?איך עלינו להתנהג בחודש אלול

A rabbi discusses proper conduct in the synagogue during Elul, criticizing modern disruptions like talking, phones, and immodest dress. He emphasizes the prohibition against speaking during Torah reading and calls for closing the synagogue if necessary, citing Talmudic sources and Maimonides on holiness and repentance.
Chapters
ערב טוב השיעור הזה יהיה לילוי נשמעת חיים בן דוד פרוספר בן פיבי ויפה בת חנה וגם לרפואה שלמה של איטל בת חיה גאולה בת מסודה ברוך השם איתן רפאל ועיילה סליט איך? איתן רפאל ועיילה סליט איתן רפאל ועיילה סליט סליט, רפואה שלמה סליט סליט? סלע סלע, סליט אף פעם לא שמעתי את השם הזה, סליט ברוך השם, טוב אנחנו נכנסנו לחודש אלול חודש שלול כמובן זה הכנה לקראת סיום השנה, תחילת שנה חדשה תכלה שנה וכי לאלותיה תחל שנה וברכותיה באותו ראש השנה שזה יומיים בכל העולם דנים את האדם גם על כל הגשמיות שתהיה לו וגם על כל הרוחניות שתהיה לו יום אחד לגשמיות, יום אחד לרוחניות וכל ההחלטות שמקבלים לגבי האדם, הכל מבוסס על ההתנהגות שלו בשנה החולפת. וכל הגזרות הטובות או הפחות טובות, כמובן הכל בשיטת מידה כנגד מידה. ככה זה אחד מסלאי היהדות, העיקרים של היהדות, שכל מה שכבש המחור עושה בעולם, בדרך שאדם עודד, מודדים לו. כל מה שאדם מקבל בסיכומו של דבר הוא יכול להאשים רק את עצמו אם עשה טוב אז הוא ירוויח את זה בכוחו ואם יפסיד גם הוא אשם ויש על זה פסוק שאומר יבל את אדם תסלף דרכו ועל אשם יזעף ליבו זה כלל ידוע בעולם רואים איך אנשים מדברים אנשים, למה זה מגיע לי? מה עשיתי כבר? אנשים אחרים עושים יותר גרוע. למה לי אין ילדים? לה הוא יש, לה היא אין. תמיד אדם מגלגל אחריות לאחרים. הוא לא מוצא את עצמו כאחד שראוי לתת עדין או שמה שקרה לו זה באמת במעשיו הוא הביא על עצמו. זה כבר מתחיל מהאדם הראשון. איך שהקב". הוא בא לאדם הראשון ושואל אותו איך אכלת מהעץ? הוא מיד האשים את חווה והיא מיד גלגלה את זה לנחש נכון שהנחש פיתה אותה ונכון שחווה פיתתה אותו הרי תמיד יש שליח יש לה הרבה שלוחים לקב". העולם הזה רבותיי הוא מחולק לשתי מחלקות כל בן אדם ובן אדם יש לו תגית התגית הזאת יכולה להשתנות, הכל תלוי לפי המעשים שלו. או שהתגית כתוב עליה חייל של ה' או חס וחלילה, חייל של הסטראחה, של השטן, של הכוחות האחרים. כמובן שאף אדם לא מתנדב להיות חייל של השטן, זה ברור. אף אחד לא שואל אותו. הכל תלוי במעשים של הבן אדם. יש אנשים מזקים אותם משמיים כל הזמן לעשות דברים גדולים. זיקוי הרבים, פתיחת מניין, לימוד תורה, עזרה לנסקקים, כל מיני, בניית מיקווה, חוגי בית, כל מיני דברים טובים. ויש אנשים, משתמשים בהם כדי לעשות את הדברים הלא טובים בעולם. כמובן שיש לחזל מאמר גם על זה, מה אומרים חזל? שמגלגלים זכות לידי זכאי, מגלגלים חובה לידי חייו. הרבה פעמים אנשים בעולם, דוגמה לא עלינו, דרסו מישהו, טעונה, לא בכוונה, נסעו, קפץ איזה מישהו לרכביש, בום, פגע בו. עכשיו, השוטרים שראו את זה אומרים לו, אדוני, אנחנו אפילו לא לוקחים לך את הרישיון. ראינו בעצמנו. קח, לך הביתה, אין טביעה נגדך. אתה לא השם. בן אדם פריץ לכביש. אנחנו לא מלאכים, כן? אין טביעה נגדך. צא לשלום. עכשיו, הבן אדם הזה רגוע. טוב, בסדר, יופי, תודה, לפחות זה. הולך, יושב בבית, אוכל, שותה, כאילו לא קרה כלום. אולי כך לא יום להתאושש, אבל כל עוד שלא לקחו לו את הרישיון ולא מחזיקים אותו כאשם, אז המשוטר אמר לו, אתה לא אשם, אתה חף מפשע וגם השופט היה אומר לו, אתה חף מפשע. אבל אם הוא היה יודע תורה, הוא היה יודע שגלגלו חובה לידי חייו. זה לא פשוט שגלגלו את זה שדווקא אתה תהרוג אותו. חסר אנשים שיארגו אותו, חסר מחבלים, חסר טרוריסטים, חסר אנשים בעולם לקיים בהם דברים רעים. דווקא אתה, יהודי, ובמיוחד אם אתה דתי, זימנו לך משמיים לפגוע בבן אדם ולהרוג אותו, אלא מה? אדם צריך לעשות חשבון נפש. למה דווקא אותי השם בחר לבצע מזימה כזאת? זה נקרא מגלגלים חובה לידי חייו. כמובן שלפעמים אדם לא יודע על מה השם כועס עליו. למה גלגלת לי כזה מעשה? זה נורא והיום. ולפעמים זה בדיוק הפוך. בזכותך ניצל בן אדם. דווקא בזכותך. אז יש לי איזה תלמיד אחד רופא פעם אחת הוא הסכים, אשתו שכנעה אותו כל כך הרבה פעמים ללכת לקרוז לטיול בעונייה בסוף הוא הסכים ובקרוז הזה מישהו אכל משהו ונחנק ואם הוא לא היה שם בעונייה הוא היה מת והוא הציל את חייו הוא אומר לי, תראה מה זה, עד שכבר הסכמתי, זימנו לי להציל חיים של בן אדם שכבר היה חצי דקה ממוות. אז רואים שלפעמים הקראש ברוך הוא נותן לאדם סוכריה, שעל ידי שבעצם לא עשית כמעט כלום, פתאום זכית למשהו גדול. ולפעמים זה אחרת. דרך אגב, רק שתבינו, אם היום היה את הדינים של הסנדרין וכו', אפילו אם אדם הרג מישהו בשוגג, את צריכה ללכת לעיר מקלט. מה כל כך כועסים עליו? התורה מדברת על זה, קוראת לו רוצח. עיר מקלט עבור הרוצחים. וגם, לא רק זה, גם אומרים שמעבר הירדן יש ערי מקלט כמו בתוך ארץ ישראל, אף על פי שזה חסר פרופורציות. מה זה שייך? שם יש הרבה פחות אנשים, שניים וחצי שבטים, פה כמעט כל עם ישראל. איך אתה עושה את אותם כמות של הרי מקלט? אז הגמרה אומרת, ורשיק כותב, נפישי רוצחי. שם יש הרבה יותר רוצחים ביחס בכמות לאוכלוסייה. ואז לרגע אתה שוכח, רגע אבל מדובר פה ברוצחים בשוגג לא אנשים שהולכים ודוקרים ויורים זה טעונות הכל אלא מה יש שם אנשים פחות צדיקים ומגלגלים לידיים שלהם חובות יותר ממה שמגלגלים בתוך ארץ ישראל כיוון שהם לא ברמה כמו של אלה בתוך הארץ אז ממילא תעשה להם הרמיג אז רואים מפה שגם זה הונש אף על פי שכרגע אי אפשר להשים אותך, לא יכולת למנוע את התאונה, אבל עצם זה שגלגלו את זה דווקא אליך, יש בזה, צריכים להגיד דרשנית, צריכים לבדוק. דרך אגב, היה מעשה כזה בנוג'רזי, איזה זוג אחד, זוג חרדים, הנהג נסע, ופתאום נכנסו זוג סכנים לכביש והוא דרס אותם. למוות. היה מזועזע, אז הוא הגיע לרב חיים קניאפסקי, זה צהל, והרב חיים קניאפסקי אמר לו, נו נו, אולי זכית לקיים מצוות, מחות, תמחי, את זכר המלך. מי יודע חשבונות שמיים? הוא היה בן אדם בן תורה, ערש שמיים. לא כל כך פשוט שאדם ייקח אדם, אברך, ירי שמיים, כל היום עוסק בתורה, ויגרום לו להרוג זוג סכנים. גועים. אבל להרוג אנשים? דווקא האברך הזה? משהו פה חשוד. יש כאן איזה משהו עמוק. רב חיים ברוח קודשו זרק משפט, טוב, אחרי שהמתו הזקנים האלה, המשפחה שלהם שמו את הבית שלהם למכירה בלייקרוד, לייקרוד עיר הקודש, שישיבה עם 7,000 תלמידים שם. אפשר פה לשים, תודה. BMG. אז הנהג שהרג אותם מחפש דירה, בית, הוא רואה מודעה בעיתון של עקרוד, הוא מתקשר לסוכנת נדלן, אפשר להראות לכם את הבית? כן. הוא הלך עם אשתו, מסתכל על הבית, הוא רואה תמונות שם תלויות. מי התמונות? הזוג זקנים האלה שהוא הרג. הוא אומר, מה זה? מה הולך פה? מכל הבתים בעיירה הזאת לקרות, באתי לקחת את הדירה של אלה שאני ערקתי בעצמי. איך זה יכול להיות שגלגלו כזה דבר? הוא אמר, זה לא יכול להיות שזה מקרה, זה השם הביא אותי לפה. כנראה הוא רוצה להראות לי משהו. התחיל לפתוח מגירות, ארונות. בכלל, לא נעים. אין שם חוץ מהסוכנת. פתאום הוא רואה ארון ברצפה. עם חבל. הרים את החבל כמו בונקר. בפנים, כולו מלא בצלבי כרס, תמונות של ליטלר, מגזינים של נאצים. בדיוק כמו שרב חיים אמר לו, זכית לבחות את זכר המלך, אבל אדם הרג זוג נאצים. מכל האנשים. בשנייה אחת הכל מתהפך. לרגע אחת אתה חושב, וואו, בגללי מישהו מת, למה השם עשה שאני אהרוג מישהו? אז אתה מתחיל לעשות חשבון נפש, מפשפש במעשיך. מה עשיתי שזכיתי לכזה כבוד מפוקפק? פתאום אחרי כמה ימים מתברר לך שבעצם זיכרו אותך למחוא את זכר המלאק. זאת אומרת, רואים? הכל בשמיים מחושבן כחוט הסערה. בגמרא יש מעשה שהיה עם רבי יוחנן וריש לקיש. ריש לקיש היה בעברו היה מה שנקרא פושטק חבר כנופיה ורבי אוחנן היה רב קדוש ביותר ויום אחד רבי אוחנן הלך לתבול באמיק והדהיינו בנהר והגמרא אומרת שרבי אוחנן היה מאוד יפה תואר ולא היה לו זקן זקן לא היה לו אז כנראה היה לו פאות קצת ארוכות זקן לא היה לו אז הוא היה נראה יפה כמו אישה ובכלל מרחוק אז ההוא השודד מה עושה שודד שעובר ליד נהר ורואה אישה שם שוחה? מתחיל לעשות שרירים אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הוא אומר, בסדר, בסדר. אחותי הרבה יותר יפה ממני. אם אתה תבוא לישיבה ותחזור בתשובה, תלמד תורת הרשת הרציני, אני אשדך לך את אחותי. ההוא שמע ככה, אחות של הרב, אני בא לישיבה. בא לישיבה, התחיל ללמוד, מתברר שיש לו מוח חריף ביותר. במשך השנים הוא הפך לחברותה של רבי יוחנן כל מה שרבי יוחנן אומר הוא מקשיר עליו בלי סוף קושיות חברותה כזה בחלומות לא הייתה מוצא בקיצור רבותיי יום אחד רבי יוחנן מגיע לישיבה עבל וחפוי ראש שואל אותו מה קרה רבנו אומר אל תשאל שדדו אותי השודדים ברחוב גנבו לי את הארנק אומר לו, מה? את הרב שדדו? מי שדד אותך? עכשיו הוא, לא לשכוח, הוא היה ראש המאפיה פעם. אומר לו, תן לי שעה, אני חוזר. עשה סיור ברחוב, כולם רועדים ממנו, כן, מה? אומר, שדדתם את הרב, יש לכם שעה להחזיר את הארנק. מי שלא יחזיר את הארנק, יש לו עסק איתי. צ'יק שק הלכו, ארגנו את הארנק. זה מזכיר לי שפעם הפלסטינאים גנבו לרב אובדיה את האוטו. אוטו יקר, לא זוכר מה זה היה, מרצדס, BMW, משהו כזה. אוטו מאוד יקר זה היה, איזה חלבי חטרה, מבנתי את האוטו הזה פעם. טוב. אז עכשיו הפלסטינאים כל יום גונבים רכבים, ונוקחים אותם לשטחים, פרקים אותם, ואין זכר לאוטו. אז התקשרו לערפת, שם רשאי מרכב עם מכשימו וזכרו התקשרו לערפת, תוך שעה האוטו חזר כשהם רוצים הם יודעים טוב טוב איפה למצוא תוך שעה חזר האוטו ערפת נתן תקודה מהר, הלכו חיפשו, מצאו את האוטו, החזירו אותו שלם קיצורי שלקי שירד לרחוב אמר יש לכם שעה להחזיר את הארנק, החזירו את הארנק טוב עכשיו אני שואל אתכם שאלה אנחנו אנשים פשוטים, חיים בדור כזה. תראו איזה עולם, מה נהיה בעולם. קשה מאוד להיות צדיק, ערש שמיים, יש הרבה ניסיונות, הרבה קשיים. אבל אנחנו, עם כל מצבנו הירוד, אם היינו עכשיו נשדדים ברחוב, נגיד מישהה גונב לנו ארנע כמה? 200, 300 שקל, 500 שקל? נגיד. כואב הלב. אבל עכשיו שאתה כבר יושב בישיבה ואתה מתחיל ללמוד גמרא, בתוך שתי דקות שכבר נכנסת לסוגיה, שכחת מהארנק. נכון? נכון או לא? מי היה נזכר בארנק? נכנסת עכשיו לשיעור עם החברות. מתי תיזכר בארנק? בשעה אחת בצהריים, הפסקת צהריים, שתתעורר ותשים את היד על הכיס, או אין ארנק, עוד פעם תבוא לך רוגמת נפש. אבל בשלוש שעות האלה שאתה שקוע בגמרה, אתה חושב על הארנק? ואנחנו האנשים הכי פשוטים שאפשר לבקש זה מחיימתים ברמות שאי אפשר בכלל לדמיין מזה היה רבי יוחנן איך זה יכול להיות שהוא לא יכל ללמוד בגלל שגנבו לו את הארנק? מה, אנחנו יותר טובים ממנו? הרי לא מסתבר, זה ברור שלא איך זה יכול להיות שרב כזה גדול שגנבו לו את הארנק? נו, מה יש? כפרת אבונות? ההבדל הוא, רבותיי, אם לנו היו שודדים את הארנק, אנחנו היינו מצטערים על זה שהפסדנו 500 שקל. או שעכשיו צריכים לחדש רישיון, או כל מיני כאב ראש, לבטל כרטיסי אשראי, זה כאב ראש. על זה הלב היה נצוות. אבל כמעט אף אחד מאיתנו לא היה מיד מזדעזע על מה ולמה השם עשה לי כזה דבר. במה אני אשם? הרי הגמרא אומרת, אין איסורים בלא אבון. בגמרא, מסכת שבת עמוד נו נהי. אין איסורים בלא אבון. אין. אם באה לך איסורים, סימן שעשית משהו לא בסדר. אפילו איסורים קטנים. לפעמים עבירה קטנה מביאה איסורים אז אין איסורים בלא עבון זה לא שקשבו עכשיו נהנה לענות אנשים אמנם כתוב למה עננותך לנסותך זה הכל ניסיונות אבל גם שכבר בא איזה איסורים מסוימים האיסורים האלה באים למרק את העבונות מחפר על העבונות זה לא סתם בא אלא מה אם אדם רואה שבאו עליו איסורים הגמרה אומרת יפשפש במעצב ויש אומרים יהיה משמש ברעסה מה ההבדל יהיה משמש? יפשפש זה מלשון פשפשים. כמו הקינים הקטנות האלה בסמיכות, צריך להוציא את העיניים כדי למצוא אותם. זאת אומרת, תעשה חשבון נפש מקיף. כל מילה שיוצאת לך מהפה, כל ראיות אסורות, עצלות, מידות רעות, חוסר אכפתיות, כל מיני דברים שיש באדם, תבדוק את זה עם פינצטה טוב טוב, מה צריכים לתקן. מה זה יהיה משמש? במשהו שהוא כבר ממשי. תבדוק גם את המצוות שיש לך כבר ואת הלימוד שלך אם זה בכיוון הנכון, השקפה נכונה, אתה לומד נכון, המוסר שלך נכון. יש הרבה אנשים מתוותים, לומדים תורה, אבל מתוות להם הראש. זאת אומרת, הם לומדים דברים שזה לא לרמתם. או שהשקפות שהיום הופכות בעולם, יש השקפות נוראיות בקרב כל מיני מקומות, ואיננה צריך להיות מאוד זהיר. השקפה