Judgment Day Is Coming - A Night In Bet Shemesh

בוקר טוב לכולם, השיעור הזה יהיה לרפואת שלמה ולאה בת פארי, ליב חנה רבקה בטרייזל ורופא שלומו קלמן בן רוס אני מקווה שאני אמצע את זה נכון אבל ה' ידע מי שאנחנו מדברים עליו אני קיימה מהלכת בירושלים עכשיו באנגלית ועכשיו אחת הלכת באנגלית מאוד ררקה, בישראל שתי דעות באנגלית בוודאי. ברוך השם. אז לפני שהדעה נתחילה, איך היה את החיים של הקבוצה האמריקאנית בישראל, במלך רמת בית שמש? כולם שמחים פה? ברוך השם, מאוד טוב. הידיעה היא לא רק לעשות עלייה, אלא להיות שמחים, לא לנסוע אבל אני יודע שארץ ישראל נקנית בייסורים, צריך להיות זמן של נסועה צריך להיות, זה לא משנה איך יפה או פחות לנסוע, זה יקרה זמן וזה יקרה הרבה פעולה אבל אני אומר, אחרי 2-3 שנים, כשאנשים ניסו את הארץ הם נפגשו את ניו יורק? או... לא, כן, כל הלדות כזאת אבל המנהלים, אני לא בטוח כל כך ואולי הם עובדים את העבודה האלה הנה המשפחה הנה היא המשפחה של מנהטן, אינטרסיבלית אחד מהמירקולים הכי גדולים הוא שהמשפחה של ישראל היא באמת 100% כמו ניו יורק אבל המשפחה היא חמישה של ניו יורק ובדרך כלל, אנשים עושים את זה. זה בלעדון. זה עדיין טוב שעברכי מישיבה בירושלים עושה 500 דולר בשנה, כשאף אחד ידע שהתרבות היא 1,000 ועד. אז כאן, התרבות היא גבוהה ממלכת השנה שלך. לא לדבר על אוכל, התרבות, וכל מה שאחר. אז לוגיאלי, אין סיבה לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות לנסות ל זה מסוים להתפתח את העיניים ולראות איך זה עושה. אז בכלל, אנחנו במזמן קריטי של השנה, כמו שאתם יודעים, שעתיים לפני ראש השנה. אם נשאר נכון עם עצמנו, אנחנו יודעים שזה מאוד קשה להרגיש את הפרשר של יום ההתגובה. מה שאני מנסה להגיד, אם אדם יש תל אביב, ירושלים, ניו יורק, רגל סקולר, החברה סווה לו, המדינה סווה לו, משהו במדינה, אף משהו, לא סוף החיים שלו הוא מאוד מרגיש שני שנים לפני התגובה בקורדה, בקבוצים, קבוצים, אנשים מרגישים, מרגישים, אמא שלו אמרה לו, משה, מה קורה עם אתה? תבוא ותאכל, אני נראה לך כמו מישהו שיכול לתאכל ולאכול עכשיו? כדי שזה לא יחזיק את האנגר שלו על אישה שלו. כדי שזה לא יחזיק את האנגר שלו על אישה שלו. כדי שזה לא יחזיק את האנגר שלו על אישה שלו. כדי שזה לא יחזיק את האנגר שלו על אישה שלו. כדי שזה לא יחזיק את האנגר שלו על אישה שלו. כדי שזה לא יחזיק את האנגר שלו על אישה שלו. כדי שזה לא יחזיק את האנגר שלו על אישה שלו. כדי שזה לא את האנגר שלו על אישה שלו. כדי שזה יחזיק האנגר שלו על אישה שלו. כדי שזה לנסות להשיג אותו לא יחזיק את האנגר בקורט בניו שלו על ג'רזי, אני חושב שאנשים קוראים לזה. אני לא מרגיש לנסוע, כי אני עובד בזה. זה קורה כל הזמן, אבל אולי זה קוראים להם. אבל זה טוב, כשאתה קורא, אתה מתכוון. אז נכון, אני הלכתי לביתה, ראיתי את הטופים שתמצאים שם עם הרגלות ואת הטופים, זה מפחיד, לדבר אמיתי, זה מפחיד, אפילו אם לא היה לי משהו לדבר עם העבודה, אני רק אעביר את הקהילה. הביתה היא מקום מפחיד, במיוחד אם את הליבה שלך נמצאה על הרגל. 20 שנים בפריזן, 30 שנים בפריזן, למהלך אני אדבר בפריזן ובסקציה שם יש מרדכים. אחד מהמרדכים, ברוך השם, אני הייתי בזכות להכניס להם בעלי תשובה כבר. אני הייתי בפריזן, למדתי גמרה כל יום. אחד מהם צריכים להיות איתנו 37 שנים, 26 שנים. זה קטן. גם אם אני יודע שהם לא אוהבים כשאני אומר את זה אבל הגלות בישראל היא פיקניקה במישך לגלות בארה״ב ליטרלי פיקניקה, אל תשכחו שזה מקום מגניב שאתם לא רוצים להיות שם במיליון דולר בשנה אבל במישך לגלות בארה״ב והמקסיקאים והנאצים והבלתיים וכל האנטסמיטים, יהודים קיבלו את זה מכל מקום אתה מבין? איזראלים מנסים להיות מקסיקנים, להתקשר למקסיקנים, כי הם האנשים האלה שיכולים להתקשר להם, הם לא כל כך אנטי סמיתים, הם לא כל כך אינטי סמיתים, המקסיקנים, אבל יש לך הנאצים, אתה יודע מה זה להיות יהודי בגללה, בגללה מדינית, איזשהו מקום באמריקה כל יום זה קבוצה לנצח אתם לא יודעים אם אתם יכולים לזכור את זה הם עושים כל מיני ניבשים וכל מיני דברים זה מטורף אני לא רוצה ללכת בדיוק למה אנשים היו צריכים לזכור כשהם היו כאן אבל תאמיני, לפחות כאן יש יהודים לדבר עם כוכבים, ללמוד תורה, לדבר, ללמוד תורה הם עדיין רואים את הקבוצות שלי שם, על המסגרת. הם נתנים להם. אני אגיד עכשיו, בקבוצות האחרונות שלי, אני אגיד, יש מקום שאני יכול להכיר שהם אוהבים אותי. מקומות אחרות, כשאני בא, איזה אנשים אוהבים אותי, איזה אנשים אומרים, עדיו, תתן לו לבוא. אתם יודעים, הפוליטיקה בכל מקום. אבל בג'ייל, הם מגניבים אותי. הם אוהבים אותי. למה הם אוהבים אותי כל כך הרבה בג'ייל? מי ידע? בגלל שאני חייב להרחיב להם 50% כל פעמים שאני הולך איתם, הפריזוניים מתחילים להיות יותר טובים אחרי זה לא ישרפות, לא ישרפות, אנשים מתחילים להיות יותר רליגיים הם לא כמו על סטרס הם ישרפים יותר אמונה, הם לא מלחוץ עם חיילים שלהם אז להם הם חושבים שכל הפריזונרים יהיו רליגיים בעלי תשובה. לא צריך להגיע אליהם. בואו נשאר ונלמד גמרא כל יום. ואני נשאר כל יום ונמצא במיוחד שלי. זה מה שהם עושים. יש אגף תורני. יש קצת תורה בגליה. אתה מרגיש כמו שבאתי לישיבה עם בני ברקוב בעלי תשובה. אנשים עם תפילים, רגלים כזה גדולים. קיפות גדולים. איזה אנשים סקולריים הם מבקשים ללכת לתורה, למרות שהם לא רליגיוניים, ידעים שהם יפגשו עם הרבה אנשים רליגיוניים טובים שם. זה יותר טוב של להיות בתחום האחרון. ומה אתה חושב שקורה? הם יוצאים שם כמה שנים או שתיים או שלושה, והם גם יפגשו. אז אולי הג'ל הוא חדש של קירוב. אנחנו צריכים להחליט על זה. אני קצת אמרתי, בישראל יש קרב כל הזמן, שהילדים שעובדים במשיבות, צריכים ללכת לארמות יש תמיד את הקרב, כן, לא, אתה צריך להגיע, אתה לא יכול להגיע יש תמיד את הקרב, ואני אומר, אני לא יודע מה זה קרב אם הייתי אחד מהראשי הרבים בישראל, אני אמרתי, אין פרבלם אנחנו כל כך מספרים, 100,000 בחורי ישיבה, או 50,000, או כמו שכחנו, אנחנו כל כך מספרים למהר או להתמודד עם הארמיה. מה אתם חושבים שתקרה? לא, לא, לא, אנחנו לא באמת זכרנו את זה. מה אנחנו יכולים לעשות עםכם? קודם כל, איפה אנחנו נכניס אתכם? אנחנו לא יודעים לבד, אנחנו לא יודעים לבית לכלכם, אנחנו צריכים לבנות בדאצ, גלעד כושר, זו גדולה גדולה! אנחנו צריכים לבנות אתכם אחר כך, כשארמי צריך לבנות את הרליגיון, גלעד כושר ובית, יאללה, אנחנו לא, אנחנו לא מספיקים. לא, לא, אנחנו רוצים לסבל, קדימה, לא, אנחנו רוצים לעשות את זה, אל תמקד את המצווה שלנו. לא, בבקשה רבי, תרחק את העם שלכם. תקשיבו, זה אולי עכשיו או לא פעם. אתם רוצים אותנו? אנחנו יוצאים מחר. אתם לא רוצים אותנו? סיני שאתם לא תשכחו אותנו עוד פעם. זהו, זה יהיה כל מה שעושים. זהו, זה יהיה כל מה שעושים. זהו, זה יהיה כל מה שעושים. זהו, שעושים. זהו, זה יהיה כל מה שעושים. זהו, זה יהיה כל מה שעושים. זהו, זה יהיה כל מה שעושים. זהו, זה יהיה כל מה שעושים. זהו, זה יהיה כל מה שעושים. זהו, זה יהיה כל מה שעושים. זהו, זה יהיה כל מה שעושים. זהו, זה יהיה כל מה שעושים. כל זהו, הרבים זה יצאו יהיה ביחד, 40-50 כל רבים מהקהילה, ואומרים, השעה הזו, השעה האחרונה, אנחנו יכולים ללכת לדרום פובלי. יש דרום פובלי שם ברמבו, אחד, שלא יכול לדבר עם עשרה ילדים רליגיים אנחנו הולכים להראות 3,000 אנשים, ילדים, 1-ת, 2-ת, כל הדרך ל-12-ת, הולכים להכניס לבית פובלי, הם לא יודעים שיש להם אפילו קלאס. איך הם הולכים להכניס 5,000 ילדים, איפה? הם הולכים לבנות 5 ביתים. מה שקורה להם 100 מיליארד דולר לבנות 5 תלמידים? אנחנו באים לנצח את התלמידים. לא, אנחנו לא יודעים מה קורה. מה קורה? אתם מגניבים? אתם הלכים להיות רליגיים? לא, לא, אנחנו רוצים להיות רליגיים פה. אנחנו נשאר פה, אנחנו נלמד את המת, את האנגלית, מה שאתם רוצים. ואנחנו כולנו נהיה ביחד, אנחנו נגמר את התלמידים. זה כולנו יהיה חסידי, ליטבי, אנחנו נלמד בנוסף, אנחנו נעשה כל מה שצריך לעשות. אנחנו רוצים לנצח את התלמידים. הם לא יכולים להכניס, ואני לא יכול לדבר על תלוי הלימודים, 20,000 דולר כל שנה על כל מנהל במונסי, אנחנו נפגשים שהם יכולים ללכת ללימודים, ואז הם נפגשים אותנו. מה אתם עושים פה? למה אתם קבלים כל מנהל פה? אתם מלכים שאתם פה. מי יפגש ללימודים? מי יקבל אלפנים ללימודים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? אתם זה הדבר האמתי, יודעים? אתם יודעים? אתם הגלוס יודעים? אתם יודעים? אתם יודעים? יודעים? אתם של אמריקה והגלוס של עריאר, זה הדבר האמתי, הדבר האמתי של עריאר הוא עבור יהודים סקולריים, ושם זה עבור הגויים, זהו. זה הדבר האמתי. אחר כך, בעזרת השם, כשמשיח יצא, אנחנו לא נמצא עם כל הדברים האלה עדיין, אבל עד כן, כל יום זה נחשב. אנחנו שני שנים לפני שושנה, אנחנו יודעים שזה יום ההתגלות, אנחנו יודעים, הישראלים לא יודעים אם אתה הולך עכשיו בתל אביב ותסתכל במהלך הלילה ותסתכל במהלך הלילה ותסתכל בתל אביב ותסתכל בתל אביב ותסתכל בתל אביב ותסתכל בתל אביב ותסתכל בתל אביב ותסתכל בתל אביב ותסתכל בתל אביב ותסתכל בתל אביב ותסתכל בתל אביב ותסתכל בתל אביב ותסתכל בתל אביב ותסתכל בתל אביב ותסתכל בתל אביב ותסתכל בתל אביב ותסתכל בתל אביב ותסתכל הם לא שמעו על ראש השנה, בתל אמרו, אה, ראש השנה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, אה, רק אחד יכול לדעת שזה אה, מישהו שגרם רליגיה ורחק את הרליגיה, ואז הוא יכול לדעת. אבל אף אחד אחר לא יכול לדעת. א סליחה, אתם לא יודעים מה זאת ראש השנה? אני יכול לדעת שזו התחילה של עיר חדשה, ראש השנה. הוא יכול לדעת עברית, לפעמים. ראש השנה, ראש העיר. כן, אבל מה קורה על ראש השנה? אנחנו נלך לטייביריה, לקנרד, קולטביר, ברגר בברביקו, אנחנו נלחוץ, אנחנו מלחוץ, זה מה שאנחנו