חצי דתי חצי חילוני - מה דינו - בחריש

ערב טוב, רשות הרב זיגדון וכל המארגנים העיקרים של הערב הזה אני תמיד שמח לחזור אליכם מדי פעם בימים כאלה קריטיים שאנחנו עוברים והעניינים מתגלגלים מיום ליום במהירות ויום לא ידע מה יוליד יום למחורת והם מחכים לראות בישועת השם כמו שכנשבכו אמר התייצבו, ראו ואנחנו כל יום מחכים, אנחנו מתקרבים מאוד לגאולה, הסימנים מתקיימים, מדינות נופלות בין לילה, גזרות של 40 שנה מתבטלות ברגע, עכשיו רק מה שנשאר, לשמוע את השופר הגדול, שופרו של משיח, בקרוב מאוד. גמרה אומרת, מי יעלה בער השם, נקי חפאי מובר לבעיו, צריך אדם שיהיה לו לב נקי, שיהיה לו אמונה, שיהיה לו דבקות באשן, דבקות בתורה, אהבת התורה, אהבת תלמידי חכמים, ידיים נקיות מדמים, מגזל. זה ברור. נקי חפיים, עובר לבב, לב נקי וידיים נקיות. וכתוב שבאימות משיח, הרי יהיה חבלי משיח, כמו חבלי לידה, שככל שמתקרבים לרגע של הלידה, האיסורים הולכים וגדלים ונהפכים לתחופים יותר. ההתחלה זה כל שעה, אחרי זה כל חצי שעה, אחרי זה 20 דקות, 10 דקות, אחרי זה כל דקה, צעקות, שערה בחדר לידה ומתחילה הגאולה. פתאום שומעים את הבכי של התינוק, אז כך הולך להיות. אה, שופר, עולם רועש וגואש, גוג ומגוג. אומרים חזל, מה יעשה אדם ויינצל מחבלי משיח מתקופת הזאת, התקופה הזאת של גוג ומגוג? יעסוק בתורה ובגמילות חסדין. תורה, יודעים כולם מה זה. שב, ועמל בתורה, עברך, תורתו, אמנותו, התורה זה החיים שלו, הכל הולך סביב התורה, עשה תורתך קבע ומלאכתך ערי. מכירים מה זה, זה לא צריך הסבר. כולם יודעים מה זה להיות בן תורה. לקיים את זה זה הרבה יותר קשה, אבל לדעת מה הגמרא התכוונה, התורה, זה כבר ברור. אבל מה זה גמילות חסדים? על איזה גמילות חסדים מדובר פה? את המסיע האנשים? אתה נותן צדקה למסכנים, אתה עוזר לילדים שמתקשים, אתה עושה קירוב, אתה מנקד בית הכנסת. מה זה הגמילות חסדים הזאת? התשובה, כל מה שהזכרנו, כל סוג של חסד, כל גמילות חסדים שיש, הוא נופל בקטגוריה הזאת של גמילות חסדים. עכשיו, למה הגמרה מביאה שני דברים? תורה וגמילות חסדים. כי תורה זה לאנשים מסוימים, זה אחוז מסוים בעם. אבל יש אנשים שהם עובדים. לא כולם לומדים. לא לכולם יש את הראש ללמוד, לא לכולם מבינים גם. יש כאלה מיואשים, אין להם שוב הדת, כל מיני חולים, בעיות, צרות, בעיות זיכרון. בקיצור, לא כולם, לצערנו הרב, יושבים ולומדים כל היום. מה יעשו אלה? איך הם ינצלו מחבלי משיח? התשובה, גמילות חסדים. גמילות חסדים כל אחד יכול לעשות. הטיפש הכי גדול, העני הכי גדול, הלא יוצלח הכי גדול, הטיפוס הכי גרוע שיש, יכול לעשות גמילות חסדים כל יום. לנקות. לא צריך להיות גאון כדי לדעת לנקות. להוציא את הזבל, להחזיק את היד של הרב הזקן, לעזור לו ללכת או להסיע אותו, להביא אותו, להחזיר אותו. להתנדב בכל מיני משימות למיניהם. לשכנע אנשים, להביא אנשים לדרשה, לעשות טלפונים. אחד שיודע להדפיס פלייר, אז הוא מדפיס, תעולה כמה פליירים בזמנו הפנוי, זה נקרא גמודות חסדים. הרי בסופו של דבר, זה להביא אנשים לשיעור תורה, אין חסד יותר גדול מזה, זה חסד עם נשמתם. זה חסד עם המארגנים, זה חסד עם הדרשן, זה חסד עם הנשמה של אלה שבאים. יש פה דברים גדולים, אתם צריכים לדעת, רבותיי. אנחנו חיים בדור של עצלות. כמעט כולם עצלנים. זו רציות כזאת, העולם הוא מפונק. אנשים מפונקים, מה שנקרא, הרבה הסטניסים יש. אין לו מקלחת טובה, הוא כבר מיואש, המיטה לא נוחה, הוא בוכה, כואב לי הגב, הקרית הזאת הרסה לי את הראש, הנעליים לא נוחות. איזה בית כנסת אני אהיה בשבת? יש אחד שתי דקות הליכה, יש אחד חמש דקות הליכה. חמש דקות, לא, לא, תצאת שאני אהיה בשתי דקות. חמש דקות, אבל קצת יותר קשר, יותר בני תורה. לא, עזוב, שבת, מה, זה לא... צריך מנוחה בשבת. אז דור של הצלנים, יש מניין נץ, מתי הנץ? שבע ורבע. מוקדם, קשה לי. מתי המניין השני? תשע וחצי. הו, זה טוב. עד שמגיע לחמין מנחה כבר. טוב, נגמר היום. כן. הצלות, דור של הצלות. כמובן, יש חרוצים גם, אבל הרבה פעמים הוא... אני רוצה להרגיש את היום, אז זה יקום בו-בו. דור של הצלות. דור של הצלות. ילד, הוא מחליף בגדים, עושה מקלחת, הבגדים שלו זרוקים על הרצפה. יש איזה פריירית שטרים כבר. עם האחות, המנקה. פה עוד זה, פה זה עוד לא כל כך גרוע. באמריקה בכלל, ילד אמריקאי, לא חושב שבעשרים שנה האחרונות יש ילד אמריקאי אחד שאירים את הבגדים המלוכלכים שלו אחרי המקלחת מהרצפה. אם יהיה כזה ילד, אני מנשק לו את היד ומבקש ברכה ממנו. אני גם לא חושב שיש ילד אמריקאי אחד שקיבל את האורות אחריו 20 שנה. אחרי ש700 פעם אמרת לבן שלך, תשמע, כשאתה יוצא, כשאתה יורד מהקומה השנייה, יש בית פרטי, קומה שנייה, חדרים למעלה, תעשה טובה, אל תשאיר את המסגן דולק ואת האורות, תחבר רק את האורות. כי עד שבע, שמונה שעות זה סתם דלוק. כן, כן, כן. עשרים שנה, לא מחבא פעם אחת. זה לא בראש שלו. מישהו משלם את החשבון. יש לי איזה ידיד, הוא עבר לגור בארץ, והיה גר תקופה בחול, שהוא היה נשוי לנחדש של מנחם בגין, עליו השלום. זה היה הראש ממשלה היחיד שהיה שומר שבת פה. היחיד. בגין. והיה לומד כל יום תנח, והיה האיש הכי ישר שאי פעם תכירו בחיים שלכם. היושר שלו, הוא מספר עליו דברים, אפשר להאמין. עד כדי כך הוא היה ישר, שהחליטו איזה עיתון, חזק וברוך, לכתוב עליו, החליטו לכתוב עליו ביוגרפיה על החיים שלו, איזה עיתון, איזה עיתון, והוא לא חשב שהוא משהו מיוחד, מרוב ההנבה שלו, הוא לא הרגיש שהוא ראוי, שיכתבו עליו ביוגרפיה. שלחו לו את הצ'ק, צ'ק ענק. אפשר היה לקנות דירה בכסף הזה אז. ואחרי פטירתו מצאו את הצ'ק הזה, הוא השתמש בו כסמניה בספרים. הוא לא הפקיד אותו. הוא לא סבר שמגיע לו הכסף. סיפר לי, זה שנעשו לי, הנחדש שלו, שהוא היה בבית חולים, הוא הלך לבקר אותו. כל פעם שהוא נכנס, הוא ידע שהוא אוהב את הדעת, הבחור הזה, אלון, תביא, תביא את התנ״ך מהמדף, שם את הכיפה ורוצה ללמוד איתו תנ״ך. אז הוא אומר, שהוא היה נוסע לארצות הברית עם המאבטחים, שהיו יורדים כל אחד מהמלון, הוא היה שואל אותם, לפני שנכנסים לרכב, קיבלתם את המסגנים ואת ההורות במלון? היו אומרים, לא, לא יודעים, אולי כן, אולי לא. מלון של גועים. הם אומרים, איך הוא, תבדקו. היום היה שולח אותם חזרה. מה, מה אכפת לך, אדוני? למה לא? אנחנו משלמים על זה הרבה כסף. אז ככה, שישלמו קצת על המסגן ועל ההורות. מה, נדסנה? הלך, אל תעשה לך ורח. זה אולי החרדי אפילו. לא איזה עכשיו עמל בתורה כל החיים שלו. חייל, מה הוא היה? חייל. גנרל, חייל. אבל לפעמים מאנשים כאלה דווקא אתה פתאום לומד מידות. יושר, ניקיון כפיים. אהבת ישראל, כולה. כמובן שבסופו של דבר, אחד הדברים הכי חשובים ביהדות זה השקפה. לפעמים יש אנשים טובים, יש להם מידות טובות, הם אוהבי תורה, אוהבי השם, אוהבי עם ישראל, מוכנים למות בעד הארץ, יש להם הרבה מעלות, אבל השקפה שלהם, השם יצילנו. בעיה. טוב לב, הכול טוב, מסכן, הראש לא מעובד. למה? השקפה אין להם תורנית. לא למדו עם רבנים רציניים, לא קראו ספרים של רבנים רציניים, לא יודעים מה זה השקפה. הכל אצלנו, סדרי העדיפויות, אתם יודעים, בהשקפה יש שתי סוגים של אנשים ריכובים. יש כאלה שהם יודעים מה צריך ומה לא, רק סדרי העדיפויות אצלהם משובש. סדרי העדיפויות. ויש כאלה אפילו לא יודעים מה האמת, מה שקר. עד כדי כך. לא יודעים. יש אנשים, הוא יגיד לך, זה מצווה גדולה, וזו מצווה גדולה. תגיד לו, איזה מצווה יותר גדולה? אומר, הפוך. למה? הוא משובש. המצלמה, הוא הזיז את המצלמה. בסדר? הסדר שלו משובש. אומרים לו, אבל זה הרבה יותר חשוב מזה. לא בעיניו. ויש כאלה, כל מה שאמת אומרים שקר, כל מה ששקר אומרים אמת, כמו שהנביא אמר, אומרים על החושך אור, על האור חושך. זה עוד יותר גרוע. יש כאלה, אומרים, אני מסכים שזה מצווה, אני מסכים שזה חשוב, אבל זה יותר חשוב. לא נכון, זה יותר חשוב, מתווכח איתך. למשל, אתן לכם דוגמה. יש הרבה אנשים חופשי כיפות פה בארץ. תשאל אותם, הם לומדים 20 שנה בישיבה. ישיבות. לומדים, לומדים, חלק לומדים ועובדים, חלק רק לומדים. תגיד לו, תגיד, יש כמה מצוות חשובות ביהדות. אחת, ישוב ארץ ישראל. שתיים, להימנע מפיקוח נפש, שלא ננזק. שלוש, לימוד ועמל התורה. אתה מסכים ששלושת הדברים האלה זה מצוות ביהדות? בטח. מה הכי חשוב, אומר ישוב ארץ ישראל? יותר חשוב מהתורה. יותר חשוב מפיקוח נפש. אומרים לו, לא נכון. פיקוח נפש דוחה את כל התורה, וודאי דוחה את ישוב ארץ ישראל. עדיף לשבת בארץ ישראל ולמות? של הילדים שלך ימותו? איפה יש אתר כזה? אבל הוא, מרוב אהבתו לארץ, השקפה שלו משובשת. זה יותר חשוב לשבת בארץ, אפילו שנמות. ככה בעיניו. אבל לא ככה אומרים כל גדולי ישראל. בכוח נפש דוחה שבת ודוחה ישוב ארץ ישראל. או, למשל, אתה אומר לו, עם ישראל ניצרול לאורך כל הדורות בזכות התורה. בלי תורה לא היה עם ישראל. לא היינו כאן בלי התורה. בלי התורה לא היינו יוצאים ממצרים, כי כל הסביבה שיצא ממצרים זה עבור התורה. להסתכל בהוראיתה ובראלמה, כל העולם זה התורה, התורה זה החיות של העולם, בלי תורה אין עולם. אז אם עכשיו, דוגמה, אדם ילך כדי לקיים מצווה, דוגמה, להגן על הארץ, ואדם אחר יישב ויעמול בתורה והתפלל, שאלו אותו מי מהם יותר חשוב, יגיד זה שהולך להילחם. השקפה משובשת יש לו. הוא לא למד בספרים הקדושים. יש גמרה מפורשת על נטורי קארטה. בא החכם לעיר, אמר איפה הנטורי קארטה? מי זה נטורי קארטה? שומרי העיר. אז לקחו אותו לראות את משמר הגבול של אז. הו, הנה, השוטרים האלה עומדים פה בגבול, שומרים על הגבולות. אמר להם, אלה נטורי קארטה. אלה מחריבי קארטה. תביאו לי לראות את מנה נטורי קארטה אמיתיים. מי אלה? לומדי התורה. וזכותם העיר מתקיימת. עכשיו אני אשאל שאלה. ודאי שלומדי התורה עדיפים על כולם, זה אין ספק בכלל. זה בכלל לא ויכוח הלכתי אפילו. אבל למה הוא קורא להם מכריבי העיר? הוא לא היה צריך להגיד את זה. היה צריך להגיד, אלה נטורי קארטה? לא, אלה נטורי קארטה. אלה כבודם במקום המונח, שומרים, שומרים בגבול. צריכים לנשק להם את היד ולהגיד להם תודה כל יום. נכון, הם שומרים עלינו, צריכים משתדלות, אין מה לעשות. אם היינו צדיקים גמורים, לא הייתה צריכת צבא בכלל. כיוון שאנחנו רחוקים להיות צדיקים, אבל איך אומרים בארץ, מה שלא בא דרך הראש, בא דרך הרגליים. אז עכשיו צריכים בדרך הקשה, לשמור על הגבולות. אין מה לעשות. אין הרבה שייתה דשמיה אם כולם היו בני תורה צדיקים גמורים ולא היה סינת חינם ולא היה פילוג ולא היה זנות ולא היה פריצות ברחובות ולא היה אושק ולא היה כל זה אז מי היה צדיק? מי היה מהפכה? היה מחבלים בכלל מי היה נותן למחבלים 40 שנה לבנות פה מנהרות וצבא ומיליונים של רובים וקטיוש ועוד זה. מי היה נותן להם את זה? זה כל זה אנחנו הבאנו על עצמנו. מי הם בכלל? כתוב בזוהר שישראל למעלה, ישמעאל למטה. ישראל יורד, ישמעאל עולה, ישמעאל... אין אחריות משל עצמו. זה כמו שתיקח את הקבוצת כדורגל הכי טובה בעולם, ותשים אותם נגד הפועל ג'לג'וליה. מכל שיודעים לברות בכדור. באים איזה חצר מחבלים, אומרים להם, עכשיו אתם שחקים, מי הקבוצה הכי טובה היום בעולם, לא יודע, מי נחשבים הכי טובים? מנצ'סטר, נגיד. אוקיי, מנצ'סטר. באנגליה יש קבוצה, מנצ'סטר. באים מנצ'סטר נגד הפועל ג'לג'וליה. עכשיו, תגידו, יש מישהו שיסים כסף על הפועל ג'לג'וליה? לא, נכון? הדרך היחידה של ג'לג'וליה לנצחות מנצ'סטר, זה אם מנצ'סטר יבוא לחופשה. יישבו, לא ירוץו, יישבו על הרצפה, לא אכפת להם, יאללה, צחקו. לא באנו לשחק. אנחנו מתרשלים, נשנים. 