חרדית, יסודית, שהיא דרך רבותנו לאורך כל הדורות, בלי כל מיני חידושים שכל שנים וחמישים מישהו ממציא לך. עזוב אותנו מהדברים האלה, אנחנו הולכים בדרך רבותינו, ממשה רבנו ועד היום, אותו רמבם, אותו שולחן ארוך, אותה גמרה, הכל אותו דבר בהשקפה. כל ספרי המוסר המפורסמים, אם זה מסילת אישרים, ועורכות צדיקים, פלא יועץ, בעלתניה, כל הספרים החשובים האלה של להורם אנחנו חיים, לא זזים ולא ממציאים המצאות, צריכים להיזהר מזה שהיום בעולם, אני אומר, במיוחד באמריקה קטסטרופה מה ששומעים שם, קטסטרופה אנשים ממציאים כל מיני דברים שאין בינם לבין יהדות שום קשר ומכריבים את העולם רק מה הבעיה? שרוב הציבור הם לא תלמידי חכמים הם אנשים טובים שרוצים ללמוד והם משתבשים בגלל אותם האלה שמכניסים להם כל מיני שטויות לראש לכן בן אדם צריך לדעת. יש שלושה עשר עיקרים של היהדות. אני לא כתבתי אותם. כל מה שאני אומר לכם הלילה, הכל היא מקורות. זה דברים שכתובים. זה לא אני עכשיו יושב והוגה הגיגים. דברים שכתובים בחזל. אז צריכים לדעת את זה. אז קודם כל צריכים לדעת שאם הקב' מביא עליך איסורים, אתה חייב לפשפש במעשיך. הרמב״ם אומר, אם עיר יש לה עכשיו צרות, נגיד מלחמה, בצורת, כל מיני מגיפה, מה יעשו? יתקעו בחצוצרות. היום יש סירנות, שיש צרה שומעים סירנות. אז לא היה סירנות. היה אנשים שהתפקיד שלהם זה לתקוע בחצוצרות. פתאום שומעים בכל העיר קולות של חצוצרות, יודעים יש צרעה. כולם באים עכשיו בכנסת, לישיבה, מה קרה? מה קרה? מהר מהר תהילים, לצעום, כל מה שהרבנים יגידו. למה? שכל העם מתכבץ וכולם משתתפים בצרעה, יש יותר סיכוי לבטל תגזרה. המבה אומר, אבל אם לא יתקעו בחצוצרות ויגידו, טבע, קורונה, סינים, הסינים המציאו, אני יודע מה, כל מיני דברים, מדברים רק על מסכות, מדברים רק על כל מיני בידודים וזה, בסדר, כל מה שצריך לנקוט מבחינת בריאותי, צריכים לנקוט, השתדלות חייבים לעשות. אבל מה שורש הבעיה, יא חביבי? בעולם מביא לך הווירוס שהורג מיליונים, בעולם מזעזעת העולם, עד היום סובלים מזה. עד היום אין חלקי חילוף, עד היום משלמים פי 2 על כרטיסי טיסות, עד היום סובלים, עד היום אנשים חולים עדיין בזה. לא גומרים עם זה. נכון שזה ברוך השם ירד הרבה, כן? אבל ההשלכות של זה מכריבות הרבה הרבה דברים, אנשים איבדו את כל מה שהיה להם. שלא לדבר על זה שהיום אתה משלם על תפילין ועל מזוזות וספרי תורה בדיוק כפול בגלל הקורונה. למה? מה הקשר? פשוט מאוד. שבה הקורונה מתו בערך 20,000 יהודים. 8,000 פה בארץ, 800, 6,000 בניו יורק, באנגליה, לונדון ועוד כמה מקומות, לוס אנג'לס, מים, הכל ביחד לסבוב 20,000. כמובן רק השם יודע את המספר האמיתי אבל זה מה שמשוער ומה נהוג אצלנו הרבה יהודים כשמת להם אבא או אימא דבר ראשון שעולה להם בראש להכניס ספר תורה לעילוי נשמתם זה מנהג שפשט מאוד אף על פי שרוב הבתי כנסת יש להם עודף ספרי תורה ואין להם מה לעשות בהם והגבעים שם משתגעים כבר כי הם צריכים גם לפתוח איזה מדי פעם להברר באמריקה באושר שיש שם יש בתי כנסת שיש להם מחסן בגולל של הבתי כנסת הענק הזה מלא בספרי תורה ככה שולחנות, שולחנות לכל האורך ספרי תורה עומדים כמו במוזיאון ואף אחד לא נוגע בהם. כל ספר 50 אלף דולר, 70 אלף דולר, עם כל הציפוי הכסף, האבנכן, וסתם כאב ראש. אף אחד לא משתמש בזה בכלל. וכל פעם שנפטר מישהו, מתקשרים לאיזה סופר בארץ, מזמינים ממנו ספר תורה. ברגע שמתו במכה פתאום תוך שנה עשרים אלף איש. אז מה קרה? כמעט כולם רוצים לעשות הכנסת ספר תורה. כל סופר שאתה מתקשר אליו, אני תפוס עכשיו. ספר תורה. גם נפטרי מירון, בקיצור היו פתאום כמויות גדולות של נפטרים כל הסופרים עסוקים בספרי תורה אז אלה שלא קיבלו ספר תורה פתאום רואים שעל כל מזוזה יש עשרה קונים מה שלא היה קודם התחילה לעלות המחירים, עולה, עולה. חוץ מזה גם יש אינפלציה, וגם הקלף נהיה פי שתיים, והמתייק פי שתיים, והתוכנת מחשב פי שתיים. הכל עולה, עולה, עולה. היום מזוזה אשכנזית 700-800 שקל עלות של סוחר. זוזה מעודרת. אשכנזית זה תמיד 40% יותר יקר מספרדי. בקיצור, רבותיי, צריך להיות עשיר לקנות מזוזות היום. פשוט מאוד. במיוחד יש לך בית גדול, אלפי דולרים. ותפילין, תפילין אשכנזיות מודרות היום, זה אלפי דולרים. היו ימים, היו מביאים תפילין יפות בפחות מאלף דולר, נגמרו הימים האלה. הכל עלה, אתם רואים את ההשפעה של זה בכל העולם. אז השאלה היא, למה השם עשה לנו את זה? הוא מרוצה מאיך שאנחנו מתנהגים? כנראה שלא. אז הוא מזעזע את העולם, נכון? במיוחד שעכשיו אנחנו בעקבות הדמשיכה, באחרית הימים ועומדת להיות הגאולה אז צריכים להכין את האנשים פעם שעלו את החפצחיים במלחמת העולם הראשונה שאז התחיל כל הבלגן בעולם לפני מאה שנה בערך אז ראו כל כך הרבה מתים ומה שקרה שם ואחרי זה עוד באה מלחמת העולם השנייה עם השואה וכל מה שהיה מאה שנים של קטסטרופה אחרי קטסטרופה שאלו את החפץ חיים, מה פתאום קורה עכשיו בעולם, מה? אז החפץ חיים נתן משל. הוא אמר, יש בעל מקולט, חנבני, וכל מי שבא אליו בשכונה, גרז'ון תרז'ון, תרז'ון, תרז'ון, מכירים את זה? יש עדיין את הדברים האלה, תרז'ון? יש עדיין? מה? עדיין יש את זה? פעם לא היה כרטיסי אשראי, לא היה זה, אז היו אומרים תרשום. אין, בסופרמרקטים אין כזה, אוקיי. בקיצור, אז עכשיו כל אחד כבר יש לו 2,000-3,000 שקל חוב לחן וני, וכל פעם זורק לו משהו. כך 200 שקל, כך 300, אבל החוב, לא רק שלא מצטמצם, הולך וגדל. יום אחד בא בעל המקולט, אומר עכף יצחיין, כל קליינט שנכנס לחנות, אדוני, יש לך כאן חוב, אני מבקש לסגור אותו השבוע. עכשיו החנבני הזה היה ידוע כאחד זה כזה, וטרן בממונו, לא עושה בגדיל. תרשהו משה, פתאום הופתעו כולם, מה זה? מה עכשיו הוא מלחיץ? מה אני אתה קיצוני? מה אני אתה פנאט? עד עכשיו היית איזי גורינג, מה עכשיו? לחסות את החוב עד סוף השבוע? השיחה בהיר, מה קורה? מה שהוא קורה עם המקולט? אומר החפץ חיים, שאלו אותו אז מה, למה אתה עכשיו כל כך לוחץ ומתקשר? אומר עד עכשיו אני הייתי בעל המקולט, עכשיו אני סוגר את העסק. לפני שאני סוגר, אני חייב לאסוף את כל מה שחייבים לי. זה מה שאמר החפץ חיים. עכשיו נכנסים לתקופת החריט הימים. הקב' עומד לסגור בכל רגע את העסק ולהביא את המשיח ונגמר, לתקן עולם עם החודשדיי. איך יחזיר אנשים בתשובה? אם כולם על מי מנוחות וכולם עשירים וכולם טוב להם ומחללים שבת ואוכלים טריפות וניסוי תערובת ואף אחד לא מדבר ואף אחד לא פוצא פה ועד רבה הם הולכים ומשמינים שמנת, אביתה, כסיתה חיים בבתים יפים, נוסעים במכוניות יפות משרתות בבית באיזה מה יעורר את הבן אדם הרחוק הזה להתעורר פתאום ולהתעניין באשם? הסיכוי שזה יקרה הוא לא כל כך גדול, אבל ברגע שמתחילים לזעזע אותו, אני אסביר לכם, תבינו. יום אחד אני מקבל טלפון מאיזה אישה אחת, צדיקה כזאת אין הרבה בעולם. צדקת, בעלת חסד, אהבת השם, ארבע בבוקר בבית הכנסת בסליחות באילול. לפני הנץ. משהו מיוחד לבן אדם הזה. ומלאה ביסורים. ביסורים עם הבת שלה, וביסורים עם הבן שלה, ו... צהרות בלי סוף. יום אחד, אם תלוונת לי, כולה רועדת ובוכה בטלפון. הוואי! באמריקה. הוואי! מה? אני צריכה דחוף עשרים מזוזות. אמרתי בסדר, יש לי מזוזות. מה קרה? כל בסדר? מזוזות שלך לא בסדר? לא, מזוזות שלי בסדר. אז למי זה? לאח שלי. אני אומר למה, מזוזות שלו לא בסדר? אומרת לא, לא היה לו עד היום מזוזות. אמרתי למה? בכלל? היא אומרת בכלל. אני אומר לו, ומה קרה עכשיו שהוא נזכר? היא אומרת, אל תשאל איזה אסון. הדבר הראשון שבא לי בראש, כנראה קיבל את המחלה. מגפה כזאת בכל מקום. כנראה הודיעו לו שחייו קצובים. אמרתי לה, מה, הוא קיבל קנסר? היא אומרת לי, לא, יותר גרוע. נבהלתי. יותר גרוע? מה יכול להיות יותר גרוע מזה? אמרתי לה, מה? אומרת, נכנסו אליו היום, FBI, למשרד, ליד כל העובדים שלו, תסתובב, שים את הידיים אחרי הגב, שמו לה הזיקים, אתה עצור, על אלבנת רון, על כחה, על רמאות, על כל מיני דברים. אתם יודעים, כשהם באים, הם אוהבים לנפח, כמה שרק יותר. גנב את המפית, גם עם זה הם כותבים. שיראה הרבה, כן? וליד כל העובדים שלו, לא צריך לספר לכם על הבושה, כן? ויקפיאו לו את כל הכספים בחשבונות, הכל מוקפא. אז היא אומרת לי, עכשיו הוא במאסר. ועכשיו הוא הסכים לשים מזוזות. אז היא אמרה לי, הקפיאו לו את כל הכספים, ואז היא נתנה צעקה, 50 מיליון דולר היה לו בחשבון בנק! לא בהשקעות, חוץ מההשקעות, נזיל! אתה יודע כמה פעמים באתי אליו בתחנונים לעזור לאיזה עברך מקולל או לאיזה משפחה עניין שאין להם לשלם את הרנט או כל מיני מסכנים חולים וכאלה כל פעם היה אומר לי מה את באה אליי אני בעצמי מסכן אני בעצמי מסכן כל פעם היה עונה לה ככה היא אומרת לי עכשיו הוא אומר לה אני בעצמי מסכן למה את כל פעם באה אליי לא נותן אף פעם עכשיו נחשף כל הבלוף שלו, זה עוד יותר בושה, גם מהמשפחה, מאחותו. 50 מיליון שוכבים לו קש בחשבון, אלף דולר לתת להברך לחג, הוא לא היה מוכן. מה עשה השם? לקח לו הכל. עכשיו הוא מסכים לשים מזוזות. זה דרכם של בני האדם. לפעמים הם נזכרים שהם צריכים את השם אבל שטוב להם, הרי יש פסוק בתורה ישמר לך פן תשכח את השם אלוקיך בתים בנית ובעירות וכל מיני דברים ובסוף ורם לבבך ושכחת את השם אלוקיך ישמר לך פן תשכח את השם אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חי הכל ממנו אבל השטן היצר הרם מרדים את האדם הכל בזכותי הכל בזכות האוניברסיטה הכל בזכות הדוקטורט הכל בזכות העבודה הקשה הכל בזכות העברקות שלי ככה הוא חושב ואז ברגע אחד השם מראה לו לא שווה האוניברסיטה שלך ולא העברקות שלך ולא הנסיעות שלך אני ברגע אחד נקה אותך מהכל אתן לכם דוגמה יש פה איזה זוג שבשנות ה-60 לחייהם, בנו איזה מין עסק יפה מאוד, יש להם נדלן, ומה הם עושים בווילות שהם בנו? מזכירים את זה RBNB. וגם כמובן לא משלמים מיסים למדינה, הקוד בשחור, יום אחד הכביש ברוך הוא רוצה להעיר את הזוג הזה לפני שהם עוברים לעולם הבא, שיעשו תשובה? לא, אתם עוד מעט בני 70. איך אומרים? ימי שנותינו בהם 70 שנה. אתם מגיעים כבר לגיל המסוכן. מה עושה הקב' ברוך הוא? כמובן הוא נותן בהתחלה רמזים קטנים. לא עוזר, מגביר קצת הלחץ, לא עוזר, עוד יותר. יש איזה נקודה שכבר המכה היא קשה ממש. לא עלינו עניינים של בריאות, פרנסה. ואז מה עושה הקב' ברוך הוא? הם עושים מסיבה של זימה בבריכה. בחורים, בחורות וכו', מוזיה של גויים, כולם שם בערבוביה. פתאום הקב' הוא פותח את הבריכה, עושה בולען מחלם כזה דבר. והנשאבים כמו קורח ועדתו לתוך הבולען ואחד תרווה על המוות. זה קרה עכשיו, זה קרה בפרשת קורח בדיוק, אחרי פרשת קורח בשבוע שקורח נבלה באדמה, אחרי זה זה היה ומה קורה? בן רגע החיים של הזוג הזה נהפכים מגן עדן לגיהנום רשות המסיעים, איך קוראים להם אלה של ההונאות כל זה אישורים בלי בנייה בשחור על בנת כספים איך אומרים? עורכי דין מאות אלפי שקלים הכל מה שעשית, ברגע אחד ה' הכל לוקח לך תהיה תמפורסם, כולם מסתכלים עליך, שמים אותך בחדשות, ביזיון, בושות תתביישו לכם בגללכם מת בן אדם איך לא עשיתם את זה, למה לא עשיתם עם רישיונות למה עשיתם את זה חפיף, הכל איך אומרים, כל העולם ברגע אחד נהפך לאויב צר בדקה תראו מה השם עושה, בדקה. עכשיו הזוג הזה חושב בטח, וואו, בטח השם כל כך שונא אותנו ונתן לנו את כל המכות האלה. לא בטוח. לפעמים זה בדיוק ההפך. אולי יש לך איזה זכות אבות רוצים להציל אותך. עדיף שתסבול פה ותתעורר ותעשה תשובה מאשר תגיע מיליונר לעולם הבא ואין לך כלום. באת בידיים ריקות. הרי כתוב, איש לא יעלה ברקם. כשאתה בא להר הבכירה, סור לבוא בידיים ריקות. כלווה חומר לעולם הנצח. אתה בא לבית דין של מעלה, אתה צריך להביא איתך, קחו עמכם דברים, ושוב הוא אל השרים אלוקיכם. אם יגיע אדם לשמיים, ישאלו אותו מה למטה. מה הוא יגיד? שאלה ראשונה במשפט, האם קבעת איתים לתורה? מה הוא יגיד? הוא יגיד את כל שחקני הכדורגל מתחילת הליגה ועד הסוף, מכיר את כולם. כל הראשי ממשלה, כל הפוליטיקאים, כל העיתונאים, כל הסרטים, הכל הוא יודע. יגיד לו, אדוני, זה לא מעניין אותנו פה בעולם האמת. מעניין אותנו, תן לנו דברי תורה, משהו. אתה יכול להגיד איזה פרשה, משהו, איזה דבר תורה, איזה משנה אחת. אתם יודעים איזה בושה תהיה לאדם? 80 שנה הוא חי פה, הוא לא יודע להגיד משנה אחת. לא יודע איך פותחים גמרא. שאלו אותו, תגיד, אתה למדת שולחן ארוך? לא, אני לא טבח. מה זה? זה ספר בישול? זה בשביל אשתי. מה אתם שואלים אותי? אנשים פה בארץ לא יודעים מה זה שולחן ארוך. אתה שואל היום אדם שהוא לא שומר מצוות, תגיד, מה זה שולחן ארוך? שמעת על הספר הזה שולחן ארוך? מה לי ולזה? אני לא טבח, אני לא מבשל. זה ספר בישול. אנשים