בורות ביהדות = פשע

A Hebrew sermon condemning secular Jews and promoting Torah study. The speaker invokes Rabbi Shach and Nazi-era history to argue that abandoning religious law is a crime, then promotes a free Torah hotline (8640) for phone, Zoom, and WhatsApp learning.
Chapters
ערב טוב זכיתי כבר זה פעם שנייה שאני זוכה להיות פה שלישית? יפה מאוד שכונת גילום ירושלים אשריכם, תודה אנחנו בהכנות למתן תורה פרשת יתרו היום הזה נהיית להם איליו היום הקם היוסף איקא בשוק היוסף רבי יוסף אומר בגמרה אם לא היום שקיבלנו תורה קמה כמוני יוסף היה בשוק כמו זבל ברוך השם עכשיו שקיבלנו תורה כמה כבר כאלה יוסף יש אחד למיליון אפילו לא תמצא יש בעולם בסביבות שמונים אלף דתות וקטות שכמובן כולם שקר אחד ענק שקרים בלי סוף טעויות בלי סוף סתירות בלי סוף דברים מגוחכים בלי סוף יש רק דת אחת שהיא דת אמת. תורה הקדושה, יהדות, זו האמת. כולם מנסים לחכות אותנו. אני רוצה להגיד לכם הבדל אחד בינינו לבינם. בכל דת אין חיוב להיות תלמיד חכם. אתה רוצה להיות מוסלמי? תהיה אנלפבט. יש לך שאלות? תשאל שם את האיש דת שלהם. האמן תבוא תגיד לו מה לעשות יגיד לך זהו לא מתייחסים אליך כפושע אתה בא לשאול נוצרי לא יודע כלום מהספר המטופש שלהם הולך לכומר שואל מה לעשות למרות ששם הכל מותר אבל נגיד שהוא שואל מה לעשות ואומר לו מה לעשות אף אחד לא מתייחס לאותו נוצרי כפושע אולי הוא דוקטור או אולי הוא איזה עורך דין אולי הוא שופט בבית משפט חילוני יחסים אליו בכבוד יש רק דת אחת בעולם שמי שלא בקיבה והוא לא נהיה תלמיד חכם והוא נשאר בור ועם הארץ כל רגע בחייו הוא פושע זה היהדות הוא פושע כל רגע בחייו הרבה לא יודעים את זה האם אני אכפילין, אוכל קשר, לא מדבר לשון הרעש, שומר על העיניים, מתפלל במניין, שומר שבת קלחתה, תארת משפחה עם האישה, ילדים בתלמודי תורה, אז אני צדיק. ומה אם אתה עם הארץ? אל תגזי, אם נו, אז בסדר, אז אני לא חכם, אבל אני שומר מצוות. אבל מה כתוב עליך בגמרה? מה כתוב על החבר'ה? עם הארץ ראוי להשליחו לכלבים שאוכלו אותו ולקיקו את דמו. הגברה אומרת, אחד שמחתן את ביתו לעם הארץ, אחד שמחתן את ביתו לעם הארץ דומה כאחד שקושר אותה לעץ מול אריה רעב וטורף. שהאריה נוגח, קודם כול נותן נגיחה, מאמן את הקורבן שלו, ואז קורע אותו לגזרים. ככה גם עם הארץ. כלומר, המשוואה בין עם הארץ לחיי הטרף. אם אתה חתן את הבת שלך לעם הארץ, זה כמו שקשרת אותה לעץ ואריה לא אכל שלושה ימים. מה יקרה לה? מה יעשה לאריה? זו הכוונה, עכשיו שיש אנשים קוראים את הגמרות האלה, הם לא מבינים מה מדובר. מה הפירוש? על איזה עם הארץ מדברים חזל? על ראש הממשלה ביבי, על שר הביטחון גלנד, על אהרן ברק, שם רשאי מרכב, ראש הבגץ, פרופסור למשפטים, על המנתח פה באיחילוב או באדסה אין קרן, אלה מהרצות. לא מדברים עכשיו על איזה ירקן בשוק שבחיים לא הלך לבית ספר. מדברים על המלומדים, יעני, המשכילים, האקדמיים, לא יודעים משנה אחת לפרש. משנה אחת לא יודעים מה שילד בן ארבע יודע, כבר חמש, הם לא יודעים. היום אני כבר מוסיף על זה שהם גם לא יודעים לקרוא. ואני עד שאף חילוני לא יודע לקרוא. אף אחד, כולל מורים. אני רואה אותם בדואשות שלי, אני מביא להם דרמבם, תקרא, תראה כמה טעויות. אני בבית כנסת, אצלי, באים לפעמים, נגיד, בשבת 50 איש, 40, 30, תלוי בשבת. בבית כנסת, ביתי. אז חוץ מהישיבה, יש לנו שם את הישיבה, אבל זה ככה שעושים עניינים. אז מה קורה? לפעמים אני רוצה לתת עליית מפתיר למישהו, אני עכשיו עובר בראש על כל הקהל, עובר על כולם, עכשיו כולם שם כבר כאלה שקשורים לתורה, או שבאים ללמוד, או שכבר שנה בישיבה, או שלוש שנים בישיבה, או אנשים שדתיים כמעט כל החיים. אני מחפש למי לתת מפתיר, ולא מוצא. מתוך החמישים לא מוצא אחד שיודע לקרוא. זה כבר פישל, זה כל מילה שנייה טעות. זה לא יודע לבטא את האותיות. מתוך החמישים, איך אני שמח אם אני מוציא אחד שאני יכול לסמוך עליו שיקרא את ההפטרה? תראו באיזה דור עלוב אנחנו נמצאים. אני עכשיו מדבר על אנשי ספר. יש אנשים שלומדים גמרה, לומדים חומש, פרשת השבוע, לומדים הלכה, לומדים ספרי מוסר, לא יודעים לקרוא. מפתיר, הפטרות, זה קשה. אתם יודעים בהפטרות זה מילים קשות אז על אחת כמה וכמה האדם טועה כל מילה שנייה טעויות, עכשיו חלק מהטעויות הן ממש משנות את משמעות המילה לגמרי לגמרי, הפסוק השתנה לגמרי מה שהוא קרה אני אתן לכם דוגמה נגיד לפעמים עולה שליח ציבור בתפילת 18 איך הוא קורא? וכל הזדים כרגע יובדו במקום כרגע אומר כרגע מה ההבדל? סך הכל שינה בניקוד במקום להגיד כרגע אמר כרגע איך השתנה משמעות הפסוק? מי יודע? אתה עכשיו מבקש מהקב". להשמיד את כל הרשעים כל אלה הערב רב שנלחמים בישיבות, בדת, שתומכים ברויב האכזר הנאצי, פלסטינאצי. יש לנו אלפים, מאות אלפים פה כאלה במדינה. אנשים בוגדים. זה נקרא באנגלית, Self-Hated Jew. איך אומרים את זה בעברית? יהודים עם שנאה עצמית. שונאים את עצמם ואת העם שלהם. יש איזה נבל אחד, קוראים לו עופר כסיף, עם מכשימו וזכרו עליו מותר להגיד עם מכשימו, לא צריך להגיד שהם רשאים נרכב עכשיו סוף סוף החליטו כל הכנסת לזרוק אותו עשו הצבעות רוב מכריע החליט לזרוק אותו מהכנסת למרות שהוא נבחר הוא נבחר אז עכשיו השבוע, לפני כמה ימים, עשו הצבעה, החליטו שזורקים אותו מהכנסת. למה? הוא הצטרף לאויבי ישראל נגד ישראל באופן רשמי. הגיש תלונה על מדינת ישראל, כשאנחנו מנסים להינצל מהציפורניים של הרוצחים האלה מסביבנו, בסוף הוא מאשים אותנו הנבל הזה. אז אחד אמר לי, סוף סוף מקבלים פה שכל. דבר כזה זה לא היה לפני השביעי באוקטובר. אמרתי לו, אל תשמח, מה אתה שמח? אמר לי, זרקו אותו מהכנסת. אמרתי לו, שכחת מי מנהל פה את המדינה? עוד מה תשמע שהבגץ מחזיר אותו. מה אתה שמח? סתם. כבר שמחנו פה שהביאו חוקים בעד הדת. שכחת שהנבלות האלה שונא ה' מיד מבטלים הכול? תכף תשמע עד כמה ימים, הוא בא לבגאץ, לחבר'ה שלו, בבקשה תחזור לתפקידך. זה לא דמוקרטי. לזרוק את בן ארי, לזרוק את הרב קהנה, לזרוק אוהבי השם, אוהבי ארץ ישראל, אוהבי תורה, זה לגיטימי. לזרוק אוהבי מחבלים, אנשים ששמחים, שנשפח דם יהודי פה ברחובות, זה לא לגיטימי. מי יודע מה הולך פה. מה כאן קורה פה? מה השם עושה פה? איך זה יכול להיות כזה דבר? זה נכתב לפני אלפיים שנה, ידעתם את זה? מה שעכשיו אתם רואים כל יום לנגד עיניכם, נכתב לנו בגמרה ובזוהר, באחרית הימים, ישלטו בארץ צאצאי הערב רב. ישלטו בארץ צאצאי הערב רב. מי זה הערב רב? אלה שמשה רוצי ממצרים על דעת עצמו. רוצי ממצרים על דעת עצמו. ועד היום אנחנו סובלים מאותם מצרים. כל דור ודור מתגלגלים מחדש ועושים צהרות לעם ישראל. רק לפני שאני אשכח, השיעור הזה יהיה לרפואת חיה ליליאן בת דניז, להצלחת משפחת שמעונו ולרפואת מעיין רות בת שושנה, שרה. איך הניתוח ביום רביעי הבא? ניתוח חשוב מאוד. אני מקווה שיהיה לה רפואה שלמה. רבותיי, בקיצור... בקיצור, משה הוציא את המצרים האלה מליבו הטוב, הוא לא חלם שאלה יביאו עלינו חורבן, והשתפו פעולה עם החמאס נגדנו, השתפו פעולה עם איראן, השתפו פעולה עם הנאצים בזמן השואה, הוא לא חלם. הולדור ודור עומדים עלינו לחלוטינו והם מצטרפים לאלה שבאים לחלוטינו, עוזרים להם, ייעצים להם. ולכן אנחנו במצב לא פשוט, אבל בסוף תהיה גאולה, בסוף יהיה לנו ישועה. אבל עד שתהיה ישועה, נצטרך להזיע הרבה. אז נחזור לעניין. אז אומר, התורה אומרת שמי שעם הארץ, מי שעם הארץ לא מגיע לו לחיות. הגמרה אומרת, בא אחד לרב, אומר לו, רבי פרנסני, שואל אותו, מה למדת היום? למדת גמרה? הוא רעב, אין לו מה לאכול. עומדים בתור, כל העניים. לפני שהוא נותן לו לאכול, הוא שואל אותו, למדת היום? הוא אומר, לא. למדת המשנה? לא. למדת חומש? לא. למדת ההלכה? לא. אז איך אתה רוצה שאני פרנס אותך? של מה אתה רוצה לחיות אם אתה עם הארץ? אומר לו, פרנסני ככלב וכעורב. אם היה בה כלב לפורעב, לא היית זורק לו איזה עצם, משהו? או איזה עורב, לא היית זורק לו קצת גרעיני, משהו, לאכול? תחשוב שאני כלב משמע מדבריו שבאמת לא מגיע לי לקבל אוכל אני מצטער שאני לוקח ממך צדקה לא מגיע לי אבל מה אני אעשה אני רעב עכשיו תחשוב שאני כלב תן לי לאכול אני יכול להביא לכם עוד מאה ראיות למה אני אומר לכם אני רואה פה הרבה נערים צעירים הם חייבים היום, היום להבין, לא בעוד עשר שנים, עשרים שנה, שכל החיים עכשיו צריכים להתחיל להשקיע בלימודים. לא לבזבז את הזמן על מסכים, על שטויות, על כל מיני מדיה חברתית, חבר'ה בשכונה, משחקי ספורט. מזה לא יוצא שום דבר. בן אדם צריך הלילה, יוצא פה מהבית כנסת הקדוש הזה, יוצא החוצה ואומר, מהיום ועלה אני למדן. זהו, התורה הולכת להפך למרכז חיי. עשה תורתך כבה ומלאכתך הרי. כל שאר הדברים זה...