עושים. וזה לא אומר לך שום דבר ראש השנה? לא. מה זה צריך להיות? היום יש לנו שבוע ושתי דיות מהעבודה. אתה אומר אף פעם שראש השנה זה יום הקבוצה? אתה לא יודע מה אתה מדבר על. זה 70% של ישראל ככה. לכל 100 אנשים שעובדים ברחוב, 70 שלהם, ראש השנה שלהם זה יום רחוב. אפילו אם זה יום חולדה, הם יוצאים בפיקניקה. אם קרה גודר שלבד שלהם, זה יום פיקניקה. אז אם הסיטואציה היא כל כך רחובה, אנשים לא יכולים להיות עצמים לפני שהם יודעים מה שאין עליהם. אם אף אחד לא יודע שאתה מנסה להסתכל על זה, אין סיבה להסביר את זה. כשאחד מנסה להסביר, כשאחד מנסה להסביר, כשאחד מנסה להסביר, כשאחד מנסה להסביר, כשאחד מנסה להסביר, כשאחד מנסה להסביר, כשאחד מנסה להסביר, כשאחד מנסה להסביר, כשאחד מנסה להסביר, כשאחד מנסה להסביר, כשאחד מנסה להסביר, כשאחד מנסה להסביר, כשאחד מנסה להסביר, כשאחד מנסה להסביר, כשאחד מנסה להסביר, כש והצליחה האחרונה להשתתף היא לתפקיד שאני באמת חי ולפעולה הבאה היא לתפקיד את הסורס של הפרובלם, את הסורס, הרבה מנהלים קבלו את הסימפטומים של הפרובלם, אנחנו לא קבלים את הסורס האמת של הפרובלם, אז אם אנחנו לא נכנסים לבית הפרובלם, אנחנו לא נפגש את הפרובלם, אנחנו רק נקבל את הסימפטומים, אתה מיוחד את התחרות שלך, אתה קבל אנטיביוטיקה עכשיו, אבל אתה לא נחשב מה בגלגל שתמיד מייצר לי את הדבר האחרון, עוד פעם, עוד פעם, עוד פעם. אחרי שתמודד את הדבר הזה, תוכל להסביר את זה, וזהו. אתה לא צריך אנטיביוטיקה אחרי זה. אבל הרבה אנשים, אפילו דוקטורים, דוקטורים הם לא ה' הרבה פעמים הם לא יודעים מה יש לדברים, הם עושים אקספרימנטים. תנסו את זה, בואו נראה איך זה יהיה. כמו מכניקה, במיוחד שלי. כל פעם שיש לי איזשהו פרובל עם הכאב, אוקיי, אני חושב שזה זה. אתה חושב או אתה יודע? כן, כן, זה זה. איך הרבה? 350 דולר. אוקיי, תעשה את זה. הוא עושה את זה, בימים הבאים הוא עושה את הדבר השבה. היי, הדבר השבה. אווו, כן, יש עוד פרובל. הוא לא אמר, אווו, הייתי נכון, תן לי לתחיל את המוני. יש משהו אחר, בואו נראה, אההה, זה גם הסנסור, אההה, אולי זה היה רק הסנסור, לא, בואו נראה, אני עשיתי 35 שנים כמכניקה, דווקא, דוקטור, מכניקה, אחד מגניבים, אחד מגניבים, לנו זה מאוד קשה, למה? כי הרבה אנשים לא רואים את עצמם שלהם. אם תשאלים אנשים גדולים, מה יהיה עם איגו ועבודה? אני? עבודה? אתם מגניבים? אני האנשים הכי גדולים במדינה שלו. אתם יודעים, כאילו, איזה אנשים יוצאים בלקטורים וכו', גודל רב, אני צדיק. אז אני יודע, מישהו שאומר אני צדיק, בטח הוא רשע. בטח. לפני שהוא מדבר, אולי הוא צדיק, אולי הוא רשע. אנחנו לא יודעים. רק בגלל הדרך שהוא מסתכל, אתה לא תמיד יודע מה הוא. אבל אם מישהו מוכן להגיד את הדבר הזה, אני צדיק, בטח הוא רשע. כי צדיק לא אף פעם אמר אני צדיק. לא פעם. במסך ההיסטוריה. אף אחד לא ראה אף פעם, הולך למישהו של גדולי ישראל, אני צדיק, אני צדיק, אני גאון, הוא לא רואה את זה, יעלה לך זר ולא פיכה, מישהו אומר לנו להתגמל את זה, לא אתם. אז אנחנו לא תמיד רואים את הסרטון נכון, אז מישהו שמח, הוא נמינה מישהו אחר כדי להיות חייו שלו תעזור לי את זה אתה, חבר שלי, אני מאמין אותך אתה יכול לכתוב פרסטה של פרובלמים שלי על פייסבוק? אין תנועה, אני מבטיח לך תגידי לי מה שאין עליי? שתי ילדות, שתי חבר'ה כן, אתה מגניב מאוד אוקיי, תגידי מה שאין עליי קטנה קטנה, הכל קטן, קטנות קטנות, זה, הוויגה קטנה אה, באמת? אני לא ידעתי שזה כל כך רע. אה, אבל אולי מישהו פתאום נפגע אותי. או, כמו שאתה מנסה, אתה תמיד קיימה לאט, אתה תמיד רואה מה קורה בפעולה, לפני שזה מתחיל, אתה לא מתפקד, אתה משחק עם הטלפון. מישהו צריך להרחיק אותך. בשלושים קטנים, ובאמת בשלושים רעים. גאון מבינה קשר את המגיד מגדובנה, שני הרבים הכי גדולים באירופה, אחד קבל את האחרון כדי להיות פוליסמן שלו. אז המגיד מידובנה אמר, אני לא מבין, למה אתה צריך לתת לי מונים כדי לתת לך מוסר, כדי להגביר אתכם? אני אעשה את זה בבקשה, זו אבליגציה שלי. הוא אמר לו, אני צריך לתת לך, למה? בגלל שאם אתה צריך לעשות את זה על עצמך, בלי אבליגציה, לפעמים אתה אמר לי, לפעמים אתה אגנוב אותי, אתה תהיה עוסק עם דברים אחרים. אני לא אשכח אתכם. אחרי שאני עבור אתכם, אחד מה שאני יכול לעשות זה שאני יכול להכיר אתכם שאתם לא מגניבים. אז אחרי שאני עבור אתכם, אתם תהיהם מאוד חייבים לבחור אותי כל יום. אחר כך אתם מגניבים את הכבוד שלי. מה אני עבור אתכם? עבודה שלכם היא להגיד לי מה שאין עליי, כמו פסיכולוגי. אתם צריכים לתפוס את מה שאני עושה. הוא קבל אותו עם זמן. הוא, הרבי הכי נכון בעולם ואחד הכי גדולים בהיסטוריה. זה גאול מבינה. הוא לא מתחיל ללמוד. איזה כוח צריך? איזה פוליסמן צריך? אם תקבל תורה כל יום, מה הוא יכול לומר לך? אולי אתה לא מתפקד כול כך. במידה של הלילה הוא יגיד לך את כל התורה שיש לו. הוא ירחק, רבי אליהו, יש לי שאלה. מה? תוספורט, גמרא, מסכת, סנדרין. הוא אומר את זה. כשאתה אומר את הראשון, במידה של הלילה, הוא אומר לך את כל תוספורט, את כל המפרשים, כל דבר, כל פאג'ינוס שעה. כשהוא ירחק, כשהוא ירחק, יש לך כל דבר אחר. אלה אנשים שהמנהל שלו, במשך מיליון שנים אנחנו אפילו יכולים להגיע לדרך כזאת. אם אתם רואים קצת סיפורים על את החיים שלו, הם אומרים שאילה מלחמים שלו קוראו לו, קוראו לו, מגיעים את המנהלים. תקשיבו, מה זה שהם ראו? הם קוראו לו, מלחמים גמרה אנטישה בעב. הוא לא צריך ללמוד, זה טישה בעב היום. הוא אומר, כן, אני יודע שאני הולך לגיהנום ללמוד על טישה בעב, הוא לא צריך לזה, אבל זה נותן לי ללמוד על גיהנום, ולא ללמוד על גמרה. אז אני צריך להיות נותן על זה, התורה זה נותן, ללמוד על גיהנום, ולא על גמרה. זאת אומרת, כמו שהם אומרים היום, חז ושלום, אדיק, דרג אדיק, לא יכול לחיות בלי זה, הוא ימות את אמא שלו בגלל זה. אתה יכול להצטרף לטורה, וזהו, אתה נחשב בשכינה 24 שנות, 7 שנות, כל יום שלך. וכל אחד יודע את כוח הטורה. כל אחד יודע, נכון? אם הייתה לך יום טוב של התלמידה, אתה יודע, כשאתה יוצא מהקוליל או מהישיבה, אתה מרגיש כאילו שאתה מוכן להקבל את העולם, לתת לך איזושהי שמחה, איזושהי ברור. בפעמים שאתה בישיבה, הכל כבר נראה נחמד. אני אגיד לאנשים שישו דעות כשהם ילדים, שהתורה לא רק טובה ליצר הרע, או לראות לכם איך, או ללכת לכם אלכה, או להגיד לכם יותר צדיק ממה הוא עשה. הטורה, הדבר הטוב של התורה, כשאתה מתחיל ללמוד תורה, אתה מתחיל לראות דברים נכון בחיים. אנשים שלא מנסים ללמוד תורה ולא יש להם את השקפה הנכונה, אפילו אם הם רליגיוניים מלכת, תמיד יגידו את השקפה הנכונה בכל ספק שאתם מדברים עםהם. אני אתן לכם כמה דוגמאות. מישהו שממש נכנס לתורה השקפה, הוא יכול לעשות כל מה שהוא יכול, לא להתמודד עם הילדים בקולטוריה של הגריקים. למשל, אם הוא נבחר לכל מיני חברות, הוא לא יכול לגבי כל מה לצלם את הילדים שלו. אוקיי, אני בעל תשובה, אני יודע כבר את החיים שלו, אני מפחדת בזה בכלל, תן לי ללכת, תגידי להם מזל טוב, לא להתאמן, הם באים לחיים שלנו, תן לי ללכת, תגידי להם את החיים שלו, תגידי להם מזל טוב, תראו לי את הראש, עשר דקות, ולך. אבל אני צריך להביא את הילדים שלי למקום כזה, ולהראות את כל האנשים נפחדים שם? כשהם רואים את כל הקלונים ואת כל האלכוהולים, ואיך הם מדברים, ואיך הם קווים, ואת המוזיקה הגוישית, ואת כל המשחקים, זה מה שאני צריך לתפוס את הילדים שלי. אם אני אנשים מאוד מודרניים ואורתודוקים, הוא לא רואה איזה פרובל. לקחת את הילדים שלו לסאדום ולגמורה, אין פרובל. אבל אם הוא בן טורא, לא משנה מה, הוא לא יכול להתכוון, לא, אפילו אחר כך. זה אחד האמץ. האחר אמץ, יש שתי מיני מידעי לשופר היום. אחד הוא ללכת למאל, ישראל, ניו יורק, שאלה דברית. למאל זה כמו ללכת לבחירה במזרח, אין הבדל. ובדרך השאלה, למישהו שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב שחושב ש אמברלה, ומשהו שחושב את הראש, איזה מין. אני לא יודע מה זה המין, יש חולים במין, אבל זה כמו שהם באים לבחירה. ועכשיו, מה יקרה אם קריסטין רוצה ללכת למים? זה יום קשה, סעוד קרולינה, מאוד חמוד, אני הייתי שם, אני נפגע שם, מהחמוד בבחירה מרטל. אז מה יקרה? היא רוצה ללכת למים, אז מה היא יכולה לעשות, קריסטין? מה היא יכולה לעשות? הם הכניסו בתוך המים חברים על רגלים חברים כאילו אתם מגיעים לבריכה, אתם מותרים את הדור, אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם אתם מגיעים, אתם אתם מגיעים, אתם מגיעים, אתם מגיעים, בשנת 1970, אחד אתם אמר מגיע לי שבאמריקה, בניו יורק, הלימודים היו בניים ובשנות אחרות. הבין מגיע מהצד אחד, והשנות מגיע מהצד פרלילי. לא יהיה חלק בין הביניים והשנות, אבל הם הלכים בלימודים. איזו ישיבות היום לא כזאת. איזו ישיבות מאוד מודרנית, בניים ובשנות, והם רואים אחד. אולי יש שטח, אבל הם יכולים לראות אחד אחד. תשכחו על הלימודיית, בתוך הסינגרגים, איזהם לא יש להם מחיצה, או גלס או שורט מחיצה, הם לא יש להם שורט מחיצה. זאת אומרת, זה נותן לכם את הידיעה על איך התחילה את העולם. אז עכשיו, יש לנו סיטואציה חדשה. הרבים שלנו הרבה שנים לא היו צריכים לדבר עם דברים כאלה, 100-150 שנים לפני, אבל עכשיו זה עולם חדש, אין עוד המהלך בין המדינה לבריכה בשער. אז השאלה היא, אם אני צריך ללכת למאל לקחת חשובים, אני צריך חשובים. אתם יכולים ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, ללכת, הם צריכים לעבוד 3 שעה במאל, אתה יודע מה קורה שם? אתה לא יכול להתפתח את העיניים, זה עולם מודרני היום. אשקפא ווייז, בן תורה, הולך למאל, הוא רוצה לעשות את אמא שלו שמחה, אבל מה זה הרצון? אז כמו שאמרתי, אנחנו עכשיו, ברוך השם, נכנסים למידה, ולאחר כך אשכרה, אנחנו לא יודעים שיש לנו איזשהו פחד מהקהילה. אם אף אחד מסתובב איתי, תעזור את