סבל שאדם סובל מחוסר אמונה האם נחשב לכפרת עוונות
A Hebrew lecture exploring whether suffering from lack of faith counts as atonement for sins. The speaker argues that sincere effort matters more than outcome, citing stories of secular converts like Roni Barik and Yovel who returned to Judaism, and uses parables about work, payment, and divine justice to show how God values genuine striving even amid doubt.
Chapters
זכות
גדולה להיות כאן איתכם בהכו היום. ברוך השם. עכשיו היינו כאן בארוחת הערב אצל עמי, בית שנפל עליו טיל, 100 מטר מפה, וקם לתחייה הבית. הנה, מכאן ראיה שיש תחיית אמתי מן התורה. הבית, איך אומרים, קיבל בומבה רצינית, וברוך השם זכינו עכשיו להגיד בו איזה שעה דברי תורה וסעודה וכולי. מה שעברתם כאן בצפון, כמובן שלצערנו הרב, זה המצב שעם ישראל נמצא בו. יש כאן לא רק בעיה פיזית, יש כאן גם בעיה מנטלית. שכל מה שקורה משפיע על האנשים מבחינה מנטלית. עכשיו, יש אנשים שבזכות המכות, מתחזקים, חוזרים בתשובה, מתקרבים לקלוש ברוך הוא אתה רואה שהרבה אנשים שהיו בשבי פתאום התחילו להתקרב לדת חלק מהשבועים שחזרו והמשפחות שלהם אז א', אתה רואה שבדרך הטבע מי שסובל איסורים מתקרב יותר לקלוש ברוך הוא אבל לצערנו הרב יש כאלה שבועטים להפך שקבלים איסורים ולא הולך להם חלה כמו שהם התרגלו הם מתחילים לבעט ופתאום הם כבר לא באים לבית כנסת ופתאום שבת זה לא 100% ותפילין יום כן יומיים לא אז כמובן הכל זה בסופו של דבר בחירה של האדם האדם בוחר אם להסתכל בחצי קוס המלאה או בחצי קוס הרקע דרך אגב אתם יודעים הגאון מבין נפמנה נתן שיעור בישיבה שלו לפני 200 ומשהו שנה והוא אמר הוא אמר, הגאון מבין לה תיאר את עונשי הגאנום בפרטי פרטים, כמו שזה מופיע בזוהר, בדברי חזל ואחד התלמידים שם קיבל פחד, נכנס בו פחד, מין שיתוק, שיתוק נפשי למאחורת כמה ימים הוא לא הגיע יותר לשיעור שוכב בחדר ככה מדוכא משבר נפשי אמרו לו אמרו לו גאון שאל איפה הוא מה הוא חולה לא מרגיש לו אמרו לו מאז הדרשה שהרב אמר שכל האיסורים שהיו לאיוב גאון הבין לדיבר על ההקדמה של הרמבן לספר איוב הרי ספר איוב מתאר שם את מי היה איוב, ומה קרה לו בסוף. מתו לו ילדיו, לקחו לו את כל הכסף, מחלות, בעיות, צרות, חברים. צרות נוראיות היה לו. שבסוף הוא אמר לה, כשברחו מית, בלבלת בן אויב לאיוב, זו אותן מותיות. אני לא אויב שלך, אני אוהב שלך, מה אתה... אתם יודעים, באמריקה יש קהילות של אשכנזים, ויש להם העברה מסוימת. היא שונה מהעברה של הישראלים ומהעברה של הספרדים. אז לפעמים אני הולך להתפלל אצל האשכנזים, הם אומרים, ברוך אתה השם, אויב עמו ישראל. במקום אוהב, הם אומרים אויב. זה המפתע שלהם. ככה המפתע שלהם. כן. אז אני הרבה פעמים אומר להם, לא, לא, אסור להגיד אויב. או שהם רוצים להגיד כהן, הם אומרים כהן, היהוד אצלם נכנס כל פעם שיש צרן נכנס היהוד כהן כהן לא אומרים כהן אומרים כהן אבל איך אומרים זה גם חלק מהעונשים של הגלות שפזרנו כל העולם גם כבר איך לדבר אנחנו לא יודעים דוגמה, אם היום היה קם אחד התנאים ומדבר איתנו, יכול שלא היינו מבינים מילה מה הוא אומר. אני למשל, פעם בא לי איזה תימני אחד לבית כנסת אצלי בבית, תימני מתימן, לא עוד שהיה בארץ, שהוא בא ישר מתימן לאמריקה. בן אדם בשנות ה-75 אולי הוא היה אז, ביקשו שמישהו יקרא בתורה. אמרו, הנה, תימנים כולם יודעים לקרוא בתורה, מגיל אפס. אמרו לו, רב יוסף, תקרא בתורה. מילה לא הבנתי מה הוא אמר. מילה. לא הצלחתי להבין מילה. אני מסתכל, לא מצליח לקשר בין מה הוא אומר לבין המילים. תימנים של הארץ מבין, אבל אותו לא הבנתי כלום. זאת אומרת, אתה רואה שעכשיו, דוגמה, אם היית מביא אשכנזי ומביא את התימני הזה, שיהיה ביניהם שיחה בלשון הקודש, מילה הם לא מבינים אחד את השני. זה לצערנו הערב אונשי הגלות. שאנחנו, עבונותינו הערבים, ירדנו לגלויות, וחלק מהגלויות הוא שאנחנו לא יודעים לדבר בלשון הקודש כמו שבאמת צריך, וגם שעכשיו חלק מאיתנו אוכלים גפילטה פיש, זה גם כן חלק מהגלויות. אז אתה רואה שמה ליהודים ולכזה אוכל, הרי יהודים אכלו אוכל מזרחי, חריף, כל מיני דברים של המזרח התיכון, אבל ירדו לאירופה, אז זהו, אז נכנס להם המנהגים שבאו מארצות של אירופה, אין מה לעשות. אבל זה שטויות, מה אוכלים, איך לבושים, זה פחות חשוב. מה שחשוב זה עיקר הדיבור, העברות, על זה כבר זה בעיה גדולה. אצל החסידים הוא והיא זה אותו דבר, אתם יודעים. גם הוא וגם היא, את שניהם הם קוראים היא. שאלתי איזה חסיד, אמרתי לו, תגיד, איך אתם מבדילים בין זכר לנקבה? זה כמו באנגלית, you, you. בעברית אומרים לאחד אתה, את. לפי השיחה, אתה מבין עם מי הוא מדבר. באנגלית זה you. Are you coming? Are you coming? הוא אומר לאיש ולאישה אותו דבר. עכשיו, אצל החסידים, אותו דבר, היא והיא, זה שניהם, זה גם זכר, גם נקבה. שאלתי איזה חסיד, ישר, גם ישר. אמרתי לו, מה זה? נראה לך שהקדוש ברוך הוא יקרא לאיש ולאישה אותו דבר? היא אומר, לא, ודאי זה טעות. אמרתי לו, נו, אז למה אתם לא משנים? שים לב מה הם אומרים. לא זזים מילימטר מהמסורת של אבותינו. גם אם המסורת התחילה לפני מאות שנים והיא לא נכונה, מישהו התחיל משהו לא נכון, אנחנו לא רפורמים, לא עושים שינויים. שיבוא המשיח יגיד לנו מה צריך לתקן. אבל עד אז לא משנים שום דבר. למה? תראו הרפורמים התחילו לשנות. אחד מהם לא יהודי היום. מתוך אלף שאומרים אני רפורם ג'ו, עלווי שאחד מהם אמא שלו יהודייה. כולל הראש ממשלה לשעבר. הם כולם גועים. הם בחסקת גויים, כי הם כבר 230 שנה מתבוללים. 11-12 דורות מתחתנים עם גויים בכל העולם. אז עכשיו אם בא לך איזה אחת דוברת עברית, אומרת, אני, אמא שלי אמריקאית, ואני יהודיה רפורמית. אי אפשר לסמוך על היהדות שלה, חייבים גייר אותה. אי אפשר לחתן אותה עם יהודי. בא עכשיו לבית דין, אני אמריקאית, אני הונגרית, אני פולנית, אני רפורמית. מה רפורמי? זה 11 דורות הם מתבוללים. מה אני יודע מי סבתא של סבתא שלה? מי בכלל? יכול להיות שזה איזה גרמניה בכלל. אי אפשר לסמוך על היהדות שלהם. האם בעלך עכשיו תימני, מכל העולם, כל תימני שאתה מכיר, אתה יודע שהוא יהודי. אין, לא היה אצלהם ניסוי תערובת. חלאבים, אתה יודע ש-99.99 יהודים. אבל יש עמים שהרוב המכריע שלהם התבוללו כולם עם גויים. אז לכן אנחנו לא יכולים לסמוך על היהדות שלהם. עכשיו הוא בא ואומר לך, אני יהודי, אתה אומר לו, כן, אתה יהודי, אבל ליתר ביטחון בוא נגייר אותך. למה? אנחנו לא יכולים לתת לך עלייה לתורה, לחתן מישהי פה איתך בקהילה, בזמן שאנחנו לא יודעים בוודאות אם אתה יהודי. ואתה בעצמך לא יודע. אז נחזור לעניין. אז באמת, הצער הזה של הגלות, כל העניין הזה, זה נגזר עלינו, הקדוש ברכו בעבונותינו הרבים, הביא לנו את הבעיה הזאת, פיזר אותנו בעמים, כמו שכתוב, והפצתי אתכם בעמים, ונשארתם במתי מעט, או מתי מספר. זאת אומרת, אנחנו בנס שרדנו, בנס. עכשיו, בכל אופן, נחזור לעניין. אז אתם פה בצפון עברתם הרבה ייסורים, חלק מהאנשים התחזקו בזכות האיסורים, חלק נחלשו, חלק כבר לא באים יותר לבית כנסת, חלק כבר נמאס להם, אבל חלק דווקא עד רבה. הבינו שהשם עשה לנו נס, למרות כל הצער, אנחנו בחיים. אומרים חזל, מה יתעונן אדם חי? חזל אומרים, מה זה מה יתעונן אדם חי? כן, אדם שהוא סובל איסורי איוב. והוא לא יכול, שנייה, אין לו מנוחה. מה אתה מתלונן? אומרים לו. מה זה מה אני מתלונן? אין לי דקה מנוחה, אני לא יכול לפתוח ספר אפילו מרוב האיסורים והצער שיש לי. אומרים לו, אבל אתה חי! איך אתה מעז להתלונן? אז ברגע שאתה רואה שזה דעתם של חזל, וזה דעתם של הנביאים הקדושים, אז מה עלינו לדבר בכלל? אז התחלתי לספר לכם שהגאון מבילנה נתן שיעור על איסורי יוב. והוא אמר שתדעו לכם שכל החיים שיוב סבל, 70 שנה של איסורי יוב לא ישבו לשעה אחת של האיסורים בגיהנום. 70 שנה של איסורי יוב, 7,000 שנה של איסורי תושבי הצפון עם החיזבאללה, לא ישבו לשעה אחת בגיהנום. זה בעצם מה שהוא אמר. אז אחד התלמידים קיבל משבר נפשי. הוא לא יכול לצאת מהמיטה, שבור. אם ככה למה לי בכלל להיות דתי, מה אני לומד תורה, אני כבר מקרי עבוד, ככה הוא. אז אמרו לו, כבוד הרב, זהו, כבר יש לו משבר. הוא אומר, חבל, הייתי צריך להגיד עוד דבר אחד בדרשה. מה? שהאיסורים, זה דבר כל כך גדול שהם מסוגלים למחוק את כל האבונות ולבטל את כל הגיהנום. האיסורים שאדם מקבל. וחזל אומרים לך את אשר יואב השם יוכיח וגם כתוב יייסרו. כאשר יייסר איש את בנו, השם אלוקח המייסרקה. זאת אומרת, אב שמייסר את בנו, ועדיין שזה מתוך אהבתו אליו, נכון? לא רוצה שיידרדר לפשע. תקיף איתו, מהיר אותו בזמן, בודק איפה הוא, מתקשר לבדוק. זה מתוך אהבתו אליו. שמישהו נתן לבן שלו סתירה שעשה משהו לא בסדר, כל אדם פיקח, מבין שזה מתוך אהבה, הסתירה הזאת. מי ששותה, אני יודע מה, איזה ליברל, שמאלני, יגיד, הוא זה אבא אכזר, צריכים לאסור אותו. הוא לא יודע שכתוב בתורה, חוסך שבתו שונא בנו. מצד שני, בדור הזה לא מומלץ בכלל לתת אפילו סתירה אחת לילד כל החיים. גם כשמגיע לו הרבה יותר, לא מומלץ. למה? מה, אתה משנה את התורה, נהיית רפורמי? בתורה, כל חכמנו אמרו, שמי שלא מכה את בנו, לא אוהב אותו. חוסך שפתו, שונא בנו. מה זה שפתו? מכה בו. אם אתה לא נותן לילד שלך מדי פעם סתירה להחזיר אותו למותיו, זה ראיה שאתה שונא אותו. מי שהיום נותן סתירה לבן שלו, ייצא לו מזה תועלת או נזק? עזוב תיק. נגיד שזה רק הוא והוא בחדר, אין עדים. עכשיו הוא נתן לילד סתירה. ייצא לו מזה תועלת או... למה הילד לא יחבש את אבא שלו? לא. עכשיו השאלה היא כזאת, היום ודאי לא יצא לו מזה תועלת. רוב הסיכויים שהילד ימרוד בו, בהזדמנות הראשונה שתהיה לו, ויפרוק לגמרי עול. כמה סתירות נתת לו, הוא מסתכל עליך כתוקפן, כשונא, ברגע שיהיה לי הזדמנות אני בורח מהדת, מהמשפחה הזאת, לא רוצה איתם שום עניין. נשאל את השאלה, איך לפני כמה מאות שנים, האבא רק היה נותן לאבא מבט, הוא היה מפחד כופה? לא הייתה צריכה אפילו סתירה. זה היה נדיר מאוד לקבל סתירה. אז מה קרה שלפני 200, 300, 500 שנה, סתירה של אבא בחיים לא הייתה נשכחת, והיום אם תיתן לילד שלך סתירה, זה הסוף שלך ושלו? התשובה היא, זה חזל אמרו, שבאחרית הימים, זה רבי שמעון בר יוחאי אמר, שהוא לא רוצה להיות בדור הזה שלנו. אחרית הימים, בדור האחרון, הקב' הוא יגלגל את כל הנשמות הכי גרועות להזדמנות אחרונה. וזה מה שחז'ל אמרו במסכת סוטה. החוצפת תסגה פני הדור כי פני הכלב, בת קמה בחמתה, בן קם באביב. תראה איך תימאסו, חוכמת סופרים תשרח, היוקר יעמיר, כל הדברים האלה שקוראים לנו בדור הזה, לא היו לפני 50 שנה. אני שהייתי ילד, לא היה רוב הדברים האלה. מי היה יקם על אביב, מי היה מיסדף, כל אלה דברים, זה לא היה. והיום רואים, שכבר מזלזלים בחכמים, מזלזלים ברבנים, שונאים חרדים, שונאים לומדי תורה. במדינת היהודים באופן רשמי לומד תורה נהפך לפושע. זה לא היה מעולם, מאז ההבנים לא היה כזה דבר. שאדם שרוצה לשבת וללמוד תורה, אומרים לו, לא, אנחנו רוצים להוציא אותך מהישיבה ושתלך להיות חייל. הוא אומר, לא רוצה להיות חייל, אני רוצה ללמוד תורה. כתוב בתורה שלימוד תורה, היא שומרת על כל העולם כאן, בחומר העולם ישראל. את צריכים מצד אחד חיילים, מצד שני, צריכים לומדי תורה. אם נמעט בלומדי תורה, חיים שלנו בסכנה, תל אשבר חומר. אם לא בריתי יומם והלילה, חוקות שלמיים בארץ לא שמתי הגענו למציאות היום של להניח תפילין זה פשע ראיתם לפני כמה ימים בבית ספר כן, או ללמוד תורה אם אתה הגעת לגיל 18 אתה נהפך לעבריין על פי חוקי המדינה עוצרים אותך אם אתה בא לצאת מארץ עוצרים אותך ושמים אותך במאסר על מה? על זה שאתה לומד תורה זה דבר שלא היה מתקופת היוונים לא היה כזה דבר עכשיו זה מאוד מעניין, כיוון שחזל אמרו לך שבסוף התגלגלו כל הנשמות של כל העזי פנים וכל החצופים של כל הדורות, לכן סתירה לא רק שלא תעזור, תגביר את העזות פנים שלהם. למשל, כלב. כלב הוא החיה שהיא הכי הכי הרבה עזת פנים. כלב עז פנים. למשל, אם תיתן סתירה לחזיר, נכון, למה החזה לא אמרו, פני הדור כפני החזיר? חזיר זה יותר מגעיל. כולם ניגעלים מחזיר. מה, הכלב יכול להיות חמוד, נחמד, פרווה, עיניים כחולות, מלטפים אותו, מחבקים אותו, שומר עליך. יושמים איתו. אני יודע, נו, השם יעזור. בקיצור, אז מה אני מסביר? שלכאורה הם יכולים להגיד, פני הדור כפני החזיר. רוצים להביע גועל פה, נכון? תגיד חזיר. כפני הנחש. למה בחרו כלב? התשובה היא כי כלב זה בעל חיים הכי אספנים שיש. למשל, אם תיתן סתירה לחזיר, מה הוא עושה? כלום. כלום. תן סתירה לצבי? כלום. לסוס? לחמור? לגמל? כלום. לא עושה שום דבר. כלב, אתה לא נוגע בו, אתה רק הולך ליד הגדר, הוא מעבר לגדר באיזה ועילה, אתה רק הולך על המדרכה, קופץ על הגדר, וואו וואו, רוצה לקרוא אותך. אם אתה עושה לו ככה, או שלושה ימים הוא ינבח. לא נגעת בו, ואתה לא בא אליו, אתה לא תוקף אותו, יש גדר ביניכם, רוצה להרוג אותך, על שום סיבה. מה שהחכמים אמרו ברוח קודשם, של לקראת הסוף, הנשמות שיהיו בעולם יהיו עזי פנים, ופני הדור יהיה כפני הכלב. מה השמעה? אנשים ישחטו אחד את השני בעזות פנים שלהם ללא סיבה. אחד אמר איזה מילה, תעוקפים אותו באינטרנט, אשמצות, תגובות נוראיות, הלוואי שתמות, הלוואי שתקבל ככה ידים שלך, דברים נוראים. אתה אומר, מה? זה אמור להיות אח שלי. פחד פחדים, איך אנשים מגיבים על כל שטות, כל דבר, הכל אלימות, בכבישים, שובר לו את הראש עם הקסדה, יורים אחד על השני, שוברים אחד לשני, שורפים אחד לשני. איפה זה היה כזה דבר? זה כבר אמרו לך חזל, ככה ייראה הדור, רגעים לפני הגאולה. פני הדור כי פני הכלב, לכן לא יעזור סתירה. למי שיש לו מידות ונשמה טובה וכולי, סתירה אחת, הו הו הו, היא תשפיעה עליו לעשרות שנים. אתם יודעים, הרב חיים קניאפסקי, כשהיה ילד, הוא הבן של הסטייפלר, אז הוא, דוד שלו זה החזוניש. דוד שלו זה החזוניש. כשהוא היה ילד, כשהוא היה ילד, הוא זרק איזה כדור, והכדור שבר לחזוניש את הזכוכית. הוא נכנס לבית של החזוניש, שבר את החלון. אז החזוניש יצא, והחזוניש נתן לו סתירה. עכשיו, החזוניש לעולם לא נתן לאף אדם סתירה. למי הוא נתן סתירה? לאחיין שלו. אז הוא אמר שמה שהפך אותו לרבי חיים, זה הסתירה שהחזוניש נתן לו. זה היה הרגע הכי חשוב בחייו. תחשוב, דוגמא, אם אתה ילד, ילד פרחך בירושלים, ובא הרב אובדיה נתן לך סתירה, אתה יודע איזה זעזוע זה? מצד שני זה סיכון. מרוב הבושה והאילבון יכול בכלל לעזוב את הדת. או שיעזוב את הדת, או שעכשיו מרגע זה ועלה, הוא ייקח את עצמו בידיים, ויעשה תשובה, ויהיה בעצמו גדול לדור. סכנה! לא יודעים מה יהיה. בכל אופן, רבותיי, תדעו, האיסורים, לא צריך את הגאון בשביל זה, זה כבר חזלי מפורשים בגמרה, זה דברים ידועים. האיסורים מחפרים את ההבונות, ואין לך מכשיר מוריל יותר מאיסורים. עכשיו, איסורים זה לאו דווקא מחלות, פיצוצים, טילים, סירנות, הדברים הקשים, בתי חולים. איסורים זה כל דבר, פקקים בכבישים, בעיות פרנסה, כל מיני, אפילו הגמרא אומרת, אפילו חיפש מטבע אחד, יצא לו מטבע אחר, גם זה איסורים. מטבע אחד. עכשיו כשאתה מתקשר, נגיד, נגיד אתה מתקשר למשרד ממשלתי, שעתיים אוכלים לך את הלב. מעבירים אותך, מנתקים אותך, היום מהיום ניסיתי להתקשר למשרד ממשלתי, אחרי כל הלחיצות, אתה לוחץ לשלוחה הנכונה, תודה מנתקים אותך. עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם, כל פעם תודה מנתקים אותך. אז זה איסורים. האיסורים האלה, אם אתה מתעצבן ומתלונן וכולי, לא עוזר לך. אבל אם אתה אומר תודה רבה רבנו של עולם, קבל את האיסורים באהבה. אני שאלתי פעם שאלה לגבי האיסורים. למשל, אדם משקיע בבורסה. כל יום הוא יושב לפי השעות של ניו יורק, הבורסה נפתחה בניו יורק תשע וחצי, פה הוא כבר ארבע, מתחיל היום עבודה שלו בארבע, עד הלילה מאוחר, אז בארבע הוא יושב על המחשב, מתחיל לקנות ולמכור מניות. קנה איזה מניה, נגיד מאה אלף שקל, בדולרים, קנה, מתחילה לרדת. כל שעה יורדת. 100 אלף ירד ל-95 אלף, ירד ל-90 אלף, ירד ל-80 אלף. משתגע. זה איש שעובד קשה למחייתו. וואו, בדיכאון, בעצבות, עצבני, סיגריות במרפסת. מה קרה, משה, אתה בסדר? היום שחור. איך שקניתי את המנייה התחיל לרדת. תראי מה זה מזל ביש. למוכרת, איך שנפתחת הבורסה, בום, ירד ל-70. הוא אומר, יואו, מה אני אעשה, עכשיו שאני אמכור יפסית 30% ביום? זהו, אמרנו, אסור לי להישבר. אבל הוא כבר על סף התקף לב. ביום השלישי, בום, ירד ל-60. זהו, הוא כבר עומד לקפוץ מהמרפסת. אבל מה? פתאום טראמפ אמר איזה משהו בחדשות, תוך שעה, עלה ל-110. לקח את ה-10,000 דולר. הלך, עשה לעצמו קפה, רגוע, מחייך. מה קרה, משה? עשינו עשיריה היום. עכשיו, תשמעו, אני לא סתם אספר לכם את הסיפור הזה. הסיפור הזה, אמנם אני המצאתי אותו, אבל זה קורה כל יום. לאלפי אנשים. השלושה ימים שהוא סבל איסורים, כשהמנעיה יורדת, וזה הורג אותו, וזה חרב בלב. הוא עבד קשה על הכסף הזה. אז כל אלף שקל שיורד, זה עוד יומיים עבודה בשבילו. ירד עוד, עוד יום עבודה, עוד יום רע, ואני כבר הפסדתי חודשיים מהחיים. הפסדתי עוד חודש מהחיים. שלושה חודשים מהחיים הלך לי ביום. בסוף, הכל חזר. אבל בשלושה ימים שהוא היה מופסד, האיסורים והכאב לב שהיו לו, ממרקים לו תאבונות או שלא? למה? יש צד לומר, כשבחור יגיד לו, תראה, זה שאתה מטומטם, זה שאתה שותה, זה שאתה חסר אמונה, זה שאתה לא מאמין בי, זה שאתה לא יודע שכל הפרנסה היא ממני, ואתה לא בוטח בי, ואתה במקום לאכול את הלב, במקום לפתוח קצת לקרוא תהילים ולהתפלל על הפרנסה, יושב ומעשן ועצבני ודופק על השולחן, ובסוף הכל הסתדר. למה אני צריך לתת לך פרס על שלושה ימים שלא היה לך ביטחון בי וסבלת בגלל הטמטום שלך? היית בא ללמוד קצת מוסר? לא היית ככה. מצד שני אומר אותו שוטר, נכון, הכל אמת, אבל אני מטומטם, אבל סבלתי בגלל הטמטום שלי. אבל סוף כל סוף סבלתי. מה, אין רחמנות על מטומטמים? מה אתם אומרים? יש. אין
רחמנות. לא, יש, יש, הוא עשה את זה לעצמו, זה לא כדאי שזה יהיה
בלא איסורים. אני שואל אותך שאלה, אריאל, אם אני עכשיו נכניס לעצמי סתירה בשיא הכוח, בום, וכואב לי עשר דקות הלכי, זה מוריד לי מהבונות או לא? אפילו לא גרם. אז תסביר לי בבקשה איך המקובלים של ירושלים וכל הצדיקים היו עושים גלגולי שלג, מרימים אבנים מהרחוב, מזיזים אותם לצדי הכביש, מביאים על עצמם איסורים. אני השם, אתה מביא על עצמך איסורים ואתה רוצה ממני פרס? אתה תיפש, אתה תשלם על הטיפשות שלך. הוא עכשיו עושה צומות, העניות, הרי כתוב בתורה שרק ביום כיפור לה, והניתם את נפשותיכם. זהו, כל שער השנה תאכל, תשתה, תתלבש יפה, תיראה יפה, טוב לך, אשריך וטוב לך, אין לי שום בעיה, אני לא מחפש שתסבול יום-יום. לא יצרתי דת כדי שאנשים יסגפו את עצמם בסיגופים. אבל אתה רואה שלפי הקבלה, שזו מדרגה אחרת, זו השקפה אחרת גם, שם כן עושים צומות וטעניות וגלגולי שלג, ובערב יום כיפור עושים ארבע מיטות בדין, תפטפים עליך שעבה ומכות עם החגורה, דברים שלמשל אצל האשכנזים לא שמעו עליהם. להגיד לאשכנזי, בוא בוא נקבל ארבע מיטות בדין, מה? בוא בוא תוריד את החולצה, פאה, איי, מה זה? זה במקום עכשיו חז וחלילה, מיטת בדין. אז זה דברים שהם נכנסו ליהדות רק מהקבלה. אין להם מקור בפשט. בפשט אין שום רמז אפילו לענות את עצמך בשום עינוי. כל זה, זה בא מהקבלה. אז השאלה שלי עכשיו, אלה שעושים את זה, קבלו עונש או קבלו שכר?
