A speaker examines Jewish identity among American Jews of Russian origin, arguing that religious education through yeshiva, Torah study, and mikvah is essential for faith continuity. He invokes halachic concepts like teshuva to show secular Jews can return to observance, but warns that after the Messiah comes, repentance will no longer be possible.
Chapters
ארון בן שושנה הלקשר הזה לזכירה של ארון בן שושנה תהיה מרכיב כשאני אמין את הקדיש ואת הסידור כי הקדיש אחרי הלקשר של תורה הוא הכי פרודקטיבי של החלטות אז אתם צריכים לדעת את זה. זה למה שאחרי שהם נותנים שאלות של תורה, כולם אומרים קדיש על ישראל ועל רבנן. הקדיש הזה הוא מאוד מאוד טוב. לאחרון שקדש, אחרי שאלות של תורה, הוא מאוד מיוחד. אם אנחנו כבר התחלנו לדבר על הקדיש, האם אתם אף פעם שאלו לכם מה זה הסקר הזה של הקדיש? למה זה כל כך אימפורטנט להגיד קדיש לאנשים שהפכו? למה זה כל כך אימפורטנט? והתגובה היא, רבותיי, הקדיש הוא הסקר של החיים והסקר של העולם מה זה הסקר? העולם מתחיל העולם מתחיל ל-4 קטגוריות שונים, מה זה? יש לך הקריאה של העולם, שזה ה' ואז יש לך העולם עצמו, זו הקטגוריה השנייה ואז יש לך האנשי, האנשים והקטגוריה האחרונה היא מבחינת החיים אז יש לך ה' ויש לך העולם ויש לך העולם ויש לך מבחינת החיים וזה כמו שהקדישה מייצגה זה מתחיל, התגדל והתקדש, שמי רבה, כל אחד מתגיד אמן המדבר של הפרגרף הראשון הוא ששם השם יהיה גדול ומדהים ועוד גדול וחיים מתקדש, זאת אומרת ששם של השם יהיה יותר גדול בעיני האנשים וכל אחד מנסה לדבר על אמן, אז הפרגרפה הראשונה מדברת על ה', זאת הקטגוריה הראשונה, ואחרי שכל אחד מנסה לדבר על אמן, מה קורה? בעלמה דברה כירותה, בעולם הוא הוציא כמו שרצה, אז עכשיו מדברים על העולם, ואז כל אחד מנסה לדבר על אמן, אז אנחנו מנסים את הקטגוריה השנייה, ובחייכון וביומכון ובחיי דה חול בית ישראל אנחנו מדברים על האנשים אז זאת הקטגוריה השלושה ואחרי זה כל אחד מדבר על אמן אבל הזאת כל אחד מדבר ביחד יהה, שמר, רבה, מברך, להלם, להלמי הלמיה שזו התרבות של החיים מה התרבות של החיים של היהודים? הוא צריך לסנקטיפי את הנמה של ה' כדי להכניס את זה לסנקטפי, להכניס את זה לסנקטפי, להכניס את זה למעלה, להכניס את זה בעולם, זאת הטובה של היהודים כמו שהתורה אומרת, קדושים תהיו כי קדוש אני אתה צריך להיות סנקטפי כי אני סנקטפי ואתה צריך לסנקטפי את הנמה שלי בעולם זאת אומרת, היהודים צריכים להיות אור לגויים לגויים, לנציאלים, אנחנו צריכים להיות החיים לנציאלים אז מה קורה? למה אנחנו צריכים להגיד את הקדיש כשאחד פסק? מה ההקהל? למה לא נגיד דברים אחרים? אנחנו יכולים להגיד הרבה דברים אחרים, למה אנחנו צריכים להגיד את הקדיש? לדבר הזה, יורצאית או פיונרל, זה מאוד מיוחד להגיד קדיש, למה? התגובה היא, כי כשהיה יהודי פסק, כשהיהודי פסק, מה היה מברך שלו בשלב? לזכור שם של ה' הלך ומדהים ועוד גדול בעיניים של העולם כי הרבה יהודים לא עושים את זה בעצמם שלהם או הם לא עושים את זה יותר זאת אומרת, הם עושים את זה, אבל לא יותר ולפעמים הם עושים את האמצעות האמת למשל, הם עושים לאנשים אהבות את הרליגיה בצורה שהם מבחינים הם עושים לאנשים ללכת מפרד עם ה' כשהם רואים איך אנשים רליגיים מבחינים אז הם אומרים, אם זאת המשפחה של הרליגיון, אני לא רוצה שיהיה שום דבר עם זה כרסומות של זה, הם לא רוצים ללשון סדים או לדברים הם לא רוצים ללכת לשול או לישיבה בגלל שבמדעם שלהם הרליגיון זה מפחד אני יודע כמה אנשים רליגיוניים, ובדרך כלל כמו שהם מבחינים אם זה הדרך של הרליגיון, אני לא רוצה שיהיה שום דבר עם זה אני טוב ככה שאני הייתי אני לא מבחינה, והם לא מבחינים זה למה אני לא רוצה לרחוץ את הזמן שלי. אז בגלל שהרבה יהודים עושים את האחרון של קידוש השם, זאת אומרת, חילול השם, הם קיבלו את אדם השם, והם עושים את אדם השם לא ברוכים בשמחה של כל יהודי או כל אדם בעולם. עכשיו אנחנו צריכים להגיד את הקדיש, לסנקטיפי את אדם השם, זאת אומרת, להרגיש, להצליח את האחרון של היהודי הזה. היום שהם פשטים הם לא קיבלו שבת, קיבלת שבת היא לימדת לעולם שאלה שהלך בעולם בשבועים ובשבוע השבעה הוא נפל, בגלל הדבר שהיו יהודים על שבת, העולם לראה על הלך, והוא לראה על הלך אבל אם יהודים לא קבלו שבת הם חיים כאנימולים, זאת אומרת שהאנימולים עושים כל מה שהם רוצים, הם אוכלים כל מה שהם רוצים, הם עושים כל מה שהם רוצים, הם לא יוצאים מבחינות, אז אם יהודים תהיו כמו פסקים רגיליים במהלך, הם לא תלכו את המנהיג של הקריאה, אז מה שקורה זה שהם עושים זה כמו גבול שצריך להיות מלא, אבל הוא נפגש הרבה. אז איך אנחנו נעשה להם? אנחנו צריכים להכניס את זה להם. כשאנחנו קוראים לו קדיש, זאת אומרת שאנחנו נעשה את הנמה של ה' הלך, ונשכח את הנם של ה' אשם, זה נעשה להם להכניס את מה שהם לא נחשבו בחיים שלהם. אתה מבין? זאת הרציה למה אנחנו צריכים להכניס קדיש לאנשים שמותו. אנחנו לא נעשה קדיש אם מישהו חי. כשאחד יש חי, למה לא נקרא לו קדישונים? למה לא? אם אנחנו נשכחים בשם של השם, אפילו בשביל חלק חי באוספטול. לא, כי כשחלק חי עדיין באוספטול, הוא עדיין יכול לעשות את זה בעצמו. אז אנחנו לא יכולים לעשות את העבודה שלו, הוא צריך לעשות את זה. אבל אחרי שהוא פסק, והוא החליט את חצי הטבעות שלו אמפתית, או שלושים חמודים, או 90% של זה, עכשיו יש לנו הזכויות כשילדים, כדי לעשות דברים בשלום שלו, להקבל את זה, במקום שלהם לסנקטיפי את הנמה של ה' אנחנו לסנקטיפי את הנם של ה' על ידי הם ואני אתן לכם דוגמא, בואו נגיד שאנחנו מייצרים סטודנטים זה יקשר 1 דולר אחד לבנות, עם ידיים יפים יפים, 3 שעות פילם, שעושה שהרבה אנשים יודעים את מבחינת החיים. אז אם אנחנו נציג את זה, וניתן את זה להרבה אנשים, הרבה אנשים עכשיו יקשרים את זה, והם מאוד מלמדים, והם מתחילים להיות רליגיים. מי יקשר את הצעירות? האנשי המערכת. למה? בגלל שהילדים נציג את ה-CD לבית שלהם. ולכך מה שהוא לא עושה בעולם שלו הוא עושה את זה בגלל המון שחקרו את הילדים או בגלל הכתוביות של הילדים אם הילדים מתחילים להיות יותר רליגיים הם מתחילים להיות יותר טובים במדינה הם מטפלים את המדינת יותר הם עושים עבודה יותר הם ספציפים את החיים של הילדים כל מיני דברים שהם עושים הם אוטומטיאלי מגיעים לשמיים בקורת הבאה, האנג'ל שזה הלוייר של האבא או האמא שהפכה, הוא יכול להשתמש בזה כדי להשפע את הלוח שלו, ולא להשפיע על זה, או להשפיע יותר על זה, או להשפיע על מקום יותר טוב במלחמה. למה? כי כשאנשים יש שאלה רעיונה בגלל שהם לא כל כך רליגיוניים, עכשיו יוצאים את הילדים בפיקציה עם הדבר שהם נמצאים להם, או עם הדבר שלהם. הגמרא אומר בני בנים כבנים, בני בנים כבנים אם יש לך בנים, הם כמו אתה, ובנים שלהם הם גם כמו אתה. בנים שלך ובנות שלך, הם יכולים להקבל את הלב שלך. אז מה רואים מפה? שמה שהם עושים אחרי שהפתעה של אבא או אמא, זה קריטיקולי, במיוחד בשנה הראשונה. 1 ער זה הכי אימפריקטי, למה? בגלל שב1 ער יש טריאל. 