היד. בבקשה, אל תשכחו. אני לא תמיד נכון. אף אחד פה יכול לומר שאני מפחד, מפחד מהקהילה. עד שאתם לא יודעים, ארבעה גמרים אגבה פה בישראל, בתל אביב, המקום הכי רעבי בישראל, ואחד הכי רעבים בעולם כשהוא מגיע לספירטואליטה. הקפיטל של כל הגייסים בעולם הוא תל אביב היום. זה הוא הסאדום והגמורה האוריגיאלי של היום, תל אביב. רק אחד גמורות לפני, בתל אביב, בתל אביב, לא בבני ברק, לא בפונוביץ', לא בפורת יוסף, לא. בתל אביב. כשהגבא אמר על ראש חודש אלול, התחילה של אלול, מרץ לפני השושנה, לא שבועים רבותיי, אלול, חצי האנשים על השול נפגעים, נפגעים על השולים גרשון, תתקבל, מוישה, תתקבל, מה קרה? אלול, אלול, אני לא מספיק, עוד מרץ אחד הרבים בא לישראל כמעט עשרה שנים הוא נותן לו שיעור, ובמידה של השיעור, הוא שמע כמו סיירן, כמו קרקע. והוא נפגע במידה של השיעור, נפגע. והם הולכים אליו ואומרים לו, איפה הוא? איפה? איפה הוא? איפה המשיח? המשיח לא יכול להיכנס. לא יכול להיות. אני שמע את השופע. הוא אמר, לא רבי, זה היה הטרן. היום הוא יום הראשון שהטרן רחק פה. הטרן. היו שם הטרן, הבריטים, היו פה. היו שם הטרן. אז את יודעת, הטרן עושה גדול. הוא חשב שזה השופר של משיח. אנשים באמת חשבו על התורה. זה לא רק כתוביות. אני עדיין עושה סטודנטים עם אחד. עכשיו הוא התחיל לישראל, אבל בגלל זה, הוא רצה לספר את המדינה שלו, הוא חשב שאולי יכול לעשות איזשהו פרופיט. אז הוא היה עם אחד, חסילי של ג'ו, הוא בא עם הלך שלו לבחור את המדינה שלו, אולי הם יכולים לקחת את זה. מה זה המדינה שלו, היא עושה CD's. כשהסטיידים היו מאוד רעיוניים, לא הייתה עוד USB, כל אחד היה משתמש בסטיידים. אז כשהם באו, הם רצו לדעתם על כל הדפוזות שהם עושים, ועל כל האווירות שהם רוצים לראות. הם רואים את הסטטמנטים הפיניסטיים וכל זה, ובדרך כלל, הוא רצה 100,000 דולר בשביל עבודה שלו. רק המשכניות, שהיו יותר מ-20, והדסק, והמדעים, וכל זה. וחצי של המון הוא רק אוכל, והאחרון הוא עבודה, עבודה. אז החסירי של מנטולדין הוא משרד, הוא אמר לו, אחרי שאני אראה את המשפטים שלך, זה לא מייחס לבן כל כך הרבה לדבר כזה. אז זה נאיב בעל תשובה, הוא אמר לו, יאללה, אל תראה את זה רק כמשפט משפטי. תראו את המדינה גם כספירטואלי. רק כמה סטודנטים שאני עושה לרבי מזרחי, בערך 20,000 סטודנטים במשך השם, וזה הולך לכל מקום בעולם, וכל כך הרבה אנשים מתחילים לתשוב בתשובה על זה, ואתה תהיה האחר שתעשה את זה, אתה תהיה חבר בנושאים כאלה. מה אתם חושבים שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה חושב שאתה וואו, אני לא ידעתי, וואו, אני כל כך גדול. באמת, משמיים, הם קיבלו אותי לדבר כזה? חושב אין שאתה חושב שאתה פרבלום, חושב בואו נעשה את שאתה חושב חושב שאתה חושב שאתה חושב זה. זה מנגן שאתה חושב מאוד, ש אנחנו לא מדברים על אברך שצריך לקבל דולר על דולר. אני מדבר על מנגן גדול. אז התגובה שלו היא, טוב, טוב, זה טוב בשביל הדרושס. זה טוב בשביל הקבוצות ובשביל התלמידות. אבל ריאליטי, תכלס, כמה זמן אני אקבל? הוא לא קבל. והם לא קבלו את המדע. זאת אומרת, יש שני מינים של תורה. אחד הוא ללכת וללמוד, ואחד הוא לריאליטי. ללכת וללמוד, אנחנו נעשה מה שהתורה אומרה. אבל בריאליטי, בואו רבי, אל תשכחו. אתם יודעים אף אחד שעובד על כלום כזה? זאת הייתה היא הייתה היום. קאמן רבא, אני יכול לדעת שאתם באמת מקווים אותנו ללא לעשות את זה? זה מה שקורה עכשיו, ובסופו של דבר יש לנו כמעט אירת שמיים. אם אדם במשטרה תחזיר את הליטה על שביס, הוא יפה? לא. אם הוא עשה את זה בטוח, במומן של רעיון? עכשיו זה מזי, זה מזי, זו פנלטה, קארט. הוא מלכה? לא. אז מישהו אמר לי, היי, קאמן, זה בשוגג, זה בשלום, אני אנשי, אני לא מלך. אני אגיד, נכון, אבל בשלום, אם אנשי ראה שבת בשלום, מה הוא היה צריך לעשות? מה השם אמר שצריך להיות בשלום? הוא צריך לקבל קורבן חתת. אם הייתה בית המקדש, זה 25-30 דקות ללכת שם. אם אתה קיבל גות, אני בטוח שתהיה הרבה פרקים לקבל כל מיני פרקים. אתה יכול ללכת שם לפני פרק אחד. איזה שיט, תביאי לי איזה גדול, איך הרבה? 300 דולר. אוקיי, הנה אתה. אתה קיבל את השיט, תביאו אותו לגבי, במיניבן, תביאו איזה גרס איתו, עד שהצלחנו לירושלים. אתה מגיע, חמישה שעה אתה שם, יש שיט, אתה קיבל נמבר. רבי כהן, זוכרים אותי? כן, כן, תביאי אותי, אין שיטה. אוקיי, אין בעיה, ישראלי, לא? יאללה, קטן את השיטה. תביאו, תביאו את השיטה, ואז שתי שעות אחרי זה, אתה מבין את המדע שלך. זה לא הסוף של העולם. אבל 2,000 שנים לפני, אם אתה חי בתווריה או בצפת או באר שבע, אתה צריך לקחת דנקי עם קריאג' ולא הייתה רכבים ככה עכשיו, ולא הילדים, ואתה הייתה צריך ללכת עם דנקי ככה, עד שתהיה לירושלים בשבוע שני. והיו רכבים מזליים, אתה לא הייתה חי, 500 דולר חי. יש רכבי דרום, והם מתחילים, בגלל שהדרום מלחמת עם דרומים וגבולים, אז צריך לדבר על רכבי דרום, את יודעת כמה זמן זה יקרה כדי לעשות רכבי דרום מהדרום? אם זה מתחיל על הדרום לירושלים, במידה של החולים, הוא נמצא במידה של אימא, בדרום, אתם שומעים את האצבעים, אתם שומעים את הקיודים, במידה של הלילה, אתה בדרך לירושלים, ואתה חושב על עבודה שלך, אתה הולך לטייבריה, העבודים מנסים את הכל, כל העבודים עובדים עליך, עובדים עליך עכשיו. למה? בגלל שאתה צריך להגיע לירושלים להביא את השיפור הזה. ואז כשאתה הגיע לירושלים אתה צריך ללכת למרכז. אתה צריך להחזיר את זה, להחזיר את זה על רגלך. 100 דגרים, נחמד. אתה ללכת כזה עם השיפור, קטע אותו על קטע עם הדנקי. עכשיו אתה צריך ללכת כל הדרך לגבי העולם, לארה מוריאה. והדנקי לא יכול ללכת. קדימה, תחליטי כמעט. דנקי מתחיל ללכת. וואו, מה אני הולך לעשות? אני צריך להגיע ל-AAA עכשיו. אחר כך שתי שנים, אתם עשו את זה. כל יום שאתם חווים בפנים, אתם עשו את הקורבן חטאת, חטאתי, אביתי, פשטתי, זה היה צריך להיות אני. ושני שנים ללכת אחר כך, ואתם בנקראפטים. בפעם אחת, חילות שבת, בפעולה. אתם לא ידעו שאתם קטנים משהו מהער. אתם לא ידעו שאתם הולכים, וארנג פל. לא באינטנציאלי. משהו כזה. אם היום אתה אגיד למישהו לעשות איזו דברה, במיסטריה, אחת חילוד שבת לנסוע שבוע וללכת בנקראפט, מי יודע להיות רליגי היום? רביי, את כאן. עברתם כל גבול. זהו, זה כל כך הרבה. זה כן זה היה. ויש לנו אולי אלפים דברים כאלה. אלפים! הרבה שלנו עושים חילולי שבת, אבל לא ידענו שזה חילון שבת דהורייטה. אני רואה את זה כל הזמן. אנשים יוצאים אלי, יש להם סטיין על השירות או משהו שפיל. הם יוצאים, הם מקבלים את הטוואר ומציגים את השירות. ברגע זה, איסור סקילה. קראת. אותו דבר כמו שמור על סיגרת. אותו דבר, אין הבדל. כל 39 מלאכות של שבת, ובכל אחד מהם יש חילוד שבת דורייטה. איזה אנשים יכולים להכוון על איזה אנשים, כמו הרבה אנשים רליגיים, הם לא יכולים לדרום, הם לא יכולים ליצור חי, הם לא יכולים לכתוב על שבת, הם לא יכולים לתת מים לטבעים, אלה הדברים שהרבה אנשים רליגיים יכולים להכוון על, אבל יש הרבה דברים שהם לא יכולים להכוון על, הם לא יכולים להכוון על, הם עובדים על חלומים. ובכל מיסטיקה כזאת, זה עוד קורבן חטאט בבנק שלך. קרדיט ספציאלי, איך קוראים לזה? קורבנות חטאט. כל פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, ועוד פעם, וע ללכת לחולם רועה, לתת לכוהנא בבסקט, ללכת את הכי טובה. זה גם משהו מאוד גדול. אתם חושבים שזה קל? החכמים רצו להתמודד עם המדינה ללכת לירושלים, אז הם קבלו סרקס. אתם יודעים את זה? הם קבלו סרקס, כמו בסרקס. החכמים, הם קיבלים חכמים, הם משחקים עם זה, הם עושים כל מיני פליפ לופסים, אחד מהחכמים היה מסתובב במים שלו ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה, ככה. הם מביאים את הילדים ומגיעים להם להגיד, אהה, זה יהיה מוזר נפלא, הרבי יהיה נחנן, הם יצאו, אנחנו נמצאים בסירקוס נפלא. זאת איך הם מגיעים אנשים לתת כתוביות. זאת, בגלל זה, התגובה לאיזושהי קריטיסטיקה שהם מקבלים באיזושהי אורגניזציה, כשהם עובדים על כל מיני חברות, הם רוצים להגיע אנשים סקולריים לתת כתוביות. הם מביאים סינגר, הם עובדים על מוזר, הם עובדים על רפל, אני לא יודע, כל מיני דברים. וכמובן אנשים מתעוררים, מה זה? אתה צריך להביא סושי של אנשים כדי להצטרף לשיעור תורה? אשמה עלינו, כל כך שהם מייצגים סושי ושינים, זה שיעור שתיים, כמו שהם לא יודעים שיש להם אצלם אוכל. זה באמת מפחיד, אבל למה זה נחמד משל כל המשחקים שהם עשו? זה גם דבר, מה זה לא צריך לעשות עם התורה, עם המשחקים, עם הלפידים? מה לזה? להצטרף אנשים לעשות מצווה? מה אנחנו יכולים לעשות? אתה אומר לילד שלך, אם אתה תעשה את זה, אני אגיד לך איסקרים. זה מצווה לעשות את זה. זה מניח להם לעשות את זה. תעשו להם איסקרים, מה הבדל? הילדים לא מבינים יותר. אתה רוצה לי לעשות את זה? אין פרובל. אם אתה רואה שזה מתחיל, אם אתה עושה את זה, אני אקבל לך בייסיקו. אה, כן. אתה צריך לראות איך הם מתחילים. כן, מה אנחנו יכולים לעשות? אז אנחנו עכשיו שני שנים לפני ראש השנה, איזה ספרדים הגיעו לסליחות, שירים, הם חושבים שהם הגיעו לאפירה. מייאמי ביטש קוויר. אני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד שאני יכול להגיד להגיד שאני יכול להגיד להגיד הם מביאים את הכי טובים חזנים, הם יודעים שהם תמיד ישו אחד מהכי טובים חזנים. ובאמת, שמותה שלהם מגניבה. וכאלה מוזמים יפהים. וכל אחד מזכיר את הדבר הראשון. אנחנו צריכים להסתכל עם את המציאות הרחובות כשאנחנו אומרים את האלה. אנשי אמונה עבדו, באים בקוח מעשיהם. אתם יודעים את המעניין של אלה? 2,000 שנים אגד, החכמים אמרו, אין יותר אנשים שאתם יכולים להבין עליהם. אנשי אמונה עבדו. תחשבו אם החכמים עובדים היום, מה שאני אומר? באים בכוח מעשיים. אתם עבדים עלינו. אתם הייתם את המשפחה שלהם, החכמים, שחררו אותנו, נותנים לנו את החיים, החכמים, חררו