫הנה, עכשיו היה לנו סמינר ‫על שבת הזאת בירושלים. ‫הנה, שמוליק היה שם, ‫אנחנו נספר לכם. ‫240 איש מתוכן לפחות 200 חילונים, ‫חללי שבת, חלק מהם בכלל רחוקים, ‫חלק קצת יותר קרובים, חלק רחוקים. ‫סוף הסמינר, קרוב ל-40 איש ‫עולים על הבמה מול מצלמם, ‫קבלים על עצמם שמירת שבת. ‫ביומיים, דרשות. ‫ושמונים בחורים שמו ציצית עליהן, ‫קרוב לשמונים בחורים. ‫ושחילקתי את ה-USB שלי ‫עם כל הדרשות, ‫אנחנו בסוף יש לנו ‫קופסה גדולה עם USB, ‫איך שאמרנו, ‫רבותיי מחלקים את ה-USB, ‫200 איש קופצים על הבמה, ‫תוך דקה 200 חתיכות הלך. ‫זה מסמינר אחד. ‫אז ארנון הזה היה בא, ‫היה מתחזק מאוד. ‫אלא זוכרים מה אמרתי לכם? ‫כל אדם יש לו מחל. ‫ברגע שהגיע הזמן, ‫אתה לא יכול עוד שעה להישאר. ‫ואני אומר לכם עכשיו, ‫יש שתי אפשרויות, ‫ובזה נעבור לנושא אחר. ‫אפשרות אחת, יהיה עוד פעם נס, ‫כמו שהיה ב-2003 עם הסארס, ‫הקשבך הוא ייתן ‫לקמות מסיימת של אנשים למות, ‫ויפסיק את המגפה. ‫כמו שהפסיק אז. יש לו דרכים. האפשרות השנייה היא קטלנית, שזה ימשיך לגדול בקצב שזה גודל, ואתם יודעים מה זה כדור שלק, כל יום גודל בה הרבה יותר. 100 מדביקים 1,000, 1,000 מדביקים 10,000, 10,000 מדביקים 100,000, 100,000 מדביקים מיליון, מיליון מדביק 20 מיליון, 20 מיליון מדביקים 200 מיליון, 200 מיליון מדביקים מיליארד, זאת אומרת, תוך חודשיים העולם יכול לגמר כבר. ‫זהו, אנשים צריכו לברוח, ‫להתחבא ביערות, לא יודע, במערות, ‫לסגור את עצמם בבתים, ‫עד שהמגפה הזאת תעבור. ‫מה היו ההשלכות הכלכליות של זה ‫על העולם? ‫מי יכול לקבור שני מיליארד איש, ‫שלושה מיליארד איש? ‫סיפרו, זה לא פשוט. ‫כבר היו מגפות בעולם ‫שמתו עשרות מיליוני אנשים, ‫אני לא יודע אם אתם יודעים. ‫זה כבר קרה. ‫העולם לא היה כזה גדול. ‫אתם יודעים מה זה ‫שמאה מיליון איש מתים? ‫אני חושב שזה מישהו פטר. ‫-נכון. ‫אז הבעיה שבנגיף הזה לא עוזר, ‫לא אנטיביוטיקה ולא... ‫אין כרגע... ‫ביבי עכשיו מינה צוות מדענים, ‫חוקרים, מהר לנסות לפתח ‫תרופה למחלה הזאת, ‫לפני שהיא מגיעה לארץ. ‫אתם יודעים מה זה ‫לגרש אנשים שנוחתים פה ‫בגלל שהם סינים? ומה, מי שלא נראה סיני והוא בא, אז גם אותו אתה צריך לגרש. אם עכשיו נחת לך פה איזה רוסי שהיה באצר בסין, נתקע שם ליומיים, אותו דבר, אתה לא יכול אתה לא להיכנס. סיפור. אין לנו את היכולת לסנן את כל האנשים. אנחנו לא יודעים. זה כבר הגיע לקנדה, זה הגיע לסינגפור, זה הגיע לפיליפינים. מה עכשיו אתה עושה? לא ייכנסו, לא ייצאו. יש לך פה בשכונת התקווה אלפי סינים גם. ‫חלק מהם באו לפה בשבועיים האחרונים ‫שעוד אפשר היה להיכנס, ‫מאיפה אתה יודע? ‫מספיק שאחד מהם יש לו את זה, ‫נגמר הסיפור. ‫לכן אני אומר, ‫כיוון שאך לא יודעים מה יהיה, ‫מה אנחנו יודעים? ‫זה יכול להגיע לקטסטרופה ‫שלא הייתה דוגמתה. ‫אז מה נשאר לנו עכשיו לעשות? ‫לחזור בתשובה האמיתית. ‫יש לי חבר ילדות, חבר ילדות. ‫שנינו אותו גיל, גדלנו ביחד. ‫חיים באמריקה כבר 30 שנה ביחד. ‫ממש מעניין. ‫אגוז הכי קשה שיש. ‫מודש בורא לעולם, מיליון אחוז. ‫התורה האמת, מיליון אחוז. ‫הוא אדם אינטליגנט, פיקח. ‫הייתה איזו תקופה ‫שהוא היה כמה שנים בקיבוץ גם. ‫כל מה שאומרים, הכול הוא מודה. ‫להפך, הוא שולח לי ראיות. ‫בוא תראה, אמרת את זה בדרשה, ‫תראה, הנה ככה. אתמול בלילה פעם ראשונה, אחרי 20 שנה שאני מנסה שהוא ישמור שבת. 20 שנה. כל שבוע אני שולח לו, אומר לו, נו, מתי תתעורר? אתמול כתבתי לו הודעה, כתבתי לו הודעה אתמול, תשמע טוב, ייתכן שזה הצ'אנס האחרון שלך לחזור בתשובה. אולי נשאר עוד חודש, חודשיים, וכל העולם הזה ייגמר, ‫ואם עכשיו לא תחזור בתשובה, ‫אז אני כבר יודע שאתה מקרי עבוד. ‫אחרי דקה הוא שלח לי הודעה, ‫אני חושב על זה ברצינות. ‫הוא כבר הבין. ‫הוא כבר הבין למה. ‫הוא שמע הודעה מוקלטת ממישהו ‫שבסין כבר עשרות אלפים קיבלו את זה ‫ואלפים רבים מתים והם לא אומרים. ‫הם מכביעים את זה. ‫אז הוא הבין שזה ממש מצב חירום ‫וסוף סוף הוא החליט להתעורר. ‫הגמרה אומרת, לפני הסוף, ‫כדי להינצל, ‫מה בן אדם צריך שיהיה לו? ‫שני דברים. מה? ‫תורה וגמילות חסדים. ‫תורה, לא כולם לומדים תורה. ‫לא כולם לומדים תורה. ‫הנה, אלכס זה דוגמה טובה. ‫הוא גר באזור של דתיים מודרניים, ‫הרבה מהם אנשי עסקים וכולי, ‫לפני שהוא עלה לארץ. ‫הוא היה הכי רציני מכולם, ‫מסיבה אחת, ‫לא שהם פחות אנשים טובים. ‫הוא פשוט היה הולך כל יום ‫ללמוד תורה בשיטה רציני, ‫אפילו שעה, שעתיים ביום. ‫זה משנה את כל החיים של הבן אדם. ‫אתה קשור לתורה אז אתה משתנה. ‫אם אתה לא קשור לתורה, ‫לא משנה איזה פוטנציאל יש לך, ‫לעולם לא תתקדם. ‫אי אפשר להתקדם. ‫הגמרה אומרת, ‫אין עם הארץ חסיד. התורה יש לה כמה השפעות על האדם. א', היא מלמדת אותו מה מותר, מה אסור, מה כדאי, מה לא כדאי. זה דבר אחד. אם אתה בור, אז ודאי שלא תהיה מצליח. אתה יכול להיות בור במחשבים, תעשה המון שטויות. בור ברפואה, תעשה הרבה שטויות. בור בכל מיני דברים. למשל, היום, יש קרוב ל-70% גירושים. למה כמעט כולם גרושים היום? הרי זה לא היה לפני 40 שנה. הרב שלי אמר לי היום הוא בן שבעים וחמש אמר לי שאני הייתי ילד פה בארץ בבני ברק הלכתי עם אבא שלי ברחוב זה היה לפני שבעים שנה הלכתי עם אבא שלי ברחוב ושאלתי את אבא שלי אבא מה זה גירושין הוא אומר אבא שלי כל כך הזדעזע מהשאלה נתן לי כזו סתירה כמעט הוציא לי את הראש מהצוואר על זה שאמרתי כזו מילה איזה מילה אמרתי גירושין מילה אחת אמרתי מה גירושין להגיד את המילה הזאת היה אסור הוא אומר באתי הביתה נכנסתי בשקט למטבח, שאלתי את אמא שלי, אמא, אמרתי, זו מילה נוראה. מילה נוראית, אני לא יודע למה אבא כל כך כועס עליי. הוא אומר, אמא שלי שאלה אותי, מה אמרת? אמרתי לה, אמרתי את המילה גירושים, שאלתי אותו, מה זה? לא ידעתי מה זה, והוא מאוד כועס. אז הוא אומר, אמא שלי, אמרה, אה, מילים אין אותך את המילה הזאת. שמעתי זה מי שאומר את זה. ‫רבותיי, זה סך הכל לפני 70 שנה. ‫אני לא מדבר איתכם עכשיו ‫בימי התנאים, בימי הגמרה. ‫פה בארץ, בבני ברק, ‫אחרי קום המדינה. ‫אז אמא שלו אמרה ‫שלא תגיד את המילה הזאת יותר. ‫כשאני הייתי ילד בבית ספר, ‫לא היה ילד אחד ממשפחה של גרושים. ‫40 ילד בכיתה היה לנו. ‫כמו סרדינים מכניסים ילדים ‫בבתי ספר פה. ארבעים ילד בכיתה אחד לא בא ממשפחה גרושה תלכו היום לבית ספר חילוני תראו מה הולך שם תשאלו מי פה בא מבית גרוש על ארבעים ילד שלושים ושמונה מרימים את היד לא הגזמות אתם יודעים יש מקומות בעולם שאחוז הגירושים הוא יותר ממאה אחוז יש אנשים שהתגרשו שש פעמים כבר. חמש, אז הם מעלים את הסטטיסטיקה. נראה, מאה עשרים אחוז. מאה אחוז אנשים, מאה עשרים אחוז. תראו, זו בדיחה עצובה. אני שואל אתכם שאלה. אני חלילה לא באתי לפגוע באף אחד. לא במי שיושב כאן ולא מי שמקשיב ולא מי שנשמע אחר רגע. זו הרעה האחרונה שאני מקוון זה לפגוע במישהו. אבל אני רוצה לשאול שאלה בתמימות. בתור אדם חילוני היום, נו לי, ‫סיבה אחת, לא שניים. ‫למה כדאי להתחתן? ‫סיבה אחת. ‫לפי הסטטיסטיקה. ‫אני מדבר חילונים, ‫חילונים לא מעניין אותם חטא. ‫איזה חטא? ‫הם חיים חבר וחברה. ‫חבר וחברה, לא צריך להתחתן. ‫בדידות, יש לו חברה, חי איתה, ‫מה הוא צריך להתחתן? ‫מה צריך? ‫היום מביאים ילדים גם בלי חתונה, ‫אין בזה בושה יותר. ‫מה, חבר וחברה זה לא מסגרת מחייבת? ‫מה, אדם שחיים חברה שלו שנה, ‫מה, יכול לסגוד בה? ‫תעיף אותו, בנימה, תתעיף אותו, מה? ‫או הפוך? ‫שיהיה לה תמונות של חתונה, ‫סמלת קלה? ‫שתלך לזה ותצוגה ותצטלם, ‫מה הבעיה? ‫מה? ‫אתם מבינים מה אני אומר או לא? ‫אני שואל עכשיו שאלה ‫של אדם שמתבונן על הסטטיסטיקה, ‫ואני אגיד לכם למה אני שואל את זה. ‫אם הגירושין היה לחיצת כפתור ‫ונגמר, אז מה הפסדנו? ‫ניסינו, לא הלך, ‫לוחצים על הכפתור ונגמר. ‫זה לא עובד ככה. ‫זה שנים בבתי משפט. ‫זה ביזיונות, זה לשון הרע, ‫זה משתמשים בילדים כבני ערובה ‫נגד הצד השני, ‫זה משטרות, זה אלפי הדולר. ‫אני הייתי בבברלינס בסמינר, ‫באה לי איזו אישה אחת, ‫תן לי ברכה, מה? ‫שאני סוף סוף אגמור עם הגירושים. ‫זה קצת מוזר, ‫אבל זה מה שהיא רוצה. ‫אמרתי לה, למה? ‫מה הבעיה בגירושים? ‫היא אומרת לי, ‫כבר חמש, שש שנים מושכים אותנו, ‫האורכי דין. ‫לקחו לנו שני וילות בבברלילס, ‫האורכי דין. ‫כל וילה זה מיליוני דולרים. ‫זה רק שכר האורחי דין. ‫זאת