1 ער יש טריאל. זה למה אנחנו אומרים קדיש ב-1 ער. למה אנחנו לא אומרים קדיש ב-1 שנה או ב-1 שנה? אתה יכול להגיד תמיד, מה הבעיה? תודה על השם כמו שאתה יכול. למה רק 1 ער? בגלל ש1 ער זה בגלל שהטריאל הוא ב-12 שנות. וזהו, ואחרי עשרה שנה, נחזק לרקוד אחת. אחת השנה אנחנו נחליף, ואחרי זה נחליף שלושה שנה יותר, ונחליף את העיר. למה? בגלל שהגמר עשה משפט רשעים, הטריאל של האנשים הרעים, י' ב' חודש. 12 שנות. אנחנו לא רוצים להשתתף על אבא או אמא או אבא או אח או אח או אח או אח או אמא או אף אחד. אנחנו לא רוצים להשתתף על היצירות שלהם שהם רעים. אם אנחנו אומרים קדיש אחת שנה ברכה, זה כאילו שאנחנו נגמר שהם אנשים נגמרים. בגלל שזה כתוב בגמרא, הטריאל של אנשים נגמרים, 12 שנה. אם אנחנו אומרים קדיש 12 שנה ברכה, בלי להתפתח, זה כאילו שאנחנו אומרים, אה, אנחנו יודעים שהוא נגמר, זה למה אנחנו אומרים, כל 12 שנה. זה למה אנחנו נתפתח בשנה אחת, ב12 שנה, בשנה הראשונה, אנחנו נתקע בשנה אחת, ואז אנחנו נגמר 3 שנה יותר, ואז נכנסנו. אז מה שנראה פה? זה הסרטון של היחסים בצד יורק. עכשיו, אני רוצה שאתם ידעים משהו. אתם רואים שיש פה, ברוך השם, כל מיני יודעים יפים וחרות ומדברים ואולי יותר יודעים. אז זה מאוד אימפריאקטי, כשאתה מקבל אוכל על הטבל, כשאנשים אוכלים, הם מקבלים ברכה, ואומרים, לילוי נשמעת, אהרון בן שושנה, זה מאוד עודפה, אנשים מקבלים ברכה, ועל האוכל, מזונות, אדמה, עץ, שעקול, לפעמים גפן, למה זה אימפריאקטי לקבל ברכות על האוכל? למה בצד שלך, אתה צריך להשתתף הרבה דברים אחרים שהאנשים עושים ברכות? למה? אחד מהשאלות של מה שאמרתי כבר, אחד מהשאלות של התורה ששמעתם, היא אלף פעמים יותר טובה מכל הברכות שאנחנו נגיד היום. אם אחד השאלות כבר יותר טובה, איזה חלום זה לרחוץ עשרות דולרים במידה? התגובה היא שאחד הדברים שקורה אחרי שנמות, לפעמים אנחנו יורדים לבית בעולם במחירה לפעמים אנחנו יורדים לבית כאנשים רגילים, יש לנו עוד החצי הזמן לעשות את זה בטוח אז נחנו, נחנו, נחנו, נחנו, נחנו, נחנו, נחנו, נחנו, נחנו, נחנו, נחנו. הוא נותן להם עוד רעיון, כמו כשאתה נפגע בקולג'ה, הם נותנים לך עוד רציון ללכת, ועוד רציון, או אם אתה רוצה להיות מנהל, אתה נפגע בקולג'ה, הם נותנים לך עוד קולג'ה, ועוד קולג'ה, אם בסופו של דבר אתה נצליח, זהו, אתה נצליח, אם לא, אתה צריך להמשיך. הפרובל פה הוא שאם אתה רוצה להיות מנהל, אפילו אחרי 10-20 פעמים, הם יכולים לך, כמו שאתה משתמש, עד שתלמדים ללכת. כאן, לא יש אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנטים אינטרנ שזה עדיף יותר ממה שאנחנו ראינו קורה לאנשים באושוויץ ובאולקוסט, זה עדיף הרבה יותר אבל אפלי זה מגניב את השלום, מכל השלום, כל פעם שמישהו מגניב את השלום, הוא מגניב את השלום על השלום, מגניב את השלום על השלום על השלום על השלום על השלום על השלום על השלום המצוות שם, זה כמו חדש, לסול. זה חדש לסול, לברור לתקופה הארגנית, שהייתה דיברית וחדשה. זה מאוד מאוד פחות, ויש הרבה סופר, אבל אפלי זה פרודקטיבי. אחד יום אתה מקבל, אתה יוצא מזה, ואתה יכול ללכת למקום שלך במיוחד על כמה מצוות אתה עשה. אם אתה עשה הרבה דברים טובים... מה יקרה אם לא יש לך עבודות טובות? כל מה שלך לא טוב, אתה לא שומר שבת, אתה לא אוכל כושר, אתה מנגן כמו גוי, אתה מנגן כמו גוי, אתה לא מנגן תורה, אתה לא מנגן תפילין אין משהו פרודקטיבי בגללכם, אין משהו יהודי בגללכם, אתם לא משתמשים במיוחדת החיים שלכם, אפילו אחרי יום של החיים שלכם, אתם יכולים להיות 20, 30, 40, 50, 70, עכשיו אחרי יום של החיים שלכם, אתם חייבים לחזור לנתונים, זאת אומרת, אתם לא משתמשים במיוחדת החיים שלכם עדיין, מי שכאלה יש בעיה מאוד סיימתית, בגלל שגם אם הוא עובד על כל השארים שהוא עובד על, הוא לא יכול ללכת לאבות. אז מה יקרה? הוא צריך להיכנס עוד פעם לחיות. לפעמים הוא יכול לעבוד כמובן, לפעמים הוא יכול לעבוד כמובן מגניב, הוא יכול להיכניס סינדרום, הוא יכול להיות ילד אוטיסטי, הוא חי כמה שנים, כחלק מהחלטה של הלב שלו, ואחר כך הוא מותי, ואז הוא צריך ללכת לאבות. לפעמים הוא לא יוצא כאנשי, הוא יוצא כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, כאנושי, ברד, רבט, קו, כאנושי, סניק, אקס עכשיו אני כאנושי, כאנושי, כאנושי, יודע, אם אתם חושבים, אהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כאנושי, בגלל שזה לא כל כך רבה להיות איגל, לרחוץ בעולם ולהחזיר את השאלה. זאת לא ההכרחה. ההכרחה היא שהם יקבלו רוח יהודית, שהיא חלק של ה' והם יתקבלו אותה לספירת, לנפש של אדם, שזה הדבר הכי קטן במקום. רק את ההתקדמות הזו היא סופר פשוט ללחם של האנשי, כל דקות שהדוג חיים. מהמנת שהשם קיבל את הלחם הבין של היהודי, וההתקדמת אותו לנפש הדוג, או לנפש הקו, או לנפש האדם, או לנפש האדם. את ההתפקיד הזה, בלי סוג של את הליב של הלב, איך שהוא מגניב ברחוב, איך הוא מגניב ברחוב, איך הוא חיים את הליב של רב, זה לא משנה של התפקיד. התפקיד הוא ההתפקיד, ההתפקיד הספירטולי של הדבר הכי פשוט של הקריאה, שזה השלום הלכי של היהודי, לדבר הכי רעבי של הקריאה, שזה הדבר הספירטולי של הנפש של הלב. ההתפקיד הזה הוא סופר פשוט לשלום של היהודים, עדיין אפעם אפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפעפ כמו שטול, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, שטח, כמו שטח, כמו כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, כמו שטח, ובמידה שאנחנו אוכלים, כשאנחנו כ נעשה ברכה לזכרון של היהודים שהפכה בצד יורק, אנחנו נפגש הרבה של הלוחמים מהמידה. אחרי שהיהודי קושר נעשה ברכה על המידה, הלוח שהצטרפת שם, נחליט את הטלפון שלהם. הם יוצאים. אז אתם רואים, שאפלי כל מילה של מילה של מילה, כשאתה קיבל קוסקו, זה מילה של ה' ואם אתה קבל גרפים, זה או זה, זה גם מילה של ה' ואם אתה קבל את האפל, אחד מהיהו קבל את האפל ועשה ברכה, ואחד מהיהו קבל את האפל ולא עשה ברכה. בשני האפלים, היו גולם מלחמתים ביניהם. היהודי עם יעמקה, הרליגי, שעשה ברכה בורא פריה עץ, חשב עוד יהודי שחרר מהשחרר שלו. הוא נפגש ונחליט את התיקון שלו. והאחרון, כשהוא אוכל בלי ברכה, או אוכל כל מיני דברים, הוא לא חייב לעשות ברכות. עכשיו, הלך הזה עדיין צריך להיכנס אחר כך, להיכנס אחר כך לברוכה, עד שהוא יצא ליד, של מישהו שתעשו לו ברכה זו הסקרית למה בצד שלכם אנחנו עושים ברכות על אוכל עכשיו אני רוצה שאתם יכולים להכיר זה היה רבי מאוד גדול שם הוא סבא מיקלם הוא חי, אני לא יכול להגיד, עשרה מאות שנים נכון, נכון צדיק והוא אמר, אם מישהו יצא לעולם הזה, את כל שלו להגיד אחד פעמים ברוך הוא ברוך שמו, כשאתה שומע ברכה ממישהו ואתה אומר ברוך אתה ה' ואתה שומע את זה ואתה אומר ברוך הוא ברוך שמו, זה הכל, לגבי שבע שנים של התנועה, זה כבר נפגש, ואחד ברוך הוא ברוך שמו שמו איכול ל-1 אמן, כשאנשים אומרים אמן על ברכה. ו-1,000 פעמים אמן, זה איכול ל-1 פעמים שאנשים אומרים אמן יש מי רבם ברך, בקדיש. 1,000 פעמים אמן, זה איכול ל-1 פעמים כשאתה מנסה לקבל קדיש. ו-1,000 פעמים כשאתה מנסה לקבל קדיש, זה לא עדיין מגיע ל-1 פרשת תורה שאתה שומע. ועכשיו אתם מבינים את מיוחדת התורה. אז כשאנחנו עושים כל שנה מיוחדת תורה, שני שעות תורה, שעה וחצי, זה בלתי יותר מ-90,000 מצוות. ועכשיו, אם יש 30 אנשים באים כאן, 90,000 x 30, אם 100 אנשים באים, 90,000 x 100, אם 10,000 אנשים רואו את זה עכשיו, ליבי, בפייסבוק, ולמטה, ביוטיוב, ובחירה הבאה, במיובט שלי, ואז בטורה, באותו זמן, ובמיובטים אחרים שהם משחקים את הלקציה הזאת, זה יוצא ל-100,000 אנשים, 100,000 אנשים, מולטיפלו ב-90,000 מצוות של הלקציה, ואתם עושים את המת. כל זה הולך לאנשי המשך, בגלל האנשים שהם הורגנים הלקציה לו. זה מאוד אימפורטנטי, זה משהו מאוד גדול. אבל לא כל לקציה היא פרודקטיבית. איזו לקציה היא לא כל כך פרודקטיבית. כל התלמידות של תורה, כמו שאתה מלך את התורה הנכונה, היא כבר מאוד גדולה. כל התלמידות של תורה היא גדולה. אבל יש תורה שמזכירה את האנשים לתהליך יותר רליגי. זה יותר מיוחד. כי אם אתה שומע שעה וחצי, שבועות יפה על הפרשה של השבוע, פרשת השבוע, אתם שומעים דבר יפה, אתם מלמדים תורה, אתם יודעים עדיין קצת יותר על ההיסטוריה, זה מאוד יפה, וזה