הרב מזרחי בחריש - מה זה שכל

Rabbi Mizrahi explains the Kaddish as completing the sanctification of God's name when someone dies before fulfilling that role. He breaks down the prayer's four parts, weaves in stories about major American rabbis like Feinstein and Miller, and discusses Shabbat laws before calling the audience to sanctify God's name in daily life.
Chapters
אני שמח להגיע הלילה פה לחריש, כבר היה לנו מין דרשה מוקדמת פה עם סעודה, ונחמד מאוד. כל מקום שמתחיל מכלום ולאט לאט מתפתח למקום של תורה ובאים יותר ויותר שומרי מצוות זה ברכה פה בארץ כמה שיותר יתפשטו שומרי המצוות בכל רחבי הארץ זה העתיד של עם ישראל שהחזוני שהגיע לבני ברק לא היה שם כלום היה בית כנסת אחד בכל בני ברק והחזוני שהחליט שבני ברק יהיה מקום של תורה אמרו לו מה? פה מקום של חול, מקום של פרדסים מה שייך תורה פה? אמר פה יהיה מקום של תורה וזה העיר עם הכי הרבה תורה אולי בעולם בזכותו של החזון איש ובעזרת השם גם פה יהיה יום אחד מקום גדול של תורה זכות רבנים כמו הרב זיגדון פה, רב המקום שהוא רב נפלא עם מידות טובות והשקפה נכונה לצערנו הרב זה לא מספיק רק להיות תלמיד חכם יש היום בעולם אנשים שיודעים לדקלם גמרות בעל פה יודעים הרבה דברים, יודעים כל הלכה והלכה אבל כשרואים באורח החיים שלהם איך הם חיים ואיך הם מתנהגים אז לא כל כך לא כל כך מבינים מה קורה פה או שהשקפות הן לא נכונות או שעמידות אינן נכונות או שזה אדם שאין לו עמוד שדרה שהוא נכנע בפני הרשעים והרשעים קובעים לו מה יהיה והוא מקופף דברים בהלכה כדי למצוא חן בעיני כל מיני אנשים דלו מעלי יש כאלה בעולם לכן אני בתור אחד שהייתי במאות של מאות של מקומות ראיתי שלצערנו הרב למצוא רבנים שהם גם אנשי אמת, גם השקפה נכונה, גם יודעים את החומר, גם יש להם יחסי אנוש וקריזמה, וגם עמוד שדרה שאינם נכנעים בפני המון העם ומביאים את העם לרמה של התורה ולא את התורה לרמה של העם, אם אתם מבינים למה אני מתכוון. אז כאלה רבנים לא קל למצוא. וזה, ברוך השם, שבא לפה, זה משמיים, זכות שהמקום הזה יפרח ויגדל למקום של תורה. בגאון מבילנה יש חידוש גדול לגבי השכל. עכשיו צריך להתחיל לדבר על זה ונראה לאן נזרום. אדם יש לו שכל. כשאומרים את המילה שכל, מי יכול להגדיר לי מה ההגדרה של המילה שכל? הרי שכל יש לכולם, נכון? האם יש כזה דבר אדם בלי שכל? יש רמות של שכל יש שכל ברמה נמוכה, יש שכל ברמה גבוהה אבל מה בדיוק פירוש המילה שכל? מה ההגדרה המילולית הנכונה למילה שכל? שאומרים אדם שחלטן מה פירוש המילה שכל? מי יכול להגדיר לי את זה במילים? מה זה ידע? אני אגיד לכם כמה אפשרויות, תגידו לי מאיזה מהם נכון. ידע. כמה שקרא יותר ספרים והוא מתמצה ביותר תחומים. אז יש לו ידע רחב. זו אפשרות אחת. אפשרות שנייה, מוח חריף. יודע להבין דבר מתוך דבר, לעשות חקירות שכליות. אפשרות שלישית, מבין מהר. כל נושא שאתה מדבר איתו, קולט מהר. אפשרות רביעית, בעל מלאכה מוכשר. תגיד לו, צריכים לעשות כיסא. שעה הוא לומד כבר איך מכינים, חותכים, הכול. השני, לקח לו חודש. זה תוך שעה הבין הכול. אז כמו שאומרים, יש קשה הבנה, יש קל הבנה, כן? ייתכן ששכל, אולי זה בעל זיכרון מופלא. זיכרון פוטוגרפי. כל דו שלמד זוכר איזה עמוד, כל עמוד בגמרה יודע לצטט מקורות. זיכרון מופלא. אז אם ככה, באנו לידי תלבטות. מה פירוש המילה שכל? מה אומר הכוזרי? הוא ישר מגיע לעניין המוסקל. מוסקל, זה... זה יכול דעת רוחנות, רוחנית. אז מה אתה אומר, ששכל זה רק בעניינים רוחניים? למשל, לבשל חביתה, צריכים שכל? לטגן חביתה, צריכים שכל או לא? חייבים שכל. איך תבין, איך שוברים את הביצים, איך שמים שמן, באיזה מעלות זה צריך להיות? נכון שזה דבר יחסית קל להבנה, כן? לא צריך להיות גאון בשביל זה. אבל אפשר להגיד, אדם שהמוח שלו לא עובד, יכול לעשות חביתה? לא בהכרח, יהיה לו קשה להבין. אדם שהמוח שלו מנוטרל, אפשר להגיד לו 2 פלוס 2 שווה 4, כמה שנים ייקח ללמד אותו? הוא לא יבין, המוח לא מתפקד. אז אתם רואים שאפילו לדברים הכי פשוטים צריך שכל. השאלה, מהי ההגדרה של המילה שכל? כשאומרים על ילד, וואה, איזה שכל יש לו, למה מתכוונים? עוד פעם, כשאני שואל אתכם, אני לא מתכוון, אני לא שואל מה מתכוון העם. ברוב המקרים, מה שהעם מדבר, זה לא נכון לפי התורה. מה שהעם מדבר, אם בודקים לפי התורה מה מדברים ומה התורה אומרת, זה לא בהכרח אותו דבר. ידע בתורה אולי? מה הפירוש המילה שכל? מה אולי? זה רוחניות? בקשורת הכבוד. זה רק מנוח. בואו נראה מה אומר הגאון מבילנה. הוסכם עליכם הגאון מבילנה? מאוד טוב. יש באדם שלושה סוגי סחלים. לא סחלים בסמך, בסין. מה ההבדל בין סחל בסין לסחן בסמת? סחל בסמך זה טיפש, מה שנקרא עבל. זה מה שאומרים, איש בער לא ידע וחסי לא יבין את זאת ופרוח רשעים כמו עשב הרמב״ם משתמש בלשון סחלים מי יודע באיזה הקשר? אלה שחושבים שאין כיבה לאדם אלא שהכל... לא, שם כתוב, אל יעלה בדעתך מה שאומרים טיפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל. רוב גולמי בני ישראל. גולם. אגב, המילה גולם זה מילת גנאי או מילת שווח? אם אתה בא עכשיו למורש שלך, אומר איזה גולם אתה. מעיף אותך מהישיבה, נכון? הלאה מקום. אבל אם הוא היה יודע רמבה, היה אומר, הלוואי שאני עסקה להיות גולם. בואי אני אגיד לכם הרמב״ם מדרג חמישה, חמש דרגות באדם יש את הדרגה הנמוכה ביותר, מה היא? בור מה זה בור? אין בו לא תורה ולא דרך ארץ לא טעם ולא ריח יש מעליו מדרגה שנקרא עם הארץ עם הארץ זה אדם מנומס, בעל מידות טובות, אבל אין בו תורה. מה שנקרא חילוני נחמד. מכבד כל אדם, אוהב לעזור, מדבר בכבוד, אבל לא יודע כלום תורה. שום דבר, בקושי יודע איפה איזה צד רשי ותוספות בגמרא אפילו. זה כמעט כל העם. בהנחה והם נחמדים וטובים. אלה שנחמדים וטובים. אז זה מה מהרצות במקרה הטוב. מה על דרגה שלישית גולם יש בו הרבה תורה והרבה דרך ארץ אבל ראוי לשיפור בשניהם שומעים ראוי לשיפור בשניהם גם צריך לשפר את רמת התורה שבו כן תביא רמקו גם ראוי לשפר את רמת התורה שלו, וגם ראוי שיפור, טעון שיפור במידות ובדרך הארץ, אבל באופן כללי הוא במדרגה יפה. הלוואי עלינו. מי לא היה רוצה שיגידו עליו, נגיד עכשיו היית בא והגאון מבינה היה מציע עליך שיש בך הרבה תורה ויש לך מידות יפות, אבל אפשר קצת יותר טוב. אה? היית רץ פה ברחובות של חריש? צורח! יש! עכשיו תראו, יש דבר מעניין דרך התגובה של האדם למי שמשבח אותו ולמי שמבזה אותו איך האדם בוחר איך להגיב אתם שוונתם את השאלה או לא? נגיד דוגמה, פלוני עצר אותך ברחוב והתחיל לגדף אותך, מגדף אותך, ואתה מחייך, לא הזיז לך, לא עלתה, לא עלתה הטמפרטורה שלך במעלה אפילו, לא הזעת, לא התרגשת, לא מספיק, עכשיו קצת יותר טוב, שומעים? לא התרגשת. למוחרת, מישהו אחר תקף אותך ברחוב, התעלפת. קוראים לי אדון משה, מה קרה? אוי לבושה, אוי לחלימה, אוי לי, היה לי. מה קרה? למה אתמול ככה והיום ככה? תלוי מהבן אדם שעושה. יפה. תראה יותר לדיוק, נו. זה תלוי כמה הוא חשוב בעיניך, כמה אתה מנסה לטפל. אני אתן לך רמז. אם כלב נובח עליך ברחוב, עברת על יד איזה וילה, קופץ על הגדה, רוצה לקרוע אותך, אתה מתרגש? לא. אם בן אדם תקף אותך ולא התרגשת, סימן שאתה לא מחשיב אותו לכלום. הוא בעיניך במדרגה של הכלב הזה. כמו שהכלב לא מבין, סתם נובח, גם זה שנבח עד מחר. לא מזיז לך. אבל אם אדם תקף אותך ואישים אותך במשהו והתעלפת והתחלת לבכות ולהתרגש ואתה עצוב יומיים, למה זה? כי זה אדם גדול, זה אולי רב גדול, אולי איזה חכם גדול, צדי גדול, למשל אם אבא בסאליה נוזף בך לא הייתה ישן שבועיים. וואו, וואו, צדיק כזה נזף בי, אוי ו... קורע את הלב. אז ככל שמדרגת האדם שנוזף בך יותר גדולה, כך ההתייחסות שלך יותר רצינית לנזיפה, מסכימים? אוקיי. אבל לא תמיד זה נכון. לפעמים ההתייחסות שלך היא רגשית, לא שכלית. למשל, זה סבא שלך, בור ועם הארץ, אין בו לא תורה, לא כלום, לא דרך ארץ, שטיין, עצבני, מקלל כל היום, מאמר, משחק ששבש בשוק, עם השרשרת ביד, איך אומרים, לא בדיוק הרב אובדיה, כן? והסבא שלך נזף בך, גם אתה נפגע מאוד, לוקח ללב, לא בגלל הגדלות שלו, בגלל עניין רגשי, נכון? מסכימים איתי או לא? אז לפעמים אתה רואה שהרגש מתגבר על חוקי הטבע. יש חוקים, אבל הרגש משבש אותם. פה זה כבר עניין רגשי. דוד אבר, אם עכשיו המורה בישיבה מתקשר להגיד שהילד שלך עשה משהו לא בסדר, פגע בתלמיד אחר, מיד הרגש שלך מתחיל לשדר לך רעיונות איך להעביר את האשמה לילד השני. מה פתאום, אני מכיר את הבן שלי, הוא יעשה כזה דבר, זה בטוח הילד השני התחיל. אם אתה אדם גדול, אתה שוקל את הפרטים. אולי זה באמת אשמת הבן שלי? מי אמר שהילד השני פחות גדול? אולי הילד שלי עשה משהו לא בסדר? הוא בודק את העניינים עניינית. אבל בדרך כלל, אצל רוב האנשים, הרגש מעפיל על השכל. תכף נלבן את כל הסוגיות האלה. אז יש כמה מדרגות. אז המדרגה השלישית ברמב״ם, מה היא? המדרגה השלישית באדם זה גולם. מה המדרגה הרביעית? -צדיק. צדיק. מה הפירוש צדיק, מי יגיד לי? אין פה סטנדלה רמקו, נכון, מיכל, שיחזיק אותו. יופי, תעמיד אותו וזה יהיה בסדר. תגבי על אותו רק את העמוד שלו, או שתשים אותו פה. -כן. לא יפול רק, אה? לא יפול. כיסא עדיף. קח, תזים אותו פה. יופי. כן, טוב מאוד, תעמיד אותו ככה, מצוין עוד טיפה, זהו טוב, אז המדרגה השלישית המדרגה השלישית הרביעית היא צדיק, מה זה צדיק? מידות טובות והרבה תורה מושלם במידות, אבל טעון שיפור ברמת התורה. והמדרגה החמישית, חסיד. גם מידות מושלמות וגם רמת התורה שלו מושלמת. הכול אצלו מנהג חסידות. הוא לא רק עושה מה שצריך כדי לצאת לידי חובה, לא. אלא מה? הוא... מחפש לעשות את הכי טוב שאפשר, מדת חסידות. עכשיו, אני אקרא לכם קטע ברמב״ם, ומזה אתם תבינו איפה הוא משתמש במילה, סחלים. תשמעו טוב. לכל מעשיך יהיו לשם שמיים. על שתי הקדמות אלה נשענתי במה שחיברתי בקצת פרקיזה, המאמר. סוף דבר אני האיש אשר כשיציקו הוא העניין ויצר לו הדרך עוד מעט אני אסביר את זה למי שלא יבין לא ימצא תחבולה ללמד האמת שבה עליו מופת אלא בשיעות לאחד מעולה ולא ייעות לעשרת אלפים סחלים בוחר אני לאומרו לעצמו ולא ארגיש בגנות העם הרב ההוא והרצה להציל המעולה האחד ההוא ממה שנשקע בו והורה מבוכתו עד שישלם וירפה התבונן שזה החכם הגאון זל מדע עדכונו יש בו שברא כל העולם להביא צדיק אחד ולוחס על כמה רשעים ובהמה רבה שיהיו בו כמו שרבותינו זיכרונם לברכה כי זה כל האדם כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה עכשיו אני אסביר את דברי הרמב״ם אומר הרמב״ם, אני קודם כל, אני אגיד לכם על מה הוא מדבר באופן כללי, ואז יהיה יותר קל להבין. היום בזמננו, הרבה דרשנים מדברים עם פחד. כשאנחנו הולכים לתת דרשה, הם פחדנים, פוחדים. ממה הם פוחדים? ממה יגידו הרשעים? ממה יגידו השמאלנים? ממה יכתבו עליהם בעיתון? ממה יגידו ברדיו? ממה יגידו פה בחדשות? מה יגידו החילונים כל אחד ויש לו חשש ממשהו מה יגידו אנשי בית הכנסת מה יגידו העשירים שנותנים תרומות מה יגידו אלה שנסויים לגויות מה יגידו אלה שעושים מצעדי תואבה ומתנהגים כמו מאבאמות כל פעם שהוא בא להגיד משהו נכנס בו פחד מה יגידו בודדים הם המלמדים היום, שמוכנים לעמוד מול מצלמה, או בשידור ישיר, או אפילו לא בשידור ישיר, אבל לעלות את הדרשות שלהם אונליין, לכל העולם, בלי צנזורה, ולהגיד בדיוק מה שכתוב, ומצפצפים על מה יגיד אוהר ישעין, תנבחו עד מחר. הרמב״ם היה כזה, אני תמיד מגחך שהחילונים משבחים את הרמב״ם, אני כמעט מתפקע מצחוק. אם הם בכלל היו מכירים מזה הרמב״ם, היו שורפים את הספרים שלו יום ולילה. מעולם לא היו מסכימים לקרוא לבית חולים, בית חולים רמב״ם ורחוב רמב״ם ובית ספר רמב״ם. מזל שהם כל כך בורים שהם אף פעם לא קראו רמב״ם בחיים שלהם. אם הם היו קוראים רמב״ם ורואים מה הוא כותב עליהם, הוא, אם עליהם רוצים לסרוף אותי, תראו לכם מה היו עושים לו. שאני את