אומרת, כל הרושר שלהם, ‫למי הלך בסוף? לא לילדים שלהם. ‫בגלל שהם שונאים אחד את השני ‫ונלחמים, והגאווה שלהם, ‫מי יבוא? יבוא השלישי ‫ויקח את כל הכסף. ‫אתה לא צריך לספר לי, כן? ‫הגמרה אומרת. ‫אבל אני אספר לכם ‫דבר עוד יותר מוזר. ‫אני הייתי בפלורידה, ‫יש שם איזו אישה אחת איטלקיה, ‫היום לדעתי כבר בשנות ה-70 לחייה, ‫אז היא הייתה אולי ‫בתחילת שנות ה-60, ‫והיא בעלה התגרש מנע ‫ומצאה איזה מישהי ‫הרבה יותר צעירה ממנע, ‫והיא עכשיו שבורה, ממוטטת, ‫שבעלה עשה לה כזה דבר. ‫תוך כדי שהיא בוכה לי על מצבה, ‫היא סיפרה לי ככה, ‫אתה יודע כמה עלה לי הגירושין? לה ולבעלה, כל אחד צריך לשלם. כמה? תזרקו מספר. כמה היא שילמה, כמה הוא שילם? על גירושים בארצות הברית. כמה? כמה? אתם תמימים, חביבי. הוא שילם 31 מיליון דולר לעורכי דין, והיא שילמה 19 מיליון דולר לעורכי דין. 50 מיליון דולר הם שילמו לעורכי דין. שמעתם כזה דבר? אמרתי לטיפשים שכמותכם, הייתם באים אליי, בשעה הייתי עושה לכם הסכם, ועוד הייתם מתחבקים ולוחצים יד ונשארים ידידים ומחלקים את הכל, ולא היה עולה לכם דולר. לך תגיד את זה לבעלי, היא אומרת. ‫והם לא גומרים איתך. ‫כל פעם ממציאים משהו חדש ‫כדי למשוך את התביעה. ‫הפרוך, השופט כבר רוצה לגמור. ‫הם לא נותנים. ‫מצאו פרה שנותנת הרבה חלב. ‫הבנתם מה זה גירושין? ‫החלק הכי כואב בגירושין ‫זה הטיפול אחר כך בילדים. ‫אני אסביר לכם למה. ‫נגיד שיש בחור שהוא מתחזק בדת, ‫ואשתו לא רוצה להתחזק בדת. ‫והיא מסרבת ללכת למקווה. ‫מסרבת, היא לא רוצה משתתף פעולה. ‫היא מסרבת ללכת למקווה. ‫אז אין, הוא לא יכול לחיות איתה ‫בלי מקווה. ‫אלה, כל שאר הדברים, ‫עוד אפשר איכשהו לנסות למצוא גישור. ‫אם אין יחסי אישות, ‫אז זה מין נישואים אלה. ‫זה סתם רומט. ‫זה כמו שניים שחיים בדירה, ‫זה לא נישואים. ‫אז זה בעיה. ‫אז עכשיו אין לו ברירה, ‫הוא צריך להתגרש. ‫מחכים חצי שנה, שנה, ‫הוא לא יכול להחזיק מעמד כבר, ‫הוא חי עם אישה, ‫היא לא הולכת למיק והוא לא יכול לגעת, ‫בעיה, איסור קרד, זה לא צחוק. ‫אז עכשיו הולכים לגירושים. ‫מה עושה אותה אחת? גורמת שהילדים האלה, בדרך כלל, זה לא תמיד כמובן, יש ויש, גורמת שהילדים האלה יסנעו את הדת ואת האבא שלהם כמו שסונים את הנאצים. עשרות, אתם יודעים, סליחה, מאות פעמים, באו אליי בחורים, אנשים, שחזרו בתשובה, זה כל החטא שלהם היה. והם לא יכולים להגיד שלום לילדים שלהם. ‫אחד מהם בא, אומר לי, ‫אני אשלם לך כל סכום שבעולם. ‫הנה האוניברסיטה של הבן שלי, ‫הנה הבית ספר של הבת שלי, ‫לך, תדבר איתם, ‫שכנע אותם לבוא איתי לדינר. ‫אם תצליח, ‫מה שאתה רוצה אני נותן לך. ‫-מה זה דינר? ‫-ארוחת ערב. ‫שיסכימו ללכת איתו לדינר, ‫זה כל מה שהוא מתחנן. ‫לא רוצים לדבר איתו, ‫לא עונים לו לתת כלום. ‫מה היא עשתה? ‫לקחה לו כמעט את כל הכסף, ‫היא מרידה את הילדים נגדו, ‫הילדים מתביישים שזה אבא שלהם. ‫ככה היא עשתה. זה גירושין. ‫זה נגמר רע מאוד. ‫אז תתנו לי סיבה למה חילונים ‫בכלל מתחתנים, ‫הם לא מבינים של מה. ‫הרי כל מה שהם רוצים לעשות, ‫הם עושים גם בלי חתונה. ‫רוצים להביא ילדים, מביאים. ‫רוצים יחסים, מזדווגים. ‫לא אכפת להם עכשיו ‫היא נשואה או לא נשואה, ‫זה לא מעניין בכלל. ‫כל מה שהם רוצים הם עושים, ‫אין להם שם גבלות. אז תתנו לי סיבה אחת למה כדאי להלך לחתן, הרי זה נגמר, רב אמר, ב-70% מהמקרים. השקעה ש-70% סיכוי יש לה להתפוצץ לך בפנים, זו השקעה טובה? אתם מוכנים לקנות מניה שאומרים לך כל האנליסטים שתוך חודש היא מתפוצצת ואתה מפסיד 70%, על 70% אתה מפסיד? זה לא הגיוני. מה הולך פה אז? עכשיו אני אשאל אתכם שאלה, כדי שלנו גם לא יקרה כאלה דברים, מה הם לדעתכם? אתם יודעים, כדי שהאדם יתקן שלא יהיה לו את הדברים האלה בחיים, איך אדם יודע להימנע מהצהרות האלה? איך? קודם כל, כדי לדעת לפתור בעיות, צריך לאתר את הבעיה. קודם כל, אתה צריך לאתר מהי הבעיה. יש בעיה אחת, אני רוצה לאתר מהי הבעיה. אבל, צריך לרדת לשורש הבעיה. מהו שורש הבעיה? אם אדם לא מגיע לשורש הבעיה, בחיים לא יהיה לו יחסים טובים. למשל, אתם מכירים היום גבר אחד חילוני שמתחתן והוא יודע מה זה אישה? תמצאו לי את האדם הזה, אני עוד מחפש אותו כבר 25 שנה. אף אחד לא יודע מה זה אישה בכלל. לא יודע פסיכולוגיה של אישה, לא יודע איך המחשבה שלה עובדת, לא יודע איך המודע שלה עובד, לא יודע איך התת מודע שלה עובד, לא יודע איך הרגש מתגבר על השכל, לא יודע דיכאון לפני לדע, דיכאון אחרי לדע, לא יודע מה זה כוח של מחמאה אצל אישה, כלום. כלום. סתם, כמו זוג בעלי חיים, אהבת היופי שלה, נמשך אליה, היא גם אהבת היופי שלו, נמשכה אליו, בום. אבל אף אחד לא מכיר את השני. אתם מכירים אישה שיודעת מה זה גבר? שיודעת איך המוח שלו עובד? כלום, שום דבר, כל מקרי. בוא נראה איך היא לך. לכן זה נחשב. אם אני עכשיו רוצה לפתוח פיצריה, אני לא מבין, לא בבצק, לא בגבינות, לא ברסק, לא בניהול ביזניס, לא בכלום. אני יכול לנסות. אולי יהיה לי מזל, יצליח. אבל אם אין לי את הידע, בתוך חודשיים הלך 200 אלף דולר. מאיזה בחינה מכירים אחד לשני? כן, אתה יכול לדעת אם היא כעסנית, זה כן, אם היא קמצנית, כן, אם היא קרה כמו קרח או כן, זה דברים שהם לומדים, זה גם בתקופת החברות לומדים, לא צריך את זה, לא על זה אני מדבר, אני מדבר על הדברים העמוקים בנפש האדם, למשל, אני אתן לך דוגמה, בא לי איזה בחור, בא לי איזה בחור, היה נשוי שנה, בחור נעה מאוד, נשוי, בחוריה מאוד יפה. גזוג מהמגזים. אומר לי אחרי הדרשה, פרצוף שלו, עבל וחפוי ראש. אומר לי, כבוד הרב, נראה לי אשתי בוגדת בי. שאלה נשואים. אמר אותי לו, איך הגעת למסקנה הזאת? אומר, האמת, אין לי שום הוכחה. בדקתי, חקרתי, עקבתי, אין, לא בטלפון, לא במחשב, עקבתי אחרי הכמה, אין שום ראייה. נו, זה טוב, אמרתי. אין ראיות, זה טוב. הוא אומר, לא, לא, אבל יש פה משהו. אני אומר לו, מה? הוא אומר, אני אסביר לך, אנחנו התחתנו שישה חודשים ראשונים. עכשיו, זה זוג שומר מצוות, אז היא הולכת למקווה, אז זה אמור להתחדש אותה. שישה חודשים ראשונים היינו זוגיונים. מה זה גן עדן? כל החיבור בינינו מדהים. פתאום, לא יודע מה קרה, בשישה חודשים האחרונים היא כל הזמן דוחה אותי. לא נותנת להתקרב, ממציאה לי תירוצים כל הזמן, כאב ראש, לא מרגישה טוב, זה, מחזור, עניינים, כל פעם תירוץ חדש. נו, איך אתה היית מפרש את זה? אני שלמדתי קצת על נפש האדם קצת הרבה, אמרתי לו, תגיד, אני יכול לשאול אותך שאלה? הוא אומר, כן. אמרתי על אשתך במקרה לפני שישה חודשים שהשמינה? ‫מסתכל עליי ככה, ‫הפתחו לו עיניים. ‫הוא אומר, כן, באמת היא שמינה. ‫אמרתי לו, שוטה שכמוך, ‫הלך לך הנישואים. ‫מה? מה קרה? ‫מה זה הלך לי הנישואים? ‫מה כבר אמרתי? ‫אמרתי לו, טיפש, ‫אתה לא יודע מה זה אישה, ‫בגלל זה טעות לך קטנה ‫היא תעלל לך עכשיו 20 שנה של ניסויים. אז אמרתי לו, תגיד, עכשיו אני אגיד לך, נכון שעכשיו כל פעם שהיא הולכת לידך, היא מתחבט בשמיכה, הולכת בריוורס, עושה כל מיני הצגות כדי שלא תבוא איתה במגע וזה, שלא תראה אותה? הוא אומר לי, וואה, בול, אתה גאון, איך אתה יודע? שום גאון, שום כלום. אתה פשוט לא מבין מה זה אישה. יחרב העולם ולעולם אתה לא אומר לאישה משהו שרומש, שהתחרה, או שהיא שמינה, או שהבישולים שלה לא מספיק טובים כמו אמא שלך, או כמו של אחותך, או כמו ההיא בטלוויזיה. יש פשוט רשימה דברים שברגע שאתה עושה אותם, היחסים שלך בבית נהרסים כמעט לגמרי. עכשיו, יש עוד בעיה. לא רק שאישה היא סופר רגישה, והביטחון שלה בשנייה יכול לרדת מ-100 ל-0, זה הכול, זה התורה, זה לא אני עכשיו איזה גאון פסיכולוגיה, אני מוריד לכם מה התורה אומרת. ‫לא רק שהשבירות שלה והתנודות ‫יכולות להיות כל כך קיצוניות במהירות, ‫שהכול יכול פתאום להתמוטט ‫או הכול יכול לפרוח פתאום, ‫לא רק זה גם, יש עוד בעיה ‫שאצל אישה אי אפשר לעשות דילית. ‫זה סוג של וירוש ‫שאי אפשר לעשות לו דילית. ‫אתן לכם דוגמה. ‫באים לי איזה זוג, ‫האישה יוזמת פגישה לשלום בית. ‫באים אליי. אנחנו יושבים, יש לי בבית בית כנסת, יושבים בבית כנסת, מדברים עכשיו. פתאום היא אומרת לו, מה, לא עשית לי אותו דבר? מה, אני עשיתי לך כזה דבר? כן. מתי? בחתונה של אחי משה. הוא אומר לה, מה? אחי משה, יש לו חמישה ילדים כבר. זה היה לפני עשרים שנה, כבוד עליו. אמרתי לו, נו, מה אתה לא יודע, אצל אישה עשרים