Fear - Is It Good Or Bad? (In La)
A Hebrew monologue exploring fear of Torah and divine law in Jewish tradition. The speaker argues modern Jews avoid confronting the full weight of Jewish law, creating a superficial relationship with tradition, and calls for deeper study and personal responsibility to understand the interplay between free will and divine design.
Chapters
בוקר טוב לכולם, אני מאוד שמח להיות כאן בלאה היום, בלאבריאה אני רק הגעתי לפני כמה שעות ואני אשמח להיות כאן עד השבוע הבא וברוך השם, זה נחלץ במהלך יפה, כשאדמון שאל אותי לבוא לדבר במהלך הזה, זה נחלץ במהלך יפה. אבל ההיסטוריה אחרי שאני הייתי כאן היום, במהלך, אנחנו צריכים לראות את יד השם בכל דקות של החיים שלנו. אם לא בכל דקות, בכל דקות. או בכל שעה. אם אתה לא מסכים כדי בכל יום אבל לא יותר מזה אם יש לך יום, יום שלך, שאתה לא ראה את יד השם שלך משהו לא נכון עליך אני אביא לך דוגמא היום, אני באתי עם כל המשפחה שלי ללה, הייתה לנו פליטה, 9 ע'מ. באוניברסיטת נווארק צריכים להצטרף כאן ב12 ע'מ. כשאני הגעתי לאירופה, הפליטה הייתה קלטה ל-7.00 עד 10.00, זאת אומרת, אין לוקציה מה אני עושה עכשיו באירופה ל-10.00 שעה? אני אעשה את זה כל יום אז מה קרה? אני אמרתי לצד האחורי, ברחוב, מה אנחנו יכולים לעשות? תביאו את הכל לטלפון, הטלפון גדול, תביאו לי אתכם, אני לא יודע, אני לא יודע איפה אני הולך, תביאו לי למקום, הרבה אנשים, תביאו לי למקום איסולטי, ארבעה אנשים אונליים, תסתכלי פה, הם יקבלו לך, הם יקבלו לך פליטה, אני הולך, אמרתי להם, אנחנו שתי אנשים, זה לא פשוט למצוא שתי אנשים, אין פליטה, ממלוא עד היום, כל הפליטות נקבלו, הם אומרים, אני מבטיח פה, אני מבטיח שם, אנחנו מבטיחים הכל, אין שום דבר, הכל נבחר. הם אומרים, אתה יודע מה? יש פליטה ללכת לאטלנטה. היא הייתה מנצחת לשבוע 7. וזה נגמר ל-8.30. יש לך 25 דקות להכניס את זה. לא יש סיכוי שתכניס את זה, בגלל שאני עדיין לא קיבלתי סיכונות. יש לנו הרבה סוטקייסים, המשפחה היא רגל גדול, כמעט לא מרגישה, אז מה צריך לפסק? אנחנו נמצאים על רגל, לא משהו מתחיל, 2 אנשים, יותר מ-50 אנשים ברגל המשפחה. אני אומר לאמא שלי, זהו. עכשיו אני חושב שאם הם יכולו להשתתף את הטלפונים לטלפון לאטלנטה, ואני נמצא פה, מה יהיה עכשיו? כל הדברים שלי יכולו ללכת לאטלנטה. אני מנסה לדבר על מה לעשות. אחד מהם נמצא שם. אני לא בטח, שר. אתה יכול ללכת ראשי מי. והוא נחזור לאחד מהאחר. אתה מרגיש אם אנחנו נלך ככה? ככה, כדי להשתתף ככה? 50 אנשים וחצי דקה. כל אחד היה מלמד להגיד שאני מלמד, נכנסנו לסיכונות, נכנסנו, ועכשיו הם קיבלו שלושה סוטקייסים. יש לי שבעה דקות לפליטה, 8.30, שבעה דקות, ואני עדיין צריך ללכת הרבה דרך לבית. אמרתי למילון שלי, האנגלית נפגעה. אמרתי למילון שלי, הגבירה נפגעה, אתה מגיע עם סאקס, אני אקבל את האנגלית שלך שם. אני חושב, מה לעשות? מאה דברים מגיעים לרעיון שלי. ואז הייתה לי דעה. אמרתי ל�מילון שלי, הלכו לגבירה, אל תשכחו שהם יפגעו. רק תגידו להם, אנחנו באים, יש לנו את הכול על הטלפון, ומזמן שהוא מדבר עםהם, הם אמרו, אני סליחה, אתה יצא מן הטלפון והם יהיו צריכים לחזור כאן. רק כשאנחנו הגענו, הם חזרו את הדור. ממש, בבקשה, בבקשה, אחת בבקשה, לא שתיים בבקשה, אחת בבקשה. אני הלכתי, הם חזרו את הדור, והם נפגשו. והם היו צריכים להתאר כמה דקות. זה היה כל מה שבאמצע של השגחה, וזה מה שאנחנו אומרים כל יום בברוך שאמר, ברוך גוזר ומקיים. ברוך גוזר, ה' עושה דקרי, ולפעמים מתחיל לתפול איך להוביל את הדקרי. השאלה היא, רואים את זה או לא? זו השאלה. אם רואים את זה, לא צריכים עוד דקרי, אתם יכולים. אם אתם לא רואים את זה, מה שלא יוצא מלכת, יוצא מלכת. זה מה שהם אומרים בישראלי ארמי. מה שלא בא דרך הראש, בא דרך הרגליים. אתם לא מבינים את זה כשאני מדבר איתכם, אתם מבינים את זה כשאתם רואים את זה כל הלילה. אחרי שאתה לוחץ כל הלילה, במהלך הלילה אתה מקבל את המהלך. אתה יכול היה לקבל את זה ב-2 דקות, אבל אתה מתחיל להשיג, ואתה תלמד, במהלך הלילה אתה מקבל את המהלך. כל הלילה אתה לוחץ, ואתה לוחץ, ואתה לוחץ. אז זה באמת לא מה שאני רציתי להגיד לכם. כשאני הגעתי כאן, אני חשבתי לעצמי איך אני אפילו יכול לדבר עם אדמונד ונואם, הלך שלו? ואז אני זוכר שאחד מהפגישים שלי פה, ישראל גאד, הזה יהודי הרבה שם ברחוב הראשון, הוא מאוד יפה לי. אני נמצאת בו, הוא היה מפגש אותי במהלך, פעמים הוא מפגש אותי, והוא אמר לי, יש לי חברה יפה עם הלך שלו. האם יש לך זמן לעבוד עכשיו ולדבר עם הלך שלו? הלך היה עבודה, חושב על מה לעשות. אני אמרתי לו, לדבר על מה? אמרתי לו, אולי אתה יכול להתמודד אותו ללכת למונסי, לישיבה. בוא, תדבר איתו. אני הלכתי, זה לא היה קשה. אני אדמיץ. זה היה מאוד פשוט. אני מדבר איתו כמה זמן? חמישה שנות? כשהוא בא לישיבה, אתה רואה את החודשים היום. מרד, צדיק, צדקת, ילדים, המערכת, עולם הבא אבל תמיד יש שני צדקים לבית הטלפון מה יקרה אם הוא אמר לי, לא, לא, אני אחזור לבשל, לבנות, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, אני אעשה את זה, חשבתי על זה, כמה שנים זה? 3 שנים? 4 שנים? 5? כמה זמן? 3 שנים? 4 שנים? הישיבה היא מקום מגניב, מגניב. אתה יכול לבוא, ושלושה חודשים אחרי זה אתה מנהל חדש. במיוחד אין שום דבר נחשב מאחורי העולמות. זה ממש נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב נחשב אז אני אדבר להם, תגידו לאבא שלכם שהוא מאוד חכם, אנחנו עושים לך רשת רעיון מכל המרחבים שהוא הביא לראש שלך עד 22 שנים. זה לא מאוד קל לרשת רעיון כזאת, עם כל כמה אידאולוגיה רעיונית וכל כמה מלחמה וכל כמה איכות, כל כמה קפירה שהוא הביא לראש שלך, אתם יודעים איך קשה זה לרשת רעיון? בשביל שאני אביא עוד דברים טובים לראש שלך? כדי להתחיל לצפות בצפות שלך בחיים? כמה אנשים בעולם, מ-7.5 ביליון אנשים, הם באמת חיים וצפותו אחת שעה של החיים, את הצפות שלהם. אחת שעה ב-70-80 שנה של החיים. כמה אנשים אתם יודעים? אתם יכולים להגיד, תשכחו על האנשים במשיבות. אני מדבר על 7.5 ביליון גויים, יהודים סקולריים. מ-70, 80, 90 שנים שהם חיים. כמה שנה שלהם בעצמם, הם באמת מפגשו את מבקשים שלהם בעולם הזה? כמה? 7.5 ביליון אנשים. התגובה היא שאין אפילו אחד. שאין אפילו אחד של האנשים שיכולים להפגש את מבקשים שלהם בעצמם ולהוציא משהו מהם. זה האדוקטורים, לא מה שאתם חושבים, לא האדוקטורים בחרוורד וביאל, זה גם אדוקטוריה. אני מדבר על אדוקטוריה, על איך לחיות, לגבי רעיון הקריאטור. אם אף אחד לא מסתובב במה שאני אומר, אני יכול לבין אתכם בפעמים. אם אתה נמצא ברחוב, כל יום, למרחוב, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל כל יום, כל יום, כל יום, יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, כל יום, להשתתף, להשתתף בילדים, כל להשתתף יום, כל יום, כל יום, במוני, להשתתף ברחוב, להשתתף ברחוב, להשתתף באתלט, להשתתף במוני נכון, להשתתף יפה, לא להשתתף בטוח, הרבה מלחמה. זה מה שאתה תקבל. מה אתה חושב שאתה תקבל? זה מה שאתה תקבל. להשתתף במוני, זה 99% של האנשים. מה אתה חיים? אני רוצה להשתתף. השאלה האחרונה היא, אני רוצה להיות פרופסיונל. למה אני רוצה להיות פרופסיונל? זה למה שכולם אמרו לי, אני צריך להיות. אם אני לא רוצה להיות פרופסיונל, אני לא משנה. זה מאוד מעניין. אחד הזמן, הייתה לי חברה של שידוך, חברה רליגית, מודרנית. קיבלתי מנהל גדול, מבחינה מאוד עבודה, ומנהל מאוד סרטון בתורה, ומנהל סרטון, ממש גדול. היא אמרה, אני לא רוצה להמשיך את השידוח. אני אמרה, למה? היא אמרה, בגלל שהוא לא פרופסיונל. אני אמרה, אבל הוא יכול לבחור את האוניברסיטה בוודאי. למה הוא צריך להיות פרופסיונל? הוא מאוד התלמיד בתורה, הוא מאוד מגניב בחיים, והוא יכול לבחור עד שנת 70,000. מה בדיוק צריך להסתכל עכשיו 8 שנים כדי להיות פרופסיונל? לגבי התלמידה, כל מה שתלמיד באוניברסיטה, אתה יכול להתלמיד בגוגל ב-1% של הזמן. אם אתה באמת רוצה להתלמיד. אתה לא אפילו צריך לזה עדיין. בכל יום, אולי אתה צריך לזה. היום, כל התלמידה שאתה רוצה לקבל בפחות בגוגל, או אולי זה יכול לקבל לך כמה מאה דולר. אתה לא באמת צריך להתלמיד. אני ידעתי אחד פעמים שהיה יודע יהודי, הוא היה ראש ישיבה, הוא התחיל להיות יודע בארה״ב, בלי ללכת לאוניברסיטה, אני לא יודע איך הוא עשה את זה. הוא אמר, פשוט קח את הטסט, אני אשלח את הכל על עצמי. בפעמים הוא התחיל להיות יודע. הוא היה מיוחד מאוד, כל שלב שלו הלכה לדעת גמרא. בפעמים הוא עשה את הכל. אני לא יודע, הנה אתה הולך. באותה או באותה, אבותיי, זה לא מבקש של שלת. זה אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו או כשאנשים שלנו, 40-50 שנים, כשאנחנו הילדים, הם לא אפילו רליגיים, אבל אף אחד לא קיבל דיוורס. אף אחד לא קיבל דיוורס. בגלל שהאנשים היו מבינים מה זאת התגובה, אפילו האנשים לא רליגיים. היום, אתה יודע כמה אנשים רליגיים לא יודעים מה זאת התגובה? כמה אנשים יוצאים לתוך התגובה? שואלו את האנגלית, בלילה לפני הוועדה, אתם יודעים מה עבודה שלכם במשרד כאנגלית? מה זאת אומרת? מה עבודה שלכם? מה זו אבליגציה שלכם? אתם הולכים להשיג את הכתובה ב-1 שנה, עם 2 ראיונות, זה קבוצה קבוצה. אתם יודעים מה אתם משיגים? אף אחד לא ידע. איזה תלמידי ישיבה גם לא יודעים. מי יודע מה אתם משיגים? אתה סיימת עם הרבי בגרבה, כתובים, הם מפגשו את הכתובה, אתה יודע כמה שאתה רוצה לכתוב. אתה כתוב הכתובה וזהו. אתה יודע מה שאחר כך הכתובה אומר או לא? מי כבר גרם כאן? אה? כל אחד כאן סינגל? זה סינגל? אה, אז אני צריך לדבר אולי על דבר אחר, אם זה סינגל. שידוכים? אוקיי, אנחנו נדבר על זה גם. אבל אתה תהיה מפחד, אנשים לא יודעים מה הם מגיעים לזה אז אני אגיד לך מה הם מגיעים להם מגיעים להם לתת מקום להחזיר לצבא שלהם דברים להשתמש, אוכל להאכול ואינטרנציה במיוחד אנשים יודעים שהם צריכים לתת לצבא שלהם מקום להחזיר אחר כך, איפה היא תחזיר? בסטאפ בסטאפ בלאה הרבה אנשים חזירים בסטאפ בסטאפ אבא שלך לא התגלגל שאתה תעשה את זה בשיטה בסטאפ, נכון? ברחוב. אז אתה צריך להצליח את זה בבית. וקרוב למה, כמובן, לא? ולאכול, כמובן. לזה אתה לא צריך להיות יהודי. הגויים גם יודעים את זה. אבל אף אחד לא ידע את הדברים האחרונים. שאתה גם צריך להיות אבא, לא רק ספנסר. ספאנסר הוא חלק של התגובה, הוא צריך להיות ספאנסר, אבל זה רק חלק מההבלגה האחרונה היא להיות אבא, להיות אינטימת עם אותה, לתת לה אהבה, לטעות אותה כקווינה, לצעוד, להיות פסיכולוגי בפעם שהיא נותנת, אחרי שהיא נותנת כשהיא גרמתה את הילדים, כשהיא הייתה בשבוע קשה, יש הרבה דברים לעשות. כדי להיות אבא, צריך שבע שנים בפסיקולוגיה לדעת איך להגיע למהלך במזרח. ברוך השם, אתה לא צריך לדעת את זה, בגלל שהתורה תעשה לך קרדיט. תלמיד תלמיד 2-3 שנים, תדעתי את כל מה שצריך לדעת. כמה אנשים יודעים שבלא כשהם מתייחסים לגמראים שלהם, הם אינקומפליטים. הם יושבים גמרא, ויש גמרא אחר שצריך להתקדם. כמו שהגמראים לא מתקדמים, הם אינקומפליטים. הגמרא קורא את הדבר הארוך על אנשים שלא התקדמתם עד עכשיו עם גמרא שלהם. זה מנסה להתקדם. אם אתם רואים מה שגמרא קורא, אני חשבתי לעצמי, בפעם הראשונה שראיתי את זה, למה רבים צריכים לכתוב את זה בגמרא? חצי של העולם לא מתווהים, הם מגיעים לדעת מיליארד אנשים. אישה שונאת, הוא מדע את הגמרא, הוא מדע את הישיבה, הוא עושה 24, 25, עדיין לא נמצא את ה'סולמי', זה מגיע לדעתו. ואז הגמרא מדבר על אנשים שלא יושם ילדים, זה מגיע לדעתו. כל מיני דברים. הגמרא מדבר על אנשים בליים, גמרא מדבר על כל מיני אנשים שחיים שלהם לא היו בדיוק פיקניקים. התגובה היא, רבותיי, גמרא, זה בוקר אמצעות. כשאתם כותבים רכבים, הרכבים לפעמים מפריעים לאנשים. הרכבים מפריעים לאנשים. תראו מה קורה עכשיו בישראל. אנחנו לפחות, בישראל, יש מאותים אלפים אלפים גאים. זה לא היה ככה בהיסטוריה. הם רוצים להכניס את הקונסטיטוציה, לא של ישראל, הם רוצים להכניס את הקונסטיטוציה של העולם. הלכות במהלך, הם רוצים להשתתף אקס על אלפי שנים של החיים, ולרדסיין את העולם. כשאני מדבר איתם, הם נמצאים מלמודים, כשאנחנו מדברים. אני לא יודע איך לדבר עם כל אחד מהם. אבל כשאני מדבר איתם, אני מביא אותם לדבר שהם לא יודעים מה לדבר. מה אני קורא? אני אגיד, בואו נגיד לא מבחינת רליגיה. בואו נגיד רק כשני סקולארים, אתייבסטים, שהם יכולים לדבר. נשכחו על התורה, נשכחו על הקבלה, נשכחו על הרליגיה. אנחנו עדיין לא מגיעים לרליגיה. בלי רליגיה. כשנחנו כאן, אנחנו לא מבטאים. אבל יש לנו רעיון יחיד. זה מאוד קשה להגיד שמישהו שלא מאמין יש רעיון יחיד. זאת מדברת מאוד פרובלמטית, בגלל שהאנגלית שאומרת שזו גלגולה, זו גלגולה, תשכח את העולם, הייתה עשיתה על עצמך, היא לא הייתה מגניבה. אתה מגניב אותי או לא? אם מישהו אמר על ידיי, פה בלבריאה, שהייתה קרקעה בגלגולה וזו גלגולה פשוט הייתה קרקעה בגלל קרקעה רחוקה רחוקה, תראה? פשוט קרקעה. זאת אומרת, פרק רחוק רחוק רחוק רחוק, והגבירה הזו הייתה, הסטיקר, השפעות, השפעות, השפעות, הכל, הטאפ, הכל קרה על עצמו. ובדרך כלל הוא אומר, תביאו אותו לתקשורת פסיכיאטרית ברגע, האנחן הזה לא נורמל. אז כשאנחן אמר שכל העולם לא יושב עם בוס, ומייצר, ומייצר, ומישהו שרואה את המשחק, הוא עוד פעמים יותר ממישהו שקווה שהגבלה הייתה על עצמו. פעמים פשוט. זה לא משנה, הוא יכול להיות פרופסור בהרוורד, מי יכול? הוא יכול להיות מאוד מתעניין בהרבה דברים, פעמים שהוא לא יכול. בגלל שכשאתה שואל את הפרופסור, הגלעה הזו הייתה מייצרת על עצמך? לא. הגלעה הזו הייתה מייצרת על עצמך? לא. המיקרופון הזה הייתה מייצרת על עצמך? אבסולוטי לא. הכמטרה הזו הייתה מייצרת על עצמך? לא. מה על הרעיון שלך? כן. 10 טריליארד קונקציות. 