סוגיית גיוס בני התורה ,האספסוף המתאונן ,יום המות של האדם
In this impassioned lecture, the speaker confronts a culture of complaint and denial, urging listeners to recognize every event—pain, loss, or tragedy—as a divine test and an opportunity for spiritual growth. Using a vivid personal story of a business collapse that led to a life‑saving surgery, he illustrates how apparent misfortunes can redirect a person toward repentance, humility, and renewed faith. He argues that contradictions and hardships are intentionally given by God out of love, serving as a catalyst for moral correction. The talk also tackles the uncomfortable question of whether historical catastrophes (the Holocaust, terror attacks, disease) can be considered “good” in any sense, concluding that suffering is an inevitable part of human existence, yet it can be transformed into a source of merit when met with gratitude and Torah‑based values. The speaker further emphasizes the unique persecution of the Jewish people as evidence of divine favor, calling for a collective return to righteousness, prayer, and communal unity, and ends with a benediction and an invitation to future gatherings.
Chapters
תודה ערב טוב, השיעור בעזרת השם יהיה לרפואת שלמה, רבה קלמנס, קלמנס אסתר בת סימי, לרפואת שלמה, קלמנס אסתר בת סימי, מזל בת לבנה, חיים בן ציפור, אליהו בן סמרה, שושנה בת נסריה, תומר בן סנדרה, מריאלה, מרים בת דליה, שרלות בת צלימה. שאני משלח להם רפואה שלמה. טוב, נדבר כמה דברי תורה היום, אבל אתם יודעים, אנשים אוהבים בשיעורי תורה שיש קצת אקטואליה, מה שנקרא current events. אז השבוע, כמו שאתם יודעים, הייתה החלטה בגאץ שכל החרדים חייבים להתגייס. וכמובן, יש אנשים בארץ שהם בעד, יש אנשים שהם נגד, יש אנשים שזה לא מעניין אותם, כמו כל דבר. אבל אתם זוכרים בשבוע שעבר, ביום רביעי, אמרתי לכם שכל הטעויות שאנשים עושים בחיים, רובם זה לא מרוע. נכון שיש אנשים רעים, בכל מקום יש אנשים רעים, אבל רוב האנשים לא רעים. הם תמימים, מאמינים מה שמאכילים אותם, והם מגיעים למסקנות, רק לפעמים המסקנות שלהם הן לא נכונות מחוסר ידע. אם אנשים יש להם את כל הידע, אז זכותם להחליט, לפחות הם מחליטים לפי זה שהם יודעים את הנתונים. למשל, מי מאיתנו במשך השנים לא מבקר כל הזמן את ראש הממשלה? או את שר הביטחון, או את שר האוצר, או את הנשיא, לא משנה, כן? כולם יש לנו הערות והשגות. מי מאיתנו יודע אחוז מהתמונה, מה באמת הוא צריך, איזה החלטות הוא צריך לקבל, איזה לחצים יש, איזה איומים יש עליו, מארצות הברית, מה איראנים יש להם, אתה לא יודע כלום, הרי. הרי אתה רואה שהראש הממשלה מתקפל לפעמים, כולם מתאכזבים. מה זה, תן להם באבי אביהם, איזה פחדן, איזה נמושה, אבל אתה לא יכול לדעת, הוא לא רוצה לסכן עכשיו מאה אלף אנשים, הרוגים. יש אילוצים. עכשיו, אנחנו לא יודעים את הנתונים, אנחנו רק יודעים מה שאנחנו רואים בחדשות. אבל יש, אני אומר לכם, דיברתי עם כמה שרים ואנשים מתוך הממשלה ואנשי צבא ושבק, מה שרואים מכאן לא רואים משם. ועובדה שהרבה אנשים התלהבו והתפארו שאני בכיר, אני אעשה, ואיך שהם נכנסים לתפקיד, הם חוטפים את השוק של החיים שלהם. כל מה שהם חשבו שניתן לעשייה, אי אפשר לעשות כלום. למשל, הנה יריב לוין, זה דוגמה מצוינת. הוא, היה לו כוונות מאוד טובות, רצה לעשות רפורמה, רצה שהממשלה תקבל פיקוד, מה זאת אומרת קבוצה של שופטים שמאלנים שולטים במדינה, עושים מה שבא להם? אבל מיד קיצצו לו את הכנפיים ויראו לו מי הבוס פה. שר המשפטים, אין לו גרם של כוח. ראש ממשלה, גם אין לו כוח. אתה רואה שהם עושים מה שהם רוצים. וכולם נכנעים להם, זה פלא פלאים. בכל מדינה אחרת היום הם יושבו בשקט, מהיום ועלה מה שהם אומרים בענייני פוליטיקה זה בטל ומבוטל, פוליטיקה זו הממשלה מחליטה שהם יתעסקו ברצח, בגנבות בענייני נישואים, בעניינים כאלה, מה זה עניינם? יהודים, ערבים, שטחים, אני יודע מה, כל מיני דברים, נישואי גאים, מה זה שייך לבית משפט? יש ממשלה, העם בוחר את מי הוא רוצה, הפוליטיקאים אומרים מה הם יעשו לפני שהם נבחרים. אחד אומר, אני אעשה נישואי גאים. טוב, הצביעו לו רוב העם, אז יהיה נישואי גאים לצערנו, זה מה שיהיה. אבל איזה מין דבר זה שקבוצה של אנשים מדיאולוגיה, של שנאת התורה ושנאת היהדות ואהבת חמאס, הם השלטו לנו על המדינה כבר 40 שנה, הם שולטים בהכל. עכשיו, עוד פעם, זה גם נכון לגבי אם השופטים היו ימנים. ואם הם היו קהניסטים, ימנים קיצוניים, את אותם דברים הייתי אומר לכם. כי צדק זה צדק, בלי קשר לדעה פוליטית. שופטים לא דוחפים את האף שלהם לניהול מדינה. בית משפט מתעסק בעניינים פליליים, עניינים אזרחיים, בית משפט איזה מין דבר זה. אבל אנחנו רואים שמה שנכתב בזוהר הקדוש, וגם בגמרא לפני 2000 שנה לצערנו, אבל מתקיים לנגד עינינו, שכתוב לנו שבאחרית הימים ישלטו בארץ צאצאי הערב רע, ואלה שונאי התורה ושונאי היהדות. וכמובן, אני בכלל לא הופתעתי שכל התשע שופטים היו מיד לסגור מצדם את הישיבות ולגייס את כולם. רק מה הם לא מבינים? אחת לתמיד שכולם יבינו מה קורה פה. א', אין מחסור בחיילים. יש 35,000 חיילים שלא קראו להם מתחילת המלחמה. פרסמו את זה עכשיו לפני כמה ימים, לא יודע אם ראיתם את המסמך הזה. 35,000 אנשים לא נקראו מתחילת המלחמה למילואים. אנשים מבצעיים, לא קראו להם בכלל. איך יכול להיות? תשעה חודשים מלחמה, קרבות עזים בצפון, בחמאס וזה, ולא קראו להם אפילו פעם אחת למילואים. זאת אומרת, יש מספיק חיילים לשעת צרה. דבר שני, לגייס את החרדים יעלה מאות מיליארדים. מה יעשו עכשיו? יביאו מאה אלף חסידים רזים כאלה עם הגמרה, שהם שומרים על העיניים, הראש שלהם ברצפה. מנדל, יוילי, תתחיל לרוץ בערים. אמן, אמן. הם לא בנויים לזה, זה לא אנשים שגדלו כמונו, ישראלים, גדלו בחוף הים, גדלו בשכונה. אחד כזה יכול ללכת ללחם בחמאס או בחיזבאללה, בג'ונגלים של לבנון. הרי בתוך שנייה יהרגו שם את כולם. רע למדינה ורע להם ורע לכולם. זה סתם עניין פוליטי מכוער. פה זה הכל פוליטיקה. אף אחד באמת לא רוצה אותם. אף אחד באמת לא רוצה אותם. וגם אם החרדים... אני, אם אתם שואלים אותי, אני הייתי אומר, אין בעיה. רוצים שהחרדים יתגייסו, מחר בבוקר כל החרדים במדינה באים ללשכת הגיוס. 200 אלף מגיעים. יגייסו אותנו. בוא נראה, בבקשה. מה הם יכולים לעשות? יש להם מקומות לגור, יש להם מדים בשבילה, יש להם הכשרה בשבילה, יש להם מה לעשות איתם בכלל, אין כלום. גם עסקורות וכולי. זה סתם הרי בלוף. אלא מהי? למה עושים את כל זה? הרי כולם יודעים שהם לא התגייסו. יודעים שהחרנים ימותו ולא ילכו לצבא. הם יודעים את זה, כי זה עניין אידיאולוגי, זה לא עניין של הצבא. גם אותו דבר אם תגיד לחרדי להיות שבוע בתל אביב, הוא גם לא יסכים להיות. בלי קשר לצבא. מקום של פריצות, מקום שאין עירת שמיים, מקום שאנשים חללים שבת. חרדי לא רוצה להיות שם, הוא לא רוצה שהילדים שלו יהיו שם. זה בלי קשר לצבא. אותו דבר באוניברסיטה ואותו דבר בתיכון חילוני. חרדי לא רוצה את הילד שלו שם. לכן שימו לב. למה עושים את כל זה? כדי שיהיה תירוץ, לחתוך לחרדים, אפילו את הקצת תקציב שנותנים לישיבות. אה, אתם לא מתגייסים, אז אתם עבריינים. אז העבריין לא יקבל מהמדינה שום סיוע. את הקצת שנותנים לכל עברייך, גם זה ייקחו. בסדר. שואל חבר הכנסת המסלם, רגע, יש לי שאלה, מה עם הערבים? הם גם אזרחי המדינה. מקבלים תקציבים, בתי ספר שלהם, הילדים שלהם. שלח אותם לשירות לאומי, לסלילת כבישים, לניקיונות, לבתי חולים, להסעת