כל מה שלמדתי ממנו למדתי. הוא המורה שלנו. אז אני אתן לכם דוגמה למה הוא מדבר תכף. אבל למשל, סתם, משפט אחד, אמרתי את זה פעם לאיזה אחד, אז הוא אמר לי, הרמב״ם היה רופא, היה זה, היה פה, היה שם. אז אני אמרתי לו... אמרתי לו... אז אמרתי לו, בוא, אני אקרא לך משפט אחד שכתוב ברמבה. הוא אומר לי, כן, אומר אפילו קורבן נדבה שמקבלים מן הגוי גוי שנולד לו איזה ילדה נגיד רוצה להביא נדבה לבית המקדש קורבן נדבה בא לכהנים כבוד הרב כבוד הרב כבוד הרב כהן שלום אני אחמד כן אחמד נולדה לי ילדה פטמה רוצה להגיד תודה לבורא עולם כבר במסגד הבאתי משהו לא נשכוח אז לא היה אסלאם עדיין בזמן בית המקדש אז לא היה להם לאן ללכת אז הערבים לא היה להם דת בזמן אברהם אבינו הם היו עובדי אלילים בזמן שהיה בית מקדש סתם לא היה להם דת אז ממילא עכשיו הערבי רוצה להביא לבית המקדש של היהודים קורבן נדבה אומר הרמב״ם אפילו קורבן נדבה שמקבלים מן הגוי אין מקבלים מן המשומד הזה הוא מדבר על מחלל שבת אם יבוא יהודים חלל שבת להביא קורבן נדבה לבית המקדש ויבוא ערבי הערבי שונא ישראל שמע לי שונא יהודים אבל מה? אוהבת בורא עולם. איפה עכשיו היא אביא קורבן נדבה? עוד לא היה להם כל השטיות שלהם, מקה וכל זה. זה מדברים על לפני אלפיים שנה, כן? אז הוא מביא קורבן לבית המקדש. מביא קורבן לבית המקדש. מקבלים ממנו. אבל אם מחלל שבת מביא קורבן לבית המקדש נדבה, אומר הרמב״ם, בשום פנים ואופן אין מקבלים מן המשומד הזה קורבן. קורא לו משומד. מה זה משומד? אחד שישמיד את עצמו. בין אלה אין עולם הבא. כתוב עליו, ונחרטה הנפש האים מהמאה, כשבחור קוראת אותו. אז אם הוא בחר בכזה סוף שיהיה לו, אז זה בעיה שלו. הערבי, הוא לא חייב לשמור שבת, אין לו בעיה. מספיק שישמור של המצוות בינינו, אנחנו בסדר. אבל זה יהודים, מייצג את הקדוש ברוך הוא, ועושה הכל הפוך. אז רוצה עכשיו פתאום להביא נדבה לקדוש ברוך הוא? רוצה להביא לקדוש ברוך הוא נדבה, קורבן נדבה? אז לא מקבלים ממנו. זה דוגמה אחת. או מחלל שבת, שחיתתו נבלה. עכשיו היא באה חילוני לעשות שחיתה. היא יודעה ללכות שחיתה, למד, איך שוחטים, איך בודקים את הסכין, איך בודקים את הריאות, הכול. עשה שחיתה, בירך, הכול, מה שצריך. כן, תודה. ומצוין. ו... שחד, גלעד, קשר והבהמה יצאה חלק בית יוסף מי שאוכל את הבשר הזה זה כמו שאכל נבלה כמו שאכל פרה שירו לה בראש בלי שחיטה למה? הוא עשה שחיטה מאה אחוז לא משנה אבל הוא מחלל שבת מחלל שבת הרי הוא כגוי כמו שגוי שחט ויש עוד עשרות כאלה הלכות ברמב״ם אז אם הם היו יודעים את זה, אלה החילונים בבית חולים רמבהם, הדוקטורים הכופרים, הם לא היו מסכימים להיכנס לשם יום אחד למחלקה ברמבהם. אם הרב פרץ הזה עכשיו שדיבר כמה מילים, שאמר, הילדים שלי גדלו נורמלי, מה כבר אמר? חינכתי אותם עם אהבה, עם תורה, שלא ייצאו המואים. זה כל מה שאמר. יאללה, הפגנות, אלפים, לפטר אותו. הוא לא אמר אחד חלקי מאה ממה שהרמב״ם אמר. רק מזלנו שאת הרמב״ם הם לא מכירים. הבנתם? אז בוא אני אפרש לכם מה הרמב״ם אומר פה. אני התחלתי להסביר שיש כאלה דרשנים שפוחדים, פוחדים להגיד האמת. כשבאים אומרים להם למה אתה לא אומר את האמת, דיברת עכשיו למתיים חילונים, למה אתה לא אומר להם בדיוק מה היה הסוף שלהם? זה לא פער. ביום שהם יגיעו לסוף והם יראו איזה מכה הם מקבלים על החיים שהיה להם, הם ירצו לרצוח אותך, לחתוך אותך לחתיכות על זה שהייתה לך הזדמנות להציל אותם ולא אמרת להם את האמת. מה התשובה? אני לא רוצה להרחיק אותם, לא רוצה שיקסו, הם לא יבואו יותר, יפסיקו לתרום לישיבה, יפסיקו לתרום לבית הכנסת, הם תינוקות שנשבו, כל מיני תירוצים הוא מביא, העיקר לו להגיד להם את האמת. מה באמת השיקול שלו שני אפשרויות או שהוא באמת באמת פוחד להרחיק אותם אמנם טעות בידו אבל נגיד שלפחות נדון אותו לקף זכות שהוא מתכוון לטוב והדרך השנייה היא שהוא פוליטיקאי עלוב לא חסרים כאלה שהוא כל הזמן חושב מה אני ארוויח ומה אני אפסיד אני זה הכל עליי זה לא מעניין אותו כי השברכו והתורה והמוסר והאמת זה הכל מה יצא לי מה יצא לי אם אני אשים אותך בערוץ שלי כל היום יהיה לי כאב ראש. אנשים יתלוננו. מה אכפת לך מהאנשים? אכפת לך מה ה' אמר או לא אכפת לך מה ה' אמר? אכפת לי מה ה' אמר. אז תקבל את הביזיונות לשם שמיים. תקבל את היערות. אז מה הבעיה? מה אתה פוחד? אם אתה מלמד תורה, אתה חייב ללמד בדיוק איך שהתורה נכתבה. לא מה שנוח לך, לא מה שאוהבים. רופא לא אומר לחולה מה שהוא אוהב לשמוע. אומר לו מה מצבו. זה רופא טוב. רופא שאומר לו מה שהוא רוצה לשמוע זה לא רופא איזה. זה עונה. נכון או לא? מה אתה מעדיף? ללכת לרופא שאומר לך איזה בריא אתה? אתה אריה בזמן שאתה עומד לעמוד עוד חודש? או שרופא שאומר לך אתה חייב ניתוח לב פתוח דחוף? אתה לא חוזר הביתה מפה ישר למיון. איזה רופא אתה מעדיף? שיתן לך אגרוף ויעיר אותך לפני שתמות? או שילטף אותך ויגיד לך מצבך טוב עד שתמות? מה אתם אומרים? אני יודע שאתם... עצם זה שאתם לא עונים לי מיד זה סימן שאתם עוד מתלבטים. אולי אתם עד כדי כך ברמה של בלוף שאתם מעדיפים רופא שיגיד לכם מצבכם טוב? נו, מה נעשה? אז כבר אין מה לעשות. אם אתם כבר בכזו רמה, אז כל מה שאני אגיד זה לדבר לכית. אבל אם נשאר לכם עוד איכשהו היגיון בריא, אז ברור שאתם רוצים ללכת אך ורק לרופא שיגיד לך את האמת. שלפחות יהיה צ'אנס להינצל. גם לא בטוח, אבל לפחות יש צ'אנס להינצל. אז בוא, הרמב'ם עכשיו אומר על הטענה הזאת שאנשים אומרים, אם אני אדבר חזק, אם אני אגיד את כל האמת, יש אנשים שיברכו מהדת. יגיד לו עזוב אלא פנאטי עם איזה דברים הוא מפחיד אני לא רוצה לשמוע מה הוא רוצה? הוא רוצה בדרנים שיספרו בדיחות חיכויים ספרו קצת סיפורים על הבעל שם טוב זה מה שהוא מחפש נחמד איזה יופי הצדיק בעל שם טוב נכון היה בבסלי היה בעל שם טוב היו הרבה צדיקים מה עכשיו נפגמין על החיים שלך עכשיו אם אתה היית בעל שם טוב או הבבסלי לא היית צריכים דרשה בשבילך אבל בינתיים צריכים עכשיו לעורר אותך לפני שיהיה מאוחר. אז מה, אתה רוצה בדיחות? מה? באמריקה אוהבים הרבה לספר סיפורים ובדיחות, מדברים קצת על הכלכלה, טיול של הקיץ, היינו בגליל, היינו בקומזיץ, בסדר, זה השיעורי תורנו, מה נעשה? אבל אדם שמחפש את האמת רוצה לשמוע את דבר השם. מסכימים איתי? כולם פה מסכימים איתי? כי אם לא, אי אפשר להמשיך. אוקיי, יופי. בואו נראה עכשיו, אני אפרש לכם בדיוק מה אומר הרמב״ם. אדם, כל מעשיך יהיו לשם שמיים. אתה יודע, כלל ברזל, כל דבר שאתה עומד לעשות בחייך, אתה עומד להתחתן, אתה יוצא לפגישה ראשונה, פעם ראשונה בחיים שלך עם אישה או עם איש, לשם שמיים. מצווה, חשבה רוצה שנתחתן בלי לעשות עבירות, שננצל מהעבירות, שיהיה לי אישה צנועה, שיהיה לי אישה קשרה, שתהיה אימא טובה לילדים. ככה תחשוב. אל תחשוב להכיל את התאוות שלך. זה גם כן חלק מהניסויים. גמרה אומרת, מצילנו אותנו מלאכת. אם לא היה זה, אז אבן היה הולך לעשות עבירות, כן? אבל זה לא החלק העיקרי בניסויים. יש דברים רוחניים שהם חשובים מאוד. תחשוב רוחני. אני עוזב את העבודה לחודשיים, נכנס לישיבה. למה? יש כאלה בשביל שיהיה להם שידוך טוב ויש כאלה בגלל שהם רוצים ללמוד תורה יבוא שידוך נפלא, לא יבוא? בסדר, לפחות אני לומד תורה כל פעולה שאתה עושה, תעשה אותה כי ככה השם רוצה תכניס לך משפט ראשון בחיים מה השם היה אומר לי עכשיו? לעשות או לא לעשות תחשוב טוב כל מה ששמעת ולמדת ומידת היושר שלך ואתה יודע שבהרבה מהמעשים שאתה עומד לעשות השם היה אומר לך אל תעיז והרבה מהמעשים שאתה פוחד לעשות השם היה אומר לך מה שאלה מי יעשה אם ככה תחשוב שהשם תמיד בראש לא מה יצא לי מזה זה פוליטיקה פוליטיקאים המשפט הראשון בחייהם, מה יצא לי מזה? אני הולך עכשיו לפלסטינאים, מה אני אגיד להם? היהודים צודקים? הם היו פה כבר לפני שלושת אלפים שנה? אני לא יכול להגיד להם את זה, אני עכשיו מדבר בעזה. מה אני אומר? מה שהם רוצים לשמוע. מה? אתם מדוכאים להספיק עם הכיבוש, מגיע לכם מדינה. זה לא בסדר מה שטראמפ עושה לכם. מתגעגעים לימי חוסיין. אובמה. כולם עומדים, כל הערבים, אחיות כפיים. תפאדל, תפאדל, יא חביבי, תפאדל. מבסוט עם כולם. יופי. חוצה את הגבול, עשר דקות נסיעה, עובר את הגבול, מגיע לכאן. I don't understand. עד מתי משך הטרור? מה זה צריך לראות? יורים טירים על ילדים, חפים מפשע. אנחנו מאוד מגנים. מה, הם לא יודעים שהמדינה הזאת שייכת לכם, לאבותיכם? אנחנו קוראים אצלנו בכנסייה, אברהם, איזיק וג'ייקוב. כבר היו פה בארץ. קינג דיויד היה פה. התורה שכולנו מאמינים בה, גם הנוצרים וגם המוסלמים. שם כתוב שהארץ ניתנה לכם. היה נבל מנובל. לפני שעה מה אמרת? זה פוליטיקאים. מדברים בהתאם לצורך השעה ומה יצא להם מזה. הקשר בינם לבין האמת אינו קיים בכלל. בכלל. רק מה יצא לי או לנו או למפלגה שלי. כמובן? מה הרעייה? דוגמה, אם עכשיו הלכת שותפות עם איזה חבר לפוליטיקה למפלגה. ויום אחד הוא החליט לעזוב אותך. כל עוד הוא היה איתך במפלגה, כל הזמן דיברת בעדו. עכשיו החליט לעזוב ולפתוח מפלגה משל עצמו, מלך לחלב כל היום וכל הלילה. אבל לפני חודש, שיבחת אותו בלי סוף. אז מה הוא? הוא נבל מושחת או שהוא צדיק הדור? תלוי מתי. כשהוא איתי, הוא צדיק הדור. שהוא עזב אותי, אין נבל יותר נאצי ממנו. זה פוליטיקאי. מה שמעניין זה שזה עדיין עובד על העם. העם כל כך טיפש, שזה עדיין עובד ועובד ועובד, עדיין חוזרים על המנטרה הזאת כל חודש, חודשיים, וזה עובד. עובדה שזה עובד. מה נעשה? יש אנשים כבר, יש להם שכל, מבינים. אומר הרמב״ם, על שתי הקדמות אלה נשענתי ומה שחיברתי בקצת פרקי זה. חלק מהפרק הזה שלי, אני רוצה להגיד את מה שבאמת צריכים לדעת. אני האיש אשר כשיציקהו העניין, אני האיש שיציק לי עניין מסוים. שאני אראה משהו איזה אבלה איזה משהו שהוא לא בסדר שהוא מציק לי המצפון שלי בוער כן וייצר לו הדרך ואני רואה שזה איך אומרים אין מנוס סגרו עליי מכל הכיוונים לא ימצא תחבולה ללמד האמת שבאה עליו מופת אני לא מוצא שום פתרון מלבד אחד מהו אלא בשיעות לאחד מעולה אני עכשיו הולך ללמד אמת בהצטדיון של עשרת אלפים איש ביודעין שרק אחד מתוך העשרת אלפים חילונים האלה שיושבים פה רק אחד יתעורר ויחזור היום בתשובה ויגיד חטאתי אביתי פשטתי אוי לי מיומדין תודה כבוד הרב שאמרת לי את האמת בפנים תודה שלא סילפת תודה שאתה לא מסבן אותי תודה שנתת לי איך אומרים פצרצה ישר לפנים אני מפרש את זה לשפת העם כן שיעות הכוונה שיתאים שיתאים לאחד המעולה אדם אחד מעולה איש אמת ולא יעוט לעשרת אלפים שכלים ולא מתאים לעשרת אלפים טיפשיים, שכל, מטומטם, חסר שכל. שומעים? אני בוחר לעומרו לעצמו, אני הולך להגיד את זה עבור האחד הזה, ולא ארגיש בגנות העם הרב האור ולא מזיז לי מה יגידו ומה ינבחו כל האחרים שינבחו ויצרחו עד מחר הפגנות, שלטים, תפטרו את שר החינוך זה לא מזיז לי ושאני אומר שיביאו לכאן מיליון גויים מרוסיה ומחבר העמים ומתחילים לשחוט אותי בתקשורת למחורת אני לא מתנצל ולא חוזר בי ולא אומר דבריי הוצאו מהקשרם אומר על אבכם ועל חמתכם זו האמת שאתם פרסמתם מספיק עם הנוכלות. יומיים לפני אתם בעצמכם הוצאתם את הנתונים. רק 4 אחוז יהודים. כל השאר גויים, והרבה מזה רעמלי גם. ולא חייב התנצלות לאף אחד. אתם הבאתם עלינו את השואה הזאת לפול לתוך המדינה, הפכתם את המדינה הזאת למדינה של גויים, הרוב כאן היום גויים במדינה, ולא יישאר מאיתנו זכר בעוד דור שתיים, כי ברגע שהם יקפסו את השלטון סופית, אני לא צריך לספר לכם מה יעשו לנו פה. אין פה בכלל ספק, זה רק עניין של זמן. וכל זה הם עשו כדי לתת קונטרה לחרדים. וזה התהפך גם עליהם, גם אותם ישחטו. זה ברור, מה השאלה? כל מקום שיהודים חיו הם גויים, הגויים קמו על היהודים. זה לא משנה אם זה בחוץ לארץ או פה. ברגע שמתפסו את השלטון, מה עכשיו? עכשיו בינתיים מצביעים שמונה מנדטים לנבל הזה ליברמן. עוד אותו תחשב שהוה מתחבר עכשיו עם הלפיד הזה ביחד בינו