80 פרסים ליקוויד. כל קו של רעיון, אחת של רעיון מגיעה מהרעיון שלך, אתה לא יכול להראות את זה במשחק, זה כמה נקוד. אחת של רעיון מגיעה מהרעיון שלך נקודה ל-1000 קוי רעיונים של רעיון שלך. זה כמה נקודים הם. והם כל אחדים נכנסים לרעיון. בצורה כל כך קומפליקטית, והם קונקטירים בכל מיני מקומות, 10 טריליאן קונקציות. אתם יודעים מה זאת 10 טריליאן קונקציות? אני אעשה אתכם את זה. זה 10 ביליון, מולטיפלו ב-1,000. 10 ביליון קונקציות, נעשו עוד 3 זירות. בואו נעשה את זה באנגלית פשוטה אם אתם תקבלו כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל הטלפונים, הטלפונים, כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל הטלפונים, כל כל ה� אתם כבר 100 פעמים יותר סופיסטיקיות ממהלך בעולם. רק רעיון אחד. משהו כזה יכול להיות עבור עצמך. לדעתי, כל אחד שקורא את זאת דברה צריך להשתתף בהתפתחה מנטלית ברגע. ואני לא מדברים. אני 1 מיליארד פרסים סריאלי. מישהו שקורא שהכמרה הייתה מייצרת באקספלוגיה זה לא נורמל. מישהו מגביר איתי? אל תשכחו, תגידו לי, אתם חושבים שמישהו שיגיד לכם בתל אביב שהרעיון שלכם היה עשן באוויר, מיליארד אווירים, עד שהרעיון אחד קרה רחיקה, ואז עוד מיליארד אווירים, ועוד מיליארד אווירים קרה, והם בואו מתקבלים. ועוד פעמים מיליארדים קונקציות, ועוד דבר נהיה. וטריליארדים וטריליארדים דברים נהיינו בגלל, אתה יודע, והם כולם קונקציים ביחד, ויש לנו ככה... עכשיו אתה צחוק, אני רואה אתך צחוקים, אחר כך אתם עדיין צחוקים, אבל אני בטח שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי שכחתי כמו סטיבן הוקינס, המחמאי המחמאי. כל מי שיש בו כתוביות בבית שלו, הוא אומר שהעולם היה מייצן עם פי. אפונה, גרגיר אפונה. זה כמו שהעולם התחל. כל מיני דברים טובים שלא עובדים בכלל. יש לנו את התורה, והתורה אמרה לנו בדיוק איך התחלת כל מה, ואיך זה עובד, ומה הדרך של כל מה, ומי עובד את המשחק, ומה הדרך של החיים, ומה יקרה אחרי החיים. כל ההתגובות לכל השאלות. אז רבותיי, זה מאוד מאוד קשה להצליח במישה שלך בחיים, כשאתה לא יודע מה זה. אם אני צריך ללכת איזה מקום, אני צריך דרך. יכול לי לקבל דרך אם לא יש לי אדרס? אם אני לא יודע את הדרך שלי, יכול לי לקבל דרך מכל אחד? אני לא יודע, אני יש לי GPS, אני רוצה לשים את האדרס, אבל אני לא יודע את האדרס. יכול לי למצוא את הדרך שלי? הרגע הראשון של החיים הוא למצוא את הדרכה שלכם. אחרי שתמצאו את הדרכה שלכם, עכשיו אתם מתחילים ללמוד איך להגיע אליהם. אבל אם אתם לא יודעים איפה אתם צריכים ללכת, זה לא יעבור לכם, אתם לא ידעים איך להגיע אליהם, כי אתם לא יודעים איפה אתם הולכים. והמצב היום, הרבה אנשים לא יודעים איך להתגלגל. אז כשאני ארגיע עם הדעת הזו, שהיא עכשיו בסטייל, לפחות, אז אני אומר, תשכחי על התורה, תשכחי על הרליגיה, בואו נדבר כשני אנשים סקולריים, עם רגע. שאלה ראשונה, מישהו עשה את העולם, אנחנו צריכים להאמין שהעולם מגניב בצורה יפה. הכל בסדר. אף סיאנטיסט לא יכול ליצור רגל מוסקידו. שאלו הסיאנטיסטים אם הם יכולים ליצור רגל מוסקידו. רגל מוסקידו הוא יותר סופיסטיקטי מאמריקאי, אפאצ'י, הליקופטר, שהוא מיוחד 50 מיליון דולר. אתם יודעים על הליקופטרים האפאצ'יים? הליקופטר המחשב? זה הליקופטר מאוד סופיסטיקטי. האזרעאלים קבלו אותו מאריקה. זה הליקופטר מאוד סופיסטיקטי, עם הרבה ארצות ומנעורים. זה הולך למקומות בלבנון. זה הליקופטר מאוד מיוחד. 50 מיליון דולר אחד של הליקופטר. 1 מוסקידו, בגלל את הפרסומת שלו, יכול להיות 500 מיליון דולר. 1 מוסקידו. עכשיו הוא מולפל במיליאנים שלהם. קצת מיליאנים, לפחות. זאת היגידה של 1 מוסקידו, בגלל רכב של 1 אפאצ'י. בואו אני אקבל את מה שאני מדבר. כמה פעמים אתה יוצא בשיעור, ואתה נפגע, ואתה מרגיש שאתה נפגע במוסקידו? המוסקידו הוא אירופה מאוד סופיסטיקית, מנובר מאוד מדהים, ככה למנובר, בלי גסילין. אחת שעה של F-16 היא 30-40,000 דולר גס. המוסקידו, גס אינסופי, כל היום. הוא מפליג אינסופי. אנרגיה אינסופית. רק זאת היא 100 מיליון דולר. כמה מפליגים שיש לו, אם צריך להשתתף גסולין בזה. עכשיו, כשהמוסקידו יצא לנצח אותנו, מפרח, הוא יכול לדבר בדיוק על איך הוא יכול להשתתף. אמרו להם שיש לאמריקאים 3 ביליון דולר, ובנג'מין נתניהו היה מאוד מפחד, הוא אמר שזה היה סטייל, זה היה צריך להיות 20 ביליון דולר, וזה עושה הרבה חלומים, ולפעמים הוא מייחס אתכם, במקרה של ירוסלם, לברקה אל גרביה, כדי להתקשר עם העראבים. זה עושה הרבה חלומים. ועדיין, לכל מי שאוהב את זה יש לו רדאר וג'י.פי.ס מאוד מעניינים, הוא עובד עם סטטליטים, ומדהים, 20 ביליון דולר מכין. זה לא משנה לג'י.פי.ס של מוסקידו או ברד. ואני אקוויר את זה לכם, כי המוסקידו הזה מפחד מכניס את המקום. איזה רגל יש לו, שהוא מצליח לראות אתכם מ-100 ירד, והוא יכול לראות אתכם, וכשהוא מתחיל לראות אתכם, הוא משפיע, אחרי שרואה אתכם, הוא משפיע אנסטיג'ה על רגליכם. הוא הלכה לארוורד, לדרגה מדיאלית. אחד הזמנים, בסרג'ארי, הראה לי 4,000 דולר לנצח, לנצח האנסטיג'ה. זה היה ב-1990. זה היה הרבה זמן. אני אגיד, 4,000? לנצח? אתה יודע כמה אני עושה בבחינה? אם אני עושה לך קצת יותר, אתה מת. או קצת קצת קצת בתחילת הסוגריה, אתה מתחיל לתחיל בפעולה. באותה או באותה, אתה מתחיל לתחיל בפעולה. אתה מתחיל לתחיל בפעולה בשבועים שלי באוניברסיטה ובשבועים מדיאליים. לא בשבוע. למה? בגלל שאני האחד המנצחים לתחיל בפעולה. אני לא מזכיר את השאלות שלו. שבוע אחד, 4,000 דולר, 30 שנים לפני. המוסקידו יודע בדיוק כמה אנסטיגיה צריך להשתתף. עכשיו הוא מנסה לדריל בשלב שלך. הוא יש לו דריל מאוד מעניין. הדרך שהמוסקידו מנסה לדריל בשלב שלך, היא דרך שזה מנסה לדריל בשלב בשלב במהלך סמנט, מלחמת 6 פטרים. כמה זמן זה יקרה לנו לדרילים האלה שהם מנסים להשתתף בשלב במהלך סמנט? זה ייקח שבועה. כל יום את הרגלות שלך, וזה לא יהיה נכון ונטי, זה יהיה פחות. זה עושה חול בשלב, עם נדל כל כך קטן ומלאה שזה יש לו, הוא מנסה לרדות, יקח את האמונה האמת של הלחם, פליא באופן בלאה, ובדיוק כשהוא נפגש, האנסטיגיה נפגשת, ואתה מתחיל לרדות. 500 מיליון דולר מכין. מישהו יכול להגיד שמשהו כזאת הופכה על עצמו? סליחה, חברים שלי, אם אתם קוראים לזה משהו כזה, איך יש לכם רעיון? אז אני אומר, אם אנחנו רואים את העולם כמדינה, ואשר כל דבר במדינה היה עשוי לנשים ולנשים, הנשים ולנשים זו היחסה מופיעה. הנשים ולנשים זה לא היחסה מופיעה. הנשים ולנשים זה לא היחסה מופיעה. הנשים ולנשים לא מביאים אלוהים לעולם ומדיין את החיים. הנשים ולנשים לא יכולות לדיין את החיים. האנשים והאנשיה בפעולה, נמצאים בדיוק בקריאטור של העולם, ותזכרו, אנחנו לא מדברים על רליגיה פה, אנחנו מדברים על מה שאני רואה, זה פשוט. קוראים לו כל מה שאתה רוצה. הוא גרם את העולם עם הלוויות של המדינה, והלוויות של המדינה צריכות לגבי מלך ולבנה להתקבל ולהתקבל עם ילדים, ולהחזיר ביחד. וזה הכי שהוא רצה שהעולם יהיה. אם כל המנצחים יחלו להיות ביחס לגבי הרגלות במהלך, וכל המנצחים יחלו להיות ביחס לגבי הרגלות במהלך, אחרי שני, שלושה גנירות, העולם יהיה כבר. זה מה שההוציאה רציתה, ליצור כזה עולם לשני, שלושה גנירות, וזה יהיה כבר, אמפטי, ואף אחד ימות. כמובן לא, אז לפני שאנחנו אפילו נלך לרליגיה, פשוט נראה שכל מי שמתייחס לספורט של אנשים גאים, באמת מתייחס לספורט, לנצח את הקריאה של העולם, וזה לפני שאנחנו יודעים איזה דבר על רליגיה. זו פשוטה מגבלת. אתה מגדל עבודה כזאת, אתה מגדל בלחמת את הקריאה של העולם, שתתן לך חיים, שעדיין תתן לך חיים, ותבין אם צריך להמשיך לתת לך חיים. זאת לא חשיבה ברכה, לפני שאנחנו מדברים על רליגיה. עכשיו, כשאנחנו נפגשים את התורה, זה מתחיל מיליארד פעמים יותר. כשאנחנו רואים את התגובות שהתורה נותנת לעבודה כזאת, שהיא תגובה למות בצעד הכי קטן, אני הולך לספור את הדבר הזה? אני רוצה לקבל תחרות לי ולילה שלי, רק בגלל שאני רוצה לספור אנשים שחושבים בגבולות שלהם ובספרים שלהם? אני לא אמרתי שאני צריך ללחוץ ולמות אותם, או ללחוץ אותם, זו סיפור אחר. אבל כדי להראות סולידריות, וכדי להגיד שזה הדרך הנכונה, שכולנו צריכים להיות ככה, הם הנורמליים, אנחנו הלא נורמליים, אנחנו פרימיטיביים, הם מעברים, כמו איזה מנגן ישראלי שאומר, בישראל עכשיו, זו דקלרציה במלחמה את ה'. בלי שאלה אם אתה יהודי או מוסלמי או קריסטי או אפילו אתהיאסט. כל מיני דברים שמספרים את הדבר הזה, זו דקלרציה ללחוץ אפרק של העולם. אם אף אחד לא מספרים אותי, בבקשה, תגידי לי למה לא. למה אתם לא מספרים? אל תשכחו, אני רוצה לדבר. אני לא מסתכל על זה, אבל כשאנחנו מדברים על זה, מישהו אמר, הם יושבים את החלטה, אז אני לא יודע מה להגיד בפרסומת. נראה, אנחנו כולנו יושבים את החלטה, אבל התורה אומרת שאנחנו לא צריכים למות אנשים. אז אם אנחנו יושבים למות אנשים, אנחנו טובים או אנחנו רעים? אנחנו מאוד רעים, מה זה הפניג'מנט של מרדכר בטורה? פניג'מנט מוותי. בגלל מה שאתה אומר או מה שהאנגלית אמרה לך, מה שאתה רוצה ממנה? הוא יש את החלטה של החלטה. הוא קבל לנקות. כשאתה קבל לנקות, אתה נקות. כשאתה קבל לנקות, אתה נקות. כשאתה קבל לנקות, אתה נקות. כשאתה קבל לנקות, אתה נקות. כשאתה קבל לנקות, אתה נקות. כשאתה קבל לנקות, אתה נקות. כשאתה קבל התפקידות לנקות, יש תהליכות. כמה פעמים זה כתוב בתורה? אנחנו צריכים להיות מפחדים של ה' פחד את ה' שלכם. כמה פעמים? מי יכול לדעת? כולם. התורה יש 304,805 כתובות. כמעט 305,000 כתובות. אם אתם עובדים על סרטונים, יש כמה אלף סרטונים בתורה. מהתורה כלפי, שזה כתובה מאוד גבוהה, כמו שכולם יודעים, כמה פעמים זה נראה בתורה שאנחנו צריכים לדאג את ה' עד שאתם תגידו לי אני רוצה לשאול את השאלה שלכם, האור זה משהו טוב או משהו רע? לחיות עם האור. זה משהו טוב או משהו רע? בסופו של דבר, לפני שנחלנו על מיליארד או מיליארד אופציות, בסופו של דבר, לחיות בפחדה, זה דבר פוזיטי או דבר נגטי? נגטי. זה יחיד מה שאתה שואל. אם אתה שואל את העולם היום, בוודאי קצת מהליברלים, בוודאי קצת מהמודרנים האורתודוקים, בוודאי קצת מהאנשים החבאתים, בוודאי קצת מהאנשים הברסלבים, בוודאי הרבה גרופים אחרים בג'ודיזם. האור זה משהו טוב? הם יגידים לך, בלתי לא. אנחנו לא צריכים להשתמש בתוך האור. זה לא מה שה' רוצה. אתה צריך לעשות מהלך של אוהב לגד, לדעת שזה לא הדרך שלנו, זה לא הדרך הזאת. האם אתם מסכימים על זה, או הם ממש מרקדים לך בלוני? בגלל מה שהתורה אומרה, לא אני, אני לא משהו. אני באמת לא משנה. אבל אחד מה שאני יודע, זה שאם אני אגיד משהו, אתה לא תחזור אותי לשאול משהו לא נכון. בגלל שאני יודע בדיוק מה שאני מדבר עליה, בגלל שאני מקבל את זה דיוקא מהסורס, בלי כל מיני... דוקא מהתורה. דוקא מהסורס הראשון. עכשיו, כל אחד שיגיד לך שהצליחה להתקשר ל'השם' היא רק בגלל אוהב. זה נכון או נכון? זה ממש רגע. זה מפתיע, וזה יכול לתת לך את הדרך שלך ממש. ואם יש לך מישהו כזה, אני לא אגיד נמים, אני לא יודע אפילו את הכל מהנמיים, אבל אני קורא לכם דבר טוב מאוד. בפעם הבאה שלך אם אתה שומע מישהו, בפרסום, או בקריאה, והוא פריצה לאהוב תמיד, רק אהוב, אהוב, אהוב, והוא מנגן את האוהב, הולך לרחוץ מהפרסום, בגלל שהוא לא נכון. זה נגד התורה. מי שהוא, אני לא יודע. אם אתה הולך לפרסום שרוצה פריצת אוהב, זה גם לא טוב. אתה לא יכול רק לפריצת אוהב, אוהב, אוהב, הפרסום יחזור. אבל אם אתה רואה מישהו שמייצג לך אוהב וחוויה, תמיד, קומבינציה של כלה, זו היחידה של התורה. רבא, אם
שמע ישראל לא קורא לה חשן, הוא לא קורא לה חוויה? שמע ישראל היא
רק שנה בתורה. עכשיו תראה לי איך הרבה שנה קורא לה חוויה לגד. במיוחד שלכם, לאחר כך אתם יכולים לראות את הווידאו ולכתוב את הסורסים, לקחת את חומר הארץ, חומש, באנגלית, ולהגיד לי אם הייתי נכון או לא. אני אערך את זה לכם. קודם כל, אתם צריכים לדעתי שזה כתוב בתורה 18 פעמים לפחד את ה'. כמה פעמים זה כתוב בתורה להתאהב את ה'? 9 פעמים. חצי פעמים. לפחד את ה'. עכשיו, בואו נקרא אחד על אחד. ראשון, דודרנמי 4, כתוב שם, רק ישמר לך, בי קרפול, ושמור נפשך מאוד. שאתה לא יכול להשכח את הדברים שראיתם ושהם לא יכולו להחליט מהקהל שלך כל החיים. היום שאתה סתם בצד ה' במונת סיני, כשה' אמר לי ואמר לי, קבלו את הארץ ישראל ואני צריך להכיר להם את השאלות שלי, שהם צריכים ללמוד, כדי ללמוד את כל החיים שהם חיים על הארץ. שהם צריכים ללמוד כדי ללמוד. עכשיו, קצת על אוהב. למה אני אתן לכם את התורה? לדבר אחד, שאתם צריכים ללמוד להוריד אותי. עכשיו, לפני שאני נמשיך את המשארים האחרים, איזשהו דבר שאני חשבתי להגיד. אני שאלתי אתכם לפני, אם חיים עם חוויה זה פוזיטיבי או נגטיבי. אחתם אמרים, זה לא טוב. התגובה היא מאוד טובה. היא מאוד טובה, ואני אגיד לכם למה. כל אדם בעולם, בלי סוג של יהודי, בלי סוג של רליגיה, אפילו אנשים שקוראים שהם אתהיותים סופריים, סופריים! הם שואלים שהם לא באמינים לג'ה, הם שואלים! אני שואל על החיים שלי, רבי, אני לא באמין על כל משהו! יש עכשיו אחת דקה בחיים שלהם, שהם לא חייבים לחיות בפחדים של דברים סימונטניאלי. נעשה לך דוגמה. הם פחדים את ה-IRS כל דקות של החיים שלהם. הם פחדים את ה-Police. הם פחדים את ה-Wife, במיוחד את ה-Mother-in-law. הם פחדים את ה-Neighbor. הם פחדים את הילדים שלהם. הם פחדים את הדרוגים. הם מפחדים על אלכוהול, הם מפחדים על המשחק במדינה, הם מפחדים על האמא האקס, הם מפחדים על המעבר של האמא האקס, הם מפחדים על הטלפונים בכל מקום, הם מפחדים על הרדארד, הם מפחדים על הפוליסים שהם נמצאים ברחוב. כל אור שהם יושבים בגללו, הם מפחדים על קנצר, הם מפחדים על קולסטרול גדול, הם מפחדים שהם כמעט יתקבלו מנגינה קשה, הם מפחדים על הגזען, הם מפחדים שהגזען או אישה שלהם יטעו, הם מפחדים על פחדת כל המוניים שלהם, הם מפחדים שהעבודה החדשת לא תתקבל, הם מפחדים שלא לקבל עבודה מהבנק, הם מפחדים שהעבודה של כרדית שלהם לא תתקבל ולהם יכולו ללכת בנקראפט. צריך שאני תמשיך? אני אומר לך שאני יכול להמשיך עד 870. כמה דברים אתה מפחד כל דקות של החיים שלך? האמיתי רליגיה עדיין? לא. אז בבקשה, בואו נבין למה אנחנו כל כך היפוקרידים. למה כשבאים לדאוג על כל מיני דברים, זה בסדר בלתי? זאת הצלחה של החיים! זאת הצלחה של העולם, זאת הצלחה שהיא תמיד הייתה. אנחנו דאוגים על הטרוריזם, דאוגים על העראבים, דאוגים על הממשלה הישראלית, דאוגים על הלפטים, דאוגים על הרעיינים, דאוגים על הפשיסטים, דאוגים על הרליגיה, דאוגים על הרבי, אנחנו מרגישים כל כך הרבה דברים! בסופו של טוב! יש רק אחת הפחדה שכל אחד מגניב שהם יכולים לעשות כל מה שהם יכולים ללחוץ. איזו? איזו? פחדה של ה'! אף אחד לא רוצה את זה. כל פעם שקראים וקוראים איזה פרקים בתורה על פחדה, מה ההתגלגה המקומית המקומית המקומית הבאה? פנאטיק, אקסטרימסט, זה לא דרך שלנו, זה כל כך הרבה, נכון? כשדוקטור שלך אומר שאתה צריך לתת סוגריה לפני שאתה מת, תודה דוקטור שתעשו לי את זה. מה, הדוקטור רק אמר שאתה צריך לתת סוגריה שב-9 שנות בתי, אבל אני מאמין את ההפך שלו, הוא מנסה לשחרר את החיים שלי. כשכמה אנשים אחרים מזכירים לך על דברים בחיים, תודה רבה, אני מאמין את זה. כשהרבי מזכיר לך לא להשתתף מחלל שבת, אתה מתנגד עליו. כשהרבי אמר לך, תחלטי להשתלט על האנשים, אתה מתנגד עליו. כשהרבי אומר לך, אתה צריך לאכול כושר, מסוים עם כל הדברים שאתה אוכל, אתה מתנגד. כשהרבי אמר לך, אתה צריך להחליט להיות גאי, אתה מתנגד. כשהרבי אומר לך שאת צריכה לדרוש ככה, אחר כך אתה עושה שהרבה אנשים עושים סין כדי לראות אותך, אתה תהיה מאוד מגניב. למה? רבי