אפילו לא יודעים מה זה. ספר הלכות של עם ישראל, רוב האנשים לא יודעים מה זה. אז תראו לאיזה בורות הגענו. הרמב״ם אומר, יש חמש מדרגות באדם. חמש. הנכותה מכולם, זה בור. מה זה בור? גם, לא יודע כלום, בכלל תורה, וגם גס רוח. מידות רעות. בואו, אין בו לא תורה ולא ירד שמיים. מדרגה אחת מעליו זה עם הארץ. אמנם הוא לא יודע תורה, אבל יש לו דרכרץ, נימוסין, מכבד חכמים, רועט הרב, הוא רץ להביא לו סידור, אנשים יחלחו במתכנסת, הוא מנקה, יש לו הנהגות יפות. רואים עליו. אמנם הוא לא יודע בכלל תורה, אבל כשזה מגיע לנימוסים ולהתנהגות, איך אומרים, הוא בסדר. זו מדרגה כמעט הכי גרועה, אחת לפני הכי גרועה. זה עם הארץ. ועל עם הארץ כזה, חז'ל אומרים בגמרא, עם הארץ ראוי להשליחו לכלבים. באמת, אם היה צדק, היינו צריכים לזרוק אותו שהכלבים יוכלו אותו. למה? איך הוא מאז לחיות 20, 30, 40 שנה בלי לפתוח ספר? בוראי עולם נתן לנו ספר, תורה מונחת בקרן זווית, ואין מי שיבוא ויתול. אתם יודעים, בכל העולם יש חוק חינוך חובה. בכל העולם, כל מדינה ומדינה, עד גיל מסוים, ילדים חייבים להיות בבית הספר. בארצות הברית, גיל 16, לא יודע בארץ עד איזה גיל, עד איזה כיתה חייבים להיות בבית הספר פה, לפי החוק. חייבים להיות עד י' ב' אחד שנשר מהבית הספר בכיתה י' והולך לעבוד. ההורים שלו מסתפחים על זה או לא? מה המינימום גיל שאסור לילד לשוטט ברחוב? אם הוא שוטט ברחוב ההורים שלו יכולים לקבל תפיקות בדלת ממשטרה. מה הגיל? כיתה ח' מכת ועלה. טוב, אז אמריקה יותר מחמירים מפה. זאת אומרת, הגעת עד סוף כיתה יהוד ונשרת מהלימודים, לא עושים לך כלום. אבל אם רואים אותך כיתה ח' או ת' מסתובב ברחוב, מיד שוטר שואל אותך מה אתה עושה פה באמצע היום, מי ההורים שלך, איפה אתה גר, בא לבית, נותן לה הורים הזרה. הילד חייב להיות בבית ספר. וה-Public School חייבים לקבל את כולם לפי האזור המגורים. כולם נכנסים. זה בית ספר חילוני הרי, של גויים. אז כולם נכנסים. הם לא יכולים להגיד לך, אתה לא נכנס. אז באמת אין סיבה שהילד לא יהיה בבית ספר. אם פעם שנייה יתפסו אותו, לא רק שההורים שלו יסתבכו, גם ייקחו להם את שאר הילדים, יכניסו אותם במשפחות אומנות, יגידו אלו הורים שלא ראויים לגדל ילדים. זה מסתבך בגדול. זאת אומרת רואים שכמעט בכל העולם יש חוק חינוך חובה. מהו חוק חינוך חובה של יהודי על פי התורה? עד מתי בן אדם צריך ללמוד? התשובה עד הנשימה האחרונה של חייו הרמב״ם אומר בהלכות תלמוד תורה אפילו עני המחזר על הפתחים אין לו מה לאכול עוד שעתיים ארוחה ולילדים אין אוכל בבית הוא רץ בשכונה, דופק בדלתות, אוסף כמה שקלים מכל אחד כדי שיביא לחם וקצת גבינה ודברים לבית שיהיה לילדים מה לאכול הוא תרוד מאוד להכיל את הילדים עכשיו הוא לא פטור מתלמוד תורה האדם שכיב מרגע, גוסס עוד שנייה, יש לו שעה, שעתיים לחיות חייב בתלמוד תורה האדם הוא כשכין, כל היום גירודים הגוף שלו מגרע את זה חייב בתלמוד תורה אין אדם שפטור מתעלמו תורה. עד הנשימה האחרונה של חייו הוא מצווה ללמות תורה. כמו שלימו תורה השכר כנגד כולם, לימו תורה כנגד כולם, ביטול תורה כנגד כולם. הכל באותו יחס. ברגע שנותנים לך עוצר ואתה לא לוקח, מי שנותנים לו שקל והוא לא לוקח, לא כועסים. טוב, מה אתה רוצה? מה זה שקל? מי שמציעים לו מיליון דולר והוא לא בא לקחת, כבר כועסים. זה חוצפה זאת. רוצים לעזור לך, לתת לך, ואתה לא בא לקחת? מה רואים מפה? ככל שהפרס יותר גדול, ואתה מתעלם ממנו, אתה מזלזל בנותן הפרס. דהיינו, בורא עולם. ולכן... מחמירים מאוד על עניינים של ביטולי תורה וכו', אין על זה פשרות בתורה. הקב' כהן מאוד מאוד קנאי לתורתו. ויש המון המון גמרות על זה. אפשר מעכשיו עד שבוע הבא לצטט גמרה אחרי גמרה, כמה זה חשוב תלמוד תורה. במילא, רואים שביהדות, אם אתה עם הארץ, אתה פושע. אם אתה לא יודע קוראן, באסלאם, אתה לא פושע. אתה הולך לאימאם שילמד אותך, להגיד לך מה לעשות. אם אתה נוצרי ואתה לא יודע כלום מה הספר שלהם, אתה בא לקומר ומה שהוא אומר לך אתה עושה. אבל אם אתה יהודי ואתה לא יודע הלכות יומיומיות, אז אתה כל יום עושה עבירות. אתה לא יודע ללכות שבת, אתה עושה עבירות חמורות חלקה מסורי כרת, זה לא צחוק. אם אתה לא למדת דברים אלמנטריים, כל יום אתה נכשל בדברים אסורים, אפילו בשוגג. אבל חז'ל אומרים שגגת תלמוד עולה זדון. מה הפירוש? מה הפירוש של המשפט הזה שגגת תלמוד עולה זדון. שגגות שמגיעות לאדם מחוסר ידע, מאנישים אותו על זה כאילו הוא עשה בכוונה. אף על פי שהוא לא היה מודע בכלל שהוא עושה עבירה. למה? למה? עבירות שהוא מכיר הוא לא עושה. מה שהוא לא מכיר הוא עושה. יבואו וישאלו אותו איך לא באת ללמוד כל יום תורה אם היית לומד שעה מינימום כל יום הלכות אחרי כמה שנים היית בקיבל לפחות בהלכות התדירות היית יודע מה לעשות כיוון שלא למדת אתה לא יודע סימן שלא אכפת לך לעשות עבירות כי אם זה היה עניינים של החיים והמוות שלך נגיד אם אדם יש לו קצת כאבים יד רץ לגוגל מה אומר הכאבים האלה? בחזה, בראש, ככה יורד לרגל, מיד הוא בלחץ. כאבים בבואן. סקרת. וואי וואי וואי. כן, באמת יש לי את זה. באמת יש לי את זה. הוא נזכר שיש לזה ידיד רופא. למה אתה כזה כפדן? למה אתה כזה בררן? למה? אתה לא רוצה לחלוט. אתה לא רוצה ליפול עמיתה, אתה לא רוצה למות. למה שזה מגיע להלכה שזה חיי נצח? פתאום אתה אדיש לוקח את הזמן שלך זה מראה על רפיון על חוסר אכפתיות תראו משה רבנו שהשם אמר לו שלא ייכנס לארץ התפלל 515 תפילות שכל אחת מהן זעיזה את כל העולמות העליונים בסוף לא נכנס הקב' נאלץ לעצור אותו כי בתפילה הבאה הוא היה חייב להכניס אותו כי כבר זהו הוא הגיע למקסימום לכן ה' אמר אם הוא יתפלל עוד תפילה אחת כבר אין ברירה בדין אני חייב לתת לו עצר אותו למה השם כל כך הקפיד עם משה רבנו? בסדר, עשה טעות עם הסלע, איכת הסלע וכו'. בסופו של דבר, אחרי חודשים של תפילות, ופחיות, ומזעזע עולמות, ואחרי כל מה שהוא עשה, לא מן הראוי לרחם על כזה אדם? עד כדי כך דין נוקשה? אז ראיתי באחד הספרים שכתוב שעיקר התביעה של הקדוש ברוך הוא היתה על משה שהוא לא יזדרז מיד שנודע לו שהוא לא נכנס לארץ הוא לקח את הזמן שלו אמר השם עד היום שמע לי לכל התפילות שהתפללתי על עם ישראל הוא קיבל את התפילות כשיגיע הזמן אני אתפלל גם על זה זאת אומרת היה כאן איזה צד של אדישות קצת קצת מיד מיד, הקב". איך אומרים, נחמיר איתו בשיח חומרה. זה מפחיד. לכן האדישות, אין לה מקום ביהדות. אסור לאדם להיות אדיש, הוא צריך כל הזמן להיות עם יד על הדופק וכו'. נחזור לעניין. אז הרמב״ם אומר, יש חמש מדרגות באדם. אמרנו מה זה בור, הסברנו מה זה עם הארץ. הגמרא אומר את עם הארץ מי שמסי את ביתו לעם הארץ כאילו הוא קופטה לעץ, קושר אותה לעץ אל מול ארי טורף יש אריה שהוא לא אכל כמה ימים הוא משוטט עכשיו מחפש טרף בן אדם רוצה לחתן את הבת שלו עם דוקטור מנתח מוח גדול הגדול ביותר בעולם חי בבילה, גם כן נוסע, נותן דרשות על רפואה. גאון הגאונים. אין דוקטור שני לו. אבל בחיים לא פתח גמרה. לא יודע מה זה שולחן ארוך, לא קרה פרשת השבוע, כלום. יהודי, המארץ גמור. אבל יש לו המון ידיעות. במדע, ברפואה, בעסקים. זה לא אדם טיפש. שכל לא חסר לו. אבל הוא בגדר עם הארץ כי הידיעות שלו הן לא מה שהתורה דיברה עליהן תורה שמגדירה אדם כעם הארץ לא הכוונה עם הארץ בהכול עם הארץ בתורה ביהדות כל שאר הדברים יכול להיות שאתה יודע יכול להיות שאתה גאון הגאונים אתה אלברט איינסטיין אלברט איינסטיין הוא עם הארץ גאון כזה מדען כזה שהשפיע על כל העולם שכל חריף מאוד מגדולי המדענים שאי פעם חיו בעולם ולפי ההלכה הוא עם הארץ גמור לא יודע גמרה, לא יודע הלכה, לא יודע כלום זה הדוגמה של עם הארץ שמדובר עליה אדם רוצה לחתן את ביתו לאלברט איינשטיין אומרים קשרת את הבת שלך לעץ מול אריה שלא אכל כמה ימים והאריה לפני שטורף הוא קודם כל נוגח מאמן את הטרף שלו נותן לו את המכה הראשונה, ואז נועץ בגרון שלו את השיניים האמתניות האלה, קורע אותו לגזרי. אחר כך הוא לוקח את הזמן שלו. נהנה מהסעודה. זאת אומרת, מה אתה רואה שחזל משווים עם הארץ לדברים הכי נוראים שיש בעולם? למה? כי הדת היחידה של להיות בעם הארץ זה פשע, זה היהדות. בגלל שיהדות זה לא דת, יהדות זה דרך חיים. מה זה דת? אם תסתכל במילון, מה פירוש המילה דת? כתוב שם פולחן לאל. כאילו יש איזה אל נצרח, שהוא עכשיו ככה בודק מה יעשו למה אני, ואם לא יעשו למה אני, אני אהיה מאוד כועס ועצבני, ואיך אומרים? אני לא אישן בלילה. למה? לא מכבדים אותי? אז בוא נראה על מי אני אורד היום. זה נקרא פולחן לאל. אנחנו כאילו משרתים אותך. חסר לך משהו. חס וחלילה, מי שאומר כזה דבר זה שיח הכפירה. להגיד שאנשם צריך מאיתנו משהו זה כפירה גמורה. יש פסוק מפורש אם צדקת מה תעשה לו מה תפעל לו כל מה שתעשה אתה לא משפיע כי הוא זה על השם השם היה לפניך השם יהיה אחרי העולם השם אף פעם לא היה צריך מאיתנו גם לפני זה הוא היה מושלם וגם אחרינו הוא יהיה מושלם ואין לו מתחרים ואין לו שותפים ואין לו בנים אף פעם פי שהוא קורא לעם ישראל בנים אתם לאשם אלוקיכם אבל הוא היחיד הכל יכול אז ממילא ברגע שאתה מייחס לקדוש ברוך הוא חסרונות אנושיים, זה כפירה. צריכים מאוד לזהר. וגם אסור לדמיין את הקדוש ברוך הוא לשום דמות. יש אנשים בתפילה, מקוונים אור, מקוונים מיות כאבפה, מקוונים כל מיני דברים פיזיים. שיש להם צורה או דמות או גודל או צבע. גם זה אסור. אפילו זה אסור. אין כתוב אל מי תדמיוני ואשווה. כל מי שתדמיין אותי אליו זה לא אני. אתה לא יכול לדמיין אותי למה אין לי גוף, אין לי דמות הגוף כמו שהרמב״ם כותב. אז ממילא אנחנו רואים פה דבר חשוב מאוד כדי שהרבה ידעו אותו כי הרבה לא יודעים את זה. לא ללמוד תורה זה פשע גדול. לימוד תורה כנגד כולם, ביטול תורה כנגד כולם. פעם איזה אחד שאל, איזה רב אחד נתן דרשה על בן גוריון. אמר, כשבן גוריון יגיע לשמיים הוא יצטרך לתת דין וחשבון על אלטלנה, הוא נתן פקודה לרבין, הגיעה עוניית נשק והיה פוליטיקות בין האצל, הלכי, הגנה, לא יודע בדיוק את כל הסיפור שם, אבל היה פוליטיקות, חלק עם הבריטים, חלק נגד לא רצו להכיס את הבריטים, החליטו למנוע מהעונייה הזאת להגיע לחוף, בכל מחיר. אז עכשיו הם באו כבר מנסיעה ארוכה, זה לא עוניות של היום. כל דקה בים זה סכנת נפשות. ואז רבין היה הקצין בשטח, בן גוריון נתן לו פקודה וירו שם על היהודים והרגו 16 יהודים. אסון נוראי. אחים הרגו אחים. כולם נלחמים עבור מטרה לשחרר את ארץ ישראל מידי הבריטים. ופוליטיקות אישיות, כמו שיש היום, אנחנו רואים בבחירות, אנשים עם אותה אידיאולוגיה נלחמים זה בזה. במקום להתאחד, עושים טעויות ונזקים, ובגלל זה גם הימין נפל ועלה שמאל. אם היו מתאחדים כל הימנים, לא היו הולכים קולות הולכים לאיבוד. נשרפו פה שתיים, פה ארבע, זה הלך ככה, זה ככה. חשבונות אישיים גרמה שנהיה לנו ממשלת שמאל עם מחבלים במשך שנה, והחריבו את הארץ. עשו כאן נזקים לדת וליהדות ולמדינה, ונורא והיום. למה? חוסר אחדות גרם. ממילא, אז כיוון שהם הרגו את כולם, הרגו שם את כולם, אז הרב הזה באותו זמן שזה קרה, הוא נתן דרשה, והוא אמר שבן גוריון יגיע לשערה, הוא יצטרך להסביר איך הוא נתן תקודה לראות על יהודים. מה אכפת לנו מהבריטים עם כל הכבוד להם? להרוג יהודים? בקיצור, אז אחד התלמידים שאל, תגיד כבוד הרב, כתוב בגמרה שכל יהודי שמגיע לשמיים שואלים אותו שלוש שאלות. שאלה ראשונה, האם קבעת עיתים לתורה? שאלה שנייה, האם נסעת ונתת באמונה? שאלה שלישית, האם ציפית לאישוע? זאת אומרת, יהודי צריך לדעת, שלושת הדברים האלה צריכים להיות בראש מעייניו. קודם כל, ללמוד כל יום תורה, לקבוע עיתים. זאת אומרת, התורה זה העבודה האמיתית שלי. יש לי שעות, כל העיסוקים האחרים להביא פרנסה זה באונס. זה לא מרצון. התורה זה העבודה שלי. במה אתה עוסק? אני עוסק בתורה. זהו, זה עושה תורתך קבע ומלאכתך הרי. דבר שני, תהיה ישר. מילה זה מילה, זמן זה זמן, תשלום מלוואות בזמן, לא לקחת ריבית מיהודים, לא לרמות, לא לעונות, לא למכור סחורה סוג ב' או משומשת. כל הדברים שהרבה עושים לצערנו לפעמים גם אנשים שומרי מצוות, מכשלים בדברים האלה. לא לגנוב מהממשלה, לא לגנוב מגועים, גם זה איסור חמור ופה גם יש חילול ה' גם. בקיצור, זה לא פשוט להיות אדם ישר. במיוחד מי שיש לו ניסיונות שהוא מטבעו לא ישר, המשימה לא קלה, ממש לא קלה. מי שמטבעו ישר, קל לו, הוא לא מבין איך אפשר לגזול. בלי קשר לדעת. מה, חסר קיבוצניקים שמאלנים שהם לא גנבים? תשים יעלומים לידם, הם לא ייגעו. תשים מצלמות נסתרות, יום שלם הוא יהיה שם ויכול עכשיו לקחת חופן יעלומים, לברוח מהארץ ולהיות עשיר