פחי זבל, חסר עבודות במדינה, שלח אותם לצבוע, שלח אותם, אני יודע מה, לסייד, חסר, גננות, תתחיל להסיק אותם, כל מישהו מגיל 18 עד גיל 21, שירות לאומי, כמובן שיש בנות דתיות הולכות לשירות לאומי. זאת הערבייה הזאת תהיה פקידה, זה יעבוד בחברת טלפונים, זה יעשי המסעית, זה ישפט סמיגים. חסר לצבא מה לעשות? ימצאו לו כבר מה לעשות. אין מילה עליהם. הם רק יכולים לקבל והם לא צריכים לתרום שום דבר. איזה מין צדק זה. אם אתה אומר שוויון בנטל, בסדר, אז החלטת שכולם חייבים ללכת לצבא, אז כולם. למה שהם שני מיליון איש פטורים מזה? אף פעם גם לא מדברים איתם. אז הוא אמר את זה לבגץ, מתעלמים ממנו. לא עונים אפילו, לא תורכים לענות אפילו. זאת אומרת, רואים שצדק בבית המשפט בארץ הוא אפסי, אין בכלל צדק. אבל זה לא מה שמעניין, אני רק רוצה להגיע לנקודה. הנקודה היא כזאת. עד היום, מאז ומעולם, המדינה שלנו התקיימה, ועם ישראל התקיים בזכות התורה. עכשיו, הרבה חילונים לא יודעים את זה, כי הם בחיים שלהם לא פתחו את התורה. אבל בתורה יש פסוק, אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמיים והארץ לא שמתי. אם לא לומדים תורה כל הזמן, בוקר וערב בעולם, העולם מתבטל. לא הארץ, לא העם ישראל. כל העולם בטל ומבוטל. אין לעולם קיום. אמרנו, אני מביא לכאן איזה גלקסיה, בום, פוגעת פה בכדור הארץ וכולם מתים. אין לעולם קיום. ברגע שאנשים לא יתעסקו בתורה שלי, שעל פי התורה שלי נברא העולם, הסתכל בהוראית ההוברה על מה, בראת העולם לפי התורה, ברגע שאנשים לא מעוניינים בספר שלי, בספר החוקים שלי, בדרך שצריכים להתנהג בעולם שבראתי, מה אני צריך אותם? אני לא מחפש בעלי חיים. קופים יש לי מספיק. זה ברוד וסוסים יש לי מספיק. אם אנשים רוצים להיות בעלי חיים, ללא בוס בעולם, ללא בורא, לא אכפת להם כלום, לא תפילה, לא רוחניות, לא חינוך ילדים, לא שום דבר, אין בעולם קיום. על אחת כמה וכמה אין לעם ישראל קיום. כי כתוב, יש את המשולש הזה. מה זה המשולש הזה? הקב' ברוך הוא התורה ועם ישראל. החוט המשולש לא במהירה יינתק. מה פירוש? הקדוש ברוך הוא, אם הוא היה לבד בעולמו, אין תורה ואין עם ישראל, מה הוא שווה? אף אחד לא יודע מי הוא, אף אחד לא יודע להעריך אותו, אף אחד לא יודע להכיר לו טובה, מה יצא? הוא לבד בעולם, אז זה לא שווה. אבל אם הקדוש ברוך הוא נגיד, הוא ועם ישראל, אבל אין תורה, אז מה עם ישראל מיוחד? עם ישראל הוא כמו הסינים, יוכלו עכברים, יוכלו ג'וקים, במים שונים אז, בלי תורה. ואם תגיד שהקדוש ברוך הוא והתורה, אבל אין עם ישראל, אז מה זה שווה? יש תורה ואין מי שיעסוק בה. וזה מה שהגמרא אומרת, שהקדוש ברוך הוא בכל יום יש הכרזה בבית דין של מעלה בשמיים, אוי לבריאות מאלבונה של תורה. אוי לבריאות, אלה שנבראו, אני מקפיד עליהם מאוד, על זה שהם מעליבים את התורה שלי. או אל הבריאות מאלבונה של תורה, שהתורה מונחת בקרן זווית, ואין מי שיבוא ויתעול. תורה הזרוקה בפינה, במדפים, אף אחד לא מעוניין, כולם נגדה, כולם לחליכים עליה, כולם נלחמים באלה שכבר רוצים ללמוד. אז הקב' הוא אומר, או אל הבריאות מאלבונה של תורה. עכשיו, למה בארץ יש כזה הלאום על התורה? למה יש כזה הלאום? אנחנו לא ראינו שיש הלאום על ערביי ישראל שמשתפים פעולה עם האויב, שקוראים לנו שביום שהם יקחו את המדינה הם ישחטו את כולנו. אף פעם לא ראיתי שמתקיפים אותם באף ערוץ, באף מקום, שום דבר, מילה אין עליהם. ויש כל מיני בעיות אחרות במדינה, אין על זה שום... רק כל הזמן על הבחורי ישיבות ועל החרדים. מה הסיבה לזה? אז התשובה היא ככה, ככל שהדבר יותר קדוש וגדול, ככה השטן, שהוא המאסטר של היצר הרע, של ההתנגדות של הקדושה, שזה הצד השני, זה נקרא סיטרה אחרא. סיטרה זה צד אחר. הצד האחר. יש צד הקדושה ויש את הצד של התאומה. ככה העולם מחולק. יש חיילים של הקדוש ברוך הוא, ויש חיילים של השטן. עכשיו, חיילים של השטן זה לא היטלר והנאצים והחמאס. זה ברור, פשוט. זה יכול להיות ישראלי עם לב זהב. לב זהב. והוא חייל של השטן, והוא לא מרגיש את זה. כי כל המעשים שלו מכיסים את השם. הוא מדבר נגד הרבנים, והוא מדבר נגד הישיבות, והוא מדבר נגד כל מיני דברים שהשם אוהב, הוא כל הזמן מבזה. אבל הוא כשלעצמו אוהב לגבר, והחברה אוהבים אותו. הוא לא מבין שהמעשים שלו יביאו עליו שואה בסוף. שהבן אדם הזה שיגיע לבית הדין של מעלה, הוא יהיה מסכן גדול. הוא לא מבין. למה הוא לא מבין? כי הוא בחיים לא קרא את התורה. עכשיו, יש כאן כמה בעיות. אם החילונים בארץ היו צופים בסרט שלי, תורה ומדע. ארבע שעות סמינר, וידאו. מאוד מעניין, עם תמונות, וידאו. כולם. היו רק צופים בסרט הזה פעם אחת. אני מבטיח לכם ש-99% מהלכלוכים שיש על התורה ועל הישיבות היו נעלמים כלא היו. אף אחד כבר חושב מיליון פעמים איפה שהוא מדבר מילה נגד התורה. למה חילונים מבזים את התורה? כי הם בראש שלהם, התורה זה ספר של מפגרים, זה ספר של פרימיטיבים, תראה איך החרדים מתלבשים, הם עוד חיים לפני אלפיים שנה, שום דבר אצלם לא מתקדם, אפילו לעבוד על הטלפון הם לא יודעים, ככה מציירים להם את החרדים. אומרים, מה, אנחנו לא רוצים שום דבר איתם, תראה איך הם מתלבשים, תראה איך הם מתנהגים, תראה, כל הזמן הפגנות, כל הזמן שבת, כל הזמן תפיית דתית, ככה מציירים להם את זה. אז הם בראש שלהם, החרדים זה עם חשוך, מסכן, לא פחות מהאירנים שם האלה, החיזבאללה, היתולות, ככה הם מסתכלים על זה. אז הם מבחינתם, לפי הבנתם, הם צודקים ב-100%, החרדים זה איום גדול מאוד עליהם. זה יגרום לתרבות שלהם, זה נזק. הילדים שלהם יחיו ככה קפיאה, ייקפו עליהם לא להתחתן איציק עם אבי, ייקפו עליהם כל מיני דברים שהם לא רוצים. אבל ברגע שבתוך סרט אחד שהם צופים הם רואים ב-100%, לא 99.9, ב-100% שאת התורה של עם ישראל לעולם אדם בשר ואדם לא יכול היה לכתוב, לעולם. כי התורה יש בה נתונים וידע שרק זה שברט העולם יכול היה לכתוב את זה. על הדגים ועל הגלקסיות ועל חידוש הירח, על פיות השנייה. דברים שהרי לא היה מחשבים, לא היה כלום, לא היה מחשב כיס אפילו בזמן התורה. דברים שאין, לא היה לאף אדם בעולם את היכולת לדעת אותם. והיום עם כל הלוויינים והמכשירים לאט לאט מוכיחים יותר ויותר שכל מה שנכתב בתלמוד ובגמרא, דברים מדהימים, הכל היה מדויק כחוט השערה. ואז מבינים מיד שזה שנתן את התורה זה באמת זה שבראת העולם. אז מה השלב השני? או, אז עכשיו אני מבין שזה לא סתם ספר חשוך, ספר של מפגרים, של פרימיטיבים. זה ספר באמת של זה שבראת העולם. במילים אחרות זה שברא אותי. והספר הזה פונה אליי. איציק מתל אביב. אבי מחיפה, החילוני המצוי, הוא פונה אליי. עכשיו, מה נשאר לעשות? לקרוא את התורה פעם אחת. אבל גם לא צריך לקרוא את כל התורה. רק את ספר דברים מספיק. ארבע שעות גמרת הכל. חמש. זה כל מה צריך. אפשר לתת לה ראשון, להבין, אני מדבר. לא לקרוא כמו תהילים במהירות. לקרוא ולהבין את המילים. ארבע שעות. ארבע שעות קראת, אז כמה צריך? ארבע שעות לצפות בסרט תורה ומדע, ארבע שעות לקרוא את ספר דברים, ואתה בן אדם חדש. מרגע זה ועלה, הגיבורים הכי גדולים בעולם בעיניך זה הרבנים. אתה לבד רץ לנשק להם את היד. כל האידיאולוגיה שלך מתהפכת. למה? כי דוגמה, היום תשאל חילוני מצוי אקדמי, מי בעיניך הוא נחשב לדמות לחיקוי? נגידו לך שופטים, עורכי דין, מנתחים, רופאים גדולים, מפקדי טייסות, נכון? אלה פחות או יותר המצליחנים בארץ. עם כל הכבוד להם, תחת השופט הכי גדול שלמד עשרות שנים משפטים, תלמיד הכי קטן שלי בישיבה עולה עליו באלף דרגות מבחינת חוכמה. לא, אז אני לא מגזים, רבותיי, מי שבכם לא מבין מה זה גמרה, מה זה עומק של גמרה, של לימוד גמרה, 12-14 שעות כל יום. יום אחד של לימוד גמרה הם לא לומדים בשנה כזה קושי. העוצמה, העמקות