לא כל מי שהוא בעל זכויות הוא בהכרח צדיק
Rabbi Mike Kushevsky teaches that having rights doesn't make someone righteous, using Jacob and Rachel's story to explore the Jewish obligation to publicly honor others' dignity. He warns against shaming people even when they're in the wrong, and compares the internal struggles of biblical figures to modern battles against materialism.
Chapters
ערב טוב, הזכות לחזור לכאן כעבור שלוש שנים מאז שהייתי כאן השיעור בעזרת השם יהיה לילוי נשמעת אורלי בת אסתר ויטלי בת סופיה, אהובה בת שרה ולאבדי לרפואת הרב שמעון בן זוהר הרב תלדות בן יעל לילוי נשמת תל דוב בן יעל וגם, תקשו ממני עוד שם להגיד רק רגע לרפואת, כן? כמוס חיים בן פורטונה ולאבדי לילוי נשמת זרי זהבית בת פרלה לרפואה שלמה ללובה בת עני ובעזרת השם לרפואת הגוף והנפש של טליה בת הודה ברינה טוב ברוך השם אנחנו בין פרשת ויצא לפרשת וישלח בשבת אנחנו נראה את המפגש הגדול בין יעקב לאסף ואתם יודעים כל פרשה שקוראים ולומדים צריכים לדעת שעיקר הלימוד של החומש זה לימוד ההשקפה. נכון, מוצאים הלכות מהתורה, לומדים את ההיסטוריה של עם ישראל, לומדים על כל מיני מהוראות שקרו בעולם, ברור. אבל עיקר הלימוד של החומש, שהוא חשוב מעין כמוהו, זה ללמוד השקפה יהודית תורנית נכונה. ואני אומר לכם, מניסיון של 30 שנה שאני מתעסק עם הציבור, מאז שהתחלתי לדרוש, שזה הדבר שכמעט כל עם ישראל פגעו בו. אפילו אנשים שלומדים 20 שנה בכולל, אתה מדבר איתם, ומתוך השיחה אתה שומע משפטי כפירה חמורים. והם לא מודעים לזה, לא חלילה שהם מתכוונים להיות כופרים. חלילה, זה אנשים בעלי אמונה, זה אנשים צדיקים. עבדי ה' אבל גם בעבודת ה' עושים טעויות. מי שלא לומד יסודי השקפה הוא נכשל בעבירות חמורות בהשקפה מבלי לדעת אפילו עליהן. יש עבירות שאנחנו עושים מהתאבות שלנו, כל אחד לפי כבודו ומעלתו והתאבות שלו והחולשות שלו. אבל אנחנו מודעים שעשינו דברים לא בסדר או שעושים דברים לא בסדר וצריכים לתקן ולשפר מה יגרום שאנחנו נשתפר ונעשה תשובה ונתחזק כיוון שאנחנו קודם כל מבינים בחולשות ובגנים שלנו אבל אם אנחנו סבורים שבנושא מסוים אנחנו בסדר ואנחנו מושלמים ואין שום בעיה, בזה אני טוב אני צריך להתחזק בדברים אחרים, אבל בזה אני טוב, ובסוף יתברר שהטוב הזה הוא רע מאוד, אז אנחנו נהיה בבעיה גדולה מאוד. לפני שאני נכנס קצת לדוגמאות, אני אתן לכם קודם כל שאלה להתחיל את הדרשה. אם עכשיו יבוא חכם גדול, חזק וברוך, ככה? לא, תודה. אם יבוא חכם וישאל אתכם שאלה פשוטה, מה הם שלושת הקריטריונים שבן אדם חייב שיהיה לו ביד בקניין, שיהיה לו בקניין, כדי שהקדוש ברוך הוא ישים עליו חותמת של צדיק בשמיים? שבת, חילים, נידה. ברית, משמעת הברית. סבלנות, עוד פעם אני חוזר. אני לא מדבר על מצווה ספציפית, אני מדבר על קריטריונים שעכשיו יש לך שלושה סעיפים חשובים מאוד בחיים אם יש לך את כל השלושה, השם שם עליך חותמת של צדיק אם יש לך רק שניים מתוך השלושה, שניים אתה לא צדיק. יש לך הישגים יפים. שניים מתוך שלושה זה עדיף מכלום. אבל צדיק אתה לא. אם יש לך אחד מתוך השלושה, גם כן נחמד, אבל ודאי שזה לא מושלם. מה הם שלושת הקריטריונים, רבותיי, שבן אדם צריך לסמן עליהם? וכדי להגיע למדרגת צדיק בעיני השם. מה אתם אומרים? עשו אותם בעבודה.
לא לעשות עבירות.
סעיף ראשון, שמירת מצוות ואימנעות מהעבירות. זה כולם מבינים, לא חידשתי לכם כלום. כל חילוני שתשאל, תגיד, איך בן אדם נהיה צדיק? איך בן אדם נהיה צדיק? אומר, הוא שומר מצוות בתורה ולא עושה עבירות. לא מחלל שבת, לא אוכל טריפות, נותן צדקות, לומד תורה, מתפלל, מניח תפילין. יפה, זה צדיק. לא עושה עבירות. זה היה סעיף אחד. זאת אומרת מי שמחלל שבת הוא לא יכול להיות צדיק, נכון? זה מבינים. מי שאוכל טריפות כל יום, צדיק הוא לא יכול להיות, נכון? מי שכל היום מדבר לשון הרע, הוא לא יכול להיות צדיק. זה מבינים. כל אחד מבין. זה לא צריך להיות רע ולא צריך להיות דתי בשביל זה. כולם מבינים, גם גוי מבין. אז עד כאן לא חידשנו כלום סעיף שתיים מתוך השלושה מהו הקריטריון השני שבן אדם חייב שהוא יוכל בעולם הזה להגיע אליו כדי שהשם ישים עליו חותמת שהוא באמת צדיק הקריטריון השני שזה חיוב מהו? למות תורה למות תורה זה אחד מטריי המצוות להגיד אבן ירום ולילה אמרנו כבר שמירת מצוות. מישהו פה אמר את זה מקודם. תיקון המידות זה כל האדם. ככה אמר הגאון מבילנה, שאלו אותו מה תכלית החיים. במשפט אחד כהרגלו הוא תמיד דיבר בקיצורים. יש לו ספר שלם על הגאון מבילנה, ספר שלם. לקח שנים לפענח אותו כל הספר ברשת תיבות אין אף מילה כתובה הכל רשת תיבות, ארבע אותיות, חמש אותיות, ארבע אותיות, שלוש אותיות כל רשת תיבות אבל זה גם מבינה שהזיכרון שלו היה כל כך חזק כשהוא יכול לבוא עוד חמש שנים לספר הזה מהרשת תיבות ולקרוא אותו רגיל בלי להתמאמה השנייה מספרים עליו שהוא כתב את כל התורה בריברס שלוש מאות וארבע אלף, שמונה מאות וחמש אותיות ברברס. אני, את המספר הטלפון שלי, לא יכול לכתוב ברברס. אני רוצה להגיד לך, תכתוב את העשרה ספרות שלך, אז עשר ספרות, משמאל לימין, ייקח לי איזה חצי דקה. נכון? כמה פעמים צריך לחזור על המספר בראש? אוקיי. נרושם את הספרה העשירית, אחר כך את התשיעית. אבל עשרים פעמים אני צריך לחזור על זה בראש. נו, רגע, מה זה השמינית? או את כל התורה, לא נתפס. שיש לך כזה מוח, לא פלא. דרך אגב, למה הוא היה צריך לכתוב בקיצור? משתי סיבות. א', הזמן היה מאוד יקר לו. מספרים שאחרי 50 שנה שהוא לא ראה את אחותו, אז זה לא היה כמו היום העולם. העולם היה אז שאין טלפונים, אין דרך להתקשר, אין אימילים, אין כלום. אם עכשיו אחותך הלכה לאיזה עיר, ואתה לאיר אחרת, ומשם נדעתם, זהו, הייתה כן שלא תפגשו אחד או שני כל החיים. הוא פגש אותה אחרי 50 שנה היא דווקא בדלת נכנסה הוא הקדיש לה בדיוק דקה מזמנו אחרי 50 שנה אמר לה אני מאוד שמח שאת חיה וברוך השם את בריאה סיפרה לו על עצמה באיזה 20-30 שניות אמר הזמן קצר והמלאכה מרובה לא באנו לעולם לפטפוטים, חייבים לחזור ללימוד אחרי 50 שנה. היום תיקח את התלמיד חכם, אחרי 50 שנה שלו את אחותו, יקדיש בה איזה שעתיים, שלוש, ארוחה, יזמין חברים, משפחה. נכון, יעשו לזה ערב לכבודה. טוב, זה הגרה. סיבה אחת, הזמן. סיבה שנייה, כלף זה דבר יקר. היום כלף של מזוזה, ריבוע קטן זה מעל עשרה דולר. קלף, מה זה קלף? זה אור של באמא שעבר עיבוד בסיב והורידו את הסערות זה תהליך, מה, זה לא נייר לא היו ניירות אז, כמו היום אז היו כותבים על קלפים הכל אז בגלל זה הכל היה מקוצר כמה שפחות לתפוס נייר, כן? אז זה הסיבות נחזור לעניין, אז שאלו אותו מה... שאלו אותה גאון מבילנה מה תכלית החיים והוא אמר, תיקון המידות זה כל האדם, כלומר באת לעולם גאפתן, אתה חייב להיפטר ענב. באת לעולם כאסן, אתה חייב להיפטר רגוע, לא לכאוס לעולם. באת לקמצן, אתה צריך לעזוב את העולם נדיב. באת לעולם עצלן, אתה חייב להיות איש חרוץ, איש עמל. באת לעולם קנאי, אתה צריך להיות אדם ללא שום קינה. כל מידה רעה שנולדת איתה סימן שזה עיקר התיקון שלך בחיים אתה ואחיך הוא כעסן רותח מקודשתות ואתה רגוע כמו קרח התיקון שלו זה כעס ולך יש תיקונים אחרים בעצם כשאתה לא מתלהב ולא משתולב ולא משתגע כנראה שזה לא התיקון שלך מהו הפיקון שלך? עצלות, מתעורר בעשר, כל יום מפסיד זמן קריאת שמה. יש מעניין גם ב-11 בשטיבל. זה לא חיים של יהודי, מצטער. יהודי, לחתכילה, צריך להתפלל בנץ. בנץ. כל השאר זה בדיעבד. תסתכלו ברמבה. אם אתה אחד שעובד ללעוד ואתה חוזר בשתיים, שלוש, בסדר קצת קשה להגיד לך תהיה בשש בבית כנסת, כן? צריך קצת לישון גם מה שלא יהיה אסור לך לעולם להפסיד את סוף זמן קריאת שמה מגן אברהם לא גרה, גרה זה בדיעבד הזמן השני כי כל מחלוקת דהורייטה ספק דהורייטה לחומרה ספק דורייטה לחומרה לפי המגן אברהם אתה לא יוצא לידי חובה אם תעשה את זה בזמן של הגרעה פספסת את קריאת של הדורייטה יש אנשים מלכתחילה סומכים על הזמן השני זה הזמן השני זה בדיעבד זה לא לחתחילה אין שזה אחד קנת פילין אשכנזיות מאוד יקרות מאוד יקרות מסופר מומחה וכולי אחרי כמה שנים היה לו כמה בעיות שיש לאדם בעיות מה הוא עושה בודק את התפילים ואת המזוזות עכשיו יש לי חבר הוא סופר במונסי בניו יורק צדי קוראים לו שנייד רב שנייד הוא יש לו קצת חוש אומור אבל חוש אומור חריף מהחוש אומור שלו אתה קולט איזה אדם חכם הוא הוא זורק הקיצות כאלה כדרך אגב אני מאוד נהנה לשבוע שהוא מדבר עם אנשים, הוא זורק מילים, אתה קולט איזה חכם הרי אדם. למשל, אני פעם באתי אליו, הבאתי לזה תפילים של איזה אחד שמתחזק, לראות שבכלל התפילים האלה קשרות. בזמן שהוא פוצע את התפילים, פותח אותם, אז היה איזה אישה אחת מביאה לו מזוזות שם. אז היא אמרה לו, תבדוק, יש לי הרבה בעיות, יש לי כל מיני... התחילה לצלונן על חייה. הוא אמר לה, אני כבר אומר לך מראש שהמזוזות בסדר. מה כאילו, יש לך רוח הקודש? המזוזות זה לא הבעיה אצלך. אז הוא אמר לי, מה פירוש? הוא אומר, אני אסביר לך, אנשים באים אליי עם מזוזות לבדיקה בתקווה, בתקווה שלפחות מזוזה אחת תהיה פסולה. עכשיו איזה בן אדם רוצה שמזוזה תהיה פסולה? מזוזה זה מאות שקלים מזוזה טובה מאות שקלים זה יום יומיים עבודה לקנות מזוזה טובה מעודרת אדם שהוא פועל טיק טיק עם המזוזה פסולה זה יום יומיים עבודה זה לא צחוק הדבר האחרון שהוא ירצה זה שהמזוזה תהיה פסולה מצד שני יש לו בעיות בחיים אז הוא עושה חשבון, אם למשל עכשיו ימצאו במזוזה שיש בעיה במילה ביניכם, אז אני אבין למה הבן שלי עושה לי את המוות. אז אני עכשיו יחליף מזוזה והעניינים יסתדרו. אז החבר שלי הזה, הרב שנייד, מה הוא אומר לאנשים? הוא אומר, עכשיו זה יפה מאוד שאתה בא ובודק את המזוזות ואת התפילין, אבל באמת מה שצריכים לבדוק זה את עצמנו. הבדיקה צריכה להיות על עצמנו, לא על המזוזות. כמובן, חייבים לבדוק