משה רבנו היה חדוכי של השם. משה
רבנו היה? משה רבנו היה מגניב מהשם כל דקות של את החיים שלו. בגלל מה? לא מספיק. כשאדם הביא משה לגמרא וראה לו ישראל וראה לו שהוא לא יכול ללכת אליו, לגמרא אמר שהוא ראה לו כל גנירה וגנירה עד איחודי יום והוא ראה לו אור. מה קרה לאחרונים באור? שזה גבוה יותר מן אושוויץ. ומשה היה מרחק, מתחיל מהחוויה, ורק כשה' אמר לו שאתם יכולים להחליט, אתם לא יכולים להגיע, זה כשהוא החליט. הוא היה באמת מפחד שהיה יכול ללכת לאל. עד שה' אמר לו שאתם יכולים להחליט, אתם אחת מהפעילים שלא יכולים להגיע. הרבה אנשים יכולו ללכת ככה שהם חיים, אבל אתה לא יכול ללכת ככה. אבל הוא קיבל הרבה התגובות. אחד התגובות שהוא קיבל, אחרי 40 שנים של רעיונות שלו, כדי להיכנס לישראל, הוא חי בזמן הזה. 40 שנים הוא קיבל מיליאנים יהודים על שידו שלו. הוא היה חבר שלהם, הוא היה מדיאטור שלהם, הוא היה מנטור שלהם, הוא קיבל את כל צריכותיהם, הוא היה עבודה שלהם, הוא היה דוקטור שלהם, הוא היה רבי שלהם, ובאמת, מה קרה לו? הוא עשה קטנה קטנה קטנה, והוא קיבל התגובה גדולה.
והוא רוצה לנו להבין את זה. זה
מה שקוראים בתורה. מה? זה מה שקוראים בתורה. אתם חושבים שאני מדבר על דברים? מה אתם אומרים? אבל אני
רוצה להגיד משהו אחר. אני רואה את כל התלמידים
שלכם,
ואני רוצה להגיד את זה. אני מבקשת את כל הדברים האלה ואני חושבת שיש לי הרבה אספקציה במהלך הזמן ולמה
אני מסתכלת על זה? בגלל
שאתה לא יכול להצליח, זה באמת מה שאתה רואה על ידיי ולאחר כך הם מפורסמת את זה ואתה לא יכול להצליח בשביל זה, בגלל שאתה לא יכול להצליח בגלל זה, בגלל שאתה לא יכול להצליח זה, בגלל שאתה לא יכול להצליח בגלל זה, בגלל שאתה לא יכול להצליח
בגלל זה, בגלל שאתה לא יכול להצליח
בגלל זה, בגלל שאתה לא יכול להצליח בגלל אני רואה את הסרטון של רבי רבי אבו פאפא, והוא מסגר את זה שבה, זה לפני שהצלחנו לדעת את עצמנו, כשאנחנו נחשפים את עצמנו, אנחנו נשאר ל'השם' שאתם יודעים שאתם נחשפים את עצמכם, ואתם יודעים שאתם נחשפים את עצמכם, ואתם יודעים שאתם נחשפים את עצמכם, ואתם יודעים שאתם נחשפים את עצמכם, ואתם יודעים שאתם נחשפים את עצמכם, ואתם יודעים שאתם נחשפים את עצמכם, ואתם אבל יודעים על השדה האחרון הם אומרים שאתם לא יכולים להשתמש ש בעולם שאתם רק יש לכם כל הזמן ולכם חושבים שאתם רעיונים, אז צריכים להיות קבוצה. לפעמים צריכים להיות אובייקטיביים, צריכים לראות את עצמכם ולראות איך אנחנו באמת, אבל צריכים עדיין לציין ה' מה שאתה
אומר זה לא מוסד חבת, זה מוסד גמרא, והרמב״ם, שזה 600 שנים לפני שהחבת התחילה, הרמב״ם, בגלל השאלות של הגמרא, אמר שכל יהודי צריך לראות את עצמו כ-50-50. 50% נכנסים, 50% נכנסים. אם אנחנו רק חושבים שאנחנו נכנסים, ואז, כמו שאמרתי, אולי הייתם קצת לאט, אנחנו נגמר, אם חושבים שאנחנו רק טובים. אם חושבים שאנחנו רק טובים, אנחנו לא נעבור אחת מעלית. אנחנו נשתמש בגלל זה, כמו שאנחנו עדיין, עם אין פרוגרס. אז אנחנו צריכים לראות את עצמנו כ-50-50, והרמב״ם אומר, בגלל השאלות של הגמרא, אם אתה הולך לעשות עכשיו העבודה הבאה, אם זה יהיה עבודה פוזיטיבה, עבודה טובה, מצווה, אתה תחליט את השקל שלך לצד הפוזיטיבי, ולכן אתה אפקט את כל העולם, כדי ללכת לצד פוזיטי. אם תכניס לבנות סין, תכניס את עצמך לצד נגטי, וכל העולם לצד נגטי. ככה אדם צריך לראות את עצמך כל דקות של החיים שלו. אבל יש משהו שאנחנו צריכים להבין. אדם צריך להשיג את עצמו כל יום, לפני שהוא ילד, מה אני עושה בטוח, מה אני עושה בטוח, לנסוע את האידאולוגיה שלו, לבחור איך הוא יכול לפסיק את הפרסונליטה שלו איך הוא יכול לעבור את איכותיו שלו, איך הוא יכול לעבור את איכותיו שלו, או את איכותיו שלו, גניבה, איך להחליט את האוהב, והאגו, והאנגר, והרעיון לבית, ולמוניות, ולגבי החיים הטבעיים, ולרעיוניות אחרות. אם אדם לא מבקש את עצמו, אף אחד לא יכול. בזמן שהוא יהיה מבקש, אחרי שהוא מת, זה יהיה לפעלה להחליט. אז אם אנחנו נגיד עצמנו עכשיו, אם אני לוקח את יום שלי היום, מה שעשיתי היום נכון? מה שעשיתי אחר? ואני אראה את זה בקלנדר שלי. היום אני לא הייתי עם יום כל כך טוב, אני נפגע. ואין לי עד כמה צדקה היום, ואין לי עד כמה תורה, ואין לי עד כמה תורה, ואין לי עד כמה תורה, ואין לי עד כמה תורה, ואין לי עד כמה תורה, ואין לי עד כמה תורה, ואין לי עד כמה תורה, ואין לי עד כמה תורה, ואין לי עד כמה תורה, ואין לי עד כמה תורה, ואין לי עד כמה תורה, ואין לי עד כמה תורה, ואין לי עד כמה תורה, ואין לי עד כמה תורה, ואין לי עד כמה תורה, ואין ביותר לא לי אף אחד יכול. עד עכשיו, אני רק רוצה להכניס מה שאני רק כמה התחלתי להסביר. היום, אנשים חייבים עם מניחה כזו, שזו ממש טובה, שלמצוא את ה' זה לא משהו טוב. האמת היא האמת האמת. קח את זה לדעתך אחר כך. זו גדולה למצוא את ה' ולא מנצחה. זה לא משהו שאתם צריכים להשמיע עליו. לפחד עם אנשים? כן. אנחנו פחדים עם אנשים כל הזמן. אנחנו פחדים עם קבוצים, אנחנו פחדים עם פוליץ, אנחנו פחדים עם טרוריזם, אנחנו פחדים עם הרבה דברים אחרים, מה שזה נורמל. אנחנו לא צריכים לפחד עם כל כך הרבה אנשים, אבל אנחנו פחדים עם אנשים כל הזמן. אם אנחנו פחדים עם אנשים, לא צריך להגיד, אנחנו צריכים לפחד עם האנשים שקבוצים אותנו, ונבחר איפה אנחנו נכנסים כשנמות. את האמת שלנו היא במהלך שלו. אם אנחנו לא נפגע במהלך שלו, מי נפגע במהלך שלנו? רבי יוחנן בן זכאי היה 120 שנים. רגע לפני שהפסק, כל הילדים שלו נפגעים במהלך שלו. והם ראו שהוא מפגע בפחד, לפני שהוא מת. הם שואלים לו, רבי, למה אתה נפגע? הוא אומר, אם הייתי יכול ללכת בקבוצה של אנשי קבוצה, שהיום הוא כאן, ולמרות הוא מת, אני עדיין אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אשכרה אם אתם הייתם נכנסים לתורה, אתם הייתם הראשון בעולם, אתם חייבים לתורה 120 שנה, אם אתם נכנסים לתורה כל כך הרבה, מה אנחנו יכולים להגיד? אז כשהם התגלגלו על איך נכנסים לתורה, הם אמרו לו, רבי, לפני שאתה יכול להשיג אותנו, בבקשה, בבקשה האחרונה, מה היה בבקשה שלהם, אתה תהיה מפחד. הוא אמר להם, אני מראה לכם שאתם תפחדו על ה' כמו שאתם תפחדו על האנשים. כשאני ראיתי את ה' גמרא' בפעם הראשונה במהלך שלי, הייתי קצת מפחד, לדעתי. זו הבלשים הכי גדולות שהרבי צריך לתת לתלמידים, לא יכול לתת להם משהו קצת יותר מפחד. אז אני אמר, מה זו כאילו בלשים? עד כמה זמן, כשאני הייתי לוקחת את הביתה, 2 ע'מ, אם אתם יודעים, הדרך של קווינס למונסי, היא כל הזרח, אין לילה, מאוד מגניבה, במובן 2 ע'מ, אין כאבים על הרחוב, אבל יש הרבה סנג'ים חייבים. הפטרולים, בפטרולים, בכל מקום, הם חייבים. לוקחת את הביתה, סיירן, 2 ע'מ, אההה, מתחילים להיכנס לביתה כבר. קח את זה! אתם יודעים איך רציתי? הרעיון מתחיל ללכת. מאוד רעיון, הרבה רעיון משם שהכסף. אז, רכבי הכסף, רגיסטרציה, עכשיו אתם יודעים שזה ג'רזי, הם מאוד קטנים שם. מי יודע אם הוא יכול לתת לי לרכב איתם. אנחנו לא יודעים עם הם, אתם אנשים. הרגעים של הרגעים, אני התחלתי להרגיש שהרגעים של הרגעים, לנקודה שאני לא יכול אפילו לקחת את הרגיסטרציה מפה. כשזה כל כך נגמר, אני הייתי צריך לנסוע כמה דקות לרחוץ. והגמרה באה לגבי שלי, היא אמרה שם עלי, תראו איך אני אוהב את הטיפולים האלה. הרגלתי ככה, כמעט קיבלתי קרקע. כשהסירן הלך, זה מפחד אותך, ובכל זאת אתה רואה את כל הסירקלים סביבתי, חברת יולי, הרבה קליארים. ואז כשאתה נפגש, אוקיי, אני חסר כמה עשרה דולר, זה לא אינטרנט, אבל מה קרה? ואז אני זוכר את הגמרא, ואני אומר, אתה יודע מה? עכשיו אני מבין את הרבי. נחשב שאם כשאנחנו נעשה סצינה, אנחנו נשאר ככה. הטלפון, השחרר, אומייגאד, מה שאני עושה? אז אנחנו לא נעשה עוד סצינה. למה אנחנו נעשה סצינה 2 דקות אחרי? בגלל שהסצינה הראשונה לא שחררה אותנו! מאוד פשוט, אם השאלה הראשונה תשכחת אתכם, אתם לא תוכלו להתכוון את זה. העקב שלו הלכה במהלך, זאת אומרת שזה לא משנה לכם, אתם לא יודעים עירת שמיים, זה פשוט. עכשיו תן לי להמשיך, אל תגידו, אני אגיד, בבקשה, אל תגידו לי תודה כשאני אגיד משהו שאתם אוהבים, ואל תגידו לי כשאני אגיד משהו שאתם לא אוהבים. למה? אתם צריכים להבין, אני לא אומר מה שאנשים אוהבים לשמוע. זה לא אני. אני לא בא היים כדי לעשות את הערב שלכם ערב מגניב. תאמין לי, יש לי 500 שחקים על הטלפון שלי. אני יכול להגיד לכם שחקקים יפגשו אתכם על הרגל. עשר שנים אתם הולכים לדבר עכשיו. וואו, איזה ערב זה היה. ערב שלא מזכיר. יש לי כאלה סיפורים שתעשו אתכם עכשיו לצחוק כמו מוזיקה טורקית. יש לי, אבל זה מה שאתה רוצה או אתה רוצה לגמרי להבין באמת מה יש לגדול של ה' ומה צריך לעשות בשבילי לעשות את זה ולהצליח את הטעות שלי? אתה רוצה לחיות בחיים אחרים של החיים שלך? או אתה רוצה לגמרי להבין מה זה נכון ומה זה לא נכון? יש הרבה סלטים שם. היום יש מדברים שעושים הרבה יותר דמייגה מאשר להקבל. אתה צריך לדעת, אתה צריך להיות מאוד מיוחד למי שתשומע היום. היום כולם קיבלו קמרה ומתחילים את יוטיוב עם הרבה מלחמת. אבל השאלה היא, הם יכולים להתאחס על מה? או זה רק דעות שלהם? בואו אני אקרא לכם מה שאומרת התורה, אני אתן לכם את הסורסים, אתם תסתכלו. הסורס הראשון, אני אתן לכם היום את התורה שאתם לא צריכים להשכח מה שאתם ראיתם. להשכח אתכם, להשכח אתכם את כל הימים שאתם חיים על הארץ. אוקיי? אז מה זה החידוש פה? מה זה עוד פה? זה להביא לידי עירת השם אם מישהו שואל לך למה אתה נותן תפילין? לדעתי שאני אוהב את ה' למה אני צריך להשתתף שבת? לדעתי איך אוהב את ה' למה אני צריך להשתתף תפילין לפחות אנשים? לדעתי איך אוהב את ה' בקרוב אתה תראה את ההתקפה, אתה עדיין לא תראה את זה, תייחס. אחת מוסיף, כל המעמד הארסיני היה לדבר אחד, לדעתי את המצוות כדי להשתתף איזושהי דרך בשלב לדמות על ה' אם מישהו שואל לך, למה אנחנו צריכים להשתתף מצוות? הרגע שה' נתן לנו סליחה של דמות להשתתף היא להביא אותנו לפרפסט מה זה הפרפסט? לדמות על ה' מי ידע איפה זה כתוב? זה דבר ברור אנחנו יצאים לזה בקרוב אבל אני יכול להגיד את זה לך עכשיו כי מה השם אלוקיך שואל מאמך? אל תסתכלו על זה מבחינה ליברלית, ולאחר כל הטלפון שקיבלתם, כל מיני מדענים מדענים, תשכחו מה שקיבלתם להם. זאת לא הייתה האמת. האמת היא שזו גדולה לדבר עם ה'. למה ה' רוצה שתדברו עם ה'? אם יש לי זמן, אני אומר לכם למה. אם לא, אולי בקבוצה הבאה. אבל קודם כל, לראות מה שהתורה מבקשת מכל יהודי, לא רק ממי. ממי, מישראל, הרבי, נוהם, הוא, מכלכם. מכלכם. אנחנו כולנו דווקא דווקא. אנחנו כולנו יודעים את זה. אני לא יודע יותר מכלכם להשתמש בשבת. אני לא יודע יותר מכלכם להיות גדולים. אני לא יודע יותר מכלכם להיות גדולים. אנחנו כולנו יודעים את זה. אז אני מדבר עם עצמי קצת גדול. מקווה, כמו שאני מבין את עצמי, שזה הדרך הנכונה ללכת, שתצטרף לנהיגה, וגם להבין שזה בגודל שלך. אני לא מגיע כאן לבית דולר, אני לא מגיע כאן לבית דולר, אני לא מגיע כאן לבית דולר, אני לא מגיע כאן לבית דולר, אני לא מגיע כאן לבית דולר, אני לא מגיע כאן לבית דולר, אני לא מגיע כאן לבית דולר, אני לא מגיע כאן לבית דולר, אני לא מגיע כאן לבית דולר, אני לא מגיע כאן לבית דולר, אני לא מגיע כאן לבית דולר, אני לא מגיע כאן לבית דולר, אני לא מגיע כאן לבית דולר, אני לא מגיע כאן לבית דולר, ובשביל זה, כל האנשים שתראו אונליין, הרבה אלפים אנשים. זה כמו שהיה קורה. אחרון נשק, ואחרון נשק, ואחרון נשק, ואחרון נשק. למה? בגלל שבאמת הם הגיעו לרעיון שזה הדרך האמיתית. וכל דרך אחרת יכולה להודות את האמת. אתה יכול ללחוץ שאתה רליגי. אתה אפילו יכול להגיד את עצמך חסיד. אתה יכול להגיד, אני חבדניק, זה לא מיוחד לנו, לנו לא יש משהו כזה, מוסר, ולא יש משהו כזה, פיר. הרבי היה מדבר רק בצד פוזיטי. נכון ולא נכון. יש הרבה קטעים של הרבי, ובאותו דבר שלו, על מוסר, ואפילו מדבר על גן. וקורח, וכל מיני דברים מהתורה. ובוודאי, כשאנחנו מדברים על חבד, חבד לא רק 20 שנים, חבד הוא יותר מ-200 שנים. מי הוא חבר החבד? מה הכי אימפריקטי בוקר בהיסטוריה של חבד? אין חבד, מה זה? טניה, בעלה טניה. אתם יודעים איזה רבי יותר סטריקטי של בעלה טניה? הוא אחד הרבים הכי סטריקטיים. אם אתם רואים את הבוקר הזה, אתם יודעים מה זה. מה זאת אומרת, הרצון של חבד? כן, היום, 250 שנים אחרי, השאלה התחילה, אולי. לדברים. אבל אני, עוד פעם, אני לא... אני לא יכול לדעת אתכם, אני סליחה.