של הדברים, לשים את כל החלקים, לחזיק ראש כמה שעות, חילונים אקדמיים שמגיעים פעם ראשונה לשירות גמרה, תוך רבע שעה הם נרדמים על השולחן. המוח שלהם שובק. הם משתגים. מה זה, איך אתם יכולים להחזיק פה ראש? שש דעות ועוד כמה דעות, ואיך עכשיו זה מצטלף אחד נגד שתיים, ושארבע נגד אחד, ותמצא את המחנה המשותף, אחר כך אתה הולך לגמרה אחרת, ושם זה קצת שונה, פה רשי אמר ככה, למה פה הוא שינה? זה אנשים שהמוח שלהם היו באלף דרגות מעל החכמים של היום. הם בכלל מעל השבות. אתם יודעים, מצאו את הגמרה של ה... של רבי עקיבא איגר, חי לפני 150 שנה. הוא בכל סוגיה בגמרא כתב בצעד כמה פעמים זה מופיע בכל התלמוד. אתם יודעים מה זה תלמוד? זה אוקיינוס של אינפורמציה. בתוך כדי שהוא היה לומד, הוא היה כותב בצעד כל סוגיה, את כל המקומות שהיא מופיעה בתלמוד. איזה מסכת, איזה עמוד. הכל היה מופיע בכתב שלו, לא היה מחשב, לא היה גוגל סרג'. כל התלמוד היה מונח להם מול הפנים. כל התורה, כל הנביאים, כל הכתובים, כל הרמב״ם, כל השולחן ארוך, יש כאלה היום אנשים בארץ. כל סעיף וסעיף, אתה רואה ספריות ענקיות של כאלה ספרים אבים וגדולים. כל סעיף וסעיף הם מדקלמים לך בעל פה. הם נותנים לך נתונים שאתה מתחיל להסתחרר מכמות החוכמת שלהם. בחורים בשנות ה-20 שעמלים בתורה. אם החילונים היו יודעים מה גודל החוכמה של החרדים, הם היו משועבדים להם מרצון. תן לי רק שרת אותך, תן לי רק להיות בחברתך, תן לי רק להכיל אותך, תן לי רק לדאוג לך, שמזכויות שלך יהיה לי גם כן זכויות בשמיים. רק מה? מסיטים אותם קודם, כל הזמן נגד. עכשיו, הם לא יודעים מה זה תורה, והם לא יודעים מה זה חרדים. הם רואים אותנו כשמתלבשים, מזה הם מגיעים למסקנות. או חלק מהם מתנהגים לא יפה ברחוב, אז הם מגיעים למסקנות. אבל הם לא מכירים באמת בני תורה. אם הם היו מכירים מה זה שיעור גמרא, מה זה חוכמה, מה זה מידות הציליות שיש לרובם, אז במילא לא היה להם שום שנאה אליהם. להפך, אני רוצה להיות שותף בזכויות שלך. להפך. וזה מה שהם לא מבינים. התורה, הקב' הוא אומר, מי שתומך בתורה, נהיה לו זכויות מהתורה, הוא ניצל מבעיות, הסיכוי שלו לקבל מחלות הן יותר קטנות, יש לו הרבה סיעת הדשמיה בחיים, הילדים שלו ייצאו יותר טוב, מי שמכבד חכמים עוזרים לו משמיים בהרבה דברים שלאחרים לא עוזרים, יש לנו את הדברים, גמרות מפורשות. עכשיו, ברגע שהחילונים עד עכשיו נתנו לישיבות, בלי רצון אמנם, בעל קורחם, כי זה הסכם קואליציוני, הם נתנו כספים לישיבות. לא הרבה, אבל נתנו. הם נותנים גם לאבימה, ולמצדת תואבה, ולספורט, ולכדורגל, ולטוטו, ולמפעל הפיס, לא חסר למה נותנים. כל אחד אוכל חלק מההוגה. אז נתנו קצת כסף לישיבות. עכשיו, הכסף הזה נתן להם המון זכויות, נתן להם יותר ביטחון, נתן להם עכשיו, ברגע שאת הקצת הזה הם רוצים להפסיק, וזה כל העניין הזה של הגיוס. אף אחד לא באמת חושב שיבואו אלך 200 אלף חרדים להמשכת גיוס, כן? ברור הרי. אז כל זה, זה רק המטלה כדי לבטל לגמרי את הסיוע. והם חושבים שהם מזיקים לחרדים. הם לא יודעים שהפרנסה והאוכל של הבן אדם הם בידי הקב". לא יבוא מהם, יבוא מהיהודים מאמריקה. היהודים מאמריקה העירו של האנשים אין מה לאכול, הצטרכו לתת יותר. יש פה מספיק מיליארדרים. אני הכרתי מעל 50 מיליארדרים. אישית. שהייתי אצלם ודיברתי איתם ובאו לדרשות ובאו עם איזה בעיה. 50 מיליארדרים ששווים מיליארדי דולרים. האנשים האלה לבד יכולים להחזיק עשרות ישיבות. זה לא שאין כסף בעולם. יש כסף בעולם. עכשיו יצטרכו לייעד את הכסף הזה לתורה. פחות לבתי כנסת, פחות להכנסת ספר תורה, פחות לדברים כאלה. פשוט עוד לא יהיה ברירה, יצטרכו לתת את זה לעברכים. אבל הזכויות שהיה לחילונים, גם זה הם יעבדו. ואז מה שקרה באוקטובר 7, לצערי הרב יכול לקרוא, אבל פי 100 יותר חמור. כי הרי כולנו מבינים שאם חיזבאללה ישתגעו ליום אחד, ויראו עליך אחוז מכמות הטילים שיש להם, וזה לא טילים של חמאס, רקטות. אתם יודעים מה זה? זה טילים ענקיים, שכל טיל יפגע בבניין, גמרנו, יכול להוריד לך את הבניין. אם יראו עליך כל דקה 10 טילים, אין לך מחבא אש, אין לך מספיק משטרה, הם יכולים להשביט לך את כל החשמל בארץ לכמה שבועות. חסר? יש להם גם נשק כימי. לאסד היה נשק כימי, לא מזמן הוא הרעיל את כל המורדים, לאסד. אסד חבר שלהם, הוא איתם יום-יום. יש להם נשק כימי. אתם אומרים, מה זה נשק כימי? נשק כימי זה גס חרדל. הוא נופל בתל אביב, יש לך מאה אלף אנשים שלא נשאר להם אור על הפנים. זה אוכל לך את כל הפנים ואת הידיים ואת הכול. מאה אלף איש. אני הייתי משק אבך בצבא. שלחו אותי לקורס. הראו לי סרטונים ממלחמת איראן-עיראק. סאדם חוסיין ירה על האיראן עם טיל, 800 איש, כל האור שלהם מלא חורים. 800 איש גם, נגמר להם החיים. אתה רואה את הבפנים של הפה, של העיניים, עין אחת מעוותת, עין אחת מחוקה, וחורים בגוף. יש להם... זה רק אם הקב". ייתן את הפקודה. הרי כל אלה, חמאס וחיזבאללה, זה כל אלה שותים בידיו של הקב". זה פסוקים מפורשים, בפרשת בחוקותיי. אם תשמעו בקולי ותעמלו בתורה, אני אציל אתכם ויש שלום בארץ, שחרב לא תעבור בארציכם. זה פסוקים מפורשים. ואם תמרדו בי ולא תשמעו בקולי ותלכו איתי בקרי, מה זה קרי? מקרה, אה, עזוב אותך, בורא עולם, מספיק כבר לדבר על אלוקים, אין כזה דבר, עזוב אותנו, נמאסתם כבר, כמו שמדברים היום, כן? אף אני אלך עמכם בקרי, אני אשאיר אתכם ליד המקרה. אין דין ואין דיין ואין עוזר ותצרחו ותפקו ושום דבר לא יעזור לכם, כמו שראינו טעימה במה שקרה בשבילי באוקטור. אז הם חושבים שהם חכמים, העיקר, כל הזמן להיכנס, מחר ידיעים להיכנס, אבל יש כזה דבר בתורה שנקרא, הקדיש את השיעה. מה זה הקדיש את השיעה? אני אסביר. חזל מסבירים, כל בן אדם שנולד, תביא לי רק קצת מים, אני אסביר. הנה, חזל מסבירים, הנה, הנה, פה יש, הוא הביא לי כבר. חזל מסבירים שכל בן אדם בא לעולם עם מחל. יש לך מחל. לאחד יש מחל קטן, לאחד יש מחל גדול. כל אדם בא עם מחל. עכשיו, כל עיר גם יש לה את המחל שלה. וכל מדינה יש לה את המחל שלה. עכשיו, מה קורה? שימו לב. בן אדם עושה עבירה ונכנסת במחל הזה. עוד עבירה נכנס, עוד עבירה, עוד עבירה, אלף עבירות, חמשת אלפים, מאה אלף, מאתיים אלף, שלוש מאות אלף, שבעה מאות אלף. לאט לאט המכל מתמלא עד שמגיע לקצה. עכשיו, ברגע שהוא מגיע ל-100%, הבן אדם באותה שנייה חייב למות. הוא לא יכול לחיות עוד שנייה אפילו. חייב למות. זה... עיקרון שצריכים להבין, אבל יש גם דרך להוריד את מפלס העבירות במחל. למשל, לימוד תורה, מתן צדקה, תפילות שעושים וידוי, ישמנו, בגדנו, מתוודים כל יום, עושים תשובה, מתחרטים על האבונות, מתביישים ומקבלים איסורים. איסורים מרקים את האבונות. בן אדם עכשיו ניתוחים, כאבים, שישה חודשים, בתאי חולים, אין-אנאוט, הרבה איסורים היה לו, הפסיד הרבה כסף, המפלס העבירות ירד 20-30 אחוז, הוא מתלונן, בוכה, אבל מפלס, אז מה שקרה לו בעצם הציל את חייו, הוא היה צריך כבר ללכת עוד חודש, לא נשאר לו כבר, הוא היה ב-98 אחוז, נתנו לו משמיים, איסורים, צרות, בעיות, הלך הביזנס, כל מיני צרות, עכשיו הוא מתאושש לאט לאט, אבל הוא קיבל עוד 20-30 שנה חיים. עכשיו, הם לא מבינים את זה. עכשיו, כשאתה תומך בתורה, אין דבר יותר יעיל מזה. מפלס, העבירות שלך אוטומטית יורד, כי יש לך המון זכויות. כי אותו עברך שנתת לו, דוגמה, 200-300 דולר בחודש והוא למד כל החודש, כל יום של לימוד תורה, זה 600 אלף מצוות. כל יום. החפצחאים עשה חשבון, בשעה לימוד תורה, מה שאנחנו עושים פה עכשיו, שעה שיעור, זה 60 אלף מצוות. איך הגיע לחשבון הזה? כל עוד שיוצאת לרב מהפה, כל עוד זה מצוות עשה מהתורה. כל עוד של דברי תורה, מצוות עשה. עכשיו, בממוצע, בן אדם אומר 200 מילים