אותן, לבדוק שהן קשרות, אבל לטלות בזה שהצהרות שלי בחיים הן בגלל המזוזה, זה לא דבר חכם. למזוזה, אם יש בה איזה ספק, תחליף. ודאי, חייבים. אבל לטלות שהצהרות שלי הן בגלל זה, זה הצעת השטן, הצעת היציר הרע. למה? מה אומר השטן? בוא נערים עליו הנה אתה רואה עכשיו אתה מבין למה יש לך כל כך הרבה צרות בעשר שנים האחרונות בחיים? כי היה עוד אחת במילה בניכם ענון כן? נגעה קצת בחף הנה זה היה פסול ואז הוא הולך מחליף מזוזה משלם כמה מאות שקלים ומפסוד וכמובן תשובה ובדיקה של עצמו הוא לא עושה כי אהה אני מושלם המזוזה הייתה הבעיה מובן, אז אחד בא לרב אלישי אומר לו הרב קניתי תפילין מאוד מעודרות אשכנזיות ולקחתי אותם עכשיו לבדיקה והסופר הסתפק אם הן קשרות או לא אמר לי לך לרב אלישי ותשאל אותו הוא בא לרב אלישי עם הפרשיות הרב אלישי הסתכל אומר לו התפילין שלך קשרות בדיעבד זה מעשה שהיה לפני קרוב ל-30 שנה. אז הוא שילם על התפילין 1,500 דולר. תפילין שלפני 30 שנה עלו 1,500 דולר, היום זה 3,500 דולר. זאת אומרת, זה תפילין מאוד יקרות, הוא לא התכמצן. שילם על תפילין מחיר יקר. ועכשיו הרב אלישיב אמר לו, זה קשר בדיעבד. אז הוא אמר, אה... שקויה, חבודה רב, לקח את זה ועמד ללכת. בדלת הרב אלישיב נתן לו צעקה זה קשר בדיעבד הוא מסתכל בדיעבד מה אתה בכלל מסתפק אם להחליף אותם או לא אתה רוצה שכל המצוות תפילין אחד משלושת האותות כל החיים שלך יהיה בדיעבד אותו דבר בקריאת שמה. מה אתה סומך על הקריאת שמה של הגרעת? יש לך רגן אברהם, זה לך התחילה לכל השיטות. מה עכשיו אתה סומך? לפי הרגן אברהם, לא עשית פעם אחת בחיים שלך קריאת שמה בזמנה. מה זה צחוק? קיצור, התרגלנו לזה, לכולות, לקיצורי דרך. זה כולנו, אני לא עכשיו לדרוש לכם, אני... הבעיה עליי שאני אזכה להיות הכל איך התחילה. גם על התפילין של רבן אותם בעצם. התפילין של רבן אותם? מה איתך? חייב גם אותם. אני אגיד לך מה, תראה, יש כאלה שסוברים שאתה חייב תפילין רבן אותם, ויש אשכנזים, ליטאים, שלא הניחו רבן אותם, אך אף יצחיים לא הניח תפילין רבן אותם עד זקנותו. ויש הרבה תלמידים חכמים שלא מניחים. לא חלילה שיש בעיה עם תפילין של רבן אותם, אבל יש מעל 20 שיטות. אז הם אומרים, אם אתה רוצה עכשיו להחמיר, למה דווקא רבן אותם? תחמיר בכל השיטות. אין לה דבר סוף. אתם מכירים את הרב דופקוק, יש לו איזה שמונים, לא יודע, ציציות. היה הרב שיינברג זצל, גם היה לו איזה מאה ציציות. כל השיטות, כל הקשירות. שאלה אם זה רצון השם, שאתה עכשיו בכל דבר תעשה לפי כל השיטות. זה קצת, לא, תראי, יש אנשים שיש להם גדלות הנפס, אנשים מיוחדים, הם יכולים להחמיר בכל דבר, הם לא נשברים. האדם הפשוט, אם הוא לא בן תורה, שהוא כשקוע עמוק בתורה, והוא לא מעורב בכלל עם הבריאות, עם העולם, עם הגויים, עם החילונים, כל כולו בארבע עמות של הלכה, קל לו להחמיר. כי היצר הרע שלו מובס כל יום. מרוב הקדושה של התורה, מרוב שהוא לומד תורה, אין לו קושי. אני זכיתי ללמוד מאחד שהיה מואף בדין גדול, כתב שמונה ספרים חושן ומשפט, כל אחד ברובי של התנ״ך. גאון הגאונים. צדיק יסוד עולם. שוחט, מוהל, סופר, ראש ישיבה, ראש כולל, רב בשכונה, רב בטקנה, אין דבר שהמנהלם הזה לא נהיה. מרוב העמל שלו בתורה מרוב שהוא עמל בתורה המתמיד הכי גדול בהיסטוריה שהיה בישיבה פעם אחת הוא בא אליי לשבת ואני ראיתי במוצא שבת שהוא כבר לוקח את התינוק לאוטו שאשתו כזה חומרים פנים תשע בעב והייתי שהיא רוצה להגיד לי משהו מתלבטת אמרתי לה הכל בסדר וזה את נראית מודגת היא אמרה אולי תדבר עם החבר שלך אני אומר, למה? היא אומרת, אני כבר עשרה ימים מאז שחזרתי מהמקווה ועוד לא נגע בי. אני לא יודעת מה קורה, אבל זה לא נראה לי הגיוני. אמרתי לה, ודאי, טוב, תלכי, תלכי לאוטו, הוא תכף יכנס להגיד שלום, אני אדבר איתו. הוא ילד חד הרכב, הוא חזר להגיד שלום. אמרתי לו, תגיד, לפני שאתה הולך, יש לי קצת שאלה אליך, ראיתי שאשתך קצת עצובה וזה, אני מצטער שאני דוחף את האף שלי לעניינים שלך, ושאלתי אותה אם הכל בסדר, וכוח, איך שהוצאתי ממנה, שהיא פוחדת שאולי אתה לא מעוניין בה וזה, הכל בסדר ביניכם? יש לך שלום בית? הוא נתן לי מבט. ככה מסתכל לי בעיניים ואומר לי מה אני אגיד לך אישה נפלאה כל מאה אחוז מרוב שאני שקוע בתורה אין לי את אהבת התשמיש אני כל כך שקוע בתורה אין לי את אהבות לכלום הוא לא אוכל הוא כמו מקל כל כולו שקועות אז אחד כזה אין שום בעיה בכל דבר הוא מחמיר הכי הרבה לפי כל השיטות אבל אדם פשוט, במיוחד אחד שגם הולך לעבוד, בא במגע עם כל מיני רשעים, כל מיני אנשים שהם לא בדיוק מעלים אותנו ברוחניות. אם הוא בא ורוצה להחמיר על עצמו בכל דבר, בסוף הוא מתמוטט לגמרי, אין לו יסודות, אין לו מספיק חוזק ביסודות, כל הבניין שלו ראוה, בסוף הוא נהיה חילוני. אחרי חמש שנים אתה פתאום רואה אותו מזה קרה והגילים. למה? מה הלכת למקומות שהן לא ברמה שלך? תבנה את עצמך מדרגה מדרגה עוד מדרגה ותהיה בטוח שאתה עכשיו אוכז במדרגה הזאת במאה אחוז עכשיו תעלה עוד מדרגה כמה זמן שיקח, עד שתעלה למדרגה הנוספת. אחד שעולה, עולה, עולה, עולה, בום, הכל בסוף מתרסק. אני אומר לכם, ניסיון, ראיתי אנשים כאלה. רצו, רצו, רצו, רצו, בסוף התמוטט הכל, נשאר מהם כלום. גם שבת לא שומרים. אז לכן, כל אדם לפי מדרגתו. כמובן, אדם צריך לשאוף, להיות כמה שיותר מעורב עם תורה. שקוע בתורה, לומד תורה, בדרכים להקשיב לדרשות, לא לבזבז זמן על חדשות, כל שכן לא על ספורט, שירים, דברים כאלה, מזה לא יוצא כלום. את הזמן על הדרכים, כל הזמן אני שקוע. יש לך דרשן א', דרשן וכל התנפים שמחזק אותו, ומעלה אותו בעירת שמיים, אז הוא צריך כמה שיותר לשמוע מאותו אחד, שיחזק אותו. אם אתה מרגיש שאתה מקשיב למישהו והמישהו הזה לא מחזק אותך ולא מזעזע אותך ולא גורם לך לחשבון נפש, אז מה יצא מזה? מה יצא מזה? הרי בסופו של דבר, בעוד שבוע אנחנו למעלה לא זוכרים את מה ששמענו בשיעור לפני שבוע הדבר היחיד שאנחנו נזכור זה אם הדרשן זיזע לי את המאיים וגרם לי להפסיק עם עבירה מסוימת או לא אם יצאתי מהשיעור רועד הלב שלי מפרפר ואני בלחץ וואו וואו לפי מה שהוא אמר היום אני אבוד אני חייב להתעורר והוא מתחיל לעשות חשבון נפש ומתקן זהו זה מה שיצא מהדרשם בסופו של דבר אם סתם אמרו לך שאתה צדיק והשם אוהב אותך ואין לך מה לדאוג והשם יתברח תמיד אוהב אותי וכל מה שהיה זה צריך להיות שום דבר לא תתקדם שנותנים לבן אדם מחמאות והוא לא במדרגה של המחמאות הוא משתכנע שהוא מינימום אבא בשלי ועכשיו שכבר היה לו אבא אמין על תקן את מעשיו הרעים ירד לו כל החשק כי אם הרב הצדיק עם הזקן והכובע אמר לי שהה' אוהב אותי ואני איש קדוש ואני במדרגה וככה וכל מה שהה' רצה זה בדיוק מה שקרה היה פעם איזה דרשן, יש לו הרבה זכויות, הוא כתב איזה ספר על אמונה. ספר על אמונה, והספר הזה חיזק הרבה אנשים. אני בעצמי פרסמתי את הספר הזה הרבה לפני עשרים שנה בערך, בתקופה שזה נכתב. אבל אחרי כמה זמן שמתי לב שיש בספר הזה עמוד אחד בעייתי מאוד מאוד, מאוד מאוד מסוכן. כל הספר מצוין, אוסף של דברי אמונה, ביטחון באשם, איך מתחזקים, איך לפעול, אבל אחד מאוד מאוד מסוכן, שבעצם הקטע הזה מוחק וסותר את כל התורה. בשנייה. כאילו מחקת את כל התורה בשנייה אחת. אומר שם, כותב שם בספר, ועכשיו שחטאת ועשית ורע וחטא ופשר וכולי תדע שגם זה רצון השם שהשם ככה רצה ואם הוא לא היה רוצה לא היית חוטא אז עכשיו תתחזק, תחזור בתשובה ותמשיך הלאה באתי לאחד הכלמידי חכמים, שאז הייתי עוד בישיבה, יום שלם, לאחד שהוא גאון עולם, הערתי לו את זה. אמר לי, זה כפירה שאין כדוגמתה. אמרתי לו, גם אני חשבתי, אבל אני לא רציתי להגיד את זה לפני שאני אתייעץ עם מישהו שהוא גדול בתורה. הוא אמר לי, זה כפירה שאין כדוגמתה. אז אני שלחתי מכתב לאותו אחד. אני לא יודע אם הוא שינה את זה במכתב שלי, או שאולי מישהו אחר העיר לו על זה, אני לא יודע. אבל במהדורה הבאה הוא הוציא את הקטע הזה. במהדורה השנייה של הספר, זה כבר לא היה. כתבתי לו במכתב, כל התורה הזה ישמר לך, ישמר לך, תיזהר, פן תשכח, פן תעשה, פן, פן, מחלל שבת, כל הדברים, הונשים קשים, הזערות, איומים, מה לא? ברגע שאתה כותב לציבור עכשיו שעשית עבירה זה סימן שככה השם רצה בעצם מה שאתה אומר זה שאתה רובוט כל העבירות והפשעים שלך אתה לא אשם בהם מי שאשם בהם זה הקב' ברחוב הוא פשוט החליט שהיום אתה הולך ושובר למישהו את הראש לחץ על כפתור הלכת שעברת לו את הראש החליט שהיום אתה הולך עם גויה לחץ על כפתור אחר הלכת לעשות עבירה עם גויה החליט שתאכל חזיר מחרותיים לחץ על כפתור אכלת חזיר עכשיו שעשית את זה ככה השם רצה חס ושלום השם רוצה שבינינו יוכל טריפות? השם רוצה שהוא יגנוב? השם רוצה שהוא יבטל תורה? השם רוצה שהוא ידבר על שונה רע? מה פתאום? איפה זה כתוב כזה דבר שהשם רוצה שבינינו יעשה עבירות? הרי כל התורה מלאה בהזרעות. שאב אתה יכול להתפלפל, להגיד, תשמע, לא לכל אחד עשיית אדישמיה, לא לכולם יש את אותה שמירה, אם פלוני היה בא לעשות, משם הם היו מצילים אותו. למשל כתוב, כל המזכה את הרבים, אין חטא בעל ידו. אז אנשים מפרשים את המאמר הזה של חזל, מה זה אין חטא בעל ידו, כאילו שהוא לא עושה עבירות, אבל כמעט זה לא נכון. מזקי ערבים נכשלים בעבירות ובלשונרה ובגאווה ובפוליטיקה ובצערות עין ובכל מיני עבירות אחרות מי הוא זה שיגיד אני מזקי ערבים אני לא עושה אף עבירה מי הוא זה שיגיד כזה דבר? אז על מה מדובר פה? מה זה כל המזקי ערבים אין חטבה על ידו? אז אני, אני הקטן, כמובן אני לא יכול לחתום על זה, אבל אני ודעתי, נראה לי שהכוונה שאין חטא בא על ידו, הכוונה שבגלל שהוא מזכה רבים, מצילים אותו משמיים שהוא לא יחטיא אנשים. אין חטא בא לעולם הכוונה על ידו. זאת אומרת, אם הוא באמת לשם שמיים והוא רוצה להציל נשמות ולקרב אותן לתורה, שהוא כבר בא לעשות טעות ולהגיד משהו מסוים שיכול לגרום לנזק, משמיים מצילים אותו.
אין צדיק שלא הכתב.
