Gossip & current events

The video is a rambling, conversational monologue in Hebrew that weaves together personal anecdotes, religious reflections, and cultural commentary. The speaker opens with a critique of the dominance of English and the need to defend Jewish traditions such as the "seven blessings". He recounts a story about a friend receiving catering money after a committee meeting, highlighting the interplay of communal generosity, financial incentives, and ritual blessings. The talk then shifts to practical advice: when faced with uncertainty, one should consult a knowledgeable rabbi, recognize that not all information must be shared, and understand the complexity of being Jewish, which requires mastery of countless laws and customs. A central metaphor of "Satan in front of us and behind us" is introduced, illustrating how moral traps can appear before and after a good deed, and emphasizing vigilance after doing the right thing. The speaker shares several personal vignettes—about a woman who refuses a theater outing, a scholar who lacks children and questions divine purpose, and the consequences of personal decisions on future generations. Throughout, the narrative stresses the weight of individual choices, the ripple effect on children and the broader community, and the importance of aligning actions with Torah values. The monologue concludes with a call to action for upcoming events (Passover, a gathering in Brooklyn) and a prayerful affirmation.
Chapters
Good evening. This shiur will be Be'ezrat Hashem le'iloi nishmat ruvin ben yudit. רובן בן יהודית ורובן... לרפואת זכריה שמעון בן ציר אל הכהן, לעילוי נשמת רבי אברהם בן רבי משה, ובעזרת השם גם לעילוי נשמת דבורה בת מרסיידס, ולהצלחת, אברהם ואלה שמונוב for their 30th anniversary שלוך השם דה מרק for 30 years and we have many more good years to come טוב We are very close to Pesach already כמו שאתם יכולים לראות, אנשים עובדים בטוחה בפסח, ולכן אולי אני לא חושב שבשעה הבאה אנחנו צריכים לעשות שיעור. אני אקבל את זה אחרי הפסח, אם אני אקבל את השיעור או לא, אני לא בטוח עדיין. אבל זה יכול להיות שהשיעור הזה היום הוא השיעור האחר. אנחנו אקבל את זה אחרי הפסח, בעזרת השם. אז כמו שאתם יודעים, שה... הוועדה באוקראין עדיין קורה. והיום כל העולם מפחד שהם חשבו שהם באמת מנצחים כל כך הרבה צבילים, שהם כניסו את הרגליהם אחרי הרגליהם, והם מנצחים אותם. הרבים הרוסים, הם עושים מה שהם רוצים, אתה יודע, כשפוטין, ראשיהם, נותן להם קבוצה ונתן להם לעשות כל מה שהם רוצים, הם חיים, הם לא מפחדים. בישראל, כשהטרוריסט יצא לרעש אתכם ולרעש אתכם, אתם מפחדים לרעש אתכם אפילו במיוחד, לא מפחדים לרעש אתכם. לרעש אתכם במיוחד, למה? בגלל שכל הלפטים, החוקרים, ששם בפרסקיושה ובקורט, הם כולם אנטי-ישראל. הנאים של ישראל, הנאים של ה' והנאים של הרליגיה. והם מרדכי חמאס. זה מי שאתם מבינים. כמו שאמרתי עד עשרה פעמים, הנאים האמיתיים לא באמת האראבים. הנאים האמיתיים הם הלפטיים, ערב רב. הם האנגליים האנגליים, הערבים הם פשוט המאסנג'רים. הם מגיעים להם. הערבים הם עצמם אומרים, אנחנו מגיעים את הצלחון שלנו מאנגליים. אז האנגליים האנגליים בישראל, הצלחו בישראל כל כך. במשך השבע שנים. והם עדיין עושים איזשהו דמייג פה באמריקה. זה לא רק בישראל, הם עושים דמייג פה. ואתם יכולים לראות שהכי אקדמי שהם, הכי מגניבים שהם. כל מה שהם רואים זה אפסית מה שהתורה אומרת. בפוטין, כשהוא מייחס צבאים למלחמה, לא משנה איך מגניבים הם, הוא יחזור להם. זה לא יהיה פרסקוציה, אתם תראו. הם מורים אוקראינים, ברור שלא יש שאלה על זה, זה עבודה במלחמה. הוא לא יצטרך עליהם. אני שמים אתכם ללחוץ, אני מנהיג. מה שאתה עשה, בסדר. אבל זה לא יכול להיות שהלחוץ הרוסי יכול להצליח להצליח על נשיא. זה יהיה את הכל שלהם, הם יודעים את זה. אז הם נותנים ספורט ללחוץ שלהם. בגלל הלחוץ הזה, אני לא יודע אם אתם מבינים מה שקורה, אבל הרבה רוסים הלכו לרוסיה. הרבה רוסים, איך הרבה? 70,000 אקספורטים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגניבים מגנ כדי להראות לכם שכל המדענים הלכו מבריאה לרוסיה, בשביל איזה סיבה. גם יש דבר אחר באוקראין, הרבי של אומן, אחד מהרבים שם, אני חושב שהם נקראים רבי קוהן, הוא אומר שעשרות חסידים של ברסלב מגיעו לאומן, כמובן, והם מגיעים, האוקראינים שם, הגויים, כל כך מגעים, אבל כמו שהחיים שלהם נגמרו, והמדינה שלהם נגמרה, והמרחק שלהם נגמר, האלה החסידים מגיעים כמו שבשלב כמובן, יצאים בטיפולים, יצאים לגבי הרבי, בסופו של דבר, מה היחסים בין מה שהיהודים עושים כשהם הולכים ללכת לבנות באומן למלחמה בין אוקראינה לרשעה? אין יחסים אבל כשמישהו מתחיל ללכת לידך, אתה צריך להיות קצת, לא קצת, אבל הרבה מיוחד למה שהם עושים, אפילו אם זה לא משנה לך אם מישהו פשוט ידע, אני לא יודע, שהוא חסר מישהו או הוא חסר זמן או מישהו שהוא ידע שהוא בארץ והוא מאוד חסר בצד שלך ואתה פשוט קיבל מידע טוב. אל תהיה שמח בצד שלו. הולך למקום שלא יש לו ותהיה שמח שם. אל תהיה שמח בצד של מישהו שרואה את האגון שלו. פה אנחנו לא מדברים אפילו על להיות שמחים. אתה בא למדינה שהייתה מגניבה ומגניבה, ותשעים של אנשים היו מורים שם. ומי ידע כמה שנים זה ייקח להם להחזיר את המקום שלהם. ואתה בא שם כאילו שאין שום דבר קרה, כאילו שזה לא מפגש אותך. זה לא עניין שלך שאנחנו מתייחסים כאן. אתה בא לרבות שלך, אתה תעשה כל מה שצריך לעשות, כמו שבשביל עבודה. אתה עדיין יודע שאנחנו מתייחסים? אני לא צריך להגיד לך כמה יותר אנטסמטיזם זה יביא. זה מה שקורה כשאחרי שהם עשו את זה, לא יש להם רבי. אם הם היו לתלמיד חכם, כל תלמיד חכם נכון יכול להגיד להם, אל תלמדי עכשיו. זה לא הזמן. קודם כל, זה ריסק חיים ללכת לאוקראין עכשיו. בומנים מתחילים בכל מקום. אתה לא יודע מה יכול להיות. או שתמצאים שם, או שתקחו את הגזר, או שתמצאים שם ולא יש לך אוכל, או שתקחו את הרחוב. יכול להיות כל כך הרבה דברים לא מזמינים. יכול להיות שתמצאים שם עד עשרה שנה, אין פליטה, מי יודע? הם יפגשו את האירופה. למה שתמצאים את עצמכם במקום של ריסק? שתמצאים את עצמכם במקום של ריסק, אפילו אם לא משהו יקרה לך, הם יקחו את עצמכם. זה קודם לך. ה' יקח את עצמכם מהעבודות טובות שלך. אז זה עקב מאוד לא חשוב, שאנשים צריכים לחשב לפני שהם עובדים על עבודות. יש עבודה גדולה עכשיו בישראל, לפחות. מאותים ילדים ישראלים היו נמצאים עם פוליו. פוליו. פוליו, אני לא צריך להגיד לכם, זה אחד המסכמים הכי איפיים. זה יכול להפוך אנשים לפרעות. יש לזה וקסים. הם נותנים להם וקסים עד עשרה דקות. אני יכול לדעת שעד שתי אנשים, בגלל שהם לא קיבלו הוקסים, הם יכולים להסתכל על רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי רכבי כשפוליו לא הייתה כאן הרבה שנים, אנחנו לא שמענו על עקבים כאלה. אנשים הפגשו על זה, במיוחד עכשיו, עם ה-Covid, וכל אחד עושה את זה. עכשיו הם פגשו שהרבה ישראלים יש את זה. אני לא יודע מה זאת. אם יש את זה, זה לא נכון שזה אומר שהם יבואים לחזווי שלום פרליזים, אני לא יודע. צריך לבחור. או אולי לא כל אחד יבוא פרליזים. אני לא יודע, צריך לשאול אקספורט שלא יודע על הזמן הזה. אבל אם אנחנו יכולים לראות שהשם מנסה אותנו מכל מקום, כל יום, כל יום משהו חדש. וזה הכל כתוב בפרשת בחרוקותא, שאנחנו נלך לראות בפעמים. אתה תהיה מגניב. אתה תהיה מגניב, מגניב ממה שאתה יש בבוקר, לפני שאתה אפילו מגניב את זה, אני אקבל לך משהו חדש בפחות. אתה לא יכול לראות מה שאתה קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת הם ילכו למסק, אלפים שלהם, וכשהם נמצאים 10,000 או 20,000 ערבים עם אידאולוגיה כזו מגניבה, מגניבה, מגניבה, אתם נמצאים בהם כולם. כל מה שאתם צריכים זה אחד, אמן, להשתתף להם ולעבור עליהם בפרידה במסק. וברגע שהם הולכים ברחוב, הם מתחילים לשחרר רכבים ומנהלים ולשחרר, ומי ידע מה. והשחררים הישראלים נפגעים. למה? כי הממשלה יש אראבים טרוריסטים כאן. אל תשחרר, אל לא להכניס, אל לא להכניס, אל לא לוקח אנשים טרוריסטים במדינות האראבים. כל דקות. אם אתם עושים את זה, אנחנו נפגע את הממשלה. הם עושים אותנו בגלגל. זה מה שקרה כשהמחטרים נכנסו לממשלה. אתם יכולים לשאול, מה היחידה? היו ארבעה היחידות, והרץ ולפץ הם קטנים. אתם לא יכולים ליצור ממשלה. מה אתם עושים? חליטו על הסיסטם. חליטו על הסיסטם. אמרו, כמו באמריקה, יש מנצחי יד, יש מנצחי יד, תן להם לרחוץ מיד למיד, מי שמנצח, הוא יכול לתפוס את הממשלה, זהו זה. אתה לא צריך לתפוס אף אחד, לבקש אף אחד, לתפוס אמונים ישראל, לנצח אותך כל יום. אבל אפילו זה מנצח של ה' לראות לנו שאתה לא יכול לתפוס את הממשלה. אני לא אשכח שתהיה לך ממשלה. אתה רוצה להיות מדינה? אתה צריך לנסות עם האחרים המוסלמים שקוראים לך למותך. כזאת היפוקרסיה. היום הם קוראים להתבחל יהוד, לנסות את כל היהודים, וההחלטה הבאה הם נסעים בכנסת. מר מנסור אבס, אפשר לדבר? הם קוראים לך מר ראשון? מר מנסור אבס, מר ראשון. תמיד יסר ערפאת נסע בכנסת עם המר. אני מבקש אתכם להיות קטנים. פעם ראשונה. אני מבקש אתכם להיות קטנים. פעם שנייה. בום. קחו אותו. אחד מהם, אחמד טיבי, מחשימו וזכרו, הוא לא טרוריסט. הוא אוהב את ההמר. הוא יודע, הוא יש לך איגו. אוו, איזה איגו. אז אחד פעמים, אחד מהמשרדים הגיע על המסגרת לדבר, והוא לא קראה לו אבריאל. הוא לא נתן לו לדבר. כל אחד יקבל 5 דקות. הוא לא יתן לו לדבר. אתה יקבל לי, מר ראשון. אתה לא משהו. אני לא אקבל לך, מר ראשון, כמו בקינדגרס. אתה לא משהו. אני לא אקבל לך, מר ראשון. אתה לא אפילו מגיע פה. אני הממשל פה. אני הממשל פה. אתה יקבל לי את המשכנון שאני צריך. אתה יקבל לי את המשכנון שאני אקבל לדבר. הקדוש ברוך הוא נפגע אותנו במיוחדים האלה. אלה הדונקים שממשיכים אותנו, אלה המשחקים, שהם רוצים לשחרר כל הילדים שלנו. תעשו את זה, תעשו להם אדם ותשחרר את הילדים שלכם עם צחוק על יד. זהו הם, חברי מוסלמי, חמאס, חיזבאללה, אייסיס, את הכוונה הזאת. האמת צריכה להיות קיבלת. אין מקום לדבר פוליטי. כדאי עם את האידיאולוגיה הלפיתית, רדיקלית, אקסטרימתית. זה לא נעבור לנו איפה. זה נגמר את כל העולם. זה נגמר ישראל, נגמר אמריקה, נגמר אירופה, נגמר קנדה. העולם נגמר. אתה לא יכול לדבר על גנדורים עדיין. זאת איך אנשים מטורפים. אמריקאין אקספרס עכשיו יש אינטרנט. אם אתה מדבר עלו או עלה, אתה יודע, הם נגמר אותך. זה כמו שאתה נגמר את הרגל. אולי הוא או היא, לא יכול להגיד הוא או היא. אולי הוא או היא, לא יכול להגיד הוא היא. אולי הוא או היא. אולי הוא או היא. אולי הוא או היא. אולי הוא או היא. אולי הוא היא. אולי הוא או היא. אולי הוא או היא. אולי הוא או היא. אולי הוא או היא. אולי הוא או היא. אולי הוא או היא. אולי הוא או היא. אולי אולי הוא או היא. אולי היא. א אחת אחת, לפני שאנחנו נלך לתופעה, יש לי חברה במונסטי, הוא יש אולי 20-30,000 כתבים בגוף שלו. זה כתב כלי כתבים, כתבים ככה, אחרי ומאחור, אחרי ומאחור. ובכל שבוע, הוא מקבל