בדקה, וב-200 מילים, כל מילה יש בה ממוצע, חמש אותיות, אז זה אלף אותיות בדקה. אם זה הרב מיריליה, הוא זה אלפיים בדקה. אם זה ערב בן פורד, זה 500 בדקאנס. תלוי בקצב הדיבור גם, כן? אם אתה מדבר מהר, לא מהר וכולי. דרך אגב, אני שאלתי איזה חכם, אחד שעכשיו צופה בדרשה שלי. הדרשות שלי באנגלית, הן בדרך כלל שלוש שעות, כל אחת. אבל אין להם סבלנות לשבת שלוש שעות. אבל הם לא רוצים לפספס אף מילה מהדרשה. מה הם עושים? כפול שתיים. ביוטיוב, הם עושים כפול שתיים. אז הם סיימים את הדרשה בשעה וחצי. עכשיו השאלה, על מה הם מקבלים שכר? על שעה וחצי לימוד תורה או על שלוש שעות לימוד תורה? מה אתם אומרים? שעה וחצי. ברוך אתה, אדוני אלוהים, ומלך העולם שהכל נהיה בדברו. נו, מה אתם אומרים? מבחינת אינפורמציה, הם קיבלו אינפורמציה שלקח שלוש שעות להעביר אותה. מבחינת עמל התורה, כמה הם עמלו? ולפי איך מקבלים את השכר? אך ורק לפי העמל וההשתדלות. לפום צערה, אגרה. לפי הצער, ככה אגרה. מה זה אגרה? שכר. שומעים? אז נחזור לעניין. אז עכשיו, אם אתה עושה אלף מצוות בדקה, זה 60 אלף מצוות בשעה. וב-10 שעות לימוד תורה ביום בישיבה, שזה המינימום ליום, 10 שעות, ישקאל לומדים 16 שעות ביום. אבל אלה שהם לא הפנאטיים, בוא נגיד, זה 600 אלף מצוות ביום. עכשיו, החילוני נתן דוגמה, 2,000 שקל לעברך, זה המזכורת של עברך כל החודש. כל החודש הוא לומד, הוא מקבל 2,000 שקל. זה עוד בישיבות הנדיבות, ישקאל הם מקבלים 1,200, 1,300, אבל 500 דולר בערך. 550 דולר. אותו אחד שנתן את ה-550 דולר אצלי בעברכים בישיבה בירושלים, הם יושבים כל היום ממילים בתורה, אין להם סמארטפון, אין להם מחשב, לא יודעים מה קורה, לא יודעים מי ראש ממשלה בכלל. לא מעניין אותם העולם הזה, רק קדושה ותורה ומקווה על הבוקר ותפילות ותיקונים וקבלות. האנשים בפלנטה אחרת. תמכת באחד כזה, נהיה לך מיליוני מצוות ברמה הכי גבוהה כל חודש בלי לעשות כלום. שתי ארוחות פה במסעדה עולה לך יותר היום. אתה הולך למסעדה, אתה ואשתך, פעמיים זה מעט 500 דולר. רק שתבין אותה זה. עכשיו, אדם שיכול לתת ומתמרמר ומנחלך, ומה פתאום שיכול לעבוד וכולי, אז מה קורה לאדם כזה? ההפסד הוא כולו שלו, כי לעברי חייב לבוא המזון שלו. עכשיו, החוזן הוא מפרנס לכל. תראו, פעם היה מחירת עליות ביום כיפור. מחירת עליות. היה שם איזה רב גדול שם. אז זה שמוכר את העליות אמר, רבותיי, הישיבה בקשיים, הישיבה צריכה סיוע, כל מי שיכול לעזור, לתת ביד רחבה, ככה אמר הבן אדם, שחס וחליל הישיבה לא תסגר. אז הרב הסתובב, אומר לו, הישיבה לא תסגר. השאלה למי יהיה זכות לדאוג שהישיבה לא תסגר. אם הם ידאגו, אז הם ירוויחו את הזכות. ואם הם לא ידאגו, אז מישהו אחר ירוויח. לי יש הרבה שלוחים לקבל שברכו. אז זה מה שאנשים לא מבינים, חושבים שהם עושים טובה. הגמרא אומרת, יותר ממה שהעשיר מועיל לעני, העני מועיל העשיר. הקיסר הרומאי שאל את רבי עקיבא, אם אלוהיכם אוהב את העניים כל כך, אז למה הוא לא עשה אותם עשירים? נכון? שאלה של חילוני, הוא שואל. חילונים שואלים את השאלה הזאת. אמר לו רבי עקיבא, כדי שננצל בזכותם מדינה של גיהינם. איך העשירים ינצלו מגיהינם? הם כל היום בביזניס, בעסקים, הם לא לומדים מספיק. אז כתוב שמה שמציל את האדם זה גמילות חסדים, שצדקה זה, צדקה תציל ממוות. וראינו אין סוף ניסים בנושא הזה, רבותיי. אין סוף ניסים, רק עוד פעם, שוב, זה הכל עניין של לימוד. ברגע שהחילוני המוצא בחיים שלו לא פתח סידור, לא פתח, לא יודע מה כתוב שם, לא יודע כלום, וכל היום מאכילים אותו רע, ממילא הוא רק מתלונן. עכשיו, מה הבעיה בלי התלונן? ראינו בפרשת השבוע, השבת האחרונה, בעלותך, מה דינם של המתעוננים? שמעתם על זה. המתעוננים. מה זה מתעוננים? יוצאים בני ישראל ממצרים, הקבלו שבו אנחנו עושים להם כל רגע ורגע ניסים. יש להם מים, יש להם ענני כבוד, אוויר קריר שומר עליהם מהשמש, יש להם מען, יורד להם מען, מה כתוב? באים עכשיו, האספסוף. מה פירוש המילה אספסוף? מה זה אספסוף? אנחנו משתמשים במילה הזאת בלשון העברית. מה זה אספסוף? אנשים שאוהבים להקהיל אספות, הפגנות בבלפור. זה נקרא אספסוף. קפלן. זה כל השטיות שלהם. אלה שכל הזמן רע להם. אלה שכל הזמן רע להם, כל פעם מחפשים על מה להפגין. פרי פלסטין, זה, תעשו ככה, גיי רייטס, כל פעם יש להם איזה אקטיביטי חדש. רע להם. הם חייבים לעשות איזו פעילות, לעשות אספות, לעשות מרומות. היום קוראים לזה פייסבוק. הוא פותח לעצמו קבוצה, מכניס לשם אוסף של אנשים, ומדליק אותם. כדור הארץ הוא שטוח, אל תאמינו, אלומינטי, שותלים לכם עכשיו בתוך המוח משהו, הממשלה עוקבת אחריכם, אתה לא יודע, אפילו שהטלפון שלך סגור, הם יודעים כל מה שאתה מדבר, וככה, מה אתה לא רואה? החיסון הזה, אתה יודע מה הוא יעשה לך עוד מעט? הילד שלך יהיה מוטציות, יגדל לו שני מוחות, ה-5G תגן לך את המוח, כל הזמן שולחים לי את השטויות האלה וזה, טוב. בקיצור, זה נקרא היום בימינו הספסוף של היום. מה היה הספסוף בזמן המדבר? עוד לא היה פייסבוק, לא היה בלפור, לא היה, אז מה היה? באים למושה רבנו, הפגנה. מה הפגנה? נמאס לנו מהמן. עכשיו, הגמרה מרידה שכל מי שהיה אוכל מאן, כל אוכל שהוא מדמיין, זה הטעם שלו. זה אוכל רוחני. דבר הכי נפלא במאן היה שלא צריך ללכת לשירותים. אין שירותים. זה נמס בתוך האיברים בגוף ואין יציאה. זה דבר נפלא הזה. תאר בך עכשיו, אם לא היינו צריכים בזבז זמן בשירותים, דקה ביום, כל החיים. איזה כיף זה היה. היום אפילו אתה שותה, אתה צריך שירותים. תשתה הרבה, עשר פעמים שירותים ביום. כאב ראש שירותים. אתה תקוע עכשיו, אתה בכביש מהיר וזה. לגן זה זה, עול! תאר לך עכשיו את האוכל, את האוכל הכי טעים. כל מה שלך נמנין, סטייק, אתה מכניס את זה כמו פופקורן, נכנס בזה, נמס לך ללשון. טעם של סטייק, טעם של דג, טעם של מה שאתה רק רוצה. איזה תלונה יכולה להיות על כזה אוכל? אוכל רוחני, אוכל. מה היום מברכים על זה, אתם יודעים? על המן? של הכל. המוציא לחם מן השמיים. הלחם של היום, המוציא לחם מן הארץ, גודל בארץ, חיטה, סהורה וכו', חמישה סוגי דגן. המוציא לחם מן השמיים. אז הם אוכלים את המען, מתענגים על המען, אין להם כשום אומעול, לא צריכים לתרוח, לתגן, לחתוך, לנקות סופרמרקט, לעמוד חצי שעה בתור, קוסקו, עגלות, להכניס, לא נותנים חסקית, הנכנס, יוצא עשרים פעם. אין להם את כל זה, יורד לך תמרים, מכניס לפה, מה דמיינת? דג. אחר אוף, מחרותיים סטייק. מה שאתה רק רוצה. רגע, אז עכשיו, כן, יש טעמים שזה לא טוב למניקות, ראשי מביא, אבל עזוב את זה עכשיו. עכשיו השאלה היא, כשאני שואל, באים למושה, זכרנו את הדגה, ואת האבטיחים, ואת הכישואים, אשר היה במצרים, והשומים והבצלים. אני שואל אתכם, מה זה הבלוף הזה? מה זה הבלוף הזה? עכשיו, הם היו באושוויץ. הנאצים, מה נתנו לאכול במחנה עבודה? צלחת מרק שלא היה בשום סתם, מים חמים. טיפ טיפה צבע צהוב היה בזה. לא נראה לזה טבלין כזה אף כך. ופרוסת לחם יבשה אחת ביום. ואם היה לך מזל, איזה רבע תפוח אדמה. זה היה אוכל. לא היה בשר, לא הופות, לא דגים, לא כלום. מה היה במצרים? היו בזבזו עליך דגים? מה, הלכו לנילוס לתפוס מיליון דגים כדי להכיל את העבדים היהודים? מה, הביאו להם הופות, סטייקים? מה, יגלגלו להם שואר מעלה, ג'יירו? מה יעשו בשבילם? יחתכו להם אבטיחים, אתה יודע, קבל אבטיחים, להביא את האבטיחים עד למחנה העבודה. בוא הנה, יצחק, אברהם, בוא, בוא, תראה איזה אבטיח, כמו אצל שרון בן חיים. תראה איזה סושי הבאנו לכם. מה זה הבלוף הזה? אז הם עכשיו כולם ככה צועקים, סחרנו את הדגה. רוצים בשר. נמאס להם לאכול מן. מה זה? אבל אם אתה רוצה עכשיו לדמיין בשר, יש לך בשר. טוב, זה קושי, תזכרו כמה קושיות, בסוף נענה במכחת על כל