G-d Give Me A Sign Please - Full Of Shocking Current Events

תודה טוב, רבה ברוך השם אנחנו קיימים מאחורי המלחמה של הלחוץ עם הפלסטינים הארץ המתחילת, שהיא לא הייתה מאחורית ואותו דבר עוד רעיון, לפעמים זה שבוע, לפעמים זה שבוע, אבל כמעט ככה הם מתנגדים, נגמרו את הארץ פעמים אחרי זה הם נותנים אלפים רכבים ואותו דבר כשאתם רואים את כל התגובות של הגנרלים בישראל זה מאוד מאוד דה-פוינטי. לא אחד מהם, לא אחד מהם מנצח שאלה של תודה לאשם. האראבים המורים, הפלסטינים, חמאס, ג'יהאד, מכון מורים גדולים, כל מה שהם עושים כדי למורים אנשים בשם ה' כמובן, זה מאוד מגניב, צריך להיות מאוד מגניב לדבר שאתם בעצם עובדים על רכבי ה' כדי לנקות או לנקות רכבים לאנשים ולילדים, של כל מדינה, לא צריך להגיד שהיהודים, האנשים החלטים, הילדים של ה' אז אני רק אראה לכם איך שטועים אנשים יכולים להיות בנקודה של רליגיה, רליגיה פסיקה, אבל הקונספט הוא מאוד מאוד שטועה, לראות שהחלטון של העולם מרגיש מהכך, לרחוץ על רכבים ועל אנשים חייבים, ולרחוץ על אומותו ועל ילדים. ברור שהשטועה פה היא מעלות העולם. אבל לראות את הקלאון הזה, את המשכנעות המסוימת הזאת, את הטבעות הזאת, את כל דקות, אללה ועקבר, אללה ועקבר, את כל רקטים שהם נותנים, הם יודעים שהם עובדים על משהו שהם עובדים על, שהם עובדים על משהו שהם עובדים על, שהם עובדים על משהו שהם עובדים על, שהם עובדים על כמובן, אנחנו צחקים על זה, משהו צחקים או קריאים, זה יחסים, הם יכולים להגיע לכל שהם עובדים מיני דברים במהלך על, זה, אתה צריך להיות מפחד על כמה תלמידים יש להם לרחוץ את הרכבים הזה, יודעים שבכל זאת, איזה פלאנג F-16 יחזק פלאנגים על רגליהם ופלאנגים ותקשרו בבנים, שזה יחזק להם שנים לבנות, רק כדי להתקשר אחד מהיהודים אני לא חושב שהם לא מורידו אחד בעולם הזה, מורידו אחד. הארנדום, כמובן, מנסה להתעדן כל מילה. ברוך השם, יש ליהודים ראשי מיוחד. הם המנהלים של הטכנולוגיה גדולה בעולם, ובכל המנהלות האחרות, במדינת, בטכנולוגיה גדולה, באלקטרונית, ובכל מיני מקומות, כמו אגריקולטוריה, והם כמובן מנסים להכניס מכניסים וכניסים של חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה הם כבר יודעים אם זה מגיע למדינת ישראל, ואז הם יעבורו על זה, או לא לרחוץ מיסל בגלל שכל מיסל יותר 100,000 דולר, ואתם לא רוצים לרחוץ מיליונים דולר כל שעה, זה מיליון דולר של עבודה. אז מה שאתם עושים, הם יודעים להתכוון איך המיסל יפה בארץ, ואיך המיסל יפה עליהם. הרבה מיסילים שהם נפגשו, נפגשו בצבעים שלהם ונחתו 15 שלהם. זה מה שדוד המלך אומר, כשהרעיון יצא לתפס את הרעיון, אשם יחזור את הסורד לביתו שלו. יש שנה בסמס, בתיאלים. אתה מקבל את הדבר האחרון, הם נפגשו את עצמם. אני קצת אמרתי, אולי הרגע שהשם נתן לאיראן להצליח בבחינת נוכל לרבם, זה רק בגלל אחד, שהיום כשהם רוצים להשתתף את זה, זה יצרח על עצמם וייקח אותם. אנחנו לא יודעים את מבחינת השם, אנחנו מבחינים את זה ומבחינים את זה ומבחינים את זה, כמובן, אנחנו צריכים לבחין את זה. הבא להורגך, שקם להורגו. התורה אומרת, מי שמבחין להורג אותך, מורג אותו ראשון. אבל מהבחינה האחרונה, אנחנו לא יודעים מה ששם מבחין. אולי ששם רוצה להיות נוקליר, אבל אנחנו נשאר בפחד. אנחנו נשאר עם נאצים מנסטרים כל מה שהם קוראים לזה זה להתקשר אלינו אולי אנחנו נתחיל להתקשר לאשם ולהשתתף את החוקות כשחיים שלנו בכל שנייה בפחות סתם בפחות סתם בפחות סתם בפחות סתם בפחות סתם בפחות סתם בפחות בפחות סתם בפחות סתם בפחות סתם בפחות סתם בפחות סתם בפחות סתם בפחות סתם בפחות סתם בפחות סתם בפחות בפחות סתם בפחות סתם בפחות סתם בפחות סתם בפחות סת 96% של הרכבים נפגשו, רק 4% נפגשו 4% יכול להכניס מגניבה גדולה, יכול להכניס מגניבה גדולה, יכול להכניס מגניבה גדולה, יכול להכניס מגניבה מגניבה גדולה, יכול להכניס מגניבה גדולה, יכול להכניס מגניבה גדולה, יכול להכניס מגניבה גדולה, יכול להכניס מגניבה גדולה, יכול להכניס מגניבה גדולה, יכול להכניס מגניבה גדולה, אחד המרכזים הוא שישנו את הסיסטם שהחלטה על כמעט 100% של הרוקט, יכול להכ וזה מתחיל עם זה. דבר שני, הרבה שהם נפגשים בעצמם, במיוחד לא מורים אף אחד. אז מה הרעיון? הרעיון הוא שהם נפגשו את החיים. אנשים לא יכולים ללכת לעבודה, אנשים נמצאים בפנקר של שלושה ימים, במעמד, בפנקר באיזשהו מקום, עם כל החברים יחד, או בבית שלהם, בבית של הלכה. מי רוצה את זה? וזה קורה כל שני שבועים, עוד פעם, עוד פעם. ישראל עכשיו יש משהו חדש, זו ארצה ספציאלית. אינקרדיבל, באמת אני נפגש, במיוחד אני לא נפגש בזה אבל ממש אתם רואים את יד של ה' איזו פלסטיקה, איזה פלסטיקה או דרון שאתם שמים לנצח, עם ארצון, בלי ארצון, גדול דרון, כל משהו הפלסטיקה הזו אוטומטיקית מנסה לנצח את הטרגט, פשוט בפעמים, זה נפגש, זה מלט את הדבר וזה נפגש באוויר, ואם זה דרון, זה נפגש את רגל הדרון, והדרון נפגש בדרכם שלהם. והלזר הזה, זה רק כמה מאה דולר בשקט, לא 100,000 דולר. לפחות מ-1,000 דולר. אתם יודעים כמה זה יישאר? עכשיו צריך להצליח בכל יום להצליח מיליארד מיסילים. זה יישאר לכם מיליארד דולר בכל יום. עכשיו זה יישאר לכם 10,000 דולר בכל יום, לא אפילו. זה לא משנה למשפחה. זה מאוד טוב, כי חיזבאללה יישאר 100,000 מיסילים בכל רחוב ובכל מדינה בישראל. אפילו למקוםים הכי חייבים. כשישראל קיבלת גס על ברגל ישראל-לבנון, היו למצואים הרבה גס. ישראל עושה מיליארד שקל כל שנה מהגס הזה. זה מה שבסופו של דבר חייבת אקונומיה, כשקוויד בא. והדבר הכי טוב שקרה לישראל עכשיו, זה המלחמת בין רוסיה ואוקראין. הרבה מדינות החלטו מבקשת גס מהרוסיה. ועכשיו הם קבלים את זה מישראל. אז ישראל בעצם עובדה על עבודה גסליה שלהם עכשיו. קבלות לאיג'יב, קבלות לטורקיה, קבלות עכשיו לאירופה. ויש להם הרבה גסליה. נחשב, כל השנים לא הייתה לנו גסלין, אויל, אף שום דבר. ובכל זאת, נחשבנו עם עבודה גסליה שהיא תמיד מביאה מיליאנים של שקל פרופיטים כל שנה. ואני רואה את המרכזים שה' עשה לדבר הזה במדינה הקטנה, קטנה יותר מניג'רזי. לסביב בין ה-70 הלוחים האנטסמיתים שלא יכולים להתאר עד שהם יראו אותנו מותנים ולא מבינים שהם מבטיחים ומבטיחים ומבטיחים עשרה אלף שנים ובאחר כך כל פעם שהם יכולו להתאר הם נפגשו בצבעים שלהם עכשיו הם יכולים להתאר לא, בלתי נפגשו, הם לא נפגשו כאלה אוהבים סקרפיצים כל כך הרבה ספרים רק לראות יהודים מותים כאן וכאן. זה הכל. אז אחד המיסלים שהם מנסים להצליח להצליח בנו, אחד הרוקטים, נפגש. התחלתי להתקדם, ובום, נפגש, והוא נפגש במדרש של פלסטינים, ונקוו אותם עם ארבעה ילדים. בישראל יש ראשה מרושה המן ממש המן עם מכשימו וזכרו אחמד טיבי נאצי ממש נאצי ושיץ בכנסת ויוצאים לו את הטלפון והוא רואה את המדינה ממש חושב שזה מקום שלו כאלה דמוקרטים וליברלים מגניבים לנאצים שקוראים למותנו לרשום את המשחק את נקודת הדמוקרטיה תחשבו בארה״ב, קוראים לו בן לדן, כשהוא היה חי, הוא אמר, תבואו לבית הממשלה, לרדת את המשחק, בשם הבריאות והדמוקרטיה. אפילו האמריקאים לא כזה מגניבים. הם פרו דמוקרטיה, אבל יש להם קצת רחבים. רק המדינת היהודית הייתה כל כך מגניבה שהם עובדים על כל מה שהם יכולים לעבוד על אמונים להחליט עליהם, בכל מוגבל. באמריקה יש שטחים ירדים בדרך כלל, הם יכולים להבין, עד כאן, אבל יותר מזה, זה כבר יותר דמוקרטיה, לא דמוקרטיה, זה כבר נשיאת הבריאה בישראל אין דבר כזה, נשיאת הבריאה, הם יכולים להגיד מה שהם רוצים, זה לא משנה, הם רואים שהם מגיעים למדינה אחרת, והם בניים עם אי-מטרות, והם מגיעים, והם מגיעים ברחובים ובמדינות, ולא אחד עושה משהו כבר לפני 30-40 שנים עכשיו זה קצת לאט לפעול את הפרובלמה. יותר של חצי של המדינות היא במדינות שלהם. וכשהם יוצאו רכבים לישראל, הערבים של ג'פה, שמושגים עברית פלואנטית כמו ישראלים, עם אקסנד ישראלי, הם גדלו בישראל. ג'פה היא בין בטיאם לתל אביב, זה חמש מנוטים לגזוב מתל אביב, חמש מנוטים. חמש מנוטים, שלושה מילים, ארבעה מילים. הם מנצחים ברחובים, מנצחים מוזיקה, מנצחים, מנצחים, מנצחים, אללה אקבר, קילו כל יהודים. זהו אלה שאמרתי לפני 15 שנים, ואני אומר שיש לא רגע בין האלה של הערבים והערבים של החמאס, לא רגע, הם כולם רוצים לרעב אותנו. זה כמו שהם הוצגו אותם, אין שום חלום פה. אנשים אמרו לי, לא תהיה אקסטרימת, זה אחר, הם חברי ישראלי, הם ישראלי. טכניקאולי הם יכולים להיות פריים מיניסטרים. אם הדברים יצאים בטח כמו שהם, עם הדמוקרטיה האדומה בישראל, בקצת שנים אחד מהם יכול להיות פריים מיניסטרים. ואלה שהם שירים ברחוב כשהיהודים מוותים, יש להם זכויות מלאות, הם מקבלים את כל הילד שיש להם, הישראלים מקבלים את הכבודים, את הכבודות, כל מיני עבודה שהם מקבלים. למרות שכל יום הם נמצאים ברחוב וקוראים למותו שלנו. אתם יודעים איך זה יכול להיות דמוקרטיה מגניבה כשאתם לא יודעים איך להגיע לזה נכון? אז מה קרה? אחמד טיבי מחשימו הוא חשימה פתולוגית, כל הקולטוריה היא מלכות מלכות, זה כל בגלל מלכות, הם אדמינו אותי, אני מדבר איתם ואומרים להם, זה כמו שהם אדמינים אותנו, אנחנו מלכים את אבותינו, אנחנו מלכים את אבותינו, כל הקולטוריה היא כזאת. לא לקחת את זה פרסומתי, שאנחנו רק נגמרים על יהודים בארה״ב ובCNN ובBBC, אנחנו נגמרים על כל דבר לכל אחד, במדינה, בשפיים, בקומוניטאים. זו הקולטוריה, זה כולה מוצאה על נגמרים. לא שאנחנו לא נמצאים בהם הרבה מפחדים. אני האחת האנגלית שהצטרפת את האמת, לדעת על דבר אחד ולהגיד על דבר אחר. לא, יש הרבה מפחדים ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר ביותר דרדי לאייר, בואו מזה, אנחנו לא רוצים שום דבר לדעתכם. לא שהאנגלית היא יותר טובה מאנגלית. אבל אנשים עדיין מבינים שהקולטורה של הלכת וכל מה שקורה זה הלכת ומצטערת זה מפחיד, אבל להם זה לא הכן, זו איזו אופציה של שלם כמו שאתם אוכלים קפה בברקפאסט, זה מפחיד איך זה כל זה עובד על הלכת, הם עובדים על סיפורים, הם החלטו על ההיסטוריה, הם מנסים להיות בישראל, אפילו אם לא הייתה להם ארץ, אם לא הייתה להם מדינה, אם לא הייתה להם ארץ, אם לא הייתה להם פוליס הם לא היו עם פלגה, הם לא היו עם כל משהו, עד 1965, לא היה דבר כזה, פלסטינים, זה לא היה. זו הוועדה שהרומנים קבלו, כאבות לישראל, הם קבלו פלסטינה, אחרי הפלסטינים, זו נציגה שונה. הם קבלו את הנמה, 50-60 שנים לפני, והם החלטו להציג את עצמם פלסטין, פלסטינים, פלסטין. הדבר המעניין הוא שהם לא יודעים איך להגיד פי. הם אומרים בלסטינים, הם לא יכולים להגיד פי, הערבים. איך אתה קורא את עצמך בנמה שאתה לא יכול להכניס? ברור שזה לא נמה שלך, זה נמצא בנמה. אם לא יש לך בנמה, איך אתה קורא את עצמך בנמה שאין אף