11 שחקנים יושנים ככה על הדשא, ואלה, של ג'וליה, הכניסו גול. אומרים, וואו. אם יביסו את מנשסטר, שוטר שכמוך, הם בכלל פקטור? מי הם בכלל? זה הכל תלוי רק באלה. אלה מתרשלים, אלה עולים. אלה מתחילים להזיז את עצמם, אלה נקברים. זה אותו דבר אנחנו והישמעאלים. כשאנחנו בעלייה, הם מיד נחלשים. כל זה שהם התעצמו עלינו כל כך הרבה שנים, 40 שנה, ולא יכולנו לעשות כלום נגדם בתכלס, עם כל הצבא, וכל המאמץ, וכל המרגלים, וכל המודיעין, וכל הטכנולוגיה, וכל המוסד, וארצות הברית, והעזרה, והשקעה של מאות מיליארדים, 40 שנה הם התעצמו ואנחנו נחלשנו. זו המציאות. אז איך פתאום הכל התהפך עכשיו? פתאום חזר הצבא להיות בגדלותו, פתאום כל העולם מצביע על הישראלים, איזה צבא, מה קרה? 40 שנה צחקו עלינו ערבים. בועטים בחיילים והחייל עומד כמו איזה נבח מסכן, ילדה מרביצה לו. פתאום הם רועדים עכשיו, מה קרה? פשוט מאוד. היה אוקטובר 7, הקב' ברוך הוא גזר עלינו גזרה נוראית. לא היה כזה ל-80 שנה כזה איסורים. שנה הכי נוראית שהייתה. ב-80 שנה זה השנה הכי גרועה שהייתה. חטפנו כל כך הרבה מתים, וחטופים, ועונס, והפסדים של מיליארדים, והפתלה, ואין טיסות, ואוגמת נפש, ואין חתונות, וטילים נופלים, וכולם בפניקה, וכולם במחלת נפש, וחרדות, ומה לא? כל זה סתם לסתן את הפה. הרי היה קטרוג, קטרוג, כל הזמן, על השנה הקודמת. עכשיו שקיבלנו את ההונש, ירדו כל הקטרוגים. זהו, שילמו. עכשיו ששילמו, פתאום אתה רואה, סייעת הנשמה הייתה. למה? אין כבר כזה, מפלס העבירות ירד. הרי מה קורה, עבירות מגיעות ל-100 אחוז, זה נקרא, החזל אומרים, זה הקדיש את השיעה. יש לך קונטיינר, יש לך מחל, כל בן אדם שנולד לעולם הוא נולד עם מחל, מחל וירטואלי, עכשיו כל עבירה שאתה עושה היא נכנסת במחל, והוא מתמלא, מתמלא, מתמלא, מתמלא, אם זה מגיע ל-100% הקדיש תשאה. אין, אתה לא יכול לחיות עוד שנייה. במקום חייב לעזוב את העולם, אבל מה? יש גם דרך להוריד את המפלס של העברות. על ידי תשובה, על ידי צדקה, על ידי לימוד תורה, על ידי תפילות, על ידי עיסורים. עיסורים הורידים הרבה מהבונות. יום כיפור, אלול, כל הצערות שעברנו, זה הוריד הרבה את מפלס העברות. עכשיו, זה לא רק כל אדם יש לו מחל. כל עיר ועיר, כל מדינה ומדינה, וכל העולם עצמו גם. אם העולם מגיע למצב שאנחנו לא יכול כבר לסבול את העולם, פתאום בא איזו מגפה עולמית, מיליוני מתים, כמו שהיה בקורונה. זה מוריד את מפלס העבירות, מהרוויחים עוד כמה שנים של חיים. ועוד פעם עולה המפלס, בום, ועוד פעם מלחמת עולם. זה מה שקורה. הרי מה זה סטן? סטן זה התובע הראשי. הוא עומד בבית דין של מעלה, יש לו הרבה מלאכים שעובדים בשבילו. ויש לו חיילים פה בעולם. העולם מחולק לשתי מחלקות, חיילים של השם וחיילים של השטן. כל בן אדם, יהודי או גוי, הוא או ברשות השם או ברשות השטן. אם הוא רשע מרושע, אפיקורס, אדם רע, אדם ששונא וזה, הקבל שמרחוק, הוא מעביר אותו לידי השטן. השטן משתמש בו לעשות הפגנות, לחסום כבישים, לבזות רבנים, לבזות בחורי ישיבה, לכתוב כל היום נגד החרדים, להרביץ לחרדים ברחובות, בהפגנות, להחתית ערבים, לפתוח דיסקוטקים, ברים, להגיש טריפות במסעדות. לא חסר רשאים. הוא משתמש בהם. אתה הלך לפה, אתה הלך להפגנה, אתה דווז את הרב הזה, אתה תפריע על השיעור. ככה זה עובד. אלה שצדיקים, אין לסתן שום רשות לגעת בהם, להשתמש בהם, להחתית ערבים או לעשות עבירות. כמובן, לאדם יש בחירה. אם הוא בוחר להיות צדיק, אז מגלגלים זכות על ידי זכאי. הוא כבר זכאי במעשיו, מגלגלים לו זכויות מהשם. תעזור לזה, תלמד את זה, תעיר את זה לתפילה, תעשה שידוח לאו, תחזיר את זה בתשובה, תביא לזה ספרים, תאסוף איזה מסכן שנתקע בכביש, תעזור לאו להחליף גלגל, הוא תקוע ערב שבת, עוד מעט שבת, תעצור, תעזור לו. אתה רואה שמגלגלים לך זכויות כל הזמן להיות עסוק במצוות? סימן שאתה בצד החיובי. ואם כל הזמן עלייתך באה רע לעולם, בגללך סגרו אותה בכנסת הזה, ואת הישיבה הזאת, ואתה בעל מחלוקות, וככה, והלשנת לאירייה, והאירייה באה, זה פקח, ו... כל הדברים האלה שעושים הרישאים, ואתה מסייע לאויב, אתה שמאלני ערור, בוגד, שונא את עמו, אז אתה רואה שהמנהלם הזה הוא בצד של השטן. המובן שאם אדם פתאום מתעורר ועושה תשובה וכולי, אז הוא עובר מהצד של השטן לצד של ה' או הפוך. אם אדם יורד ופתאום בועט וזה, מעבירים אותו לצד השלילי, לא עלינו. זה מה שחזל אומרים, שנה הוא פירש, קשה מכולם. אחד שלמד ופרש מהתורה, דינו הקשה מכולם. הרבה יותר מאחד שנולד חילוני. אחד שר בישיבה ועזב, ונהיה עכשיו חילוני, ואחד שאף פעם לא היה בישיבה, אין מה לשוות בין זה לזה. זה עונשו פי כמה וכמה וכמה מהשני. לא שהשני פטור. רשי אומר, הפעם ראיתי תשובה מהחכם עובדיה בהלכה יומית, הביאו מהרב עובדיה, שהרב עובדיה, הרי אתם יודעים, יש את המושג הזה שנקרא תינוקות שנשבו. תינוקות שנשבו. כל הזמן שומעים את הוויכוח, ואיפה שאתה לא הולך שומעים את הוויכוח הזה. אבל באמת, מי ששם לב לעומק, מי שמעיין בזה, רואה שכמעט כל גדולי ישראל פוסקים שהחילונים של היום אינם תינוקות שנשבו. יש לי וידאו שהרב יצחק לספר הזה לפני כמה חודשים, מפרץ שמפורש שהם לא תינוקות שנשבו. גם כל גדולי ישראל. אבל מה? באים ואומרים, אבל חזוניש טען שהם תינוקות שנשבו. גם הרבי מלובביש. חבד, הם אומרים שהם תינוקות שנשבו. מצד שני, מי שמעיין בספרי החזוניש ויודע את הנהגותיו, חזון איש תיאב את הקומוניסטים, את הציונים. הוא לא רצה להסתכל בפרצוף שלהם. הוא מחזיק מהם רישאים גמורים. אז אם הם תינוקות שנשבו, צריך לנשק להם את היד. מסכנים, הם קורבנות של השיטה. הם משלימים עניין. תינוק שנשבע משלים עניין. בא לך עכשיו איזה קיבוץ ניק עם עגילים וקעקועים בפרצוף, בחיים שלו לא שמע תורה, גדל בקיבוץ, החילו אותו שפנים, הוא משלים עניין. נתניהו לא משלים עניין. לא משלים עניין. בנט לא משלים עניין. הם לא משלים עם עניין, הם רישיים גמורים. הם יודעים על היהדות, הם כולם הם חרדים, יושבים, שומעים דברי תורה, משתתפים בשבעה ברכות, שומעים הכל, והם לא משלים עם עניין. אדם ישן משלים עניין, מחלל שבת לא משלים עניין. כמובן שיש יהודים, זה גדל בסיביר, או הוא גדל בטקסס, החיים שלו לא שמע על יהדות, חלקם לא נימולים אפילו. אין לו ודאי תינוקות שנשבו. יש כאלה, אני לא אומר שלא. אבל מביאים בשם הרב עובדיה בדף, בהלכה יומית. צילמתי לי את זה ורשמתי שם טוב טוב כל מה שהוא מביא שם. הוא אומר שלפי שיטת רשי, אם יש שלושה דברים אצל האדם, הוא לעולם לא יכול להיות תינוק שנשבע. א', הוא מבין שיש לעולם בורא. זה דבר רסיכלית. זה כולם, אין אדם שחושב שהעולם נהיה לבד. בלבולי מוח מי שאומר את זה, הוא לא מאמין לזה. אף אחד לא מאמין שהקוס הזאת נהייתה לבד, או הבקבוק, או הקופסת מפיות, או המשקפיים האלה לא נהיו לבד. מישהו הצב אותם, מישהו קבע להם צבע, ברור. אף אחד לא מבין שהפיצוץ בפח זבל נהיה משקפיים. היה פיצוץ ונהיה ספר. עזוב, מי מאמין השטיות האלה? אין אחד בעולם שמאמין השטות הזו. ואילו שאומרים שאתם למשל... שקרנים, נוחלים. זה כמו שבנט אמר שהוא לא הולך עם האחים המוסלמים. אומרים, הרבה אומרים דברים. אז אחרי יומיים הלך, היבק להם ונישק להם את הרגליים ונתן להם מיליארדים. אומרים, אתה מאמין להם? חבר אותם למכונה. אני אומר לכם, אני אומר לכם, אין אחד אתאיסט בעולם. בכל העולם. אחד אין. לא מגזים. אחד אין. תביא, תשונא דת הכי גדול. היה תומי לפיד, זכותו יגן עליו. אבא של יאיר, הגאון הגדול, שנותן מדי פעם פרשת השבוע. אז אבא שלו, איך אומרים, זה עוד ילד לעומת מה שאבא שלו היה. איזה דברים הוא היה מדבר. היה, לא עלינו, לא עליכם, מקלל את הקדוש ברוך הוא מול מצלמה. זה, אין הרבה חילונים שמעזים לעשות כזה דבר. קלל, ממש מקלל, ולא עושה חשבון. פעם אחת שמעתי אותו מדבר והתחיל להתעצבן, כן, איפה היה אלוקים בשואה? איך הוא נתן לילדים למות? איך הוא נתן לרבנים שלכם למות? הנה הוכחה שהוא לא אתאיסט. ‫האתאיסט לא מכיר בקשב החול, ‫לא מכיר שיש בורא. ‫הוא מכיר שיש בורא, ‫רק הוא שונא אותו. ‫מסיבות כלשהם. ‫אולי בגלל השואה, ‫אולי בגלל דברים אחרים, ‫אבל אתה רואה שהוא אומר... ‫כל האתאיסטים אומרים לי, ‫אה, כן? אז איפה היו הילוקים בשואה? ‫הרגע הוכחת שאתה לא אתאיסט, ‫טיפש. ‫מי שמכם ראה את האימות שלי ‫עם המעצב ופנה, ‫בראמי, בארצות הברית, ‫ראיתם את זה או לא? ‫יש לזה תרגום לאנגלית. שלוש שעות אני מתווכח איתו הלך הביא איזה גם דוקטור איתו וזה יושבים שני הפלגמטים האלה מערער על גיל העולם מערער על התורה מערער על הפה מערער על הכל אחרי שלוש שעות שחטף פיצוץ אחרי פיצוץ החבר שלו קם פתאום אומר החבר שלו אומר פתאום נחילה החבר שלו פתאום קם, אומר, תסליחה, אני מתייאש. אני נכנע. אומר לו, מול המצלמות. אומר לו, אחי, עזוב, עשית מספיק בושות. מול הקהל. רואים את זה עכשיו, כל העולם. עכשיו הולכים להפיץ את הוידאו הזה. והוא הביא אותו כתגבור. אומר לו, עזוב, אחי, עשית מספיק בושות. די, אני הולך, אני כבר לא יכול לצבול את זה. קיצור, הוא המשיך להתווכח עוד שעה. אחרי שכל הוויכוחים נגמרו בא הוא קם מול המצלמות האידיוט הזה אומר לי קם רבאי אני כהן בוא אני אתן לך ברכת כהנים אני כהן שלוש שעות מתווכח איתי אין תורה כל שטויות אין אלוקים פתאום אומר בוא אני כהן יבא רכך השם וישמרך תיפש כמוך בעד תבדלי שלוש שעות תמלא תדלי בסוף קם בועט חסרי שכל. אני אומר לכם, אין אחד בעולם שהוא אתאיסט. עובדה, כשמקבלים הזמנה, עם הסכנסה לחקירה, מה המשפט הראשון שיוצא לבן אדם מהפה? יו, אלוקים, לא, יו, רק לא זה. כשהאדם עכשיו גילה שיש לו איזה גידול וצריכים לבדוק אם זה ממיר או לא, מה הדבר הראשון שהוא אומר? לא, יא ריבונו של עולם, רק לא זה, בבקשה, אני אעשה מה שאתה רוצה. פעם הייתי נותן שיעורים בברוקלין, לפני 25 שנה, מתחיל תשע בערב, מסתיים שש בבוקר. ככה כל יום רביעי. עכשיו תבינו איזה שיעורים זה היו. אני מתחיל תשע, כל הלילה זורמים אנשים לשיעור. עכשיו מתשע נהיה 11, חלק מהאנשים קמים, הולכים, פתאום 11 וחצי נכנסים איזה חמישה, אחד בלילה פתאום מגיעים איזה שבעה איש. מאיפה הם? באים מהדיסקוטק במנתן. חזרו עכשיו ממנתן מבילוי, באים, שיודעים שיש שיעור, באים, יושבים עד הבוקר. היה שם איזה בחור אחד, כשהוא עובד באמריקה, והוא התחיל להתחזק, ראיתי שהוא רציני, אומר לי, אני מתחיל לשמור שבת, הזמנתי אותו אלינו ליום כיפור, למונצי, לישיבה. הוא בא למונצי, אמרתי לו, השקט שלך תוריד אותו, שלא יהיה בו שעת נז, ראיתי שהוא לבוש מאודר, אמרתי, בטח, חליפה איטלקית, בטוח יש בה שעת נז, קיצור, אני יושב איתו אחרי התפילה של ליל כיפור, איזה 3-3.5 שעות תפילה. אני 11 בלילה כבר, אני יושב איתו במרפסת, מדברים, מדברים, עכשיו אני מתחיל להכיר אותו באופן אישי. מה הוא מספר לי? שהוא סוחר סמים. עובד בשביל איזה בוס אחד במאפיה, והוא מעביר מזוודות, ועל כל מזוודה משלמים לו כמה? 20 אלף דולר. 20 אלף דולר. אמרתי לו, מה? הוא אומר, כן, זה 50 אלף כדורי אקסטזי. לא יודע מה זה בכלל. הוא אומר, במזוודה, 50 אלף. הוא מרוויח מיליונים, אתן 20 דולר. אמרתי לו, הוא אומר לי, אז מה הוא מספר? תשמעו טוב. הוא מספר שפעם אחת אמרו לו, תיסע מניו יורק ללוס אנג'לס במטוס, אבל תחזור עם המזוודה באוטובוסים. אל תעלה את המזוודה למטוס. אז הוא חוזר באוטובוסים, הוא מחליף אוטובוסים, נוסע איזה עשר שעות, עובר אוטובוס ככה, לאט לאט מתקרב, זה שש שעות טיסה, זה איזה שלושים, ארבעים שעות נסיעה זה. בקיצור, הוא מגיע לאזור ניו יורק, עוד כמה שעות ניו יורק, מחסום. מחסום משטרתי. שמור טוב. הוא יושב האחרון באוטובוס, האחרון בקצה, והמזוודה מתחתיו. יש מקום מתחת לכיסא, הוא דחף את המזוודה מתחת. זה קרי אונטיק שמעלים לתיסה האנשים אלף כרטורים בתוך שקיות קטנות פתאום עולים FBI לאוטובוס עם פנסים אומרים לנהג סגור את הדלתות תדליק את האורות אחד בדלת האמצעית ואחד בדלת ליד הנהג אין איפה לברוח ומתחילים לעבור, כל אחד שיערה תעודת זהות אנשים מוצאים, זה רישיון, מוצאי זה, פספורט זה מי אתה, קוראים לך, עוברים, עוברים, עוברים, מתקרבים אליו עכשיו. עכשיו הוא אומר, טוב, זה בטוח הם באים מחפש אותי, מה יש להם עכשיו לחפש באוטובוס? מגיע עליו השוטר, הוא אומר לו, תראה לי את הנערות, הוא מראה לו את הנערות, הוא אומר, מה יש לך שם בתיק? הוא אומר לו, הדברים שלי. הוא אומר לו, תפתח. לאף אחד באוטובוס הוא לא אמר, תפתח. וכולם, הוא רק בדק, אבל הוא אומר לו, תפתח. מה זה תפתח? זה 25 שנה מאסר בתנאים של אושוויץ. אתם יודעים מה זה כלב ארצות הברית? זה לא פה, אגב, תורני, יושבים, לומדים גמרה, חבר'ה, שומעים הרב מזרחי על הקיר. פלזמה, שש-בש, אני יודע מה, גננות. זה עולם אחר, ואתה יושב שם עם אנשים מזרע מלא, יש לך שם נאצים, ויש לך שם אנשי כרטל, ויש לך שם ערבים, ומוסלמים, וקושים שנהיו מוסלמים, שישתפו להם את המוח לבשנות יהודים, ואתה יושב עם כל החילות המין האנושי, אתה ישראלי מסכן, אתם יודעים מה? הם עוברים שם. שירותים 40 איש בחדר, אין קירות. שירותים באמצע החדר. בן אדם צריך לשבת מחילה מקוותכם, לעשות את צרכיו, וה-40 נאצים יושבים ומסתכלים עליו. איזה ייסורים זה? מי יכול היה לעמוד בזה יום אחד? אתה יכול ללכת בשירותים וכל העולם מסתכל עליך שאתה יושב שם? אין קירות שלא יתאבד מישהו, שלא ירצחו אותו, ולכן זה חשוף. דברים נוראים. הוא כבר עובר לו הכל בראש עכשיו. החיים שלו נגמרו. אומר לשוטר, תרים את זה, תפתח את זה. עכשיו, מה קורה? הוא קם, הוא צריך למשוך את זה, לשים את זה על הכיסא, לפתוח את כל הזה, לפתוח את המכסה, והלכו לו החיים. אז הוא עושה הכל כמובן לאט, הוא מתכופף, הדופק שלו על 200, ספר לי את הסיפור. בליליום כיפור מספר לי את זה, הדופק שלי על 200, אין לי אוויר, אני עומד לעמות עכשיו, איזה פחד. כולי רועד, הידיים. אמרתי ריבונו של עולם אם אתה מציל אותי מהמצב הזה אני מתחייב לך שאני חוזר בתשובה שלמה ככה הוא אמר הוא שם את המזוודה על הקיר שימו לב מה הוא מספר לי פרתח את כל הריצ'ראג' פתאום השוטר השני צועק היי, ג'ון! אנחנו קבלנו אותו! תפשנו אותו! אומר לו, אתה טוב! אתה בסדר! הסתובב ורץ עוד שנייה עוד שנייה, הכל היה נגמר. הכל היה נגמר. אז אומר לי, אז ככה הגעתי לשיעור שלך. התחלתי לברר על הדת. אמרו לי, יש שיעור. הגיע וכולי. וחזר בתשובה הבן אדם. יש אדם קונה עולמו ברגע אחד. אם לא זה, מי יודע איפה היה הבן אדם המסכן הזה. בכל מקרה, נחזור לעניין. ‫אז אמרנו שיש כזה דבר מושג ‫של הקדיש את השיעה, ‫היה מלחמה, סבלנו, ‫האיסורים חפרים את האבונות, ‫בגלל שכל כך הרבה סבלנו, ‫הכול התהפך פתאום. ‫דרך אגב, יש לזה גם ראייה ‫מהפרשה שקראנו בשבת. ‫יש קטע מאוד מוזר בפרשה ‫שעכשיו יעקב מתכונן ‫למפגש עם אסף. ‫אסף, 34 שנה, מחכה להזדמנות ‫לרצוח את יעקב. הוא עוד שומר לו תינה, איך אומרים, בפול ווליום. ואחרי שיעקב היה 14 שנה בישיבת שם והעבר, הוא הולך, עכשיו הוא יוצא מהישיבה, מי בעלו? אליפז. הוא אומר לו, אני צריך להרוג אותך. אבא שלי ציווה. הוא אומר לו, אבל אני הרב שלך. דברי הרב ודברי האב, דברי מי נשמעים. הרב קודם לאב. עבדת אביו, עבדת רבו, מה אומרים חזל? רבו קודם, למה אביו מביאו לעולם הזה, רבו מביאו לעולם הבא, שזה יותר מעלה, טוב. אני