הקושיות. קושייה שנייה, רוצים בשר? יש לכם כבשים! הם יצאו עם מאות אלפי כבשים ופרות, יש להם הכל, סוסים, חמורים, כל מה צריך. החיות של בני ישראל לא מתו במצרים, ולהפך, גם מה שהיה אצל פרו הוא גם נתן להם, לכו תקריבו גם בשבילי, הוא פרו הקריב. אז יש להם כבשים. תעשה כבש. תביא כמה בוחרים, הם אלופי השיש קבב, יודעים איך לעשות את זה טוב, טעים כזה. ואיזה כמה קפקזים תביא. תעשו לך אחלה סטייק עם צלעות כבש. מה, עכשיו אתה בא למנהיג, למלך, לרב הראשי? מה, רוצים בשר? מה, הוא ביידי סיטר שלך. רוצה בשר? שוחט כבש. מה הטענות? שימו לב, זה לא מסתדר מה שקורה פה. משה בא לכבוש ברכו, הוא אומר, ריבונו של עולם, מה, אני בייביסיטר שלהם? אני עלדתי אותם? עוד מעט ירגו אותי. מה? יוצא פה דבר מאוד מעניין. מי אלה הספסוף האלה? תחשבו טוב. מה, יכול להיות שהיהודים היו לו כאלה שקרנים ועזה פנים? כאלה שקרנים ועזה פנים? מה, באים בפנים של הרב הראשי משה, שדיבר עם הכבוש ברכו לעיניהם? שמעו את השם מדבר עם משה, לעיניהם. אתה יכול לבוא עכשיו לרב הכי גדול בעולם, בהיסטוריה, ולהשקר לו בפנים, להגיד לו, אני מתגעגע לאושוויץ. תאר לך היהודים המסכנים שהוציאו אותם על העונייה לכיוון ארצות הברית, שבועיים הם בים לכיוון ארצות הברית, פתאום הם מתחילים לצוק על הקברנית. נמאס כבר. מה זה, תחזיר אותנו לאושוויץ, מתגעגעים לצלחת מרק. זה לא הגיוני. התשובה, רבותיי, מי אלה שבאו? כל ההפגנות שהיו נגד משה, מי עשה אותן? עגל הזאב, זה הערב רב. בנות מואב לעודד את כל הפריצות, הערב רב. וגם פה, הספסוף, זה הערב רב. זה המצרים שמשה הוציא על דעת עצמו מבלי לשאול רשות מה קדוש ברוך הוא. טעות קריטית. משה, באו המצרים, אמרו, תשמע, הבורא עולם הרס לנו את מצרים. דן, ספרדיה, קינים, אין בית שאין בומת. אנחנו רוצים להצטרף לעם שלכם. קחו אותנו אתכם. עכשיו, עוד לא היה יהדות באופן רשמי. היה רק עברים. אברהם העברי, יצחק, יעקב, השבנטים. עוד לא היה מתן תורה. אין יהדות באופן רסמי. יש רק את העם העברי. מה זה? למה קוראים לאברהם אברהם העברי? כי הוא היה מעבר אחד של העולם, וכל העולם מן העבר השני. איש אחד חי על פי אמת, מחפש את הבורא כל רגע ורגע, שם לב לכל פרט, איך הבורא מטיב איתו, איך הוא שומר עליו, איך הוא מספק לו את כל מה שצריך. היום הלכתי עם איזה בחור אחד, קרה לנו איזה תקלה קריטית. והיינו צריכים להרים, אני לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל היינו צריכים להרים איזה משהו מאוד כבד, ואני והוא אין שום סיכוי שנרים את זה. איך שזה קרה? לא עברו עשרים שניות, הופיע איזה גוי. מה אמר שהופיע איזה גוי? וואו, אתם חייבים למשך. בריון כזה, חטא ילד לידו, אתה, תפסת הדבר הזה, אני והוא לבד לא יכולים להזיז אותו מלימד, עירים אותו ככה, יחד עם העזרה של כולנו, הופ, תרחשנו את זה ישר לדוון המקום. אמרתי לבחור הצעיר, תשמע, אל תיקח את זה כמובן מלאך. אנחנו יכולים להיתקע פה עכשיו שלוש, ארבע שעות, זה מקום שומם. היינו נתקעים פה, מה היינו עושים? תקשרים לאנשים שיבואו 40 דקות עכשיו עם האוטו לעזור לנו להזיז את זה, היינו נתקעים פה, זה נפל מהעגלה שלו. בקיצור, זה מה שאומרים בתפילה כל בוקר, ברוך גוזר ומקיים. איך שבורא עולם נותן ליהודי גזרה, הוא כבר הקדים לו תרופה למכה. מיד מתחיל תהליך העברה. בן אדם עכשיו גילה שיש לו איזו מחלה, מיד איזה חבר אומר לו, אני מכיר איזה רופא, אני אדבר איתו, אל תדאג. רק אתה צריך לראות, לשים לב לפרטים. אז עכשיו אברהם, הוא נקרא אברהם העברי. באים המצרים, מצטרפים לעם ישראל. עכשיו הם מאובדי לילים, הם משטחבים לכבשים. הכבשים זה כמו באודים שמשטחבים לפרה, הם משטחבים לכבשים. אז הם עכשיו יוצאים. פתאום הם רע להם, מתגעגעים לבשר, לדגים, להבטיחים. זה לא בני ישראל. בני ישראל לא קיבלו לא הבטיחים ולא קישואים ולא דגים ולא כלום. אף אחד לא עז פנים לבוא ולהגיד לרב, הרב, אני מתגעגע על הסטייקים שהייתי אוכל במחנה העבודה. כאילו, מי אתה בא לעבוד? חצוף שכמוך, אוף לי מהעיניים, מה זה השטיות האלה? מה, הוא מטומטם כזה לבוא ולהגיד כזה דבר? יגיד, קשה לי פה במדבר, נמאס לי, מתי כבר נגיע? לא חסר תלונות. אלא מי מתלונן? אלה, המצרים. הם אלה גם שעשו את העגל הזאב, התחילו לרקוד, אלה אלוהיך הישראל. הם אלה שהביאו עלינו עד היום את כל האסונות שהיו ב-3300 שנה האחרונה. הכל בגללם. וזה דבר מדהים. כתוב בזוהר שבכל דור ודור, הערב רב האלה, הנשמות של המצרים האלה מתגלגלים מחדש. כמו שיהודים מתגלגלים, גם גויים מתגלגלים. עכשיו, הם לא גויים, כי הם כבר הצטרפו לעם ישראל. אז באופן רשמי הם יהודים. אבל איזה יהודים? חלאות המין האנושי. ברני סנדרס, צ'ק שומר, ראש הממשלה הזה שעבר עם המטבע על הראש. ברק כל הנבלות האלה, זה כל אלה נשמות, היועצת הזאת, כל אלה שאתה רואה שברגע שהם רואים דת או קדושה הם מתחלחלים, זה הסימן. למשל, יש הרבה חילונים שעל פי ההלכה הם מוגדרים רשעים גמורים. חייללים שבת, אוכלים טרפורט, גונבים, משקרים, עושים דברים נוראים. אבל ברגע של, נגיד שעכשיו מוצאים ספר תורה, הם קמים, רצים, מנשקים, הם רוצים לקחת בכנסת, יש לך קיפה, תביא. הם לא שונאי דת, הם פשוט חיים על פי תאוות. יש לו תאוות, תאוות כזאת, הרגויה שלו, הזה שלו, המשחקים שלו, הביזנס שלו, תאוות. תאוות ממון, תאוות נשים, תאוות אכילה, תאוות טיולים, תאוות. אבל ברגע שלמעט הוא מוכן למות בשביל הקב". תגיד לחילוני הזה, בוא שרוף את התורה עכשיו. יגיד, אני לא שורף. למה? מה אכפת לך מהתורה? אתה לא דתי. שרוף את התורה, אני אתן לך 100 אלף דולר. שרוף את התורה. מה, אתה משוגע? איך אני אשרוף את התורה? אם יבוא איזה אחד השמאלנים, תגיד לו, בוא, בוא, שרוף את התורה, תגיד, תביא את כל שאר התורות, אני אשרוף אותם בחינה, אתה לא צריך לשלם לי. אני, יש לי עקרונות, אני לא רוצה כסף. אני גאה לעשות את זה. על אלה מדובר. אלה ההצעים של הערב רב. אומר, אומר הזוהר, כל דור ודור הם יהיו כמו סרטן בגוף. צרות, אספסוף, מאומות, הפגנות, מרידות, סכסוכים בתוך העם. ובאחרית הימים, הם ישתלטו לגמרי על העם. אחרית הימים ישלטו בארץ צאצאי הערב רע. עכשיו שימו לב רבותיי, כל המשפט בארץ בידיהם. כל העיתונים בידיהם. תחנות טלוויזיה, חוץ מהתחנה שפתח אותו הגיאורגי הדתי הזה מירצליה, שגם יורדים לו לחיים ורוצים להם את המוות כדי לסגור אותם, כולם שלהם מאז קום המדינה. כל התחנות רדיו, הכל שלהם. כל העיתונאים, הכל מהצד שלהם. כל האלופים בצהל, כולם משלהם. היה איזה אחד דתי עכשיו, תטלוף, זרקו אותו. ווינטרו, ווינטרו, ווינטר, ווינטר. מיד זרקו אותו, למה הוא לא משלהם? זרקו אותו. כל הממשלה בידם. אפילו שהממשלה כביכול עכשיו נבחרה ימנית, זה לא משנה, כי הבגץ הוא שולט במדינה, הממשלה הם סתם בובות. המשטרה בידיהם. הכל בידיהם, אין דבר שלא בידיהם. כל האוניברסיטאות בידיהם, כל המשרד החינוך בידיהם, כל הבתי ספר, כל השטיפת מוח לילדים, זה הכל בידיים שלהם. אין מוסד במדינה שהוא לא ב-100% בשליטתם. אפילו הגבורה של החיילים כבר בידיהם. גם זה, הם כבר שם מחליטים, אסור לכתוב השם מקום דמו. לא, הנה, ישרו להם. ישרו? תראה דבר מוזר, עכשיו מחבל רוצח לכל הדעות רצח בן אדם, רצח יהודי או רצח חייל שהחייל הזה הלך להגן עליהם אז עכשיו אומרים שהשם יקום בזה שרצח אותו בלי קשר עכשיו יהודי גוי, גם אם זה חייל דרוזי, חייל בדואי, לא משנה החייל הבדואי הזה נרצח על איזה מחבל אז כותבים על הקבר של ה' יקום דמו, בין בזה יהודי, בין בזה גוי, העיקר שזה בן אדם שעשה מעשה חיובי, הלך לשמור על האזרחים, מסר את נפשו, אז אנחנו אומרים, תפילה, מה היה תפילה? שבורא עולם ישלם לנבל שהרג אותו. מה יש בזה? לא מבין. בעצם זה שהם באים ומתנגדים לזה, הם בעצם אומרים