אחד במדינה שיכול להכניס? ברור שבנימה מגניבה, אני מבין שכל הארץ הזאת היא סכמה. אבל העולם מתעורר עם הסכמה, כי הרבה מהם אינטסמי, וזה טוב להם. זה מאוד טוב להם. אז מה שקורה זה שטיבי, מחשימו וזכרו, פשוט כתוב בטוויטר ובפייסבוק, שהישראלים עושים ג'נוסייד, הם מורים ילדים פלסטינים. אחרי שהממשלה הישראלית ראיתה את הווידאו, איך הפלסטינים מתייחסים מהרקטה שלהם, רגע אחרי זה, רשע מרושע עם אח שימו, he immediately removed everything from his social media. What happened to the jihad murderers who murder Palestinian kids? Not a word about it. They can murder Palestinian kids. There is no value whatsoever to the life of Palestinian kids. Who cares about them? Let a million of them die. Do you think he cares about it? הדבר האחר שהוא מיוחד על הילדים הפלסטינים, הוא חיים עם מרסדס, הוא דוקטור, הוא יושב בכנסת, יש לו עבודה לחיות, הוא שופר, הוא עושה מיליאנים, הוא מדבר ומדבר כמו דוקטור, איפה שאתה יכול ללכת, הוא מייחד עם כל הדברים הלפניים, הטרדורים, איך הם נפגשו אותו, דוקטור טיבי, דוקטור טיבי, אתה רוצה לגמור כשאתה רואה את הרשעים האלה, הם דוקטורים, ממש בוגדים ערורים. וכדאי ללכת נגד יהודים ולשכח אותם בגלות את הילדים האלה, ובדיוק הילדים הפלסטינים אמרו, וואו, איך אתם מגניבים ילדים? אה, אבל חמש דקות אחרי זה, כשהוא הראה שזה באמת היה הג'י-אג' שהגלו אותם, לא אחד דקות. זה מה שהם ככה. ואתהם האנשים שאשם אוהב ביותר. לאהבים, מפחדים, מניפולטים, פוליטיצים מפחדים. בזמן אחד, הם מפחדים שהם מתייחסים, והם מדברים עם כל כך הרעיון, וברגע אחר כך, כשיש להם את הדבר האחרון, אבל זה מניח את אגנדה שלהם, איך הם מפחדים את הספיץ שלהם. ברגע אחר, איך אתה יכול לראות את עצמך במסגרת? איך אתה יכול לראות את עצמך במסגרת? זה למה אני כל הזמן אומר, להיות יהודי, יהודי רליגי, להתקיים בישיבה, ולהתקיים בקבוצה עם ילד טוב, ולא להתקיים בגלל המדינה שבו הותרים היו נפגשים, זה עושה לך כאילו קרימנל, כאילו רסיסט. אבל קרימנל באמת, זאת אומרת, השם מפורט, שמישהו כך כמו אתה יכול לעשות את זה, לשחרר ילד או ילדה, רק בגלל ארהבות שלהם, איפה הם נפגשו. זאת, בגלל זה, החלטה של השם. זה לא משהו שהם החלטו. השם החלטו שזה ילד יהיה נפגש פה, וזה יהיה נפגש פה. אבל להם זה טוב, וזה רע. למה? כי אולי הוא מדבר עם אקסנדה אחרית, או אולי הוא נפגש עם דברים אחרים, או אולי את אוכלו שלו היא אחרית. זאת אדומה. זה מה שאתם חושבים, מה שאתם אוכלים או איך שאתם מנגינים או דברים כאלה, זה יכול להיות אנשי. אז זה רסיזם, ואני חושב על עצמי, איך אתם יכולים לראות את עצמכם במסגרת, בלי לגמור. איך אתה יכול לראות את עצמך במסגרת? לפני שהצטרפת במהלך, אחרי שהצטרפת, כשאתה מתחיל ללכת לעבודה, ואתה מגיע לבית שלך, והילדים מגיעים לעבודה, ואתה רואה שהם טובים בגמרא, באלאחה, הם יודעים טובים, אבל אתה לא אוהב את הצבעות שלהם, אולי. ואתה פשוט מבנה אקסקוס. אני אמרתי לדבר אחד, מי שתתן הרבה זמן לדבר אחד מהישיבות האלה בישראל, אני אגיד לו, הוא אגיד לי, אני קלטתי ואני רציתי לקבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל קבל אז קבל אמרתי קבל להם, אל קבל קבל קבל קבל קבל ק תצטרף לתקווה, אפילו אם הזה פרובלם נמצא לא זאת אומרת שבכל סקולה יש לו את זה אתה לא יודע, אולי הם באמת לא יודעים אז איך אני יכול לדעת? האחרונה שאני רוצה זה לספור סקולה שהיא רסיסטית ולפחות בגלל הילדים בגלל הילדים יהודיים ורליגיים אז אני אגיד לו, יש להם דרך מאוד פשוטה לעשות את זה והזה הרמיתי לי על משהו שקרה הרבה שנים בבני ברק היה אחד מרוקאים בעל תשובה אחד מרוקאים בעל תשובה והוא רצה להכניס את הילד שלו לישיבה בבני ברק כשהם שמעו את אמותו האחרון הם אמרו לו שאין לו מקום אקסדנטלי, הוא חשב שחברו שלו, שזה לא ספרדי, יפגשו ביום הבא לבית שלו, והם פשוט נתנו לו אפליקציה. מה זאת אדריך? כשהוא חשב על זה, הוא החליט לתחתן אותם. אז הוא קלט עוד פעם והוא אמר להם, אתם בטוחים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאתם לא יודעים שאת אז האנגלית החליטה להחליט להחליט את שם המרוקאי שלו לקלרמן. קלרמן. עכשיו הוא קלט את יום הבא. היי, זה... איזה שם הוא קלרמן. אני רוצה להשתתף את הילד שלי לישיבה. אין פרובלם, אני אשמח לספר לך את האפליקציה, תפסיק את זה, ותעשה את זה. אנחנו נעשה לך פרסומת. אשר לא היה מקום, עכשיו יש מקום. מרוקאי הוא מרוקאי, והרבה מהמרוקאים שלהם יש רגל ועיניים. אז הוא נראה מאוד אירופאי. כשהוא נפגש במקום, עם הילד, הילד נראה גם מאוד קטן. אז הם אוהבים את הכולות שהם ראו. הם נותנים לו את הטיפול הכי יפה. באמת, הם נטפלו אותו באופן בלאכלי. בגלל שהוא באמת מלאכל אותם ומנסה להיות מישהו שהם אוהבים. והם היו בסדרים עם אותו, הוא ביקש את סעודו וסעודו שלו, עד שהיה לו ביבי חדש. הייתה ברית מילה בבני ברק, במרחב. כשיש לך ברית מילה, כל המחברים, רבים, מלכת, כולם יצאים לברית, בשול. במידה של הברית הייתה אמא מרוקאית מהחלק של האנשים מה שהיא ידעה? היא הייתה בשנת ה-80 היא הלכת לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא, לא איזה אמא? מאיפה היא? מרוקאית. מרוקאית. זאת הסטוריה. הסטוריה הזאת הייתה אמרתה לי מאחד מהבעלת שלי, שובל, שהוא חבר הכי טוב עם האנגלית הזאת. הוא חי אז בניברק, ועכשיו הוא חי באמריקה. אז אני אמרתי להוא, לפני שתלך לכל האנשים הרבים ותגידו להם להחליט לספור את הלימוד הזה, אל תפסיקו לעשות את זה. ראשון, תסתכלו בטוח שהם רסיסטים. אם הם רסיסטים, הם לא יכולים להשתמש. תשכחו, הם לא יכולים להשתמש בילדים. שהם נגד ילדים של ה' רק בגלל שם שלהם. עוד פעם, אל תשכחו אותי. אם הילדים לא טובים, זה לא משנה מאיפה הם. אתם יכולים לא לקבל אותם לבית. אתה יכול להסתכל על עולם רטן. זו הרגלית. אתה יודע להיות סטריקטי. אבל אתה צריך להיות סטריקטי לכל אחד. לא לדברים מסוימים ולדברים אחרים שאתה לא עושה. אתה מבין? אז אני אמר לו, אתה עושה את השבה. תחשב אם הם יקבלו את הילד הזה עם זאת המשפחה, וקבלו אחר יום. אם הם לא יקבלו את האחרון, הם לא יודעו אפילו שתבואו. בגלל הנמים, לאחרון הם אומרים כן ולאחרון הם לא רוצים לתת, אז אתם יודעים אבל עד כן אין מה שאתם יכולים לעשות אתה לא יכול לקחת איזשהו ריסק בגלל ובגלל שהם רסיסטים, כשבאמת הם לא יכולים להיות רסיסטים. אולי הם באמת לא יודעים שיש להם מקום. רק בגלל שהמקומות האחרות הם רעיונות בגלל שהם רסיסטים, זה לא אומר שכל המקומות הם ככה. ברוך השם, יש עדיין מנהיגים טובים של המקומות ומנהיגים שהם קוראים לכל הילדים, שהם קוראים לכל הילדים. אל תתקשרו לרעיון האחרון. אנחנו לא מדברים על הגבוהה. יש אנשים כאלה, כן, יש. אינים שלהם לא חייבים את זה. הם אומרים לך בגללך, הם לא משחקים... אנשים כאלה, אפלא, הם מפחדים להבין שהם לא יחזיקים לך בגלל מי אתה. אז הם אומרים, יש להם ארוחה. הם אפלא מפחדים במה הם עושים. אינם שלהם לא כאלה, הם לא היפוקריטים. הם אומרים לך, אני סליחה, אנחנו יכולים לקחת רק 20% ספרדים. זהו, ומצאנו במידה שלנו. זאת אומרת, אל תרעשו את הלימוד שלנו. אנחנו לא רוצים שהלימוד שלנו להתרחק. אז עד 20% אנחנו יכולים להתרחק. 80% יתרחק את 20%, אבל מה יכולים לעשות אם אנחנו לא נתחיל את 20%? הממשלה יתרחק את בבקשה שלנו. אנחנו לא רוצים להתרחק מיליונים של שקל, כי הממשלה מפריעה. זה כל כך שמחה לראות מניחה ליברלית מחללי שבת, רשעים, אוכלים פורק, כל סין של התורה הם עובדים בכל דקה. והם קוראים לזה הילדים יותר מאחורי האנשים שהם עובדים את כל השעה ועובדים את כל תורה שלהם. הם קיבלו את זה. הרשעים אוהבים תורה. הם אוהבים רליגיה. אם היה עליהם, הם יחזרו את כל הישיבות בפעם. אבל כשהם ידעו של רציזם נגד הילדים בפרדה הם הולכים ללחוץ, הם הולכים לקורטה, הם הולכים לבית התלמידה, הם עושים ללחוץ כתוביות, ובאמת הם מפורסמים להם לקחת את הילדים. לא תמיד, אבל במהלך הזאת הם מנסים להצליח. מי התהליך שלנו הוא האנשים הכי רחבים בישראל? שיש עכשיו אחד השנים בתורה שהם לא מתעבירים יום יום. הם היו האנשים שצריכים להחליט את הילדים הקבוצים שלנו שהם יהיו מנצחים להכניס אותם לבית. איך לא יכולים לקרוא כשאתם רואים את זה? אז רבותיי אשם רואה את הדבר הזה, והוא נתן אלפים רכבים לידנו. כשרכבים נפגשים לידנו, רציזם נפגש. כולם נחמדים עוד פעם. כולם עומדים איתכם. אנשים מבינים אנשים מבינים אנשים מבינים אנשים מבינים אנשים מבינים אנשים מבינים אנשים מבינים אנשים מבינים אנשים אנשים מבינים אנשים מבינים אנשים מבינים אנשים מבינים אנשים מבינ הם עובדים בכלל, אבל הם רוצים לעשות חסד. זה אנשים שיש בנושא, בנושא זה יפה, בישראל, במים. אבל עכשיו אין יותר רציזם, זה יודע, חברים, כולם, כולם עומדים בין אדם. אז אתם רואים באמת, הדימן האמת של יהודי לא רוצה להיות ככה. ברור, כשיש טראגיה ורעיון, כולם ייחדים. כשאנשים מגיעים ככה, כשהיצררה מגיעה להם, ועוד פעם, עוד פעם, עד שהם תפלו ותפלו, והיצררה מגיעה להם, וזה מה שאנחנו מקבלים. אז כמו שאמרתי, הזה רשה מרושע טיבי, הוא לא מיוחד על הילדים הפלסטינים. הוא באמת מיוחד עליהם. ראיתם, אחרי שהוא הצלח את זה, הג'ייאד קילה אותם. בקיצור הוא מזכיר את זה. עכשיו, הוא קיבל שאלה. למה אתה לא קריאת שם עליך, ג'יהאד? אתה מזכיר רכבים וסיבילים, ובאחר כך אתה מותר את ילדים שלך? זאת לא שאלה. בגלל שהכל המזכיר שהוא מזכיר, זה לא היה של הילדים הפלסטינים. זה היה לגבי ההתרעה של העם היהודי, נאצי אחר, בין מיליונים או ביליונים. וזה... כשאתה רואה את האנגלית בין הגויים, אנחנו כל הזמן נחשבים, אשם כמה שנים אנחנו נחשב בזה? את האקוזציה הזאת, את האנטיסמטיזם, כל הדברים האלה, כמה זמן? והשם מדבר לנו, אפילו אם אנחנו יכולים לשמוע את זה, אבל אני מבטיח לכם, זו התגובה שלו. אני מבטיח לכם. לפני שאתם מפחדים על האנטיסמטיזם של הערבים והגרמנים והפרנקים ובמשך העולם, קודם כל, מפחדים על הרסיזם ביותר אתכם, שאתם מטרידים אותכם עם רעיון איתן. כל מדינה היום בעולם מתחילה לספרים קטנים. הרבה, הרבה ספרים, וכל ספרים יש משהו אחר באידאולוגיה שלהם. בין יהודים, בין גויים, בין ערבים, בין קריסטים, קתליקים, פרוטסטנים, שיעטים, סונים, יהודים, ספרדים, אשכנזים, חסידים, ליטאים, תימנים, כל אחד נגד כל אחד, סקולר נגד רליגיה, רליגיה נגד רליגיה, סקולר נגד סקולר, פשוט נגד גייס, כל מיני דברים, אי פעם, זה עכשיו אחת דקה. היום יש אחד, רבי מודרן, שרצה להיות רבי של ישראל. ובאמת, הוא היה בצורה טובה עד שהרב עובדיה, עצמו, נפגע במותו במהלך שלו, ובסופו של דבר, נפגע במהלך שלו ככה אבל הוא לא יכול