אומר לו, אבל בכל זאת, איך אני אצא לשיטת שניכם, אתה הרב שלי והאבא שלי, גם ככה אם אני אחזור ויגיד לו שהשארתי אותך בחיים, הוא ייחס מאוד. אומר ליעקב, תשמע טוב, יש גזירה על הצאצאים של אברהם אבינו שהם הלכו לארץ לא להם, ויעבדו אותם ועינו אותם 400 שנה, ואחר כך יצאו ברכוש גדול. כרגע זה עליי הגזירה. אם תהרוג אותי, זה עובר אליך. אתה גם כן זרו של אברהם אבינו, אסף. הוא אומר, תחלוט, זה בחירה שלך, אמר, אבל מה, אני אחזור לאבא שלי יהיה בעיה? הוא אומר לו, תשמע, תיקח ממני הכל, תשאיר אותי, אני, אני חשוב כמת, תחזור לאבא שלך, תגיד לו שהרקת אותי, אין בעיה, זה לא שקר, אני חשוב כמת. למה אני חשוב כמת? למה אחד שאין לו ילדים חשוב כמת? למה מצורה חשוב כמת? למה עיוור חשוב כמת? ארבעת אלה, הגמרא אומרת, הם חשובים כמת. למה? מה, לזלזל באנשים? לפגוע באנשים? מסכן אדם נולד עיוור, אז חזן אומרים עליו שהוא חשוב כמת? האדם מסכן, אין לו כסף. אין לו מזל. נולד בבית עני. אין מה לאכול. אומרים לו, אתה חשוב כמת, אתה. אדם נפלט לו איזה משפט לשון הרע, בום, קיבל צהרת. שולחים אותו לבידוד, לך תהיה שם, אתה חשוב כמת, אתה. האדם מסכן, מתאמץ, הפך עולמות כדי שיהיה לו ילדים? לא, אין לו ילדים, מה נעשה? תקובים משמיים. אומרים לו, אתה מסכן, אתה חשוב כמת. מה הדרכם של חזל היה? לפגוע באנשים? יש מישהו שהיה יותר מתחשב בבני האדם מחזל? אז למה הם כתבו כזה דבר בגמרה? הרי הם ידעו שאלפים ייפגעו מזה בכל דור ודור. שהם מפגעים מזה. פעם בא לי איזה אחד, שהוא גוי שחור. שחור. אומר לי, אני רוצה להתגייר. אני אומר, טוב, תתכונן. הנה, ספר זה, זה, תתחיל ללמוד, נראה שתהיה, שתתחיל להבין מה קורה, נתחיל לבחון אותך, נראה מה העניין איתך. תעבור עוד כמה חודשים. פתאום אחרי זו תקופה, פתאום הוא בא אליי. אמר לי, תשמע, אני מאוד פגוע. אמרתי לו, מה? הוא מראה לי רשי שרשי אומר שאברהם הלך עם שרה שם למצרים ושם יש אנשים שחורים ומכוערים והוא שחור הוא אומר לי מה זה רשי גדול הפרשנים של היהדות שאני לומד בו יום יום הוא קורא לי מכוער בגלל שאני שחור הוא רוצה להתגייר עכשיו לשחור הזה אמרתי לו לא מה פתאום זה אז היה במודה יש מודה בעולם. היום למשל, השחורים שולטים בעולם. כל מקום שמים אותם. שחקנים, זה, פרסומות. זה נהיה היום במודה להיות שחור. אז היה במודה להיות לבן. אה, כן? נרגע. בסדר. בכל אופן. למה חזל כתבו כזה דבר? התשובה היא, מה משותף לאותם ארבעה שהם חשובים כמת? אין ביכולתם להעניק שום דבר לאף אחד. הם לא תורמים שום דבר לעולם. זה אין לו ילדים, אז הוא לא יכול להטיב לאף אחד. זה עיוור, הוא לא רואה לנו הולך, אז הוא לא יכול להטיב לאף אחד. המצורה מבודד, הוא לא יכול לבוא במגע עם אנשים, אז הוא לא מטיב לאף אחד. והעני, מסכן, אין לו לאכול לאוכל, הוא צריך נדבות. ומי הוא יטיב? ארבע האלה, לא בגלל שהם רישאים או משהו כזה, לא, יכול להיות שהעיוור הזה הוא צדיק גדול. זה שאין לו ילדים, יכול להיות שהחזוניש שלו היה לו ילדים. מי לנו כחזוניש במאה השנה האחרונות שהיה בעולם? יש מישהו גדול ממנו? כל העולם. זה נשאר של טנה החזוניש. מי שקורא את הספרים שלו, את השפה. אתה חושב שאתה קורא את השפה של החזוניש, אתה חושב שאתה קורא איזה אחד מהראשונים. מרוב הגדלות שלו. והצדיקות שלו, יש אוזה אחד שזרקו אותו מהישיבה, איזה נער אחד, והחזוני שמע, מיד הוא הלך לישיבה לדבר עם הראש ישיבה, למה זרקו את הנער הזה, הוא רצה לברר אם עשו לו עבלה או לא. אז אמרו לו, אי אפשר להשאיר אותו בישיבה, הוא משפיע לרעה על תלמידים אחרים. כידוע לכם, הדרך היחידה שאפשר להוציא בחור מהישיבה, זה רק כשהוא מזיק לאחרים. אם הוא לא לומד טוב, את קמפרת אברונות, אז הוא לא יהיה תלמיד חכם, אבל לפחות הוא בישיבה, הוא לא ברחובות. אם הוא עצלן, לא מתפלל כל כך טוב, צריכים לדבר איתו, להתחנן אליו, אבל צריכים להיזהר, לא לזרוק אותו לרחוב, הבן אדם הזה יהפך לפושע. חלל שבת, זה לא צחוק. בא איזה מלמד לחכם בן ציון אבא שאול בפורת יוסף, הוא אומר לו, די, הגיעו מים עד נפש, אני לא יכול לסבול את התלמיד הזה. הורג אותי, מפריע לי, מאחר, יוצא, קם, רעש. אתה חייב להעיף אותו מהישיבה, כבוד הרב. מה עשה הרב בן ציון? לקח עת ונייר, כתב, אני המלמד בשם כך וכך, זה שמתלונן. כותב את שמו, מתחייב על עצמי בהתחייבות מלאה, שמהיום שזרקנו את התלמיד מהישיבה, אני לוקח על עצמי אחריות מלאה על כל השבתות שהוא יחלל, כל הטרפות שהוא יוכל, כל התפילות שהוא יבטל, כל הגזל שהוא יגזול, כל העריות שהוא יעבור, כל הלשון הרע שהוא ידבר, הכל אני מקבל על עצמי אחריות מלאה. אומר לו, תחתום ותגיד לו שהוא יכול לעזוב. המלמד מסתכל עליו ככה, אמר לו, כבוד הרב, איך אני יכול לחתום על כזה דבר? איך אני אחתום על כזה דבר? אמר לו, שוטש כמוך, מה חשבת שבשמיים יהיה? אתה חושב שהכנסת בחוד צריך שתכתוב על הניער הזה? אני רק רציתי להמחיש לך שביום שאתה תעמוד מול השם, אתה תצטרך לענות על השאלות האלה. למה הבחור הזה התחתן עם גויה? ולמה הוא חלל שבת בפרסיה ושונא דת ונהיה חבר כנסת ונלחם בישיבות? מהשנאה שלו לדת. זה הכל יבוא לחשבון שלך. ומי יודע כמה ישיבות יסגרו בגללו. והכל זה יבוא על החשבון שלך. אם הטייל לך תירוץ ובשמיים יקבלו את התירוץ שלך, אז אתה אנוס. לא הייתה ברירה, הם צריכים לזרוק אותו. אתה מוכן לקחת את הסיכון? מאיפה אתה יודע מה השם יסבור? אתה תגיד, הוא יפריע. השם יגיד, זה לא מספיק, ההפרעה הזאת. הישיבה זה בית חולים לנפש. יש בית חולים למסכנים שהגוף שלהם שבור, חולה, מחלות, כל מיני צרות. והישיבות הן בית חולים לנשמה, לנפש. שברגע שאתה זורק בן אדם לרחוב, מי יטפל בו? אז אני אומר, אם עכשיו מישהו גורם שילדים אחרים ירדו מהדרך, אז יחיד ורבים, עדיף הרבים, כן? עדיף להקריב אחד מאשר מאה. זה ברור. אבל אם זה לא כזו סכנה לאחרים, בעיה גדולה. אז חזוני שמע שזורקים את הנער הזה מהישיבה, הוא בא לישיבה. חזוני, גדול לדור, לא מפסיק דקה ללמוד. צדיק יסוד עולם, דבקות באשם, משהו מבהיל זה היה. מי שיכיר מי זה, אתם קוראים ספרים על החזוניש שהם קרובים אליו? אי אפשר להאמין שהיה כזה דבר בדורנו. בקיצור, אמרו לו אחרי, אחרי שהוא בירר וחקר, ראה שלא הייתה ברירה. היו חייבים להוציא אותו מהישיבה, אין ברירה. מה עשה החזוניש? בא לבחור הזה, אומר לו, איפה עכשיו תלך ללמוד? הוא אומר, איפה, מי יקבל אותי עכשיו? הוא אומר לו, בוא תגור אצלי, אני החברות שלך. הכניס אותו אליו לבית שבע שנים הבחור הזה גר אצל החזוניש בבית גר אצלו בבית הבחור הזה כתב יומן על השנים שהוא היה במחיצת החזוניש והוא מעיד שבשבע שנים שהוא היה איתו ולמד איתו מעולם הוא לא הלך לישון כאחד האדם אף פעם לא לבש פיג'מה ונכנס למיטה הוא כל הזמן למד עד שהתמוטט. ביש שם חצי שעה-שעה, התעורר והמשיך ללמוד. עם הבגדים. מעולם הוא לא עכשיו פשט את הבגדים, אכל איזו ארוחת ערב, התפנן קצת על הספה ואמר יאללה, קריאת שמה וניכנס למיטה. חוץ מלילה אחד בשבע שנים. יום אחד הוא רואה שהחזוניש להבדיל מכל לילה, שהוא יושב עם האור דלוק ולומד כל הלילה, וכל היום, וכל הלילה, וכל היום. הוא רואה שפתאום החזוניש הלילה לבש פיג'אמה וקיבה את האור. הוא נכנס לישון. למוחרת הוא בא אליו ואומר לו, כבוד הרב, מה השתנה היום את מול בלילה מכל הלילות? מה השתנה הלילה הזו מכל הלילות? אומר לו החזוניש, לא שמת לב שהיה לנו עוד אורח? בחור ישיבה. אם הייתי משאיר את האור כל הלילה, הוא לא יכול לרדם. אז היו דירות קטנות, לא... אנשים יש מרחב, זה יש לו חדר, ההוא חדר. דירה קטנה, כל הבית, מה זה? הוא אומר, האור היה משאיר אותו ער כל הלילה, אז הוא לא יכול ללמוד למוחרת כל היום בישיבה, זה היה עליי. אני בלימוד שלי גוזר על יהודי אחר שלא יוכל ללמוד. לכן לא היה ברירה, הייתי חייב לקוות את האור ולהיכנס לישון. תראו מה זה איזה... הכל היה מחושב כחוט הסערה. עכשיו אני אנוס, אין ברירה, אני יכול לפגוע ביהודי. מצווה באה בעברה, אינה מצווה. בזמן שאתה לומד, אתה מצייר מישהו אחר, זו בעיה. בגללך הוא לא יוכל ללמוד, זו בעיה. הרחת אותו, תאכל אותה. צריך להתחשב בו, אין ברירה. מה אני עושה? אני צריך לשנות מערגלי. אין מה לעשות. כנראה שלא אותו עורך, לא יפה להיות. אז זה העניין, רבותיי. אז יעקב, עכשיו בא אליו אליפז, הוא רוצה עכשיו לשחוט אותו, ויעקב נותן לו תירוצים תורנים, למה לא כדאי לו. בסוף הוא לקח ממנו את הכסף, השאיר אותו בלי דגדים. יעקב נשאר עם תחתונים ברחוב. לא השאיר לו כלום, בגד עליון אפילו לא. מה עשה מיד יעקב? נכנס לאגם. בתוך האגם לא רואים אותך בערווה, כן? אתה בתוך המים. ועכשיו הוא מתפלן, מאין יבוא עזרי? אני צריך בגדים. פתאום מגיעה גופה של חייל גוי. צפה על המים. גופה. אז הבגדים שלו אפקר. הוריד ממנו את הבגדים. מדהים. התלבש במדים של הגוי, ויצא לדרך. לאן הוא מגיע? פגישה ראשונה לשידוך עם אשתו. הולך לבית לבן הערמי. נגיע בדלת. עכשיו, לבן יודע, זה, היקוב הזה, הוא מיועד לרחל, ולאה מיועדת? לעשיו. והם מיליארדרים! הם בנים של יצחק המיליונר, שהאבי מלך אמר לו, עצמת ממנו! אתה יותר עשיר מכל המדינה שלנו, הפלישתים! כל הבעירות שלך, הברכה שלך, והעזרה יצחק בארץ האיב, והמצא מהשערים, והאברכהו ה'! זה איזה אלון מאסק של אותו דור זה היה. 400 מיליארד דולר. יותר עשיר ממדינות שלמות זה, בן אדם אחד. לא יאומן, מה שקורה פה? נתן לטראמפ 200 מיליון דולר, למוחרת היא רוויח 7 מיליארד דולר. היא יודעה לעשות עסקים. הוא ידע על איזה סוס לשים את הכסף. לא רק זה, הוא גם דאג ברשת החברתית שלו לקדם את טראמפ ולהביא לה הרבה שמאלנים שיצביעו בעדו. זאת אומרת, הוא גם גרם שההשקעה שלו תצליח. בקיצור, עכשיו יצחק הוא עשיר כל כך, אלה הפלישתים משתגעים, שלחו אותו, ואברהם היה עשיר, אברהם הכי עשיר שיש, והבן שלו יצחק עוד יותר עשיר, אז יעקב הוא בא מבית של מיליארדרים, פתאום הוא מופיע עם מדים של חייל גוי, איפה הפיקים שלך? איפה העלומים? אליעזר הביא עשרה גמלים אלה עם חולטוב, צמידים, זהן, נזמים, מה באת לנו פה בידיים ריקות? הוא אומר, אני מסכן, שדלתי, זה, דיברתי בלי כלום. מה עושה? מכניס אותו לעבוד עם הכבשים. בן של הנסיכים, של יצחיים, של אברהם, בן של מיליונרים. לא עושה לו חשבון. טוב, כנס. יאללה, נקט את הצועה של הכבשים. 20 שנה מנצל אותו, מרמה אותו, עובד אצלו. אלה פלאים, מה שקורה פה? עד שגמר 14 שנה בישיבת שם והעבר ועוד 20 שנה אצל הנוכל, 34 שנים לא קלות שרימו אותו, נתנו לו את לאה במקום, כל מה שהיה, מי מופיע? אסיו. 34 שנים עם 400 איש. מה עושה יעקב? נלחץ. יעקב פוחד מאוד. שם שורה ראשונה את הבנים של הפילקשות. בהם ההחלקה השנייה, את הילדים של לה. והמחלקה השלישית, רחל ויוסף. מי שקורא את הפרשה כפשוטו, מה הוא מבין? מה אתה מבין מזה? שהוא עושה חשבון, אם אני כבר צריך להקריב ילד, עדיף שהילדים של הפילגשים ימותו. אפליה. אפליה, נכון? הילדים של הפילגשים, הם לא מאה אחוז ילדים שלי, זה פילגשים. זה לא נשים רסמי. מה ההבדל בין אישה של אדם לפילגש? בזמנם היו לאנשים פילגשים, למלאכים, לאנשים חשובים. מה ההבדל בין אישה ופילגש? הבדל אחד בלבד. שלפילגש אין כתובה. כל שאר הדברים אותו דבר. זה אשתו, היא מיוחדת רק לו, הוא יכול להביא את הילדים. אין שום בעיה, יכולה לחיות באותו בית יחד עם אשתו. אשתו פה והפילגש כמו שהיה, יעקב אמינו. בילה וזלפה עם רכם ולעה. אלא מה היא? תשמעו, זה דבר מאוד מעניין. כתוב, איש ואישה זכו שכינה ביניהם. לא זכו אש בבית, נכון? בתוך האיש יש את המילה י' את האות י', נכון? אצל האישה יש את האות ה'. אם אתה מוציא את ה' מהאיש ואתה מוציא את ה' מהאישה, נהיה אש ואש. בית בלי תורה, בלי ה' זה אש ואש. מקות, ביזיונות, משטרה, מעצרים. כללות, יריות. אני צריך לספר לכם מה הולך פה בארץ, כן? עכשיו, איך כתוב בתורה פלג שם? איך כתוב פלג שם? בלי יהוד. פלג שם. אין יהוד אחרי השם. פלג שם, פלג שם. פלג שם. מה זה פלג שם? מה זה פלאג? חצי. מפולג. פלאג. פלאג, שם. חצי שם. מה זה חצי? לפילג שלו קוראים חצי שם. אין לזה צריך להשמח הוא סתם אותיות. כל מילה יש לה עומק, משמעות. זה לשון הקודש. למה קוראים לה פלאג שם? כיוון ש... שימו לב. אצל אישה נותנים לה כתובה. למה קוראים לזה כתובה? אלה צריכים לקרוא לזה כתב. מה זה כתובה? אין מילה כזאת. בלשון הקודש, שאתה כותב משהו, את הכתב, איך כתוב במגילת אסתר? את הכתב הזה, מסרות הכתב. איך פתאום נותנים לאישה נייר עם זכויות וקוראים לזה כתובה? אלה צריכים לכתוב לזה כתב. הוסיפו לזה וואה והיי. למה? כי באיש יש יהוד, בא אישה יש היי. צריכים שיהיה עוד שתי אותיות בשביל יהוד קיי ואף קיי. לכן בכתובה שהם עושרים אחד מיד השני, שמו שם וואה והיי. כתב, הוסיפו לו וואה והיי. אז יש יהוד היי וואה והיי. שם אשם בבית. או אכן אומרים, תשים את הכתובה בבית, שהאישה יהיה לה כתובה בבית, יש לך את ה-י' ואת ה-ה', אבב וה-ה' של הכתובה, י' כ' ו' כ' רחמים בתוך הבית. פילגש אין לה כתובה, לכן קוראים לה פלאג שם, חצי שם. יש בה רק את ה-י' ואת ה-ה'. אין את אבב ואת ה-ה' של הכתובה. לכן קראו לה בתורה, פילגש פלאג שם, בקיצור, יעקב מגיע לפגישה שלו עם מדים. תפרן, בלי פרוטה בכיס. זה ניצל אותו. טוב, עכשיו, אחרי 34 שנים, מופיע היסעיו. עכשיו יעקב מסדר את הילדים של הפילקשים, הילדים של אליה, והילדים של רחל ויוסף. אז מה יוצא מפה? שהוא עושה חשבון. בוא נלך מהקל אל