לך, אנחנו בעד המחבל. למה אתה מקלל אותו? אנחנו שונאים את החייל ואנחנו אוהבים את הרוצח של החמאס. זה מה שהם אומרים. תסתכל בין השורות. רב חכם, הוא לא שומע מה אומרים לו. הוא שומע מה שלא אומרים לו. מה שאומרים לא מתאר לעולם את הבעיה. באים אליי בעל ואישה לפקוט על המצב. אני מבין ממה שהם לא אומרים, מה באמת המצב. כי הם לא תמיד יגידו לך את הכול. ואיך אני מבין? מהשפת גוף, מהצורה שהם אומרים, מסתירות במה שהם אמרו עכשיו ומה שהם אמרו שבוע אחרי. למשל, היה הרב שח, היה המנהיג של העולם החרדי, ראש ישיבת פונוביץ', בא אליו איזה רב, ראש ישיבה, בוכה לו, עוד הרב, אל תשאל מה קרה. אחד הרבנים שמלמדים אצלי בישיבה החליט לעזוב ולפתוח ישיבה בעצמו. אני צריך שתדבר איתו, שכנע אותו לא לעשות כזה דבר. חצי מהתלמידים כבר ההורים אמרו שהם יעברו לישיבה החדשה. למה שיעשה כזה דבר? מה רע שכולנו נהיה בישיבה אחת? נתתי לו הכול, מזכורת, כבוד. למה הוא צריך לפתוח לעצמו ישיבה שעכשיו נתפצל ויהיה מחלוקת? תדבר איתו שיבטל את התוכנית. הרב שח אומר לו, חכה רגע, היה לו במזנון כסף, פתח את המזנון, הוציא עשרת אלפים דולר, אמר לו, אשכויח, מה זה אשכויח? אישר כוח, נתן לו חבילה כזאת של דולרים, אומר לו, השם יהיה בעזריך. ההוא, אור הוא עיניו, לקח את החבילה, תודה כבוד הרב, תודה, תודה, הסתובב והלך. העוזר של הרב שח אומר לו, כבוד הרב, מה קרה פה? הוא בא לדבר איתך, שהוא לא יפתח ישיבה, מה עכשיו אתה מוציא לו כסף, נותן לו? אומר לו, אתה לא הבנת מה באמת מפריע לו. מה מפריע לו? מה אכפת לו שתהיה עוד ישיבה, בעשרה קילומטר בעיר? מי זה מפריע? מה שהפריע לו זה שהתורמים, שהתורמים לו עד עכשיו, התחלקו בינו לבין השני. אז הרגעתי אותו, הנה כך, אז עשרת אלפים דולר היה כמו מאה אלף של היום. אנשים נותנים לרב הגדול תרומות והוא מחלק את זה. נתן לו במקום את ה-10,000 דולר. הנה, אתה כבר מסודר שישה חודשים, אין לך מה לדאוג. זה התקציב של הישיבה. אז הוא מיד קם, נפטרה לו הבעיה. למה הוא לא אמר, הוא יוכל לי עכשיו את התרומות, יהיה קשה, איך אני אתמודד? כי לא נעים להגיד כזה דבר לרב. פעם בא איזה אחד לרב יואל מסתמר, הוא אומר לו, כבוד הרב, אני מחתן את הבת שלי, אין לי שום כסף, אין לי כלום. הוא אומר לו, כמה אתה צריך? הוא אומר לו, אני נשאר לי כרגע עכשיו, נשלם עוד עשרת אלפים דולר. לתזמורת, לקייטרינג, לזה, לשמלה, אתם יודעים? אז החתונות היו מאוד פשוטות, לא חתונות פה, אני יודע, מעולמי ורסאי, כל הדברים האלה. חתונות פשוטות. אז הרב אמר לו, טוב, בוא נראה איך אני יכול לעזור לך. הלך לכספת, הביא לו 9,990 דולר. כמעט את כל הסכום. הוא אמר שצריך 10,000. היה חסר, אומר לו, אני מצטער, ניקיתי את כל הכספים שהיו לי פה, זה מה שנהיה לי. חסר רק 100 דולר, תסלח לי. בעזרת ה' תוכל להשיג את ה-100 דולר האלה לבד. תודה, תודה, כבוד הרב, שקויח וזה, לקח את הכסף על ה... אגב, ביי, באהבה רבה, כבוד הרב, אנחנו מחלקים מיליוני דולרים לישיבות, מה עכשיו אתה... מה היה ההצגה הזאת? אומר, אני רציתי שהוא יהנה מהכסף. אם הייתי במכה נותן לו את כל ה-10,000 דולר, הוא לעולם לא היה סולח לעצמו. למה ביקשתי רק 10,000? בשנייה הוא שלף לי את כל הסכום. הייתי צריך לבקש 30. כבר הייתי מזכיר דירה לילדים, קונה להם ראיות. עכשיו שעשיתי את עצמי, כאילו גירבתי את הדולר האחרון שהיה לי, איך הוא מרגיש נפלא? ניקיתי את הרב עד הדולר האחרון שהיה לו בקופת צדקה. איזה מזל שביקשתי עשרת אלפים ולא שבע. את כל מה שהיה לו ניקיתי. אתם מבינים מה זה פסיכולוגיה של אדם? פעם הרב שלי סיפר לי סיפור. הוא אומר לי, בוא תראה מה זה בן אדם. תלמיד שלי מתחתן. הוא אומר, כבוד הרב, במוצא שבת יש אצלי בבית שבע ברכות. אמר, תבוא בבקשה, תן דברי תורה. בירושלים. מגיע הרב, כל הבריכים וזה, הוא בא, אומר לו, הבחור, כבוד הרב, בסוף הערב, כל האלכוהול שיישאר, הינות, הערק, הוויסקי, הבירות, הכול, כל האלכוהול שיישאר, אני רוצה שאני ארוז לך את הכול בקופסאות, ונביא לך את זה לבית, הכל שיהיה לך. כל השאריות. אומר, אני התיישבתי שם, ואני מסתכל, זה מוזג לעצמו וויסקי. אני אומר, מה אתם עושים? כבר התחלתי לחשוב על חשבוני הם שותים. זה מוזג, האוש הופך על השולחן, כוס לרעש וויסקי. אומר, כל אחד שהיה שותה איזה כוסית, הייתי מקבל צביתה בלב. הבנתם מה זה בן אדם? נתקדם. בקיצור, רבותיי, הם באים, מתלוננים, המתעוננים האלה. מה, אנחנו סובלים פה, וקשה לנו, ומה הם עושים? מסיתים טעם. מסיתים טעם. עכשיו הם מסיתים טעם, הרקדוש ברוך הוא מחליט, אין בעיה, אני אביא לכם בשר. מביא להם סלבים. אתם ראיתם פעם סלב? זה אוף רציני מאוד. מקבלים את הצלב, מתחילים לאכול, ומתחילים למות. כתוב שהם מתים שהבשר בין שיניהם. למה זה כתוב? מי מבין? אין מילה מיותרת בתורה. מה אכפת לי אם הם מתים עכשיו דקה לפני, דקה אחרי? מה זה משנה מתי הם מתים? הם מתים בגלל הבשר, נכון? בגלל שאתם בשר, תקחו בשר ותחנקו. מה זה הם מתים שהבשר בין שיניהם? עוד נחזור לזה. אני רוצה לשאול אתכם שאלה. עכשיו, אנחנו קבוצה של אנשים, לא אכלנו חודשים בשר. היינו בעזה, במילואים, לא יודע מה, באים, מעריכים את הסטקי, מעריכים את הברביקיו, ומסתערים על הבשר. עכשיו, חבר, טק, אכל את הבשר, בום, נופל, אין לו דופק. השני אכל, יציק אכל, אבי אכל, אבנר אכל, דוד אכל, כל מי שנותן בי שניים נופל ומת. אדם נורמלי שראה שניים שלושה שנחנקו. אפילו אחד, לבר דעת, אחד אכל מהבשר ונפל ומת, אני כבר לא נוגע. לך תדעי, זה הרי לא יש בבשר הזה. לא נוגע. קל וחומר שניים. על פי שני עדים קום דבר, שניים אכלו מהבשר ומתו, מי נוגע בזה? מה הולך פה? מאות מתים פה, וממשיכים לאכול. התשובה, רבותיי, וזמננו עזל, אז רק כשנסכם את הסוגיה. יכול להעלות על הדעת שבן אדם אוכל עכשיו יש לו תאהבה לבשר. הרי קודם כל אמרנו שאין להם תאהבה לבשר. זה סתם תירוץ. יש להם כפסים שם, יכולים לעשות לעצמם בשר. חוץ מזה אמן וטעם, התשובה, רבותיי, שעכשיו הם אוכלים את הבשר, אתה רואה שאנשים נופלים ומתים. איך אתה אוכל? התשובה היא שתי תשובות בדבר. דבר ראשון, מה זה והבשר עוד בין שיניהם? אתם יודעים, מי שאוכל בשר צריך לחכות... מי שאוכל בשר צריך לחכות שש שעות עד שמותר לו לאכול מאכלי חלב. מה הסיבה? יש שתי דעות בגמרה. דעה אחת, עד שזה מתקל בבטן לגמרי וכבר אין יותר בשר, כבר נתקל וכולי, יתפרק וזה, מה שנקרא נמאס, אז אתה יכול לאכול חלקי, אסור להרבב חלב עם בשר. זה סיבה אחת. סיבה שנייה, שתמיד בשר נתקע בשיניים. תמיד כשאתה אוכל בשר, תראה, נשארים לך, אתה צריך דנטל פלוס, תמיד נתקע לך בחריצים של השיניים בשר. לא תמיד אתה מרגיש מיד. אבל גם אם תישאר לך חתיכה 24 שעות שם, אחרי ששעות ארוך מפרק אותה וממיס אותה, אין לה יותר דין של בשר. אם אתה תראה את זה פה, אתה לא תדע שזה היה בשר. זה השתנה לגמרי צורתו. אז אחרי שש שעות, אתה יכול לאכול מרחלי חלב, כי גם אם הם יגעו בחתיכה הזאת, היא כבר נמאסה. וזה מה שהתורה אומרת. הם אוכלים והם מתים שהבשר בין שיניהם. זאת אומרת, היה שש שעות למות. לא מתו מיד. אם היו מתים מיד, מי היה אוכל? אף אחד לא היה אוכל. זה הסבר אחד. הסבר שני, ידוע שכתוב בגמרה שרגליו של אדם ערבות לו ביום המיטה. מי שעכשיו נגזר עליו למות ביום פלוני בשעה פלונית, ביום שהוא אמור למות, אין לו יותר בחירה. כל יום בחייו אנחנו בוחרים להיות צדיק, להיות רשע, לתת תרומות, לגנוב, לרמות, לשקר, לשמור שבת, לחלל שבת, איך להתלבש, מה להגיד, לפגוע באנשים, לעזור לאנשים. זה הכל בחירה אצל האדם. צדיק או רשע לא נאמר. הכל הוחלט בשביל האדם משמיים, אם יהיה יפה, אם יהיה מכוער, אם יהיה זכר, אם יהיה נקבה, אם יהיה לו מוח חריף, אם יהיה לו מוח טיפה, שיהיה