יש פה רעיון. הרבה
אנשים שאומרים שאני לא מסתובב עם הרבי, מבחינתי הם לא יודעים מה רבי אומר. אבל הידיעה היא שהרבה אנשים אינטליגים בג'ודיזם, והם שומעים משהו שבקולגה זה נכון, מה שהם אמרים להם בקולגה. למשל, יש אחד המדברים, מאוד מודרני, הוא מידע שאתה צריך לאות כל אנשי האדם. זה מה שהתורה אומרה? התורה ספציפיקלי אומרת מי שאתה מוכן לדעת ומי שאתה לא מוכן לדעת. אתה לא מוכן לדעת עמלק. זה מצווה להחליט עם עמלק. אתה לא יכול לדעת עמלק. אם אתה אומר להם, אני אוהב עמלק, פשוט אתה יהודי רע. אם אתה אומר, אני אוהב הנאצים, פשוט אתה אנש אור. אם אתה אומר, אני אוהב החמאס, פשוט אנחנו יודעים מי אתה. למה אני אוהב כולם? אני אוהב הרבי הרבי, ואני אוהב חמאס, ראש חמאס. אני אוהב כולם. אתה היפוקריפ. אתה לא יכול לא אוהב טוב ואחר כך. אתה אולי נפגע במידה, זו סיבה אחרת, אבל אתה צריך להחליט מי לא אוהב, מי לא נפגע. נפגע זה גם לא מדובר, זה מגיע למה שאתה מגיע לזה. אם אתה מגיע לזה לגבי המועצים ולאנשים שרידים ילדים, זה הדבר הנכון. אם אתה מגיע לזה לגבי הרבי, זה הדבר הטוב. זהו. אהבה צריכה להשתמש בטוח, ולאהבה צריכה להשתמש בטוח. אם יש לכם מרצה על האנשים שבאים למורים את הילדים, ואתם מבחינים אותם במחירות הישראלית, אתם מגניבים. בגלל שהם מנסים לצלם אתכם בבית. מה אחר שאתם מקווים? הם לא מתייחסים לשעה אחרת. בבית, הם מנסים לצלם אתכם בבית, מנסים לצלם אתכם בבית, מנסים לצלם אתכם בבית, מנסים לצלם אתכם בבית, בבית, מנסים לצלם אתכם בבית, מנסים לצלם אתכם בבית, מנסים לצלם אתכם בבית, מנסים לצלם אתכם בבית, מנסים לצלם אנו נשארים! כל הילדים שהם מותים כשהם נפלגים לבית והם באים ומצליחים להם אתה לא יש לך איזה מרצה על הילדים האלה, אבל אתה מבחינת טרוריסטים לציור רציון בגלגלית ישראלית, אתה אגיד למשפחות שהם נפגשו את הילדים שלהם, את הילדים הנכון שלהם בבית, כשהם נפגשו, רק בגלל שהם יהודים, אתה אגיד להם, אני אוהב המוסר, ואני נפגש אתכם ואת הילד שלכם שהם נפגשו. זה מה שאתה אומר. אתה לא יכול לא אוהב אתכם בלתי, זה לא יעבור. אנשים צריכים להבין, אתה צריך לבחיר את הצד. ואתה מתחיל להגיד, זה מיוחד בגודל, זה מיוחד בבית, זה לא יכול להיות מיוחד בכל שדי. אם אתה אוהב גד, אתה אוהב גד, אם אתה אוהב גד, אני לא צריך להגיד לך מי אתה, אבל אתה לא יכול להגיד, אני אוהב אותו ואני אוהב אותו ואני אוהב זה, זה לא יעבור בזה. עכשיו, תן לי לראות לך הסורס הבאה. הסורס הבאה היא מעמד הר סיני היא בעבור תהיה ערעתי על פניכם לבלתי תחתאו. מי ייתן ואהיה לבבם זה להם להירא אותי כל הימים. מי ייתן ואהיה לבבם זה להירא אותי? It's in simple Hebrew. I'm begging. I hope so much. שהם יכולים להכוון לי כל יום שהם חיים. למה? מה הטוב? מה הטוב של לדבר עם ה'? למה אני יטב להם ולבניהם לעולם? שאני צריך להכוון להם ולבניהם לעולם. אז עכשיו אתה צריך לעשות קבוצה. אתה רוצה להתחיל לדבר עם ה' ולהבין שהדבר עם הדבר עם הדבר עם הדבר עם הדבר עם הדבר עם הדבר עם הדבר עם הדבר עם עם הדבר עם הדבר עם הדבר עם הדבר ולהקבל עם הדבר את עם החיים של האמת כשאתה מתי? או אתה רוצה להמשיך להיות מודרן, שאוהב את האוהב, שמתחיל רק לדבר פוזיטי, שאוהב לכולם, שבאמת חושב בכל מיני אידאות ליברליות, ובאחר כך ללכת את החיים של האמת שלך? החלטה היא שלך. עבודי שלי זה להשתתף את זה על הטאבל. שדה שאתה תחשב להכנס, זה 100% שלך. זה לא מרגש קשה, אני לא אראה לך מה שחשבתי, אבל לפחות אני יודע שאני נותן לך הטולים, ואם תמצא מישהו בעולם שיכול להסתכל על מה שאני אומר, תביאו אותו.
הוא אמר שאתה עושה איזשהו דבר, אני לא חושבת שאתה עושה איזשהו דבר, אני רוצה לדעת מה הוא אומר, הוא עושה איזשהו דבר, אני רוצה לדעת מה הוא אומר, הוא עושה איזשהו דבר, אני
רוצה לדעת מה אומר, הוא עושה איזשהו
דבר, אני רוצה לדעת מה הוא אומר, עושה איזשהו דבר, אני רוצה לדעת מה הוא אומר, הוא עושה איזשהו
דבר, אני רוצה לדעת
מה הוא אומר, הוא עושה איזשהו דבר, אני רוצה לדעת מה הוא אומר, הוא עושה איזשהו דבר, אני רוצה לדעת מה הוא אומר, עושה איזשהו דבר, אני רוצה לדעת מה הוא אומר,
משה רבנו עשה איזה חלק גדול. החלק שהוא עשה, למי ולך, זה לא אפילו חלק. אם אני עשיתי את זה, הרבה אנשים הוא עוש יגידים לי, חזק וברוך, כל הכבוד רבאי, איזה עבודה שאתה עשית. אבל במקום של משה רבנו, זה היה חלק, בגלל שהה' אמר ברור בתורה, בגלל שאתה נפגע ברק. ואתה לא סנקטפס אותי בצד הארץ של ישראל כמו שאמרתי לך לדבר עם הרכב, לא לאכול את הרכב, אתה ואחד שלך לא יכולו להיכנס לרכב ישראל. אז אתם רואים ברור. למה ה'
חמק' הולך עם משה רבל לדבר עם הרכב?
אתה יודע שה' חמק'... לא רק הולך עם משה רבל, הוא אמר לו, קח את הסטיק. זה הכי גדול. כשהמשה הלכה להוציא את המים מהרחב, אשם בעצם, סליחה שאני אגיד את זה, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, לפעמים, למה הוא היה צריך להגיד לו, להזכיר לו לקח את הסטיק? אם הוא לא קח את הסטיק, לא משהו יקרה. הוא יכול, אולי, לקח את הסטיק עם הידו, ולא משהו יקרה. לפעמים, הדבר שהוא קח את הסטיק, והוא היה עם הידו, זה כאילו ה' כבר הכניס לו שאתה צריך את הסטיק. אתם שואלים שאלה מאוד קשה, מאוד קשה. אני אדבר על זה, אני חושב, 2 או 3 שנים לפני, אם אתם לוקחים את הלקציה שלי 2 או 3 שנים לפני, אתם יכולים לראות, אני אדבר על זה בערך 15 דקות, על שאלתכם. אני לא רוצה להחליט מהסובייקט, כי אני יודע שהזמן לא יכול לי להחליט את ה-18 נוצרים. זה מאוד אימפריקטי לדעת את ה-18 נוצרים. לדעתכם, כל ה-18 נוצרים הם מנצחים של ספר דברים. כל האבליגציות לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר לאשר מה לפחות, מה לא לפחות, מה ללכת, מה ללא ללכת, איך להיות עמוק, איך להיות חכם, איך להיות אבא, איך להיות חבר, איך להיות משרד, אתה מבין? כל מה שאתה מלמד מהספר דברים. אני תמיד אומר לאנשים, זה מאוד מעניין, אני עדיין אומר את זה מבחינתי עד שאני רואה שזה כתוב בקבוצות, כשיש לי אנשים חייבים שאני מדבר עם זה, אני אומר, אני יכול לדעת שכל אחד שקורא את התורה אחת פעמים בעצמם, ומכיר את המעניין של השפעות, הוא לא צריך עוד איני דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווק לא אפילו אחת. זה למה יש להם כל כך הרבה לדבר על זה, כי הם לא יודעים מה זה. אבל כשאתה אומר לגבי יהודי לדבר על כזה קטע, בנושא שאנשים וקטעים הם לא בדיוק חברים, אתה יודע, בנושא של אייפון או טאבלטים, אז זה כמעט נשיא איימפסיבלי, אז אני יודע מי שאני מדבר עם, אז אני אומר, אתה יודע מה? אני נותן לך 80% דיסקאונט. פשוט קראית ספר דברים, תעשו את הרענימי, זה מסוים, אתם מקבלים את הכל. הרבה אנשים מפחדים לקראת את כל התורה או הם מפחדים, אני אומר, אתה יודע מה, פשוט קראת ספר דברים, זה כל כך הרבה מוסר, לדרך כלל, אני תמיד אומר את זה רגע, אני הייתי אומר את זה הרבה, אני יכול לדעת שאתם כבר שמעו את זה, רק כדי שאתם יודעו, אנחנו חיים בגנירה היום, אם משה רבנו הייתה להגיע ללוש אנג'לס היום לדבר, בשלב אבא נואם, לא תהיה בטח איזה סינגאג בכלל קליפורניה שיכול להכין משה לדבר, בגלל מה הוא קורא בספר דברים. הוא מדבר על המות, הוא מדבר על פחות האחרונה, הוא מדבר על אפדמיקה, הוא מדבר על פחות. אין שולים בלוס-אנג'לס שיכולים את זה. אף אחד. כל שולים גדולים שאתה רוצה להציג מישהו, בלי להגיד שזה משה רבנו, רק מראה את האגנדה שלו, את מה הוא כתב בשפר דברים, את הקבוצה, הקבוצה הליברלית, שהם לפעמים אנשים סקולריים, הם לא יודעים שמושה תוגם יודע על הקונגרגציה. נכון או נכון? זה מה שאני אומר. אם אתם יודעים סינגאג שיכול לו להיכנס, בבקשה תגידו לי שם שלו. אני לא יכול לדעת. שובה ישראל, שובה ישראל. קאץ. שובה ישראל. אוקיי, זהו. הוא אמר שובה ישראל? מאוד טוב. אתם יודעים מה שאני אומר? שובה ישראל ובורד? הוא אהב מוסר, למה אתם חושבים שהוא פה? הוא לא נפגש אחד מהלקטורים שלי, זה מה שהוא אוהב. אוקיי, בואו נמשיך. הסורס הבאה היא, לירא את השם אלוקינו, לטוב לנו כל הימים. לירא את השם אלוקינו, לטוב לנו כל הימים. לירא את השם אלוקינו, לטוב לנו כל הימים. לירא אלוקינו, לטוב לנו כל הימים. לירא את השם אלוקינו, לטוב לנו כל הימים. לירא את השם אלוקינו, לטוב לנו כל הימים. לירא את השם אלוקינו, לטוב לנו כל הימים. לירא את השם למה אלוקינו, זה צריך להסתכל לטוב לנו כל הימים. לירא את השם אלוקינו, לטוב לנו כל הימים. לירא לטוב 18 לנו פעמים בתורה? זה לא מסוים כמה פעמים או שני פעמים? אנחנו מבינים את הסיפור. למה זה צריך להסתכל 18 פעמים? הם כולם 18 פעמים או לא? הם כולם אומרים את השאלה הזאת? אף אחד הוא מדהים. 18 פעמים, אתה מבין שאתה צריך לדעת דרך אחרת. זה למה זה נגמר כל כך הרבה פעמים. למשל, כאן, אנחנו צריכים לפחות את ה' בעל תלמיד הרבה תורה, ולפחות, ולפחות, ולפחות. כמה פחות אנחנו נכנסים לתורה, כמה יותר אנחנו נגמר את התלמיד האלוהי שלנו. זאת הסורס פה, דודרנאמי 6. מה השם אלוקיך שואל מאמך? כי אם להירא את השם, להבוד את השם. כל דבר אחר היה מזמין לדבר אחד, להביא אתכם לפחד. באו לפחד, זה הכל. כשאתה מגיע לפחד, אתה במקום מאוד גדול במדינתך. כשאתה לא יש לך פחד, המקום של המדינתך קצת קטן. אני אומר לך, אחד החסידים של רבא אמר, אם אתה חולם אשם רק על פחד, אם תפסק את השם רק בפחדה, זה לא ספרד. זה טוב, אבל לא כפי. אם תפסק את השם רק בפחדה, זה אילוזיון. אימגינציה. זה לא משהו. לשאול את השאלה שלכם, של כל הגרופים בג'ודיזם, אתם יודעים, אנחנו דיברנו, ברוך השם, על הרבה גרופים אחרים. איזה גרופה, בשלב חבד, היא הכי חשובה לדבר? ברסלב. ברוך השם, אוקיי. אז אנחנו מבינים אותנו. רגע, רגע, רגע, תייחס, תייחס. אוקיי, אז מי הוא הלידר של התחום של ברסלב? מי התחיל את זה? רבי נחמן מברסלב. רבי נחמן מברסלב הוא אדם שמייצר להתאהב לגד או להתאהב לגד? בותם מה שהברסלב מייצר לנו היום. מה שהברסלב מייצר היום? בותם? איזה כתובים ראיתם שהם קוראים לגבי האוהב? תלמודי אותי. תלמודי אותי, זה מ-250 שנה, אני אומר היום. היום. כתובים שהם כתובים היום, בכל מעטה. הם מפקדים על האוהב או הם מפקדים על האוהב ועל המוזיקה? הוא מפקד על הפוזיזיה, אבל הוא גם מפקד על האוהב. תן לי לראות לך. אמר, אשרה מי שאינו יודע כלל מספריהם הרלאק הוא היה יהודי שלא ידע בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל בכלל והוא נתן לו מגזים רליגיים. אני לא רוצה להגיד את הנמה של המגזים הרליגיים הזה. בכ במיוחד, זה מאוד מאוד ברור שלא יש אפלתי רליגי קושר רליגי בעולם. לא יש אפלתי. כל הרליגים מבחינים להתרחק, סינת חינם, לשון הרעה, פרג'דיזם, מוציא שם רע לפעמים, מגזים את האידיאולוגיה הזאת, פובליזים אנשים שהם עשו את הדבר האחרון במסגרת ומנצחים את עצמם שלהם. אף אחד לא יכול לפוליז את האמת. אף אחד לא יכול לפוליז את האמת. אף אחד לא יכול לפוליז את האמת. אף אחד לא יכול לפוליז את האמת. אף אחד לא יכול לפוליז את האמת. אף אחד לא יכול לפוליז את האמת. אף אחד לא יכול לפוליז את האמת. אף אחד לא יכול לפוליז את האמת. אף אחד לא יכול פוליז את האמת. אף אחד לא יכול פוליז את האמת. אף אחד לא יכול פוליז את האמת. האמת. אף אחד לא יכול פוליז את האמת. אף אחד לא מה זה נפקמינה היום כדי לדבר על זה? אתם מבינים? אז לדבר שלי, ואני רואה את זה כל הזמן, במיוחד כשאני מביא כל מיני אנשים שכותבים ארטיקלים שם, וכשאני רואה את הארטיקלים שהם