שנה או לפני שעתיים זה אותו דבר. ולעולם לא נמחק! אומר לי, אני לא מאמין. היא מזכירה לי דברים לפני 20 שנה. ככה השם עשה אותה. יש עוד דבר. אישה, היא דומה לפרח. פרח צריך תשומת לב וטיפול. אם לא מטפלים בו, לא מדברים איתו, היום זה מוכח. אם אתה מדבר יפה עם הפרח, הוא גודל יפה. אם לא, הוא נובל. צריך לתת לו מים, אור, צריך לדבר איתו, להגיד לו זה יפה אתה, תראה איך גדלת, זה בדוק מדעית. הנה, אני, אמא שלי נתנה לי עציץ, ראית את העציץ הגדול? ראית את העציץ הגדול שהיא נתנה לי? לקחתי אותו לבית בירושלים שרק, אין שם אף אחד. בבית של אמא שלי הוא היה שלוש מטר גודל, עלים ענקים מבריקים יפים, יפה יפה העציץ הזה. בנשמה לקחת שהבאנו אותו, שמנו אותו באוטו בארלכסון, שמנו אותו שם, תוך שבועיים מת לגמרי. כך הכל העלים נפלו ומת. ודאגתי שילך מישהו וישקע אותו והכול. מרוב בדידות הוא מת. זה כתוב בגמרא. הגמרא אומרת, העצים מדברים ביניהם, מתאהבים, יש ביניהם רומנים. הגמרא אומרת, איללה זקן, היו לו שמונים תלמידים. גדול שבהם יונתן בן אוזיאל קטן שבהם יוחנן בן זכאי שהיה נשיא ישראל בזמן חורבן בית שני לפני אלפיים שנה הגמרה אומרת רבי יוחנן היה יודע שיחת מלאכים שיחת תקלים שיחת חיות כמעט כמו שלמה המלך זהו הקטן שבתלמידים של אילאל ‫אז הגמרא אומרת שפעם אחת ‫היה איזה עץ תמר שלא מניף תמרים. ‫באו לרב, אומרים לו, ‫כבוד הרב, תראה, כל העצים נבניבים. ‫דווקא זה לא נותן את פירות, ‫וזה עץ בריא, זה לא עץ שמת. ‫אמר לו, הוא מאוהב בעץ ‫שנמצא בתחתית שם בגליל. ‫לך ותיקחו חתיכה מהעץ הזה, ‫תעשו ביניהם הרכבה, ייתן פירות. ‫ככה היה. זה נשמע עזוי, ‫אבל זה ככה היה. ‫מיד התחילה לתת פירות. ‫עכשיו, פעם בא לי איזה מדען לשיעור, ‫ואני הראתי שם בשקופיות ‫שהעצים מדברים אחד עם השני. ‫זו הגמרה, הבאתי את הראייה לזה. ‫והבאתי ראייה ממדענים רוסיים ‫שהוכיחו שאחד שפך מים רותחים על עץ, ‫אז כל פעם שהוא נכנס לחדר, ‫העץ מצכבץ ומוציא קולות, ‫יש להם דרכים למדוד את זה. ‫דברים מדהימים. אז הוא בא אליי בסוף השיעור, מדען אמריקאי, לא דתי בכלל, אומר לי, תשמע, זה מדהים מה שעכשיו אמרת. אני אומר לו, מה? הוא אומר לי, זה בדיוק נכון, העצים מדברים אחד עם השני. הוא אומר לי, אתה רוצה ראייה? אמרתי לו, כן. הוא אומר, תראה, אם תלך עכשיו לפרדס, או ליער, או לג'ונגל, כל מקום שתלך שיש הרבה עצים, תשים לב, העצים תמיד הרי מתפשטים לצד, הם גדלים. ‫אף פעם לא יקרה שהענף של עץ אחד ‫יפגע בענף של עץ שני. ‫הם תמיד, אם אחד הולך ימינה, ‫השני הולך שמאלה. ‫אם זה המקרה, אז כל הענפים ‫מצליחים לפגוע אחד בשני. ‫אף פעם לא תמצא שעץ פוגע בעץ. ‫הם מוצאים את הדרך. ‫אבל לעומת זאת, ‫אם תשתול עץ ליד בית ‫שהצד שלו עשוי מעץ, ‫השורשים והענפים גדלים ופוגעים בקיר. כי זה עץ מת, הוא לא יכול לשדר, והוא עץ חי. פלא פלאים, זה כתוב בגמרא, הגמרא ידע את הדברים האלה. הגמרא אומרת, בשעה שקורותים אילן, חותכים עץ עם גרזן, קולו הולך מקצה העולם עד קצה העולם. הצעקות של העץ, בזה שחותכים אותו עכשיו עם גרזן, הוא נצורח מכאבים. ‫אז תשאלו, מה זה מועיל לו? ‫הרי אף אחד לא ישמע ‫את הצעקות האלה. מה זה מועיל? ‫הרי האדם שחותך אותו, ‫הוא לא שומע. ‫התשובה הקראש ברוך הוא בכוונה ‫סידר שהאדם לא ישמע ‫את הצעקות של העץ, ‫שהתדר של האוזן של האדם, עובד בתדר שונה משל האחיות ושל העצים. כי אם אדם היה שומע שבזמן שהוא חותב עצים הם צורכים ומשתוללים מכאבים, או בזמן שהוא נושך גזר, גם כן כואב לו בזמן שחותכים אותו, אז בן אדם לא היה לו אומץ לגעת בצומח. לא, אז לא היה לך בתים, לא היה לך עצים, לא היה שלחנות, רייטים, כלום לא היה. ‫אז כיוון שכשבחור רוצה ‫שנשתמש בצומח לחיינו, ‫אז הוא סידר שאנחנו לא נהדע את זה. ‫אבל מי שיודע תורה ‫יודע שזה ככה. ‫אז נחזור לעניין. ‫אז ההוא עשה כמה טעויות. ‫אמרתי לו, עכשיו הטעויות ‫שאתה עשית בנישואים ‫מחוסר ידיעה ולמידה, ‫ייקח לך 20 שנה לתקן. אתה יודע כמה תשומת לב אתה נצטרך לתת לה עכשיו ולשכנע אותה שהיא רזה והיא רזית ואת נראית אפילו יותר טוב מהיום שהכרנו וצריך לחזור על זה אלף פעמים עד שזה ייכנס לבתת מודעה. יתקן את הצלקת שם ואז היא תירגע, אבל זה תהליך ארוך מאוד, להרוס שנייה לוקח, לבנות בניין לוקח שנים, זה דבר ידוע, כל דבר בעולם, להרוס שנייה, לתקן שנים, זהו זה, אתה אומר מילה אחת לשותף בביזנס לא במקום, ייקח שנתיים עכשיו לתקן את המתיחות הזאת, כל מיני דברים, ראיתם, להפיל את התאומים כמה דקות לקח. לבנות אותם עד היום לא גמרו. הבנתם? מה הנקודה? ככה זה. בנייה היא לוקחת הרבה זמן. וצריך הרבה השקעה בעולם. אין מה לעשות. ככה שמסד את העולם. יש איזה רב אחד, הוא היה מכין, אשתו הייתה מכינה לו כל בוקר תה לפני שהוא הולך לישיבה. עשה לו תה, שמה לו על השולחן, הוא שותה והולך. ‫אחרי זו תקופה, היום אחד ‫היא ראיתה שהוא השאיר קצת בקוס, ‫טיפה, תה. ‫אז אמרה, יאללה, אני אגמור את זה. ‫לקחה את הקוס תה, שתתה, ‫היא הרקעה את זה מיד. ‫מלח, היא שמה שישה חודשים מלח בטעות. ‫היא מילטעת את זה של הסוכר במלח, ‫שכחה מזה, היא לא נוגעת בסוכר. ‫כל יום שמה לו שתי כפיות מלח בתה, ‫ושישה חודשים הוא שותה את התה ‫ולא אומר לה. אלה שלא תיפגע עד כדי כך. יש איזה אחד, הוא בא אל הרב, אומר לו, כבוד הרב, הגיעו מים עד נפש, אני רוצה מחר לבוש, תכתוב לי גט, זהו זה. אומר לו, הרב, מה קרה? היא לא מנקה, היא לא מבשלת, תראה איך הבית נראה, תראה כל הלכלוך, צעצועים, בלגן, נמאס לי כבר להגיד לה, נמאס לי. אומר לו, טוב, תבוא מחר באחד בצהריים, נשב על זה, נטפל בזה. אומר הרב לאשתו, מחר ב-12 וחצי בצהריים, את הופכת את הבית הזה לסדק רב. פחי זבל על הרצפה, תמרחי שוקו של הילדים על הקירות, שטיח הכל תרסי, תפילי קריות, צעצועים תזרקי בכל פינה. אני רוצה שאי אפשר יהיה לדרוך בבית הזה מרוב לחלוך על הרצפה. הוא אומר לו, מה קרה? אתה עשיאת שליש? תביני אחר כך. ‫אשתו הפכה את הבית, נסדק רע. ‫הוא נכנס באחד בצמוריים לבית, ‫רואה איך הבית נראה, ‫הוא אומר, וואו, אצלי הבית נראה ‫גן עדן עומת הבית של הרב. ‫הוא בא אל הרב, אומר לו, ‫שלום, כבוד הרב, ‫אני רק רציתי להגיד לך ‫שחשבתי על זה והתחרטתי. ‫אז תשאלו אותי, רגע, ‫בסדר, הרב עשה מעשה פיקח, ‫אבל זה לא פותר את הבעיה שלו. ‫עדיין יש לו דברים שמפריעים לו. ‫אז אני שואלתכם שאלה, ‫המשפט הזה, צרת רבים חצי נחמה, ‫זה משפט חכם או משפט טיפש? ‫כבר כולם משתמשים ברעיון הזה. ‫הוא אומר, יא, כולם נכשלו. ‫שילד בא הביתה ונכשל בבחינה. ‫אבא שלו אומר לו, ‫מה, קיבלת 40? מה הוא עונה? ‫כל הכיתה קיבלו 40. ‫אני היחיד שעברתי את ה-40, ‫אחרים גם לזה לא הגיעו. ‫והוא גם הרגיש ענן. ‫למה הוא מרגיש טוב? ‫כי כולם כמוהו אהבלים. ‫הוא לא האהב על היחיד. ‫אבל מה היה קורה אם כולם היום ‫קבלים 90 ומעלה והוא היחיד שקיבל 40? ‫לא היה לו חיוך על הפנים. ‫מסכימים או לא? ‫אבל אני שואל את השאלה, ‫הרי זה שטות. ‫מה זה מועיל לך עכשיו ‫שכולם קיבלו 40? ‫מה זה משנה אם הם קיבלו 90 או... ‫הרי החיים שלך והם אין שום קשר. ‫או שתהיה דוקטור, ‫או שתהיה מנקי רחובות. ‫עכשיו אתה נכשלת בבחינה, ‫אתה בצהרה. ‫מה הועיל לך שגם החמישים חבר'ה ‫שלך אחרים גם יהיו בנקי רחובות? ‫איך זה בכלל עוזר לך? ‫אבל בכל זאת זה עובד. ‫מצד שני אומרים, ‫צהרת רבים נחמה טיפשים. ‫זה נשמע יותר הגיוני. ‫איזה משני המשפטים יותר נכון? ‫צהרת רבים חצי נחמה ‫או צהרת רבים נחמה טיפשים? ‫בהבנה ראשונית, כולם חושבים ‫שהמשפט השני הוא יותר חכם. ‫צרת רבים, נחמה טיפשים, ‫מה זה מועילי? אני בצרה עכשיו. ‫אבל מהגמרה יש ראייה שלא ככה, ‫שזה כן עובד. ‫הצרת רבים, חצי נחמה, ‫זה לא סתם משפט. ‫ממי אני מביא לכם ראייה? ‫רבי עקיבא היה איש ‫אנלפבט, לא יודע קרוא וכתוב, ‫בין 40, גרוש, ‫יש שומרים עם ילד גם, ‫והתפקיד שלו היה מנקס סוסים. ‫יש לו מברשת, שוטף את הסוסים ‫עם מים וסבון, מבריש להם את הפרווה. ‫רבי עקיבא, גיל 40. ‫עם הארץ, ולא רק זה, ‫גם היה במפלגה של אביקדור ליברמן. ‫הבנתם או לא? שונא חרדים. הוא אומר, הייתי אומר, מי ייתן לי עכשיו לחי של חמור, אני אנשך את הרבנים נשיכת חמור. מה ההבדל בין נשיכת כלב לנשיכת חמור? כלב, אם נושך אותך, לא ריסק לך את העצמות, עושה אותך חורים, קרה לך כלי דם, אפשר להתאושש מזה עם דפרים מסתדרים. אם חמור נשך לך את היד, את העצם, הפך אותה להפקה. כל העצם של