מזמין שאתם יותר אוהבים את התורה, אבל זה לא יכול לזכור שאתם שומר שבת, אבל אם מישהו מדבר גדול לך, ומזמין לך מהחלום שלך, ואתה מבין איך אימפורטנטי להיות מגניב, ולהתקבל בשבת, ולאכול אוכל כושר, ומה יקרה לך אם תמשיכי לחיות כמו גוי כשאת מותה, וזה מזמין לך להתקבל, כמצוות של הלקציה, אם תהיה רליגי, עד היום את כל המצוות שתשכחו בחיים שלכם ובשביל ילדים שלכם, שהם ילדים כבר רליגיים, ובשביל ילדים שלכם, ובשביל ילדים שלכם, ילדים, ילדים, ילדים, ילדים, ילדים, ילדים, ילדים, ילדים, ילדים, ילדים, ילדים, ילדים, ילדים, ילדים, ילדים, יל זה יעבור על הרבי שעריך השפיץ, על האנשים שעריכו את המONEY לספונסור את ה-CDs ואת כל מה שקורה בגלל הספר הזה, וזה גם יעבור על האנשים שצליחו לשמוע את הספר. אז עכשיו, אני מבין למה האנשים שמייצגו את הספר בבית שלהם, הם צריכים להצליח על כל המצוות שקרו על ידי הביתה שלהם. זה מגיע לדבר. האנשים שהם עשו את זה בגללו, אז עכשיו בשמיים הם אומרים, תראו איזה בני הוא יש לו, תראו איזה אישה הוא יש לו, תראו איזה אישה אחת הוא יש לו, תראו איזה ילד הוא יש לו, והם עושים שיעורי תורה לנשמה שלו. אז זה עושה לו... אנחנו מבינים למה. אנחנו מבינים למה זה עשה את האנשים שהם נותנים את הלקציה. הוא בא כל הכבוד. הוא התפקד, הוא נפגע שב-2 שעות, הוא עשה שהאנשים ירחקו, אז הוא נפגע במיוחד אנחנו יודעים למה האנשי שנותן את המONEY לאכול או לסי-די, הוא גם נותן את ההכנעה, כי המONEY זה כמו נותן לך בלוד. אתה עובד על זה מאוד קשה, אתה נותן לו בבקשה, בגודל טוב, אתה נותן הכנעה. אבל למה האנשים שבאתם לאכול ולשים ולהשתמש בערוץ וחצי שעה, למה הם מקבלים עבודה רסידואלית על כל 100,000 אנשים שקוראים לדבר הזה? אני מבין שהם מקבלים עד שעה וחצי שהם תלמידו תורה. אם תלמידים שעה וחצי תורה, תקבלים שעה וחצי. 90,000 מצוות, וזהו. אם תקבלתם עד שעה וחצי מצוות, תקבלתם התגובה על המצוות. אבל למה הספקר והאנשים שבאים ללקציה, הם מקבלים גדול גדול לכל האנשים שתקשרים לרקודים אחר כך? למה? הם לא נותנים את הלקציה, הם לא נותנים את הכבוד, הם לא קחו את האצבעה, הם פשוט באו וקחו ללקציה לשעה וחצי של תורה, וקחו את ההכבוד לשעה וחצי של תורה. למה הם יקבלו לכל אחד מ-100,000 אנשים בשעה או שעה הבאה שהם יקבלו את הלקציה הזאת היום? למה? או אחר כך על סטודנט, הרבה אנשים יקבלו את זה על סטודנט. הלקציה הזאת תהיה על סטודנט 51. כבר יש לנו 50 סטודנטים. כל ה-CDs בלי נומברים כמו Pat to the Just, Way of the Righteous, Psychology of the Mind, פרקי עבוד, זה סיריסטי, CD's עם סיריסטי לוקציות, אז הם לא יוצאים נומברים, אני חושב שזה עוד עשרה CD's ככה, ואז יש לנו עוד 5-6 DVD's, אז זה קרוב ל-70 CD's ו-DVD's שכבר יש. עם פרסומים שלי עליהם, וכדי 51 יש את הפרסומת הזאת עליהם, אם אתם רוצים לראות את זה, זה יהיה בעוד מרץ או כך, כשנעשה כדי הבא, זה יהיה כאן. אז השאלה היא, למה כל אחד מכם צריך לקבל מיליארדים מצוות כדי להגיע כאן היום בעוד שעה או שתיים? למה? מי יכול לומר לי את הלוגיקה? לא את, בנג'י. הם נותנים לך זמן. אז מה? אם אני הולך עכשיו ללמוד גמרא וישיבה, אני אעבור עם החברות שלי ואני מלמד עשרה וחמישה. אני מקבל רק עשרה וחמישה של מלמד. אז למה אתה מקבל יותר ממני? אם אני הולך לישיבה ומלמד עשרה וחמישה תורה, אני מקבל עשרה וחמישה. אני מלמד עשרה וחמישה, אני מקבל עשרה וחמישה. אני מלמד עשרה וחמישה, אני מקבל עשרה וחמישה. כן. בגלל שאנחנו במקום הרבה יותר קטן. זה לא משנה מהמקום. הרצון הוא הרצון, קטן, פלט. אם אשלה נכנסת כאן, הוא יכול להכניס אנשים אחרים זה כאילו חדש, הוא יכניס... חדשים! כן, אבל זה רק נפגש לאנשים שמייצגו הלקטורה ולמדבר, ולאנשים שהם נותנים זמן לספונסר הלקטורה אם אני פשוט נכנסת ללקטורה, אני אגיד שיש אנשים אחרים לבוא אז כל פעם שאתה אומר לאחד אחר להגיע, אתה הבאת אחד אחר הלילה, אתה תקבל עוד שעה וחמישה שהוא תלמד גם, אז עכשיו אתה התקבל 3 שעה, אז אתה הבאת אחד אחר, אתה קבל לך, ולכם, אתה כבר קבל 3 שעה, כמה הוא קבל? הוא קבל שעה וחמישה, אם הוא יביא בפעם שני חברים שלו, הוא יקבל 4 וחמישה שעה, ככה זה קורה, השאלה שלי לך עכשיו היא, למה אתם לא חזרו את הטלפונים? זו שאלה שלי לך. אחרי 10 פעמים שהטלפונים הלכו, אתם יכולים שהם כבר ידעו לא להחזיר את הטלפון שלכם. כמה פעמים עד שתקבלו את הדבר הזה? אני מבין. אוקיי, אז עכשיו. אז נתחיל. אז השאלה היא, למה אתם מקבלים לכל האנשים שתקבלו את הלקציה הזאת במהלך העולם? למה? אתם חושבים שזה ברור לתת לכם איזו גדולה תגובה? אני רוצה לדעת לכם עוד שאלה, האנשים שתראו לי עדיין על פייסבוק בבית, כמה שעה של תורה הם מקבלים את זה? שעה וחצי, שעה וחצי, זהו, אם הם שיירו את זה, אם הם קליקו שייר על פייסבוק עם כל האנשים, שהרבה אנשים, ארגונים, הם מאוד סליחיים ולא עושים את זה, זה אוכל להם לשייר. זה לא ייעבור להם בין, זה לא ייקח זמן, כל מה שהם צריכים לעשות זה להשתמש, ואם יש להם 100 אנשים על הפג'ה שלהם, עוד 20 מה-100 יקרים ללקשר, אז הם יעבורו עוד 50 שנים ללקשר. אז האחד שלא פרס שייר הוא האחד שתפוס ביותר, בגלל שכשהוא ימות יום, הוא ימות את עצמו. איזה מגניב שאני. כל שאני הייתי צריך לעשות לתפוס או לעשות את התגובות שלי 50 פעמים יותר, זה לפרס שייר. במיוחד אם יש לך אלפים אנשים בפגישה שלך, אתה מגניב, כל מה שצריך לעשות זה להשתתף את ה-share וכל האנשים שקיבלו את ה-share, הם גם משתתפו את ה-share, אז תקבלתם עבודה חלקית על אנשים שלהם, והאנשים שמשתתפו את ה-share אחר כך, תקבלתם עליהם, זה לא מתחיל, אתה יכול לקבל אלפים שעות, עושים אף שם, כתבים ובתוכים ופשוט קליקים את ה-share. אבל אם אתה לא משתמש ב-Share, אתה מקבל רק עשרה וחצי שעה. עכשיו, השאלה שאני חושבת היא שאתה תקבל אלפים שעה בביטחון, אבל האנשים שרואים את זה בבית, הם מקבלים רק שעה וחצי שעה. למה? מי יכול להגיד לי למה? איפה הלוגיקה? אחר כך, אתם בואים לדבר הזה, לא? ברחוב. אתם שומעים את זה פה, והם שומעים את זה בבית. או בטלפון. אני אגיד לכם את התגובה. התגובה היא, רבותיי, בגלל שהשם, כשהוא מבחן לאחד שעושה משהו טוב, יש רגל. מישהו שעושה שאחרים לעשות משהו טוב, איזה עבודה הם יקבלו לעשות משהו טוב, הוא יקבל אותה, פלס בונוס, יותר מכם. אז אם אני אקבל אחד מכם במהלך הלילה לתפיל תפילין, שכמובן אתם לא יקבלו, אני אגיד לכם, בואו, בואו, נתן לי לתפיל תפילין עלכם, ואתם נכנסים, אתם יקבלו עבודה לתפיל תפילין על אדם. אני גם אקבל מה שאת מקבלת, ויותר מאתי. אז אני אקבל עבודה יותר גדולה מאתי, בגלל שאתה מקבל תפילין. אז למשל, לפעמים יש אקבל תפילין על אנשים ברחוב, ואתה יכול להגיד, בואו נאמר, 50 אנשים ביום. אף אחד מהם שהגרם להקבל תפילין, מקבל עבודה לתפילין של יד ותפילין של ראש. והוא מקבל תפילין 50 פעמים היום. ומה יקרה אם למראה, אחרי שהם נותנים תפילין ברחוב, הם ידעו לקחות את התפילין מפה, אחרי 10 שנים שהוא היה שם, והם מתחילים להתפילין היום כל יום, הוא גם יקבל תפילין היום כל יום, מפה ומאחר. אתם רואים? למה? בגלל שהגמרא אומר, גדול המעשה, יותר מן העושה. אם אתה עושה מצווה לגבי אחר יהודי, אתה גדול יותר מכם. הוא גדול כדי לעשות את המצווה. אתה גדול יותר מכם כדי לעשות את המצווה שלו. אז כשאתה מגיע ללימוד תורה, תודה לך שהמדברי יכול לתת לך לימוד. אם אף אחד לא מגיע, אין לימוד, נכון? הוא מגיע כל הזמן, אף אחד לא מגיע. אז לא יהיה לנו לוקחה, אז מי נשכח שהלוקחה תהיה? כל אחד מהאנשים שהם חייבים ובאמצעים, הם מתחילים להיות פרטנים של המצווה, בגלל שאין להם הוא לא יקרה ולכן הם מקבלים מילה של כל אדם עד היום, עד