השולחן ארוך. באורח חיים סיבן בן סעיף ד' אומר, יש שאומרים מצוות לא צריכות כוונה ויש מי שאומר מצוות צריכות כוונה וכן הלכה. כן. כלומר שאם אדם עושה דבר מסוים, אם זה מצווה, אם זה אפילו סיגוף לכוונת המצווה, לשם שמיים, נחשב לו. ואם הוא לא עושה, אפילו הוא מכבד את ההורים שלו, אבל זה בגלל...
ולא בגלל... זה אם הוא עושה הלכה ומכוון, אז נחשב לו. אבל אם הוא עושה דבר שאין לו מקור בהלכה, סתם, דבר שלא שמענו עליו מעולם. מי אמר שנחשב
לו? מכילה, אז אם הוא מסגף את
עצמו... על מצווה קיימת. דוגמה, אדם שלומד תורה יום ולילה שובר את המוח ואת הגאה וזה, זה גם סיגופים. אבל זה סיגופים קשרים, כי יש מצווה לעמול בתורה. ואם בחוקותיי תלכו, אומרים כל המפרשים שתהיו עמלים בתורה. אז על עמל התורה או על לעשות חסד ליתומים ולאלמנות ולהביא אוכל למסכנים, שגם יש בזה עמל ויסורים, זה פשוט שמועילו. להפך, לפעום צער האגרה, כמה שהעמל במצווה יותר גדול, כך גם השכר יותר גדול. על זה אין עוררין. אני שואל על אדם טיפה שיביא על עצמו איסורים שאין בהם צורך. עובדה שאתה רואה שהכל הלך חזרה והוא הרוויח עוד בגדול. בינתיים, לעת עתה, לעת עתה היה נראה שהוא סובל, והוא באמת סבל. ואחרון הסתדר, מגיע לו שכר או הונש? אני אתן לך רמז. אבל הוא הביא את זה על עצמו. אני אתן לך רמז, בחומש, יותר מגמרה, חומש, משה אמר לכנוש ברוך הוא, מהרגע ששלחת אותי לפרו, רק הרע לעם הזה, באמת מהרגע שמשה הגיע לפרו, פרו הקשיח את התנאים. אין להם כבר תבן, הם צריכים להכין בעצמם, כל מיני דברים שלא היה קודם. זאת אומרת, מצבם של בני ישראל כרגע, הוכמר או לא? הוכמר. הוכמר. זה שמשה לא רואה את העתיד, שבעוד כמה זמן פרו יקבל את מה שמגיע לו, ואז זה כבר ייראה כבדיחה, זה שסבלנו עוד כמה שבועות. אבל לעת עתה, סובלים יותר או לא? סובלים יותר. אבל הסבל הנוסף עכשיו, הוא חלק מתהליך הגאולה. אז הקדוש ברוך הוא כעס על משה? שהוא התלונן על הסבל? או לא כעס? כעס. מה אתה מבין מזה? שאם אתה סובל על איסורים ללא צורך, אז הקב". הוא לא שמח בזה. אז אותו אדם עכשיו שישב מול המסך וסובל. למה הוא סובל? כי הוא קטן אמונה. אם משה הגדול שבנביאים היה לו בעיה פה באמונה, שהוא יראה על מה שהקב". הוא עושה והקב". הוא כעס עליו, האם נאמר שהאדם הפשוט שהוא לא משה, הוא לא אחד חלקי מיליון ממשה, הוא אין לו את הגדלות של משה. אם משה הגדול בדבר הזה טעה, והקב". הוכיח אותו, אז אנחנו אנשים הפשוטים, לא בקרסוליים של משה. אז ודאי שאנחנו לא בדרגה הזאת. אז אם אנחנו סובלים עכשיו על ייסורים מסוימים, בגלל שאין לנו ביטחון ואמונה, והקב". בעצם אומר, טיפש, אם היית לומד חובות הלבבות כל יום, חצי שעה כל יום בעיון, לא היה לך את הבעיות האלה, כל ההתקפי חרדה, והתקפי פאניקה, והוגמת נפש, והיסורים, וזהה בידיים, והצבים, והסיגריות כמו משוגע, כל זה בגלל שאתה אפס, קטן אמונה, אתה מביא את זה על עצמך, עכשיו אתה רוצה פרס על זה? נכון או לא? מה אתה רוצה פרס? תגיד לי, אדם שפגם בגוף שלו, עשה לעצמו נזק, מותר לחלל עליו שבת? אני שואל. אדם עכשיו קפץ מהחלון. נשברו לו הרגליים, הוא במצב קשה, אולי ימות. צריכים עכשיו להדליק את הרכב, ולהסיע אותו לבית חולים. חייבים לחלל עליו את השבת? למה? זה שהוא מטומטם, אני צריך לחלל את השבת שלי? מסכים איתכם. פעם ראשונה חללים עליו את השבת. מה קורה עכשיו, איך שהוצאנו אותו מהבית חולים, שבת הבאה עוד פעם קפץ. והוא אומר לך, אני כל שבת אקפוץ, לא יעזור לך, עד שאני אמות. חללים פעם שנייה? כל פעם
אחת. כל פעם אחת, אבל הוא יהיה...
פעם שנייה, כן, פעם שלישית. אומר החכם פה רעיון יפה. הוא אומר פעם שנייה כן, פעם שלישית לא. מה גרם לו לומר? כי פעם שלישית זה כבר חזקה. אז מחזיקים אותו כבר לאדם שוודאי, אבל אני שואל, האם יש כזה דבר חזקה בדיני נפשות? או שכל הזמן צריכים להציל את חייו? הוא בדיכאון, יש לו משבר נפשי, בדרך כלל מי שקופץ מחלון הוא בדיכאון. הוא לא במדרגה להבין מה הוא עושה. מבינים? הנה אמא אחת רצחה את התינוק שלה עם סכין, קראה אותו לגזרים, קיבלה השבוע זיקוי. היום. היום? זה היום היה. שמעתי את זה היום רק. במקום להיכנס למאסר עולם, מכניסים אותה למוסד. עכשיו, המוסד, אתם יודעים מה זה מוסד. בעוד שנה, שנתיים, יבוא פסיכיאטר, יעשה לה evaluation, יגיד, היא שפויה לחלוטין, היא עברייה. שחררו אותה. לא, היא לא יכולה, היא בזמן הרצח לא הייתה שפויה, היה לה אי שפיות זמנית. דרך אגב, אי שפיות זמנית זה המצע של החילונים או שיש לזה מקור בגמרה? יש איזה משהו בגמרה ירדת. יש גמרה, רבותיי, במסכת פסחים. הגמרה שואלת מי שהשתתה בליל הסדר. ליל הסדר. באים, עושים עכשיו קידוש, ליל הסדר התחיל, קוס ראשונה. מישהו? יש לו, לא עלינו, את המחלה הנוראית הזאת שנקראת סקיזופרניה. אתם ראיתם מה זה אנשים בהתקפה של סקיזופרניה? יותר טוב שלא תדעו. אני, יש לי הרבה כאלה. בערך אני לא יודע למה, כשבכל שולח לי את כל הסקיזופרנים באמריקה, כולם מתים עליי. לא יודע למה. אז מה שקורה, הסקיזופרנים האלה, קודם כל הם לא עירים למעשיהם. יכול לקלל אותך כללות נוראיות, למרות שהוא מעריץ אותך בהערצה שהוא מוכן למות בשבילך. זה רק באותו רגע של ההתקפה. רק באותו רגע של ההתקפה. להגיד לך שהוא רוצה להרוק את עצמו, ואם אתה לא תגיע עכשיו הוא יקפוץ מהחלון, או שהוא יכניס לעצמו כדור בראש. דברים נוראים. ואם אתה עכשיו תהיה נגיד חזן בבית הכנסת, הוא פתאום ייכנס, ויתחיל לצעוק, ויעשות רעש באמצע תפילת 18, ויבוא אליך, ואתה הרב של הבית כנסת, חזן, והתחף אותך ויפיל אותך. ואחרי זה שתראה לו את הוידאו, הוא יפקע בבושה, וואו, איזה בושות, עם חל לי, אני מצטער, זה לא אני, זה לא אני, אתה יודע שזה לא אני. עכשיו, בזמן שהוא קיבל את ההתקפה הזאת, החל כזה התמצא. הגמרה אומרת, החל מצא על השולחן הארוך הזה שאמרת שמצוות צריכות כוונה, ואדם שוטה לא יכול לקוון, הממלא הוא אכל מצע בלי כוונה. בזמן שהוא היה פטור מן המצוות, לא רק בלי כוונה. יש סעיף יותר חמור. בלי כוונה זה עוד עניין. יש סעיף יותר חמור, שכרגע הוא פטור ממצוות, כמו עונן. אחד שעכשיו נפטר לו מישהו ועוד לא קברו אותו, אין לו עכשיו ישוב הדעת להתעסק במצוות. הוא פטור עד שיקברו אותה מת. למרות שיש מערערים בדורנו, ואומרים שהיום שיש חברת קדישה, אין לה בן או לבת שלה נפטר כזה, בלבול, כי הם יודעים, צומחים על הרבנים ועל חברת קדישה, הם במלא עושים את העבודה. אבל פעם בזמנם הבן היה צריך לדאוג לקבורה, הולכים, מביאים גוי, תחפור קבר, סיפור היה. לא משנה, נחזור לעניין. אז עכשיו בזמן שליל הסדר הוא השתתה, קיבל התקפה, בא אמבולנס, קשרו אותו, שהיא רגעה, נתנו לו איזה זריקה וזה, שעה 12 וחצי בלילה הוא חזר לאתנו. חזר להיות נורמלי. האם הוא צריך לאכול מחדש מצע ולברך או לא? מה אתם אומרים? אם הוא לא כיוון, אז הוא כיוון. התשובה, חייב לאכול מצע מחדש ולברך. חייב. למה? כי באותו רגע הוא שפוך. כי בזמן שהוא אכל את המצע, הוא היה פטור מאכילת מצע. לא היה לו חיוב, עכשיו יש לו חיוב, עכשיו החיוב מזהורה איתה. אז עכשיו, ברגע שעכשיו נהיה לו חיוב, הוא אוכל את המצאה, מברך, ואז הוא יוצא לידי חובה. אותו דבר למשל, דוגמה, ליל סוכות, לילה ראשון של סוכות. יש מצווה לאכול בסוכה לחם, למדו את זה מגזרה שווה בגמרה, טו טו. כמו שכתוב של אכול מצע בליל 15 בניסן, מזה למדו, כשכתוב ב-15 יום תשבו בסוכות וכולי, אז למדו מגזרה שווה, כמו שיש חיוב לאכול מצע בליל ת'דבב, ב-15 לליל ניסן, אותו דבר, יש מצווה לאכול לחם בלילה הראשון של סוכות. מהרגע שיצאו הכוכבים, יש לך חיוב לאכול כזית, יש שומרים כביצה, לחם. אוקיי. עכשיו, מה קורה אם יורד גשם, שוטף? ספוקות זה זמן שמתחילים הקשמים. יורד מבול עכשיו. עכשיו, פה בארץ, הגשם זה בדיחה. יורד מקסימום שעה, מפסיק. באמריקה, אם מתחיל גשם, יכול לרדת שלושה ימים רצוף בניו יורק. בלי שנייה הפסקה. שלושה ימים, גשם, שוטף, רצוף. עכשיו, אתה לא יודע. לפעמים יש גשם של רבע שעה. אי אפשר לדעת. זה לא כמו פופו, אתה יודע כמה כבר יימשך גשם, הכי הרבה שעה. אין יותר משעה רצוף. פעם היינו שבועיים. רצוף בלי דקה הפסקה? לא, אני זוכר את הזמן הזה, לא, אבל היו כמה דקות הפסקה פה ושם. אני מדבר שם בכלל אין הפסקה, אין על מה לדבר, זה יורד רצוף, שעות על גבי שעות, אין שנייה הפוגה. כל הזמן אתה שומע את הרעש על המכזבים, כל היום וכל הלילה. עכשיו פה בארץ, יודעים שהגשם עוד מעט יפסיק, עכשיו אתה רוצה להיכנס לסוכה, אתה לא יכול. מצטער פטור מן הסוכה. עכשיו אתה צריך לעשות קידוש וסעודת חג. אז אתה אומר, טוב, אני פטור מהסוכה, נעשה את הסעודה בתוך הבית. אי אפשר. צריכים לשבת ולחכות עד שיפסיק הגשם, עד מתי? עד חצות הלילה. לא חצות של הגואים, 12.00, חצות לפי הלוח היהודי. בקיץ זה יכול להיות 1 בלילה, בחורף זה 11.20. אבל תלוי, תלוי, בחורף הימים יותר קצרים. בכל אופן, עכשיו חיכית 5 דקות לפני חצות והגשם לא מפסיק. אתה צריך לעשות סעודה, אז אתה נכנס לבית, עושה קידוש, סעודה ואין מה לעשות. השאלה היא, מה קורה לאחד שלא ידע את ההלכה הזאת, ראה שיש מבול בחוץ, נכנס לתוך הבית, עשה קידוש, סעודה, הכל טוב ויפה בתוך הבית. ואחרי זה הפסיק הגשם והרב שלו בא. 11 בלילה נכנס הרב, מה נשמע? למה אתם לא בסוכה? אומרים, היה גשם. טוב, היה לפני שעתיים. למה אתם אוכלים בתוך הבית? תעשו סעודה בתוך הסוכה. אומר הרב כבר, בירחנו בתוך הבית, אכלנו כבר. בירחנו ברכת המזון. בירחנו ברכת המזון. תודה. מה עכשיו צריך לעשות? מחדש, מחדש. אין בעיה, עוד פעם אתה עושה, עוד פעם בורא פרי הגפן, עוד פעם, אין בעיה. אבל, מה הפסדתי שם? מה אין בעיה? אתה צריך סוכה לאכול כזה? אתה יודע כמה פעמים אני עושה בשבת קידוש לאנשים, קידוש לזה, קידוש, אני פלל בנץ, אז אנחנו עושים קידוש אחרי הנץ, אחרי זה אני בא עושה קידוש למשפחה, אחרי זה לפעמים יש עוד אנשים שבאים אחר כך, שעוד לא עשו, אני עושה בשבילם גם, אין בעיה, מה אתה עושה, אתה מברך בורא פרי הגפן וזהו. לא, אני לא צריך, אני לא עושה את כל הזמן. אני אוכל קזיית. קזיית, לא צריך סודה. אתה לא צריך מטבוחה, חומוס, להוציא בשרים מהעם קרר, לא. אתה אוכל רק קזיית או כביצה לחם. דרך אגב, ערב, אם עבר חצות, אם עבר, אז זה כבר במילא בדיאבט. האם יכול לאכול כל הלילה? יכול כל הלילה. כל המצוות שנאמרו בעמד חצות, זמנם עד, עד עלות השעה. למה אמרו חכמים חצות? כדי להרחיק את האדם מן העבירה. אבל אם הוא
תסחס, זאת אומרת המשנה בסוכה, זה נקרא חסרון,
לא יוכל להימנע. מורוות לא יוכל לתקון. לא, אני אגיד לכם, קודם כל שיורד גשם בלילה הראשון של סוכות בארץ ישראל, לא בחוץ לארץ, חוץ לארץ כל הזמן יורד גשם, כל שבוע, זה לא ראייה, זה דרך הטבע, אבל בארץ, שירד בלילה הראשון של סוכות כל כך הרבה גשם, שאי אפשר יהיה לשבת בכלל בסוכה, זה סימן שהמלך זרק לך את המשקה שהבאת לו בפרצוף. ככה החכמים אומרים. זאת אומרת, עכשיו אתה בא לקיים מצווה, והמלך ככה מעיף לך את זה בפרצוף. זה מזכיר לי איזה מעשה שהבן ישחאיבי, שהיה איזה מלך אכזר מאוד, שהיה מאוד קפדן. כל דבר קטן, הוא היה בוער את בו חמתו. כן? איך כתוב במגילה בערה חמת המלך. אז כל דבר קטן הוא היה משתגע המלך. אז כל מלצר שהמלך היה מחפש מלצרים שיעבדו בהרמון אבל אף אחד לא היה רוצה לבוא. בגלל שיודעים שאם אתה עושה טעות קטנה המלך מוציא אותך להורג. אז המלך הבין ככה, הכפיל את השכר, במקום 20 דולר לשעה, למלצר, 40 דולר לשעה. אז אנשים אמרו, 40 דולר לשעה, מלצרות, שווה לי להסתכן. אז בא איזה נער יהודי בן 16, אומר, אדוני המלך, אני רוצה לעבוד אצלך מלצר. הוא אומר, אתה יודע, פה אין מקום לפשלות. טעות אחת ואני תולה אותך, אתה מוכן? הוא אומר, כן. טוב, ביום סעודה, בלילה הראשון, נותנים לנער היהודי להביא למלך מרק. קערה מרק, כלי קרמיקה עם איזה מצקת. הוא אמור למזוג לו את צלחת מרק. איך שהוא מתקרב, הוא מתרגש. הוא אומר, בטעות שלא ישפך משהו על המלך. איך שהוא הלך, אתם יודעים, המרק ככה מתנדנד בתוך הקערה, שטף על הטיפה ככה, הופ, ומנחתה למלך על העניבה. המלך הסתכל. נתן לו את המבט המפחיד הזה, כולם כבר אומרים, או, התגדל והתגדש, מי רבה, הלך עליו זה. כולם אמרו את האו הזה, המלך נתן לו מבט רצחני, פתאום כולם נכנסו להלם. מה עשה היהודי? תפס את כל הכארה מרק, שפך אותו בפרצוף של המלך. את כל הכארה, עשה לו מקלחת. איזה כל העם! המלך קם? מה? עכשיו לא מחכים לאחר כך! ישר לגרדום! הולכים עכשיו לתנות אותו. נופסים תיילים, מכניסים לו מכות, החיילים מביאים אותו עכשיו לחבל תליה, מעמידים אותו על הכיסא, שמו לו תלולה, המלך אומר, רגע, רגע, אני מת לדעת מאיפה בא לו החוצפה הזאת, מי העז לשפוך למלך מרק בפנים? הוא בא, מתקרב אליו, אומר לו, בואי נע חצוף שכמוך, מאיפה בא לך חוצפה לשפוך עלי את כל הקערת מרק? אמר לו הנער היהודי, אדוני המלך, מרוב אהבתי אליך, שפחתי עליך את כל המרק. אז כולם התחילו לגחך, זה אהבה? אז מה זה שנאה? אמר המלך, אתה, ברוך השם, מלך טוב, אבל כפדן. אנשים שעשו טעות קטנה, הוצאת אותם להורג על לא עוול בכפם. ואני שומע שהעם מדבר מאחורי הגב. שהמלך שלנו אכזר כמה אנשים חפים מפשע, הוא הוציא להורג על איזה טיפה שנפלה על הרצפה או על החליפה שלו, או על איזה צלחת שהתהפכה בשולחן, הוא מוציא אנשים להורג. לכן אני, ברגע שנתת לי את המבט המפורסם, שאני כבר ידעתי שאתה הולך להוציא אותי להורג, ידעתי שאלפים פה בעם יסנעו אותך על זה שאתה הרקת בן אדם חף מפשע, ילד בן 16 על טיפת מרק שאף אתה הורג אותו, אנשים יסנעו אותך. לכן אני עשיתי בכוונה ככה שכולם יגידו, אין כמו המלך, הוא נתן לו לילד הזה מה שמגיע לו. אבל על טיפה אף אחד לא היה מסכים איתך. אבל עכשיו ששפחתי עליך את כל המרק, תראה איך כולם שמחים שאתה הורג אותי. עשיתי את זה בשביל להציל לך את השם. וואלה, הלך שמה ככה. התחילו לרדת לו דמעות של עושר. הוא אומר, אותך משרת כמוך, חיפשתי כל החיים. מהר, מהר, תוציאו לו את הלולה, בוא, בוא איתי לארמון. עכשיו כל