אותנו. יש צדיקים חייבים במרחבים הרבה, אם חס ושלום, הוריקן, נצטרך להגיע לבית הזה, המרחב הזה יכול להיות חייבים במרחבים שלהם, או בגלל זה, הרבה אנשים חייבים במרחבים, סתם סטאנט מתחיל בבניים שלכם, זה למה הוא אומר אוי לרשע אוי לשכנע, אוי לאנשים חייבים ואוי למרחב שלהם, אבל המרחב הוא צדיק, הוא לא רשע, אחר כך הם אומרים אוי לרשע ואוי לרשע האחר. אוי לרשעה ואוי לשכנו, זאת אומרת ששכן זה לא רשעה. זה יכול להיות רבי ישראל. אז למה הוא צריך להתפרסם? למה אתה חי בבקשה ל�רשעה הזאת? אתה לא יש לך שולחן. למה הוא חי לך לחיות? למה הוא בא לדבר כזה? נגמרה אמרה, אחד מהר רבי ראה יוסי ברקיסמר למרות. היא אמרה לו, רבי, במקום שלנו אין רבי. אנחנו צריכים רבי, אנחנו יכולים כל הכבוד, אנחנו יכולים לבנות קבוצה, שול, אנחנו יכולים לתת לך כל עבודה שאתה רוצה, כל מה שאתה נקרא, אנחנו יכולים לתת לך, תעשו לנו תורה, הוא מאוד נכון, הוא רוצה לתת יהודית לגבירה, הרבי היה צריך להגיד, מה זה השאלה, אני בא בבקשה, אתם לא צריכים לתת לי כל הכבוד, פשוט תעשו הכבוד של העבודה האמת וזהו, אני לא קורא למונה, אבל זה מעניין, הרבי אמר לו, אם תביאי לי כל המונה בעולם, אני לא אקבל אתכם, אני יכול רק ללכת למקום של תורה. ובגלל זה אנחנו לא צריכים אתכם, אם אנחנו כבר בבני ברק יש אלפים רבים שם, מה אנחנו צריכים? אנחנו מבקשים אתכם לברק את מקום התורה. חזוניש הלכה לבני ברק, הוא ברק בני ברק. בלי חזוניש, בני ברק היה מרחק. רואה את ביוגרפיה של חזוניש. כולם שואלים לו, מה, יש כמה אנשים מזרחים שם, זאת אומרת, מוזמנים מאוד מודרניים. לא היו חרדים שם. כאילו, מישהו אמר לי שזה לא נכון, שיש איזה ישיבה שם. אבל זאת אומרת, בני ברק היה מקום סקולר. חזוניש אמורה להכניס בני ברק למקום של תורה. והיום אני לא צריך להגיד לך מה זה היה. באמת, בני ברק זה המדינה עם פעמים יותר קטנים בכל העולם. אין מיסטה בעולם עם פעולה יותר קטנה מאחורית. זאת הסטטיסטיקה. הם מחשבים, למה? הרבה אנשים שם הם מאוד פחות. 90% של האנשים שם הם אברכים, בחורי שיבות, חיים במקומות קטנות, חיימות, דרדים, חדשים, אין אלוויידר, אין אי-סי, הרבה פרובלים. קבוצתם מלחמת וכל מיני גמחים. אנשים כאלה נורא מתים בפעולה הקרובה של פרנסה, פרנסה קרובה, פרנסה קרובה, פרנסה קרובה, פרנסה פרנסה קרובה, פרנסה קרובה, פרנסה קרובה, פרנסה קרובה, פרנסה קרובה, פרנסה קרובה, פרנסה קרובה, פרנסה קרובה, קרובה, פרנסה קרובה, פרנסה קרובה, פרנסה קרובה, פרנסה קרובה, פרנסה קרובה, החלטה התחלת לעבוד, והוא מת. פרנסה וזה אברך, אחת המצבות אחרי האחרות, בשנתיים הוא ראש השנה, אני לא יודע אם יש לי עוד מילה, אין, אם יש לי ברית בכלל, כל יום התגלגל, קצת אטקסטנטים קטנים בכל מקום, איך זה יכול להיות? 99% של האנשים הם שומר שבס, 70-80% הם בני תורה, אנשים שבאים לישיבות או הלמדו הרבה שנים לישיבות, כל דבר מדהים. אין שום אדם מודרני שם, זה כל תלמודי תורה. הרבה חזונישניקים, הרבה חניאבסקי סטייל אדם. אז אפילו אם יש להם הסתלבות, הפחות, הסטרס, העיר, המים, הקטעים הקטעים וכל מה, יש להם אמונה כזאת, והתורה עושה את האנחנה כזה שמחה מבחינתה, פיקודי ה' ישרים משמחי לב התורה היא היחידה שהיא יכולה לתת לך שמחה בחיים כל השמחה האחרות שיש לנו היא שמחה תמידית יש לך את הביתה החדשה, 2-3 שבועים של רעיון, וזה מתחיל, כל יום קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת אתם רצותים עבודה, אתם רצותים את זה ואת זה, אני חשבתי שזה יעבור לכם איזשהו אוהב לדבר, ואני חשבתי גם זה, 2-3 שנים זה יותר. אז למה הם נותנים 100,000 דולר לטבע? משהו, אל תביאו הרבה סולטה על הרעיון שלי. זה קשה כמו שזה. זה מה שקורה. אבל כאן, התורה עושה את האנחה שמחה בגודל. אתה מבקש עם התורה כל יום. זה הכי טוב של החיים. זכה נעשית לו שם חיים. תהיה הדרוג של החיים. לא זכה נעשית לו שם המוות. התורה הזאת יכולה גם לנצח אותך. איך יכולה? איך יכולה התורה לנצח את האנחה? התתי אף פעם רואה אנשים שהם נלמדו תורה והם נגמרים? התי? מה אתה חושב? מי יכול להסביר לי את השאלה של הגמרא? זכה, אם הייתה לך מרצה, שהתורה התהייתה הדרוג של החיים שלך. זאת אומרת, זו רעיון, זו הכל. לא זכה. לרובן, זה גרם לו צדיק מלחץ על כל הטחון של המדינה המודרנית הזו, והוא התחיל לתפקיד באשם, וחברו שלו בתל אביב, הוא התחיל להיות מונסטר. איך יכול להיות? או לפחות, בואו נשכח לדברים, זה התחיל להיות דרוג של מוות שלו, לא נכוון להיות מונסטר. בבקשה, תגידי לי, איך זה יכול להיות? יש לנו רק אחד מקבלים כזה בג'ודיזם, שהמדינה הזאת יכולה להחליט ולהחליט את האשות של הרד-קאו. יש קוואנים, קוואן אי-מפור, הוא מלחץ איזשהו מות עם האשות, וזה יכול להיות אי-מפור. אותו דבר, אם אתם יכולים את זה על קויין פחד, וזה יכול להכניס אותו לפחד. שלמה המלך, השליחה ביותר שעברה, לא יכול להכניס את הדבר הזה. הוא אמר, זה יותר מעניין מה שאני מבין. איך אתם יכולים להכניס את הקויין הפחד, ואת הקויין הפחד. איך? זה יכול להכניס לכולם פחד, או להכניס לכולם פחד. איך זה יכול להכניס? אחת פעמים כן, אחת פעמים לא, אחת פעמים לפחד, אחת פעמים נכון. אז איך יכול להיות שהתורה תהיה דבר של חיים? אנחנו יודעים, אנחנו רואים את זה כל הזמן. בעל התשובה, הם החלטו בני תורה, הם חלטו את כל החיים שלהם. הילדים, השלום בית, הכל. אבל איך התורה תהיה דבר של מוות? לא זכה נעשית לו סם המוות. זה דבר מאוד רע, סם המוות. זאת אומרת שאתה מותה את זה ואתה מותה אינסטנטי. זאת מה זאת אומרת, סם המוות. מי יכול להסביר לי איך זה קורה? האם אתם עד הייתם מכירים את הגמרא? האם אתם עד הייתם מכירים את הגמרא? האם אתם עד הייתם משאלים איך זה יכול להיות? אני אגיד לכם, יש כמה דברים. הראשון, אם אתם תלמדו הרבה מהתורה, כשאתה היית מערץ, אינטליגי, אתה לא ידע על תורה. אתה נטורלי מאוד גדול שמותחת לתפקיד. לפני שאתה ידעת על תורה, אתה ידעת על את הלימיטציה שלך. אני לא אעבור את עצמי. האמצע שלי הוא הדבר הכי אימפריקטי שלי, ומיוחד שלי. אז כשאני הייתי עם המארץ, אני לא יכול לדעת איזה רעיון של תורה, אני לא הייתי מלכת במהלך שלי, כשאני הייתי עם יהודים רליגיים, אני הכירתי להיות אש. להיות מאוד קטנה. למה? כל מה שאני אומר, יכול להגיד שאני נראה כמו קלאון. ואני חייב לראות מאוד ממלכה, אז אני לא מדבר. אני לא עושה איזה דמיין, אני קטן. כשאתה לא יודע שום דבר ואתה קטן שלמה המלך אומר גם אביל מחריש לחכם יחשב. בגלל שאתם יודעים כמה זמן להיות קטנים. אם אני הולך עכשיו, ואני שומע את קבוצים של חברות רעיון, מהמחירים הכי טובים באמריקה, הם מדברים על איך לעבוד על החברה. אחד אומר את זה, ויש להם כל הדברים, כל הדברים המחירים. אני אעבור שם, וזה פשוט חדש למי. אני לא מבין את הדברים שהם מדברים על. תמיד אני אגיד, לא, לא. לא תעשה את זה ככה, אני יודע מה לעשות. מה יקרה? הם יפגשו על השטחה. מאיפה הוא הלכה? מכיוון שאני יודע שאני לא יודע משהו על מה הם מדברים, אני אעשה את זה ואני רואה את המשחק. אבל בואו נאמין, יש הרבה אנשים מגניבים שהם מנסים להסתכל, אפילו במקום הזה. בגלל זה, אנחנו ככה. כשאנחנו מדברים על פוליטיקה, אנחנו תמיד יודעים, שזה פוליטיקאי זה רע, זה רע, זה רע, אבל באמת אנחנו רק רואים 10% מהפיקציה, אנחנו לא יודעים מה קורה במיוחד עם האנגלית, אנחנו לא יודעים, באמת לא יודעים. אני אתן לכם דוגמא, אני לא יכול להגיד חוסיין אובמה, אני לא יכול להגיד אותו. כל מה שהוא עשה נראה אנטי ישראל, אנטי יהודי. אבל מי ידע, אולי יודעו שזה היה סבל. הוא לא ידע, אולי זה היה סבל. נגד הערבים, להגיד להם להשאר, ומי ידע מה הוא עשה לישראל. אפשר או לא? אפשר, אנחנו לא יודעים. במקרה שלו, אני לא נותן לו כל כך הרבה בקרדיט. אבל אני רק אומר שאתם לא יודעים, אתם לא יודעים באמת מה קורה אחרי הסצנה, אתם לא יודעים. למשל, אולי כשאריאל שרון, הליד הרגלית, נתן את כל הגוש קטיף לחמאס הטרוריסט, אולי אמריקה נתנה לישראל 50 ביליון דולר בקלט. זה גבוה גדול לישראל, הם קבלים אירופאים, הם קבלים אירופאים, הם קבלים אירופאים, הם קבלים אירופאים, אירופאים, הם קבלים אירופאים, הם קבלים אירופאים, הם קבלים אירופאים, הם קבלים אירופאים, הם קבלים אירופאים, הם קבלים אירופאים, הם קבלים אירופאים, הם קבלים אירופאים, הם קבלים אירופאים, הם קבלים אירופאים, אם הממשלה לא יכולה לעשות מה הם שהוא רוצה לעשות, אתה לא תאמין את זה. אתה יודע שבפוליטיקה, אנשים שעובדים בכנסת, הם לא יכולים לעשות אפילו 1% מה שהם באמת רוצים לעשות. למה זה? זה כל-כך מגניב. ראיתם את זה? אם מישהו יודע משהו עליך, הוא אוכל אותך, זהו זה. הפעם הבאה שאתה תעשה את זה, אני אקריא מה שאני יודע עליך. הוא רוצה לעשות את הדבר הנכון. תהיה קטן או הוא יוצא מפה. עשר שנים, הוא לא יכול לעשות מה שהוא רוצה. כל המדינה מתחילה. למה איזה ליברל לפטי יכול לדבר על זה, אני יכול להכניס אותו לבריכה בשבוע שתי יום. זהו, עכשיו הוא קונטרול את הממשלה של המדינה, אפילו טראמפ, הם אומרים, הם נפגעים על הרוסים, הם יודעים משהו על הם להיות עם אנשים, כל מיני דברים, הם יום עליו, והאחרונה שהוא רוצה שהיום זה יותר באינטרנט, הם אומרים לו מה לעשות. אתם לא יודעים, אתם יודעים כמה אנשים יש בישראל שהם קבועים להם להיות ספיים לראשיה, לאיראן, ישראלים אחד מהם היה בכנסת, במיניסטריה הם פשוט נחשפו לו כדי להיות ספיים לאיראן, נחשפו לו ספייה לאיראן, למה? הוא היה ספייה לדרוגה, הם קבועו משהו עליו, הם קבועו לו, הם לא היו עם היחידה, לפני שנים הוא היה נחשפים להם ספייה, סיימנתי בתוך הממשלה, אומרים להם מה יקרה אנחנו לא יודעים באמת מה שאנחנו רואים, זה לא באמת מה שקורה, אנחנו רק רואים את המצבות, סופו של דבר. אנחנו לא יודעים באמת, אנחנו חושבים שאנחנו יודעים, ואנחנו מדברים, ומדברים, ומדברים, אנחנו