המילה של יום. אם תשמעו את הלקציה שצריכים להשתתף בהם, הם מקבלים מילה של מילה של מילה, תמיד ותמיד, עד... אפילו אם הם שמותים כבר, אפילו אם הם כבר במלך, כל ראש השנה, ה' יקבל את רחבים שלהם ו... למצוות שהם נשארו לך בזמן שלך, ולהסגר את הסיטואציה שלך כל ראש השנה, אתה מבין? אז זה טוב. הבעיה היא שזה יכול לעבור אחר כך. אם אתה מותן בר עם אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי בגלל שלא יש לך בר, הם לא יעבורים בקאב. עכשיו הם חייבים מקום ללכת, לדרוק. הם הלכו למנהטין, לבר. והיהודי מתחיל את הבר בשבת. כל האנשים שבאים כאן ומתחילים את השבת בגלל הבר או הקלאב הזה, וגם אם אתה כבר שולח את הקלאב, ושם מישהו אחר את זה, תמשיכים להתפלג על כל יהודי שיש לך בר בשבת. כל אנחן שיכול להיכנס אליו, להמשיך לעשות רעיונות שם, כמו שהמסגרת היא אופנית, כל יהודי שיכול לעשות רעיונות שם, יכול להיכנס לגביכם. דבר שלו אם אתה מגניב דרוג. אם אתה קיבל קיד וגבל לו דרוגים חיים, וגבל לו אדיקטים, ואז הוא התחיל למקום אחר. הוא לא עדיין קבל דרוגים שלך עדיין. הוא קבל דרוגים של עוד מרדיקה קרימנלית. לא אתה, אתה גבל לו רק כמה פעמים והוא התחיל. כל פעם שהוא משתמש בדרוקים, אתה מתכוון למועדת מועדה, עד שהוא מותה, השם מפחד אותך במועדתו שלו. למה? בגלל שאת הייתה היותה היותה שהופכת לו בדרוקים בפעם הראשונה. זה קורה הרבה בין חברים. אבל לפעמים הם אומרים, תעשה את זה, תעשה את זה, זה יגיד לך שאתה מרגיש טוב, ובאיזשהם אנשים הם מגניבים, הם לא יודעים, ויש להם מיוחד מאוד, אפילו אם הם ראו עשרה פעמים מה זה הכל של אנשים שהם מתחילים להשתמש בדרוקות, הם ראו את זה, איך זה מגניב את החיים שלהם וקיל אותם בסוף, הם עדיין מנסים. מקווה שזה לא יהיה כל כך רע במי, אבל כשהוא נתן להם את זה, והם נכנסו לזה, אתם נשארים תלמיד ותלמיד. כל מה שיצא, או הוא נפגש את כל המוניים שלו, הוא נפגש, הילדים שלו נשארים עם אין אוכל, זה כל זמן שלך, בגלל שאתה נתן לו דרוגים לפעם הראשונה, או בגלל שאתה נתן לו לך לקזינו. הוא היה ילד נכון, עשרה שנים, הוא לא ידעתי על גמבלינג. אמרתי לו, בואו נלך לאתלנטיקה, נלך לקזינו בברוקלין. לא, אני לא יודעת, אני לא בטוחה בגמבלינג. לא, זה טוב, בואו. אוקיי, תהיה רק בי. בואו, בואו. אל תסתכלי. ואז הוא בא, אתם נותנים לו מילה, תבואו ותבואו ותבואו ותבואו ותבואו. הוא ילך לשחק ומגיע לזה, ואז הוא מתחיל לגמבל. כל פעם הוא גמבל. והוא יקבל מונים מהאנשים, כמובן, ולא משחק. והוא מטריד את החיים של אשיותו, ושל אשיותו, ושל הילדים שלו, ושל אנשים אחרים. והוא לא יכול להיות עבודה, ומי ידע? אנשים רוצים להיות מורים. והוא עובד על התארגעות של אשיותו בכל מקום. לפעמים הוא מתחיל לגמל. כל מיני פרובלים, אתה מנצח על כל מה שבחירה אתה מנצח אותו ללכת ולגמבול, אז מלאה, לא אף פעם נציג יהודי לעשות משהו שזה נגד התורה אל תביאו להם ללשון למוזיקה שהם לא צריכים אל תביאו להם לאכול אוכל שזה לא קושר אל תביאו להם ללכת לבית מיוחד אם מישהו נבחר לך לתביא ליהודי אחר ואתה יודע אתה צריך להכניס את זה לגרמת. אפילו אם האנגלית שואלת לך אם אתה יכול להכניס את ההכניסה לזה ליהודי, אתה לא יכול להכניס את זה לו. בגלל שאתה מתחיל להיות מייסנג'ר ומתחיל להכניס את ההכניסה לזה, והוא הולך לביתו, האנגלית והיהודים מתחילים להכניס את זה לגרמת, ומתחילים להכניס את זה לגרמת, וכל מיני מוזיקות חדשות, אתה מתחיל להיות פרטים של הטבע. אז בפעם הבאה, כשאחד אומר לך להכניס את ההכניסה למי, אם אתה הולך אליו, תגידו להם שאתה נותן לו, אני לא רוצה שיהיה שום דבר עם זה אם מישהו שואל אותך, קח לי סיגרטים, כשאתה יוצא מהחלטה החלטה, קח לי סיגרטים, אל תאמין אי פעם אני, אבא שלי שואל אותי הרבה פעמים, זה עשרה פריצה ממה שאנחנו קיימים פה קח לי מהחלטה החלטה החלטה החלטה החלטה החלטה החלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חלטה חל אתה רוצה לקחת את עצמך? אתה יכול לקחת את זה ולקחת את עצמך. אתה לא מוכן להשיג סיגארט לדבר אחר. למה? זה מנסה להשיג אותו. כל סיגארט יחזור כמה דקות מהחיים של אנשי אדם, במיוחד. לא, אולי כן, אולי לא. הדמות שזה עושה בעוד שנים, יחזור שנים של חיים. אז אתה לא מוכן להשיג, אתה לא מוכן להשיג אי-אי-אי אי-אי אי-אי אי-אי אי-אי אי-אי אי-אי אי-אי אי-אי אי-אי אי-אי ואתה חי בו, והוא שואל אותך לעשות לו אוכל אי-כושר ואתה מפחד שהוא יכול לרחוץ אותך מה שאתה יכול לעשות? אל תעשו לו את הטלפון במידה שלו רק שתבואו אותו כאן ותעשו לו את זה במידה שלו אם תעשו לו את זה במידה שלו, תהיה חבר של הטלפון שאתה יכול להשתתף על הטלפון, אתה רוצה לאכול, אכול, אני לא אמרתי לך לאכול אתה מבין, רבותיי? אז יש הרבה רולזים, כמה אנשים יודעים על הרולזים האלה? לא כל כך הרבה אנשים איזה אנשים אומרים, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אם אני לא אשכח את האנחה שלהם את המלחמה הלא-קושירית, הוא יכול לקחת אותה באיזה מקום אחר, נכון? אז אני אגיד לו, תן לי לשאול את השאלה שלך אם ערבי טקסי דרייבי, דרייבי ערבי טרוריסט לתל אביב, והוא נפגע איזה מקום, והוא מותן 20 אנשים, כשהפוליציה תראה את הטלפונים, תחשבו על הטלפון, הם יכולו להכניס אותו והוא אמר, מה שאתה רוצה ממני? אני רק רציתי לעשות 300 שקל בקבוצה. אם אני לא נתן לו קבוצה, הוא יקבל טקסי אחר. הוא יקבל את זה בכלל. אני לא הייתי הטקסי האחר שיכול להשתמש בו. הזה יעבור לו בקבוצה או הוא עדיין יקבל עשר שנים בפריזון? מה אתה חושב? הוא עדיין יבוא לבריכה, כי הוא לא יכול להגיד, אוי, מישהו אחר יעבור עליו לנצח אנשים, אבל אתה האחר שעשה את זה, וזה יעבור עליך לנצח לבריכה, אתה האחר שעשה את זה, מה הבחירה שעושה מישהו אחר, אם אתה מותן מישהו ואתה יכול להגיד בקורד שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה יכול להגיד שאתה יכול אם אתם רוצים להשיג אותו, תכניסו לו, תעשה כל מה שיכול לכניסו לו, אבל להגיד אתם לא יכולים ללכת ולעשות רעיון, חושבים, אהה, מישהו אחר יעשה את זה בכלל. עד כן, כל מה שאני אומר הוא ברור או לא? אולי לילה סיגרת לחברה? גם לא אפשר, הוא רוצה שתליל לך סיגרת שלו, זה לא אפשר, כי עכשיו אולי הוא לא יושב בפיירה, ואולי אתה תהיה הרצון, הוא שמור עכשיו, אם אתה לא היה שם, הוא יחליט עוד שעה בלי סיגרת, אז למה אתה מתחיל לתקן על כל מה שצריך לתקן על אחר אדם, אתה מבין? אז אתה צריך להיות מאוד מיוחד, אתה צריך להיות מאוד מאוד מיוחד בגלל שאני יודע שרובם אתה חושב שאני לא הייתי מנסים לעשות איזה רעיון, אני הייתי מנסים להגיד להאנחה לא אתה יודע אנשים שיושבים עם זמן, ואתה יודע אנשים שיושבים עם זמן אז הוא שואל אותך, האנחה הטובה שואל אותך, אתה יכול להחליט מישהו לתת לי זמן? אני אשתדל על זה אתה אומר, אני לא צריך לתת מעין ליהודי, אתה יכול לעשות פרטנרשיפ, אתר עסקה, הוא יכול להיות פרטנר במדינה שלך. אוקיי, אני אעשה את זה, אבל אתה יכול לתת לי כמו 10,000 דולר ואני אגיד לו 200 דולר במשך שבוע? כן. אז אתה קורא לבן רבים שלך, אני יכול לדעת שמישהו צריך 10,000 דולר בבין, אבל אתה לא יכול לתת לו בין ולשחק את האוויר. אז אתה יכול לעבור את זה כמו שזה פרטנר? אתה מבקש את עבודה שלו, את עבודה שלו, כל מה שהוא קבל וקבל, והוא יעבור לך 200 דולר בין המדינה, עד שהוא נותן לך את ה-10,000 שקיבלת בפרטנרשיפה, אתם מסכימים? נכון! אז הפחד שקיבל 2-3 שנות, הפרופט ה-200, ונתקן את הקבוצה. במיוחד זאת איך זה מתחיל, במיוחד של היום. אנשים רק יכולים לקחת זמן. כשהזמן יוצא לתראות את הזמן, איזו אופציה הם נשכחו. כשהזמן יוצא לתראות את הזמן, אנשים יש... כבר כבר, כשקוראים לבריח