לפעמים 10 חדשים, בכל שבוע, כבר 30 שנה. אז, הוא מקבל בצד שלי, בשול, ואני רציתי עליו הרבה פעמים, כשאני מדבר את כל הטרדים האלה, וכל האנפידלים האלה, וההריטיקים האלה, בפעמים, בפעמים, זה מנסה להשתתף במידה שלו. בהתחלה, זה לא היה כל כך חשוב, יש כל כך הריטיקים, אבל עכשיו, בפעמים, בפעמים, הוא התחשב. אז מה קרה? אחד יום, הוא קיבל בוקר על הריטיקים החשובים, ובמרחב שלו, זה נפגע, והוא קיבל את הספר שלו, ונפגע את זה, ונפגע את זה ביוטיוב. זאת מה שצריך לעשות לספר הזה. זה נפגע את זה. ובדרך כלל, היו מאה דקות. השנה הלכה, הוא הלך למקום, והחלטה על עוד רבי דמוקרטי ליברלי-לפטי, מהאוניברסיטה. שהוא היה ספורטר של ההריטיקה התחלתי לדבר עם הם והפעם הבאה, הלפטי הזה, הוא גם עושה שאלות והחבר שלי רצה לעשות שאלות, אבל הוא לא רצה שהם ידעו שזה הוא, כי הם נגמרו ביום הראשון, אז הוא עשה את עצמם, קוקוריקו, אתם יודעים איך אנשים עושים שאלות מפחידות כשהם הולכים לבלוג והם רוצים לעשות שאלות, בלי שהם ידעו מי הם אני חושב שזה יכול להיות אי-ליגיל, זה היה עליי, שכל הקטעים הישראליים יכולו להוכיח תמיד מי הוא האנגלית, זו הייתה הלואה. אין דרך להחליט, כשמקור יכול להכניס את האי-פי, הוא יכול להכניס אוטומטיוקי שם שלך. זה יכול להחליט 99% של הלשון הערה, שזו הלוואה של היום. 99% של המועדות במיוחד, של אנשים עם טלפון שלהם, יהיו נחליטים. בגלל שאתם חייבים לעבודה. דה-פי-מייג'ן של כרקטור. אם אתם טייפשו משהו נגד מישהו, החוקות באמריקה ובאיזראל, שאם אחד מהדטלות לא נכון, הם יכולים לנסות אתכם. אם זו האמת, אתם יפגשו. זאת אומרת, הוא יחזור, האנגזם שלך, אם אתה כתב את האמת עליהם, שהכל העולם עכשיו ידע עליהם, לגבי ה'לא ואיר' אתה מוכן, מה שמאלה מאוד, בגלל שהתורה אומרת, אפילו את האמת אתה לא מוכן להתפרסם על אדם אחר. אתה לא מוכן להתפרסם את האמת. לא מוכן. מי אמר לך שאתה יכול להגיד לכל העולם מה שאתה יודע על האנגזם הזה? זה רעיון גדול. זו ה'לשון הרע'. ה'לשון הרע' זאת האמת. אם אתה מייצר שאלות, זה נקרא מוציא שם רע. זה למה השם מצורה הוא מוציא שם רע. מצורה, מוציא שם רע. מצורה, מוציא שם רע. זה מה שהגמרא קורא. אז הנושא הוא שאם אתה ידע שכל מה שאתה כותב, כל אחד ידע שזה אתה, אתה צריך להגיד ש99% של המאמצים הטובים תספרו מהאינטרנט. ואני יכול להוציא יותר רעיון, רעיון בין אנשים, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ורעיון, ור אבל אם אתה צריך להוכיח את הנמה שלך, אתה תחשב מיליארד פעמים לפני שתמצא תמיד משהו שזה לא נכון, כי אתה תפסיק עשרה אלפים אלפים במסגרת, ואפילו כדי לכתוב את האמת, אתה תחשב מיליארד פעמים. למה? בגלל שאתה יכול להתקשר. מישהו יכול לתת לך ברחוב ולהתקשר אותך. אבל אם אתה תפסיק את הנמה שלו, אם אתה מייצר את הנמה שלו לעולם, כל מה שאתה צריך זה תקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור לתקשור ל� אחרי שזה יקרה 2-3 פעמים, אף אחד לא יכול להכניס נגד נגד אונליים. והעולם יהיה מקום מיליון פעמים יותר טוב. מיליון פעמים יותר טוב. האינטרנט נגמר את העולם. אתה לא היה עם כמה אוהבים לפעמים, בנושא כזה ש... אני הייתי עכשיו בקנדה, מרשימה לברזילה. בגדול, אני שואל איזו אישה פרנציאלית שעובדה באירופה. כי אתם יודעים, כל הסיגנות הן פרנציאלית. במונטריאל הם לא אוהבים אנגלית. אז פרנציאליה היא הדבר הכי חשוב. פה ושם יש אנגלית, אבל אפילו ברחובות היא פרנציאלית. זה לא כמו טורונטו. טורונטו יותר אמריקאי. מונטריאל יותר פרנציאלי. הם יותרו רגלים להחזיר את הפרנציאל. כל דבר צריך להיות שני חודשים בפרנקסיה ושני חודשים באנגלית. זה צריך להיות הלכה. אז למשל, אם הם רוצים להשתתף סיני סטאפ, הם לא כותבים סטאפ, הם כותבים ערת. מה זאת אומרת סטאפ. אבל, לכל פעמון סיניים, אתה רואה אחד באנגלית. סטאפ. זה מוזר. אני שואל אותו, מה קורה? הרבה של הסיניים הם ערת, וזה אחד באנגלית. הוא אמר, הם יש פה רול. מה זה הרול? הפרנקים צריכים להיות תמיד דומיננטיים. למה? הם רוצים להשתתף את הטרדיציה שלהם, אלה הפרנקים שהצטרפו לקובקה. הם רצו להשתתף לשני מדינות אחרות. אז זה מאוד מעניין, כל מה שהפרנקים רוצים לעשות זה להחליט את הקולטוריה הפרנקית. זה לא אפילו רליגיה. זה לא אפילו רליגיה דיווין, זה רק קולטוריה. הם יכולים לגמרי אם מישהו יכול להשכח את הקולטוריה שלהם. ואנחנו, האנשים היהודים, שמצליחים את התורה של השם, 80% שלנו יכולים לגמרי להשכח את זה, או להיות מפחדים על זה, או מפחדים כשמישהו יכול להשכח את זה. הרבה מהם לא מפחדים על זה, הם קרדיטים, קרדיטים ארוך. אז אני שואלת את האנשיה, זאת אומרת, לפתור או לפתור? היא הייתה צריכה לראות איך הייתה ארוך כשהיא ראית יהודי. אני מעריץ את המדינה. אם הייתה יכולה להצליח אותי, הייתה יכולה. ואחר כך, אני שואל עוד שאלה, עוד דבר, אבל עם רגל. תראו כמה הם אוכלו אתכם. זה לא מפחד. אתם רואים את האנטיסמטיזם שם, כמו עם האוקראינים. על כל 100 אוקראינים, לפחות 90 שלהם יודעים לצחוק את כל היהודים. לא להסתכל. לא להסתכל, הם היו כל כך שמחים לגנוב 1.5 מיליארד יהודים במלחמה, לעשות את העבודה של היטלר, היו כל כך שמחים על זה. הפולישים לא כל כך טובים, זה גם דבר. ועכשיו כל ה... הלפטי-ליברלים, קרקעים וקריאים להם קרוקודילים. קרוקודילים. אתם יודעים מה זאת? קרוקודילים? למה הם משתמשים בזה? דמעות קרוקודילים, מי יודע? דמעות תנין, בעברית מה זאת אומרת קרוקודילות קרוקודילים? לא, אבל למה הם נבחרו קרוקודילים? למה לא קרוקודילות אלפנים? אבל הקרוקודילים הם במים, הוא יכול לקרוא, הוא לא קרוא, אף אחד לא יכול לקרוא בכלל. זה קרוא פשוט. איך זה יעבור? זו ממהלך שלי, אולי יש סביבה אחרת, אני לא יודע. אבל אתה צריך לראות איך הליברלים קרואים, אוי, הם מוותרים אלה שמורו את אבאותי. אני לא אומר לכם להשתמש. לא, זה לא מה שאני אומר. אבל אני רק אומר שמה שה' עושה, הוא יודע מה הוא עושה, זהו, למה אתם שואלים? למה אתם שואלים מה ה' עושה? כל מה שה' עושה זה עובד, תמיד, בסופו של דבר זה תמיד עובד. אבל אלה שקוראים לנאצים הוקרניים שהם נותנים את הרוסים שני פעמים הרוסים נפגעו את הנאצים. אחר כך, במלחמה, והחלטו את הקמפים, ונפגעו את 100,000 יהודים שהם נמצאים שם, ועכשיו הם נפגעו את הנאצים עוד פעם. זה נפגעות נאצים אחרות, נאצים אוקראינים, איתו האידיאולוגיה. אלפים שלהם נפגעו את טטוויז. אתם ראיתם? נפגעות ראש, אידיאולוגיה נאצית. כשפוטין נפגע את הנאצים, ישראל נפגע ונפגע ונפגע. כשחרדים אורתודקים יהודים מתייגו, הם קבלו פרטי. ליטרלי. הם כל כך שמחים. אחד פחות חרדים לדבר על זה. הם כותבים. עם צחוק. אז כשחרדים אורתודקים מתייגו, הם קבלו פרטי. הם נותנים חמש. טוב. כשנאצים עם סטיקל סווה טאטו מגיעים לבום, הם יוצאים ונפגשו. בנט, אתה צריך לעזור אוקראין. שום דבר לא, זה נכתב 2000 שנים לפני נגמרה. שהם איגנורו את העמי הרצות, הם אוהבו את התלמידי החכמים כל כך הרבה, ואת אשתהם עדיין יותר. ולא רק זה, אחד המציעים שתהיה במלחמה לפני המשיח, זה שההתרעה לרליגיה ולאנשים רליגיים יצאה למקום הכי גדול שכבר הייתה, ועכשיו היא זה בדיוק עכשיו היום היה המסך הכי גדול מחר יהיה גדול, בימים הבאים יהיה גדול, כל יום נגמר אנחנו רק לא יודעים למה נגמר אבל עכשיו זה כבר המסך הכי גדול, ישר היה המסך הכי גדול, היום לפני היה המסך הכי גדול, היום לפני היה המסך הכי גדול, זה כמה זה נגמר זה רק על יד עכשיו עכשיו נראה כמה זמן ישר יודע ידע ידע ידע ידע ידע ידע ידע ידע ידע ידע ידע ידע אשם ידע ידע י נותן לאמן. אמן, הסיפור עם אמן היה שלוש שנים. אתם רואים את זה במגילה במידה וחצי שעה. זה היה שלוש שנים. שלוש שנים, כל אחד היה צריך לגמר לדוג, אמן. כל כך הוא הולך, יהודים היו צריכים לגמר לו. תחשבו על זה. עד שהסוף שלו בא והם חזקו על הטבע עם 10 סונים שלו. 11 נאצים נפגשו, אבל של 9 שנים הם נפגשו כולם, כולם נפגשו מהם, איפה שהם היו, רק מורדכי לא נפגש. ויש לך הרבה דברים אחרים, אני יכול לתת לך הרבה דברים אחרים, איך ה' חייבת בקלטה זמן, זמן, זמן, זמן, עד שהם התחלולו להפגש מדינה. אפילו עם האוקראינים, הם לא קיבלו איזה תפקיד מההלכוס עד עכשיו. זה הפעם הראשונה שהה' תפקיד אותם. פעם הראשונה. יותר מ-7 שנים הוא נותן להם. מה? למה ה' נותן כל הזמן? למה ה' נותן כל הזמן? לפעמים ה' נותן זמן לנצחים להבין. להפסיק מה שהם עשו. איך השם נתן לאוקראין הזכויות? 36 דברים היו ביחידה בין ישראל וחמאס, חמאס מרדכים טרוריסטים ישראל בצד אחד חמאס, חמאס מרדכים טרוריסטים בצד השני 36 פעמים היחידה רוצה להתכוון, לא החמאס מרדכים ישראל, שתמיד מנסה להצביע מההתקפות שלהם 36 פעמים, אוקראין דיברו על החמאס. עכשיו, אחת פעמים על ישראל. אנחנו פרזיאנים יהודים, יהודים. עם יהודים כאלה, מי צריך נאצים שהם נאים אותנו? 36 פעמים. אולי, אם לא 36 פעמים, הם יצטרפו לישראל. בואו נראה את הדברים הטובים שאנו עשינו להם. אנו מורידים מיליון וחצי שלהם. אנו מורידים עשרה רבים. אנו שחררנו את הסינגגגים שלהם. אנו מורידים מיליון וחצי יהודים. בואו נפגש! במשך שבע שנים, ננסה להשיג את ישראל. כל מה יהיה פרו-ישראלי. אפילו הגרמנים, כשאנחנו התחילנו את ההולכוסט, הם ניסו לפסיק משהו. למשל, הם נסעו את ישראל לציין הסמרינים. סמרינים נוקליים. הם בניו את זה ספציאלי לישראל. הם נותנים מונים לסבבים ההולכוסטים, אחר שבוע. קצת מאה דולר, לא הרבה, אבל... זה כמו שהרבה שלהם נפגש. אולי קצת מהם אמרו ואומרו איך הם אשמעו שהגרמנים עשו את מה שהם עשו. מהקהל האוקרניין, עכשיו אף שנה של חלום. עכשיו, אף שנה. לא רק זה, הם מגניבים את כל האירועים, הם נכניסו את כל הסטטיות האנטסמייד. תחשבו שבגרמניה הם נכניסו אייכמן ואיטלר ורודל פייס, כל אחד מהם נכניס סטטיות שלהם בכלל ברלין, ולפעמים אנשים מבחינים ברחוב ונראה סטטייה של איטלר, ולפעמים אנשים יוצאים ומציגים פיקציות עם זה, מגניבים את זה. זה היה מגניב. מה? אתה נכניס סטטייה של איטלר במידה של ברלין? הגרמנים לא נכניסו את זה. הם עשו את זה. כל הלידות שלהם, מיליארדים ומאחדים מיליארדים של יהודים, הם גדולים גדולים שם. יש סטטיוסים בכל מקום. השם נתן להם הרבה הרבה הזכויות לפגוש ולפגוש את מה שהם עשו. ומה הם עשו בגלל זה? שבע שנים, אין עבודה, אף שום דבר. ואחר כך, התפחדה באה. אז, באמת, כל מי שתפוס אשם ומאמין בתורה, ומאמין בנושא של יהודית, ידע שכשיש קווה, הוא יצא למקום, והמקום יצא. אין קווה. אפילו בעצמך, אתה רואה כשאשם מפחד בגללך. יש זמנים בעצמך, כל מה שתפוס, הוא מלך. אתה רואה, אתה מנסה מכל מקום. פרנסה, פרבלם. שידוכים, פרבלם. ילדים, פרבלם. זה, פרבלם. אתה רואה, בכל מקום אתה עושה. למה? זו מידת הדין. ולפעמים זו השונה אחרת. מה שאתה עושה, השם עושה את זה. כל אשר עושה, השם מצליח בידו. יוסף עצאדי בא לבית פארו, פארו הוא היה האנטויוחוס או התטיטוס של הגנירה הזאת. כל אלה הלידים רעיוניים, מרדים רעיוניים. והדיקטטור של הגנירה. יוסף, לא פארו, איך הוא נקרא? פוטיפאר. פוטיפאר, אחד ממיניסטרים של פארו. יוסף הגיע לבית שלו, מה שהתורה אומרת, מהמנת יוסף הגיע לבית שלו, כל מה שהוא עושה, הוא נהיה מוצלח. למה? צדיק חי בבית שלך. צדיק חי בבית שלך. איזה אנשים, הם משפטים הרבה זמן לאנשים חי, רק כדי להגיע לבית שלהם כל הזמן, ולהגיע לאמריקה. יש אחד במונסי, גליק את הנמה שלו, הוא אמר רב שטינמן, רב ארון ליף שטינמן, שצל, כבוד הרב, כל הלילה שאתה נפגש בבית שלי, אני מקווה לך 300,000 דולר. פשוט תבואי לבית שלי. כמה ימים רב שטינמן נפל בבית שלו? לדבר שלי, לא פעם אחת. כי הצדיקים לא צריכים ללכת לבית בבית של מישהו אחר לקבל זמן מהם. הם לא יכולים לעשות כל זה. אבל הידיעה היא שיש הרבה צדיקים שהם יכולים לעשות כל מה שיכולים להביא תלמיד חכם או צדיק להבין אותם. למה? זה מביא ברכות לבית שלהם. במיוחד אם הוא יקבל ותלמיד, זה משהו גדול, וזה דבר טוב לילדים. אם יש לך ילדים, הם רואים את החכם שבועה נשאר בך, כל יום עם הגמרה אופנית. הילדים מקבלים דבר טוב. לפעמים אבא הוא משרד, גדול, מבקש עם הטלפון, פעמים. הוא מפחד ללמוד. מפחד ללמוד. והחכם נשאר בבית, כל יום, ונשאר ולמוד. הילדים מקבלים דבר טוב. יש אחד בישראל עכשיו, עשרה שנים. עשרה שנים. אני לא יודע איך הוא עשה את זה. הוא הכניס את כל התלמוד. הם עשו סיום, סיום השאס. עשרה שנים. זה יקרה שבע שנים כדי להכניס את השאס. כמה שנים זה התחיל? עשרה שנים? אני צריך להכניס את כל השאס, כדי להכניס את כל השאס? איזו איזושהי שמורה זה הילד הזה. עשרה שנים, איזה ילדים לא יודעים, חמש משניות. הם 15 היום במשיבות, 5 משניות הם לא יודעים להסביר. 