כי אין ברירה. למה אתה הולך עכשיו לפגישה?
אין דבר יותר סנו עליי עכשיו מללכת לפגוש איזה קליאנט. זה בשבילי עונש. זה ביזיון, זה הוגמת נפש. לסגור עכשיו את הלימוד וללכת לנסות להביא קצת אוכל הביתה. מי שיש לו כבר הרבה כסף ולא צריך לעבוד והולך לעבוד, זה בכלל תמורה. עוזבים חיי עולם ומתעסקים בחיי שעה. הרי אני רוצה להזכיר לכם שרבי שמעון בר יוחאי יצא מן המערה עם בנו אחרי 12 שנה שהיו שם, למדו עם המלאך את כל סודות הקבלה. הוא ראה אחד חורש את השדה, כותב עגבניות קצת, משהו. חקלאי, חרדי, לא היו חילונים אז, לפני אלפיים שנה. לא היו חילונים. אורך חרדי חורש את השדה, כותב קצת עגבניות או שוטל קצת. אמר, מה? מה? יהודי מתעסק בשטויות האלה? עוזבים חיי עולם ומתעסקים בחיי שם, הוא כל כך הקפיד עליו, הבן אדם נשרף, עלה באש. הקדושה שהוא היה, 12 שנה עם מלאך למד. אתם יודעים שבשמיים מלאכים האש שלהם ענקית כמו הרגש, נקרא שרפים. חיות הקודש, פחד פחדים. משה עלה, כתוב, יש מדרש שמשה עלה לאר סיני, הוא ראה את המלאכים, את הסרפים, את האופנים, הגלגלים, יש כל מיני סוגים של מלאכים, מיליונים של מלאכים, אש יוצאת מהם, המשה התחיל לרעוד, רועד. אמר לו, הקב' הוא, החזק בכסאי, תחזיק בכסא שלי, אל תדאג, לא תיפגע. משה פחד, קיבל הלם, שהוא ראה, מה הולך בשמיים? מייד הקב' בחור ראה שאם רבי שמעון בר יוחאי עכשיו יצא לרחוב, הרי יהודים עובדים, כולם ישרפו למוות. מה צריך חמאס? שרוף את כולם. מייד יחזיר אותו לעוד שנה למערה, למה? של מה יחזיר אותו לעוד שנה? להוריד ממנו את הקדושה, לקרר אותו. כי חביבי, אתה במדרגות גבוהות, אלה מסכנים, הם לא במדרגות שלך. מתעסקים בעבודה, להביא פרנסה הביתה. אבל אם בן אדם מגיל צעיר מקבל על עצמו עול תורה, מה כתוב? כל המקבל על עצמו עול תורה, מעבירים ממנו עול דרך ארץ. מה זה עול דרך ארץ? החילונים שומעים את המילה דרך ארץ ומתרגימים את זה נימוס. זה לא נכון. דרך ארץ זה חוקי המדינה, דינה דה מלכותה. מה חוקי המדינה? צריך לסלול כבישים, צריך לשלם מיסים, צריך לשלם לביטחון, צריך לשמור בשערים. אז הגבוהה אומרת, דרך ארץ קדמה לתורה משמעות. לפני שקיבלנו תורה בהר סיני, כבר היה חוקים בכל מדינה ומדינה. לאוכי כל, 2,400 שנה מאדם הראשון, עד שבלעולם נתן תורה לעם ישראל.
מה היה עד אז?
היה הלכות, היה חוקים, אנשים קבעו חוקים, היה מלך, היה מלכות, היה צבא, אנשים התגייסים לצבא, נלחמים תקופה מסוימת, לשלום, תשלום, שמירות, סלילת כבישים, דרכים, צריכים להזיז אבנים, לקזומצים, לנקות, לשמור על הסדר, שוטרים צריך. מה היה?
היה דרך ארץ, קדמה לתורה.
דרך העולם הכוונה. אז עכשיו אומרת, התורה הכולה מקבל על עצמו עול תורה, מעבירים ממנו עול דרך ארץ. יש אחד, זכיתי ללמוד איתו בצעירותי. ארוך אתה, אדוני אלוהינו, מלך העולם, שהכול יהיה מתברר. היום הוא אב בדין, בבית שמש, גאון הגאונים. המיט את עצמו על התורה. שלושים שנה הישיבת שלנו קיימת במונסי בניו יורק מונסי עיר הקודש תדמיינו לכם עיר רק חרדים גרים שם אין שם חילוני אחד וכל שכן אין אף גוי והכל שם כמעט בתים פרטיים קצת בקצוות יש בניינים קצת ורק חרדים שבת אין מכוניות אף אחד לא מסתובב, אף אחד לא מצפצף אתה יכול להשאיר את הדברים בדשא יש לך בית פרטי, יש דשא מקדימה, דשא מאחורה שאיר את הדברים בדשא, ללכת לארץ לחודשיים לחזור האופניים שם הכלים שם, כל מה, האוטו פתוח הכל שם, אף אחד לא נוגע אף אחד לא גונב, אני 15 שנה אין לי מנעול בדלת אין מנעול, אי אפשר לנעול נוסע, חוזר, הולך, שבתונים אין מנול. כל אחד יכול לבוא לפתוח ולהיכנס. ככה העולם היה צריך להיות. אנשים הרסו את העולם. אם אנשים היו ישרים, לא היה צריך משטרה, לא היה צריך בתי משפט, לא היה צריך כמעט כלום. או שאם היה צריך, אז עשירית ממה שיש. כמה אנחנו מבזבזים על ביטחון, על שמירות, על אמצעי הבטחה, כמה אתה צריך לצפות שאתה מתקשר לבנק, שהולכים לחכות לטלפון, לא עבד, עוד פעם נתקשר, תשלחו עוד פעם. כל זה בגלל שאנשים רמאים. לא היה רמאות, מילה זה מילה, לחיצת יד זה לחיצת יד, צ'ק זה צ'ק. לא היה אומן כי סופר בשעולם נהיה. בקיצור, הישיבה שלנו שלושים שנה היו הוא איזה כמה אלפי תלמידים, והוא היה המתמיד הכי גדול בתולדות הישיבה עד היום. המיט את עצמו בהועלה של תורה. לכן הוא נהיה שוחט, מועל, סופר סתם, דיין, אף בדין, עונה, כתב כמה שוטים של חושנו משפט, בנינים הכי קשים של התורה, הרבנים, גדולי הדור, גמרו עליו תעלל. בקיצור, כשהוא היה איתנו בישיבה, למדנו ביחד, היה לו אוטו מצ'וקמק כזה, קטנצ'י כזה מצ'וקמק, נוסע כבר 20 שנה. אמרתי לו, וואו, אותה אוטו הזאת מסוגל לנסוע? הוא אומר, וואלה, נוסע, שעתיים הלוך, שעתיים חזור, שרט אותי נאמנה, אני שם דלק ונוסע. אמרת לו, בלי עין הרע, איזה יופי. דרך כלל מכוניות כאלה לא מחזיקות מעמד. בקיצור, הבן אדם שנים השתמש במכונית הזאת, יום אחד אומר, אני עולה לארץ. עולה לארץ. מה עשה עם האוטו? דרך כלל מכוניות כאלה זורקים למסבלה, אבל בעברך אחר קנת אוטו. אמרתי בלב שלי, מעניין כמה זמן ייקח עד שעות אז יעלה באשן לעברך החדש. עם כל הכבוד, הוא לא הצדיק הזה שמסר את נפשו לתורה. לא עבר יום, יום לא עבר. למוחמד אני מגיע לישיבה סדר שני, רואה כל החנייה עדים. אתם מכירים את העדים? הלבנים האלה, ככה, מתפזר לכל הכיוונים. אני מתקרע, מה אני רואה? המכסה מנוע של האוטו פתוח. אני אומר לו, מה קרה? הוא אומר, רק אתמול קניתי את האוטו, פוצץ הרדיאטור. אמרתי לו, בטח. זה, אתה מגיע את הסיפור של נח ומשגם זו? שנים גרבות אבא בית, הבית מתנדנת כולו, הגג עומד להתמוטט, העמודים רוקדים, ימין, שמאל, חריקות. בסוף, יום אחד אמרו, בואו נוציא את נח ומשגם זו מהבית הזה. אמר, רגע, רגע, קודם כול אתם תצאו ותמשכו אותי בחוץ. אל תדחפו. למה? אחרי שאני אצא מהבית, הוא ייפול לכם על הראש. הוא יודע שהסיבה שהבית עומד זה אך ורק בזכות הצדיקות שלו, כי לא הגיע ללמות, אז יש לך מחזיק את הבית בדרך נס. אבל אם אני כבר יצא מסכנה מפתח הבית, אלה שבפנים יקבלו את הגג על הראש, ובדיוק כך היה. אז אני אומר לו, מה, אתה לא יודע שאנחנו משגמזו, לכבודו, הקלשבחו עשה ניסים גלויים כל יום, זה הצדיק המתמיד, התקיימה בו העמרה של חזל, כל המקבל על עצמו עול תורה, מעבירים ממנו עול דרך ארץ, הוא לא צריך להתעסק בכלום. לא מכונאים, לא החלפת שמנים, לא החלפת ברקסים, הכול עובד, עובד, עובד, שנים. יום אחד הוא אומר לי, תשמע, השם עשה לי נס גדול. אומרתי לו, מה? אומר, נגמר לי הרישיון, פאק טוקף, רישיון נהיגה. הייתי צריך לנסוע לעיירה סמוכה, לשבת שם שעות בתור, שיעשו לי רישיון חדש, תמונות, בדיקת ראייה, אתם יודעים מה זה חדש רישיון. אומר, אמרתי, מה יש להפסיד? נשלח את הרישיון עם מישהו אחר שהולך לשם. אולי יסכימו לחדש לי. אמרתי לו, מה? מה פתאום? אתה חייב ללכת לשם, מי יהיה חדש לך? הוא אומר, תתפלא, שהלכתי את הרישיון, בדרך נס יסכימו לחדש בלי שאני אבוא. זה נס כזה עוד לא היה, זה גמרי נגד החוק. שם סיבב משהו אצל הפקיד או אצל הפקידה במוח, שפתאום אמר, אין בעיה, לא פרובלם, סר. טק, טק, הנה, רישיון חדש. למה? כי בן אדם שלא מבזבז דקה ומת על התורה, חשקה נפשי בתורה, אז הקשבוק הוא מסלק ממנו את כל הבלבולים. זה היה צריך לפה רופא, רופא שיניים, שלוש שעות לחכות פה. עכשיו באנו לכאן, למה איחרנו? אתם יודעים למה איחרנו? לא נשאר לנו טיפה דלק באוטו. אז כבר היה כמה מילימטרים מתחת לאפס של האדום. אמרתי לאוזר שלי, אמרתי לו, שמע, אנחנו לא יכולים לקחת כזה סיכון, הוא נתקע בכביש מהיר עכשיו. חייבים לשים דלק. איפה היינו צריכים לשים דלק? בתחנה ברמות. בארץ אין תחנות דלק. אתה יכול לנסוע שעה, אין אף תחנה דלק, אתה מחפש. זה לא כמו אמריקה, צומת אחת, ארבע תחנות ענקיות עם חמישים ברזים למלא. פה אין תחנות. אז יש ברמות תחנה אחת שתי נטיבים, ארבע מטדליקים, עומדים שם שלושים מכוניות בתור, עד לרחוב. מה הולך פה? צריך לעמוד חצי שעה בתור כדי להיכנס לתחנת דלק. הדלק עולה... אמרתי לו, מה זה? איזה מין דבר זה? לא יכולים לעשות עוד תחנות במדינה? הדלק עולה, נו אז מה, ישלמו עוד שני שקלים מחר, בשביל זה מוכנים לעמוד רבע שעה בתור? לא משנה. אתה רואה, זה מראה לך שאנשים אין להם בכלל אמונה