להשתתף. זה לא מי שלא יודע תורה. הוא יודע הרבה תורה. אם לא יודעת הרבה תורה, אתה לא צריך להיות רב רבי ישראל. אתה לא רוצה שכל המדינה יצחק בך כשאתה לא יודע עליובית, נכון? זה כמו לי, אני לא אצליח ללכת לבית הלוח של הרווארד ולמנסה להיות קווי, לא ידעים את הלוחים של הארה״ב, נכון? או להיות קווי רעיון, בלי להיות בזה עד 20 שנים, יודעים מה שאתה עושה. אז כמובן, אני לא אעשה את עצמי בטוחה, לא אחד יכול להגיד שאני רוצה להיות רב רבי המדינת או רבי המדינה אם אתה לא אקספרט בתורה. אני ראיתי בתורו שלו, בתורה שהוא כתוב, זאת אומרת שיש לו הרבה ידעה. אבל זה לא יותר כדי להיות ידעה. הגמרא כבר נתן לנו הכרסומים. הגמרא מייצר ספרים שמאחורים תלמדים את הכל. כל שעירתו קודמת לחוכמתו חוכמתו מתקיימת וכל שחוכמתו קודמת לעירתו אין חוכמתו מתקיימת translation in every human being you have עירת שמיים meaning fear from god what we call righteousness עירת שמיים fear from heaven ומלכות, תורה מלכות. זה שני דברים, אבל הם מאוד קונקטיים. דה גמרא אמר, אם תמצא מישהו מאוד מלכות, אבל הוא מאוד מודרן באידאולוגיה שלו, הוא מאוד מלכות על כל דבר, הוא לא יקבל משהו בטח. הוא לא רוצה לקבל משהו בטח. אבל כשאתה מדבר איתו על תורה, כל מה שאתה מדבר עליו הוא מבין. זאת אומרת, הוא לראה כמה פעמים או חמש פעמים או חמש פעמים בעבר. זאת אומרת, הוא ידע מה שאתה מדבר עליו. אבל אתם רואים במהלך שלו, המודרניזציה, המהלך המודרני שהפלטה, הזמן הפלטה אליו, בעצם הוא מגיע מהאקדמיה. האקדמית שלו, שהיא מגיעה לרחוב שלהם ומגיעה לתורה שהתלמדו כשהם ילדים ואתם רואים איך הם חושבים, כמו גועים, הוא יודע כל כך הרבה תורה. והוא חושב כמו גוי, כמו ממש, הוא לא יותר שמיים, אין לו שמיים, לא כשהוא מדעי, לא כשהוא מדעי, לא כשהוא מדעי, לא כשהוא מדעי, לא כשהוא מדעי, לא כשהוא מדעי, לא כשהוא מדעי, לא כשהוא מדעי, לא כשהוא מדעי, לא כשהוא מדעי, לא כשהוא מדעי, מדעי, לא כשהוא מדעי, לא כשהוא מדעי, לא כשהוא מדעי, לא כשהוא מדעי, אבל הוא יש חוויה יותר גדולה של ה' לא כשהוא מדעי, לא כשהוא עוד מדעי, יותר ממהלך שלו ואתם לא כשהוא מדעי יודעים שהחוויה הזו יחזור לתורה בצורה הכי אותנטיקה והיא לא תמיד יהיה מודיפיאה. אני יש לי את השפה שלי לזה, אני קורא להם רבים של האוניברסיטה, אפילו אם זה לא צריך להיות שאני הלכתי לאוניברסיטה. היום האוניברסיטה יכולה להיות גוגל כל יום הם יקרים וקראים כל מיני דברים אקדמיים, סלולי, סלולי, זה נכנס אותם לדבר כך שהם לא יכולים להגיד את ההחלטה בין האמצעות של התוכנית הלכת ולרעיון שהם עובדים באקדמיה, בין 90% זה רעיון אני אתן לכם דוגמה, אחד המדענים הפרנקים הלפני פרסמת על פניו כתוביות כתוביות של כתוביות שקיבלו שהיה נתקע קודם הוא נותן לה כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות כתוביות עוד כתוביות כת סיינטיסטים התחלו לבחור איפה היה הטלסקופ שהבחר את הסרטון? למה אנחנו לא שמעים את הסרטון הזה? והם חשבו שהסרטון הזה היה ביחס עם פטיטו צ'יפס. זה לא היה באמת סרטון, זה נראה בדיוק כמו סרטון. אתם יודעים איך הם מקבלים סרטון עם הטלסקופ של נאסה? זה נראה רחוק. זה לא היה פטיטו צ'יפס, זה היה קרספי, אחד מהסנקים הזה. אני לא זוכר את נקודה זה. הם נקודו את זה בעריכה. והם התחילו לקריאים לך שם, אתה קרוק, אתה סיימנטיסט, סיימנטיסט בעולם בפרנציוס, מייצג פרט של פרצל או כל מה שזה, ואתה מייצג שזה פרט של סתם רחוק אחרי שהוא נפגש, הוא אמר, אני רק רוצה לנסות את הרעיון של האנשים, ורציתי להגיד שאתם לא צריכים להבין את כל מה שהמדענים קוראים. לזה אתה צריך לעשות זה, תגידי לי, אני כבר אמרתי את זה עד 20 שנים. בעשרות מהלקציות שלי. אתה לא יכול להתאחס לדבר אחד של מה שהם אומרים. לביטחון ולביטחון ולמוניה, הם ירחקו את אמא שלהם. לנסוע ולמוניה, אתה יודע כמה מוניה הם מקבלים? הממשלה אומרת, אוקיי, אנחנו רוצים שאתה תחליט על המקום. האם זה באמת... האוזון יש חול, הם קוראים לזה. והעולם מתאים. אז אנחנו רוצים שאתם תעשהו חמש שנים במחקר, אנחנו נתן לכם 300 מיליון דולר למחקר הזה, וכל מה שאתם צריכים, וכל זה מחקר סריאלי. אתם תעשו הרבה אנשים, זה מבחינות, זה עבודות, אוכלים, רכבים, פליטת קלאסית, קונבנציות, ארדיקה, וואו, זה כל דבר. זה מבחינת, זה כמו בילדת ארץ או משהו. וכל האנשים שהממשלה עבירה להם, כדי לבחור אם העולם מתאים, היו כולם עם אחת הקבוצה שהם באמת מתאים. עד שקראתי סיינטיסט רפובליקן, הוא אמר, זה כל מנגינה. יש עכשיו אחת הידידה שהעולם מתאים. היותה הטמפרציה, היינו פה 30 שנים. זה גם דבר. הייתה 100 דגרים היום, 30 שנים זה היה 100 דגרים בלס וגאס ובאריזונה, זה גם דבר. אנשים פשוט יודעים קצת. אין דברים בכלל. זה נכון שבאיזשהו מקום יש גבולים גדולים גדולים של ילדים שמלטים. אין פרובלם, זה לא משהו חדש. 20, 30, 40 שנים, הילדים היו מלטים, מלטים. אתם יודעים, באושוויץ, חלק מהאושוויץ היה חלק עם ילדים. ועכשיו האיש מלט באושוויץ. כמו שאמרתי, באיזשהו מקום האיש מלט. בגלל שהאיש מלט, לפעמים יש גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוהה גבוה בפעולה, בפעולה, זה מתחיל במים, זה מה שקרה במרכז איטלי ובשוויצלנד. זה התחיל, כאילו חלק גדול של עץ התחיל לתחלל עם המסגרת האמת עליה, לא בפעולה, קטנה אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת אחת הרסטורנט, רסטורנט איטליאן, מסוכן, ברחוב שכל אחד יצא לסקי, סוויטסלנד ואיטלי, אחת במים שם, הרסטורנט השחרר מאיטלי לסוויטסלנד. עכשיו זה מפה בסוויצלנד. עכשיו יש להם קרב על הבורדר. הם אומרים, אבל מה קורה? זה רסטורן איטליאן. לפני 60 שנים, זה כל איטליאן. למה, את רוצה להסתכל עכשיו? בגלל שזה התחיל עם האיש. ברור, דברים כזה קרה. אז עכשיו באושוויץ, בפולנדיה, אתה יודע, יש הרבה אישים שם. הם מתחילים למצוא כל מיני דברים מהיהודים שהם מורידים שם, מגיעים. כל מיני קויינס, נקלסים עם נמצאים דברים עם נמצאים עליהם הם מתחילים להתגלגל על זה זה בלעזור, אלה אנשים שעובדים שם רק רצו להתאם ולהחזיר ולהחזיר את החיים הנורמליים והם מוותרים להם למה שהם עובדים אז הם עכשיו, האחר שהם בקבוצה של הארשוויץ, במוזיאון שם הוא אמר, אנחנו נמצא הרבה דברים פלאס, הם יודעו שהם יודעו שהם יודעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם שהם ידעו שהם יש ידעו להם כל הארגון של כל היהודים, גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול גבול כל כך הרבה אנשים מתייחסים בעולם, כל כך הרבה אנשים לא יודעים לאכול כל כך הרבה אנשים לא יודעים גבול לדעת, לא יודעים על שום דבר תקבל את ה-10 מיליארד או ה-100 מיליארד שאתה צריך להשתתף, לתקבל את ה-10 מיליארד ולתקבל את ה-10 מיליארד ולתקבל את ה-10 מיליארד ולתקבל את ה-10 מיליארד ולתקבל את ה-10 מיליארד ולתקבל את ה-10 מיליארד ולתקבל את ה-10 מיליארד ולתקבל את ה-10 תפקד את המונה על התפקידה. הרבה אנשים לא יצאים מיליארד לראות את האנגליות האלה. הוא יכול לדבר על זה אם הוא נכון או לא. אבל הידיעה היא, רבותיי, שהמדענים יצאו עם התוצאות, תלוי מי פרסמת את המחקר והעבירה להם את העבירה. כל המחקרים שהם העבירים בממשלה, הדמוקרטים, הם ירדו עבירה, ובדרך כלל עברו עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה עבירה אלה עבירה שמשפיעים עליהם, עביר כמובן, אם אתם משפיעים עליהם ואתם חייבים שאני אקבל את הנהלות הזאת, אם אני אקבל ואני אגיד לכם, לא, אני לא חייבת לבנות שום דעה לספורט את האגנדה שלכם, אתם תחליטים את מיוחד שלי, וזהו, ואתם יכולים לתת את זה למישהו אחר שיכול לעבוד עם הסכמה שלכם. זהו, זו הסיאנס. כל אלה הסיאנטיסטים הם ספונסורים של מישהו. אני אתן לכם דוגמא, אם פיליפ מוריס רוצה עכשיו לספר סיגרת או ג'ול, סיגרת אלקטרונית והם רוצים לבטח שהם לא יעבורים איזה פעולה כמו שאנשים קוראים להם, אז הם יספרו כל מיני סיימנטים שתספרו אנשים שספרים ג'ול ותעבורו עליהם לפני כמה חודשים ותעבורו על התוצאות שלא נמצאו פעולה מסוגלית אם נמצא קופסה שחייגה סמוק וחייגה סיגרת אלקטרונית, היא תציירה סיינטיסטים שתבואים עם אלפים דעות שזה מורחם. מי נצטרך להבין? התגובה היא אף אחד. הם לא אובייקטיביים והם לא אובייקטיביים. כשקריאנים מנסים להבין שזה ג'יי-סי, הם הולכים לתנח ומה הם עושים? הם מנסים למצוא פרסים שיכולים להנפול את האנשים. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה הם לא מלמדו את הפרפטים, הם לא יודעים את המעניינים של השאלות או את הקבוצות. מה שאתה אומר להם, הם מלמדים. עד שהם ימצאו מישהו שלא עושה תנאי. ואז הוא יכול להגיד לאלה שהם מפחדים ולהגיד, רגע רגע, זה מדבר על הזמן של רבי אחז, 2600 שנים לפני, וג'ייסי נפגש רק 2000 שנים לפני. זה מדבר על קרוב 600 שנים לפני שהוא נפגש. איך אפשר להשתמש בזה כמודע על אמא שלו שתתן לבית לאחד? עד שהיא פרופסורת. איך? זה שני סיבובים שונים בשני מקומות בנושאים שונים. איך הם עושים את זה? בגלל שהם יודעים שאינם יודעים מה אתם מדברים עליהם. זה פשוט להפסיד אנשים. פעם אחרי זמן יש יהודי שיודע ומתחיל להגביר עליהם ומתחיל להרחיף. הם יחזרו ללמוד להשתתף בזה? בטח לא. זה מה שהם מנסים ללמוד בתל אביב שלהם. אני חושב על עצמי, שזה דבר אחד, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה חושב, שאתה ידעים חושב, שאתם מגעים ומגעים ואתם כבר אמרים כמה פעמים שזה לא משנה עם ג'ייסי, שאתה זה היה עשרה שנים לפני, חוש עד היום הם פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט פשוט. וככה הם עושים את זה מיסטורי, רואים? יהודים לא אוהבים לדבר על החלטה של איזהה, למה? כי הוא מדבר על ג'ייסי שתבוא מלחמה. זה לא משנה עם ג'ייסי, אתה מגניב. 