המון, כשקוראים לבריח המון, אף אחד יש זכוי גדול אבל כשזכוי הזמן, איכשהו, אנשים מזכירים לבריח המון, אתה מבין? אז מה שקורה, אם אתה רוצה להשפע את חברך הטוב שלך, ואתה קיבל אותו לבן חי, והבן חי נתן לו 10,000 דולר, ועכשיו הוא תחזיר את זה, האם זה חלק שלך או לא? אתה לא קיבלת אפילו קומיישן, אתה עשה את זה בגלל עבודה, אתה לא רצה איזה קומיישן, אף משהו, אתה עשה את זה בגלל עבודה לפחות ולפחות גדולים, שזה יכול לעשות איזשהו פרופט, ובאחר כך הוא הלכה נגמר, האם זאת אצלך או לא? מה אתה חושב? האם זאת אצלך או לא? אתה אמר לו לא לבן? לא, אתה מפורסם לגבי הרבים לתת להם את המוניים? לא, אתה פשוט מפורסם אותם לגבי האחרים. התגובה היא, למרות שזה לא את החלטה שלך, כמו כשאתה באמת עשה את זה לעצמך, זה לא נותן, אבל זה עדיין את החלטה שלך. למה? לא, בגלל שיש רעיון בתורה, אם ה' עושה לך להטען אחר יהודי, זאת אומרת שאתה נכון במשהו, אם היית 100% נכון, השם לא ישתמש בך בשביל דברים נגטיבים, רק בשביל דברים פוזיטיים, הקבל שהשם ישתמש בך בשביל משהו נגטיב, אתה הברוקר, שמשהו רע קרה זאת אומרת שאתה כבר בגלל משהו לפעמים אז יש לך עבודה עכשיו למה? בגלל שאיזו שנה הולכת לשנה אחרת אני אתן לך דוגמא, אני יש לי חברה בישראל, אני יש לי קבוצה של עשרה אנשים, בעקבות עשרה אנשים אחד מהם הוא השניי שלי והוא קבל את הכל מה שצריך לעשות בישראל בפילד עם אנשים, מגיעים אותם לישיבת כל מיני דברים כך שמישהו היה אבא שיש דיביטיקה סרטית והוא מת, הוא כבר רצה לתחת את הרגליים, הייתה סיטואציה מגניבה אז האנגלית נמצאת לי את המסגרת, זהו, אבא שלי הוא גוסס, גוסס זאת אומרת שעות לפני המות. הדוקטור לא נותן לו כל כך הרבה מהצלחה. אז אני אגיד ברגע לאסיסטנט שלי, תפסיקו אתכם. אבא הזה כמעט מתמיד מתמות. בטוחה שתצאו אליו ותעזרו לו לפני שתמות, כי אבא שלו לא היה אדם רליגי, וגם אם האדם הזה, הילד הזה, הוא חבר שלי מפני הילדים, כשאנחנו גרום ביחד בישראל, וברוך ה' שני שנים אני גרם אותו לרליגיה, הוא נמצא באחד מהלקטורים שלי, אחרי עוד עשרה שנים אנחנו לא ראינו אחד. גרמנו ביחד, ובדרך כלל אני גרם אותו לרליגיה, ואחד מאחד מאחד מאחד מאחד מאחד מאחד מאחד מאחד מאחד מאחד מאחד מאחד מאחד אחת הילדה התהייתה פולי-רליגיות, מאחד והאחת האחרות לא בטוחות, אז חצי של המשפחה בטוחה התהייתה. הזה והילדה שלו. ילדה מדהימה, כן. ואימא, 50-50. טוב יותר מלא משהו. אז עכשיו, כל שבוע אני אמרתי לו, הלכו, תגיד לאבא שלך לראות את הסרטון שלי. הוא בא לספטון, אבל הוא לא רצה לראות. למה? הוא אמר לי, אתה לא צריך להבין אותי, אני לא יכולה להיות רליגי. אה, אתה מתחיל למות באותה דקה. אם אתה לא תהיה רליגי 67 שנים מהחיים, אלא במינים האחרונים. דגמארה אמר, כמו שתמצאים, יותר קשה זה יהיה. תזכרו את הרגל, כמה יותר אתם יודעים את האמת, ואתם איגנורים אותה, כשאתם ידעים לעשות משהו על זה, זה יהיה קשה יותר מאשר. כל יום קשה יותר מאשר. זה למה במילים קטנים זה הכי איפי להכניס אותם לרליגיה. 17, 18, אחר כך תשמעו את האמת, רוקי רב, אני רוצה ללכת לישיבה. אני לא יכול לחזור עם האנשים שלי עדיין. אני מתחיל לתחזור. אפשר לצער אותי ללכת לישיבה? ברגע! 2-3 דקות, הוא מוכן ללכת. סולגים בישראל, אחד אחרי האחר. אחר כך, הוא נגמר עם ילד או שניה. מאוד קשה. למה? הוא רוצה, אבל התקופה לא רוצה. בגלל זה הוא נמצא לא-רליגי, זה עוד יותר קשה ואני אומר לאנשים, אני אמרתי לכם כשאתם ילדים, כשזה היה 1, 2, 3, להחליף את החיים שלכם, עכשיו זה עוד יותר קשה אז אני אומר לאסיסטנט שלי, הלכו ותמיד בטוחו שאתם עושים וידוי, התאמין, לאבא הזה, לפני שהוא מת, יש לא כל כך הרבה זמן נמצא, 2-3 שעה, רגע ו... תעשו שמה, תעשו כל מה שאתם צריכים, ותגידו לו, בשם שלי, שהוא צריך לתאר את כל האנושים שלו, ולשאול ה' על סבבה, ואולי ה' יש לו מרצה, ויש לו גלגול, או משהו כזה, במקרה של לשאול אותו לגאנום, זה יעזור לו בטח, והוא הלך, והוא אמר לי, אחרי זה, אחרי שזה קרה, האנוש פסד, הייתה כבר סביבה, הכל. הוא אמר לי, אתם יכולים להבין שאחרי שאתם אמרו לי לעשות את המצווה הזה, ב-10 יום אחרי זה, אני הולך לעשות את זה 3 פעמים יותר! אני לא ידעתי עדיין על זה! אחרי שאני עשיתי את זה אחד, משמעים ה' הולך לי לעשות את זה ל-3 אנשים יותר, לפני שהם מתים. הזה אמר לי, אתם יודעים מה לעשות? אבי שלי מתים, זה לא מתים, ואני כבר יודע מה לעשות. למה זה? בגלל שהתורה היא ככה. מצווה גורר את מצווה. כשאתה בא לעשות משהו טוב, יש שם לך פעם אחרית. אם יש לך מיליון דולר בבקשה, בואי, נשיא את החלטה שלך עם החברה שלך. שני דקות אחרית, פעמון אחר להשמש אחר. אתם רואים את זה כאלה דבר רע, בגלל את המדע שלכם. אבל אם אתה יכול לדעת שהשם מאוד מאוד גאה בך, ברגע הוא נפגש לך עולם אחר. למה? כי הצדקה, הצדיקה, יכולה לסביב אותך ממות, ויכולה לסביב אותך ממון דברים אחרים. אז מה שאתה רואה פה, רבותיי? מצווה גורר את מצווה, ועבירה גורר את עבירה. אתם יודעים? זאת הרגליה. זה למה הרבה אנשים, כשהם מתחילים לתחתן, כל דקה משהו חדש. או כשהם יוצאים, כל דקה משהו חדש, זה יוצא. זה, השליחות, שחרית, תפילין, פוטנום, מזוזות, שחרית, תפילין, פוטנום, מזוזות, שחרית, תפילין, פוטנום, מזוזות, שחרית, שחרית, תפילין, פוטנום, מזוזות, שחרית, תפילין, פוטנום, מזוזות, שחרית, תפילין, פוטנום, מזוזות, שחרית, ת דברים שהם לא ידעו עליהם. במילה אחת, כבר 200-300 מצוות הוא קיבל, אשר כל הליב הוא לא קיבל. למה זה? כשהשם מרגיש בגללך, הוא נותן לך אפשרות. איך השם מרגיש מרגיש בגללך של יהודי, כשהוא אוהב אנשים שאומרים לו את האמת? הוא מנהל, הוא אוהב אנשים לגמרו אותו. הגמרה אומר, אל תאהבי אנשים שתגמרו לך, כי הם ישמרו לך לגמר. תאהבי אנשים שתגמרו לך, כי הם ישמרו לך לגמר. למה? אם יש לך רבי בשבילך, כל יום הוא תגמר לך. אתה גדול, אתה מגניב. אם הוא רואה אותך באותה ארוחה בשבת, אין משהו. הוא רק נותן לך פלסטים חדשים כל הזמן. אתה גדול, אתה מגניב, אתה מגניב. אני לא יכול להבין כמה אתה עושה. מה יקרה לך? למה אני מוריד את עצמי? הרבי כבר מגניב אותי כאילו אני רב אובדיה. תראו אותי. הראשון רוי נשול, כולם מדברים עלי, איך גדול אני, למה אני לא צריך להחליט יותר? אני כבר מאוד טוב אבל אם הרב אמר לך, זה מאוד נחמד, אתה ברוך השם מחליט, אבל יש לך הרבה דרך ללכת, תתעורר. אתה צריך לעשות את זה בקשה, לא יש זמן להחליט. אל תעשו רעיון אחת, תמשיכו ללכת יותר, אתם יכולים לעשות זאת יותר טובה, וזה תעשו אתכם להשתמש. תן לי לנסות לעשות יותר. תן לי לנסות לעשות יותר. תן לי לנסות לעשות יותר. אז הוא מביא אתכם יותר ויותר. הוא מדבר גדולת במדעים שלו על השארים שאתם עושים. הוא לא מדבר עם אתכם בפולקה כדי להכניס אתכם. אני לא עשה את זה. אני לא אמרתי לאחד בפולקה, היי, מה עם אתם? למה אתם לא שומרו שבת? היי, אתם, למה אתם מגיעים ככה? לא, זה לא נכון. לדרך כלל, אני ראיתי מישהו שעושה את זה. הוא עושה את זה. בפרסם של כולם. אתה, אתה שומר שבת? לא. אתה לא מרגיש את עצמך? איך לא מרגיש שאתה יכול להיות? ה' נותן לך את זה ואת זה ואתה מרגיש את זה נגד הם? איך אתה יכול לראות את עצמך במסגרת? זה כמה זה היה. חושבים או לא, עם מישהו שעובד. הם היו כל כך מפחדים, והם פשוט התחלו להחליט להחליט, אבל אילו אנשים הלכו, בגלל שהם מפחדים שהפעם נעשה את זה עוד פעם, אז הם לא רוצים להגיע עוד פעם. זה לא הדרך הנכונה. הדרך הנכונה היא לדבר מאוד מווחד על מה שהאנשים צריכים לשמוע. האנשים בפנים שלכם עכשיו. אל תשכחו להגידו את האמת, אם אתם יודעים שהם עושים סצינה ספצינית, תגידו על זה. אל תגידו, אני לא רוצה לדבר על זה פה, כי אתם יהיו