בקדוש ברוך הוא. עם כל הזקן שלהם והקובע הנחמד. אין להם אמונה בבורא עולם. אם הם מוכנים חצי שעה לסרוף בתור בשביל לחסוך חמישה, עשרה, עשרים שקלים, זה מראה שהם ודת, אין ביניהם כל כך קשר. במציאות, אין כל כך קשר. מה הם לא יודעים? הם לא יודעים דין, נשתקח מהם דין. כתוב שאוצאותיו של אדם קצובות לו מראש השנה ועד ראש השנה. איך אומרים, מתשרא התשרא? חוץ מתשרא. מה זה תשרא? ת' תורה, ש', שבתות, ר', ר', חודשים, י', ימים טובים. הכול על השם. כל הוצאות התורה, תלמודי תורה, מלמדים של הילדים, ספרים שאתה צריך ללמוד בהם, גמרות, הכול עליי. תקנה, אל תפחד. מה שצריך, אני אוסיף לך לתקציב השנתי. שבתות, תיעדר, תקנה. אל תבדוק מחירים בסופרמרקט. יום שני אתה קונה משהו, תבדוק. מה, זה שלושה אשכנית, זה שלושה וחצי, ניקח את זה. אין בעיה. שאר השבוע. חמישי, תמיד קונה לשבת. שישי, אתה עושה קניות לשבת. אל תסתכל על המחירים. מה שטוב להספים בשולחן שבת, פשוט תיקח. אל תפחד את זה על חשבון השם. תחשוב שעכשיו הקב'ה נתן לך כרטיס אשראי, לך תעשה חשבון קניות על חשבוני. לא רק זה, אפשר גם להרבות. שיישאר לשער השבוע. אני קונה את זה לשבת, ומה שיישאר נאכל בשער השבוע. אז גם זה יחזור. וגם אם אתה קונה חליפה, תקנה אותה לכבוד שבת, לא לכבוד החתונה של אחיך. לכבוד שבת, תלבש אותה בשבת לפחות איזה שעה, תשים אותה אחר כך בצד בשביל החתונה, גם החליפה יוסיפו לך את זה לתקציב השנתי. זה גם על חשבון השם. ככה זה לכבוד ראש חודש, לכבוד ימים טובים, לכבוד שבתות, כל תלמודי התורה, הכול עליי. אז מה אתה עכשיו אומר? עכשיו שימו לב. למה כתוב מזונותיו של האדם קצובים לו מראש השנה ועד ראש השנה? למה לא כתוב פרנסתו? בדרך כלל כל דבר אומרים פרנסתו. פה כתוב מזונותיו. למה? התשובה היא, אם הגזבחור רוצה שהוא יאכל בשנה 20 קילו בשר, ו-30 קילו דגים, ו-50 קילו לחם, ו-100 קילו ירקות, ו-200 קילו פירות, כל מה שהוא צריך לאכול במשך השנה, הוא יקבל את המאה קילו פירות ואת ה-200 קילו ירקות, ויקבל את ה-20 קילו בשר, זה לא משנה כמה זה יעלה. עכשיו זה עולה 20 שקל קילו, ועכשיו יעלה ל-30, לא משנה, אתה תקבל את אותם משקל. זה לא משנה המחיר, יעלה המחיר, עולה תקציב. אתה לא מקבל כסף, אתה מקבל אוכל. אוכל כמה עולה, אין אף כמינה. מה שאתה צריך להכיל את ילדיך, מזונותיו של האדם, קצובים לו. מה זה מזונותיו? כל צרכי החיות שלו. חשמל, מים, ארנונה. לכן הקשבח הוא נותן לך את התקציב לפי מה שאתה צריך כדי להתקיים. אז אם הלאה עלה, זה לא משנה, אני עדיין אקבל את המאה קילו. אז מה עכשיו אתה עומד בתחנה? לא חבל. בשעה, חצי שעה הזאת היית גומר עוד כמה משניות, לא חבל. בקיצור, פעם הרב משה פיינשטין זצה על גדול הדור, הרב הכי גדול שהיה באמריקה אי פעם בהלכה, הוא אמר שהוא עושה סיום שס משניות. כולם צחקו, משה, הוא גמר שס גמרה מאה פעמים. כבר גמר מאה פעמים. מה עכשיו עושה סיום שס משניות? מה, אתה ילד בן 12? עושה סיום שס משניות? מה אתה מתלהב? אתה גמרת את כל הגמרה כבר מאה פעמים. אף חיים אומרים, היה גומר את השס כל שנה. כל השס. טוב, אחרי שלמדת את זה מאה פעם, זה קלה קלות. אתה גומר דף בכמה דקות. הכול כבר בראש, מונח. זה רק, איך אומרים, רעיונון. אז אומרים לרב משה פיינשטיין, מה החידוש שכבודו עושה סיום על המשניות? הביא קצת כיבוד וזה. אמר להם הרב משה פיינשטיין, השעס הזה שגמרתי משניות הוא מיוחד מאוד בשבילי. למה? כי את המשניות האלה למדתי בזמן שקיפלתי את התפילין אחרי תפילת שחרית. כמה זמן לוקח קפל את התפילים? בערך דקה. נכון, עד שאתה מכניס למרתיק, סוגר. אז הוא אומר, כל בוקר, במקום לדבר, להסתכל, מעניינים, מה קורה, קר בחוץ, חם בחוץ, מה שלומך, מה שלומך, אחיך. במקום לבלבל את המוח, בזמן שאני הייתי מקפל, עושה עוד משנה שתיים כל יום. וככה, במשך הכיפולים, נוסף לי עוד שס משניות, אני מרגיש שזה בונוס. בזמן שכולם מבזבזים אני אספתי לי עוד סיום השס בזמן שקיפלתי את התפילים פעם היה איזה חל כוסס בישיבה הרבנים עשו ועדה, תפילות, תהילים אמרו צריכים כל אחד לקבל על עצמו קבלות להצלתו אמר, אחד, אני אעשה רשימה. בא לרב עזר, גבול הרב, מה אתה נותן לרפואתו? אני תורם פרק בגמרה. טוב, פרק שלם, אני אלמד לרפואתו. מה אתה תורם? אני אגמור את כל התהילים. מה אתה אומר? אני אגמור 100 משניות לרפואתו. מה אתה... אני אעשה שניים מקראי, אחד תרגום, עם רשי כל השנה לרפואתו. נו, עשה רשימה מכובדת. בא לזה אחד חכם, מה הכבודות תורם לרפואת התלמיד? אומר לו, אני נותן לך דקה מהלימוד שלי כל יום. הוא אומר לו, דקה? הוא מסתכל עליו ואומר לו, מה? מה חשבת? הוא אומר לו, אתה יודע מה אני עושה בדקה? כל יום דקה. כאן בעיניו, זה שעושה את הרשימה, שמע דקה זליזל. כמה מצוות זה דקה, מי יודע? דקה של לימוד תורה, כמה מצוות? חפץ חיים עשה חשבון. שעה לימוד תורה שווה 60 אלף מצוות. דקה זה אלף מצוות דה אורייטה. הנה, אנחנו יושבים פה כבר שעה. לא, 45 דקות. 45 דקות, אני מדבר בערך 40 דקות. כל דקה אלף מצוות. כבר עשינו ביחד כולנו 40 אלף מצוות. איך החשבון? שמעו טוב. אדם ממוצע מדבר 200 מילים בדקה. מילה ממוצעת, יש בה חמש אותיות, 200 כפול 5 זה אלף אותיות בדקה. ואם זה עמר אליהו, זה 2,000 בדקה. יש לו שם איזה מכונת עירייה שם. היא עובדת על כפול. קרוב הרובים יורים כדור אחד, אצלו זה בצרחות, שתיים, שתיים. בקיצור, אז אדם ממוצע, מדבר 200 מילים בדקה, אלף אותיות, וכל עוד זה מצוות אסד הוראית, כל עוד, כל תיבה שיוצאת לו מהפה, כל עוד נחשב מצווה. עכשיו, תחשוב, אתה יושב דקה לומד תורה, אפילו קראת עדף בחומש. זה כבר אלף אותיות. נחשב כאילו הנחת תפילין בדקה הזאת אלף פעמים. איך אנחנו מתרגשים... עכשיו אתה מניח תפילין, נגיד, וואו, איזה מצווה, תפילין, של יד, של ראש, שתי מצוות דוריית כל יום. איך מתרגשים? יש מישהו שמוכן לעבור יום בלי להניח תפילין? הפוך עולמות ולא יוותר על תפילין. אבל ביני לבינכם, השכר של הנחת תפילין הוא יותר ממיליארד דולר. יותר. בשמיים, השכר על פעם אחת של המניח תפילין זה יותר ממיליארד דולר. כמובן, אנחנו מפרש את זה למשהו רוחני, אבל מבחינת ערך, אני אומר לכם, זה מעל מיליארד דולר. עכשיו תגידו לי אתם, אם אדם עסקה במיליארד דולר בלוטו, מה הוא עושה? רץ ברחובות, צורח, קופץ על הגדרות, כמו איזה בבון, מטפס. מה אתה עושה, משה? יש! מה? נהייתי מיליארדר! איזה צעקות, איזה שעגות! יש כאלה, ירוויחו מיליארד דולר והם צועקים, קופצים, כמו בבונים. ויש כאלה, איזה שחקן מטופש שהגיע מאפריקה, בואת בחתיכת סמרטות מאור, פוגע בחתיכת סמרטות של רשת, וככה איזה ירושלמי קופץ על הגדרות. מה קרה, משה? יש אלוקים. מה קרה?
הניגרי של ביתר מתן ביתה, נכנס. נו, ומה הרווחנו מזה?
וואלה, לא חשבתי על זה. לא הרווחנו כלום. מה הרווחנו? היו מיותר מטומטמים. ועוד בשבת. מלא, טמטום, יום שני, שלישי. בסדר, מטומטם. תראו, חכם בן ציון, אבא שאול ז'צל, אמר עד היום, זה היה לפני 30 שנה שהוא אמר את זה, אולי קצת יותר, עד היום מי שהיה גאוותן היה רשע כתוב בתורה תואבת השם כל גבוה לב מי שמחזיק מעצמו מתואב בעיני השם אמר חכם בן ציון מהיום זה סך הכל תמטום עד היום זה היה רשעות מהיום זה תמטום מי הבין? מה הוא אומר עליו? הוא לא מוציא מילה מיותרת מהפה זו הוא אמר בשיעור מי הבין? הבנתם מה הוא אמר או לא? אני חוזר למי שרדום. מה יש לך את הגאווה הזאת של תמטום? נו, אז למה זה לא היה תמטום לפני מאה שנה? אני חושב שזה משהו, זה כאילו בלי ערך.
בלי ערך.
פעם אולי זה היה דמעטיקאיזם, אבל עכשיו זה תמטום. אתה קרוב לתשובה, אבל לא נתת אותה עדיין. שתובבת געני המהפך בחררה, אבל לא נותנת את ה... הרמת לי, אוקיי. אומר אב בן ציון מלא בזמן הבן ישחי, בזמן הגאון מבילנה, בזמן הערי הקדוש,
היה על מה להתגאות. בן אדם גמר שעש 500 פעם, גמר שולחן ארוך 100 פעם, אנשים מסרות נפשם לתורה, לא היה להם כלום חוץ מתורה. אז אחד שיודע את כל התורה ואת
כל הקבלה, מסתכל על איזה עם הארץ בבוז. לפחות יש עלמה. שואלים אותו, למה אתה מסתכל עליו מלמעלה? איפה אני, איפה הוא, מה? הוא לא לומד שום דבר. אני גמרתי את כל התורה, נשקעתי 40 שנה, 18 שעות ביום. טוב, מבינים למה אתה מתגאה. אבל אסור!
אבל אסור להתגאות.