לבינו זה עשרה וחמישה מנדטים כבר הם היו הופכים אולי למפלגה הכי גדולה רק בין שני הנבלים האלה שונה השם לבד הם כבר עשרים וחמש כפול חמישים אלף אתם מבינים מה מדובר פה מיליון ורבע איש שמצביעים במלחמה בקדוש ברוך הוא פה תוסיף להם את מרץ, עוד חמישה מנדטים, זה עוד 250 אלף איש, הנה אלך מיליון וחצי שונאי השם. תוסיף עוד מיליון וחצי כמותם שלא מצביעים. שם המון רוסים לא מבינים כלום, לא יודעים, לא מתערבבים בפוליטיקה, לא מעניין אותם. ויש הרבה שמאלנים גם שלא מצביעים. תוסיף עליהם לפחות על כל אחד שמצביע, אחד שלא מצביע. אחוז ההצבעה זה עוד 50 אחוז. שתיים וחצי מיליון שונאי השם בתוך המדינה. כמה כבר יש פה? כמה כבר יש פה? חכה עוד דור ותראה מה יהיה. הבנתם רבותיי? מייאש ממש. ממשיך הרמב״ם ואומר, לא ארגיש, לא אכפת לי מהגינויים של הרוב ההוא. וארצה להציל המעולה האחד ממה שנשקע בו אני מתמקד בלהציל את הנשמה של החילוני הזה שעכשיו הוא בחושך כי הוא מראה נכונות להשתנות תודה כבוד הרב אני מעריך את מה שלימדת היום תודה שאמרת את מה שאמרת תודה שציטטת פסוקים מהתורה תודה שדיברת חזק תודה שאמרת לי בפנים מה שלא בסדר אצלי תתפללו אבל יש גם כאלה רק עבורם חובתנו להגיד את האמת וזה לא מזיז כי הוא זה מה יגידו הרשעים בכלל אסור לך בכלל להתרשם מהם כלום להפך להפך שעל כל חכם גדול לאורך כל הדורות יגידו אם קמים עליך הרשעים סימן שאתה אהוב מאוד בעיני ה' מי שהרשאים שבחים אותו ואומרים שהוא אחלה ואיזה יופי ואיזה רב נחמד ואיזה מותק הוא וכולם אוהבים אותו כל האנשים הפרוצות וכל הנועפים וכל האנשים שצועדים במצעדי התואבה כולם עומדים ומוחים לו כפיים ברור הרי שהוא לא עושה את מה שה' אמר לעשות כי אחרת הם כבר שוחטים אותו מזמן איזה שהם אוהבים אותו סימן שהוא משבח אותם ומתחנף אליהם ונותן להם מכמעות ונותן להם להרגיש שראה בחיי השקר שלהם בגלל זה הם מעריצים אותו אם היה אומר להם את האמת בפרצוף שלהם תראו מתואבים איך אתם מתנהגים תראו איך אתם מתלבשים ברחוב תראו איזה דברים אתם עושים ליד ילדים קטנים בלי בושה מיד היו מכריזים עליו מרד וחרם ועושים עליו כתבות ושוחטים אותו נכון או לא? זה דרך העולם ממשיך הרמב״ם ואומר ממה שנשקע בו אותו אחד ועורי מבוכתו אני אראה לו במבוך שהוא נמצא בו איך יוצאים משם עד שישלם וירפא עד שנרפא מכל תחלואי הנפש שלו שומעים יש עוד ציטוט בהקדמה למורה נבוכים ספר שצריך אלף שנה כדי להבין אותו בהרבה מקומות לא מלמדים אותו בלשכבר יודעים שהרמה של העם היא כל כך נמוכה מבחינה שכלית שלא יזכו לרדת לעומקם של דברים. זה עוד יבלבל את האנשים עוד יותר. ככה הם בולבלים. פילוסופיה עמוקה מאוד. לא יבינו, הם התחילו להשתגע. בהרבה מקומות, למשל אצל החסידים וזה, לא מלמדים את זה. אפילו מסילת ישרים לא מלמדים. עזוב, תהיה דתי כי אבא שלך היה דתי. תהיה דתי כי סבא שלך היה דתי. זהו הדרך, זהו. אל תעשה חקירות וזה, למה? אתה לא ברמה להתמודד עם החקירות. אנחנו, זה לא שיטתנו, אנחנו מראים את הכל ומוכיחים ועונים על שאלות ולא פוחדים מכלום. אבל יש מקומות שהגיעו למסקנה, כמה שתנדב יותר אינפורמציה, אנשים יותר יתבלבלו. יש בזה גם נכון לפעמים. כשאתה מקבל יותר מדי אינפורמציה, אתה תתחיל להתבלבל. תראו, אני אצטט לכם, כללו של דבר, אני הגבר, אשר אם נסגר סביבו הדבר וצר לו המעבר ולא אמצא עצה ללמד אמת שהוכח על ידי כך שיתאים למעולה האחד ולא יתאים לעשרת אלפים שחלים זה כל זה בהקשר למה ששאלתי איפה כתוב שחלים כן הרי אני מעדיף לאומרו בשבילו ולא אחוש לגינוי אותם ההמון המרובים ואתפל בהצלת אותו הנעלה היחיד ממה שנלקד בו והוראו במבוכתו עד שיגיע לשלמות ורווח לו עד שאני שחרר אותו מקבלי השטן מהשקר מהעצר הרע וכו'. שומעים? זה למשל דוגמה למה זה אדם שכל שזה שכל בשמח אבל אנחנו שאלנו על שכל בשין שכל כן שכלתן בעל שכל ואני חוזר לשאלה ששאלתי בראשית דבריי מי יכול להגדיר לי את מה פירוש המילה יש לו שכל מה זה שכל כיוון שאף אחד לא יודע, אני לא מופתע, לא לטעון. יש דברים שאנחנו אומרים אותם מיליון פעם ולא ידעים מה הם בחיים שלנו. זה מדהים. אתה יכול להגיד משהו, למשל, האנשים פה אומרים קדיש. פלננו מקודם ערבית. על כל אלף איש אולי אחד יודע מה מטרת הקדיש ומה הסוד שבו. למה בכלל אומרים קדיש לעילוי נשמה? למה לא עושים מי שברח? הרי עושים גם השכבה, נכון? מרחם, הכל בריאותיו, הוא יחוז ויחמול וירחם. זה עניין אחד. אשכנזים עושים אל מלא רחמים. נכון? אל מלא רחמים. אז מה זה קדיש? מה אתם אומרים? מי יודע? מה זה שייך עכשיו למישהו שנפטר? לשבח את הבורא צריך כל הזמן. זה כל התפילות, שבחים, תהילים. מה עכשיו זה קשור לנפטר? מישהו נפטר לפני אני יודע מה חמישים שנה, היום ההזכרה שלו. של מה אומרים קדיש? זה היה בשנה הראשונה. מה שייך הקדיש למשפט? זה בעצם, הקדיש הוא על יחמד, זה יגיע לאט לאט, עד שמגיעים איזה טיפה, שזו הקבישה של הקבישה של הקבישה של של של הקבישה של של הקבישה של של הקבישה של של הקבישה של של הקבישה של של הקבישה של של הקבישה של הקבישה של הקבישה של הקבישה של הקבישה של הקבישה של הקבישה של הקבישה של הקבישה של הקבישה של הקבישה מרבי עקיבא, ממעשה של רבי עקיבא עם אותו אחד שאישיר איזה ילד, אישיר אישה בהיריון, הוא לא ידע אפילו שיש לו בן. של ובסוף התברר שהבן הזה גם כן קראו לו עקיבא. הוא הלך, לימד אותו, לימד אותו להגיד קדיש, ומפה בא לו הנפטר ואמר, הנחת את דעתי וכולי. אולי זה סוף של צידוק הדין, לא? הוא מפתיח גדול לו פה על כל... על כל עניין. צידוק הדין. צידוק הדין מה זה שייך לשבח את הקרשבחוש שהתפאר והתרומה והתנסה והתעדר והתעלה והתעלל מה זה שייך עכשיו לצידוק הדין אז תגיד ברוך אתה ה' דיין האמת זה מה שאומרים דיין האמת איך זה מידע כנגד מידע איך זה מידע כנגד מידע זה שאנחנו משבחים את השם, אז זה שוייך לעלות את הנפטר. הקדישו בעצם מגיעים לתכלית העולם. זאת אומרת, בהתחלה מדברים על העולם. יפה. אתה מתחיל לזכר, אני רואה. מדברים על האדם. כן. ואז בעצם מגיעים לתכלית של העולם, שזה גדל, זאת אומרת שהקדוש ברוך הוא התעלה שמו והתקדח וכולי. ארבעים אחוז אמרת. תרשה לי להשלים את השעה. כל אדם שנפטר עשה חילול השם. אין כזה דבר שתחיה 80 שנה ולא תעשה חילול השם פה ושם. תצבנת, צעקת עם כיפה, לא שילמת בזמן לפועלים. הגמרא מביא דברים קטנים מאוד שזה נקרא חילול השם, שאתה לוקח בהקפה. כשאתה רב חשוב, אתה בא לחנות, נגיד מיני מרקט, אתה אומר לו תרשום. זה חילול השם. אדם רגיל, זה לא חילו לשם, הוא מסכים לרשום. אתה בא פעם בחודש ושלם על כל החודש. אבל אם אתה רב מפורסם, חשוב, ואתה אומר לו תרשום, הוא כבר ירנן עליך. כבר נמצא מה להגיד. היית צריך לדעת שאתה אסור לך לעשות מה שלרוב העם מותר לעשות. עד כדי כך שאפילו לשבת, לאכול במסעדה, יש כאלה אומרים אסור, למי שתלמיד חכם. למה אתה יושב ליד אנשים ואוכל? אם אתה תלמיד חכם, מפורסם, זה גם... יש בזה מדרגות, כי הוא נהפך לקל בעיני העם. אני פעם, עצר אותי איזה אחד בניו יורק, בסופרמרקט עם עגלה. כאילו יצאו לו העיניים. מה? ככה, כבוד הרב? אתה עושה קניות בסופרמרקט? לא כן, מה הבעיה? אדם כמוך עושה קניות? הולך עם הרגלה, ככה, זה לא מכובד. שלא למה לעזור לאישה לקנות שבת, זה לא מכובד? לא, אבל מי שרואה את זה אומר, מה, זה בן אדם פשוט, זה לא... תראה, שים לב, שני האנשים מסתכלו על הפעולה אחת, על הפעולה הזאת. בעיני הראשון זה יהיה, וואו, איזה ענבה, איזה יופי. תראה מה, זה לא מחזיק מעצמו כלום, איש פשוט. והשני, מה יגיד? זה רב זה. זה דרשן, זה תראה אותו בסופרמרקט כמו איזה... מי מביניהם צודק? שניהם. פח לשניהם. שני הצדדים צודקים. יש פה צד לפה וצד לפה. כל פעולה בחיים צריך לעשות חשבון. אפשר, אי אפשר. חכם בן ציון אבא שאול, מישהו רצה לצלם אותו, אמר, חכה, חכה. הלך, לבש את הג'קט ושם את הכובע. זה היה בבית שלו. אומר לו אותו הצלם שצילם, מה, כבוד הרב, אי אפשר לעשות תמונה בלי ג'קט? הוא אומר, לך אפשר, לי אסור. התמונה הזאת עכשיו יראו את האנשים, ישר התחילו לחשוב איך זה הרב ככה בלי כובע, איך הוא בלי ג'קט. כבר ימצאו מה להגיד. שים לב על כל פרט קטן. המעשה שהיה עם חכם בן ציון אבא שאול, שהוא היה לו תלמיד שמתחתן באותו לילה, הוא בא לישיבה, כבר כולם נסעו לחתונה. היה שם איזה אחד נשאר, אמר, יש כאן מישהו עוד שנוסע לחתונה? הוא אומר, לא, אני נוסע. הוא אומר, יש לך מקום בשבילי באוטו? הוא אומר, אין לי אוטו, יש לי וספה עם עגלה. אין את זה כבר בארץ, נכון? הווספה עם עגלה. יש את זה עדיין? אין. עם הסירה. עם הסירה, כן. אנחנו, כשהיינו ילדים, זה היה הרבה פה בארץ. נוסע עם טוס טוס וסירה. אז הוא לא ידע מה זה, חכם בן ציון. הוא אומר לו, מה זאת אומרת? יש מקום לשבת בשבילי? הוא אומר, כן, אבל זה פתוח. הוא אומר, נוסע! הוא אומר, נוסע! אז בוא נלך לסמי החתן. יאוי, עכשיו הוא ישיב אותו בתוך הסירה. נעשו כמה בלוקים בירושלים, כל אנשי ירושלים עומדים עמומים. גדול הדור, גדול החכמים, גדול המעיינים, גדול המקובלים, גדול הצדיקים, יושב בסירה ככה באופנוע, ולוקחים אותו ברחוב של ירושלים. עמדו כולם, עמומים, מצביעים. הוא היה אדם חד מאוד, מאוד חד, הסכל שלו היה. פתאום הוא הבין שמשהו פה לא בסדר. הוא לא הבין למה. בחיים שלו הוא לא, הוא היה מטלוש מהעולם הזה מבחינת חומרית. הוא לא הבין מה לא בסדר, אבל הוא מיד הבין שמשהו פה לא בסדר. מתחיל לחשוב, למה מצביעים, למה מסתכלים, למה כולם מתנהגים במוזרות כזאת. פתאום הוא נתן צעקה לנהג, תעצור! והוא ניבל, מסכן, עצר. הוא ירד מאבי הספאה, התחיל ככה ברחוב לפקוט. מה קרה, כבוד הרב? אומר לו, נכשלתי בחילול השם. אני, האב בדין של ירושלים, עשיתי בושות ככה, נסעתי בהבה, וכולם הסתכלו עליי וזה. מה היה בזה? מה? מי אדם רוצה לנסוע למקום מסוים? מה יש בזה? אם אתה יושב עם גג מעליך או פחות, זה משנה משהו? לא. אבל חילול השם זה לא בהתאם לאמת של הדבר. חילול השם זה בעיני איך זה מצטייר בעיני העם. אתן לכם דוגמה. איזה אחד נהג, בעל תשובה, מחפש עבודה. מצא שתי עבודות. להיות נהג של חברה שמוכרת חזיר לרוסים פה או להיות נהג של ידיעות עיתון ידיעות הוא לא ידע איזה מהם לקחת בא נכנס אצל הרב אלישיב בירושלים אומר לו כבוד הרב אני בעל תשובה כבר הרבה חודשים לא עבדתי הגעתי על פת לחם יש לי הזדמנות לנהוג להסיע חזירים או להסיע עיתונים מה לעשות? אומר לו עיתונים, אף על פי שזה הרבה יותר גרוע, שזה הורס לגמרי את הנשמות של האנשים שקוראים אותם, וחזיר זה רק עבירה אחת, ובעיתון יש את כל העבירות, השם ירחם, מכיוון שבעיני העם חזיר זה הרבה יותר גרוע מלקנות עיתון, הם לא רואים בזה עבירה בלקנות עיתון, אבל חזיר, כל חילוני מבין שזה, איזה מין דתי מסיע המסעית של חזירים, תמונה של חזיר ככה, על המסעית, נראה נורא והיום. אז אמר לו, זה יהיה חילול השם גדול מאוד, אבל אם אתה תיסע עם העיתונים, פשטה לא מתקשר לעיתונים, אתה רק נהג, אין לך סבלים. אף אחד לא יראה בזה כמשהו פסול. לפחות מהחילול השם אתה ניצל. זה חשוב קיפה או ציצית? ציצית יותר חשוב. ציצית זה גאורה איתה. בעיני העם. בעיני העם בודקים אותך לפי הקיפה. אם יש לך כיפה, אז אתה דתי, אם אין לך כיפה, לא מתייחסים אליך ברצינות. כל אופן רבותיי, אז... הרב, אבל מכילה, ממה שהרב אומר עכשיו, משמע ש... כן, שתלמיד חכה, המורב מסוים של קהילה, יש משמעות על מה שהוא אומר ועל מה שהוא מוציא מהפה, מפני חילול השם. גם אם הדברים שהוא אומר הם נכונים, לפעמים הוא לא יכול תמיד לומר את זה, כי יצא מזה חילול השם. לא, לא. לא, לא, לא, לא. עשית פה דימוי לא נכון. צריך ללכת... לא, לא, לא, לא, לא. מה שהשם פרסם בתורה, זה כבר מסמך פומבי לכל העולם, השם עשה את זה אף על פי שהוא ידע שהרשאים יסנעו את זה ושזה יגרום להם הרבה לצעוק ולנבוח והוא לא יתייחס לזה אז לכן אנחנו חובתנו להוכיח כל מה שכתוב בתורה בין בהם יתנהגו יפה בין בהם יתנהגו בכעס כמו שהרמב״ם אמר לך לא