5 משניות, זה יקרה 10 דקות. וזה ילד, בישראל, הכניס את כל השאס, תלמוד, הגמרה, לא משניות. בהתחלה, אני חשבתי, אולי השאס משניות. אבל אז אני ראיתי כל הרבנים וכל האודיאנט, אני אמרתי, בשאס משניות הם לא יכולים לעשות איזה גדול. התחלתי לראות את הארטיקול, התחלתי לשחק. אני הייתי כל כך נגמר עם הילד הזה, אני כמעט נגמר מהנגמר. אני חשבתי שזה קטן יותר מנגמר. אתם יודעים מה זה? להיות 15 וכבר להחליט את התלמוד. 15 שנים. אני רואה את הילדים של 15 שנים במקום, כשהם משחקים בסאקר, בסקטבול. פשוט לא יודעים איך לראות עברית. ואז יש לך ילד בקצב שלהם, בנותיים, הולך ללמוד מלך 4, 5, כל היום בתורה. חשבו מה יהיה בעוד 20, 30, 40, 50 שנה. זו הייתה של חיים קניאפסקי. זו הייתה של אבו ודיה. אבו ודיה הכניס את הראשון שלו, יביע אומר, כשהוא היה יונגר מ-20 שנה. זה כבר בוקר של פוסק הלכות. הכי חשוב. כל העולם. קשור לבוקר שלו כספר חשוב בהלכה. אתם יודעים מה זאת? אתם צריכים להבין מה זאת להיות בדרך כזאת, ככה לכתוב כתובי כזה, וואו. הוא היה קטן יותר מ-20 כדי לכתוב כזה. קטן יותר מ-20. אני הייתי בישיבה, כשאני הייתי בישיבה, הייתה לנו אצל אחד מבנצואלה. הוא בא מבנצואלה. הוא היה אולי 21, 22. הוא לא מדבר בשפה עברית. עכשיו, איזה שנה בעברה. פשוט מדבר באנגלית, מדבר בספנית. בשנתיים, הוא הגיע לישיבה, הוא הגיע בעל תשובה. בשנתיים, הוא הכניס את כל התלמודים ומדבר בעברה. פלואנט. למה הוא יש רעיון? הוא היה המשחרר של סעוד אמריקה במת. מכל המדינות, מדינות לטינית. הייתה קמפיטיציה. במדע. אתה יודע, במדע, אתה לא יכול להיות מגניב. אתה צריך להיות מגניב. כדי להיות מתמטי, במיוחד אחד הכי טובים בעולם. אז הייתה קמפיטיציה, והוא היה הראשון. זאת אומרת, הוא קיבל גיף של השם. בשנת 21, הוא התחלט על התורה. בשנת 23, הוא הכניס את כל השאס. אני הייתי להגיד לו, לא לראש ישיבה, שאני מנסה ללמוד 45 שנים. אני הייתי בא לו, למה? בגלל שהרבה פעמים שאלתי ראש ישיבה, איפה זה טוספורד? איפה זה? הייתי צריך לחשוב, אולי פה, תן לי לראות, ולראות, ולראות, ולראות. ראיתי קצת, אתה יודע, אולי אני מפחד אותו, לא כל הזמן אתה זוכר. אבל כשאני בא אל הזה, כמו אימא. אברהם, איפה טוספורד אומר את זה, אתה זוכר? ככה כמו שזה בפנים שלו, כן, כן. קח את זה, נפגש את המסגרת, והוא כאן, על רגל. עשרות פעמים. כל רגל, כולם במיקרופון. יש רגל כזה, רב מייר אליהו בישראל, אותו דבר. רגל מכניסה. זה כמו סרק של גוגל, אתם יודעים סרק של גוגל? כל מה שתבואו, איזה מוסד, זה אומר לכם איפה זה. זה רגל שלו. במקום של סרק של גוגל, סרק של מייר. אני קיבלתי שבטונים בישיבה הנרצליה. הייתה קטנה אתיופית. אתיופית, את יודעת, בנקות יהודים. הוא היה 18 שנים, פנישס שני פעמים. כל מה שקורה מהמותי, הוא ממשיך. הוא סיימת בקהילה. אני אומר משהו, הוא ממשיך. אני אומר משהו אחר, הוא ממשיך. אני אומר, וואו, הזה האנחה, מה ההיסטוריה שלו? התגובה? תקעה ותלמידה מזמן קטן. תכניס את זה, אם הם לא תביאו את אבא שלו מאתיופיה, הוא תגידר באפריקה שם, לרחוץ ברחוב ברחובים. מי ידע מה הוא יעשה, לרחוץ בפילד, עם קורן או עולם. זה יהיה אחד שלו. עכשיו, מה הוא? רבי גדול, עד עשרה. הכל נפגש בישה. אם אתה מקבל הזכויות, אתה צריך לקחת אותה. יש הרבה אנשים מזכירים שהה' נתן להם רעיון, אבל הם מקבלים את זה בשטויות, בשטויות. הם לא מקבלים את זה בגלל זה. אתה יודע, אני זוכר שאני פעם קיבלתי אחד, בעל תשובה, הוא היה עם זכויות פוטוגרפיות. ביום האחרון, כשמייר ג'וליאני היה מייר, היו הרבה ישראלים שהם הייתים עם מכונות פוקר, בדלית, בפיצה, זה היה בסטייל. הייתה מכינה בפוקר או מכינה בקזינו, 777, שירי, שירי, שירי, מכינים בפוקר. מכינה בפוקר, מכינה בפוקר. זה לא נכון. אז 70% המכינה עושה, 30% המכינה קיימה. אז הממשלה תמיד קימה. הגאה הזה, הוא היה עם כל כך הרעיון, שהוא נמצא שעה נחת המכינה, כשמישהו אחר משחק. והוא זכיר עשרות עשרות דברים. ואז הוא תמיד יכול לעשות מילה, 2,000. הוא יכול ללכת מאיזה דלית לאיזה דלית. 2,000 דולר פה, 1,000 דולר שם. הוא רק יכול לעשות, הוא לא יכול ללכת. אבל ללכות, ללכות, אף אחד שלהם יכול להשתתף. לא יכול להגיע כאן עדיין, אתה. הבאה הבאה. עד שהיה, הוא הלכה לכל מקום, בניו יורק. מישהו כזה, אני הייתי בזכות לעשות לו בעל תשובה, להביא לו לישיבה. המדבר שההשתמש בו בגמרה הזאת, עכשיו הוא נכנס לגמרא, הוא גדל מישהו גדול. אני גם הייתי בזכות לעשות לצוות לדארה בעלת תשובה, והם התגמרו. הוא בעל תשובה פה, והיא בעלת תשובה שם, והם הלכו לשידוך והם התגמרו. ועכשיו יש להם כמה ילדים, ברוך השם, כל הקבוצה, ה' אמר, אתם יודעים, אני התחלתי להגיד לכם שאני הייתי במונטריאול, והיו שלושה נפלאות נפלאות שם. ובפרידה בפעמים, אני הייתי צריך ללכת מאוד ראשיים, בגלל שהצליחה הייתה עשרה משהו בפעמים. אז ב-6' הייתי כבר בשול. אז אתם יודעים איך זה, כשאתם יכולים ללכת לשול, במיוחד, באותה מקומות, יש מאוד, מאוד מקפיד שהרבי צריך לנסוע בצד הרבי של השול. אם תקבלו בקהילה, הם מתעוררים מאוד. לי, למשל, זה יותר טוב לקבלו בקהילה. יש לכם שעון שלכם, יש לכם טעים, קפה, משהו, אתם שמים את זה על הטבלה, אתם שמים את התפילה על הטבלה. אתם לא רוצים לקבלו על המסגרת, כולם לוקחים אתכם. אני אוהב את זה, אבל אני לא נפגש. כל 2 דקות, מישהו יצא. לא, רבי, אתם מנסים אותנו. קבלו, תקבלו בקהילה של הרבי. אבל הזאת, ראיתי איפה רבי יקבל כמסתנדר. אין מקום אפילו להשתתף את התפילה ואת הקפה. אז אמרתי, זה יהיה מאוד קשה לדבר עם מסתנדר כזה. אז אני אמורתי, לא, לא, אני טוב פה, אני טוב פה, אני טוב פה. ואז רבי הוא הולך. אחרי שלושה אנשים שואלים לי כבר ללכת, רבי של... זה קולל, שלוש פלואים. זה ישיבה. יש להם שלוש מניינים, נטס, שבע ואחת. הרבי סתם אחרי מי, רבי, אתה צריך לעבוד בצד שלי, בבקשה. בעברית. אני אגיד, לא, עכשיו אני לא החלטתי להראות את המצב שלו. אז אני הולך ככה, אני בסדר, אני בסדר, בבקשה, אני בסדר. הוא אומר, אמן, עם רגל, בלאקה, תפילין. אז הוא אגיד לי, אני אוהב הרבי הרבה תודה, אני חלק שלך. אני חושב על עצמי, אולי הוא מתקשר לדברים שלי, לא? מה זאת אומרת שאני סטודנט שלך? זה רבי של הישיבה. אחרי שהחלטתי לתפילה, קחתי את התפילה שלי והוא בא. מי הוא? 23 שנים אגב, קחתי אותו מהחולה. הבאתי אותו לישיבה, סקולר גוי. הוא, אישה, כל הסיפור. ועכשיו הוא אחד מהרבים הכי חשובים במונטריאול. כשהורי שלי התחיל להגיד שהוא עשה לי בעל תשובה, הוא התחיל לשחק. הוא אמר, מה? אחד מהרבים הכי חשובים במונטריאול. זה גדול, גדול, תלמיד חכם. אבל אני זוכר, כשבאתי אותו לישיבה לפעם הראשונה, דיאקטי מהסמינר, הוא בא לישיבה וראה מהכתובה שכולם יושבים עם גמרות וגמרות, והוא נורמל. והוא אמר לי, אני לא הבאת דברים. אני צריך לבוא ולבאת דברים. אני אמר לו, לא לדבר. אני ארגן את כל הדברים שלך להשיף. תפקידי את אבותיכם, תגידי להם מה שאתם צריכים. UPS יביא את הכל. אנחנו צריכים לשנות רכבי, אנחנו נשנות רכבי. לא משנה כמה אני מנסה לבקש שלו לגדול, הוא נפגש. והוא נפגש. אבל שני שנים לאחר, ה' מנסה לו לגדול בי. הוא אמר לי, אני לא גדלתי, אני גדלתי של אח שלי. אם תרשמו אח שלי, כל מה שאתה אומר לי, אני אעשה. אני אמר, אתה יכול לגדול בישיבה? הוא אמר, כן. אוקיי, בואו נכנס לישיבה, נתן לי לדבר עם אחת אשתך. ה' עשו לי, בעקבי חברי טוב שלי, קיבל את אחת אשתו לביתה, ונפגשו אותה. אני פשוט קיבלתי אותה, אבל חברי שלי, באמת, עם אשתו, קיבלו את הילדה הזאת, עשו להם דבר רליגי בביתה שלהם. אבל הוא, אני נכנס לו לישיבה. עכשיו הוא ראש כולל, הוא מנהל, מנהל גמר אדר בכולל. אז, תחשבו עכשיו, האנשים שספורטים קירוב, הם קוראים לזה ככה. 20 שנים הוא מייצג תורה, גמרא, תשעים מלחמת, הוא בא ללמוד כל יום. הכול יכול ללמוד. הם לא יכולים לעשות את זה. הם לא יכולים לעשות את זה. אתה בא לשמיים ואומר, אתה יש 30 שנים למייצג תורה. אני? אני פשוט לא יכול ללמוד. מה זאת אומרת, אני מייצג תורה? מי מייצג תורה? אתה לא הלכת ללכת לתורה, אבל אתה רואה את האנחה הזה? הוא חכם גדול. תודה על הספורט שלך, אם הוא יכן בעל תשובה. זה עובד עכשיו. אז, אבותיי, הקבוצה של כל ההתפתחה הזו, אפילו אם דברים לפעמים נראים משמעותיים, אפילו אם דברים לפעמים נראים משמעותיים ומגעולים, וזה קשה לנו להבין, אני מבטיח לכם, הכול יהיה 100% מבין. אני רוצה לראות לכם מה שקראנו על השבת באפתרה. קצת מהקטעים של האפתרה. אני זוכר שהאפתרה, השבת הייתה ראש חודש ניסן. השבת, ראש חודש, ואנחנו קיבלנו על השבת, שלוש ספרי תורה. זה מאוד ררק, אבל אתה קיבל שלוש ספרי תורה. אז מה שאנחנו היינו מנצחים ללכת על שבת, אנחנו היינו מנצחים ללכת, והארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער. ארבעה מצורעים, היו ארבעה אנשים שהיו מצורעים, אתם נכנסו להם לביטחון. אחת שבועה. ואלה ארבעה אנשים הלכו ואמרו למדינת ישראל שהגוהים הלכו ושחררו הרבה אוכל, כי כולם היו אוהבים. ובגלל זה הגוהים הלכו, הם נמצאו אוכל ולא מי שמור. זה קצת אשור, למה? בגלל למה אשם צריך ארבעה אנשים רעים שמועים ללשון הרעה, וקיבלו התגובה, והם היו אייסולטים מהמדינה, שהתגובה הייתה מהם. אשם לא יכול למצוא צדיק לסביב המדינה היהודית. זו, בגלל זה, האגב, שהזייניסט הרליגי הם משתמשים, למה הם ניחשו עם הציוניסטים הקומייניסטים, ללחוץ על המדינת ישראל. תזכרו, במלכות יש שתי צדקות, יש סטמר, שזה מאוד אקסטרום לברית, זאת אומרת, אנחנו לא נעבור עם הציונים, עם הציוניסטים, בלעד מה. אנחנו לא נעבור עם מחללי שבת, אנחנו לא נעבור עם קומוניסטים, אנחנו לא נעבור עם אנשים עם אידאולוגיה מגניבה, כל האידאולוגיה של הקומוניסטים, יהודים, שהם באים מרשה ומפולן, אנחנו לא רוצים שום דבר לעשות עם הם. ומדינת ישראל היא עכשיו כושר, אנחנו נותנים למשיח, נתן למשיח לתת את זה. אנחנו לא רוצים מדינת שרשאים לתת את זה. זה סאטמר. ואז יש את הדתיים לאומיים. אלה שעובדים בנידד ימאקה. הם מוצאים את יום ההחלטה, הם הולכים לארמות, הם אשמעים את הארמות. הם בפוליטיקה. כשהם שואלים