הכבד. אלה פחות חשובים לי. אם מישהו צריך למות, שהמחלקה הראשונה בחזית יחטפו את האש. לאה יהיו אחרי זה, אולי הוא לא יגיע ללאה, יסתפק בלהרוג אותם. אם זה לא יספיק לו להרוג את הבנות הפלגשים, בני הפלגשים, אז הוא יהרוג גם את הבנים של לאה. העיקר שלא ייגע ברחל, אהובת נפשו, ויוסף, ואם גם לא הסתפק בלעה, איך אומרים? כאשר עבדנו, עבדנו. אז הוא יעבור לרחל וליוסף. אבל הסיכויים הולכים בקטנים, כן? יכול להיות שהתאוות נקם שלו תיגמר בבני הפילגשים. ואולי בבני לעה, אבל לפחות שיעזוב לי את רחל ואת יוסף. נכון שככה, נכון שנשמע ככה פצ'אט? חס וחליל, חס ושלום לחשוב כזה דבר. מה זה? זה... תמטו עם הדרגה הראשונה אפילו לחשוב על יעקב אבינו כזה דבר. מה זה יעקב? יעקב זה... איזה חבר כנסת? מה הוא? ילדים קדושים וזה? אם הוא הביא מהפילגשים בנים לעולם, זה בנים לכל דבר, זה חלק מהעם ישראל. מה זה פה? אני אחליט מי אמות ומי לא. מה לעשות פה? מה שאמרתי קודם. יעקב ידע, לכל בן אדם ובן אדם יש מחל בשמיים. שם יש את העבירות, ושהוא עושה תשובה. ומה מוריד הכי הרבה את העבירות? האיסורים. כמה שאדם יותר סובל בעולם הזה, ככה מורידים לו יותר במחל. זה מפלס העבירות. יעקב ידע שהבנים של הפילגשים כל היום מבזים אותם. הבנים שלאה צוחקים עליה, אה, אתם סוג בית אתם. אז כל הזמן הם סובלים, יש להם רגשן החיטות. אז בגלל שהם סובלים, אלוקים יבקש את הנרדף. לב נשבר ונתקע, אלוקים לא תפזה. אדם שמלומד ביסורים ואדם עשיר שטוב לו, מדושן עונג, את מי אתה רוצה שיהיה חזן בכיפור? את העני המסכן שאין לו עכשיו שלם שכר דירה מחר. התפילה עולה הרבה יותר טוב. למה? השם אוהב את הנתקעים. פסוקים מפורשים, מאות פסוקים כאלה. לב נשבר ונתקע, אלוקים לא תפזי. ומי אחרי זה סובלים? הבנים שליה. למה הם סובלים? כי הם יודעים שאני אוהב את אימא של, את רחל יותר מאת אימא שלהם. והוא מעשה רעובן עם הייצואי אבי וכולי. אז הם מרגישים סוג בית. אז אם כבר האיסורים של אלה לא יספיקו, בואו נשים את האלה שיש להם קצת פחות איסורים. אבל יוסף הוא הנסיך שלי, אהוב נפשי, תפרתי לו קוטונט, כולם יודעים איזה איסורים יש לו. הוא המיועד להיות הגדול, לרעש אותי. גם דומה לו שתי טיפות מים. מכאן גם רואים שאדם שיש לו כמה בנים, יש לו יותר חיבה לזה שהכי הרבה דומה לו. זה מאוד מעניין. כי אחרת מה התורה הייתה צריכה להגיד לנו? שהוא דומה לו הכי הרבה. מי זה מעניין איך הוא דומה לו? זה גוף. מה זה גוף? גוף שווה שתי דולר, שלוש דולר. מי זה מעניין איך הגוף? אבל זה לא נכון. קודם כל אפשר לקדש את החומר ולהביא את הגוף למדרגת קדוש. זה נקרא לקדש את החומר. יש כמה שעלו לעולם הבא עם הגוף. הגוף יתקדש ב-100 אחוז. יהיה חלק אינטגרלי מהנשמה. לא היה זקוק לקבורה. האלוקים לקח את חנוך. כתוב שנקח אותו לשמיים, רבי יהושע בן לוי ועוד כמה. אז זה דבר ראשון. דבר שני, אם הגוף לא החשוב, למה התורה כל פעם מדברת על יפה עיניים, יפה תואר, יפה מראה, יפת מראה, עיני הערכות, עיני היפות? את מי זה מעניין יפות? מצד אחד כתוב, שקר אכן ואבל היופי. מצד שני, התורה מאוד מייחסת חשיבות למראה של האדם. מאוד. הרבה פעמים יש לזה פסוקים, המראה חזל על זה. כתוב, אישה יפה, דירה נעה וכלים נעים מרחיבים את דעתו של האדם. וכל גדולי ישראל יהודו לך שהדבר הראשון בשילוחים שבודקים זה מציאת חן. דבר ראשון, לפני שאתה בודק שזה בן תורה, ובעל מיטות, והשקפה טובה, וירש המים, ומשפחה מיוחסת, וכל מה שאתה רק בודק, כסף, פרנסה, כל מה שבודקים, בריאות, מרחלות גנטיות, בשילוחים יש הרבה מה לבדוק. דבר ראשון, קודם כל, איך היא נראית? זה הטעם שלי או לא? מגילה אותי, או אני יכול לחיות עם אחת כזאת. אותו דברי. אוף, מגיל אותי, זה לא בשבילי, אני בת 20 או בין 80, מה אתם מביאים לי? אני לא אוהב את כאלה אנשים מגושמים. אני רוצה מישור הזה, זה לא מתאים לי, זה 300 קילו, זה לא בשבילי. או הפוך, הוא יותר מדי רזה, הוא אף ברוח. אך הצובה הזאת יותר רזה ממנו. פחות רזה ממנו. יש לה עניינים, לא רוצה גבוהה, לא רוצה נמוך מדי, לא רוצה רזה מדי, לא רוצה שמן מדי, מגיל אותי, זה לא בשבילי... מה, אתה יכול לקפוט עליה בעל כוחה לחיות עם מישהו שמגיל אותה? מה פתאום? אין כזה דבר, זה הזיווג שלה. בזיווג יש משיכה. יש אנשים מתחתנים לא מהסיבות הנכונות. אז הם לא אכפת להם, אין משיכה, אין אהבה, אין כלום, יש כסף. או יש כאלה נשים, אמרו, לא אכפת לי, אני אחיה עם איש שאני לא אוהבת אותו. הוא דוחה אותי, אבל לא משנה, אני אסבול. העיקר שהוא תלמיד חכם. זכותה? רוצה לחיות עם מישהו שלא מוצא חן בעיניה, ורוצה להסתכר מהתורה שלו ולשרת אותו. יש לזה אחת בת 40, התחתנה עם הרב כדורי, הוא היה בין 107, 105. עכשיו בת 38, זה בעל התשובה, התחתנה עם הרב כדורי. מה היית צריכה את הרב כדורי? הוא לא יכול לתפקד, הוא לא יכול ללכת. והוא לא יכול להיות בעל. התחתנה איתו על דעת שהיא תוכל לגעת בו ולעזור לו להתרחץ ולבשל לו ולהשכיב אותו במיטה ולהחליף לו כרית. בשביל להיות משרתת שלא התחתנה איתו. מה היה נותן לה? יחסי אישות? מה היה נותן לה בגיל 107? וכולי, מחזיקים לו את הידיים, הורקות שיולח שני צעדים בדקה. אלא היא מסרה את נפשה לשרת הצדיק. זה משהו אחר, לא מדברים על מקרים כאלה. כבר כנראה הייתה נשואה בעבר ואולי גם יש לה ילדים, לא מכיר מי זאת. בכל אופן, החזוני שומר מפורש, דבר ראשון בשילוחים זה מציאת חן. הרב, הגמרה בקידושים מן מלך אומרת שהאדם אסור לו לליסאי שיילה אם כן אירנה לפניכם. ברור. ברור, שמתתגנה עליו גם. דרך אגב, הסטייפלר אומר, שואלו את הסטייפלר, מה זה נקרא מציאת חן? שממש הוא יתלהב מהמראה שלה? שכבר אולי יכול לחכות לפגישה הבאה, או שהעיקר שהיא נעה בעיניו, כרגע אין שום דבר, הוא לא מרגיש שום רגשות, ואולי אחרי כמה פגישות עדיין הכל יהיה קר, אבל לפחות היא לא דוחה אותו. אז הסטייפלר אמר, כל עוד אין דחייה ממש, צריכים לתת לזה הזדמנות. כי הרבה פעמים אהבה באה אחר כך. כי יש פסוקים בתורה, והיא ייקח אותה לאישה, והיא אהביה. מה שמה, האהבה התחילה אחרי הניסויים. אבל, כדי שלא יהיה בלבול, צריכים לדעת שהזרעים צריכים כבר להיות לפני החתונה. זאת אומרת, שאתה רואה אותה, היא לא דוחה אותך, אין איזה משהו מגעיל. גנאי שאתה רואה בה, והיא לא רואה בך גנאי. אין כרגע אהבה גדולה. יש כבוד, יש חיבה וזה, אבל זה לא משהו, זה לא סיפור אהבה גדול. לא כמו יעקב ורחל, המבט הראשון כבר אהבה שאין דוגמתה. יש כאלה שהיה להם מזל. איך זה נקרא? אהבה ממבט ראשון. מיד הוא רואה את השידוך שלו, יוצאת נשמתו. זה איך הרמב״ם כותב, בהלכות תשובה, שהווה של הבן אדם, לקב'ה, צריכה להיות כאהבת איש לאישה, ששוגע בה תמיד. הוא לא יכול ללמוד. החברות שלו אומר, נו, מה אתה אומר? מה רשי אומר? מה, מה? איפה אתה? הייתי? הוא כבר שבועיים לא איתו. הוא יצא לשלוש, ארבע פגישות, הוא רואה פרפרים. הוא לא יושן בלילות. חמש עשרה פעם הוא עשה קריאת שמה, הוא כבר לא זוכר. הוא קם, יושן, בולבל. מה קורה, משה, אתה הורדת את ה-10 קילו. כן, מרוב האהבה והקציצות, אני לא יכול לישון בלילות. כמה אנשים זוכים לזה? לא הרבה. אבל מה שמע מהרמב״ם שככה זה צריך להיות? שהאהבה שלך לאשם, היא צריכה להיות כמו האהבה שלך לאישה שלך. מה שמה הרמב״ם משיטתו, מבינים מכאן, שהאהבה של הגבר לאשתו צריך להיות במדריה הכי גבוהה של אהבה. כי אחרת זה בזיון להגיד שהאהבה שלך להשם צריכה להיות כמו אהבה לאישה. ואם אין לך אהבה לאישה, סתם התחתנת בגלל שהיא עשירה. אין אהבה. אז ככה תאהב את השם, מאינטרס? אז זה שלום. דרך אגב, אני שאלתכם שאלה. להתחתן, ידוע שזה מצווה, נכון? איזה מצווה? פרור וור. החתונה זה לא פרעורבו. אם אדם עכשיו יביא ילדים בלי חתונה, קיים פרעורבו או לא? קיים. קיים. בלי חתונה. אני לא מדבר על פילגש. פילגש זה כמו חתונה עם יוחדת לו. סתם, הלך עם בחורה באיסור. איסור גמור, נידה. ‫איסור גמור, קראת. ‫בזמן האיחוד הוא עבר על איסור ‫חמור מאוד מהתורה של קראת. ‫מכעיסת, הקדוש ברוך הוא מאוד. ‫ומהקראת הזה נולד בן. ‫ילד מחוץ לנישואים. ‫הוא לא ממזר. ‫אומנם הוא בן נדע, ‫אבל הוא יהודי לכל דבר. ‫הוא לא ממזר. ‫נחשב שמצווה שקיימת מצווה בא בעבירה? כן. הקדמת אותי קצת, אני תכף מגיע לזה. עכשיו, אחרי שנתיים, הלך עם אישה אחרת, עוד פעם עשה איסור קראת, הביא בת לעולם. יש לו בן ובת. שניהם באו מאיסור. האם נחשב שקיים פרו ערבו או לא? נחשב. איך אפשר? הוא עשה עבירות, מכיס את השם. על העבירות יקבל עונש חמור. על המצווה יקבל שכר. שואל היהודי היקר פה, רגע, אבל זה מצווה באה בעבירה, אינה מצווה. אומרים, חזאל, תסתכלו במנחת חינוך, הוא מביא את זה. כל מה שאומרים, מצווה באה בעבירה, אינה מצווה, הגמרה אומרת, בעי עדנה. שהעבירה והמצווה הם באותה שנייה. כגון, אתה עכשיו מנענה על אולף גזול, שגזלת ממישהו בלי רשות, באותה שנייה שהוא ביד שלך, יש לך חיוב והשיב את הגזלה. בשנייה הזאת שאתה מנענע אותו, עכשיו אתה עובר על איסור מהתורה, מבטל מצווה, של להשיב את הגזלה, זה לב הניתק להשא. אז אתה עובר, כרגע בזמן הנהנוע, אתה עובר על איסור גזל ועל איסור והשיב את הגזלה. שזה מצוות השא. לכן זה לא נחשב שנהנעת. אבל בזמן שהוא היה באיסור עם הבחורה, כרגע זה האיסור, מתי יוולד הילד? מתי יתחיל הפרעורבו? לא היום. עכשיו אין עוד תינוק, אין דופק, אין כלום. רק כשהוא יוולד, אם יוולד, אז יהיה מצוות פרור וו. דרך אגב, גם זה לא מדויק. כי אדם שיש לו עכשיו בנים ובנות, והם צעירים, ילדים קטנים, עוד לא ברור שהוא קיים פרור וו. אם חס ושלום, הם ימותו בפיגוע, לא עלינו. באיזה פעם אחת שיסעו המשפחה הזאת, יזרוק איזה מחבל, איזה אש, והילדים לא עלינו הלכו לגן עדן. הוא נשאר בלי ילדים. היו לו ילדים, הלכו. התבטלר ממנו הפרעורבו, אפילו שהוא אנוס. אין לו פרעורבו. מתי הפרעורבו מתקיים במלואו שהילדים שהוא הביא לעולם, לפחות בן ובת, מביאים ילדים? אם יש לו עכשיו הרבה בנים ובת אחת והבת הקרה, לא כי הם פרעורבו. יש לו הרבה בנות ובן אחד והבן לא מביא ילדים, לא כי הם פרעורבו. מתי הוא קיים שלפחות יש לו בן ולפחות בת ושניהם מולידים? זאת אומרת, אתה רואה שזה עוד הרבה זמן, המצווה. כרגע זה רק הכשר מצווה. איך הגענו לפרורבור? בואו נראה מי חריף פה. שידוח. חל. בקיצור, אה? חל. בקיצור, רבותיי, אז רחל ויוסף הם בסוף, למה? כי כולם יודעים שיעקב אוהב, עכשיו, לאה, יעקב אהב אותה או ששנה אותה? יש פסוק מפורש, ויאר השם כי סנוע לאה, ויפתח את רחמה. נכון? כתוב פסוק מפורש, ויאר השם כי סנוע לאה, ויפתח את רחמה. לעומת זאת, יש פסוק הפוך. ואהב גם את רחל מלאה. גם. אז מי עוד הוא אוהב? אוהב גם את לאה. אז תחליט, אוהב את לאה או שונא אותה? רואים מכאן יסוד חשוב בחיים. שהכול יחסי. שואלים אותך, תגיד, אתה עשיר או אני? יש לך דירה בדימונה. לא יודע, שלוש מאות, ארבע מאות אלף שקל. העברכים בדימונה, אין להם גם דירה, אז אתה ביחס אליהם נחשב עשיר. העברכים מקנים בך, אומרים, אללה, זה מזל, יש לו אבא של אשתו, קנה לו דירה בדימונה. עכשיו הוא בא מדימונה לתל אביב, הוא הגיע לאיזו שכונת יוקרתית שם, כל בית שם מתחיל בחמישה, שבעה מיליון ומעלה, אומר, אומרים לו, אתה עשיר? הוא אומר, אני עשיר, אני, אני לא הציפורן שלהם אלה, אלה בוקר, רק מתחילים את הבוקר, ארוחת בוקר 200 שקל. אני מעודבי לכלל. אז ביחס לעברכים בדימונה הוא עשיר. ביחס לעשירים בירושלים ובתל אביב הוא עני. והעשירים של תל אביב ביחס לעשירים של ניו יורק עניים. מה זה? כמה יש לך? עשרה מיליון שקל. כל נער בניו יורק יש לו יותר. כל מישהו איש עסקים. מי אתה בכלל? כל יחסי. הבנתם את הנקודה? אותו דבר ביופי, יפה או לא, תלוי למי משווים. משווים אותה לשריים, נו, חזל אומרים, כל אישה בפניה כמו קוף. משווים אותה ליפות של היום, נו, בסדר. תלוי בהשוואה. חוכמה. ביחס למי? ביחס לעמך, אני גאון. ביחס לחכם בן ציונה בשאול, אני מטטא. אני לא פותח את הפה לידו, מה? הוא שב, שנגיד איזה משהו יתפוס אותך. גם עוד משהו, תגיד, תשמע, אני שאלת לכם שאלה. אם עכשיו יבוא איזה בחור צעיר, לא יודע, בן 18, רק חזר בתשובה, יומיים שומר שבת, בא אומר, הרב פלוני? וואו, איזה גאון, איזה שיעור נהניתי, איזה חריף, איזה צדיק. אף אחד לא מתרגש. אבל אם הראש ישיבה אומר שהוא חריף וגאון וזה, מתחילים להתייחס. אם הרב אובדיה אומר, הגאון, הבחור, העברך הצדיק, הגאון, וואו. כמו שהיה לו עלינו נפטר מסכן הרב משה לוי, צעיר, בן 40, הלך. כזה גאון הוא היה, ספרים, חולק על הרב אובדיה. והרב אובדיה נותן לו הסכמות. מכבד אותו, קם בפניו. בחור בן 40, הרב מעל 80 היה. אז אם הרב עובד יקם בפני בחור בן 40 ונותן לו כבוד ומשבח אותו, נותן לו הסכמות, אז אי אפשר להתווכח אם הוא חכם או לא. גמרו, נגמר הוויכוח. אבל אם סתם איזה שכן אומר, וואלה, זה חכם זה, זה ממש חכם, יבוא הערבי, הפועל בניין, יגיד, וואלה, זה חכם, אחלה יהודי. מישהו עכשיו ישים את הכסף עליו? אבדאללה אמר שהוא חכם. הבנתם מה אני אומר או לא? המצביעים של יאיר לפיד גם חושבים שהוא חכם. אך בר יותר חכם ממנו. אבל יש אנשים מטומטמים שהם סוברים שהוא חכם, אז תראה לך כמה הם טיפשים. זו המציאות של העולם. בקיצור, רבותיי, אז עכשיו אסאב, הוא מגיע פתאום, נהיה האוהב של יעקב. מה קרה פה? אני לא מבין. 34 שנה אתה מכין התקפה. פתאום עכשיו נראה את האחי, אחי וזה, חיבוקים, נשיקות, מה הולך פה? אחרי שיעקב נלחם