אחוש, לא אכפת לי שיצריכו עד מחר עשרת אלפים יצריכו, יגידו לא באים יותר, לא רוצים לשמוע על הדת. בעיה שלהם, אחד התחזק, חזר בתשובה, עשיתי את מה שמוטל עליי. אסור לסלף את התורה. עכשיו, פה משהו אחר מדובר. פה מדובר של על ידי ההתנהגות שלך שתעשה פעולות מסוימות, איך רואים את זה העם, הבורים ועמי הארצות? איך הם רואים את זה? כיוון שהם לא מבינים שעיתון זה הכתעת הרבים, זה דבר נורא, אבל חזירים עדיין, ברוך השם, עדיין מבינים שזה חמור. או בדור הבא, גם זה לא יבינו. עכשיו עוד מבינים שזה חמור, לכן יגידו, תראה את הדתי המזויף הזה, משיח חזירים לחנויות. הבנתם? זה מה שמעניין. עוד פעם, שוב, באמת, איזה מעברות יותר חמורה להשיא העיתונים. לפרסם עיתונים זה עוד הרבה יותר גרוע. אלא מה? שהעם לא מבין את זה ככה. לכן, מהממד של חילול השם, מה יבינו מזה? אם אתה אומר להם מה שכתוב בתורה, זה שהם צועקים ורוצים לשחוט אותך, הם עדיין יודעים שאתה קורא להם את זה מהתורה. למשל, יש חילוני היום שבאמת חושב שמותר להתחתן גבר עם גבר? על פי התורה. קשה לי להאמין שעד כדי כך הם טיפשים. קשה תודה. קשה לי להאמין. למה חצי מהעם צועק בעד? כי נמאס להם מהדת ומהקבוש ברוך הוא, ומהדתיים ומהרבנים שמתערבבים להם בחופש המעשה, ולכן הם מורדים בכוונה עד הסוף. כל דבר של דת, רק על זה הם נלחמים. למשל, אמר לי פה מישהו מחריש, שהיה פה פעם בעיה בין החילונים לחרדים על השופר של שבת על הסירנה ואמר לי אותו אחד מעניין שיש פה שלוש פעמים את המואזין של המסגת כל יום אף אחד לא אמר כלום אבל שעושים דקה בשבוע דקה בשבוע סירנה להכין את האנשים לכניסת שבת יצאו מדעתם למה? למה המואזין לא מפריע להם? זה הרבה יותר מעצבן עכשיו להתחיל באמצע היום לשמוע כל מיני מואלים ועוד באמצע הלילה חמש פעמים חמש פעמים אז אתם מבינים מה מדובר פה? אלא מה? אלא מה? לשמוע מואזין אין יצר הרע זה אומנם מעצבן אבל זה אין פה עניין רוחני עכשיו מבחינתי יצר הרע אין לי עניין להתנגד אבל כל דבר שמסייע לקדושה, מיד העץ הרע אומר, נו קום, עוד פעם אלה באים לקפות עליך. קום, תראה, עושים לך פה שופרות, סירנות, עוד פעם תשימו משמרת צניעות ברחובות. ככה סתן מחלחל לו. מיד הוא נדלעק. דרך אגב, אני רוצה שתבינו. יש בעולם שני סוגי אנשים. יש אנשים שייכים לקדוש ברוך הוא. ויש אנשים שייכים לסתן. איך מחליטים לאן אתה שייך? לפי הבחירות שאתה עושה בחיים שלך. אם אתה בוחר לעשות את רצון השם, בוחר להיות צדיק, בוחר ללמוד תורה, בוחר ללמוד מוסר, בוחר לעשות חסד, בוחר להיות ישר, בוחר לא לדבר לשון הרע, בוחר להתנהג בצניעות וכן הלאה, אתה נחשב לחייל של הקדוש ברוך הוא. על ידך הוא יעשה פעולות חיוביות בעולם שהוא מעוניין בהן. ייתן לך זכות להיות מזכי ערבים, ייתן לך לארגן שיעורי תורה, ייתן לך להכניס עורכים, ייתן לך כל מיני דברים טובים. לעשות שלום בין אנשים, להחזיר אנשים בתשובה, כל מיני דברים כאלה. ואם אתה אדם שפל, מידות רעות, כעס, כנעה, גאווה, מלכלך על אנשים או פוגע, עושה כל מיני דברים רעים, והקהל ה' הוא מתאהב אותך, הוא מוסר אותך לרשותו של השטן. והשטן משתמש בך לעשות את תפקידו בעולם. גורם לך ללכת להפגנות בעד מרץ, בוחר לך להיות בכנסת, ללחם בדת, בוחר בך ללכלך על כל הרבנים, לגרום שהתשובה תירד בעם ישראל, לקרוא לה הוא בשם, לקרוא לה הוא בשם, להמציא על אנשים עלילות. למה? אם היית בצד של הכביש ברוך הוא, בחרו בך לעשות דברים טובים. עברת לצד של השטן, עכשיו משתמשים בך לעשות את כל הרע שבעולם. למה? אתה הבאת את זה על עצמך. וזה רמוס בדברי חזל, מצווה גוררת מצווה, והעבירה גוררת עבירה. כשאתה עושה דברים טובים, מיד נותנים לך זכות לעשות עוד דבר טוב. או כתוב גם כן שבדרך שהאדם רוצה ללך מוליכים אותו אתה רוצה ללכת בדרך טובה עוזרים לך ללכת בדרך טובה אתה רוצה ללכת בדרך רעה עד רבה מביאים לך את כל הרע שבעולם אתה בחרת להיות צדיק עוזרים לך להיות צדיק בחרת להיות רעשה מיד אתה נמסר ביד השטן והשטן כובר אותך עוד ועוד ועוד והופך אותך שמי רחם למה ואנחנו רואים את זה בדור שלנו הרבה, למי שיש עיניים פיקחות, הוא רואה טוב טוב איזה אנשים שייכים לצד של הקדוש ברוך הוא, ואיזה אנשים שייכים לצד של השטן. לפעמים אתה רואה חילוניים שאין להם רוע נגד הדת. להפך, מאוד מכבדים. למשל, לפני שבוע הראו לי איזה סרטון שהלך פה הליצן מטבריה עם הטלפון שלו. ראיתי עכשיו פרסומת שהטלפון שלו למכירה. צחקתי על זה טוב. טלפון לבחירה עם הצלבה. כבר יצא עד אוף קומישן. אז הלך אותו ליצן בשוק, מחפש כל הזמן תשומת לב, הולך למקומות, מסתכל מה יגידו עליו. זה מחלת נפש. אז היו שם מלא חילונים בשוק, כולם, לא היה שם דתי אחד. איזה התקפה הם נתנו לו? לא ראיתם כזה דבר צעקות, כללות או סתלק מפה מנובל אתה רשע, אתה זה, אתה ככה, מה יש לך מה דתיים? מה אתה דתיים? לא בני אדם? מתבייש לך? מה אתה עושה? מה זה? אתה שונא דתיים? אני לא שונא דתיים אש כמו בגנון אבל איזה מנה נתנו לו? לא היה אחד בעדו פה בנתניה מה רואים מפה? יש לך כאלה שאומנם הם בעצמם עושים עבירות מהבוקר עד הלילה. הם, אם תשאל אותם, יגידו לך, אני אוהב את הקדוש ברוך הוא, בטח. אני מנשק מזוזה פעמיים בשעה כל פעם. אני זה, אל תראו אותי, סבא שלי הרב, מה, ככה, ופה, ובמרוקו היינו ככה, ובפרס היינו ככה, ובתימן היינו ככה. זאת אומרת, בלב אוהב את הקדוש ברוך הוא. תורה, מחבק את התורה, אם עכשיו אתה מוציא תורה לרחוב, ישר הוא שם כיפה, רץ. ראיתם פעם שהחילונים שבאים לבית הכנסת ביום שישי בערב, שבת זה כבר קצת קשה לקום בבוקר, אבל הם באים יום שישי בערב, מה הדבר הראשון שהם עושים כשהם נכנסים לבית הכנסת? באים לפרוחת כאילו זה הכותל. אחד מתפלל על הילד שלו, אחד על אשתו, אחד על בית ההר, מה יעשו במשחק מחר אבל כל אדם בא לפרוחת, ככה עומד איזה חמש דקות אז אנשים כאלה יש להם כבוד לדעת אז ממילא הם לא נמסרים ביד השטן להיות מכתיעה רבים אבל האחרים שבזים לדעת ושונאים ומנחמים ומיד הקרשברכו מעביר אותם לסתן הנה לך עוד חייל והם מסיטים אותם והפגין היום הלכו שלושת אלפים להפגין למה? שר החינוך אמר הילדים שלי גדלו נורמלי בגדיל אז מה? מה עם חופש הביטוי? זכותו להגיד שזה נורמלי בעיניו לא טוב לך? שתוק אתה לא חייב לקבל אלא מה? אנשים שהם חיילים של השטן ומיד מכניס להם לכו תעשו הפגנה מה מטרת ההפגנה? מי יודע? סתימת פיות סתימת פיות למי? למי שיעיז עוד פעם להגיד משהו נגד ההומואים שיחשוב אלף פעמים לפני שהוא יעיז ואם אנחנו הרבנים היינו אמיציים איך שהם עשו את זה? אלף מאיתנו היו צריכים לתת דרשת זעם נגדם. אלף. איך אומרים? לענות להם בהפוך על הפוך. כל פעם שאתם חושבים שאתם תסתמו לנו את הפה מלהגיד את התורה, כולנו נקום וניצק את זה בכל הארץ. ואם צריך, גם נעמוד מול הבגץ הטמא הזה ונצרח שם מהבוקר עד הלילה כל יום. שאתם סדום ואמורה ושונא השם ולא רוצים אתכם פה במדינה. ערב רב. אבל אנחנו חלשים אנחנו גם לצערי הרב אינטרסנטים מה זה אינטרסנטים האינטרס שלך קודם לאינטרס של הקדוש ברוך הוא אם באמת היינו לשם שמיים לא היינו עובדים דקה רק מההפגנות שהיינו צריכים לעשות פה נגד כל הרשאים אם באמת היה כואב לנו כל פעם שיש מצד תואבה היינו באים צועקים חוסמים את הכביש לא נותנים להם לעלות לירושלים איך אנחנו מכניסים את התאומה הזאת, התואבה הזאת לתוך ירושלים? אלא מה? אני אפסיד 500 שקל עבודה. ואני עכשיו צריך לצעב אוטובוסים לירושלים לעשות הפגנה. עזוב ולא כבד עליי. אנחנו, יש לנו סדרי עדיפויות. 100 שקל, 500 שקל עדיפים לנו על הקב". על האמת של התורה. זה לא האמת. אדם הולך קונה שני סוגי בשר. אחד עולה נגיד 200 שקל לקילו והשני 140. למה? האחד ידוע שהשוחט שלו הוא הכי הכי מחמיר שיש. והשני הוא בסדר, חזקת קשר. אם טעני מרוד ואין לך מה לאכול, נו אז מבינים לפחות מאיפה בא אתה, חוסך כל שקל. הלילה השירים שמסתובבים במכוניות פאר, מה כבר ישראל ישנה להם? עוד 200, עוד 300 שקל בחודש להביא בשר הכי מאודר שיש? אבל מה? הכסף יותר חשוב מהאמת. זו דוגמה מהחיים, האינטרס שלך הקודם, וזה מה שהרמב״ם אומר פה. אני לא באתי לדבר אל העם, להגיד להם מה שנוח להם ומה שהם אוהבים לשמוע. אני באתי להגיד מה השם אומר להגיד. ואם הם ינסו לסתום להתאפא ולנבוח ולצעוק לא אחוש לגינוי שלהם שיעמדו עם שלטים ויצריכו עד מחר ורואים את זה? ופעם שמעתי בדיס של הרב אמרמי שהוא אמר שכל מקום שהוא הולך לדבר הרי הוא היה, אני לא יודע היום אבל אז הוא היה נותן הרבה מוסר והוא היה מגיע למקומות מסוימים ותמיד יש את המארגן של הדרשה עכשיו המארגן של הדרשה הוא מתכוון לטוב או לרע? לטוב, נכון? של מה אדם מארגן דרשה? הוא רוצה שאנשים יבואו להתחזק שיהיה דברי תורה יפה מאוד אבל האם אפשר להגיד שהמארגן הוא כל כולו לשם שמיים? במקרים בודדים כן רוב המקרים לא לפעמים יש בזה גם שיקולים אישיים למשל לא, זה כבר פשיטה. אם באים לעשות את התרמה, זה ברור שזה תכלית הדרשה. אז זה כבר, עזוב, אני לא מדבר על זה. אני מדבר עכשיו שבאים לא בשביל כסף, לא בשביל לעשות כספים, לא כלום. שהוא מארגן עכשיו דרשה. הוא בא לדרשן, אומר לו, זה אל תגיד פה, זה אל תדבר, פה זה נושא הדין. תעשה טובה, כבוד הרב, אני מארגן את הדרשה, פה תדבר הכל, רק עשה לי טובה, רק אל תגיד כלום על ברסלב. הוא רועד. למה? הוא פוחד שיבואו לו אנשים מברסלב ויתנו לו מכות מחר. במקום לסמוח שיתנו לו כמה סתירות והאיש טבח שמו, קיבלתי סתירות על האמת. הוא פוחד. אז לכן, אמנם אני רוצה לעשות שיעור, אמנם אני רוצה לחזק אנשים במוסר, אבל אני לא רוצה להסתבך פה עם אף אחד בעיר. פוחד מה יגידו. כי אני וההשקפה שלהם היא קצת לא מאה אחוז. במקום שיגיד, התורה היא רחבה מן הים, יש בזה הרבה דעות, יש מחלוקות, כל אדם ילך לפי רבותיו, אם אתה רוצה ככה לעשות, אז זה מה שערב שלך אומר. מה זה, זה לא זכותנו להגיד מה האמת שלנו, מה אנחנו עומדים בספרים? כל אדם יגיד מה שהוא חושב שיהיה האמת זה עולם פנוי מותר לך להגיד מה שאתה חושב שזה האמת של התורה בסוף תראה אם צדקת או לא תגיע לפני השם יגיד לך מה ממה שעשית האמת מה ממה שעשית שקר וזהו זה תראה מה עכשיו צריכים לעשות כדי לתקן כל אדם יטען את הטענות שלו, כל עוד הם ענייניות לשם שמיים, לא באופן אישי, פה לא מדברים עכשיו מי יוריד את מי, אין פה התנצחות פה. פה מלמדים מהי האמת. אתה יש לך ראיות בעד האמת, עד רבה, תעמוד ותגיד אותן. ואני יש לי ראיות בעד האמת, אני אעמוד ויגיד אותן. והעם ישמע ויחליט אם הוא רוצה ללכת עם האמת שלך, אולי עם האמת שלי, פר עיניו או לא. זהו, זהו, אני לא מנסה לסתומך תפה, למה? שימו לב פה במדינה. כל פעם ששמאלני מדבר, לא קורה שאף אחד סותם לו תפה. חופשי, איפה שהם רוצים, מה שהם רוצים. רק כאן איזה ימני אומר משהו, כולם קופצים עליו, שוחטים אותו. בית ציוע, בית המשפט. שמתם לב או לא? למה, מה השם רוצה? שנהיה ימנים או שנהיה שמאלנים? ימנים, ברור מי ששמאלני הוא בוגד בכנוש ברוך הוא בראש ובראשונה וגם בוגד בעם שלו ובוגד בארץ ישראל ובוגד בכל ערכי התורה זה ברור, פשוט וברור לכן השטן, מי מעוניין שידבר הימנים או השמאלנים? מי עוזר להם לדבר? המורה שלהם, השטן נכון אז השטן קיבל אותם כחיילים, והוא שהולך אותם למשימות. גם עלינו מי שיעזור לנו, אין איזה יצר טוב שיעזור להם. נחזור לעניין. אז אמר הרב אמרה מי, כל מקום שאני הולך, זה שמארגן אומר לי, כבוד הרב, פה אל תגיד את זה, פה אל תדאגר על זה. כל מה שאומרים לי לא לדבר, רק על זה אני מדבר. למה? מה אני עובד בשבילו? עם כל הכבוד לו. כבודו במקום המונח, ירגן דרשה, מנשק אותו על מצחו. מעריך את זה מאוד. זכותו בשמיים כבר יקבל את סחרו. אבל הוא יחליט מה מהתורה להגיד ומה לא להגיד. איזה מין תורה זאת? מה זה, פרופוליטיקה? אז אם אומרים לי לא לדבר על חירולי שבת, הוא אומר, ואני מחזק את ידו, אלף ידות. אומר אם אומרים לי פה לא לדבר על כאלה שבאים בשבת לבית כנסת באוטו רק על זה הדרשה תהיה ואם אומר לי פה