גבוה, נמוך, בריא בגופו, חולני בגופו, הכל נקבע לך. הכל כבר ב-DNA, הכל כבר קבוע. איפה תיוולד, מיהו עורך, הכל נקבע לך. דבר אחד לא נקבע, לא נאמר. אם להיות צדיק או רשעה, לא נאמר. שזה תחליט בריאת האדם, אם להיות צדיק או רשעה, זה אך ורק בידו. אף אחד לא גוזר עליך להיות רעשה, אף אחד לא גוזר עליך להיות גנב, אף אחד לא גוזר עליך להיות נועף, אף אחד. זה הכל בחירה שלך. אז עכשיו, ביום המוות אין בחירה. הקדוש ברוך הוא משתלט לך על הרצונות. ומוליך אותך למקום ששם אתה צריך למות. אם זה מפגיעת אוטובוס, אם זה מנפילה ממרפסת, אם זה באיזה, אני יודע מה, פיגוע טרור, או אפילו סתם מתקף לב. אבל איפה זה יהיה ובאיזה דקה זה יהיה, זה כבר נכתב בראש השנה האחרון. עכשיו רק מוליכים אותך למקום ששם אתה צריך להיות. היה איזה מעשה, איזה חרדי אחד ישב באוטובוס בתל אביב, פונה אליו איזו בחורה, בשנות ה-30 לחייה, אדוני, מה שעה?" אומר לה, עשרה לשש. אחרי חמש דקות, היא במתח. אתה רואה שהיא מתוחה והיא רצינית. אדוני, מה שעה? חמישה לשש. הכל בסדר, גברת? היא אומרת, אני לא יודעת. מה פירוש? היא אומרת, אמא שלי, היא נפטרה כבר לפני כמה שנים. היא הייתה אישה מאוד צדיקה. ואני לא דתייה. אמא שלי הייתה דתייה. בשבועות האחרונים אמא שלי באה אליי כמה פעמים בחלום וכל הזמן אומרת לי, את חייבת להתחיל לשמור שבת. לא נשאר זמן, את חייבת לשמור שבת, את חייבת לשמור שבת, ואני עונה לה בחלום, לא רוצה, אני לא מעוניינת להיות דתייה. אתמול היא באה אליי בפרצוף זואף בחלום, כבר פעם שלישית, אומרת לי, נו מה החלטת, את רוצה לחזור בתשובה ולשמור שבת או שאת רוצה להמשיך להיות ככה? אמרתי לה, אני רוצה להמשיך להיות ככה. היא אומרת לי, אם ככה, תפגשי אותי מחר בשש בערב בכל בו שלום. עכשיו, כשאנחנו היינו ילדים, היה רק את כל בו שלום, כל הארץ הייתה גמדה. בניין הכי גבוה היה שבע קומות. בניינים ממוצעים היו ארבע, חמש קומות, לא היה בניינים כמו היום בתל אביב, ככה גורדש חכים. אז שהיה בניין 33 קומות, כל ילד רצה שההורים שלו יקרו אותו באוטובוס לתל אביב לראות את כל בו שלום. זה היה אטרקציה, תראו איזה ילדות הייתה לנו. היינו משחקים גולות וגוגאים של המשמישים. מי היה לו מחשבים, דברים, אקסבאס, כל השטיות שיש היום. היינו מכלום עושים משחקים, קרוב לקיר, זורקים גוגאים. נכון? אתם זוכרים? או עם סכין, עושים עיגול על החול, עם סכין, כל אחד לוקח את הסכין, חותכים, מחלקים את העיגול. משחקי של ילדים. אני לא אשכח, הייתי אומר לאבא שלי, אבא, מתי אני אלך לראות את כלבו שלום? אה, אתה מסתכל, רואה בניין שלושים ושלוש קומות. אז היא אומרת, היא אמרה לי, תפגשי אותי מחר בשש בערב בכלבו שלום. עכשיו, הוא אמר לה חמישה לשש, ותחנה הבאה זה כלבו שלום. החרדי הזה נהיה סקרן, מה זאת אומרת? אמא שלו נפטרה, מה זה תפגשי אותי בזה? הוא נהיה סקרן. אמר, אני ארד גם כי נראה מה קרה. הוא יורד, עוקב אחריה, שתי דקות לשש, דקה לשש, היא מגיעה לרמזור, מעבר חצייה, לחצות לכל בו שלום. איך שנהיה ירוק, התחילה לעבור במעבר חצייה, באה איזו מכונית במהירות, פום! פגעה בה, הרג אותה במקום. 6-0-0. תפגשי אותי בקודם שלא, והוא שלח את זה לרב זילברשטיין, הוא פרסם את זה בספר שלו, תמאסה. האישה הזאת נפגעה מאוטו. איך היא נפגעה? מאוטו, מה זה, איזה סוג של מוות זה? כשאוטו פוגע בבן אדם ועורג אותו במקום, מה זה? הרי יש, לא, הרי יש ארבע מיטות בדין. יש סקילה, שריפה, ערג וחנק. סקילה? אדם שנופל מבניין גבוה, סקילה. אדם שנתקר, מה זה? חרב. או יריעה, חרב. אדם שנחנק, תובע, או שחנקו אותו עם איזה חבל, זה חנק. אדם שנשרף, או שנחנק מאש, מהשן של האש, זה שריפה. אדם שחטף מכה רצינית, פגע בו אוטו, פגע בו איזה סו שרץ, אני יודע מה, הוא נפל ממרפסת, לא עלינו ולא עליכם, זה נקרא סקילה. הגמרא אומרת מאז ש... בתלה סנדרין, בית הדין הגדול של 71 חכמים מאז שאין בית מקדש, אין סנדרין. אז אין יותר 400 בית דין. אין חכמים שיבדקו את מי להוציא לעורק, את הרוצחים, את המחללי שבת ואת העובדי עבודה זרה. אין כזה דבר. אז תודה. אז עכשיו, כיוון שאין עובדי עבודה זרה, אז מה, איך עכשיו הקב' עושה את הדברים האלה? כתוב שהקב' מבצע בעצמו את ארבע מיטות בדין. ארבע מיטות בדין לא בטלו. למשל, אם אדם לא עלינו, הוא מתרסק במטוס. זה כל ארבע מיטות בדין ביחד. יש שם גם, עפים כל מיני כיסאות, דברים פוגעים בו, זה סקילה. יש שריפה וחנק, ועשן, אז זה שריפה. כל מיני דברים חדים נכנסים לו בגוף, עושים חורים, זה חרב. וגם מאשנו נכנעת, זה איך, זה, ו... ואמרנו, גם סקין, הכל, כל הארבע במכה, שהמטוס גם התרסק, לא עלינו ולא עליכם, עכשיו, האנשים לא יודעים את זה, אבל אין כזה דבר, בסופו של דבר, אדם לא יכול להימלט מהקראש בוכו, אז רק נסכם את הסוגיה, אז הם באים עכשיו, והקדוש ברוך הוא נותן להם בשר, והם אוכלים את הבשר, הם לא מיד מתים, כולם שמחים וזה, אבל בעוד הבשר בין שיניהם, זה כמה שעות, לאט-לאט פתאום מתחילים למות, זה מת, הוא מת וכולי. אבל התירוץ השני, כמו שאמרנו, ביום המוות רגליו של אדם ערבות לו, לקחת אותו למקום עכשיו, כיוון שבראש השנה הקדוש ברוך הוא כתב שכך וכך אנשים צריכים להיפטר, אז האנשים האלה, ביום שהוא שלח להם את הבשר, הם כבר נגזר עליהם למות. וממילא אין להם בחירה. להם אפילו הם אמרו שאנשים אכלו את הבשר ומתו, בן אדם נורמלי לא ייגע בבשר. אבל הם אכלו את הבשר כי אין להם בחירה. כי הקב' הוא כפה עליהם. כמו שכפה עלינו את התורה במתן תורה. כפה עליהם הער כגיגית. וזה, ברוך השם, אני חושב שענינו על כל השאלות, נכון? כל מה ששאלתי, סיכמנו, משהו אישרנו פתוח, מהשאלות ששאלתי. אז זו הנקודה. הנקודה היא שהקב' אחו לא אוהב מתלוננים. אומר אברהם ליב שטיינמן, שאחד הסיבות שתפילות של אדם לא מתקבלות בשמיים, בגלל שהוא מתלונן על מצבו כל הזמן. אתם מכירים בארץ, מה נשמע משה? וואלה, יהיה טוב. מה זה יהיה טוב? זאת אומרת עכשיו רע. מה יתעונן אדם חי? יש פסוק. מה יתעונן אדם חי? איזה רשות יש לאדם שחי ונושם? איזה רשות יש לו להתעונן? להתעונן זה הכוונה להתלונן. אתה חי. מה זאת אומרת אתה חי? גם כלב חי. מה זאת אומרת? רואים מכאן שכל עוד אתה חי, אתה יכול לעשות מצוות, אתה יכול לשפר את מצבך בעולם הנצח, כמה שאתה סובל, כמה שאין לך וכמה שאתה בלחץ וכואב לך ומה שלא תגיד, זה כלום, כי בסופו של דבר האיסורים מועילים לך. זה שאתה עני, מועיל לך. זה שלא מצאת שידוך, מועיל לך, כי אתה סובל. זה שעוד אין לך ילדים, אתה סובל, מועיל לך. זה שאתה חולה ויש לך כאבי גב וכאבי שיניים וכאבי לב, הכל מועיל לך, אז מה אתה מתלונן? הרי בסוף שיבואו ויראו לך את החשבון כמה אתה מקבל על כל האיסורים, אתה תגיד, למה נתתם לי רק כל כך קצת איסורים? למה? אז על זה נאמר מה התעונן, אדם חי ובוא נסיים בסיפור מרגש. היה אחד רב, מערי דיסקין קראו לו, חי לפני מאה ומשהו שנה. אז לא היו בתי חולים כמו היום, מחשבים, מסגנים, אתם יודעים, זה היה הכל מלוכלך וזה. בקושי היו, בקושי היו מטפלים בחולים, מחליפים להם כמה סדינים וכאלה. יום אחד הוא היה בעיר, שדודה שלו הייתה מאושפזת. דודה שלו. הוא אמר, הזדמנות, אני אלך לבקר את דודה שלי. הוא מגיע לחדר של דודה שלו, נורא והיום, הרצפה שחורה, חדר מוזנח, אישה מבוגרת שוכבת במיטה, מחופרת לסקית של האינפוזיה, ולסקית של הצרכים. שתי סקיות. איך שהיא ראתה אותו, שלום, כבוד הרב, היא דודה שלו. באתי להתפלל עלייך, באתי לבקר, הייתי באזור. אז היא אומרת לו, תן לי ברכה לפני שאתה הולך. אומר לה, במה לברך אותך? תברך אותי שאני חיה חיים ארוכים. בעריכות ימים. הוא לא יכול להתאפק. אומר לה, דודה, את כבר כמה חודשים פה מרותקת למיטה, ספק אם אי פעם תצאי מפה. תראי את התנאים