600 שנים לפני, הוא מדבר על התעורכה שהייתה בזמן, או בישראל, זה ממש, בזמן של קינג אחז, זה בכלל עשרה או עשרה שנים לפני שהוא נפגש. ובוודאי, אף אחד שם לא מדבר על מלחמה, הם מדבר על ילדה ילדה. נערה, נערה זאת אומרת ילדה ילדה או לא, היא עדיין ילדה, אלמה, זה מה שהיא אומרת, הלב אלמה, תשאלי אף אחד בישראל מה זאת אומרת אלמה, ילדה ילדה, זהו זה קוראים מניפולציה ולילה, זה מה שהערבים עושים בעולם, ובסנאנד ובבי-בי-סי זה מה שהרבה אנשים סקולריים עושים כשהם רוצים להחליט על רליגיה וזה מה שהרבה אנשים רליגיים עושים כשהם מדליקים עם אנשים רליגיים אחרים והם מנסים להבין את אגנדה שלהם, כמו הרבה מהמודרנים אז רבותיי, זה מאוד נחמד איך אתה מקווה שהמשיח יצא? נכון, אנחנו רואים את זה, אנחנו קרואים על הפרעה של הקבוצה והגמרה אמרה לך למה הקבוצה הייתה פרעה. למה? בגלל אהובה שלא מיוחדת. כולם אוהבים כולם. כולם מדברים בגסיף על כולם. אנשים לא אוהבים אחד אחד בגלל רציניות מגניבות. אף אחד מהם זה מסוימת. אז היום, היום אחרי תשע בעה, לא היום, היום אחרי! כשהראבי המודרני היה נותן את הארטיקול הזה היום על החברה, הייתה 200 דעות, כמעט כל שלהן נגדו אותו. אנשים ככה, אתם הרציניים של אהדות בלתי מיוחדת. זאת אומרת, כל הנאצים האנטי-סמייטים, ורק קצת מהם יהיו יהודים. יהודים אוהבים את עצמכם. הייתם צריכים לראות איך הם נפגשו את הזה הראבי הליברלי. אפילו כשהוא יכול לכתוב איזשהו עריקה נפלאה בין אותנו, בואו נמצאים, אנחנו מטרידים אותנו, בקרוב אנחנו נפגע בישראל, אנחנו נלך לגזים, אנחנו נמצאים עם עולם אחר. זה מה שתהיה, זה תהיה פעם, זה תהיה לפני, וזה תהיה לפני, ולאחר כך אשם יקח את הארץ ממנו, ואנחנו נפגע במהלך של ה'בלוד תרסטי גוהים' שהם יקחו לנו עוד פעם, כמו שהם יקחו עשרה פעמים. אז עכשיו, במקום להגיד רבה, אתה נכון, הוא היה צריך לראות איך הם נפגשו אותו. מפה אתם רואים, אנחנו לא יודעים, לא יודעים. אפילו כשאחד מגיע ומנסה להיוניץ, אני האחד האחר עם את ה'פן'. כל כך נגד את האידאולוגיה שלו ואת ה'לניאנס' שלו, וכו'. אם רב עובדיה אמר על מישהו במהלך שלו, שזה פסול, זה לא כושר, סוף הסיפור. לא צריך לבחור את כל מה. לא צריך לדבר על למה. למה? למה? למה? לא צריך לדבר על זה. רב עובדיה אמר 10 שנים אגב על בנטש, זו רשעה מרושעה. הוא קורא את פארטים שלו, הבית היהודי. לפני זה רב עובדיה אמר, בית יהודי? בית יהודי? בית של גויים. הוא הכי רעיון עם קטנה ימאקה קטנה על ראשו. אנשים לא ידעו, למה רב עובדיה קורא את אחד עם ימאקה על ראשו רשעה? הוא לא אפילו יהודי, אבו ודיה אמר, בגלל זה הוא נכון, אבו ודיה הוא קונוורט רפורט, אבל הוא ראה שאנחנו לא ראינו, ואני מאמין לו, אבו ודיה לא ידע את ההיסטוריה של אבו ודיה, הוא פשוט התגלגל שיש שם גויה מסן פרנסיסקו שיש לו קונוורט פשוט אבל אז הוא אמר, זה יהודים? מישהו שעושה את החיים שלו כדי לנצח את הישיבות ולנצח עם האנשים הכי רחבים ולנצח איתם עם האנשים הכי רחבים שרוצים לנצח את התורה? מישהו כזה קורא את עצמו יהודי? זה לא אפילו יהודי, חכו על היאמקה, אני לא מדבר על היאמקה. הוא לא יכול להיות קורא יהודי. היום התחלנו מה הוא מדבר עליהם בשלב האחרון. ואת הפעולה שהיה עושה, מה שהוא עשה לישראל. זה ייקח 100 שנים לפעולה. וזהו, רבותיי. מדברים, קריאים, יוניטי. אשם ירחם, מה אתם מדברים על? בואו נפגש ראשית המצב. עוד דבר. שבוע, באיטליה, אחד מהגוי ניג'יריין שעובד באיטליה קיבל קרב עם איטליאנים מגניבים בצד הרבה אנשים והמגניב האיטליאני התחיל לצחוק אותו וצחוק אותו למות ולא אחד מגיע לנסות להחליט להחליט אף אחד היה מגיע לנסות להחליט אף אחד היה מגיע לנסות להחליט אף אחד היה מגיע לנסות להחליט אף אחד היה מגיע לנסות להחליט אף אחד היה מגיע לנסות לנסות להחליט אף אחד היה מגיע לנסות להחליט אף אחד היה מגיע לנסות אף אחד היה מגיע לנסות להחליט אף אחד היה מגיע לנסות להחליט אף אחד היה מגיע לנסות להחליט אף אחד היה מגיע לנסות להחליט אף אחד היה מגיע לנסות להחליט אף אחד היה הם מגיע יקבלו כאן ופילמנו. ל עכשיו, איזה אנשים קוראים או קוראים 911, או קוראים לפוליטה, שתמצאים כאן ברחוב. אתם חושבים שזה רק בגויים? אני אמרתי לכם, כמעט 2-3 שנה, שהילדות הישראלית, שהם עובדים במחילה, עם המחילה של פלסטינים, ג'יהאד וחמאס, שהייתה ראשית היהודית במחילה, היא השתתפה, שם אותה לעבודה עם מרדכי ערבי בגלגל, בישראל, מייחסים איזשהו אינבנטורי במקום שלא יש כאמרות כל הגלגל מתחיל עם כאמרות, חלק מהמקום שכאמרות לא יכולות ללכת שם הייתה קבוצה קודמת, שהגלגלי יהודי מחשימו מקבל מONEY מהמרדכי הערבי הזה שהיה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה היה היה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה היה ידע שזה ידע שזה הוא נפגע את זה, הממשלה נפגע היה את זה, ידע האטרני ג'נרל נפגע את זה, שזה ממיניסטר הצעיר נפגע את זה. הרבה ג'נרלים אחרים, הם כולם נפגעים את זה. אבל לא היה רק אחד שלהם, היה פעמים. עד כן, אחד נפגע. אבל יש עוד אחד שאומר שזה קרה להם, ומי יודע כמה, אולי 20, 30, מי יודע כמה. מדברים על שנים. עכשיו אתם יכולים לשאול... אוקיי, עכשיו כשבסופו של זמן זה התחיל להתגלגל באחד מהמדענים, זה עכשיו במידה, זה בכל מידה! למה כל המנסטרים האלה לא נפגשים? לא רק הם לא נפגשים, הם לא אפילו נפגשים! הם ממש עובדים! אתם עדיין ראיתם את זה בעצמכם? מישהו נפגש שבית יהודית לבית ערב, לבית, נפגשת להכניס את המקום שאתה תהיה נפגש ואת החיים שלה תהיה נפגש ולאחר כך להכניס את זה לגלויה, כדי להכניס את האנשים הנכונים לתקלם קחו את המקום, עובדו עליהם בטחות. אחת הטחות הייתה שאחד האראבים שהם בפרק האחד, שהם סלודרו את הקבוצה של פוגל, הילדים בקבוצה, הוא סלודר אותם, זה קצת מגניב, ואם היא יפתחה את הרגליה עוד פעם, הוא יסלודר את כל הקבוצה שלה. ככה הם קבלו לה את זה בטחה כל השנים. אנשים מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, מנהלים בגלגולה, והם מגיברו לי, מה אתה מדבר עליהם? הארמות טובה. אתם יודעים, רבותיי? מה שקרה, קרה. אתם לא יכולים להחזיר את הרכב, אבל השאלה היא, איך הם עובדים בבקשה? איך הם עובדים בבקשה? איך עובדים בבקשה? איך עובדים בבקשה? איך איך זה לא מתחזק? עובדים בבקשה? איך עובדים בבקשה? אני איך עובדים בבקשה? לא יודע, איך עובדים בבקשה? מה קורה איך עובדים בבקשה? איך איך עובדים בבקשה? פה? איך עובדים רק בבקשה? א כדי להראות לכם, רבותיי, בלי תורה, אנשים מתחילים להיות קטנים יותר מאנימולים. אני אמרתי לכם עשרות פעמים לפעמים. אנשים יכולים לראות שמונה מתחילה להתמודד והם לא יודעים לזכור. הם לא יודעים לזכור, תפסקו. הם פילמים. זה כל מה שהם חייבים. פילמים. אוהבים סקופ. שם ירחם. טוב, בואו נמשיך. אנחנו התחלנו בשבת, ספר חמישי של מוסס ספר חמישי של התורה התורה מתחילה ב-5 ספרים בראשית, שמות והעקרה במדבר דברים גניסיס, אקסודוס, לוידיקוס, נומברס ודודרנמי 5 ספרים הספר האחר, מה שאנחנו קוראים בעבר דברים חזק 36 יום בהיסטוריה, זהו, 36 יום של הליך של משה רבנו משה חזק 120 יום, חזק, חזק של הליך 36 of his life. אלה הדברים אשר דיבר משה. A numeric value is 36. א' is 1. למד is 30. It's 5. 1 plus 30 plus 5, 36. There's a hint in the Torah. How long that book took? 36 days. How many chapters you have in the book of Devarim Deuteronomy? 10. 10. שבת אנחנו ראים דברים, שבת הבאה אנחנו רואים את חנן, אחרי זה עקב, כל הדרך לבית, 10 פרשות. 10 ספרות. זו השפה של חיים של משה רבנו. והמוסר האתיקולי הכי מיוחד שהייתה נותנת לאדם. במהלך יותר ממילה. זה לא היה קורה במילה או שתיים. זה מילה ממלכה. כל יום, כל יום, בפרפרציה. משה מתחיל את המלכה כדי להסתכל על ההיסטוריה. ממילה שהצלחנו מאיג'יפט, כל המרכזים שה' עשו לנו, וכמו שאנחנו באמת פרשנו אנחנו מגיעים לאקסידוס של איג'יפ, 40 שנים, וכל האנושים שהצלחנו, וההתגלגות, וההתגלגות, וההתגלגות, והספייס, הוא מוריד את כל המקומות ואת כל המקומות, אחת אחת, לא בוודאי במובן נכון. למשל, בין הסיפור של קוראך והסיפור של הספייס, הוא בעצם מדבר על זה במובן נכון, בגלל רציניות, יש רציניות לזה. כמו שאתם יודעים, כל מה בתורה שצריך להתגלגל, מאות מאות מאות מאות פג'ים נכנסו לכל ספר. לפעמים אלפים. כל מושג שיש, הוא כבר נכנס. אין משהו שאנחנו יכולים לדבר עליו היום, ולא אף אחד אף פעם חשב עליו במשך 3,300 שנה. אז אבותיי, משה רבנו מייחס להם לדבר, הוא מייחס להם לגבי כל המקומות שהם עשו את האנושים שלהם, ומתכנן להם לדיון אחרי שהם ילכו. בואו נראה איזה דברים הוא אמר, עונה פרשה. כשמיליאנים מגיעים לדבר שלו, אלה הדברים אשר דיבר משה על כל ישראל. במדבר, בערבה, במדינות. מול סוף, בין פארן ובין טופל, בין פארן ובין טופל, ולבן וחצרות ודיזהב, כל המקומות שיש להם. אחד הדברים שמושה מדבר עליהם, זה שקדוש ברוך הוא אמר לו, קח את הסטיק, ולכו ותפקידו על הרכב. תפקידו על הרכב, שהרכב צריך לתת לך מודר. זו בעצם הרגעה למה משה ואהרון לא נכנסו לישראל. השם אמר למשה, קח את המטה ודיברת אל הסלע. קח את המטה ודיברת אל הסלע. כשמשה קח את המטה אחת פעם ואחת פעם. בנג'י, זה קשה פה. כששם אמר למשה, קח את המטה ודיברת אל הסלע. ברגע, אנחנו צריכים לשאול את השאלה, למה אתה צריך את המטה? אתה אמר לי לדבר עם הרק. אם אתה אומר לי לדבר עם מישהו, למה אתה אומר לי לקחת את הסטיק? אם אתה אומר לי לקחת את הסטיק, זאת אומרת שאתה מזמין לי להטען אותו. למה אני צריך סטיק? אתה מטען אותי? כמו שאתם יודעים, כל דקות של החיים שלנו היא טסט של ה' לפני שאתה בא היום הייתה לדעת אם תראה או לא אחד שלכם נמצאים בבית ולא נראה אחד שלכם נראה, אחד שלכם נראה לאט אחד שלכם נראה, אבל אתה לא באמת פה, אתה בטלפון אחד שלכם לא בטלפון, אבל אתה עומד על מה שקרה ביום שלך היום, עד ערב, או בכל מיני דברים או מבחינת עבודה למהר או אולי אתם יכולים לנסוע עם שמיים קטנות או עם שמיים קטנות. אני יודע שאנשים נסועים עם שמיים קטנות. אני זוכר, כשאני הייתי עם חברה כזאת, שמיים קטנות כשהוא נסוע, חצי קטנות, הוא היה ככה, הוא לא רואה משהו. השמיים כבר בשמיים. השמיים קטנות והוא לא רואה משהו. אז רק בגלל שאתם כאן, זאת לא אומרת שאתם בעצם בקבוצה. עכשיו, מישהו יכול לנסוע עד הביתה, לראות על המסכמת או על המסכמת הגדולה שלו, והוא מאוד מתחיל לדבר, לשמוע, לעשות שאלות, לרדת, ואתה יכול להיות חצי פעמים מאחורי זה, כשאתה נסוע כאן בקהילה, והמדע שלך הוא במקום אחר. בגלל זה, זו שאלה טובה. מי יקבל גדולה גדולה? מישהו שנסוע כאן, והוא חצי נפל, או מישהו ששיץ בבית, מאוד מפחד, לשמוע על כל דבר, אוהב את התורה, מי יקבל גדולה גדולה? מה אתה חושב? אני אקבל את זה הרבה פעמים. כשאתה בא ללכת ללכת, אתה מתחיל להיות חלק אינטגרל של הלכת. הלכת הייתה בגללך, ובגלל כל האחרים שהצטרפו. זאת אומרת, אם אף אחד שלכם לא יצא, אתה לא תצטרך להשיג את הביתה, כי זה לא יהיה ביתה. אז כל מי שבאתי כאן, ואפילו נפגע קצת אחרי, כבר קיבל עשרות אלפים שעות תורה, מה שתהיה בפעמים הבאים על יוטיוב, על תורה אי-טיים, על אוניברסלית, על האפ, ועל הרבה מקומות אחרות. הוא כבר יש את זה בצורה. אפילו הוא לא ידע 5% מה שאני מדבר עליו היום. הוא היה חצי נפל, או יותר. אבל הוא כבר קיבל אלפים שנים של התלמידה, בגלל שהיה לו לקטור. אבל בכל זאת, ה' יתכן לו לנסוע בקטור או לשחק עם הטלפון שלו. למה? בגלל שבאשם אין פרובלם לתת לאחד מבריחה ולתת לאחד מבריחה ולתת לאחד מבריחה. כשאתה עושה משהו שזה פחות טוב ופחות רע. בואו נגיד שאתה עובד מאוד לעשות שבע ברכות