לא לדבר על נישואי תערובת הרב יש פה אנשים בקהילה שהתחתנו עם גויות וזה זה קצת מנופה דין רק על זה אני מדבר ואם אומרים לי כמו אל תדבר על אוטיסטים אל תדבר על גלגולי נשמות פה אנשים נפגעים ההוא יש לו ילד אוטיסט ההוא יש לו אחיין אוטיסט רק על זה אני מדבר למה? זה אתה אמרת אבל שומעים מה אני מדבר רבותיי בן אדם צריך לקבל החלטה האם אני משרת של הקדוש ברוך הוא או אני משרת של הרצון של עצמי מה כתוב בפרקי האבות עשה רצונך כרצונו לא רצונו כרצונך תגידו לי עם יד על הלב מי כאן יכול להרים את היד ולהגיד שהוא חרדי ויישאר חרדי בלב ובנפש גם אם הקדוש ברוך הוא יאכזב אותו כל יום, כל שעה עד יום מותו מכה אחרי מכה, אכזבה אחרי אכזבה אין פרנסה, אין שידוך, הבעיות, צרות, גרושתו הושקת אותו, הילדים שלו מורדים בו, הוא גם חולה בנוסף לכל עכשיו, זריקות של סוכר, חשש לסרטן, דקעונות, עצבים, שכנים על הראש דופקים לו מהבוקר עד הלילה, זורקים אותו מהדירה, והוא נשאר עבד השם בדיוק אותו דבר. שטבח שמו אין כמו הקרשבקחו, כלמן דוד רחמנה לטב אביד. מי יכול להרים את היד ולהגיד שהוא מתחייב שגם אם חלילה יהיה לו כאלה חיים קשים, לא יוריד אותו כהוזה ברמת הדת שלו? תראו, קודם כל אני מאוד מתפעל ממכם. כולכם אנשי אמת. אף אחד לא ירים את היד. זה כבר מראה שלפחות אנחנו דוגרי. מה אתה מרים? אני רמזתי לך להוריד את היד. עשיתי את עצמי שלא ראיתי טוב אם כבר אתה מתעקש להרים אז בוא נשמע למה תסביר לנו למה מבחינת האמת כולנו מודים במה שאתה אמרת אם חברו את כולנו פה לנקודה מכונת אמת יודעים שזה הכל מהשם ויודעים שזה לטובה ומאמינים שזה לטובה רק מה שמגיע הניסיון והכאב לב גובר הרגש בדרך כלל מתגבר על השכל. זה מה שאני מתכוון. לא חלילה שאני חשדתי בכם שתהפכו לקופרים. לא. יש גם כאלה, מסכנים, נהפכו לקופרים בגלל הצרות. אני לא חושב פה באף אחד שאם יהיה לו צרות ומחלות ובעיות וגירושין ולא יודע מה, אז הוא יהפך לקופר. לא. אבל כבר יגידו לו, מה קרה? אתה כבר לא בא לבית כנסת. עזוב, נשברתי כבר. פללתי עשר שנים, רק המצב נהיה רק יותר גרוע. זה יהיה? בטוח שזה יהיה. זה קורה, כן, אצל 99 אחוז מהאנשים. ברגע שהרגש נחווה, הרגש מתגבר על השכל. וזה מה שאלתי בבית של מיכה קודם, בדרשה המוקדמת, דרשת חימום. שאלתי מה משמש למה? השכל משמש לרצון או הרצון משמש לשכל? מה אתם אומרים? אתם מבינים מה השאלה? האם השכל משמש כדי להגשים את הרצונות שלי או שהרצונות שלי הן נועדו כדי לשרת את השכל שלי? מה אתם אומרים? מה גובר על מה? לב ושכל? לא, לא מה גובר על מה. מה שמש של מה? יש רב ויש לו שמש. מה תפקיד השמש? להעלות את הרב, לעזור לו בכל מה שצריך, שיוכל... בלי שכל אתה לא יכול לרצות. ואז מה? לרוב הרצון על השכל צריך... תגידי, אני שואל אותך שאלה. אדם שהשכל שלו מנותק, בגו המוח, רוצה קוקה קולה או מים? אם מביאים לו עכשיו מים או קולה, מה הוא יבחר? אבל הוא יעדיף את הקולה. תאהבות? תאהבות החומר גם למי שאין שכל יש. תסתכל, באמות. הן אוהבות דברים מסוימים. יש להן עדפות חומריות. גם לי אין שכל כל כך גדול. הן לא אינטליגנטים, כן? אם תביא לקוף בוטנים או תביא לו, אני יודע מה, בייגלה, מה הוא מעדיף? בוטנים. תביא לו בננה או אפרסק, מה הוא מעדיף? בננה. אז אתה רואה שיש לו תאוות חומריות מסוימות, שאוטומטית הוא נמשך אליהן. גם אנחנו, גם הצד הבאמי שלנו, כולנו אותו דבר. נמשכים לאוכל, לשתייה טובה, לכסף, לנשים, לספורט, נכון? זה הדברים שהגוף משתוקק אליהם. סיגריות, סמים, כל האלכוהול, כל הדברים האלה. אתם יודעים מה ההבדל העיקרי בין האדם לבאמה? זה ברור, אני מדבר, ההבדל העיקרי בתפוסי התנהגות. לא, כל הבעלי חיים מדברים, כולם, רק בשפה אחת שלהם. בגוף, בגוף פשוט שאין הבדל, מבחינת תאוות החומר. אבל יש הבדל אחד בתפוסי ההתנהגות של האדם מעומת החיות. מי יודע מה הוא? כל החיות יוצרות קשר. בחירה? הוא אומר בחירה אבל זה גם כן לא מדויק כי החיות גם כן בוחרות אם תביא עכשיו לכלב עצם או תביא לו גבינה צהובה מה הוא מעדיף? מעדיף עצם בשרית אם תביא לו עכשיו נקבה כלב או נקבה של סוס מה הוא מעדיף? מעדיף נקבה של כלב אז הוא גם בוחר אתה יודע להבחין גם לבעמות יש דעת. גם לבעמות יש דעת. אם עכשיו כוף יתקרב למקור של אש ויראה שחם, הוא ידע לברוח. הוא מבין שהוא מתקרב עוד יותר, הוא ישרף. נכון, זה כתוב ואנחנו אומרים את זה כל בוקר בתפילה מלבד הנשמה התאורה שהיא עתידה לתן דין וחשבון אני לא מדבר עכשיו על העולם הבא זו שאלה אחרת מה יקרה בעולם הבא איתנו ועם החיות אני מדבר עכשיו פה עכשיו עכשיו הדקה הזאת יש בן אדם ויש קוף מה ההבדל ביניהם? הבן אדם יכול לשלוט על הקוף והקוף לא יכול לשלוט על הבן אדם הבן אדם יש לו שליטה גם על כל בעלי החיים הוא יכול לשלוט בכל העולם אבל בעל החיים לא יכול לשלוט ב... אם עכשיו הוא בדיאטו, הוא יכול להחליט שהוא לא... סוף, סוף, מישהו נגע בנקו. גם אנחנו בוחרים, גם בעלי החיים בוחרים. רק יש הבדל אחד בבחירה שלנו ושלהם. אנחנו הזן היחיד בעולם שיכול לבחור נגד רצונו. נגד התאווה הטבעית שלו. זה אין לחיות. כלב שרעב חייב עכשיו לאכול. אי אפשר לשכנע אותו, תתאפק שעתיים, תצום. אין כזה דבר. נמר שרעב ורואה כבש או זברה, חייב לטרוף אותו. כולם יודעים מה יקרה עוד דקה. מוכן לשים את כל כספי על זה. למה? אין איך לשכנע אותו לחכות שעתיים עד שנגמור לצלם את הזברה. אדוני ענמר, חכה רגע, תן לנו, אנחנו יש לנו קצת צילומים, כשנסיים תאכל אותו. אוקיי, אוקיי, אני אתאפק בסבלנות. אין את זה. הוא חייב לפעול לפי התאווה הרגית שלו ולפי הרצון העצמי שלו עכשיו. לעומת זאת, בן אדם עכשיו רוצה לאכול, אומר אסור, יום כיפור, רוצה עכשיו לאכול המבורגר? אומר, אבל עוד שעה אני הולך לאכול פיצה, אז אני אהיה בשרי. מתגבר, לא אוכל. מטעמים רוחניים. רוצה להתחתן עם גויה יפה? עוזב אותה. אומר, מצטער, אני לא יכול להתחתן איתך. למה? מה, משהו אצלי לא בסדר? לא, לא, את מלאך. בן אדם טוב, יפה, טובה, מנומסת, מלומדת, עשירה, הכול. אז למה אתה עוזב אותי? השם אמר שאסור. אני עושה תשובה, מפסיק. לא יכול להתחתן איתך. זה קרה לאלפי ישראלים. שעוד היה להם מעצור. היום כבר המעצור הזה מזמן נשבר. כבר לא מתביישים מכלום היום. היום שמנו לך פה, לפני שנה ושנתיים, שמתי בעדה פייסבוק שלי, אולי אתה זוכר את זה, רוחמן. שמתי מודע, סגרו לי את הפייסבוק חודש וחצי. שמתי תמונה של ההזמנה, מחמוד, איך קראו לה, לבחורה? כן, איך קראו לה? בראשון, איך קראו לה, לבחורה? קוראל, קוראל. קוראל, לא יודע מה. מחמוד וקורל ביום נישואיהם הזמנה באולם בראשון אין בכלל בושה שולחים הזמנה שמתי תמונה של ההזמנה ושמתי כותרת פעם היה בושה היום כבר אין בושה זהו לא כתבתי שיקבלו מחלה לא כתבתי שימותו לא כתבתי צריכים לבוא לסרוף את העולם כלום שום עשתה שום ביזיון שום כלום שמתי תמונה של ההזמנה שהם פרסמו באינטרנט ושמתי כותרת פעם הייתה בושה פעם היו החילונים מתביישים מזה שמתחתנים גויים עושים את זה בשקט בחוץ לארץ רצים נעלמים שלא ידעו היום מפרסמים הזמנות, יא אני בכלל אין שום בושה, זה היה כל מה שכתבתי. השמאלנים התלוננו לפייסבוק, פייסבוק פירשו את זה כמו שהם רצו לפרש, גזענות, והורידו אותי לחודש וחצי. פלא הפלאים זה שיום אחרי ראש השנה זה חזר. כל התפילות של אלול, ראש השנה השם גזר, אדף עולה. והיה לי הרגשה, אמרתי, ברור של העולם, אולי נגזר שקיבלנו איזה הונש משמיים. אבל איך שהיה ראש השנה, בום, למוחרת חזר הדף. עכשיו, הם לא אומרים לך כלום, אלה, זה לא מדברים איתך. אין עם מי לדבר שם. אין כאב טלפון, מישהו לדבר, שכנע אותו, יש לכם טעות. אני לא דיברתי מטעמים גזעניים, אני דיברתי מבחינת מה שכתוב בתורה, שאתם בעצמכם מאמינים בתורה. הגויים, אתם בעצמכם, אני אראה לכם איפה זה כתוב בתורה. אז אם אתם מסוגרים אותי, אז תסגרו את הכנסיות שלכם גם. כי אתם למדים את התורה בכנסיות, לא? אז תסגרו גם את הכנסיות. יהיה עוד איכשהו צד לדבר, אין עם מי לדבר. אשר הולך מודעות, אין תשובה, אין כלום. אבל הנה המציאות. אז בן אדם יודע עכשיו לעשות עבירה כזאת, הילדים שלו יגויים, זה עוצר אותו. אצל בעלי חיים אין כזה דבר. אני עכשיו רוצה את זה עכשיו, חייב לקבל את זה עכשיו. יש לצערנו הרב גם אנשים שכבר הגיעו למדרגה גמורה של בהמות. זאת אומרת, מה שעכשיו בא לו, הוא עושה. אין אצלו שום מעצור. שום מעצור. יתחתן עם מי שבא לו, יאכל מה שיתנו לו, יביאו לו עכשיו תנין. אוכל אותו. מביאים לו עכשיו סוס. אוכל. מביאים לו תולעים בסין, ככה בקוס. מלא תולעים. וואלה, בוא נראה מה זה. הכניס. אוכל. נכיר כן לאנשים, אכלו הקוד. מוח של קוף עם כפית, הקוף עוד חי, אוכל. אין בעיה. שומעים? כמו הראש העיר של תל אביב, אכל כלבים בווייטנאם. הוא מתגאה בזה, השוטה הזה. לא פלא שבזמן שלא תל אביב נהפכה לעיר הכי רשאית בעולם, בכל כדור הארץ. אין מקום עם יותר עבירות מהעיר הזאת, אפילו לא בלס וגאס. אני מאוד מתגאה בזה. הפך אותה לעיר הבירה של כל התואבה בעולם. אפילו הגויים באמריקה שואלים אותי לפעמים, תגידי לי, אומרים ככה, עמומים. מה קרה עם תל אביב? הם שומעים בדרשות, מתחילים לבדוק. הם לא מאמינים. גויים כאלה שמרנים, אתה יודע, שבאו מ... מכל מיני מדינות באמריקה איך ייתכן שהיהודים התערדרו לכזה שפל שבמקום להיות אור לגויים הם חושך לעולם זה בעצם מה שהם שואלים בדרך מנומסת ואני ככה מתפטל מה כבר יש לי לענות או אל האבושה או אל החלימה שאלה קוראים להם יהודים כן נחזור לענייננו התחלתי לשאול אתכם מה זה שכל אנחנו דרכנו בתור יהודים שומרי תורה ומצוות כל דבר כזה צריכים ללכת לגדולי עולם, גדולי האומה, לראות מה הם אומרים בסוגיה. בואו נראה מה אומר הגאון מבינה, גאון הגאונים. יש באדם שלושה סוגי שכלים. השכל הראשון הוא השכל העיוני. שכל העיוני, מלשון עיון. כן? זהו היכולת לחשב דברים עיוניים כגון. הילוך הכוכבים, מה שנקרא אסטרונומיה, חוכמת המתמטיקה, ושאר חוכמות. וכן חוכמת התורה, לימוד הסוגיות בשס, קניינים, חזקות וכו'. שמעתם? סוגיות שכליות. עיון, שכל העיוני. השכל השני הוא השכל המעשי. זהו השכל שהאדם משתמש איתו ליצור דברים בעולם. בעולם המעשה. כדוגמת נגר, סנדלר, טבח, חיית, שוחט, מואל וכו'. בונה שולחנות, בונה מחיצות, בונה ספרי ער, כל הדברים האלה. בונה בניין, ריצוף מרצפות. דברים מעשיים. שומעים? טבח, שף, כל הדברים האלה. שכל השלישי הוא שכל המחשבה. וזה לשונו, שימו לב. ואלו השלושה הוא נגד שלושה שכלים שבאדם. שכל העיוני, שכל המחשבה, שכל המעשה. העיוני הוא בדרכי שמיים, הילוך הכוכבים, מרכבה וכדומה. שכל המחשבה, מה זה שכל המחשבה? שכל המעשה אמרנו מה זה, טבח, חיית, בעלי מקצוע. ומה זה שכל המחשבה, מי יודע? מה זה שכל המחשבה? יפה סכל המחשבה הוא להנהיג את עצמו במידות הנכונות מידות ענווה מסתפק במועט חרוץ נקי ומסודר שומר על פי ולשונו שומר על עיניו שומר על אוזניו כן בעל חסד לא מקנה באף אדם מפרגן שמח שמישהו יתאשר שמח שמישהו מודיע שהוא גומר את השעש זה שהוא מקנה למה הוא לא גומר את השעש מצווה לקנות בתלמידי חכמים ובצדיקים אין בעיה אבל איזה קנאה קנאה שתגרום לך להיות יותר טוב לא לנסות להוריד את השני יש שני סוגי רבנים יש רבנים שהם שומעים על רב אחר שמצליח, הם מאוד שמחים. איזה יופי, תכניס אותו אצלי בדף. עוד יוצא, הוא מדבר יפה, בוא נכניס אותו. רגע, אבל כבוד הרב, הוא יגנוב לך הקהל, אתה תרד ברייטינג, אז מה? העיקר שהתורה מתפרסמת, אנשים מתחזקים, אני שמח. עד רבה, אני נהייתי צינור לפרסם את אותו חכם. זה חכמים שהם לשם שמיים. מה מעניין אותם? שרצון השם יתקיים בעולם. לכן הם מסכימים בדפי פייסבוק שלהם להכניס דרשנים אחרים גם, חוץ מעצמם. ואין הרבה כאלה. תסתכלו, תבדקו בכל הדפים. תעבור דף דף דף ותראה שכמעט באף דף אתה לא רואה שמכניסים אחרים. אני לא מצליח להבין למה. למה? למה לא לתת במה גם לאחרים שהם טובים? למה לא לעודד, למה לא לקחת רב צעיר ולקדם אותו ולהמליץ בעדו