נכון, אין צדיק שלא הכתב, אבל פה מדובר לא על צדיק, מדובר על מזעקי ערבים. יש מזעקי ערבים שהם לא צדיקים. אבל יש להם המון זכויות. לא כל מי שמזכה הרבים הוא צדיק. נגיד, אם הוא מזכה הרבים, אבל הוא חלש בתפילות, הוא קמצן בצדקות, הוא... אני יודע מה... אני מדבר על השון הרע. הוא יכול להיות שעושה כל מיני דברים. יכול להיות שהוא גזלן, יכול להיות שיש לו גזל, יכול להיות שהוא גזל את האחים שלו בירושה. עשר דברים. ויש לך המון זכויות. בזכותך נתת מיליונים לצדקה, פתחת ארגונים, פתחת ישיבות, אתה בעד סדקה, יש לך מיליארדים של זכויות כל חודש. זה נכון, אז זה נורא רין לזכויות. אבל האם אפשר להגיד שבגלל שבזכותך הרבה אנשים חזרו בתשובה, או בזכותך יש איזה ארגון קירוב גדול, או בזכותך יש איזה כולל גדול, או שלומדים שם הרבה תורה, שאתה מאה אחוז חפץ חיים במידות?
תודה רב. מה שאמרת בדף הזה, יש כתוב שאומר, כל מה הוא רעצר של אדם, זה תורתות.
נכון.
איך להסביר את זה?
כל מעורך שעובר. מעורך קשה. אז אני אומר, כל...
אני ברחס הייתי.
כל...
מי אומר את זה?
ברוכה לא אומר את זה. ברוך אתה, אדוני אלוהים, מלך העולם, שהכל נהיה בדברו. תראה, אתה מכיר את המאמר המפורסם, כלמן דוד רחמנה לטב אביד. לפעמים אתה יכול לשאול, מה זה לטב אביד? עכשיו האדם האלו, בן צדיק, תלמיד חכם, יושב עמל בתורה, נדרס בתאונה. אז עכשיו הבן אדם שואל את עצמו איזה תו יש בזה. העולם איבד למדן, איבד ילד קדוש, איבד הכל, המשפחה שבורה, האישה גמורה, האחים מדוכאים. איפה אתה מוצא פה טוב? מה המשמע פה? שביום מן הימים אנחנו נזכה יום אחד להבין שכל זה גם כן היה לטובה. אולי גמרת תיקון שלו בכוונה נתנו לך את הנשמה הזאת, שעל ידי שהוא ייפטר צעיר ויהיה לך משבר נפשי, וזה יתקן אותך על הדברות שעשית. בסופו של דבר, המערכת מאוד מסובכת. בסוף התברר שזה היה לטובה. אבל היום אנחנו יכולים להבין שזה לטובה? מי עוד זה שיגיד? זה בוודאי לטובה. אנחנו במה הזאת.
מה זה החסד של הקדוש ברוך הוא? שלוקח פרתו של אדם לטובתו. ולעני הוא לוקח את הביצה ולהלמנה את התרנגולס. זאת אומרת, הוא לוקח מבן אדם, עושה לו אסורנות כביכול לטובתו. אז שם זה החסד, הגמרה מסגירה את זה. זאת אומרת, הקטע של טובתו זה לאו דווקא עכשיו שקדוש ברוך הוא עושה לו קסמים או משהו כזה, הוא פשוט עוזר לו, לפעמים הוא לוקח מבן אדם.
אבל שים לב מה אני אמרתי, אין לזה עוררים, יש מאות גמרות כאלה. גם עם רבי עקיבא, עם התרנגול והחמור והנר בסופו של דבר רואים שהכל היה לטובה אבל זה שזה לטובה בסוף יתברר לכולם יש פסוק, עוד אחד שהם כי ענפת בי זאת אומרת שהצלפת בשמאל וימין עכשיו אני מודה לך על הכל זאת אומרת, יבוא יום שאנחנו נודה להשם. מה זה יבוא יום? מה שעכשיו אנחנו לא יכולים להבין? שזה קורה ואתה שבור ואתה מדוכא וחרב עליך עולמך, או שהפסדת את כל ממונך, במיוחד שאם היית בעל צדקה גדול, או שאתה לא מוצא כל החיים שידוך, ואתה אומר, מה יש בי? אנשים הרבה יותר גרועים משתתפו כבר ויש להם ילדים. מה הזעם עליי? אתה לא יכול להבין. בסוף נבין הכל. בסופו של דבר, אחד מהדברים בעולם הבא הכל מתברר. אתה מבין למה פספסת את המטורס ולמה בטלולך שידוך ברגע האחרון ולמה הוא עזב אותך ולמה זה הפסיק לתמוך בך. הכל בסוף יתברר. התמונה תתברר. אבל לעת לטה אנחנו לא מבינים כלום. אז מה נשאר לנו? אמונה. להאמין שהשם אמר שזה לטובה. ויבוא היום ואני אבין שזה לטובה. זהו, אבל אני לא יכול להגיד לך עכשיו, אני לא יכול לכתוב לך חיבור עכשיו, למה האסון הזה שקרה לי, או האבושה הזאת שהייתה לי, או ההפסד הזה שהיה לי, למה זה לטובה. אם אני עכשיו אצטרך להגיד לך למה זה לטובה, אני לא יודע. רקיד זה לרחב השם. נכון, אבל עוד פעם, הנה, אמר לי זה אחד, שהייתי מורח קצת בשלום בית שלו לפני שבועיים, בקוץ לארץ. כל מה שהצעתי לו הוא לא משתף פעולה. מידת הגאווה היא מידה קשה מאוד לשבירה. הבן אדם עשיר מאוד, בעל כוח, יש לו הרבה עובדים בשבילו. הוא חושב שבבית הוא יכול להיות הבוס והעודן כמו שהוא בעסקים. אני מסביר לו שזה באמת, זה אני, הכל הפוך צריך להיות בבית. ואני נתתי לו כמה עצות, איך לשבור את הקרח בינו לבין אשתו, לבינו לבין הילדים, איך שהוא צריך להוריד לאט לאט את הגאווה שלו, וזה יהיה לטובה טוב, אני מבטיח לך, אתה תראה שהכול ישתנה לטובה. ובסוף הוא לא הסכים. מה שלא עשיתי, לא הצלחתי לשכנע אותו. בסוף הוא דמר לי, אל תתערב יותר בשלום בית שלי. כאילו, אתה לא עושה את זה בדרך שלי, אז שתוק, אל תתערב. בסדר, אז אני לא מעורב. אבל הוא אמר עוד משפט ואני עניתי לו על המשפט הזה לטובתו הוא אמר לי מה שיקרה בסוף זאת אומרת אם אני אתגרש ואמרתי לו אתה לא רק שזה תגיע לגירושים גם הילדים שלך כולם ימרדו בך אתה תישאר בסוף בלי כלום רק אתה וכל הכסף שלך וזה מאה אחוז מה שיהיה מה הוא ענה לי הוא ענה לי אם זה מה שהשם רוצה אני מקבל את זה באהבה זה נורמל למה שכבודו אמר זה רצון השם התשובה היא לא נכון זה כפירה להגיד כזה משפט. מי שאומר את זה זה כפירה. זה לא נכון. זה לא רצון השם שהוא ישבור את הבית, ויאמלל את האישה, והיא תחזר לילדים שלו, ובסוף זה יביא לגירושים, ואחר כך הבן אדם הזה ימות גלמוד עם מיליונים של דולרים בבנק. זה לא רצון השם. רצון השם שהוא יוריד את האגו שלו, ויוריד את הגאווה הסרוכה שלו, ויבוא ויחבק את אשתו, ואכיל לה קוסטייל, ישר, ויגיד לה, מה אני יכול לעשות בשבילך? איך מתקנים את המצב? לאט-לאט לשפר, ואז הם יהיו זוגיונים, והילדים ישתחררו מהלחץ ומהטראומה, ויהיה להם גם שידוחים טובים, ונכדים טובים, והכל יהיה נפלא. ואם הוא ימשיך ראש בקיר, יהיה חורבן. ואחר כך הוא יגיד ככה השם רצה, לא נכון, השם לא רצה כזה דבר. אכן אותו אחד שכתב, אותו אחד, הספר הוא כשלעצמו נפלא והוא חיזק הרבה אנשים באמונה. אבל לפעמים גם אנשים שעושים דבר נפלא עושים טעויות גם והטעות שם הייתה חמורה מאוד בנושא מי שקורא את הדף הזה בעצם עושה חשבון רגע אז מה אני כזה בלחץ לא לעשות עבירות אין מה לתקן זה הכל השם רצה אם אני עכשיו ציירתי את היהודי הזה אין לי בכלל מה לעשות חשבון נפש כי כתוב פה עכשיו שזה קרה ככה השם רצה ועכשיו שבן אדם ממלל את אשתו, ככה השם רצה, וזה שהוא גנב את השותף שלו, ככה השם רצה. וזה שהוא חילל שבת, ככה השם רצה. אין לדבר סוף. הכל השם רצה, ואני פתור מהכל. כל התורון התבטלה בחצי עמוד. עובדה שאחרי זה הם הוציאו את זה, במאדורה השנייה. יכול להיות שזה מהמכתב שאני כתבתי, יכול להיות שמישהו אחר כתב, יכול להיות שבטח קיבל כמה מכתבים, הכל יכול להיות, אבל ודאי שהוא הבין בטעות והוציא את זה.
הרמב״ם קולק עליו. הוא אומר לו שלא יהיה כמו רוב גולמי...
כן, טיפשה אומות העולם ורוב גולמי בני ישראל שנגזר לו לאדם להיות צדיק או רשע. כן, אל האדם זה אך ורק בידו ואין שום כוח שמושך אותו להיות צדיק או להיות רשע. הרשות בידו להיות צדיק כמו של רבנו, או חליל הרשע כרובן בנו. אין לך חשמוך שהוא יכול להניש בן אדם, אם הוא גרם לו לעשות את הדבר הזה. ברור. אבל איך אנשים שיש להם דעת תורה, הם מגנים להם אחרי מהשכנות כאלה. אני אסביר לך מה. לפעמים רצונו של הרב או הדרשן, היא לרומם אנשים שלא ייכנסו לייעוש. אני מבין איפה הם באים. קודם כל יש דרשנים שבאופי שלהם, הם אנשים מאוד עדיני נפש, והם לא מדעת הדין.
מוסר, מוסר.