לנוכחתן. אתה באמת עובד קשה, אתה רצה את הכי טובה שלו, אתה משחק, אתה מגדל, אתה מגדל אחרי, אתה שמים שלושה ימים של החיים לזה. אבל חלק מזה, בגלל המשחק, אתה רצה שהאנשים יראו את השנדליר הראשון שלך, או את הסרטון הראשון שלך שהשתתפה על הרגל. אתה רצה לראות איך ידעים ידעים ידעים כשאתה פשוט מקווה את הסרטון החדש שלך, שאתה ארטיסט, אז אתה קבל סרטון יפה, ואתה הולך את זה על הרגל, וזה היה 50% של הסיבה למה אתה קבל את השבע הברכות. אם לא הייתה סרטון חדש, אתה לא היה מלכות. אז עכשיו, על יד אחד, אתה חשב על החתן, אתה באמת רצה לעזור, אתה הלכה, אתה קבל, אתה קבל, אתה חליט אחרי זה, אתה צריך לקבל עבודה על זה. בצד השני, מה שמוטיבק את זה היה רעיון קטן. זה לא היה בשביל לשמח עטן וקלה פולי. זה היה לשמח את האיגו. לעשות את האיגו שמחה ושמחה. להשמח. אז מה שאתה רואה מפה? מפה אתה רואה שאתה יכול לעשות משהו שזה פרטי פוזיטיבי ופרטי נגטיבי. בגלל הפוזיטיבי תקבלתי תגובה, בגלל הנגטיבי תקבלתי תגובה. אני אתן לכם דוגמא. אם מישהו רצה להגיד לשון הראבה על מישהו שקראתי בבית, אם מישהו קומפלמנטה את האנמי, וזה מגיע לבנייך, איך הוא יכול להגיד גדול על האנחה, אם אתה רק יודע מי הוא? ואתה יושתה איזו דקה של אינפורמציה, שאחר כך כשאתה יצא, כל מי שכבר אשכח את הזמן הזה, לא רוצה לראות אותו אחרי זה. הוא עשה משהו מטורף. לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, לבית שלו, ל� ובאמת, אתה נפגע. הוא לא יכול לקחת את זה עדיין. הוא אמר, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רגע, רג זה מאוד קשה להיות קטן כשיש לך משהו להגיד. אתה יודע את הילדים האלה? המורה, המורה, המורה! הם מגניבים לך. הם לא יתן לך ללכת עד שתתן להם לדבר. תביאי לי 2 דקות. יאללה, תדברי כבר, אתה מגניב לי. למה? אוי, סידי, אני לא יכול לראות. אז השאלה היא, עד שאתה פגשת, ואתה באמת הוכח את האנחה. אמרנו לשון הרעה, אתה מקבל קרדיט לפני 15 דקות שאתה מקבל את עצמך? או כשאתה פגשת בסוף, אתה פגשת? קשה להשכחה, אתה פגשת אחרי 2 דקות, 3, 5, 10, 20, אתה פגשת? הטענות הייתה ככה, מי יודע אם הטענות הייתה ב-8.03 או ב-8.20. זה כבר נגמר, כבר נגמר, כל אחד יוצא מהקהל עם הרעיון על הקהל הזה, ומאחורי זה הם יחליטים להחליט איך הם יחליטים עם הקהל הזה, כן, אז הפרעה נגמרה בכל מיני דברים. אז החלטות של המדע הזה הייתה מגניבה. האם ה' חייבת שאתה תקבל את עצמך ל-15 דקות או לא? התגובה היא כן, בטח. כל דקות שאתה מנסה לעבור את האשם של השם, לא לעשות משהו שרון, וקצת אחר כך אתה פגש, ובדרך כלל אתה הצליח, ואתה תקבל התגובה. ואחרי זה אתה תקבל התגובה על מה שאתה עשה. התגובה והתגובה על הדבר האלה. בסוף, זו קבוצה אחת. אתה רצה להגיד, אתה לא, ובסוף אתה עשה. אתם מקבלים התגובה ואתם מקבלים התגובה, כמה יותר אתם חייבים את זה, כמה יותר אתם מתגובים את זה, כמה יותר אתם מתגובים את זה, כמה יותר אתם מתגובים את זה, כמה יותר אתם מתגובים את זה, כמה יותר את זה, כמה יותר אתם מתגובים את זה, כמה יותר אתם מתגובים את זה, כמה יותר אתם מתגובים את זה, כמה יותר אתם מתגובים את זה, כמה יותר אתם מתגובים את זה, כמה יותר אתם מתגובים את זה, כמה יותר אתם מתגובים את זה, כמה יותר אתם מתגובים את זה, כמה יותר אתם מתגובים אז משה מדבר עכשיו שהשם נתן לי חייבת את חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת זה, חייבת חייבת חייבת חייבת חייבת חיי� כמה יותר אתם ארון, שני ילדים חייבים, מתייבנו בליזר שהצטרפ מפה מהחיים לביתה שלהם, פניטרלו את הנסטרול ושחררו את כל עצמם שלהם מבחינה, לא מבחינה. מבחינה, בקלות, הכל נמצא את הזה. הכל בבחינה שחרר, הר, הלוואי, מלט בבחינה. two out of four sons fell and died. Righteous one. They were supposed to inherit Moshe and Aaron and continue to lead the generation. And the Torah says, He did not make a beep. האחרים הצדיקים שאני יכול להגיד, כמה הם גדולים, כמה הם נכנסים, הם יקראו, לא, למה, ישעם, למה? למה אתם עשו את זה לבנים נכנסים? זה הם ילדים נכנסים שלי, איך אתם יכולים לעשות את זה? אף משהו. אבל אתם יודעים מה הכי גבוהה? זה לא רק טראגיה מלא מקום, הוא היה בשביל יום הכי שמח, בשטח, בהתחלה גדולה של המשכן, ראש חודש ניסן. פעם הראשונה שהם נפגשו את הטמפל הטמפולי לפני שהטמפל שהם גרם בג'רוסלם זה הטמפל שהם נפגשו בג'רוסלם עם אויל מועד וכל הדברים האלה ביום הכי שמח, כשאף אחד הוא בטוחה גדולה ומחיאה בטוחה בום, כזו טראגיה שתי הילדים של רבי הישראל, אהרון למה אני אומר רבי הישראל? משה היה רבי הישראל אבל אהרון, הם אהבו יותר משה רבוק אותם. כשאתה רבוק אנשים, אתה רבוק אותם. כשאתה רבוק אנשים, אתה רבוק אותם. כשאתה אתה רבוק אותם. כשאתה רבוק אנשים, אתה רבוק אותם. כשאתה רבוק אנשים, אתה אותם. כשאתה רבוק אנשים, אתה רבוק אותם. כשאתה רבוק אנשים, אתה רבוק אותם. כשאתה רבוק אנשים, אתה רבוק אותם. כשאתה רבוק אנשים, אתה רבוק אותם. כשאתה רבוק אנשים, אתה רבוק אותם. כשאתה רבוק אנשים, אתה רבוק אותם. כשאתה רבוק פעם אנשים, אתה רבוק אמרתי בקבוצה אותם. כשאתה רבוק אנ שיש לי אחד, רוני, ישראלי. הייתי קיבל קבוצות בפרלון, נוג'רזי, באותו רסטורן, אחת שבועה. שיעורים שבועיים. הם נחתו, אנחנו נפגשו את זה, כל הישראלים באו. ממש, הייתה הרבה הצלחה בזה. הרבה אנשים נכנסו לתשובה בפרלון, נוג'רזי. זו הייתה הקבוצה האזורית. היה רק 20 דקות לבית מונסי. צריך לדרום לברוקלין 2.5 שנה, 1.5 שנה ללכת לקווינטס 20 דקות מבית הביתה, איזה יופי 20 דקות ביחד, 2 שנות לוקציון, 20 דקות אחר כך אתה בא בזמן נורמלי אז היה הגיא רוני, כשאני מדבר על מה שהאנשים עושים אני רואה אותו בשעה שלו ככה, זה כאילו מפחד מבחינה הולך ככה, כאילו הוא מתחיל לזמר מהפחדה. כשאחרי שהחלטתי את הלקציה, הוא פליץ. הוא בא אליי, תמיד הראשון. בעברית, אתה עורג אותי. כל הלקציה פה זה כמו שאתה מקבל גבל גבל גבל, כשהלקציה מתחילה, אתה קבל אותה במחשב שלי, ולעשרה שעות, אתה מטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד אותה, ומטריד הוא שומע את כל שאלה אבל הוא היה בזה כזו אנסטיניה זאת אומרת, הוא בא אלי ואומר, אני רשע שאתה מדבר עליו זה, זה אני, זה אני, לא כמו אנשים היום, אני לא כמו זה, אל תהיה מנגינה אתם יודעים את הדרך האמריקאית אל תהיה מנגינה, הם נמצאו חכם חדש, אל תהיה מנגינה אני אוהב את הלקציה, זו אבליגציה להיות מנגינה, מהתורה מישהו שלא חייבת לבחור הוא חייבת לבחור. אתה צריך להיות חייבת לבחור. אם אתה רואה מישהו עם סוויסטיקה, חייבת לבחור, כמו נאצי, עם כל מיני נאצי-טרופים, לוחץ אחריך ב-2 א.מ. באותה רחובה קטנה איזו, בטקסס או אלבאמה, אני לא יודע איזה מקום, ולוחץ אחריך קטנה, בלי לעבודה. אם אתה מגניב, פשוט תתחיל לרחוץ ולבחור שהפוליסטים יצאו ותסתכלו בידו שלו. למה אתה מגניב? למה, למה אתה... זה רק בגלל שהוא יש סוואט סטיקה על רגליו, ורק בגלל שהוא נראה כמו נאצי, מי שאומר שהוא נאצי, אולי הוא קטן. אולי הוא רק רוצה להיגיד לך, יום יהודי, אתה יודע כמה אני אוהב אותך עם הדבר הזה על הראש שלך? וואו, אני רק רוצה להגיד לך, 2 ע'מ, כמה אני אוהב אותך, וכמה אני אוהב את מה שהאנקלים שלי במדינת גרמניה עשו לאבא שלך. כן, יכול להיות שהצליחה היא אחת מהמיליון, אולי הוא רוצה להיגיד. אבל מה ההצלחה? שאתה תולד או תקבל להיגיש ולהיגיש? אם אתם מקווים שתקבלו חג וקיס, אתם אף דבר אלא מפחדים. ואם אתם רבים, אתם לא רסיסטים, ואתם מפחדים, כן, זה נכון, זה מצווה להיות מפחדים. התורה אומרת, כל אדם שאתם לא יודעים, תשכחו אותו כמו שרבן גמליאל הוא פרזידנט ישראל, תשכחו אותו כמו שהוא רבי פרופסיונל. מי בא לנסוע אתכם, הוא שואל אתכם, קח את הכבוד שלכם, שלום רובן, היי, אני יהודי, אני מנסה לנסוע אתכם, אני נמצאת פה, אני מנסה לחשוב על מקום להשתתף בשבת, אני לא יכול לעשות את זה לאיפה אני צריך להשתתף, יש לכם מקום לי? אפילו קטנה קטנה, אם אתה יכול לתת לי, אני אאכל בביסמנט, אני לא רוצה להפריע בקטנה של ארץ. לא, לא, אל תקווה, אל תאכל ביחד עםנו, אין פרובל, יש כאן חברה, כאן, אתה יודע, אנחנו יביאים אותך לשול. אנחנו מנסים להגיד לו שמח אבל אתה לא יודע מי הוא הוא יש לו רגל יפה וסומברו וציציות כל הדרך לתחום וכשהוא מנסה להגיד לו, הוא מנסה להגיד לו שמישהו כזה יגיד לך מה זה העדות? לא כל כך גדול תגמרה אומרת שאתה צריך להיות מוכן אל תשכחו שיש לו מילה אל תשכחו שיש לו מקום נחמד שיכול להסתכל ולרחוץ אתם לא יודעים מי הוא זה לא משנה איך הוא נראה או איך הוא רלויגי אבל הוא יש לכל מי שיש לכם אתם לא יכולים להסתכל עליו אתם לא יכולים להסתכל עליו אם מישהו, אלקטריסט, יכול לעשות עבודה בבית שלכם, תשכחו תהיה בבקשה לאמא שלך או לדאוגה שלך, אתה לא יודע מי הוא, מה זאת אומרת? הוא חבר רליגי מאוד, אני רואה אותו בכל יום, אז מה? אולי הוא פאדופיל? אתם יודעים מה אנשים עושים אחרי הדור? לא. כל יום הם מצליחו להחליט משהו אחר. ראיתם כמה דברים הם החליטו על הקריסטים הקריסטים? מה שהם עשו לילדים, למיליונים מהם? אף אחד לא חושב שכשהם חייבים את הילדים שלהם בקריסטים, שהאבא שלהם, הוא יקבל את ההתאבות שלהם, הוא הוא הוא הוא הוא יקבל את כל הילדים שלהם, עד דקות? לא. יש אנשים רלוויאליים גם ביודאים שהם עושים את הדברים האלה. בסוף, הגמרא כבר אמר לך 2,000 שנים, ובדיוק אתה לא יודע מי הוא. ובדיוק הוא יכול להיות צדיק גדול, תשכחו לו כמדי צדיק גדול. תביאו לו את הצעירים של הדעה, אתם לא יודעים מי הוא, אתם לא יודעים אם הוא קרוק או קרימנל, אבל צריך לראות אותו תמיד, כדי להכיר שהוא לא עושה משהו אמפריקטי. חפץ חיים היה אחד כזה, בא לביתו במידה של הלילה, סתול הכל. הסלב של חפץ חיים. חפץ חיים הלכה אחריו ברחוב, הלכה, הלכה, הלכה. בסוף, כשהוא בא, הוא אמר לו, אני לא מגניב אותך. יש לך רגע לסתול. אני רק רציתי לתת לך שהסלב הסלב שאתה סתול הוא מאוד מיוחד ומדהים. בבקשה, לא שולח את זה במיוחד. הוא יכול לקבל הרבה זמן בגלל זה. למה? בגלל שהם לא יודעים את הוועדה של מה שהם לוקחים לפעמים. הם לוקחים את זה ללא משהו. אחד הוועדים היו לוקחים תפילין במונסי. הוא היה מנסה לוקח תפילין במונסי. הוא היה מנסה לוקח תפילין במונסי. הוא היה לוקח תפילין במונסי. הוא היה מנסה לוקח תפילין במונסי. הוא היה מנסה לוקח תפילין במונסי. הוא היה מנסה לוקח תפילין במונסי. הוא היה מנסה לוקח תפילין במונסי. הוא היה מנסה זאת לא הרגע הראשון. הרגע השני הוא להשיג את יצר הרע. להשיג את השטח. אם אתה קיבל את התפילה בבית שלך, אתה לא מבין על שחרית. למה? כי יש לך את התפילה בבית שלך, אז אתה מבין על שחרית בבית שלך. אתה נפגש