אה, כן, אתה צודק. עברתי איסור דור הייטב. זאת אומרת, אז זה היה רשעות. היום זה סתם טמטום. אתם מבינים מה הוא אומר? מי יש לו היום על מה להתגאות? אם עכשיו יקחו איזה עברך שמחזיק מעצמו, פלפלן, מכירים את אלה? פלפלן, יכניסו אותו עכשיו לישיבה של הגאון מבינה לפני 200 שנה. מה אתם אומרים? הוא יזכה בתפקיד של חלוקת תה לחכמים או לא? התנו לו לחלק תה או שהגידו לו, לא עברת, נכשלת. במבדקים, במבדקים עלה בידינו שאתה לא ראוי להגיש תה לתלמידים. מה זה לא ראוי? אני גם אמרתי מסכתות שלמות. אתה לא ראוי עדיין להגיש תה בישיבה אצל הגאון. לך, תחזור עוד חמש שנים, כבר תהיה יותר ברמה, ניתן לך... אולי גם ניתן לך לנקות כאן קצת הרצפה, לשטוף. תראו, אני אגיד לכם, התלמיד של הגאון מבילנה הכי מובהק שהיה, מי הוא? יד ימינו, תלמידו המובהק של הגאון מבילנה, מי הוא? רב חיים מבולוג'ין, אפש החיים. הוא גם כן היה ענק מאוד. עכשיו, אתם יודעים שיש לרב תלמיד מובהק שהיה דבוק אליו עשרות שנים, כל יום. אז אין אדם שאוהב יותר מרבו, נכון? רבו קודם להוריו, קודם לכל דבר. אז רב חיים איבולוז'ין לא חשוד, הוא לא חשוד, רב חיים איבולוז'ין, להגיד משהו נגד הגאון מבינה. להפך, הוא מעוניין לשבח אותו כמה שיותר. עכשיו תשמעו דבר מדהים. דבר מדהים שאלו את רב חיים מבולוג'ין תגיד הגאון מבילנה שהיה גאון הגאונים לא היה כמותו בעולם אם הוא היה חי בזמן התנאים הוא היה נחשב גם כן לחכם תנאים שמוזכרים בגמרא הרב חיים מבולוג'ין אמר לו חס ושלום הוא לא היה נחשב לכלום בזמן התנאים בעיות? -לא שלנו. לא שלנו. כתוב, ואהבת לרעך כמוך. אם עכשיו המצלמה שלו קפתה, הייתה אמור לפקוט, לא לחייך. אבל אתה מתכונן כבר, מכין תרופה למכה. דרך אגב, ואהבת לרעך כמוך, מה הפשט בפסוק? שמה שקורה לך ואתה בוכה, אם קורה לחברך, אתה צריך לפקוט באותה מידה? וודאי שזה לא נכון. כי הקרסמכו לא דורש מאדם דבר שלא יכול לעמוד בו דוגמה עכשיו אדם מגיע לשכונה בניין מגורים רואה משטרות אמבולנסים אנשים בוכים שכנים רצים מה קרה ילד נפל מקומה שלישית ומת נפטר הלב שלו ירד אני גר בקומה שלישית איזה צד של הבניין הנה מפה יש שתי דירות, אני והשכן. זה כבר 50 אחוז סיכוי שזה הבן שלו. יש לו תינוק קטן, הוא משתגע, המוח שלו מתפוצץ, הלב שלו על 200, הוא רץ. בסוף אשתו צורקת לו, משה, תירגע, זה לא הבן שלנו. מה שמה זה הבן של השכן לידו במסדרון? מה התגובה שלו?
ריבונו שלו, רע, מרקת אותי.
תיישב על הרצפה, מתחיל לבכות. וואי, אשתבח שמך, תודה, תודה. מה תודה? הבן של השכן בן שנה נפן מהחלון מת, מה תודה? טוב, ברור שבנקרא, נשבר לי הלב על השכן.
עוד מטרמי העכל, אני אתחיל לבכות, אבל
קודם כול אני עכשיו רוקד שזה לא בן שלי. מה, אבל מה אם אהבת לרעך כמוך? היית צריך לפקוד באותה מידה. התשובה היא לא נכון. האנשם לא מצפה שתפקע על הבן של השכן כמו על הבן שלך. זה לא טבעי וזה לא בלתי אפשרי. אז מה אומרים חזל? ואהבת לרעחת כמוך פירושו, מן דה שנה עליך, אל תעשה לחברך. שמעתם את זה או לא? מה ששנוי עליך, אל תעשה לאחרים. אתה לא אוהב שאנשים מעליבים אותך, אל תעליב. אתה לא אוהב שיושבים לך למיטה בישיבה, אל תישב על המיטות. כל מה שאתה לא אוהב שעושים לך, אל תעשה אתה לאחרים. אבל אין שום עניין לאהוב אותו כמו שאתה אוהב את עצמך. זה לא מציאותי. לכן אם מישהו חושב שאם אתה לא מצטער בצערו של חברך כמו שאתה מצטער בצערך, לא ציפו ממך משמיים בכזה דבר. אז נחזור לעניין. שאלו את הרב חיים מבולוג'ין, עם הגאון מבילנה, בזמן התנאים היה נחשב משהו? אמר, לא היה נחשב לכלום. ואז הוא אמר משפט מעניין, הוא אמר אולי, אולי, אולי, אולי הוא היה יכול להתקבל לישיבה של הרמב'נה, שזה היה 500 שנה קודם. הרמב'נה היה לפני 750 שנה. והגאון מבין לפני 250 שנה. 500 שנה לפני הגאון הייתה ישיבה של תלמידי הרמבן, והוא אומר, אולי הוא היה יכול להתקבל לישיבה של הרמבן. תארו לכם עכשיו מי היה הרמבן ומי היו תלמידי הרמבן. הבנתם מה זה? אז לכן אומר חכם בן ציון, עד הדור הזה מי שהיה גאבתן היה רשע. מהיום הוא סתם מטומטם, טיפש. זה כבר לא רשעות. סתם, אדם שותה. על מה אתה מתגאה? אתם מבינים מה מדובר פה? נגיד שעכשיו יש איזה מקום שכולם היו מיליונרים. מיליונרים, במיליוני דולרים, כולם. אז אנשים מתגאים. זה 13 מיליון, זה 50 מיליון, זה 100 מיליון, כולם מתגאים. קונים מכוניות, שעונים, מתרברבים באושרם.
פתאום מגיעים לעיר של דלפונים.
האחי עשיר שם יש לו 200 דולר בחשבון בנק.
וגם שם המתגאים. הוא אומר, מה אתה מתגאה? יש לי 200 דולר. זאת אומרת, תומתם, אתה לא יכול לנקות
שירותים אצל ההוא שם. דרך אגב, כששואלים בן אדם האם אתה עשיר, מה התשובה היא? אפשר להגיד גם כן ואפשר להגיד גם לא. שניהם אמת. איך אפשר להגיד דבר ויפוחו ושניהם אמת? חשבתם על זה פעם? אם עכשיו שואלים בן אדם, תגיד, אתה בן אדם חכם? כן. אחד אחר שואל אותו, תגיד, אתה בן אדם חכם? לא. תחליט. מה זה פעם כן, פעם לא?
תגיד, אתה בן אדם יפה?
כן.
תגיד, אתה בן אדם יפה?
לא. מה, זה כל יום תשובה אחרת? תלוי מי שואל. אם ביל גייץ שואל, תגיד, אתה עשיר? תשובה הוא, לא, אני מאוד מעניין. את הבת שלך שעברתר מכלום, הוא כל מה שיש לי. אם שואל אותך איזה עברך שאיך אומרים, חי מקצווה קטנה וזה, תגיד, אתה עשיר? ביחס אליך, כן? הכל יחסי.
תגיד, אתה יפה?
תלוי למי אתה משווה אותי. אתה משווה אותי לקוף, אז אני יפה. אתה משווה אותי למישהו שבאמת יוסף הצדיק,
אז אני כמו קוף לידו. החוכמה אותו דבר. תגיד, אומר, תגיד, אתה חכם?
ביחס לחברי הכנסת, כן? ביחס לחכמים של פורט יוסף, אני כלום, קליפת רשום. מבינים את הרעיון או לא? אנחנו עומדים בפני מתן תורה. איזה מצווה קדמה למתן תורה? מה המתנה שבורא עולם שמר במיוחד לעם ישראל במשך דורות? הוא כל כך התרגש על הרגע הזה שסוף סוף הוא עומד לתת לבניו את
הדבר הכי יקר לו, שהוא בא למשה
ואמר לו, מתנה לי בבית גנזי, המקום הגנוז, הכספת.
הכספת הסודית מתנה לי בבית גנזי ברצוני לתנא לבני ישראל לך והודיעה ממתי צריכים
להודיע לבן אדם שהוא מקבל מתנה בדרך כלל עושים מתנת פתעה, הפתעה מתנות נותנים בהפתעה לא מודיעים מראש אני עומד לתת לך מתנה שאתה קונה למישהו בוסן לא צריך להודיע מראש אתה מביא פרחים גם לא צריך להודיע בקבוק יין לשבת לא צריך להודיע אבל שאני נותן לך את הדבר הכי יקר בעולם צריך הכנה שלא
תזלזל היי אני מחר עומד לבוא ולתת לך משהו ענק תתכונן תהיה מוכן, נפשית, שכלית, פסיכולוגית, מה המתנה בוראי עולם את
יום השבת אני הולך לקרות אתכם ברית
אני הופך אתכם באופן רשמי לבנים שלי
אני הופך אתכם ליהודים כדי להיות יהודי צריכים שתי תנאים, הרבה לא יודעים את זה. אפילו האנשים עם קיפרה על הראש, לצערי לא יודעים את זה. לא יודעים, לא לומדים. כמה דתיים עושים דברים הפוך מהתורה.
מהם שני התנאים שצריכים כדי להיות יהודי, מי יודע? אם אין לך את אחד משני התנאים,
אתה לא נחשב יהודי בשמיים. צנאי ראשון זה יהודים כולם, כמעט כולם. צריך שאימא שלך תהיה יהודיה. אימא שלך יהודיה, סבתא שלך, זאת אומרת אימא של אימא שלך יהודיה. אימא של אימא של אימא שלך יהודיה וכן הזה הדרך. שהצד, השושלת שלך מצד האימא, כולן יהודיות. אימא, סבתא, אימא של סבתא. מצד האבא, זה לא משפיע על היהדות. משפיע בדברים אחרים, אבל אם האבא גוי והאימא יהודייה, אתה יהודי מבחינת האימא. טוב, אבל צריך עוד תנאי. תנאי אחד לא מספיק. על פי שני עדים יקום דבר. מה התנאי השני? חייב שתהיה שומר שבת כהלכתה. מי שלא שומר שבת לא נחשב ליהודי בשמיים. זה כתוב שבע פעמים בשולחן ארוך, בשבע מקומות שונים.
מחלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר.
אין שום הבדל בינו לבין גוי.
את הגוי לא קוברים ביחד עם יהודים,
אותו אי אפשר לקבור ביחד עם יהודים, צריך לשים גדר בינו לבין השומרי שבת. כתוב, הם קוברים רשע עם צדיק, צריך לקבור אותו. אם קברו בטעות מחלל שבת בחלקה של שומרי שבת, חייבים לפתוח את הקבר ולהעביר אותו משם. אתם יודעים איזה ביזיון זה? לפתוח קבר של מת? הוא חודש כבור שם. פתאום אומרים, תשמע, אחד מהאנשים שכברנו פה התברר שהוא לא היה שומר שבת.
מה אומר הרב?