הם לא אנשי מוסר. הם מאוד, מאוד, מאוד ככה עדינים מאוד והם לא מסוגלים לדבר על עונשים או על דברים שכתובים בפרשת בחוקותי או בפרשת קיציסה וכולי. זה לא האופי שלהם. אם תשאל אותם, תגיד, זה נכון שכתוב בתורה, מחלל שרת מות יומת ונחרטה הנפש האי מהמאה? הם לא יכחישו. הם יגידו, כן, אבל ננסו מהר לברוח מהנושא. למה? כי באופי שלהם הם לא אוהבים להגיד מוסר. יש כאלה. זה הטבע שלהם. אין מה לעשות. הרוב כאלה. בדור הזה, בדורות הקודמים, כמעט ולא היה כאלה בכלל. כולם דיברו חזק. חף יצחיים לפני מאה שנה עשה אספה. חפצחיים ברדים. אז אנשים באו עם עגלות וסוסים ומרכבות כיתור כדי להגיע להספה. לא היה כמו המכוניות, מטוסים. לפני 100 שנה. והחפצחיים אסף את כל הדרשנים ואמר להם ככה. אמר להם, אני ביקשתי לעשות את השבתון הדחוף הזה, ההספה הזאת, כיוון ששמתי לב שיש חורבן גדול מאוד בקרב הדרשנים בדור הזה. אימא, אני נמראה חי היום, מה הוא היה אומר. אבל אז, הוא אומר, בדורות הקודמיים, כל רבותינו בדרשות שלהם התמקדו בדבר אחד. סחר ועולש, גן עדן וגיהנום. תהיה צדיק, זה יהיה הסוף שלך. תהיה רשע, זה יהיה הסוף שלך. בכל דרשה, בכל דרשן, בכל ישיבה, בכל מקום, הדרשות היו מוסר קשה, חשבון נפש, התרוממו את הנפש, אבל אנשים באו, איך אומרים, לקבל את הפצצות ולהתחזק. אומר החפץ חיים, עכשיו שמתי לב שהדרשנים הפסיקו לדבר ככה. ומדברים על כל מיני דברים אחרים, לכן קראתי לכולכם פה, שתחזרו לדרך אבותינו, כי לא רק שאתם לא מועילים לנשמות ישראל, אלא אתם מזיקים. וזה היה לפני מאה שנה. עכשיו, תראי חשוב איך היה היום. אבל עוד פעם, אני רוצה להגיד לך משהו על הדור הזה. הדור הזה הוא קודם כל דור מאוד מאוד מבולבל. כל נער שאתה מדבר איתו, כל נערה מבולבלים בכל סוגי הבלבולים. למה זה? כי קודם כל הם גדלו בכלל בלי תורה. במצא ספר החילונים אין שום דרך ארץ, אין מידות, אין כלום. יש עברת חומר וזהו. הם קשורים למכשירים עטמיים מהבוקר עד הלילה ה-10, 15 שעות ביום. הפרצוף שלהם בטיק טוק ובאינסטגרם וכל הדברים האלה, כל היום רואים זועמה, כל היום רואים לחלוך, כל היום רואים שטויות, מתיחות, אני יודע מה זה דברים יש, כל היום ראש שלהם בשטויות האלה. המוח לא חושב בכלל, המוח לא מתפתח, אין כלום, אין עבודה עצמית, אין שום דבר. עכשיו הם קצת שומעים פה, קצת שומעים שם, הם רוצים קצת קשר עם בורא עולם, מצד שני העולם שואב אותם לתוך השטויות, לכן זה דור כזה בירוד גם מבחינת ידע, גם מבחינת הבנה, גם מבחינת כל הכלי משחית שיש לסטן היום, דברים שלא היו מעולם בדור הזה יש, לכן לבוא לאחד כזה לדבר איתו יותר מדי חזק גם מסוכן. יכול להיות שבלעדן הזה יגיע את הפרדה המאה הזו, אבל אני לא רוצה לשמוע בכלל מהדת הזאת. אם זה הדת, מדבר איתי על גיהנום, מדבר איתי על עולם הבא, לא רוצה לשמוע מזה. צריך לשמוע את זה בחוכמה, צריך לראות אם היא מתעסקים, מה מעינת המסקל שלו. זה לא כל כך פשוט. אני, למשל, לפני יותר מ-10 שנים עשיתי בשעה מסכת גיהנום. כל המסכת גיהנום, ומעולם לא... כן, ראשית חוכמה, ומעולם לא העליתי את זה אונליים. אף פעם לא שמנו את זה, לא באתר, לא ביוט, באף מקום. עשיתי כמה דיסקים, ואמרתי, אם אני אראה מישהו שזה יכול להתאים לו, סוג של בן אדם מסוים שזה טוב לו, ניתן לו DVD, עם הזהרה, לא להעלות את זה באף מקום. דברים כאלה לא מפרסמים לציבור. זה לא מתאים לכל אחד. המטרה של התורה, שהיא תעזור לכולם, לא לחלק היא תעזור ולחלק היא תזיק. אתה מבין מה אני אומר? אותו דבר הם צריכים לדעת לפעמים אמרו לי אנשים מהערות ואני עזיתי להם אמרו לי תראה אתה אומר בהדרשות שלך הרבה פעמים אתה מדבר על שבת ובאמת המון אנשים התחילו לשמור שבת מהסרט הזה שעשיתי על שבת תסתכל בתגובות אלפים הם מודיעים שהם לא ידעו מה זה שבת ועכשיו הם שומרים שבת אבל אחד הדברים בסרט שחוזר על עצמו זה מה זה להיות מחלל שבת? למשל שהעונש בתורה יותר גרוע מהעונש של רוצח. על רוצח לא נאמר הרי הוא כגוי, אבל על מחלל שבת נאמר הרי הוא כגוי לכל דבר. יש דברים חמורים מאוד על מחללי שבת. ברגע שהרבה מהעםך התחילו להבין כמה זה חמור, מיד השתנו. אבל איזה אחד העיר לי הערה. הוא אומר לי, זה לא הדרך. תדבר על היופי של שבת. על הקידוש, על הסעודות, על הרוחניות, על זה שזה יום מנוחה, זמן למשפחה, אני אומר, גם זה אני עושה. אני לא מדבר רק על העונש, אני מדבר על כל היופי של השבת, אבל צריכים גם לדעת העונש. אז הוא אמר לי, לא, לא, עזוב, זה דור על הפנים, זה לא, אי אפשר לדבר איתם על זה, עדיף שלא ידעו. אז אני שאלתי לו קושייה, ולא היה לו מה להשיב. אמרתי לו, תגיד, שהשם נתן את התורה, הוא ידע את העתיד, אומר כן. הוא ידע שיהיה אנשים בדור הזה ברמה כזו נמוכה? ידע. שהוא נתן את התורה, הוא שם בתוך התורה 12 פעמים מה דינו של מחלל שבת. כתוב את זה ב-12 מקומות שונים בתורה. וזה חוזר על עצמו, ונכריתה הנפש שניים מהמאה, המות יומה וכולי, וצלוף חד, כשמשה העמית את צלוף חד, שהוא היה מחלל שבת וכולי, יש המון ראיות. עכשיו, הקרשמוך הוא ידע שחומש לומדים כבר מגיל חמש. בישיבות. כל ילד, שש, שבע, שמונה, יודע את כל החומש כבר. והוא יקרא, מה הדינו של נחלת שבת, שסוקלים אותו באבנים, מוצאים אותו לאורג. זה כן השם רצה שכל אחד ידע, עד סוף הדורות. דברים שהוא לא רצה שידעו הציבור, עשה לך את זה בקבלה ובמדרשים. אנחנו כדאית גם 98 הכללות בפרשת... נכון, גם זה. אבל עוד פעם, מה הנקודה? הנקודה שמה שכתוב בחומש, זאת אומרת השם לקח בחשבון שיהיו אנשים בדורות מסוימים בעתיד שזה יפחיד אותם יגרום להם לברוח יגרום להם לא להיות מעוניינים להתכנס לדת אולי ירחיק אותם נכון זה מה שטוענים אני אומר זה לא ייתכן כזה דבר למה? יש לנו כלל ביהדות אין דוחים נפש מפני נפש. השם לא עושה פעולה שתעזור לרובן ותקבור את שמעון. אין כזה דבר. זה לא השם. לנו אסור לעשות את זה. לנו אסור לעשות את זה? אז השם יעשה כזה דבר? הוא יעזור ליהודי א' ויחזק אותו בשמירת שבת כי הוא יפחד מן הדין? ויהודי ב' יברח ויהיה גוי בגלל שהוא לא רוצה לשמוע על הדין שמחלל שבת? איך ייתכן כזה דבר? משהו מה שהשם לא דואג. ולא פוחד שיהיו אנשים שיצעקו נגד ויגידו נגד, זה רק זמני. בסופו של דבר זה נכנס בתת מודע, ובפעם הבאה שהם באים לחלל שבת הם רועדים. ואם לא, אז שתהיה להם תירונה, או איזה גלגלי פוצץ להם בכביש בשבת, או כל מיני דברים, אז הם יתחילו להגיד, אה, זה לפני חודש שמעתי בדרשה, עד היום הם לא חשבו על השם. מה שקורה, צרוף מקרים.
מקרה.
עכשיו הם מתחילים לחשוב, יש דין ויש דיין. דרך אגב, אני שאלתי אתמול בהדרשה, הייתי בדימונה אתמול, שאלתי אותם קושייה. אמרתי להם, בפרשה ראינו את רחל, בעצם יעקב נותן לה סימנים, כי הוא יודע עם מי הוא מתעסק, עם נבל נוחל, והוא נותן לה סימנים, ורחל מכרע אותו. למה היא מכרעה אותו? כדי לא לבאש את אחותה. נכון, כתוב, אסור לבאש אדם, נכון, לבאש את חברו, אין לו חלק לעולם הבא, מלבין פני חברו ברבים, אין לו חלק לעולם הבא, מלבין פני חברו ברבים כאילו שופך דמים. מורתב שהאדם יפיל את עצמו לכבשן האש, ועל ילבין פני חברו ברבים. ממי למדו? יהודה ותמר. דרך אגב, אני לא הבנתי את החזל הזה. אולי אתם יש לכם פירוץ. אני סובר שמשם לא לומדים את זה. ותגידו לי, מה אתם חושבים? אני אומר שתמר בא, ויהודה עכשיו דן אותה לשריפה, והוא היה איתה. זאת אומרת, הוא חלק מהאבון, נכון? עכשיו אתה דן אותי לשריפה בזמן שאתה היית איתי. אז אני לא רוצה עכשיו לבייש אותך ברבים, ברור. אז מה אני עושה? אתה מכיר את המקל ואת הפתילים? זאת אומרת, רק הוא ואני יודע על מה מדברים, נכון? אם יגיד, כן, אז גמרנו, אז אני הצלתי את חיי. אם יעשה את עצמו שהוא לא מזהה את המקל ואת הפטילים, אז אני יצא עליו. מה, אני צריכה למות בגללו? זאת אומרת, אני בא אליך בטוב. תגיד, אדון יהודה, כבוד הרב, אתה מכיר את המקל ואת החותם, החותם הזה? הוא אומר, לא, מה זה? מה, אתה לא מכיר? לא מכיר, קחו אותה מהר לצריפה. מה השלב הבא? איך הוא אומר שהוא לא מכיר? זה הוא נתן לי את זה, הוא היה איתי. מה היא רוצה לומר? זאת אומרת, חזר כבר הניחו שבעצם כשאומרת לו, תנזהה, תמקד ותפתילים, זאת אומרת שהיא כבר לא תמסור אותו בשום מסך מחיר. מי אמר את זה? זה, קודם כל, באים לבן אדם בטובה. לא רוצים ישר להלבין את פניו. אומרים לו, תשמע, אם תפסיק, לא נפרסם את העניין. אתה רוצה לך דרוש בקיר? אתה תיסע בתוצאות. אז מה הרעיה פה? אתם שומעים מה אני שואל או לא? יש לכם הנהנות?
עדיין מי יש לה עסק? כשחזאל אומרים שהמרגלים לשם שמיים התקדמו ואנחנו רואים שהתורה כותבת שהם ירצו דיבת הארץ אז הם ידעו אם הם מתעסקים הם ידעו שמדובר על אנשים שהם באמת עירי שמיים אז הם דנים אותם לחב זכות ככה עשת גם תמר, מדובר על יהודה יהודה כמו יוצא המשיח מכיוון שכך היא ידע שיש לי יד מה לבנות אבל
אתה לא מתאר את זה את הכושייה שלי זה שהיא עכשיו אמרה לו היא אמרה לו אתה מכיר את המקל אם היה אומר כן נפטרה הבעיה אם אומר לא אז היא הייתה אומרת לו אדון יהודה אתה הוא זה שנתת לי את המקל ואת הפטיל הזה אתה זוכר? זה ממך קיבלתי את זה אומרים עולים עוד מדרגה ואם עדיין הוא מתחיש למה לעלמות? השאלה איך חזן למדו שעדיף ליפו לאש ולא להלבין בן אדם שעדיף שתמות ואל תלבין את פניו אני צריך למות בגלל שהוא פשע ואני צריך לחפות עליו בגלל זה אני צריך למות אני לא חושב שזה רצון השם אבל כיוון שחזן אמרו את זה אז אין עוררין על זה אז זו האמת השאלה למה? לא צריכיתי להבין אתם יודעים, אסור להגיד אני לא מסכים עם חזל או לא מקובל עליי או חס ושלום, דברים אחרים. צריכים ללמוד לדבר. צריך להגיד, לא זכיתי להבין את דברי רבותינו. זהו, אם יש למישהו דרך להסביר לי שאני אבין, אני אשמח מאוד. יש לי עוד קושייה. רחל מוסרת ללהט הסימנים כדי לא לגרום לאחותה בושה ועל בנת פנים אבל השאלה היא למה יעקב צריך לסט בתוצאות יעקב הוא חף מפשע הוא עבד שבע שנים בשביל רחל עכשיו הגיע זמן לתשלום, בא נוכל מכניס לו מוצר אחר מה עכשיו רחל היא דואגת לא לביאש את אחותה בסדר גם אני לא רוצה לביאש את אחותך אבל מה אני צריך עכשיו לחיות איתה 40 שנה 50 שנה בגלל שאת לא רצית דקה אחת לביאש אותה אני זה שמשלם את כל המחיר איך אפשר לעזור לאובן בזמן שרוצחים את שימון מבינים את הקושייה או לא אבל אני לא חושב שנחל ידע את זה, כי רק המשפחו יודע מי הזיווג של מי. מה אתה אומר? אולי היא יותר נחמהה לאחותה משל שהיא טועה. אבל אני שואל אותך שאלה, אם אני עכשיו רוצה למנוע ממך בושה, ובפעולה שאני אעשה אני מביא עליו עכשיו סבל של 50 שנה זה מצווה או עבירה מה שאני עשיתי? מצווה שיצא בעבירה.
הרב חזר אומרים שהם מאוד אמורים לצאת בין של המשטר השפטי, ובגלל זה כשהיא הגיעה לאמרה, כשהיא הגיעה לשישה, אז היא
אמרה, זה למשל, תראה, ידעו כולם שליעקב יהיו 12 שבטים וכבר היו 11 ואז רחל, בזמן שילדה את בנימין, המיילדת, מה אמרה לה? גם זה לך, בן, גם זה, מה זה גם זה? הכוונה זכית, שהחלום שלך יתגשם יש לך כבר שבט אחד, שזה יוסף עכשיו, אם זאת היית בת, אז לא, זה לא יהיה השבט ה-12 אז עכשיו אם מודיעה לה לרגע לפני שהיא נפטרת, תדעי שאת הולכת מהעולם, אבל זכית שהשבט ה-12 יוצא ממך. דרך אגב, גם בית המקדש בחלקו של בנימין. למה בחלקו של בנימין? כי בזמן שקבעו כל המשפחה לסב, כולם השתכבו לו, בנימין לא היה שם. וממילא כתוב כל מי שמתחנף לרשעה נופל בידיו אז כל שאר השבטים שבאו עכשיו כביכול לתת כבוד לרשעה זה סב חזקה שזה רק עניין של זמן עד שהם יטלו בידי סב אבל בנימין שלא התחנף אליו, יש יותר סיכוי שהוא לא ייפול בידו. לכן מלכתחילה, ככה יגילו שזה יהיה דווקא בשבט בנימין, ובסופו של דבר זה לא עזר, כי צאצאי סף גם החריבו את הבית השני, זה הרומאים, זה צאצאי סף, כן? אבל אני אשאל אתכם עוד שאלה, אם כבר דיברנו על זה. מה יעקב עושה? הוא שם את הבנים של השפחות ראשונים, אחרי זה את הבנים של לאה, אחרי זה הוא שם בסוף את יוסף, את רחל, אלה שהוא אוהב הכי הרבה, שם אותם בסוף. מכאן בא הביטוי, אחרון, אחרון, חביב. אבל אני לא מבין. אני לא מבין. בין אדם יש לו בנים מאישה הזאת, בנים מהאישה הזאת, בנים מהפילגש הזאת, בנים מהפילגש הזאת, יש לו עכשיו בנים. עכשיו מה הוא עושה? אומר את הבנים של זלפה ובלהה, נשים בהתחלה. את הבנים שלה, שאני כבר יותר אוהב אותם כי בכל זאת זה אשתו, שם באמצע, ואת הבנים, את הבן של רחל, שזה אהבת חיה, יוסף, אותו נשם הכי רחוק, שזאת אומרת שיש זמן לברוח. אם הסב יתחיל, יתחיל לראות חיצים, לפחות הם יצליחו לברוח. ככה זה נראה, נכון? נראה לכם שיעקב אבינו יעסק על זה דבר? הרי זה שיחות דמים. אני הייתה איזו תקופה קצרה מאוד בחיי שהייתי שייך לאיזו קהילה מסוימת באיזשהו מקום בלי להגיד שמות ורמזים והיה שם איזה רב אחד שהיה מרתיח לי את הדם איך הוא היה מרתיח לי את הדם? בהתנהגות שלו כל פעם שהיה ערב ראש השנה אתם יודעים הערב ראש השנה אחרי התפילה מפללים בנץ ואז עושים מטרת נדרים אז יושבים השרה בדין ואז יושבים השרה שעמדו נכון? אז הוא היה עומד יחד עם כל הבני הקהילה והישיבה והיו אומרים יאללה השרה שישבו אז היו מתיישבים השרה עכשיו, ליד כולם, הוא היה אומר, מה אתה יושב? אתה, קום, קום. בוא, בוא, אתה, יושב במקומו. אתה גם, כן. מה אתה? מה אתה יושב?