על קריאת שמה, אתה נפגש על עצמך, אין קדיש, אין קדושה, אין ברכו, אין קריאת התורה, אין ברכת כהנים, אם אתה ספרדי. אתה נפגש הרבה. פלאס, תפילה שאתה דוון ביחד במניין, הולכת להתפרסם לשמיים, ולהשם, אקספט, כל שלהם יש איזו אונית. אפילו אם אתה לא נשכח שתודה שלך תהיה כאן. אבל כשאתה דוון בלתי, ואם אתה לא כל כך טוב, או קטנה, אולי תהיה תקווה על דוונים שלך לרבה שנים. זה יכול להיות תקווה לרבה זמן. למה? בגלל מי שאתה. אז מה קרה, רבותיי? תקשיבו קצת למה קורה פה. אז אנשים חושבים, אם אני אקבל תפילין הביתה, אני יודע שיש לי עוד אופציה לאחר כך, אז אני אקבל תפילין הביתה, אבל אם אני יודע שתפילין הביתה היא בשיעור, והם התחילים ב-8 וחזרו ב-9 ואז אני לא אצטרך לתפילין כל יום. מה שאני אעשה? אני לא יכול להצטרך לתפילין. אחד יום שאתה מצטרך לתפילין, אתה כבר נכנס לקטגוריה של קרימנל של המדינה היהודית. נגמרה זה, כאר כף תעדלו מניחת תפילין, נקרא פרושי הישראל בגופו. כאר כף שלא נכנס לתפילין לזה, נקרא קרימנל של המדינה היהודית. אז השאלה היא, האנגלית ידעת שאני הולך לתפילין ואני יכול לקחת את התפילין או אם אני נפלג עוד שעה ושעה, אני לא אוכל תפילין היום. אז זה מה שמורך לו כל רחב לביטח וללכת לתפילין. אז זה מאוד טוב. אז האנגלית ראיתה יהודים חייבים את התפילין והיא החליטה להסתכל עליה. אז הוא קח את התפילין, הוא מבחין, היי, מה קורה, חברה? אני קיבלתי לך משהו, תעשי את זה? תעשי את זה? כמה הוא נותן לי לזה? החסיד היה מאוד מגניב. מה זה הגוי הזה? משהו שהגוי הסלט תפילין? הוא לא יודע מה זה. הוא ידע שהוא סלט אותו. עכשיו יש לך דילמה מאוד גדולה בהלכה מה לעשות. אם אף אחד יגיד לו, תחזור, אתה מגניב, אתה מגניב, אתה מגניב, אנחנו לא נותנים לך דקה על זה, מה יקרה? הוא יקבל אותם ויגבלו אותם בשטח. והם נגמרו ב... איך אתה אומר? ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב... ב זה גם לא טוב, אז מה שאתה עושה? הסולושיה היא, אם אתה חכם, אתה נותן לו אחד, ונותן לו להתגלגל, ונפגש את ההתרגל, או תקח אותו מהידו, ולך. אבל אם אתה מפחד אותו, אתה צריך להיות קריאטיבי, כמו את החסיד הזה, אתה תעשו את זה. אתה אומר לו, אהה, מה זה? זה פחד, זה לא עובד בכלום. תראו, זה של הראש, הוא מקבל את זה על הראש, זה של הראש הזה, אתה רואה? ואיזה זה של הראש האחר? אתה מפגש קצת. במיוחד משהו כזה יותר עשרה אלף דולר, אבל בלי הקצת זה אולי יותר אלף דולר. אוקיי, תביאי לי את החלטה. אז הוא נתן לו 5 דולר ושחרר את התפילה עם שם עליה והוא הלכה לתפילה ונותן אותה לגבי הממשלה הארכיותית, זה היה מגניב. זה לא יכול להסתכל עדיין, הפעם הבאה הוא נראה שני קטעים, מה קורה שם? אני מקבל רק 5 דולר על זה, אתה יכול להתפיל את המקום הבא. אז רבותיי, אשם אמר למשה ולארון אף אחד בהיסטוריה היה יותר אמונה מכם אבל אחד פעמים הם חסרו קצת, לא הרבה, רק קצת מה שהמשה עשה? כל הליברלים, הלפטים, כל ההתארים של התורה קבלו כולם ואומרו למשה אנחנו לא מפחדים אם אתה תקבל מודע מהרק הזה בואו נראה אם אתה תקבל לנו מודע מהרק הזה אז תדעו שאתם באמת עובדים עם ה' וה' עושה את המירה. אתם שפרד, פלאס. על הסטיק של משה רבנו היה, יש את הנמה המפורש, הנמה של ה' כתוב עליה. זה הסטיק שהמשה פליט את המים, כשהוא פליט את המים והמים פליטו. זה הסטיק שהוא פליט בפני פרעה והוא התקדם לסניק. אז הסטיק הזה הוא כבר מתחיל לעשות מירקלות. אז אם אתה אוכל את הרכב ושמים יוצאים, זה הכל מג'יק. יש לך את ה' של ה' כתוב עליה. השם המפורש, אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה עם השם הזה. למה השם אמר לו בשביל זה לצלם את הטווח הזה? ברור שכל הצרפים ימיד יתחילו ללחוץ. אלה שהם אוהבים של השם והתורה, הם לא שואלים שאלות. כל מה שמושה קורא, אתה הרבי, כל מה שאתה קורא, אני אקצפט אבל כל האחרים, מה שאנחנו קוראים לסקפטיקים, אלה שרוצים לעשות את זה על הם, אף אחד לא יכול להגיד לי מה לעשות ברגע הם יכולים להשחרר, אההה, אתה משתמש עם הסטיק עלנו, מה אתה חושב שאנחנו דברים? זאת הייתה החלטה שמושה השתמש עם הסטיק אז נחליף לבחור את השאלה, אז למה השם אמר להם לקחת את הסטיק? רק בגלל זה שכל הרשעים יחזורים. אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה ומשה השתתף את הרכב והתקפה כמעט לא הייתה מידי מידי מידי מידי וככה אשם תור משה ואהרון לא נכנסו לישראל עוד פעם ולמה אהרון? אהרון לא עשה משהו, הוא רק סתם שם כי הוא לא התחלת את התקפה של הרכב בפעם השנייה בפעם הראשונה הוא היה בפחות כשאני רואה אתכם מתקפים את הרכב עוד פעם אני אח שלך, אני הייתי צריך להתחלת אתכם כי כשאתה רואה יהודי אתה מנסה לעשות רעיון או משהו אחר ממה ה' אמרה לו אתה צריך להחליט את זה אתה לא אומר אההה מה זה עבודי? לא לא אתה צריך לעשות כל מה אתה יכול להחליט את העבודה כל מה אתה יכול יש עשרות שאלות כזאת שאני מקבלת שאלה כל שבוע האם אני מוכן לעשות את זה ואת זה שאתה יכול לעשות את זה ואת זה האם אני מוכן ללמוד למישהו, ובגלל הלמוד הזה הוא לא יכול לעשות רעיון איפה שהוא מתכוון לעשות? כל מיני שאלות כזאת, אולי קצת מהן מאוד מגניבות, אתם רואים שהאנשים יוצאים הרבה ירד שמיים הם באמת חושבים במה השם חושב, אם הם יחזרו את הקריאם או לא בגלל זה, אפילו בגלל הלואו של הארץ, שהצליחו לעשות עם אנשים אם מישהו ידע על טרוריסט שמתחיל לעשות קריאם ולא פרסמת את זה, הוא יחזור עוד שנים בפריזון ללא להחזיר קריאם, באמריקה, בישראל, באירופה, בכל מקום אם תקציב את האנגלית, תקציב את האנגלית, תקציב את האנגלית, תקציב את האנגלית, תקציב את האנגלית, תקציב את האנגלית, תקציב את האנגלית, תקציב את האנגלית, תקציב ב-95 את האנגלית, דגרים וב-100% מפלגה הוא מפלגה, תקציב אתם יודעים אותה מפלגה? שאתם מפלגים את בין במזרח, תחשבו עכשיו ב-95 דגרים למה הוא מפלגה? האנגלית. בגלל שיש בנים בגלל זה, כדי להפוך בנים אתם ראיתם את זה ואתם לא קלטו בפוליץ ברגע אתה נתן לו להתחיל מהבסיס ונפגש את המקום כשאנשים מותים והפוליטה התחילה להבין עם הטלפון איזה קאב נעשה לו, אתה תראה עשרה שנה בפריזן או במינימום עשרה. למה? למה אתה לא חשב שאתה תקשיב 911? זה מה שקרה עם הרבה ערבים. הם קיבלו אחד מהחברים להגיע אליהם. הם נותנים לו, אני לא יודע, כמה עשרה דולר, נעשו לי לתל אביב, נעשו לי עוויר. הוא נפגש אותם כאן והוא חושב, אם אני לא אמשיך אותם, עוד טקסי אחר אמשיך אותם. אנחנו יודעים שהם יכולים להצליח כאן, למה אני לא עושה עשרה מאה דקות לפחות? אבל זו לא תגובה טובה, בגלל שבאחר כך הפוליסטים יצאים לך, כך שאת הייתה היותה האנשים שהם נפגשו את המקום של הערוץ, ואתה באמת את האקססורי של הערוץ. ואתה תראה, עשרה שנים בפריזן, ואם זה היה טקסי דרייבר אחר, הוא תראה עשרה שנים בפריזן. בסופו של דבר, אנחנו צריכים לדעת מי עשה את הטקסט. אנחנו לא אומרים שהטקסט יהיה עשוי בכל אופן, אז אני יכול גם להצליח מזה. זה עכשיו איך זה עובד. אני רוצה לראות לך, אנחנו כמעט סופרים, יש לנו עשרה דקות יותר. אני רוצה לראות לכם שני סיפורים, כדי לכם להבין מה זה אומר עירת שמיים. החפץ חיים, הוא היה רבי חולי. הם עשו עריכה אחרת עלו בניו יורק, אני חושב שזו הייתה ב-1930's, שהרבי הכי חשוב בעולם היהודי, חיים בשד. איזה מקום רחוץ, קאבון, כולו מבחינים מברקים. זה לא נראה אפילו כמדינה. למרות שכל הפריסים חיים בגלור, וכל האלה הטובים, שמנסים, ושלבים, ותראו את הרבי הכי חשוב בעולם, הוא חיים בראדין, בצורה הכי פשוטה, אפשרית, מגניבה. גוהים היו מפרשים, אני באמת ראיתי את הארטיקול. פקציה מהכתוביות של הבריארה במהלך הזה. חף יצחן היה מאוד עולי הוא ממש הכי טוב שהאנשים יכולים לצלם במהלך הזה. בשביל להיות גדול תלמיד חכם, הוא גם היה גדול רעיון. זוכרים מה שאמרתי קודם? לא כפי לדעת את כל התורה בטח. השאלה היא כשאתה מפחד, כשאתה מפחד, אתה מפחד את הלכת שלך, אז את הלכת שלך תהיה. אם את הלכת שלך מפחדת את הפחד שלך מאשם ואתה מפחד, אף אחד מהלכת שלך לא תהיה. זה כמו שזה קורה. אז אחר כך חפצחאים הראו שיש הרבה יודעים יהודים במשפחה הרוסית. הם מפורסמים אותם ללכת למשפחה, אף אחד לא שואל אותם. והם אוכלים טראפ, מלחמת לא מלחמת, מלחמת לא מלחמת, פורק. זה מה שהם אוכלים בצבא הרוסי. הרבה פורק. והרבה נבלות. איך הם מוותו את הגויים? הם מוותו את הגויים, ואז נפגעו את זה. הם לא נפגעו את זה. חפצחאים, זה נפגע אותו כל כך הרבה. ברגע, הוא היה חושב, איך אני מפגש את הדבר הטוב הזה שקורה? איך אני מפגש את הדבר הזה? וחף יצחיין החליט שהם יכולים להכניס כושר יהודי. כושר יהודי, כושר בארמה, בספורטה. אנחנו הולכים להביא את הארבות, הוא אמר לראשונות רוסיות, אתם לא צריכים להכניס אותנו. אנחנו נקבל תנועות ונשמע כושר יהודי. איזה אוכל, הרוסים היו באמת שמחים, קטנה קטנה לנו להתפס את היום שהם אוהבים כל כך הרבה בכלל, תתן להם להתפס את האוכל שלהם. אחרי זמן, מישהו בא לחפץ חיים ואומר, רבי, המצב עכשיו עובד. אנחנו ממשיכים להם ברגר, זה, קטלט שיקן, הכל קושר. הם באים, הם אוכלנו, ואחרי זה הם יכולו ללכת לגויים ולאכול עוד יום, שזה לא קושר. הם לא באים אלינו בגלל שהם החלטו להיות קושרים. הם פשוט מקבלים אותנו. אז בכל מובן, הם לא אוכלים קושר. אז למה כל הזכירות האלה? איך תפסיקתם אם הייתם חפץ חיים? מישהו היום יקרא, שם עליהם כאלה של חברי יהודים לא מורכבים, אחרי כל מה שהפכנו לצלם להם אוכל כושר, הם עושים את זה, הם לא צריכים, הם לא צריכים לצלם אוכל, הם לא צריכים לחיות בכלל. למה אנחנו אפילו משחקים זמן לצלם כאלה רשעים, נכון? החפץ חיים התשובה, חף יצחיים אומר, אם זאת המקרה, אנחנו צריכים לקבל מילה גדולה. גדולה המילה. אולי אנחנו לא מגיעים כפי שהם עדיין אוהבים, והם יוצאים לגויים ואוכלים בים. עבורנו הוא לציין להם כפי שיש להם כפי שיש להם כפי שיש להם כפי שיש להם כפי שיש להם כפי שיש להם כפי שיש להם כפי שיש להם כפי שיש להם כפי שיש להם כפי שיש להם כפי כפי שיש להם כפי שיש להם כפי שיש להם כפי שיש להם כפי שיש אם הם רוצים יותר, אנחנו ניתן להם יותר. הם להם רק רוצים לאכול מפה כפי ונאכול שיש לה מפה. שני מניוסים שונים. אפילו אם יש חלק מאחורינו, הם עדיין יוצאים. הם רוצים לראות מה קווים שם. אה, אנחנו אוהבים את זה, אנחנו נאכול. אז החפצחאים אומרים, אם זה המקרה, זאת אומרת שאותו אוכל לא מסוים. אנחנו צריכים למצוא את הכי טוב. למצוא את הכי טוב. שכל אחד יאהב את אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו אותו כשיש לך קטנה היום, הרבה של הילדים יוצאים מהדרך, הם חייבים ללכת לרליגיה. הם נחשבים את האייפון, הם נחשבים את הדברים הרעים של השטן ושל היצר הרע. קצת אחרי זה, אתה