עם המלאך כל הלילה, והשביע את המלאך וכולי, תן לי ברכה וזה וכולי, מה קרה? בשמיים, סב נכנע ליעקב, נגמר הסיפור. שר של סב נכנע. אסף כבר לא יכול להזיק ליעקב. למה? המלאך הממונה עליו עשה עם יעקב הסכם. זהו. אמנם, אומר ספר החינוך, הוא תקע את כפו בירכו, ויעקב כביכול צולע, וזה המצווה של גדע נשא וכולי. אומר ספר החינוך, זה מרמז על כל מה שנעבור עם צאצאי אסף בכל הגלויות עד בית משיח. שכל הלילה ששחור, חושך, דין בעולם, חושך, לא נעים עכשיו, חשוך, אפלה, אז כל הלילה, כל תקופת הגלות שאנחנו בחושך, אנחנו בגלויות, אנחנו בצר, אין בית מקדש, רחוקים מהשם, בני אסף מענים אותנו בכל דור ודור, רומאים, יוונים, בבלים, מה זה צרות, שעות, פוגרומים, בסוף זרחה שמש. אז אנחנו חבולים, צועים, קשה, צולים. אבל נכנע לנו השר של אסב. ככה אומר ספר החינוך, יהיה בסוף, לקראת הגאולה. וזה מה שכתוב, והיה בית יוסף, בלעש, איך כתוב שם? בית יעקב לעש, ויוסף לאהבה, ואסב לקש. פסוק מפורש. וכתוב גם, את יעקב אהבתי, ואת איסאו שנאתי. מכאן רואים שיש אנשים שהקב". הוא שונא אותם. לכן השיר הזה שהמציאו עכשיו, אני חושב, אני חושב שאני עוד כבר לפני איזה חודשיים אמרתי שזה יצא בדרשה שלי באנגלית, אתם יכולים לראות את זה, זה לפי התאריך. אמרתי לקהל, השיר הזה הוא לא נכון עלי בדייהדות. סותר את המוסכמות ביהדות. עכשיו הקהל שם הוא לא בני תורה כאלה גדולים שמבינים. התפלאו כל מקום. הקבש ברוך הוא אוהב אותי ויהיה לי אותו וכל זה. אז אמרו לי למה, למה זה לא שיר? אמרתי זה נגד הכללים השיר הזה, נגד ההשקפה היהודית. יש בשיר הזה כמה בעיות. בעיה הראשונה קודם כל, השם התברך לא תמיד אוהב אותי. יש תקופות בחיים שהוא אוהב אותי, ויש תקופות שהוא מאוד מוחזב מני ושונא אותי. היינו רמב״ם, מלכות תשובה, פרק זין, הלכה זין. וואו, הלכה וואו. תסתכלו שם. אתמול אמש היה סנוי, משוקץ, מרוחק ותואבה. רמב״ם. רמב״ם זה לא עכשיו איזה הגיגים, כן? זה הלכה למעשה. אמש, לפני שחזר בתשובה, מה הוא? סנוי. סנוי. ה' שונא אותו. רמבה מפורש. בואו תגידו, אני אמרתי, אני כלום. קוראים וכו' לשם, תקראו. אמש, אתמול היה, מחלל שבת, מצועד במצעדי תואבה, בוגד בעם שלו, נלחם בעד המחבלים שירצחו אותנו יותר מהר. חסר כאלה פה בארץ, שה' מתאהב אותם. מי שאומר שהשב אוהב את כולם הוא כופר גמור. ספק אם צרפים אותו למניין. כופר גמור הוא. כופר גמור. לא רק מי שמכחיש שהתורה היא אמת הוא כופר. מי שמכחיש את העיקרים של היהדות הוא כופר. אי אפשר לגייר גוי כזה. גוי בא אומר אני מאמין בשנים עשר עיקרים, בשלושה עשר אני לא מאמין. במה אתה לא מאמין שהשם משלם שכר לצדיקים ומעניש לרישאים? זה אחד משלושה עשרה עיקרים של היהדות. וזה אני לא מאמין. למה? היי, ג'ון, קריס, למה אתה לא מאמין בזה? אני רואה הרבה צדיקים סובלים, אני רואה הרבה רישאים חוגגים. זה לא אמת. תחזור לאמא שלך. שלום. לא מגיירים אותך. למה? אני מאמין אפילו בביעת משיח. אני מאמין בתחיית המתים. אני מאמין במושה רבנו שהוא גדול הנביאים. שהשם יודע מחשבות ויודע עתידות והשם הוא אחד. ואסור עבודה זרח. אני מאמין בהכל. אני רק לא רואה שהצדיקים מקבלים שכר והרישאים מקבלים הונש. שהשם אוהב את הצדיקים ואת הרישאים ישמיד. מה שכתוב כל יום אומרים באשרש ו... אני לא רואה את זה בעיניים. אתה כופר, אי אפשר לגאר אותך, לך. קהל וחומר, אם זה יהודי מלידה, כופר גמור. ויש הרבה כאלה, חלקם גם דרשנים. והם כופרים, יש להם השקפה רקובה מן היסוד. לא למדו אצל רבנים אמיתיים, לא שימשו, לא קוראים ספרים נכונים. יודע לפלפל לך בגמרה ולתת לך קושיות כל היום ומהבוקר עד הלילה, בסוף בהלכה למעשה, במציאות שלו, אתה רואה שהוא מוציא דברים שהם נוראים. אי אפשר, האוזן כואבת ששומעים את השטיעות שהוא מוציא מהפה. עכשיו, השיר הזה הוא בעייתי מאוד. א', השם יתברח לא תמיד אוהב כל אחד. יש כאלה הוא אוהב, יש כאלה הוא שונא. וגם אלה שהוא אוהב, לא בטוח שהוא יאוהב אותם עוד יומיים. מחר הוא יעשה שטיש, ייסור שטיש, הוא יעבד את החן בעיני השם. הוא יגרום שישיבת תיסגר, יהיה עליו דין קשה מאוד. אז זה תלוי מי הבן אדם ובאיזה זמן נתון מדובר. זה א'. דבר שני, ותמיד יהיה לי טוב, עוד יותר טוב, גם זה, גם שטויות. מי אמר שיהיה לך טוב? אולי תיכנס לאאושוויץ, אולי ירצחו לך עוד מעט את כל הילדים, שריפו לך את הבית, יענו אותך מהבוקר עד הלילה ארבע שנים. מי אמר שיהיה לך יותר טוב? יש לך איזה ביטחונות בחיים? מי אמר את זה? פתאום תלבום, נופל לך על הראש. מי אמר שיהיה לך מחר יותר טוב? היום הרבה יותר טוב ממחר. וגם, יש עוד בעיה. ‫שאומרים לבן אדם, ‫תגיד איציק, מעניינים, ‫יהיה טוב, גם זה כפירה. ‫מה זה יהיה טוב? ‫ועכשיו לא טוב? ‫אז מה הוא מתכוון ‫שהוא אומר יהיה טוב? ‫הוא מתכוון יהיה עוד יותר טוב. ‫אז זה כפירה. ‫אז השיר הזה הוא כפירה... ‫חד וחלק. ‫לא סתם הוא נהיה כזה פופולרי ‫שאפילו גועים בעולם שרים אותו. ‫אז אם שאבא, אבו שכתב אותו, לא יודע מי כתב, אני לא נכנס לשמות. כל אחד כבודו במקום המונח. את הקושיות תפנה אליו. בסדר, אבל זה רק שיר בכל זאת. שיר שיר, אבל אם אנשים חושבים שזה ככה האמת בעולם, זה עיוות, עיוות של המציאות. כן, אבל נהנה עדיף בכל השיר אחד תמר, זה ששומעים אחרי, לפחות פה יש הקדוש ברוך. למה? יש שירים שהם כולם קדושים. גם המילים, גם השם וגם זה. ‫אני חושב שיותר חילונים, ‫אני לא יודע, גם בתים אולי, ‫חילונים, זה עדיין יותר טוב ‫מאיזה אופן בכי או משהו. ‫הרב במהורתו. ‫טוב, אתה זורק פה כמה דברים, ‫חלקם אמת, חלקם לא. ‫אני אין לי עכשיו זמן להתעסק על זה, ‫זה רק אחרבע שעה. ‫-תקשיב. ‫עדיין דרך אגב, אם כבר אמרתי משהו, ‫יש משהו מהן שמעתי, ‫אני מקווה, כמו שהיה מסר של סב, גם יהיו מוסלמים, יש איזה, זה בספר אמרו אותו ככה, לפני המון שנים ביסוד של החזקות החזקות, אומרים שהשר של ישמעאל, קוראים לו רב, והוא בא בטרוניה לישראל המון המון שנים מול הקב' ברוך הוא, ובגלל הברית שלהם, הם קיבלו איזה תשע שנה, משהו כזה שניתן על... לא, זה כתוב בהרדק, בהרדק זה כתוב. הרדק על הזוהר, הוא אומר שם, הוא אומר, אוי לא לישראל, על היום שבו נמו לישמעאל. ככה כתוב בזוהר. אז אומר הרדן, לפני 450 שנה בערך, הוא אומר שעתידים בני ישמעאל, זוהר אומר, הוא מסביר את זה עכשיו, שהעתידים בני ישמעאל העקב מבני ישראל בשובם למולדת, שהם חוזרים לארץ הקודש, מי יעקב בהם? בני ישמעאל. עכשיו, הוא אומר שם, שבני ישמעאל יש להם זכות לשבת בארץ, אי אפשר לסלק אותם מפה, בגלל שעל מצוות ברית מילה, אברהם אבינו קיבל את הזכות לשבת בארץ. לזרחה, אתן את הארץ, על איזה מצווה נאמר? על ברית מילה. אבל אומר הזוהר, כשם שהברית שלהם חלולה, הם לא עושים הרי פריה. מל ולא פרה, כאילו לא מל, אומרים חזר בגמרא. מל ולא פרה, לא מורידים את האתרה וזה, אז אין פה ברית מילה מושלמת. אז כיוון, כיוון שהם עושים ברית ביום בגיל מאוחר, אז היו עושים בגיל 13, אני חושב שהיום הם כבר עושים לתינוקות מלידה, אבל אז הם היו עושים בגיל 13, כי ישמעאל נימול בגיל 13, בגיל 13 אי אפשר לעשות פריעה, כי אין כמעט בכלל אורלה שם, אז ממילא, כיוון שהברית שלהם היא, יש בה דפקט, ככה האחיזה שלהם בארץ היא תהיה זמנית, שיבוא משיח זה הסוף שלהם. דרך אגב, תתפלו, אבל הם מכירים את הזוהר הזה, הישמעאלים. מה הייתה התגובה שלהם נגד הנבואה הזאת? שהנביא שלהם הוא ה... לא, הם עשו משהו כדי למנוע את הגזרה הזאת. הם מבינים שיום אחד יגיע הסוף שלהם. ער הזיתים. או, יפה. מתי יבוא הסוף שלהם שהמשיח של היהודים יבוא? מאיפה יבוא המשיח של היהודים? מער הזיתים. מה הלכו ועשו? הקיפו את ער הזיתים בכברים. מי הולך לעשות כברים ליד המסגד? בנו מסגד, כיפת זהב. אתם יודעים כמה הם עמלו בשביל לבנות את המסגד הזה? אני אסביר לכם שתבינו. הרי שנחרב בית המקדש, בית המקדש היה על הר גבוה. עכשיו, הערבים באים, רוצים לבנות שם מסגד, אבל זה גבוה. איך הסכנים יעלו עד לשם? זה עשר קומות עלייה. צריכים לעשות מדרגות, זה מאות מדרגות. מה עשו? צריכים לשייף את הער. להוריד אותו. לא. לא נשייף את הער. מה נעשה? נגביע את כל האזור. פי אלף יותר עבודה. מי שמכם היה במנהרות הכותל, ראיתם שם את הקשטות? למה עשו את הקשטות? על הקשטות עשו עוד רצפה. ועל הרצפה עשו קשטות ועוד רצפה. הגביעו את כל האזור לגובה הער, כמעט. איזה היגיון זה? זה עבודה סופר ערבית. מה אתה עושה עבודה ערבית? גלך את האר, תביא 400 אחמדים ומוחמדים יאללה, ישמעאל, תתחיל תחפרו, תורידו את החול למטה, לאט לאט האר ירד, ירד, ירד יגיע לגובה הזה, הרבה יותר קל לשייף 400 על 400 מאשר להגביע את כל העיר אבל יש בעיה יש פסוק אחד בשיר השירים שיר השירים. כתוב, הנה זה עומד אחר כותלנו, משגיח מן החלונות, מציץ מן החרקים. על מי מדובר? הקב". שהוא עכשיו, הוא במערב, והמדרש, מה אומר? מדרש רב על שיר השירים, שנשבע לו הקב". שנוח הרב לעולם על הכותל. הכריבו פעמיים את בית המקדש, לא נגעו בכותל. רעידות אדמה, הכותל עומד. ירושלים נכבשה עשרות פעמים על ידי אימפריות, הכותל עומד. הערבים באים עכשיו לבנות מסגד לפני 1,300 ומשהו שנה, הם היו צריכים לשייף את הער, אבל אם היו משייפים את הער, הכותל בצד של הער, הכותל היה עורד. אי אפשר. כתוב שהרשמחון נשבע לו שאינו חרב לעולם. מה עושה הרשמחון? מכניס לערבים חוכמה עילאית. תגביעו את כל ירושלים ואלה פלאים פסוק תראו מה זה כוח של פסוק ‫אבא, מה אומרים לאנשים ‫שנמצא במסגרת? ‫אז עכשיו, ערבים אומרים, ‫עכשיו הם בנו מסגד ‫במקום שיעקב אבינו חלם את החלום. ‫מלאכים עולים בסולם, ‫מקום שהיה בית מגנש, ‫מקום של העקדה, הרי זה הכול שם. ‫זה שער השמיים כתוב בתורה. ‫הם קוראים בתורה, ‫זה המקום הכי קדוש בעולם. ‫החליטו לעשות שם מסגד. ‫מי הולך ליד המסגד, עושה בית כברות. מי? עשרה בית קברות, עשרה קילומטר רחוק, מה אתה מביא את המתים לפה? סיבה, הם יודעים שביהדות מי שנוגע באמת או נכנס לבית קברות מיד הוא נטמע ורואים בנבואות שהמשיח יצא מהער הזיתים, אמרו אנחנו נקיף את כל האזור בקברים. איך שהמשיח יתחיל ללכת, הוא עובר בין הקברים. רק מה, הטיפשים האלה לא ידעו שקברים של גויים לא מתמים, הם לא מתאמים. ושמשיח זה לא כהן. כהן נטמע. אבל משיח, אי אפשר לטעמע אותו. ברגע שהשם נתן לו פקודה, נגמר הסיפור. אז לא יעזור להם כל הבית כברות הזה. אבל עכשיו אתה מבין למה עשו שם בית כברות? מטר מהשני מסגדים, יש להם שני מסגדים. כיפת הכסף, כיפת הזהב, דבוק לזה בית כברות. למה? בגלל ש... אז עכשיו הם ראו בנבואות שביום שהמשיח שלהם יבוא זה הסוף שלהם. מה עשו? אמרו בוא נתחכם. הווה ונתחכמה לו. עבודה ערבית. טוב, נחזור לעניין. אז אמרנו ש... אסב מגיע, ופתאום הוא נהיה, איך אומרים, סחבק עם אחיו, 34 שנים, הוא מכין התקפה, סחר 400 איש, הוא מביא 400 איש לקרב, משלם להם מזכורות, זה זכירי חרב, כמו חיזבאללה. חלק תימנים, חלק אלג'יראים, חלק מרוקאים, חלק סורים, חלק לבנונים, חלק איראנים, כולם במזכורת. 4,000 דולר לחודש, הלוואי עליכם. כל מחבל, 4,000 דולר. איראן, חוסין אובמה שחרר להם 150 מיליארד דולר, שיהיה להם למשכורות. אז עכשיו, פתאום מסעף שכח. חיבוקים, נשיקות, אחי, בוא נהיה חברים, בוא נלך ביחד, נהיה ביחד, סוף כל השנים האלה לא התראינו. מה יעקב אומר לו? לא, אנחנו נעכב אותך, אני פה עם הילדים, עם הנשים, עם הכבשים. ותפקום אם אתם עם הסוסים תלכו אנחנו איתיים אנחנו אנחנו נעכב אתכם אם אנחנו נצטרך להדביק אתכם כולם פה יידפקו ימותו פה שברו רגליים וידיים תלך אתה לסעיר אנחנו כבר נדביק אותך מה באמת יעקב אומר לו אוי להרשה ואוי לשכנו, אני יכול להיות ליד חני? ילדים שלי בני תורה, צדיקים, ילדה, אתה תמר, רוצח, בעל נערה, מעורסה, צייד, עורף רשים של חיות, מה מי, מה אתה? ממנו יצאו הנאצים, רבותיי. מעשיו יצאו הנאצים. זה מה שיעקב אמר, זו הגמרא אומרת. אמר יעקב לפני ריבונו של עולם, ריבונו של עולם, אל תיתן לעשיו הרשעה, זממו אל תפק. זו גרמניה של אדום, שאיל מלא יוצאים, מכריבים כל העולם כולו. אני חושב שזה במגילה עמוד וו. הסרט מגילה עמוד וו. שאיל מלא יוצאים לעולם, מכריבים כל העולם כולו. ואמר רבי חמה בר חנינה, טלאט, מאה, אקטירי, טאגה, איקה בגרמניה של הדרום. שלוש מאות שבטים יש בגרמניה הזאת של אסב. זה נכתב לפני אלפיים שנה, לא היה עוד גרמניה. הגמרא אומר לך, הברברים האלה, השבטים הברברים הגרמנים, הם כולם מעשיו, ותראו באנציקלופדיה שים את המילה גרמניה, תסתכל, גרמניה הורכבה משלוש מאות שבטים על ידי אדם בשם ביסמרק, שיחד את השבטים הברבריים, בווריה, ווסטפליה, אשלזיה, כל שבט, כמו בסוריה, קורדים, דרוזים, אלילאוים, סונים, כל כך הרבה יש שם, כולם נגד כולם, אבל אלה, השבטים הברבריים, התאחדו למדינה אחת, וקראו לזה הרפובליקה הגרמנית. ואחר כך זה נהפך לגרמניה. והגמרא אומרת לך, אלה יצאו מעשיו, ואם יצליחו, יחריבו את כל העולם כולו. וזה יעקב ברוח הקודש אומר לקב' אחו, אל תיתן לאחי לעשיו להצליח. ואתם יודעים, המלחמה הזאת בין יעקב לעשיו לא התחילה מהיום. היא התחילה בבטן של רבקה. והתרוצצו הנערים. אתם יודעים, יש כאן, אם שואלים אותך עכשיו, תשמעו, אני שואל לכם שאלה. אם עכשיו אתה התחתנת, בא אליך הכרש בחוב בלילה, בחלום, אומר לך איציק, שתי אפשרויות יש לי אליך. שיהיה לך ילד אחד, בינוני, חצי דתי, חצי חילוני. רגל פה, רגל שם. מה שנקרא מסורתי. דתי לוני. או יהיה לך בן אחד צדיק, אברך, עירי