לכל החיים. מי ידע? מי ימצא אותו? לא נוגע. למה? זה הטבע שלו. כך הוא היה מגיל קטן, אף פעם לא היה לו יצר הרע של גזל. לעומת זאת, יכול להיות אדם עם זקן עד הרצפה, ציציות נוגעות ברצפה, לא עומד, מתנדד על הסטנדר, וכל הזמן הראש שלו מלא בתככים. איך אפשר לפה? איך מוצאים מפה? איך נעבוד על ההוא? איך נתחמן את זה? כי זה הניסיון העיקרי שלו בחיים. הכל לפי מה שהשם יד לאדם. כל אדם יש לו את החסרונות שלו. יש נשים, יש להן תאווה גדולה לזימה. להתלבש בחוסר צניעות, כל מיני דברים שאסור לעשות. יש נשים שהן מטבעה מצנועות. סתם, איזה גויה, לא דתייה בכלל. כל הזמן מתלבשת צנועה, לפי מה שהיא יודעת, כן? אין לה שום אבא אמינה ללכת, להתבלט, לשים תמונות. להפך, היא מרגישה לא בנוח עם זה. למה? זה לא הניסיון שלה. לעומת זאת יש איזושהי דתייה, בגדים שלבשה בוקר, לא לבשה ערב. שלוש פעמים ביום, מחליפה בגדים, ככה, צעיפים, פאות, עניינים. למה? יצר הרע של להתבלט ולקבל תשומת לב, בוער אצלה כאש. ולכן, דרך אגב שתדעו, הכל הולך לפום צהרה אגרה. מה שהכי קשה לך, על זה אתה מקבל הכי הרבה שכר. רוב האנשים נוטים לדברים שקל להם לשמור. מה שכבר קל, מיד אני מוכן לעשות. אבל זה לא עיקר הניסיון שלך. עיקר הניסיון שלך זה דווקא הדברים שהם הכי קשים לך. על זה באת לעולם. אז ממילא אנחנו רואים רבותיי, אז שאל אותו התלמיד, את הרב, תגיד בן גוריון, מה שייך לשאול קומוניסט כזה, האם קבע תהיטים לתורה? הרי הוא אנטי אל, הם אנטי דת, הם מצהירים את זה שהם קומוניסטים מרוסיה, מה עכשיו? מילא, תשאל אנשים שמכירים את התורה, למדו תורה בילדותם, תשאל אותם למה לא קבע תהיטים לתורה? מה שייך לשאול כזה בן אדם? שאל אותו, למה רצחת בלטלנה? למה עשית ככה? דברים שהשכל מחייב. מה שייך לשאול אותו, למה לא קבעת העתים לתורה? הרי ידוע שהוא לא דתי. ממתי שואלים חילוני, למה לא קבעת העתים לתורה? מה, התורה בשבילו זה משהו? זה כלום בשבילו. אמר לו הרב, זה בדיוק הנקודה. שאם הוא היה קובע איתים לתורה לעולם הוא לא היה מגיע למצב שיגיד לגנרל בשטח תירה על יהודים ותהרוג אותם זה לא ייתכן כסדרה בין תורה יכול לתת הוראה לקצין תירה על יהודים תהרוג אותם אחרי שהם באים לעזור למולדת משקים את החיים שלהם להביא נשק פה ליישוב היהודי כדי שיוכלו להגן על עצמם זה ייתכן כזה דבר? אני חושב שאדם בן-תורה, אם מגיע למצב כזה, מעדיף למות בעצמו מאשר לתת פקודה שאירו עליהם. תהרגו אותי עדיף מאשר יהרגו אותם. ודרך אגב רבין, אני קראתי, באמת טיפשותי, קראתי את הספר שלו. והוא כותב שם בספר שלו, תשימו לב, זה אני עד היום זוכר, זה עבר 40 שנה מאז שקראתי את הספר הזה, הוא כותב בספר שלו בהיותי שגריר ישראל בוושינגטון נשאלתי האם אני מתחרט על זה שפתחנו באש על אנשי אלטלנה והשבתי שאין בי כל חרטה הזקן נתן פקודה ואני כגנרל הממונה בשטח הייתי מחויב לבצע את הפקודה זה הוא כותב בעצמו בספר שלו אתם יכולים ללכת לבדוק מה השם עשה? אמרתי לכם קודם, הכל אצל הקדוש ברוך הוא מידע כנגד מידע. יום אחד קם איזה בן אדם, בא יורה בו, הורג אותו, שואלים אותו, אתה מתחרט? מה הוא עונה? לא מתחרט. אומרים לו, תתחרט, ניתן לך הנחה. לא מתחרט. תתחרט, נוציא אותך מעצינוק. לא מתחרט, עברו 30 שנה. עד היום אומרים לו, תתחרט. לא מתחרט. אתם יודעים מה זה? כמה איסורים הוא קיבל רק בגלל שהוא לא אמר את המילה, אני מצטער? הוא מבודד מכולם. היום אנחנו יודעים שזה למזלו. לא נתנו לו טלוויזיה, לא נתנו לו יציאות לחצר. מה הוא עשה? ישב, גמר את כל השס, גמר את כל השולחן הארוך. מי זה אחד שהיה בקושי שומר מצוות, הוא נהפך לתלמיד חכם. לפחות מאז יצא מתוק הוא הלך הכניס אותו שלושים שנה דרך אגב בא לי איזה בחור בישיבה אומר לי אני לא נראה לי שאני כבר התחתן לא הולך לי בשילוחים לא מצאים לי כלום עד שכבר מצאים זה אני כבר איבדתי תקווה אמרתי לו, אבל השידוכים, הכל מאת השם. מהשם אישה לאיש. פסוקים מפורשים. וזווגים לא לאדם זיווג לפי מה עשבתי. תחזור בתשובה, תהיה רציני. יזווגו לך אישה טובה? מה אני שנים כבר פה? ואני חוזר כל יום בתשובה. והשתפרתי, אין מה להשוות. ואנשים פי אלף יותר גרועים ממני מתחתנים. אז מה אתה אומר לי? שאני לא מתחתן בגלל שאני לא אבא בשלי? עזוב. בסוף בא לי רעיון. אמרתי לו, תגיד, אם אני הייתי מכניס אותך בתוך קופסה, סוגר אותך בתוך קופסה, אין, לא יודעים, לא יודעים מי יש בתוך הקופסה הזאת. אתה סגור בתוך הקופסה מבודד מהעולם, באיזה בונקר. מה היה הסיכויים שלך להתחתן? הוא אומר, לא קיימים, אפס. אמרתי לו, אבל אתה סותר את מה שכתוב בתורה. אם השם רוצה שפלוני יתחתן עם פלונית, אי פלא מהשם דבר, מישהו יכול לעצור תוכנית של בורא עולם. זה לא יתכן כזה דבר. הוא אומר, כן, אבל יש דרך הטבע, וצריך השתדלות. אם אני אסגור את עצמי לקופסה, אני בחיים לא אתחתן. אמרתי לו, לא נכון. שמעת עלי גלמיר? הוא אומר, בטח. אמרתי לו, סגור בצינורק עשרים שנה היה. אין לו ביקורים, לא יוצא לחצר, אין לו כלום, טלוויזיה, אין לו קשר עם העולם, כלום. פתאום איזה אחת החליטה, לא יודע מאיפה היא, איזה דתייה אחת, לא יודע מאוסטרליה, מאיזה מדינה, סאוט אפריקה, מאיפה? מרוסיה? דוקטורית מרוסיה. תראה מה זה, איזה דבר מדהים. החליטה, אני דווקא איתו רוצה להתחתן. הלכה, התחתנה איתו, וגם הביא ילד לעולם! והייחודית, היחדות שיש להם, זכה, לא יודע כמה פעמים נותנים להם להתאחד עם האישה שלהם, זכה להביא בן לעולם גם. אז אני אומר לו, תראה, הבן אדם סגור בצינוק. אין מילת גנאי שלא אמרו עליו פה בתשקורת. חנקו אותו, רצחו אותו, לכלכו עליו. אתה יודע, הוא נהפך פה לבן אדם הכי שנו בארץ, מרוב ששתפו פה לאנשים תמוה. איזה אישה תרצה להתחתן עם אחד כזה, גם אם תגיד שהיא מאוהבת בו, מהפחד מה יגידו, הסיכוי שזה יקרה הוא אפסי. הנה! הלכה, ודווקא איתו מתחתל, ולא אכפת לה מה אומרים עליה, וגם הביאה איתו ילד לעולם. אז למה לך לא יהיה? אלא הקשבחה החליט עדיין שעוד לא הזמן. בקיצור, הוא שמע ככה. אומר, שמע, מצבי הרבה יותר טוב מגעל אמיר, חייבים להודות. בקיצור, קיבל תקווה. היה איזה אמריקאי אחד, הגיע לצפת. אמריקאי, בעל תשובה, החליט ללכת לישיבה בצפת. צפת זה היא רוחנית. אתם יודעים, אתה שם מרגיש כמו בימי הגמרא, יש אוויר טוב, אתה במקום של הרבה ישיבות, מקווי הערים, קיצור, יש שם חיים רוחניים. שלוש שנים הוא למד באיזו ישיבה שם, בסוף הגיע למסקנה שישיבה החבל לא על הזמן הוא רוצה להיכנס לסגור את עצמו באיזה חדר ולשבת ללמוד תורה רצוף לא לצאת לא לפגוש אנשים לא כלום לבודד את עצמו מן העולם ללמוד תורה שיהיה לו רוח הקודש ביקש מאחד התלמידים אני בבקשה מבקש ממך פעם בשבוע לעשות לי קניות במקולת תביא לי לחם מה שצריך גבינות זה תביא לי אני שלם לך זה כל מה שאני מבקש. הוא אומר, בסדר. נכנס, שלוש שנים יושב בחדר, שכר חדר, שלוש שנים יושב לומד תורה. לא יוצא, לא הולך למניינים, לא חגימו בבית עם אוכל מכין לעצמו. שלוש שנים סגר את עצמו בכלוב ולומד תורה. מדי פעם החבר אומר לו, שמע, מה יהיה איתך אתה? מתי תתחתן? איך יצאו לך שידור כבר שכחו שאתה קיים? חוץ ממני אף אחד לא זוכר שאתה פה בעיר איך תתחתן? מה אתה חושב שהקהלה תבוא לך פה לחדר? הוא אומר אני בוכה לה קדוש ברוך הוא על זה יום יום זה ההשתדלות שלי, התפילות הוא אומר טוב, תעקשן, מה נעשה? אחרי שלוש שנים יום אחד, פעם ראשונה לופקים לו בדלת. עכשיו, זה לא החבר, החבר שלו מפתח, הוא נכנס. זו דפיקה כזאת עדינה. אמר, זה או אישה או ילד, בוא נראה. פותח את הדלת, רואה בחורה, יפה תואר, צעירה. שלום, זה משפחת כך וכך? אומר, לא. תחזב. הוא אומר, הם שם, ממול. אז אמר לו סליחה, בא ללכת, אומר לה רגע אני יכול להגיד לך משהו? תשמעו מעשה שהיה, אני יכול להגיד לך משהו? כן? הוא אומר, תראי, אני הייתי בישיבה פה למטה, לפני שלוש שנים עליתי לפה, נכנסתי לחדר, תראה, אני לומד פה כל היום וכל הלילה. ככה לומד, לומד, לומד. ברוך השם, גדלתי מאוד בתורה, בהלכה, ואני לא באתי במגע עם אנשים, רציתי לנצל את הזמן וכולי, ואני שלוש שנים מתפלל שהקדוש ברוך הוא ישלח לי זיווג, ושיגיע הרגע שהיא תדפוק לי פה בדלת. והיום פעם ראשונה שדפקו לי פה לדלת אחרי שלוש שנים, וזה את. שתם, רציתי שתידי, אומר לה. אומרת, טוב, סיפור מעניין. הלכה. למוחרת, הוא מקבל טלפון. דפיקה בדלת, לא יודע מה. מה אליו, שוטחן? אתה כך וכך, כן, אתה. אתמול הבחורה דווקא פה בדלת, כן. ביקשו ממני ההורים שלה לבוא ולדבר איתך, היא דווקא מעוניינת. בקיצור, עשו בדיקות, מה צריך? התחתן. אמר לבא חבר שלו, נו אתה רואה, אתה יום יום הולך, שטחנים, שטחניות, מתאמץ, אני אסגור פה עם הספרים, מה קרה? שמביא לי אותה עד לפה. במילים אחרות, כגודל רמת האמונה והביטחון של האדם, כך הקדוש ברחום מעלה את מטה ההשגחה והעניסים שהוא עושה לו. הרי כתוב שהשלך יהפך על השם והוא יחלק אליך. זרוק עליי הכל, אני עושה בשלך הכל. מלך הצדיקים, נעשית בידי אחרים. אבל זה אח ורק בתנאי שיש לך ביטחון באשם. אנחנו אומרים כל בוקר בתפלה, יאי חסדך השם עלינו כאשר יחלנו לך. כמו שאנחנו מייחלים לך, ככה תרבה לנו את החסד. זאת אומרת אם אני מייחל לך עשרה אחוז, תן לי חסדים ברמה של עשרה אחוז. אם אני מייחל לך חמישים אחוז, אני זורק עליך 50 ו-50 על עצמי, תגביר את רמת החסדים והניסיים ל-50%. ואם אני זורק עליך הכל, ושלב, ורגוע, ובטוח, ואין לי שום לחצים ופחדים ומה, הכל עליך, אז אתה חייב לעשות בשבילי הכל. ככה כתוב. לפי גודל הביטחון, כך גודל ההשגחה. עכשיו, אם בן אדם יגיד, אני לא עושה שום דבר מהיום ועלה, לא עובד, לא משתדל, אני רק בוטח באשם ומתפלל. אשם יביא לו את הפרנסה? לא בטוח. למה? הכל תלוי מה עובר לו בראש. הרי אשם חוקר כליות ולב. אם בזמן שהוא אומר אני בטוח אני אני אני אני בוטח באשם הכל מת אשם הכל מת אשם אבל יש לו רעידות הוא דואג אם יהיה לו שידוח אולי אני אשאר אבק איך אני אחתן את הילדים אולי לא יהיה לי לשלם משכנת על סוף החודש עוברים לו מחשבות אז סימן שהוא לא 100% בוטח באשם כי מי שבוטח אני אגיד לכם אתם רוצים לדעת מה זה ביטחון באשם פשוט מאוד תדמיינו עכשיו שנותנים לכם מכונת כספומט, שים אותה בחדר שינה שלך, הנה הכרטיס, כל פעם שאתה רוצה משהו, כמה כסף שאתה רוצה, תכניס ותוציא. 100 אלף שקל, 200, 300, 500, מיליון, תכניס, תכניס סכום, המכונה היום מוציאה. כמה שאתה רוצה. מתי שאתה רוצה, כמה שאתה רוצה. אם היה לך כזו מכונה, האם אי פעם בחיים היית גונב? מה יש לגנוב? יש לי הכל כמה שאני רק רוצה. למה לקחת של מישהו אחר? למה גונבים? חוסר אמונה באשם. אין לי מספיק. מי אמר שיהיה לי? בוא נעשה אשלמת הכנסה. היית מרמה בביזניס? ודאי שלא. היית מלכלך על אנשים שיש להם עסקים? לא, למה? מה חסר לי? מה שאני צריך יש לי? מה אכפת לי? שיהיה לו לבריאות זאת אומרת כל החיים שלך משתנים מקצה לקצה למה? כי יש לך Unlimited כמה שאתה רק רוצה תבוא ותיקח רואים מפה שאם היה לך ביטחון בכסף כי יש לי כמה שאני רק צריך היית בן אדם הרבה יותר טוב לא היית רב היית עוזר למסכנים היית מחלק לעברכים היית עוזר לזיקוי הרבים היית בונה בתקנה היית כל החיים שלך היה למען ה' מה יש לי בלי סוף? למה אנשים מתקמצנים לתת כסף? כל הזמן פוחדים אולי לא יהיה לי אולי זה אולי זה אז הכל ככה בלחץ אבל מי שיש לו כמה שאתה רק רוצה כך כמה שאתה רוצה אם אדם מגיע לרמת ביטחון מלאה בקדוש ברוך הוא זה כמו אדם שיש לו את המכונה הזאת שכמה שהוא רק רוצה מגיע לו למה? כיוון שהוא הגיע לכזו רמה, אז כל מה שהוא צריך, רק כשאנחנו מיד נזמנו. אני זכיתי להכיר כמה אנשים כאלה. כמה אנשים כאלה. בודדים, אני הכרתי במשך, הכרתי עשרה מאות אלפי אנשים עד היום, אבל כמה כאלה שהגיעו למדרגת ביטחון מבהילה. מבהילה. למשל הרב שלי, פעם אמרתי לו, הוא למד עם רב בן ציונה בשעות 12 שנה כל יום, והוא הגיע למדרגות ענקיות בתורה, בקבלה, פרוש מן העולם, כל כולו שקוע בגמרות, בזוהר. אמרתי פעם לאיזה שני אמריקאים עשירים, בוא נלך עכשיו לרב שלי, היה עשר וחצי בלילה מוצאי שבת. אומרים לי, עכשיו מאוחר, מה? אמרתי, אל תדאגו, הוא יושב עם הגמרה. מה, אתה כזה בטוח? אמרתי להם מיליון אחוז. אומרים לי, אתה יודע מה? סקרנת אותנו. אנחנו רוצים לראות. איך שהגענו לדירה, הרכובת קרקע, הקומה הראשונה בבניין, הדלת הייתה קצת פתוחה. דפקתי ככה, עכשיו ניקח טיפה, למה הדלת הייתה פתוחה? כדי שיכנס לו קצת אוויר. הוא עומד בעמידה עם הסטנדר כל הלילה. בלימוד. בעמידה, כדי לא להירדם. אני אומר להם, נו, מה אמרתי לכם? כזה בן אדם, שהיום אחד אני אומר לו, תשמע, מדי פעם באים אליי עשירים באמריקה, שיש להם בעיות רציניות, או בעסקים, או עם האישה, או