הבן אדם הלכה, אין. צריכים לשתול לו איזה עצם מפלסטיק, לא יודע מה. אין עצם. אז תשמעו דבר מעניין. רבי עקיבא בגיל 40, הוא המנקה סוסים של קל בסבוע. האיש הכי עשיר בארץ. הכי עשיר, גביר. יש לו בת צדיקה, יפהפייה, עשירה, הולכת בישיבה הכי טובה, ‫מה יכול להיות יותר טוב? ‫כל העם יעמדו בתור שנתיים ‫בשביל ללכת איתה לשידוך. ‫היא עוקבת אחרי המנעקה בין 40. ‫עוקבת אחרייו, רואה שיש לו ‫מידות טובות. ‫אומנם הוא במפלגה ‫של אביגדור ליברמן. ‫מה היה עושה? ‫לא לימדו אותו תורה. ‫שוטפו לו את המוח, סונה דת. ‫היה ביישן, היה נחמד, ‫היה ג'נטלמן, עובד בזמן, ‫בא בזמן, היה לו מידות טובות. אתה שהוא אדם מנומס, יש לו כזה קלאס. אמרה, תגיד, אם אני אסכים להתחתן איתך, אתה מצליח לי ללכת לישיבה, ללמוד תורה, להיות תלמיד חכם? הוא אומר, בטח. טוב, בוא נלך לפגישה, נתארס, זהו. כמובן אבא שלה הזדעזע, נישל אותה מהירושה, והיא שלחה את רבי עקיבא לישיבה, צחקו עליו, כולם ילדים קטנים, א', ב', איך האשכנזים אומרים, פסח א', ה', פסח, ב', ב'. עכשיו הוא יושב בין 40, הושיבו אותו על כנראה כיסא קטן הקטנים האלה של הילדים, והוא יושב בין 40, וכולם היה להם זקן, אז לא היה עוד ג'ילט. אז תארו לכם שהוא בטח עם זקן אבות. יושב שם עם הילדים, זה מחזה מדהים. כולם מסתכלים עכשיו, מה הוא עושה פה? בא ללמוד א' ב', איזה בושות, איזה בושות. אז הוא אומר לה, אני לא חוזר לשם, איזה בושות, אני יושב שם בין כל הילדים. אמרה לו, תיקח את החמור הזה, נותנת לו איזה עציץ, שים על הגב של החמור, תלך בשוק כל היום, אלא לא חזור. מה? מה את שואל שאלות? תעשה את זה שבוע. האנשים בשוק, איך קוראים לך, אדוני, עקיבא, מה אתה עושה? הולך עם החמור, התחילו לצחוק עליו. יש פה איזה משוגע בא עם חמור, עם עציץ. צוחקים עליו כל בעלי הדוכנים שם. הוא בא הביתה בלילה, אומר לי, אשתומה, את החלטת להתעלל בי, אני רואה? כל השוק צחק עליי, נהייתי הבדיחה של השוק. אל תדאג, סמוך עליי. אתה סומך עליי? כן. תלך גם מחר. ובחורת רק 80% צחקו עליו. למחורת 60 אחוז, למחורת 40 אחוז, למחורת 20 אחוז. בסוף התרגלו אליו. הנה עוד פעם עקיבא, בוא עקיבא, מכינים לך פה קפה, בוא. שב איתנו. ראית? כל הבושה כמה לקח? שבוע. זהו. ככה יהיה גם בישיבה, אל תפחד. קיצור, נקצר בסיפור. הוא הלך ללמוד תורה 24 שנים. עכשיו היא לבד. היא גדלה בהרמון. ארמון, שטיחי נימשי, מלא משרתין, אוכל כיד המלך, פתאום שם אותה בעגלו שבנה מקש, מאוכל של סוסים. מכירים את הריבועים האלה של הקש? ככה עושים אחד אחד, תוקעים, נהיה לה מקום לישון. יש לה עכשיו שיער, נכנס שם קש, כל יום צריכים לנקות את הקש מהשיערות. זה הבית שלהם היה. ‫והשכנה צוחקת עליה, ‫בעליך ברח, שכח אותך, ‫לא היה טלפונים, לא היה סקייפ, ‫בוא נדבר בווידאו. ‫ואלה, אם היה כזה עולם, ‫עוד אפשר היה לתפקד. ‫אין, אין, לא רואה את בעלה בכלל. ‫12 שנה כבר נהדר. ‫אז ראתה שככה המצב, ‫אז היה לה קצת משבר. ‫מה הקשבך הוא עשה? ‫שלח לה את אליהו הנביא ‫בתחפושת של עני. ‫באה? שלום גברת, כן? אני כל כך, אין לי אפילו קש. אני רואה, בלי עין הרע יש לך הרבה קש, את. יכולה לתת לי קצת קש? אז היא אספה קש, בבקשה, בטח, כך קש. למה השם עשה את זה? להודד. להודד אותה. מכאן רואים שבזה שאתה רואה שיש מישהו יותר מסכן ממך, זה מיד נותן לך זריקת מרץ. אני מעיד שזה נכון. איך אני מעיד? פשוט מאוד. אני חסר לי בעיות? לא חסר. כל יום משהו חדש. מדבר באופן אישי. מה מחזיק אותי? כל יום אני מקבל לפחות חמישים בעיות ומכתבים, וזה ממסכנים. אחד ככה, אחד הבן שלו ככה, אחד הבת שלו ככה, אחד אשתו, אחד בעלה, אבא של אשתו. מקלות, צרות, בעיות. מה זה צרות? כל פעם שאני קצת מרגיש חלש, על שם שהולך לי איזה מסכן חדש, מספר לי על המצב שלו, אני אומר, וואו, וואו, וואו, אם אני הבן אדם הזה, אני מורד את השערות שלי בידיים, פתאום אני מרגיש כבר מזל מספר אחד בעולם. מה גרם? שכחתי מהעצבות. למה? ראיתי את המסכן הזה, אמרתי, יואו, מתאר לך שאני הייתי במצבו? אז לכן, באמת רואים שזה משפיע על הפסיכולוגיה של האדם. עכשיו אני שאלתכם שאלה, הרי בסכל אנחנו מבינים שזה טמטום. הנה, כולכם מודיעים. לא סתם מישהו פה צעק, צרת רבים נחמה טיפשים. בסכל, צרת רבים היא נחמה טיפשים. ברגש, צרת רבים חצי נחמה. כי האדם הוא לא רק סכל, הוא גם רגש. והרגש הזה הוא בא מייטת מודע. רוב הדברים שאנחנו עושים בחיים בא מעטת מודרק, אנחנו לא ערים לזה. אדם יוצא עם בחורה לפגישה. יש בה את כל המעלות. משפחה טובה, יפה, חכמה, דתייה, קלאסה, צנועה, מדברת לעניין, אוהבת תורה, אין לה דרישות בשמיים, רואים שהיא תהיה אימא טובה, היא כבר מדברת על ילדים, ואני רוצה ככה, ואני את זה, והחלום שלי שבעלי יהיה מאושר, ‫אין לה כל מיני שטויות של פמיניזם, ‫אין לה כל מיני דברים מתואבים בראש, ‫יש לה השקפה בריאה, ‫היא לא תומכת בחמאס, ‫אז ברוך השם היא נורמלית, ‫לא מצביעה ליברמן, לא מצביעה לפיד. ‫יצאה נורמלית הילדה. ‫לא מערץ. ‫לא יורקת על חיילים, ‫לא הולכת לשלם להם, ‫בוא, בוא, אחמד, בוא, ‫תעשו קצת רעש, אנחנו רוצים לצלם. ‫לא מאלה, בקיצור, בחורה על רמה. גם אין לה בעיה לבשל. ואיפה תמצא כזו בחורה? הוא חוזר מהפגישה, ושואלים אותו, אומרים, נו, לא בשבילי. מה קרה? לא יודע, לא בשבילי. למה? מה קורה איתה? מה הבחורה, לא יפה? מה, לא בסדר, יפה. מה, היא דחתה אותך? משהו? לא. דיברה שטויות? לא. הוא לא יודע להסביר למה. ‫למה הוא לא רוצה לצאת איתה? ‫לא, פשוט דבר קטנטן, ‫רק הוא לא מודע לזה. ‫היא לבשה בפגישה משהו אדום, ‫סוודר אדום נגיד. ‫ברגע שהוא, האדם הזה רואה אדום, ‫מיד המוח שלו מקבל פקודה שלילית. ‫ישר הוא נכנס לנגטיביות. ‫הוא לא יודע את זה. ‫הוא לא יודע להסביר את זה. ‫זה דברים שהשפיעו עליו. ‫או שהוא היה ילד, הוא ראה דם, ‫או שהוא ראה איזה... ‫או שהוא ראה דגל של הפועל, ‫או כל מיני שטויות של צבעים אדומים ‫מעוררים אצלו סלידה. ‫אני, בתמטומי, כשהייתי ילד, ‫פעם בארץ היינו, ‫לא היה מודעות לגזענות, ‫לדברים כאלה. ‫העולם היה הרבה יותר גזען. ‫היום כבר נזרים, ‫מוכנים לדבר. ‫פעם היה חופשי, ‫לא היה פחד שהיינו ילדים. ‫אז יום אחד אני חוזר מבית ספר, ‫הייתי בבית ספר יסודי, ילד קטן. ‫אני רואה את אמא שלי עומדת ברחוב, ‫אם זה ערבי אחד, מוכר טרמוסים. ‫מה, אינטיק? ‫מוכר טרמוסים של קפה. ‫היה לך משהו כזה, קצת יותר ארוך, ‫עם ידית, ויש שם שלושה צבעים, ‫ירוק, כחול ואדום. ‫אז אמא שלי מחזיקה את זה ככה, ‫אומרת לי, מה איזה מהם לקחת? ‫מה אתה אומר? לקחת האדום. ‫אני אומר, לא, עזבי, ‫האדום הזה זה ערבי. ‫זה אחמד הזה. ‫למה, למה ערבי? מה יש? ‫פתאום קלטתי איזה מטומטם אני. ‫ככה היה עולם. בציות שלנו, לא היינו חושבים. היום צריך להיות זהירים, כל דבר. הנה, עכשיו בשבת הזאת, הייתי בסמינר, אני נותן דרשה על הטעויות באסלאם. איך שאני מדבר על הטעויות באסלאם, לא היה לי את העמוד של המיקרופון, אז הייתי צריך להחזיק את המיקרופון כמו זמר. לא נעים. אז אמרתי לזה, מישהו, לפני הדרשה, תברר במלון אם יש להם את העמוד הזה שתוקעים בו את המיקרופון. ‫צחקתי מזה כבר. ‫אחרי עשר דקות, איך שאני מדבר ‫על מוחמד ועל הטעויות באסלאם, ‫היא נכנס, מוחמד, עם המקל. ‫מי ביקש את זה? אתה? ‫עכשיו, אני, למזלי או לצערי, ‫למדתי שפת גוף של אנשים, ‫טוב, טוב, איך שהם זזים או מדברים ‫או מזזים את הפנים, ‫ישר אני קולט עליהם מה הם חושבים. ‫אז בשפת גוף שלו קלטתי ‫שהוא מתאהב אותי. ‫למה הוא מתאב אותי? ‫כנראה שהוא כבר שמע מעבר לדלת. ‫לפני שהוא נכנס, הוא עמד שם, ‫שומעים, יש דלת, ‫אני עומד בדיוק ליד הדלת. ‫בכניסה יש דלת כזאת שנפתחה, ‫אתה ראית את הדלת הזאת. ‫אז הוא כבר כנראה שמע ‫שאני מדבר על הקוראן וזה, ‫איך ההבדל של הדת שלנו, ‫שהיא ניתנה לעיני מיליוני עדים, ‫ואצלם בא מוחמד ‫וסיפר להם צ'יזבטים. ‫הוא שמע את זה, ‫הדליק לו כנראה איזה פיוז, ‫ועכשיו הוא צריך להגיש לי ‫את המיקרופון. ‫לא כל כך מצב נעים. ‫לכן אומרים, ‫חיים והמוות ביד הלשון. ‫צריכים להיזהר. ‫כשהייתי במונטריול אצל המרוקאים, ‫מה אני יודע? ‫כל המלצרים שם מוסלמים ממרוקו. ‫כולם מוסלמים. ‫עכשיו אתה מדבר שם, הם מבינים. ‫אתה מדבר אנגלית, זה... ‫צריך להיזהר. ‫אתה לא שם לב לדברים האלה. ‫צריכים להיזהר. ‫אפילו שאתה לא באמת ‫באת לבייש אותם, ‫אתה מדבר עכשיו איזה דת אמת, ‫אצל המוסלמים החילונים הכי גדולים, ‫שאתה