כותבים, אשם ירחם, זה כל כך נפלא מהעקב 13 של היהודית. אפילו דברים כאלה הם לא יכולים להתנגד, אז זה פרובל מאוד סיימן. אחד בא לרב משה פיינשטיין לקרוא על המקרה, והוא לא רצה להכניס כל התגובות, אז הוא נתן לו את הספק הרליגי הזה, כשהוא היה הרבה יותר רליגי עד היום, 30 שנים, היום הוא הרבה פחות. לפני זה הוא היה יותר יידישקי, יותר. ורב משה פיינסטין רצה להשתתף את זה במידה שלו. הרב היה מנסה להשתתף את זה במידה שלו, והרב היה מנסה להשתתף את זה במידה שלו. הוא אמר, רבי, זה ישתף לי הרבה זמן, אתה רואה, זאת כל המרכזות, מה קרה? אז הוא התשובה לו, אני לא ראיתי בכל מזרח במידה שלי. למה אתם חושבים שה' עשה לי להגיע עם התשובות ברך הלכה, מה לעשות, איך לעשות? רק בגלל שאני לא מנסה לדבר על כל שום דבר, אבל על תורה פשוטה. אין דבר. אני לא מדער עריכות, אני לא מדער עריכות, אפילו אלה שקוראים את עצמם רליגי. נחשב, אם הוא חי היום, מה הוא היה צריך להגיד על מה שהם כותבים? אוקיי? ואני לא מדבר רק על מה שהם כותבים, הם חייבים מקום לדעות. הם נמצאים בקטעים ומתייחסים את כל הקטעים, ובקטעים אנשים מתייחסים לנצח אותכם, להתייחס לקטעים, ואף אחד מתייחס לקטעים, ומתייחס לנצח אותכם, להתייחס לקטעים, ומתייחס לנצח אותכם, להתייחס לקטעים, ומתייחס לנצח אותכם, להתייחס אותכם, להתייחס לנצח אותכם, להתייחס לנצח אותכם, להתייחס הוא לנצח אותכם, להתייחס משתמש בפולשנות כל הדברים הנגטיבים נגד התורה. לנצח אותכם, להתייחס אתם נותנים להם ל כוח להמשיך לפולשנות את זה כל שבת. אם אף אחד לא תחבור אותם, הם יוצאים מהחברה. אם הם יוצאים מהחברה, יהיו להם קצת פרעה. יהיו להם קצת סינת חינם. יהיו להם קצת מרדים. יהיו להם קצת פרעה בתקופות שלנו. את המזרחים האלה מתחילים בין גרופים של אנשים. הם עובדים על רציזם ועל פראג'דיזם, הם עובדים על תנשאים בין אשכנזים לספרדים, בין חסידים לליטאים, בין בעלי תשובה ובין פרום לבית. במה שהם כותבים, הם ממש עובדים על דברים פרובוקטיביים במיוחד. פשוט כתוביות רגילות, הם לא נכנסו לתפוס. רק דברים פרובוקטיביים. והם תמיד שואלים שאלות ליצור חי. זאת ארצה הפוליטית. מה שהגוהים חשפו, אנחנו התעדכנו ל-100%. וזה לא נמכון לקבל אותם ולראו אותם. כי כשאתם ראו אותם, אתם נותנים להם כוח. כל פעם שאתם קבלו 5, 6, 7 דולר, מולטיפלו ב-200,000 אנשים שקבלו את זה בעולם, זה מה שמייצר להם מיליארים מולטים. הם ממשיכים להמשיך בגבולה. אם אף אחד לא קבל, זהו. רק הולך בתמימות ויש לו עירת ההונש ובלי עירת ההונש אי אפשר להתחיל כלל בעבודת השם אין מצב להתחיל לפרקטיסטיית בלי לדבר על פחד מההתגלגה. אי אפשר להתחיל כלל בעבודת ה' ואפילו צדיקים צריכים גם כנראה, כי עובדי ה' מהאהבה הם מועטים מאוד מאוד והעיקר הוא עירת ההונש מפחד ממלכה והוא מביא את הסורס מהזוהר כאן ואז אחרי זה הוא ממשיך לב כל אדם זוכה לזאת. עיקר העבודה הוא על ידי עירת העונש אצל רוב בני האדם. רבי נחמן מברסלב, שיחות ערן, סימן ה'. ראיתי את זה לך, שאלה אחת אחת, ויש רעיון למה ראיתי את זה בעברית, עד שאני יודע שכחתם לא מבינים בעברית כשאתה הולך להגיד לאנשים, הם אומרים, אהה, בלוני, אין משהו כזה, אין רבי נחמן כזה. אהה, הוא אולי מפורסם את זה. אז קודם כל, אני אערך את זה בעברית, ואז אני מתכוון את זה באנגלית, כדי לבחור שהשאלה אחת אחת היא מסוימת. אם אני אערך את זה ברגע באנגלית, אז מישהו יפול אתכם. אהה, אתם רואים? הוא עשה את זה. זה לא מה שהכתובים אומרים. אני מבטיח לכם, כשאנחנו מקבלים את הסורס, אתם תראו, זה לא ככה. זה 100% ככה. הרעיון המרכזי בעבודת ה' הוא להתאר את ההכנעה. ובדרך כלל, אתם תקבלו את הילדים בקונספט האותו. אם תעשו משהו טוב, אני אשכח אתכם. אתם מקבלים אייס קרים, אתם מקבלים פיצה, אנחנו קבלים לכם רכב. ואם תעשו משהו רע, מה יקרה? התגובות, אתם לא תקבלו אייס קרים. זאת הכתובות של העולם. זאת מה שאנשים מבינים. הכל בשלב זה כזה. במדינה, אתם מפחדים להגיד לקסטמר שזה מפחד לכם. למה? כי אתם יודעים שיש מילה. הוא לא יכול לבוא אחר כך ואתה נפגש 1000 דולר ממנו! זה למה הוא כל כך פוליטי! אתה רואה? כשאתה יודע שיש מילה לבחור, אתה נפגש להיות עברי! מה יש לגבי זה? אני אומר לך, מישהו אמר לי בשבוע האחרון, אני הלכתי לדבר עם קבוצה במקום, איזו אישה שם, הייתה שם מדברת נגד הרבים. לא נפגש, אבל את יודעת, היא יש דבר לדבר. היא אמרה לי, אני מזלגת מהפוליטיקה בסינגגג. את יודעת, זה קודם. אני מזלגת מהפוליטיקה בסינגגג. מה זה הפוליטיקה? אני שואלה. היא אמרה שהרבים נותנים עבודה ספציאלית לרחבים החייבתים שהם נותנים. ואנחנו, אנשים חייבים, לא נותנים את העבודה הזאת. היא חשבתי שאני אקבל את זה עם היא אבל היא הייתה מאוד מפחדת להחזיר שהיא אקבל את זה עם לי, בסופו של דבר אני שאלתי אותה שאלה, אני אמרתי לה, תן לי לשאול אותך עכשיו שאלה אני בטוח שאתה יש הרבה חברים בחיים אינים שלהם עשו לך הרבה בחיים אינם שלהם עשו לך משהו בחיים מי שאתה מרגיש מבקש לטעות ביותר להשתמש יותר, להראות יותר אהבה, להראות לאנשים שעשו אתכם, ורשו אתכם, וספנסרו אתכם, וגיבו לכם מה שצריך, ותודה להם שיש לכם מקום ללחוץ, או לאנשים שלא עשו אתכם משהו, זה לא חלקם, אולי הם לא יש, אבל אתם עשו להם משהו. עוד פעם, אם אתה מנסה להשכח את הפחות, זה קטן. למה אתה מנסה להשכח אותם? מה זה הטבע שלו, שזה לא יכול לתת מיליארד דולרים? אנחנו לא מדבר על זה, שבעיקר אני לא רואה שהם מנסים להשכח אותם בטעות, לא. אבל כשאתה רואה מה הם קוראים היום, שהם מנסים להשכח את הרבים הרבים, יש לזה עבודה מסוימת. תודה להם, יש לנו סינגאג לבחור! הם נותנים מיליון דולר, לא אתם, והאחרון נותן עוד מיליון, ובגלל זה יש לנו את כל הדברים פה, ואת הכרמלות, ואת הכרמלות, ואת האירקונדיציה, ומי שתפס את המחזירה? הרבים. אז, במקרה של להתפקד באנשים רבים, עכשיו הרבים הגדולים היו האנמיים. למה? בגלל שהרבי נותן לו חשב. הרבי נותן לו מהתורה לראות יותר חשב לספורטורים שלו. אם הוא לא נותן לו, אז הוא יהיה יהודי ארוך. ולא יש משהו שיהודי ארוך ומתמודד ביותר שיהודי ארוך ומתמודד ביותר שיהודי ארוך ומתמודד ביותר שיהודי ארוך ומתמודד ביותר שיהודי ארוך ומתמודד ביותר שיהודי ארוך ומתמודד ביותר שיהודי ארוך ומתמודד ביותר שיהודי ארוך ומתמודד ביותר אתה שיהודי לא רוצה להיות זה, ואתה לא רוצה להיות זה. אז מה יש לגבי זה? אם מישהו יגיד, אני אדונה לך 10,000 דולר, ואני יכול לעשות 1,000 שומרי שבת של יהודים, אני אשמח את האנחה הזאת 10 פעמים אחרי שאני מתי. לא רק בעולם הזה. אפילו כשאני הולך כבר לבית הבא, אני לא אסתף להשמח אותה. למה? בגלל האנחה, אני חזק 1,000 דולר. אז מה שאתה מקווה עכשיו? שאני לרוץ לבחור עם חברה שלא עשה לי משהו? במה שאני עושה לבחור עם האנגלית שהייתה אחת שלי ועשיתי להרחיב את האנגליות? אם אני עושה את הדבר הזה, אני לא נכון. אני לא מרגיש, אני צריך להשכח כל אנשי האנוש, צריך לנסות להשכח כל אנשי האנוש, זה לא שאלה על זה, אבל מישהו שסופר אתכם, אתם צריכים להשכח אתכם. בטח! מה יש לגבי זה? מה יש לגבי זה? מישהו יכול לומר מה יש לגבי זה? אפילו את האנשי האנושה שאומרת, אתה יודע מה, אני לא חשבת על זה מזה מנהל הזה שלך. אתה מבין? אנחנו נרחקים הרבה, אבל אנחנו לא תמיד נסתכל ונאנליזים את הסרטון כלכלי. הבעיה הבאה, רבותיי, לפני שהזמן יחזור. האוהב של ה' מביא אתכם למסגרת האחרונה בכל ספק. כליל כל המעלות. התורה אומרה You have to be careful. Deuteronomy 8, verse 6 to 17. ושמרת את מצוות השם. You have to keep the commandments of Hashem. ללכת בדרכיו. To follow His ways. ולהירא אותו. And to fear Him. כי השם אלוקיך, God brings you to ארץ טובה. To a good land. Full of lakes, rivers. תשכחו לא לפגוש את ה' שלכם! איך האנחה מפגש את ה'? אם גדלתם במדינתית, או כבר עובדתם במדינתית 3-4 שנה, מה יכול לעשות עכשיו שאתה מפגש את ה' שלכם? אנחנו לא מדברים שאתה מפגש את הטקסט שלך 10 שנים מארץ, בגלל שאתה לא הלכת למדינתית 10 שנים. זה לא פרבלם לפגוש, וזה מאוד נורמל. איך האנחה מפגש את ה'? אנשים רליגיים שהם הולכים לסמינר ויודעים שיש להם ה' והתורה היא בית ה' איך זה אפשר שאתה מזכיר את ה' התורה מזכיר לך להיות בטוח שלא להזכיר אותי איך אתה מזכיר את ה'? מי ידע? תעשו לי! יצר הרע לא מזכיר לך את ה' זה מזכיר לך להשאר על מה שעשית בגלל שה' רואה אותך אבל אתה עדיין עשה את זה בגלל שהרצון שלך היה מאוד גדול אתה לא עשה את זה בגלל שלא יש לך ה' או שאתה חשב שיש לך ה' אתה עשה את זה בגלל שאתה מגניב זהו זה אני אקרא לך, עוד פעם, אין משהו למי, זה כולה בטוחה, תהיה... זה אומר... תהיה בטוחה שאתה יכול להשכח את ה' שלך אתם אוכלים ואתם מגניבים ומבנים אתכם עבודה יפה, ואתם עבודים שם ואתם מתחילים להיות גדולים. למה? אתם התחילים להיות רבים. אתם התחילים להיות דונאלד טראמפ. אתה מבקש את הקבוצה הזאת, ואת אחת אחת, ובכל קבוצה יש שם שלך, ובכל קבוצה, ובכל קבוצה, ובכל קבוצה יש שם שלך, ובכל שם שלך, ובכל קבוצה יש שם שלך, ובכל קבוצה יש שם שלך, ובכל קבוצה יש שם שלך, ובכל קבוצה יש שם שלך, ובכל קבוצה יש שם שלך, ובכל קבוצה יש שם שלך, וב� זה הקרה כבר לראות אנשים בהיסטוריה, מי? פארו, הוא אקבל שזה ה', מי אחר? קוראך. לא, קוראך היה פוליטיקאי מגניב. הוא לא אוהב... נבוכד נצר, ורק פעמונים שהם חשבים שהם ה' של העולם. אובאמה, כמו שאני לא יכול להשתמש בו, בעצם יש משהו שצריך ללמוד אפילו ממנו. מה זה? אם תזכרו, ביום שהוא הגיע לישראל, והוא הלכה לשדה הווסטרן, והוא נותן נוטה לשדה. ושני דקות אחרי זה, אחד מהחסידים, נכון, נכון, קיבל נוטה ונראה את זה לטלפון, וכולנו היינו יכולים לראות את החלטה האחרונה של חוסין אובמה, של ה' ומה הוא כתב? ה' יאהבי, תרצי לי כדי להתפרסם את הלשון שלך בעולם, כדי שתעשי לי לעבודה שלך. ואז הוא שואל על אשיותו משהו, דברים פרסמליים. אבל הוא באמת, הזה חוסיין אובמה, שזה לא היה, זה לא רליגי, הוא פרו-גיי, הוא פרו-מנגינה, סוגריה, ואנחנו צריכים לעבוד על זה בארצות האמריקאית, הוא פרו-הרבה דברים שהם נגד התורה, הוא פרו-אבורשן, הוא פרו-הרבה דברים שהם נגד התורה. הוא מאמין באדם, כמובן, הוא מדבר איתו, לא? הוא לא מדבר עם השטחה, אחד מהמנהלות שלו, בניברק, הוא אמר לבשלו, אנחנו צריכים ללכת עכשיו לירושלים, לשטחה הווסטרית. היא אמרה לו, עכשיו זה 1 ע'מ, מי רוצה ללכת לירושלים? אנחנו נלך עכשיו. לא, אנחנו לא נלך ללכת ללכת לשטחה. היא אמרה, אתה לא אמר לי לפני השטחה שאנחנו צריכים ללכת לירושלים. לא, לא, זה מבחין. אחרי שעה, אף אחד מנסה להבין לו, תשכח את זה, למה אתה רוצה ללכת אל הקוטל עכשיו? הוא אמר, אני רוצה להכניס אותה לדבר עם העולם מלאה. אבל אתה רק מדבר עם העולם, אם יש לך משהו, תבוא ותבוא. אז אובאמה בוודאי בא לדבר עם ה' לא, הוא בוא ותבוא, זאת אומרת שהוא חיבור להם. אחד מה שאני לא מבין, למה האפקרסיה? אם אתם מקווים שאתם חייבים לבוא לאדם, ואם אתם מקווים שאתם רוצים לעשות את הדבר הנכון שהאדם רוצה בעולם, ואחר כך, מה שאתם, מוסלמים או קריסטים, לא היה ברור מה אתם. בכלל, איך שאתם מוסלמים, איך שאתם קריסטים, איך שאתם יהודים, אנחנו כולנו מקווים את התנאי, ובתנ״ך שאנחנו כולנו אומנים, נכתב שכמה של הדברים שהאובמה הייתה מאוד ספורטיבלית, היו עבודה גדולה וגבוהה נגד ה' הוא יודע את זה, אבל הוא לא יודע שההומוסקסיאליות היא נגד התורה, כל קישר יודע את זה, כל מוסלמים יודע את זה, כל אדם שבא ושם ידע את זה, בלעד לרליגיה, אבל בפוליטיקה, לדבר שלך, אם מישהו שואל אותך, מה הדרך להיות יהודי קושר? התגובה היא, תמיד תשכח שאתה לא יהודי פוליטי. תשכחי שלא תהיה פוליטי. לא פוליטי בקנגרס או בכנסת ישראל. זה לא צריך להגיד. פוליטי במהלך שלך. מה ההחלטה בין רבי קושי לרבי פוליטי? מי יכול לומר? פוליטים לפעמים גם אומרים את האמת. מה ההחלטה הראשונה בפונדציה שלהם? פונדציה