להם, איך הצלחתם עם האנשים הכי חייבים, שהם אוהבים תורה כל כך הרבה, והם כולם קומיוניסטים, והם כולם מנצחים וחייבים לליגיון, איך הצלחתם להצליח להצליח במדינה? איך שתהיה כאילו קבוצה אחת? כשאתה מוגבל להתקבל עם אנשים רעיונים, אתה יודע, אפילו אם יש לך קורס, קורס מיוחד, אבל כשכך? התגובה שלהם הייתה הפטרה הזאת. הפטרה הזאת. לפעמים השם מביא החיים של אנשים רעיונים. אלה שהם קיבלו, והם קיבלו את הבריטים, והם קיבלו אותם מאז ישראל, ואז הם קיבלו את הערבים ב-1947, כולם כמעט היו מחללי שבת. הם היו בקיבוצים, מושבים, אנטי-רליגיים. למה ה' צריך לתת לנו את המדינת ישראל מבן גוריון ומכל אלה האלה? התגובה היא, את השאלה הזאת בעבודה. ואחר כך, כשאנחנו צריכים לראות. וארבעה אנשים היו מצורעים פתח השער ואומרו איש אל רעהו, מה אנחנו יושבים פה? אדמתנו. אנחנו נשאר. בואו ננסה למצוא אוכל בגויים. השם מפחד את הגויים. הגויים הלכו. הם חשבו שמישהו מנצח אותם. ואז הם הלכו ואמרו לכל המדינות היהודית, קם, יש אוכל. נמצא אוכל. אז הציונים אמרו, אתם רואים? תראו. אנחנו פרוו אתכם שרובם אשם מביא את החיים של אנשים רעיונים. לאחר כך הוא יכול להכניס אותם בגלל מה שהם עשו, בטח. אבל למהלך זה, אשם השתתף אותם בשביל החיים. כל חומה שיש אורדה אחרת. כל שם יש אורדה אחרת. טוב. אני רוצה לראות משהו אחר. אז... ההפתרה האחרונה שראינו, החודש הזה לכם ראש חודשים. החודש של ניסן, לדבר של התורה, זה התחיל של סייקל. של ניסן לניסן. יש שני מיוחדים, של תשרי לתשרי, ולניסן לניסן. אז התורה מפריעה ליהודים, דברו על קול הדת ישראל, על ידי ניסן, תזכרו, שבת הוא ראש חודש. כמה זה יהיה 10 יום ניסן? בשבוע שבוע זה יהיה 8 יום, בשבוע יהיה 9 יום, בשבוע יהיה 10 יום. זה נכון, ארבעה יום לפני לילה סדר. ב-10 יום, אתה מבקש גות. כל קבוצה יש לך גות. באג'יפדיה. תמיד, כמה אנשים יצטרפים לכל גות? 1 שניה, מהלם, מהלם, מבקשו מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מהלם, מה והאג'יפים לא יכולים לעשות קרקע. כמו שאני ראיתי עוד פעם, תחשבו שאתם באים לכם הקריסטינים פה בניו יורק, אתם הולכים לכל החרצות, אתם קטנים את הקרקע, מהחור. אתם מביאים את הכל למידה של המדינת הראשונה, אתם עובדים על קרקע גדול, והגויים יגידים, מה זה? למה אתם קלטים את כל הקרקעים של החרצות שלנו? מחר אנחנו נעשה גדול גדול, ואנחנו נעשה ברביקה על הקרקעים שלכם פה. אתם יודעים מה יקרה? ריאטים. כולם ירחקו, יקבלו אותם אותם, אותם, אותם, אותם, אותם, אותם, אותם, אותם, אותם, אותם, אותם, אותם, אותם, אותם, א� במקרה של לדבר. איך יכולים לדמות אדם, אדם? היהודים דמוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו תקחו את כל השיפה באקדמיה ותגידו להם שזה תהיה בסופו של זמן גוג' גוג'ה ואוסוו. גוג' גוג'ה? כן, זה יהיה חלום, טוב. חלום, חלום. אתם שמרו את זה כל הלילה. האקדמיה, החברה, אתם שמרו את זו אשתה. פטמה, אתם שמרו את מה שאני שמרה? כן, הם שמרו את ה' שלנו כל הלילה, הם בוחריאנים. ואין להם משהו שיכולים לעשות. אין להם משהו שיכולים לעשות. שלושה ימים! זה באמת המירקול של התפקידה. ואז התורה אומרת שאתם תאכלו בפעם, ולא בלילה, אני אקבל את כל קבוצה הראשונה. אף אחד יאכל חמץ, ישראל יהיה קטן, מהיום הראשון למיום השבוע. שבעים ימים, פה באמריקה זה שבעים ימים, כי זה אגזיין. אנחנו מאוד קטנים בהם, רבותיי. אנחנו ממש מאוד קטנים. זהו, פסח זה פה. עכשיו, אתם יודעים את הגמרא, הוא אומר, הגמרא הכי נכון הוא להשתתף, וההלכה תהיה במשך ניסן, שאנחנו פשוט התחלנו עליהן בשבת. כמו שההלכה היהה בזמן השבוע. למה? בגלל שהצלחנו בפס אובר אף פעם זאת אומרת שהפעילה הבאה תהיה גם בפס אובר? התגובה היא שכל פעם שמשהו גדול יקרה למלכת היהודית את החיים הספירטואליים של זה נמצא בסייקל כל שנה. כמו שאחד נכנס, כל שנה זה יורצאי, זה יום ספציאלי בשלו. כשאשם קח אותנו מאליג'יפט, כל יום בלילה סדר, זה יום ספציאלי הלילה. איזה יום מיוחד. ליל שימורים. יש לכם איזה חופש מיוחד. זה למה אנחנו לא צריכים להחליט את הדור. תחליטו את הדור ותביאו קלאס של אליהו הנביא עם ויין, שתבואו. יש שאלה טובה בהלכה. מישהו שואל את חברתו לראות לו איזה דיימנט רינג. רואה את זה בפנים שלך. ובלילה של פסט-אובר, גוי הלכה וארגן את זה. איך הוא הלכה? הכתובה הייתה חלקה. הכתובה באה, גוי הלכה, והכתובה נפגעה שם, במידה של הלילה. כולם הלכו לנסוע אחרי הסדר. גוי הראה כל מיני דברים, והראה את הרגל, ארגן את זה. אונר הרגל בא אליו, איפה רגליי? הוא היה ארגן אחרי הלילה של הסדר. כשאנחנו נפגענו אחרי ארבע גלסים של ויין, כולם נפגעו טוב. הגורי בא וסטול את זה. אוקיי, אתה צריך לתת לי את זה. למה? אני עושה לך את החברה שלך ואני צריך לתת לך את זה? כן. בגלל שזה נגלגנט. אם זה לא נגלגנט על ידי שלך, אתה לא צריך לתת לי את זה. אתה שואל בבדין שזה לא נגלגנט, ואתה לא צריך לתת לי את זה. אני נפגש. זה נפגש שלי. אבל בגלל שהיה נגלגנט על ידי שלך, זאת אומרת, אתה לא נפגש את הדור, אתה צריך לתת לי את זה. זו הלכה. אם מישהו מבקש לך לקחת קשה שלו לישראל, תעשה לי את זה, קח 5,000 דולר ותתן לו למהלכים שלי בישראל. אוקיי, אז הוא נותן 5,000 דולר לגלגל. הוא רואה את זה, זה בגלגל. כמו שזה בגלגל שלו, אם מישהו נותן לו מזרח ונרד אותו, הוא לא צריך לתת 5,000 דולר. אבל מה יקרה אם הוא קח את הגלגל, נותן לו על המערכת והלכה לבית הלב ל-20 דקות, בטח. ושחרר את הגלגל על המעטה. ואז, לפני שהצלחנו, הכבוד נפגע. אחד מהמנהלים השחרר את הגלגל ושחרר את הגלגל. בגלל שהייתה נגלגנציה, הייתה צריכה לתת 5,000 דולר למישהו שתתן לך הכבוד. אז כמו שלא הייתה נגלגנציה, אתה לא צריך לתת. כשהייתה נגלגנציה, פשיעה, הייתה צריכה לתת. אז האנשים אמרים, זה לא היה פשיעה. התורה אומרת שבלילה ה-15 של ניסן, בלילה של לילה סדר, יש סביבה ספציאלית לנשים יהודים. זה למה הייתי מניח על הסביבה הזאת. אני לא עשיתי משהו אחר. אנחנו אולי חייבים לתורה או לא חייבים לתורה. איך אני צריך לדעת שבלילה של לילה סדר, ארגון יצא ותרחק בלילה? לא? אם אתה המבחן עכשיו, מה אתה עושה? הוא צריך לבחן? זאת נגלגנציה? או בגלל שכל אחד עושה את זה הלילה, הם יולדים את הדור? אה? אוקיי, אז שתי אנשים... אה, מאוד טוב. אז אתה צריך להיות צדיק, עדיף, עם עצמך. כשאחד נותן לך מילה לראות, אתה צריך להיות מיוחד עליו. למה? אולי הוא לא יש לך את ההתנגדות שאתה יש לו. רק בגלל שהה' יכול לעשות לך מירה, זה לא אומר שזה יכול לעשות לו. אם ה' לא יכול לעשות לו מירה, אתה מנצח, כי הוא נתן לך את הדבר שאתה צריך להשתתף. אז אתה צריך להשתתף את זה בצורה נטרלית. אני רוצה לראות לכם כמה דברים לפני שהזמן יצא. אחר כך אנחנו נבין איך זה עובד. זו תהיה תורת המצורה. אחת הטובות של התורה היא לדבר על לשון הרע. וזו תורה מאוד קומית. לגבי העובדה, זה כמעט אימפסיבל למצוא יום שלך שאתה לא תקרא ללשון הרע. ביותר של הלשון הרע, אתה לא באמת מרצה לצחוק את אדם. פשוט קוראים. אתם יודעים, איזה קוראים הם על הנשונליטה של אדם. מרוקאי, תימני, אשכנזי, פרסי, בוחרי. זה כבר לשון ערה. למה? למה צריך להביא את זה? אם תביא את זה, זאת אומרת שיש לך משהו טוב עם הקבוצה הזאת. זה כבר רע. לשון ערה יכולה גם להיות כשאתה מושג את הראש, מישהו אומר לך על מישהו, ואתה הולך... ככה עם הראש. זו רשונה רעה. זו לפעמים גבוהה יותר מאשר להגיד שאלה רעות עליו. אוו, הזה חזק. אוקיי. עכשיו הוא יודע שזה חזק, אבל זהו. כל מה אחר זה בסדר. אבל אם אתה הולך ככה, הוא יחזק 500 דברים עכשיו. אולי הוא חזק, אולי הוא חזק, אולי הוא מגניב, אולי הוא מגניב, אולי הוא זה, אולי הוא זה, הוא לא ידע מה זאת או אתה יכול ללכת ככה עם היד אה, עזב אותי ממנו, תרחקי מהרגע הזה זה יכול להיות 500 דברים מה זאת אומרת תרחקי? מי יודע מה הוא עשה לו? אני לא רוצה שיהיה לו משהו לדבר למה אני לא הגעתי, אני אקבלת אתכם, אני לא נשמע טוב למה אני לא הגעתי? בגלל שהרגע הזה הלכה ככה הוא יכול לנצח את השידוך תגידי לי, אני רוצה להתגלגל עם הילד שלי של הקבוצה הזאת. מה אתה חושב? אהה. אהה. זאת חשונה רעה. סטייל ישראלי. אני עשיתי עבודה עם מישהו, אני אמרתי לך פעמים, הוא היה גביל גדול. ברוך השם, השם נפגע אותו מהתנועה. אבל לפני שנפגע אותו, כשהוא רצה להגיד משהו שטוען על מישהו הוא עושה את זה בצורה פוליטית נכונה. תן לי לך דוגמה. אני שואל אותו, אני צריך ללמוד עם האנחה הזאת? הוא עושה ככה. מה זאת אומרת? תעזור לי. או הוא עושה ככה. קומידיאן, הוא יש... אקספרשינס. אתה יודע? מה אתה צריך לומר על מיסטר אקס? אני רוצה לא לדבר. או, אין שאלות. אה, אתה לא יש לך משהו טוב לדבר, אין שאלות. גמרת על הבן אדם, אתה הכניס אותו. בואו נתן לכם כמה דוגמאות מה שאנחנו מדברים עליו. זאת תורת המצורה. It's written in Megilat Echa chapter 3 verse 40. נחפסה דרכנו ונחקורה ונשובה עד השם. נחפסה means we search. דרכנו, our ways. ונחקורה, we will investigate. ונשובה, we will return. עד השם, all the way to G-d. We will search our ways and investigate. ונחפש כל הדרך אל ה' מה זאת אומרת נחפשה דרכנו ונחקורה נחפשה זאת אומרת לבחור לבחור את הדרך ומאחר כך באה דרך אחר ונחקור את זה מה זאת אומרת? למה צריכים דרכים? למה צריכים נחפשה דרכנו ונחקורה? אז יש שתי דרכים בתשובה אחד זה להיכנס לרחוב הנכון, זאת אומרת, עכשיו אתה על הדרך לרשם. אבל זה לא יותר. רק בגלל שאתה ביקשת קיפה וציצית, ואתה הגיע לסינגאג או ישיבה, זאת אומרת שאתה נכנס לרחוב הנכון. עד עכשיו אתה מנסה ללכת לדרך נכונה, ובאחר כך אתה עשה חלק נכון, ואתה הגיע לרחוב הנכון. אבל זה לא יותר, אם אתה בדרך הנכון. אתה צריך לדבר איפה התפקיד שלך. זה נקרא נחקורה. אתה צריך לבחור כל דבר קטן. חקירה. מה זה נכון, מה זה לא נכון? איך אני צריך לעשות את זה? מה זה טוב לי? בפרשת הזאת, כשאחרון קיבל לפרסי, צרת, אתה מביא אותו לכהן. לכהן. כהן בבית המקדש. הכהן צריך לבחור את הלב שלו. הכהן אומר, אם זה פיור או לא פיור. מה שהכהן אומר, זו הלכה. לא פיור, איסולציה. פיור, פחות. השאלה של כהן עושה ריאליטה. כמו אשם מדבר. אשם אומר, אתה צריך להיות פחות. זה היה פחות. הכהן אומר, פיור, אתה פיור. אתה לא פיור, אתה לא פיור. אין משהו שאתה יכול לעשות על זה. הקהילה של הקהילה. אבל אני רוצה להגיד לך משהו אינפקד. בפסוק הוא אומר, וראה הקהילה, ואחרי זה הוא אומר, וראה הוא הקהילה. שני פעמים, בוודאי. במקום הוא אומר, וראה הקהילה, ואחרי זה הוא אומר וראהו הכהן מה זאת אומרת ראהו? בעברית הרבה פעמים יש קומבינציה של שתי שאלות בין אחת גם באנגלית, הם נכניסו את הלילה הזאת על הרגל וזה נכניס שני שאלות לדבר אחד. בתורה, זו הסורס של זה. ראה הוא, זה כמו ראה אותו, הקוהן יראה אותו. במקום להכניס שני שאלות, וראה אותו הקוהן, אתה יכול לכניס שני שאלות, וראה הוא הקוהן, שני שאלות. אבל אני לא מבין, לא יש שאלה אחרת בתורה. אם יש לך שם שזה לא נכון, זאת אומרת שיש משהו שאתה יכול ללמוד מזה. במקרה הוא אמר שהכהן נראה את השלב שלו, נראה את כהן וראה הכהן, ולאחר זה הוא אמר, וראה הוא הכהן. למה צריך לכתוב שכהן צריכה להראות אותו שני פעמים בוודאי? אנחנו נכנעים. אנחנו נכנעים את זה כבר, מהכהן הראשונה. עכשיו אתם תשמעו משהו אינפקטי. יש משהו שהכהן לוקח את השלישה וראה שהשלישה יש