לא יודעים אפילו 20% מה שקורה. אז אנחנו, כמו שאמרתי, שני שנים לפני יום ההתגלגה, ואני שואל אתכם, איך התורה יכולה להיות הדרוג של המות? וההתגלגה היא, לפני שאתם ידעים את התורה, אתם לא אהבים אף אחד, אפילו אם אתם אנשים גדולים, ואתם חושבים שיש לכם אף שום דבר, ואתם חושבים שאתם אוהבים את העולם, ואתם הכי חכמים בעולם, אבל אחרי שאתם לא ידעים מה להגיד, אף אחד לא אהב את התרגום שלכם. עכשיו, כשאתה מתחיל ללמוד כמה שנים, עכשיו אתה יודע גמרא, עכשיו אתה יודע אלכה, וואו, וואו, וואו, מה קרה לאחרים לגבי אותך? הראשון נגמר, אתה אותו ואת הילדות שלך. נגמר. זה, זה, נגמר, אתה מגניב, מה אתה עושה? הופכים אנשים, קריטיציינים רבי, כותבים באינטרנט, אני רבי-מנהל של העולם. עכשיו מה יותר טוב שלו? שתהיה אינטרנטי לגמרי את כל החיים שלו? או שהוא ידע 10% של התורה? יותר טוב להיות אינטרנטי, לפעמים הוא לא יכול לדבר הוא לא יכול לכתוב על האינטרנט ולשמור על רבי אונליין הוא לא יכול להתפרסם את אופיניותו המדהים שלו שהם עושים מחלוקת ומחלוקות וקווים מה גרם לו להיות מה שהוא היה? התורה. הנה אתה. זה אקזימפריה אחת. אני אתן לך אקזימפריה אחת. תשמעתם על רבי אליעזר, בני רבי שמעון בר יוחאי? הוא היה טוב או רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי רבי מגמרה אמרה שהם עשו סוגריה רבי בשלב שלו, כי הוא היה מאוד גדול, רבי הם עשו סוגריה בליפוס, סוגריה בשלב שלו, והם קיבלו שתי גבולות גבולה מהשלב שלו, שתי גבולות, במשך תמוז, שזה עכשיו, תמוז, אהב אלול, אתה יודע, במהלך הזה, יום, יולי, אוגסט, היו מסתובבים למשך שבוע במשחה של ישראל, במהלך 100 דגרים, ובמהלך חמודה, ולאחר שבוע, עם קטעים של מלך שהצלחו, זה לא נשמע. אז הוא אמר, ברוך השם, אני כל כך חולי, שאפילו הקטע שלי נהיה חולי. במיוחד, אם אתה עושה משהו כזה, ב-20 דקות, כל המקום יהיה שם ירחם. אנשים ילכים לרחוץ ולרחוץ, לרחוץ. למה? לא יכולים להתאר. בואו נמצא אותו מוותי במהלך, בואו נראה מה יקרה. זאת, לדבר הזה, הרציניה שאנחנו לא נמצאים עם יום כיפור במהלך של שבת. הוא יכול להפך על שבת, אבל לא על יום פרידי או על יום סנדבי. למה? בצרפת הזמן הם לא היו עם מפלגה. היום, אם מישהו מותה, הם יכולים להפך על מפלגה, עד שנתיים. בגלל זה היה גדול, אם חס ושלום, אם יש להם שבת וכיפור נחשבים, אם מישהו מותה בשבת, הוא מותה ביום חודש, הוא מתקבל בבית החיים, הם מקווים אותו עם רגל. עכשיו הוא צריך להיות עד יום השבוע, ביום חודש, 48 שנות, במהלך, אין חברה. אחרי כמה שעות התחלת החולה, אחרי כמה שעות את כל החברה תחלת החולה, לא אחד יכול להצטרף בארץ ממלכת הטובה. לא להיות כך, הילל הזקן, הילל הזקן, שהכניס את הקלנדר היהודי, וכדי לראות את קלנדר היהודי, אתה צריך להיות בעל תשובה. לראות את הטובות של הקלנדר, עשרה עשרה שנים, זה בלתי מאמין. איך הוא הכניס את זה, באותה מתמטיקה. שבת וכיפור לא יבואים להתקשר לזה, כדי להבין את זה. אז ה' רבי שמעון בר יוחאי היה רבי אדם. ואחר כך, אחרי שהוא הלכה ללמוד תורה, הוא כניסה על דנקי, הוא כניסה על דנקי. עד שאני אגיד לכם את הסיפור, אני רוצה לשאול לכם שאלה, מה שאתם חושבים יהיו תהליכים של הסרווי הזה כמה? אם מישהו יצא לאנשים בעולם, כל האנשים בעולם, יהודים, לא יהודים, כל מדינה בעולם, ויגיד להם, אני המשחק של השם, של ה' ואני רוצה להגיד לכם, שאתם צריכים להבין אחד מהשני, אתם לא יודעים, אחד, להיות מאוד גדולים, או שתיים, להיות מאוד גדולים. אחד מהשני שאתה צריך להחליט, אם לא, אני אמור להחליט אותך, תגידי לי איך שאתה רוצה, מה שאתה חושב שאנשים יחליטים, הגמרות של האנשים, שהם יודעים להיות מאוד גזענים, אבל אני מדבר על גזענים באמת, לא 2 פאונטים אקסטרה, או משה, וואו, אני צריך ללכת לגים. לא את זה. אני מדבר מסיבה, כמו שהשם של רבי שמעון בר יחי היה מסיבה. אתה יכול להיות קפה, שהיא יכולה ללכת לאדם ולאדם אחר. כשהם נחשפים, הקפה יכולה ללכת לאדם אחר. אם אני זוכר בדיוק את השאלות של הגמרא. זה מה שהגמרא אומר, אני לא מדבר על זה. תחשבו על זה. אז עכשיו, אם היה צריך להיות מישהו כזה, או להיות מוזר מאוד, אני מדבר על אנשים, תרחק את האנשים, כי האנשים בטוח לא רוצים להיות מוזרים, אבל אני מדבר על אנשים עכשיו, אנשים, אנשים, זה לא כל כך, זה לא משנה כל כך הרבה על הרגל שלו. אז עכשיו, אם הוא יכול להיות 500 פאונד, או להיות מוזר, איך אחד מהשני שתבואים? יש הרבה אנשים פה. רפי, מה רוצים להיות? סביבתי שוק קוק. תשכחו את המכניסה עכשיו. אין? מגניב או מאוד גדול? מה שאתם חושבים שזה יותר קטן? אני לא מדבר על החלה, החלה כמובן זה כמו שזה מגניב. אני מדבר על אסתטיקה, נראה, נראה מגניב. היה לך יותר כדי להיות 500 פאונד או היה לך יותר כדי להיות מגניב? זו שאלה מאוד קשה, אבל את הסיפור הזה יתן לך התגובה. בני רבי שמעון בר יוחאי, שהיה מאוד מרגיש, רצה לסייע על דנקי שלו. אדנקי, במהלך ישראל, קיימנג במים, במרחק גלילה, והוא ראה בפניו מנגן מאוד. והוא התחלתי להשחרר עליו. הוא אמר, תראו אתכם, הוא מגניב. זכרו, הוא מאוד מאוד גבוה, והוא יש את הנרב להשחרר על המנגנים. אז פסיכולוגיאלי, אם האנגלית לא הייתה כל כך טובה כמה שהיא גבוהה, אתה לא ידע שאתה יכול להשחרר עם מישהו שזה גבוהה יותר. אז מפה אתה רואה שזה לא היה כל כך טוב להשחרר גבוהה יותר. זה היה גבוהה יותר להשחרר עם אנגלית. אחר כך, כשאתה משחרר עם אני, אתה גבוהה יותר ממני. עכשיו הוא בא אל האנשים האגלים והוא אמר לו, תראו אתכם. האנשים האגלים היו מאוד מפחדים. והוא אמר לו, למה אתה לא יכול ללכת לארטיסט שהציין אותי, ולהגיד לו איך אגלים הוא בקריאה. בזאת, הוא התחשב שזה חלום גדול. והוא התחלתי להתסלם ולשאול לו את ההתסלם, והוא הלכה אחריו כל הקטע, והאנחה הזאת התחלתי להתסלם אותו. כשהם הגיעו למדינה, האנחה הזאת ראיתה שכל כמה אנשים היו באים להתרחק עם האנחה הזאת, הם לא יודעים אחד אחד, הוא לא ידע שהוא בן של רבי שמעון בר יוחאי, הם לא יודעים אחד אחד. כשכל האנשים הגיעו מהמדינה, האנחה הזאת ראיתה מה קורה פה, איפה הם הולכים? והוא ראה, אה, הם כולם באים לו, וקיסים את ידו, כבודה רב, כבודה רב. הוא אמר, זה רב? הוא התחלתי להגיד, אם זה רב, לא ירבוק מוטו בישראל, לא יכול להיות רבי ככה בישראל. הוא מדבר מאוד רע. אז הם אמרים לו, תתקל, תתקל, אל תתקל ככה, אל תתקל ככה, יאי, הוא אמר לי, אני מגניב, זה מגניב אותי, מגניב אותי, לא, בבקשה, סביר אותו, הוא גדול. אוקיי, לך אני אסביר אותו. אבל לו אני לא אשכח אותו. לך אני אשכח אותו. לבני המדינה. ולכן הוא אשכח אותו. איך זה יכול להיות שכתובי רבי כזה, שיכול לקחת מישהו שמות בגרעה, ולהביא את הלוח שלו לביתו, ולהחליט אותו? כל התנאים היו מחיימתים, אחר כך אתה לא נמצא בתלמוד. אם אתה נמצא בתלמוד, זאת אומרת שאתה נמצא במקום של מחיימתים. אם לא, אתה לא נמצא בתלמוד. זו אחת הנגודות. רבי רבי שמון בר יוחאי הוא אחד האנשים הכי חשובים שעברו פה ואתם תלמדו עם המלך אתה תלמיד עם המלאך ל-13 שנים כל הסרטונים של העולם והקבלה ועכשיו אתה רואה אנשים מגעילים ואתה משחק אותם? אני לא עושה את זה. ואני לא התלמיד עם המלאך, אפילו ל-13 שנים. אתה עושה את זה, רפי? לא, נכון? אף אחד פה לא עושה את זה. מה יקרה אם האנשים מגעילים יהיו גויים? אני עדיין לא אעשה את זה. אפילו אם הוא מרחק. אני לא אוהב להעביר את זה. אפילו אם הייתי ביחד עם הם בגדול, שזה לא חילול השם, רק אני והם, אני לא אדעתי לעשות את זה. קודם כל, הרעיון של האנחה. שנייה, אתה יודע, אף-שם עשה את זה. לדבר אפזיתי של הלוק, הוא באמת קריטיקה על השם. זה כאילו, אנחנו עושים איזשהו חלום בלי להתאמן. איך הרבה פעמים אני עשיתי את זה? מה שאני מתחיל להסביר היום? אני מתחיל להסביר את הערוץ והחלטה ביותר מכל האנשים שאני יודע. כשאחרי שצא, יש לי את הטוואלה, והיא מתנגדת ממה שאני נפגע פה. אז לפעמים, בלי להתפקיד, אנחנו נלך לאמריקה, ועכשיו היא חילה, ויש לנו נחמד. אה, ברוך השם, שטבח שמו. הניאטמריה סוף. אתה לא תפקיד, ולפעמים אנשים שואלים לך, איך היה? אנחנו לא ידעים, ואמרים, וואו, איזו נחמדה, המים, אתם אוכלים. ובאמת, בלי להחזיר את זה, אתה ממש קריטיצייה להשם, שאוהב את המדינת הלכה כל כך הרבה, ובכל מקרה, הוא החליט לעשות את זה מאוד עטיני, מדיר, אני לא יכול להגיד, הוא יכול להגיד את זה בכל מקרה. אני יכול להגיד לך איזו רגעה, בטח. מי יודע למה? סניוד. סניוד? זה הפרסים, זה מזמין את כל האנשים, לפחות. יהיה בלערופה, יהיה סייביריה פה 20 פחות מלא 0, כל החילוניות ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים ילדים אז ה-eat זה בעצם פרומוציה לפריצות. אנחנו מקבלים יותר מנהלות. מאוד טוב, זה מנהל לבנים. בגלל שהספרים הוא המנהל הכי טוב לבנים. הפייל של אף אחד ממנו הוא פול של אישות. פול. התנגדות הקונסטנטלית, השחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ושחררות, ו לא באינטרנט, אבל בכל מקום. להגביר על המצב, להגביר על הבריאה, להגביר על כל דבר בישראל, זה באמת ריסק גדול. תראו מה קרה לספאים. הספאים גם אמרו את האמת, הם לא קיבלו סיפורים. הם ראו פונרנטים, כן. הם ראו אנשים גדולים, כן. הם דסקרו מה קורה. אבל האמת שאשם אומר שזה ארץ זוות חלב ודבש, הארץ שאני אוהב, הארץ שבני עצמי היא עליה כל הזמן, לא משנה מה שאתה רואה, אתה לא תדאג לפתוח מותך. מה אתה ראה? אתה ראה דבר. יום יפה. אל תקווה. זה לא מה שהוא אמר. אתה שואל אותי, לא הוא, נכון? אני ראיתי ירושלים. למה? למה אתה מגניב? לא הייתה ברדיאזי. האנחן הזה הוא אנכסי, הוא אמר שהוא ראה את הדבל שבו. מגניב. אתה לא תקשיב לו, אתה תקשיב לו. אם אתה תקשיב לי, אני ראיתי ברדיאזי. למה? כי ה' אמר שזה ברדיאזי. אני לא מגניב מה שראיתי. זה באמת הטסטי. זה לא משנה מה שאתה רואה. ה' אמר שזה ברדיאזי, אז זה ברדיאזי. זהו. סוף