האלה התאכזבו. כל הגויים הולכים לתלות את היהודי. בסוף היהודי קיבל קידום. אתם יודעים, זה מזכיר לי עוד מעט סוכות, עוד מעט פורים. פורים וחג מאוד מעניין. כתוב בגמרא שלעתיד לבוא כל החגים יתבטלו חוץ מחנוכה ופורים. איך זה ייתכן? הרי אי אפשר לשנות מצווה אחת מהתורה לעולם. אז מסבירים, לא שיתבטלו, די נחגוק פסח, נחגוק סוכות, הכל כרגיל. לא יהיה להם את אותה משמעות. מה שהיום חוגגים, למשל פסח זכר ליציאת מצרים, כי אין לנו גאולה אחרת. זאת הגאולה. אבל שתהיה הגאולה של משיח, היא תהיה כל כך הרבה יותר טובה. כל כך הרבה יותר מושלמת. אף אחד כבר לא ימות יותר, לא יישארו רשאים בעולם, הקב". הוא מנקד כל העולם לתקן עולם במלכות שדה, לא יהיה מלחמות יותר, לא יהיה נשק, אין יצר הרע, הגמרא אומר את הקב". הוא שוחט את השטן, יהיה עולם נפלא, אין מחלות, אין כימוטרפיה, אין כל הדברים האלה, אין דקעונות, אין מדוכאים, אין מחלות נפש, אין סקיזופרניה, אין את כל זה. עולם נפלא, אין גירושים יותר, אין ילודה יותר, לא צריך ילודה, זהו, נגמרו הגלגולים. מי שנגעל, נגעל. הרי כתוב שהארית ישראל, מי שישאר בעם ישראל בזמן הגאולה, זה רק הצדיקים. שהארית ישראל לא יעשו אבלה ולא ידברו כזב, ולא תהיה תרמית בפיהם, יש איזה פסוק, צריכים לראות שם, לדייק במילים. והסלח לאשר אשאיר. פה, והסלח לאשר אשאיר זה עוד פסוק שהקב' הוא הסלח למישהו ישאיר, מה שמה אלה שהוא כבר מחק מחק, הוא סולח לאלה שנשארו, אז הקב' הוא סלח להם, מה שמה הם שרדו את הגאולה. אז זוהר אומר שלפני בית משיח, חמישה עשר יום יהיה חושך בעולם, ובאותם חמישה עשר יום הקב'ה הוא מנקה את העולם מכל הרשעים היהודים והגויים כמו שהיה ביציאת מצרים חמושים יצאו בני ישראל למצרים אומר את הגמרא אחד מחמישה אחד מחמישה שמונים אחוז נכחדו במכת חושך אז למה פורי נשאר? אז אומרים, פסח כבר לא יהיה לו משמעות. כי הגאולה של פסח, להאטה, תא זה כל מה שיש לנו. אז כל דבר, זכר ליציאת מצרים, זכר ליציאת מצרים. אבל שיבוא משיח, וכל הרשעים בעולם, הכלשהו ניקה את כולם, ואין נאצים, ואין ישמעאלים, ואין שונה השם, ואין אפיקורסים, אין אתאיסטים, אין אנשי תואבה, אין מצעדי תואבה. כל זה נמחק מן העולם. יהיה נפלא למי שישאר, ואז יקומו כל הצדיקים, פחיית המתים, תלך פה באקו ברחוב, ילך לידך הרמבן, ילך הרמבם פה, יעברו כאן כל התנאים הצדיקים מהגליל, יעברו מכאן, עולם אחר לגמרי, מי אתה אדוני? רבי חנינה בן דוסא, וואו, תן לי ברכה, כבוד הרב. מה את עושה ברכה כבר, ניגלת. אבל יהיה הרבה סלפיס. כבוד הרב, בוא נעשה סלפי. אני תמיד רציתי לראות מזרע ביקיבה. בוא, בוא, רק תחייך. מה זה הדבר הזה? אל תדאג, תחייך. יהיה פה בלאגן גדול. יהיה הרבה שמחה פה. תראה לך, אתה עומד ברחוב, עומדים פה דוד המלך, שמואל הנביא. כל בן אדם שהולך זה צדיק יסוד עולם, כי הרי בתחיית המתים קמים רק צדיקים, לא קמים רשאים. כתוב, ורבים מישני אפר יקיצו. אומרים חזל רבים, אבל לא כולם. ואז מביאים רשימה של מי לא יקום בתחיית המתים. אז ממלא, אלה שקמו, כולם צדיקים. גמרנו, אתה לא צריך לחשוד. אפשר לאכול אצלו זה בבית? אי אפשר, כן אפשר. אתה לא צריך יותר לדאוג. מי שנשאר, צדיק. כי אם לא, לא היה נשאר. אז עכשיו, אם כל החגים יעבדו מהמשמעות שלהם, כלומר, הכוח שלהם קטן, די, שומרים, הכל כרגיל, מצווה. עולם כמנהגון נוהג, אבל, לא יהיה לזה כל כך משמעות, כי ביחס למשיח, משיח יהיה יעלום, והגאולה שהייתה לנו ביציאת מצרים, ש-80% מאיתנו מתו, זה ייראה כמו מטבע כסף לעומת היעלום. אבל פורים אף פעם לא מאמבד מהמשמעות שלו. למה? כי פורים הייתה גאולה מושלמת. זו הפעם היחידה בעולם של העם ישראל הייתה גאולה מושלמת. אחד לא מת! יש גזרה להרוג מיליונים, חתומה בחותם המלך, שלחו ל-127 מדינות קרוז על ידי שליחים, אגועים, יושבים בכל עיר ועיר, בכל רחוב ורחוב בעולם וסופרים. את הדקות שנגיע ליום של הפור של אמן, איך שיהיה תחילת היום, מסתערים על היהודים, שוחטים אותם, שורפים אותם, הורגים אותם, עונסים אותם, ולוקחים להם את כל הרכוש, וזה מותר בדין. ככה כתוב, שזה מותר בדין. אין עונש. אין עונש. והנה פתאום, התבטלה להם כל התוכנית. כל התוכנית התבטלה להם. הם כבר חיכו, כל אחד אמרו, יהיה לי בית. אתם יודעים מה עשו לרכוש של היהודים בשואה? הכל גנבו הגרמנים והפולנים. ועוד כמה עמים אחרים. השתלטו על... קראינים. קראינים, השתלטו על הבתים. כל אחד בסוף מקבל מה שמגיע לו, אתה יודע, לפעמים הקבוצה ברוך הוא מחכה 80 שנה. עם האוקראינים, תראה בעיניים מה השם עשה להם. זה פלא פלאים, אתה יודע, זה מדהים איך אנשים לא רואים את המידע כנגד מידע. אני, הרבה יהודים באמריקה אומרים לי, מה, אתה לא נגד פוטין? דיקטטור, ברברי, רוצח. אני אומר, מה שתגידו עליו, אתם צודקים. עם הנתונים אי אפשר לתווכח, אבל מה זה ענייני? מה, תראה מה הם עושים לאוקראינה, ומה שאוקראינה עשו לנו. הרגו לנו מעל מיליון וחצי יהודים בכזו שמחה. והעולם הם לא התנצלו גם. כל המדינות התנצלו, כולל גרמניה. שילמו את השלומים, שילמו פיצויים. היחידים שמעולם לא התנצלו ולא שילמו פרוטזה, הוקראינים. לא רק זה. כל הרוצחים שלהם, חמילצקי וחבריו, עד היום מעדירים אותם בכל מקום. למשל, בגרמניה אין כזה דבר, פסלים של איטלר, רחובות על שמו, בניינים על שמו, או על אייכמן, או על הס, או על כל אלה. מנגלה. אין. הגרמנים מתביישים בעבר שלהם. מתביישים. יש אלפי גרמנים שהתגיירו מהבושה. שהסבות שלהם היו ב-SS. אבל אצל האוקראינים, לעולם לא הראו שום חרתה ושום בושה, ועד היום, הפסלים של הרוצחים הגדולים, שרצחו יהודים, נהרות של דם, עד היום לא אמר אחד מהם מילת חרתה. והקב'ה יושב ומחכה 80 שנה לתשובה שלהם. תראה מה זה, הגרמנים, כמעט ולא קיבלו הונש על השואה. בעולם הזה. נכון, הם הפסידו את ה... הם היו אימפריה והם ירדו, בסדר, ולא חסר להם כלום, מדינה חזקה, היה להם עד עכשיו כלכלה טובה, עד שטראמפ נבחר גמר עליהם, אתם יודעים. טראמפ זה הגזר לנמוות של הגרמנים עכשיו. הרי הגרמנים, כל ההכנסה שלהם באה מהמכוניות, והם מייצרים את המכוניות הכי טובות בעולם, הם מייצאים מיליוני מכוניות בשנה לעולם, ומזה כל הכלכלה שלהם בנויה על זה. הכלכלה שלהם הייתה בנויה על מכוניות ועל גז, הם היו קונים בזול גז מרוסיה, ומוכרים אותו פי שתיים באירופה. עכשיו יש חרם על הרוסים מאז שהתחילה המלחמה, אז הם לא יכולים להתעסק בגז, אז הם הסידו חצי מההכנסה שלהם, ועכשיו טראמפ שם 25% על המכוניות שלהם, וכמעט כל המכוניות שלהם יוצאות לאמריקה. מי קונה מרצדסים כל העשירים של ניו יורק לוס אנג'לס וכמעט כולם יהודים גם. בגלל ש. לא, בגלל שהוא אומר שבמשך עשרות שנים הם ניצלו את האמריקאים, האמריקאים הנאיבים הטיפשיים, שילמו להם, כן, שילמו להם, השמאלנים הטיפשיים, נתנו לאירופאים לנצל אותם. עכשיו נגמרה החגיגה. אתם תשלמו עכשיו הכל בחזרה. דרך אגב, אתה יודע, ראית מה שעשו לזלנסקי טראמפ? לא היה בהיסטוריה כזה עילבון. זה על בנת פנים כזאת לא עשו לעולם לאף מנהיג. הוא יהודי גם. לא עשו לאף מנהיג. בשולחן ערוך כתוב, מחלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר. והוא, איך אומרים, הרבה יותר גרוע ממחלל שבת טיפוסי. אז לקרוא לו יהודי, בוא נגיד, לא הייתי רץ לקרוא לו יהודי. אז זה בכלל, אין על מה לדבר. אז בכלל, מה השאלה בכלל? הוא גוי גם הוא. אבל לא משנה, שמע, אז למה עשו לו את התרגיל הזה? זה הכל היה מתוכנן מראש, הרי. כל היה הצגה. למה עשו לו את התרגיל הזה? למה עשו לו את התרגיל הזה? בגלל שכמה ימים לפני זה טראמפ ניסה להינוס אותו לחתום על הסכם. באוקראינה יש הרבה מינרלים ששווים מיליארדים. טראמפ רצה להוציא ממנו עכשיו את כל ה-350 מיליארד שהשמאלנים הטיפשיים נתנו לו. ולא רק, נתנו לו בלי להחתים אותו שהוא מתחייב להחזיר. האירופאים נתנו לו עזרה, על הכל הוא חתם פרסונל גרנטי של הממשלה, שהם חייבים להחזיר את כל ההלוואות. היחידים שנתנו לו 350 מיליארד זה הביידן הסתום הזה. נתן לו הכל בלי שום התחייבויות. בא טראמפ, אומר מה זה פה? אנשים מתים פה באמריקה ברעב, עוני, צער, משלמים מיסים 40% מהכנסה שלהם בשביל שילך לנאצים האלה, האוקראינים. מה זה השטויות האלה? בואי נא, תחתום מהר שכל המינרלים שלכם, חלק מזה בא אלינו, עד שתחזירו את מה שקיבלתם. הוא לא הסכים לחתום. בגלל זה ירדו עליו ככה. אם הוא היה חותם, לא היו מזמינים אותו בכלל כדי לעשות לו את ההלבנת פנים הזאת. לזה יצא טמבל שבכל העולם צוחקים עליו. אבל זה המציאות, אבל זה כל זה הקדוש ברוך הוא עושה להם. זה אני לא יודע, אני... אנחנו נתראה אם פוקסיס גם שם אכלו אותו. כי גם הם ימנים, זה כמו ערוץ 14. זה מדהים איך השם נתן בכל מדינה ערוץ ימני אחד בלבד. וכל השאר שמאל בוגד. שמאלנים זה הסרטן של המדינה הזאת. מהשהוקמה המדינה, הם אכלו אותנו מבפנים, הערב רב, כמו שהזוהר הזיר כבר. אבל הכל שלהם נשמע. אה? מה אתה רוצה, אם ישן לנו גזירה בזוהר שכתוב באחרית הימים, משלטו בארץ עצאי הערב רב, מישהו יכול לעשות אחרת ממה שהשם גזר? מה אנחנו יכולים לעשות? צריכים השתדלות, נלחמים בהם בכל מיני דרכים, אבל אתה רואה שהם שולטים ללא עוררים. שולטים בבתי משפט, בבגץ, בצבא, באוניברסיטאות, בבתי חולים, בהסתדרות. ראית מה קרה? רצו להביא רפורמה, ראש ההסתדרות אומר, משביטים את שדה התרופה. המדינה גמורה. סוגרים את שדה התרופה יומיים, שלוש, מבטלים אלפי טיסות כל יום. נזקים של מאות מיליארד עם זה, זה לא צחוק. לחברות, לאנשים, חתונות, זה, הם מחזיקים אותך בגרון. לא אכפת להם שהמדינה תעלה באש, העיקר שהם ישלטו. הבנתם? טוב, לא חבל לבזבזלם את הזמן. לצערנו הרב, אני בכלל לא מבין, אני בכלל לא מבין למה עושים פה בחירות. אם אתם שואלים אותי, אני עכשיו קם ואומר, רבותיי, הממשלה החליטה, אין יותר בחירות בעם. עד שהם לא ישחררו אותנו מהאונס הזה שהם אונסים אותנו, הבגץ, ושאר השמאלנים האוכרי ישראל שלו, עד שהם לא מסכימים לעזוב אותנו במנוחה ולתת לממשלה למשול, אין טעם לעשות בחירות. נגמר, אין יותר דמוקרטיה פה. אל תספרו לנו סיפורים, אתם הדיקטטור, אתם השלטון, נגמר הסיפור. אל תמכרו לנו לוקשים. אין בחירות, אין טעם לעשות בחירות. כי מצביעים מימין, הימין הוא ליצן, עושים מנוץ חוק. שום חוק לא הצליחו להעביר. מי עשה בחירות? שום דבר. כלום לא יכולים לעשות. והחרדים יושבים בממשלה ומבזים אותם יום ולילה, ורק זרות חדשות כל יום. אתה רואה שלימין אין שום כוח. יושבים חמישה עשר שונאי ה' ושולטים במדינה עם הליצנית הזאת, הגלי הזאת, שעובדת בשבילם המלאכית הזאת, וזה מה שקורה פה היום. כל זה גזרות מהשם, אתה לא מבין? אם זה לא היה אי, זה היה מישהו אחר. ליצן אחר. זה לא משנה. אשלטו בארץ, יצאי הערב רב. אני אשאל אתכם שאלה. יש שאלה בהלכה, איך אדם יודע על עצמו אם הוא אוהב את השם ואת התורה ואת המצוות, או שרק עושה בגלל שאין ברירה? מה הראייה? לבחון את עצמך. ככה אתה יושב. שתשיג משהו שקשה לך. שאתה לא רחל. אתה עושה משהו שלא בא לך לעשות, כי אתה פוחד מהעונש. אדם עכשיו רוצה להאשן, הוא לא מאשן בשבת, כי הוא פוחד, מסכילה, וקראת. זה בפני שהוא חי על פי שכר ועונש. אפשר לחיות ולהיות אדם דפי? קודם כל, אתה צודק. לצערי הרב, אתה צודק. הלוואי שלא היית צודק, אבל זה אחד משלושה עשר עיקרים של היהדות, זה שכר ועונש. יהודי שלא חי על פי שכר ועונש הוא כופר שאינו מצטרף למניין לפי ההלכה. ידעתם את זה? כל יהודי שבא ואומר, אני לא מקבל על עצמי את אחד משלושה עשר העיקרים של היהדות, אני לא מאמין שיתחי את המתאים, אני לא מאמין שיבוא משיח, אני לא מאמין שמשה זה הנביא הכי גדול, אני לא מאמין שהשם יודע העתידות, כל מיני, או אני לא מאמין שיש כזה דבר עונש אצל השם. לא מאמין. אדם כזה אסור לצרף אותו למניין, הוא כופר. הפיקורס גמור. מה זה עיקרי היהדות? נגיד שגוי עכשיו בא אלינו לבית דין להתגייר. מה הדבר הראשון שהוא צריך לדעת במבחן גיור? שלושה, עשר העיקרים של היהדות. עכשיו, אם גוי אחד יגיד לדיינים, בעיקר הזה אני לא מאמין. זה קשה לי להאמין שאנשים ייצאו מהכברים ויחזרו לחיים. אני דוקטור. מה, אתה מצפה ממני לחשוב שבנאדם ייצא מהקבר ויקום לחיים? אמרו לו, תחזור לכנסייה שבאת ממנה. לא מגיירים אותו. דרך אגב, היה לי ביקרה כזה פעם, תשמעו טוב, הבאתי איזה גויל הבדין, צדיק גמור. מה זה, כבר לומד, ציצית, כיפר, רציני מאוד, חרדי לכל דבר. הדיינים התפעלו ממנו. כעבור שנתיים, הוא מתקשר אליי, אומר לי, אני חייב לדבר איתך. מה? אני אומר, אני חושב שאני צריך לעשות את הגיור מחדש. אני אומר לו, למה? מה? אתה חרדי, יושב בישיבה כל היום, לומד תורה. מה? מה? מה? אומר לי, כי בזמן, כי בזמן שעשו לי את הגיור, היה לי ספק על אחד משלושה עשר העיקרים של היהדות. לא האמנתי בזה, בלב. אבל ששאלו אותי, הדיינים, אם אני מאמין בהכל, אמרתי כן, גבייש לי להגיד לא. אבל באחד מהם לא אמנתי. אבל היום, אחרי שנתיים שאני לומד תורה מהבוקר עד הלילה, אין לי יותר ספק. אמרתי לו, טוב, תבוא לבית דין, נתבוא לו אותך מחדש. בחור פיקח. למה? עכשיו הוא, כל החיים שלו ילמד תורה, יעשה מצוות, יגיע לשמיים, יגיד לו, ענוני, ביום הגיור שלך לא התעברה בך נשמה יהודית. למה? השם קורא מחשבות. הוא יודע שאתה, היה לך ספק אם יבוא משיח או לא, או אם תהיה דחיית המתים או לא. במילא, אתה כופר, איך אפשר גר כופר? למפריע זה לא יכול להיות, נכון? לא יכול להיות. כל הגיור זה על יום הגיור, תדע לך את זה. יש הרבה פעמים שהם גיירים איזה גוי, ואחרי חודש הוא חוזר להיות גוי, מחלט שבת, חוזר להיות חילוני. את הברבו נשמה. לא, לא, את הברבו נשמה. בזמן הגיור, מאה אחוז הוא קיבל על עצמו שמירת מצוות ועוד גם בחה במקווה. רעד מרוב התרגשות. רעד מרוב התרגשות. עברו חודש, חודשיים שלוש, קשה לו מאוד היה בשמירת המצוות, עברו עליו איזה משבר שניים נפשיים, פתאום אתה רואה, הפסיק לשמור שבת. יהודי לכל דבר. יהודי לכל דבר. פרייר. הוא פרייר הכי גדול בעולם, אין יותר מטומטם ממנו. לפני זה שהיה גוי, יכל