פרובל. אבל הכהן לא רק מבחינה את השלישה, הוא מבחינה את המנטל של האדם, את הזמן הזה גם. תן לי לתת לך דוגמא. הגמרה אומר, מה יקרה אם חתן נתן לך, אמר לשון עריה בשלישה שלו, אבל הם נתנים, הוא אמר לאמא שלו, אופי, אמא שלך מגניבה ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה. כל השבוע שבעה ברכות, פרטים, הבוחרים מביאים איזה יום טוב, והסירים והאשכנזים מביאים איזה מפלטה, כל הלילה, סביבה. הם שואלים, איזה מושה החתן בפחד? מה? הלילה האחרונה נתנו לבית, למה... אתם יכולים להביא בפחדה? קוורנטין. מה? הם קיבלו קוויד. בביתו שלו. זה קרה לדברים חתנים. בביתו שלהם הם קיבלו קוויד. אז רבותיי, זה הרבה פחות ממה שקורה בקוביד. כי זו גדולה גדולה. קוביד, אף אחד לא יכול לדעת. תשתה בבית, תשכח קצת, וזה סוף. אם תשתה חי. אבל פה, כולם יודעים שהם נחשפו אתכם. כולם יודעים שהם נחשפו אתכם בגלל שאתם סינרים. בגלל שאתם מדברים על השעונרה. ביום של החולה שלכם. כל השבוע. אז מה שאתם עושים? חתן, אתם נתן להם להציג את השבוע. זאת מה שזאת אומרת, ורעה וכהן, שנייה. ראשית, ראשית הוא מבחינה. אם הבחינה בסדר, הוא יכול ללכת. מה יקרה אם הבחינה לא בסדר? אם הוא יכול להגיד תמה, הוא יכול להגיד לו להיכנס לקריאנטין. אז מה אנחנו יכולים לעשות? הוא לא יכול להגיד תמה. הוא יכול להגיד תאור. למה? הוא צריך לסגור את השבוע שלו, של השבע ברכות, של הוועדה, כדי להיות עם אישה שלו. זה יחסיד את השבוע שלו לפני שזה התחיל. אז מה שאתם רואים מפה? שהחכם... יש את הכוח... ללכת, לסייע את ההלכה. יש הרבה דוגמאות כזאת. הרבה דוגמאות. הרבה פעמים, בספר מעיין עומר, יש רבי רבי נאקי בישראל, הוא ככה כתוב 20 קטעים, קטעים ותשובות שאנשים שואלים רבו ודיה יוסף בפרסום קטעים קטעים, קטעים בלבדים אני אתן לכם דוגמא, רבו ודיה יוסף היה מאוד מאוד מגניב לבריחים בפרסומות, הוא מגניב לבריחים שעובדים עם בריחים לא רק זה, בוודאי שאחת מהמדברים שהוא מדבר עליו בגלגל, אצל הכושר, אצל המדס, אחד מהם הלכה ואומר לו, עם כבוד הרב, אתה הולך לרחוץ את הגלגל והגלגל, אבל אחת שלך עובדת בירושלים ברחוב עם גלגל. אז הוא חשב שאולי הוא יתעורר את הרבי, אולי הוא צריך להחליט את המדעות שלו, אולי הוא לא ידע ששבתו שלו עושה דבר עם הרגל. מה שאתם חושבים שהרבי אותו אותו? יש מספיק מקום בגהינום גם בשבילה. יש מספיק מקום בגהינום גם בשבילה. זהו, זה לא היה פוליטי. אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה יש מספיק מקום בגיהנום בשבילה, אז הוא היה מאוד מגניב לגיהנום אבל לפעמים, כשהאנגלית הייתה מאוד מגניבה וההתקדמה הייתה מגניבה, זאת אומרת, הבעיות של השאלה, הכל מתקדם, האנגלית אינסקירה בצפון שלה, היא לא רוצה לחיות והיא אמרה לרזמן, אני לא יכולה ללכת יותר עם זה, אני צריך לקחת את עצמי רגל. אני לא רוצה להיות ככה. אתה יודע, היא מאוד פחות באמונה, במנהלה שלה. כך הרבה פעמים רב עובדיה יוסף אמר, איגנור את זה, זאת אומרת, בואו נעשה את זה. הוא היה מאוד נגד זה. למה? אפילו כשאנשיה באה שהיא לא רוצה לקבל רגע את הרגע, בעלה תשובה, היא מוכנה לעשות כל מה, אבל היא לא רוצה לקבל את הרגע, הוא אמר לאזמן להתמודד להשתתף רגע, אבל אתה מדבר על רגעים כל יום, או כל רגע. לאנשים במקום נכון, בטח, אבל לאנשים כזה, היא פשוט מתחילה להיות רליגיית, בואו נעשה לה פשוט. שש שבועות אחר כך היא תקשור לדבר שלי על איך הרבה אני מגניב לבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבלבל לעשות דברים מבחינת הסיכונות של הסיטואציה עכשיו. זה מחר. מחר, כי אמרנו על זה בשבוע, אנחנו נעשה את זה מחר. אז רבותיי, בואו נראה, אם מישהו יראה פרובלמים וסופרים יקרים לו, הוא צריך לבחור ולבחור ולבחור מה הוא עושה בשבילה שלו. לא רק הוא לא יכול להפסיד את השם, או להשכח את השם, או להשתמש שהשם אוהב אותו ושהשם לא אהב אותי, כל הדבר הזה שקוראים לאדם כל הזמן. כמושהו שתהיה משהו שקורה לך, פשוט תתחיל לתפקיד. מה עשיתי היום, אשר, היום לפני? מה התחלתי לעשות קצת מאחורי ההופעה? אני עשיתי חלום בעצמי. בואו נתפקיד. לפעמים אתה לא תחזור לראשון. זה יכול להיות משהו שעשיתי עשרה שנים. וההתפקיד של השם סוף, כי הוא לא עשה תשובה עשרה שנים. אז התפקיד התחל. אבל העקבות שאתם מבחינות ומבחינות כבר ירדו אתכם. למה? בגלל שזה מראה אתכם, שום דבר אינספק, שום דבר אינספק, שום דבר אינספק, שום דבר אינספק, שום שום דבר אינספק, שום דבר אינספק, שום דבר אינספק, שום דבר אינספק, שום דבר אינספק, שום דבר אינספק, שום דבר אינספק, שום דבר אינספק, שום דבר אינספק, שום דבר אינספק, שום דבר אינ קולטים. אחד מהקולטים של בלאכליסט שלי, אחד הזמנים שאני הייתי בבר המצווה, באנגלווד, נוג'רזי, בר המצווה, בשבת. הוא היה שם, הוא חי שם. אז אני סיימתי בטבל אחד, הם יושבים בטבל אחר, בטבל רחוב, הרבה אנשים. זה היה סעודה שלישית בשבת. בין מנחה וערבית סעודה שלישית. סעודה ומדברות. אז אמא או אבא של הילד אמר לסעודה לדבר. אז הסעודה התחילה ואני צריך לדבר אחריו. ברוך השם שהשם יכול להורג את זה, שהוא יהיה הראשון ואני השני. אם הוא יהיה בצד אחר זה יהיה חלום. אז הסעודה התחילה הקלאון הלכה וזו הייתה השפה שלו. אתם לא תאכלו על זה. אני לא יכול להאמין שיש לכם כל כך הרבה קלאונים. הוא הלכה. אני רוצה להגיד לכם שאני חי ומתחיל להתאמן עם ה' כל הזמן. כולם! זה לא חשבותנו, זה חשבותכם! אני רק מגיע מישראל. אני רואה מה הערבים עושים ליהודים שם. כמה שנים יוצאים ככה? כמה זמן תשכחו אותנו על זה? זה חשבותכם! אתם יכולים להחליט את זה! אתם צריכים להחליט את זה! כולכם להחליט אותנו! אני לא יכול להתאמן! זו הייתה הספירה הזאת. קופר קומפלט. מישהו כזה, אתה לא יכול להניח במיניאן, אתה יכול להניח במיניאן, אתה יכול להניח במיניאן, אתה יכול להניח במיניאן, אתה יכול להניח במיניאן, אתה יכול להניח במיניאן, אתה יכול להניח במיניאן, אתה יכול להניח במיניאן, אתה יכול להניח במיניאן, אתה יכול להניח במיניאן, אתה יכול להניח במיניאן, להניח במיניאן, אתה יכול להניח במיניאן, אתה יכול להניח במיניאן, אתה יכול להנ אף אחד לא יוצא מבקש לא רק לבנות אשם או לשאול שאלות על אשם, אלא גם לחשוב שאשם עשה לי משהו שאני לא חייבת את ההרסייה שלו. לחשוב! זאת, בגלל זה, הגדולה של אברהם אבינו. הגדולה של אברהם אבינו היא לא שהוא נתן ליצחק את ההקדה. אני תעשה את זה, אתה תעשה את זה, היא תעשה את זה, כל אחד תעשה את זה. הערבים תעשו את זה, אנחנו לא תעשו את זה. אם אשם אמר לך, קח את הילד שלך ושחרר אותו לנהיג, יש לך שולחן. אתה יודע שזה יפה, את הקהל שלך יפה. שתי שנים אתה תהיה דפוס בבית, אולי אחרי זה. כן, אבל אתה תעשה את זה. בגלל שאתה לא יכול להגיד לא לאשם. כולם מבינים את זה. אז מה זה כל כך גדול? ולמה אף אחד לא נותן כמעט קרדיט ליצחק שהצליח ללכת ולהתגלגל? זה לא ילד קטן, הוא היה 37 שנים. הוא יכול להגיד לאבא שלו, אבא, כולם עם את האמצעות שלך. אתה צריך למצוא מישהו אחר לעשות אקספרימנטים על זה. אני אוהב את עצמי, ואני לא מעניין למות עכשיו. אני 37, אני לא מתהיל, אני לא יש לי ילדים. מה זה? לא, אבל ה' אמר לי. ה' אמר לך? אמרו לו להגיד לך להפסיד את עצמך. אני אינדיפלנטי. בר מצווה שלי היה הרבה זמן, 23 שנה. אז, רבותיי, הגדול של אברהם, אין שזה נכון, הגדול של אברהם, שאחרי שישם אמן לו, אתה תהיה עם בני שתוכל להוכיח אותך. אליעזר, שלך, לא תוכל להוכיח אותך. ולאחר כל אלה שנה, אשם אמר לאברהם, אמר לגויים, אני לא מעניין שהם נפגשו את הילדים לבריאה, לספרדם אותם לגד. זה לא מה שחיים עושים, לקחת ביבי שהיה נפגש ולשחרר אותו. אני לא מעניין בזה. אז אברהם היה בקריא לגויים להחליט מה שהם עושים. ועכשיו הם היו בסוף ילדים, כשהם 100 שנים. והוא יעשה את הדבר האלה שהוא אמר להם לא לעשות את כל הזמן. לשחרר את ביתו. והשם מבטיח להם שביתו יכול להכניע אתכם. ועכשיו הוא אומר להם ללכת ולשחרר אותו. איך זה יכול להיות? כל מה שאתה אמנם אמנם אמנם אמנם אמנם אמנם אמנם אמנם אמנם אמנם אמנם אמנם אמנם אמנם וכשהשם אמר לו לא לדעת עליו, הוא אמר, תן לי לפחות לקחת קצת מלחמה, משהו, כדי לקחת את המצווה. הוא היה מפחד לעשות את זה. למה? השם אמר לי לעשות את זה. אני הולך לעשות את זה בלי שאלות. אז זו כל הידיעה פה, רבותיי. מישהו שרואה שישורים באים עליו, יבחר את עצמם שלו ויבחר. עכשיו, רבותיי, איך הרבה מינים של חלומים של חלומים יש לנו עכשיו אנחנו נלך לראות לסון בלפרסים אחד הוא סט השני הוא ספחת השני הוא בארת השני הוא צרעת ארבעה חלומים של חלומים אחרות אחתם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם אחריותם עושה אחריותם אחריותם אח איכות טובה לאדם אדם. פשוט עושה איכות טובה לאדם אדם, זה נקרא מצורה. כמה אנשים היו על פי הפירמיד, ופגשו בגלל הלשון הרע? הם נפגשו את העולם הבא, הם נפגשו את הכל. כמה אנשים? הגמרא מביא, זה מבחינת מזכירה. הראשון, הראשון בלעם בן באו, המלך של הגויים. כל מה שמושה היה יכול להצליח, הוא היה יכול להצליח. יהודי הדעת עליון. השם מדבר אותו. אפילו שזה היה רשע מאוד רעיון, אבל הוא היה הממשל של הגויים. הוא יכול להכרס, הגויים קבלו אותו, בלעק קבלו אותו להכרס. הוא היה מלך. אז בלעם He lost his Olam Abba, the Gemara and Sanhedrin say. Meaning from here you learn that the Goyim has Olam Abba. The Goyim has a share to the world to come. Only Goyim that are not idol worshippers. Goyim that are idol... I remember last week I spoke about about a case of Goya. Goy, that helps his parents. He became רבי גנטיל. הוא לא עדיין קריסטי. אבל אבותיו עדיין קריסטיים. קריסטייה זו עבודה אידאל. הוא התחשב, הוא שואל, קודם הוא שואל אותי באי-מייל, האם אני מוכן לתת זמן לאבותי כל מילה, ידעים שהם יושבים את זה ללכת לבית, כל הדברים האלה, ולעבוד עם ה' אחר. זה נגד ההורים. אז זו שאלה טובה. אנחנו דיברנו על זה בלילה האחרונה. אתם יודעים איך הרבה שאלות כזאת קיבלתי השבועה? מהגויים? אתם לא יודעים איך הרבה גויים הלכו ממלכת הלכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכ והפוסקים מדברים על זה. אז הגמרא אומר בי-לאם לא יש עולם חי לבוא, הגמרא אומר זאת אומרת שיש עולם חי לבוא אחרי גועים, כי אם כל הגועים לא יש עולם חי לבוא, מה זה החברה שבי-לאם לא יש? מפה אנחנו נלמד שהגנטים הנכונים, הם יום גועים. טוב. למה בילם נפגש את חיים שלו לבית שלו? למה? בגלל, אתה יכול לראות, הוא היה מנסה עבודה במותו שלו, במותו שלו. מן הרם ינחני בלאק מלך מואב מעררי קדם. מה הוא מעררי קדם? מן רמי עולם איתה. אתה היית בקטע של העולם, ואתה הלכת לתחום של האל לתחום של גאהנום טוב עכשיו אנחנו מדברים על איזה יהודים דואג אהדומי דואג אהדומי היה במקום הכי גדול של התורה שאתה יכול להצליח לצלם, נכון? היה אחד מנהלים של רבי קינג סול היום הוא דואג אהדומי זה בסמואל איי 21 ורס 8 ויאן דואג האדומי דואג האדומי, הוא אמר ראיתי את בן ישראל, ראיתי דוד הוא ידע ששאול מבקש דוד הוא מפחד אותו והוא רוצה לתת לו אינפורמציה נכון והיום אמר המלך לדואג המלך אמר לדואג סוב אתה הופגע הוא אמר לו שדוד הלכה לנוב והכהן גיבה לו ברית לאכול. איך יכולה שהכהן לגיבה לו ברית לאכול כשדוד מגניב אפרק? אתה לא צריך להצליח עם מישהו שייכול לאכול את הכהן. אז הוא אמר לדוראה, נפגש את