ולהביא אותו, להושיב אותו לידך על הבמה שכולם יכירו מי הוא, לחסוך לו חמש שנים עד שהוא יתפרסם? למה? הרי עד רבא, אם הוא קריזמטי וטוב ובעל חוכמה ויודע לדבר, אז הוא יכול להחזיר עוד אלף איש בתשובה. אז אתה צריך לסמוח מזה, לא להיות עצוב. ויש את הצד השני שלא רק שלא מסכימים לעזור לאחרים להצליח אף על פי שזה רצון השם הם מחבלים בהם גם כל אחד מורידים אותו מבעישים את שמו מאמציים עליו שקרים ועלילות ומדברים נגדו ונגד השחיטה שלו ונגד הקשרות שלו שימו לב מה קורה בין הקשרויות כל אחד בקיבל ללכלך את כל האחרים. אלה מאכילים טריפות, והוא ככה, וזה ככה, והוא ככה, ורבנות זה ככה. שהם מרחם, האנשים פה מבולבלים לגמרי. מה כן אפשר, מה אי אפשר, זה אומר זה טרף, זה אומר זה קשר, זה אומר ההוא טרף. אה, השתגענו כבר. אותו דבר, ספילין מזוזות וסתם. הרבה שאתה מביא להם מזוזה, יפה פייה. כל העידורים. לא משהו. למה? רוצה שתקנה ממנו. לא רק זה. הרבה פעמים כבר קנית ממישהו אחר, ואתה מביא את זה לבדיקה, ויעלה עכשיו אלפי שקלים להחליף את כל הבית. ואז זה יפה פיות. אני לא הייתי שם את זה בבית. ספט כזה גמרנו. גמרת עליו. למה? למה? יש פה בעיה בשימים. סתם. אין שום בעיה. איזה בעיה? אני רואה פה משהו לפי הקבלה, אני רואה במזוזות. לפי הקבלה יש כאן משהו, לא יכול לדבר. אה הוא מסכן, יאללה עוד חמשת אלפים שקל עכשיו קונה מזוזות. זה מעבד ממונם של ישראל בידו. וממה זה נובע? מחוסר אמונה. למה אתה רוצה להוריד את המתחרה שלך? החזוניש אמר לאחד, אחד בא לחזוניש, כמה אנחנו צריכים לעבוד על זה רבותיי? זה עיקר הצדיקות. עמידות. עיקר הצדיקות. אחד בא לחזוניש בגלל שמישהו פתח סופרמרקט מעבר לכביש. קודם כל, מישהו ההוא ממש לא בסדר. יש סופרמרקט בצד הזה של הרחוב, מה אתה הולך פותח מעבר לכביש? תתרחק כמה קילומטרים, תפתח שם. חסר מקומות בעולם? אבל לא כל אחד אכפת לו מאחרים. יש אנשים אנוכיים, בא לו הזדמנות לקחת מקום, הולך ופותח. לא מתחשב, יורד לאומנות חברו, בסדר. עכשיו, איך צריך להגיב בעל המקולת הראשון שנמצא שם כבר 20 שנה? האם הוא צריך לשלוח לו עבריינים באיומים? בואי נדיר בלאק אם אתה תפתח, נשרוף אותך ואת הילדים שלך. יש כאלה, ככה עושים. יש כאלה מתקשרים לשלטונות, ממציאים עליו כל מיני דברים. יש כאלה זורקים שם רימון שהתפוצץ לו החנות. יש כאלה שמים שלטים, הולכים לפה, הולכים לשם. יש כאלה לוקחים אותו לבית משפט או לבית דין. ובודדים הם אלה שבאים, דופקים בדלת, שלום, נעים מאוד, אני בעל הסופרמרקט ממול, ברוך הבא לשכונה. אני שמח לראות שאתם פתחתם מקום כזה יפה. אתה בעל הסופרמרקט ממול? כן. ואתה שמח? כן, למה שלא אשמח? אתה בטוח שאתה שמח? מאיך הוא שמח? מאחל לכם כל טוב, אם אתם צריכים עזרה, אם חסר לכם לפעמים מצרכים ונתקעתם, אתם יכולים תמיד לקחת ממי בהשאלה, האם אתם צריכים שמות של ספקים, ממי לקנות, תבואו, אני אזור לכם. עצות על הביזנס, מה כדאי, מה לא כדאי. מי מביניהם עשה את רצון השם? רק זה, עכשיו שמעו טוב, זה שבא ועושה כזה מעשה, מה אתם חושבים? הקדוש ברוך הוא ייקח לו מהפרנסה או שעד רבא ישלח לו ממקור חדש? מה השם עושה? שעושים את רצונו יש לו רצון לתת לנו טוב או רצון לתת לנו רע? זה כלל א' בית של ה-13 עיקרים של היהדות, שהקב' הוא משלם שכר לצדיקים והעניש לרשאים. זאת אומרת, אני התנהגתי עכשיו כצדיק או כרשא, אם שמתי לו רימון, רשא. שלחתי לו עבריינים, רשא. לכלכתי עליו בכל העיר, רשא. טבעתי אותו בהירכאות, רשא, מוסר, שאין לו עולם הבא גם כן. לתבוע מישהו בבית משפט חילוני. אז לא עשיתי את כל זה. לא דיברתי המילה לשון הרע, ולא רק זה, באתי עוד אמרתי לו, במה אני יכול לעזור לך? הוכחתי לקדוש ברוך הוא שברור לי שהפרנסה היא אך ורק ממנו בלי שום קשר לסופרמרקט. יש סופרמארקט, אין סופרמארקט, יש מתחרי מימול, אין מתחרי מימול, הכל זה מהשם ישירות אליי והוא כבר בוחר את הצ'אנלים, איך לתת לי? הלך צ'אנל אחד, הוא עושה לי צ'אנל אחר. חד וחלק. חד וחלק. ככה זה כל החיים, זה אלף בית של אמונה. אז החזון איש אמר לאותו אחד, לך, תציע להם עזרה, הכוונה, כל מה שהם רק צריכים, תציע להם. קודם כול, הם ימותו מבושה. תחשוב את זה. וואו, תראה מה אני עושה, אני פותח מימול לכזה בן אדם. אולי עוד אפשר לווטל את זה. אולי עד רבה, אם ירגישו כל כך לא נעים, הם יתקשרו, יגידו, אנחנו לוקחים תחנות. עד רבה, תשיג את הפוך. לא שזה משנה, זה ממש לא משנה. עכשיו תשאלו אותי, רגע, רגע, כבוד הרב, נאומים לחוד, מעשים לחוד. תכלס, הביזנס יורד עכשיו 60 אחוז. סופרמרקט יותר יפה, יותר חדיש, יותר גדול, אנשים אוהבים דברים חדשים, 60 אחוז מהקליינטים שלי, אני רואה אותם ממול. אז ירד הביזניס או לא? ירד, אני בפשיטת רגל. לא יכול לשלם את המשקנת כבר. עובר שנה, שנתיים, פשט רגל. פשט רגל. אז בגלל מי פשט הרגל? בגלל זה שפתח לך מימול או לא? מה אתם אומרים? אין שום קשר, אפילו לא מקרי, בין פשיטת הרגל שלך לזה שהוא פתח סופרמרקט. שום קשר. השם בראש השנה החליט, השנה אני מכה אותך בפרנסה. למה? כי אם לא זה, אתה צריך למות. כי אתה רשע, ועושה עבירות, ועושה כל מיני דברים, ומבזה את אשתך, ומגיע לך מוות. אבל מה? כדי להשתיק את השטן שמקדרג, הוא התובע. הגענו לעסקת טיעון אני אומר לסתן אני חשוב כמת במקום להרוג אותו עכשיו ניקח לו מיליון דולר בשנתיים הקרובות וניתן לו עוד עשרים שנה צ'אנס לחזור בתשובה והסתן מבסוט אה יופי ניתן לו כמו מוות זה השיג את רצונו שמונים אחוז ממה שהוא רצה ואז ההפסדים האלה האיסורים מצילים אותך ממוות או גורמים לך לעזוב את הענף או את העיר למה? כי השם רואה שיש לך ילדים קטנים שעתידים להיות גדולים רבנים גדולים ובעיר שטחייבה חולון בת ים לא יודע מה לא בדיוק הם יגדלו שם להיות רבנים גדולים אז אין הדרך היחידה להעיף אותך מהעיר זה או שיעלילו עליך איזה עלילה או שקרה משהו בחנות או לא יודע מה או שתפשוט רגל ויקחו לך את הבית הבנק ואז תאלץ לעבור לגור בעיר אחרת אצל אחיך או אצל אחותך או אצל ההורים שלך ושם כבר הילדים ייכנסו לתלמוד תורה אחר וכל זה היה למען זה שבעוד עשרים שנה יהיו לך ילדים גדולי עולם, או שלושים שנה. רק מהאדם שאין לו אמונה, הוא לא רואה את היד השם. כל דבר הוא מסתכל בזה כבדלק, חבל, עשיתי טעות, חבל שעשיתי ככה, זה אשמתו, הרס אותי, גזל לי את כל הפרנסה. אני מכיר איזה אחד שהיה לו חנות, והיה מתפרנס יפה, ברוך השם, וזה, ויום אחד הפועל העיקרי שלו החליט לעזוב אותו ולפתוח את אותה חנות שתי מטר לידו. חוונה. על דעת להרוס אותו. והבחור ההוא התחיל לרדת בפרנסה, ועבר שנה קשה ועוד שנה קשה, ועל הפנים והחובות מצטברים, ולא פשוט. פה במדינה אתה, יש לך גם מחויבויות לפועלים, ביטוח לאומי, והם טובעים אותך ו... אתה כבר לא יודע איפה, אתה יודע, זה נסגר עליך החבל מכל הכיוונים. אני אמרתי לו לאותו בחור, תשמע, תבוא למתחרה הזה, תגיד לו שאני אקנה אותך החוצה או שאתה תקנה אותי. תציע לי את הסכום כסף ואני אצא מהביזניס. אני אציע לך, אתה תצא מהביזניס, ואז השניים, אתה אין חרא לתת לו, הוא ישמח להעיף אותך. תגיד לו, תן לי 50 אלף שקל, אני הולך. אבל הבחור הזה, כמו כולנו, יש לו קשר רגשי לביזניס. זו אשתו השנייה. מה, אני כבר שנים פה לשנות עכשיו הרגלים, לא לבוא לפתוח בבוקר, כל הדברים האלה איך אין לי חיים מה אני רגיל לזה עכשיו מה אני עושה עכשיו מה אני עבוד בשביל מישהו מה אני אחליף ענף אני עבוד בנדלן איזה קשה עכשיו השינוי אדם שונא שינויים אז הוא אין לו את האומץ לעשות את השינוי כבר אשתו מתקשרת אליה אומרת תעשה טובה תשכנע את הבן אדם אנחנו עוד מעט נאבד גם את הבית כן, כן, כן, אין לו את הלב. פתאום המתחרה בא אליו. הוא אומר, בואי נתשמע, אנחנו סתם מחייבים זה לזה. בואי אני אתן לך מאה עשרים אלף שקל, תצא מהביזנס. לא חמישים. חמישים הוא היה חוטף, תכלס, הביזנס גמור כבר. אני אתן לך מאה עשרים, רק תתחייב שלא תפתח לי מימול ולא, שואל אותי מה לעשות? אתה עוד מסתפק? כזה נס? עוד שבועיים, אז סוגר גם בלי לקבל כלום. זה עניין של שבועיים שלוש. שיטת רגל. לקח את הכסף, הלך לאיזה מקום, פתח לו משהו קטן שם. אין לו תקב ראש, אין לו פועלים, אין לו ביטוח לאומי, אין לו שכר דירה, ואותם קליינטים העיקרים שלו באו איתו. וסוף סוף, כל העמל והסבל שהיה לו יום יום פנים לא תשע בעב פנים תשעים בעב נהפכו לחיוך והיום הוא מנגף חומוס ומפסות עד היום הזה ומי זה הבן אדם? זה אני לא מגלה לכם אלא אם כן הוא ייתן לי רשות אז אני אגלה לכם אבל זה המציאות של העולם הקדוש ברוך הוא הכל עושה לטובתך רק מה אתה עושה שאתה יותר חכם ממנו ממשיך הגאון מבינה ואומר שכל המחשבה הוא להעניג את עצמו במידות הנכונות זאת אומרת צריך שכל להתגבר על המידות הרעות ועל התאוות למשל צריך חוכמה לא להיות גפתן נתתי דוגמה עכשיו בבית מקודם בשיחה אדם התאשר פועלים עליו עכשיו שני כוחות מנוגדים זה לזה הכוח הראשון אומר לו מעיץ בו יציק שיחקת אותה נהיית מיליונר קנה מרצדס חדשה, קנה שעון של 50 אלף דולר, קנה חליפות של אלפי דולרים, קנה לך וילה יפה, תוכיח לכל העולם שאתה אחד הטייקונים פה בשוק, תתחיל להתחבר עם העולם הבוהמה, כולם יקנו בך, תוציא לכולם את העיניים, זה כוח אחד שפועל בו מהצד של השטן, יצר הרע. מתוך הלב. זו התאווה של הגאווה. הוא רוצה להסתובב כמו טבס כל מקום, שינשקו לו את היד, לנסוע במכונית פער, ללכת לכל מיני מקומות במסוק. הנה, אני משהו חשוב. מצד שני, עוד כוח פועל בו בפנים. מה הוא? כתוב בתורה אסור להתגאות תואבת השם כל כבל לב השם לא סובל גפתנים אני והוא לא יכולים לדור במקום אחד זה נורא והיום כאילו שהוא אלוהה ולא רק זה יש כאן עוד צד שהוא בא מהצד החיובי אם תתפרסם ותהיה כולם ידוש תעשיר מה יקרה? העיתונים והעיתונאים יתחילו להתנכל אליך הממשלה יתלבשו עליך. מס הכנסה יתלבש עליך. שכנים ישרטו לך את האוטו. אנשים יתחילו לכתוב נגדך בעיתונים שאתה רמאי ואתה גנב כי הקנאה מעבירה אותם על דעתם. ימציאו עליך סיפורים ועלילות ודברים נוראים. יבואו לך כל מיני ניסיונות מכל מיני בחורות פרוצות. הילדים שלך יכולים להתקלקל. יש כאן עכשיו שני כוחות מצד אחד הרצון לשלוט ולהתבלט ולהגיד אני הכי חזק וכולכם תשתקו ותשמעו שאני מדבר כי אני עשיר ומצד שני פועל בחכוח, עזוב, טיפש, עדיף שלא ידעו שאתה עשיר שחק אותה איש פשוט, אני, נחבל הכלים, כל הדבר הסמוי מן העין שאוהב בו הברכה מה אתה צריך להגיד שאתה עשיר? שחק אותה אדם רגיל, ממוצע יש איזה זוג, באו פעם לרב שטיינמן, כמדומני זה היה רב שטיינמן בבני ברק, הבעל והאישה, האישה רוצה לקנות מיני ון, מיני ון זה ון כזאת, יקרה, זה אוטו יקר, שבעה מושבים, דלתות מהצדדים, קיצור, זה לא אוטוזול, אבל הם גרים בשכונה בבני ברק, כולם מבריכים, כולם מרחקים לאוטובוסים בבוקר, אף אחד בכל שיש לו אוטו שם. עוד אני עכשיו אבוא להם עם מיני ון טויוטה או הנדה, משהו פה. אומר לבעל הם התאשרו כנראה קיבלו ירושלים לא יודע מה אומר לבעל אני לא רוצה להוציא לאנשים פה את העיניים היא נערה תהרוג אותנו בשביל מה שהדעו שהתאשרנו מה עכשיו יש לנו בן של 200 אלף שקל 300 אלף שקל מה נמשיך להיות ככה צנועים אוטו קטן צ'יק וזה אישה אומרת, בשביל מה השם נותן לבן אדם ברכה? שיחביא את זה מתחת לבלטות? בואו נהנה מהחיים, מש, מצווה לסבול. שמעתי שהרב אומר שביהדות אין מצווה לסבול. לכן יש רק יום אחד בשנה שצריך לענות את הנפש, וזה יום כיפור. נכון שהיום, לצערי הרב, לצערי, הצערי האישי, קמו היום דרשנים בלי סוף פה בארץ, חלקם תלמידי חכמים רציניים מאוד, אפשר להערער על זה, שמנסים להסיט את כל העם להיות מקובלים. כל הדרשות שלהם נהפכו לקבלה. קבלה, תיקונים, גלגולים, גלגולי שלק, צומות, שובבים, טעניות, כל הדרשות, תיקון הברית, תיקון הזה, תיקון נידת, תיקון, תיקון, תיקון. שוב, מילה בקושי שומעים, תחזור בתשובה, ילכות תשובה, רמבם, כמו שכתוב ברמבם, ככה זה ילכו, ככה דנים את האדם בשמיים. העם עושה סוויץ' לכיוון