עם הילדים, כל מיני, או עם השלטונות, והם כל הזמן אומרים לי, אתה מכיר איזה מקובל? אתה מכיר איזה צדיק, שאני אלך אליו? מכירים את זה? אתה מכיר איזה קבליסט? במקום לשלוח אותם לכל מיני בבות מזויפים, לפחות אני אשלח אותם אליך, אתה בקיא בכל כתבי הערי, כל כתבי הרמחל, הכל. לפחות ממך יצא משהו טוב. אומר לי אל תשלח לי אף אחד אני אומר לו חבל כל אחד ש... אתה גר בדירת חדר אחד עשרה ילדים צנעים לא תנאים קלים כל אחד כזה יבוא מינימום כמה אלפי דולרים ייתן לך בשביל רבע שעה סליחה אלפי דולרים אומר לי לא לא אל תשלח לי אף אחד אמרתי לו למה? הוא אומר זה מסיח הדעתי מהתורה אני אומר לו ומה עם פרנסה? זה לא חסר לי כלום מה שאני צריך ה' כבר דואג לשלוח לא רוצה שום דבר. דבר שיבוא על חשבון הלימוד, לא רוצה. אתם מבינים? זה מדרגה גבוהה במאמונה. בן אדם אחר מה היה אומר? וואו, איזה השתבח שמו, איזה נס, איך ה' שלח לי כזה שליח, נכון או לא? רוב האנשים הצדיקים האחרים, מה היו אומרים? או, תודה רבה רבנו של העולם, אני מודה לך, שלחת לי כזו פרנסה, עכשיו אני אוכל ללמוד בישוב הדת. מה זה אומר? לא, לא, אל תשלח לי אף אחד. למה? אמר שכבר צריך להיות לי, יגיע לי. עזוב, לא רוצה שזה יבוא. אמרתי לו, אבל זה לא הרבה. אחד, שניים, חודש. אומר לי האחד הזה ישלח את אח שלו, והוא ישלח את אדות שלו. בסוף יהיה לי פה קבלת קהל. עזור אותי מזה. אז הנה לך דוגמה לאנשים שאתה רואה שיש להם ביטחון מלא הקרשברכו, והם חיים חיה שלווה. ואין להם מתחים ופניקה וכל מיני דבעיות. רגוע ושלב, הכל מאת השם, הכל ברור גם, הכל אצלו שחור לבן, ברור, אמת, שקר, אמת, שקר, מסודר, הכל אין אזורים אפורים. לפני סיום רק נשלים את הרשימה. הרמב״ם אומר, המדרגה השלישית באדם זה גולם. אם תבוא פה לישראלי, תגיד לו, בוא נעיה חתיכת גולם. כי אמרת איתו את הידידות. הוא כבר לא רוצה יותר להסתכל עליך. מה אתה כועס? אתה קורא לי גולם? אתה לא מתבייש? נכון שזה מילת גנאי? הלוואי עליי להיות גולם. מה זה גולם? כמעט מושלם בתורה וכמעט מושלם בדרך ארץ. מי יכול להגיד על עצמו שהוא במדרגה כזו? זאת אומרת, יש בו פגם קצת, לא מושלם. אכן, הוא עדיין במדרגת גולם, כמו הגולם שלפני שנייה פרפר. גולמי. חומר גלם עדיין, לא מפותח לחלוטין. כן, כן, כן, כן. בדיוק. הרמב״ם, דרך אגב, כשהוא מדבר בהלכות תשובה על בחירה, הוא אומר, אל יעלה בדעתך מה שחושבים כפשי אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל. זאת אומרת, האנשים הלא שלמים, מה הם אומרים? שנגזר לו על האדם, שיהיה צדיק או רשע וכו'. אלא, חס ושלום, הכל זה אך ורק בידי האדם. והוא מתחיל להביא ראיות, ראי הנוחים נותן לפניכם ברכה וכללה. ראי הנוחים נותן לפניכם את החיים ואת הטוב, את המוות ואת הרע, ובחרת בחיים, מעת השם לא תצא הרעה. יש הרבה פסוקים בתנ״ך שמעידים שהאדם, כל הצדיקות שלו היא בידו. או הרשעות להבדיל. אלא כל אדם יכול לעשות את עצמו צדיק כמושה רבנו, הכוונה ביחס לדור, כן? או רשע כירובם בן נוות. דרך אגב, ירובם בן נוות, אם תקרואם את כל הרבנים בעולם, ותוציא מהמוח שלהם את כל התורה שהם יודעים, ותשימו על המשקל, ותביאו את ירובם בן נוות, שאני מזכיר לכם שאין לו חלק לעולם הבא, גמרא בסנדרין, ותשימו אותו על המשקל, הוא מכריע את כולם מבחינה ידע תורני. כל סוגיה בתורה הוא היה יכול לתת 127 דרשות שונות לחלוטין עליה. אין אף אחד כזה בעולם. אף אחד לא יכול לתת שלוש דרשות על כל סוגיה בעולם. דברים עמוקים, זה לא פשוט. 127 דברים, לא יודע מאיפה הביאו את המספר הזה. בקיצור, חוכמה כזאת וידע תורני ובסוף מידות רעות, גאווה, גרמו לו לאבד את עצמו לדעת. הקב' הוא אומר לו, תגיד, אתה מעוניין לחזור בתשובה, ואתה ואני ובן נישאי נטייל ביחד בגן עדן? מה הוא שואל אותו? מי בראש? מי מעל, כאילו, אני או דוד? אומר לו, הוא. הדבר כזה, לקב' הוא, אלה לאנשים. לקב' הוא, מי בראש, תענה. מי שכבודו יחליט. מי שתרצה, ה' ככה אני הייתי עונה גם אני הייתי רוצה להיות במדרגה יותר גבוהה כל אדם רוצה להיות אבל שכבר השם שואל אותך שאתה שואל אותו מי יהיה בראש והוא אומר לך אז תשמח תגיד לו בסדר גמור מקובל עליי אולי הוא ידע שהשם במלא יודע מה הוא חושב זה לא יעזור מה הוא יגיד כי הרי השם יודע מה עובר לך בראש אצל הקדוש ברוך הוא זה טעם אחר. למה הוא אומר... אצל הקדוש ברוך הוא זה שווח, לא גנאי. בני אדם שאתה שונא מישהו, קשה לך להגיד את שמו, אז אתה אומר בן פלוני. למשל ששאול שנה את דוד, ודוד נהדר מהסעודה, אז הוא שאל את יונתן, למה בן ישעי לא בא לסעודה? מה קרה? שכחת איך קוראים לו? אלא זלזול. אבל כשהשם אומר בן אישי, עד רבה זה שווח כי אבא שלו אישי זה אחד מהארבעה אנשים שמעולם לא עבר אווירה. חי חיים שלמים ולעולם לא עשה אווירה אחת. אז עד רבה זה כבוד גדול לדוד להזכיר את אביו. דרך אגב דוד עצמו לא מזכיר את אביו בעלל. בעלל, מה דוד אומר להשם? אני אבדך בן עמתך. אני לא מבין. אבא שלך זה גדול עדו. אתה בן של רב אלישי. עכשיו אתה בא לעמוד לפני בורא עולם ויש לך איזה צרע, נכון? אתה נרדף וכו'. אז מה המילה הראשונה שאתה צריך להגיד? עשה למען הנביא הטהור והקדוש והצדיק והגאון שמסר את נפשו על התורה. אימא שלך עקרת בית. מה כבר צדיקה שתהיה? עקרת בית. כמו יש מיליון. עקרות בית נאמנות. מה כבר מידת הצדיקות שלה? צנועה? בעלת חסד? ישרה? מידות טובות? בסדר, אבל אתה משווה את זה לאדם שלמד מאה שנה תורה, מי ישווה לו? אז מה עכשיו, אבא שלך איש איזה גדול הדור, מעולם לא עבר אווירה, אמא שלך מצוות בת עד האל, אישה מאוד נחמדה וצדיקה, אבל כמן, מה אתה משווה זה לזה? מה עכשיו, אני אבדך בן עמתך, אני דוד בן מצוות, אני דוד בן אישי. אלא שאישה הזרק אותו להרים, לך, לך, אתה עושה לנו בושות וזה, וכל האחים תנחרו אליו. זה מה שאומרים בעלל, אבן מה עשו הבונים, הייתה לראש פינה. הבונים, הבנאים שבונים בניין עם לבנים, אז יש איזה אבן, כל מי שמרים את זה מהפועלים רואה שהיא קצת עקומה כזאת, צ'וקמקת, זורק אותה לצד. בא פועל אחר מרים, זורק לצד. כל היום ככה. מרים, כל מי שנתקל באבן הזאת זורק אותה לצד. אז זה דוד אומר אני האבן הזאת כולם זרקו אותי שמו אותי רועצון ככה בא עם הכבשים רק אל תבוא לעשות לנו פה בושות חשדו בו שהוא ממזר וזה אז הוא אומר היחידה שהיא רטה לי פנים כל הזמן ועודדה אותי זה האמא שלי כי היא ידעת האמת היא ידעת שאני לא ממזר כל האחרים חשדו אז לכן בתור הכרת הטוב שהוא חיבר את המזמור אומר אני אבדך בין עמתך אפילו שאבא שלי גדול הדור, אבל ההכרת הטובה יותר גדולה למי? לאימא. תראו איזה דבר זה, מדהים. בקיצור, רבותיי, אז גולם זה מדרגה לא רעה בכלל, עלווה על כולנו, ויש מדרגה מעליה צדיק. מה זה צדיק? אדם שיש לו או תורה מושלמת אבל מידות לא מושלמות או הפוך או מידות מושלמות אבל תורה כמעט מושלמת זאת אומרת באחד מהם יש לו חיסרון אז הוא לא מושלם ויש מדרגה מעל הכל זה חסיד חסיד היום כשאומרים חסיד מדמיינים איזה חסיד בבורו פארק עם השטריימל, עם הקוגל, עם ההרינג, פלייש, חיים, ווזמחסטה, אחרי המקווה באים לתפילה. כן, ככה עם הפיאות כל היום. זה החסידים שהיום מדמיינים. זה לא מה שמדובר פה. פה מדובר על אנשים שכל דבר שהם עושים זה לפני מישורת הדין. זה הדין הם מחמירים על עצמם. כל המחמיר תבוא עליו ברכה. במדרגות גבוהות מאוד. אם זה בתפילה, אם זה בלימוד, אם זה בחסד, אם זה בכל דבר, אם זה בממונות. לא רוצים, מבטרים, מוכלים, הכל. הרב משה פיינשטיין זצל היה אחד כזה. סי הענבה, גאון עצום. הספרים שלו כל כך עמוקים, שלפעמים אני חושב לעצמי, זה לא יכול להיות שבן אדם כזה חי לפני 30 שנה, זה לא יכול להיות. העומק של הספרים שלו מבהילים. אתה צריך לשבור את הראש אפילו על הפרשת השבוע, על דרש משה, להבין מה הוא מדבר. מרוב שזה עמוק. כזה גאון מבהיל, הרב משה ויינשטיין, וסי הענבה. מה זה ענבה? אני, כשגרתי בלאוריסייד, בשכונה איפשהו היה, היה איזה אחד בחור בין 40, אלכס, בבית כנסת, הוא היה תלמיד שלו. אמרתי לו, אלכס, ספר איזה משהו על רב מוישה שלא יודעים מהספרים. משהו שהציבור לא יודע, אומר לי אתה רוצה לשמוע סיפור? אומר הרי רב מוי שהיה נשיא אגודת ישראל, שמו את השם שלו בראש האגודת ישראל, ואז לא היה אינטרנט ואימיילים, אז היו צריכים לרשום אלפי כרטיסי שנה טובה. לכל התורמים, לכל הפעילים אתה יודע איזו עבודה זאת, זה חודש ימים לפני ראש השנה היינו באים ראש חודש אלול, שני תלמידים כל לילה יושבים שם עם הרי בצן משמונה בערב עד 11 בלילה כותבים ביד כרטיסי ברכה לפי הרשימה אומר אז אני הגעתי עם עוד מישהו היה שמונה, בשעה עשר רב משה היה נכנס למיטה כמו שעון על השנייה, עם הפיג'אמה, עושה קריאת שמה, ונכנס לישון. קם מוקדם בבוקר, ככה כל לילה. אז בעשר הוא הלך לישון, בעשר וחצי הוא יוצא מהחדר, כולו בוכה ורועד. עכשיו, תהיה לו איזה חלום רע, אני בלתי. הוא בא אליי, תופס לי את היד, אומר, אלכס, סלח לי, אלכס. אז הוא בכלל היה בטוח שהוא חלם איזה משהו. מה קרה? לסלוח על מה? תגיד שאתה מוכל, מהר, מהר, תגיד שאתה מוכל. אז הוא אומר, אני מוכל? בוודאי שאני מוכל, אבל על מה אני מוכל? אומר, איך אני יכולתי להיות כל כך כפוי טובה? אתה עושה את העבודה שלי ושכחתי להגיד לך לילה טוב ותודה. העירו אותו משמיים בעשר וחצי תתבייש לך רב מוישה הבן אדם עובד בשבילך פה שעתיים ולא אמרת לו תודה ולילה טוב תראו מה זה אז הוא אומר שאלתי אותו כבוד הרב אתה לא בן אדם אתה אתה מלאך אז אין כאלה אנשים תגיד בבקשה אתה ככה תמיד היית או שנהיית ככה הוא אומר לא עזבתי אותו עד שלא ענה לי הוא אומר עבדתי על זה קשה מאוד כדי להגיע למדרגות שהוא הגיע אבל פעם אחת היו איזה קבוצה של חסידים בברוקלין שהיו מתנקחים בו בהלכה לא מוצא חן ביניהם חלק מהפסקים שלו הרי אתם יודעים שיש פוסקים תמיד יש זה מערער על זה וזה חולק על זה מאז ומעולם זה תמיד היה החוכמה היא שאף על פי שמישהו הולך לפי רב שחולק על הרב שלך החוכמה היא לאוב אותו לא פחות מזה שאתה רואה שהולך עם הרב שלך זאת אומרת שלא לתת לפוליטיקה לחלחל לעולם היהדות וההלכה הוא בקבוצה שלו והוא בקבוצה שלו הרי כתוב האמת היא נהדרת אדרים אדרים כל אחד והקבוצה והרב שלו והחסידות שלו והליטאים והתימניים והספרדים והמרוקאים וחבד וברסלה וכל אחד והקבוצה שלו והשכונה שלו אבל בסופו של דבר, כולם בני איש אחד, וכולם עובדים את אותה תורה הזאת. אבל יהיה פה פוליטיקות. וואו, לא בשיטתי, אז ככה הוא שייגץ, והוא מוקצה, ופשקבי לי, אני משתגע מזה. תגיד את דעתך ההלכתי, תגיד אני לא מסכים עם מה שאתה אמרת, אני ככה טוען, אתה טוען, תתווכח בסוף, בסדר, לא חייבים להסכים. זה הגדלות של בית שניי ובית אילאל, הם חלקו כמעט בהכל, וחיתנות הילדים שלהם זה עם זה. בית שמי, בישיבת של בית שמי, בית אילן, וזה למה הדבר דומה? לשני השקפות ביהדות שנוקדות זאת את זאת בהרבה דברים, ועושים חתונה. מה, הוא לא מהקבוצה שלך. אז מה? אז הוא בדעות שונות. אז מה, אנחנו לא שומרים שבת? אנחנו לא מחפשים לאכול קשר? לא מחפשים ללבוש צנוע? מה, בסופו של דבר, הקווים הכללים הם לא אותו דבר? לא נסכים במאה אחות, הרי גם באותן קבוצות יש מיליון מחלוקות. אם אתה בישיבה מסכמה, כולם באותה דעה? אם כולם תלמידים של רב מסוים, כולם באותה דעה? כל קבוצה וקבוצה שנתקלתי בהם עד היום, הם בעצמם חולקים זה עם זה, אה, בזה אני לא מסכים, זה לא נכון, זה כן טעות, זה לא טעות, עזוב, אין לדבר סוף. אז הקבוצה הזאת היו מתנקחים בו, אז הם עשו אלון, אלון. כל שבוע יוצא אלון או כל חודש ושולחים לו את זה בדואר הביתה כדי שיקרא מה דעתם על חלק מהפסקים שלו אחרי שלושה חודשים הוא מקבל טלפון מסקירה בקו שלום משה פיינשטיין כן יש לך חוב פה על הירחון של שלושה חודשים כתוב לי במחשב שלא שילמת שלושה חודשים הוא אומר לה, א' מעולם לא נרשמתי לירחון, אני לא יודע איך אתם שולחים לי את זה, אני אף פעם לא ביקשתי. וב', מי אמר לך שאני חייב לכם על שלושה חודשים? היא אומרת, אדוני, אני רק עובדת פה, אני יודעת שיש פה חוב שלושה חודשים. אתה רוצה לדבר עם המנהלים? אמר לה, תשמעי, תגידי כמה החוב. אמרה לו, תחוב. כלומר, אני אשלח לך צ'ק, אבל בבקשה תוציאי אותי מרשימת התפוצות. שלא תשלחו לי את זה יותר. אז הנכד שלו, שהיה השמה שלו, שואל אותו, זיידי, אומר לו, תגיד, לפי דין אתה חייב לשלוח להם כסף? הוא אומר, ודאי שלא. מה פתאום. הוא אומר, אז למה אתה שולח להם? הרי כל הערכון הזה זה בשביל לבזות אותך. בשביל מה הוא התחיל הערכון הזה? כל כולו כדי לערער עליך. אז מה אתה עכשיו עוד משלם לאלה שעשו נגדך ליצנות? אז מה הוא ענה לו? מה אתם אומרים? מה הוא ענה לו? הוא אמר לו, אני קיבלתי