קום, קום.
בוא, אתה, בוא, יושב, אתה, במקומו. אתה, בוא, יושב פה. אתה, קום. זאת אומרת, אתם רישיים, אתם לא... אין לכם זכות לעשות לייתרת נדרים. בוא, אתם החכמים, הצדיקים, יושבו במקומם. הייתי רואה איך אנשים קרמים פרצוף הגווניה. גומר שופך עם דמם ברבים, שמשתגע מזה. אבל ככה בעיה עושה. עכשיו בעצם איך המעשה הזה מזעזע? נכון מזעזע אתכם עכשיו? תארו לכם שאני שם כל שנתיים רצוף ראיתי את זה עד שברחתי משם. אבל המציאות לראות את זה בעיניים זה מזעזע. עכשיו תארו לכם שעכשיו יעקב עושה בדיוק את אותו דבר. בוא בוא אתם, אתם תהיו ראשונים. אתה רגע, לא, מה אתה הולך קדימה? אתה בן שלה, בוא בוא. תן להם שיהיו ראשונים. יוסף, מה אתה הולך קדימה? בוא בוא. תלך בסוף. נראה לכם שזה מה שיעקב עושה? קשה לי להאמין.
זה שדוד המלך שם את... כאילו... שהוא רצה את...
שם היה מעשה מתוחכם חזר אומרים שדוד המלך טעה בלשונו הוא בעצם הביא את עצמו לקלונטר הזה שדוד הלך להילחם בגוליאט והרג אותו עם הוגה טקה אבן במצח, הוא לא יכול לפתוח את הקשר של החרב שלו. היה קשר מאוד מסובך. הוא לא הצליח לפתוח. האסכם היה שמי שמת, מי שעורק את השני, קורטים לו את הראש, מביאים את הראש כהוכחה, והפלישתים יהיו עבדים שלנו, שאנחנו נהיה עבדים שלהם, כדי למנוע שפיכות דמים. זה דו קרב. אם גוליאט ינצח, אנחנו עבדים שלכם. דוד ינצח, אתם עבדים שלנו. אז מה זה עוזר עכשיו, רגנוט גוליאד, אי אפשר להוריד לו את הראש, הוא ענק. אז דוד אמר, מי שיפתח את הקבר, אתה יודע, זה רגע של אופוריה. לפעמים אתה, כמו שכתוב על רבי אלעזר, בנו של רשבי, שמרוב שהוא למד תורה, הוא הלך אחר כך עם החמור לכיוון העיר, בא איזה מכוער אחד, אמר לו, איזה מכוער אתה, איזה רב היום יגיד כזה דבר לבן אדם. בן אדם עכשיו בא מולך, בואי נעי המכוער, איך אתה דומה לקוף? יש כזה רב, אתם מכירים רב היום, קח את הרב עם עמידות הכי גרועות שיש היום בארץ. יבוא עכשיו מישהו מולו, יגיד לו, בואי נעי, אתה כזה מכוער, אתה, מה, מי עשה אותי? אז מה הוא ענה לו המכוער? לך להורמן שעשה אותי, תן לו מנה אחת הפעם. מיד הוא הבין בטעות שלו והתחיל להתחנף עיניו, אתה תמחל לי, תמחל לי בסוף שהוא ראה שיוצאים לקראתו ואומרים לו שלום עליך רבי וזה, מי זה רבי? זה רבי שלא היו כמותו בישראל אמרו לו תמחל לו, זה אדם גדול וכולי, בן של אדם גדול וככה, זה מכאן למדו את הדין שאדם יש, הכתבו בכנף שאדם יהיה רך ככנה ולא קשה כארץ וגם כותבים פילים ומזוזות דווקא ברקות לא בקשה מכאן למדו אבל באמת הנקודה היא איך זה ייתכן שהוא פלט כזה משפט לפעמים אתה ברגע של אופוריה כזה שאתה מרגיש שאתה על גב העולם זה יכול לגרום לך לאיזה שיבוש קל, ואתה זורק איזה מילה, ואחר כך אתה מיד מתחרט. גם זה יכול להיות. עכשיו דוד עומד, הורג את גוליאט, נס גמור נעשה לו, והוא לא יכול להוציא את החרב, להוריד לו את הראש. מה הוא צועק? מי שיפתח את החרב, את הקשר, תינתן לו הטובה בבנות ישראל. פה הוא גזר את כל הצהרות שלו. מי הטובה? בת שבע, היא מיועדת לדוד. השם אמר לו, אווו, ברוך השם, יהיה תמזבק זיווגי. אז עיווק שלך ילך להוריה החיטי הזה. מי זה היה הוריה החיטי הזה? זה בכלל היה יהודי? מה הוא היה? גר צדק? חיטי זה עם אחד משבע עמים המקוללים. זה שבע עמים. אז מה הוא היה? אם תגיד שהוא גר צדק, איך בכלל גיירו אותו? כתוב לו תכונם, אסור לתת להם חניה בארץ, אסור לרחם עליהם. מי הלך לגייר אחד כזה? ואם תגיד שהוא גוי, איך נתנו לבת שבע להיות איתו? לא יודע, לא זכיתי להבין. אבל בכל אופן, נקודה היא, שעכשיו הוא קיבל את בת שבע, ואז דוד פתאום אחד רואה את בת שבע, ושאתה רואה את השידוך שלך, איך אומרים, הלב שלך מתעורר מיד, כי זה הזיווק שלך, זה החצי השני של הנשמה שלך, אבל בינתיים היא דפוסה. אז מה עשה? שלח אותו למלחמה, כן? למה? כי מי שהולך למלחמה הוא משאיר גט אצל אשתו. אולי לא יחזור. ובזמן שכבר כביכול היא מגורשת, עד עשה איתה את מה שעשה, וכשהוא חוזר הוא רואה שהיא בהיריון, והוא קורא לו, ואז הוא מסריב לבוא וזורק מילים, וזה מורד במלכות. זה כל הסיפור. זה מה שנקרא בעברית כאשר אבל לא מריח טוב. למה הוא רואה שדוד חתן? אז חזר אומר, אם מישהו אומר שדוד חתן אינו אל הטועה, כי בסופו של דבר, אם מסתכלים באופן יבש, אם עכשיו אפשר היה להרשיע אותו בדין תורה, התשובה, אי אפשר להרשיע אותו. אבל המעשה שהוא עשה, זה היה מעשה טוב? מעשה יפה? וודאי שלא. מה הרעיון שכאשר הוא שלח לו את נתן הנביא? לנזוף בו. אם בן אדם עושה מעשה שהוא רצוי בעיני השם, שהולכים לו נביא לנזוף בו, זה היה משל של כפסת הרעש. אם עכשיו מביאים את הבנתם לדין תורה, האם יש ראיות להרשיע אותו בדין תורה שהוא נגע בבת שבע, היא הייתה מותרת או לא? היא הייתה עם גט ביד. לעשות מעשה כזה זה מעשה מוסרי? לא. אבל מה דוד אמר? אם אני אהרוג אותו ויקח את אשתו, זה יהיה חילון השם הרבה יותר גרוע. תראו את המלך הזה. הוא נדלק על אשתו של ההוריה הזה, שולח אותו לאוצר להורג, ולוקח את אשתו. זה היה חילון השם של אלפיים שנה. כדי למנוע את זה הוא עשה את זה בצורה מובלעת, משלח אותו למלחמה שימות. דרך אגב היה צריך להוציא אותו להורג. כשמלך קורא לך ואתה מסרב לבוא זה נקרא מורד במלכות. נחזור לשאלה ששאלתי.
הרב, מכילה, הרב, דוד העיד על עצמו, הוא אמר במזמור נאון א', הוא אמר, לך, לבדך, חדדתי. הוא אמר שהחסד שלו הוא אך מרד תלפי עצמך, הוא לא תלפי מסר ודן, אבל מבחינת אורייה וכולם, וכולם, וכולם מורנקים לגמרי. רק יש שם את העניין הקטן הזה, מול הכדסות.
טוב, שאלתי שאלה, איך רחל עשתה כזה תרגילי יעקב? יפה מצידה שאת לא רוצה שהחותך תתבייש, אבל למה להרוס לבן אדם את החיים? דרך אגב, היא גם מורסת לעצמה את החיים. היא לא יודעת עכשיו שעוד מעט היא גם תזכה להיות עם יעקב. כרגע, היא עכשיו מבטרת על האהוב ליבה. התשובה היא, ראיתי באחד הספרים, שלא להלבין פני אדם ברבים זה חובה על כל מי שנמצא בסיטואציה. זה לא היה רק חובה של רחל. זה גם היה חובה של יעקב. זה כזה חמור לבייש בן אדם בפומבי, שאפילו אם אתה תיפגע מזה, אם לא תבייש אותו, אתה אסור לך לבייש אותו. וזה ממש כדברי חזל, כי פשוטו, עדיף ליפו לאש ולשרף חי, מאשר לבייש את הבן אדם. ובמילא אין לך שום טענה. מה אתה מצפה? שאני אתן לה עכשיו להתבזות ולהתבייש? זה בלתי אפשרי. וגם עליך מוטלת החובה לא לבייש אותה. זה היה מעשה עם החזוניש, שהוא סידר שידוח, והוא אמר לבחור שכולם מגיעים לבית כנסת, אז תבוא לקרוא לי. אני לא רוצה לשבת שם לבזבז זמן. איך שכולם הגיעו, תבוא לקרוא לי. אז כשהגיעו כולם, רץ הבחור, הוא רואה שהחזוניש יושב עם שני עסקנים, ומדבר איתם ומדבר ומדבר ומדבר חצי שעה הוא עומד והחזוניש לא בא וכולם מחכים והוא התקרב קצת והוא שומע שהוא מדבר איתם על חוט ועל מחט איזה חוטים לקנות איזה בדים הבד כזה באמת אולי עדיף שתקנו כאלה בדים תבדקו את הבד הזה והבד ההוא ומה אתם אומרים מה אתה אומר הרב הבד הזה יפה זה עכשיו מה שחשוב עכשיו הוא משתגע, הוא אומר, מה, חזוני, הוא יודע שכולם מחכים בבית. אחרי כל הסכבת הזאת, קמו הזוג סכנים והלכו, ואז הוא שואל את החזוני, כבוד הרב, הוא אמר, כבוד הרב, הוא יודע שאנשים שם מחכים שם כבר יותר מחצי שעה. אמר לו, הרב, כן, כן, אלה זוג ניצולי שואה, הרגו להם את כל בני משפחתם, הם לבד בעולם, כשהם באו לכאן, הצעתי להם לפתוח חנות לתפירה, חייתות, בדים וכו', הם כל שבוע באים, יושבים איתי חצי שעה, מתייעצים איתי מה לקנות, מה לא לקנות, מה לעשות, ואני יושב איתם וזו הטרפיה שלהם. עושים להם, איך אומרים, זה שיעור פסיכולוגיה. אומר לו הבחור, אבל כבוד הרב, אבל מותר לעשות כזה דבר על גזל זמן של הרבים? אני שואל, אני רוצה לדעת מבחינה הלכתית. אמר לו החזוניש, החיוב לטפל בזוג סכנים, המסכנים האלה, הניצולי שואר, הוא מוטל על כל הקהילה פה. זה לא רק תפקידי. כיוון שאף אחד לא עושה את זה, אז אני כל שבוע עושה את זה. זאת אומרת, אני התורן הקבוע. אם כולם היו משתתפים בפעולה אז אני הייתי פעם בשנה צריך חצי שנה לשבת איתם שבוע הבא הוא היה ושבוע הבא הוא והוא והוא והוא ואולי פעם בשנתיים הייתי צריך לדבר איתם היה להם עם מי לשבת כיוון שאף אחד לא אכפת לו מהם והם באים אליי ואני לא יכול להתעלם מהם ממילא אני שליח ציבור של כל הקהילה שישבו ויחכו הבנתם? אותו דבר רחל פה אומרת ליעקב אני אומר בכל זאת יעקב יש לו תלונה אליה ומה היא אומרת לו? בעצם לאה מה הן אומרות לו? אתה עשית את אותו תרגיל לאבא שלך גם באת אליו בנרמה אמרת לו אני אסף ואזלת לסבתא הבכורה אז לך לעשות אותו תרגיל מידה כנגד מידה רק זה לא נכון לומר כזה דבר. למה? כי אחד הדברים שהכי הרבה אגב שברחו מעריך את יעקב בעולם וגם את אברהם זה על זה שהם הלכו נגד הטבע שלהם למען השם. אברהם שהיה מוכן לשחוט את יצחק בעקדה, אברהם איש החסד, איש הרחמים, איש המטפל באורחים בערבים, יכול לקחת עכשיו בן שחיכה לו 75 שנה ולשחוט אותו? זה האופי שלו. הוא מסוגל להרוג מישהו, אברהם? מסוגל