מדבר נגד הדת שלהם, ‫מוכנים לרצוח אותך. ‫לא כמו אצלנו מוכנים לך כפיים. ‫אם יבוא עכשיו איזה ערבי יגיד, ‫הדת שלכם שטויות, ‫הרבנים שלכם מטומטמים, ‫ישר חצי מדינה, אחלה, ‫אתה אחמד, כל הכבוד, ‫מזדהים איתך. ‫אתם יודעים, אני אגיד לכם משהו, ‫אוף דה רקורד. ‫אם חס וחלילה, חס ושלום, ‫יום אחד המדינה תיפול בידיים שלהם. ‫חס וחלילה, חס ושלום. ‫מי הם הראשונים שהם ישחטו? ‫-השמאלנים, כן. ‫הגיד להם, אתם בגדתם בעם שלכם. ‫הוא שולט בחומר. ‫הראשונים שהם ישחטו ‫זה את השמאלנים, שעזרו להם. ‫אז תשאלו איפה ההיגיון, ‫הרי הם צריכים להיות אחוות אחים, לא? ‫יגידו להם, אתם בגדתם בעם שלכם, ‫אין בכם אמון. איך אנחנו נחיה איתכם? מחר תפגדו גם בנו. אצלם נדיר למצוא בוקדים. אפילו שבלב שלהם הם מבינים. יש כאלה, אני מקבל אימיילים מהם. הוכחת לי שכל הקוראן בלואוף הכל וזה. תוך כדי שהם ממשיכים לדבר, אם אתה אומר עוד איזה משהו שפתאום הוא מזדעזע. לא, לא. אפילו אחד שכבר לא מעניין. אין אצלם, זה במציאות, זה משרש אצלם בדנא. ‫לכן אתה צריך להיזהר, ‫זה לא כמו אצלנו, עולם פתוח, ‫כל אחד זורק מה שבא לו. ‫פה יצרו כזו מדינה ‫שכמה שאתה יותר שונא דת, ‫ככה אתה נחשב יותר אליטה. ‫ככה שתפו לאנשים את המוח. ‫אני תמיד אומר, ‫אמרתי את זה כבר בדרשות ‫לעין המצלמה. ‫אני אמרתי בדרשות דבר ‫שאף אחד לא אמיז להגיד. ‫אמרתי, אני מוכן לעשות פה ‫ניסיון פה במדינה. ‫כל החילונים. אחד מהם לא יודע לקרוא עברית. אם אחד ידע לקרוא עברית, אני נותן לו אלף דולר. ואם לא, שייתן לי מאה. אתם מוכנים? אני מוכן. הנה, אמרתי עכשיו בסמינר. 200 ומשהו איש. מי שמכם חושב שיודע לקרוא, שיעלה על הבמה, אם הוא קורא דף אחד ברמב״ם בלי טעויות, אני נותן לו עכשיו אלף דולר. ואם אני מראה לכם שכל מילה שנייה שלו טעות, שהוא ייתן לי מאה. אתם מוכנים? אחד לא עלה. ואיך אני יודע את זה? פשוט מאוד, במשך השנים, אני הולך הרבה פעמים לבתי כנסת, לשבתונים, למקומות, יש אנשים נותנים להם עליית מפתיר, צריכים לקרוא דף אחד מהתנח, כל מילה טעות, אני מדבר לכם בוגרי אוניברסיטה, לא עכשיו איזה אחד שלא למד בבית ספר, בוגרי אוניברסיטה, כל מילה טעות, לא יודעים לקרוא, ליברמן הזה יודע לקרוא, ‫אני שם את חיי, תביאו לי, ‫תביאו אותו אליי. ‫הנה, ליהנם הצלמות. ‫הוא לא יודע שורה לקרוא בעברית. ‫שורה, זה נהיה לצהל. ‫צהר הביטחון אחד כזה היה. ‫סודות המדינה בידיים שלו, ‫פצצות אטום, קודים סודיים. ‫איך אני אקבור את כולנו, ‫השוטה הזה? ‫גאנס? ‫-גאנס? איך אומרים? ‫בקיצור, רבותיי, ‫ביבי עוד יש לו קצת שכל. ‫יודע קצת לדבר, ‫יודע אנגלית, יודע משהו. ‫תסכים איתו או לא זה כבר עוד עניין, ‫אבל מציאות, ‫עוד לפחות יש לו קצת שכל. ‫יש פה פוליטיקאים לא יודעים לקרוא. ‫חלק לא גמרו בית ספר, ‫יסודי אפילו. ‫איך אחד בא ללפיד, אומר לו, ‫אתה רוצה להיות שר החינוך? ‫אין לך אפילו תעודת בגרות. ‫מה ענה לו הגאון? ‫מה ענה לו לפיד? ‫אומר לו, אני רוצה להיות שר החינוך ‫כדי ללמד את ילדי ישראל ‫לא להיות כמוני. ‫מצטדרים גם בלעדיך. ‫נביא אחד שילמד אותם ‫איך כן להיות, לא איך לא להיות. ‫הבנתם, רבותיי? אין לי בעיה. אתה רוצה להיות בור ועם הארץ? אתה רוצה להיות אדם שלא יודע כרוך טוב? בסדר, זה בעיה שלך, זה לא בעיה שלי. אבל למה אתה מדבר נגד התורה שבחיים שלך לא קראת אותה פעם אחת אפילו? קודם כל, תקראת את התורה, תבין את הפשט המילולי של המילים. רק תבין את הפירוש המילולי, הפשוט. עזוב גימטריות, עזוב סודות, עזוב קבלה, עזוב גמרה, עזוב מדרשים, עזוב רשי, עזוב כל שעה מפרשים, רמב״ם, רמב״ן, אור החיים, עזוב את כל זה. נתן לך 99 אחוז הנחה. רק תסביר את פירוש המילים, אני משתכבה לך. מה שתגיד, לא מתווכחים איתך יותר. דבר כמה שאתה רוצה נגד הדת. רק תסביר את המילים של התורה. שלפחות נדע שאתה יודע על מה אתה מדבר. אין אחד כזה בכל הארץ. אין אחד. אריק שרון היה ראש ממשלה. יום אחד הוא בא לכנסת, נעשרים ומשהו שנה. מחזיק ביד נייר. זוהם. איזה זעם. לא היה אומן. רבותיי. ככה. שער אוריה. מה קרה? שער אוריה. מה? אני מחזיק ביד? מבחן גיור שעושים פה לגויים שרוצים להתגייר. חמישים שאלות ששואלים את הגויים לפני שמסכימים לגייר אותם. איך אתם רוצים שהגויים יעברו את הבחינות האלה? אם הייתם רואים איזה שאלות יש שם, הייתם מתגלגלים על הרצפה מצחוק. באיזה הר קיבלו בני ישראל את התורה? ‫מי הם שלוש תאוות של עם ישראל? ‫מי הם ארבעת האימהות של עם ישראל? ‫כמה שבטים היו בעם ישראל? ‫דברים של גנון. ‫לא תגידו עכשיו שואלים אותם ‫איזה הלכות, משהו מסובך. ‫גנון. ‫כמה אלוקים יש בעולם? ‫דברים מוגוחכים. ‫הוא נכשל בבחינת כיור. ראש ממשלת ישראל של גיל חמש. לפחות הוא לא היה שונא דת. זה לזכותו יאמר. הוא היה פרווי. לא אוהב ולא שונא. אבל אני מדבר על השונאי דת. גנץ יעבור את הבחינת גיור? ודאי שלא. ליברמן יקבל אפס. גנץ הוא עמד ב... הוא עמד בטפרה ימות. מה זה כפר ירוק? יש כפר אדום, כפר ירוק? זה בית ספר דתי? פנימיה. טוב. תשמעו טוב, השמות הן לא מעניינים. השמות הן לא מעניינים. היום זה זה, מחר זה זה. העיקרון פה, אני מדבר על העיקרון. באמת לא מעניין אותי, לא ליברמן ולא הוא ולא השני ולא השלישי. אותי מה שמעניין זה למה מדברים נגד הדת שלא יודעים מה זה. ‫הם באים מבתים ‫שהם לא מבינים מה זה. ‫זאת אומרת, הילד גדל בתוך בית ‫שאין לו צורה... ‫נגיד, אני שואלת את השאלה. ‫נגיד שאני לא מבין במחשבים. ‫אני לא גאון במחשבים. ‫אני מבין קצת איך להשתמש, ‫יותר מזה אני לא מבין. ‫אני אלך איתן בכנס של מתכנעתי ‫מחשבים נאום נגד המחשבים? ‫הרי אני אהפוך למטומטם ‫הכי גדול בעיר. ‫יצחקו עליי שנים. מי זה זה בא עכשיו לתת לנו נאום? תחשבי שעכשיו יש כנס של מנתחי מוח בכל הארץ, ואנחנו ניכנס לשם, אני נכנס, שבו, טיפשים, ברברים, שבו, מה אתם מבינים ברפואה? תן להם עכשיו שלוש שעות נאום, כמה הם תומתמים וכמה חולים הם הרגו פה והם לא מבינים מה זה מוח, סוף יקום איזה אחד, איך עובדים, יגיעו באים עד נפש. תגיד, אדוני, איפה השמחה שלך? איפה למדת רפואה? מה? תגיד, אתה בכלל ראית איך מוח נראה? כי איך שאתה נדבר, לא נראה לי בדיוק שאתה ראית פעם איך מוח נראה. כן, ראיתי מוח של פרה באטליז. איך אתה נותן לנו נאומים עכשיו נגד המוח שאתה בכלל לא יודע מה זה? נכון שזה נראה מגוחך? כמעט כל המדינה ככה. ‫תגידו לי, למה אף חילוני ‫אין לו מוטיבציה לדבר ‫נגד שום דבר שהוא לא מבין בו, ‫אבל כשזה מגיע לתורה ‫כולם נהיים פרופסורים לתורה? ‫שייקספיר לא מאיים. ‫ספורט לא מאיים. ‫יש הרבה דברים, זה לא מאיים עליי. ‫הדת בראש שלו היא סוף החיים. ‫אם אלה יעלו לשלטון, ‫אנחנו גמורים פה. לא נוכל לנסוע בשבת, לא נוכל לאכול, לא נוכל ככה, לא נוכל מצדד תואבה, לא ייתנו לנו לחיות פה. נו אז מה? אז תיסע לאמריקה, אז מה קרה? תיסע, תעבור למדינה אחרת. א', זה בוודאי לא יקרה, כי אי אפשר לקפות על אנשים לעשות משהו שהם לא רוצים. אין, זה לא עובד. זה לא יעבוד. מאלה, באיראן זה עובד כי רוצחים את האנשים בחובות, אבל אף דתי לא יתחיל לרצוח פה חילונים וזה הם יודעים טוב מאוד. אז ידברו איתם, יתכננו אליהם, יעשו חוקים, יעשו מה שבא להם. מה אתה יכול לשנות על, ילכו לך פה שני מיליון בשבת, מה תלך להתחיל לעצור אנשים? זה לא מציאותי. סתם בלבולי מוח. לא רק זה, גם בזמן הסנדרין, אפילו שכבר תפסו מחלל בשבת, שהתורה אמרה להוציא אותו להורג, לא הוציאו אחד להורג ב-70 שנה אפילו. בתקופה של האז. אז היום יוציאו, ודאי שלא. אין בכלל בית מקדש, אי אפשר להוציא שום אדם להורג. אין סנדרין, עד שלא יבוא משיח אין על מה לדבר בכלל. אי אפשר גם לקפות על אנשים, כלום. אז זה סתם, כל הפחדות מיותרות. להפך, אם החרדים היו עולים לשלטון, היו מחזירים לבתי ספר כיבוד הורים, היו מדברים קצת על סיפורי התנך, הילדים היה להם קצת יותר יותר דרך ארץ. היו מלמדים אותם פרקי אבות. פרקי אבות. תקע חילוני, תן לו את הדיסק שלי פרקי אבות. משתגע. אלפים כתבו לי על זה. זה הפך לי את כל החיים. רק הלכות דרך ארץ פרקי אבות. מה כתוב בפרקי אבות? וואו, איזה דברים, איפה, למה לא מלמדים את זה בבתי ספר? רק הפרקי אבות לבד, בן אדם משתומם, וואו. למה אין את זה בבתי ספר פה? ‫הם חושבים שזה לרעתם. ‫הם טועים. ‫עד רבה זה לטובתם, ‫אבל אין מה לעשות, זו המציאות. ‫נחזור לעניין. ‫כשנכנסים למערכת יחסים ‫ורוצים להתחתן, ‫הדבר הראשון