על עצמי שביום שאני אעזוב את העולם לא יהיה אף בן אדם שתהיה לו שום טענה נגדי גם אם היא לא מוצדקת שלא יבוא בן אדם ויגיד אני מקפיד עליו בנושא כך וכך גם אם הוא טועה הרבה פעמים מישהו מקפיד עליך והוא טועה הוא ה' בסדר גם זה לא טוב כי גם אם יענישו אותו בגללך גם אתה נאנש מזה מי שלא מכניסים את חברו במחיצתו של הקדוש ברוך הוא כתוב שהוא נאנש למה? למה לא מחלת לו? הרבה פעמים בן אדם מדבר על מישהו לשון הרע קטלני הוא ממש הורס לו את ה' ופתאום הוא שומע אחרי כמה זמן שהוא מת או שהוא נהיה חולה, או שהוא סובל, אז פתאום מצוות לו הלב, יואו, כמה דיברתי על המסכן הזה וזה, אז הוא פתאום מתאשט, וואו, מה עשיתי? לפעמים, גם הרבה פעמים, בן אדם עשה לך עוול, נגיד, ואתה אומר לו, תגיד, עכשיו הולכים להוציא אותו להורג על העוול שהוא עשה לך. מיד מה הוא יגיד? לא, לא, מה פתאום, חס וחלילה. אל ת... אני מוכן לו מיד, אל ת... אז למה אתה שנתיים רותן ומלכלך עליו בלי סוף? אני טיפש, אביל, קסיל, מדבר, אין לי... איך אומרים? הרשון אין לי עצם. אבל אם אני לרגע הייתי יודע שבגלל מה שאני מדבר עליו מקפידים עליו ככה בשמיים ויתנו לו חס וחלילה כזה דבר, שהילדים שלו היו יתומים, בחיים לא הייתי מוציא מילה. וזה בעצם רוב האנשים. אגב, אני מוכן לעשות לך ניסיון. גם אם יש בן אדם שאתה לא סובל, ואתה מדבר נגדו, ואתה לא שולט בעצמך, ואתה תאהב אותו, אם הוא ירוץ אליך ברחוב, איך אומרים, יכרה ברך, ויתפוס לך את היד, וינשק לך את היד, ויגיד לך, תאתי, מכילה, אני מצטער, אני מאוד אוהב אותך, מה פתאום, אני אף פעם לא מאחל לך שום רע. בשנייה אחת, אתה נהפך לאהב הכי גדול שלו. מה הרעיה? אני אתן לכם רעיה. שני האנשים נוסעים בכביש, רוצים להשתלב לכביש המהיר, אבל יש רק מסלול השמאלי. המסלול השמאלי משתלב לכביש המהיר. ושניהם נוסעים מקביל, ושניהם מנסים להיכנס במסלול אחד. וכל אחד מנסה להיכנס לפני השני כאילו שזה משנה הרי בסופו של דבר זה עוד חמש שניות בכביש זה ההבדל הוא ייכנס ראשון אתה שני זה חמש שניות אם שניכם נוסעים לאותו בית הוא יגיע חמש שניות אחריך נו על זה רבים עכשיו, האחד כבר מחזיק איזה עלת בייסבול, אני שבור לו את הראש, השני כבר יש לו אקדח. עוד אותו המראות שלהם פוגעות זו בזו. אף אחד לא מוותר לשני. אני אראה לו, מה פתאום הוא נדחף. עכשיו, אתה רוצה לראות מה יקרה? עכשיו, הוא עוד שנייה יורה בך. תעשה לו. בבקשה. כנס לפניי. מיד מה עונה? לא, לא, אתה תכנס. לא, לא, לא, מה פתאום? אתה, אתה. לא, אתה, אתה. כולם צפצפים. מה קרה? נהיו חסידים. כנס אתה. בשנייה האהבה והשנאה והאלימות הפכה לאהבה גדולה וכבוד. למה? כי הוא הראשון שהשפיל את האגו שלו. אז אני אין לי כבר אליו שום שנאה. אה, בסדר. הורדת את האגו שלך? אני הכול מוותר. אין תחרות שלך. הכול, שימו לב, הכול זה ענייני אגו. דרך אגב, אני אשאל אתכם, מה יותר קל לאדם להגיד בוויכוח עם חברו? שניים לומדים בישיבה, פשט בגמרה או בתוספות, זה אומר ככה, זה אומר הפוך. שלוש שעות מתווכחים. שני גאפתנים, ראש בראש, אני חייב לנצח את הוויכוח. בסוף אחד רואה שהחבר שלו צודק, הוא הביא ראיות, אין מה להשיב. אחלה הוא צריך להגיד לו שהוא ניצח את הוויכוח, אבל יש שתי דרכים לומר זאת. אחד, טוב, בסדר, אתה צודק. או שתיים, להגיד, אני טעיתי. אני רואה שטעיתי. מה יותר קל לאדם להגיד לחבר, אתה צודק או להגיד אני טעיתי? אתה צודק הרבה יותר קל להגיד. למה קשה לאדם להגיד אני טעיתי? כי האגו מנופח. זה פוגע מאוד באגו. זה כאב, כאב רוחני נוראי. וואו, הוא שפלתי. הוא צדק. וואו, הוא שפלתי. ככה יצור הרם סודר לאדם. אבל להגיד לו אתה צודק, זה לא בהכרח אני טעיתי. גם אני צודק. שניהם עוד צודקים. אתה קצת צודק יותר. אתה לא צודק רגע, אתה צודק ממוקדים. קשה? זה הכי קשה להגיד. זה הכי קשה. גם אתה צודק וגם אני יצאתי כלום ניק. רק נסיים את העניין רבותיי. מידת חסידות זה הכל לפני מישורת הדין. רק מה אומרת? חסידים ראשונים היו מכינים את עצמם שעה לתפילה. עכשיו תדמיינו לכם אנחנו יש לנו עכשיו סליחות שעה תפילה שעה ואם זה שני וחמישי שעה ורבע ועכשיו להתכונן שעה לפני הלך היום כבר שעה הכנה שעה סליחות שעה תפילה מתי תלמד מתי תעבוד אבל אצלם זה היה ברור אני עומד עכשיו לפגישה עם בורי עולם אני נכנס לפגישה ברור, אני אומר, החנה לתפילה שעה. מה זאת אומרת החנה לתפילה? כנראה הם לומדים תורה. מתחזקים כאילו במוסר אולי, או במשמעות התפילה. לא יודע מה זה מכינים את עצמם. אולי מנקים את הגוף. גם זה חשוב. גוף נקי. אבל מכינים, זאת אומרת, עיכון לקראת אלוהיך ישראל. יש עניין לא לקחת את זה כמובן מאליו. יש שאלות על מה שדיברנו, או על דברים אחרים שלא דיברנו? לפני שאני מסיים. בבקשה. קשה לשמוע אותך מהמסגנים. נורא היה, נכון. אני אגיד לך משהו מאוד... קודם כל, למען אסר ספק, אין לי נבואה ולא רוח הקודש ולא כלום. אבל אני אגיד לך דמיין דבר מעניין שקרה בחודש פברואר לפני הקורונה. הקורונה התחילה במרץ, אם אתה זוכר. זה היה בין פורים לפצח, שקיבלנו את המכה הראשונה. בערך עשרה ימים, תשעה או עשרה ימים לפני, יש לי דרשה מוקלטת ביוטיוב, באנגלית. זה היום שני בערב. ואני פתאום ארצה הדרשה, אני אומר, רבותיי, אני דבר אחד לא מבין. לפני כמה שנים היה וירוס, קראו לו סארס, שמעתם עליו? אתם יכולים לראות את הדרשה הזאת, תסתכלו לפי התאריך, זה עד היום שם. אני אומר, כנשמך הוא שלח כזה דבר, סארס, אנשים נדבקים מהאוויר, וזה התחיל להתפשט בסין. לא, אף אחד לא ידע על קורונה, עוד לא היה קורונה, לא כלום. אנשים נדבקו, ופתאום אתה שומע, מתים אנשים, ונהיה בלגן, מסכות. אני לא מבין, איך זה פתאום הפסיק? הרי זה היה צריך לגדול כמו כדור שלג ולהתפשט לכל העולם. זה מדביק את זה, זה מדביק את זה, זה הולך, מדינות, זה... איך פתאום זה נעלם? כנראה, זה מה שאמרתי, כנראה הקדוש ברוך הוא נתן לנו הזהרה אחרונה לפני שיעבור מגפה שהיא לא תלך. ובדיוק עבור תשעה ימים הודיעו על המקרה הראשון. זה ממש פלא. זה מוקלט, אי אפשר להתווכח. אתה רואה את זה בתאריכים. אז כאילו על דברים שאתה מדבר, ה' מכניס לך דברים בפה. שהוא רוצה שישמעו את זה הציבור, וזה יתפשט, ומתחילים לה... אבל אנחנו עשינו תשובה, לא עשינו תשובה. אחרי קורונה עשינו תשובה? גם לא. עד היום מדברים במונחים רפואיים. אמרתי, רפואה זה חשוב, מדע זה חשוב, תרופות זה חשוב, אם מסכות עוזר, יש כאלה מערערים, אומרים שזה יותר גורם נזק, אבל אם זה עוזר, אז גם זה חשוב. אם חיסון עוזר, גם זה חשוב. בקיצור, מה שהרבנים אומרים אחרי שמתייעצים עם הרופאים, גדולי הדור, צריכים לעשות. מה אנחנו יכולים לעשות? אומרים על גדולי הדור, תעשה, עושים. תאמים, תהיה מה שאני לוקח, אבל לעומק העניין לא ירדנו. למה השם עשה כזה דבר? פירוט בין אנשים, אין עניינים, בתי כנסת סגורים. אני אומר, אחד הסיבות, מדברים בבתי הכנסת. באים להתפלל, אני כבר לא מדבר על אלה שבאים במכונית ומחללים שבת, עושים איסור כרת כדי לעשות תפילה דה רבנן. זה כמו אחד שמשקיע מיליון דולר כדי להרוויח דולר. איפה השכל שלך? לחלל שבת, את יודע מה זה? זו עבירה חמורה מעין כמו העונש של מחלל שבת בתורה, יותר חמור מהעונש של רוצח. אז כנראה שזה חמור מאוד בעיני השם אם הוא נתן כזה הונש, לא? על רוצח לא כתוב כרט. על מחלל שבת כנוב כרט. דברים נוראים. אז מה אתה בא במכונית לבית הכנסת? אה, קשה לי, זה חצי שעה הליכה בכזה חום. אז אל תבוא. בלל בבית. או שתעבור לגול ליד בית כנסת. או שתארגן מניין בשכונה. בסדר? יש פתרונות. אבל לא עושים עבירה של מיליון דולר כדי לעשות מצווה של דולר. זה לא עובד. זה לא הגיוני. וגם אם תגיד, הרי שהקב'ה נתן את התורה, הוא ידע את כל הדורות, עד סוף כל העולם, הוא ראה את הדור הזה עם מכוניות ורכבות וחום ומסגנים, והכל הוא ראה. כל מה שיש היום, השם ידע, הוא ראה את העולם עד הרגע האחרון שלו. ומילא השם אמר, פיקוח נפש דוחה שבת ותולו. שום דבר אחר לא דוחה שבת. אם יש לך בית של 500 מיליארד דולר, תמונות של פיקסו, ודברים, ודברים היסטוריים, ואומנות, ומה לא? 500 מיליארד דולר באחוזה הכי יקרה בהיסטוריה. שטיחים אנטיקות, ציורים שהם נדירים, כל מיני דברים. מחסנים מלאים בזהב ובמזומן. והנפל איזה נר והשטיח התחיל להישרף. ואין למעלה ילדים סכנת חיים. כולם בקומה ראשונה יכולים לברוח החוצה. אסור לחבות את האש. צועק אבל הבית לרב, כבוד הרב. את הבית מתנה. אני נותן לך אותה הנה, לענש נהדים, אני מבקיר את הבית, קח אותו, תחזיר בתשובה, תפתח ישיבות, תעזור להלמנות, תעשה מהפכה, 500 מיליארד דולר, אתה מחזיר את כל עם ישראל בתשובה כמעט עם הכסף הזה. אתה יודע איזה כוח זה? קח אותו, לפני שזה ישרף, הכל ירד לתמיון. תתהיר לי לחבות האש. אין היתר. אם יש גוי, אז הגוי יציל את המצב, צועקים לו. אפילו לגוי אסור להגיד, אחמד, בוא בוא נחבות את האש. צריכים לרמוז לו. מי שיחבא, לא יפסיד. אל תדאג, תבין, בתבוא מוצא שבת, ניתן חבילה יפה. ואם הוא נותן בלא מבין, אי אפשר להגיד לו, אחמד, בוא מהר, תחבא את האש, אנחנו לא יכולים, זה שבת. צריכים לדעת, רבותיי, זאת אומרת, ישרפו 500 מיליארד דולר פוטנציאל של מאות אלפי בעלי תשובה, פוטנציאל של אלפי ישיבות, פוטנציאל של אין סוף סבל אפשר למנוע מהציבור עבור חילול שבת חד פעמי אחד מאונס, לא מרצון, אין יותר. אז מי מתאיר לך לנסוע עשר דקות באוטו לבית כנסת? כל לחיצה על הגז זה איסור כרת, מה זה צחוק? אה, פעם קם לי איזה אחד בסן דיאגו, אומר לי, מה, אני גר ארבעים דקות נסיעה. אני נוסע משם עד לחבד ארבעים דקות. יש איזה גבעה שם בסן דיאגו, חבד בנו שם איזה קומפלקס, והספרדים סוחרים מהם חלק מהמקום. אז יש מעניין ספרדי שם. והוא ספרדי, הבן אדם הזה. והוא אומר לי, מה, הילדים שלי הם בבית ספר של גוהים, פעם בשבוע אני מביא אותם במיוחד שישמעו את קריאת התורה ואיזה דרשה וזה, מה אתה אומר לי עכשיו, לא לבוא באוטו? אני בטוח שהקראש ברוך הוא מבין אותי, שאני בא וזה מרצון טוב וזה עד רבה, זה למען התורה. אמרת לו שהשם נתן את התורה, הוא ידע שאתה תגור 40 דקות מהבית כנסת, ידע. ואתה ועוד מיליון יהודים אחרים. הוא ידע שיהיו יהודים שלא יכולים לבוא להתפלל במניין, הוא ידע. הוא ידע שיהיה להם הרבה הוגמת נפש מזה ואנשים יזיעו בדרכים או שיקפאו בשלג, ידע. אז למה הוא לא כתב בתורה שני דברים מטירים חילול שבת? פיקוח נפש ותפילה בציבור. האם זה נפטר את הבעיה? לא הייתי צריך להעטיף לך. תפילה בציבור, מטירה לחלל שבע, נגמר. אבל אתה רואה שהשם לא עתיר, סימן שמעדיף שתישאב בבית ותתפלל מאשר תחלל שבת. ומה לגבי לדבר בבית כנסת, אין שוטה יותר גדול מאדם שמדבר בבית הכנסת. הוא מגיע עכשיו לפגישה לאבדיל עם נשיא ארצות הברית שחייב תלויים בה, בנשיא הזה, שיחון אותו, לא יחון אותו, כמו שהיה עם רובשקין. מזל גדול שטראמפ, אוהב יהודים ואוהב ישראל, היה נשיא. כל הנשיאים הקודמים, אף אחד לא הסכים לחונותו, ולמרות שכולם ידעו שהוא חף מפשע כמעט לגמרי, היה לו איזה משהו, הוא היה צריך לשלט ארבע שנים. ככה אמרו המשפטנים באמריקה. אבל נתנו לו שלושים ומשהו שנה, זאת אומרת לוודא שהוא לא יראה אוריום. ומה קרה בסוף? אחרי מאה מכתבים משופטים ואורחי דין וכל מיני אנשים, תראו כמה היו צריכים להזיע, בשביל שהוא ייתן לו חנינה. עכשיו תאר לך שהיו עושים לרובשקין רעיון עם טראמפ, שעכשיו 30 שנה חיים שלו תלויים ברעיון הזה, בחמש דקות האלה. והוא נכנס לשם, ובזמן שטראמפ רוצה לדבר איתו אם לחון אותו או לא, הוא מדבר עכשיו בטלפון, הוא עושה טקסטים וכו'. מה היה קורה? היה אומר תאיפו לו, תאיפו לי אותו מהעיניים לא רק אם הייתי יכול הייתי מכפיל לו גם את ההונש תאיפו אותו, לא רוצה לשמוע מנו אומרים לו שאותה שכמוך, לא הוא כמובן, אני רק משתמש בזה כדוגמה אומרים לו שאותה שכמוך כבר סידרו לך פגישה עם המלך הגדול שיכול לחון אותך ברגע ולשנות את כל מהלך חייך אתה בא לתוך הזה ואתה מדבר על שטויות? אז לכן צריכים להיזהר, תדעו לכם דבר אחד כשקין רצח את הבל בתורה, הקדוש ברוך הוא בא אליו, הוא לא אמר לו שהוא יודע מזה, שואל אותו איפה הבל. כך דרכו של הקדוש ברוך הוא, הוא מעדיף להוציא הודעה מהאדם. שם יודע מה עשית, הוא לא צריך שתודה. אבל זה גדול מאוד, מודה ועוזב וירוחם. אז אם אתה כבר מודה, כבר התחלת טוב. ואז תעזוב את העבירה ותתחרד וכולי, אז עשית תשובה. איפה אחיך השומר הכי אנוכי? אז הקשוח הוא אמר לו, כל דמי אחיך צועקים אליי מן האדמה. לא דם, דמי. ברבים. כל השושלות, כל מה שיצא מחצי עולם. כולם צועקים אליי מן האדמה שבגללך הם לא יבואו לעולם לעשות את התיקון שלהם. אז שקין יבין מה הוא עשה, לא לשכוח, קין בחיים לא