אומרת לאנשים
שאין להם את מה להשתמש בהם. טוב מאוד. והחלטה האחרונה היא שאין להם את מה להשתמש בהם. טוב, התשובה טובה. הפוליטיקים אומרים למועצים מה שהם יודעים לדעתו, בלתי מבחינת האמת, שהאמת לא משחקת בכלל כאן. למשל, כשהם יוצאים לישראל, פוליטיקים פרנקים הם נמצאים בישראל, ואתם יכולים לדפוס את עצמכם. זה לא נכון שהפלסטינים יצטרקו את הילדים בישראל. אנחנו מגעלים את זה מאוד. 15 דקות אחרי זה, הוא מגיע 10 מילים לגזע. אנחנו לא נכנסים לגבי הקרימה הישראלית. אנחנו נביאו עבודה חדשה בארה״ב לגבי האגרסיה הישראלית. זה לא יכול להיות. כולם עם ההתקדמות, אתם אידיאטים. עשרה דקות אגב, אתם מדברים על שאלה נכנסה לגבי הערב. מי יכול? אני פוליטיקאי, אתם מנסים לי לתפוס את האמת? רבי, זה לא יכול להיות ככה. קורח היה פוליטיקאי, זה למה עד היום הוא קורח, קורח עד היום קורח, משה אמת, ואני לא. אז אני רוצה שאתם יכולים להבין מה זאת אומרת. כשקבל רבי, אתה יודע שיש רבי בישראל שאני מאוד אוהב אותו, הוא בירושלים, שם הוא רבי עמרמי. כמו אמרם, אמרמי. אמרם הוא אמרמי. למה אני אוהב אותו? הראשון הוא מאוד מגניב. הראשון הוא ממש מפחד. הראשון, אין לו אפילו דקה פוליטית. הראשון, אתה תמיד מדבר מסוים. שזה מאוד רע בימים כאלה, ונמבר 5 הוא אוהב באמת של השם, ונמבר 6 הוא לא עושה את זה בגלל המוני. מה אחר שיכול לך לקבל? כל הטכניות באחד. אחד מה שאני מאוד אוהב לשמוע עליו, זה מה שהוא אמר. הוא אמר, בכל מקום שאני הולכת לדבר, האורגניזר של הלקציה תמיד מתכנן לי מה לא להגיד כאן. רבי, פה לא מדבר על אנשים שלא נגמרים, זה עבודה מיוחדת. רבי, פה לא מדבר על אנשים שבאים לשול עם מטה בשבת. אז כל מקום שהוא יכול לבוא, כל מי שמקבל אותו הוא מפחד שהקהילה תהיה מגניבה. למה הבאת אותנו כמה מדברים פנאטיים? אז הם מנסים להתאם לו לפעמים, רבי, אל תדבר על הדבר הזה והוא אמר, כל דבר שהם אומרים לי לא לדבר עליו, זה כל מה שאני מדבר עליו זאת אומרת שסייטאן מנסה לגמור את המדבר לפני שזה אפילו התחל. אם אני אלך לקהילה, שכל האנשים יצאים לשול עם מיניסקרטים קטנים, או פנסים, או תיקים, ומנגינים גדולים כמו הטווין, ונחלו את העבודה בבקשה על עצמם, וכל מיני שוואוף, ולילה קטנה, וכל מה זה קטן, וקטן, וקטן, ולילה קטנה,
ולילה
קטנה, ולילה ולילה קטנה, ולילה ולילה קטנה, ולילה קטנה, ולילה קטנה, ולילה קטנה, ולילה קטנה, וליל מה שהם צריכים לשמוע? שבאנגלית, המיוחד של החיים היא להיות מודדים איפה זה אומר בג'ודיזם? אני רוצה לשאול לכם שאלה. הגמרא אומר, כשהאנגלית מותה, הם שואלים לו שלושה שאלות בפרק שלו. אמן. שאלה הראשונה, האם תשכחת כל יום ללמוד תורה? האם קבעת איתים לתורה? שאלה ראשונה. שאלה ראשונה שניה, האם אתם עשו את כל עבודה שלכם באמת? השאלה שלושה, האם אתם חשבו על המשיח? אז אחת האנשים שואלת, זה לאנשים. אנשים לא צריכים ללמוד תורה יום יום, כמו אנשים. הם לא צריכים להסביר זמן. הם לומדים, הם צריכים ללמוד הרבה תורה. אבל מה היא השאלה הראשונה שהם הולכים לשאול לאנשים? השאלה השנייה היא השאלה האלה. האנשים גם צריכים לעבוד חייבתי. לא להיות מפחדים ומפחדים. אוקיי. והאנשים גם צריכים להתכוון למשיח כל יום. אז השאלה השנייה והשאלה הראשונה היא דווקא. אבל מה זה השאלה הראשונה שיש לגדול של יהודי אישה בזמן שהיא מותה? כשהשלום שלה מגיע לטונאל עם רעיון גדול, והיא נכנסה לקורת הבאה. השאלה הראשונה, שלום מיריאם, שלום סרה, איך אתם עושים? בואו נפגש לדבר. השאלה הראשונה, מה זה יהיה? התגובה היא מודסטי 100% בלי דעת. איך אני יכול לדעת? לדעתי הכי טובה, אני עדיין לא מבחינת בקורת הבאה עדיין. אז איך אני יכול לדעת? התגובה היא מאוד פשוטה. דה גמרה אומר, במסכת סעוטה, פאג 2, זו הסורס. דה גמרה אומר, 40 יום לפני שבאתי לבית, זאת אומרת, כשאתה אבא ואתה אמא הייתם ביחד היום, והמאה התחילה לבית היום, כשהתקדם של הקריאה של הילד יתקדם, 40 יום אחרי שהיו ביחד. אם היו ביחד בלילה, 40 יום יהיו בלילה. אם הוא היה במידה של היום, הוא יהיה במידה של היום. 40 יום פולטים, כדי לתפוס בצורה של הביבא, וזה סקס. ואתם יכולים לשאול את הדוקטורים הישראלים הסקולריים, כמה ימים הם מגדלים רעיונות ברעיון בביבא לפעם הראשונה? ו40 יתר יום, זה מדהים, זה נגמרה מ-2000 שנים לפני. עד 40 יתר זה לא אנשי, היא לא מתאים כמו שאנשי נותן. אבל אחרי 40 יתר, זה כן, היא מתאים כבר. ההתאם הזה הוא ממש מוותי. לפני זה לא היה חיים עדיין. אחרי 40 יתר, זה למה, בגלל זה, איזה רבים גדולים, כש... הייתה מקווה שהיו צריכים להצטרף אישה לעבור. הראשון השאלה הייתה, האם היא מגניבה יותר מ-40 ימים או קצת? יותר מ-40 ימים, אין מה לדבר על זה. זה כבר חיים, אנחנו לא יכולים לגמר מישהו. לפני 40 ימים, אם הייתה רעפה או משהו כזה, והיא 16, ומי יודע מה. אלו נתנו את זה בגלל שהייתה עוד אין חיים. אז עכשיו, 40 ימים לפני זה כבר נגמר שמי יהיה אימא. ואז הגמרא אומר, יש עוד תשובה לזה, מה? אתם מקבלים אימא אחר כך למי אתם. והגמרה אומרת, את יודעת מי יכול להיות אבא שלך? מי אתה, זה מי יכול להיות אבא שלך. לפעמים שלך. ועכשיו, זה מאוד מעניין. הגמרה צריכה להגיד, ילד נכון לילד נכון. ילד נכון לילד נכון. אבל זה לא מה שהגמרה אומרת. הגמרה אומרת, ילד נכון, פרוצה לרשה צנועה לצדיק מה של חסד? מה של תהילים? מה של כוכבים לנשיבה? מה של קבוצת שבת? מה של דבנים כל יום? כל דבר מאוד אימפורטנט! אם תלכת לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות אף משהו לא יעזור לך, לנס אם תסתכל על מה שאתה עשה טוב, ועל כל המיליונים של דברים שאתה עשה טוב כל שנה בנקודה הסיטואציה שלכם היא מאוד מגניבה. הראשון השאלה היא מגניבה. זה 90% של החיים של הילדה כבר. אם אתם מגניבים מגניבה, מגניבים מגניבה, אתם יהיו קטנים, לא תעשו פרסה, אתם יכולים ללכת לסטור, עושים קריאות, עושים קריאות, עושים קריאות, עושים קריאות, עושים קריאות, עושים קריאות, עושים עושים קריאות, עושים קריאות, עושים קריאות, עושים קריאות, עושים קריאות, עושים קריאות, עושים קריאות, היא לא יודעת על זה, היא כל כך חייבת לתפקיד, היא ע כל כך חייבת לראות את הרבה וגדולה שלה, אז אפילו בתחום של תלויה שלה, היא פותחת את המשחק. היא כבר חייבת לתפקיד, היא עדיין חושבת שהיא במשחק פארשן. למה? זה קורה מהמדע. אני יודע שזה קודם, אני יכול להגיד לכם שזה מאוד פחותי, רק בגלל שאני אוהב אתכם מאוד, אני אגיד את האמת במידתכם. ואם אתם רוצים לתקדם אותי, תביאו את הגמראה, אני אראה לכם את זה שם. אני לא אראה את הגמראה. זה בגמראה. מי שלא ידע גמראה, פג' 2? רשי כבר כבר כתוב שם, פרוצה לרשה, צנועה לצדיק. אין דבר כזה, צדקת לצדיק, רשעית לרשע. יש רק צנועה או פרוצה, זהו. אני אדבר לכם על עוד דבר, במיוחד שאתם עדיין לא 100% מבטיחים. כל האנשים בג'ודיזם, ויש להם הרבה הרבה אנשים רחבים, צרה, רפקה, רחל, הרבה. אני בטוח, ואתם בטוחים, וגם התורה יודעות, שהם היו עם הרבה מיוחדים. הרבה חסד, הרבה טובות, אמונה. מה שהתורה תמיד קומפלמנטה את האנשים על זה, ורק על זה? רק על זה. רק על זה. התורה רוצה לדבר על סרה אימנו, היא פרופטה, היא הלגנדה. אשם אמר לאברהם, תשמעי לסרה, זאת אומרת שהיא גדולה יותר מכך. כל מה שהוא אומר לך, תשמעי לו. מה שהתורה קומפלמנטה לסרה, למה? רעיון. הכי יפה שנה בעולם, הכי רעיון שנה בעולם. רחל, מאוד רעיון. ריפקה, היו הולכים להביא ריפקה להגיד את אמא שלה, כשהיא הייתה בית יעקב, היא הייתה בשידוך. במיוחד, כל שבועה היא מקבלת שידוך, אבל היא לא הייתה בשידוך, אז היא הולכת בשידוך. כשהיא הייתה בית יעקב, היא הולכת להגיד את אמא שלה. בשני שעות היא מוציאה את המשחק, מתחילה את הכל, את זה, את המשחק הנכון, נכון? היא עדיין לוקחה רגלים של חברים, למה? כדי להתנגד על עצמה שלה לגמרי להתנגד על בגדולה שלה! זה עומד הרבה! נכון או לא, נכון או לא, נכון! עד שהם יחלו להתנגד. אחרי זה, לא יותר משחק עד שתהייתם משחק ושאלה. ואחר כך אתה עדיין צריך להציג את עצמך, אולי האנגלית לא בטוחה אם אתה יפה או לא, כן. אחרי שאתה החליט לחיים, זהו, זה לא פרויקט פרויקטי עדיין. ריפקה באה להגיד ליצחק, הריפקה של העולם, הילד של האנשים הכי חשובים על העולם, שגם הגויים בתורה אמרו לו, אתה הממשל של ה' ביחד עםנו, רבי נאט של ישראל, של כל העולם, וגם מולטי ביליונר, וגם גנרל מאוד סיימן במלחמה. כל פעם שהוא הולך, הוא הופך לכל מי שיש לו יחד, יחד הוא הופך לכל מקום ועכשיו אתה נשיא של מרדכי, מרדכי אידאל ומרדכי הקונארטיסט לבן ובטוויל, אתה מגיע מהגרמת הכי גרמתית שיש לך אולי בעולם עכשיו, אתם רוצים להכניס לנשיא, בני הראשון הרבי, או אתם רוצים להכניס לנשיא, בני הראשון הרבי, או אתם רוצים להכניס לנשיא, בני בני הראשון הרבי, או אתם רוצים להכניס לנשיא, בני הראשון הרבי, או אתם רוצים להכניס לנשיא, בני או אתם רוצים להכניס לנשיא, בני הראשון הרבי, או אתם רוצים להכניס לנשיא, בני הראשון הרבי, או אתם רוצים להכניס לנשיא, בני הראשון הרבי, או אתם רוצים להכניס כי זה לא רק לנשיא, פריטיילים, אלא גם מידעים על אימנות השם. עכשיו, אימנות לא רק לאנשים מגניבים. כמו יפה האנשים היו, כמו יפה תקבלו על אימנות השם. אם לא יש משהו להתראות, לא כל אחד יקבל את המשכנעות שלו. אבל אם יש הרבה להתראות, ואתה עדיין תראה את זה רק לאבא שלך, וזהו, לא לוויני, טוני ואחמד ברחוב. אז התגובה שלכם יהיה הרבה יותר גדולה. למה? בגלל שכשלא יש לך משהו להראות, גדול גדול, אתה לא הראה. אם אדם יש ככה גדולה גדולה, זה לא בדיוק ללכת לביץ להראות את הגולם שלו. אבל אם הוא היה 20 שנים בגים, ואתם יודעים, האנשים כל יום מבחינים בגים, כל יום חושבים, איפה אני יכולה ללכת לביץ? למה? להראות את הרגלות שלו. אז אם אחד אחרי עשרה שנים לנסוע כדי להראות את הרגליה שלו, תהיה בעל תשובה ותגיד, את יודעת מה? אני לא אמשיך ככה על המדינה. למה? כי התורה לא אוהבת להראות. זאת לא הקולטורה של התורה. מי יקבל עבודה גדולה עכשיו כשמשחק ברחוב? מי שלא יקבל עבודה גדולה, או מי שהיה כל יום בגים? מי יקבל עבודה גדולה? מי יקבל עבודה גדולה? מי עבודה גדולה? מי יקבל עבודה מי יקבל עבודה גדולה? מי יקבל עבודה גדולה? מי יקבל עבודה גדולה? מי יקבל עבודה גדולה? מי יקבל עבודה גדולה? מי יקבל עבודה גדולה? מי יקבל עבודה גדולה? מי יקבל עבודה גדולה? מי י יש לי הרבה יותר להגיד, אבל אני רוצה לתת לך חמש דקות לבקשות מה שאני אגיד, ומה שאני לא אגיד. בבקשה, תגידי לי. רבה, אם תכניסי
לדבר על ביקסה. על?
ביקסה. כן.
אברהם אבלון מייצג את זה, זה היה מגניב לסלאב, זה היה מגניב לסלאב, זה היה מגניב לסלאב, זה היה מגניב לסלאב, זה היה מגניב לסלאב, זה היה מגניב לסלאב, זה היה מגניב לסלאב, זה היה מגניב לסלאב, זה היה מגניב לסלאב, זה היה מגניב לסלאב, זה היה מגניב לסלאב, זה היה מגניב לסלאב, זה היה מגניב לסלאב, ואתם זה היה מתחילים לדבר על איך להשתתף את זה ולראות אם זה נכון להשתתף או לא. אתם לא חושבים שכשהוא יחזור מהמסגרת, הוא יכול להשתתף או להשתתף?