חלל שבת, אין עבירה. יכל שיהיה לו חברה, אין עבירה. אוכל מה שבא לו, אין עבירה. הוא אומר לשיטתך, יש במדינה הזאת אולי, אולי, אולי חצי מיליון יהודים. אלווי. אה, אז אני אגזמתי. אגזמת, כן. מה עושים? חצי מיליון, אז נשמח את השמונה מיליון לפח. לא, לא, למה? גועים אין להם ערך? הם גועים, זה אנשים. מה? רחמיו על כל מעשיו כתוב. קודם כל, אתה צריך לדעת שלפי ההלכה היהודית, שלא אני כתבתי אותה. לא זכיתי להיות משה רבנו, גם לא הרמב״ם, וגם לא רבי יוסף קארו. לצערי לא זכיתי להיות האפר שבסוליה שלהם. אבל אני רק יודע קצת לקרוא מה הם אמרו. זהו, זו המעלה היחידה שיש לי, קצת יודע לקרוא. ואני קורא לך משולחן ארוך, שם כתוב שבע פעמים, מחלל שבת הראו כגוי לכל דבר. יש הלכה שאסור לקבור אותו עם יהודים. צריך לקבור אותו מעבר למגדר כמו שקוברים גויים. לא נכון, קוברים אותם במחלקה של מחללי שבת, כמו גועים. אם זה בית קברות אזרחי, שמה קוברים את מי שאתה רוצה, גם תביא את החתולה שלך, יקברו אותה. שמה אין הלכות. אבל בבית קברות חרדי, עד מיליון דולר לא יקברו מחלל שבת. בוא אני אספר לך מה עשה שהיה. אבא שלי נפטר לפני כמה שנים, הוא היה גר ברחובות, רק מה, הוא גרוב, הוא חייב, חי בבת ים. בשנתיים שלוש לפני שהוא נפטר הוא עבר לרחובות אבל הוא כבר היה זקן ולא היה לו כבר כוח לעלות שש קומות מדרגות לרדת לבית כנסת אז הוא כבר לא הלך לבית כנסת בסוף ימיו עכשיו כשהוא עבר בבת ים היה בית כנסת מול הבית היה יורד וזה שהוא היה יותר צעיר היה הולך רחוק עד למרום ישראל זה בית כנסת גדול בבת ים אחר כך התאייף, הלך ממול, אחרי זה שעבר לרחובות. למה עבר לרחובות? כי הוא לא יכל לעלות שלוש קומות במדרגות, לא היה מעלית בבניין בבת ים. שלחו אותו ליד אחותי ברחובות עם בניין עם מעלית, אבל שבת הוא לא יכול לעלות שש קומות. אז הוא בבית. אז הרב של הבלכנסת שם לא הכיר מי הוא. ביום שהוא נפטר, אנחנו רק קיבלנו את הבשורה, האח שלי ואני, במוצאי שבת. כי זה היה מוצאי שבת של הארץ, אבל שם זה שבע שעות אחר כך. איך שחזרתי מהבית כנסת מוצאי שבת, ראיתי בפרצוף של אשתי, הבנתי. אז מיד אנחנו קנינו כרטיסים, עד שהגענו כבר הייתה לוויה. עכשיו גיסי מארגן את הלוויה ברחובות. אתם יודעים, כל אזרח מגיע לו לפי העיר שלו. עכשיו ברחובות זה בית קברות למאדרין. על פי ההלכה, על פי רבנים, יש ועדה שם, הכל כמו שהיה בהלכה. פתאום גיסים מתקשר אליי שתיים בלילה מוצאי שבת. פה היה בוקר. תשע בבוקר. הוא בבית קברות ברחובות. איפה החלקה? אומרים לו שם. הוא לא יכול לקבר פה. הוא אומר, למה? הוא אומר, אנחנו שם קוברים את המחללי שבת. יש מחלקה למחללי שבת. הוא אומר, אבל הוא שמר שבת. הוא אומר, אתה צריך להביא לנו מכתב מערב של הבית כנסת שלו שמעיד שהוא שמר שבת. אם לא, קוברים אותו עם הגויים שם. מכילה, מכילה, עונן סרי ועד כה יש את זה, מסל, באמת מסל. הוא הקברן, בגלל זה הוא עובד בחברת גניש, הרב. הוא לא הקברן, הוא לא הקברן. לא, היה עובד, היה עובד. אדוני, אני לא אכפת לי עכשיו מה יש, מה אין, זה לא ענייני, אני רק אומר לכם ההלכה. ההלכה, אין קוברים רשע עם צדיק. ואין קוברים רשע גדול עם רשע קטן. בוא, אני אסביר לכם. רשע עם צדיק, הכוונה מחלל שבת עם שומר שבת. לא מערבבים. זה עוול גדול לשומרי שבת, הנשמה שלהם סובלת מאוד אם קוברים לידם מחללי שבת. אין על זה מכילה על הדבר. אנחנו מערבים זה לזה. אין על זה מכילה. הצדיקים סובלים מאוד בעולם האמת שלידם שמו קבר של מחלל שבת. רגע תקשיב, אני מספר לכם עכשיו, עכשיו תשמעו טוב, מה זה אין קוברים רשע גדול אצל רשע קטן, אם בטעות קברו רוצח, אם קברו בטעות מחלל שבת במחלקה של רוצחים, יש לנו עכשיו חלקה ששם קוברים כל הרוצחים, עכשיו פעם כולם היו שומרי שבת, אפילו הרוצחים, הלכו מכות, אחד הכניס לשני מכה בראש, הרג אותו. שומרי שבת. אז עכשיו קוברים את הרוצח במחלקה של רוצחים. אם בטעות קברו בין ה-20-30 רוצחים, ביניהם קברו אחד שהוא מחלל שבת, זה עוגמת נפש ואילוון גדול לרוצחים שקברו ביניהם מחלל שבת. חייבים לפתוח את הקבר של המחלל שבת, ולהוציא אותו מהמחלקה של הרוצחים, כי הרוצחים מתלוננים בשמיים, איך קברו גוי לידינו? הרי הוא נחשב לגוי. הוא נחשב, הוא עדיף על מחלל שבת. בעיני השם, כן. בעיני השם. אתה מאמין באשם או לא? כן. גם אני. אני, לפני שהתחלתי ללמוד תורה, אם היית שואל אותי את השאלה הזאת, לא הייתי רוצה להגיד לך שלום יותר. על עצם השאלה. אבל אחרי שהתחלתי ללמוד תורה, למדתי מה השם חושב על מחללי שבת. שיניתי את דעותיי על פי מה שכתוב. גם אותו דבר לגבי מצדף. מה העונש של מחלל שבת? סקילה. סקילה וכרת. מה העונש של רוצח? סייף. סייף. אין כרת. זה לא מספיק בשבילך להבין? הוא גם לא גוי. אני מבין מה אתה אומר. או, האם שמעת פעם שנאמר על רוצח שהוא גוי? לא. על גנב לא אומרים שהוא גוי. על מי אומרים שהוא גוי? על שני אנשים. מחלל שבת ועובד עבודה זרה. יהודי שעובד עבודה זרה ומחלל שבת נחשבים בהלכה כגויים לכל דבר. רוצח המונים ששומר שבת לא נחשב לגוי. היה פה איזה מפיונר גדול ששמו לו פצצה באוטו. פיצצו אותו בתל אביב. אבל הוא היה שומר שבת, אבל היה לו פרוטקשן שעובר לאנשים ידיים ורגליים, שוחטים אנשים באיומים, עושים, לא יודע מה, מוכרים סמים, שוק של זנות, את כל העלילות שאתה יכול לדמיין המפיונר הזה עשה. אבל שבת בא לבית כנסת, שם כיפה, יושב, שומר שבת, תורם גם לבית כנסת. אחד כזה, שבו הוא רוצח, אבל שומר שבת, לעומת ביבי, שהוא לא רוצח, אבל מחלל שבת, אם היית שואל את כל אלה שלא שונים את ביבי, סתם, אנשים ניטרלים, מי בן אדם יותר חלה? המפיונר או ביבי? או הדוקטור מיכילוב? אתה יכול לשאול גם עליי. על כל מחלל שבת, נחמד ככל שיהיה. נחמד ככל שיהיה. הייתה אומר, מי הפרופסור הזה מאיחילוב, שעושה ניתוחים ומציל חיים, אבל מחלל שבת? נוסע באוטו, מעשן וכולי. והמפיונר המטועב הזה, שעושה פרוטקשן ושובר לאנשים ידיים ורגליים, וסוחט חנויות, והכל אבל שומר שבת. מי חלאה יותר גדולה, כולם פה אחד היו אומרים, המפיונר עם מכשימו חלאה. והדוקטור, גשר כוח דוקטור X, ומה השם אומר? החלאה היותר גדולה זה הדוקטור. אז עכשיו אנחנו צריכים להבין שאנחנו גידלו אותנו הפוך לגמרי מהאמת של השם. הגיע הזמן כבר להבין את זה. הגיע הזמן להבין שיש אמת אלוקית ויש אמת חילונית, והם דבר ואיפוחו. ובמדינה הזאת שטפו לנו את המוח, שטיפה חילונית מגיל אפס, מאז ומעולם, כל המורים וכל הזה וכל הטלוויזיה, וכל מה שאתה קורא ושומע וחדשות, הכל נגד האמת. בתורה, מחלל שבת זה הפושע הכי גדול בעולם, אין יותר פושע מנו. אין יותר פושע מנו. תדעו לכם את זה, וזה הרבה לא יודעים. גם בעשרת הדיברות יש גם המון גזרות על מחללי שבת שאחד מהם הענה על רוצח יש המון המון גזרות למשל אם הוא בשאל אסור לאכול מהאוכל אם הוא מעיד עדות העדות לא כבילה עכשיו אתה בא להתחתן מחלל שבת אחד משני העדים שחותמים בכתובה אחד מהם היה מחלל שבת אתה לא נשוי אתה צריך להתחתן מחדש אתה לא נפסוי בשמיים. אם עכשיו נולדו לך ילדים, זה ילדים מחוץ לניסויים. הניסויים לא תפסו. למה? כי אחד העדים היה מחלל שבת. וכל שכן, אם שניהם היו מחללי שבת. אתם יודעים, לפעמים, אני אספר לכם. למה אדם לא נגיד שהוא רוזס או חדן? הוא חייב לבדוק. הרב תמיד מביא איתו עוזר, שהוא שומר שבת, שהוא והרב יהיו שני עדים קשרים. אבל אני אגיד לך, בדורות הקודמים, לפני 40-50 שנה, לא היו כל כך מקפידים, היו כל מיני רבנים מהקיבוצים, כל מיני חצי רפורמים כאלה. והם לא תמיד הקפידו, לוקחים אחד מהקהל ועושים אותו עד. הרבה פעמים קרה אצל הרב עובדיה יוסף בבית דין, בזמן שהוא היה דיין בפתח תקווה, שהגבר לא רצה לתת גט. לא רוצה לתת גט. רוצה להמלל את האישה לנצח. נקמה. ואז הרב עובדיה אמר, תראו לי מי הוא העדים בחופה, והוא מצא שאחד מהם היה מחלל שבת והוא מפקיע את הקידושים, את לא צריכה גט, לכי תתחתני עם מישהו אחר. למה? כי היה אחד העדים מחלל שבת, את אף פעם לא היית נשואה. אתה יודע, להטיר כזה דבר אתה מאבד בשניית העולם הבא שלך, להטיר ממזרים, אישה נשואה, להטיר לה ללכת להתחתן, אתה יודע מה זה? יש לך עכשיו ישעשת איש. בעלם שרב לתת לגט. אתה אומר לה, אין לך בעיה, לכי תתחתני עם מישהו אחר, תמציא שידוך, תתחתני, מה? אבל אני נשואה. אומר לה, את לא נשואה, אף פעם לא היית נשואה. את רואה את העד הזה? משה? משה הזה מחלל שבת. בזכותו את אף פעם לא היית נשואה, לכן את לא צריכה גט. אלפי פעמים הפקיעו קידושים פה במדינה על סמך המה שאמרתי לך. בדקו? וראו שאחד הילדים לא היה קשר, ביטלו את הנישואים והתאירו לה ללכת להתחתן והנבל הזה אכל אותה, הוא רצה לסחות כסף, לא קיבל כלום. ילד מחוץ לנישואים הוא לא ממזר, ילד מאישה נשואה הוא ממזר, ילד מאח ואחות הוא ממזר, ילד מבן ואמא שלו הוא ממזר. ילד שבא לעולם באיסורי כרת חמורים, הוא ממזר. אבל רווק ורווקה שהביאו ילד לעולם, אז הילד, אומנם הוא לא בא ממסגרת של ניסויים, אבל הוא לא ממזר, הוא לא מאישה נשואה. הרבים העדים, בזמן החופה, היו שומרי שבת. ואחרי זניו חילונים? החידושים תפסו, כי הקב' ברחו דן את האדם באשר הוא שם. בזמן הקידושים, הוא היה שומר שבת. כמו הגוי, הגר שהתגייר, בזמן הגיור הוא קיבל על עצמו את המצוות ושמר. אחרי כמה חודשים נשבר, עזב את המצוות, דנים אותו עכשיו כחילוני, אבל בזמן הגיור מה הוא היה? יהודי קשר לכל דבר. אותו דבר, אם הוא היה שומר שבת בזמן שהוא חתם בכתובה, ואחרי חודש נהיה מחלל שבת, אין בעיה לחתן ולקלה. בזמן הקידושין הוא שמר שבת, הוא היה צדיק, אחרי זה הוא נהיה רשע. גם יש צדיקים שבעתיד נהיים רשעים. היו דברים מעולם. יש הבדל בין בפרסיה, שלא בפרסיה, זה עובדות. אין הבדל, אני אסביר לך למה כתוב מחלל שבת בפרסיה. לא, לא, לא, רגע, רגע, אני אסביר לך למה כתוב מחלל שבת בפרסיה, אני אסביר לך. כמובן, הקדוש ברוך הוא לא צריך פרסיה, הוא לא פרסיה, הוא יודע אם אחד מאשן סיגריה בבית או אם הוא מאשן ברחוב, זה אותו פושע. שניהם מחללי שבת. אבל יש איזו משמעות. או, לא. אני אסביר לכם למי המשמעות. לאנשים, לציבור. אני עכשיו גבאי בית כנסת, לא מכיר מזה, נכנס לי בן אדם. אני רואה שיש לו כיפה, יש לו ציציות, אני מניח שהוא שומר שבת, אני לא יודע מה הוא עושה. כיוון שאני רואה עליו שיש לו חזות דתית, אני מניח שהוא שומר שבת, מותר לי לתת לו עלייה לתורה. אם בא לי עכשיו אחד עגיל באף, עגילים פה, כלו כעקועים, קוקו, ג'ינסים חורים, אני מניח שזה גוי גמור. מחלל שבת, אוכל טרפות, הכל. יכול להיות שאני טועה. יכול להיות שיתברר שהוא התחיל לחזור בתשובה והוא כבר לא מחלל שבת. זה לא משנה. מה שאיננו רואות, זה מה שאנחנו מניחים. ככה אנחנו דנים בני אדם. אין לדיין אלא מה שאין עברות. אתה מתלבש כמו גוי, מדבר כמו גוי, מתנהג כמו גוי, אתה גוי. אתה תתחיל להתנהג כמו יהודי, נדון אותך כיהודי, פשוט מאוד. עכשיו, מה קורה? אם אנחנו רואים את הבן אדם מחלל שבת בפרסיה, אז לא צריך עדות, כולנו ראינו. אז יודעים שהוא מחלל שבת. אם לא ראינו אותו מעולם מחלל שבת, יש איזה מישהו עם צשמועה שבבית, הוא מדליק אורות, מדליק רדיו, ספרים סיפורים, אבל אין עדות. ברחוב, אף פעם לא ראינו אותו באוטו, אף פעם לא ראינו אותו עם טלפון ביד, סיגריה ביד, לא יודעים. חייבים לדון אותו לכאב זכות שהוא שומר שבת. כי בפרסיה הוא לא מחלל שבת. לכן, אם נתתי לו עלייה, אף על פי שבבית הוא מחלל שבת, אני לא נביא ולא בן נביא. אני לא יודע מה הוא עושה בחדרי חדרים. ה' הוא לא יעניש אותי על זה שנתתי לו עלייה, כיוון שמה שהוא עושה בבית בהכבה, זה לא בעיה שלי, לכן כתוב בפרסיה, שתדע שמי שרואים אותו ברחוב, לא צריכים לשאול שאלות, ראינו אותך שאתה קבוע מחלל שבת, דנים אותך כגוי ונגמר הסיפור. ואם אתה עושה בהכבה, הקדוש ברוך הוא ייתן לך בדיוק את אותו הונש, להפך כתוב אהורה עושה בסתר. שהוא מתבייש מבני אדם ועליי הוא מצפצף. זאת אומרת, אני פחות מבני אדם בעיניו. זה יש אפילו מעלה להחמיר עליו יותר זה שמתחבש ומחלל שבת. מצד שני, יש צעד לשבח אותו שהוא מפחד מחילול השם. שיראו אותו מחלל שלט ברחובות, אז הוא מתחבא בבית ומעשן בסתר, בתוך החדר. כי הוא מתבייש שאנשים יראו את זה. אז יש צדדים לכאן ולכאן. אבל הפרסיה היא רק לגבינו, בני האדם. לגבי הכרוש ברוך הוא אין שום הבדל. שניהם מתים, מחלל שלט בפומבי, מחלל שלט בפרסיה, שניהם נחרטים לעד ולעולמי עולמים. בלי שום הבדל. כמו שהרמב״ם כותב. וזהו, לכן לנו זה משנה, הוא אומר למה נתת לו עלייה, למה שאני נותן לו עלייה, הוא מחלד שבת, איפה? בבית, אדוני אנחנו לא ראינו ברחוב שהוא אף פעם חילה ליד הציבור שבת, אני לא נביא, מה אני צריך לדעת מה הוא עושה בבית, הוא יש לו חזקה של שומר שבת בפרסיה, אני נותן לו עלייה, ביום שנראה אותו מחלד שבת ברחובות, החזקה שלו משתנה, מרגע זה ועלה, לא מדברים איתו בענייני קדושה. כתוב במשנה ברורה, אינו, מחלל שבת אינו מצטרף לשום דבר שבקדושה. כל דבר מבדילים אותו כגוי. אם עכשיו ערבי בא ואומר, אני רוצה להתפלל איתכם, להתפלל עד מחר, אבל לא סופרים אותו במעניין, לא נותנים לו עלייה, לא נותנים לו כלום. כי הוא גוי. אותו דבר 100% לגבי מחלל שבת. אתם יודעים, אני פעם הייתי בבית כנסת, בית כנסת בניו יורק היה שם במנחה של שבת 700-800 איש. אני עשיתי שם שבתון בבית כנסת הזה, אבל המעניין של הצעירים למטה, יש מעניין של צעירים. אז הצעירים באים יום שישי בלילה, אחרי זה יש סעודה, באים שבת בבוקר, אחרי זה יש סעודה, דברי תורה, עכשיו כבר שעה לפני צאת שבת. מנחה כולם עושים ביחד למעלה, עם המבוגרים. 