ביהדות זה ככה. ‫אני הולך להתחתן בשביל לשרת ‫את האישה שאני הולך להתחתן איתה. ‫אני לא חושב מה אני הוציא ממנה. ‫מה אני אקבל מנה? ‫איך היא תעשה לי ואיך היא תשרט אותי ‫ואיך היא תביא לי ו... שום דבר. ‫אני בא לראות איך אני יכול ‫לעזור בכל דרך שאפשר. ‫והיא אותו דבר צריכה לחשוב. ‫לא רפוך כמו היום. ‫היום אנשים חושבים, ‫מה יצא לי מזה? ‫בוא נראה. ‫יש לו כסף? שווה להמשיך. ‫אין לו? לא. למה? ‫אה, כי לא יצא לי ממנו כלום, מה? ‫אתה רואה שזה הכול ביזניס. ‫טוב, לא, איך המראה? ‫מוצחן? לא כל כך. ‫אה, אין לי מי להשוויץ. ‫אני לא אוכל להשוויץ לחברות, ‫לא שווה. ‫יש לו בית? לא. ‫איפה אני אגור? ‫לא, בעיר הזאת, לא מתאים. ‫זאת אומרת, הכול פה חיצוני. ‫אין באמת, זה אהבה תלויה בדבר, ‫סופה להתבטל, חזל אומרים. ‫כל האהבות ש... ‫הכוונה קשר בין אנשים ‫שמבוסס על איזה דבר גשמי, ‫בטל הדבר, בטל האהבה. למשל, אדם מכיר בחורה, עשרים ושתיים, דוגמנית, גוף מושלם, פנים יפות, איך אומרים? מה יהיה עוד עשרים, שלושים, ארבעים שנה? מה יהיה? אז ייעלם כל הדבר הזה. אז מה, זהו? אני נסעתי בכביש רמת גן ליד הבורסה, קיבלתי הלם. הלם. לא האמנתי בחלומות הכי שחורים שיכול להיות כזה דבר. כזו חוצפה, כזאת טיפשות. אני רואה שלט ענק. ‫ככה, אתם רואים את הקיר הזה? ‫כל הקיר ועוד חצי קיר. ‫ארוך על הקיר! ‫תמונה של איזו רוסיה בלונדינית ‫וקותרת ענקית. ‫אשתך עברה את גיל 50, ‫הגיע הזמן להחליף אותה ברוסית. ‫רוסיה. ‫ועוד למטה כתוב שלטים עבודי. ‫אמרתי, מי זה העבודי המטומטם הזה ‫שהסכים לשים את החותמת שלו ‫על כזה שלט? ‫לא האמנתי למראי עיניי. שמים לך ככה פרסומת, תתקשר למספר זה וזה. אמהות לילדים, ילדים, אנשים נוסעים שם בכביש הזה, רואים את הדבר. יש ביזנטם גדול מזה? איך הקרשבחו סובל אותנו? איך? אם ידרדנו לכזה שפל. אפילו להגיד את זה בחדרי חדרים זה בושה. עושים כזה שלט ענק על הקיר? איפה הגענו? ‫מה אתה רואה? ‫שהוא כבר, זה שהמציא את השלט הזה, ‫בראש שלו, מה זה ניסויים? ‫ניצול. ‫אי אפשר כבר להוציא מה שהיה אפשר, ‫זורקים לפח. ‫זה הראש. ‫בגלל זה 70 אחוז מתגרשים. ‫כי להתחילה נכנסו לזה ‫מהסיבות הלא נכונות. ‫ברגע שהאדם בא על מנת לתת, ‫קודם כול אין לו שום ציפיות. ‫כי יש כלל, כי גודל הציפיות ‫כך גודל האכזבות. אין לי, אני לא בניתי מציפיות וכולי וכולי. אני תמיד אוהב לספר את הסיפור על הרב שח, הוא מלמד המון על החיים. הרב שח היה ילד, קטן, בן 20, נער. הראש ישיבן שלו, הרב איסר זלמן מנצר בא אליו, אמר לו, אני רוצה שתתחתן עם האחיינית שלי, יתומה. אין לה הורים, אין כסף, אין כלום. והוא היה התלמיד הכי טוב בישיבה. בדרך כלל התלמידים הטובים מקבלים דירות, מחפשים את האילויים. תמיד זה היה ככה. יש לך כסף יש לך בת מה אתה רוצה להביא לבת שלך ירקן נגר סנדלר לא אתה רוצה אחד שהוא גאון בתורה שיום אחד ייצא שמו בכל העולם יש לך את הכסף אתה יכול לשלם אתה יכול לתת דירה אז למה לא לקחת מישהו שהוא בן תורה זה המציאות היום בא הרב לרב שח עכשיו, כל החברים שלו התחתנו, קיבלו דירות, והם לא מתקרבים אליו בתורה. אז הוא היה צריך לקבל את הבחורה הכי טובה, עם הדירה הכי טובה. אומר לו הרב, לרב שח, אני רוצה שתתחתן עם היתומה הזאת, אחיינית שלי. הרב שח שאל אותו, איפה נגור? אומר לו, אצלי בסלון. זה לא סלון, סלון, זה סתם חדר קטן. ‫אומר לו הרב שח, ‫אז הוא היה עוד לייזר. ‫אומר לו, אין בעיה, כבוד הרב, ‫אבל למטב ידיעתי, ‫יש כבר זוג שגר אצלך בסלון. ‫יש זוג שגר בסלון. ‫זה היה בערך לפני ‫80 ומשהו שנה, המעשה הזה. ‫תראו איך העולם הידרדר מאז. ‫אומר לו, יש כבר בסלון זוג. ‫מה עונה לו הרב? נכון, ‫אנחנו נתלה סדין בתקרה, נחלק את החדר לשניים, יגורו בצד אחד של הסדין ואתה בצד השני. עכשיו, תאר לך, אתה רוצה להיות עם אשתך בלילה, בטעות, הזזת את המרפק, אשתו של החבר שלך קיבלה פנס בעין. טעות, הזזת, הסדין זה דבר רע, עשית ככה בטעות, התמתחת בבוקר, מה קרה המכילה? מה קורה, מישהו נוחר? איפה האינטימיות? איפה הפרטיות? איך אפשר לחיות ככה? ‫זה המציאות של הרב. ‫מיד הוא אמר לו, בסדר, ‫אם הרב חושב שזה רעיון טוב, ‫אני מסכים. ‫באו וצחקו עליו כל החברים שלו. ‫מה, אתה שותה? ‫איך הסכמת למכור את עצמך בחינם? ‫אמר להם, אותי לימדו, ‫יש לך רב, מה שהרב אומר, ‫תשמע בקולו, לא תפסיד. ‫השבח הוא רואה הכול. ‫אמר לי הרב להתחתן איתה, ‫אני מתחתן. ‫כמובן שהיא מוצאת חן בעיניו. ‫אם אין מציאת חן, ‫אסור להתחתן, זה בדוק. ‫זה כל אחד יגיד לך. ‫אין קשר, משיכה, ‫הוא לא מוצא חן בעינייך, ‫את לא מוצאת חן בעיניו, ‫אין על מה לדבר. ‫לא משנה צדיק, תלמיד חכם, ‫צדיקה, צנועה, רחל עמנו. ‫זה לא משנה. ‫לאף אחד, אם אין מציאת חן, ‫אסור להתחתן. ‫זה הכלל הראשון. ‫זה הראשון שבודקים. ‫הוא מוצא חן בעינייך בתור גבר, ‫לא בתור רב, לא בתור צדיק, ‫לא בתור גאון. בתור גבר, כן, מוצא חן, יש משיכה, כן, אם מוצאת חן בעיניך בתור אישה, כן, יפה בעיניך, כן, הגוף, הכל מתאים, אתה נמשך, אתה לא ניגל, אתה לא דוחה, לא, הכל מצוין. עכשיו בוא נבדוק מידות, השקפה, מצב כלכלי, כל שאר הדברים שבודקים. והרעיה הראשון, מציאת חן, לא לטעות. יש שטחנים נוחלים, רק מעניין אותם העמלה שהם יקבלו. אז הם דוחפים את הצעירים, במיוחד הדתיים שהם תמימים, הם לא יוצאים עכשיו עם בחורים, בחורות, דיסקוטקים, היה לו עשרים חברות שהוא קצת יודע להשוות, הם לא יודעים, הם ילדים טהורים ותמימים. אז עכשיו באים, תופסים איזה מסכן שהוא לא יודע כלום, הוא אף פעם לא דיבר עם בחורה, הוא כל החיים למד תורה, לוחצים עליו, אל תדאג זה, אחרי החתונה המשיכה תבוא. אותו דבר אומרים לילדה, אחרי החתונה המשיכה אתם יודעים לאן תגיע. ‫בקיצור, אז הרב שך התחתן איתה. ‫אחרי כמה שבועות הנאצים ‫נכנסו לעיר. ‫שמע ככה הרב שך, אמר לאשתו, ‫תראי, לנו אין כלום. ‫אין לנו דירה, אין לנו כלום. ‫מה יש לנו לעשות פה? ‫נעלה על אונייה, ‫מזוודה את, מזוודה אני, ‫ניסה לארץ ישראל. ‫עוד לא היה ארץ ישראל, ‫עוד היה פה. ‫לא הוקמה המדינה עדיין. ‫ניסה לארץ ישראל, ‫מצוות אישום הארץ. אמרה, אני מסכימה. עלו על אונייה, נסעו. שבוע אחרי שהם נסעו, איטלר סגר את הגבולות של העיר. אי אפשר ליהודים לצאת. עוד כמה שבועות עברו, כל החברים שלו שצחקו עליו, טיפש, אנחנו קיבלנו דירה, אתה קיבלת כלום, נשארו כדי למכור את הדירה. לא רצו לעזוב את הדירה ולברוח. זה לא כמו אם אתה מתקשר, לא היה טלפוני בכלל. תקשר לסוכן, תשמע, אני בארץ, תמכור את הדירה, אני אשלח לך איפה היא כוח. עולם אחר היום. אם אתה שם, תמכור, אם לא, עלך הדירה. כל החמרים שלו נרצחו, רק הוא ניצל. ובא לארץ, ונהיה ראש הישיבה הכי חשובה בעולם, ומעני כל העולם החרדי. והיה חסר לו כסף? לא רק שלא היה חסר לו, הוא חילק לאנשים עשרות אלפי דולרים כל שנה. המעשה הידוע שבא אליו איזה אחד ראש ישיבה, שהיה אחד המלמדים שם, שעזב את הישיבה ופתח ישיבה מתחרה, באותה עיר. הוא בא לבכות לרב שח, אומר לו, כבוד הרב, איך הוא עשה לי כזה דבר? למה פתח ישיבה דווקא בעיר? חצי מהתלמידים עברו אליו. אז הרב שח פתח את המזנועון, היה לו שם את כל הזה, פתח את הדלת, הוציא שם עשרת אלפים דולר, אמר לו, כך, שקויח. תצליח. הוא חטף את הכסף. תודה, כבוד הרב, תודה. ברח. אומר לו, העוזר שלו, אני לא מבין, זה בא לפקוד כשהוא פתח ישיבה והתלמידים עזבו. מה עכשיו נתת לו כסף? מה זה שייך? אתה צריך להגיד לו, נדבר איתו, נראה איך נעשה שלום, אולי יחזור. משהו בעניין. אומר לו, אדם חכם לא מתייחס למה אנשים אומרים. מתייחס למה באמת מפריע להם. תשעים ותשע אחוז ממה שאישה אומרת לבעלה, זה בכלל לא מה שמפריע לה. תשעים ותשע אחוז ממה שבעל אומר לאשתו, זה לא באמת מה שמפריע לו. שהוא אומר לה, למה? כמה פעמים אמרתי לך שלא יצא עצועים בסלון? זה לא מה שמפריע לו. מה שמעצבן אותו עכשיו, זה שהיא לא מטפחת את עצמה. או שהיא לא נותנת לו מספיק אהבה. או שהיא עושה כל מיני דברים אחרים. זה מה שמעצבן אותו. רק מה, הוא נטפל לדבר הזה. אם הוא מרוצה ממנה, הוא לא יגיד, המרק לא טעים, ולמה ככה, וכמה פעמים אמרתי, איך לשים מלח, זה לא מעניין אותו כלום. רגע שבן אדם לא מרוצה, כל דבר מפריע לו אצלך. כל דבר. מה, תלוושת משהו? מה זה עוד פעם? את כמו סבתא נראית. אם הוא היה מרוצה ממנה, מה אכפת לו שתלווש סק טפחי אדמה אפילו? זה לא מפריע. אותו דברי. בא אליי אחד, אומר לי, אשתי, אגוז, ‫מה