אין מה לעשות. הלכה זה הלכה. אנחנו לא יכולים לסלף את התורה. התורה אומרת שאסור לכבור מחלל שבת בין שומרי שבת. תפתחו את הכבר, תעבירו אותו לבעיה חדשה. מעבירים אותו לחלקה של מחללי שבת. כל בית כברות רבני חרדי בארץ מקפיד על זה. יש בתי כברות של העיריות, הם לא אכפת להן. ההלכה קוברים את כל מה שבא ליד. אנחנו מדברים מה התורה אומרת, לא מה אנשים עושים. מחרל שבת נגע ביעין, אסור לשתות מנו, יעין נסך. מחרל שבת עשה קידוש, לא יצאת לידי חובה. זה כמו שהערבי עשה קידוש, לא יצאת לידי חובה. אתה צריך לחזור ולקדש מחדש. לחזור ולקדש מחלל שבת העיד בחתונה שלך אתה לא נשוי יש לך ילדים זה ילדים מחוץ לנישואים מה אתה מדבר היה
לי חופה 500 איש רקדו עם הרבנים אצלי בחתונה באו רבנים להגיד מזל טוב מה זה נוגע לעניין שני העידים שראו ששמת תבת על היד של אשתך אחד מהם היה מחלל שבת משחק בטלפון בשבת
מדליק כל מיני מכשירים בשבת.
מעשן, נוסע באוטו, כותב, תופר.
זה כל מיני דברים שאסור לעשות בשבת. ולכן הוא נחשב לגוי, וגוי שמעיד בחתונה של יהודי. היהודי לא נשוי. ויש עוד הרבה. מחלל שבת שחת שחיטה גלת כאשר בית יוסף. פעם הוא היה בישיבה, איזה תימני שהיה פעם, חרדי, גיל 16 ירד מהדרך, נהיה חילוני, אבל כל עוד הוא היה בישיבה, הוא למד הרבה תורה. הוא יודע לקרוא בתורה, הוא יודע גמרא, הוא יודע רמב״ם, הוא יודע ללכות שחיטה,
הוא למד להיות שוחט. האבא שלו לימד אותו איך לשחוט כבשים. תרנגולות עכשיו הוא כבר חילוני בן 25 חלל שבת אומר בואה מי יודע לשחוט אני שוחט שחיטה מעודרת שחיטה מעודרת הסכין אני בודק אני יודע בדיוק איפה הוא יודע לבדוק הכל בודק את הרעות של הבאמה אצלי יוצא רק בית יוסף אני מחמיר מאוד שחט לך פרה עכשיו פרה
זה חמשת אלפים דולר 20 אלף שקל כמעט פרה שמנה גדולה, זה יקר מאוד. יש לך שם איזה, אני יודע מה, אלף קילו של בשר, זה לא צחוק.
כשאכלת מך פרה, שחיטה מעודרת. בטקת ריאות, ריאות חלקות, חלק בית יוסף. כל הבשר נבלה.
כמו שאכלת פרה מתה ברחוב שמתה מאיזה מקט חשמל. השחיטה שלו פסולה. מסתכלו, רמב״ם בלחוץ, שחיטה. מחלל שבת שחיטתו נבלה. כתב לך ספר תורה, לא קשר הספר. למה? הכול מעודר, תראה איזה כתב. הוא מחלל שבת, אין קדושה בספר. כתב לך מזוזות? איך אומרים, אין לך מזוזות? פסול, אצלו הכול פסול. כמו גוי לכל דבר.
בישר את האוכל, אסור לאכול מהאוכל.
זה בישול גויים. ידעתם את כל זה או לא? מי ידע את מה שאמרתי שירים את היד? שני אנשים. תראו כמה אנשים יושבים פה, רק שניים, שלושה יודעים. השאר הם מענבה, לא מרימים את היד. הרבה לא יודעים את זה. אנשים שדתיים כל החיים מסתכלים עליי כאילו נפלתי מהירח. מה זה הדברים האלה?
מה המשוגע הזה אומר? מי הזמין אותו?
בסך הכול קורא מה שכתוב בשולחן ארוך, גם זה אסור.
אז תגיד שאסור לקרוא את שולחן ארוך, אז התבטלו החוקים. התבטלו היהדות, חס ושלום. אי אפשר כבר לקרוא פסוק מהתורה, זה קיצוני. אי אפשר לקרוא הלכה משולחן ארוך, זה קיצוני.
קיצוני.
הרופא אומר לבן אדם, תשמע, הלב שלך סתום.
צריכים לנסות לעשות צינטור, אם לא יעבוד, ניתוח לב פתוח.
אתה רופא קיצוני משוגע. למה אני משוגע?
אני עושה להציל את חייך.
אתה רוצה למות מהעולם מחלל שבת ולסבול עד ולעולמי עולמים?
אם המחללי שבת האלה יודעים מה מחכה להם? בעד מיליארד דולרים לא היו מסכימים פעם אחת לחלל שבת. לא כל יום, כל שבוע, פעם אחת. בום, להדליק את האור, פעם אחת. אם הם היו יודעים כמה זה חמור, הייתה שם להם אקדח לראש הם לא היו מסכימים. אפילו שפיקוח נפש דוחה שבת, אם הם היו מבינים איזה נזק רוחני הם עושים בעולמות העיונים לעולם ולעצמם ולעם ישראל, בעד כל הון שבעולם הם לא היו מעיזים אי פעם לחלט שבת. למה יש כל כך הרבה מרות אלפים מחללי שבת, בורים ועמי ארצות? לא יודעים כלום, לא לומדים, לא מקבלים, אטומים, רק מתעסקים בשטויות.
אם היו יושבים חודש-חודשיים, לומדים מה זה
שבת, הלכות שבת, מה זה קדושת השבת, כמה זה חשוב בעיני בורי עולם, איך בורי עולם נתן את השבת לפני התורה.
למה בורא העולם נתן לעם ישראל את השבת באופן עצמאי לא כחלק מהתורה אחר כך זה בא עם התורה אבל לפני שהייתה תורה הוא נתן לנו את השבת למה? להראות לך שהשבת זה קודם אפילו לתורה בלי שבת אתה לא יכול לקבל תורה כי אתה גוי גוי לא יכול ללמוד
תורה כתוב במסכת סנדרין עמוד נונחת כתוב
גוי שלמד תורה חייב מיטה למה אסור לתת לחילוני עלייה לתורה בשבת זה נגד
ההלכה אסור למה איך הוא אומר לו שקרים הוא בא מברך ומברך ואומר שקרים הוא שומע את התורה? לא.
הוא חי על פי התורה? לא.
אז מה יוצא? שהוא מצפצף על התורה.
התורה אומרת, מה עשו? הוא עושה מה שבא לו. מה אתה עכשיו מביא אותו להציל הצהרת שקר? אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. מה אכפת לך מהתורה שהוא נתן לנו את תורתו?
התורה בשבילך זה מפית. מה זה בשבילך?
מה אתה נותן לו לעלות לתורה ולהצעיר? אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו התורתו. נו ומה? מה אכפת לך מתורתו? אבל אתה מצפצף על התורה שלו. מה אתה עכשיו עומד לפני כל הקהל בשבת ומצעיר? ברוך אתה, השם, אלוקינו, מלך העולם, אשר נתן לנו תורתו, תורת אמת.
תורת אמת, אדו אומר.
וחי העולם נתן בתוכנו.
ובסוף אומרים לו כן תורת אמת אז למה אתה מצפצף עליה כתוב בתורה מחלל שבת מות יומת מות בעולם הזה יומת
לחיי הנצח ונחרטה הנפשאים מהמאה קורטים את נשמתו לעד ולעולם העולמים מה אתה נותן לנו סיסמאות תורת אמת חיי עולם נטה
בתוכנו איך זה עוזר לך אתה נחרט מחיי עולם הבנתם למה אסור כתוב במשנה ברורה בחפץ רעים על השולחן הרוך, מחלל שבת אינו מצטרף לשום דבר שבקדושה. אי אפשר לקלול אותו כאחד מהעשרה. יש עכשיו תשעה איש. יום כיפור, רוצים להוציא ספר תורה. יום כיפור, רוצים להוציא ספר תורה. יש רק תשעה שומרי שבת בבית הכנסת. ויש עוד 500 מחללי שבת, נושאים בשבת. תשעה אברכים, 500 חילונים. בית כנסת, יום כיפור, זה מצוי. יש הרבה מקומות כאלה בעולם. בית כנסת של חילונים. אבל יש שם תשעה אברכים שנקראו לאזור. אי אפשר להוציא את הספר תורה, אי אפשר לקרוא בו. זה ברכות לבת הלאה, הכול. חייבים שיהיו עשרה שומרי שבת. כל השאר הם מוזמנים בדיאבד אחרי שכבר יש השרה שומרי שבת. בבקשה, תפדלו, תכנזו, תשמעו את קריאת התורה. אבל אם אין השרה שומרי שבת, אסור להוציא את התורה, אסור להעלות אנשים לתורה, אסור להגיד קדושה ומתכנסת. כתוב בעור לציון, חכם בן ציונאו השאול, הוא חי בדורנו. כתוב, מחלל שבת, אין עונים אמן על הקדיש שלו. הוא בא להגיד כדי של אבא שלו בבית הכנסת, אומר קדיש, לא מבין, למה אף אחד לא עונה? שקט. טוב, זו הישיבה של חכם בן ציון אבא שאול. אף אחד לא עונה. מברך ברכה לעונים. זה כל מה שאמרתי לכם, רבותיי, זה לא אני, שלא תגידו אני אומר, שלא תחשבו לשנייה שזה איזה רעיון שלי פה. אני סך הכול אומר לכם מה כתוב בהלכה. כמו שאתה בא לאיזורך דין פה, שואל אותו מה החוק במדינת ישראל לגבי כך וכך, לגבי מה עם. יש לך עסק, אתה בא לרואה חשבון, מה החוקים? תגיד מה אני חייב, מה אני לא חייב. מה שהרואה חשבון אומר, אתה מאמין לו כי אתה לא רואה חשבון, אתה לא יודע את החוקים, אז אתה הולך לפי
מה שהוא מלמד אותך, והרואה חשבון אומר לך דברים מדעתו או שאומר לך מה
שכתוב בחוקים של המדינה.