כל הכהנים שיש שם. אתה נפגש לי את האינפורמציה, אתה נפגש אותם כולם. זה מה שהם נפגשו את כל נוף עיר הכהנים. איפה זה? אתה יודע איפה זה נוף? איפה זה בירושלים? כשאתה יכול ללכת לירושלים, יש חברה שנקרא רמות. כשאתה יכול ללכת לרמות, יש לך גב של שמואל, סמואל, הפרופט. ברחוב הרחוב, יש חברה שם. היא נקראת הר שמואל, גבעת זאב. יש הרבה גבים שם. שם, אחד החכם בירושלים אמר לי, היא הייתה עיר הכהנים. כאן הם מורידים את כל הקוהנים, זה נכון כאן, בצד רמות. זהו כל הסיפורים, אתם רואים את הארץ, אתם רואים את הארץ כאן, אני מבקש כאן, רואים את המחילות, ואני חושב על עצמי, אני רואה את המחילות והכל האלה בגלל זה, את המחילות כאן, ואני חושב על עצמי, כאן קינג דויד הלכה, סמואל הלכה, כל אלה האמונים, קינג סול, דיס דוהג, הרשה, כל אלה נמצאים. אחי טופל, כל אלה אנשים. אחי טופל. אחי טופל ראה שתגובה שלו עברה עכשיו. הוא נותן תגובה לאב שלום ללכת נגד את אבא שלו, דוד. הוא אמר, אתה לא יכול ללכת נגד אבא שלך קטנית. אולי אתה יכול ללכת בטח נגד את אבא שלך כאילו הוא אמיתו הכי גדול, בלי מרצה, או אתה לא תצליח. במקרה של מנסה לעבוד בין אב-שלום ואת אבא שלו, דוד, הוא מנסה, רצה אב-שלום לעבוד, רווח, נגד דוד, ושהוא יכול להיות במקום טוב אחרי זה. אני מספור אתכם עכשיו, כשאתה תהיה רב ואתה מותר את אבא שלך ואתה מנסה להחליט מותך, אל תשכחי מי יעזור לך עם הרגל לתהיה רב. אבל כשהרגל שלו עכשיו נפגש, מה קרה לו? הוא הלכה ונפגש סוויסיד. ומישהו שנפגש סוויסיד, הוא לא יכול ללכת. אז אב שלום היה החכם הכי גדול שעדיין דוד עשה לו שאלות בהלכה. ומה הייתה איתו? עשה סוויסיד. ופגש את עולם הבא. מה קרה לכל התורה שלו? הוא הלך לדרן. הכל נפגש. ויצא אל ביתו, הוא הלך לביתו ונפגש את עצמו. ויש אחד אחר, גחזי. גחזי. גחזי, היה רב גוהים, שם הוא נאמן. הוא בא אלישה, ואלישה אמרה לו, אתה צריך ללכת ולתת ממהל של גורדן. נכון? איך הוא ידע? נער הירדן, מתחיל עם נון, מתחיל עם נון. נאמן, מתחיל עם נון, מתחיל עם נון. זאת ענקה של העיר. הנאמן הייתה עם אבות, איזה דוקטור הוא הלכה, אף אחד לא יכול לסביב אותו. אף אחד. הם אמרו לו, תלכי לבית היהודי, אלישה. הוא מלך אליהו הנביא, הוא מלך רעיון. תלכי לבית היהודי. אתה לא תפסק את זה. אתה לא תשכח את זה. תלכי לבית היהודי, ותראו מה הוא צריך לומר. הוא בא אליו, הוא אמר, תלכי לבית היהודי, שבעה פעמים בגרמת ג'ורדן, והכול יהיה בסדר. ומה קרה? הוא נפגע. עכשיו הוא ראה את הנכון, הוא רוצה לתת לו מילה גדולה. הוא רב, הוא מאוד גדול. אז הוא רוצה לתת לו משהו מאוד מיוחד. ואלישה אמרה, לא, אני לא אקבל לך מילה, אף משהו. מה קרה? הזה, גרידי, גחזי, היה האסיסטנט של אלישה, הלך אחריו. היי, היי, היי, אני כאן. אתה יכול לתת לי את זה. זה יותר או יותר הסטוריה, אני פעם באחת מהקבוצה אמרתי את כל הסטוריה, את יודעת, בפרסה גדולה. אז מה קרה? הוא אמר לו, אלישה, צרה את נאמן, תדבק בך ובזרחה עד עולם. הוא נאמן לו. הלפרסים שהם הלכו מזה, גוי נאמן, יתקבלו לך ולעצמכם ללמוד. אמר רבי פדאט, רבי פדאטי נגמרה, הוא היה עם הילד רבי אלעזר בן פדאט. הרבי אלעזר בן פדאט, אני פעם אמרתי לכם את ההיסטוריה, הוא היה כל כך פחד. שלושה יום הוא לא היה מה לאכול. עד שהוא ראה שהוא יש לו רק אחת קלוב של גרליק. שלושה יום הוא לא אוכל. מה זה הדבר הכי מגניב? לאכול גרליק בשלב חדש. אבל הוא חשב שאולי הגרליק, הוויטימין או משהו, ירדו לי את החיים. ירדו לי את הוויטימין שאני צריך. אבל הגרליק הוא פחד, בגלות אמפיתית. כשהוא אהב הגרליק, הוא נפגע. כשהוא נפגע, הוא רואה ה' בשם שלו. הוא בא אליו. הוא אמר לו, איך די שאתה רוצה שאני נפגע ככה? אני לראה את תורה כל הליך ואני לא יודע שאני לא יודע שאני שאני לא יודע שאני שאני לא יודע שאני שאני לא יודע שאני לא יודע שאני שאני לא יודע שאני שאני לא יודע שאני שאני לא יודע שאני לא יודע שאני לא יודע שאני לא יודע שאני שאני לא יודע שאני לא יודע שאני שאני לא יודע שאני שאני לא יודע שאני לא יודע שאני לא יודע שאני אז הוא שאל אשם, זה יחיד. האחרון של החיים שלי הוא אחריי או ראשיי? אם אני חיים את האחרון של החיים שלי, תקבלי אותי ככה, תן לי ללכת לעולם הבא וזהו. אם האחרון של החיים שלי הוא ראשיי, תעשו לי חיים אחרונים, עם הלכה טובה, עם הלכה טובה. ואשם אמר לו, 13 ריווירים של פרסימון פרפיום, פרסימון פרפיום עבור אתכם על העולם הבא. זאת אומרת, בזמנים שלהם, פרסימון פרפיום היה הדבר הכי מספיק שאתם יכולים למצוא. רק רבים היה את זה. אה? אתם לא יכולים למצוא את זה. אז זה מאוד... זה כמו רק רבים... כן, אז זה מאוד קשה לשתתף דבר כזה. זאת אומרת, לא רק אני אגיד לך קטנה קטנה כזאת, וואו. יש לך ריבר, 13 ריבר. אז אתה אומר ל'ה' זה הכל? זה הכל שאתה יש לי? ואתה אומר לו, אתה לא רוצה להחזיר משהו לבניים שלך? אתה רוצה לקחת את כל הרכבים שלך? אז הוא אומר לאשם אם הייתי מדבר עם אדם רבי שיש רכבים מסוימים הוא צריך להחליט בין כל הרכבים הרכבים אז אני מבין אבל אתה, אשם אתה, אשם, יש את כל הרכבים בעולם אתה לא יש רכבים אתה יכול לתת לי כל מה שאתה רוצה ואתה יכול לתת להם אתה יש רכבים מסוימים אז הוא אומר שאשם קפץ ערוץ ביתו שלו, וגבולים מפחדים היו יוצאים מהמותו שלו. כשהם הצלחו, הוא צחק, וגבולים מפחדים יוצאים מהמותו שלו. הם הולכים להוריד אותו. זה היה הדרום. זה היה בניו, רבי אל עזאר בן פדאט. זה הוא אביו, רבי פדאט. רבי פדאט אומר, רבי פדאט אומר ככה, על הגחזי, ברית קרוטה נתן הקדוש ברכו בעולמו, שכל מישהו מפשפש בחברו, לוקה בצהרת. אשם עשה רולבים בעולם. אתה מנסה את הרגל שלך לבית של חברים שלך, מדבר עליו, אומר את כל העולם עליו. ראיתם? ראיתם איפה הם היו? ראיתם איך קשור הוועדה? ראיתם איך קשור הדיימנט? וואו, כל היום גסיפ. מה קרה? הוא מקבל גסיפ. שנאמר, זאת תורת המצורה, מוציא שם רע. אמר כהלת, קינג סולימן, אל תיתן את פיכה, לאכתי את בשריך. אל תתן את המות לדבר שלך. זאת אומרת, זה קורא גסיפ לבש שלך, זה לשון הרע. גם קינג סולימאנס אומר בפרובלס 18 ורס 21 חיים, מוות וחיים ביד הלשון מוות וחיים, מוות וחיים הם בטונג של האנחה, מה שקורה מהמות שלה. אחר כך, בן ישחי מייצג את הסיפור מ-100 שנים לפני, הייתה שנייה יהודית, היותה לנסות, הקינג קיבל אותה, והקיינג רוצה להשיג אותו. להשיג. בגלל שהיה קטן. הוא אמר לקיינג, תקשיב, לפני שאתה מוותי לי לצחוק כמה דולרים, לצחוק ברקעים, לצחוק קצת חבלות מהמרחק, יש לי סקר גדול שאתה לא רוצה מוותי לי ושתן לי לקחת את הסקר הזה עם לי לגבי. אני רוצה להשיג את הסקר שלי עם אתה, ואז אתה יכול להמותי לי. הלך אמר, מה זה סקרתך? הוא אמר, אני יש מצב לקחת סיד מבחינה, שתבואו אותה לגרן, ותמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אני תמיד תמיד אראה ת לך עכשיו, תביאי סיד, וזה יגדל. בכל מקרה, אתה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אם האנגזם נגמר, ת המגישה הזאת לא תעבור. הראש אמר, אוקיי, זה מגיע. הם הלכו ובאנו סיד, והיהודים אמרו למיניסטר הממשלה, בבקשה, סניור, באנגזם, בבקשה, תעזרו את הסיד למרחב ואנחנו נראה איך זה יפה. אמרו, בואו, ליברמן, ליברמן, אתה בקבל של משרד האוצר, אביגדור, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תבואי, תב אולי כאן וכאן, אבאים שלי נותנים לי זמן ללכת למרכז, ואני לא תמיד נותן להם את ההחלטה. זאת אומרת, לרקוד? אז אני לא יכול להשתמש. אתה, אתה, אתה, כל מיניסטר. לא, תשמע, אולי, אולי אחד יום אני קיבלתי, ואני לא קיבלתי, אחד היום קיבלתי, אתה יודע, פיצ' מהמרכז, אתה יודע, אולי אני לא קיבלתי, אני לא זוכר, אני לא בטוח, כולם קיבלו סיפור. אז היהודים נותנים את זה לראש. הוא אמר, אתה הולך הולך הולך עם יד חדש. הוא נותן את זה. הראש אמר ליהודים, אני יכול לדעת. הזאת הזאת אני נתן לך לבוא, אבל אם הבחירה הבאה, אתה תסתכל עוד פעם, לא יהיו את הדברים האלה שתעשו לך. היהודים קיבלו ככה מבחינה מגניבה, שאתה רוצה לדמות אותי בגלל הסתכל על ברקות, בגלל הסתכל על איזשהו פרוט מהמרחק, כל אחד שלכם סתול הרבה יותר. אם תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד הייתה פריסטה, ולפני זה הביתה הייתה מאוד גדולה בפוליטיקה זה לא היה כמו היום, היום הביתה היא ספרית והפוליטיקה היא ספרית לפני זה הביתה הייתה הפוליטיקה, הם היו בקבוצה אז הפריסט היה מגניב להראות את היהודי מפני עיותו, זאת אומרת, זה היה יום ההכוונות בספיין ובפורטוגל הכל מנסה לעשות שהיהודי לא אוהב את היהודי בזמן אחד הפריסט אמר לראש שכל מיניסטר צריך להכניס דקלרציה של כמה זמן יש לו. אז היה יהודי, היהודי כתב, יש לי 70,000 דולר לעצמי. כשהם לוקחו, כל מיניסטר כתב, יש לי 10 מיליון, יש לי 8 מיליון, יש לי 5 מיליון. היהודי, הוא חי בגבי 3 מיליון דולר, ופורסטיארס גארדן, כאן. הוא כותב, אני יש לי 70,000 דולר. רק הכאב עושה יותר. כולם נראו ונצחו, מה זה? הכאב חושב שאנחנו בטוחים כזה? אנחנו לא רואים שהוא חי בבית 3 מיליון דולר? אז הרב אמר לו, סליחה רבי, אתם מלאכים אותי במידה שלי, אתם יודעים שזה רעיון רעיון למלאכים את הרב? למה כתבתם שאתם יש לך רק 70,000 דולר כשאתם חיים בבית 3 מיליון דולר? הוא אמר לו, אני לא חשבתי. אני כתבתי לך בדיוק מה שיש לי. אז מה זאת אומרת? הוא אמר, אתם חושבים שמה שיש לי פה בעולם הזה זה שלי. זה לא שלי. אני משתמש בזה במהלך הזאת. הדבר היחיד שזה שלי זה מה שאני נותן לעולם הבא שלי, העולם האחרון שלי. מאחורי זה אף אחד לא יכול להחליט אותי. זה באמת שלי. זו החברה שאני נותן לו. כל מה אחר שיש לי כאן, במילה אחת, במילה אחת, אתה יכול לקחת אותי. הנה, עכשיו אתה קורא אותי לבחינה. אני אגיד לך שאתה מגניב, מה יקרה? אתה תקח את כל אסתי שלי. עכשיו שיש לי את זה, במילה אחת, אני מזמין, את האקאונטה נפגעה. הממשלה יכולה לקחת אותי. הבנק יכולה לקחת אותי. פוטין יכולה לקחת אותי. המדינה יכולה ללכת בנקראפט. הכול לא שלי. זה יכול להיות רבווי. הם מגיעים את כל מה שיש לך. מישהו מגיע אי-דנטי-טאפט. מגיע אותך. יש לכם כל כך הרבה דברים. הדבר היחיד שלי הוא מה שאני כבר נתן לעולם הבא שלי. חיים והמוות ביד הלשון. עוד פעם, הראש שואל לו, למה יש לנו כל כך ליהם טקסטים קטנים? מה קורה? אתה לא קבל תקסים מהאנשים? הרבי אמר לו, רבי, אנחנו קבלים את הזמן של תקסים כל שנה. אז למה לפני שנה יש לנו הרבה ולפני שנה לא יש לנו? אז הרבי אמר לו, תעשו את כל הממלכים לנקודה, ואני אראה לך למה. כל אחד נקד בנקודה גדולה, גדולה גדולה, היהודי הלכה לביתה וקיבל ארץ גדולה גדולה גדולה והוא אמר לכם, תקשיבו לידי והוא נותן את זה לכם בצד ראשי, בבקשה תקשיבו את הארץ לכל האנשים בסקולה, כל אנשים תקשיבו את הארץ לפעמים, תקשיבו את זה, תקשיבו את זה, תקשיבו את זה במהלך שהם הכניסו את הסקולה, היהודי קיבל ארץ גדולה אז הוא אמר לכלב, אתה מבין מה קרה? הנה, תראה מה זה היה ותראה מה שאתה קיבלת. זאת אומרת, כל אחד מהקרקעים זה עדיין משהו מפה. זה כמה זה קורה פה בארה״ב, מה אתה חושב? אתה מגיע לרעיון. כל דקות, כל דקות, הכל נגמר, הכל נגמר. למה הם לא מחזיקים את הרעיון? איפה הכל המONEY הולך? הם קבלו מיליון, כל מנת. אתה יודע כמה כל מנת קבלו דקות? איזה זמן יש? הם לא מחזירים את הרכבים הם לא מחזירים את הרכבים, על פני הרכבים, הם מחזירים את זה, זה כל זה מתחיל