זה אגוז? ‫אין מה לדבר איתה על הדעת, ‫הכול היא עושה דווקא. ‫אין, אין, אין, אין מה לנסות. ‫אני אומר לו, תן לה דיסקים. ‫צוחק לי בפנים. ‫תן לה את הספר שלי. ‫זה הופך עולמות. ‫אין עם מי לדבר, אתה לא מבין? ‫היא מורדת בכוונה, אני מבקש ממנה ‫משהו בכוונה אחרי דקה וסעפוך. ‫מה אני עושה? ‫במילים אחרות, הוא רוצה ‫שאני אגיד לו, תתגרש. ‫שהוא ירגיש נקי. ‫עשיתי מה שהרב אמר. ‫אמרתי לו, אני יש לי עצה בשבילך, ‫תראה איך הכול מתהפך אצל אשתך. ‫הוא אומר לי, מה? ‫אני אומר לו, חודש וחצי, חודשיים, ‫מרגע זה אתה מתנהג אליה ‫כאילו עם מלכת העולם. ‫שום הערה, שום ביקורת. עשרים, שלושים מחמאות ביום. חמש פעמים ביום אתה מתקשר, אומר לה כמה אתה אוהב ומתגעגע אליה. עשר פעמים ביום אתה אומר לה, נשתבח שמו, איזה אישה נתת לי, איזה מטומטם, איך זכיתי בקזו אישה. אומר לי, מה אני עכשיו שחקן באוליבוד. אמרתי לו, כן. אומר לי, אבל היא תדע שזה בלוף. אומר לו, לא. ייקח לזמן, זה יתחיל לשקוע אצל הבתת מודה. נו, ואיך זה קשור לדעת? אתה לא מבין מה זה נשים, אמרתי לו. אישה בשביל בעלה תקפוץ מהירח בלי מצנח, בתנאי שהיא מרוצה ממנו. כתוב, ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך, בתנאי שהוא מכבד אותה. אם היא מרגישה שהיא הכי חשובה בעולם והוא מוכן למות בשבילה ולרוץ בשבילה והיא צריכה איזה תרופה, הוא ירוץ לבית מרקע אחד והיא מבקשת ממנו משהו, הוא לא מתעלם, הוא מיד מתקשר לרופא, מה שהוא רוצה בדת, בכל דבר, כספים, זה הכל ימוותרת. ברגע שהוא מבזה אותה ומתנהג אליה לא יפה ויש לו הערות, אפילו דבר הכי קטן נהפך למלחמת עולם. אמרתי לו, ברגע שאשתך תרגיש שהיא חשובה והיא כל עולמך, אין דבר בדת שהיא לא תעשה בשניות. שום דבר, לא הוכחות, לא דיסקים, לא כלום. אומר לי, קשה להאמין, אבל בוא נראה. אחרי חודש הוא שלח הודעה, אומר לי, בוא הנה, אתה גאון, אני לא מאמין מה שקרה פה. זה לא אותו בן אדם. היא נהפכה לבן אדם אחר לגמרי. יש איזה אחד קמצן, והחיים שלו לא נתן צדקה. אנשים חושבים שהם נותנים צדקה, הם עושים למישהו טובה. הם לא מבינים שזה 100% בשביל עצמם. אז עכשיו, הקמצן הזה, הוא רוצה עכשיו להתגרש, אבל יש לו בעיה, הוא היה, התלהב בחתונה, כתב סכום גדול בכתובה. לא הבאים שעכשיו זה יחייבו אותו. הוא בא אל הרב, אומר לו, כבוד הרב, אל תשאל, איזה אישן רע יש לי, כל היום קללת, מבזה, מה זה, לא מבשלת, לא כלום, כל היום אנחנו רבים, די, הגיעו מים עד נפש, אני רוצה להתגרש, אבל מה הבעיה? אני חושב שצריך לתת לה הרבה כסף. לא שייך, מה, אני אתן לה פרס? שהיא מבזה אותי? אומר לו הרב אל תדאג, יש הצעה גאונית, כתוב בגמרה, באבו נדרים מתה אשתו של אדם. אתה תעשה נדר שלא תקיים והראשונה שתשלם את המחיר זה אשתך. אומר לו איזה נדר כבוד הרב, אתה רואה יש לנו בית כנסת קטן, אין מקום, צפוף, חם, אתה תעשה נדר שתבנה לנו בית כנסת חדש פי שלוש יותר גדול בשני מיליון דולר. ‫לכיוון שאתה ואני יודעים ‫שאפילו פעמיים חי לא תיתן, ‫אז בית כנסת לא תבנה. ‫אז כיוון שאתה לא תקיים את הנדר, ‫אתה תראה תוך 60 יום ‫היא מסתלקת מן העולם. ‫בדוק? ‫אתה על אחריותי. ‫אתה גאון אתה. ‫בלי כתובה, בלי כלום. ‫הוא אומר, מצוין. ‫הוא אומר, לא רק רגע, ‫יש לי אבל בקשה אחת, הרב אומר. ‫הוא אומר, תראה, כיוון שיש לה ‫רק עוד 60 יום לחיות, ‫אז לפחות השישים יום האלה ‫תהיה נחמד אליה. ‫אתה לא רוצה שבעולם הבא ‫היא תקפיד עליך, ‫דבר נגדך בשמיים, זה לא טוב. ‫אז מה לעשות? ‫שבועיים תתאפק. ‫אתה יכול לא לתת לה הערות, ‫לא לקטול אותה? ‫כן, נו, חודשיים אני אחזיק מעמד. ‫תקנה לה פרחים כל יום שישי. ‫נו, גם זה, ‫לך קנה לה איזה בקבוק בוסם יפה, ‫תן לה להרגיש טוב, ‫תתן לה קצת הכרטיס השרייש, ‫תקנה קצת סמלות. ‫תודה רב, אתה מסחר קצת. שמע לי, זה רק חודשיים, זה השקעה לטווח רחוק. אתה תכף מתפטר מזה, לפחות שהיא לא תקפיד עליך, היא תגיע לשמיים, אין לך בעיות. מבין, מבין את ההיגיון שלך. בסדר, אני אתאפק. ההוא הולך, שינה גישה. היא מקללת אותו. איזה אישה הפעת, איזה אישה, איזה אוכל, איזה אוף, איך עשית את זה, מאיפה? מה שהרב אמר לו, מביא לה פרחים, מה זה, זה בשבילי? כן, מה, אתה עובד עליי? לא, למה לא? איפה היית עד היום שלושים שנה? קיצור, התהפכה בן אדם, עכשיו הוא אוכל את הלב, כל היום, היה לנו כבר עוד יומיים, עוד 20 יום, 19, 18, הוא כבר עשה קווים, 4 טבלת ירוש, 4 קווים, קו על הסודי. נשארו עכשיו חמישה ימים, אבל אתם יודעים מה זה אישה, אמרתי לכם, אישה זה מראה של האדם. מה שאתה מקבל, מה ששידרת, זה מה שחוזר אליך. פתאום היא נהיית מלאך, מבשלת לו, תגיד, אתה אוהב רוזמרין באוף? מה? זה עץ? קיצור, נפחה גמילה מלאך. עכשיו הוא נבהל. וואו, יש לה עוד יומיים. עץ של ערב. ולרגע, רגע, כבוד הרב, יש פה איזה בעיה. מה הבעיה? אני רוצה לבטל את העסקה. מה קרה? הוא אומר לו, לא, לא, בוא נעיל בן ערב חדש לגמרי. איפה? בחיים שלי לא חלמתי כזו אישה. אומר לערב אי אפשר לבטל, זה נדר, זה לא צחוק. מה פתאום? שני מיליון דולר, חביבי, אתה צריך לבנות בית כנסת. ככה הוציאים ממנו בית כנסת. הבנתם את הנקודה? הנמשל בסיפור הוא שאצל נשים אל תלך איתן לעולם ראש בראש. אני אחנך אותה, אני אראה לה, עזוב אותך מהשטויות האלה. הפוך. נועם, בלי ביקורות, בלי כלום, שום בעיה. וחוץ מזה, גם לא להיות קמצן. קחי, תבזבזי, מה שצריך, סומך עלייך. יש כאלה, מה זה? קיבלתי עכשיו את הרשימה של הקניות שלך בקרטיס אשראי. מה זה זה? 600 דולר. קניתי תיק בגוצ'י. מה? איפה העתיק הזה? תחזירי. מה זה? אמרתי לך לקנות משם, למה את קונה פה? שגע אותה, קמצן כזה, הורגת בלילה. טיפש. הגמרא אומרת, אתה רוצה להתעשר? תן לאשתך בשפע כמה שיותר תכבד אותה ותיתן לה, ככה אני שולח לך יותר כסף. זה אינטרס שלי. זה אינטרס. אבל מה הבעיה? אנשים הולכים ראש בראש, מתקמצנים. מה אתה בכלל סופר? תקחי, הנה, כל הכסף בן זומן פה, מה שאת צריכה תשתמשי. זה מדובר באנשים שיש להם כסף. מי שאין לו כסף, אז ממה הוא ייתן? אין לו, אין לו, אין לו, בסדר, אתה ענוס. אבל אני מדבר על זה כשיש להם כסף. לא להתקמצן, לא לעשות חשבונות, לא לבדוק את החשבונות, לא להעיר הערות, כל מה שהיא קונה בגדים, הכל יפה, בתנאי שזה צנוע, שומעים? איזה יופי, איזה טעם יש לך, אני רוצה להחליף את הספות, למה? לא מתאים לי הצבע הזה, אבל רק קנינו את זה אף מחודשיים. היא בבית, היא נהנית, הגז לא עובד לה, שחרר. אל תדאג, לעולם, תשמעו טוב מה אני אומר לכם ובזה נסיים, לעולם, אדם לעולם לא יכול להפסיד בשום דבר בחיים, שהוא עשה את זה לכבודו של הקדוש ברוך הוא. לעולם אי אפשר להפסיד מזה, החשבון הוא פשוט מאוד. כל אדם ואדם, שני חברים, אחד מוסר נפש בשביל חברו לעזור לו, לטפל בו, בזמן שהוא עוזר לו, הוא יכניס לו סכין בגב, לא הגיוני, נכון? מה, בלעדן אני חייב להיות חיי, איך אני אעסק את זה? זה גורם לרגש אשמה נוראי. אז מה, הוא יותר טוב מהקב". אני עכשיו אקריב עבור הקב". אסור את החנות בשבת, יוותר על הכסף, לא אוכל דברים לא קשרים, התלבש צנוע, כל הדברים האלה שאנשים מקריבים עבור האמת של התורה, ובתמורה לזה הקב' יכניס לי סכין בגב או בלב? איפה ההיגיון שלכם? אז אם בן אדם שמטבעו הוא לא כל כך large, הוא לא כל כך נדיב, אבל הוא בשביל שיהיה שלום בית הוא רואה בתורה שכתוב שהישבח הוא מוחק את שמו עבור שלום בית מוחק את שמו מותר למחוק את שם השם במים שזה דבר נוראי זה עבירה חמורה מאוד בן אדם כתב מזוזה סופר שלוש שעות עבד על זה או תפילין ארבע עשר שעות עבד עכשיו נמרח קצת הדיור אי אפשר לתקן. צריך לגלח את כל האותיות עם סכין גילוח ברברס עד לטעות, לתקן את הטעות ואז להמשיך. רק מה הבעיה? שכשאתה מגלח את האותיות ברברס, אולי יש שם את שם השם. אכלת אותה. אם היה כבר את שם השם אחרי הטעות, אי אפשר לתקן. שבע שעות עבדת, כוברים את זה באדם, בגניזה. מי חדש? צריכים להתחיל את כל התפילין מחדש. למה אסור למחוק את שם ה'? בספר תורה אפשר לתקן. זה כבר סיפור אחר, כי אי אפשר עכשיו, ספר תורה לוקח שנה לכתוב, אז בחיים לא יש ספר תורה אחד כאשר בעולם. תורה אמרה, תפילין ומזוזות כסדרן. צריכים לכתוב את זה לפי הסדר. תורה אפשר לתקן באמצע, אבל השם המעף על פי שאסור למחוק את שם השם, מכל מקום כדי שיש שלום בית בין איש לאישה, אני מוחק את שמי. אז בן אדם רואה כזה דבר. והוא מוכן כדי שישאר שלום בבית, להיות