מה שחזל אומר, שריפקה מגניבה את עצמה שלה בגלל רציניה. גם כשהיא ממלכת, היא ממלכת שהאנימוסים תמיד מגניבה אותה מכל הדרכים, כדי שלא יודע שמישהו יראה את הגוף שלה כשהיא ממלכת. ויש מאה דקות בתלמוד, מה הייתה התגובה של ילדים יהודים שעובדו בצורה ספציאלית כדי להתרחק את התנגדים של האנשים ברחובים? הגמראסים אומרים שהאנשים עובדים ברחובים והגמראסים היו נפגשים בביוטייה שלה והם התחילים להתרחק אותה והיא עובדה עדיין יותר, מה שהם קוראים היום, אני לא יודע, יש להם כל מיני אומרים לזה היא עובדה עדיין יותר במוזיאון הפשטי ואני רוצה להגיד לכם מה הייתה את הסוף שלה, אבל זו הייתה סוף מגניבה, רק בזאת הזאת היא עובדה במידה של הזה גוהים, לנסות להראות את המיוחדת שלה זה לא קל להיות יפה, זה לא קל להיות פרפקטי כשהוא מגיע למיוחדת, אבל השאלה היא, מי זאת המצווה? בשביל חברים ברחובים? לא, בשביל אבא, כן, למה לא? האבא יכול להשתמש במיוחדת אבא שלו, זה מצווה תמר רצה לעשות יבום, היא רצה להמשיך להיות עם ילדים. לבין כמה מיוחדים יש בין אוהבים לאשם ולא אוהבים לאשם, בסופו של דבר זה עושה את זה וזה עושה את זה יותר מסוגלית ממה שמורפלית אשם רוצה אנשים לעשות אוהבים יהודים ולא רק לעשות את זה כי הם יכולים ללכת לאל וכי יש להם הרבה מה לעשות השאלה שלכם היא בעצם השאלה הזו שהרבה מקרבים יש להם היום. זה מה שהשם רוצה, שאנחנו רק נפלא אותו, נפלא אותו כל הזמן. אני אומר שבהתחילת השאלות שלי, זה תמיד צריך להיות להאהבה ולהירה. אהבה אלון לא תחזור. ולפחות רק, זה גם לא יחזור. זה צריך להיות תמיד קומבינציה בלתי. זאת אומרת, אתה אומר לאחד איך מוכן להיות יהודי, ואיך מוכן אנחנו לצלם את התורה, ואיך מוכן אנחנו שיש לנו עולם מיוחד, ואיך מוכן אנחנו שאשם חושב על מה שאנחנו עושים ועל מה שאנחנו אומרים ועל מה שאנחנו חושבים. וכמה אשם עושה לנו, וכמה הוא מחפש לנו, וכמה הוא אוהב אותנו בגלל שהם בניו. כל זה צריך ללכת. אתה לא יכול להחליט את זה, אתה לא יכול להחליט את הטוב, אתה לא יכול להחליט את הטוב, אתה לא יכול להחליט את האוהב, אתה לא יכול להחליט את האוהב. הפרובל עם קצת מהמדברים היום, בגלל איזה שבוע, קצת מהם החליטו להתקדם לנובא של התורה. אז הם ידעו שחצי מהתורה לא מיוחד עדיין. אז אפילו כשהם מתכוונים איזשהו קרקע של הקרקע הלגנדי בג'ודיזם לאנגלית, קרקעים של הקרקע הזה הם לא מתכוונים. הם ידעו שזה לא טוב להתכוונן, אז הם יודעים יותר. הרבים הכי חשובים בהיסטוריה, הם כתבו כתבים מאוד חשובים, והיום, אנשים שמתחילים לתרשם את זה לאנגלית, הם מתחילים איזה חלק של הכתב להתרשם, ואיזה חלק של הכתב לא להתרשם. אותו דבר בתורה. שהרבי יתן לך עשרה שנים לדברים שם, כל שבת, כל יום והרבי לא יכול להגיד אף שנה שנה שנה שנה שנה שנה שנה שנה אני הייתי בבלג'יום, אמרתי בשבוע ולאחר כך על סינגאג גדיר, ואמרתי על שבת. זה היה הטופיק. ואני דמיינתי מהגמרה והזוהר והשולחן ערוך והרמב״ם, איך קטן זה להיות מחלל שבת, שאתה באמת אקסקלוד את עצמך מהיהודית. מחלל שבת, הרי הוא כגוי לכל דבר, הגמרה אומר. והייתה אחד שם, שאני תמיד רואה במהלך האנשים, אם הם אוהבים מה שאני אומר או אם הם אוהבים את זה. לפעמים, לפעמים, לפני שהם יוצאו ויוצאו, 3 שנות אחרי זה הוא יוצא ויוצא, למה? בגלל שאני רואה את זה מהלשון של הגוף. ולפעמים אני רואה בפרסום שאם אני אדבר עד השבוע הבא, הוא עדיין יהיה שמח ותראה את זה, ותשמע, הוא לא במהלשון בכל מקום. למה? זה מהלשון של הגוף. אז ראיתי את האנחה הזאת, שהיא כמעט מנסה להגיע אליי. זה כמו ללכת מטרה, היא ממלכת ככה. ואז הוא יצא, הוא הלך לבד, ואני רואה את ההורים בבד, ברחוב. כשאני מקבל את הלקציה, אחד בא אליי ואומר לי, רבא, אתה לא יודע מה אתה עשה, הוא מגניב. הוא מגניב. אני אומר, מה קרה? הוא מגניב. למה הוא מגניב? בגלל שהוא לא יכול להבין שאתה אומר שהמנגינה בתורה של מישהו שחרר שבת, היא באמת מנגינה יותר גדולה של מישהו שחרר אנשים. הוא לא יכול להבין איזה רבי מגניב שאתה מוכן להגיד את זה. אז אני אומר, אז מי הוא קורא? למה הוא לא קורא אותי? הוא קורא את רבי השול. זאת אומרת, למה הבאתי אותו פה? אוקיי. ואז הרבי בא אליי ואומר, אתם לא יכולים להבין מה שקרה. הוא שאל רבי השול. רבי השול שם הוא קלמית חכם. הוא יכול להבין הרבה על התורה. אבל הוא מיוחד מאוד מיוחד, מיוחד, מיוחד, הוא לא הטייפי לדבר מוחד הוא מאוד מוחד, מגניב, מוחד אז הוא לא מדבר כל כך מוחד עם האנשים על מה שהם עושים בגלל זה, הוא פשוט מדבר, זהו זהו אז הוא אמר לו, תגידי לי, אני רוצה לדעת את האמת מה הוא אומר, זה נכון או הוא עשה את זה? הוא אמר לו, אני יכול לראות את זה לך בגמרא אז הוא נפגש את הגמרה והראה להם את הגמרה ומסכת סנדרין ובדרך אחרות מה זאת אומרת להיות מחלל שבת? כשהוא ראה את זה, מה אתה חושב שזה היה הדבר הבא שהוא עשה? אחרי שהוא ראה להם את הכל בגמרה. מה אתה חושב שקרה? הוא התחלתי לקריאת את רבא שלו. זה כל שלך! שבע שנים אני בא פה כל שבת עם הכאב ואתם יודעים את זה ועוד פעם אתם אמרים לי שאני יותר מרדכי! איזה רבי אתם? אני צריך לשמוע את הגuy של ניו יורק להגיד לי את זה! אני בא פה שבע שנים! לשול! הוא אמר לי, הגuy, הרבי הפוליסטי, כמעט נפגש, אבל הוא היה רבי ארוך. יש אחרים שאומרים, אהה, לא, אני לא מאמין לו, זה לא בדיוק כזה, הם מתחילים להחליט את הכל. הוא אמר לו, כן, מה שהוא אמר זה נכון. זה בלתי מאמין, רבותיי, איך האנגליה יכולה למשל לנצח אותנו. פשוטה, רדיקל, אקסטרימסט, מה רדיקל? רמבם, שולחן ארוך, לילים קטנים, זה רדיקל, זה ההלכה, זו הלכה, אני לא אעשה את הלכה. כשמדעי מגיע לקורט, הוא צריך להתגלגל אתכם תלוי הלוי, איפה הלוי יכול להתגלגל אתכם או לא יכול להתגלגל אתכם, זהו מה שהמדעי, המדעי שעובד בקורט, לא תשווה תמיד להתגלגל אתכם, אם זה היה עליכם, הוא יעבור אתכם תמיד, אם זה היה עליכם. הוא צריך להתגלגל את הלוי. הלוי אומר, במינימום, שלוש שנים בפריזן, לגבי הזה. זה לא במיוחד שלי, אני צריך לתת לך מינימום של 3 שנים, סוף. אתה מבין? אני אגיד לך, קיבלתי אמיילה מנגינה, היא הלכתה לסינגאג, והיא אמרה, אתה לא תאמין מה שאני ראיתי בשבת. כשאני באתי לתאר לשול, אחד בא עם מוטוסייקל, הוא נמצא ברחוב, הוא שכח את הטלפון שלו על המוטוסייקל והוא מתכוון להכין לשול, והרבי עם אביו של ארבע שנים בא. והרבי אמר למחלל שבת שבא עם המוטוסייקל, הוא לא מפקח את זה אחת דקה. זה לא אפילו שם! הוא מפקח את זה בדרך של השול! כמו שבשלום! והרבי לא רק לא אומר לו, אתה לא יודע, אתה לא מוכן לדרוך על שבת, זה עבודה גדולה, לא! שבת שלום, גוד שבס, אוקיי, זה טוב אחת, שבועים, אולי שלושה שבועים. אחרי שלושה שבועים, שזה קורה כל שבוע, ואתה צריך להגיד, אפשר לדבר עםך קצת? בואו נלמד משהו ביחד. אולי אתה יכול לספר אותו! אז מה קרה, רבותיי? אתם לא תאמינו, שהביתה של 4 שנים, אינסטנטי, הוא אמר לו, סליחה, למה אתה מגיע במוטוסייקל בשבת? אתה לא יודע שאתה לא יכול לגיע במוטוסייקל בשבת? 4 שנים אמרו לו. והייתה איזו אומנה שבאה שם לדבר על זה. והוא אמר לרבי, זה נכון? תראו איך נאיב הוא היה. הוא לא ידע שזה לא נכון. הוא רואה אותו באים ככה כל שבת, הוא לא אמר לו אף שנה. 4 שנים קטנים אמרו לו, אתה יודע, זה לא נכון. הוא אמר לו, זה נכון? הוא אמר, כן, זה נכון, זה לא נכון. הוא לא ידע, הוא לא ידע, הוא לא אמר לי. אז היא אמרה שהשבע שנים עשו לו שומר שבת. השאלה היא עכשיו, למה לא אבא שלו? זו עבודה שלו. רבותיי, זה כרחים בנגמרה ובכל מוסר בוקר. כל מוסר בוקר. לידר קומיונטי. מבחינת כל האנגליות של כל האנשים בקונגרגיה שלו. כל אנשים, בלי חלוקה למועדות. אם הוא עשה כל מה שיכול להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט זה לא עובד להיות לידר, אם להחליט אתה לא מנסה ללכת לאנשים את האמת. אם אתה יודע שאתה לא יכול להגיד את זה, אל תהיה לידר. תגיד, אני יכול ללכת לגמרא, אני יכול ללכת להלכות. אני לא יכול להיות לידר של הקבוצה, אם אני לא יכול ללכת למה שהתורה צריכה. אני זוכר, כשאני חיבתי במנהטן, בהתחלה, אני הלכתי לסיניגאג ללכת לשבת. זו הייתה אחת מהפעמים שאני הלכתי לסיניגאג. הרבי שם היה אחד מהאנשים הכי יפים שתכף תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אז מה קורה, ירמה? אני ישראלי, אני לא ראיתי משהו כזה בשולחן. אני פיומק. פה אני הולך ללכתורים, ואני שומע איך סטריקטי הסינגאג, ואני בא כאן, וזה שומע כמו סירקוס. אז אני באתי אחרי הדווניים על שבת לרבי, במיוחד הוא רואה אותי, שכשהוא מייחס, הם לא יודעו אפילו, הם ממשיכים לדבר. זה בלעדון, אין רשפט. אז אני אגיד לו, רבי, אני לא יודע, כשאני הולך ללמוד, הם אומרים לי על הדברים האלה, ולא לדבר, ולא לדבר בשיעור, ולא למצוא רעיון, אני רואה דברים שאנשים עושים, זה לא מפריע לך. הוא לוקח את עצמי, הוא כמעט חי, הוא אמר, זה מטען לי, זה מפריע לי מאוד. אז אני אגיד לו, אז למה אתה לא אגיד לאנשים לתחתן? הוא אמר, אתה יכול לעשות לי בבקשה? ממש ככה. אני רוצה להציג אתכם להגיד משהו על זה. אני עוד שבוע ושתיים. הוא רוצה שתכניסו לי לדבר על איך להכניס את השאלה. למה? בגלל את הפרסונליטה שלו, הוא לא יכול לעשות את זה. אבל בצד השני, זה מוריד לו כל כך הרבה, והוא גם יכול לדבר על גמרא. אני אגיד לו, היום אני חושב, איך אני אוכל להגיד לו את זה? אני אגיד לו, אני לא יכול לדבר על גמרא, שהממשלה בקהילה היא חשובה על כל השארים. יא פחותי, לא רק הוא מוריד את עצמו ביניהם, אני נותן יותר אולי לבריאה. אבל מה קרה אחרי זה? השם החלטה להחליט להחליט את הסינגאג הזה. איך השם קח את הסינגגג הזה? לא הייתה דרך לקחת את זה, כי זה סינגגג חי יפה. הם החלטו למכניס מוני, מונית, והכל הלך ל-1,000%. אז מישהו אמר להם, אם הם יחזרו את השול, כי הם יכולים... ונראה שול חדש, אם הם נותנים לו השלב האחר לבנות בניין. הוא יכול לעשות 30-40 מיליון דולר, והוא יבנה להם שול יותר יפה, ולפעמים כזה גדול. ובמהלך זה, הם הלכו לסינגאג תמידי. אז הם הלכו למקום תמידי, והעבודה התחילה, ועד היום אין שול. ה' חזר את המקום. למה זה? בגלל שאם אתה בא ללכת ללכת ללכת, אתה צריך ללכת ללכת ללכת. אם אתה בא ללכת ללכת לדבר על הפייסבול הזה, ועל האחרון, בין הסינגאג לשבת, כשהתורה נפגעת, יותר טוב לא ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ל ולדבר על ספורט, ולראות את הספר, אם זה מה שאתה רוצה. למה צריך לעשות את זה בין הסינגאג? רבותיי, אתם עושים את זה, עושים את זה נכון, כן. כן, אתם, אתם עם זה. אתם רוצים לעשות שאלה? כן, כן, זה הזמן. קודם, רק קודם. כשאתה התחלת לדבר על העניין של ביינג-וואץ' ואתה חייב להזכיר את הדבר גיין, אז אתה בעצם לא חייב להזכיר את ביינג-וואץ' עצמך. כי כשאתה חושב על זה, כשאתה צריך להשתתף על כל הטרמונולוגיות, זה הדבר הזה, במיוחד על מה שקורה בעצמך, כשאתה צריך להשתתף על זה. התקשורת גאה לא משנה מה זה עם ההומוסקסולוגיה. אתה רואה את זה קורה עם השפעות גאה? זה מה שהם עושים בישראל, הם קוראים לזה גאווה, כאילו יש משהו שאתה צריך להיות גאה. נכון, אתה נכון, אני משתמש בלגון שאנשים מבינים. אתה נכון, זו הלגון אחת. זאת תוצאה מרחב נכון שהם עשו לעולם. שהם נורמלים ואנחנו לא. אתה נכון. ואני חושב שאתה צריך להשתתף את הכרמונולוגיה הכרמונולוגית כדי להחליט על זה. אז אולי צריך להתחיל להגיד הומוסקסיה במקום זה. כן, כי אם הם לא מדברים על הומופומיה, זה לא מה שאתה צריך להשתתף עליו. אני מבין. אתה עשית דבר טוב, תודה. ועוד דבר שאני חושב שזה, הם החלטו להשתתף על עצמם. זה ריינבו, אבל כמעט מוזר שהסימבול הוא באמת סימבול של התחלות שלהם כי זה מה שקורה? כן, ריינבו זה מה שקורה לאחר כך שהם נגמרו ונגמרו כל ההומוסקשיות בסדום וגמורה אז עכשיו הם גדולים של מה שהם נגמרו, שהם נגמרו בכלל מה שהם נגמרו בפיירה שהם נגמרו מהאבן לא משהו קרה בקווינסידנט. אני לא אשכח שכל אחד שלהם ימות. אני אשכח שהם יכולים להיות עצמים, להתקיים את אוהבים שלהם, ולא לעשות ארוחה אפל התורה. אנחנו לא נגמר אנשים בגלל המצבות שהם יודעים. אנחנו יודעים את המצבות שלנו, והם יודעים את המצבות שלהם. להתקיים את המצבות זה לא עבודה. להתקיים את אוהבים זה לא עבודה. זה עבודה להפוך על אוהבים שלכם. אז בגלל זה, אני לא מוכן להפוך על השבת, אפילו אם אני מרגיש הרבה מה לעשות. אני צריך לנסות לנסות, הוא יש לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות אבל בפרשע הזה, אני חושב שזה מתחיל כדי לנסות לנסות להשתמש בשם של ה' דווייס' הוא קורא ל'ה' ומתחיל להשתמש בשם של ה' ואני חושב שכדי להשתמש בשם של ה' דווייס' הוא קורא לשם של ה' לוקין' בפרשע השנייה. לנ יש דברים אחרים בתורה, שאתה מנסה להשתמש בשם של ה' כמו שאתה מעשה את ה' ארטספורט, זה מראה מה שזה באמת אומר וזה אומר שאתה לא בשם של ה' אוקיי, לא, התורה אומרת ב-10 הקרדינות שאתה לא מוכן להגיד את הנמה של ה' בטוח. אתה לא, זה רק, ה' הוא לא חברנו. אנחנו צריכים תמיד להשתמש בנושא של ההלכה שלו, כדי שכשאנחנו אומרים את היום, אנחנו צריכים לפחד, אנחנו צריכים לשחרר. זה לא משהו שאתה מדבר עליו כמו שזה חברך שלך מהלימוד. אז לזאת, אנחנו רוצים להכניס את האנשים שלא אומרים את היום בכלל. זה למה שאנחנו בעברית, במשך אלו עם יי, אנחנו אומרים אלוקים, שזה נקודת. או אנחנו אומרים אשם. אנחנו לא נחשב בזה כמו שזה נראה בתורה, אלא כשאנחנו נקרא בתורה, כמו שאנחנו נקרא בשבת, אז אנחנו צריכים להגיד את השם הנכון, או כשאנחנו נעשה ברכה, אבל כל הזמן אחר, זה לא בגלל כלום. רבי, אני רוצה לדבר על זה כשאתה מדבר על תורה. כשאתה מדבר על תורה. בהיסטוריה חלקית. כן. זה אומר, זה אומר ה' זה אומר אדושן. כן. זה יש את נקודת ה' של ה' עם ה' י' אתה לא אומר י' אתה אומר אלוקים. כן. ואז יש דברים אחרים בתורה, לא נקודת ה' כל הזמן שזה אומר אלוקים זה אומר הקרדיט. ו' י' ק' ו' אף' ק' זה ה' של מרצה. וכל נקודת ה' סימבוליזות את ה' באותה שחררה, בהשתמש בנו. אתם יודעים כמה נמים יש להם? הרבה, שלום, דני, הרבה נמים. בקבלה בכלל, אתם לא יכולים להכיר כמה נמים. כאביו, כאלוקים, אלף ולמד, יש דברים שזה נראה, אבל יש הרבה דוגמאות על מה שאיזה שם סימבולה. איך את מספרנונסים את זה? מספרנונסים? מאיפה? אז, אם זה נקרא פארצ'לה, איך זה מתחיל, נכון? נו, עקב, תשמרון, כן, נו. אתה מבין על מה הוא מדבר? אה, אלוקים. אבל זה לא רק אלוקים, הרבה פעמים זה נתורה. אשם אלוקים או אשם אלוקיך, אתה פירס הרבה פעמים. אוקיי, אז איך אתה מלכת מהקהל של ה-U ל-אלוקים? כשאתה מדבר על תורה, יש רעיון, לפעמים השם רוצה שכל נמים יפגשו, מרסי וגבירה. אבל למה אתה לא מוריד את זה ככה? אני לא מוכן להמוריד את זה. כמו שאתה מוריד את הנמה של השם, למה יש את הארבעה