הספר. אתה מגניב להגיד שזה לא ברדיאזי. אהה, אתה יודע יותר ממני. כשאתה יש את הג'י פייס ואומר לך, תחליטי מהחלטה, זה קרה לי חודש אחר כך, ב-FDR דרייב. אם אתה יודע, אני הולך כל הדרך, ואז אני הולך ברחוב לג'ורג' וושינגטון. אחת החלטה קודם, הג'י פייס ממשיך להגיד לי, תחליטי מהחלטה, זה לא הדרך. הוא רוצה להביא אותי לצד האחר, לדיגן. זה אחד מהחלטים הקטנים. אני אומר, אהה, הג'י פייס נפגש. בואו נמשיך, אני הלכתי עוד מילה, הרכבות קטנות, 3 שעות עד 4 ע'מ, אין מקום לרחוץ, ואתם יודעים מה? אנשים רצו ללכת בפרסה, ללכת בפרסה מהחלטה, פוליס באה וחלטה את הרכבות, כאשר עבדנו עבדנו, קפה עליהם FDR כגיגית, שלושה שעות, ומה אתה חושב שקורה אחרי שלושה שעות? אני אצלם הגעתי לתרחק, והגעתי, ואני חשבתי, אוקיי, עכשיו אני יכול ללכת מהחדש. לא, אבל הייתה עבודה חדשה. הייתי צריך ללכת כל הדרך לדרך ה-60, לתרחק קווינסבורג. ללכת דרך, כי לא יש דרך ללכת לתרחק. איזו קטנה קטנה, ואני רואה את החולה הפרללית מהצד האחר של הרייבר, הרייבר הברונגס, או איזה שם, הסטדיום הינקי, כולם הולכים נורד, אין טראפיקה. אני אגיד להם, איזה מגניב, הייתי כבר נעשים שלוש שעות עכשיו. איזו קטנה קטנה, אתה חשב את עצמך יותר מן המכינה, המכינה היא יותר חייבה, היא יודעת מה שאתה לא יודע. זה גם חלק מהאגו שלנו. אתם יודעים איך הרבה פילאטים פה במדינת האירופה מותים כל שנה, או כל שנה, לא כל שנה, אבל כל פעם בגלל הרעיון הראשון של פלואה, אתם לא תאמינו לרעיון שלכם, אתם צריכים לשמוע על המשיאה. כל מה שהמופתור מראה לך, זה מה שאתה נמצא, וזה הסטטוס של החלטה שלך עכשיו. נשכח מה שאתה בטוח עליו. אתה לא ידע, אתה על עולם, את הלב, כל מה שיש לך בגולה. אתה מנסה ללכת, אתה לא בטוח אם אתה מנסה ללכת ברכה או ללכת ליד. אתה צריך לראות את הסקרין, וכל מה שזה אומר, זה מה שאתה צריך ללכת. אבל איזשהם פילאנטים היו בטוחים שאני מנסה ללכת רגילה. אז הם קיבלו את הסטיק, מנסים ללכת יותר, ובשלב, הם נכנסו למים. תחשבו על זה, הולכים למות, 1000 פטרים גדולים, ומצליחים. למה? כשאתה מזכיר את הרעיון הראשון, אתה לא מאמין את רעיון שלך, כי אנחנו לא יודעים אפילו 1% מהמצב שלנו. זה אחד הדברים, התורה אומרת משהו, רשי אומר, אפילו אם החכמים אומרים לך, ליבן, זה ליבן, ליבן זה ליבן, מבחינתך, אתם חושבים שזה נכון, אלימינט את המדע שלכם, תקשיבו לחכמים גדולים, כי הם יודעים את הסרטון. אם הם אמרים, זה נכון, זאת אומרת, זה נכון, לא מה שאתם חושבים. אתם מבינים? אז מה עוד סצניות, מה עוד סציניים יכולים לעשות לאדם שהתורה היא נחליטה של מות? אז אני התחלתי להסביר את זה לבן של רבי שמעון בר יוחאי, אחרי ללמוד כל כך הרבה תורה, אחרי להיות כל כך עולה, איך הוא הלכה להיות חס ושלום בעבודה כזו? אני מפחד להגיד שאלה רעיונית. איך הוא התחלתי לעבוד אפזיר, ברור. הוא ידע שזה חלום, קצת לאחר. אבל השאלה היא, איך הוא הגיע לסיטואציה ככה לדבר על זה? התורה לפעמים עושה את האנחה אקסטרה גדולה. זהו, אני יודע על הכל. אני כמעט כמו השם. זאת איך השטח מגיע לאנחה. אז אפילו התורה, לפעמים, אם האנחה לא עובדת על עצמותו ועל האמצעות שלו, היא יכולה להיות חס ושלום רעב. אנחנו ראינו, אנחנו ראינו בעולם היום, אנשים שהם נכנסים לסוף הפירמיד, בגלל איגום שלהם, ה' גרם אותם 500 מטר מתחת לגרם. אנשים שהם נכנסים להיות אנשים שהם נכנסים להיות אנשים שהם נכנסים להיות אנשים שהם נכנסים להיות אנשים שהם נכנסים להיות אנשים שהם נכנסים להיות אנשים שהם נכנסים להיות אנשים שהם נכנסים להיות אנשים נכנסים להיות אנשים שהם נכנסים נכנסים להיות אנשים שהם נכנסים נכנסים להיות אנשים שהם נכנסים להיות אנשים אנשים כל מה שכל הרבים שהם נכנסים בעולם ידעו, ביחס, לא יכולו להצטרף לרחוב שלו. תחשבו מה שהחכם הוא היה. כל דבר בתורה יכול לתת 127 דברים שונים. 127 דברים שונים. ומה קרה בסוף? כי השם אמר שדוד המלך יהיה גדול יותר מכך באבן. הוא אמר, בכלל, אני לא רוצה לעשות תשובה. חזור בך, תחזור עם הלכה שלך, ואתה, אני, ובן ישעי, נמצאים יחד במלך. תחשבו על זה. הוא היה מגניב. הוא אמר, בטח, בטח, תחזור אותי למלך, מה שאתה רוצה. לא, לא בגלל שלך, בגלל שלי. בגלל שלי. אני נמצאתי מלכת כמעט לבחירה מגעילה ולפחות ללכת את הכבוד שלי, בגלל שהאנגלית שהייתה על ידיי לספר לי את הביתה הייתה ארגנטה, מאוד גדולה, עבודה קרימניאלית, מאוד מודרנית ואורתודקסית, אין בה אורתודקסיה בכלל, אני מבטיח לך. מודרנית, הרבה, הרבה. אורתודקס, זרועה. אבל, אתה יודע, הוא חי במונסי, אחרי הכל. והייתי לוקחת את הביתה, החלטה שלי הייתה לתפוס אותי, הייתי חייבה את הביתה הגדולה לדאוגה שלי, היא יש לה הרבה ילדים, היא לא יכולה להשתתף בשני חברים, אני חייבה את 4 חברים. אז אני אמרתי, אוקיי, התגובות המשרדות נגמרו, זו הייתה אופציה טובה להחזיר את הביתה. אנחנו לוקחים את הביתה, 6 שנים, לוקחים את המקום. זה לא מסוים רק כדי להשתתף את הביתה, היא צריכה להיות בארץ שאתה רוצה להשתתף. והוא שואל, לא, לא, מי זה המשך, אתה מצא משהו? עדיין לא. אני הייתי מנסה לראות את הם במקום. יצאו, הוא לא מבין, אני יכולה ללכת לבין, למה? הוא יתחיל לשאול אותי, לא, אני לא מנסה, ואני מנסה! אחר כך נמצא את המקום. אני הולך למקום, אני הולך לבסימן, 12 מגניבים. כשאתה בלי, אתה בלי. לא משנה מה שיכול לעשות. איזה אנשי נורמל יצא לבחירה, יכול לזכור לבחירה, אין רגלות, מאוד נחמד, נחמד כמו מולד, ו12 נחמדים נחמדים עומדים עליו. וזה לא עוזר לי. לא, התכונה הייתה יפה, הם עשו קוסמטיקה בבית, הכל ביניהם נראה חדש. אבל הביתה היא עוד 45 שנים, וכל מה שבארח נפגע, הטלפון, המפקדה, אנחנו לא רואים את זה. אוקיי, הוא לא יקבל עוד דקה מהביתה, אנחנו נכנסים לזה. עכשיו הייתה אינה חברה בבקשה שהייתה רחובה. אז מה מיני דברים שאתה מקבל בתחום רחוק? אתה צריך לקבל כסף רחוק, או דג, או איזה דבר. אתה לא יכול לקבל דבר רחוק בתחום רחוק. אז אתה כבר יש לך דבר כזה. מה הוא יכול לעשות עםנו כשהוא יחזור למקום ניוי שלו? הוא צריך חברה רחובית, והמדינה לא יש חברה רחובית. זו מצב מיוחד. אז אני אומר, אני מניח אתכם להשתתף את הטבל הזה. מה פתאום, אבסולוטי לא. זה קסם לי 4,000 דולר, הכסף הזה. אתם מייצגים, אתם יכולים להשתתף את זה. אני אומר, אבל אתם לא יכולים להשתתף את זה. אני מייצג את הכסף של המדינה, זה לא 1 דולר. אתם יכולים להשתתף את הטבל הזה. לא. אז אני אומר לו, אני ידע שיש לך הרבה מטרסים חדשים, הם עדיין יש להם נילון עליהם. אתה מתכוון לקחת את זה או את זה תחזור כאן לפחות? אני חושב שעוד 2-3,000 דולר, המטרסים. אני לא חזור כלום כאן. כל מה שאתה רוצה, אתה חזור. מקסימום, פריצה גדולה. ואתה ידע, אנחנו דספרדים. לפעמים המשחק יש גבוהה גדולה. הם צריכים ללכת. הם יש פרשעה, אה, כן? עבודה קרימניאלית. איך הייתי עבודה קרימניאלית? זה סחר. אז אני אגיד, אוקיי, ביום שבוע אני אשכח את הקנטרקט, אני אשכח את 10% לעבודתך, את ה-10% נגד, תסתכל. אז יש לך עד ביום שבוע, 5.00. 5.00. אני ישראלי. 10.00-5.00 אני הלכתי מהמזרח. זה 10 דקות נכון לביתה שלו, אני אקבל אותה במהלך הדקה האחרונה, בואי. זה בג'ינס. 2 דקות ל-5, האנגלית, המאהר, שהייתה מנצחת 40,000 דקות, כמה דקות ככה היא מנצחת? אחד, שתי דקות, זו עבודה אנוניאלית. היא קלטה לי. אני לא מזכיר את זה. יסי! כן? מה קרה? אתה לא הצלח את הקטרקט. אני אחת דקות מבחינת העבודה. לא! זה לאט! אני אומר לך, למה? זה 2 דקות ל-5. לא, זהו! המעביר פשוט קראו, שר X אמר לו, אין דבר, אל תאכלו את הקטרקט. למה? בגלל שאני הייתי בטוח שאני אשכח עד ה-5 הלילה. זה סייע על איגו שלו. אז המצב אמר לי, מה אתה חושב? אני לא רוצה לקחת את הקטרקט. אני אשכח את זה. אבל זה לא משנה מה שאנחנו יכולים לעשות עם המצב הזה. הוא חושב שקטרקט אוניברסיטת. הוא לא קח את הקטרקט. אני הולך לבית הזה, חסיד, חבר שלי, אתה צריך לראות את ידו כשהוא התגלגל. הוא היה ממש מגניב, כמעט. הוא כבר אמר לו, את הילדה שלו, בקרוב היא תהיה גדולה. זו התגלגלת חיים. אני לא יכול להבין את זה. הוא אמר לי, איפה הבנתי את האנגלית הזה? הוא היה כנראה אנגלית, לא עבודה אנגלית. בלעד מה, זהו, אין משהו לדבר על זה. תנסו, קוראו לו. אתם לא חושבים שאני רוצה לעבור את המחקר? בואו. כולם מפחדים עליו. מה אני עושה עכשיו? טוב, אני יודע שיש רול, קולמנדה, אביד רחמנה לטב אביד. לפעמים זה יקרה לראות. אנחנו נותנים לראות. בימים הבאים, היא קוראה לי, היא אומרת, תקשיב, משהו פשוט קרה. אני אומר לך, הספקה הזאת מדהימה על החיים לכלנו. בימים הבאים, היא קוראה לי, היא אומרת לי, משהו פשוט קרה עכשיו, אולי תהיה נצחק. ואני חושב שיש לי מזל חדש שהם מבנים עכשיו. זה גבוה יותר מזה מזל הזה, ובמקום הרבה יותר טוב. וזה רק 100,000 דולר יותר, אבל רגע, יש ידעה טובה. האנחה שהם מבנים את המזל הזה, הוא קיבל 75,000 דולר תפקיד, והוא חלט את רעיון שלו, וזה לא מיוחד. אז המבנה הוא עדיין מנגנון, הוא לא מרחק את הביתה, הוא אמר לי, איזה חברה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אני הלכתי שם וכבר נפגעתי. אני ת אמרתי, מה, עוד 25,000 דולר, אני אקבל את המדינה הזאת. דובר, חדש, הכל חדש, עד היום, לא 45 שנים. הטלפונים, הכל, המדינה האחרונה הייתה עם סוגיה פלסטיקה יפה, אבל היא עדיין 45 שנים. מה, הכי טוב בלאק ומונסי, הכי טוב. מה אתה חושב שקרה לזה, רשעה? עשרה שנים אחרות הוא עדיין לא סל את הביתה שלו. אני הייתי האנגלית הולכת לקחת את הביתה הזאת עם 12 חולים מגניבים בביתה. כשאתה ככה מגניב, אם השם לא ירשם אתכם, מי ירשם אתכם? יש לי חבר, חסידי שמן, אולי 10 שנים יותר ממני, אולי 15 שנים, הוא נאיב חסיד, הוא האיש הכי פשוט שיכול להסתכל. כל מה שאתה אומר לו, הוא מבין, אם אנשים מנסים אותו, הוא אומר, תשכחו אותם, אני לא רוצה להגיד משהו. זה ממש