נפגעים. לא! זה בדיוק מה שיהיה אשם רוצה שאתם תגידו עליו. זאת הסצינה שהם עושים. מי הולך להרחיק אותם מהסצינות שלהם? מי? עכשיו זו אופרציה לשחרר אותם. אז אתם צריכים לדבר בסופו של דבר. לא דירקטי לאחד או ל... מדבר על זה בגלל, אני אתן לכם קצת דוגמאות, יש דברים שקרים עכשיו בישראל, אני לא יודע אם אתם מבינים את החברה יום קיפור היה יום רעיון של תשע בעב תשע בעב היה מנצח להפך על שבת אבל בשבת אתה לא יכול להצליח להצליח על שבת, יש לא תשע בעב על שבת ולכן זה התגלגל אוטומטיקי לשבת הבאה, עד שבת הבאה תשע בעב הוא השניי הסיבור הכי רעיון בג'ודיזם הראשון הוא יום קיפור תישע באב זה נמבר 2, כל האחרים שחושבים זה נמבר 3, בנושא, למה? בגלל שהאחרים שחושבים הם מתחילים בלילה עד הערב, זה קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצת קצ בביבלונים, שבעים שנים אחרות הם חזקו את הטמפל, זו השנייה, והשנייה גם התחלתה, עוד פעם, על תשע בעב. והרבה קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים הרבה קרדיטים קרדיטים קרדיטים קרדיטים שבועות ק יקרות בזמן הזה. מה קרה בזמן הזה, כשהשם החלטה לנצח את כל הטמפולים באותו זמן? מה קרה ב-9 אב, מי ידע? השם אמר בתורה, שהנצחי ישראל לא יכולו להיכנס לארץ ההלכה. הם לא יכולו למות בחדר. אף אחד שלכם לא יכול להיכנס. בשלב יהושע בנון וקלב בן יפונא, כולם מותים. אז בגלל שיהושע אמר להם, אתם נפגעו על כל שום דבר, אני אמשיך אתם לפעמים נפגעים. איך הוא עשה אותנו לדיוק לדיוק? תשעה בעב, הטמפול התחלת, 2,000 שנה אחת, לדבר אקסקטי, 1950 שנה אחת, אנחנו עדיין קוראים לטמפול התחלת. כשנפוליאן בא לישראל, עוד 200 שנה אחת, הוא פסק בסינגגג, והוא ראה יהודים שטועים על הרחוב וקוראים. הוא שואל את הילדים שלו, מי הם? מה קרה להם? הם כולם קרואים. הוא אמר, האלה הם האנשים היהודיים, הילדים של ה' האנשים החלטים מה קרה להם שהם קרואים? הטמפל שלהם הולך לרחוץ. אז הוא שואל, כמה זמן זה הולך לרחוץ? הם אומרים, 1700 שנים. הוא אמר, מה? הוא אמר, לא, הם קרואים על זה כל שנה. כל שנה, כשהמנהלות היו מנצחות, הם יוצאים על הרחוב וקראו ככה אז נפוליאן אמר, ארץ שישה מסך, זאת אומרת, היא לא מזכירה את המסך היא ארץ שישה מסך, היא ארץ שישה מסך, היא ארץ שישה מסך, היא ארץ שישה מסך, היא ארץ שישה מסך, היא ארץ שישה מסך, היא ארץ שישה מסך, היא ארץ שישה מסך, היא ארץ שישה מסך, היא ארץ שישה מסך, היא ארץ שישה מסך, היא ארץ למה שישה מסך, אתם חושבים שזה יקרה ב-9 אב? אלפים מילים של אנשים גאים וגאים בישראל מייצגים בכל מקום. למה? בגלות שלהם, הם ממליחים בגלל שהם רוצים להתקדם לילדים. והממשלה בישראל מגניבה להתקדם לילדים. זה לא נורמל שהביתה תהיה קבוצה בין שני אנשים. אפילו אם אחד מהם הוא פמיננטי, הילד צריך אמא. הוא צריך אישה בשלב שלו. זה מאוד אימפורטנטי לגבי הכתובות שלו. הוא גם צריך אדם. יש רציון למה ה' גרם אמא ואבא. אם אמא הייתה רק צריכה, היא יכולה להכניס מהחיים. או מהר, היא לא הייתה צריכה אדם. אם הייתה כולו אדם בעצמך, אתה לא הייתה צריכה אישה להתחיל עם זה. האדם הייתה צריכה להתגלגל ולהתגלגל. למה הוא צריך אדם? אם ה' דסיין את החברה באדם ובאנשים, זאת אומרת, זה מה שהבית צריך. אתם יכולים להראות ברור שהילדים שהם גדולים בלי אבא או בלי אמא, הם יושבים הרבה פרובלמים בחיים שלהם. פרובלמים מנטיים, הרבה אנסייה, פרובלמים, וחלוקת התאמה שלהם, אינסקוריטה, ולפעמים רעיונות טובות. כל מיני דברים שבאים, וכל מיני סי-או-די-ים שיש להם, בגלל משהו שהם לא צריכים, שהם צריכים להיות גדולים, ולא יש להם את זה. אז הם רוצים, בגלל את התעיינות שלהם, הם לא יודעים על הילדים. הם רוצים לקבל ילדים בברזיל, גויים, ולהקבל אותם בישראל. והממשלה הישראלית, עד כן, יש קטנה קטנה בגלל ההתגובה הזו. אז הם מגיעים את כל מקום בישראל. איזה יום הם החלטו לדמוסטריזם? 9 ימים של אב. תשעה באב, יום ההתגובה. הם לא מגיעים לתמפה. הם משחקים את התמפה. אם התמפה הייתה קטנה, הם יחזרו אותה היום, אתהם הרבים. הם לא יאמרו שיהיה להם תמפה. אני תמיד אומר, אנחנו קוראים עד 2,000 שנים שאשם יביא לנו משיח כדי לבנות 3rd Temple, כי 3rd Temple לא יתקשר. אבל אני רוצה לשאול את השאלה שלכם, בואו נהיה ריאליסטיקים. אם היום המשיח יבנה בישראל, ויבנה את הטמפל, ירחל את המסק, יתרחל את כל הערבים ויבנה את הטמפל, האנשים היהודים בישראל, הם יכולים להשתתף קבוצה, או לפחות חצי שלהם יכולים להשתתף כל מה שיכולים להחליט את עבודה שלו. השרותים, הם רוצים קבוצה, הם יכולים להשתתף כשהמשיח ירחק את המסק שלהם. הם יכולים להשתתף. מה? אתם עומדים על הערבים? אנחנו לא רוצים שום דבר עם אתכם. הם אוהבים הערבים יותר ממה שהם אוהבים יהודים, האנשים המחשבים. כל הדברים שהם רוצים, בישראל, הם רוצים טמפו? זה כל כך נגמר מהצליחה שלהם, הם לא רוצים משהו חולי. הרבה אנשים סקולארים אחרים, רויטרים, פריפורטים, טלוויזיון, אינטרנט אורחים, אנשים שתכוונו כל הזמן להכניס את התורה. ארחים, הרבה גויים שעובדים בישראל. הרבה אמליקים רוסים, מאמליקים, שעובדים בישראל. הם רוצים טמפול? הלאה, להם זה הכי רע שיכול להקיים. אז איך בדיוק המשיח יצטרך לבנות טמפול? רק מכל הצדקים הליברליים, יש לך עשרה אלפים צדקים שחייגים לבנים. הם לא יכולים לך לבנות קבוצה, כי הם יהיו מפחדים על החיים של הגות ושל הטיילה, ועל הטיילה שאתה צריך לסחרפיץ בשבועות. הם לא יכולים לך לבנות קבוצה. יהיה בישראל מפחד. אז מה היא התגובה? זה כרסם ברור, המשיח יבוא ויבוא לבנות קבוצה. ברוך השם, התורה יש את התשובה של כל שאלה. התשובה של השאלה הזאת היא, כשמשיח יצא, מה יהיה הדבר הראשון שהוא יעשה? לוחם את כל הלפטים, וכל המחללים, וכל המחללים, וכל המחללים של שבת, שהם עושים את זה בטח, ידעים שזה שבת, וכל הגייס, וכל האנשים שהם ריבלים את השם, הם יהיו לכלם לוחמים. האנשים הולכים לסביב הם האנשים שהם מנסים להיות עצמים. האנשים הולכים לסביב הם האנשים שהם עצמים, הם יהיו לסביב עם אין סביב. אלה שהם לא פולי רכבים, ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו שהם ידעו ידעו שהם ידעו שהם או להשיאת או לעשות כל מיני דברים שאפשרות לעשות. אחרי שהם ידעו את האמת, והם ימשכו במהלך שלהם, אחד מהדברים שהמשיח יעשה, הוא ירחם אותם, כדי להגיד ספרים מהתורה. הזוהר אומר, בהבלפים סורפם. הוא רק ידע, וכל זה יפה. אחרי שהוא ירחם את כל הערב רב, כל הטרדים, כל הלפטים, כל האנגלים של התורה, כל האנגלים של השם, כל האנגלים הלא רציונים, איזשהו אנגלים יצא, יצא. האנגלים הרציונים יצאו. כמו שהגויים הטובים, כמו שהגויים הטובים יהיו יחידים מישראל. לא איזו קבועה תהיה בישראל. כל הקבועות שאתם רואים בירושלים, ארמנים, טורקים, קבועות ערביות, כל הקבועות של ישראל, קבועות רומאית, קבועות גרקית, כל מהן תהיה פליטות, כי לא יכול להיות איזה עבודה זרה בישראל כשמשיח יצא. זאת הייתה הראשונה הממשלה שהיה אשם נותן לאנשים היהודים, רק כשהם נכנסו לישראל, הראשונה שצריכים לעשות, זה להטריד כל האידולים בישראל. הוויאר תארה מקרבך. הם יכולים לעשות תשובה, להצטרף לרליגיה. כדי להשתתף בצוות השבעים של הגויים, תחזור מהצוות האדם שלהם, ואתה יכול להשתתף אותם חי. אתה יכול להשתתף אותם כמנצחי ישראל. הם משתתפים את מצוות הגויים, והם יכולים להשתתף בישראל. הגויים שהם מנצחים להשתתף לצוות האדם שלהם, אתה מלחם אותם. אם הם רוצים ללכת מהישראל, תתן להם ללכת. אם הם לא רוצים ללכת, והם רוצים להשתתף בישראל עם אידאלים שלהם, אתה צריך להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט להחליט זה יגניג בולם עולם, להחליט אפילו טראמפ יהיה אמיר לישראל