שלך פה. את לא יכולה אפילו לקום לשירותים. צריכים להחליף לך פה חיתולים וסקית של הצרכים. מי רוצה כאלה חיים? לא מתאים לך כבר שתלכי לגנדת? מה את רוצה? להישאר פה בכוח. מלא על החיים. את הולכת, רואה, מדברת, מטיילת. נו, מי רוצה להיות במקום הזה? אמרה לו, אני מתפלט עליך. שלפה ספר תהילים מתחת לקרית. אומרת לו, פעמיים בחודש האחות נכנסת להחליף לי את הסקית של הצרכים. היא מסלקת את הסכית המלאה והיא שמה לי סכית חדשה. יש לי זמן באותו רגע להתחיל את הספר תהילים ולסיים אותו עד הפעם הבאה שאני צריכה לעשות צרכים. פעמיים בחודש אני גומר את ספר תהילים ומשבחת את השם בכזו התרגשות. ואתה שואל אותי למה אני רוצה חיים ארוכים? תראו איזה אנשים היו. זה כל מה שעניין אותה, שהיא יכולה פעמיים בחודש לקרוא את הספר תהילים. חוץ מזה, מה יש לה בחיים? היו שני אנשים בבית חולים, נגיד רובן ושימון, אחד ליד החלון והשני בפנים. אתם מבינים איך זה בבית חולים? יש חלון, אחד, המיטה שלו ליד החלון. עכשיו, כולם רוצים ליד החלון. אף אחד לא רוצה להיות בפנים, להסתכל על המנורה. זה של יד החלון, אוכל לו את הלב יום-יום. וואו, איזה אגם יפה, איזה מזרקה יש בחוץ, ילדים, היום כנראה יש איזה חג, ילדים לבושים יפה, כולם, אני רואה ברבורים פה, וכולם משחקים בכדור, הילדים, איזה שמש יפה, הוא אוכל את הלב שלו. עכשיו, זה שליד החלון, כל כמה זמן מקבל את כיף. כשהוא מקבל את כיף, השני צריך ללחוץ על הלחצן חירום, ואז באים, נותנים לו מכות חשמל, וזה, מצילים אותו. אבו אמר, מה אני אמציל אותו כל פעם? אני צריך לעצמי את המיטה הזאת ליד החלות. פעם הבאה שהוא מקבל את כיף, אני אעשה את עצמי ישן. אבו פתאום ארך, ככה קופץ, אה, אני נחנק. ארוך נוחר. זה הלך לעולמו, נכנס את האחות, הוא עושה את עצמו, התעורר. וואי, למה לא צלצלת? מה צלצלתי? אני עכשיו התעוררתי. מה קרה? הוא מת כבר. אללה אי רחמו. אומר, גברת, תדאגי עכשיו לפני שאתם מביאים עוד חולה לחדר, תחליףי בין המיטות, שימי אותי ליד החלון. היא אומרת לו, מה אכפת לך חלון או פה, מה? היא אומרת, אני גם רוצה לראות את האגם, את הברבורים, נמאס לי להסתכל על התקרה פה. היא אומרת לו, איזה אגם מטומטם, זה מזדרון של קומה שלמטה פה. היא זיזה אותו לחלון, הוא רואה מזדרון עם קירות וזה, אנשים בבית חולים. אין, לא היה גם, לא היה בחבורים, לא היה כלום. שאני מועבד עליו. אבל זה גם מה שהביא למותו. בקיצור, רבותיי, אגב, זה ברחול לא אוהב מתלוננים. בוא נלמד מהדרשה הזאת יסוד לחיים. כל דבר שקורה, תודה להשם, משתבח שמו, אני מודה להשם. ברוך השם, אני נושם. ברוך השם, אני נושם. אמרת שיש לך כאבים, נו מה? כאבים, זה חלק מהחיים. אמרת שהפסדת בעסקה האחרונה הרבה כסף, ברוך השם. אמרת שהפסדת את הבית, ברוך השם. למה אתה כזה שמח? אני שמח שרצון השם מתקיים. ברור העולם רוצה אותי ככה. אני שמח שזה רצונו, מה? אני יכול לחלוק עליו, הוא יודע מה טוב לי. והרי יש לנו את האמרה המפורסמת, כל מן דוד רחמנה, כל נתב אביד, כל מה שעושה ה' עושה את טובתו של האדם. אז כולם שואלים, האוקטובר 7 היה לטוב? השואה היה טוב? כל הפיגועי הטרור זה טוב? כל כך הרבה אנשים מתים מסרטן זה טוב? כל כך הרבה ילדים מסוממים זה טוב? מה טוב? כל כך הרבה גירושין, כל כך הרבה צרות, כל כך הרבה מחלוקות, הפגנות, בעיות, פוליטיקות. מה טוב? כמעט ואין שום דבר טוב. נכון ככה שואלים? אז מה, אנחנו אומרים, נהיה בת יענה, נכניס את הראש בחול, ונדמיין שהעולם הוא מושלם. אז מה, החכמים לא ידעו את זה? מה, בזמן חזן לא היו מתים, לא היו אנשים מתים צעירים, לא היה עוני, האנשים לא היה להם שלושה ימים מה לאכול, הגמרה מתארת רבנים, שלושה ימים לא אכלו כלום, הבטן שניים כבר נדבקה לגב. תמיד היה בעיות, תמיד היה פרעות, תמיד היה פוגרומים, תמיד חטפו ילדים אגועים, תמיד היה בעיות. אז עכשיו, החכמים אומרים לך, הכל מושלם וטוב. מה שקרה לך זה הכי טוב שיכולה להיות לך. איך? אתם יכולים לשלחת תשובה לזה או לא? אני אסבר לכם, ובזה ממש סיימנו. אם בן אדם עכשיו קיבל את כיף לב, נכנס לבית חולים, שישה חודשים פתחו לו תחזה, הצילו את חייו, אבל הלך לו הביזניס. סגור הביזניס, אין מי שיעבוד, שישה חודשים, העובדים גנבו מה שגנבו, פעשת רגת, נכנס למאות אלפים חובות. והוא שוכב בבית חולים מיואש. חסר עונים. הוא יודע, ביזניס עכשיו, אוכלים אותו, בוזזים אותו, הוא חייב כספים, שכר דירה. הוא בבית חולים. בא אליו הרב, אל תדאג, משה, השתבח שמו, איך השם אוהב אותך, איך הוא דואג לך, תראה איך אתה פה בבית חולים, עם חזה פתוח. ואיך הביזנס שלך יורד לתימיון. אבל כבוד הרב, אתה שתית משהו? אני עכשיו מיואש, רוצה להתאבד, אתה אומר לי איזה כיף לך, איזה טוב לך? אז הוא אמר לו, תשמע טוב, אם לא היית מקבלת את כיף לב והיית פה שוכב וזה, והביזנס הולך, היית כבר מת והיית בגיהנום מזמן. מה עשה בוראולם? נתן לך סתירה כזו רצינית, שעכשיו אתה מסתכל על כל החיים אחרת, כבר לא תרדוף אחרי ממון, הכל ירד לתמיון, הבנת ששלושים שנה שרפת בדמיונות שלך ובשקרים שלך ובבלוף שלך ולרמות הקליינטיים ולחלל שבתות, קיצור, חטפת בומבה לכל החיים. עכשיו השאלה, מה תוציא מזה? אם אתה חכם, תגיד, חטאתי, הביתי, פשטתי, אני מחשב מסלול מחדש. משתנה. צניעות, תורה, יושר. אמונה, משתנה, תפילות, תפילין, משתנה, אני נהיה בן אדם חדש, בעל תשובה, אני בן אדם חדש. אז יצא שהדבר הכי טוב שקיבלת זה, הבית חולים הזה. זה דבר שהציל לך את הנצח שלך, לא את החיים בעולם הזה. פה תוך שנייה מתים, העולם הזה כערף עין, אומרים חזק, ערף עין, מצמוץ ונגמרו החיים. העולם הנצח שלך ניצל בזכות הניתוח הזה. עכשיו תגיד, אז רגע, בעולם יכול היה לעשות את זה גם בלי זה. היה יכול לתת לי מכה אחרת, גם הייתי מזדעזע. אז הוא אומר, עכשיו שכבר עשית את כל העבירות הנעל, והסתן מקטרג עליך בבית דין של מעלה, שלא מגיע לך לנשום עוד נשימה אחת, מה עשה בעולם? נתן לך את האיסורים האלה? זוכרים מה אמרתי לכם? הקדיש את השיעה? ירדה השאה עכשיו ל-20%. קיבלת עכשיו חיים, יש לך זמן לחזור, לתקן, ויהיה לך גם עולם הבא. עכשיו שכבר עשית, אין לבורא עולם ברירה. הוא חייב לתת לך את הסתירה, כי אם לא, זה השטן בבית דין של מעלה טוב, ואללה, קח אותך מהעולם, אתה לא מגיע לך להישאר פה. אתה 40 שנה מורד בבורא שלך, הוא נתן לך חמצן, משתמש בזה נגדו. נתן לך מים, אוכל, אתה משתמש בזה נגדו. נתן לך בריאות, אתה משתמש בזה נגדו. נתן לך אוטו, אתה נוסע בשבת. נתן לך כסף, אתה פוגע באנשים איתו. נתן לך פה כל היום לשון הרע. נתן לך אפשרות להיות עם אישה, אתה הולך עם נשים שאסור להיות איתה. כל מה שנתן לך, אתה משתמש בזה נגדו. עכשיו שקיבלת סתירה מהאבא אוהב, אתה בוכה? אם הוא לא ינתן לך את הסתירה, זה בגלל שהוא שונא אותך. אלא כיוון שהוא אוהב אותך, הוא ינתן לך את הסתירה. כי אכפת לו ממך. ולכן העם ישראל זה העם הכי מיוסר בהיסטוריה של העולם. אין אף עם שקיבל אפילו חמישה אחוז מהאיסורים של העם ישראל. זה עם נרדף, כולם רוצים להרוג אותו, שונאים אותו. לא משנה מה היהודים, תמיד ישנעו אותם. עשירים, עניים, חכמים. בנדודים, בארץ, כל מקום התעוררו עליהם תמיד. מי מעורר תגועים על עם ישראל, הקב". זה פסוקים מפורשים. עכשיו שאתה רואה שבכל העולם מתעוררים עלינו, סימן שבורא עולם נותן לנו סתירה. אז כל אחד מאיתנו וכל אחד שקשור אלינו, אם לא יתעורר עכשיו, מתי יתעורר? הבנתם רבותיי, אי רצון בעזרת השם, שהדברים שאמרנו גם יעזרו לחולים ברשימה וגם יהיה לכל אחד ואחד מאיתנו התחסקות וסיעת הדשמיה ויהיה בבית הזה ברכה והצלחה ונזכה גם להיות כאן בקרוב בברית מילה בעזרת ה' ברוך אדוני לעולם אמן ואמן
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