הקבלה. זאת אומרת כבר היום יש מציאות שאם בן אדם בא ואומר מה שכתוב בספרים שהתורה מתקנת את הכל כמו שאמר הגאון מבילנה שמעניין הוא בעצמו המקובל אלוהי הגאון מבילנה אמר שהתורה היא התרופה להכל שאדם לא צריך כלום, לא תיקונים, לא שום דבר ללמוד תורה בעיון, לחזור בתשובה, לתקן את המידות לעשות תשובה כמו שכתוב ברמב״ם בלכות תשובה ואתה מסודר מילה. הם לא דיברו על תיקונים ועל גלגולי שלג ועל טעניות כאלה, וכלום. אין על זה שום מילה, לא ברמב״ם, לא בשולחן ארוך, כלום. אבל היום, אנשים כל היום וכל הלילה מתקשרים, מבקשים מני 2,800 שקל לזה ו-2,600 שקל לזה, ותיקון כזה 5,000 שקל, ותיפון כזה לכך וכך אברכים, והכול, זה כבר נהיה עונה אחת גדולה להוציא מהאנשים כספים. וזה, צער לי על זה מאוד, פשוט מאוד, אנשים שלא יודעים א', ב', רק אתמול שבועיים, שלוש, הם שומרים שבת, כבר נותנים להם לעשות כל מיני תיקונים, והשם ירחם. צערי הרב, מה נעשה? זהו זה, זה הכל בהשפעת הקבלה. ואני אומר לאותם אנשים, תגיד לי, אני שואל אותך שאלה. לפני שגילו את הזוהר, 2600, 2700 שנה, לא היה קבלה, לא היה זוהר, לא דיברו כלום, מילה, לא, לא, עולם כזה ועולם כזה, ושום דבר לא דיברו. אפילו בגלגולים טקפקו, לא דיברו כלום, לא, שום דבר של קבלה. מה עשו 2700 שנה כל עם ישראל? הרי לפי שיטתם, אם לא עושים תיקונים, אין לך כלום, אין לך, אתה לא יכול לתקן. הרי כולם עשו עבירות, זה לא מהיום העבירות. תסתכל בתנ״ך, יש הרבה עבירות בתנ״ך, של גדולי עולם. גדולי העולם נכשלו בגויות בדברים תסתכל שמשון נביא מבטן נכשל בדלילה או כל מיני דברים כאלה שאתה רואה בתנ״ך מה עשו אותם אלה הרי לא היה תיקון כזה ותיקון כזה ותיקון הבן ישחי ותיקון הזה ותיקון הערי לא היה את כל זה לא היה שובבים לא היה כל הדברים האלה מה עשו כולם איך עשו תשובה אז אני שואל, יום אחד התגלה הזוהר, איך נגיד לפני 700 שנה, בא איזה רב דלאון, גילת הזוהר, לא היה אותו, הרמב״ם לא היה לו אותו, אלה שלפניו לא היה להם אותו. פתאום התגלה ספר, עכשיו הספר הזה הוא ענק, אדיר, יש בו חוכמות בלי סוף, זה ברור, אין על זה קושיות. אמנם יש מגדולי ישראל למשך הדורות גדולים, רבנים גדולים ביותר שהיו, כיוון היאבץ ואחרים, שמערערים על אמיתות הזוהר. אומרים שזה לא מרבי שמעון בר יוחאי. יש קאט של תימנים, זה נקרא דרדאים, שהם כופרים בזוהר, לא מסכימים לקבל בכלל את הזוהר כספר רשמי. שאלו את הרב אובדיה, הם מצטרפים למניין או הם של מפיקורסים? הוא פוסק שהם מצטרפים למניין. אם למשל היה קאט של התימנים שאומרים אנחנו לא מאמינים בגמרה, לא מקבלים את התלמוד, והיו שואלים רב גדול אם הם מצטרפים למניין, מה הייתה התשובה? ודאי שלא, מה השאלה? זו פסיעה פיקורסיות, לפקפק על התלמוד. כל היהדות למדנו מהתלמוד. אבל הנה העובדה שהם מפקפקים בזוהר והם עדיין מצטרפים למניין. למה זה? מי יכול להגיד לי למה? רב החכם עובד יעוגדול החכמים, הוא לא סתם עוד איזה חכם, נכון? אז למה הוא פסק שאם אתה מפקפק על התלמוד אתה לא מצטרף למניין אבל אם אתה מפקפק על הקבלה ועל הזוהר אתה מצטרף למניין, למה? מי יכול להגיד לי למה? אני אגיד לכם פשוט מאוד הגמרא יש עליה מסורה היא עברה מיד לבן זאת אומרת מי לפני הגמרא מי משה רבנו ועד חכמי התלמוד הכל עבר מרב לתלמיד היה תקופת הנביאים אחר כך הגענו לתקופת התנאים המוראים סבוראים גאונים ראשונים אחרונים אחרוני אחרונים התורה עברה מדור לדור בארץ כל ארץ בארץ מרב לתלמיד לתלמיד לתלמיד לתלמיד תמיד היה רצף זה נקרא מסורה מלשון מסירה היא עברה לא היה נתק לעומת זאת, אף על פי שהקבלה זה חלק מהיהדות, מה זה פרדס? פשעת, רמז, דרש וסוד. סוד, מה זה סוד? סודות התורה, זה עניינים קבליים, עניינים מיסטיים. הסוד אמנם היה לרבי עקיבא ולכל מיני חכמים גדולים מהזה, אבל אתה רואה שלא הביאו מילה על זה בתלמוד. אין בתלמוד לא הזכרה על גלגולים, לא דברים של קבלה, אין שום דיבור בתלמוד על תיקונים, אין שום דבר על לענות עצמך, גלגולי שלק, כל הדברים שלמדנו, אין מילה על זה בתלמוד. כלום. למשל, לפי הזוהר, אם אתה הולך ארבעה עמות, בלי נטילת ידיים, אתה חייב מיטה, עוות. זה לא ההלכה. לא דנים את האדם ככה בשמיים. אם ככה היו דנים, כולנו כבר מזמן היינו מתים. אין אחד שלא הלך בחייו כמעט, לפחות כמה פעמים, מארבע עמוד בלי נטילת ידיים, או מתוך חלום שקמת ואתה הישח את דעתך או שהיית חילוני בכלל או שרק התחלת להתחזק. בקבלה יש דברים מסוימים, כמו שאתה רואה שזה סותר את ההלכה. וההלכה היא זו שקובעת. אם יש מחלוקת בין התלמוד לבין הזוהר הולכים לפי התלמוד או לפי הזוהר. למה? פשוט מאוד. הזוהר, מהיום שהוא התגלה, עד שהוא נמצא, היה עליו מסורה? הוא עבר מיד ליד? לא. יום אחד מתגלה ספר. מסתכלים בו, רואים שהוא גאוני, קדוש, מלא בחוכמה, הכל טוב ויפה. ספר הכי גאוני שראית בחייך. הכי קדוש שראית. דברים מדהימים. יש עליו מסורה? אין. זה נגד כל הכללים של היהדות. החילה. הכללים של היהדות, דבר שאין עליו מסורה, אי אפשר לסמוך על כלום, אי אפשר עליו משמלכה, כלום. זה ודאי לא מבטל דברים של ההלכה, לכן אני שאלתי כמה מקובלים גדולים, אני עדיין לא קיבלתי תשובה, לבית שיתנו לי תשובה שצבר את האוזן. שאלתי איך יום אחד מצאו ספר קדוש, עם כל גדלותו, והתחילו לשנות הלכות ומנהגים שעשינו כבר 2600 שנה בכל העולם. למשל, להניח תפילים בכל המועד. האשכנזים, לא החסידים, האשכנזים, היקז, אלה, מניחים תפילים עד היום בכל המועד, ולא עושים שום דבר של קבלה בדווקא. הייתי באמסטרדם, ראיתי שם, בתפילה של שבת, לא אומרים בריך שמדה מראה, בלכה דודי, בקבלת שבת, יש קטעים שלא אומרים. שאלתי את הרב, למה, למה אתם לא אומרים זה ולמה אתם לא אומרים? הוא אומר לי, פה, ברולנד, לא תראה שום דבר של קבלה. זאת אומרת, במילים אחרות הוא אמר לי, מכרימים פה את הקבלה. לא רוצים שום דבר של קבלה. למה? שאלתי אותו למה. אומר, מהשבתי צבי, הגיעו פה למסקנה שלא רוצים להתעסק בשום עניינים של קבלה וסודות זה רק פשט מה שהיה מדורי דורות גם איפה שאתה הולך לקהילות של אשכנזים כל המועד אתה בא לבית כנסת אתה רואה אשכנזים שלהם תפילין חסידים זה הולכים לפי הקבלה אם זה חבד אם זה כל מיני חסידויות שם הולכים לפי הקבלה כמו אצל הספרדים הקבלה פשטה חזק אבל אצל המליטאים והגרמנים והיקז וזה האירופאים אין כמעט כלום של קבלה אולי חלק לומדים את זה סתם כחוכמה חוכמה, ככל החוכמות אבל שום דבר לא עושים ככל הקבלה למה? קבלה זה לא הלכה ולא דנים בן אדם בשמיים לפי הקבלה אבל יש היום רבנים גדולים מאוד בארץ במיוחד בארץ זה מאוד נפוץ שהם שכנעים את כולם שאם לא תשים שני תפילין קטן זה נחשב כאילו לא שמת תפילין ואומרים לך שמשה רבנו היה לו שני תפילין מסתמכים על מה שהרבי נשחי אומר שמשה כבר היה לו שני תפילין רשי ורבנו אותם הגאון מבילנה, אמרתי לכם, הוא מגדולי המקובלים בכל הדורות. הגאון מבילנה בגיל תשע ברא גולם. ברא בן אדם הולך, בן אדם הולך, מדבר, עושה דברים, מביא מים מהבער. בן אדם הוא ברא. אתם מכירים מקובל היום שיודע לברוא בן אדם? הדבר היחיד שלא היה בו זה נשמה. היה בו רק נפש. בגיל תשע, הגאון מבילנה כבר ידע את כל התורה ואת כל הקבלה. זה המלאכים המתחננים אליו לגלות לו סודות. והגאון מבילנה, אתה שים לב, אין, הוא לא מדבר על הדברים האלה, על גלגולים ותיקונים וגלגולי שלג וכולי. אלא להפך, הוא אומר שהתורה זה התיקון להכול. עכשיו, תעמול בתורה ותתקן את ההכול. גם את הזרע לבטלה וגם את הגויה וגם את הנעידה והכול. תעשה תשובה אמיתית. מה זה תשובה למי שלא יודע? דבר ראשון, עזיבת החטא. קודם כל מפסיק עם העבירה. דבר שליש שני, חרתה. חרת, אם הייתי יכול לחזור אחורה לאותו יום, ודאי שלא הייתי עושה את זה. דבר שלישי, מתבייש שהוא עשה את זה. אוי לבושה אוי לחלימה, איך אני ערים את, איך ערים את ראשי. איך אמר עזרה הסופר, אלוהיי, בושתי במעשיי ונחלמתי בעבונותיי. אין לי מצח להרים ראש. מתבייש להרים את המצח שלי, כי אומרים שהעבירות של האדם נרשמות על המצח. פוחד להרים את הראש כלפי שמעיה. אז זאת אומרת בושה. זה השלב השלישי. אחד, שתיים, שלוש. מה הדבר הרביעי? וידועים כל יום. שם נו, בגד נו. הרמב״ם אומר, כל המרבה הרי זה משובח. כמה שתתוודא יותר, יותר טוב. אוקיי, יפה. מה הדבר החמישי? יום כיפור. צריך שיעבור יום כיפור אחד לפחות. כיפור, ביום הזה יחפר עליכם מכל אבונותיכם לפני השם תתארו. יום סליחה וחפרה, כן? עד כאן כבר רוב העבירות נמחקו יש שלושים ושש עבירות בתורה שהם איסורי כרת שהכתוב עליהם ונחרטה הנפש ההיא כגון עבודה זרה נהידה הרבה מגילוי העריות שעושים אשת איש חילון שבת הומוסקסואל כל הדברים האלה זה איסורי כרת בתורה אוכל חמץ ופסח יש שלושים ושש עבירות כאלה בתורה שכתוב עליהן ונחרטה הנפש העיל. זאת אומרת, על העבירות האלה הגעת עד יום כיפור, עדיין לא נמחל. מתי היא מחל? אתה חייב לקבל איסורים. סבל, הפסדי ממון, בעיות בריאותיות, בעיות עם הילד, כל מיני בעיות. אתה מקבל איסורים. ויש עבירה אחת שאפילו האיסורים עוד לא מחכו. לא היום כיפור, לא איסורים, לא בושה, חראתה, עזבת תחת, כל יום וידועים, עדיין לא נמחל. עבירה אחת. מה היא? חילול השם. חילול השם עד יום המוות לא נמחל. כי היום שנפטר, אם עשה תשובה ויום כיפור וחראתה וכל מה שמניתי, אז נמחל. יש אומנם דעה שאם תעשה הרבה קידוש השם זה יתן תקף. בסדר? הלוואי. תעשה הרבה קידוש השם. אלה הצנעים לחזרה בתשובה. לא כתוב מילה ברמב״ם על כל מיני תיקונים וכאלה. או חילול השם זה שהקדוש ברוך הוא הרי הוא קודש, נכון? התורה קודש, שבת זה קודש, השם זה קודש, המצוות זה קודש. שהאדם לוקח את הקודש והופך אותו לחול. מה הפירוש? דוגמה, ביום שבת עובד כרגיל. מדליק אש, מעשן, נוסע, מבשל, עובד בחנות, הכל כרגיל. זה נקרא מחלל שבת, הופך את שבת ליום חול. יש עכשיו איזה קורבן שהוא קודש, ובן אדם אוכל אותו רגיל, כאילו זה איזה סטייק. אכילה של חול. מה פתאום? זה שייך לגבוה, זה אכילה של הקדש, בקודש. אז אדם הופך את הקודש לחול. עכשיו, כשאנחנו בתור יהודים, יש לנו שמירת תורה ומצוות. אנחנו חייבים לשמור תורה ומצוות, אנחנו מייצגים את הקדוש הברכו בעולם, ואנחנו מפרסמים את הקדושה שלו בכל העולם. נכון? עכשיו, ברגע שאנחנו מזלזלים ועושים דברים שמבאישים את התורה בעיני העם, שעכשיו רואה איזה חילוני זקן, אחד דתיים, זקן וקיפה או כובע, ורואה אותו גונב בסופרמרקט, או רואה אותו מקלל, או רואה אותו מחביץ לאיזה מישהו, או רואה אותו עושה כל מיני דברים שלדתיים, ודאי אסור לעשות כאלה דברים. מה הנזק שנגרם מזה? אותו חילוני מה אומר? הדת זה הכל בלוף, תראה איך הדתיים מתנהגים, תראה איזה עבירות הם עושים, תראה איך הם מדברים, תראה איך הם לוקחים כסף ולא משלמים, תראה איך הם מוכרים סמים, תראה איך הם משאירים את המטוס אחרי שהם חזרו מחוץ לארץ, המטוס כולו הרוס ושבור, בקבוקים עם שתן, לחלוך, פופקורן, כל המטוס. נכנס להם מיד שנאה לדת ולכדוש ברוך הוא ולדתיים והאדם שגרם לזה אין קץ לעונש שלו שהגויים והחילונים וגם הדתיים דרך אגב זה גם דתיים שניגלים מזה הוא גורם לחילול ה' אין על הדבר הזה מכילה אחרי שהתחרד והצטער וכל מה שמניתי עד יום המוות עכשיו אתם כבר שכחתם שלפני שעה וחצי שאלתי אתכם שאלה מה זה קדיש ואיכשהו עברנו לעניינים אחרים ועכשיו זה הזמן לעשות ריברס היה לי פעם רב קראו לו מלך הריברסים היינו קוראים לו בישיבה הוא היה נותן דרשה, שיעור גמרא, היינו נכנסים עכשיו לאיזה מדרש, ולא עוד מדרש, ולזוהר, ולפה, ורמב״ם, וככה, וזה. שעה הוא נותן לנו עכשיו נאום, בסוף הוא היה, נגמר לו הנאום, היה אומר, רגע, איך הגענו לזה? כמובן אף אחד מהתלמידים לא היה זוכר, כי כבר עברנו עשר נושאים. אז הוא היה עושה, רגע, או-או-או. ככה היה, או-או-או. אתה שאלת שאלה כזאת ו... וחוזר מיד לאיפה שהיינו. איזה מוח היה לו. אנחנו חלודים. לפעמים השם נותן לנו, איך אומרים? בדרשה איזה סוכריה ככה, מתנה. אז עכשיו הוא הזכיר