ראה רצח. אנחנו למשל יודעים שאם ניקח אבן ונדפוק למישהו את הראש עשר פעמים הוא ימות. זה כבר רצח במזיד. קין לא ידע עדיין שיש כזה דבר מוות מי אמר שאם אני ארביץ לו על הראש הוא ימות מי אמר שאם אני אחנוק אותו הוא ימות מי אמר שאם אני אעשה לו חור בבטן הוא ימות הוא לא רע בן אדם מת אין לו את המונח הזה אבל בכל זאת קילה בו את זעמו והרג אותו ואפילו פה עכשיו הוא עשה לו כמו מין עיר מקלט עשה לו סימן וכולי אבל קין אמר משפט מזעזע גדול אבוני מנסו. האבון שעשיתי הוא כל כך גדול וכבד, אי אפשר לשאת אותו. כאילו, אין לי, אין לי, אין לי תקווה בכלל. איך אני אמחוק כזה אבון? שמועית, למה אני מספר לכם את זה? כל השולחן ארוך, יש אלפים של הלכות, רק פעם אחת בשולחן ארוך משווים בן אדם לרוצח, לקיים. מי זה? בן אדם שמדבר בבית הכנסת. משולחן ארוך, לא תגידו אני אמרתי. אומר רבי יוסיף קארו, כותב, מי שמדבר בבית הכנסת בזמן התפילה גדול אבונו, מנסו וגוארים בו. אבל אף על פי שיש איסור חמור לבייש בן אדם ברבים, אבל בין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים או אין לו חלק לעולם הבא, הרמב״ם כותב שאחרי שמזהירים בן אדם שמדבר בבית הכנסת והוא ממשיך מצווה לזרוק אותו משם ולבייש אותו מצווה לבייש אותו מצווה שלפני רגע זה היה עבירה שאין לך עליה העולם הבא המלבים כנחברו בערבים כאילו שופך דמים כאילו רצחת ביישת בן אדם בפרסיה אתה יודע איזה אבון זה אבל אם הוא מבזה את בית השם, וכמובן לא ישר מתנפלים עליו, קוראים לו לצעד, מדברים, מתחננים אליו, תשתדל, תעשה טובה, אתה מפריע, וגם ביזיון לתפילה, הרב אביגדור מילר זצל, ענק שבענקים, לא יודע איך יצא כזה בן אדם בדור שלנו, ענק שבענקים, הגאון הכי גדול בהשקפה יהודית, הרב אביגדור מילר, הוא היה מגדולי החכמים באמריקה, מביא לספרים שלו מי שיקרא את הספרים שלו הוא רועד מגדלותו רועד והרב אביגדור מילר אחד היה לו מחלה נוראית והרופאים נתנו לו מקסימום כמה שבועות לחיות שאל אותו הרב אביגדור מילר באיזה בית כנסת אתה מתפלל אמר לו את שם הבית כנסת שאל אותו מדברים שם בזמן התפילה אמר לו כן אומר לו אסור לך לדרוך שם הוא אומר לו אז מה לעשות? הוא אומר תמצא בית כנסת קשר. לא לדרוך שם לעולם יותר. אתה מקבל על עצמך? אמר לו כן. קיבל על עצמו שהוא לא נכנס יותר למקום הזה. כעבור שבועיים בצילומים הרופאים אומרים זה לא יכול להיות. זה הצילומים שהיה לנו והצילומים שלך זה לא אתה. זה בטוח לא אותם צילומים. אין. כבר הסרטן התפשט כבר. זה לא יכול להיות. הכל נעלם. והבן אדם הזה היה רב גדול מאוד, שהוא סיפר את הסיפור. אומר, הוא אמר לי, אם אתה תקבל על עצמך לא לדרוך יותר, שימו לב על מה מדובר פה. בגלל שהוא הסכים לא לדרוך יותר בבית הכנסת, שהיה מתפלל שם שנים, כי מדברים שם בתפילה, הוא אמר לו, בגלל שאתה מתפלל שם, התפילות שלך לא מתקבלות. בגלל זה הגעת למצב הזה של המחלה. אם היית מתפלל במניין קשר ששם מכבדים את התורה ומכבדים את התפילה, התפילות היה עולה עם כולם ביחד, יחידה אחת, וגם אם אתה עצמך לא מושלם, בזכות המניין הכל היה מתקבל. אצלנו, כשאתה מתפלל כבר חודשים והמצב רק הלך והחמיר, זה הכל בגלל הבית כנסת, שהתפילות שם לא מתקבלות. נורא והיום. בן אדם אחד יכול לתפוק לשלוש מאות איש את הכל. את כל היום כיפור, את כל הראש השנה, את כל השבת. נורא והיום. איזה אחריות זאת. אתה מגיע לשם ואומר לך בגללך התפילות של בית כנסת פלוני לא התקבלו. מה אתה עושה? חייבים לדבר על זה. הרבנים אין להם ברירה. חייבים לצעוק ולדבר ולהתחנן. חייבים. אני אגיד לך מה אני הייתי עושה. אני אגיד לך מה אני הייתי עושה. אני הייתי אומר לאנשים רבותיי, אם ימשיכו כאן הדיבורים, אני סוגר את בית הכנסת, שלא יהיה בית כנסת. למה אנחנו מקבלים יותר עונש מסחר על זה שאנחנו מבזים את השם פה? זה ליצנות, זה קרקס. פה באים להתפלל, לדבר עם השם, לקרוא בתורה, לשמוע דברי תורה. זה מקום של קדושה. מי שבא לפה לחלל את בית הכנסת ולגרום ביזיון, עדיף לי, בתור הרב, למנוע את זה. שלא יהיה תפילות. אני לא רוצה על עצמי. נשיא הקהילה, ראש הקהילה, הכל עליו. אתה יודע, אני, כשחזרתי בתשובה, באתי לרב צדיק, רב אשכנזי, צדיק בלא הריסייד. ליד הבית הכנסת של רב משה פיינשטיין זה הצעד. באמת צדיק כזה. עד היום הוא חי, הוא כבר בשנות ה-90 לחייו. שמעתי כל כך דיבורי ואני בתור בעל תשובה של כמה חודשים לא הבנתי מה הולך פה מה זה פטפטים אחד מביא עיתון פותח כאלה מודרנים קהילה של מודרנים באתי אל הרב בתמימותי את יודע אמרתי לו כבוד הרב מה זה פה כולם פה מדברים כואב לי שהרב נותן דרשה ואנשים ממשיכים לפטפט ובזמן קריאת התורה ואני עוד בכלל לא ידעתי איזה דברים חמורים כתובים על זה בשולחן ערוך ובספרי המוצר אתה יודע מה הוא אמר לי? הוא אומר לי אין לי את היכולת להשתלט עליהם אבל אתה אמיץ יהוא ישראלי אומר לי תדבר אתה כי אמרתי לו הרב אמרו לי שהרב אחראי לכל מה שקורה בקהילה שלו נכון, אז אמרתי לו, אבל איך אתה מסכים? הוא אמר, אין לי את היכולת. כאילו הוא כזה נחמד כזה, אתה מכיר את הרבנים הנחמדים האלה? שגם הוא כבר רוצה להעיר למישהו, לא רוצה לו המילים מהפה. אז אני יש לי חבר כזה, שהוא דווקא ספרדי, והוא יודע לדבר טוב טוב, רק מה? הוא יודע שאם הוא ידבר, שיחות מוסר יפתרו אותו. כי באמריקה יש כזה דבר, ועד. והרב הוא הבובה שלהם. יושבים כמה עשירים, הם גם מגייסים את כל הכספים לבית הכנסת והרב לא יכול להגיד שום דבר, כי נגיד הוא ידבר על נישואי תערובת, אז חד מעבד נשוי לגויה. הוא ידבר על לדבר בתפילה, הם כל הזמן מדברים. הוא ידבר על חוסר צניעות, אנשים שלהם באות לבית הכנסת כאילו שבאו לחוף הים. כל מה שהוא ידבר הם כועסים. אז רגע, אז אתה יודע מה הוא עשה? הוא אמר, תראה, אם אני אדבר, יפטרו אותי, יביאו איזה רפורמי במקומי, יהיה יותר גרוע, אני עוד מונע שלושים אחוז ממה שהם רוצים לעשות. אז ביום אחד הוא מתקשר אליי, הוא תלמיד חכם גדול, היום הוא כבר בבית דין וזה, הוא אומר לי, אני רוצה שתבוא, תיתן פה דרשה על צניעות לנשים. פלאתי. אני אומר לו, מה שאני יודע, אתה כבר עוד לא הספיק לשכוח, מה עכשיו ה... הוא אומר לי, ברור, אבל אם אני אדבר, מחר בבוקר יהיה לי מונח על הדלפק, מכתב פיתורים. מה נעשה? אתה תבוא, הם לא ידעו על מה אתה הולך לדבר. נגיד נושא, ואתה רק על זה תדבר, כי נשים פה באות בבגדים זאזיים, זה ביזהות בית כנסת. ושיבוא אליי בבוקר לצעוק ולגאור בי איך נתתי לך לדבר, מכילה מקוותך אני אגיד עזבו וזה, כאילו איך אומר, אני אצא מהם. לא ידעתי שהוא ידבר על זה, אבל לפחות שישמעו את האמת. אז הלכתי שם, דיברתי חזק מאוד, ברוך ה' לא פתרו אותו. אבל אחרי כמה חודשים הוא כבר לא יכול היה להיות שם, הוא בעצמו הלך. הוא כבר לא יכול לראות מה שהולך שם. אתם יודעים, אצל החסידים במונסי יש בת כנסת בלי עזרת נשים, היא נעולה כל השנה. למה? ניסו כמה פעמים לדבר, באו נשים לא צנועות, כל מיני מודרניות, ראו שככה זה יכול להיות מכשול לזה, סגרו את העזרת נשים, נשים שהתפללו בבית, אין להן חיוב מניין. שם אין עזרת נשים. אני הייתי גם סוגר את העזרת גברים. פעם, פעמיים, שלוש, אולי היו לומדים. יאללה, רבותיי, כל פעם שידברו פה, שבת הבאה אני סוגר את הבית כנסת. מצווה. חייבים למחות. תגיד לי, אני שואל לך שאלה. אחד עומד לרוק על ספר תורה. מצווה לדחוף אותו? או שלחקות שהוא יירק? לדבר בבית השם בזמן קריאת התורה זה לא פחות חמור מלרוק על התורה. תחשוב! באים עכשיו לקרוא את תורת השם, קום לשבת ככה, את יודעת שאסור לדבר בין עולה לעולה גם? לא רק בזמן קריאת התורה. עכשיו עלה ראשון, עושים לו מי שברח, אז כולם מתחילים לדבר. גם זה אסור, זה נגע לך. אפילו בין עולה לעולה אסור להוציא מילה. ויש כאלה אנשים שאתה רוצה לדבר איתם, ככה הם מוצרים אותך, הם לא נותנים לדבר. נכון, הציבור הוא לא ברמה וזה, אבל עדיין אפשר, גם חילונים גמורים אפשר לדאוג שלא ידברו בתפילה. יש בתכנסת שלא מדברים? יש. אצלנו לא מדברים אף מילה. אין. חצי מהבתכנסת במונסי, הרציניים, לא מדברים כלום. מילה. ואסור להכניס טלפוני ואף פעם לא יצלצל טלפון שם. רציניים מאוד שמה. כולם בני תורה, אנשים רציניים. חצי מהם בכנסת רבנים, אנשים שהם בתורה כל החיים שלהם. הבנת? שמה, גם אתה מושפע כשאתה כבר בא גם, אתה רואה כל כך הרבה אנשים חשובים, אז אף אחד לא מהזדבר. אף אחד לא מהזדבר. אבל עוד פעם אני אומר, תראו, בוא נגיד אם נתקן חצי מהאבון, זה כבר יתקדמות. זה כבר יביא עלינו סנגוריה. אבל אם לא עושים שום דבר בנידון, אז המצב רק מחמיר, והקב' ברכו יש מידת הדין, זה לא צחוק. אמרתי לכם, זה לא אני, אני לא אמרתי לכם היום דבר אחד מדעתי פה. כל מה שאמרתי לכם, דברים כתובים. כתוב מפורש. מי שמדבר בבית הכנסת מזמן התפילה, גדול אבונו מנסו. משווים אותו לקיים. וגוארים בו. גארה, עוד גארה. תפסיק, מספיק. אני פעם הייתי באיזה בית כנסת פה בארץ היה בר מצווה של חילונים והידיד שלי הוא אגבאי שם בבית הכנסת הוא מוסר נפש של הבית כנסת כל בורק, כל זה שנשבר, כל מפסק, מזגן זה חצי מהחיים שלו זה רק הבית כנסת באתי לשם לשבתון אי אפשר היה להשמוע את קריאת התורה בכלל מלמעלה אנשים החילוניות מצלמות עם אייפונים בשבת. הם באים עם מכוניות חונים במזרחה של הבית כנסת האלה, נכנסים. דברים נוראים. פה בארץ! אני אומר לו, מה זה? מה הולך פה? וכל שנייה הגביים מתחנן. 500 פעם הוא התחנן לשתוק. אני אומר לו, מה אתם מכניסים אותם פה לעשות בר מצווה בכלל? מה זה הבר מצווה הזאת? הרי דקה אחרי הבר מצווה הם מחללים שבת. מה זה בר מצווה? אני מקבל על עצמי שמירת המצוות. מה זה? זה דהורה איתה? מה זה? זה חיוב? זה ברית מילה. ברית מילה חייבים לעשות. אין מה לעשות. בר מצווה צריכים לעשות? לא צריכים שום דבר. הרב שחקנו לו תפילין. זה הבר מצווה שלו. הרב חיים קניאפסקי פתחו בקבוק קוניאק, שמו אוגיות על השולחן, זה היה הבר מצווה שלו. שיעשו בר מצווה בבית. אם הם מבזים את בית הכנסת בצורה כזאת, אתה אחראי על הבית כנסת? הם משרימים 300 שקל, 500 שקל לבית כנסת. מי צריך כסף כזה? כסף צריך לזרוק אותו בפח השפעה. מה זה זה? לסרוף את בית הכנסת, לבזות את בית הכנסת, באים לך כל מיני כאלה, כאילו הם באו לחוף הים, מצלמות באמצע התפילה, הם באים לך עם אייפון, מה זה, זה ביזיון כזה? מה, תפילה כזאת מתקבלת? מה, אין, אנחנו עובדים. בקיצור, אמרתי, אל תעשה פה בכלל בר מצווה. בכלל, אין בר מצווה, מתקשרים, אנחנו רוצים לעשות בר מצווה, אי אפשר. זהו זה, רק לבני תורה וגם אין שום עתר לבוא עם מכונית ולהכנות ולהיכנס, מה פתאום? מה פתאום? שום פנים ואופן לא. למה? אתה אחראי על המקום, אתה המנהל. בסופו של דבר למי באים? לגבאי ולרב. למי באים? לא יבואו לאנשים שבאו, פללו והלכו. הם אורחים. מי שמנהל כמו חברה, שהחברה כושלת, מפטרים את המנכ'ל. גם אם הוא לא ה' ישירות. אין ברירה, אדוני, זה נעשה תחת פיקודך. כתוב, בדור שיש גדול הדור, והדור עושה עבירות, וגדול הדור לא מכה בהם, האבון של כולם תלויים בו. גדול הדור! ענק שבתורה, נשיא התורה, מאשימים אותו על 4 מיליון אנשים שעושים עבירות. אם הוא מכה, והם בשלהם, אז הוא נקי. זה כתוב בספר יחזקאל. ואתה כי הזהרת תרשה, שומע? ולא שב מראשותו. הוא אבונו היסע, ואתה את נפשך הצלת. משמע, אם לא מכית, אתה נופל יחד איתו בגיהנום. אתה יודע כמה פעמים מוזכר גיהנום בגמרא? יש היום כל מיני דרשנים מודרניים, סלפים את התורה. אין כזה דבר גאנום, מה הקדוש ברחו באמת ייתנו נשים? מה אתה מבלבל את המוח? יש גמרות מפורשות מתארות מה הולך שם, יש זוהר מפורש, יש שרי הקדוש, מה אתה בא ממציא לנו תורה חדשה? מה אתה רפורמי? אתה לא רוצה לדבר על זה? אל תדבר, אבל מה אתה מכחיש? מה אני את הכופר? 