לא מבין. אני ראיתי אותו, במקרה כזה, אני הייתי צריך להחליט עליו, כי אני נשארתי כל כך בטח עליו. אז אני אגיד לו, תשמע, עד 20 שנים אני צריך להיות עבודה שלך, ולחיות עליך, ולרחוץ עליך, ולהחליט עליך. אבל אני הלכתי מהזה, שגם אנשים ככה כמו אתה, שהם תמיד עושים את החלטות הטובות, השם שם מישהו לראות עליהם. רבותיי, בואו נכניס. שבועים לפני ראש השנה, ספרי חיים ואמתים נפתחים. אם הייתה אדירת שמיים, רק המחשב על יום ההתגלגל יגיד לנו שלא נוכל לפונקציה. רב שח עליו השלום, הוא נותן מילה יפה לפני הרבה שנים בפונוביץ' ישיבה. זאת אחרי שהמוסד הישראלי הכתוב אייכמן עם מחשימו וקיבלו לו לבריאה. לפני שהם קחו אייחמן ושחררו את הגוף שלו, הם שואלו לו, אני לא יכול לדעת, הישראלים, נראה לי שהם תמיד עושים את החלטות הטובות, כשהוא יצא מהמורים. חמאס טרוריסט? אנחנו נחבור לך טלווי טוב, אל תקווי, אחמד, הוא ראה את המונדיאל. We'll pay the cable for you, then you can watch soccer in jail. We'll give you olive oil, Iraqi pita, za'atar, shesh besh, soccer games. Very nice, Ahmed, why not to kill? And 2,000 shekels salary to every terrorist. Did you know that? Every Palestinian murderer gets a salary from the government of Israel. Tu avrechim in yeshivot? הם מגיעים לבלוק עם סטרופה ל-170 דולר במשך. אתה צריך לראות מה אברכים צריכים ללכת עד שהם נותנים להם 1,200 שקל. חמאס מרדרר, כמעט 2,000 שקל. אחד מהם נהיה קונוורט. אתה ראה את הווטסאפ הוידאו שראה את הסטאב? אתה מנגן ישראלי, זה מה שהוא קורא. אתה קיימה אותנו לנקות אותך, מה אתה מקווה? בגאזה אני מקבל 2,000 שקל ויש לי טווי וחומוס עם גלילה וחומוס? איפה? אני חיים עם 17 אנשים בבית. עכשיו בגלילה הוא מקבל דקה. הוא יוצא מישראל. אולי הבחירה הבאה יהיה הממשלה של ארה״ב, חוסיין אחר. למה לא? הוא עבור עבודה עכשיו. בקרוב הוא יכול ללכת לבחירה. הבחירה הבאה יהיה ראש החמאס. מה קורה כאן? רב שחק נתן דוגמא, לפני שהם חנגו אייכמן, הם שואלים לו, מה זה השליחה האחרונה שלך? השליחה האחרונה? למה הוא עדיין מחכה דקה לפני שהם חנגו את המנסטר הזה? כל דקה היא חייבתה, שהוא חייבתה, זה רעיון להשתתף לו עוד דקה. אם זה היה לי, כשהוא יצא מהקהילה, אם הייתי אחד מהפוליסטים, כשהוא יצא מהקהילה, אני אצלח את ראשו. לא לדאוג עד שאנחנו נמצא בו. עוד 5 דקות. למה הוא שאל? גלס של ויין, סטייק, ומספרים גרמנים. אל תזכרו, לא היה אינטרנט. איך הם קיבלו לו הספר מהגרמניה ביום אחד שיכול לראות שהיום הם מגיעים לו? הוא היה מעניין לראות מה הם מראים בגרמניה. אז הישראלים קיבלו לו הספר הגרמני. אני לא חושב שבאיזראל יש ספר גרמניים. לגבי ידעי, לפחות לא אז. אז היו צריכים לקיבלו לו ספר מהגרמניה, גלס של ויין, ומה אחר? סטייק. אז הוא סיימת בגלו, אם ראיתם את הפקציה, אוכל את הסטייק ומציג את הווין, וקראה את המסגרת. הוא לא אפילו מרגיש. בואו אני אעשה לך שאלה. אם אתה יכול לדעת שהם כמעט יכולים להגיע לך ב-1 שנה, תוכל לתקן את הסטייק? המדע שלי יחזור כל כך הרבה, שהניף כנראה יתקן לי לפני שהוא יתקן את הסטייק. אם אני תקן את הגלו, זה כנראה יתקן על המסגרת שלי. נוספאפר? מי יכול לענות על זה? אחת שעה הם יכולו להגיע לי ולפחות אותי! אני יכול לאכול סטייק? אתה אמר ליהודי שאתה קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת אומייגאד, אה, לא יכולים לאכול את זה. מה קרה? 50 בנטים, קח את זה, נשמר בסטייק. לא בסדר. קח את זה ללכת. נכון או לא, רב שחק בא ואומר, תראו את ההחלטה בין יהודים למונסטר. יהודים, אלול מתחיל, הוא מתחיל. לפני זה, כשאנשים עדיין מתחילים להתחיל, או אולי הוא תחיל להשתמש, אבל לפני זה היה עדיין רלוונטי. יהודי שמע אלול, הוא מתחיל. הוא יש מילה להכניס, לעשות תשובה, לתת צדקה, יש הרבה דברים, אופציות. הוא לא יכול להתחיל. במילה אחת, יש לי יום ההתגלות שלי. הזה, מחשימו אחת שעה לפני ההתגלות, לא ההתגלות. הוא כבר מתחיל. אוכלים, אוכלים סטייק, כאילו שום דבר לא קרה. אתם מבינים את ההחלטה? אבל מה על היום? עבודה כמובן. בלי שירות ושליחות, והאשכנזים שמורים את השופר ואומרים לדוד, מה באמת שחלט? People take hours break from work everyday and come to learn in yeshiva to sanctify themselves to the judgment day? To show, הרי אלול, you have to show to Hashem, you afraid? סמר מפחדך בשרי, דוד המלך, the most perfect tzadik. What does he write? סמר מפחדך בשרי, my body is all goosebumps from fear from you Hashem. שלום הוא המלך שאשרי אדם מפחד תמיד, not only in Elul, all year around. You have to be scared. אבא, come on, don't be intimidating. Life is hard as it is. Now what you want, us to live with stress and panic attacks? לא, אני לא אמרתי לכם להחזיר בפחד כמו שהמצב נמצא אתכם, לא. אם אתם לא רוצים להחזיר בפחד כל כך הרבה, בטוחה, אתם לא עושים משהו אחר. אבל אם אתם עושים משהו אחר, אם אתם לא הולכים להחזיר בפחד עכשיו, כמה זמן אתם תהיה חזירים? אנשים לא רוצים להחזיר בפחד אחת היום. תביאו אותם לב, תביאו אותם לב, זה טוב מה שהם עושים בכלל. איזה מנהיגים של הקבוצה, הם נותנים דקה של מוסר, אחד שלהם נותן לי אמאל, אתה צריך לראות את זה, אתה לא תאמין את זה. אני גאבאי בשול, איזשהו מקום, לא בישראל, איזשהו מקום. אתה צריך לראות איזה רבאי יש לנו. כל מה שאנחנו רוצים לעשות כדי לעזור לאנשים לזכור יותר בספיריטואליטה, הוא נגמר אותנו, כדי להשתתף אותם. אנחנו רוצים לעשות מורש יורים, הוא מנסה את כל זה. אנחנו רוצים לתת לך מישהו לדבר על המשכנעה, הוא מנסה את העניינים. אנחנו רוצים לעשות רולם לא לתת עליות למחללי שבת, שלא יוצאים אנשים בטלויות ורוצים לעשות בר מצווה ולרון את השול. לא, הוא מנסה לעשות את זה. הוא נותן עליות למחללי שבת. כל מה שאנחנו רוצים לעשות בסדר עם שולחן ערוך, זה רשע רבאי, הוא יוצא ורון את זה. איך זה יכול להיות? ומה אני צריך לעשות? אני גבי, אני הולך לגבי עם הם בסוף. אני גם מבחינת כאן. בסוף אני צריך לבן על האשות של כל האנשים כאן. אני שואל אותו, אולי זה אחד מהרביים של האוניברסיטה. באמריקה יש לכם הרבה מהם. הם פרו גיי, הם פרו קריסטיאנטי, הם פרו הרבה דברים רעיוניים. אז מה אתה מקווה ממנה? הוא חושב על מחלת שבת? הוא אמר, לא. הוא לא הלכה לאוניברסיטה, הוא הלכה לישיבות, וישיבות קצת בסדר. מי ידע מה הוא ראה? הוא מבטיח שאין אף אחד בשבילו יהיה עדיין יותר טוב. במשך לשחרר ולהתמודד עם אנשים כל יום, בקבוצות, בגיבור סטודנטים, מה הוא עושה? הוא עושה שכולם נמצאים, נמצאים בטוח. אבל גבאי, עזירת שמיים, יותר מכל הרבי האלה מה אני צריך לעשות? אני צריך להיגנור אותו ולעשות בכל מיני דברים? לשיעור איתו ולחיות איתו? או אני צריך להישאר איתו, אחר כך הוא הרבי של המקום? זה מה שהוא צריך לעשות הוא לא רוצה להישאר עליית המחלל של הבעל הוא אומר, תשאירו לו עלייה הוא אומר, לא, אבל זה נגד ההלכה תשאירו לו עלייה זה מה שקורה רבותיי, מי יכול לתת לי מגבירה טובה? איך אנחנו יכולים לעשות את זה ביום ההתגלגה, אפילו אם בין אתם ואני אנחנו לא התחלנו אפילו להפסיק את המסגרות שלנו. אם נסתכל על כל המסגרות, על כל רשעון הריילון, זה כבר יום מופיעים. כל סנטנזם הוא סנטומי אטומי, יש לך ימים של לשון הרע, 5, 10, 30, 1, 3, 5, 10 ימים, זה נגמר עד ימים של לשון הרע. איפה תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אני רוצה לשאול לך שאלה אם אחד עשה תשובה, תשובה פרופטית, ת מהחלטון של החלטון שלו, חלטון חלטון, חלטון חלטון, חלטון חלטון, חלטון חלטון, חלטון חלטון, חלטון חלטון, חלטון חלטון, חלטון חלטון, חלטון חלטון, חלטון חלטון, חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלטון חלט נו, מה אתה חושב? אתה יכול להחליט איזה דבר מהחלטת שלך? פרקטיקלי, או זה תהיה תמיד? אני רוצה לשאול את השאלה שלכם, תגידו לי אם אני נכון או לא. אדם עשה משהו, הוא היה מעורב, אם אתה קבל מישהו ואומר, תקשיב, אני קבל לך כיף, מה זה הכיף? חזק. אתה קבל לי חזק? כן. אבל זה לא רק חזק, זה חזק ספציאלי. 60 חברים. 3 פלואים, ספורטים, כל מיני דברים. אתה מגניב? למה תתן לי את זה? זה בסדר, אל תשאלי הרבה שאלות. הנה הכבוד, הנה העבודה של הביתה. יש רק אחד המקומות. כל 59 החברים הם שלכם. לבית הזה אתה לא יכול להכנס. מה זה הראשון דבר כשהוא יקבל את הקלעה שהוא רוצה לעשות? הוא רוצה להקבל את הזרום. וכל זה איננו שובלי. כמו שאמר האמן. כל העולם שובל אותי, אקספט אחד יהודי. רב רבי של סן אדרין הוא לא רק יהודי אחר. יאללה, תביאו קצת מבחינה. אתה מאמין, והוא מאמין. אתה לידר, והוא לידר. אז הוא לא שובל אותי. בואו נלך. הוא יכול ללכת כל כך הרבה, עושה עכשיו איזשהו איזשהו איש. כל שלום זה לא מיוחד לי, כשאני רואה את היהודי הולך ככה, וזה לא נפגש לי. אז אם השם אמר לאדם, הכל פה, זה שלך, אתה הממשל, רק לא אוכל מזה, מה הוא חשב? זו לא היכולה חסרית. בטח הוא רוצה לאוכל מזה. שאלו את כל הילדים שלכם, תעשהו טסט עם הם ותראו כמה פעמים הם יוצאו לך בבקש, בבקש, תן לי ללכת, תן לי ללכת, תן לי לדעת את זה. אז הוא עשה אחת הספירות, ובאחר כך הוא נפגש, ואחרי שהוא עשה תשובה, כמה זמן הוא עשה תשובה, אתם יודעים? 130 שנים, אנחנו לא עושים 130 דקות תשובה. הוא עשה 130 שנים תשובה, סופרים, פסטים, הוא לא רצה להיות ילדים גם. אחרי קין הנבל, רק אחרי שהוא הכניס את התשובה, הוא היה עם ילדים, ומאחוריו הגדולה. אז אחרי השם ראה את התשובה של אדם, הוא הפגש אותו או לא? 130 שנים. הוא קיבל את אחד הדברים שהיה לו לפני? הוא קיבל את האנג'לים שהם עושים לו ברביקו? לא הוא התחלת לעבוד קשה בפרנסה? לא הוא קיבל את אשיו שלו? לא אישו שלו התחלת לנסוע ולהתגובה ולקבל ילדים? לא הוא קיבל את האנג'לים שלו? לא כל ההתגובות שהיה לו ה' נחמד תמיד אז מה זה התשובה? מה זאת התשובה? זה אילוזיון. מי אמר את זה, התשובה? כשאתה עושה משהו כזה, אתה לא יכול ללכת לדרך שלך, לא. אז מה זה התשובה? אין תשובה לא יקורה. ברור שאתה עשה תשובה, בסדר, אין. עולם הבא! אני אמשיך לך. אבל אם מעוות לא יוכל לתקון, אחרי שהשם אמר שהמלך היהודי לא יצא לישראל, כל אחד ימור בשרד, כל אחד, בשלב קלב ויושב בנון. כמה אנשים צריכים למות עכשיו? בין 20 ל-60? 