אחרי זה, להח למה? הקריסטים תפוסו את העבודה זרה, את האידולים, אותו דבר במסק, תחשבו מה יקרה אם יהודים יפגשו את המסק עם הארץ הזו, תחשבו מה יקרה 2 ביליון מוסלמים ילכים לישראל ככה מגניבים, עם כל האופציה שהם יכולים לתת להם. יחזקים את החווים, ילכים לבית, מגניבים אנשים, מגניבים סוויסייד, ילכים מגניבים. הממשלה הישראלית מגניבה מהם, מגניבה. הם עובדים שהיהודים לא יכולים ללכת אליו. ברוך השם זה טוב, כי התורה אומרת שהיהודים לא יכולים הוא לא יכול ללכת לגבי הקדוש, כי זה מה שקדוש הקדושים עשו, והיהודי לא יכול ללכת ללכת אליו. לגבי הקדוש. המלכות נשארת תמיד. ולכן, אם יהודי יכול ללכת לגבי הקדוש, ואנחנו פחדים, אנו כולנו נחשבים במוותים מוותים, או נחשבים במוותים מוותים, או נלך לסמטריים, אז אנחנו לא יכולים ללכת לגבי הקדוש, ואנחנו לא כוהנים, וגם אם אתם כוהנים, אתם לא פחדים, אתם לא יכולים ללכת לגבי הקדוש. אז זו רעיון גדולה, זו דתיים לאומים, דתיים לאומים, מה שאנחנו קוראים למידד יאמקה, דתיים לאומים, מה שאנחנו קוראים למידד יאמקה, דתיים לאומים, מה שאנחנו קוראים למידד יאמקה, דתיים לאומים, מה שאנחנו קוראים למידד יאמקה, דתיים לאומים, מה שאנחנו קוראים למידד יאמקה, דתיים הם קוראים שהם יודעים איפה קודש הקודשים היה, אבל הרבי הגדול לאומים, בישראל, מה שאנחנו קוראים למידד יאמקה, דתיים לאומים, מה קוראים למידד יאמקה, דתיים לאומים, רב אלישיב, רב עובדיה, רב בן ציון אבא שרול, רב ווזנר וכו' מה שאנחנו קוראים הם אומרים שזה משהו מאוד גדול, למידד כמו יאמקה, רב דתיים לאומים, איזראל, רב יצחק יוסף ורב עובדיה, מה שאנחנו קוראים למידד יאמקה, ד הם אומרים שזה משהו מאוד גדול ללכת אליו, אז אם תלכת בתור, אל תלכת אליו. אתה רוצה לגדול? יש הרבה דברים נפלאים לראות לגדול, כדי לגדול איפה המסק הוא, אתה לא יכול לגדול כי אנחנו לא יודעים בדיוק איפה הוא היה, אתה לא יכול לגדול, זה איזה מקדש ביטמי היה אבל הממשלת הישראלית לא רוצה שהיהודים לגדול, לא בגלל שהם יודעים על הרליגיה הם לא רליגיים, הם לא רוצים להשתתף עבודה אחרת עם הערב אתם יכולים לזכור מה התחל את האינתיפאדה? אריאל שרון, עם קבוצה של אנשים, הלכו. הם הלכו מגניבים. זה מה שהתחלנו עם תפאדה. והחברה המעניינת היא ששרון לא היה עדיין יהודי. הוא לא היה עדיין יהודי. אמא שלו הייתה גויה רוסיאנית, וירה, שהייתה קונברגיה רפורטית. רפורט, אנשים רפורטים, הכי גדולים בארץ, אין גדולים גדולים יותר מכם בארץ, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים יותר ממוסלמים, גדולים במיוחד קריסטיאנטיה יותר ממוסלמים, או בודאיזם או אינדואיזם, שזה כל עבודה זרה. איסלאם גדולים יותר זה לא עבודה זרה, ממוס אבל זו רליגיה פסיקה. כל הרליגיות האלה הן עבודות נגד ה' אבל העבודה הכי גדולה נגד ה' הן הרפורמה והאנשים הקונסרבטיבים. בגלל שהם מודיפייו את הקרקע של ה' כשאתה מגיע למוסלם, לפחות או יותר, אתם אומרים לו שהתורה היא של ה' הוא אומר אבסולוטי, ה' נתן את זה לאנשים היהודים. איפה? במונת סייני. אנחנו משתמשים בנושא, משה, עבראים, כל האימונים של היהודים, אנחנו משתמשים. אפילו במוסד חמאס, הם מפרשים כל הנשיאים היהודים. ישראל, יעקב, אימא שלו, הם כותבים. אז הם מפרשים כל הנשיאים, כל הדרך לסוף, לנשיא סלומון. איך הם קוראים לסלומון בערבית? סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. סולימאן. הרבה בוחריאנים, אתהם נקראים עבראים או עבראגים, זה נקרא מזה, מנקרא מוסלמי, עבראים. וכל הנקראים האלה מסוימים לתורה, אתם רואים, זה נקראים לתורה. איך הם קוראים ישמעאל? ישמעאיל. ישמעאיל. אז אתם רואים, הערבים תלויו את התורה, וכך גם הקרישיאנים, הם פשוט קראותו עוד קטנה פסיקה אחרת. הרפורמים מודיפיו את כל התורה, הם אומרים שאתם לא צריכים להתקבל משהו, אתם יכולים להיות גאים, אתם יכולים להתקבל גאים, אתם יכולים לאכול כל מה שאתם רוצים, בסופו של דבר הם לא מתקבלים איזה מצווה של התורה, אף משהו, הם לא מתקבלים איזה מצווה של ה-613, לנקודה שהם עושים בר מצווה לדגים, הם עושים בר מצווה לדגים, בואו לגוגל ותבואו, ברק מצווה עם ק, ברק, אתם צריכים לראות שהם עושים בר מצווה ומה שאני עשיתי לילדים שלי. כמה הם חייבים? במנהטן? חייבים? לא כמו אנחנו בשיעול. חייבים! העורכה! מזל טוב! תביאו תפילין על היד של הלוואי! בשם השם. זה מה שהם עושים. אז אני התחלתי להסביר, רבותיי, אחרי ההחלטה הרבה, מה קרה בישראל? קרקע של מול בירושלים נפגע ברוך השם, קרה מירה, לא הייתה אנשים בתחתו, הם יותר יותר יותר נפגע קרקע נפגע, אבל לא מהמול הווסטרן האחרון, מהמול הצד בפחד הליאה, זו פחד תקופה לספורט, בצד, לא בפחד שאנחנו מבינים, בפחד שאנחנו מבינים הוא עדיין שם, הוא לא יכול להפך, בגלל שהתורה הוכחה שהרשם רואה את הפחד הזה והוא לא יכול להפך, אבל בפחד האחר, פחד פחד, עכשיו כל רבי בישראל מפריע את ראשו, מה לעשות עם הפחד הזה? בגלל שזה חולי, בגלל שהוא היה נפגש על הרגל למי יודע כמה עשרות שנים. אז זה כאילו שאתה יותר את ספר התורה. אם אתה יחזור את זה, אתה לא יכול להכניס את זה לגרמת, אם אתה נפגש. בגלל שזה היה נפגש את ספר התורה, הוא היה חולי. אתה יותר את התפילין, אתה יותר את הסטרייפ. אם הסטרייפ נפגש ואתה רוצה להחליט את זה, אתה לא יכול להחליט את זה לגרמת, אתה צריך להחליט את זה. למה הוא היה נפגש את התפילין לפני כמה שנים? השטינים של הציצית, הגרמנט האחרון היה מנסה לצפות את כל הציצית, ולכתובות של זה הוא צריך לגמר את זה, הוא לא יכול רק לשחרר את זה בגרמנט השכחה שנכתבו בשוקה, כל הדברים האלה, יש להם ברוך בזה, אז הם לא יודעים מה לעשות עם השכחה הזו. אינם מבקשים שנכתבו את השכחה, אבל איך אנחנו נעשה את זה? אנחנו צריכים להכניס סקולות ומספורטים, וזה יכול להכניס את זה לספורטים. אינם אומרים, אנחנו צריכים ללכת ולחזור את זה, מה אנחנו נכתב במשך? כל מיני דברים, אתם מבינים? אז הם לא יודעים באמת מה לעשות עם זה? יש עבודות גדולות עכשיו על השטח הזה אבל רבותיי, הרבה אנשים לא יודעים ששטח הזה שהפך, מהשטח שהפך? השטח שהישראלי הממשלה נתנה לרפורטים שהרפורמים היו ביחסים לבחור את הקבוצה שלהם במדינת הווסטר, אז הם פושטו, כן, ביחס, אנשים, אנשים, בוודאי, הם לא קיבלו שבת, הם לא קיבלו מצוות, ו98% מהם הם גויים, בעצם. רק שאתם יודעים, שכל פעם שמישהו יגיד לך שאני יהודי רפורמי, הכי נכון הוא גוי. למה אני מבחינת? היא אמא גויה, אם לא היא אמא, מה שגורם שהיא גם גויה. זה צריך להיות, תבחין את אמא שלו. תמיד תמיד תמיד את אמא שלהם גויות. הם כבר נוסעים עם הגויים, עד 150 שנים פה באמריקה. 