שמיים, ובן אחד שמאלני, רשע, שונא דת. תבחר. בן חצי דתי, חצי חילוני, מנשק מזוזה, שם תגלים בגרביים, כל היום ספורט, שירי נשים, שירי עגבים, שירי תימנים למיניהם, חללי שבת. אז היא שואל, עכשיו אתה צריך לבחור, לא עלינו, יש לך בחירה. הבחירה היא לא אידיאלית. זה או זה או זה, השאלה מה מהם יותר גרוע? בן אחד חצי חצי, שאומר שבת, אבל רואה כדורגל כל היום, שומע ריטה. מזוזות שלו בגודל של ציפורן, ככל שרואים אותם בקיר. כיפה שלו כמו של בנט. איך אומרים מבלע מכל הבלייד, לא בודק, יש קשרות, אין קשרות? איך אומרים? לא מקפיט כל כך בלשון הרגע. דתי לפי דעתי. יש אפליקציה כזאת. אתה יודע מי הקים את האפליקציה הזאת? העוזר שלי, אחראי על המצלמה, אבישי. הוא פתח את האפליקציה הזאת דתי לפי דעתי. בקיצור, יש, אתה יודע, דתי לפי דעתי, איך קוראים לרב של דתי לפי דעתי? אתה יודע איך קוראים לו? הרב מנוח. עושה מה שנוח. אתה מכיר את אלה שבאים לרב עם שאלה? הם כבר יודעים מה הם יעשו. אם הרב ימלט רצוני, אני הולך ביש ובמים על דעתו. אם יגיד הפוך מרצוני, אני כבר אמצא מה להגיד. אני בא לקבל המלצה. גושפנקה. אישור. מה אישור? אתה לא שומע. בטח שלא. מה הוא מבין מה החיים שלו? אז מה באת אליו? קיבלתי שהוא יגבה אותי. הוא לא מבין מה זה דעת תורה. זה דעתו. כמו שאתה אומר, דתי לפי דעתי. מה הייתם בוחרים? ילד חצי-חצי או אחד צדיק עברך גמור והשני רעשה מרושעה? אתם עוד לא הבנתם שכל שורה בתורה זה בית ספר לחיים כל פסוק בתורה תביאו לי אני נותן לכם שעתיים דרשה איך זה נוגע אלינו ביום יום דקה דקה שעה שעה כל פסוק אני הקטן עכשיו תאר לך גדולי ישראל כמה היה להם לומר על זה אני ממה שעיינתי במשך השנים כל פסוק אני אומר לך מהו נוגע לנו ‫זה נוגע לנו היום. ‫יש לך עכשיו ילד אחד חצי-חצי, ‫דתי-לוני, ‫או יש לך אחד צדיק גמור, ‫אחד רשא גמור, ‫איזה משני המקרים יותר גרוע? ‫השני... ‫כן, זה היה ילד צדיק, ‫אבל כל המזעקים שהשני עושה ‫הוא בבואי. אז עכשיו תשמעו טוב. קודם כל, אתה רואה את התשובה פה בפרשה שקראנו השבת. שבה הרפקה לשם גדול הדור, ראש הישיבה, שם. אנחנו קראים על שמו. מי ששונא יהודים קוראים לו אנטי-שמי. כי אנחנו הגזע השמי. בא השם. קודם כל, אתה רואה מפה רוח הקודש ברור. הוא מסתכל על הבטן שלה ויודע שיש לה שתי ילדים. רוח הקודש, בלי סנוגרם. לא הלך לקפלן או ליחילוב. תביא לי את הצילומים, נראה, או, יש לך פה, אני רואה פה, שני רשעים. שני רשעים. לא, הוא מסתכל על הבטן, אומר לגברת, גם לא יודע אם הוא הסתכל על הבטן בכלל. רוח הקודש, מה, הוא צריך להסתכל? אומר לה, לא, אין לך בנך, אי, בלחץ. מה זה, הבן הזה זה... הוא עומד ללכת עם האחים המוסלמים והוא טוען שהוא ימני. נוחל. פעם אחד רוצה לצאת ליד הישיבה, פתאום הולך עוד ליד הכנסייה. מה הולך פה? הוא השגע אותי הנוכל הזה. היא דואגת. היא לא רוצה דתי לוני. בא, השם מרגיע אותה. אל תדאגי, יש לי גוד נוס בשבילך. מה? זה לא דתי לוני. זה אחד דתי ואחד חילוני. אה, שטבח שמון, הרגעתי. מה נרגעת? עומד לצאת לך ילד מייצד הגזע הנאצי. תראו מה זה, רבותיי. עדיף ככה, אחד צדיק גמור ואחד רשע גמור מתואב, שיוצאו מנו זרע של רוצחים ואנשים נאצים וערועים ומכריבי בית המקדש והרומאים והיוונים. כל כך הרבה רע יצא ממנו בעולם. מאשר יהיה אחד מזויף. ויש לזה גמרה מפורשת. ינאי, המלך, אמר לאשתו, שלום ציון, לפני פטירתו, שיר לה כביכול הוראות. אמר לה, תשמעי. מהפרושים, אין לך מה לפחד. מה זה פרושים? אנשים צדיקים, כולם בתורה, במצוות, מנותקים מהרוח שבעולם. פרוש. מאלה אין לך מה לפחד. רע לא יבוא מהם. צדיקים, גמורים. מהרשאים הגמורים, גם אין לך מה לדאוג. יודעים כולם מיהם. מה יש לצפות ממנו? הוא מחדש על הפרסיה, אוכל טריפות, אז גם מבינים מיהו. אין להם האמינה לשדך את הבת שלי איתו. מתרחקים מהרשאים. ממי שהצריכה להיזהר זה מהבנטים. אלה שהם שחקים אותה דתיים. שחקים אותה דתיים. ‫אלה המסוכנים! ‫אלה ברגע שלסך הדת ‫שאתה חושב שהוא דתי כמוך ‫כי יש לו כיפה וציצית, ‫הוא מכניס לך את הארס ואורג אותך. ‫אלה הם אסוני תורה ‫הכי גדולים שיש בעולם. ‫אלה רוצים לסגור את כל הישיבות ‫ולהוציא את כל האברכים לצבא, ‫ביודריין שכל מי שנכנס לצבא ‫יוצא משם חילוני. ‫זה לא מזיז להם. כולם שיסעו בנטל. שלא יישאר חרדים בעם ישראל וכולנו נשרף חיים. כי מה שמציל אותנו זה אך ורק התורה. מה, אתם לא קראתם גמרא 2000 שנה? איפה הייתם עד היום? אתם לא לומדים שכל החיות של עם ישראל זה התורה? הרי בא... אמרתי לכם, בא חכם לעיר, אמר, מי, איפה הנטור הכרת? מביאים לו את משמר הגבול. אומר אלה נטורי קארטה, אלה מחריבי קארטה, תקחו אותי לבני תורה, בזכותם אנחנו מתקיימים. אז אני שאלתי בתחילת הדרשה, אתם זוכרים? חזרנו לזה, שכחתם מזה כבר. שאלתי רגע, אני לא מבין, בסדר, הוא רוצה להבהיר נקודה שבזכות לומדי התורה אנחנו חיים, אבל למה לגדף את המשמר הגבול? ‫הם צריכים להכרת הטוב, ‫למה הוא קורא להם מחריבי העיר? ‫-הם אומרים שהם מחזיקים את העיר. ‫בסדר, אז הם נוחלים, ‫אבל למה הם מחריבי העיר? ‫-בגללם יש את האשליה, ‫כאילו, הם החזות הכול. ‫איך הם מחריבי העיר? ‫שהעם חושב שבזכותם אנחנו חיים ‫ושמים פס על השם ועל התורה שלו ‫ומבזים את בני תורה, ‫שבזכותם הם נושמים. ואין לך דבר שיותר מכאיב ומכאיס את הקדוש ברוך הוא מביזיון של תלמידי חכמים. המליג על דברי חכמים נידון בצוהר או תחת. כל המבזה תלמיד חכם אין רפואה למכתו. אין רפואה למכתו. אתם יודעים מה זה? אין רפואה, הוא הלך לאלף רופאים, שילם מיליונים, מביאים נתחים. מה לא? לא יכול להתרפא. פעם אחת ביזאת תלמיד חכם. ופה רומסים את בני תורה מהבוקר עד הלילה, למרות שבזכותם נושמים. שואל לי את מה, אנחנו חיים בזכותם? אנחנו חיים בזכות צהל. אז עכשיו, בגלל שככה העם שטוף מוח, והכניסו לו את השטוט הזאת שהחיילים הם יותר חשובים מהבני תורה, נהיה כאן עיוות אידיאולוגי נוראי. סתירה וכפירה בקדוש ברוך הוא ובתורה, שוטש כמוך. השם כתב בתורה, אם לא בריתי, יומם והלילה, חוקות שמיים והארץ לא שמתי. אין לעולם קיום בלי התורה. כל מי שלומד תורה, זה צריך לנשק לו את הרגליים. על פי הדין, אני כל הזמן אומר את זה בדרשות. ויש אנשים שלקחו את זה לתשומת ליבם. אני לפני חודש נתתי דרשה באנגלית. אמרתי, מי שיש לו עסק ונכנס לו אברך לחנות, נגיד, אתה מוכר קוראים, חליפות, נעליים, חגורות, אוכל, לא משנה מה. אתה רואה, נכנס בן אדם שהוא בן תורה, שהוא יושב כל היום מסתם, או גם אני. אין לו זמן לעבודה עכשיו. אתה לוקח מנו כסף? מהר תגיד לו הכל על חשבוני, קח לך, קח לילדים, תוריד את זה מהמעשר. אתה בזכותו נושם, איך אתה לוקח לו כסף? וואלה, עובר יום אחד, העלנו את הדרשה, שולח לי אימייל, יכול להראות לכם את האימייל. איזה בחור יש לו חנות חליפות בקווינטס, אומר לי, מאוד הזדעזעתי ממה שאמרת בדרשה, אני יש לי חנות לחליפות, מהיום ועלה, כל חתן, שהולך להתחתן, שלח אותו אליי, אני נותן לו חליפה ובגדים, כל מה שהוא צריך, הכל בחינם. כבר שלחתי לו שניים. שניים שהיו צריכים להתחתן. הוא היה לטיפל בהם כמלאכים. בן אדם שהוא בן תורה אז נשק לו את הידיים ואת הרגליים חס וחלילה לזלזל בו לרגע לשנייה שהוא בא אליך לחנות הוא קודם לפני כולם יש מיליארדר שמודד חליפה תמתין העברך נכנס זה הלכות מפורשות בן תורה מגיע לעיר תלמיד חכם למכור את סחורתו כל הבסטות חייבים לסגור את סחורתם עד שהוא יגמור למכור את סחורתו, איך שהוא סיים, הולך, הם פותחים את הסחורה. אין להם שום רשות להיות תחרות בזמן שהתלמיד חכם בא למכור סחורה ולהתפרנס. אתם שומעים מה אני אומר לכם? אתם יודעים, בזמן רבי יהודה הנשיא, מי לנו כרבי יהודה הנשיא? הוא היה ראוי להיות משיח, הגמרה אומרת, מזרע דוד המלך. מיליארדר, כתב את המשנה, מה אתה עוד רוצה יותר מזה? האדם המושלם. חי 120 שנה גם, היה מלומד ביסורים 13 שנה, אבנים בקליות, צריכות, כאבים, מה לא? ובעל צדקה. בקיצור, יום אחד הקסר אמר, אני רוצה תכשיט. יקר מאוד, תעשו לי תכשיט מזהב. עשו חשבון, התכשיט עולה הון. אמר רבי הבחורי הישיבה, אף אחד לא ישתתף בעלות של התכשיט לכסר. רק מי שעובד ישלם את התכשיט, את השרשרת הזאת. התמרמרו אנשים העובדים, מה זה פה, אנחנו פריירים. כל אחד ישתתף שווה בשווה. כמה עולה התכשיט, כמה אנשים גריר בעיר, תחלק. כל אחד ייתן את המס שלו. מה פתאום שאנחנו נכנסה והם ישבו ולא ישלמו? אמר להם, רבי יהודה הנשיא, כך פסקתי. כולכם תשלמו והם לא ישלמו כלום. אמרו לו, אם ככה, שימו לב, איזה חצופים. אם ככה, נעזוב את העיר. לא רוצים להיות חלק מהעיר כזאת. שיש לנו פה פרזיטים. שימו לב, זה לא התחיל מהיום. בזמן יהודה רבי יהודה הנשיא הם אומרים אם ככה נעזוב את העיר אבל אז זה לא כמו היום היום אתה רוצה לעזוב את העיר אתה צריך מאה אלף שקל למסעיות להרוס לך את הרייטים ואת זה ולעשיית את זה ולפרוק את הכל איזו הוצאה זאת לעבור דירה מקררים, מה זה היה לבן אדם צריף, אין חשמל, אין כלום, צ'יק שקורזים הכל, שמים על העגלה והסוז, ועוברים למקום אחר. בונים צריף חדש, תופסים איזה חלקה, אין שם טאבו, אני יודע מה, בודקים למי, יאללה, מצא על העגיבה איזה מקום, מביא עצים, בונים, שם קצת זפת, נגמר. תוך שבועיים הוא במקום חדש. קמו כל העשירים, עושים מרד. עברו לעיר הסמוכה. לא עובר יומיים, הקיסר שהלך שליח, הוא שינה את דעתו, הוא לא רוצה את התכשיט. אמר רבי יהודה הנשיא, אתם הבאתם עלינו את הגזרה, אתם לא לומדים תורה בגלל הביטול תורה שלכם, בגלל שאתם לא לומדים, אז אתם גם לא צדיקים, כי אין עם הארץ חסיד, אין כזה דבר. מי שלא לומד לעולם לא יכול להיות צדיק, לעולם, גם אם הוא מטבעו אדם טוב, הוא לא יודע הלכות איך הוא יצדיק, הוא עובר עליו עבירות כל שנייה. שבתות ומחלל, הכל, הוא לא יודע, מסכן. ודרך אגב, מי שלא בא ללמוד, כל העבירות שלו נחשב מזיד. מי שלומד ולא ידע הלכה ועבר עליה, הוא נחשב שוגג. מי שעובר עבירות בגלל שהוא לא בא ללמוד, שיגגתו נחשבת זדון. שיגגת תלמוד עולה זדון, אומרים חזל. אם אתה שוגג מחוסר תלמוד, מחוסר לימוד, מעלישים אותך בשמיים כמזיעיד. כמה שיותר. כל אדם יודע מה הכוח שלו. אדם יכול לתרץ לכל העולם תירוצים. בסופו של דבר הוא, בינו לבין השם, הוא יודע אם הוא מבטל תורה או לא. אין בזה גדרים. יש אחד שצריך ללמוד שעתיים ביום, והוא מתעלף כבר. זהו, המוח שלו יפוצץ. הוא לא יכול. ויש אדם, שעתיים זה כלום בשבילו. יכול ללמוד שבע, שמונה שעות, איזי. ובזמן שהוא גם עובד, גם יש לו עסק והכל. הרמב״ם אומר, בעלי בתים לומדים תשע שעות בזמנו. כמו אבריכים, תשע שעות בזמן הרמב״ם. בעלי בתים. אתה מבין מה זה? בעל הבית לומד תשע שעות ביום. איך זה יכול להיות אם היום בעל הבית ילמד תשע שעות ביום? גמרנו, פושט רגל. מה, מתי אני אפתח את החנות? לשעה וחצי. החנות נפתחת, אני יודע מה, עשר בבוקר, בשבע, היא סגורה כבר ויש גם שעתיים הפסקה בצהריים. עדיין יש הפסקה פה בחנויות בין 2 ל-4 או שהפסיקו עם המנהג הזה? שאני הייתי ילד, כל חנות בין 2 ל-4 הייתה סגורה. אין את זה היום, נכון? טוב, קיבלו שכל. טוב, אני יודע. בקיצור, אז מה הנקודה שאתה רואה שבזמן הרמב״ם, בן אדם היה עובד קצת, שעתיים, שלוש, ומיד רצה ללמוד. כל רצון הוא היה ללמוד, רק אין ברירה, הוא צריך קצת להתפרנס גם. ויש אנשים שהעדיפו להתפרנס מעמל כפיהם ולא רצו לקבל מהעשירים כסף. הרמב״ם הביא את זה בעבודה רבי נתן שם, שהעשירים התחננו לתלמידי חכמים לתת להם כסף והם סירבו לקבל. אני פעם איזו אישה פרסייה מלומדת באיסורים באמריקה. כמה איסורים יש לאישה הזאת? יש לה בת אחת אנורקסית, כבר כמה פעמים כמעט מתה. האישה הזאת קיבלה את כיף לב, צהרות. מה, לא איזה צהרות יש לה, מסכנה הזאת. אין לה בעל, לא זוכר אם היא התגרשה או שהוא מת. משהו, סיפור מזעזע. יום אחד, היא אומרת לי, אני שווה אותי שאתה נוסע לארץ, אתה יכול... היא נותנת לי מעטפה עם שמות, אתה יכול לתת את המעטפה הזאת לרב עדס בקוטל הזה שבוכה כל הזמן וצועק?" אמרתי לה, כן, אני לא הולך למעניין שלו בקוטל, אבל יש לי מישהו מהכולל, הוא הולך לתפלל שם בבוקר, הוא יביא לו את המעטפה. אמרתי לו, לך תן לו, הנה כתוב השמות פה, שתפלל עליהם. היה אלף דולר בתוך המעטפה. הוא בא לרב עדס, הביא לו את המעטפה, אומר, זו איזו אישה צדיקה מאמריקה, חרדית, סובלת מאוד, הבת שלה בין חיים למוות וזה, וביקשה שתתפלל עליה, יש כאן אלף דולר במעטפה. הוא אומר, טוב, תן לי רק את המעטפה, אני לא רוצה את הכסף. הוא אומר לו, לא, אבל האישה נתנה על דעת שתתפלל. הוא אומר, טוב, בסדר, נתפלל עליה, אבל אני לא צריך את הכסף. אמר לו, לא, אבל היא רוצה שתתפלל כל יום, לא פעם אחת. אתה רוב חשב, שהוא יגיד, אוקיי, אני פעם אחת נתפלל אצל ידי חובה. מה, נתפלל אליה כל יום, לא רוצה את הכסף. הוא לא רוצה לקחת. יש אחרים, לא עושים כלום. מה עם המייסר שלך? הרבה זמן לא ביקרת אצלי. הוא רואה בך רק סימנים של דולרים על המצח. כל אדם והצדיקות שלו. אתה צריך לספר לי מי זה הרב עדס? אני מבין שזה אחד מצדיקי הדור. זה אין על זה בכלל עוררין, מה? מי יודע כמה אסונות נמנעים מהפחיות שלו ומהטעניות שלו? בדרך אגב, הוא גאון עולמי בתורה, אני לא יודע אם אתם יודעים את זה. הוא כתב ספרים, כל אחד יותר רבה מהתנח. וכמעט אף אחד לא מבין אותם. בודדים מבינים את הספרים, זה דברים עמוקים בקבלה. מישהו אמר לי, תראה את הספרים האלה, תשתגע, זה כמו סינית. והכול, הוא