700 איש. מגיע אז אחד עם ג'קט אור וכסדה ואופנוע, בשבת, עולה על המדרכה עם האופנוע, מכנה את האופנוע בכניסה של הבית כנסת, יש שני דלתות זכוכית, ויש עוד דלת עץ שנכנסת לבית כנסת עצמו. ממש על הדלת זכוכית הוא מכנה. צעד מהכניסה לבית כנסת, לא יכנה מעבר לכביש, ישחק אותה שומר שבת. מצפצף על כולם, בא עם האופנוע, מכנה ליד הדלת. ומי רואה אותו? אני. האדם שלי התחיל לבאביה, חצוף כזה, לא מספיק שהוא עובר כזו עבירה, הוא מצפצף פה על כולם, מכנה את האופנוע ככה בבית כנסת. אני נכנס לבית כנסת, מה אני רואה? הרב שם, יש שם איזה רב אחד חבדניק, הוא נותן עלייה לראשון, לשני, את מי הוא מזמין עליית שלישי? את הבן אדם הזה. עכשיו, זה יש לו טלפון פה על החגורה גם. טלפון בחגורה יש לו, תלוי על הג'ין שלו. אני אומר, איך זה יכול להיות? מה, נותן לו עלייה? הוא בא עם האופנוע, עכשיו נכנס למכנסת. מה הולך פה? היא באה אליו, הוא בינתיים כבר עלה לבמה. באתי אליו, אני אומר, למה אתה נותן לו עלייה? אסור לתת לו עלייה. הוא הרגע בא עם האופנוע, אני ראיתי בעיניים שלי, הוא חונה את האופנוע. הוא אומר, כן, כן, הוא לא שומר שווה. אני אומר, אז למה אתה נותן לו עלייה? זה נגד ההלכה. מה עונה לי? פה אני לא מקפיד על זה. אני לא מקפיד על זה. אני לא מקפיד על זה. תשמעו טוב מה קרה. ההוא עלה לתורה, ברחו את השם המבורך, עוד לא ענו כולם, הטלפון שלו התחיל לצלצל בכל רמז, בפנסת גדול עם הרבה אקו, מוזיקה של שחורים, ראפ, כל מיני מילים, השם ירחם איזה מילים, להנה 700 אנשים, רובם דתיים, היו שם גם כמה קובעים שחורים גם והוא לא יכול לחבור את הטלפון אתם מכירים את זה שהטלפון צלצל ופתאום דווקא עכשיו אי אפשר להשתיק אותו וזה מצלצל ומצלצל עשרים שניות והחזן בעלם רוצה להתחיל לקרוא בתורה והוא ככה וככה וזה ואני אומר לו הוא מגיע לך זה משמיים השם עשה שתתעורר ותפסיק להחתית ערבים פה ו... השם יעזור, אתם אנשים חושבים שההלכה זה מסחרה, זה צחוק. מפתיר בדייבת עולה לשביעי. או שמוסיפים עוד אחד כדי להשלים את מיניהם. אני שבאים אליי כאלה מחללי שבת שעוזרים ותורמים, אני נותן להם או פתיחת האכל, או הוצאת ספר תורה, או הגבעת ספר תורה. אף פעם לא נותן להם עלייה. אבל פתיחת האכל, או צעד ספר תורה, הוא גם מבסוט. הוא גם מבסוט. אני ראיתי באחד ההצעות שלך, אתה אמרת גם, יהודים אלווים בריבית, מותר להלוות בריבית למי שיהודי, שלא שומר שבת, הוא לשבת גוי. הלכה בשולחן ארוך זה. מותר להלוות בריבית למחלל שבת בפרסיה, שדינו כגוי, וכתוב בתורה על הגוי תשיך. לא רק זה גם, לא רק זה, רגע, רגע, רגע, לא, עמי, לא רק זה, תראה בילקוט יוסף, בילקוט יוסף יש את הקיצור, נכון, הקיצור של ההלכות, קיצור שולחן ארוך, תפתח שם הלכות ריבית, הלכה ה', בהלכות ריבית, מותר להלוות למחלל שבת בפרסיה שדינו כגוי לכל דבר וכתוב לגוי תשיך, מותר להלוות לו, רק מה, אם הוא יחזור בתשובה באמצע ההלוואה, כבר לא תוכל לגבות מנות ערבית. לכן לא נוהגים לעשות כך. או ביתר עסקה. לא נוהגים. או ביתר עסקה. אבל אני אומר, לא נוהגים, כי לך תדע, יהודי יכול כל רגע נתון לחזור בתשובה. אתה לא יכול לדעת. פתאום הוא יחזור בתשובה. דרך אגב, אני מכיר אחד שחזר בתשובה רק בגלל האלווה. שהוא שמע בדרשה, שחלל שבת, שגובים ממנו ריבית, בגלל שהוא כמו מחלל שבת, אבל אם הוא יהיה שומר שבת, אי אפשר לגבות ממנו את הריבית. הלך, אמר, אני חוזר בתשובה, אני שומר שבת. הוא אומר, טוב, תחזיר תלווה. הוא אומר, אין לי עכשיו. יש לי עוד שנתיים. אי אפשר לגבות ממנו את הריבית. גם השבת עבדה אין שם. כתוב, אסור להשיב עבדה למחלל שבת. מצאת את הארנק שלו מלא בכסף, אתה רואה את הרישיון נהיגה שלו, באת לכתובת, אתה רואה אותו על האופנוע, ככה בשבת, חונה, יורד מהאופנוע, כל מה של הארנק אתה שם בכיס והולך. אסור להשיב לו. אסור להשיב לו את העבדה. עכשיו תגיד לי, לגוי מותר להשיב את העבדה? לגוי אין חיוב, כי זה לא אחיך. כתוב, הישיב את הגזלה, אתה צריך להשיב לאחיך, אבל לגוי, אין לך חיוב ללכת לחפש אותו, לבזבז יום עבודה, למצוא אותו. אבל אם תעשה את זה, יחשב לך קידוש השם גדול. שהגוי יגיד, תראה, את היהודי הדתי הזה החיפש אותי, החזיר לי את הארנק, וכבר ראיתי שהיו כאלה דברים. אבל במחלן שבת, הרבה מהפוסקים כותבים, אסור להשיב לו עבדה. דרך אגב, אני אגיד לך מה כתוב ברמב״ם. הרמב״ם אומר, אפילו, אפילו קורבן נדבה, נגיד יש עכשיו ערבי, נולדה לו בת פטמה. הערבי רוצה להודות לכל מישהו יכול. הולך לנוצרים, אומרים, קחו לכנסיית הכבש הזה, בא לרב פה, בבית המקדש, אומר לו הרב כהן, הנה הבאתי כבש, תקריב אותו לכנוש ברוך הוא קורבן נדבה, ממני, אחמד בן אבדאללה. מותר להקריב או לא? מותר. מותר. אומר לו תודה אחמד, מזל טוב על פטמה, יאללה, סע. לוקח את הקורבן, מקריב קורבן נדבה. כותב הרמב״ם, גדול הפוסקים, וככה ההלכה גם. אפילו קורבן נדבה שמקבלים מן העקום, אין מקבלים מן המשומד הזה. קורבן שמקבלים, הערבי מחבל, רוצח, מהחמאס, שנולדה לו פטמה. אם היה בית המקדש, מותר לקבל ממנו את הקורבן להודות להשם. אבל יהודי שבא והוא מחלל שבת, לא מקבלים ממנו את הקורבן מהמשומד הזה. כך פוסק הרמב״ם. זה כמובן מהגמרה הזה, לא הרמב״ם הממציא. להראות לך כמה גודל פשעו של המחלל שבת. היהדות זה שמירת שבת. 100%. לא רק זה, אני אתן לך לזה הוכחה. שבת ניתנה לנו לפני התורה, כתורה בפני עצמה. והקב". אמר למשה, מתנה יש לי בבית גנזי, ושמה שבת. ברצוני לתנא להם, לך ועוד ים. אני רוצה שיהיה רעש גדול, שיבינו שאת המתנה שיש לי באוצר, אני עומד לתת להם. זה לא נאמר על כל התורה. על שבת בלבד. והשבת נתנה בפני עצמה. לפני התורה. זה דבר אחד. דבר שני, אני אוכיח לך את זה גם מעצמך. היום שחילוני מתחיל להתחזק, למשל, היה בכמה דרשות, התחיל להניח תפילין. זהו, מניח תפילין. עדיין לא שומר שבת, לא כלום. באים אליו החבר'ה בעבודה, יציק. מה, אתה חוזר בתשובה? לא, חלילה. רק מניח תפילין, מה בגדיל? אה, אוקיי, נבלנו. טוב. אחרי כמה זמן, רואים אותו, מתחיל לאכול קשר. מה זה יציק? רק כשר אתה אוכל, אתה לא תבוא איתנו יותר למסעדה וזה? לא, אני מקפיד בקשרות. מה, אתה חוזר בתשובה? לא, סך הכל אוכל כשר. יש אדם החליט, הוא שם מזוזות בבית, לא היה לו מזוזות. אומר הרב, אתה יכול להביא לי 10 מזוזות? כן. תביאי משהו טוב. אומרים לו החברים שלו, מה המזוזות? אתה מהקיבוץ, לא היה לנו בקיבוץ מזוזות. נהיית דתי? נהיית דתי? לא, הגזמתם? מה, מישהו ששם מזוזות הוא חרדי? מה? בקיצור, כל מצווה שיהודים קבל על עצמו, אם יבואו אליו החבר'ה ויגידו לו, מה, אתה נהיה דתי? אתה חוזר בתשובה, הוא יוכל להכחיש ולא יהיה להם מה לענות. חוץ משמירת שבת. אם הוא מתחיל לשמור שבת, ובאים אליו החבר'ה ואומרים לו, מה, נהיית דתי? הוא לא יכול להגיד לא. גמרנו. אתה רואה מפה שעל זה עומדת כל היהדות. ואני לא אוכל לי לאומר את זה כדי לצייר אתכם, אני רוצה שתזדע, זהו. זה מצייר. זה מצייר מאוד. ברור. אז זה סימן שיש לך לב יהודי. אתה צריך להצטייר. אתם יודעים, היה לי בסמינר אתמול זוג. למה הוא מצייר בזה? בזה שאנשים שנגיד שהם לא שומעו את החברה, אומרים לעצמם, איזה, איזה דברים טובים אני עושה חוץ מזה. כל מה שהם עושים טוב יקבלו טוב. אבל אם חלילה נפטרים מן העולם מחללי שבת, אין להם חלק לעולם הבא. אז הקדוש ברוך הוא ייעלץ לתת להם בסוף ימיהם את סחרם על כל המצוות שהם שמרו בעולם הזה, כיוון שכתוב בתורה 12 פעמים מחלל שבת וכולי, ונחרטה הנפש הימי המאה. אני קוראת את הנשמה שלו. והרמב״ם כותב, נחרטים ועובדים לעד ולעולמי עולמים. והרמב״ם גם כותב, אלה לחיי עולם ואלה לדרעון עולם. דברים חמורים נאמרו בזה, לכן, מי ש... תראה, אני ראה לי אתמול סמינר, היה לנו סמינר. אנחנו בצער הוא בעיקר בגלל שיש לנו ילדים שלנו שהם אחד אלה שם. זה בעיה. זה הכושי. זה יותר גרוע. זה הכושי גדול. אתה יודע מה כתוב על זה בגמרה? בן שירד לתרבות רעה, זה כמו מלחמת גוג ומגוג. אבל הבן שלי לא אשם, אני אשם. נכון. אני חינכתי אותו לחלל שבת. נכון. כשחזרתי בתשובה, אני רוצה שישמור שבת, אבל איפה? אין לי איזה זכוי. הוא לא
חייב אותו. זה אבותו חלום עושה, ויש לי שני קברים, תקנה. עכשיו
הוא לא חייב. טוב, קודם כל, אתה יודע, עכשיו אתה אנוס. בזמנו שחינכת אותם לא נכון, אם אתה ידעת שיש תורה ואתה מסמת אותם בבית ספר, השפן קיבל נזלת, אז אתה פושע. אבל אם לא ידעת, לא היה מבחינתך שום הבדל, השפן קיבל נזלת או בית ספר דתי, לא היה, לא ידעת את ההבדלים, אז אתה בעצמך אז היית ענוס. אז באמת כל מה שנשאר לך זה רק לאכול את הלב ולהתפלל. אבל, אבל, אתה צריך לדעת שבאמת חזל אומרים שבן שירד לתרבות רע, כמובן שהוא היה דתי ועזב את הדת, זה כמו מלחמת גוג ומגוג, כשהמלחמת גוג ומגוג כתוב בנביאים ששני שליש מהעולם ימותו בכמה דקות, אתה מדבר על חמישה מיליארד איש ימותו, הגאון מבנה אמר כל זה ייקח 12 דקות, כל העולם יחרב וילד שירד לתרבות רע ועזב את השבת ועזב את המצוות, בעיני הקדוש ברוך הוא זה יותר חמור ממלחמת גוג ומגוג. תאר לך כמה זה כואב הלב על זה. אבל אני עדיין לא קיבלתי ממכם תשובה. איך יודעים אם בן אדם אוהב את השם ואת המצוות, או שהוא רק עושה כאמר שהוא פוחד מיום הדין? שלמה,
המלך אומר, באהבתה תשגה תמיד. זאת אומרת, אם אתה כל הזמן...
זה הרמב״ם פוסק, בהלכות תשובה, פרק יהוד. שמה? שאדם שעכשיו הוא רוצה להיות קרוב לקב". הוא צריך באהבתה תשגה תמיד, הוא מביא את הציטוט הזה. אז
אם אדם רואה שהוא כל הזמן, אפילו שהוא צריך להתעסק בדברים אחרים, אבל כל הזמן הוא אומר, אני אסיים, אני אשב ללמוד, או שיקרו, היא כל
הזמן בראש שלו. חזה לנו לך כבר קצת תשובה, אל תאמר לקשהפנה אשניה שמה לא תיפנה. מי שכל הזמן אומר שאני אצא לפנסיה אני אשב ללמוד, שאני אקבל, שאני אפתח תחנות השנייה אז כבר יהיה לי מספיק פרנסה, אני אוכל לבוא חצי יום ללמוד, שהילדים יגדלו אני אוכל ללמוד, שאני אברי מהמחלה אני אוכל ללמוד, זה לעולם לא ילמד. כי אפילו בן אדם גוסס על ערש דוואי מחויב בתלמוד תואר. לכן כל אלה שעדיין אין להם כסף, ועדיין לא גמרו את התואר, ועדיין הילד לא עברי, ועדיין הוא לא מצא זיווג, וכל דבר יש לו תירוצים, שיהיה לי זמן אני אלמד, שאני אגמור את האוניברסיטה אני אלמד, שאני אגמור את הצבא אני אלמד, זה הכל באבא מייסס. מצ מציאות, מי שיכול עכשיו ללמוד ולא לומד, שירצה ללמוד, הקב' הוא יתנגד לו חזק. לכן אסור להגיד כזה דבר, שיהיה לי אני אעשה, שאני אתחתן אני אשמור שבת, שאני אתחתן אני אלך חצי יום ללמוד, הנה אני עומד להתחתן, אשתי דוקטורית, יהיה לי אחלה כסף, אני אוכל עכשיו ללכת חצי יום ללמוד, זה הכל שטויות, עכשיו אתה מחויב ללמוד, כן, אין יותר לחשוב עוד מה אתה נעשה, עכשיו אתה מחויב ולכן ברגע שאתה לא עושה עכשיו אתה פושע נגד השם. עכשיו, לגבי השאלה ששאלתי אתכם, בבקשה. עבד יכול לאהוב את המלך שהוא שרד אותו? כן, כתוב, אם יאמר העבד אהבתי את אדוני, רוצים את אוזנו. יש מציאות שעבד אוהב את אדונו. אני לא הייתי נהנה לעבוד בשביל... אני לא רואה שום מציאות שבלאדם יוכל להנות... אבל בתורה חולק עליך, הכנוש ברוך הוא, ואומר שיש מציאות שאהבת כל כך, אוהבת אדונו, שהוא הגיע שבע שנים שלו והוא רוצה לצאת לחופשי, הוא מסרב לצאת לחופשי. אתה יודע שאני הייתי בצבא, כמעט כל החבר'ה שלי בתייסת חתמו קבע. אף אחד לא רצה לעזוב את הצבא. אני אחד הבודדים שעזבתי את היחידה. נסעתי מיד לאמריקה, שבוע אחרי. כולם נשארו בצבא, כי לא היה להם שום דבר מה לעשות. המצב במדינה בשנת 89', הכלכלית, היה כל כך חמור, שאפילו עבודה במלצרות לא היה. אני לא אשכח, הייתי לפני שהשתחררתי, חיפשתי עבודות בעיתונים, שום דבר אין. אין שום כיוון. שום כיוון. עד שהסתדרו לי משמיים ונסעתי לאמריקה. אבל הם ראו שאין שום כיוון, כולם נשארו בצבא. למה? טוב להם שם, עם המשכורת, ועם הרכב, ועם הקידום, עם השנים, ומשכורת בטוחה ופנסיה, מאשר לצאת להרפתקאות. גם העבדים הם ככה. העבד אוכל טוב, יושן טוב, יש לו בלבית צדיק, הוא לא מתעלל בו, בעבד עברי אסור להתעלל, אסור לתת לו עבודות בזויות. אז מה רע לו? זה כמו לחתום קבע, אפילו פחות חמור. אפילו פחות חמור, הוא יש לו מזרון יותר טוב משלך, אוכל טוב, הכל אצלו 100 אחוז, יש לו איזה מחלה, מטפלים בו, מביאים לו רופא, מה רע לו? אז יש כזו מציאות. הלאה, נו, מה... ברבד עושה לפעמים גם מתוך חובה, אז אני אומר, אתה שואל איך אחד... כולנו עושים מתוך חובה, אבל כן, איך אנחנו יודעים אם אנחנו... יש לי הסביר להגיד לו, אלף אלפי הבדלות. בשחרור מחבלים האחרון, שבע מחבלים לא רצו להשתחיל, ביטרון השחרור שלהם. לא, זה בגלל שרצו לשלוח אותם למדינה זרה. הם העדיפו להישאר בכלא כי נותנים להם דובדובנים ואננס. שבן גביריה לא נתנו, עכשיו חזרו החגיגות. הרועצת דאגה להם לדובדבנים ואננס. טוב, בואו נענה על השאלה ונסיים. יש לנו עוד נסיעה ארוכה לדרום. יש לי תשובה בשבילך. מתוך הלימוד שלי בספר עתניה, מתוך עתניה, יש שם כמה פרקים שמדברים על זה שאדם, שמתבטל לאשם, שהופך להיות סוג של מרכבה, והוא שם את עצמו ואת כל אהבתו בעולם הזה לאשם. אז הוא יודע שהוא אוהב את אשם, ואז אין לו פה עניין של שכר ועונש. כשהוא עובר, למשל כשאני עובר ליד בית ספר חילוני, אני לא אוהב את המקום הזה, כי אני יודע ששם מחיילים את שמו של אשם. ככה מדברת דניאל. קודם כל, מה שאתה אומר זה אמת להמיטה. בעל הטעניה, אמת להמיטה, אבל אני יש לי פירוש קצת יותר פשוט. לא כזה מתוחכם. מרכבה וזה, זה קצת גדול עלינו. בואו נרד אל העם. שומעים? בסוכות, יש מצווה מצטער פטור מן הסוכה. מצטער פטור. עכשיו, פה אצלכם בארץ, זה לא כל כך נוגע, כי פה המזג אביר יפה, נחמד. אולי רק ירד גשם בסוכות, זהו. אז זה נקרא מצטער, אבל שם אצלנו יכול להיות לפעמים לילות קרח, כמעט אפס מעלות. אנחנו שמים תנורים, זה, משתדלים, דובונית, חרמונית, ועדיין קר. אנשים סובלים מכל, האוויר שאתה נושם, מורה ככה אתה ריאות בלילה. אז יש הרבה שקמים, מיוצאים מסוכה, ועולים לחדר המחומה ויושנים כמו תינוקות. עכשיו, כשאתה יוצא מן הסוכה, או שאתה רואה שיורד גשם בחוץ, או שקר היום, או שקרה משהו לסוכה ביום טוב, לא יודע, ואין איפה לישון בסוכה, כשאתה אומר, טוב, אני פטור מן הסוכה, אני עולה למזרון שלי, הפרידייז הזה, עם המסגן שם וזה, האם אתה עושה את זה בשברון לב, או שיש לך הקלה? זו הראייה, אם אתה אוהב השם ומצוות, או שאתה רק עושה כדי לצאת לידי חובה.