עכשיו אם הרואה חשבון אמר לך שאתה צריך לשלם מס ויצבן אותך לא בא
לך לשלם על הדבר הזה מס את
מי אתה מאשים אותו או את אלה
שכתבו את החוקים אתה מאשים את הרואה חשבון שאומר לך מה עם החוקים או אתה מאשים את זה שהמציא את החוק מה אתם אומרים? נו טענו לי זה שכתב את החוקים לא את זה שאומר מה כתוב אז למה אתם כועסים עליי? אתם כועסים על השם, רק לא נעים לכם. מה, אני כעס על השם? העדיף נתפוס אותו, סעיר לעזאזל. זה הרבה יותר קל וזה יוצא הרבה יותר טוב. פחד חדים. לא צחוק. אם אנשים היו יודעים מה זה... אני עכשיו עשיתי סרט על שבת בעברית. שמנו אותו בפייסבוק, למה אני שם אותו בפייסבוק? בשביל ש... איפה החילונים? הם נמצאים שם. למי אני אביא את הסרט על שבת לישיבות? שם, ברוך השם, שומרים שבת. אני צריך לשים אותו במקום שכולם שם חילונים. יוטיוב, פייסבוק, אני יודע מה, אינסטגרם, יש להם כל מיני שמות. טיקטוק, שמיקטוק, לא יודע מה זה אפילו. בקיצור, רבותיי, שמנו את הסרט בפייסבוק לפני שבעה שבועות, מהיום, שבעה שבועות, אתמול עברנו את המיליון צפיות. מיליון צפיות בעברית. זה פשוט מדהים. מדהים מה שפה, מה שקורה פה. מיליון צפיות היה... תסתכל, one million, אחד אם. אחד אם כתוב למטה. עוד שלשון היה עד שעה מאות ארבעים ומשהו אלף זה עולה באלפים כל יום סרט קטלני בלתי אפשרי כמעט לראות אותו ולשאול אם חלל שבת אלא אם כן אתה לא שפוי זה מדהים מי שרוצה את זה אני אשלח לו קישור אשלח לו קישור אני חושב למה אני שמח? אם זה היה באנגלית, הייתי בשמחה מוגבלת. למה? אנגלית יכול להיות שמתוך המיליון 300, 400 או 700 אלף הם בכלל גויים. גויים מתעניינים עוד בתורה? כל מילה שאני מוציא מהפה, ישר 800 אלף מוסלמים רואים. חפשי, מה אני אגיד? אמרתי על העובדי העבודה זרה שבתורה כתוב שיש להם עונש מוות, ישר שמים את זה בכל העולם המוסלמי. תראו, מי שעובד עבודה זרה, לפי התורה של היהודים, חייב מוות. הם שמים הכול. זאת אומרת, יש לך היום גישה לכל דבר, כל מה שאתה מוציא מהפה, מיד זה יכול להגיע לכל העולם. יש איזה אחד, היה שחקן כדורסל גדול מאוד ב-NBA. אחד הגדולים בכל הזמנים. קוראים לו אמרי סטודמייר. לא יודע אם אתם שמעתם עליו. בוא, ברוך השם, לא מכירים מי זה. הוא היה משחק בניו יורק ניקס. הבואה, שתי מטר ועשרה או יותר. יום אחד התחילו שמועות שהוא מתעניין ביהדות. הוא רוצה להתגייר. אז... הוא בחר לעצמו שם, שם עברי. מה השם שלו, מי יודע? -יהושפת. יהושפת. מי קורא לעצמו יהושפת? חיפש שם של מישהו טוב בתורה, בתנח, קרא לעצמו יהושפת. אני חושב שזה היהודי היהושפת היחיד בעולם. כנראה חיפוש שם שרק לא יהיה. בקיצור, אמרתי אז לקספי, אומרי קספי, הוא זכיתי שווה תלמיד שלי ככה, חיזקתי אותו וזה. בזמן שהוא היה באמריקה משחק, הייתי כל הזמן נפגש איתו וזה, והייתי לו תפילין, צפרים, כל מיני סרטונים, לאט לאט, ברוך השם, התחזק מאוד. אמרתי לו, תקשר אותי ל... יהודה שפט הזה. הוא אמר לי, תשמע, הוא מאמין ביושקה. אני אומר לו, מה זאת אומרת? רוצה להתגייר? איך מאמין ביושקה? הוא אומר לי, הוא מולבעל, הוא מצד אחד אוהב את היהדות וזה מצד שני הוא חסיד של יושקה. אמרתי, אני אחנך אותו, אל תדאג. אז התחלתי לדבר איתו. התחלתי לשלוח לו סרטונים, מה זה הבלוף של הנצרות. לא אמרתי לו, אני יודע שאתה חסיד של יושקה. לאן? אחר כך הוא היה מפתח אנטי אליי. סתם, הייתי שואל אולי, אנחנו כאילו סרטונים בהקרא, בוואטסאפ, בהקרא... והוא היה אומר לי, וואו, זה מדהים, רביי, מתי אנחנו יכולים ללכת לארוחת ערב במנתן ביחד? קיצור, התחלנו להתחבר. זרק את היושקז, זרק את הכול, היום הוא יושב בישיבה עם אוזניות, דף יומי, מסבירים על הדף באנגלית, יושב, לא עובד גמלה. אז מה, הטמפו פחות ממנו? אני לא מבין. ויתר על כל חיי העוללות. הוא מולטי מיליונר, הוא בעל הבית של הרבה עסקים. אני חושב, הוא בעל הבית של הפועל ירושלים. הקבוצת כדורסל היה שלו. בקיצור, הבן אדם עשה קצת משהו בחיי
האבלוף, ועזב את השטויות האלה, עכשיו הוא
בפלורידה יושב, ולומד תורה עם אוזניות, מסבירים את הגמרה. תראה איך הוא שובר את הראש להבין את הגמרה. בסופו של דבר, בן אדם שרואה את המתיקות של התורה, מעור שבאה, חזירו למותיו. הקב' אומר לעם ישראל אלווי ואותי עזבו לתורתי שמרו איך אפשר כזו סתירה מה הפירוש אותי עזבו אבל לתורתי שמרו אתם יודעים בדור הקודם היו אנשים אפיקורסים בעטו בתורה אבל היה להם הנאה בלילמוד גמרה היו יושבים בשבת עם סיגריה ולומדים גמרה בשביל הכיף לומד דברי אלוקים חיים ומעשן בזמן שהוא בשבת, עושה איסור כרת ושקילה. זאת אומרת, יש מציאות שהאדם יהנה מלימוד תורה, ויהיה חלאת המין האנושי, רשעה מרושעה. יש מציאות כזאת. עובדה שחזל אומרים בגמרא, תלמיד חכם שמדותיו רעות, נבלה שרוכה בשוק טובה ממנו. אתם יודעים מה זה תלמיד חכם בזמן חזל? כך את כל הרבנים בעולם שים אותם על המשקל, כך רב אחד בזמן חזל, בזמן התלמוד, שקוראים לו תלמיד חכם, רבי עקיבא, רבי שמעון, רבי יוחנן, לא משנה מי, שים אותו על הצד השני של המשקל, מכריע את כולם. זה תלמיד חכם בלשון חזל, לא בלשון העיתונים. העיתונים החרדים היום מכתירים מתלמיד חכם. לוקחים מזה עם הארץ, עם יחסי ציבור, והופכים אותו לגדול הדור. עזבו אותנו השטיות האלה, מספיק להיות מימים.
שחזל, אומרים תלמיד חכם, משמע, אין דבר בתורה שהוא לא בקיא בו. בפרטי פרטים. כל דין ודין, כל סוגיה, הכול. אבל אם יש לו מידות רעות, יש
לך חתול מת פה בשכונה, אוף, איזה שירחון, כולם בורחים. החתול עדיף עליו, כך החזל אומרים. אתם לא חושבים שזה קצת מוגזם? זו קצת תקצנה, לא? בכל זאת, הוא תלמיד חכם, משהו מבהיל. בכל התורה ישב 60 שנה, למד בלי הפסקה. בלי שטויות, בלי מסכים, בלי כל מיני טיולים, בלי בין הזמנים. לא היה בין הזמנים אז. אני שואל, אתם לא חושבים שחכמים קצת הקצינו? אולי בכוונה? אתה יכול לקרוא לאדם כזה שבקיא בכל התורה? כל החיים שלו למד תורה, אתה יכול להגיד שעכבר מת בשוק עדיף עליו? -צריך לברוח ממנו. מה הפשט? מה קורה שיש נבלה ברחוב? הריח הולך ומתגבר מיום ליום. נכון? הסירחון מתפשט. מה קורה? אנשים בורחים מהאזור. כל מי שמגיע, אוף, איזה ריח. מהר בורח. זה מה שחזל התכוונו. תלמיד חכם שמדותיו רעות גורם שאנשים יברחו מהתורה. כמו שהחתול מת גורם שתברח מהאזור, ככה אחד כזה גורם שיברחו מהתורה. למה? פעם בא אליי זה אחד, הוא אומר, כבוד הרב, אני עדיין מחזקתי מה שאתה אומר, אבל זהו, אני כבר לא חסיד גדול. מה קרה? הוא אומר, אתה אמרת שמי שלומד תורה, התורה משפרת אותו, עושה אותו אדם יותר ישר, יותר טוב, פחות עצבני, יותר ענב, מתקן לו תמידות. איזה חסיד אחד עכשיו עקץ אותי במאות אלפי דולרים.
ניקה אותי, גמר עליי.
אמרתי לו, אני אשאל לך שאלה, בתורה כתוב שמותר לגנוב? אומר לא. אז אם הוא עשה עבירה מהתורה, למה אתה מאשים את התורה? לא הבנתי. יש תורה, התורה אמרה שאסור לגנוב, והוא עבר על חוקי התורה, אז למה אתה אומר שהתורה היא לא בסדר? לא הבנתי. זה שמישהו לא מצייט לתורה זה התורה לא בסדר. התשובה, מה הוא ענה לי? הוא אומר, כי אם זה היה נכון מה שאתה אומר, שמי שיושב ולומד תורה יום ולילה, הוא בן אדם יותר טוב, יותר מוסרי, אז הוא לא היה גונב. איך זה שהוא אחרי כל התורה שהוא למד בחיים שלו, יותר גרוע מאיזה גנב פרחך מהרחוב שלא יודע התורה? סימן שמה שאתה אומר, שהתורה משפרת את האדם, זה לא נכון. שמעתם את הטענה או לא? מה הייתם עונים לו? איך זה יכול להיות שאדם למד 20 שנה בישיבה והוא נהיה פוליטיקאי, עלוב ונוכל ונחלולי ורמאי ואינטרסנט ומנצל אנשים ומבטיח ולא מקיים, נודר נדרים ולא מקיים? איך זה ייתכן כזה דבר? הרי התורה, מהור שבא מחזיר עולמותיו, כתוב. מה זה הלוואי ואותי עזבו ותורתי שמרו? מה זאת אומרת הלוואי ואותי עזבו ותורתי שמרו? למה?
מי אלה אתה עכשיו כועס עליי? לא נתתי לך זיווג? לא נתתי לך בית? לא נתתי לך אישה? אתה מסוי כמה שנים ממך ילדים? אתה מקפיד עליי? בסדר, עזוב אותי. אבל אל תעזוב את התורה. למה?
התורה תמיד תדאג באיזשהו מקודה שתגיע לאיזה קטע שהוא נוגע אליך לדחוף אותך חזרה לדרך הישר. לפי הקרן הזה, כל מי שנומד תורה לא יכול לעולם להיות רשעה, אבל יש אנשים שנמדו תורה והם רשעים גדולים. איך זה יכול להיות? התשובה היא, תורה זו דומה קצת למכון כושר. אדם הולך להתאמן כל יום, שעה מתאמן. לא יודע איך יש להם כוח כל יום להקפיד. היום שמעתי על איזה אחד באמריקה, ראה לי חמש בבוקר, הוא מתעורר, חמש הוא כבר בג'ים. חמש בבוקר. לא, לפני הנץ. אחרי שהוא שעה מתאמן, אז הוא מגיע לבית כנסת. זאת אומרת, שעה לפני התפילה הוא מתאמן. כשנהיה הנץ, הוא כבר בבית כנסת. הוא מגיע לפני הנץ. זאת אומרת, הוא מתכנן שיגמור את השעה הימון ויגיע לתפילת נץ. אחרי זה הוא הולך לעבודה. איזו התמדה. תבוא, תגיד לו, תתעורר ברבע לחמש, תעשה שעה דף יומי, ואחרי זה תתחיל את התפילה. כמה ימים בשנה הוא יתעורר בזמן? אם פעם אחת הוא יופיע, אני אהיה מאוד מופתע.
מי נותן לו את הכוחות ללכת ולעשות לעצמו שרירים כמו איזה גורילה? מי מקים אותו כמו אריה?
הסתן. הציק. ארבע וחצי. הציק. כמו הריוקם. אתה רואה את הנערים שאתה מנסה להקים אותם לתפילה בשבת בבוקר?
אבא, עזוב, כל השבוע אני כאן בישיבה, תן קצת לישון.
מה זה לישון?
כבר שמונה, צהריים עוד מעט. וואו, אתה קיצוני. מה שמונה? יש מניין בעשר וחצי. איפה יש כזה דבר? זה סוף זמן תפילה, זה לפני עשר. עושים פה מניין באיזה בית כנסת. עשר וחצי מתחיל. מתי מסיימים? אחרי מנחה.
אוכלים קצ'ולן באמצע תפילת 18. העצלות זה מידה רעה מאוד. מה ההלכה הראשונה בשולחן ארוך? ההלכה הראשונה בשולחן ארוך זה פגז RPG נגד העצלות. נתגבר כארי.
קום כמו אריה, לא לג'ים! לישיבה, לתפילה, לבית כנסת.
הסתן מרדים אותו. הסתן יש לו ספרה. הוא עובר בבוקר... כולם נרדמים. יש איזה רב אחד מצחיק קצת. הוא אומר, הליטאים האלה, אתם מכירים אותם? הקפדנים, הכול על שניות וזה? יקם, יקם. אחד בא לבית כנסת של יקים, ומי הגבי? אומרים זה. אומר, ערבית זה עכשיו, לא? מה יריב?
מה יריב עכשיו?