זוכר את הכול. כל סעיף בשולחן הרוח, כל דף בגמרא, כל רשי, כל תוסף, גאון עולם. לא רק צדיק, פחיות, גלגולים על הרצפה, בקוטל כל יום. נכון. הרב, הרב הזה, הרב העדס, הרב העדס, זכותו יגן עלינו, הוא פרש מאשתו. בא אבא שלו, שהוא גדול עולם, ראש ישיבת קול יעקב שם הוא היה, אבא שלו, גם מגדולי הרבנים הספרדים, מפורט יוסף, בא לחכם עובדיה, הוא אומר, תראה איזה צער יש לי, הבן שלי פרש מהמשפחה וזה, אומר לו, הרב עובד יעף על פי שבאדם אחר זה לא ראוי לעשות כזה דבר, אבל הוא עזוב אותו. זה לא בן אדם רגיל. שומעים? הרב עובד יבין, מה? זה לא מדובר באדם רגיל. דרך אגב, גם בן עזאי, בן עזאי היה נותן שיעור בישיבה, והוא אמר לתלמידים, מצווה, לקיים פרעורבו, חייבים וכולי, אז אמר לו אחד התלמידים, כבודו, נאה דורש, נאה מקיים, כבודו לא מתחתן. אמר, מה העשה? שחשקה נפשי בתורה. במילים אחרות, אני מכור לתורה. אני לא יכול דקה להפסיק. אני, אחד כמון, לא יכול לקיים בית. אין לי, אני לא יכול לתת לאישה אהבה. אני לא יכול לתת לאלת תשומת לב. אני לא יכול לדאוג לפרנסת הבית. כלום. לי, יש חבר, ידיד, שהוא רב גדול מאוד. הוא חי פה בארץ, עכשיו הוא נמצא באר שמואל, בגבעת זאב. קוראים לו ערב יעקב סטפנסקי הוא היה תקופה ארוכה מאוד במונסי הוא היה מתפלל היה לנו מניינץ הוא היה כמו הספרדים שני תפילים כל היום תורה ותפילות בזמן שהוא היה גר במונסי בזה אולי בסיפור הזה גם נסיים בזמן שהוא היה גר במונסי הייתה אשתו מנהלת בית יעקב במונסי לבנות, בית ספר לבנות, ישיבה לבנות, היא הייתה המנהלת. אשתו הייתה צדיקה מאוד ומה נעשה? השם לקח אותה מהר לגן עדן, היא הייתה, לדעתי, בשנות ה-40 המאוחרות לחייה, נפטרה מהמחלה, קרוב לגיל 50, משהו כזה, אולי קצת יותר. עכשיו הייתה לה לוויה, הוא היה איזה 2,000, 3,000 איש, ספדים, כל התלמידות בוכות, משהו מזעזע, איזה סיפורים. טוב, אחרי שהיא נקברה וכולי, למוחרד הוא מתקשר אליי. הוא אומר לי, אני יכול לבוא אליך? אף פעם הוא לא בא אליי הביתה. תמיד, נפגשים בקנס הזה. הכול בסדר כמו נורא? הוא אומר לי, אני צריך עזרה ממך. אמרתי לו, מה קרה? אתה יכול להלוות לי 2,000 דולר? הוא אמר, בטח, תבוא. הוא בא, אומר לי, תשמע, אני כל החיים שלי למדתי, ואשתי פרנסה את הבית. אני לא יודע אפילו איך נכנסים לחשבון בנק, אני אפילו לא יודע איפה החשבון בנק שלנו, אני גם לא יודע מה יש לנו. כלום אני לא יודע. אני צריך דברים, לאוכל וזה, היא טיפלה בהכל. הוא אומר לי, חמש שנים הייתי בעליית גג. לא יצאתי, כל היום וכל הלילה למדתי, לא ראיתי אדם. כל כולי התקדשתי. מדי פעם הייתי שואל אותה מלמעלה, תגידי, אנחנו מסתדרים? אמרה, הכל בסדר. אחרי זה שהראתי, התבררתי שאנחנו בחובות, בפיגורים. הוא אומר, מיימיי לא נכנסתי לחנות. היא לא נתנה לי לעשות שום דבר. בזמן שהיא גססה, באתי לשבת לידה, אומרת לי, לך ללמוד, בתלן, מה אתה יושב פה? אומר לה, את אשתי, אני חייב לתמוך בך. במה אתה תומך בי? אתה רופא? מה אתה עוזר לי בזה שאתה יושב פה? ביטול תורה על איך ללמוד. אישה כזאת, מי יודע כמה אסונות היא מנעה בחיי העם הזה. הוא לא ידע כלום, הוא לא ידע איך מנהלים חיים. בינתיים שלי, עזרה ראשונה. אתם שומעים מה זה? בדור שלנו, אנשים כאלה. ברוך השם, הוא אחרי, כמה שנים אחרי פטירתה, הוא התחתן מחדש, הוא גם כבר זקן, קרב ל-80 לדעתי. והיא ידעה איפה להשקיע, השקיעה בבעל. היום העולם הבא שלה זה, בזה נשים גדולות. אני לא בטוח מי יותר גדול, הוא או היא. הרי רבי עקיבא אמר לכל ה-24 אלף תלמידים, תניחו לה שבא רחל, כל התורה שלי ושלכם שלה. אז לפי זה היא יותר גדולה ממנו בעולם הבא. כי יש לה לא רק את ה... הכל בזכותה. הוא היזה שולחה אותו לישיבה. זה פלא פלאים. איזה מדרגה יש לה רחל הזאת. היא הייתה עשירה, ילדה מפונקת. אבא שלה קל בסבוע. גרה בארמון עם משרתים. רואה את המנקה סוסים. מבריש את הסוסים, שוטף אותם. עם הארץ בגיל 40. אפילו לא שבאבניק, עם הארץ, שונאי דתיים. תנו לי תלמיד חכם ואני אשכנו כנחש, כחמור. כחמור. אומרים מה ההבדל בין נשיכת כלב לנשיכת חמור? כלב עושה חורים, אבל הוא לא מרסק את העצמות. חמור מרסק לך את העצמות. אבל מה? הוא מסכן. הוא גדל המארץ, הוא לא יודע מה זה תורה, אז הגמרא אומרת, יש חוק בבריאה. גדולה השנאה ששונאים עמי הארצות, את התלמידי חכמים יותר מהשנאה ששונאים אומות העולם את ישראל. ונשותיהם עוד יותר. יפה. פסחים ממתט. מה רואים מפה? שהשנאה הזאת, שעמי הארצות שונים את התלמידי החכמים, זה חוק בבריאה, כמו שמים מקבים אש. אין מה לעשות. אז שהרבי עקיבא, אומרים, למה היא רצתה להתחתן עם עם הארץ? כל התלמידיך חיים מהמתחננים להתחתן איתה. אבא שלה זה הגביר של הדור, והוא בעצמו אוהב תורה ו... אז למה היא צריכה להתחתן עם בן אדם בן 40? יש גם איזו דעה שהיה לו ילד, הוא היה גרוש עם ילד, בכלל סיפור. לא יודע א' ב', לא יודע קרוא וכתוב. מנקה סוסים. מי הוא? מי הוא? איך את מסכימה להתדבר איתו בכלל? מה היא ראתה? שיש לו מידות טובות. מידות טובות. מה עם ההשקפה? זה כבר, נשלח אותו ללמוד תורה, יסדרו לו את הראש. ניאשר לו את הראש. זה באמת שאלה. עכשיו יש לך אישה בשידוך, מציעים לך שידוך, בחורה, צנועה, ענבה, מידות טובות, אבל השקפה, שמרחם. עם צבא, בלי צבא לא נחיה, מי שלא עובד איך יתפרנס, כל הבלבולי מוח האלה, זה הראש שלה. ככה חינכו אותה. אבל מידות טובות, בעלת חסד, צנועה, לא מתפרפרת. או ההפוך. השקפה חרדית, פנאטית, אבל מידות, השם יצילנו, כעסנית, קפדנית, כל הזמן לחץ מסביבה. מידות רעות, השקפה נכונה. ‫מידות טובות, השקפה לא טובה. ‫איזו מהן עדיפה? ‫לפי מה שעברם אמר לאליעזר, ‫לומדים את התשובה. ‫אל תיקח לבן שלי מבנות הקנענים. ‫תלך למשפחה שלי. ‫משם תביא שידוח. ‫-אפילו לא... בנות שלו, שראה לי זה. נכון, אבל זה כבר, זה בגלל שהוא מקולל. ערור קנן, מי רוצה לחתן את המן שלו עם עם מקולל? בעיה. לא יכול להיות ברוך עם ערור. אבל מכאן למדו המפרשים שאם הבחורה יש לה מידות טובות וההשקפה לא כל כך טובה, אפשר לתקן את ההשקפה. היא תהיה איתך כמה חודשים, ישמע דרשות, תיתן לה, תטיף לה, תביא אותה לשמוע קצת רבנים, לאט לאט ישתנה לה הראש. כי מידות טובות, פירוש אין לה אגו. אין לה גאווה. היא לא חייבת לנצח את הוויכוח. אין לה בעיה שיוכיחו לה שהיא טועה עם יד מודע. אז כל הטעות שלה כרגע וההשקפה העקומה שלה נובעת מחוסר ידע. לא מרואה. זה לא עכשיו יש כאלה באש ובמים, הוא חייב להיות צודק. חייב. או היא חייבת להגיד את המילה האחרונה, לא משנה האמת. אחת כזאת זה בעיה גדולה, מידות רעות אי אפשר לתקן כאלה אנשים. אבל מידות טובות, אני אומר לכם, מ-30 שנה של עבודה, כמה בעלי תשובה לאורך השנים. מי שיש לו לב טוב, צ'יק צ'אק, זכיתי להחזיר אותו בתשובה. צ'יק צ'אק, שיעור שניים, וידאו אחד, הבן אדם משתנה מקצה לקצה. ומי שיש לו לב רע, אדם רע, מידות רעות, חוצפה, הזות פנים, מאה שיעורים, רואה את האמת בעיניים, ראש בקיר. בסוף הכל יקום ויפול על הלב. לב טוב, כמו שכתוב בפרקי אבות. מכל המידות, לב טוב זה הדבר הכי חשוב. היה לי פעם בית כנסת עם הרב אדרת, צדיק יסוד עולם. הוא היום רב בגרייפנק, מי שמכיר את לונג איילנד שם. היה לנו בית כנסת ביחד לפני 27 שנים, משהו כזה. בא איזה בחור אחד צחי, אני לא אשכח אותו. לפני 27 שנים, הוא התארח אצל אחד בקהילה, טלטלים. היה לו טלטלים כמו של ג'קי מקייטן. אתם מכירים את ג'קי מקייטן? מסכן, הג'קי מקייטנזק, הלב נשבר, היה נכה על כיסא גלגלים, זמר קסטות, תימני, היה מכתיע רבים גדול, יום אחד חזר בתשובה, הוריד את התלתלים, נהיה עברך, שנים רבות היה דתי, חזר להיות חילוני, אחרי כמה חודשים מת, איבד הכל. מסכן. יש יותר מסכן ממנו. 20 שנה חרדי, חזר להיות חילוני, נפטר חילוני. מה טיפשות, יכול להיות לבן אדם. 20 שנה הייתה דתי, בסוף אתה בועט בהכל. זה כתוב בנביא חסקל. בשוב הצדיק מצדקותו, לא תיזכרנה לו כל צדקותיו. פחד פחדים. קיצור, הצחי הזה, ג'ינס, כפכפים, טלטלים של ג'קי מקייטן, ומישהו הביא אותו בשבת לבית כנסת, וקנה לו עלייה. ‫איך אומרים? דביל, לא יודע הלכות. ‫ומנסים להרביץ עליו שלא יקנה, ‫אבל ההוא יש לו כסף. ‫חייב להגיד את המילה האחרונה. ‫100, 180. ‫הוא מתעקש לקנות לצחי הזה עלייה. ‫עכשיו, אני מנהל את העניינים שם. ‫עכשיו, צריך לתת לו עלייה, ‫מחלט שבת, ‫אסור לתת למחלט שבת עלייה. ‫זה נגד ההלכה. מה שעושים בבתי כנסת מעלים מחללי שבת, אוי להם יום הדין. חלל שבת הרי הוא כגוי לכל דבר, זה כמו שנתת על הערבי עלייה. בשום פנים ואופן אסור. לעולם לא תמצא בית כנסת חסידי שייתנו להם חלל שבת שם עלייה. באף מקום בעולם. אין כזה דבר. חוץ מחבד, זה משהו אחר, אבל חסידים, וישני, צטמר, בן אדם שלא לבו שחור לבן לא נותנים לו עלייה. שומר שבת. ניחסים אליו כגוי, נחלל שבת, ניתנו לו עלייה, נותנים לו פתיחת האכל, והוצאת ספר תורה והגבה, זהו. עכשיו אני בדילמה, איזה מצב לא נעים, קנו לצחי הזה עלייה, הוא עולה אל התורה והוא מחלל שבת, עכשיו אני עושה חשבון. אם אני אגיד לו, אני מצטער, אתה לא יכול לעלות, אתה מחלל שבת, מי יודע מה ייצא מזה? הוא יסנה את הדת, אנשים פה ייפגעו, אנשים פועלים לפי הרגש, לא לפי השכל. ההלכה לא כל כך מעניינת אותם. כרגע מעניין הרגש. מה, פגעת ביהודי, הלבנת לפניו בערבים? יש פה שיקולים. בצד שני, נותן לו לעלות, האבון עליי. אני חושב לעצמי מה לעשות, בא לי רעיון. אני תופס את הצחי הזה בשקט. בשקט, אני לוחש לו באוזן. תשמע, צחי, אתה יודע, לפי התורה אסור לתת למחלל שבת עלייה. כי מחלל שבת נחשב שכאילו הוא קראת את עצמו עם ישראל. עכשיו קנו לך עלייה. אני לא רוצה חס וחלילה לבייש אותך. ואני גם לא רוצה שאני אענש בגלל זה בשמיים. תעשה לי טובה. תקבל על עצמך לשמור שלוש שבתות רצוף. אתה מסכים? תגיד שאתה מקבל על עצמך להיות שומר שבת. עכשיו, לא עברה שנייה, אמר, בטח. בטח. אמרתי לו, אם אתה גם יכול, תוריד את הסערות האלה, זה לא טוב לך. וואלה, חזר בתשובה תוך שבוע בן אדם חדש. החזרתי אותו לתשובה ממשפט אחד. לא אהבתי להוכחות, לא דיסקים, לא ספרים. משפט אחד. אסור לתת למחלל שמעת עליה, הוא נחשב כגוי בשמיים. אני לא רוצה לבאש אותך, תעשה טוב ואת רחם עליי. תקבל על עצמך, שמר שלוש שבתות וזהו. חזר בתשובה. בסוף מה קרה, עיתוניה אברך. אבל אם היה בן אדם לא עם לב טוב, מה? לך לעזאזל, מה אני יודע, את מפחות ממך? חיילת שבת, אני הייתי מפקד, אני זה, אני פה, מי אתה בכלל? בואו רק נסכם, רבותיי, תשמעו טוב. יעקב לא רצה להתחבר עם אסיו. לך, לך, הילדים, הם לא יכולים, הם לא יעמדו בקצב. תלך אתה, אנחנו כבר נדביק אותך. מה פתאום, ליעקב לא היה שום כוונה להגיע לסעיר. שקר אותו. למה? כדי להציל את הילדים, זה פיקוח נפש. גדול המחטיאו יותר מן ההורגו. כדי להציל את הילד שלך משמד, מותר לשקר? חובה לשקר. חובה. מה זה? זה פיקוח נפש של כל הנשמה שלו לנצח נצחים. תגיד לה רשת, אנחנו תכף מגיעים. תן לו ללכת ומהר תברח. אתם יודעים, הרב אובדיה היה לו אח לא כל כך דתי. קראו לו נעים, נעים. איזה עיראקי. אתם יודעים, אצל העיראקים היה הרבה כופרים. למה הרבה מהעיראקים כופרים? הרי בעדות המזרח לא היה הרבה כופרים. הכי הרבה היה אצל העיראקים. אתם יודעים למה? כי הציונים שלחו קומוניסטים לעיראק לפתוח בית ספר אליאנס. בנים ובנות ביחד, חינוך חילוני, השפן קיבל נזלת, כן, לציפור, כל השטויות שלהם. והלכו לעיראק, פתחו בית כנסת והתחילו לצוד עיראק עם תלמידי הישיבות, והם הביאו אותם, אומרים, אנחנו מעלים אתכם לארץ הקודש, ותמתמו אותם, והפכו אותם לחילונים בבגדד. לפני 130-140 שנה כבר. אחר כך עברו לפרס. גם שם עשו. גם הרבה פרסים הם כופרים. ואחר כך עברו למרוקו. במדינות שהם פתחו אליאנס, הם השמידו רבבות. רבבות. לכן יש עיראקים, הם שבע דורות מחללי שבת. שבע דורות. זהו אבא שלו, סבא שלו, אבא של הסעד בן ישראי. כבר מאז הסבא של הסבא שלו היה מחלל שבת. תראו מה זה ציונות והרישרות שלהם, הסינת התורה שלהם. ואז האח של הרב עובדיה כנראה היה מושפע מהם, לא יודע בדיוק מה הסיפור שלו. בקיצור, יום אחד מספר רב יצחק יוסף, הוא היה נער בן 18, נופקים בדלת, הם היו גרים ברחביה. פותח את הדלת, רואה אחד עם מדים של חיל האוויר, כובע של טייס, שלום, כן, אפשר לעזור לך? אני הבן דוד שלך. הטייס אומר לו, אני הבן דוד שלך. בן-דוד שלי? אולי לא ידעתי שיש לי בן-דודים. בן-דוד, מי אתה? אני בן של... דוד שלך. אח של אבא. מה מביא אותך אלינו? אומר לו, באתי להזמין אתכם, מחר זה ההשוואה שלי, אני אקבל כנפיים של טייס בחיל האוויר. מי שמבין מה זה היה טייס אז, זה כאילו הקב' הולך ברחוב בעיני החילונים. אם עכשיו היה הולך אבא בסלי או שאיזה טייס חילוני הולך ברחוב, למי היו רצים החילונים? רצים לטייס. זה היה אליל בעיניהם. טייס פנטום. טייס F15. איזה שוויץ, הם היו משוויצים. אני יודע, אני הייתי בחיל האוויר, הייתי איתם. ראיתי מי הם. גאווה נוראית הייתה להם. אנשים עובדים בשבילו, מנקים בשבילו, כושרים אותו, מצילים אותו, דואגים לו, הוא לא אומר להם שלום אפילו. הוא מגיע לתיסה כאילו הם כלבים, חמשים, אלה שמסביב, אנשי צוות. הוא חוזר, בודדים היו עם הראש, ככה עושים שלום, בודדים. כאילו אנחנו פה ואתם זבל. אתם רק חמשים. אני חמש, בלעדה אתה לא עולה לאוויר, אני יכול לגרום לך למות, טיפש. חיים שלך בידי. אתה כלום. אז עכשיו הוא בא להזמין את המשפחה, בואו תראו