הלטרות, יהוד, היוד, וו, ויהוד? לראות לך שזה לא סוביל לזמן. שלו כל שלושה הזמנים היו מיוחדים. היה, וו, יהוד. את הנמה של השם, יהוד כה, וו כה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, אתה רואה, ה6,000 אתה ר שנה שאנחנו כאן, זה כמה שנים שלו. אין באמת משהו כזה, עד, עד ועד. אנחנו לא יכולים להבין משהו כזה, בגלל איך אנחנו פרוגרמצים. אנחנו אינטרנטים שמדברים עברית. אם תשאלי שאני אדבר לך בפנים יפנית, אני לא יכול לדבר בפנים יפנית, בגלל שבמחשב שלי אני לא יכול לדבר בפנים יפנית, בגלל שבמחשב שלי אני לא יכול לדבר בפנים בגלל שבמחשב שלי אני לא יכול לדבר בפנים יפנית, שבמחשב שלי אני לא יכול לדבר בפנים יפנית, בגלל שבמחשב שלי אני לא יכול לדבר בפנים יפנית, בגלל שבמחשב שלי אני לא יכול לדבר בפנים יפנית, בגלל שבמחשב שלי אני לא יכול לדבר בפנים יפנ לפני שהצלחנו, הוא כבר ידע שאני אשכח שאני אשכח שאני אשכח. אז אני משחק את הזמן שלי. זאת אומרת שהמקום שלי היה כבר כתוב. נכון! התורה מזכירה, אל תשכחי, אל תשכחי שלא תעשה את זה, ויש מנגינות, ויש רבים שהם מזכירים לנו שלא נעשה אותם דברים. אז אתם רואים בתורה, ואתם צריכים להחליט את החיים, אומרת התורה. אתם צריכים להחליט את הטוב, זאת אומרת, יש מאה דקות בתורה, אנחנו נחליטים 100% מה לעשות. אבל יש איזשהו פרובל טכניקאי במיוחד שלנו, כי אנחנו יודעים שבשביל ה' העולם מופיע. אנחנו עדיין חייבים את הזמן. בקיצור, הוא הכניס את העולם, ובשביל 6,000 שנים, הוא מופיע במידה קטנה. זה כל היום. זאת אומרת שהוא חייבת ללכת למהלך, והוא ראה איך זה נחשב. באתי כיוסף, ואחרי זה באתי כיצחק, ואחרי זה באתי כסרה, ואחרי זה יעקב, ואחרי זה רובן, וכל ההיכנסות. ועשיתי 7 שנים כאן, 8 שנים כאן, 90 שנים כאן, 20 שנים כאן, וזה כולו נגמר. ובאחר כל ההיכנסות, אני מנסה להכניס את זה, 80, 90, 50, כל מה שהיה. אז לנו כל הדרך הזאת, כשהיא התחילה, אני אוכל להיות במהלך, ואני תמיד חושב על מה לעשות. אבל לנו, הוא היה יכול ללכת מחר ולראות המערכת. אנחנו לא יודעים איך משהו כזה אפשר, שאתה יכול ללכת למערכת, בגלל שהמערכת שלך לא מייצרת. זה בגלל שאנחנו מדברים על שתי דברים אחרים, אבל אני אתן לכם קצת ממהלך. כשאתה יכול לנסוע, ואתה יושב במזל. כמה זמן יקרה ללחוץ? החבר'ה אומרת 9 דקות. זהו. 9 דקות אומרים אפילו 1 דקה. זה באמת קצת זמן. איך הם ידעים? הם מפקדים אלקטרודות לברם, כדי לבחור אם יש הבטחות בברם ולרעיון הרחוב, ולמטה של הגוון, וכשהגוון מתייחס לראות חלוקות אקטרונות, הם יודעים שהחלום או הלילה מתחילה. התחלות מתחילות, ובאמת מתחילות לתחפש, ולפעמים מתחילות לקרוא, ומתחילות למושך, והם יודעים שאתם במידה של חלום, ובכן זה קבל, ואתם מזמינים בלילה. כמה זמן היה כל הדבר? שתי דקות. עכשיו, כשאתה שואל אותה, תגידי לי, תגידי לי מה שאתה חושב עליו, הוא יספר לך סטוריה שהחלטה לתוך שש שבועים. התפקידה עם טרוריסט ערבי, ששכחתי בפחד, ששכחו אותי כל יום בעוד עשרה שעה. סליחה, סער, אתה רק נפל עוד שלושה דקות, אתה נפל ללילה במלאה, ואתה נפל עד עשרה או שלושה. איך שב-3 דקות, 6 שנים של התפקיד של התפקיד? טכניקלי, איך אתם תפקידים את זה? לא יש מקום. אז מה שאתם רואים? כשהלך נחלת מהמaterial, יש מנגינה מאוד אחרת של זמן. זה סימולטור. זה לא זמן באמת כמו פה. פה אתה יכול למשך זמן, 60 שניים, 60 דקות. שם זה סימולטור, זאת אומרת, מה שרשם רוצה שתרגם, זה מה שאתה תרגם. זאת, לדבר שלך, ה' וה'. הרבה אנשים שואלים שאלה מאוד טובה, איך זה יכול להיות לאב? הגוף הלכה לגבי, אז הגוף לא מרחק, והגוף הלכה לאב, והגוף הוא אנרגיה דיווין, אתה לא יכול להרחק אותו, אז מי מרחק? הגוף הוא פה, בגבי, לא מרחק, והגוף לא יכול להרחק, אז מי מרחק? התגובה היא הגוף. זה בסימולטור, אני אתן לך דוגמא, כשאתה נפגש עכשיו, אתה בבד, במקום חדש, בברלי הילד, בבית 20 מיליון דולר, בבד הלאה היה 10,000 דולר, אתה נפגש עכשיו, וואו, נכון, ועכשיו יש לך קטנה. בקטנה, שהיא, כמו שאמרתי, לקחת 9 דקות, יש לך הרעיון שאתה, אמירה שלך, נפגש אחרי שבוע אחד, מבריקה ללילה. הם מפגשים אותך, הם נפגשים אותך, נפגשים אלקטריקה, נפגשים את הכל, נפגשת בכל מקום. הם ממש מפגשים אותך, ואתה צחוק, ואתה נפגש, ואתה מבקש לשבוע שלך. ואתה מבין. כמה זמן נפגשת באמת? 3 דקות או שבוע אחד? אחת שבועה, אחת שבועה, 100 פרסן. הפרשן היא אחת שבועה, כמו באמת. אבל בעולם הזה, כמה זמן אתה באמת סופר? 2 דקות, 1 דקות, 9 דקות. אבל באמת, עכשיו, בגלל הסימולציה שאתה הייתה, איזשהו מקום, במהלך העולם, אתה באמת הלכה אחת שבועה מהאלה. שיכול להיות שנה של אל, או 500 שנה של אל. זה מה שהאל הוא. ה' שמים את השלב בסימולציה, שהוא מרגיש 500 שנה באושוויץ, כדי להיות מחלל שבת. כדי לעשות רעיוניות נגד התורה. ובמלכה, זה גם דבר. הוא שכח את הארץ, שבה יש הרבה תורה, ואיפה לא יש יצר הרע, אין סיבוב, אין סיבוב, אין חייבת. עכשיו, אנחנו רוצים ללמוד תורה, אבל אנחנו מתחילים, ואנחנו מגניבים, ויש לנו דברים אחרים בעצמנו. תמיד יש חייבת. אחרי שהחלטת את היצר הרע, הרעיון הכי גדול שאתה יכול להשתמש בו הוא לראות תורה, בלי רגל. במיוחד כשלא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יהיה רסיסטיה, לא יה כי עכשיו יש לנו איזשהו אימא, יש לנו איזשהו אימא בקונצנטרציה, יש לנו מיקסר במדע שלנו עם הרבה מנגנון שייכול ללכת אלינו. זה לא תלמיד חכמים פשוט. אפילו ביקט על מידי חכמים, זה עדיין לא יכול ללכת איזשהו מקום במידה של תלמידים בעולם הבא. אז המשחק של השלום במערכת הבאה, איזה שהיה, זו סימולציה פשוטית, שאתה תקשיב ותקשיב בפעמים מיליארד שנים. זה לא מתחיל. כמו שבזמן ראוי, אנחנו לא יודעים אפילו איך... אנחנו לא יודעים איך למשך את זה, אבל אנחנו יודעים שזה איתרנטי. זה מה שהתורה אומרת, שאם אתה מפחד אותי ותהליך את התורה, אני אמשיך אתך ואת הילדות שלך לאיתרנטי. השם לא משחק. אחרי שהוא כתוב בתורה, ההמשך יהיה לעולם, זאת אומרת, לאיתרנטי. זה יכול להיות ללמוד, בלי סיבוב, זה לא מתחיל, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, תמיד, זה תמיד, כל כך מיוחד, אנשים נפגשים הרבה בגלול ולא מבינים את הגבוה הגדול, תמיד, ולא מבינים תמיד, את הגבוה הגדול גם. תמיד, ת לגלות את הגבוה מהקהילה, זה גבוה גדול, לא משנה איך גדול אתה כרבה. לפעמים רבים גדולים יכולים לעשות ארגונים גדולים. אם אתה חכם את האספקט של הפחד של התורה מהאנשים, ואתה חכם את ההכנעה, אתה לא משנה מאשר עם האנשים של הרפורמה. הם חכים את כל מה שהם רוצים, ואתה חכם את כל מה שאתה רוצה. אנחנו לא יודעים לחכם את התורה. התורה היא דוקומנט פשוט. התורה הייתה פרשת ל-70 מדינות, כל כך הרבה. גם הגויים, השם ידע שהגויים יקפו את התורה. השם ידע שכל ילד קטן, חמש שנים, יקפו את התורה. כל כך הרבה. זה כמו שהוא רצה את זה. השם רצה בת 10 שנים, לראות בתורה, מחלל שבת מות יומת. אם הוא לא רצה שאנחנו ידעים את זה, הוא יביא את זה לזוהר. רק 1% שלנו ידעים את זה. 99% לא יודעים איזה זוהר זה. אבל אם זה כתוב בחומש, זאת אומרת שכל איגנור אין-ג'ו צריך לדעת. אנשים, אנשים, עודים, ילדים, מגניבים, מגניבים, פחות, רבים, כולם. אז כשמישהו יצא היום ויגיד, אנחנו מפחדים להחליט אותם, זה למה אנחנו לא מבחינים את זה. הם מבחינים חלום גדול מאוד, שייעבור לרעיון גדול. הם מפחדים את האמת, את כל האמת של התורה, של גבוהה גדולה של המדינה היהודית. ואני אגיד לכם, מ-24 שנים של התגובה, שזו הראשה למה כל כך הרבה אמריקאים לא מתחילים בכלל בשפירות שלהם. הם לא מתחילים, כי הם לא שומעים את האמת. ואני יכול לראות לכם מילים ומילים של אמיילים שהקבלתי. זה כמו להסתכל על אחד על האחר. אחרי שקראתי את זה והזה והזה והזה, האחר שהחלט אותי הוא אתכם. למה? בגלל אתם קראתי את האמת האמת. לפני שנים הייתי משחק את הזמן שלי כאן, ואתם צריכים לראות את האמיילים. אתם האמיילים האחרים שהגיעו לי להבין שאם אני נמצא כמו שאני, אני נחליט להחליט את זה. ובחלק מזה, ראיתי שיש לי הרבה לתחלות, ויש לי כל כך הרבה אמיילים כזה. למה? לא בגלל שאני משהו מיוחד. מה אתם חושבים? שהרבים האלה שהם מבחינים תורה, הם יודעים יותר מדי תורה ממני, ורק אחד מכם יודעים עשרה פעמים יותר. אבל הטכניקה היא לא נכונה. קירוב, אתה עושה כמו שאשם עשו, כמו שמשה רבנו עשו, כמו שרמבם עשו. משהו לא החלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו לא חלט, משהו חלט, משהו לא חלט, ועכשיו, אחרי שתהיה רליגיון, אתה אוהב, אתה מרחק. משהו תראו את השאלות של הרמב״ם. רמב״ם מפורש. לא חלט, אתמול משהו היה סנו, לא חל משוקץ, מטועב. ועכשיו הוא אהוב ורצוי. אתה מדבר עם הרמב״ם? כן. לפעמים, כשאחד מהם קוראים לך פוזיטום, אתה עושה דבר נכון, כי יש כל כך הרבה פורשות, ובמקרה האחרון, האחד אומר שאתה לא מפורש. פוזיטיבי, זה מגיע לאנשי, וזה נותן איזושהי מוטיבציה, אבל כשאנשים יודעים את המשרד לבן, זו מוטיבציה 100 פעמים גדולה להחלוץ. מבחינה, אני אומר לכם. ואני אגיד לכם, אני אגיד לכם, אני אגיד לכם, אני אגיד לכם, אני אגיד לכם, אני אגיד לכם, אני אגיד לכם, אני אני אגיד לכם, אני אני אגיד לכם, אני אגיד לכם, אני אגיד אני לכם דוגמא פרופטית מישראל. אגיד בישראל, לכם, כשהייתי ילד, כל יום בטלוויזיון, לוקחים אני לחזור, תקווה, יש אג ריסק לשלב, תסתכלו על הכאב, תפקדו על הכאב בשלום, אף אחד לא קורא. אחתה יום הם החלטו שכן זה כן. אחתה יום הם החלטו שכן זה כן. כל 100 ירד יש קמרה. כל 100 ירד יש קמרה. כל
100 ירד יש קמרה. פוליס,
קמרה, פיקצ'רס, טיקט. פוליס, קמרה, פיקצ'רס, טיקט. פוליס, קמרה, פיקצ'רס, טיקט. פוליס, קמרה, פיקצ'רס, טיקט. פוליס, קמרה, פיקצ'רס, טיקט. פוליס, קמרה, פיקצ'רס, טיקט. פוליס, קמרה, פיקצ'רס, טיקט. פוליס, קמרה, אני פיקצ'ר צריך להחליף, כשלא יש עבודה לבן, ולא יש רעיון להחליף, זהו זהו, זה כתוב בתורה, אני לא עשיתי את הקונספט הזה. אין דבר כזה שמשך מישהו, ואני אומר לך מה? אתה חושב שזה יותר ממלכי מאשר אשם. זאת הבעיה, וזה לא אתה. הטכניקה הזאת, זה ממש רגע. אשם כבר ידע שאתה תחזור היום, ותהיה מיליארדים יהודים סקולריים, והרבה ליברלים, והרבה אוהבים תורה, והתורה לא תכף נכנסת ככה, אם היא תעזור איכן יהודים, ותרחק את האחרון. אשם לא עדיין עושה משהו ששחרר לבני אחד יהודי ושחרר לבני האחד יהודי במהלך. אשם לא עושה משהו כזה. ארשהם לא מרדך אחד יהודים בגלל מורדת אחר. אז אם התורה הייתה איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו איזו כי זה ככה הוא רוצה שאנשים ילדים ללמוד את זה. ואני אומר לכם מבחינה, זו היחידה איז הולכת. ובחקר למה שאתם אומרים, אתם לא יכולים להחליט על מישהו שהיה כבר אחר בעולם שלו. הוא כבר נגמר, אולי אתה יכול להשתתף לו, ולכך, אפילו אם הוא מתנגד, כשהוא שומע את האמת והחי, אתה כבר פלנטת ער בטוח שלו, שזה מפחד לו מאוד, וכבר תמשכו במידה שלו, רובן, תבוא, אתה ראה את האמת, ואם הוא לא התבוא, שבועים אחרי זה יש לו קר-אקסידנט. מה אתה חושב שזה הדבר הראשון שצריך לדבר עליו? ה' מנסה לי, כמו שאמרו הרבים. זה כמו שזה עובד, זה כמו שה' עשה את העולם. ועוד פעם, אם אני הייתי האנגלית של הקונספט הזה, אז אתה יכול להגיד עםי, אבל אתה יכול להגיד 100% ואני לא אעביר איזה שאלה, אני אגיד לך בדיוק מאיפה זה קורה ואני אעביר לך את הסורסים. עוד פעם.
כן.
הגמרא אמר, שהילדים יכולים לעשות הרבה דברים שיכולים לעזור את אבאים שלהם, כדיש, לראות תורה, אבל הדבר הכי חשוב הוא להחליט איך הם מבחינים, אז אם הילדים היו בעלי תשובה, זה עוזר מאוד לאבאים שלהם. אם הם נותנים הרבה זמן לתשובה, זה עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין עדיין הם יוצאים עדיין עדיין עדיין רק במיוחד עדיין אם הם נתנים להם עדי להיות רליגיוניים. תשכחו אותי, אני לא רוצה להיות שומר שבת. אתם רוצים להיות שומר שבת? תהיה שומר שבת, אני לא אמשיך אתכם, אוקיי? אבל אם הם קיבלו אותם, ונקוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
בגלל זה, האנגלית אמרה שהמשרד הישראלי נכנס לספניג'ה. זה הרבה יותר יותר כדי להצליח להצליח, אם נגיד שהם נכנסו להצליח והם יכולים להחליט את האנגלית.
אם האנשים עשו את זה בגלל של אינגורנציה, בגלל שהם היו רבים כמו גויים, בעצם, אפילו אם הם היו לגהנום, זה לא כל כך רע. למה? זה לא יהיה לרבה זמן, כי ה' יודע איפה האנחה באה, והוא לא ידע את האמת. במיוחד הוא לא יכול להשתתף על הרבה של עבודה שלו. למשל, אם מישהו גרם בסיביריה, הוא לא שמע אף פעם על הקונספט של קבוע שבת. אז החלק הזה לא יכול להשתתף על זה, כי הוא לא יכול להשתתף על מה שבת הוא, אבל הוא יכול להשתתף על זה בגלל שהוא מגניב. בגלל שאתה מנסה להיות מנגן, בלי סוג של רליגיה, אתה לא מוכן להיות מנגן. או אם הוא היה רפיסט, או מרדכן, או אם הוא היה כל יום מדבר טוב על אנשים ומנגן את הרפיטציה. דברים כאלה, זה פשוט רעיון. מנגן, מנגן, מנגן אנשים, מרדכן, מנגן, מנגן את הביתה שלהם. דברים כאלה, הם יהיו מנגנים. אבל אם הם לא ידעו שהם צריכים לאכול מצע בפסח, הם לא ידעו על זה, הם לא יתפסקו על זה. אם הם אצלחו ברזל בפסח בגלל שהם לא ידעו מה זה, הם לא יתפסקו על זה. אם הם יתפסקו, מאוד קטן, בגלל שזה הכל שוגג. שוגג, התפסקות הן מאוד קטנות. זה מדהים כשהם התמצאו את האמת והם נמשיכים להיות ככה. זו סיפורת אחרת. אפילו אם התורה אמרה שהילדים של הקבוצה האחרונה יכולו לעשות את האנשים שלהם. והמצווה היום הוא בדיוקר. אתם רואים, המישך של הקבוצה הילדה, עשו את הקבוצה העולמית לתקן בעלי תשובה, והאמת שכל כמה אנשים היום יש אוהב לספירטואליטה, זה פרופט שאומר, שעד שהמשיח יתקן, ה' יתקן אוהב, אבל לא אוהב לבית, אוהב לספירטואליטה, לשמוע את הקבוצה של ה' ואנחנו חיים במידה של הפרפסיה הזאת עכשיו, ובמשך 30 שנים, מעל 1 מיליון יהודים היו בעלי תשובה בעולם. הפרובלמה היא שהרבה אנשים רליגיים היו גויים מלכת. זה הפרובלמה. בבקשה, בבקשה, היו נחלקים לרליגיה, ורק אותם היו נקראים אשם ירחם. זה מה שאנחנו קוראים היום אוף הדרך. יש דרך, ויש דרך. קצת הילדים היו דרך בגלל שהם מגניבים, והם מגניבים, והם נחשבים את האינטרנט, ולאחר כך, לאחר כך, הם נשכחו על ה' אשם. אבל הם לא עושים שום דבר נגד התורה, או לרחוץ על יהודים רליגיים אחרים. אבל קצת יהודים רליגיים קודמים, הם מתחילים את החיים שלהם לנצח את כל תשובה רליגיית. ומנסה לבריא אותם לבית כמו שהם עשו. למה? אם אני הולך, אני מנסה לקחת כמה אנשים עם מני. אלה אנשים מלאים, לפחות. אוקיי, אני חושב שזה... זה אולי הזמן לפנות. אני מודה לכם מאוד לכם שבאתם כאן היום. תודה, אדמון. בעזרת השם, יש לך... אדונאי לעולם, אמן ואמן.
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