הגבי אומר לו, לא, עכשיו. מה אתה מקדים לנו בחמש שניות, משנה סדרי בראשית? איך אומרים שם הכול על המילימטר? קנו שעון אטומי. בבית כנסת, שעון אטומי, שלא יהיה שנייה חד זיוף. פעם אני, לפעמים אני הולך להתפלל איתם בשבת בנץ, בא לי הצדיק הזה, שלא תבינו נכון, צדיק אדיר, עבודת ה' שלו היא במדרגות ענקיות, אז הוא אומר לי, לפני התפילה הוא בא ולוחש לי באוזן, מה שכתוב בלוח שהנץ זה 6, 42 ו-35 שניות, זה טעות, זה 6, 32 ו-45 שניות. כמעט התחלתי לצחוק. בעצם כשאני מתפלש, ליד ציבור הוא בא ואומר לי, בלוח כתוב שש ארבעים ושתיים ושלושים וחמש שניות, זה בארבעים וחמש שניות. איך אומרים? הכול על המילימטר. אז יום אחד הוא בא להעיר איזה בחור שבא לישיבה לפני איזה שבועיים. יש לו עוד קורא הכביש עליו זה.
הוא אומר לו, אתה כאן לשחריט? הוא אומר לו, לך, אני אבוא עוד שעה. הוא אומר לו, תבוא עוד שנה.
אתה יכול ללכת, זה לא בשבילך הישיבה.
לא יכול להאמין שבן אדם אומר, אני אבוא עוד שעה, מה זה עוד שעה? זה עלינו לשבח עוד שעה.
התפעלות דקה וחצי עם תפילין, מכירים את אלה? באים אחרי התפילה, שמים תפילין דקה וחצי, צ'יק צ'אק, 18, והם בדרך לרכבת. אבל כשזה מגיע לג'ים, אני זוכר שהייתי ילד, אבא שלי היה רב השלום עשר פעמים, היה צריך להעיר אותי לפני שיוצא לעבודה. עשר פעמים. הבית הספר מתחיל בשמונה, מהיר אותי בשבע, אחרי שבע ועשרה מגיע, נו, קמת? כן, כן. שבע ועשרים, קמת? כן, אני קם, מתארגן. הולך, שירותים, זה חוזר, רבע לשמונה, עוד לא קמת? חמש דקות לשמונה את שיקצ'לה נרץ. כל יום איחורים, זה השעיה, לך תבוא מחר. אבל כשהאם הגיע שבת, חמש בבוקר הייתי כמו אריה כבר ערב. למה? האנשי לי היה צוחק, אומר, הוא בשבת קם בחמש. אז היו אומרים, למה? אומרים, מרוב השמחה שאין בית ספר. כמה שזה היה נכון. אתה אומר לאל, יש טיול עכשיו? נוסעים לטיול? הוא לא נושן ברוב התרגשות. אה, איך הוא שמח, קם, לבוש כבר. מה קרה?
כל השנים תחננים.
יצר הרע, רבותיי. יצר הרע, נקים אותו לג'ים. תראו איזו התמדה יש לכל ההועדה כדורגל המטופשים האלה עם ראש של קש. הקבוצה נוסעת לאירופה, הולך, קונה כרטיס, הולך שדות תעופה, קורונה, מסכות, בדיקות קורונה, שלוש
טיסות מחליף בשביל לשבת שעה וחצי בין הגויים ולצרוח. וכמה כסף עולה לו.
אחר כך הוא חוזר, עובד בסופרמרקט, חודשיים, לשלם על הכרטיס. כמה טמטום ירד לעולם. כמה טמטום. יש במונסי זה אחד, קוראים לו ערב דויטש. צנדיק רציני, חסיד. פרוש מן העולם. הייתה תקופות הייתי הולך למכור אצלו חמץ. היא צוהרה וזה דויטש, פעם הזמינו אותו לתת איזו דרשה באיזה מקום באמריקה. עכשיו נתנו לו ביזניס קלאס. טוב, הוא בא, מתיישב בביזניס קלאס. מי יושב שם? אחד שהיה מגדולי הזמרים הטמאים שהיו בעולם. טעמי אבל ממש, מי? מייקל ג'קסון, שמעתם עליו? זכותו יגן עליו. יושב שם הפדופיל הזה עם איזה 20 ילדים ואיזה שני שומרי ראש, כולם תפסו את הביזניס קלאסט.
כל החבורה תניעה, והרב הקדוש, הרב דויץ, היא לגמרה.
תשמעו איזה מחזה. הוא, הרב דויץ, ככה עם הגמרה, ואלה
צועקים, תמונות, וזה הפדופיל חותם על התמונות
שלו, מהפרצוף איכה שלו, ונותן לילדים. אז כל מי שנכנס למטוס, או מיי גאד, או מיי גאד, מייקל. כולם שוגעים. בקיצור, אז פתאום הוא קלט שכולם משתכבים אליו חוץ ממורדי חי היהודי. הוא אומר, מה זה פה? זה, הוא מסתכל עליי, החסיד הזה. הוא בא אליו, אקסקיוז מי? הוא היה על הרב דויץ'. עכשיו הרב דויץ' שלו אין לו מושג מי זה, מה לא ולא. אקסקיוז מי? ניבל. כן, מה אתה רוצה?
אתה לא מכיר אותי!
לא? מי אתה? הוא אומר לו, אני הזמח הכי מפורסם בעולם. גודפוי, הוא אומר לו, טוב לך, מה אתה רוצה? אתה רוצה חתימה שלי על התמונה? הוא בכלל לא מבין מה זו חתימה עכשיו, מה לביא השטיות האלה?
בסדר, אבל הוא, יש לו דרך ארץ,
יש לו נימוסין, בוא נגיד. אמר לו, טוב, תביאי תמונה. הלך, התרגש, הו! היהודי גם כן משתחווה. הביא לו תמונה, חתם לו עם איזה טוש. הרב דויץ' יורד עכשיו מהמטוס, ערך שנכנס לזה, שם את התמונה שלו בפח. אז אחד אומר לו, היי, רבי דויץ', עם הכסף של התמונה המטומטמת הזאת היית מגדיל את בית מדרש פי שלוש. היית מוכר את זה. יש מספיק משוגעים לא משלמים על זה עשרות אלפי דולרים. או איך זרקת את זה לפח?
מי החלם שהעולם כזה מטומטם שעל חתימה
של החמור הזה אנשים מוכנים לשלם עשרות אלפי דולרים? זה מה שאנחנו אומרים, אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו. בחר בנו היום הזה נהיית לעם זה פרשת יתרו סרט הדיברות אר סיני עולה באשן אש הקלוש בחום מתיל אמה על עם ישראל רועדים כולם פרחה נשמתם מתי
מוות קליני המלאכים מחזירים את הנשמות לגופות אלפים של מלאכים הגיעו הצהלה הצהלה אחד
אפס אפס emergency מיליוני אנשים נפטרו בזה הרגע.
הצלה! תחזירו את הנשמות לגוף!
אז מה אומרים למשה? לך אתה תעלה לער, עשה טובה. שמענו כבר שתי דיברות, גמרת עלינו. תעלה לער, מה שהשם יגיד, הכל אנחנו מתחייבים לעשות. נעשה ונשמע. משה צריך להגיד להם, השם לא בא להרוג אתכם, הוא רק מנסה אתכם, אין לכם מה לפחד. ואני תמיד שואל למה כבוש ברוך הוא היה צריך לעשות כזה מופע ימין היה עושה את מתן תורה עם קצת מוזיקה טרקה קצת קינורות קצת טופים Ladies and gentlemen מתן תורה קצת מוזיקה ריח של שושנים של היסמין הזה שפה יש בארגינות, ריח יסמין, קצת רוח נעימה, איזה משב אוויר קליל. מה צריך אשן, אש, תמרות אשן, קול
שופר, סירנה, האדמה הועדת, הער כולו, אשן,
פתאום שומעים כמו רעם אדיר, אנוכי, אשר הם אלוקיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים. כפול המוות. לא יהיה לכם אלוקים אחרים על פניי אנחנו אומרים בשמה ישראל בסוף הפרשייה השלישית אני השם אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים למה? להיות לכם לאלוהים, תזכרו השלוש מילים האחרונות הן החשובות ביותר בלעדיהם אין הרבה משמעות למשפט. אני, השם אלוקיכם, אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים, למה הוצאתי אתכם? בשביל שתהיו עדי ביתר? אוכלים גרעינים וצורחים וקופצים על הגדרות? בשביל זה הוצאתי אתכם ממצרים? שתרוצו בפארק? בשביל מה הוצאתי אתכם ממצרים? שתהיה נהג אוטובוס? שתקלל את האנשים? כל היום תהיה עצבני, בשביל מה יוצאתי אותך? שתהיה שחקן כדורגל? שתהיה עורך דין פלילי? בשביל זה יוצאתי אותך ממצרים? חסר ליגועים כאלה? חסר ליגועים שחקנים ואוכל דין ואני יודע מה וזמרים וכל אלה? אני יוצאתי אתכם למצרים בתנאי. יש כאן תנאי.
פדיתי אתכם ממאסר, מאושוויץ, ממוות. מילדים מתים, מאיסורי מוות, שחררתי אתכם מעבדות לחירות, אך לא רק בסיבה אחת, להיות לכם לאלוקים.
לא שתהיו חילונים בתל אביב. לא שתאכלים לי שרימסים וחזירים ותעמדו ותעשו הפגנות נגד החיילים ונגד הרבנים ונגד הישיבות. בשביל זה אני לא צריך אתכם. אין לי בכם שום תועלת. זה פסוקים מפורשים בתורה, זה לא דתי. אפשר לא להגיד, אני חושב ככה. זה פסוקים מפורשים. ואנשים כבר שכחו את זה. להיות לכם לאלוקים. בשביל זה הוצאתי אתכם. איך אתם שכחתם את החלק הכי חשוב בפסוק? כי מה השם אלוקיך שואל מאמך? כי אם מה זה אם? דבר אחד, להיראה את ה' להלכת בדרכיו, לשמוע לו וכולי. נראת שמיים, זה הכול. מי שלומד תורה ולא מקבל על עצמו תיקון עמידות, ילמד אלף שנה, הוא לא תחזיר אותו למותיו. הוא לומד תורה כמו שלומדים באוניברסיטה. אחד לא יחזור בתשובה משם מי שבא
ללמוד תורה לומד על מנת לקיים לומד על מנת לעשות לומד על מנת ללמד
יראה ברכה בלימודו כל המקבל על עצמו
עול תורה, תורה זה משקל זה עול
זה עול זה אחריות גדולה מעבירים ממנו עול דרך ארץ. לא רופאים, לא בלגנים, לא בתי משפט, לא כתביעות, לא פציעות, כלום. היה צדיק 30 שנה, מלווה תורה, יום, לילה, הפסקות, שום דבר לא היה לו הפסקות. למד כרגיל, מי שם הביא לו סנדוויץ' מהחדר אוכל בישיבה, תוך כדי הלימוד היה אוכל אותו מהר, דקה וחצי גומר את הסנדוויץ', מיד מברך וממשיך בגמר. שבתות הוא היה מתארח אצלי, כולם אחרי החמין וכל הסנטים והלחמים, איך אומרים, כבר נופלים, ישר על הסטנדר. האוכל חמין בשבת היה מיטה. לא מיטה, מיטה, כמו שהארקים אומרים. אם אתה אומר מיטה, זה חס וחלילה, חייב למות. זה עוד לא נאמר. מיטה, אם תת, חבנה, חייב לשקף קצת למה העדים עולים לראש, כבר הראש כבד. שאוכלים הרבה מתעייפים, אתם מבינים למה? כי כל הדם בגוף הולך לבטן לפרק את האוכל. יש עד חירום כרגע. מזיקים את כל השוטרים. יש אירוע, אירוע חבלני כרגע.
היה פיגוע ברמות, כל הניידות, כולם הגיעים לשם. מה קורה בכל שאר המקומות? הסוף! אין, כולם באו לשם.