600,000 אנשים, חלקים ב-40 שנים שהשם אשכח אותם בשרד, זאת אומרת ש-15,000 אנשים צריכים למות כל שנה. וכשהם מותים, איזה יום? תשעה באב. בגלל שהם עשו את הסין על תשע בעב, מדבר על ראשון הרב על ישראל. על תשע בעב, הם כולם היו בגרב, כל אחד היה בגרב פרסונלי. כל ערב תשע בעב, הוא נותן לו דברים ספציאליים, והוא נתן לו בגרב, ומתי, עד שמוצא תשע בעב. וזה צריך להיות נגמר, למה? בגלל שבסוף תשע בעף, 15,000 אנשים שלנו לא יצאו מהקרקע, ואלה שנמצאים יחזרו אותם. זה כל שנה. אז אני רוצה לשאול את השאלה שלכם, בשנה הראשונה, שנה הראשונה, כש15,000 אנשים מותים, עכשיו יש לנו 585,000 אנשים נמצאים. היו הם מפחדים למות? ממה שהם ראו? איזה טראגיה, בכל המלחמת ישראל עם הערבים בשנת 75-80 שנה, 24,000 פולג'רים מותים. הכל, טרור האטאק, זה, זה, 70-80 שנה, זה עכשיו ביום אחד. 15,000 אנשים. אז האנשים האחרונים, אני בטוח שהם התחלו להשקיעים, חתנו, אבינו, בבקשה, תספרו אותנו, אנחנו לא נעשה את זה עוד פעם, אנחנו מרגישים את זה. אז למה הם מתי עוד השנה? והשנה הבאה, והשנה הבאה, והשנה הבאה. מה? התשובה לא עשיתה משהו. אין מה להגיד שכל אחד עשה תשובה כשראיתי כל כך הרבה אנשים מתים, לא? אז מה קורה פה? זה עומד או לא עומד? רבי יהודה הנשיא סיפר 13 שנים בגלל שימשים את ה'קאף'. הוא לא עשה סליחות ב'אלול' ל-40 שנים? כן. הוא לא נותן צדקה, הוא היה הראשון בעולם בצדקה. הוא לא נלמד תורה, הוא היה הראשון בעולם בתורה. הוא כתב את המשניות, בלי הם הייתה לנו תורה היום. כל מה שאתם רואים מלכו לו. הוא חזק את היהודית. למה הוא צריך לתחיל כזאת ארוחה, קדימים וקריאים כל יום? כשהארוחה הלכה, רבותיי, כשהמנהיגה הייתה מגניבה את המייסים ומגניבה אותם, היא אמרה, אההה, ורחמיו על כל מעשיו, השם יב מרסי על כל חברה, למה אתם כל כך קרובים להם? בזאת הזאת, התחילה הלכה, הפחדה, לא יותר. מה של דוקטורים, סריאלים מיוחדים לביאו להם מהמדינת קולומביה, איכות 5 מיליון דולר, את המראה הזאת, המראה הזאת, ספציאליסטים מפני יפן יצאו לבחור אותו הוא היה רבי ביליאנר, הוא היה מאוד חי, הוא יכול היה לקחת את הכי טובים דוקטורים מה קרה? כך שאתה קיבלת את זה, זו היכולת שזה יביא לך אתה קיבלת את זה בגלל הלוחה, אתה צריך להצליח את זה בגלל שאתה תהיה מגניב אם אתה תמשיך להיות גדול, זה לא יכול ללכת, אפילו אם אתה חושב שחתנו לפניך 5 מיליון פעמים חתנו לפניך, רחם עלינו, לא משנה, לא משנה, למה? משנה, מראה לי שתהיה משנה, אז החתנו לפניך יהיה משנה, מראה לי שתהיה משנה, אתה קורא יוסף בעל תשובה, אתה קורא יוסף בעל תשובה, תשובה, אתה קורא יוסף בעל תשובה, אתה קורא יוסף בעל תשובה, אתה קורא יוסף בעל תשובה, אתה קורא דווקא כתוביות, יוסף בעל תשובה, אתה קורא אתה קורא יוסף דווקא לילה, דווקא אין מגניבה, בעל תשובה, דווקא מגניבה אתה קורא יוסף בעל תשובה, אתה כל יום, דווקא מגניבה ללמוד תורה, דווקא מגניבה לדעת צדקה, דווקא כתוב ירוק, עשרה שנים, עשרה שנים, אני מבין, אתה בא מן הקיבוץ, אתה בא מן ניו יורק, אתה בא מן וגאס, מן וגאס, אני מבין, 2, 3, 4, אוקיי, 20 שנים! 20 שנים! ועדיין הזה? עדיין רואים מוויסטים על יוטיוב? עדיין נפגשים בכל האלושים האלוהיים? עדיין כתבים אידיאולוגיה כמו גוי, כמו חילוני? עדיין אוהבים הארמיה והקורת הסקולרית? והאירופה, והמדעים הגדולים, והדוקטורים הגדולים, והארה״ב, הם יחזקו אותנו רבי, אל תקווי. הכל כמו גוהים. האידיאולוגיה כמו גוהים. אם אני לא יכול ללכת למלכה, מי יכול לפעול אותי? אתה? זה כמו מדעים מדעים מדברים. תודה להם שאני יכול להתקדם, מה אני יכול לעשות בלי זה? תודה להם, אני חכם גדול. כן, אתה חכם גדול, ואתה עושה מיליון דולר בשנה. אם אתה לא היה חכם גדול, אתה עדיין היה צריך לעשות מיליון דולר בשנה, אולי בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה, בבקשה ברוכים הבאים, אני לא יכול להבין שאני קיבלתי איזו ילדה, איזו גדולת שידוח בעל תשובה, מאוד יפה, מאוד גדולה, מבחינה מאוד גדולה, שהם אוהבים הרבה בניים, ואוהב השם, ואיזו ילדה גדולה, היא לא רצתה אותו, כי הוא לא פרופסיונל, הוא לא יש לו דקה. אני אגיד לו, אבל הוא תלמיד חכם, הוא יודע הרבה על גמרא, הוא מאוד חכם, הוא מניח, והוא יש לך מיליונים דולרים. הוא לא צריך 45,000 דולרים בשנת האוניברסיטה. הוא עושה את זה בשנה, אם הוא רוצה. בלי כולל. אז למה אתם צריכים? לא, לא, אני רוצה להתעניין. אידאולוגיה רוטנית. התעניין של הגמרא לא טוב לה. אפילו אם הגמרא הוא מיליון פעמים קשה יותר ממהלך. היא סינגל? אה, היא? רפי, אתה לא נפגש באותה הזאת אה? אה, אני אוהב אותך רפי, אתה הכי טוב היי רבותיי, אני אשאר עוד שנה עם אתכם אבל יש לי עוד דבר בחולון אז אני רוצה ללכת לכל אחד מכם בבקשה, בואו נהיה סרטים, עוד שתי שנות אחת היחידה והרבה צדקה סדקה, סדקת מוות, ולא צריך לסדקת מוות, ולא צריך לסדקת מוות, ולא צריך לסדקת מוות, ולא צריך לסדקת מוות, ולא צריך לסדקת מוות, ולא צריך לסדקת מוות, ולא צריך לסדקת מוות, ולא צריך לסדקת מוות, ולא צריך לסדקת מוות, ולא צריך לסדקת מוות, ולא צריך לסדקת מוות, ולא צריך לסדקת מוות, ולא צריך לסדקת מוות, ולא צריך לסדקת מוות, ולא יש באמת צר אין דרך אחרת, להחליט את כל הרמידות בין ערן ראש השנה, זה לא יקרה. לעשות תשובה קשה ולאות אשם ולקחת את כל האנריטאילים, אני אוהב אותך, אני מרגיש, זה לא יקרה. לחיות עבודה ולשאר בישיבה 16 שעות ביום וללמוד מוסר וגמרא ומיקווה, זה לא יקרה. אז מה האלטרנטיבה? הרבה זמן, במיוחד אלה עם זמן CD's, USB's, שישיבה, אברכים אני אראה לכם, תראו, אני קבלתי הרבה זמן אבל אני לא סלפי, אני קוראים לדברים אחרים, אני רוצה להרחיף נשמות אחרים אני רוצה לעשות משהו טוב, אני רוצה לעבור את הישיבה בגלל זה, סטאנט נפגש את המקום הזה סטאנט מפגש ממנו מקום מאוד גדול כמו שאתם נותנים הרבה צדקות בשנה של אלול במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, במיוחד, ואם חס ושלום יש לכם מילים נפגעים וכל מיני проблем ומצביעים, תהיה שמחה, אל תגלגל. תודה, תודה, תודה במיוחד, שתתן לי מרצה. במ איך שתתן, זה לא משנה. הכאב הלך לגרבש, תודה ה' שתתן לי הכאב, שתתן לי הכאב, אני שמחה. אני מניח את כל מה שתתן לי. אבל אני עדיין סוגר, תודה ישה, אני סוגר. אבל אני עדיין חי, תודה ישה, אני חי. אבל אני עדיין נחשב במיגרנטים, תודה ישה, אני אוהב את זה. תאמין לי, זה טריק מאוד טוב. כשאתה מתחיל להגיד תודה, תודה, תודה, סטאנט מתחיל להגיד את זה לך ואת זה לך. למה? למה? אני קיבלתי לך מיגרנטים, הוא אגיד תודה. אני קיבלתי לך את הכבוד, הוא אגיד תודה. את הילדות שלו לא מתייחסות, הוא אגיד אני אוהב אותך. מה העניין של לתת לך יותר התגובה? אם הוא היה להגביר עם את החוצפה שלו ועם התאמה שלו, הוא נשכח למות 5 מיליון פעמים, ואני קיבלתי 1,000 דולר מזה, והוא להגביר, והוא להגביר אגבי רליגיה, אז אני מבין למה אתה רוצה לתת לו עוד מיליון דולר בפחדה, אני מבין. אבל אם אני, כל מה שאני קיבל לו, אני אומר לה, תודה, זה טוב מאוד לי, תודה. אני לא אקבל את זה לגמרי. תודה שאני חי. מה איתה אונן אדם חי? מה אנחנו קוראים? זה סליחות. זה אחד הספרים הכי חשובים. מה איתה אונן אדם חי? אדם חי שלא יכול להסליח על כל שום דבר. מה זאת אומרת? חס ושלום זה 10 ילדים שמורים באקסדנט או באולקוסט. הוא לא יכול להסליח בגלל מה שכתוב? לא. אני יודע שזה קשה להבין, לא יש לך רכב להסתכל אף פעם, ואתה ידע מה? מי שלא אוהב את השם הכי? אחד, ארגני ארוך, שתיים, אנשי ארוך, ושלושה, מנסים להסתכל. תסתכל על התורה. ארוך, הרעיון, אנשי ארוך, רעיון שני, מנסים להסתכל, רעיון שלושה. אם לא יש לכם כל שלושה, אתם במקום מאוד טוב. אם יש לכם אחד מהשלושה, זה מה שצריך לתפקיד עליו. לא להתאמן, לא להתאמן. לא לאנשים, ולא צריך להגיד לא ל'השם. אמרתי למישהו 3 שעות אחרי הלקציה שלי הלילה, ב'השדות'. אני לא אשכח אותו בלתי, עד שהם יצאו מידי, הוא תשכח שבת פולי. אני לא אשכח אותו בלתי. אני עשיתי לו מרגישה כל כך אשכחה, שהיה לו אין שולחן. אני התחלתי להזכיר את כל הדברים שה' עשה להם. מה שאתה יש, תראה את אשתך, תראה את הילדים שלך, תראה את המדע שלך, תראה את זה, תראה את זה, תראה את זה. והם עשויים, עשויים לי לדבר, לבנות את המקום שלי. האשה היא כבר שומרת שבת, אז היא ממשיכה להגיד לי, וה' נתן לו את זה, וה' נרחק לו את זה, ואת זה. אני אומר לה, מה שאתה רוצה? ובאמת, זה לא היה פשוט, כי עדיין כשהוא בא לשחק את הידיים שלי, ראיתי את ההסתערות שלו במידה שלו. בדרך כלל, קחתי את הידייה שלו, לפני שהוא שחק את המידה שלו. זהו, זה שחק הידייה. מה זאת אומרת? זהו, זה כמו שחק. תקיעת כף, אתה לא משחק עם פייר. אוקיי, אוקיי. לא יש עוד דרך, מה? לא יש עוד דרך, מה אתה עושה? אתה מתייחס לבן לעשות משהו? אם חס ושלום יש בית בבית, ואתה בשטח השני, ואתה צריך לנצח על גבי שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח שטח ש סצינריות קטנות. אולי אף משהו לא יקרה לו. אולי תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד בפאדר ככה, אתה צריך להשתתף עם הברבנל ASAP לא ברבנל? אתה לא יודע? ברוך השם, אתה לא צריך לדבר על זה. זו אינסטיטוציה מנטלית בבת ים. אתה מגניב מגניב, אתה מגניב דובל מגניב. כן? תודה רבה, שנה טובה. ערבית. ערבית? לא לי, אני צריך ללכת.