או שאין תפילין בכל המועד. או שאין
תפילין, זה אותו דבר, על אותו עיקרון. על אותו עיקרון. או שאין תחנון. יש חתן בבית כנסת, איך מבסוטים האנשים. אנשים, תכל'ס, צריכים להיות עצובים שיש חתן בבית כנסת. למה? המביטלו מצווה דהורייטה של וידוי. הרמב״ם אומר, כל המתוודה הרי זה משובח. כמה שיותר יותר טוב. וגם כשמתוודים, לצערנו הרב, איך שאנשים מתוודים היום זה חילול השם. תוך שלוש שניות הוא מגיע לאשם, השם אל רחום וחנון. ראיתם? איך הוא מספיק? מהיה עבור השם על פניו? אני עוד לא מגיע למילה הרביעית חמישית, זה כבר אומר, והשם, השם, אל רחוב. עדיף שלא תתוודש, שותה. זה וידוי? ככה עומדים בפני שופט להתחנן על חייך? תראה איך עכשיו אתה עומד בפני שופט שרוצה לתת לך גזר דין מוות. עכשיו יש לך 60 שניות להגיד נאום קצר, למה לא מגיע לך הונש מוות. אתה מתחיל לדבר אוטוסטרדה. מה זה? יאללה, לקחו אותו מפה מיד. אבל אם אתה בא, אדוני השופט, אשמתי, אני מצטער, בגעתי, פשעתי, אביתי. טוב, טוב, תנשום, תירגע, רגע. הם מתייחסים אליך. מה זה זה? אני אומר, או שתעשה כמו בן אדם או אל תעשה בכלל, אפילו חזל אומרים, מוטב מעט, אתה מצחיק אותי אתה, זאת אומרת שאתה אם מדבר, סוף סוף מצאת רשת שאתה מסכים איתי, עם זה אתה מסכים, אבל אתה יודע מה הבעיה, שאתה עוד לא הבנת, אין אצלי בעיינסה, או שחור או לא. יפה, אבל אתה יודע מה הבעיה? שאתה עוד לא הבנת שכל מה שאני אמרתי פה הלילה, מילה לא יצאה ממני. זה הכל מבורא עולם בעצמו. אז מה זה להגיד על בורא עולם, אם זה אני מסכים? אתה עכשיו קורא את הסרט הדיברות, זה לא מקובל עליי, לא מקובל, לא מקובל, לא מקובל, אם זה אני, את זה אני מסכים. מה שאתה אומר לפעמים אני לא מבין. למה? אני קורא הלכה. מה אני מבציע לכות? לא, אני אסביר לך מה, אני אסביר לך מה. תראה, יש לך שתי אופציות. לכוס על השם או לכוס על אדם בשר ודם. אז אני מוכן לקבל את הכס, גם סטירה אני מוכן לקבל, אני גם מוכן לקבל סטירה, אבל אני רק רוצה לוודא שאתה מבין ששום דבר שאמרתי פה זה לא ממני, אמרתי את זה גם אתמול בסמינר לאנשים, קמו איזה זוג, איך שהתחלתי לדבר על מחללי שבת, ככה במפגין יצאו החוצה. אז אנשים לא נעים להם, ראיתי בשפת גוף של הקהל, כאילו לא נעים שקמים חמי האמצע איזה בעל ואישה ויוצאים בכוונה בעצבים. אז אחרי הדרשה בא אליי איזה אחד, אומר לי אולי קצת ראית קצת יותר מדי קשוח, ואולי הם רק מתחילים וזה, אמרתי לו מה אתה דואג שהם יצאו ככה בעצבים? אמרתי לו, אם הם לא היו יוצאים בעצבים, אם הם לא היו יוצאים בעצבים, היית צריך לדאוג. אומר לי, למה? אני אומר לו, אתה תבין. כשאני מדבר עכשיו על מחלל שבת שקורותים את הנשמה שלו לעד ולעולמי עולמי, ואני מביא לו ציטוטים מהרמב״ם ומהתורה, והוא מפצח לי גרעינים ומחייך ויושב רגל על רגל, סימן שאני מדבר לקיר. יש לי אדם ליצן אטום יושב מולי. מחייך ואוכל עגרינים, איזה יופי, איזה דרשה הייתה, כבוד הרב, שבה בן אדם רוצה להרוג אותי, עכשיו שהתברר לו שהוא גוי גמור בשמיים ושאין לו עולם הבא, זה ראייה שדבריי עובדים ומשפיעים. ואם יש כרגע סיכוי מכל האנשים מי ישמור את השבת הקרובה, זה הזוג הזה. ואני אומר לך, זה מניסיון של 30 שנה. ואם בן אדם לא כעס, משהו אצלו דפוק בראש. איך אפשר ללכוס? זה טבעי, זו תגובה אנושית טבעית. זה חושב שרופא... אני חושב שאני גם בא אליך כדי לשמוע על זה, ועדיין הוא לא מתעורר. כבר גם פעמיים, שלוש, ארבע, חמש. אני אגיד לך, תראה. קודם כל אני אסביר לך משהו. אנחנו עושים מצוות. מצוות זיקוי הרבים וקירוב רחוקים זה מצוות גדולה עד מאוד, עם שכר ענק. האחוזי ההצלחה במצוות הזאת אינם גבוהים. יש רבנים, אני אומר חמישיום, בלי להגיד שמות, שלושים שנה עובדים, לא החזירו אחד בתשובה. זה לא הגזמה. יש רבנים עובדים עשרים, שלושים שנה, החזירו עשרה בתשובה. יש רבנים עובדים כל החיים שלהם, חמישים שנה, אולי חמישה, החזירו בתשובה. יש רבנים שהחזירו מאות, ויש כאלה שהחזירו אלפים, ויש כאלה שהחזירו עשרות אלפים, ויש גם כאלה שמעל מאה אלף החזירו. איך זה, במה זה מתבטא, אני חושב, יש בזה כמה קריטריונים, א', הסטייל של הדיבור, יש שפה שדרשן אחד הוא מספיק כריזמטי ויודע להציג את החומר ולעניין את הציבור והציבור מעוניין להקשיב, אז אחרי כמה דרשות הוא מתחיל להשתנות. ויש דרשנים שהם משעממים, הדרשה משעממת, באים אחרי רבע שעה, מאבדים את הריכוז, לכן הם לא מצליחים. אבל יש בזה גם עוד דברים, יש בזה חוץ מהידע צריך עירת שמיים, כתוב מי שיש בו עירת שמיים, דבריו נשמעים. ועוד דבר צריך לדעת, שמי שמדבר לציבור שקרים, לא תהיה לו הצלחה. צריך להידבק לאמת של התורה גם כשהיא מזעזעת, כואבת, שוברת את הלב, שורפת את הלב ומכעיסה את הציבור. למה? החשבון הוא פשוט מאוד. כשהשם נתן את התורה, כל מה שאני אמרתי היום פה בלילה זה הכל פסוקים מהתורה. כתוב על מחדש שבת, כתוב על רוצח, כתוב הכל. זאת אומרת, אני לא באתי עכשיו והמצאתי איזה משהו. אז הכל כבר כתוב לכל ילד בין חמש שלומד חומש בישיבות בכל העולם, ממתן תורה ועד היום. זה מסמך רשמי פומבי, שהקב' היה מעוניין, שכל ילד יהודי ידע אותו מגיל חמש, שש, שבע ומעלה. לכן זה לא כתוב לו בזוהר ולא בקבלה ולא, הכל כתוב לך כבר בחומה שכל ילד בן חמש מתחיל ללמוד. זאת אומרת, בורא עולם רצה שכל ילד בן חמש ידע שאם אי פעם הוא יחלל שבת יפוצצו לו את הראש עם אבנים, בסקילה, והחרטו לו את הנשמה לעד ולעולמי עולמים. לכן, הקדוש ברוך הוא לא חשש מהתגובה של הציבור, לא חשש מהכועסים, לא חשש מאלה שלא מסכימים עם דעתו, הוא לא פוליטיקלי קורקט, הוא לא יפה נפש, הוא לא מתחסד, הוא לא מתיפייף, הכל על השולחן, בלי שום פשרות. ככה חייבים למד את התורה. מי שמסלף את התורה ואומר לרשעים, אשם אוהב אתכם, אין לכם מה לדאוג, כל ישראל יש להם עולם הבא, נספק שאתה יהודי, אם היית יודע כמה אשם אוהב אותך, אם הייתם יודעים כמה אשם אוהב את הרשע הכי גדול, כל זה שקרים ואבלים וזיופים. הכל שקרים. ואנחנו לא חסר כאלה. רגע, אז למה אומרים את זה? אני אתן לך את כל הסיבות. אלף, כסף. זה מביא ים של תרומות. לי אף אחד לא תורם דולר פה בארץ. גם רייטינג. אף אחד לא תורם לי דולר, כבר חמש שנים לא תרם לי אף בן אדם פה. אתה יודע מה, אני חוזר בי, חוזר בי, חוזר בי, יש שלושה אנשים שתורמים, שולחים כסף מדי פעם לחשבון, אבל זהו, בחמש שנים. אלה שמספרים שיזבטים, כל שנייה נכנס להם ארבע, חמש תרומות, כל שנייה. אתה יודע, חלק מהם תפסו להם בחשבונות בנק מעל מיליארד שקל מזומן, בלי להגיד שמות. אז לכן, כשאתה, כשאתה בא ואומר לאנשים, אתם צדיקים, אין לכם מה לדאוג, העיקר תתרמו, הכל יהיה בסדר, אין לכם, אז אנשים, מקבלים את הרושם שאין להם באמת מה לדאוג. זה חיים גויה, זה מחלל שבת, זה צועד במצעדי תואבה, זה גנב גדול, זה כל אחד והסיפור שלו. זה מוכר סמים לילדים, מורג אותם. כולם על סמך הזקן היפה והסומבררו של הדרשן שאמר לו שאין לו מה לדאוג, מובטח לעולם הבא, ואיגרום לו אי פעם להשתנות. מה? אם בא אליו אחד עם זקן וכובע שחור, אומר לו אל תדאג, השם אוהב אותך, אתה צדיק, אין שום בעיה, תבוא באוטו לשבת, לבית כנסת, תבוא עם האוטו, אין מה לדאוג. אבל כבוד הרב, כל הביזניס שלי זה רמאות. אה, זה גויים? זה לא נורא. שקר גמור, זה הלכה בשולחן הארוך, אסור לגזול פרוטה מגוי. זה גם גזל וגם חילול השם. בקיצור, מה בראש מעייניו, להוציא ממך כמה שיותר, ועל ידי מחמאות שקריות וסילופים, הוא יוצא ממך פי מאה ממה שאחר יוצא ממך, זה אחד. יש עוד סיבות, יש כאלה רבנים שהם לא מושחטים, כמו זה שתיארנו עכשיו, הם רק עושים את זה בגלל שיש להם אישיות רכרוכית. זה האופי שלהם, הם מאוד עדיני נפש, הם לא מסוגלים להעיר לילדים שלהם אפילו, לאף אחד, הם לא מהירים, אין להם את היכולת, הם מאוד עדינים, הם מדברים בעדינות, ברחמנות, אין להם את היכולת להוציא כזה משפט, מי שיחלל שבת, יסכלו אותו והחרטו לו את הנשמה, הם לא מסוגלים להגיד את זה. אז ממילא אלה, הם רוצים, אבל לא יכולים. יש כאלה שיכולים להגיד, אבל לא רוצים להגיד. למה? אם תשאל אותם למה הם יענו, אני פוחד להרחיק אותם. אלה הם טועים גדולים. למה הם טועים? כי אם השם לא פחד להרחיק אותם וכתב את כל זה בתורה, אז למה אתה יותר צדיק מהשם? פעם אמר לי איזה צמחוני אחד, אני לא נוגע בבשר. לא אוכל בשר. אני אומר לו למה? הוא אומר לי את יודע איזה צער זה לבעלי חיים השחיתות וזה אמרתי לו מעניין אני עוד לא ראיתי אף פעם בן אדם שחושב שהוא יותר צדיק מהקדוש ברוך הוא הקדוש ברוך הוא יתיר לאכול פרה על ידי שישחטו אותה עם סכין חלקה ויבדקו ויעשו את זה מהר וכל מה שצריך והשם אמר ככה מצווה לעשות וככה היו עושים כל יום בבית מקדש וכבשים במשך מאות שנים ואתה חושב שאתה יותר רחמן על הבעלי חיים מזה שברא אותם וכתב בתורה צער בעלי חיים דהורייטה? הרי אם אתה מענה בעלי חיים זה יותר גרוע מלאכול חזיר ואם אתה לא נותן אוכל לבעלי חיים לפני שאתה נותן לילדים שלך לפני שאתה נותן את זה לבעלי חיים גם זה עבירה אתה צריך לדאוג שהם אף פעם לא יהיו רעבים, שלא יהיה להם צער ולא יהיה להם קר ולא יהיה להם חם זאת אומרת, אתה רואה שהתורה מאוד רגישה לבעלי חיים. ועכשיו התורה אומרת, מצווה לאכול בשר ביום טוב ובשבת וכולי, ואיך אוכלים בשר? על ידי שחיטה עם סכין חלקה וכולי וכולי. פתאום בא איציק המדופלם, חסיד אומות העולם, הוא אין לו לב שישחטו את הפרה. אז מה? אז הוא לא אוכל כל החיים שלו בשר, למה? כי הוא חושב שהוא יותר רחמן מהשם שאמר מותר לשחות בצורה כזאת. זה תמטו ממדרגה ראשונה. איך אתה מתיימר להיות יותר צדיק מזה שברא את העולם ואת בעלי החיים ואת בני האדם והוא אומר כך צריכים לעשות. ועוד שאתה יודע שהוא הרחמן האולטימטיבי, אין יותר רחמן ממנו. אתה לא יכול בחיים להיות רחמן כמוהו. אז מה גרם לך לחשוב שאתה יותר רחמן מהבורא, הטמטום שלך והיצר הרע. ולפעמים הגאווה שלך. דרך אגב, הרבה מהצמחונים האלה הם צבועים. אתה בא אליהם הביתה, כל הספות מאור. נעליים מאור, חגורות מאור, האור במרצדה שלהם, הכל אור. באודי של האישה, גם כן הכל אור. אבל חול, חתכת דג או חתכת סטייק, שטויות. אתה יודע, אורז שחור, הטיילנדי עובד בשביל אחד קטן כזה, איזה 12-13 שעות רק כדי להדביק אחד. אורז שחור, אני מדבר איתך. באמת? וזה מעדן בשביל הטבעונים. אתם לא חושבים על הטיילנדי שם, שעומד בחווה 12-14 שעות? בשביל האורז השחור הזה.