לא תכניס אותם במילה. באמת, ישראל, בסוף תשע באב, אני הלכתי למנחה אין ערבית, במונסי, שול גדול. אז כשאני הגעתי אליו, יצאתי מהכר, ויש לי בערך חצי דקה ללחוץ לתוך השול אני רואה קהל, אני חושב, 16-17 שנים הראשון שלו, בלורית, היה אולי 10 אינצ' לגמרי, 10 אינצ' זאת אומרת, אני ראיתי בלוריות, אבל משהו כזה לגמרי, ממש כמו מוחק מאוד מאוד קטן, כדור את מושך שלו. כדור כמו גוי, לא ימאקה, יש לו אייפון בידו, ויש לו שפיקר, שפיקר ווי-פיי, שפיקר שזה מאוד קל, ברחוב, ברחוב של השול. יש ברחוב בצד הראשון של השול, שהכנעים נמצאים בפרלל. הוא נמצא שם בזכרון של השול, ומשחק איזושהי מוזיקה לא יהודית, עם ראפ, גויה, אין יהודית אישה, קטנות שאלות על הסונג, וכל אחד שבא לשעול, מכל הדרך, צריך להתכוון לדור העליי, ולראות אם הוא מקבל על הרחוב, וכל אחד מפחד, לא רוצים להפגש את המנחה. ואני חושב את עצמי כל הזמן מה שגרם את הילד הזה לגבי השול עם מוזיקה רחוקה, מוזיקה גוי, אין ימאקה, כתוב כמו גוי, אה, ואני מזכיר, והוא שמוק סיגארטים. כל הארץ שמוק סיגארטים. זאת אומרת, לא יש דבר מזכיר שהוא יכול לעשות שהוא לא עשה. עכשיו, כל מי שקט, מה הם חושבים? רעיון רעיון שבא לרעיון שלכם, שם עלכם את החיים הקטנים שלכם מכל המקומות בעולם, אתם יוצאים ותסתכלים בתחתית השעולה ואתם משתמשים במוזיקה הזאת ואתם משתמשים באנשים שבאים ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת אין סיגארט, לל אין נויאמקה, אין הר השם ירחם, אין לאוט, מה הנושא פה? התגובה היא, רבותיי, איך אתם מניחים את זה? אם אתם פסיכולוגים עכשיו ואתם רואים את זה, מה המסגר הזה? מה המסגר הזה? המסגר הזה, אנחנו יודעים שיש לנו סול נאה, מלחמה, שהלכה אולי בגלל פרעה מגניבה אולי בבתים או במדענים או בקהילה והוא כל כך נחמד שהוא בעצם קריאת לבחור אבל בצורה נגטיבה אם הוא היה רק תלוי אוהביו כמו הרבה מהילדים האלה הם רק קוראים לזה אוהביו, הם לא באמת נגד ה' הם רק אדיקים דרקים סיגרת, גרס, ארווין, קוקיין, מוזיקה בלי קושר, אוכל בלי קושר, כל מיני דברים שהם עושים בשבת, ברק שבת, אינטרנט, זה כל אוהבים. אם אתם שואלים אחד מהם, האם אתם אוהבים ה' אני לא חושב שההתגלגל יהיה כן. האם אתם אוהבים הרבי? אולי גם לא. האם אתם אוהבים הרליגיה? אולי כן, אולי לא. אני חושב שהגמורים ביותר יגידו לא. אז למה אתם עושים את הכל כדי להפסיד לכולם? התגובה היא שם עלכם. לא רואיתם שאני קריאה לבית? למה באתי כאן לשול 100 דגרים, כאן בפלור, כאן בפלור, בדריווי? עם מוזיקה כזאת, עם סיגראטים, עם אין-קיפה, עם הרחוב שלי, עם ג'ינס שלי, כאן בדריווי, למה? כדי שכל אחד יראה שאני כזאת. אולי אחד יקרא לי, ידעתי למה אני כזאת, אולי יש לי מה להגיד, אולי היה לי הרבה רעיון, אני הייתי עושה את זה, אבל לא הייתה זמן, כי זה היה אחת דקות לפני המנחה. ובדרך כאלה, אתה בא חמש דקות לאחר, ואתה מקבל את קריאת התורה. הייתי מאוד מקווה שכשהוא יצא, הוא עדיין יהיה שם, אבל הוא לא היה. אבל אם הוא היה, אני לא יכול לתת לו לנצח. אני לא יכול לתת לו לנצח. ואחר כך, אחר כך, אני נגמר את זה. אני אגיד לעצמי, אולי זה היה מצווה לדבר עם הם, הרבה יותר אימפריקטי של ללכת לבנות. בגלל שזה גמראסי, מצווה בא לידך אל תחמיצנא. אם יש לך מצווה עכשיו שלא אחד יכול לעשות, והוא בא לך, תעשה את זה. מה קרה עם המצווה האחרון שאת מנצחת לעשות? עסוק במצווה, פטור מן המצווה. אתה לא יכול להחליט את עצמך לתוך. יש את זה או את זה. בותם הם חשובים, ואתה צריך לתת קבלת בפעמים, בגלל המצווה, מה עכשיו יותר ארגנטי? ואתה הולך ואתה עושה את זה, ומה על האחרון? קח כמו שאתה עשה את זה. כי אתה לא יכול לעשות אותו. אתה לא יכול להיות כאן וכאן במהלך. עכשיו אם מישהו מת, אתה צריך ללחוץ עליו. כמו שהיום, אנשים עשו ללחוץ על אנשים. זה לא היה חברת קדישה כמו היום. אז עכשיו אתה נפגש בקבל אותו, אתה צריך לקבל אותו לפני השחרר, אתה לא רוצה להיות בסמטרי בלתי חדש, אתה יש לך אולי שעה לפני השחרר, בגלל שזה כל כך שחדש, בלתי חדש, מפגש, אתה לא יכול לדעת איך, זה סמטרי גדול, אתה צריך ללכת, לדגש קבל, מה של מינחאי נרוויט? זה מצווה שלא להשתתף את הלוח שלו. אתה לא יכול להשתתף את הלוח שלו. כמה פעמים אתה יכול להשתתף אותו, כמה טובה זה להשתתף אותו. זה קורא על הנת המת. אתה לא יכול להשתתף אותו. זה מת מצווה. אף אחד לא יכול להשתתף אותו. אם יש מישהו אחר שיכול להשתתף אותו, אה, אחמד, קח 200 דולר, קח קרב. כשהוא יכול, הוא קורא לי, אני יכול לבוא ונמצא בו ביחד. במהלך זה, תן לי ללכת לדאב ולמינכה. אה, אין בעיה. זה מה שהם עושים היום. מי אתם חושבים שהם קחו את הגב? הם הולכים, הם עובדים בסמטרי, הם יודעים שיש להם קטנה קטנה עם ספון כזה. הוא קח את הגב, זה בדיוק מידי הגב. הם קחים את זה, הם מוצאים את זה מבחינה, וזה כמו שהם עושים את הגב. אז החף יצחיים אומר, אם האנשים עדיין הולכים לאת כושר אית לאכול בגויים, זאת אומרת שאנחנו לא עשינו כולכם כדי להבין. היינו צריכים להבטיח שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים יודעים שהם יודעים יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם יודעים שהם שהם יודעים שהם יודעים שהם יודע ואז עוד פעם, סביבה וסביבה, סביבה וסביבה, זהו, והם לא מקבלים משהו עד שהם מותים. הם מותים עם משהו. אז מישהו שחושב שהעולם הסקולרי יש משהו להתמודד יותר ממה שיש לי בתקופה שלי או בקהילה שלי, הרבה פעמים זו חשיבה דיוקטרית של הקהילה. הקומיוניטה לא ידעה איך לטעות את הילדים הזה. זה למה אני כל הזמן אומר שבאים ילדים שלא כל אחד יכול ללמוד מרה כל יום. איזה ילדים לא יודעים על זה, הם לא מלמדים. אשם לא עושה כל הילדים בטוחה. אני רואה קצת ילדים סביבים, באמת, רעיונים. אתם רואים איך הם מגיעים, איך הם אוהבים ללכת לסליחות ולקרוא לאשם ולעשות תשובה, והם מנסים לראות את עיותם, והם לומדים את המדבר, הוא מדבר על הלכות ועל תיקון הברית. אני רואה הרבה מהילדים האמריקאים-יהודיים, איך הם מתייחסים. אתם רואים את ה'אבירת שמיים'? מה שמאוד מאוד מעניין בשביל כזו גניבה גניבה שהם עדיין רוצים לשמוע על דעות קטנות והם אומרים, תביאו לי הרבה של זה רבי, אתם יודעים הרבה של זה רבי? זהו הירואים שלהם, אתם מאוד מאוד מעניינים. אבל כשאתם אומרים להם, בואו נלך ללמוד פאגה של גמרה, לא, לא, גמרה זה לא לי. אוקיי, אז בואו נלך להלכה, זה קל, בואו נלך להלכות. לא, אני לא נלך, אני לא נלך, אני לא מבין את זה. איזה משהו, תגידי לי, תגידי לי סטוריה, כן, כן, אני אשלח אונליין, אל תקווי. למה הם הלכים? הם מנסים 100 פעמים ללמוד, ורעיון שלהם לא עובד. אחד מהם אמר לי היום, כשאני אגיד לו, אתה יכול לעשות כל משהו, במיוחד שהכי אימפריקטי הוא לנסוע וללמוד. כל משהו. אבל אתה לא רואה שהכי אימפריקטי שאתה צריך לעשות, זה מה שאתה תמיד הלכה מאחורי? אתם יודעים מה הוא התגלגל לי? אתם לא חושבים שאני מנסה אלפי פעמים? כל פעם שאני מנסה ואני לא מבין ואני מנסה עוד פעם ואני לא מבין ואני מנסה עוד פעם ואני לא מבין אתם יודעים איך הרבה אני מנסה להשתתף במיוחד שלי? לא להיות כזאת דובר כמו אני? זה מה שהוא אמר לי מה אחר שאתם רוצים שאני עושה? לשתתף בקלאס ולא להבין על כל שם? ולראות איך הילדים אחרים נחפשו ואני נחפש? מה אתה יכול לעשות עם הילד הזה? יש לו שתי רציוניות להגניב אותו. אחת היא להגיד לו, אתה צדיק גדול, לא פחות מכל אחד מהחכמים בגמרא. תראו איך אתה מדבר. תראו איך אתה מבין בבוקר, תראו איך אתה מבין במניין, תראו איך אתה יש ציצי, תראו איך אתה מקפיד על מה שאתה אוכל, תראו איך אתה אומר ברכת המזון, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד לא בגלל התקדמות. תמיד צריך להגיד להם איך להחזיק. אחר כך הם יחזיקו. תמיד אחת או שתי שנה הם נותנים. ת ואחרי זה הם יכולו להכניס את הדרך, והשם ירחם מה שהם הכניסו. אז, אם הלימודים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים והם לא רוצים לחיות אחרי זה, ומאחורי זה הם יחליטים לחיות את כל הדבר. בגלל שכשהם נפגשו, כשהם עושו חסד, והם באו לשול, והם ראו את עיותם, והם שומעו ללכת, כי זה יותר פשוט להם. או הם עושים דברים אחרים, והם נותנים פילטרים על הטלפון, או הם עושים דברים אחרים, מה שזה גדול גדול להם, ואתם עושים את זה נראה כאילו לא משהו. מה שעושה להם להתמודד מזה? אחרי שבוע או שתיים, הם לא רוצים לעשות משהו עדיין. אבל אם אתם עשו את הדבר הנכון, והם נגמרו, והם נגמרו, ואומרים להם, איך גדול אתם, למי אתם הכי טובים, אתם הכי גדולים. אני לא אגיד לכם כמה גמרי אתם יודעים. זה לא משנה. היום אני מדבר עם חבר שלי, שאני אמרתי לכם עליו הרבה פעמים, האחד שממשיך את התפילה שלי ואת המזוזות שאני מביא, גדול גדול חכם, הוא גם עושה ישיבה עכשיו לילים בין ישראל. הוא תפקד עוד ישיבה. הוא עובדים, הוא חכם גדול. הוא כותב כתוביות. הוא מגניב מאוד. אז הוא אמר לי, היום אתה צריך להיות מאוד מיוחד. כשאתה מגיע לישיבה בישראל, יש לך שני מיני ישיבות. יש ישיבות שהם מנסים ללמוד בתורה מאוד גדולה. מאוד גדולה. אבל הם תפקדו. הם מסתכלים עלכם שהם כבר באים, שאתם בנושא הכי גדול. אתם מאוד גדולים בתורה, מאוד גדולים בגמרא, אז אנחנו מבקשים שלמישהו ככה לא לעשות איזשהו בעיה. מה צריך לראות בשרות ירושלים? מה צריך לעשות בשרות בניודה? מה צריך להסתכל על הלחוץ ולראות אנשים עושים ספורט או מישהו שיום מוזיקה במידה של המדרחוב? אנחנו מנסים עלכם שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ללמוד, שתכניסו ל הוא אמר לי, מה יקרה, 2-3 שנים שם, יש תמיד ריסיון, ואחר כך הוא יצא, יקח את הכל, וקצת אחר כך הוא נהיה סקולר. הוא מדבר לי על סיפור של חברה של הילד שלו, שהחליטה את ה-15 של השס. אתה יכול לדבר על כמה אנשים בעולם עשו את זה. ועכשיו הוא נהיה סקולר, 2 שנים אחרי שהחליט את השס. בגלל שהוא הופך לאינטרנט. ואז הוא אמר לי שיש ישיבות אחרות שהן קטנות זאת אומרת, מפני שהן מתחילות ללמוד, יש להן סופרוויזורים אינסטאפטיים כמו חופשי חופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי החופשי חופשי חופשי חופשי חופשי חופשי חופש והוא אמר לי, אם אני הייתי אתה, אני אדמיר את הישיבות האלה הרבה יותר מאשר את הישיבות האלה של הישיבות גדולות גדולות גדולות. בגלל שאיזה יום שלך יהיה גדול גדול או יהיה גוי גדול. פה הוא לא יכול להיות גדול גדול, אבל היכולה שהוא יהיה גוי גדול היא מאוד מאוד קטנה. למה? הוא מנהל. יש הרבה דברים אחרים לראות את הדברים. אני רק רוצה להכניס את הסיפור האחרון וזהו עכשיו. אני אראה את הסיפור הזה רב רובן קרנשטיין שליטה, רבי גדול בישראל. הוא אמר שרבי שליטה ברחוב בישראל. שלושה