אחר כך אחרי 3 ימים. אחד מהם אומר, בטח אנחנו נחזיר את זה, וזה יהיה טוב רק אחרי שבוע או שבוע שני. אנחנו לא נחזיר את זה באמת בצורה שאנחנו יכולים. יש מצב להחזיר את זה, אבל זה לא יפה. אנחנו פשוט נחזירים רכבים, אנחנו נחזירים קטעים קטעים עם כלום הזה, ואתה יכול ללכת רגע אחרי ההכניסה, אתה יכול ללכת עם הידים שלך ככה, וכל הסטונים יוצאים. על מנת, הם לא עושים את זה. למה? בגלל שהם מעניינים לעבוד יותר ויותר. הם מפחדים, אם הם יפסקו את הכל, הם יפסקו אותם. אבל אני רוצה להגיד לכם משהו. אתם יודעים, בשלב, אתם לא מאמינים מה שיש לכם, עד שתראו משהו הרבה פחות מאשר שלכם. אני אגיד שניו יורק הוא המקום הכי טוב עם הכי הרבה חולים עד שאני הלכתי למונטריול. אההה, אתם לא ראיתם איך קטן זה מונטריול. אתם לא יכולים לדרום כאן. הכל מתחיל, הכל נגמר. יש לכם חולים חולים ברחוב, שאם אתם לא נפגעים בהם, אם אתם הולכים עם הטייר, הטייר נפגע בפעמים. אין דרך להוציא את זה חי. הוא לא ראה רעיון ברחובים, בנים, חולים. בום, בום, בום, בום. הכנן מתחרק. הוא אמר לעצמי, וואו, יש פה הרבה פעולה. אני חשבתי על קווינס. מי יאמר שאני חשבתי על קווינס, פטרולים. מדהים. טוב, לפני שהכננו, רבותיי. אז... חיים והמוות, אתה יכול לראות, מגיעים למות שלך. מה שקורה מהמות שלך, יכול לסביב אותך, או יכול לחס ושלום לנצח אותך. עכשיו, כשאחד מהאנשים שקיבל לפרסים, הכהן צריך להגיד שזה טהור, הוא בא לכהן והכהן תסתכל על זה אם הוא לא רוצה ללכת, אם הוא לא רוצה ללכת לכהן, תשכח אותי, הכהן הזאת אשכח אותי לתקופה, אני לא רוצה להראות את ידו מה אתה עושה? אתה מנסה לו ללכת, מנסה, אז הוא בא לכהן בכל אופן, הכהן צריך לתת לו סט של דברים לעשות הוא צריך לקחת קצת, נכון? עם נידל, להתפתח עם מודר, זו מידה מודר, למזרק, הקצת, מהמאי מעיין, מהמודר השפיים. הוא צריך להביא שתי חולים, ציפורי דרור, איך אתם קוראים אותם באנגלית? זו שאלה טובה. שתי חולים קטנים. שהם נמצאים לאכול, הם קושרים. אתה מנסה ללכת אחד מהכוכבים לדרום, תיקן את הדרום לדרום, כשאתה רואה את הדרום לדרום, הכהן תיקן את הארז. את הארז, אני חושב שזה סידר, לא? הארז, את העולם, את העולם של דרומים קטנים. תראה, אני חושב שזה סידר. תיקן דרום, אתה תיקן איסו, מה שאנחנו קוראים זאתר, ושנית עולת, המידע שמורים עליו. מה זה המעטה? אנחנו יודעים את זה מהמעטה סייני, השם אמר למשה רבנו. אתה קיבל אותם ביחד עם האחרון, האחרון עדיין חי. אתה מקבל אותם כולם במים עם לב, בסדר? במידה סרמית. ואז אתה קיבל את זה ומצליח שבעה פעמים על אדם עם לפרסים. ואז אתה קיבל את האדם והאדם מפליץ בכל מקום. ואז אתה צריך לרחוץ, הקווין צריך לרחוץ את כל האוויר מהגוף של האדם הזה. ואז אתה קיבל את הלוח שלו למקווה, ואתה מנסה לרחוץ את זה. הוא הולך למקווה, ועכשיו הוא פשוט. אבל הוא עדיין לא יכול לאכול את הסקרפיסים של כל קודשים הוא צריך לנסות להכניס שבעה יום בשבוע שבעה יום הוא מגיע לקוהן, הוא שייף אותו עוד פעם עוד פעם הוא לוחץ את הלוחים, עוד פעם הוא יכול ללכת למקווה, ובלילה הוא יכול כבר לאכול זאת אומרת, אם הוא קוהן, הוא יכול כבר לאכול את התרומה שהאנשים נותנים לבית המקדש זה מאוד מעניין, זה המשחק הגדול, למה צריך לקחת שתי בורות? מה זה בשביל שתי בורות? למה ה' קורא לקחת שתי בורות? התגובה היא, מה המצב של הבורות? הם לא מתחילים ציף ציף, ציף ציף, ציף ציף, ציף ציף, ציף ציף, ציף ציף, ציף ציף, ציף ציף, ציף ציף, צי� ראיתם? כמה שאתה מדבר, כמה פרובלים אתה תכתב. אותו, אומלית. האותו תמיד נגד. תמיד יוצא מהטאב ונגד. איסופ, זו גבוהה מאוד, אומלית. הכי גבוהה, כמו סייני, הכי גבוהה. כל מה יש רציניות למה הם עושים את זה. עכשיו, אתה צריך ב-8-י יום, האנגלית שחזרה, היא צריכה לתת סקרפייץ. אם הוא חכם, הוא יחזור שפעים. אחד, אשם, ואחד, עולה. קפצה אחת, שפע אחד לחטאת, עם נסחים, שאתה יכול להשתתף אולה, ופלואה. אז הרגלי, תראו כמה הוא צריך ללכת. בואו נכניס. רגלי. ראשון, הוא נפגש שבוע של עבודה. הוא יכול להיות במשרד. שנייה, הוא נפגש. כולם יודעים, הוא נפגש את רגליותו, הוא נכניס לו לבריאה. אחרי שהוא נפגש, הוא צריך ללכת לכהן, לבריאה, לכהן להגיד, כן, אתה נפגש. ואז הוא נפגש שבוע אחר, ועוד פעם, הוא צריך ללכת לדבר הזה. ואז בימים הבאים, הוא צריך לבריאת שבועים. זה לא כמו היום שיש לך טראק יפה, שתביאים אותם לגבי ואתה לוקח. איך אתה מביא שבועים? אתה צריך ללכת רחוק למרחק ולביאת שבועים וללכת כל הדרך לגבי, לגבי המוראיה. איפה בית המקדש. אתה יודע איך קשה זה? כל זה אתם שומעים? כל זה בשלילה של לשון הרעת. איך הרבה התנועה בשלילה של אדם אחר? זה יותר, הוא יכול לקבל רעיון. זה נכון שהרעיון יכול לתת על השטחה. יש רעיון. במיוחד, ה' לא מנסה לרעיון דיאקטיות לבד של האדם. הוא נותן להם רעיון או שניה. פה הוא מקבל שני רעיונים. רעיון, הוא רואה על השטחה על השטחה. זה יכול להגיד לו שאתה מפחד. אוי, אתה צריך להיות קטן. אבל במיוחד, יש אנשים עם רעיון, ואף אחד באמת נפגש אותו, והוא לא יכול להתקלל את עצמו. והוא התקלל עוד פעם. ומה קרה? הוא נפגש את זה. זהו. השאלה הבאה היא על שלך. והוא היה צריך להכניס את השאלה שלו. ועכשיו הוא יצטרף כל כך הרבה רק בגלל זה. איך הרבה פעמים מישהו קורא לך לשון הרע, אבל מישהו אומר לא, לא, לשון הרע, לשון הרע, אני לא רוצה לשמוע, אני לא רוצה לקבל. אבל הוא צריך להמשיך. הוא לא מקבל את הסיפור. לא, לא, רק דבר, אני רוצה... לא, לא, זה לא לשון הרע, זה לא לשון הרע. לא, לא, לא, זה לא לשון הרע. לתואלת, אני רק רוצה שאתה ידע. ומה קרה בסוף? לשון הרע, שלושה אנשים מתפלגים. האחר שמדבר, האחד שקורא, והאחד שהם מדברים עליו. אז האחד שקורא, אנחנו מבינים. האחד שקורא, אנחנו גם מבינים. למה האחד שקורא גם נפגש? הוא נותן להם רציניה. אם הייתם נפגשים, האנשים האלה לא תתחילו לדבר עליכם. למה אתם עשו את זה? בגלל מה שאתם עשו, תראו מה קרה. אבל זה מאוד מאוד לא ברור, כי אנחנו מבינים שאם שתביאים קטע בפנים של אדם בליין, אם הוא נפגש, אז אתם בטחים, כי אתם הרציניים שהוא נפגש. או אם אתם עושים משהו, אבל אינטרקטי, אתם פגשו מישהו, אנחנו מבינים, אבל פה, הוא לא היה בכלל מנצחים להכניס את השתי האלה להשתתף. אז אני חושב שרוצה להסביר את זה היא ש... אותם שקוראים את זה, קוראים את זה, קוראים את זה, קוראים את זה, קוראים את זה, קוראים את זה, קוראים את זה, קוראים את זה, קוראים את זה, קוראים את זה, קוראים את זה, קוראים את זה, קוראים קוראים את זה, קוראים את זה, קוראים את זה, קוראים את זה, זה, קוראים את זה, זה, קוראים את זה, קוראים את זה, קוראים את זה, קור הוא לא יכול ללכת בקרינטין, אז אתם רואים שההתגלגל שלהם לא יכול. השאלה היא, מי שקורא את הלשון הרע, גם יקבל? צרעת או לא? מי שקורא את הלשון הרע, יקבל לפרסה והוא יכול ללכת בקרינטין. מי שקורא את הלשון הרע, גם יקבל צרעת? אני מדבר על... לא, אבל האנחה שקוראת זה היא גם סינרה, היא גם מתחפשת. השאלה היא האם היא מקבלת את המתחפשות הזאת כמו האנה שדיבר? היא גם מתחפשת לפרסי? מה אתה חושב? אה? היא צריכה להתגלגל אותה, היא מגניבה, אנחנו יודעים את כל זה. השאלה היא האם היא מקבלת צרעת? זו מאוד טובה שאלה, בגלל שהמדבר הזה של כל השפעות של חזל וכל מה, הוא רק מדבר על מישהו שמדבר על רשום הרעה. מישהו שקורא את הרשום הרעה, הוא מנהל לבריאות? איך אתה קורא? מנהל לבריאות. אבל זה לא אותו ארוך, כמו מישהו שבאמת קורא, ולהתפקיד את המידע. פחות פרסון, פחות פרסון, אחת גוטי ברינג, ושתי פחות, או שתי בני יונה. אחת לחטאט, האחת לחטאולה. גם פחות ועולם. Why Hashem chose such a punishment? You want to isolate a person by speaking negative about him? We will isolate you. Why a person speaks bad in public against someone? He doesn't want people to be near him. By the way, can you name sometimes that speaking Lashon Hara by the person is a mitzvah? יש לך אנשים בממשלה, ליברמן, בנט, כל אלה רשעים, לפיד. לא רק אפשר להגיד לשון הרע, אפשר להגיד להם כמה שיכול, רשעים ערורים. במובן כלל, לא רק חברים כאלה אפשר להגיד לשון הרע עליהם, כל מחלל שבת. אתה אפשר להגיד לשון הרע על יהודים שלא קבלו שבת. מה של גויים? אתם יכולים לדבר בשונה רבית על גויים? גויים של מלחמת אידאל, אתם יכולים לדבר בשונה רבית עליהם. מה של גויים של רבים? זו שאלה, למה? בגלל שמאל התורה, כתוב, לא תלך רחיל בעמך. לא תדבר בגוסיפ על המדינה שלכם. מזה אתם מבינים שהחלטה היא רק לבנים שלכם. אבל גוהים, בכל מקרה, לא יש להם משהו לדבר. אם אתם מדברים על השאונה רעה נגד השיניים עכשיו, זה לא נגמר את המחקר בין אתם ולשיניים, בגלל שאתם לא רואים אותם. הם לא רואים אתכם ואתם לא רואים אותם, במיוחד בשנים האלה, אין דרך לראות אותכם. אנחנו מדברים על השאונה רעה בין המדינה שעובדת בצד השני של העולם. They don't even know about it, they will never know about it, they won't affect anything because you don't have anything, nothing to do with it. And if you speak Lashon Hara about someone in your community, that creates a big problem. So conclusion, Rabotai, let's finish here. Lashon Hara הגמראה אמרה, פגשו את הטמפל השני. הטמפל הראשון פגשו מגילוי הריות, שפיחות דמים ועבודה זרה. שלושה עבודות בטורה עם פנות למות, פרשת אידאל, מוות, ועבודות סקס חורבות, שישים פנות למות בטורה, פגשו את הטמפל הראשון. הטמפל השני פגשו מגמרות בלעדות ולשון הרע. אנשים נפגשו אותכם, מדברו אותכם. הגמרות אומרו שהקבוצה הראשונה התחילה שבעים שנים אחר כך, אפילו אם הייתה שלושה סיניות קטנות. הלשון הרע והגמרות בלעדות היא ככה קרובה שעשרה אלף שנים והקבוצה לא התחילה. יש לי שאלה גדולה על הגמרות. הרבה שאלה על הגמרא. מה היא השאלה? אני אגיד לך מה. מירדה גמרא הלכה שהלשון הרעה היא איכולה למועדות, רעיון סקס, ולרעיון אידאל. זו הקבוצה. אם הגמרא יכול להגיד את זה, אף אחד לא יגיד. זו האמת. אני רק שואל לנסות להבין את הקבוצה של הגמרא. משהו שאני לא מבין פה. מי אמר את הגמרא? אולי זו עבודה שלך, אולי תתן לי את ההתגברה. מי אמר את הגמרא? שהרזון שהטמפל השני לא תבנה הוא בגלל שהלשון הראה היא רבה מאליו שלושה סינים. אולי, בפעם הראשונה, השם נתן פניג'מנט, כמו שמרחק, כי זה היה בפעם הראשונה, בטמפל הראשון, ואז הוא נתן שנה אחרת. כשאתה חכה את הצלחון השני, אתה לא מקבל צלחון שלושה. זה לא בגלל שהצלחון הזה קטן מ-03, אלא בגלל שזו הייתה הצלחון השני. אז אולי אתה יכול לעבוד עם התגובה. אחד מה שאתה יודע כבר, שאם החכמים אמרו לך שהלשון הרע קטנה מ-03, זו האמת. זה כמה ה' רואה את זה. וזה באמת מנגנון. ישנוס אונו, זה כתוב בחובות הלבבות. חמישה שנים אגב, זה כתוב. אם אתה מדבר לשון הרע בפרסון, את המצוות שלך הולך אליו. הוא מקבל את הקרדיטים שלך. נחשב שאתה מדבר אפרק שלך, לשון הרע, וכל הדברים טובים שאתה עושה הולך אליו. זה הכי גבוה שאתה יכול לקבל. אם אתה מדבר לשון הרע בפרסון שלך, כל המצוות שלך הולך אליו. יותר למות של לדבר על רב אדם שאתה נטען. את המצוות הולך אליו. לתקרות, רבותיי, רשעים, אפיקורסים, מינים, מחללי שבת, אין גויים שהם מלכים, אתה לא יכול לדבר על רב אדם. אנשים שהם מלכים והם ארטיקים, אתה מוכן, וזו אבליגציה להכוון את הציבור שלהם, להשתתף מהם. מצווה. כשקוראים לשחרר יהודי מהקרוק, במשרד, אתה צריך להגיד את ה'לשון הרע' שאתה יודע עליו. לפני שהחבר שלך יפסק את זה. כשקוראים לשידוכים, אם אתה יודע משהו קריטי על אחד מהשני, אתה צריך להגיד את השדה האחר. אל תפסק את החיים שלו, אתם יודעים איך מגניבי זה ללכת על המססר של להתגונן? ללכת לכל המהלך והמONEY, האווירות ובאחר כך להתגונן אחרי יום? זה קורה לעשרים אנשים היום. תחשבו על זה. קודם כול, אתם נגמרים. 