רב, מה שכן ראינו, רב, ראינו, כן, כן, מהשנים, שהרב דבר על דרשנים מסוימים, שמתי לב במהלך השנים שיותר קל להם לדבר על בן אדם לחברו, בלי שום בעיה אפילו לתת שם כיף הזה אבל שום דבר בין הקדוש לא מכונה מסיבה, אני
אענה לך למה. לא, לא, אני אסביר. לא, לא, לא, לא, לא, בגלל שכל החילונים מודים ומזדהים עם מצוות של בן אדם לחברו. כי הן כולן מצוות הגיוניות שהשכל מחייב וזה טוב לחברה. לכן בלי קשר לדת, גם שתבוא לסין ותבוא לטיילנד ותבוא למדינה של ערבים, כל מקום שתגיד אסור לגנוב, צריכים לכבד אחד את השני, צריכים לעזור למסכנים, כולם יגידו, בטח, כל מקום שתלך, טקסס, כולם יגידו. אבל כשמדברים על מצוות בין אדם לבורא, במיוחד שחלק מהם הם נגד השכל, כמו שמה ששמע ידידנו פה, זה ייזהה אותו. מה? אתה תגיד שזה יותר חמו מזה? הוא יותר חמו מרוצח? מה, הוא כמו גוי? העדות שלו לא עדות? החתן הוא לא חתן? זה דברים שלא מתקבלים על השכל. אז זה מעורר אצל האנשים זעם. עכשיו, רוב הסיכויים שאם אני אבוא בעוד שבועיים עוד פעם להעקור, יבוא או לא, לא יבוא, לא יבוא. אני אומר לכם, ניסיון. לא יבוא, רוב האנשים לא יבוא. ואם הוא יבוא, אז זה סימן שהוא איש אמת. אני אסביר לכם, אצלי, אחרי שלוש דרשות, או שאתה חוזר בתשובה, או שאתה לא יכול לבוא יותר. כי אתה מת מכאבים ומאיסורים. אתה לא יכול. אתה לא יכול לשאת את האיסורים. עוד דרשה ועוד דרשה. הלב שלך נאכל, נשרף. אתה שומע, היה לי אחד כזה, סיפור מעניין, בחור אחד בשם רוני בריק. הוא היה ב... בנוג'רזי, בפרלון נוג'רזי. איזה חמש עשרה שנה, לא יודע כמה. אני הייתי אז נותן דרשות שם באיזה מסעדה, והרוני בריק הזה, בחור אשכנזי, נראה יותר כמו ספרדי בהנהגות שלו, היה בא לדרשות שלי, וכל דרשה, איך שנגמר את הדרשה, עכשיו הוא חילוני גמור היה אז בה. קופץ אליי הראשון, אחרי הדרשה, הוא היה לה, רב, איזה כאב לב אתה עושה לי, אתה מכניס לי סכין בתחילת הדרשה בלב, וככה שעתיים מסובב, מסובב, מסובב, הורג אותי. דיברת על זה, זה אני. דיברת על זה, זה אני. דיברת על זה, זה אני. אמרת על זה, זה אני. אה, אתה הורג אותי. בדרשה שלישית, הוא אומר לי, אה, אני כבר לא יכול לסבול את הכאבים, אני כבר לא נהנה מהעבירות, הוא אומר לי. אני בא לעשות עבירות עם החברה שלי, אני לא יכול כבר. הרסת לי את התאהבה של החיים. אמרתי לו, לדעתי את האוטוטו מגיע לישיבה. אתה לא תוכל להמשיך הרבה. כי אני אוהב לסבול. זה יכול להיות, בזוכית. בקיצור, הוא אומר לי, הבחור הזה, הוא אומר לי, אני לא יודע, אני משתגע כבר, אני אומר לו, תראה, אני, לדעתי, אתה חייב לבוא לישיבה, למה אתה לא יכול להמשיך עם הבלוף עוד הרבה זמן. תבוא לישיבה. בקיצור, בא לישיבה איזו תקופה, ונסע לארץ. לא ראיתי אותו יותר מעשר שנים. אתה זוכר שהייתה לנו דרשה ביהוד במוצאי שבת? אני בדרך כלל לא אוהב לעשות דרשות מוצאי שבת עכשיו אחרי כל השבת עוד פעם עכשיו נראה אבל מה לא היה לנו כבר אף לילה פנוי אומר לי תשמע יש שם מלא אנשים יהוד וזה אמרתי יאללה נלך ליהוד אני הולך ליהוד. מדבר, מדבר, מדבר, פתאום הזכרתי בסיפור הזה עם הרוני הזה, אני מספר את הסיפור, פתאום אני קולט אותו בקהל. זו פעם שנייה קרה לי כזה דבר. מה סיפרתי לכם בסעודה, שהיה לי בחור אחד אורן, אותו דבר אחרי שנים שלא ראיתי אותו, אני מספר את הסיפור עליו, פתאום הוא יושב בקהל, בקריית עטה, בבית כנסת הענק. ופה, באטה. וביר יהוד, אני מספר את זה במוצאי שבת, שאני לא יודע מה קרה עם הרוני הזה, אם הוא נשאר דתי, לא נשאר, לא ראיתי אותו יותר מ-10 שנים. אני מספר את הסיפור ביר יהוד במוצאי שבת, פתאום אני רואה אותו בקהל, אני אומר להם, רבותיי, לא תאמינו, הבן אדם שאני מדבר עליו נמצא פה בקהל, אם הוא מסכים שיער עם את היד. עירים את היד, כולם ככה, מחוק הבין. אמרתי לו, ברוך השם, אני רואה שאתה עדיין בדעת. הוא אומר, בטח, אחרי הסכין. אחרי הסכין. עכשיו תשמעו, בביקור שעבר שלי לפני חודשיים וחצי, היה לנו דרשה בבת ים. אני, יש לי תלמיד, יובל אמרני, שמאז שהוא חזר בתשובה, שינה את שמו ליואל אמרני. יובל זה לא כזה שם טוב. עכשיו, אני מדבר ברמת המידר בבת ים, אני מדבר, ופתאום נזכרתי שהיה לי תלמיד שהיה גר פעם בעמידהר, ושהבאתי אותו לישיבה, איזה צדיק, איך הוא היה מטפל בכולם, עוזר, משהו מיוחד הבחור הזה. וסיפרתי איך הוא חזר בתשובה, הוא היה חילוני גמור, שלחו אותו אליי לשבת, בא לי עם פאות של אלוויס, נמאס לי עם בלוריד, ככה, שתי מטר, אמרתי לו, איך הגעת אליי? התקשרו אליי, אמרו לי אם אני רוצה לבוא ולראות מה זה שבת. אמרתי לו, וככה הסכמת לבוא למשפחה חרדית? הוא אומר, כן, אני לא יודע מה זה שבת. אמרתי, בוא נראה מה זה. כל השבת ישבתי איתו, מוצא שבת הבן אדם חוזר לברוקלין, עכשיו הוא גר שם עם בחורים ובחורות, בית בושת שם. בעשר בלילה הוא מתקשר אליי, מוצא שבת, אומר לי, כבודה רבה, תשאל מה עושים לי פה. כולם פה מסתלבטים עליי, צוחקים עליי. אני אומר לו, למה, מה קרה? אומר על זה שאני מתעניין בדת ובאתי לחל שבת. אני אומר לו, איך הם יודעים? הוא אומר, בגלל הקיפה. אני אומר לו, מה, לא הורדת את הקיפה אחרי שנסעת? הוא אומר לי, איך אני יכול להוריד את הקיפה אחרי מה שראיתי אצלך בשבת? לא הוריד את הקיפה. בדרך כלל, עד שבן אדם שם קיפה זה מינימום שישה חודשים. באותו מוצאי שבת הוא לא ראית קיפה, אמרתי זה מועד לגדולה. צ'יק צ'ק הבאתי אותו לישיבה, ראיתי בן אדם מידות מושלמות, אחרי זה הוא עלה לארץ, התחתן, היה עברך במידר, בבת ים, פתאום נזכרתי בו, אני בדרשה בבת ים, אני מתחיל לספר, פתאום אומרים לי, הנה הוא, עושים לי ככה, הנה הוא. אז חשבתי, הנה הוא, הוא גר איזה קילומטר מהבית כנסת. הנה הוא. אני אומר לו, מה, איפה? הוא אומר, הנה! יושב מולך פעם שלישית שלוש פעמים היה נס כזה יושב מולי בקהל הרב שכחת לציין שאתה סיפרת את זה שחלק גדול מתחברים אליך בגלל שאין לך זקן. כן, זה עוד עניין. פעם איזה אחד אמר לי, הכבוד הרב, אמא שלי אומרת, אמא שלי אומרת, דתי כמוך לא אכפת לי שתהיה.
השאלה הראשונה שהתחלנו מבטא הזה, זה פתוח שם, מה סגרנו, זה שבן אדם מרביץ לעצמו, נכון. האם נחשב לו איסורים? ואלה שמתגנגלים, עושים גלגולי שלג, האם נחשב להם איסורים? ואחד שהקדוש ברוך הוא מביא עליו, האם נחשב לו איסורים? איפה נחשב לו?
אז אמרנו, בגלל הטמטום שלו שאין לו אמונה ואין לו ביטחון, הוא שלושה ימים סבל, בסוף הכל הסתדר, אז על הסבל הזה מגיע לו פרס? אז הגמרה אומרת, חוטא ונזכר? בן אדם חותך שם, מכעיס את השם בחוסר אמונה שלו, ועוד רוצה לקבל על זה פרס. אבל סוף סבלתי. עכשיו תגיד לי, אני שאלתך שאלה, נגיד שאתה בעל מוסך, ובעלך פועל חדש, עובד אצלך חודש חודשיים, אמרת לו תחליף, את החלק הזה והזה. והוא הלכת, אתה חוזר אחרי חמש שעות למוסך, אתה רואה האידיוט הזה, החליף את הצד השני. הוא לא, לא זה, אמרת לך זה, ימין, זה, שמאל. עבד חמש שעות. אתה משלם לו על החמש שעות העבודה או לא? לא. אז הוא לא. תלוי בתנאים שעשינו לפני כן. אבל נגיד להגיש, נגיד
להגיש. אל תקשות משלמים. אז תכלס, אתה
צריך לומר לו, תשמע, זה שאתה מטומטם, אתה עוד רוצה לקבל על זה כסף? כן או לא? כן. עכשיו תשמע, הקדוש ברוך הוא ידוע שהוא לא כמו המכונאי. אני אסביר לך מה פירוש. אם אתה מביא את האוטו שלך למכונאי, יומיים האוטו במוסך, לא מצאו את הקצר החשמלי. אי אפשר להניע את האוטו. או שמניעים, הוא נכבה. לא מוצאים את שורש התקלה. יומיים עובד המכונאי, כל יום 8 שעות עבד, 16 שעות, בניו יורק זה 60 דולר לשעה, 16 שעות זה כבר 1,000 דולר. אתה בא אחרי יומיים, נו, איפה המפתחות של האוטו? אומר, אדוני, תשמע, עבר, הפכנו את העולם, פירקנו, הרכבנו, לא יודע מה קורה פה. דבר כזה לא היה לי. קח את המפתחות, האוטו באותו מצב כמו שהיה. אתה אומר, יוב, יומיים שרפת לי, אני נוסע במוניות, עצבים, זה... טוב, תבינו. מרגע, מה, איפה אתה הולך? כסף. הנה, תביא כסף. מה הכסף? אלף דולר, עבדתי יומיים על האוטו שלך. אתה נותן לו או לא? סתירה אתה נותן לו, לא? חצוף שכמוך, לא מספיק, מזבזת לי יומיים עבודה, במקום שאני אתווה אותך על 20 אלף שקל, על עוגמת נפש, אתה עוד רוצה כסף? בדרך, לא, בדרך כלל המכונה היא יעיז לבקש כסף, אחרי יומיים, שהוא לא פתר את הבעיה. בארץ הכל מאיזי. אבל בדרך הטבע, הוא לא יבקש. נכון או לא? בדרך האגינות, מגיע לו שכר או לא? גם על פי דין תורה, גם משהו. גם על פי דין תורה, גם משהו. גם על פי דין תורה, גם משהו. גם על פי דין תורה, גם משהו. גם על פי דין תורה, גם משהו. גם על פי דין תורה, גם משהו. גם על פי דין תורה, גם משהו. גם על פי
דין תורה, גם משהו. על
פי דין תורה, גם משהו. גם על פי דין תורה, גם משהו. גם על פי דין תורה, גם משהו. גם על פי דין תורה, גם משהו. גם על פי דין תורה, גם משהו. גם על פי דין תורה,
גם משהו. על פי דין תורה, משהו.
גם על פ טוב, תשמעו טוב, מזל שהקדוש ברוך הוא משלם סחר עבור ההשתדלות והמאמץ ולא עבור ההצלחה. עבור ההשתדלות והמאמץ עכשיו אתה רוצה להבין דף גמרא שלושה ימים ישבת על הבוקר שוברת לא מצליח להבין רשיטוספרות מה אומר לא יכול להבין לא יכול להבין מסבירים חרא ולא קולט. שלושה ימים למדת שלושים שעות תורה, לא הבנת את הסוגיה, אתה מקבל שכר מלא או לא? מאה אחוז, גם אשתך אתה מקבל שכר מלא, עכשיו אין לך ידע, שלושה ימים לא למדת כלום, אתה תקוע על הסוגיה ולא התקדמת, אתה לא הבנת בסדר. אבל על העמל, אפרום שערה אגרה. לפי הצער, זה מה שאתה קבל. אבל זה לא דומה כל כך למקרה שאמרתי. זה לא דומה. לא, לא דומה לבן אדם שעכשיו שלושה ימים אכל את הלב שאין לו, הפרנסה שלו יורדת, והמניות קורסות, והוא לא בטח באשם וכאב לו על האיסורים, ובסוף הכל הסתדר. על השלושה ימים שהוא הצטער סתם, מגיע לו שכר או לא? מגיע לו לפעמים לא מגיע לו שחר אבל מורידים לו מיסורים אחרים שמגיע לו כי סוף כל סוף הוא סבל, סבל. מה מטרת האיסורים? שאדם יש לו גמת לב, איסורים מקרבים אותו לקרש בחור. למה השם בחר באיסורים כניקיון לנשמה? יש תורה, יש תשובה, יש צדקה, יש תשבילה ויש איסורים. ואיסורים זה אחד הכלים הכי מועילים לתקן את הנשמה ולנקות אותה מהאבונות. זה מה שהגאון אמר, חבל שהתלמיד הזה קיבל משבר. אם הייתי אומר, אבל האיסורים מורידים את כל הגיהנום ושל איוב וזה, אז הוא כבר היה מתנחם. אז השאלה היא, במקרה שלנו עכשיו, שבן אדם הביא אל עצמו איסורים בגלל שהוא אהב על, עשה שטויות ונהיה לו מזה איסורים. כל מיני דברים מסוימים. אז האיסורים האלה מקרבים אותו לאשרם או לא? עכשיו שהוא סובל, והוא אוכל טלאר, ריבונו של העולם, אל תעשה לי את זה, אבא, אני מה, זה כסף שחסכתי, לקח לי שנתיים, מה, עכשיו אני מפסיד את זה ביום, פליז, בבקשה. אז המטרה הושגה. הרב יש שלושה סוגים. המטרה הושגה או לא? רגע, הושגה או לא?
הושגה, כן. הוא
לא אהב את התשובה. הרב יש שלושה סוגים.
יש סוג
שלישי. מתגלגל בשלג ונתן סתירה לעצמו זה אותו סוג. אותו סוג. זה סיבופים למיני. זה אותו סוג. למה?
נתן סתירה לעצמו סתם. אמרנו, מצוות צריכות כוונה. הוא עושה את זה למעלה. לא, אחד
מתגלגל בשלג זה כדי לענות את עצמו. נותן לעצמו סתירה זה מענה את עצמו. אותו הדבר. אין סוף עינויים. אתה יכול למשוך לעצמך גם את השערות,
גם זה עינויים. אחד יושב בתורה. המדרש של ילכוד שמעוני אומר חושש בשיניו אינו ישן חושש בעיניו אינו ישן עוסק בתורה אינו ישן השי הגבר אשר תיאסרנו ביה הוא בתורתך תלמדנו אשר מי שם אמלו בתורה יופי יש אחד עכשיו שלושה ימים לא ישן הוא לומד מתמטיקה נכון לטכניון כן יש אחד יושב עכשיו לומד שלושה ימים שטייגן מניץ שינה מעיניו אותו דבר זה איסורים זה איסורים או שפה הקדוש ברוך הוא אומר אתה זה מילה דשמעיה אני משלם פה זה מילה של כלום
קודם כל, אתה צודק שוודאי שאי אפשר להשוות לאיסורים של לימוד תורה ללימוד מתמטיקה. זה ברור, אף אחד לא טוען כזאת טענה. אבל זה שעכשיו למד מתמטיקה, כיוון שהוא צריך עבודה, הוא צריך תואר, הוא צריך... הוא עושה השתדלות כדי לעשות פרנסה. חלק מההשתדלות של הפרנסה זה שצריכים לשבת שעות וללמוד מתמטיקה, גם כשזה לא מוצא חן בעיניך. זה הרי כופים עליך בבית הספר לעבור את הבחינה. יש הרבה אנשים רוצים דוקטורט, אתה יודע, חודשיים, שלוש, הם לא יוצאים מהחדר. כל היום לומדים עד שהם נהיים דוקטורים. עכשיו, מה, עד שהם צריכים שתהיה דוקטור? לא. הוא היה מפרנס ובכן, גם אם לא תהיה דוקטור, גם אם לא תהיה מתמטיקאי, גם אם לא תהיה מהנדס מחשבים, אלא מה? בן אדם עצמו אין לו אמונה. אין לו ביטחון באשם, והוא מבין בדרך החילונית. אם לא יהיה לך תואר, לא תתפרנס. ההורים שלו שטפו לו את המוח, החברה שטפה לו את המוח, אם לא תוציא תואר, לא יהיה לך כסף, תהיה סתם מסכן, מי ישלם לך, מי יאכיל אותך, עזוב אותך, אתה רוצה לחיות מנדבות. אז באמת, לכל הקמטום שיחילו אותו בילדותו, גרם לו ללכת להוציא תואר. אבל אתה יודע מה, אבל רגע, אז האיסורים, האיסורים האלה הם אותו דבר כמו הטמבל הזה שישב מול המחשב, שניהם הביאו על עצמם איסורים מיותרים, אבל כיוון שזה הרמה של הבן אדם, והרמה של הבן אדם הוא שאני רוצה להיות מכוני רכב, זה הרמה שלו. אני רוצה להיות רופא שיניים, אני רוצה להיות נהג אוטובוס, כל אחד והרמה שלו. אז ממילא אם זה הרמה שלו והוא הולך לעשות השתדלות למצוא עבודה שיהיה לו פרנסה, אז העמל שיש לו בלקבל את העבודה, או יום יום בעבודה, בטח שמועיל לו הייסורים. אין בכלל שאלה. ועכשיו רק נסיים בסיפור. שיהיה לכם מחומרים עונג להמשך השבוע. יש איזה אני אחד, שלושה ימים לא אכל. הוא כבר עומד להתעלף, הוא ככה מתנדד. אמר, אני חייב להתפוק באחד הדלתות שיתנו לי אוכל, אם לא אני מת. ראה איזה וילה יפה, מזוזה גדולה. דפק בדלת, פתח איזה עשיר, ככה עם החלוק. שלום, כן? הוא אומר לי, תן לי לאכול בבקשה, אם לא אני מת. שלושה ימים לא אכלתי. אני חייב משהו לאכול דחוף. ראיתי מזוזה, אמרתי, פה גר יהודי, הוא ייתן לי לאכול. הוא אומר, בטח, אני אתן לך לאכול כמו שלא אכלת בחיים שלך. כיד המלך. אבל אני איש עסקים. אצלי אין דברים בחינם. אתה תעבוד בשבילי, יש לי איזה משהו דחוף לעשות. שעתיים עבודה, ואני אתן לך ארוחה של מלאכים. גם תוכל לשים בכיסים לקחת איתך. מה העבודה? תנקל לי את הגראז'. גרז של שמחוניות, יש מדפים, מאכסנים שם מלא, קופסאות שימורים, דברים, תוציאה כל מהמדפים, תנקה את כל המדפים, תחזיר הכל, תסדר יפה, שעתיים עבודה, שציים, אני נותן לך ארוחה כיד המלך. אבל אני אז עושה חשבון, אם אני לא אמצא מקום אחר, פה אני עוד אשרוד שעתיים. עדיף לי לעשות את זה שאני לא אמות. הלך, הוריד הכל, סידר, ארגן, בא השיר, מסתכל, אומר עבודה יפה, כל הכבוד, בוא, תקבל את שכרך. לוקח אותו למעלה, פותח את הדלת, מראה לו וילה ממול. אומר לו, אתה רואה את הבית שם? אומר כן, אומר כנס לשם, הדלת פתוחה, כל האוכל מחכה לך לשולחן. יש לך שם בשר, אופות, אבזים, סלטים, עוגות, דיזרט, מה שאתה רוצה. ההור עכשיו חושב, ואני, אולי עושה לי תרגיל, אני עושה, עכשיו הוא ינאל את הדלת, אני אשבור לו את הדלת. טוב, תודה. הולך, הולך, ככה הם דפיקות לב. אני מקווה שהוא לא עבד עליי. זהו, אין לי עוד זמן, אני עוד מתמט. פותח את הדלת, שולחן מלאכים, מטעמים, מעדנים, ריחות טובים, האדים עוד יוצא מהנקניקיות, מהבשרים, וואלה, אני אשתלט על השולחן, אוכל, אוכל, התפוצץ! עכשיו הוא רוצה ללכת, אומר, מה אני אעשה? מכניס בכיסים תפוח, הפרסק, בכיסים מכניס פה פסטוקים, כל מה שיכול רק. הוא פחד לקיפה, שם קצת מאכלים, בגרביים שם. עומד לצאת מהדלת, מלמעלה היה איזה בן אדם, הוא לא ידע שיש מישהו מעליו במעקה שם, קומה שנייה. הוא אומר לו, זהו, ככה אתה הולך. הוא מסתכל למעלה, אומר לו, אני הרבה שנים פה, אבל כפוי טובה כמוך עוד לא ראיתי. הוא אומר לו, מה פירוש? הוא אומר לו, מה, זה אתה נכנס, אוכל, מבלע, שודד, לוקח לדרך ואפילו תודה אתה לא אומר לי? הוא אומר לו, מי אתה בכלל? אני עבדתי כמו חמור, וזה הסחר שלי על העבודה, מה תודה? מישהו אמר לי תודה שאני עבדתי? אומר לו, עבדת? מי מכיר אותך בכלל? נכנסת לפה וישר הסתערת על האוכל. אומר, אני עבדתי ממול, מעבר לכביש. אומר לו הבן אדם, אה, גם עליך הוא עבד. דפקת לו בדלת לה, הוא ממול? כן. נתן לך לנקות את הגראז? כן. אומר, טוב, כל פעם שבא עני דופק לו בדלת, הוא תופס עליו טראמפ. פה זה בית תמחוי. כל מי שרוצה בא אוכל בחינם. זה המשל. מה הנמשל? תשמעו, טוב, טוב, זה נמשל יפה, יפה. לכל החיים אל תשכחו את הנמשל הזה. הנמשל הזה, המשל הזה, זה כל העולם הזה. אני, זה אנחנו, הבן אדם. העשיר, ממול, שדפקו לו בדלת, זה היצר הרע. זה שהיה קומה שנייה זה הקדוש ברוך הוא, והשולחן הזה זה הפרנסה של האדם. עכשיו בן אדם רוצה אוכל, רוצה להביא אוכל הביתה, להכיל את הילדים. מיד בא לו היצר הרע, אם זה אמא שלו, אם זה אבא שלו, אחיו, המורה שלו, החבר שלו, הפקד שלו בצבא, מה? אם לא תעבוד, איך יהיה לך כסף? תראי את החרדים האלה, צריכים נדבות. מה, אתה ככה רוצה לחיות? צריך לעבוד. בשביל להתפרנס צריך לעבוד. אתה חייב לעבוד, תהיה גבר, תעבוד, תשבור את הראש, תעבוד ותביאי כסף הביתה. אז הוא בא, יצר הרע, אומר לו, אני אתן לך הכל, תהיה עשיר, מרצדס, וילה באקו, מה שאתה רוצה. אבל קודם כל לעבוד. אז הוא נותן לך לעבוד, אתה עובד כמו עבד, עובד, עובד. בסוף נותן לך לאכול את מה שכבר היית מקבל גם בלי העבודה. נמצא שאין טמבל יותר ממך בעולם. שכל מה שאתה מרוויח בעבודה ובעיסורים, ממאילי הקב". הוא מחויב לתת לך. הוא לא יכול לתת לך למות ברך. הוא לא יכול. כי הוא חייב. הוא זה הנופרנס לכל. הוא מאכיל נאצים, מאכיל מחבלי חמאס. תראו דבר מדהים. מחבלי חמאס רצחו, וענשו, ושרפו אותנו, ומקבלים ארוחות שחיתות מהידיים שלנו. עכשיו יש להם סעודת רמדאן, עשרים אלף מחבלים נאצים ערורים, עשו שולחן מ-אקו עד קריית שמונה. ומי משלם על כל האוכל? אנחנו. סיוע הומניטרי. הקדוש ברוך הוא החליט שהנאצים המלוכלכים האלה יוכלו ויוכלו טוב, ומי יביא להם את האוכל? אלה שהם רוצחים אותם. הבנתם שהשם אמן החליט לטלות את מורדכי. מה הקרשברו עשה? על העת שהוא הכין בשביל מרדכי תלו אותו ואת בניו. פרו החליט להרוג את משיעם של ישראל. זורקים תינוקות לים. למה עתיד משיעם של ישראל יבלט כל יום? אומרים, בודקים בים עכשיו, בודקים בכוכבים. מה עשו? שמו את משה בטבע בים. החוזים בכוכבים אמרו, הוא כבר בים. זרקו אותו כבר למים, רק לא אמרו לו שזה בטבע. הוא במים. אז הפסיקו להרוק את הילדים. כי הוא רוצה אותם כעבדים. כל ילד שזורקים לים זה 20 אלף דולר נזק. מה השם גלגל? שזה שהוא רצה להרוק כדי שלא יושיע לטעם ישראל, לא רק שלא ימות, הוא יגדל אותו. בבית שלו. הבנתם מה זה, רבותיי? גם הרשע שבא להזיק לך, כלומר, הוא יגלגל שעל ידי הרשע ייצא לך את הדבר הכי יפה שלך בחיים. כתוב, צופה רשא לצדיק, הוא מבקש להעמיתו.