דקות ללחוץ מאמא שלו, שלושה דקות ללחוץ בשרה מאמא שלו. הוא חי בשרה אחת, והיא חי בשרה אחת, פעמים אחר. הוא היה בא כל יום ברחובי, לאחר השבוע, לפני השבת, ללחוץ מאמא שלו. למה אתה בא שעה או שתיים לפני שבת לבוא למאמא? אתה לא יכול למצוא שעה או שתיים לפני שבת. התגובה היא כי לא יש אנשים ברחוב. שעה או שתיים לפני שבת. כולם מתפקדים עכשיו במהלך השבת. כל האנשים היו בבית. אז הוא לא רצה לראות אנשים לא מגניבים ברחוב. אז פשוט הוא הלך שלושה דקות. ברחוב הם מלאים מאנשים. רואה את אמא שלו, רואה את הטלפון שלו, תפסיקו אתכם לשבת. טוב, שלושה דקות. אחד מהם שואל לו, רבי, איזה רבי רבי כך שאתה תלמיד תורה כל זה יום ואתה כבר מנהל. שלושה דקות, תלמיד. אתם מתייחסים למהלך לשבת? שלושה דקות, אתם לא יכולים לקחת את העיניים? כשאתם תלמידים ברחוב, תפסיקו את הראש. זה בניברק, ברחובים הכי רליגיים, זיכרון מאיר. זה כמו מאה שערים בירושלים. והוא אמר לו, אין פה טרופוס להריות. אין פה טרופוס להריות. אחד פעמים, הוא החלט את רעיון שלו. הוא התחלתי להגיע כל יום לבית אמא שלו. אחת הזמן בשבוע, שבועה לפני שבת, ועכשיו הוא בא כל יום. אמא התחלת לשאלה, מה קרה לך, אוקיי? חס ושלום, אתה לא מרגיש טוב. היא אמרה, אולי קרה משהו, הוא רוצה להיות עם אותה, השם ירחם. אני מרגיש טוב, למה אתה מפחד? אתה בא כל יום עכשיו. אז הוא אמר, הוא אמר, מצווה, כיבוד, אבוהים, זה מצווה מאוד אימפריקטי. אז אני רוצה לעשות את זה, כמה יותר אני עושה את זה, יותר טוב זה יהיה. אז היא אמרה, זה רק כשאתה ראית היום, שזה מצווה מאוד אימפטי. איפה היית כל הזמן? עכשיו, בגלל זה, מה ההחלטה בצורה שאתה חושב? אתה לא ידע עד עכשיו, שזה מצווה גדול. עכשיו, בגלל זה, אתה רואה את זה? אז הוא אמר... הוא אמר... עד עכשיו אני לא יכולה ללכת בגלל שהייתי רואה את עצמי. אני לא יכולה ללכת בשבועיים. זה מטרה מאוד קשה ללכת שלושה דקות ברחוב עם מה שקורה היום ברחוב. אז היא אמרה, אז מה החלטה עכשיו? זה עדיין מטרה עכשיו, אבל את עושה את זה עכשיו. היא אמרה, עכשיו יש לי קטרת בעצמי. אני יכולה לראות. אז אני מתייחס לדוקטור להרחיב את עיניי. הרבה אנשים שישו קטראט תהיו מאוד מפחדים. תראו, אני נכנס לבליין. אני רואה את הכל ברחבים ברחבים ברחבים, אני יכול להכניס אנשים. אבל הוא היה שמח. אחר כך אני יכול ללכת ולפגוש אמא שלי כל יום. רב מיכאל יהודה לפקוביץ' לראה בווילנר. אחד הזמן הוא נפגע. אמא שלו התחלת להגיע במהלך לישיבה בפעולה. כשהיא הייתה על הטראן, קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצ והגויה התקפה אותו, הגויה אהבתי אותו, הוא היה מגניב מאוד כשהוא היה יודע. אז הוא הלכה מהגויה, אני לא רציתי לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ל� להשתתף לו כמו מגנט, והיא כמובן מנסה לדבר עם הם. אני יכול לדבר עםך? למה אתה מנסה ללכת מהאחר? אני עשיתי משהו אחר, אתה יודע? אני אקונברט לך, אתה יודע? מה קרה? אתה יודע מה הוא עשה? כדי שהטלפון הולך, הוא פליץ מהכתבון של הטלפון לצד השטחים, על הרעיון, הוא פליץ. והוא נפגש גדול, עם הלגות שלו. זאת הייתה הזאת שהמאמא קראתה להגיע, שהשני שלך פשוט נפגש מהמחזיקה. אני רוצה... אז הילד שמייחס את הסיפור, הוא אמר, אני רציתי לבחור אם הסיפור זה סיפור עשוי, או אם זה באמת קרה. אז אני בא לשאול אותו. אני שמעתי על ראש ישיבה, שאחר כך התחלתי לבוא למאמא כל יום, בגלל שהוא היה עם קטרד. הרבי אמר, אני לא זוכר. הוא לא רוצה לצחוק. מה זאת אומרת, שאתה לא זוכר כבוד הרב? משהו כזה זה לא כל כך קל לזוכר. הוא אמר לו, אני באמת לא יכול לדעת, במיוחדתו שלו, אם מישהו אמר לך, אולי זה באמת קרה, אבל אני לא בטוח. אולי. אבל אחד מה שאני זוכר, שיש לי הרבה פרעה אחרי שהחלטתי להחליט את הקטרת. זאת אומרת, הוא פשוט נאמין. הוא שאל אותי, איזה פרעה? הוא אמר, אני התחלתי להראות מאוד ברחוב. ויש לי רעיון מאוד גדול לעיניי ברחוב. אז הוא שאל אותי, אז למה עשית את הפרעה? אם זה היה הדבר הכי טוב שקרה לך, אתה יוצא ברחוב ואתה יכול לצפות בברחוב ואתה לא יש לך איזשהו בעיה, אתה לא צריך להתאמין בגבולות. אז הוא אמר לו, בגלל שאנשים יתאמנים שאני יוצא ברחוב בפנים שלהם ולא אגיד שלום להם. ואני התחיל להשאיר שאנשים חושבים שאני מגניב להם, שאני ראש ישיבה, שאני מלך, שהם כל כך מגניבים, ואני הייתי לרחוץ ולרחוץ להם, ועכשיו אני רואה מלך שלי ואני ממשיך לרחוץ, והוא מרגיש מגניב. מה, ראש ישיבה רק ראה אותי, והוא לא קורא לי שלום, מי יודע מה שאני עשיתי, הוא מגניב עכשיו בשבילי שבועים. יותר ויותר קטעים באים לו, רבי, יש לך משהו נגד הסטודנט? יש לך משהו נגד הזה? לא, חס ושלום, למה? אתה ראה אותו ברחוב הישראלי הישראלי והוא לא אמר שלום לו, הוא היה מגיע לך. כשראיתי שאנשים מתאפסים אותי, החלטתי ללכת ולטפל את הקטרת מהעיניים שלי. אתה מבין, רבותיי, מה שאנחנו מדברים עליהם? עכשיו אני רוצה להחליט מה שאמרתי לך על משה, זה כל כך קונקטי. משה אכפת את הרכב, מים נמצא. למה ה' הוא כל כך מפחד? זה גדול קידוש ה'. ניאגרפול פשוט נמצא מרכב. מה ההחלטה אם אני אדבר עם הרכב או אכפת את הרכב? התגובה היא, רבותיי, כמו שכתוב בתוך ה' זוהר, שהשם של ה' היה כתוב על סטיק, והנציל ישראל ראה כל כך הרבה מירקלים עם הסטיק, לא אחד היה נפגש עדיין. לא אחד היה נפגש עדיין. אם משה היה אגיד את כל האמנות הלכות ותעשו מירקולים, אף אחד לא היה מפחד. הם ידעו שיש משהו כזה, קבליסטי, שתעשו מירקולים, בשביל את האמנות של ה' ואת הממשלות החלטות. זה למה ישם אמר להם, תפקדו על הרק, תפקדו. אל תעשו משהו עם הסטיק. למה אתם נותנים לי הסטיק? בשביל האנשים שאוהבים את האמת, שיש להם רגע לתפקד ויש להם טסט. הרבה פעמים, רבותיי, אנשים חושבים שהה' עשה משהו להם, וזה סין, בגלל זה, שהה' הוא שמח ממה שהוא עושה. בואו נגיד, אם אנשים פשוט פגשו שבת, רגע אחר, הוא מצליח שהם פגשו לוטוריה. אה, חמש רגעים אחרי שהם פגשו שבת, הוא הפכה את הטבעון, את המשפחה שלהם נגדלת. מה שאתן אומרת? תראה? אשם מאוד מרגיש שאתה לא פנאטי אבל כל אחד שיודע את התורה ידע שזה נכון נכון אחר כך כשאתה החליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט ברוך השם, לה אנחנו נחליף עד היום, אבל לא לפני שאני אגיד לכם את הסיפור על דייף. אתם זוכרים את הסיפור על דייף? היה אחד, דייף, מפנסילבניה, מהדטרויט, סורי, מהדטרויט. הוא הגיע לישיבה לבעלה תשובה במונסי. זה כ-10-15 שנה. הוא לא ידע משהו מהחיים שלו, מישהו אמר לו ללכת לישיבה ולנסות. הוא היה שניים, שלושה שנים שם. כל אחד שם שומר שבת, אז הוא נמצא בקבוצה שם, ושומר שבת עם הם. אבותיו ממשיכים להגיד לו, אתה צריך ללכת, יש לך סמסטר, אתה צריך ללכת לבית, אתם יודעים, הלכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת אני הייתי צריך להתחיל, זאת אומרת, כשאנחנו פסקנו כבר בשמאל, אני הייתי צריך ללכת. ללכת אמרתי לו, נוק, אתה עדיין לא מספר, אתה צריך כמה חודשים יותר פה, אתה רק מבנה את עצמך. אתה יכול לציין את הלימוד שלך, אבל עכשיו זה קריטיקלי. אני יודע, אני יודע, אבל אמא שלי, זה, זה. הוא הלכה לבית שלו. אחד של שבת הוא קבל את עצמו, אין שול איפה הוא חי, אין משהו. מאוד קשה להיות בלתי בלתי בבית של אבאים שלא קבלו שבת. אתה לא יותר ישיבה עליך, ואתה צריך להשתתף על עצמך. אני צריך להגיד לך, זה מאוד קשה. זה 21, 22 שנים, אין מה. השבת הבאה, זה כבר קשה לו. אז במידי, במידי, ביום חודש, הוא אומר ל'השם, אהבי ה' אתה יודע, אני אוהב אותך, אני הלכתי לישיבה, אני מנסה, אני ראיתי דברים יפים, אבל אני לא מבטיח שאני צריך להחזיר את המשך של השם, לתת תקשור לסאבית. אני לא כל כך מבטיח. לא. אז אני רוצה שתתן לי סין. אם תביאי לי סיין לפני השבת שאני צריך להשתתף את השבת, אני אבטח שאני אקבל את הסיין שלכם ולהשתתף, אם לא, בבקשה תביאי אותי בלתי. זה לא חלוני. 2 שעה, אין סיין. 4 שעה, אין סיין. 6 שעה, אין סיין. 8 שעה, אין סיין. שבת כל דקה תתחיל. אשם, הזמן שלך מגיע. יש לי 10 דקות לפני השבת. בבקשה תביאי לי סיין שאני צריך להשתתף. איזשהו קלטון. משהו. לא משהו, השבת התחילה הוא סיימן ליד הטלווי עם הטלווי המחזיק על הטלווי חייבת להשתתף על הטלווי השבת התחילה אני אגיד לך עוד שעה עד שעה שתיים אין סימן, אוקיי, עשרה, אין סימן, עשרה, אין סימן, עשרה, כמעט עשרה, זהו, אני אשכח עד הלילה אחרי הלילה, אל תגידי שאני לא נכנסתי לך, ה' אני נותן לך הרבה הזכויות, מהלילה ללילה. אתה יכול לעשות קצת כדי להגיד לי שזה מה שאתה רוצה לי לעשות. 12.05, אין סין. זהו, קח את הרמות, תקבל את הטבעה. מה שאתה רואה על הטווי? המשחק של דייף לדרמן. אחר כך אתם לא נפגשים כשהמשחק הזה היה... היה אחד, דייף לדרמן, היה משחק לדבר בלילה. דייף לדרמן עכשיו מנסה לתפקיד בפילמי יהודי. במידה של התפקיד, כשהוא הפכה את זה, זה שני מיוחדים על הסקרין, והמצב אמר לדרמן, אני פשוט הגעתי מישראל, הייתה לי יום מדהים. ודרמן אמר לו, באמת? התלמדת משהו להגיד בעברית? הוא אמר, באמת התלמדתי. שבת שלום, דרמן. זה שבחן אחרי שהמצב הפגש את הטלוויון ושם הוא דרמן, המצב של הישיבה. דרמן. הוא כתוב את הטווי על פניו דייף לדרמן, והוא שואל את האנשים, אתה התלמדת משהו בעברית או בישראל? הם התגידים לו, כן, באמת. שבת שלום, דייף. אז תשכח את זה, אתה נותן 12 שנות, ובאחר כך אתה כתוב את הטווי, ומה שאתה רואה על המסגרת, מיוחד של יהודים, אומר לך, שבת שלום, דייף. מה היחידות? עכשיו השאלה שאני חושב עליה היא האם זה מירקול שעשהם עשה לו כדי לעזור לו לשמור על שבת? אם זה המקרה, למה רק לו ולא לכל מי שיש דלמה וחשבות? ואם אתה אומר שזה מירקול של עשהם כדי לעזור לו, הוא נגמר מהרצח שלו אחרי המירקול או לא? עכשיו אני יודע שאתם יודעים את התשובה לדבר הזה, כי אתם שמעים אותי מדובר על זה יותר מאחורי. אבל אני הולך להכניס את העבודה שלכם ללמוד, זה רק יום אחד. ללמוד כשאנחנו נלך לברוקלין, בנג'י תזכר אותי, להתחיל מהשבת שלום דייו, אתם צריכים להתגלגל אותי קודם, אם זה היה מירקל, או אם זה היה המשחק, וזה מה שקרה. השני, אם זה היה מירקול, הוא יתקבל את זה? והשם יתקבל את זה מבחינתו? השני, אם אתה אומר שהשם יתקבל את זה מבחינתו, זה רק בשבת הזו או בשבת כליה? כי אם השם לא יתקבל את המירקול, הוא יהיה חלד בשבת כליה. בגלל שיש לו מירקול כזה, הוא באמת מבין לו, יאללה, זה לא יכול להיות יותר ברור מזה. אז עכשיו הוא קבל עוד 1,000 שבתות, אבל כל שבת הוא מקבל קריפה, 20-30% אחר. הוא לא חייבת לקריפה פולית, כמו מישהו אחר, ששומר שבה בלי מירקול קריפה. אתה מבין את השאלה או לא? ועמיין נתאומר אוטוסטאר ברוך ה' לעולם אמן ואמן רבי חנני אבן הקרשיה אומר