מה נהייתי. אני לא פחות ממכם, אתם חרדים. הוא בא לאבא שלו, הוא אומר, אבא, איך לא אמרת לנו שיש לנו בני דודים? הוא אומר, לא רציתי שתכירו אותם. לא, מה? זה היה היסך הדת מהתורה בשבילכם. פתאום הייתם חושבים, יש לנו בני דודים, מי הם, מה הם, רוצים לראות אותם, תזמין אותם לשבת, נלך אליהם, חתונות, יש להם איזו שמחה, אבא, משפחה, חכם, איזו החכמה רואה את הנולד, מה יקרה, פתאום תגיד לי, גם אני רוצה להיות טייס. אני דפתי שלא תדעו. למה? כמה שאתה מתחבר יותר לרשאים, ככה הנשמה שלך יותר בסכנה. מה המקור לזה? פסוק הראשון בספר תהילים. שואה איש, אביד המלך רוצה עכשיו לפתוח את הספר שלו עם פסוק בומבסטי. איך אומרים? לפתוח בסערה. כשאתה כותב ספר, אם ההקדמה היא טובה, הספר, כולם יקראו אותו. אם ההקדמה משעממת, בחנות ספרים? יאללה, אומדלג עליו. לא יעזוב, זה לא מה אני עושה פה. חייבים לפתוח בשערה. איך דוד המלך פותח את הפעילים? אשרי האיש, שר לא הלך ועצת רשעים ולא עמד, בדרך הטעים לא עמד ומושב לצעים? לא ישב. אומר לך דוד המלך, כל סוד ההצלחה או הכישלון בחיים, תלוי אצל מי אתה מתחבר ועם מי אתה מתרואה. אתה יושב במושב לצים, חבר'ה, חילונים, דתילונים, פצחים גרעינים, כדורגל, מוזיקה, שלמה ארצי, ההוא וההיא. דתי, אני שומר, בעל המכנסת. הילדים שלך כבר כולם יהיו חילונים, אין בזה ספק בכלל. אתה דתילוני והם כבר יהיו השם ירחם. למה? הם לא ראו דוגמה בבית. אה, אומר הרמב״ם, אבל אם אתה מתחבר לצדיקים, חי במקום של תורה, עובר למקום של חרדים, כמו, אתם באתם פה, חריש, אמנם יש מסביב כל מיני רשעים, שועלים, בקרמים, מחבלים, אבל פה, ברוך השם, פה יש תורה, יש זש, אבריכים, כמובן, בכל מקום שיש קדושה, מיד הסטרחרה מגיעה. זה ידוע. כל מקום שבאים יהודים, מיד הערבים מגיעים גם כן. בכל מקום בעולם. מה מביא את הערבים תמיד ליד איפה היהודים? יהודים בונים קהילה, מיד ערבים מופיעים. גם קונים בתים שם. למה? הם צריכים בשר. והבשר היחיד זה חלל. חלל, אין להם חלל, אז הם קונים קשר. אז הם מבררים איפה היהודים גרים, יש להם חנויות בשר, יאללה, נקנה שם בית. אתה רואה, אתה בא לחנות בשר, אתה רואה ערבים קונים בשר קשר. ככה השם עשה שהישמעאלים יגיעו אחרינו לכל מקום, שיתנו לנו את הסתירה יום-יום כדי להחזיר אותנו למותיו. כי בלי עיראה ובלי פחד, אף אחד לא חוזר בתשובה. בודדים, בודדים, אפשר לספור על יד אחת ב-30 שנה, כמה ראיתי שחזרו בתשובה רק מהאהבה. אפילו על יד אחת בקושי אפשר לספור. מתוך עשרות אלפים, אפשר לספור על יד אחת כמה חזרו בתשובה רק מהאהבה. בודדים זה אחד מאלף אולי, אפילו לא. רובם זה מה יצא לי מזה? מה אני ארוויח? מה אני אפסיד? גן עדן? עולם הבא? אני נחשב כגוי? אני אפסיד את העולם הבא שלי? אני מקבל מחלות? אני לא אמצא שידור? אני לא אתחתן? מי תתחתן איתי? איזה ילדים יהיו לי? הכל שיקולים אישיים. אחרי שאתה לומד הרבה שנים תורה, אתה מגיע למדרגה גבוהה. אבל הרבה פעמים הזעזוע זה הפחד. בוא'נה, אתה מכתיע רבים, אתה יודע מה יהיה לך בעולם הבא? כל מי שתמכתי, אתה צריך לשלם על כל העבירות שלו. וואו. נכנס ללחץ. אז הוא מיד מתחיל להזדעזע. ואם יש לו איזה תאונה ואיזה מחלה אחרי חודש, הוא מיד נזכר מה הוא שמע בדרשה. והוא חוזר מפחד, ועם הזמן הוא גם מתחיל לאהוב ת'שם. ככה זה עובד. אז אומר לך דוד המלך, תדע לך, הכל תלוי איפה אתה גר. אתה גר במקום של רשעים, אתה תהיה רשע, לא יעזור לך כלום. אתה גר במקום של צדיקים, גם לא יעזור לך כלום. אתה תהיה חייב להיות כמו תם. שמעתי שבקריאת ספר, אם אתה יוצא לרחוב, לרחוב בלי נעליים ויוצא עם קפקפים, לא יקבלו את הילדים שלך לישיבה. אתה יוצא עם חולצה בחוץ, לא מקופטרת או משהו, לא יודע, אתה לא לבוש, יגידו, זה שגע את זה, זה אוף דה דרך. זה נופל עכשיו, הוא חוזר בשאלה. למה? מקפידים על כל פרט קטן, שאתה בא למקום כזה. עכשיו, זה לא אתה. אתה לא כל היום שחור לבן, כובע, ג'קט, נעליים, מקופטר, מאלף עטף, אתה לא כזה. תוך הבית אתה לא כזה. אבל מה? אתה כל הזמן בהמה. מה יגידו עליי? זה ירוס לילדים שלי את החיים. יראו אותי מישהו ילשין בישיבה, לא יקבלו אותם. מתוך שלא לשמע. אחרי עשר שנים אתה נהיה כמותם. מקפיד על כל דבר קטן. אז כבר אין לך עבירות. אין לך עבירות. אתה כל היום בחשבון. כל שנייה חשבון נפש. בהתחלה אתה מתמרמר. אני מכיר אחד כמה הוא התמרמר על זה. ‫מה זה, שופטים אותי ‫מאז שאני לובש חולצה כחולה? ‫איזה מנדט זאת? זה וזה. ‫היום הוא בעצמו שופט אחרים. ‫תראה איך זה לבוש, כמו ליצן. ‫שכחת איך אתה היית, אה? ‫עוד היית מתווכח איתי. ‫עכשיו, מה שרואים מכאן, ‫לא רואים משם. ‫עכשיו, שנהיית בן תורה, ‫זה לא החולצה. ‫החולצה לא הופך את הבן אדם ‫להיותר צדיק, ‫גם לא הקובע השחור ‫וגם לא הזקן. זה לא זר, אתם צריכים להבין, זה לא מה שעושה אותך צדיק. אז מה זה? אז מה חשוב בדברים האלה? זה הכוונה, פורש מהציבור או לא? זה הכוונה. ‫אני נכנע, יש חוקים, ‫יש כללים פה בעיר, ככה כולם, ‫אז אני משאבד את עצמי ‫למנהגי העיר. ‫זה מה שחכם בן ציון אומר, ‫אם אתה בא למקום שמקפידים ‫על כובע בתפילה, ‫אתה חייב לשים כובע. ‫מה השנה אם במקומות אחרים ‫של מודרני אף אחד לא שם כובע? ‫בסדר, אז שמה כולם ככה, ‫אז בסדר. ‫זה לא שהכובע עכשיו ישפר ‫את מצב התפילה שלך. אבל אל תפלוש מהציבור. אתה רואה שפה זה חשוב? מקפידים פה שאעבד את עצמך. אתה בא לישיבה, אומרים לך, פה אסור כך וכך. בישיבה אחרת מותר. עכשיו יש לך ראש ישיבה חדש, מיד אני נכנע, אין בעיה, כבוד הרב. פה אסור כך וכך, אין בעיה. למה? מי אני בכלל? אני באתי לפה, יש ראש ישיבה, הוא נתן לי הוראות, נגמר הסיפור. החיים של הרב שח ניצלו, וגם הוא זכה להיות המנהיג של העולם החרדי, בגלל משפט אחד שאמר לו הראש ישיבה, רב איסר זלמן מלצר. יום אחד הוא בא אליו, אומר לו, אני רוצה שתתחתן עם היתומה הזאת. תגיד לי אם היא מוצאת חן בעיניך. אומר לו, כבוד הרב, מוצאת חן, אבל לי אין כלום. אני מרוד. היא אין לה הורים. איפה נגור? אמר לו תגורו אצלי בסלון אמר לו כבוד הרב אבל יש כבר זוג שהתחתן לו מזמן שגר אצלך בסלון אמר לו אנחנו נתקע סדין מהתקראה ונחצה את החדר לשניים והחדר כשלעצמו יותר קטן מהשירותים פה אתה צריך לגור עם אשתך על מטר וחצי, על מטר וחצי, שיש סדין פה, שיש עוד זוג מעבר לסדין, הוא מתעטש, אתה אומר לו לבריאות, הוא אומר ברכה, אתה צריך לענות אמן באמצע הלילה, אתה שומע את אשתו, אי אפשר לדבר, אתה עם אשתך, אתה לא יכול לדבר, זה אינטימי, לא נעים, אין קיר אפילו. מי יכול לחיות בכאלה תנאים? אומר לו, אנחנו נחצה את החדר לשניים. הוא אומר לו, בסדר. באים אליו כל אנשי הישיבה, אומרים לו, תגיד, אתה שותה? כולנו התחתנו עם בחורות, כולנו קיבלנו מאבא שלהם דירה. אנחנו בני תורה, נתן לנו דירה. אתה, תלמיד חכם הכי גדול פה, לך מגיע הרבה יותר מדירה. מה אתה מסכים להתחתן עם ענייה מסכנה כזאת, יתומה? אמר להם, אני יודע כלל בחיים, אי אפשר להפסיד מזה שאתה שומע בכל הראש ישיבה, הרב שלך והדעת תורה שלך. לא יכול להיות שיצא לי מזה משהו רע. אם השם שלח אותו להגיד לי את זה, אני מציית. טוב, חלפו כמה חודשים, הנאצים הגיעו לעיר. נכנסו הנאצים לנמל, נו לנו את הרשימות של כל היהודים, הוא מיד אמר לאשתו, תשמעי, הולך להיות פה תקופה קשה, אין לנו כאן כלום, אין לנו דירה, מה יש לנו להיות פה? נקנה כרטיס, נעלה על עונייה, ניסע לארץ ישראל. לפני קום המדינה זה היה. עלו על עונייה, נסעו לארץ. החברים שלו גם הבינו שצריכים למכור את הבתים ולעלות לארץ, אבל לוקח זמן למכור את הדירות, ועכשיו הגויים ראו שהנאצים הגיעו לחפש את היהודים, ידעו שעוד מעט יהיו דירות בחינם, אף אחד לא מציע כסף. כולם נתקרו עם אדירות. כעבור שבועיים סגרו את הנמל, אף יהודי לא יכול לעזוב את העיר. מתחילים לצות היהודים. כל החברים שלו נרצחו, והוא הגיע לארץ, הוא נהיה ראש ישיבת פונוביץ', ונהיה מנהיג העולם החרדי, מגדולי ישראל. מאסטר של השקפה, של תורה, של עירת שמיים. תחשבו שהוא לא היה אומר לראש ישיבה, כבוד הרב, אתה יודע כמה אני אוהב אותך, אבל זה לא שייך. אני רוצה מינימום שיהיה לי איזה חדר, משהו, אני אגור בסלון שלך. תראו איזה ניסיון השם הביא לו. יש מישהו מאיתנו שהיה אומר כן? אני לא הייתי אומר כן. נשק לו את היד, אלף מכילות, כבוד הרב, תמחד לי, בבקשה. הייתי ממציא לו, תרוץ, אני לא מוצא אתכן בעיניי. אפילו אם היא הייתה הכי יפה בעולם, צדיקה. מי רוצה לגור בסלון של מישהו עכשיו עם עוד זוג לידך? איך אפשר לנהל ככה חיים ועוד זה להרבה זמן? זה יכול להיות שנים ככה. הייתי ממציא לו תירוץ, כמו דרה, מכילה, תודה כמה, אני אוהב אותך, אבל זה לא שייך. זה לא שייך, אני צריך בת של עשירים, כולם פה קיבלו דירות. אני רוצה ללמוד, והתנאי היחיד זה שאני אוכל ללמוד זה שיהיה לי אבא של אשתי עשיר, יתמוך בי, כמו כל התלמידים פה. נכון או לא? אבל הוא אמר, לא, אני נכנע, מקבל. וזה השם העלה אותו להיות הגדול, גדול הדור. הוא היה, בזכותו יש שס, הוא הקים את שס. הוא אמר לאריה דרי, הגיע הזמן של הספרדים יהיה משהו. אחר כך הביאו את הרב אובדיה. זה היה רעיון שלו. זה, מי שיודע את ההיסטוריה, זה ככה התחיל, זה היה רעיון שלו, של הספרדים יהיה משהו. אז תראו לכם עכשיו, מי יודע כמה דברים הפסדנו בחיים על ניסיון אחד שהה' נתן לנו, כמה הפסדנו בגלל זה. היה איזה ראש ישיבה, הוא בא לאמריקה שלוש פעמים בשנה לאסוף כסף. אשתו אומרת לו, למה אתה סקרן ארמי? אתה צריך לטוס ביזניס קלאס. אתה ראש ישיבה. כבוד התוירה. אמר לה, אין לי לב לשלם פי שלוש על הכרטיס. זה כספי צדקה. אני סובל עשר שעות ונגמר. אמרה לו, לא, לא, לא, זה לא כבוד שלך, זה כבוד התורה. נכון, לך לא אכפת. האנשים רואים, ראש ישיבה חשוב, יושב בה כאן נמיק, אחד העם, זה לא כבוד התורה. היא יש לה טענה, והוא יש לו טענה. שניהם יש להם טענה. בסוף היא אמרה לו, טוב, אני רואה שאתה לא שומע בקולי, לפחות, תבקש מאלעל שיתנו לך שדרוג. אתה טס שלוש פעמים, ארבע פעמים בשנה. יש להם לפעמים מקומות בביזניס קלאס שיתנו לך בחינם. הוא בא לדלפק, אומרים לו, אתה, באמת, יש מקום? בבקשה, הנה, ביזניס קלאס. מיטה, שם האמריקה, ביזניס קלאס. פותח לו מיטה קרית, מביאים לו משקעות, מאכלים, צלחות לא מניירות. צלחות אמיתיות, ככה, יושב, חותך את ה... איך אומרים? אתה אמור, הוא כתוב הביזניס קלאס. פעם הבאה הוא מיד כבר לבד הולך לדלפק. שלום, אני קליאנט חשוב, אני טס כל חודשיים שלוש. כן, כן, אדוני, אני רואה אותך במחשב. עוד פעם נתנה לו ביזניס קלאס. פעם השלישית, אמרו לו, מצטערים, אדוני, היום את תישא מלאה עד אפס מקום. אין מקום אחד בביזניס. מה, מה פתאום, אני קליינט טוב, אני טסקות שלושה חודשים, תקראי למנהל. המנהל אומר לו, אדוני, תסתכל, הכל תפוס, מה אתה רוצה שאני, אדם שילם, אני אוציא אותו מהטיסה? איך אומרים, הוא נכנס לטיסה, עבל וחפוי ראש. ככה מיועד, וואו, עכשיו לחזור להקרן עמי, כמו סרדין, אוי, לי מיומדין. פתאום קם איזה אחד, גביר, עשיר, ככה, קם מיד, כבוד הרב, פוס מחסד. מי כבודו? אני אבא של ארי. איזה ארי? תלמיד בישיבה שלך. אמריקאי. לומד פה בירושלים. סוף סוף אנחנו מכירים. מסתבר שזה אחד מהשירי אמריקה. האבא הזה של ארי. איש נדבן, גביר רציני מאוד. אומר לו הגביר, כבוד הרב, אני יודע מה אתה חושב עכשיו. אתה חושב, איך זה יכול להיות שאני תורם לכל הישיבות, חוץ מלישיבה של הבן שלי? אומר לו הרב, נו, גנבת לי את המילים מהפה? אומר לו, שלא תחשוב, גבודה רב. כל שנה שאתה שולח לי בקשה לתרומה שנתית, בפעם הראשונה כתבתי לך צ'ק של עשרת אלפים דולר אז. הצ'ק היה מונח על הדלפק שלי, נכנס אליי ראש ישיבה אחר. ראה שהצ'ק לפקודת הישיבה שלך, אמר לי, כתוב, בהלכה, לא תעמוד על דם רעך. לפני עיוור, לא תיתן מכשול. אני חייב להגיד לך משהו. היהודי הזה שאתה עומד לשלוח לו את הצ'ק הזה, יבזבז את הכסף הזה על ביזניס קלאס. אתה רוצה לתת לרב שמבזבז את הכסף על ביזניס קלאס, או אתה רוצה לתת לרב ששמת כסף בישיבה על התורה. שמעתי ככה, קראתי את הצ'ק. אבל עכשיו, במו עיניי אני רואה שכבודו נכנס באקנאמי, תן לי לתקן את הטעות שעשיתי, שש שנים, עשרת אלפים דולר, הוציא את הפנקה צ'קים, במקום נתן לו צ'ק 60 אלף דולר, זה היה לפני, קרוב ל-30 שנה, זה כמו 300 אלף דולר של היום, מבחינת האינפלציה. במקום נתן לו צ'ק על שש שנים, ועכשיו מסתמה הוא גם נתן לו חודשנה מאז ועלה, אולי עד היום גם. בקיצור, הוא נכנס, שמח, יושב באקאנמי, איך אומרים? עכשיו בואו רגע נחשוב רגע. תחשבו רגע עכשיו, אם היה אלעלה, היום נותנים לו שדרוג. וכל פעם שהוא מקבל שידרוג, הוא בראש שלו אומר, וואו, חסכתי 2,000 דולר. איך אומרים? מתנה. עוד פעם ועוד פעם. מי בכלל קונה ביזנס קלאס? טיפש. אני מוציא את זה בחינם. אני עובד על המערכת. תחמנתי אותם. כן, אתם מכירים את השיטות האלה. ועכשיו הוא היה נכנס לביזנס קלאס והעשיר הזה היה רואה, אומר, וואלה, הוא צדק הרבה הוא. מזבז את הכספים על ביזניס קלאס זה, אה? טוב שלא שלחתי לו צ'קים עד היום. והוא לעולם לא היה יודע. הוא לא היה אומר לו כלום. והוא היה חושב, וואו, חסכתי ששת אלפים דולר, חסכת ששת אלפים, חסכת שלוש מאות אלף. הבנתם? מה זה לא בא דרך הראש? בא דרך הרגליים ברוך אדוני לעולם אמן ואמן רבי חנניה בן הקשה אומר הצעה קדוש מלכונת זקון ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר אדוני