הם לא יעזבנו בידו, אבל הרשאינו בשפטו.
לא, כתוב, חרבו תבוא בליבו. חרבו, החרב של הרשא שמכין אותו לצדיק, מה כשמחוי גלגל? שאת החרב הזאת יכניסו הוא בעצמו ללב שלו. וזה מאמן ראינו. ויש עוד הרבה דוגמאות. לסיכום, רבותיי, מי שאין לו אמונה חזקה בקדוש ברוך הוא, הוא חייב לעבוד, אין לו ברירה. חייב לעשות הרבה השתדלות, לעבוד עוד שעה ועוד שעתיים, ולעבוד קשה, כי אם לא, לא יהיה לו מה לאכול. הוא יצטרך לקבץ נדבות. מי שיעבוד חזק על האמונה ועל הביטחון באשם, ישקיע בזה כמה חודשים רצוף, אין לו יותר דאגות. מי שאין לו דאגות, אשם דורג לו לכל מחסורו. זאת אומרת, לפי רמת הביטחון שלך באשם, כמה שיש לך יותר ביטחון, ככה פחות עמל יהיה לך. וזה פסוק מפורש, אי חסדך ה' עלינו, כאשר יכלנו לך. גודל החסדים שלך עלינו, לפי מה שאנחנו מייכלים לך. כמה שאנחנו תלויים בך יותר, ככה יותר חסד תיתן לנו. כמה שאנחנו יותר כוחי ועוצם ידי, בזכותי, בזכות התואר שלי, בזכות שהייתי במוסד, שהייתי ב-800, בזכות שחמי ומקושר, בזכות שאני ככה ואני ככה ואני חכם ואני גאון והוצאתי תואר, אם זה הראש שלך, תעבוד! תהלוג את עצמך יום ולילה ותתאשר! אבל תהבד! אבל תפתח בי, תהיה עשיר בלי להיות עבד. מה זה ה' עושה?
ה' עושה לבחור. ה' עושה שאנחנו רואים טיל עכשיו מחיזבאללה פה, והוא פוגע. זה מה שפוגע, אנחנו לא רואים את הדינים,
לא רואים כלום. תגיד לי עכשיו, אני אגיד לך, אתה יודע, למה העם פה, אחרי השביל אוקטובר, למה העם פה כל כך ממורמר ושבור? אתה יודע למה? אני אגיד לך משהו שעוד לא שמעת. הכל בגלל מידת הגאווה. בגלל שכולנו גאוותנים, שרוכים ועלובים. זו התשובה. לא, אני אסביר לך עכשיו למה. מה שהורג אותנו זה שהפתיעו אותנו ואובסנו על ידי חלאות אדם, פלאחים, ברברים, שפתאום נהיו חיילי קומנדו עם רחפנים, והביזיון וההשפלה הורג אותנו. אבל אני אשאל אותך שאלה. בקורונה מתו פה שמונה אלף איש. אף אחד לא היה שבור וגמור ומדוכא ומלחמות ברחובות, לא היה את כל זה. עכשיו מתו 1,300 איש באוקטובר 7. בקורונה מתו 8,000 איש ועוד הרבה היו חולים וסבלו וכו', אבל לא היה השפלה. לא הובסנו. הכוכבות שמידי לא נפגע. לכן גם אם היו מתים 80 אלף, כולם היו עצובים, כי אף אחד לא שמח שיהודים מתים. אבל היו עוברים מיד לסדר היום. על האוקטובר 7 עוד 30 שנה לא יעברו לסדר היום, וגם על יום כיפור לא יעברו לסדר היום. בגלל שהגאווה נפגעה. עכשיו, מי שענה, מה אכפת לו איך למות? על ידי מחבל רוצח ערור, או על ידי חיידק, או על ידי וירוס, או על ידי תאונת דרכים. שנפל טיל שבא מחיזבאללה לבית פה באקו, עתיל זה כלום, חיזבאללה זה כלום. הקדוש בחור רצה לתת לבעל הבית סתירה מסיבות כלשהן. נותנים סתירות, לך נותנים סתירות, הוא נותן לקבל סתירות. כל אחד יש לו את הזמן בחיים שלו שיקבל את הסתירה הזאת. הוא הגיע זמנו לפני כמה חודשים. אנחנו, או חלק מאיתנו כבר קיבלנו את הסתירה, חלק עוד נקבל את הסתירה. זה החיים. או פתאום אתה משקיע איזו השקעה גדולה ומחכו לך מיליון שקלים, או פתאום הבן שלך התחתן ואחרי חודש התברר שזה בלוף כל השידור וכל החתונה הייתה סתם ושמת כסף על בית, אוגמת נפש, תמונות, בגדים, אולמות. ראיתי אם הכל הלך לזבל ובזיונות ובושות או שפתאום נולד לך איזה ילד אוטיס והחיים שלך נהרשים ואתה כל הזמן שלך צריך לרוץ איתו למקומות ולמצוא לו מקום ואיפה ישימו אותו והוא משגע אותך יום ולילה וכל הבית שלך הרוס ומקולף כל בן אדם והסתירה שלו בחיים עכשיו אם הסתירה מוכח שהיא מבורא עולם אז מה יש, אין פה גאווה, קיבלתי תאונשי, מגיע לי, בוא נעשה תשובה ונקווה שזה לא יקרה שוב, אבל ברגע שהאויב שלך שמתרברב במיוחד כשהם עושים חגיגות, ועושים מוזיקה וחפלות, והיווסנו את הסיונים. זה מה שהורג אותנו. הכל גאווה שרוכה. אבל מי שמבין שזה הכל מהשם, אין בכלל חמאס, סתם אחיזת עיניים. אין עזה, זה אחיזת עיניים. אין, כל זה, זה הכל אחיזת עיניים. בסופו של דבר, זה אנחנו והשם. היום אתה מקבל סוכריה, מחל, קיבלת סתירה. אחרי שקיבלת סתירה, מהסתירה גם יכול לצאת לך הוגה. כתוב, הרבה פעמים אתה מקבל לימונים, יצא לך אחלה לימונדה. זאת אומרת, מאז יצא מתוק. הרבה דברים טובים קרו. ודרך אגב, גם כשמקבלים את הסתירה, בתוך הסתירה יש אישועה גדולה. כמו שהוא סיפר לי שהאישה, כמה דקות לפני היה לה שכל, מי נתן לה פתאום את השכל הזאת? מה האישה מבינה עכשיו במלחמה, פתאום לקחת, אין בה בית ממד. להכניס את הילדים לארון במקום עם בטון מוגן, כמה דקות לפני שנפל להם הטיל, ולא היה הזקות. מיילים, יש הזקות כל רגע, אז כבר כולם מבינים שצריכים למצוא מחבוא. אבל ילדת עצמה פתאום לקחה את הילדים, ואיזה, ואם חס וחלל לא הייתה עושה את זה, הם לא היו פה עכשיו. אז עכשיו השאלה היא שאתה יודע מה השאלה, אני אגיד לך מה השאלה, בן אדם מכניסים אותו לחדר מלא אלומים, אלפי אלומים, אומרים לו יש לך דקה לאסוף ככל שאתה יכול. אבל אסור לך להביא שקים, שקיות. זה אתה, מכנסיים, כיסים, כיסים של הג'קט, תכניס מתחת לקיפה, תכניס בנעליים, תמלא את הפה, תדחף באוזניים, אבל זה המקסימום שאתה יכול להוציא. אסור להביא שקים ושקיות וכופסאות. 60 שניות, גו! אתה נכנס, צם בכיסים, ממלא עד הסוף, בנעליים, בגרביים, ממלא את הפה, דוחף באוזניים, ממלא מתחת לקיפה, מחזיק ככה עם הידיים, הולך ככה, 60 שניות, נגמר. אומרים, יאללה, צא. עכשיו לקחת 10 אחוז מהיעלומים. 90 אחוז נשאר בחדר. לקחת 20 מיליון דולר. 180 מיליון דולר נשארו בתוך החדר. אתה שמח או עצוב? אני אגיד לך למה הוא עצוב בן אדם שמילה לוטו והוציא חמש מתוך שש וקיבל שלושים אלף שקל אם היה לו עוד אחד זה היה שלושים מיליון שקל שמח הוא עצוב מה אתה עצוב? קיבלת 30 אלף שקל על כלום. על שקל קיבלת 30 אלף שקל. או אז עכשיו, אדם שאינו מאמין שהפרנסיים מהשם אוכל את הלב. אבל מי שמבין שהשם נתן לי בדיוק מה שהוא רצה לתת לי, לכן זה לא בכלל הלוטו. זה לא משנה 5 או 6. גם אם השם רצה לתת לי 30, אם עכשיו ה-30, אפילו אם הייתי מוציא 6, היה לי רק 30. כי את השאר, השם היה לוקח. זאת אומרת, זה לא הלוטו נתן לי 30. זה השם נתן לי 30, לכן זה לא משנה מה הוצאתי. 5 או 6, ניחשתי נכון בתוטו, בלוטו, זה שטויות הכל. שאלו את חכם בן ציונה בשאול מותר לקנות לוטו כל שבוע באמריקה יצא לוטו כל שלושה ימים, אמר כרטיס אחד בשבוע, למה? משתדלות, אני פותח לכנוש ברכות צינור שיוכל להוריד לי מיליונים בדרך הטבע, בעבודה שלי בתור נהג, אני לא יכול לקבל 200 מיליון דולר ביום. נכון? נהג מונית, נהג אוטובוס, רופא, לא משנה מה. ירוויח 200 מיליון דולר ביום? לא. איפה אפשר להרוויח כאלה סכומים? רק באגרלות. לכן, אולי השם רוצה לשלוח לי, על הצד שהוא רוצה לשלוח לי, אני שם דולר בשבוע. כל אגרלה מנסה את מזלי. ברגע שאני קונה 20 כרטיסים, כפירה. זאת אומרת, כמה שאני קונה יותר, יש לי יותר סיכוי לסקוץ. כפירה. כפירה. כמה שאני אעבוד יותר שעות, יהיה לי יותר כסף. כפירה. כפירה. זה
נקרא, שמנו כזר מחסן. בדיוק. בדיוק. אתם
מבינים, יכול להיות בן אדם דתי, אוהב השם, וכופר גמור. כופר גמור, בהשקפה שלו. הרב, אני רוצה להגיד משהו.
בבקשה. איזה תוצר של בני עקיבא מגיל 0 אני? אפשר להסתכל עכשיו, קודם כל, החלש בין אוקטובר, יש הרבה הכרה באשם, והרבה מכונרים שעומדים בספרות פדיספורטיביות, מחיינים בניסים שקרה להם, הרבה צעירים מכירים ויודעים,
ואני עשיתי מחקר קטן והבנתי למה הם לא עוזרים בתשובה, פשוט פוגע להם ב... בנוכיות, בלייפסטייל שלהם. ברור, זה לא רק הם, זה לא רק הם, זה כל אלה שלא שומרים מצוות זך ורק מנוכיות. רציתי להגיד
עוד משהו בדרך של בני עקיבא, בגלל שאני ילד שם, אני בן 62, אני חושב שזה הדרך הכי מסירה להיות יהודי. כי
אני זוכר את זה בבני עקיבא, כל הזמן על הקירות, תורה ועבודה, צבא ותורה, עבודה ותורה, תמיד התורה עם צבא, תמיד התורה עם עבודה. הדרך הזאת היא טובה בזמן משה רבנו, דוד המלך, שלמה המלך היום איך שהצבא נהיה ואיך המפקדים הכופרים ששולטים שם והשמאלנים שמחליטים מה מותר ומה אסור ובנות שם בחוסר צניעות וכל מיני הומואים וכל מיני גויים למיניהם וכל מיני אוקראינים ונאצים לא, לא, לא. מה שקורה היום בצבא, אני מדבר עם חיילים כל הזמן. אני יודע מה קורה. חלקם דתיים, והם עוברים 70 מדורי גיהנום שם. לא נותנים להם לפתוח ספר, ואין זמן לתפילות, ופתאום הם רואים שהאוכל זה לא קשר כמו שאמרו, ובאמצע התפילה מקפיצים אותם. אין התחשבות בצורכי הדת, כי מי שמנהל את הצבא זה אנשים רשעים. ולרשאים לא אכפת אם יהודי יתפלל ויניח תפילין ויישב ללמוד תורה שעה ביום. זה לא מעניין אותו. גם לא מעניין אותו שלמנוע שירת נשים. כי הוא חושב שהדתי מתומטם. כשהוא שומע בחורה שרה והוא יוצא והוא סובל, אז הוא מתומטם. מתומטם שיסבול. הבנת? אין להם שום התחשבות בצורכי הדתיים. ומה הרעיה? מה הרעיה? איזה סיבה יש לחילונים לדבר וללכלך כל כך על הקיפות סרוגות שכל כך הרבה מאות מהם מתו במלחמה ובמשך 40-50 שנה הם מגנים על הארץ בדמם והם אנשים עם ערכים ואהבת הארץ ואהבת הבריאות וחלקם גם לומדים הרבה תורה. איזה סיבה יש לסנוק כאלה אנשים ולהגיד שהם יותר גרועים ממחבלי החיזבאללה? איזה סיבה יש לקלל את סמוטריץ' ובן גביר מהבוקר עד הלילה מיליון חילונים מאכלים למותם? לסמוטשריט, אם תראה איזה הודעות משאירים לו שיאמוץ, שיקבל סרטן בראש, שכל החבר'ה שלו, הדתיים הסרוגים, וישיבת הזאת, וישיבת הזאת, והרב הזה, והם גדפים ומקללים אותם. מאלת, החרדים הם שונאים, כי הם טוענים שהחרדים לא עובדים, ולא מתגייסים לצבא, אבל הקיפות סרוגות עובדים, והם מתגייסים לצבא, ומקריבים עבור המדינה פי מאה יותר מהחילונים. אז איזה סיבה יש לסנוע אותם? יש לי סיבה אחת. התשובה היא, תקשיב טוב. אני מסובבת את התזה. התשובה היא, אני אסביר לך מה היא. הקב' הוא קבע חוק בטבע. הרשעים שונאים את הצדיקים. לא יעזור שום דבר. כל מי שרשע ויש מסביבו צדיקים הם מציקים לו. גורמים לו סבל במצפון. איטלר עם אח שמו, אתה יודע מה הוא אמר ברעיון לפני השואה? הוא אמר, אנחנו חייבים להרוג את כל היהודים. שני מומים איתי ליהדות לאנושות. אחד מהם בגוף ואחד מהם בנשמה. בגוף ברית מילה. מי הם בכלל שהם חושבים שהאדם נולד לא מושלם שצריך להוריד לו חתיכה מהגוף? זה ישיגע אותו. והחלק השני, המצפון. בנשמה. היהודים מעצבנים. הם כל הזמן עושים חשבונות נפש. מותר, אסור, שכר, עונש, אלוקים, דת. הם עולים לי על העצבים. איתי למום, הוא קורא לזה מום, המצפון, המצפון היהודי, גרם לו לשיגעון, הוא לא יכול לסבול את זה. זה מה שהוא אמר באותו רעיון. הרב בן פורת הביא קטעים מהספר שלו, שם הוא גם כותב שהוא שונא את היהודים בגלל שהם שמאלנים. בגלל שהם קומוניסטים והם בוגדים. והם בגדו ברוסיה ועשו שם את המהפכה, ועכשיו הם יעשו את אותו דבר בגרמניה, ולפני שהם יעשו לנו מה שעשו לרוסים, היהודים הקומוניסטים הסוציאליסטים, שדרך אגב זה 100% מת, ככה הם באמת עשו, אז לפני שיעשו לנו פה בגרמניה מה שהם עשו שם, חייבים להרוג אותם קודם. לצערי הרב הנבל הזה, מה שהוא אמר קרה לנו פה במדינה, מה שהם עשו ברוסיה את המהפכות שלהם והשתלטו שם על הקול הקומוניסטיים, היהודים הסונאי יהדות, כל אלה הציונים למיניהם, הם באמת תכננו להפוך את גרמניה גם כן אותו דבר והם עשו פה במדינה את אותו דבר. עקרו כאן את הדת, כפו על אנשים להיות חילוניים, עקרו את השבת, שרפו פה את הישיבות, לא נתנו כאן להפיץ דת, גרמו לילדים להעביר אותם על דתם, והיום שולטים בנו 20-30 אלף חילונים שונאי השם, שולטים פה בעשרה מיליון איש. אז אתה רואה שהנבל הזה, מה שיצא לו מהפה זה הקדוש ברכות דיבר. שהיהודים שילמו בדמם על מה? על זה שהם בגדו קודם כל באשם, בגדו בערכי התורה והלכו לקומוניזם. קומוניזם, אתה יודע מה הפירוש של המילה קומוניזם? אנטי אל. לא רוצים אל, כולם קומונה, קומוניזם זה קומונה, נדאג אחד לשני, מושבים, קיבוצים, הסתדרות, כרטיס אדום, זה מה שעשו פה. לא הסכימו להכניס לכאן דעת, שהתימנים באו, בן גוריון וחבריו גזרו להם את הפיאות, איך שירדו פה בארץ, בכפייה. הורידו להם את הפעה, גנבו להם ילדים, לקחו להם את הספרי תורה, שמו אותם במעברות והכריחו אותם לעבוד בקיבוצים בשבתות בקצירה של חיטה וכל מיני בשדות אמרו להם הנשיח כבר בא הגעתם לכאן זאת אומרת, אתה רואה שמתוכנו מערסאיך ומכריבאיך, ממך יצאו. וכל הצערות שיש לנו היום זה לא חמאס ולא חיזבאללה ולא איראן, זה אך ורק השמאלנים הערורים שחיים פה בתוכנו. הם האויב האמיתי, בגללם מתים חיילים, בגללם מתים אנשים, בגללם המדינה הזאת היא אחד אוכל את השני פה, בגלל ההסתה שלהם בתשקורת, בערוצי שקר שלהם, הם מסיתים את העם, הם תופסים את כל כלי הדת, ומסיתים אותם לסינה אנטישמית, והם הורסים אותנו מבפנים. זה אני מסכים. זה לא רק אתה מסכים, זה המציאות. אבל זה נגזר עלינו, וזה ייגמר ביום שיבוא המשיח. ועד אז, רק יכולים להשתדל להעביר מעצלנו חלק מהגזרה. אבל אין הרבה מה לעשות. נצטרך לחכות שיבוא משיח, ואז הקשבכו ינקט העולם מכל הרשע. בין בזה יהודים, בין בזה גויים. אבל עד אז, צריכים להתחזק באמונה, בעירת שמיים, בהשקפה נכונה, וכן היא רצון לנאמר להם, רבי חנניה בן הקשייה אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