133 פעם הוזכר הגאנום בגמרא. אין ספר חשוב שלא דיבר על זה. רב נחמן מברסלב דיבר על זה. בעל עתניה דיבר על זה. רמב״ם דיבר על זה. אריה הקדוש דיבר על זה. תגידו לי אחד שלא דיבר על זה. לאורך כל 3,300 שנה. אין ספר בלי לדבר. פתאום היום קמו לך כל מיני חכמולוגים למיניהם, אני לא מאמין, אין כזה דבר, הקב' הוא רחמן, ודאי שהוא רחמן, והיה לו סבלנות 70 שנה לחכות לך, זה רחמים גדולים. אבל בסופו של דבר הגמרה אומרת, כל העומר הקב' הוא וטרן, יוותרו מאב. זו גמרה מפורשת. ולמה הקב' לא יכול לוותר לרשאים? פשוט מאוד. אם יבוא גדול הדור, ויבוא גדול שונה התורה, השמאלני, האוכר תורה שרוצה לגדל פה חזירים ושכולם התחתנו עם גויים ושיהיה פה משקווה זכר ומצדת תואביו והוא נלחם על זה בכל כוחו והרב הצדיק עשה את כל שביכולתו כדי למנוע את זה שניהם מגיעים לדין באותו יום בשמיים פתאום הקשבחו יגיד לה רשע, אתה יודע מה יציק? אני, אתה מוצא חן בעיניי, יש לך עיניים יפות, זה לא חשוב. אני מוכן לך על הכל, אתה תלך יחד עם גדול הדור, תהיו ביחד באותו מדרגה בגן עדן. אם חליל היצרויאר שהיה כזה דבר, ברגע אחד כל התורה נהפכה לשקר גמור. אי אפשר יותר לסמוך על כלום בתורה. נגמרה היהדות. למה? כי הרי הטורא הקב'ה הוא כמה פעמים מתפאר בתורה שהוא השופט, שופט כל הארץ ולא יעשה משפט אני אל האמת והצדק אשר לא יישא פנים ולא ייקח שוחד יש עשרות פסוקים בתורה שהקב'ה אוהב את הצדיקים ומשלם לרשאים והרמב''ם כותב את זה בהלכות תשובה אמש אמש היה סנוי רחוק משוקץ ותואבה. ארבע דברים. משוקץ, מרוחק, שנוי ותואבה. ארבע המילים הכי גרועות שאפשר להגיד על בן אדם. זה רמב״ם, לא אני. אני לא רמב״ם, אני רק קורא לכם הלכות תשובה פרק זין על החווה. רמב״ם מפורש, וככה גם הלכה בשמיים. כולם קיבלו את הרמב״ם. צרדים, אשכנזים, חסידים, חבד, כולם. אין קבוצה ביהדות שיגידו לך, עזוב, רמב״ם זה לא בשבילנו. כל השולחן ארוך 90% זה רמב״ם. זאת אומרת, ככה דנים בשמיים. ושם כתוב מפורש, לפני שעשית תשובה, והיית רשע, היית סנוי, ומרוחק, ומשוקץ, ותואבה, דברים הכי נוראים. והיום הוא אהוב, ורצוי, וקרוב, וידיד. איזה מילים. איך התהפכת 180 מעלות. דרך אגב, זה בשעה אפשר. ברגע אחד שאתה מועס ברח, אז און איש כותב עם אדם, היא מאס ברעה, היא מאס בעולם הבלוף, בעולם החומר והיא התאהב בתורה ברגע אחד ומתחרט על כל מה שעשה והוא אומר תראה איך אני עם הארץ, אני לא יודעת תורה, איזה בושה ומתחיל ככה לבכות באותה שניה הוא נהפך מסנויר משוקץ ותואבה לאהוב וידיד וקרוב באותה שניה אתם יודעים מה זה? יש אדם קונה עולמו ברגע אחד אבל כל עוד הוא לא עשה את זה הוא זה הרשע שהשם דיבר עליו בתורה עכשיו יש כאלה מסכנים לא יודעים כלום פינוקות שנשבו גדלו פה בקיבוצים וכולי אבל רשי, גדול מפרשה התלמוד והתנך, בלי רשי לא היה לנו יד ורגל בתורה. רשי הציל את היהדות. ורשי אומר, הרב אובדיה מביא את זה בהלכה יומית, שיטת רשי שעליה אפשר להסתמך, גם רוב הפוסקים מסתמכים על זה. רשי אומר שאם יהודי יודע שלושה דברים, הוא יוצא מגדר תינוק שנשבע. שלושה דברים. אחד, שיש בורא לעולם. הוא רואה שיש סדר, הוא מבין, מישהו בר את העולם. כל בר דעת יכול להבין את זה, גם גויים. שתיים, שהוא שמע שיש כזה דבר תורה. שהיהודים טוענים שקיבלנו תורה מבורא עולם. יש כזה דבר, תורה אלוקית. הוא רק שמע, הוא לא יודע מה יש שם. הוא בחיים לא למד, לא היה בישיבה, לא קרא, אבל הוא שמע שיש כזה ספר. ושלוש, שהוא יודע שיש כזה דבר שבת. שיש יום מיוחד בשבוע, שיש יהודים בעולם ששובטים בו ממלאכה. ברגע שהוא יודע את שלושת הדברים האלה, הוא לעולם לא יכול להיות תינוק שנשבע וחובה עליו לבוא ולברר. כמו שיש מיליון בעלי תשובה, כולם גדלו בחושך, כולם גדלו בזועמה, בחופי הים, בדיסקוטקים של תל אביב, בקיבוצים, בסיביר, לא יודע איפה. וברגע שהם באו וביררו והשתתפו וקנו וקרו ושמרו השתנו אני יש לי כאלה ברוך השם הרבה שהיו בחושך גדול והיום הם בני תורה לתפארת מה יש שונה הם באו וביררו ואתה לא ביררת ועד רבה ששמעת דברי תורה נלחמת וכולי לכן הקב' לא יכול לקחת רשע ולתת לו את אותו פרס כמו הצדיק כי אז אי אפשר יהיה לכתוב בתורה אני אל האמת והצדק יבוא כל הצדיקים יגידו אני מסרתי את כל חיי לתורה מלחמתי בתעבוד ויתרתי על כספים ויתרתי על מאחלות ויתרתי על נשים אסורות וזה עשה את כל התואבות שבעולם ואני והוא גמרנו באותו מקום אז כל התורה חלילה שקר אכן גם אם השם רוצה הוא לא יכול אז איפה הרחמים של השם? ובזה נסיים. אז מה זה שכל הזמן אומרים רחמנה, רחמנה, רחמן, אפילו הערבים העתיקו מאיתנו. ביסמילא אל רחמן אל רחים. מה זה הרחמן? אני אגיד לכם איפה הרחמים. כל הרחמים הם אחרי התשובה. כתוב, ושבת עד, בצר לך ומצאו לך כל הצרות האלה, ושבת עד השם אלוקך ושמעת בקולו, מיד עכשיו מתחיל הרחמים ושב השם אלוקיך וריחמיך וכולי אבל יש עוד דרך יפה להסביר את זה למשל בן אדם עכשיו ביום גשום וקר נהיה לו פאנצ'ר בגלגל והוא בדרך לחתונה עם חליפה אחיו מתחתן איזה צהרה שעה שבע הוא כבר מאחר לתמונות אמא שלו מתקשרת כל רגע נו איפה אתה פאנצ'ר עכשיו שעה לחכות עד שיבוא גרער או להחליף גלגל והחליפה תיארס והבלורית שלו שלקח לו שלושת רבע שעה להעמיד אותה היא נופלת הוא בעורות עכשיו של איך אומרים הוא בעזיות עכשיו מה זה איזה צרה דווקא עכשיו אז הוא מתחיל לחשוב, למה? למה אתה עושה לי את זה? לא, זה לא יכול להיות שאתה עושה לי את זה. הוא מתחיל להשתגע. איך אתה עושה לי עכשיו? לא יכולת לעשות את זה מחר או אתמול. למה עכשיו? הוא עורק את עצמו. הגיע לחתונה בתשע, כולו שחור, ידיים שחורות, החליף גלגל, החדיפה נהיתה סמרטוט. כולם כועסים, מחמיצים לו פנים. האח שלו לא רוצה לדבר איתו, החתן. נורא והיום. אחרי שנגמר כל הבלגן, הוא יושב בבית בלילה וחושב. למה עשית את זה? רבנו שלום, אני יודע שהכל זה שכר ועונש. כתוב בגלל 13 עיקרים של היהדות, מהשם מעניש לצרישאים ומשלם שכר טוב לצדיקים. אם נתת לי כזה עונש כנראה שעשיתי משהו שבאמת יחזב אותך ואז הוא מתחיל לחשוב מה אני עושה לא בסדר תפילין אני מניח בסדר זה לא זה כל יום אני מתפלל מתפלל מה אני עושה אולי אני לא נותן מספיק צדקות כן אני קמצן אולי זה זה אולי אני לא מקפיד בשבתות, אולי אני מדבר בבית הכנסת, אולי אני לא נחמד לאשתי, אולי אני לא אבא מסור. הוא מתחיל לעשות עכשיו חשבון נפש. מתוך החשבון נפש, הוא עבר על חמש מאות דברים, מצא שהוא אשם בחמישים דברים. על בטוח. אני לא בסדר פה, על כולנו יש לנו קופת שרצים. עכשיו יש לו חמישים דברים שזה אולי זה, אולי זה, אולי זה, אולי זה, על מה שהם האמיש אותי. כיוון שהוא לא יודע, ההונש לא בא עם תג מחיר אתה לא יודע על מה אתה מקבל את המכה בכוונה השם מעלים את זה, זו הרחמים, אלה הרחמים של השם, למה? אם על כל אבון היית מקבל הונש והוא היה בא עם תג מחיר זה על שדיברת לשון הרע, זה על זה שאתה לא מתפלל זה על זה שאתה מדבר בבית כנסת, זה על זה שאתה גנב אז כל דבר שהיה מגיע עם זה, אז היית רק את זה מתקן לא היית נוגע בשאר הדברים. לכן, מה עושה ה' ברחמם הרבים? ה' לא מעוניין להניש. כתוב, בכל צערתם לא צער. ה' הוא אוהב, והוא אבא, ואבא לא רוצה להניש את בניו. עד רבה, אם אבא נותן עונש לבן, הבן בוכה ואבא עוד יותר כואב לו. כתוב, בכל צערתם לא צער. אבל זה לטובתך. אני חייב להעיר אותך לפני שתשקע לגמרי בשאול תחתית. אז מה ה' עושה? נותן מכה אחת, ואתה מתקן 50 דברים בזכות המכה הזאת, ואז נפטרת מ-49 עונשים. עכשיו, אני שואל אתכם, איפה הצדק? בן אדם עשה 80 שנה עבירות, אכן שרצים, שרף ספרי תורה, נלחם בית צדיקים, ביזה תלמידי חכה, עשה דברים נוראים. בסוף, בא, אומר, אני חוזר בתשובה. חטאתי, אביתי פשט מחילה אבא, סליחה אני מתבייש, אני בחיים לא אעשה את זה, אני נותן צדקות מהיום, אני שומר שבת, נהיה מלאך. אבל חביבי, 80 שנה היית שונא תורה, שונא יהדות, עכשיו חודש הוא צדיק, נפטר. מה אומרים? במקום שבעלי תשובה עומדים, אפילו צדיקים גמורים אינם עומדים. אני רוצה לשאול אתכם שאלה, זה צדק? יבוא איזה אחד חסי צדיק, מגיל אפש, אמר על העיניים, עמל בתורה, קדושה, תארת משפחה, כל המעלות יש בו. צדיק יסוד עולם. בא פרחך הזה מלא בקעקועים, לא יודע, בקושי שתי משניות להגיד. למד עשרים הלכות, חזר לתשובה, הפסיק לעשות עבירות. עזב את הגויה, עזב את השטויות, מעכשיו הוא רק מקפיד, קונה קשר ומת. שניהם עומדים, החסיד הצדיק והפרחך הזה, שחזר בתשובה, אבל חודש! והשם אומר, אתה משהו מיוחד. ומה אני, 80 שנה עמלתי יום יום לילה לשרת את ההלכה ואת התורה, וזה עבר אותי? איפה הצדק פה? אם לא שילמת 30 שנה חשמל ותפסו אותך, אתה אומר לשופט, מהיום ועלה בוא נתחיל חדש, אני מהיום משלם. מה אתה נורמלי? נתן לכל שכונה חשמל, לכל שכונה קבלים, עכשיו הוא אומר לשופט, אתה צודק, אני לא בסדר, חטאתי, אביתי, פשטתי, אני מצטער, אני מתבייש, מאבטיח לך מהיום אני משלם, בדקה שמגיע החשבון, על המקום אני משלם. אבל בוא נשכח ממה שהיה. והשופט אומר חברת חשמל זכיתם בלקוח נפלא תראו איזה צדיק הוא יותר טוב מאלה ששינמו לכם 30 שנה יגיד מנכל חברת חשמל וחתיכת שוטה אתה שופט אתה אתה טיפש תלך מפה מה זה זה עוזר לנו עכשיו שהוא נותן לנו נאומים זה לא אבל הוא באמת ישלם אנחנו נוודא כמובן נו אז מה הוא חייב 20 מיליון דולר מה עכשיו זה צדק אז איך השם עשה כזה דבר? הרי השם הוא הכי מושלם שיש. ואם הוא חשב שזה צדק, זה ודאי צדק. אבל בואו ננסה להבין את זה בסכל אנושי. איך ייתכן כזה ברי, כזה הנחה כזאת, על רגע שבן אדם לקח את עצמו בידיים והשתנה? איך זה יכול להיות? אני אגיד לכם את התשובה. תשמעו טוב. כל הסיבה שהשם עשה כזה דבר, הרי השם תמיד בר את כוחות הקדושה וכוחות התאומה, אלה כנגד אלה בר השם. יש את משה, יש מלעם, יש גדולי דור, יש כל מיני מקשפים. תמיד היה איזון. איפה האיזון פה? כמו שבן אדם יכול להתפטר מכל העבירות ברגע אחד, יש אדם קונה עולמו ברגע אחד, כך בן אדם יכול גם להפסיד את כל התורה והמצוות שלו בדקה אחת. איך? טועה על הראשונות. הוא בא בגיל 80, 70 שנה למד תורה, מיליארדים של מצוות, צדקות, בנה ישיבות, בנה בתי כנסת, מה לא? בסוף הוא אומר, הלאה, הכל היה סתם. בשביל מה בכלל טרחתי? מה יצא לי מזה? הנה אח שלי רשע, עשה את כל העבירות, נהיה מיליונר, יש לו אישה, ילדים, הצלחה, בריא, בגיל שמונים הוא עוד רץ בפארק, ואני, כל החיים שלי תורה, תראה אותי גיבן כבר, לא זכיתי, איזה ילדים יש לי, בקושי יש לי בית, אין לי כלום, מה יצא לי מכל זה? סתם הכל היה. חבל שככה חייתי. אם הייתי יכול לחזור אחורה ולהיות כמו אחי, חילוני, חופיים, סיגריה, בירה, ששבש, הייתי ככה עושה. בדקה אחת הוא מפסיד את כל מה שהיה לו. הכל נמחק. לכן, כדי להשתיק את השטן, הרי השטן בחיים לא יסכים לכזו עסקה. מה, בינתיים הייתה שמונים עבירות, שמונים שנה עבירות, פתאום מיעל צדיק, עזוב אותנו, ריבונות של עולם זה לא פער. השם אומר, רגע, רגע, כמו שפרו זה פער, גם שם אתה יכול גם לקבל חייל לצד שלך בדקה. שמונים שנה של מצוות עבר לצד שלך. נשית רעך. זה מה שאמרתי לכם בתחילת הדרשה. יש חיילים של השם ויש חיילים של נשית רעך. לפי איך בוחרים את זה, מי שצדיק, השם לוקח אותו לצד שלו. על ידך אני רוצה שיעשו דברים טובים בעולם. לך תניח לאנשים תפילים, לך תעזור להכשיר מטבחים, תארגן תפילות, תעשה כבורות לנפטרים. קוראים דברים טובים ממך בעולם. אתה רצוי בעיניי. אני זורק לך בונוסים. הנה עוד אחד. כמו אחד שהוא איזה מנכל חברה גדולה, ויש עכשיו מחר דוחות, הוא מתקשר לחבר שלו, יציק, לך תקנה הרבה מניות. למה? עשינו אחלה קוטר. מחר המניית תעלה עשרה אחוז. למה הוא לא מתקשר לסונה שלו? הוא לא רוצה לתת לו מתנות. למי הוא מתקשר? לאהובים שלו. למי הוא נותן ג'ובים? לאהובים שלו. למי השם נותן פרסים? לצדיקים, כיוון שאשם מרוצה שאתה עכשיו בדרך הנכונה, הוא זורק לך מסייעים ושליחים ורבנים טובים ודרשנים טובים וספרים שהוא רוצה שיתגלגלו לך ליד. זה נקרא סיאטה דשמאיה. סיאטה דשמאיה. רואים שאשם איתך, הוא עוזר לך. אני בספר שלי יוסף חוכמה הבאתי שם כמה עשרות סיפורים של ניסים שהיה לנו ניסים מדהימים שהשם עשה ברגעים שאם הוא לא היה עושה את הנס הזה היינו מפסידים את הנשמה ואנחנו ראינו שם דברים מדהימים כאילו כשדיברתי עם מישהו שעתיים על נהידה בסוף פתחנו את החומה בום יצא דברים מדהימים למה זה? כי כשהשם רוצה במה שאתה עושה, הוא עוזר לך. ברגע שזה מתחיל להיות כסף, פוליטיקה, כבוד, דברים כאלה, הלכה עשיית הדשמיה. אי רצון בעזרת השם... כן, בבקשה. אנחנו מציימים, כבר מאוחר. במהירות. מעל העצם. זה לא רציני. אז זה אדם שאין לו עירת שמיים. אומרים לו אסור והוא ממשיך לעשות. אז הוא עושה במזין. נו, מה נעשה? כן, אני אגיד לך מה תגיד לו. יום אחד תבוא עם חתכת בשר אליו. כשרה. תגיד לו, הנה, בבקשה תאכל. הוא יגיד מה זה, תגיד לו חזיר, תאכל, יגיד לך מה השתגעת, אני דתי, מה פתאום חזיר, תגיד לו אני נותן לך 100 דולר אם תאכל, אם תאכל אני נותן לך 100 דולר, יגיד לך מה פתאום, אני דתי, אני לא אוכל חזיר, תגיד לו אני נותן לך 200, לא יסכים, 300, לא, 500, נחלק, מה, 1000 דולר, בסוף הוא יגיד לך תגיד מה אתה נורמלי? מה אתה מנסה לשכנע אותי לכל חזיר? תגיד לו כל פעם שאתה מסתפר וחותך פה שניים זה כפול מהחזיר הזה. זה אחד וזה שתיים. זה אתה לא מוכן לעשות, אבל זה אתה עושה כל חודש. למה? מה זה הצביעות הזאת? זה איסור דור הייתה וזה איסור דור הייתה. מה ההבדל? לתת לו לחשוב. תודה רבה לכם רבותיי, ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