לשחוט ילד עכשיו, נער? לא אפשרי כזה דבר, אבל השם אמר ואברהם הולך נגד הטבע האנושי שלו, שזה קשה מאוד ללכת נגד הטבע של כל המהות שלך, זה הטבע שלי, זה כל המהות שלי, איך אני אכול כזה דבר? זה כמו להגיד לבוחר יהיו אצלך אורחים כל השבת ואל תגיף שום דבר על השולחן. הוא אגיד, אדוף, עדיף שתהרוג אותי. אתה יודע מה יקרה כזה דבר אם אתה... לא, לא, השבת אתה לא מגיש כלום. זהו, לחם ומלפפונים מתוקים. זה השבת. הוא משתגע. אני פגשתי פעם לשים מזוזה על הבית של בוחרי בקוויז. וואלה, את כל השוק הם הביאו. אמרתי לבחור שקרא לי, ראה אותי, הולך ליד הבית כנסת, אמר, הנה, אנחנו גרים פה, אתה יכול לקבוע לנו מזוזה. כמה זמן ייקח? שתי דקות? יאללה, על הדרך. איפה המזוזר? תביאי. פתאום אני רואה אישה ואחותו מתחילים למלא את השולחן, כבשים, גוג' גוג'ה, אשפולו, אורז, סלטים וטונות של שום על השולחן. מה זה כל זה עכשיו, אמצע השבוע? האישה, בוא, בוא, שב, תעשה נטילה. מה עכשיו נטילה? ואני כבר... לא, אתה פוגע, בנו. אומר אמא שלי, לא תשען שבוע אם אתה לא תאכל. מה עשית לי עכשיו כזה תרגיל? לא, גברת, אני כבר אכלתי, אני ממהר, וזה... מה? אתה לא סומך עלינו? לא, חס וחלילה. לא מבטרים. אין ברירה, אתה לא יכול... אם אתה יוצא משם, הם חודש יהיו מדוכאים. יש מקומות, גם גוסמיים לא רוצים לתת לך. אפשר גוסמיים? אולי עוד מעט אולי עוד מעט אני זוכר שהייתי ילד נסעתי לבני דודים שלי באיזה עיר מסוימת והבן דודה שלי הוא עכשיו אצל בני דודים שלו הם לא בני דודים שלי הם בני דודים שלו מצד האבא שלו הוא בן דודה שלי מצד האמא אנחנו משחקים היה חופש גדול וכולי אז הוא פתח את המקרר היינו רעבים, רצינו להופתע. היה אגס במקרר. המקרר ריק. כלום, נשאר רק אגס. פתאום האימא של המשפחה צורקת, לא לגעת באגס! האגס של אפרטי! יש לה בת אפרט. אני לא אשכח את זה, אני מדבר איתך לפני 45 שנה, אולי 50 שנה, לא יודע כמה. צועקת מהסלון, לא לגעת באגז, כאילו שאלה איזה עזקה במקרר של פתחות... האגז של נפרדי. יש כאלה, יש כאלה. קיצור, אתה לא יכול ללכת נגד הטבע שלך. אז יעקב, הוא חותמו אמת. יעקב היא איש האמת. נכון? יעקב משתם. איך בן אדם שהחותם שלו האמת מסוגל לעמוד ולעשות הצגה כמו שהוא באבימה עכשיו? כן, שם פרווה, ריח של אח שלו, מדבר, אני אסף, איך זה יכול להיות כל זה? אין דבר יותר קשה מזה ליעקב. אבל רבקה אמר לו, כך נמסר לי בנבואה. זה בנבואה. אז עכשיו הוא אומר, אם זה בנבואה, זאת אומרת, זה רצון השם. אני חייב לעשות. אני חייב לבטל את עצמי. ויעקב ביטל את עצמו וקיבל את הברכה וכו'. אז עכשיו, אם זה ככה, אז מה הטענה נגדו? אתה עשית ככה לאבא שלך, אז קיבלת מזה. זו לא טענה. אני אשאל אתכם שאלה. יעקב שולח מלאכים לאסף. אסף בדרך עם 400 שכירי חרב, הוא בעצבים. כמה שנים עברו שהוא כבר זומן להרוג את יעקב? כמה? 34 שנים. אתם יודעים כמה שנים זה? 34 שנים. אסב, סופר את הימים. מתי אבי ימות? כדי שאני אוכל לשחוט את היעקב הזה. על מה הוא כועס עליו? על זה שגזל מנות הבכורה. אבל בזמן שיעקב קנה ממנו את הבכורה בנזיד הדשים וחתכת לחם למה הוא גם נתן לו לחם? הרי סב אמר לו שפוך, שפוך לי את הנזיד ללואה על איתני מנשון לואה הנה אני פותח כמו גמל שפוך את כל החמין בפנים אז יעקב לא פרייר מביא לו לחם למה הוא מביא לו לחם? מי ביקש לחם עכשיו? בשביל מה הלחם? הייתי חושב שאולי הוא רוצה שהוא יברך ברכת המזון אבל עד רבה, אם בא חילוני לבית שלך ואתה יודע שהוא לא יושב לרך ברכת המזון, תתחמק מלתת לו לחם או לברכה קטנה הוא מסוגל לברך, הנה זה רק ארבע שורות, בוא אבל לתת לו עכשיו חמישה, שישה עמודים לקרוא, השמאלני הזה לא יבוא יותר. אז עזוב. איך אומרים? או שתגיד בוא, אני מברך ברכה, רק תענה אמן. תוציא אותו, לא יודע, נהנה חובה. אבל לברך את כל ברכת המזון, ודאי הוא לא יוכל להתרכז כל כך הרבה, כן? אז מה הוא מבין עכשיו לעשיו לחם? התשובה היא, כדי שלא יהיה מכחדאות, אם יש מכח טעות, המכח בטל. צריכים להחזיר את הכסף והעסקה בטלה. סאב יכול היה לטעון, הייתי במצב של פיקוח נפש, עמדתי למות ברעב, עוד דקה הייתי מת. לכן שהוא, כשבאתי והוא אמר לי, תמכור לי את הבחורת, העולם הבא, אני רוצה להיות בחור, אני רוצה לזכות בירושה וכולי, כל כך הייתי במצב קשה שאין ברירה, מה זה ירושה? אני עומד למות. אז אמר, מהר מהר שפוך לי את הנזיד לתוך הגרון. אז מה עשה יעקב? קודם כל קח קצת לחם תוכל. יפה מאוד. אז עכשיו הוא סווה מהלחם, עכשיו קח את הנזיד. אם תבוא ותגיד, היה פיקוח נפש, מה פתאום? איזה פיקוח נפש? קודם כל אכלת לחם, היית סבע, כבר התפוצצת. זה כמו אנחנו, באים למסעדה, מזמינים לפי העין, לא לפי הבטן. בדרך כלל, כבר עם הפיתות והחומוס והזה, אתה כבר סבע עוד לפני שהגישו את המנה העיקרית. כמה סלטים. כן, כל אחד מזמין, תביא זה ותביא זה ותביא את זה ותביא את זה, תכנס כבר בפיתה והכמה סלטים, אתה כבר מפוצץ. אז אותו דבר פה. אתה לא יכול עכשיו לבוא להגיד, או, שקיבלתי את הנשיא דרשין, הייתי במצב שאני עומד למות. לא, לא, אדוני. כי בת הלחם אין מכח טעות. הולו ונשמו טוב. יעקב שהולך לאסף שליחים, כתב מלאכים. רשי כותב מלאכים באמת. לא אנשים, כי גם אפשר לקרוא לאנשים מלאכים, אם הם שליחים. מי אלה המלאכים? אותם מלאכים, כי מלאכיו כאשר העם, כי מלאכיו יצווה לך וכולי מה שאנחנו אומרים זה המלאכים שהוא כבר מורגל בהם אז עכשיו אני שואל אתכם שאלה מה המלאכים אומרים לסב? שיעקב הודיע שהוא עד היום גר עם לבן הרמי עם לבן גרתי ואיך הרדת מה אין לי שור, חמוד בסוף מה הוא אומר? תרייג מצוות שמרתי. עכשיו אני שאלתכם שאלה. אם אני עכשיו בדרך לבנט, והוא בא עם כל החבר'ה שלו מסערת, מתקל ירצוח אותי. ואני אגיד לו, אתה יודע, אני עכשיו באתי מאמריקה, אני הרבה שנים חייתי שם עם איזה נוחל, והחזקתי מעמד, שמרתי מצוות והייתי צדיק. זה יעשה עליו רושם, שאני אומר לו, ישבתי בישיבה והייתי צדיק, או שעוד יותר יכניס אותו לקריזה. עוד יותר. כשאתה בא לרשה מרושה, שונא תורה, שונא אברכים, צועק כל משפט שני, צריכים לחתוך להם את התקציבים, המדינה תפשות רגל. למחבלים, 50-30 מיליון אין בעיה. קצת להבריחים מסכנים, תעריב אותם למוות, תבטל להם את המעונות, תגייס אותם בכוח, אין בעיה. עכשיו כשאסף בא, אסף שונא את יעקב, כתוב, אסף שונא ליעקב, זה הלכה. אז עכשיו אסב רוצה להרוג את יעקב הוא שולח לו שליחים מלאכים לא פחות ולא יותר מה אומרים המלאכים כדע שיעקב חרדי הוא חי בבית של נוחל אבל החזיק מעמד כל השנים ונשאר חרדי מי יכול להסביר לי? מה עכשיו אתה רוצה להגיד בזה? מה זה מפריע לאסם עכשיו? שמרו עליך משמיים שתהיה דתי, אני מה להרוג אותך עכשיו?
אני מחזיק מעמד ואתה רואה שאני מגיע...
אבל אסף לא מחזיק מהדת כשאתה בא עכשיו לחילוני שונא דת ואתה אומר לו הנה לי מגיע בגלל שאני שומר מצוות הוא רוצה לראות אותך מת בגלל שאתה שומר מצוות זה הדבר האחרון שבאים לשמאל אני להגיד לו תרחם עליי אני חרדי זה לא כמו הרוצחים המטומטמים כל אחד שמגיע לבית משפט שם כיפה טיפשים השופט הזה רק יחמיר איתך אם הוא רואה את הכיפה אם אין להם שכל, אם אין להם כיפה, צריכים להוריד את הכיפה. כי איך שהוא רואה את הכיפה, זה כמו שעור שהוא רואה אדום. מה אתה שם כיפה, טיפש, זה השמאלני הזה אלרגי, הוא מקבל חרחרה על כל הגוף.
כל זה מה שאתה אומר עכשיו, שהוא היה רעשה.
כתוב בתורתנו על רעשה.
שאחד המזרחים הם דורות שלנו, חבלת דוריך ושילוח הכסף, שתי מזרחים חזיבות לריחות יפים.
הוא זכה של ראשון וגלל בערך המכפלה, זכו תרצים ודורים שלו. מה חידשת?
איך להסביר את זה שלא היה לו דרך תורה?
אז אני אסביר לך. תגיד לי, אתה שמעת את הפסוק... רגע, רגע, אתה מכיר את הפסוק בנביא, את יעקב אהבתי ואת אסב שניתי?
כן.
אז איך אתה מסביר את זה? זה היה כמה מאות שנים אחרי התורה הנביא. הנביא אומר שהשם מצעיר שהוא שונא את אסף.
אבל בקיבוד הורים הוא היה...
אין על זה עוררין. הגמרה אומרת כל מה שעשית למען ההורים שלך לא הגעת לאחוז אחד ממה שיצחק עשה עבור אסף. אנחנו לא מערערים על דברי חזל. אני שואל, אחרי כל זה, איך השם מגדיר אותו? צדיק או רשע? רשע. עכשיו אני חוזר לשאלה ששאלתי אתכם בראשית הדרשה, אתם לא מרוכזים היום. שכחתם מזה לגמרי. אמרנו רק שתיים מתוך השלוש. מחכים, מחכים, והמילה אפילו לא אומרים. אז הנה, בוא נסיים עם השלישי. השלישי זה אם אתה סולט על רשעים, אם אתה סולט מהרשעים או שתיים. זה נכון מה שאתה אומר, אבל כשאני מדבר על קטגוריה, אני מדבר על משהו יותר כללי. לאו דווקא דבר ספציפי. זה נכון, מה שאתה אומר זה כלול בקטגוריה השלישית. אבל בוא נגדיר את זה בצורה יותר...
הרב מכילה, לפני כן, רק לגבי מה שהרב שאל, עכשיו שמעתי את הרב מאיר אליהו, שהוא שלח מלאכים לפניו, ואז הוא אומר לו תריד בצבות, נכון, שואל הרב מאיר אליהו, אז מה חידש? אז הוא הביא אחד מבנור ישראל שאמר,
שכתוב תריד, והיה כאשר תריד הוא פרק תאולו מעד צבך הוא היה מלאכי ממש, נכון?