אותו דבר, כשאתה מכניס טונות של בשר ולחמים ושומים וחריפים, כל אדם הולך לבטן לפרק את האוכל, אז הראש נהיה כבד. לכן בישיבות ארוחת צהריים נותנים קלה מאוד. רק בערב, בבוקר ארוחה קטה קלה, בצהריים ארוחה קלה, בלילה ארוחה קצת יותר כבדה. למה? עוד שעתיים במלא הוא יושב. אף פעם בצהריים תיתן לו בשרים, אני יודע מה, שניצלים. מה קורה? איך שלהתחיל הסרט, הסדר השני הוא כבר מתחיל לנקר. למה? אין דם במוח. אתם יודעים, במשך שנים חכם בן ציון, אבא שאול, העיד לי אחד שהיה לומד אצלו. אתם יודעים מה הוא היה אוכל בישיבה? מה היה האוכל שלו, מי יודע? פרוסת לחם יבשה מלפני שלושה ימים, אפשר לשבור למישהו את הראש איתה. כיוון שהיא כזו קשה, זה לא טוסט, זה נהיה טוסט, כי זה כבר התייבש. הוא היה תובל את זה בשעריות של הקפה השחור, הנה, כמו פה נשאר רבע קוס קפה, הוא היה תובל את זה לקפה כדי לרקח את זה שאפשר יהיה לאכול את זה, אם לא, זה שובר את השיניים.
לפעמים הוא היה מפנק את עצמו בעגבנייה.
פורסם עם קצת קפה בעגבנייה, זה התפריט. חבל לבזווה זמן. הכנתי קצת, זהו, הבית נפסיק על קרקר. ממשיכים ללמוד. זה מה שכתוב, 48 תנאים לקניין התורה. מה כתוב, פד במלח תוכל? לאו דווקא, יכול לאכול טוב. אבל תהיה מוכן גם ללמוד תורה כשיש רק לחם ומלח. אין אף כמינה. על הארץ תשען. חי צער אתה חי אין מזרון אין מזרון ישנו על הרצפה הרב שח בישיבה שהוא היה בצעירותו לא היה לו מזרון ישנו על הרצפה מאבן שבחוץ היה ערמות של מטרים של שלגים קפאו כמעט למוות כל לילה לא היה מזרונים.
מי קיבל מזרון? לפיה פזם. כמה שתה יותר ותיק בישיבה?
לפיה סדר.
מי שהתחתן והלך, המזרון שלו עובר למי שבתור. היה רשימה, תור, לקבל מזרון.
בזה אני מסיים, רבותיי. תשמעו טוב איזה סיפור, אחד הסיפורים שהשפיעו עליי מאוד בחיים זה הסיפור הזה. מי שנשאר היה שווה לו רק לשמוע את הסיפור הזה. בקיצור, הרב שח בן 16, יש לו דוד עשיר מאוד, ולדוד הזה אין ילדים. והוא מייעד את הרב שח להיות היורש שלו, ויש לו בית חרושת, מפעל ענק. אז לא הטלפונים, היו שולחים מזרקים, מכתבים, חודש עד שאתה מקבל ועד שאתה מחזיר, זה היה חיים קשים, לא כמו הם באים אל תוך שמיעת העונה. קיבל מכתב, פדות, צירף, כרטיס לרכבת. יש רכבת. אני צריך שתגיע. קשה לי לנהל את המבית חרושת לבד. אני מזדקן. אני צריך להכניס אותך לעניינים. בעוד כמה שנים הכל יהיה שלך. אתה הולך להיות איש עשיר מאוד, בן 16. תגיע. עכשיו הרב שח שנתיים ישן על הרצפה. אליה זרמן שח, זה השם שלו. הוא יושן על הרצפה כופה כל יום אמר מה אני יושן פה על הרצפה כופה העצמות שלי נשברות כל לילה יש לי דוד עם בית יפה שטיחים מזרונים חימום בית חרושת והדוד כתב לו אם אתה דואג על הביטול תורה אל תדאג יש בעירינו ישיבות ובתי כנסת ותלמידי החכמים תוכל למצוא פה מספיק תורה אז אם ככה מה אני נשאר בישיבה הוא בא לראש ישיבה ואומר לו, החלטתי לעזוב. יש לי כרטיס, אני נוסע לדוד שלי. כמובן, הראש ישיבה ניסה להעני אותו מתוכניתו, ללא הצלחה. הרב שח נפרד מכולם, לקח תתיק, יצא מפתח הישיבה והתחיל לצעוד לכיוון הרכבת. איכשהו מתחיל ללכת, מגיע איזו אישה על מנה עם מזרון, בקושי מרימה אותו ככה, מושכת אותו. סליחה, בחורצ'יק? בחורצ'יק, אתה מהישיבה פה? הוא אומר לה, כן. הוא בדרך כבר לעזוב. שמעתי שאין לכם פה מזרונים.
בעלי נפטר לפני שבוע, היום קמנו מהשיבה,
אני רוצה לתרום את המזרון שלו לישיבה.
עדיין יש לך מזרון?
הוא אמר לה, לא, אני שנתיים יש לי הרצפה. הוא אומר, בבקשה, הנה, המזרון הזה בשבילך מתנה. נאבנה לו את המזרון והלכה. כבר בדרך לרכבת לחיי עושר. ים של כסף הולך להיות לו, להיות גביר. תראו מה ההבדל בין אדם גדול לאנשים קטנים כמונו. אנחנו היינו אומרים, טו לייט, פספסת רכבת, גברת, לא יכנת לבוא לפני שנה? מה עכשיו, בתליש, אני בדרך לרכבת? קורא לאיזה חבר, בוא נאיציק, בוא, זה בשבילך המזרון. אני כבר בדרך לרכבת. גמרתי בדעתי. אבל הרב שח לא היה טיפש. הוא אמר, איך בורא עולם הביא לי מזרון שנייה לפני שאני נעלם מהישיבה? בדקה ה-90.
עוד דקה היא הייתה מגיעה, כבר לא הייתי בשכונה. עוד דקה. זה לא יכול להיות מקרה. בעורר העולם הוא אומר את דברו ברגע זה. אליעבר, תסתובב, תחזור לישיבה, הנה מזרון, אין
לך שום תירוץ יותר. התירוץ שהיה לך שתיושן שנתיים על הרצפה, נגמר ברגע זה. הרב שכח אמר, אם ה' שלח לי מזרון, זה יודע שרוצה שאני אשאר פה, אם אני אצא מפה, אני אטבע על זה. הסתובב, נכנס לישיבה עם המזרון, ונהיה הרב הכי חשוב בעולם. מנהיג העולם החרדי. אבל אתם יודעים איך הוא ניצא על הרב שח? הראש ישיבה של הרבי סרזלמן מנצר אמר לו, אני רוצה לשדך לך יתומה. זו קרובת משפחה שלי, יתומה.
אין לה הורים!
אומר לו הרב שח, אם הרב חושב שהיא מתאימה לי, אני מוכן לצאת איתה, אבל איפה נגור? אני יש לי עם הענייה, ואין לה הורים. איפה נגור? תגור אצלי בסלון. הוא אומר, אבשך, אבל יש כבר זוג שגר אצל כבודו בסלון. יש כבר זוג שם בסלון. הוא אומר, נוריד סדין מהתקראה, נחצה את הסלון לשתיים. זה לא סלונים כמו היום, סלונים קטנים. נחצה את הסלון לשניים, הם יהיו בצד אחד של הסדין, ואתה ואשתך החדשה תהיו בצד השני של הסדין. אתם עוד מכירים מישהו בכדור הארץ שהיה מסכים לגור עם אישה בסלון בבית לו שלו, שהסלון מחולק עם סדין ככה שאף ברוח, שאתה מתעטש, הבחור מעבר לסדין אומר לך לבריאות. הוא עכשיו רוצה להיות עם אשתו אינטימית, הוא יודע שבטעות הוא יזיז את היד והפגע על השני בראש. מי יכול לחיות כאלה חיים? אמר, בסדר, אם נחיה ככה אז נחיה ככה. אמרו לו התלמידים, מה אתה משוגע? כל אחד מאיתנו קיבל דירה מהחותן שלו, ואנחנו לא מתקרבים אליך בתורה.
אתה צריך לקבל וילה. אנחנו קיבלנו דירות גדולות. אתה הכוכב של העולם התורה. מה אתה מסכים לגור עם יתומה בסלון של מישהו?
אמר להם אותי לימדו כל מה שהחכם הרב שלך אומר לך זה כמו שהשם אמר לך לא מעררים כל המערר על כבודו כמערר על השכינה רע לא יכול לצאת מזה צריך לפתוח באשם בקיצור רבותיי הוא גר שם כמה חודשים בסלון ואז הנאצים הגיעו לעיר נכנסו הנאצים לעיר מיד הרב שח הבין מה הולך להיות פה, כבר שמעו על היהודים שמתים בכל אירופה, אמר לאשתו, תראי, אין לנו פה כלום. יש לנו שני מזוודות, בואי נעלה על עונייה וניסה לארץ ישראל. זה היה לפני בערך 100 שנה המעשה הזה. שמונים שנה בערך, כשהנאצים בדיוק הגיעו לאזור. שמונים שנה.
עלו על עונייה, והגיעו לארץ.
עוד לא היה מדינה פה, לא היה איזה מקום המדינה. תשמעו, רבותיי, הם הגיעו לארץ, החברים שלו גם הבינו שצריכים לברוח, אבל יש להם דירות למכור. זה קשה עכשיו למכור. במיוחד כשהגויים שמעו שהנאצים הגיעו לעיר, אז יהודים שואלים מה את הרכוש היהודי, הכול יהיה אפקר. מי יעסקים לקנות דירה של יהודי? יהודים עכשיו צריכים לברוח לנפשם.
אחרי שבוע סגרו את הנמל. אין נכנס ואין יוצא אם הוא יהודי.
יהודים לא יכולים לצאת. מתחילים לחפש אותם כדי להרוג אותם.
הרב שח הגיע לארץ, והיה כאן מגדולי
הרבנים שהיו אי פעם, וכל החברים שלו נשרפו בשואה. כל אלה שצחקו עליו, מה, אתה טיפש? אתה מגיע לך וילה? מגיע לך דירה גדולה?
כל אחד מאיתנו קיבל דירה? איך אתה מסכים להתחתן עם יתומה?
בזכות שהוא שמע לרב, הרב ניצלו וכל עולם התורה הרוויח. אם היה אומר לו, מה פתאום? זה קיבל דירה זו, אני צריך לקבל ארבע דירות. לא היה לו את השחצנות הזאת. מי אני? מה אני? כלום. הרב אמר שאני אתחתן מהיתומה, היא מוצאת חן בעיניי, למה לא? התחתן איתה.
המאי עם הפרנסה?
הסר לה שם כסף? בעיה. אם היא רוצה, יהיה. לא יהיה גם אם אתחתן השירה, זה לא משנה. היא רצון, רבותיי, רק דבר אחד, הודעה אחת, כל מי שכאן אין לו עם מי ללמוד, קשה לו ללמוד, פתחנו קו, שמי שנרשם שם ילמדו איתך, חברותא, בטלפון, בזום, לא יודע, יש כל מיני דרכים שם איך ילמדו איתך. תכניסו כוכבית 8640. כוכבית 8640. ישלחו לך הודעה. אם יש לך וואטסאפ, זה יגיע לוואטסאפ, תירשם. יצור איתך קשר רב. יהיה לך ללמוד איתך מתי שאתה רוצה. כל יום, פעמיים בשבוע, לפי את בחירתך. הרבה אנשים עושים את זה וזה שינה להם את כל החיים יש הרבה אנשים מתעצלים לבוא לישיבה מתעצלים לבוא לבית כנסת ללמוד ברגע שיושב מול המחשב עולה יש לו עכשיו שעה הוא רואה את החברות ההם הגמרה תקרא למד אותו איך אומרים
תוכנית כבקשתך ולחינם
לכן אין שום תירוצין. כוכבית, שמונה שש, ארבע אפס. יהיה רצון בעזרת ה' שאולי נהנים טובים מגיעים, ישרות, נחמות, בעזרת ה' וכן יהיה רצון ללמר אמן. רבי חנניה בן הקשע אומר,
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