2, 3, 4 שנה. כל נגמר זה 100 בוקר, 200 בוקר, ללכת למקומות, לדרום, לגזים, למשארים, שעות ושעות. ואתם יודעים משהו על הילדה הזאת. אני לא יכול להגיד שהיא יש איידס, אני לא יכול להגיד מה. אתם לא אומרים. הוא מתחיל לחזור את החיים שלו, הזה. או יש לו חלום מנטלי, או הוא מגניב דרוג. דברים שהם קריטיקליים, ואתה לא מדבר עם אשר נראה, זה לא משנה שלי. לתורה זה לא תעמוד על דם רחע. אתה לא צריך להראות שהחלטה של חברתך תרחק ולא לעשות משהו על זה. אתה תהיה קרימנל, אם תתן לו למות. אתה צריך להכוון אותו. אז עכשיו, אחרי כל התפקידות, 10,000 דולר בקבוצה. זה אם אתה לא בוכריאן. אם אתה בוכריאן, זה 100,000 דולר. פארטי ההתקדמות, 300 אנשים, 100,000, ההתקדמות. אז רגל מ-47 ברחובה, מינימום 3 קראטים, אפשר להתקדם בשבילה. שם, עוד 40,000. הדיימנטים נגמרו. בסדר, אז הוא כבר 140,000 בגלילה הזאת. זה לפני שהתחלנו את ההתקדמות. ואחרי זה, הביתה. שבע שטחים. בכל זאת, אתה יודע, קבב, שישליק, סמושי, אפטייזר, זה, הכי טוב של וויסקי. עוד 300,000. ואחרי זה, שבת חתן. עוד 30,000. אם זה נמצא באותל, בכלל. ואחרי זה, לקחת מבנה או להתקבל. אתה צריך להתקבל שבוע אחד, שבוע אחד בטחנות, שבוע אחד עוד 8,000. אז לקחת אוכל. זה לא אוכל של בחורי הישיבה עם ירושלים. יד חמישים, לא יד שנייה. אתם יודעים, יד חמישים, הוא כבר הלכה ל-50 יד. אתה רואה, זה מלמעלה. קווץ, 10,000 דולר. טבל ושארים, 8,000 דולר. מסגרת את המכונות, הטבלות, זה, קינה. פלנקטים, קרקעים, חמישה מיליון דולר, הרבה יכול להכניס לביתה. הוא יכול להיות עם הילדה שלו, והיום הבאה, היא מדברת עם עצמה בלילה, היא מדברת עם המון, היא רואה דמות, היא מתחילה לקריאת. חברה שלה, חברה שלה מהסמינרי, היא כבר יודעת שהיותה איזושהי מנטל. למה שהיא לא סבירה את האנגלית? האנגלית הלכה לפני שנה מנצחות, ספרים וכל זה ועכשיו היא צריכה להתגונן אחרי כל הרעיון והשבעה ברכות. אני יש לי חבר, הוא איכול רסטורנט. אחד היום אני הולך עם הם בשיעור, הוא אמר, אתה לא תאמין מה שקורה היום. אנשים התגוננות בשבועה מאוד מגניבה. הם קבלו אוכל מי שלו של שבע ברכות בשבוע. שלושה ימים אחרי הוועדה. הוועדה הייתה בלילה. שלושה ברכות. הם קבלו אלפים דולרים של קטרינג. שלושה ברכות, שלושה ימים אחרי הוועדה. המאה הבאה, המאמא של החטאנט, היא קראת לי, לא קבלו אוכל מחר. למה? אנחנו קראו את הוועדה, זאת אומרת, הוועדה קרה כבר. זה יהיה סגור. מה קרה עם הדפוס? קבלו את זה. זה הדבר האחר שאני קווה עליה. היא נותנת חמישה מלחמת לבית. לא נותנת, זאת אומרת שהוועדה לא נותנת שתי יום. אני בטוח שיש משהו מגניב. ואני גם בטוח שמישהו ידע על זה לפעמים. ושמישהו יכול להבין את כל הזאגה והרעיון, אתה מבין? אז אל תכניסי, לפעמים יש מצווה לדבר, להכוון שיש אנשים אחרים מנסים את החיים שלו, או את המONEY. אם אתה לא יודע, אין סביבה, לא כל אחד ידע את החוקות, זה למה אתה צריך רבים. רק כשאתה יש סביבה ואתה לא יודע למה, אתה הולך לדוקטור. אם אתם לא יודעים, אם אתם מוכנים להגיד את הסרטון על מישהו שאתם יודעים משהו עליהם, אתם צריכים לשאול את הרבי שלכם. איזושהי חלוקה צריכים להגיד. איזושהי חלוקה לא צריכים להגיד. לא כל מה. לא כל מה צריך להגיד. איזושהי חלוקה יכולה להגיד בקבוצה פה ושם. זה לא דבר גדול. איזושהי חלוקה היא ארדיטרית. אם האנשים ידעו, הם לא יכולים להתגלגל. או אם היא ידעה, היא לא יכולה להתגלגל. אתה צריך לדעת הרבה דברים, רבותיי. להיות יהודי קושר זה לא דבר פשוט. מיליארד דברים לדעת, מיליארד, ליטרלי. אז אם אתה לא יודע, יש לך מי לשאול. אם אתה שואל, אתה לא יש לך עוד פרובלים. אני שואל את החכם. מה לעשות? יש אנשים כאלה, חכמים. אני לא יודע מה שהחכם אומר שאני עושה. מה, אתה לא יודע על עצמך? אני יודע, אבל אני בטוח שאיך יכול ויכול לדעת שאני, החכם יראה מה שאני לא רואה, במיוחד כשזה ייחס לך. זה לא אובייקטיבי. איזה אנשים, כשזה ייחס להם או לילדים שלהם, זה לא אובייקטיבי. הם יכולים להראות את האמת, לא שהם יראו את האמת ונגמרו אותה. זה כבר רע. הם יכולים להראות את האמת. הם פשוט לא יכולים להראות אותה. אם הם קוראים לך מהשיבע שהילד שלך נפגש את ילד אחר, ואתה יכול לצאת לבית, והם בואים לרחוק, וילדים, ילדים אחרים מדברים, כל אחד בגביל יכול להגיד שזה סביב שלהם, אבל אתה לא רואה את זה. אתה רואה שהילד האחר זה מונסטר. למה? אתה לא יכול להראות את זה. האהבה שלך לילה מגעילה אותך. אנשים שאוהבים בן, היא לא רואה כל הבסיסים שלהם. היא לא יכולה. היא תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד כשהיה יהודי הוא נגמר, נכון? כשאתה בא ואומר לו, אתה לא יכול להגמר איזו אנגלית לא יהודית. אוקיי, אם היא נגמרת, בסדר, אבל אתה לא יכול להגמר. מה זה המדבר המובן שאתה מקבל? תאמין לי להגיד לך, זה תמיד הדבר הזה. מה אתה מדבר על זה? כל ילד יהודי שאני נפגשתי, הוא לא אפילו חצי כזה טוב כמו הוא. היא לא צריכה, היא נפגשת. תקשיבי לי, אני חי במקום, אני לא אפילו צריך דיימנט. תביאי לי קיוביק זרקוניה. מי אפילו צריך דיימנט? זה מגניב, אני לא אוהב דיולריה. אני אשאר עםכם אימא שאתה רוצה. כשאתה הולך, אני הולך. כל אחד שאני נפגשתי, אני רוצה את זה ואת זה, ואני רוצה את זה ואת זה. הלילה האחרונה, מישהו בא לבית שלי, והוא אמר לי סיפור, שהרחב קבל 3 קראטים דיימנטים לתוכה שלו, את הילדה שלו, והיא לא רצתה את זה. זה לא טוב כדי לה, 3 קראטים. אז הוא אמר לבנון, אני לא מגיד שאתה תגיד. וזה יהיה אחת של החיים שלך. והיא הייתה פחות. הם גדולים. הם מבקשים להן שלושה קראטים להתחיל, בגלל הביתה וכל זה. אבל היא לא רוצה. זה לא טוב כדי להן. אתם יכולים להבין את זה? עכשיו אני רוצה לשאול את השאלה שלכם. אתם רוצים לשנתם להתקבל ככה אישה, פרימה דונה? אתם כבר יודעים כמה שלום היא תקבל לו. אתם לא צריכים יותר מזה. אתם לא צריכים לבחור אם היא יודעת שאני אקבל... אף משהו. כשאתם שומעים סטוריה כזאת, שאתם נותנים לה 3 קראטים, שזה יותר מ-90% מהקבוצות של הילדים בעולם, זה לא יותר טוב להיות. היא נפגעת, ואז אתם יודעים מה להתכוון. אבי חכם, הוא קיבל את זה. אתם יודעים כמה פעמים אנשים מייחסים לי אינטרסים שהם נפגשו את מישהו? והם נפגשו את זה ועכשיו הם נגמרו אולי אני עשיתי את הדבר האלה והם תמיד נכון להחליט את זה אז אני רואה מפה שגם כשאתם עושים את הדבר הנכון ואתם מחליטים את זה סטאנט לא נשאר פה בלתי אחר כך זה מה שאנחנו אומרים כשנפגש ערבית ועשר השטן מלפנינו ומאחורינו. I once heard a big Chacham explain, what does it mean, Satan from in front of us and Satan from behind us? If we pass him already, why do I care that he's behind me? No. The Satan comes in one act before. After you do the right thing, you didn't fall into his trap, הוא בא אחריך, אתה מגניב, תראה מה שאתה עשית. עכשיו אתה לא יש לך שידוח. שתי אנשים, אף אחד לא קבל לך משהו. אתה צריך ללכת לבית הזאת. אז היא לא הייתה רליגיית. לא, אל תצטרך על זה. תחשב, האם אני עשיתי את הדבר הנכון? אני עשיתי, הדבר הנכון. האחרון, זה לא במיוחד שלי. אני תמיד מייחס את הסיפור של רב עובדי, אני לא אספר את זה. איך הזו איראקית נפגשה. והיא אמרה לו, לדרך כלל, אתה נכון, אני לא הייתי עם ילדים בעצמי. היא אמרה לו להביא אותה לספגן, הוא לא רצה. היא קראתה את זה. 8 שנים אחרי זה, היא באה לספגן שלו. והיא אמרה לו, לדרך כלל, אם תשכחי אותי, זאת אומרת, אם תשכחי להביא אותי לספגן ואנחנו נשכחים, היחיד שהם לא נשכחים, זה כי הוא לא נשכח ללכת לספגן אחרי שבוע. בחור ישיבה. והם אהבו את זה, והם כמעט כבר נפגעים. אם תהייתי, אתה לא תהיה עם ילדים. אז אתה רואה, אבותיי, שעושים את הדבר הנכון, זה יכול להיות אימפקט אמורי עלכם, ילדים וגדולים. כל מה שהוא יש עכשיו היום בעולם, אף אחד מהם הוא לא היה. ואז הוא בא לשמיים, And he would say to Hashem, רבנו של עולם, all my life I learned Torah. I wrote dozens of books. I taught Torah to millions. I kept all the mitzvot. I worked on my middot. I couldn't give me a woman that can have kids and I can have children and grandchildren. I'm worse than the Hamas terrorist that have 17 kids each one of them. Then Hashem would say to him, Ovadia, Chacham Ovadia, you're questioning me. Let me show you the plan I had for you and now you messed it up. You see this woman? You're in love with her, right? She told you I want you to take me to the theater. You say, תלמיד ישיבה, how can I go to the theater? מושב לצים. She said, oh, you don't love me. מה? What am I going to do? Sit home all day and you're going to learn Torah? And what am I going to do? הוא היה צריך להחליט, אבל הוא לא החליט. אז הוא התגלגל, הוא לא היה עם ילדים. מה? בגלל זה? כן. כל הילדים וגדולים שאני פרסמתם, אתם הולכים. למה? בגלל שאתה הלכת עם איזושהי אישה שרצה שאתה יכול ללכת לתנועה. בגלל משהו כזה, הוא הולך ללכת על כל דבר. עכשיו הוא קיבל את הזכויות לפני שהפסק. הוא לא ידע את זה. תזכרו, הוא לא ידע מה שהוא נפגש מזה. אשם ראה את זה לפני שהוא הלכה מהעולם, באמת, בשנתיים האחרים של הליותו. שהאישה הזאת נפגשת מלמעלה, לשאול על יודעה, עשרת שנים, וככה היא אמרה לו. אחר כך הוא ידע שזה קורה בשמיים. זכרת את הילדה שלך, שאתה ראה את זה בגלל שאתה לא רצה ללכת לתנועה? אתה נכון. אני נותן לך טסט קשה, אבל אתה נפגש. בגלל שאתה נכנס, יש לך, אני לא יכול להגיד, מאה דולרים בישיבות, וכל הדברים שיש לך. אם היית מרחק, אתה נכנס לסרטון. זה נתחיל עם הלכת לסרטון אחרי שבוע, ואז היא תביא אותך למרחק, תלך עםי בשבוע, ואז היא רוצה ללכת למיאמי לפסח. אחרי זה אתה תהיה רבי אוניברסיטה. היא אמרה לך ללכת לאוניברסיטה במנהטן, והבחינה הבאה שלך היא שהאומוסקשיות והפמיניזם הם מבחינות נחמדות לאדם. זו הייתה איך נחמד. אבל בגלל שאתה לא נפגש בטרפה, תראה איך זה נחמד באמת. זה, רבותיי, מסגרת גדולה לשאלה. אחת החלטה מגעת את הכל. אחת החלטה. אחת החלטה. קח את הכל. אחת החלטה שגרמת את הילדים שלכם. אחת החלטה שגרמת את המזרח שלכם. אחת החלטה שגרמת את כל עבודה שלכם. אחת החלטה שגרמת העולם הבא. אחת החלטה. אחי תופל. גחזי. דואגא אדומי. מילאם. אנשים שהם הכי דמיננטיים בעולם. והם כל כך נחלו עם אין שיר ללמוד להגיע. אחת החלטה. בעזרת השם, אנחנו נעשה בלילה הבאה, בלילה הבאה יהיה בלילה האחרונה לפסח. אחרי פסח, אני אעביר אם אני רוצה להמשיך בלילות או לא. אבל בלילה הבאה יהיה בלילה האחרונה פה, בגלל הזמן, אני אעביר אחרי זה. מחר בברוקלין, 8 שעה. ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן. יש לנו יד?
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