ממש זה רשת אבות, מלאכים ממצוות שעושים כל מי שעושה מצווה קונה לו פרקליט אחד, כל מצווה היה לו מלאך עכשיו אותם מלאכים שהיו בדרך לאסף נתנו לו מכות רצח, קמרו אותו אחרי זה אמרו לו, שהוא אמר שטרייג מצוות שמרתי אמרו לו תקשיב אנחנו רק קמה וקרקנו אותך הוא שמר טרייג מצוות שהוא טרייג מלאכים
בדרך כלל אבל אתה יודע אפשר להקשות על זה כי אם אסף שכיבד את אביו כל כך אז היה לו כמה מיליוני מלאכים שצריכים גם לשמור עליו המצוות כיבוד אהב זה לא צחוק אז בואו נענה על כל מה שעוד לא ענינו נעבר דבר שלא נשאיר דברים ככה לא פטורים למה יעקב אומר לו שאמרתי תריאג מצוות למרות שהוא שונא דת התשובה היא אתה קיבלת ברכה שבזמן שהכל כל יעקב יורד אז הידיים של אסף מתחסקות נגד יעקב זאת אומרת, והיה כאשר תריד, הוא פרקת, הוא לא, מעל צו הרכה. זאת אומרת שהעם ישראל ירד להם העירת שמיים, ירד להם עמת הדין, והם פורקים הול, אז אסב מקבל כוח לעשות בנו פוגרומים ושואות. יעקב אומר לו, זה לא קרה. אני 20 שנה אצל נבן הנוכל, אותו חרדי שבאתי מישיבת שם והעבר, ככה אני גם היום. זאת אומרת, אם אתה בא בחשבון שאתה תוכל לשלוט בי, לא כרגע זה לא יקרה. ובאמת, סב מגיע, הוא רוצה לנשוך אותו בצבא, ובסוף זה נראה כמו שיש. והוא מבין שלא הגיע זמנו, וגם הוא עושה חשבון, איך אני ארוג אותו, הרי אבא שלי עוד חי. אם אני ארוג את יעקב, אבא שלי לא ימחל לי לעולם. פתאום הוא מתהפך פתאום הוא בוכה איזה דרמה והוא רוצה עכשיו להידבק ביעקב אלה פלאים מה הולך פה לפני רגע באת עם 400 חמאסניקים עם RPG שלהם כולם ככה עריות פתאום עכשיו עבודה רב אחי היקר וואו וואו תן לי חומרים בוא בוא נלך ביחד מה יעקב עושה הנה זה שירור תכף, תראה, לפני שאני עונה לכם מה קרה פה, בואו נחזור רגע לשאלה ראשונה. סליחה שאנחנו לא קופצים מההתחלה לסוף, נעשוף להתחלה, אבל זה חשוב. מהו הדבר השלישי שהוא החשוב מכל? שבלעדיו אתה לא מקבל חותמת של צדיק. התשובה? השקפה יהודית, תורנית, אמיתית. צרופה. שזה הדבר הכי חשוב בחיים. אתה צריך שבמהלך חייך, מהיום שנולדת או מהיום שחזרת בתשובה, שזה נחשב היום שנולדת, תתחיל ללמוד את החומש כל הזמן עם דברי רבותינו, דהיינו, חזל, התנאים והמוראים, ואז הראשונים, רשי, רמבן, אורחאים וכולי. כי כל שתלמד את זה יותר ויותר ויותר, המוח שלך יהיה לו ריפרוגרם. איך אומרים בעברית reprogram? תכנות מחדש. תכנות מחדש. תכנות מחדש. ריסט. יפה, ריסט זה באנגלית. ריסט, יהיה לך התחול או, התחול מחדש של המוח שלך שמהיום ועלה הוא חושב כמו השם. אשם אוהב את זה, אני גם אוהב את זה. אשם שונא את זה, אני שונא את זה. אשם אמר ככה, אני חייב להבין שזה ככה. כל דבר. אשם שונא תאהבה, אני שונא תאהבה. אשם אוהב צדקה, אני אוהב צדקה. אשם שונא כוכב עוצם ידי, אשם שונא כפירה. לאט לאט, זה תהליך של שנים רבות. הראש שלך הולך ומשתפר עד שאתה באמצע השינה. אם יאיר אותך, אתה מדבר כמו השם, חושב כמו השם, פוסק כמו השם, מבין הכל כמו השם. זה נקרא... השם. השם יתברח. זה נקרא השקפה. מה זה השקפה? דרך חיים, ראות על העולם. איך אני רואה את העולם בעיניים בהירות? חזוניש אמר, אם אדם, שעתו, שעת השקט אם אדם הגיע שעה אחת בחייו לשקט חופשי מתאוון רבני עכשיו ירד לו הרבה של התאוות אז רואה את העולם בעיניים בהירות תרגום לעברית פשוטה כל עוד אתה משוחד על ידי תאוות העולם הזה תאוות החומר, תאוות האוכל, תאוות הכסף, תאוות הספורט תאוות של נשים, תאוות של כבוד תאוות של תוארים ומעמדים ומעמדות מכוניות ובתים ואני יודע מה וכל מיני טיולים וכל מה ש... בתוך המערכת שלך כל עוד הדברים האלה משפיעים עליך ואתה מתפעל מהם ואתה רודף תאוות ותענוגות לעולם לא תראה את העולם בעיניים בהירות כמו שהשם מסתכל עליו בלתי אפשרי אומר החזוני שאם תגיע לשעה אחת פעם אחת בחייך שעכשיו אתה התנתקת מהאזיקים של תאוות החומר של השוחד האמיני והשוחד הגופני והשוחד הכספי והשוחד הגאבטני וכל הדברים האלה שכל הזמן זה כוחות שפועלים עלינו כל הזמן פוליטיקה ועניינים ומחלוקות וכבוד ולי אני מגיע לי אני אני ואני וכולי רגע אחת, שעה אחת בחייך התנתקת מזהה עכשיו אתה יכול לראות את העולם בעיניים בהירות ואם, אומר החזוניש, אם עכשיו תתפלל מובטח לך גם שתפילתך נשמעת סוף סוף עכשיו אתה נטול נגיעות אישית נגיעות אישית אני אתן לכם דוגמה למה אני מתכוון אם אני היום באתי לכאן לדבר כמה זה חמור להשן סיגריות איסור דוראית החמור ונשמרתם לנפשותיכם כל סיגריה מורידה בין 7 ל11 דקות מהחיים הורסת ריאות, הורסת כליות, הורסת לב, הורסת הורקית מחליש אותך, מה שריח, לא נעים להיות בחברתך איסורים, 20 פעם ביום לצאת להיכנס במטוס אתה סובב, מה הצער, יש מהסיגריות האלה. מי כאן היה, מי כאן היה קופץ עליי ונלחם בי? רק המאשנים. אף אחד ממי שלא מאשן פה לא היה כועס עליי. כולם היו מהנהנים ככה בראש, כמו אריאל הצדיק עושה ככה. למה? כולם יודעים שאני צודק בכל מילה שאמרתי. זה לא דעתי, זה אשם אמר, נשמעו את עצמכם, זה פשוט. מי כועס? אלה שמכורים לסיגריה, היא שולטת להם בחיים, זה איך שהם פותחים את העיניים, עוד לפני עמודי עני כבר בפה, ביום כיפור היא כבר עלה אוזן, בתפילת נעילה כבר, כל רגע הוא בשעון, הוא לא בתפילת נעילה, הוא בשעון, יאללה עוד עשר דקות, כמה הוא סובל. פעם היה לי איזה אחד, אומר לי כבוד הרב, תשמע, אני מת לשמור שבת, אבל לא יכול. אני לא יכול לא להשן. אין כזה דבר. אני 10 דקות, רבע שעה, זהו. לא יכול לא להשן. אני לפעמים מדליק 4-5 סיגריות רצוף אחת מהשנייה. אני לא יכול. אמרתי לו, תגיד, אם עכשיו היה רווה מקובל לראש שלך, שאיכשהו אתה שם את הסיגריה בפה, בום, פוצץ לך את המוח. היית מדליק, מה הוא עונה לי? הוא אומר כן. הוא אומר לי כן. אני נשבע לך שכן. אמרתי לו אתה פטור ממצוות. שוטה פטור ממצוות. מה אתה יכול לענות לאחד כזה?
אה, אבל אני רוצה להראות לך על השאלה ששאלת לרחל שהיא נוספת ענינו על
זה דרך אגב שהחיוך הוא על כולם לא לבייש יהודי לכן יעקב אין לו שם שום טענה נגדיו אבל אם אנחנו
ניכנס לתמונה ונראה את האמת של האמת כי אנחנו מסתכלים, כי אנחנו אוהדים של יעקב כשאנחנו רואים את יעקב אנחנו מתרגשים אז אנחנו אוהדים שלו ואוהדים של החדר נכון אנחנו שומעים את זה אז אנחנו נגועים אבל אם אנחנו נסתכל על התמונה
שהיא באמת אבל אשמעו אוזניך מה פיכה מדבר אם אנחנו אוהבים את יעקב ואת רחל באותה מידה כי שניהם צדיקי לסוד עולם אז עד רבה אנחנו ניטרלים אם היינו אוהבים אחד מהם אז היינו לטוב וטוב אבל פה רחל ציפחה את יעקב בדבר נוראי אנחנו לא בעד יעקב נגד רחל או רחל נגד יעקב אנחנו צריכים
מהשורש של הבעיה כי מי שולט בכל העניינים? נבן שולט יעקב הוא עכשיו האבש שלו שהוא עובד אצלו נכון? אז הוא הבן הבאי הוא הבן הבאי זה שהוא רמאי זה משהו אחר זה הוא רמאי ויחד יודע שהוא רמאי אז היא אמרה אין לי מה להפסיד פה הוא בטוח רמא את אבא שלי לא משנה מה יהיה לפחות ניקח את החוטים וגם המסקנות שלו זהו בסדר, ימור.
עכשיו רק נשארה לנו שאלה אחת. אני מבטיח לכם שאתם כבר שכחתם. שאלה מאוד מטרידה, ואתם רדומים היום. נו, נו, מישהו אמר פה. הבנים! מה עכשיו אתה שם את הבנים של הצפחות, של הפילגשים הראשונים, ושם את הלאב ונחל בסוף? התשובה היא, רבותיי, חס וחליל, לחס ושלום, לחשות ביעקב אבינו, שהחלק מהבנים שלו, שהם חלק מהעם ישראל, הם השבטים, הם פחות חשובים בעיניו מאחרים. זאת אומרת, כאן צריך להקריא, אחד מהבנים שלי, בוא, בוא, אתה, אתה תלך. זה לא עובד ככה. ללמה? כתוב בתורה שבני לאהיו מבזים את בני הפילגשים יום יום מביישים אותם יורדים לחייהם אתם בני השפחות אתם לא חשובים והם מלומדים באיסורים וברגשי נחיתות ויעקב יודע מה הוא יכול לעשות יעקב ידע שאלוקים מבקש לנרדף לב נשבר ונתקע אלוקים לא תפזה מי שמלומד ביסורים יש לו יותר החמש המים יש לו יותר שמירה וזכויות כי ה' מרחם עליו על מה שהוא עובר לכן יעקב אמר מי שיכול להציל אותנו זה בני השפחות שהם עוברים בזיונות יום יום אותם תשים בשורה הראשונה הזכויות שלהם יצילו את כולנו. אבל יוסף, מפונק, נסיך, לומד איתי חברותה, הוא יודע שאני אוהב את אמא שלו, זה אהבת חיי, והם הכי חשובים בעיניי. מה יש לו? מסלסל בסערו. בני לאה. אני מקורב איתם, אף אחד לא מבזה אותם. אין להם מספיק זכויות זה מה שכתוב שבימים הנוראיים צריכים למצוא חזן אני עם לב שבור לא איזה מיליונר ככה שלוש מאות קילו יושב על שיר הבשר עם הסיגר שלו בוא בוא אתה תתפלל כל נדרה ותתפלל לנו תפילת נעילה מה הוא עכשיו באמצע התפילה ראש שלו חושב היח אתה תגיע בזמן או לא זה יכול עכשיו להתפלל לקראש ברוך הוא בלב נשבר? תביא מסכן תפרן, הבנקים, הוצאה לפועל, דופקים לו בדלת, פתח את הדלת, תביא את הספה. מחר בבוקר יש לו בית משפט, זורקים אותו מהבית עם עשרה ילדים. שים אותו לבכות. הצריכות והבחיות שלו והרעידות יצילות כולנו. זה החשבון של יעקב. ורק נסיים ובזה גמרנו להיום. השקפה זה הדבר הכי חשוב בחיים. שלושת הדברים שאדם צריך בחייו כדי להיקרא צדיק בעיני השם, שמירת מצוות ואימנות מעברות, אמרנו. תיקון המידות זה כל האדם, גם כן אמרנו. תקן כל המידות השליליות שבו. וזה עדיין לא מספיק. אלה פלאים. בן אדם יכול להיות שומר כאן לקבע חמורה. כל המצוות. ואין לו אף מידה רעה לא נשארה בו. תיקן הכל. אין כרס, אין גאווה, אין כינה, אין עצלות, אין קמצנות, אין אנוכיות, אין כלום. רק טוב יש בו. ועדיין אין לו חותם של צדיק. אשקפות עקומות. מאיפה בא לה אשקפות עקומות? או שהוא מקשיב לדרשנים שהם לא מפיצים השקפה נכונה, או שקרה בספרים שהשפיעו עליו לרעה, או שזה מילדות, גידלו אותו כמו עץ עקום. ברגע שהם גדלים אותך עקום, קשה מאוד ליישר את העץ. מאוד מאוד קשה ליישר את העץ. מה הפירוש? בזמן שהוא היה ילד, ההורים, החצי הפיקורסים שלו, כל היום אמרו לו, אם לא תוציא תואר, איך תתפרנס? לא ייצא ממך כלום אתה חייב בגרות אם לא יהיה לנו צבא חזק כולנו נמות חייבים צבא חייבים ככה וחייבים ככה וחייבים לעבוד שתי משמרות יעצלן תעבוד משמרת שנייה ומשמרת שלישית מה אתה רוצה שההורים שלך יפרנסו אותך כל החיים? כל האזרעל הזה של החילוניות, של האפיקורסיות, של תרבות יוון, מגיל אפס, דחסרו לו לראש מאלף עטף כל יום. בסוף הוא חוזר בתשובה גיל 25, הוא בא לישיבה, רואה שכל האמונות שלו הן אמונות עקומות לחלוטין. הצבא חשוב מאוד, צריכים צבא, אבל ה' עושה הכל. כן מצבה טוב לא טוב אין כל כך נפקמינה במלא השם מחליט איך תיגמר המלחמה זה א' פרנסה זה אח ורק מעת השם וכבר אמר שלמה המלך לא לחכמים לחם חוכמה לא מביאה לחם לשולחן. המפגרים טיפשים הכי גדולים בעולם, יושבים על מיליארדים. והם מורים הכי כשרוניים בעולם. מה מרוויח מורה? תראה איזה חכם הוא, כל היום בספרים, תולעת ספרים. מה