לארג'י משתו, לתת לה הרגשה טובה, להביא לה מנקה, עוזר, לא יודע מה, כל מיני שנשים אוהבות היום. במיוחד בדור הזה, שנשים הן חלושות מבחינה פיזית. לפני 50 שנה, אישה הייתה לוקחת כביסה על הראש או על הכתפיים, הולכת עד לנהר, עושה שם כביסה בחורף, הידיים שלה נהיו קרח, לא היה מכונות כביסה. שוטפות את הבגדים, זה באות, זה כבד מאוד עם המים, לעלות את כל הער, להתלות שם את כל הכביסה, היה איזה סיפור להוריד מהחבלים. פי 100 יותר עבודה היה, ונשים עשו את זה וחיו. היום אישה יש לה מכונות כביסה, ‫ומכונת כביסה ענקית ‫בגודל של מקרר, ‫והיא אומר, ‫אך נמאס לי מהחיים האלה. ‫כמה כביסות, ‫איזה ילדים לוחלכים אלה. ‫תראה איך הם כל הזמן ‫לחלכים את הבגדים. ‫אומר, אשתי, מה יש לך לעשות? ‫חתק, חתק, זהו. ‫וואו, השתגעתי, אין לי חיים. ‫מה? ‫אתה חייב להביא לי עוזרת. ‫מה? ‫תביא לי את סלוויה. מה עכשיו, סילביה, אני שולל לך 20 דולר שעה בשביל לעשות ככה? תק, תק, תק. את לא יכולה, קשה לי, משה. אין בעיה, סילביה, כמו שתה. באמונוס. צריך גם לקפל. צריך גם לקפל. הבנת, אלכס? אני אתן לך את הטלפון של סילביה אחר כך, שתקפל את הכביסה. איצו, היום אין ברירה היום. אין היום ברירה. יש כאלה חושבים, אימא, אימא שלי הייתה עושה ככה, ואימא שלך הייתה לפני 40 שנה. עכשיו זה עולם אחר. השתנה העולם, גידלו אותם בנות אחרת. ואם גידלו אותם בלוס אנג'לס, וואו, ואם היא תכין לך קוסטה, אתה צריך לברך על אל. אין מה לעשות. ולא סתם עשו על זה שיר L.A. Woman. לחתן עם בחורה שגדלה בלוס אנג'לס, וואו, איזה סיכון זה. שיא הפינוק. לך עכשיו, תקין בית. אין מה לעשות, זו המציאות. אבל אם יש לך כסף, תתקן את המצב, תביא מנקה או זה. העיקר שתהיה אישה קשרה, צנועה, עם מירת שמיים, אוהבת להתפלל, נותנת לילדים דוגמה טובה, נאמנה. אתה רוצה אישה שיש לה 500 ידידים בפייסבוק? מה, אתה נורמלי? איפה הראש שלה? איפה כל היום הראש שלה? כמה לבבות ייתנו לה על התמונה שהיא תעלה עוד מעט באינסטגרם? תראה כמה גברים עשו לי לייק. איך אפשר לנהל בית ככה, תגידו לי אתם. אני שואל, בשביל מה החילונים מתחתנים בכלל? הם עושים צחוק מעצמם? עזוב אותך מזה. רד מהעניין הזה. או שתהיה בן אדם, או שתחיה לפי ההוראות של הקב". ואז מצווה להתחתן, להביא ילדים ולחנך אותם כמו שצריך, ושלום בית, ותמיכה הדדית. אתה לא רוצה? אל תתחתן. אתה רוצה להיות בעל חיים? בעלי חיים לא מתחתנים. נקודה. ‫זו המציאות. ‫כואב קצת לשמוע את זה. ‫אבל מי שמכם איש אמת ‫או אישה אשת אמת, ‫אתם יודעים שאני צודק, ‫אני לא ממציא דברים פה. ‫עכשיו יש דבר אחרון ‫ששכחתי לדבר עליו, ‫שזו טעות מאוד נפוצה ובזה נסיים. ‫יש הרבה אי-הבנות אחרי שמתחתנים ‫מה תפקיד ההורים במשוואה. ‫למשל, במיוחד אצל הספרדים זה קיים. ‫אבא שלו זה הגד של המשפחה. ‫עכשיו, הוא מתחתן עם בחורה, ‫היא לא כל כך מתה ‫על ההורים שלו, בוא נגיד. ‫לא רוצה לעשות איתם כל חג. ‫בסדר, זכותה, מה איך? ‫אתה חייב להכריח אותה? ‫היא התחתנה איתך, ‫לא עם ההורים שלך. ‫אצלנו במשפחה, כבוד הרב, ‫אבא, מילה שלו, זה... ‫אין, לא מתווכחים. ‫זה היה פעם. התורה לא אומרת ככה, התורה אומרת ועזב את אבי ואמו ודבק באשתו אשתך נהפכה לחלק ממך כמו היד שלך כמו הלב שלך כמו הרגל שלך חלק ממך אשתו כגופו מי יותר חשוב אתה אבא שלך אתה חייך הקודמים אז אשתך קודמת לאבא שלך. אבא שלך אומר, אתם אצלנו בפסח, לא רוצה לשמוע לו. אשתך אומרת, לא, אנחנו בבית בפסח. אני רוצה להזמין את אחותי ואת זה וככה, את הבחורי שיבה. אם אפשר לגשר בדרך כנועה, אולי מתפשרו. אם היא מתעקשת, אתה הולך אחר אשתך, אתה לא הולך אחר ההורים שלך. ולעולם, לעולם אתה לא אומר להורים שלך על ויכוח אחד שיש לך בבית. לעולם. אף פעם את לא אומרת להורים שלך, בא לי, ליב אותי, האוטו שלי מקולקל כבר שלושה ימים, הוא לא לוקח את זה אפילו לתקן, תראי, לא אכפת לו ממני, הוא מתכמצן, הוא לא נותן לי, הוא ביטל לי את הכרטיס אשראי, כלום. נתן לי מכה, דחף אותי, זה, אימיש אותי, לא יודע מה. כל הבעיות שיש בבית, יש לך בעיה, תלך לרב. תלך למגשר, מנטור, בסדר. אבל לא להגיד להורים שום דבר. למה? ההורים, הם לא רואים את כל התמונה. הם רק ניזונים מהאינפורמציה שאתה נותן להם. אם אתה בא ואומר דברים שליליים על אשתך פעם, פעמיים, שלוש, מחקת אותה לנצח נצחים. לא רוצים לראות אותה, שונאים אותה, כל היום מדברים על הלשון הרע. הרסת לעצמך. זה גורם להרבה צרות עם הילדים. אני לא רוצה לדחת להורים שלך, כל פעם שאני ללכת מעליבים אותי. אין לזה סוף. ‫לעולם אתה לא פותח את הקבוצה ‫המלוכלכת לאף אחד בעולם, ‫חוץ מאיזה רב שאתה סומך עליו, ‫שהוא מבין בשלום בית. ‫ההורים שלך שואל, ‫איך בבית, איך בעליך, מה לך? ‫איך הוא איתך? מצוין. ‫נותן לך מצריך? כן. ‫מרוצה? כן. ‫הכול בסדר? כן. ‫אפילו המצב לא טוב. ‫עולם לא לחשוף את זה בפני אנשים. ‫למה? אני ניתן לכם, ‫לא רק הורים, גם חברים. ‫כולם יתנו לכם עצת איוב. ‫מה? הוא ככה עושה לך? ‫הוא ככה אמר לך? ‫מה, אני הייתי הורגת את בעלי ככה. ‫תומתמת, תתקשרי, יש לי אורך דין. ‫שגעו אותה כבר. ‫לא פותחים שום דבר לעולם. ‫זה רק מזיק. ‫ואם זה אורך דין, וואי וואי, ‫מה הם יעשו? ‫מהר תתקשרי למשטרה, ‫תעשי נקדות צו והרחקה, ‫תעשי ככה, אני אתן לך הילדים, ‫וישר ההורים מתקשרים, ‫תבואי עם הילדים מהר הביתה, לא מערבים אותם, הורים מתכוונים לטוב, בדרך כלל תמיד עושים רע, מהלחץ, ובלחץ, במיוחד אם הם קנו את הבית, אז כבר דואגים, וואי, עכשיו הוא ייקח לי את הבית, הנבל הזה, אני אראה לו, מה, בוא. קיצור, לא מערבים אף אחד, זה מה שיש לך בבית, יש לך בעיות, אתה לא יודע להתגבר עליהן, אתה הולך למישהו שמבין, מישהו שמבין בנישואין. ‫ראיתם מדרשה של שעה על שלום בית ‫כמה טעויות אנשים עושים. ‫כל זה נובע ממה? ‫מחוסר ידע, מבורות, לא מרוע. ‫זה הכול מבורות. ‫כל האנשים יש בהם טוב ורק, ‫כמעט כולם. ‫אפשר לסתדר. ‫אם יודעים מה זו חתונה, ‫אם יודעים מה זה נישואים, מה אכפת לך? אתה בא הביתה, אין ארוחה חמה, קח בגלי חומוס, קצת דם אחריף, נעשו לך צ'יק צ'אק סנדוויץ', מה הבגדיל? מה אתה עושה בגדיל? מה כל דבר צריך זה בגדיל? תקריב, תשקיע, דרך אגב, ילדים גם, מה שההורים שלהם הם רואים, בדרך כלל זה מה שהם נהיים. אם הם רואים אבא צועק ומקלל ומבזה וזורק דברים, זה מה שהם יהיו. ואם הם רואים אבא אוהב את אמא, חבק, משבח, כל הזמן נעלל אותה, אין כמוה, איזה בישולים, איזה אמא יש לכם, ככה הם יהיו. אחת הסיבות שהדור נראה כמו שהוא נראה, זה שההורים בדור הזה, הם לא בדיוק דוגמה טובה. חוץ מזה מראים להם כל מיני סרטים באוליבוד, כל מיני סרטים טורקיים, שמה הכל אידיליה. הכוכב הוא כזה רומנטי, כל יומיים מביא לה איזה ענק של תכשיטים, וקונה לה אוטו, ופותח לה את הדלת, ועושה לה הפתעה ליום הנישואים, אז היא רואה את הסרטים המטופשים האלה, היא חושבת שבעלה יכול להיות כמו השחקן הטורקי או הערבי בסרט. די, זה בדמיונות הדברים האלה. ‫זה דברים שעושים את הניסויים. ‫וואו, איזה מרצדה סוכנה לה. ‫רק בעלי הקמצן הזה עושה לי טובה, ‫אומר לי, תשיא באוטובוס. ‫ברור שזה יגרום לחיכוחים. ‫מה שאתה רואה, ‫מתחיל אתה לפתח פנטזיות. ‫אני פעם אמרתי לאיזה מישהו, ‫אל תיקח את אחיך ואת אשתו ‫אליכם לבית החדש. ‫עדיף אל תגיד להם שיש לך בית. ‫מה? המשפחה הזו, אמרתי לה, שמע, מני, אתה תהרוס להם את הניסויים. אתה לא מבין איך אנשים מגיבים. הכינה הורגת את האדם. ברגע שהוא רואה שלמישהו יש ולא אין, זה יכול להרוס לו את הניסויים, היא יכולה לצאת על בעלה, לא יודע מה. לא כדאי. אנשים, לא כולם יודעים להתמודד עם ניסיונות. לכן, מה אתה מביא לאדם שהוא מסומם? אתה שם לידו סמים? אדם שהוא אלכוהליסט, אתה מביא וויסקי לשולחן? אדם שהוא חולה נשים, אתה לוקח אותו למקום של נשים, אדם שידוע כגנב, אתה מביא אותו למפעל יעלומים, כל דבר יש היגיון. אתה יודע, את החולשות של הבן אדם, אתה לא מביא לפני איבר מכשול. יש פה שאלות? כולם באלם? איך מתקנים? זה נקרא באנגלית מישה נצ'יב. איך מתקנים? להגיד אם... איך מתקנים מה? לא הצגת את האישה שלך ברור טוב, ‫לפעמים יש מעוות לא יוכל לתקון, ‫לפעמים הנזק הוא כזה גדול ‫שאי אפשר לתקן. ‫אבל אני אגיד לך מה, ‫בדרך כלל שמדברים הרבה על משהו, ‫זה עובד בסוף. ‫דוד המלך כותב, ‫אמנתי כי אדבר. ‫אתם יודעים למה אני בעל ‫אמונה כזה חזק? ‫כי כל הזמן אני מדבר על אמונה.