לי שבאמת לא ענינו על השאלה הזאת של הקדיש. אפילו אתה שכחת. בקיצור, אז אני אגיד לכם את הסוד של הקדיש, מה זה קשור לנפטרים. זה דרך אגב גם קשור להחילול השם. כשאדם נכתב, נגרם. כן. כשכל פעם שזה יהודי אחד נכתב, אז כאילו הוא נכתב, כאילו יבוא מה... מההדרש של המלך. מההדרש של המלך, כן. זאת אומרת, אף על פי שעכשיו זה נכתב, ונהיה לך פחות אחד, אז יתגדל ויתקדש עכשיו, שהשנוכה יתגדל. תמיד יהיה גדול, לא תהירה. לפי שהיא תתחה, אז זה רק אם מתו צדיקים. אם מתו רשאים, במוות שלהם מתגדל שם השם. פחות כופרים, פחות נלחמים בדת. למשל, אם היום היו מתים מאה אלף שמאלנים שונאי דת, כגון ליברמן, לפיד וחבריהם, זה היה טוב לכבוש ברוך הוא או רע לו? כתוב מפורש בגמר הרשעים ישנים טוב להם וטוב לעולם צדיקים ישנים רע להם ורע לעולם כתוב בתהילים דוד המלך בעבוד רשעים רינה שהרשעים נאבדים מן העולם שמחה גדולה בעולם חכם עובד יזאצל פעם בדרשה אמר שיוסי שריד ושולמית אלוני, שם רשאים מרכב, ימוטו, צריכים לעשות מסיבות בכל הארץ. הוא אמר את זה שהם עוד היו חיים, בפרצוף שלהם. ברוך השם אני אגיד עכשיו של ליברמן ולפיד ימוטו, כולנו נעשה מסיבות בכל הארץ, מחר עושים עליי כותרות בכל העולם, לא רק בארץ. עוד שעה בוויינט. עוד שעה בוויינט. יש פה אולי איזה עיתונאי סמוי. אתה יודע שלרב וודיאר מכניסים בשבתות עיתונאים סמויים וכל מה שהיה אומר שמוצחן ביניהם לסקופ מיד אחרי דקה בעיתון דיבר על חיתות באף בשבת שאסור לתלות שערות, כי השערה מחוברת, ואתה... האם זה ודאי שאם תחתד באף יתענשו שערות? אם זה ודאי, אז אסור בשבת לחתד באף. אם זה לא ודאי, אותו דבר בצחצוח שיניים. אם כל פעם שאתה מצחצח שיניים יורד דם, אז אסור לך לצחצח שיניים בשבת. מה, תשתם מיפה. תגרגר. אבל אם פעם ב-20 פעם יורד לך דם, זה לא ודאי שירד דם, זה לא פסיק רשע. אז מותר לצחצח בשבת עם מברשת רכה, כן? כי יש בזה הגדרים. טוב, רק אני אענה על השאלה לפני ששוב נשכח. רב, העיתונאים הרשאים האלה שהיו הולכים לשם, כן? עשו חיול אשר בא, אני לא מקנא בהם. אני לא רוצה להיות לידם ביומא. והעיתונאים של היום הם הרבה יותר ראויים. אבל זה היה משהו כדי לשומע אנשים שוחקים על הרב עבד יוסף. היו עושים עליו תיאטרון בובות, מה אתה מדבר? אני אספר לך מעשה שהיה עם עיתונאים וערב עובדיה. כן, כן, מעשה שהיה. פעם אחת באו בעל ואישה עיתונאים מהעיתון התאמה, ורצו לעשות לו תרגיל. זה היה אחרי, אני חושב, המלחמה, אני לא זוכר איזה מלחמה, אחד המלחמות, כיפור אולי. אחרי מלחמת כיפור, היו אלפים של ארוגים, והיו גם הרבה נהדרים, שבועים וכאלה. אז באה אישה אליו, בוכה, אה, כמו דבר, כל ההצגה. באה, הנה, נהדר, במלחמה, לא יודעים, אף אחד לא יודע איפה הוא נעלם, מה אני אעשה? התחילו לשאול אותה כל מיני שאלות, והיא כבר באה מוכנה, נתנה תשובות, והביאה סתם איזה מישהו שמעיד שהוא היה איתו בקרב, הוא באמת נעלם, לא יודע מה. והוא מת אולי, היה פיצוץ, אז... בקיצור, אחרי שהרב עובדיה בחן את מה שהם סיפרו, כתב לה שהיא מותרת להינשא. עכשיו, בעלה חי. בעלה חי. היא הלכה בעלת עצמה כדי להוציא סקופ, להראות שהרבנים זה סתם, מה שבא להם פוסקים. איך שהיא קיבלה את הנייר שמותר לה להינשא, אחרי כמה דקות בעלה נכנס לתאונת דרכים קטלנית ומת במקום. מה? כדי שלא ייצא מכשול מהיד של הצדיק. אתה יודע מה היה? היה הרב משה פיינשטיין זאצל במנתן הוא היה לא הריסאי הוא היה גדול עולם באמריקה באמריקה היו כמה רבנים גדולים הרב הנקין, הרב משה פיינשטיין הרב אביגדור מילר רבנים גדולים מאוד הרב יעקב קמינצקי קדושים היו הרבים מלובאבים רבי אהרון קוטלר, יפה מאוד בקיצור, היו הרבה רבנים גדולים באמריקה אני לא יודע, אני משער שזה לפחות 20-30, כן? שהם גדולי עולם היו זאת אומרת שהם היו רבנים גדולים בכל העולם גם בישראל עמדו בספרים שלהם בישיבות וכו' אחד מהם זה היה רב משה פיינשטין הוא היה מאוד ענב היה לו מידות מדהימות של הרב הזה והוא היגרות משה אתה רואה את זה בהרבה ישיבות היגרות משה והוא בא גם כן בא אליו איזה אישה והביאה לו מכתב מהבית דין שלו החותמת של הבית דין שלו כבוד הרב באתי אליך לפני עשר שנים, לא יודע עשרים שנה נתת לי אישור להינשא ובעלי חזר אחרי מלחמת וייטנאם משהו בעלי עכשיו חזר ואני בינתיים התחתנתי הנה תראה אישור שלך וזה אמר לה אני לא נתתי לך את האישור עכשיו היא מביאה לו את החתימה שלו עם הניאר עם החותמת אומר לה אני לא היתרתי לך הוא אמר, מה אתה אומר לי, כבוד הרב, אני הייתי פה לפני כך וכך שנים, באתי וזה, אז הנה, זה כתב שלך, מה? זה לא אני! אני לא היתרתי לך. ככה, כמה פעמים, מה לא? מה אתה מתכחש? הגבי שלו עמום, זה הנכד שלו. הגבי שלו מתפלל איתי עכשיו מנחה בערבית כל יום. אז הנכד שלו, זה היה הגבי שלו, רב טנדלר קוראים לו. אומר לו, סבא, זהידי, זה חותם של הבית דין שלנו חתימה שלך הכל כאילו רומז לו לא אני נתתי את זה פתאום היא פרצה בבכי סליחה סליחה אתה צודק זה מכתב מזוייף ברכה משם מבושה אמר לו איך ידעת? איך אמרנו על 2 אנשים פה בחודש עברו 15-20 שנה איך אתה ידעת עכשיו אם זה אתה או לא הוא אמר לך עם חותמת של הבית דין שלנו מה הוא אמר? הוא אמר, לא יכול להיות שהקדוש ברוך הוא יעשה לי כזה דבר כל החיים שלי אני מוסר נפש לשרת הציבור למענו לפסוק פסקים, יושב, שובר את הראש, שעות על גבי שעות לפסוק, מה מותר, מה אסור שהוא יביא בגללים ממזרים לעולם? לא יכול להיות כזה דבר תראו מה זה ועוד מעשה היה איתו שבאו אליו הוא עמד בחדר שלו בבית שלו בדירה ונכנסו אליו בשערה כבוד הרב ילד יהודי נדרס פה למטה שורחב מת על הכביש הקיפה שלו זרוקה על הכביש בוכים צועקים אמר עליהם הרב משה פיינשטיין לא יכול להיות תלכו תבדקו זה לא יכול להיות שהוא יהודי כבוד הרב הקיפה ליד הראש שלו על הרצפה לך תבדוק הוא אומר, מול הרב, ככה אמרו, שילד יהודי נדרס. הוא אומר, אני אומר לך שוב, לך תבדוק. ההוא יורד, חוזר אחרי כמה דקות המום, אומר לו, איך ידעת? יש לך רוח הקודש, זה לא יכול להיות. זה באמת ילד גוי. אבל אני ראיתי כיפה ליד הראש שלו, מה מסתבר? ילד גוי היה רץ אחרי ילד יהודי להרביץ לו. בתוך כדי שהילד היהודי חצה את הכביש, בתוך כדי הריצה נפלה הכיפה שלו על הרצפה, איך שהילד גוי בא, באה המכונית, פגע בו, הרגה אותו במקום. והוא שוכב ליד הכיפה של הילד היהודי שברח. אז שואל אותו האיש מהשכונה, זה היה שכונה של חרדים פעם, איך הייתה כל כך בטוח שזה לא ילד יהודי? איך? הוא אמר, לא ייתכן. שמתחת למרפסת שלי במקום שאני יושב עשרות שנים יום ולילה ועמל בתורה שילד יהודי ימות מתחתי פה במקום שאני למדתי תורה כל כך הרבה עשרות שנים לא יכול להיות דבר כי התורה מגנה ומצלה לכל האזור פה ספל לפלאים אבל זה מה אנחנו יכולים להגיד כאלה דברים ואנשים שהיו הוא פעם עשה סיום משניות, שס משניות, צחקו, מה שס משניות, כבר גמרת שס גמרה כמה פעמים, עשרות פעמים, כל שנה, שנתיים בטח היה גומר את כל השס, מה זה עכשיו שס משניות בשביל אחד כמוהו, פחות מחודש הוא גומר אותו, אמרו לו כבוד הרב מה עכשיו מיוחד בשס משניות הזה, שאתה עושה סיום, אמר להם את השס משניות הזה סיימתי בזמן שקיפלתי את התפילין כל בוקר אחרי תפילת שחרית כל יום שקיפלתי את התפילין עשיתי עוד שני משניות ככה בזמן שהם קפלים את התפילין כמה זמן זה? דקה? בדקה הזאת עשיתי עוד שני משניות מחר עוד שניים עוד שניים אני מרגיש שאת השס הזה קיבלתי בבונוס בזמן שאנשים סתם מדברים בוקר טוב מעניינים יש לך ויתה מה שעה כן, איס קפה? הביאו קפה? מי עכשיו, שלמה אני מגלגל את התפילים? אתה עושה משהו מועיל? לא, שורף דקה מהחיים כל יום אלה האנשים שחשבנו כל דקה שחכם עובדיאן הלך לתת דרשה בלונדון הביאו מתורגמן והמתורגמן, הרב עובדיאן היה אומר משפט ובזמן שהמתורגמן היה מתרגם לאנגלית הוא היה שומע שהרב עובדיאן ממשיך לדבר וכל רגע היה מורית האוזן, סליחה, כבוד הרב. לא, לא, תמשיך. עוד פעם הוא מתרגם, עוד פעם הוא מדבר. סליחה, כל רגע, סליחה. פתאום הוא אומר, התקרבתי לרב. מה, הוא מדבר עם עצמו? פתאום אני רואה, הוא לומד גמרא משניות בזמן שאני נותנת את התרגום. זאת אומרת, הוא אומר עכשיו קטע מהדרשה, הוא עכשיו לוקח לו 20 שניות לתרגם, ב-20 שניות האלה הוא אומר עוד משנה. לא לבזבז את הזמן. כי הוא לא מבין אנגלית. הוא לא מבין אנגלית. עכשיו הוא לא מדבר אנגלית. מה אני עכשיו ישב בזמן הזה? נרוויח עוד משנה על הדרך. ככה נעים גדולים. זה סתם לא נעים גדולים, רבותיי. הרב אשתו הרבנית בחילה סיפרה שיום אחד הם עלתו גובהים ברחוב, ואז פתאום הוא רוצה לצופה מה עכשיו זה? הוא אומר, אני סיימתי בדיוק מסכת, אז איזה סיום... -אז זה עוד לא שלט, יפה. -זה היה רבני, אתה מבין? יפה מאוד, סיימת מסכת... -הבנה של הרב שלום עזר, נראה לי, נראה לי... -סיימת מסכת על ופלה. ואז זה סוף, סיום הספר. -טוב, יפה מאוד. הרב, נראה לי, זה היה בהלוויה של הרב שלום עזר למנועי אור. נראה לי, זה היה הוא, אז בהספדים, הוא לא הבין יידיש, הוא היה ערבי, אז הוא גם... הרב יצטריק ברור, זה הרבה עושים. כבר יש הרבה נאומים ביידיש, חצי שעה נאום, אז אתה לומד משהו, מה את תישב שם עכשיו, כן? טוב, נסיים רק בתשובה לשאלה, ומספיק להיום כבר, ברוך ה' עוד מתחצרה, ונסיים גם בקדיש, תהיו מוכנים. אז הסוד של הקדיש הוא ככה שאדם חי בחייו יש לו חיוב לעשות קידוש השם זה התפקיד של יהודי בעולם לקדש שם שמיין בערבים כמו שהרמב״ם אומר שיהה שם שמיין מתאהב על ידך שאנשים יראו איך אתה מתנהג, את החוכמה שלך, איך אתה מתלבש, איך אתה נקי, איך אתה מסודר, איך אתה ישר, איך הפשחה נקי, איך אף פעם לא שמעו עליך משהו רע, רק דברים טובים, אז יגידו, אני גם רוצה להיות כמו היהודי הזה, ובזכותך יתקרבו לדת. זה התפקיד של יהודי בעולם. אור לגויים, אור ליהודים, אור לכולם. עכשיו כיוון שאנשים נפטרים לצערנו הרב לא כולם מגיעים למכסה של הקידוש השם שהם היו אמורים לעשות אז זאת אומרת יש חוסר יש חוסר ברמת הקידוש השם אז בא הבן שלו כדי להשלים את החוסר בתכלית של החיים של אבא שלו ואומר קדיש והקדיש הוא משלים את כל החוסר בקידוש ה' שאבא לא עשה אבל עדיין תשאל למה דווקא קדיש? למה למשל הוא לא אומר תהילים? גם זה קידוש ה' למה הוא לא אומר הנידע המשניות? או פרקי אבות? גם זה אלא מה עשות בקדיש? העולם מחולק לארבע מחלקות יש את הקדוש ברוך הוא שהוא הבורא מעל הכל יש את העולם יש את האדם ויש את תכלית הבריאה תכלית החיים אז הקדיש מחולק לארבע חלקים החלק הראשון התגדל והתקדש מרבם דברים על בורא עולם אז כולם עונים אמן חותכים עכשיו עוברים למחלקה השנייה בעלמה דיברה כרותה בעולם שברא כרצונו דברים על העולם וכולם עונים אמן ועכשיו האמן מחלק, עוברים למחלקה השלישית ואז אומרים בחייכון וביום מכרון ובחייד הכל בית ישראל נכון? מדברים על האנשים ואז אומרים אמן ומחלקים ונכנסים למחלקה הרביעית שהיא תכלית הבריאה ותכלית החיים זה בגלל זה כיוון שזה התכלית של החיים של כל אחד ואחד מאיתנו לכן כולם צועקים ביחד אמן יאה שמי רבם מברך לעלם לעלמי על מיה התברך והשטבח והתפאר והתרומם והתנסה והתאדר והתעלה והתעלל שמי דקות שבר איחו שהשם של השם התעלה והתעלל והתברר כל הדברים האלה שזה התכלית של כל אחד מאיתנו וזה היה התכלית של אבא שלי שאני אומר עליו עכשיו קדיש או אמא שלי או אח שלי כל אחד, כן? לכן שאני עכשיו אומר עליו את הקדיש אני משבח את השם בפרסיה וזה עבורו ולכן זה נכנס לו למכסה עוד קידוש השם עוד קידוש השם עוד קידוש השם עד שיגיע בעזרת השם תוך שנה למקסימום שהיה צריך להגיע זה הסוד של הקדיש פה. לכן זה מחולק לארבע חלקים. בבקשה, ברכו העולם, האדם והתכלית של הבריאה. אני רוצה להודות לכולם פה, גם לרב זיגדון, למיכה, לכל אלה, לטום, לכל מי שטרח וטלה פה פליירים ועזר והביא הרבה אנשים לפה הערב. תודה רבה לכולם. ברוך ה' לעולם. אמן, אמן. רבי חנניה בן הקדשיה אומר.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