הוא מרוויח? עשרת אלפים שקלים בחודש, במקרה הטוב. והנה המתאגרף מהברונקס, כל הפרצוף שלו כשכושי ושיני זהב, נותן שניים, שלושה אגרופיל, שלושים מיליון דולר. אחר כך עושים איזה נעליים עם הפרצוף שלו על זה, עוד 100 מיליון. כמה שנים הרב והמורה הצטרכו לעבוד כדי להרוויח מה שהוא מרוויח בדקה? בדקה! אתם יודעים במשחקי כדורסל? אתם יודעים כמה שחקן מרוויח על כל משחק? מעל 200 אלף דולר. כמה שנים אתם תעבדו כדי להרוויח 200 אלף דולר? לפחות חמש, שש, עשר שנים, לא? להרוויח אותם נקי. להרוויח אותם נקי. ואני מניח שאתם לא כל כך נהנים בעבודה כמו שהוא נהנה מהכדורסל. זאת אומרת, תפסו איזה אחד, קופץ ברחוב, זורק סווה, ראה אותו איזה אחד, בוא פה, אתה שחקן טוב, הכניס אותו לקבוצה, מאה מיליון דולר בשנה. זאת אומרת, אתה רואה שאם השם מחליט שאיזה פלגמט יהיה מיליארדר, לא יעזור לך שום דבר. בסדר, אז אני אומר, לבוא ולהגיד לילדים אם לא תלמד, אם לא תעבור קורס וכו' וזה, אחר כך באים ואומרים צריכים צבא גדול, כולם צריכים לסד בנטל, זה עוול, אתם מנצלים את החילונים, מה, בגלל שהוא חילוני הוא צריך להיות פרייר שלך? אדוני הוא חי בזכותי אני לא צריך להתנצל בפניו כל נשימה שהוא נושם זה בזכות התורה שלי והתורה של יצחק ושל משה ושל 200 אלף בחורי ישיבה והברכים כי ככה כתוב בתורה אם לא התורה אין לעולם קיום וכל שכן לא לחילונים פה, הם חיים ונושמים ואוכלים אך ורק בזכות התורה. לכן שב בשקט, תגיד תודה ותשתוק. אל תבוא לערער על המוסכמות. אבל למה אנחנו לא מדברים ככה? כי אנחנו בעצמנו חדשים. אם היינו יודעים במאה אחוז של מה שהשם אומר זה אמת, בחיים לא היינו פותחים איתם בכלל לנסה ומתן. מה אתה בכלל מעיז לדבר? אתה בזכותי נושם? אתה בא אומר לי מה לעשות? תגיד תודה שאתה חי. בלעדינו אתה לא חי. גמרות מפורשות. אני אביא לכם גמרה אחרי גמרה. כתוב שרבי יהודה הנשיא בא לאשירים, אמר להם הקיסר ביקש שרשרת זהב. איך אומרים? קישוט, משהו יקר. כל מי שעובד יישב בתוצאות של השרשרת. ומי שלומד תורה פטור מהמס הזה, למלך. באו העובדים, כולנו חרדים להזכירכם, לא היה חילונים בזמן רבי, זה לפני 2,000 שנה. אין חילונים. באו הבעלי בתים, כולם מסכנים ותרבושים. אמרו לרבי, זה לא פער, צריך לסט בנטל. מה זה רק אנחנו נשלם, גם שהבחורי שבעה השתתפו בהוצאות. אמר להם, אתם הבאתם עלינו את הצערה, אתם תשלמו את הצערה. אמרו לו, אם ככה, נקום ונעזוב את העיר. מי ישלם? אמר, בבקשה, קומו, תערזו ותעזבו את העיר. החליטו לעשות מרד ברב. איזה רב? זה שכתב את המשנה, בזכותו אנחנו חיים היום. בזכותו יש גמרה. בזכותו יש שולחן ארוך. את לעשות לאשר הפירו תורתך, אם הוא לא היה כותב את המשניות, לא הייתה לנו היום תורה. התורה הייתה משתקחת בגלות. והוא גם מזרע דוד המלך, והיה הכי עשיר בארץ. ומה לו, מה לו, חי 120 שנה. ובזה מרדו. מי? החרדים. החרדים מרדו ברב. כמו כולם עם העגלות והסוסים, ועזבו את העיר. איך שהם יצאו מהעיר הגיע חייל רומאי ואמר המלך ביטל את בקשתו הוא לא רוצה את התכשיט בשביל מה מביאים את הסיפור הזה בגמרא? להראות לך שכל הצרות שיש כאן מחלות, מגפות, בעיות, מחבלים, יוקר מחייה צער נורא כל מה שקורה פה הכל מגיע מהעבירות מי שיושב 16 שעות ביום ולעמל בתורה אין לו זמן לעבירות אף אחד לא מושלם ודאי אבל יש שם כיפור, יש סליחות גם את הקצת העבירות שהבחורי הישיבה עושים חזקה שהם גם מתקנים ועושים על זה תשובה ומתחרטים כי הם מבינים מה זה בלי תורה אין לאדם עירת שמיים אין עם הארץ חסיד אין כזה דבר אין אדם שיהיה חסיד במידות ובהתנהגות בלי להיות עמל בתורה. זה בלתי אפשרי. לכן, ברגע שהם באים ואומרים, גם אלה שלומדים צריכים ללכת להתגייס, במילים אחרות מה הם אומרים? בוא נחתוך את הענף שעליו אנחנו יושבים. ובאים חרדים בטיפשותם, אומרים בוא נדבר איתם. על מה נדבר? אתה רוצה להטביע את העוניה? אנחנו מגומים שהעונייה לא תתבא. עכשיו אתה רוצה שאנחנו נעזור להם להטביע את העונייה שנמות כולנו? זה שהם עמי הרצון ולא מבינים בחשיבות התורה, בסדר, אני מבין אותם. אבל למה לנו ליפול לטיפשות שלהם? הרי אנחנו לא עמי הרצון, אנחנו מבינים, אם לא הבריטי, יומם ולילה, חוקות שניים וארץ לא סנטי. במילים אחרות, אם אנחנו לא נתקן את ההשקפה הרקובה שלנו, אנחנו מכיסים את השם יותר מהם. בגלל שחילוני ממרץ מבזה את התורה וצועק נגד הבחורי הישיבות, אין הרבה מלצפות ממנו. אין. מה אתה מבין? מה הוא מבין מה החיים שלו? הוא חושב שאלה שלומדים תורה זה כמו לשם ללמוד היסטוריה. בגלל זה הוא מתעצבן. מה אני צריך עכשיו אתכם שתלמדו לי תורה? הוא חושב שתורה זה כמו ללמוד ספרות, כמו ללמוד מתמטיקה, כמו ללמוד הנדסת מכונות. אז בשבילו הוא אומר מה אני צריך את הסטודנטים האלה מבזבזים לי זמן והם עולים לי כסף. הוא לא מבין שהתורה זה בכלל לא, העניין של התורה זה בכלל לא העניין של הידע. זה עצם אלימות שומר עלינו ומביא לנו שפע לעולם. כל העולם ניזון בשביל חנינה בני, חנינה בן דוסא, והוא דיי לו בכף של חרובים מערב שבת לערב שבת. כל העולם ניזון בשביל תלמיד, ישיבת, צדיק, רב אחד, חנינה בן דוסא. הם באים לך וטענם, הם אומרים לך,
נגיד, בחול, בדורות החוזרים וכל מיני כאלה,
חרדים וכאלה, כאילו, לא היו, אין דבר
כזה לומד כל היום.
מה אתה עונה על דבר כזה? קודם כל, זה לא נכון. מי אמר כזה דבר? תמיד היו כאלה שלמדו כל החיים שלהם תורה. היו נגרים וכאלה שגם היו לומדים. א' זה לא נכון. ב', גם אם היו כאלה אנשים, אני אסביר לך את ההבדל.
כמות העבירות שיש היום מעולם לא הייתה. הקב' הוא עשה את זה שתרבה תורה כל כך הרבה פה. מה שאנחנו עושים פה עושים בכל הארץ כל הזמן. ה' עושה את זה.
למה?
אחר כך הכל ייארס. פעם לא היו אותם כאלה. כמה בחורי ישיבה עושים?
אז רגע, אז אני רק אענה לך השנייה מכילה, אז תשמע. בזמן התנאים והמוראים, היה זה סנדלר, זה עובד עיקר, זה רועצון. אז עכשיו איך זה יכול להיות? מה? אז כתוב, הרמב״ם כותב לפני 900 שנה, שבעל הבית, אחד שעובד, ילמד תשע שעות ביום מינימום. תגיד לי אתה, אחד שעובד היום יכול ללמוד תשע שעות? למה לא? אתה יודע למה לא? אני אגיד לך למה לא. בגלל שהעולם הגיע להפקרות כזאת שקודם כל היום כולם רוצים בתים גדולים ומרווחים עם מזגנים ועם חשמל ועם מים ועם שיש ועם כל מיני מדיח כלים ומכוניות בחנייה. ורוצים את כל תענוגות העולם הזה, ובגדים יוקרתיים, אז בסופו של דבר היוקר של החיים הוא כל כך גדול, כי אנשים גדלו מפונקים, וכל שבוע מרצים משהו חדש, וכולם רוצים גם את זה, וגם את זה, וגם את זה, ושעונים, ותחשיטים, ובסופו של דבר צריך להביא המון כסף כדי לשרוד. אין זמן ללמוד, כי כדי לשלם, רק לשרוד, לא להיות ברחוב, אתה נהיה עבד של החומר, עבד. אבל אז, אדם היה גר בצריף, בונה אותו מעצים בעצמו, חשמל לא היה. לא היה חשבון מים, לא היה שייש, לא היה מקרחות, לא היה שירותים, לא היה מכוניות, לא היה ביטוחים, לא היה כלום. היו מגדלים כמה כבשים ותרנגולים, ביצים היה בחינם, מלאפפונים והגווניות בחינם, תפוזים ולימונים בחינם, פעם בחגים היו שוחטים כבש לכולם, אוכלים מדי פעם, דגים מביאים בחינם מהאגם, זה היה העולם. הטבע היחיד שעלה כסף, זכר לימוד. שהילדים ילמדו תורה. זהו. לא היה חשבונות. לא היה שני ביטוחים לשתי מכוניות, ביטוח על הבית, ביטוח בריאות, קופת חולים. לא היה את כל זה. לכן בן אדם עבד שעה-שעתיים בבוקר, היה לו מספיק למחיית אותו יום, ומיד רץ ללמוד. וזה מה שחזן אומר, אם מישהי יש לו מה לאכול היום, ודואג מה אני אוכל מחר, הרי זה קטני אמונה. אבל היום, אז כל העולם קטני אמונה. אם יש לי היום לחיות רק להיום, זאת אומרת, בעוד עשר שעות, אין מה לשים על השולחן לילדים בבוקר לארוחת בוקר. אני יכול לישון בלילה? לא יכול, נכון? אז אני קטן אמונה? לא נכון. כי בזמנם להביא את מה שצריך זה שעתיים עבודה. יש לי כבר לכל היום כל מה שצריך. אבל היום תעבוד עשר שעות, אתה לא מביא את היומית. העובדה שכולם בגירונות פה, כל בן אדם שאני מדבר איתו פה, כל בן אדם! כולם במינוסים, כולם בחובות, כולם בהוצאה לפועל, כולם במשברים כלכליים, במיוחד אחרי השנתיים האלה, מאז המלחמה התחילה. גם ככה, אבל לא כזה חמור. גם יש ירידה ברמת החיים מבחינה כלכלית. יש כזו גזירה כזאת. דרך אגב, אחת הסיבות שהעולם נהיה במצב הזה, בגלל שהריבית קבועה בכל העולם. ובמילא אנשים משלמים כפול במשקנתה, כפול על הליס של המכוניות. הכל בגלל הריבית הגבוהה, היוקר של החיים מאוד יקר. אם יורידו הרבה את הריבית, אז פתאום אתה במקום לשלם 8,000 שקל למשקנתה, זה ירד ל-6,000. ובמקום לשלם 2,000 שקל על המכוניות, זה ירד ל-1,200. אז הכל ירד. אבל כבר כמה שנים, הריבית ב... מעד 7 אחוז, וכולם נענקים תחת עול הפרנסה, וגם זה, זה רמא את השם. דרך אגב, אתם יודעים למה הריבית גבוהה? ובזה נסיים. למה הריבית גבוהה? אתם יודעים? נסכם בקטע של כלכלה. כשיש אינפלציה, מעלים את הריבית. שיש אינפלציה, מה זה אינפלציה? שהמחירים כל הזמן עולים. אז עכשיו כשהמחירים עולים עולים מעלים את הריבית כשמעלים את הריבית לאנשים אין הרבה כסף ביד ואז הם מפסיקים לקנות מותרות, ואז יורד העסקים, מראים שעכשיו יש הרבה שאין, גם מופתלים וגם לא קונים, והדוחות של כל החברות הגדולות, הכל ירד, ואז רואים שירד הביקוש, יורדים המחירים, כי יורד הביקוש, אז כשיורד המחירים, אז האינפלציה ירדה. עכשיו, כשאין אינפלציה, מורידים את הריבית. האם רואים עוד פעם שמתחילים אנשים לקנות? עוד פעם מעלים את הריבית. זאת אומרת, מי שעורס לעצמות החיים זה אנחנו! בתאווה! תאווה חומרית! כולם רצים לקנות! שב! אז מה אם יש לך כסף כרגע בצד? מה אתה חייב כל הזמן לקנות? עוד חליפה, ועוד בוסן, ועוד קניון, ועוד מסעדה, ועוד מגש פיצה, ועוד טיול, ועוד... תשב תוריד פרובין מה שאתה אומר זה נכון אבל זה מאוד מצער שאנחנו נרקומנים זה הנרקומן שצריך את הסם שלו כדי שיביא לו קצת סיפוק אין לך מקום בקניון לקנות אז אתה הבנת מה קורה אנחנו עושים לעצמנו את החיים ובסוף בוכים למה יש יוקר המחיה? אם כולם יפסיקו לקנות, יורידו בחמישים אחוז את כמות הקניות, התחננו אליך חנויות לבוא לקנות בחנצים מחיר, בוא, רק תיקח, כך אחד תקבל לך תחינם. למה כל הזמן המחירים עולים? כי יש ביקוש. אם אף אחד לא נכנס לחנות, מה, אני מעלה מחירים או מוריד מחירים? מול הייתי בחנות, אבל הבית אומר לי, מוטה, בזבז, תקנה, תקנה. אבל תראה מה, היום באתי, קניתי. יהי רצון, יהי רצון שאנחנו, אנחנו נזכה שיתקיים בנו כל שלושת התנאים שמירת מצוות, תיקון עמידות והשקפה יהודית תורנית נכונה וכן יהי רצון ונאמר אמן. אבי חנניה בן הקשייה אומר על צהר גדול שבכל אזעקות ישראל לפיכך
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