7 או 8 גנריאלים, נוסעים עם הגויים, תמיד, גויים, גויים, גויים. אפילו ישראלים שבאנו לפני 40-50 שנה ובאנו לרפורטים, היו לרפורטים בסינגאג, כל הילדים שלהם, כמעט נגמרים, היו להם. והם עובדים בוודאי בלילה באלהי ובשיקגו, וזה יהיה יהודי עם גויה. אתם לא יודעים עדיין היום, באמריקאים, אנשים סקולריים, אתם לא יודעים מי יהודי ומי לא יהודי. זה התחיל כמו יהודים רוסים. רוסיות בישראל, אף אחד לא ידע אם הם יהודים או לא, הם לא יודעים את עצמם אתם שואלים להם, היי ולדמיר, אתה אמא יהודי? איך אני מנסה לדעת? אף אחד לא היה רליגי במדינתי את אבא שלך היה יהודי? לא, אני לא יודע את אבא שלה היה יהודי? אני אעשה את אבא שלי אף אחד לא ידע, הם לא נגמרים, הם פשוט לא יודעים אותו פה באמריקה אלה שהם אולטרה-אולטרה-אורתודוקסים, כמו החסידים, אלה של הליטאים, הילדים הם רליגיים, האנשים רליגיים, האנשים של הילדים רליגיים, הרבה גנירות, אתם יודעים שהם יהודים. כל האנשים האחרים אתם לא יודעים עדיין. כל הזמן שעברתם יחד ושעברתם יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד יחד י הם לא יהודים. אם אתם רוצים לגבים שלכם לא להיות יהודים, זה לך. אבל אם אתם חייבים שהגבים שלכם תהיו יהודים אחרי 3,300 שנה, תקחו את העיניים ותשכחו. אני אומר, ואני נכון 100% במקרה הראשון או הראשון שתהיה יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי מרי הולך עכשיו, כל שעה אני מקבל טקסט, מרי גויה, מרי גויה, מרי גויה, מרי גויה, מרי גויה, מרי גויה, מרי גויה, מרי גויה, מרי גויה, מרי גויה, מרי גויה, מרי מרי גויה, מרי גויה, מרי גויה, מרי גויה, מרי גויה, מרי גויה, מרי ג זה רק לשים את הילדים לישיבות מאוד גדולות ולהשתתף אותם שם בקבוצה. אתם לא תעשהו את זה? תזכרו לי כשהם יהיו 20, כשהם יביאו כל מיני אזינים, וגויים, ובלאקים, ופורטוריקנים, ושינים, וקוריאנים. תזכרו את הלקטור הזה 20 שנים מאחוריה, כשאני מזמין אתכם לא לעשות את זה. מה יקרה אם הם לא רוצים להיות בילג'ים? אם הם לא רוצים להיות בילג'ים? הידיעה של מגיעות הילדים לרליגיה היא להגיע להם לרליגיה. אם הם כבר 15-16, אתם יכולים להפסיק את הטראן. כל שאתם צריכים לעשות זה זה לבקש השם ולתת להם את ה-CD, תורה וסיאנס, ואפילו לתת להם זמן, לראות את זה. אם הם רואים את זה, אם הם חכמים ואנשי, מרגישו הם מתחילים להחליט. אם הם מגעים, או רק רוצים לחיות במהלך חדש, אין משהו שאתם יכולים לעשות. בלי לדבר עם השם, כדי להתפתח את החלטה שלהם אבל אם הם חלטים, זו מסוימת, אתם לא צריכים יותר מזה, יש פה 4 שעות דקות אחת אחת אחת, אז אתם גם צריכים מזל שהילדים שלכם יהיו מגניבים אני רואה כל הזמן, אני רואה ילדים בזמן 14 בגלל שהם מדברים, אתם רואים ברגע מי חלטים ומי מגניבים אחד, למשל, אחד אמר הוא אומר, אבל אני לא מבין, אם ה' קורא בתורה, הוא נתן חיילות לבנות לאנשים חיילים, למה אנשים מתעוררים כשאנחנו אומרים את זה? 14 שנים שואל את זה, ואתם יודעים, זה חבל מאוד, בגלל שכל האחרים לא קוראים לזה, הם רק קוראים לנסין, אבל זה ילד חבל הוא שואל את אמא שלו את השאלה הזאת, תגידי לי, אני לא מבין למה אנשים מתעוררים כשאתה אומר להם את האמת על מה אשם אומר בתורה, שתתן את ההכנעה לאנשים שלא שומעים אותו אם זה מה שהתורה אומר, למה אנשים מתעוררים? תראו, הוא כבר, אתה צריך להגיד להם את האמת, למה אתה צריך להיות מפחד עליהם? אבל זה שאתה רואה, ב-5-6 שנים מאחורי זה יכול להיות דרך טובה בתחום שלו אבל לפעמים יש ילדים, אשם ירחם כמו שהם מבחינים, המונקים מבחינים כבר יותר יהודיים מכם. זה יחסים מי שיש לך. ואת הילדים שיש לך, לא קיבלתם אותם במהלך. קיבלתם אותם בסגורת שלך ובזמן שחושבתם. אם כשאתה מנסה לדבר כמו אגויה ולעבור על כל מיני דברים רעיוניים בעצמך ולא לדבר עם השם, אל תמודד שתהיה לך רוח מאוד ספציאלית, אפילו אם יש אקספציה לרעיון, יש תמיד אקספציה לרעיון, השם יש את ההתפתחה שלו, אבל במיוחד, אם אתה מנסה להתפתח את עצמך ואתה במדינה טובה, כשהזוויית שלו התחילה לתחילת פייגנן, והם בנושא מאוד גדול, הם מקבלים את הלב שלהם מאוד טוב, ואם הם כאילו גויים, לא מטעים, לא רואים... עושים כל מיני דברים מגניבים, אל תמודדו שתקבלו רבים ספציאליים. אתם נכנסים אם הרבים האלה יכולים להיות רליגיים. למה? בגלל שזה יחסים מה נקודת הרבים האלה כשה' יוצאו להם לבית. זאת תזכרו, זה כל פעולה. אז כשה' ואימא שלהם נפגשו, הראשון שה' יחסיק אם היא הלכתה למקווה. אם כן, אז היא פירית. הם צריכים לתת לה שלום שצריך להיות קרוי בשלום פירי, בשלום פירי. אבל אם היא לא קיבלת מקווה, זה קוראים לזה ילדי נידה. יש להם ארגנציה, חוצפה, אינפידליטה, מאוד קשה להם להיות רליגיים. יש להם הרבה ארגנציה. מאיפה הארגנציה באה לעולם? למה כל הישראלים והיהודים האמריקאים, תראו איך הם קרסים באינטרנט, תראו איך הם מדברים עם הרבים, תראו איך הם משחקים עם התורה. זה לא היה ככה במסך ההיסטוריה. העולם תמיד יש אנשים מגעים. אבל כל מדינה שהיא הלכתה, כל אחד חשב את התורה והרליגיה, אפילו אם הם לא רצו להשתתף את זה. רק בנושא הזה, יותר של חצי מהאנשים, כשהם לומדים תורה, הם רוצים להשתתף את זה. כשהם לומדים רבי, הם רוצים להשתתף את זה. הרגע הגדול ביותר, כמו שגמרה אמרה, לפני שהמשיח יצא, הרגע הגדול, החוצפה, יצא את הרגע הכי גדול במדינת היהודית. למה זה? כמעט אף אנשים לא הולכים למקווה היום. לבין האנשים הלגיים, כל האנשים הסקולריים לא הולכים למקווה. לא הולכים למקווה, ולהיות ביחד עם אבא שלך אינטימתי, זה עבודה גדולה יותר ממהלך את אבא שלך. בטורא, ההכרעה היא אותה, אבל בטורא הוא אמר, אל תשמעו עם אמא לא ללכת עם אישה שלך, לא ללכת עם אישה שלך, ואז כשזה יקרה לצוות שלך, התורה אומרת, וכשצוות שלך היא במקום של נידה, אימפריטה, לא ללכת איתה, שאתה יכול ללכת עם אותה, וזה מזמין אקסטרה, שני מזמינים, כל הסקסים בתורה, שייצאים מזמין, התורה מזמינה, אלא תעשה את זה, והתורה אומרת, מה יהיה הפחד של זה? כשקורה להתקשר עם אישה שלא הלכה למיקווה אחרי פרויקט, התורה משתמשת בהרצאה אקסטרה. לא תקרב לגלות ערוותה. התורה לא אומרת, אל תקרב לגלות ערוות אימך. אל תקרב לגלות ערוות ביתך. התורה לא משתמשת בהתקשר עם אישה שלך, עם אמא שלך, עם אחת שלך, אבל עם אישה שלך, לא צריך להגיד אישה שלך, התורה אומרת, אל תגידו להם, אל תגידו להם, אל תגידו להם, אל תגידו להם, אל תגידו להם, אל תגידו להם, אל תגידו להם, אל תגידו זה פרובל מאוד מאוד סיימן. אותו דבר כשהאנגלית הייתה עם אמא שלו, או אישה שלו, או אישה שלו. להם, אז מה שאתם רואים פה? הרבה אנשים שאוהבים השם, איזשהם אפילו שומרו שבת, איזשהם מקפיטו כושר, הם לא הולכים למקווה. כחלק מזה, מה שהילדים של השם נותנים להם? הכי גדול של חוצפה. וכולם שואלים לי, מה אני יכול לעשות עם הילדים? הם יוצאים מזה. הם לא שומעים אותי, כל מה שאני אומר, הם משחקים, כל מה זה קרב, אני מתחיל, אני מתי, אני לא יכול לקחת את הליב הזה. התגובה היא שקטן ב-80% של האנשים היו מוכנים כשהם לא הלכו למקווה. נגמרה אמר, רבי עקיבא ראה ביי שתראה את ימאקה שלו על הרגל והוא הלך. הוא אמר לרבים, הביא הזה הוא ממזר ובן נידה. הרבים אמרו, בן נידה, אבל לא ממזר. רבי עקיבא אמר, אני אבין את זה לך. הוא הלכה לאמא, והוא אמר לה, אם אני אעשה לך שאלה, ואתה תגידי לי את האמת, אני אמר לך שתבואי עםי לעבודה הבאה, לאבן. הוא ציפור אותה. איזה אדם יכול להאמין לך לאבן? רק ה' יכול להאמין לך לאבן. הוא ציפור אותה, ובמחשב שלו הוא חליט את האמינה שלו. אז היא אמרה, האם זה אמין ששם שלך הוא ממשיך? היא אומרת, כן, כשאני הייתי במיוחד, אני צחיקתי על אבא שלי עם אדם אחר. רבי עקיבא הלכה לביתו, והוא אמר, תראה, אני אמרתי לך, מהשאלה של הגמרא בין הגמראים הכי גדולים בהיסטוריה, מה שאנחנו נלמדים? שזה קרס מאוד גדול. אם אתה מנסה, כשאתה לא יכול ללכת למקווה, אל תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד אתה עשה תשובה. תשובה היא על כל דבר. אם תהיה רליגי, אתה עשה תשובה, אתה רגע, אתה שואל ה' לספר לך, ועכשיו אתה הולך למקווה, והילדים הבאים עם המקווה, ועכשיו זה בסוף השם, אם הוא רוצה להיות מרצה ולהשאיר לך עם הילדים שבאים לעולם בלי המקווה. אם הם תהיו רליגיים, תשובה היא על כל הכרסים בתורה, ועל כל הכרסים בתורה. אפילו מרדכי יכול לעשות תשובה ולא להתפלג. כל מיני קרימים בתורה, כל קרימים, אתה יכול לעשות תשובה. כל קרימים. דגמרה, במסכת גיטין, אנחנו עכשיו פשוט נלמדים את זה בתישה באב, אתה לא יכול ללמד תורה שמחה, אתה צריך ללמד כל הסיפורים. דגמרה אמרה, היה מיניסטר של ארמית בביבילון, שם הוא נבו זרדן. היטלר עם אח שימו, סווי דבר, אבל יותר מ-2400 שנה. בישראל בלתי, הוא מוותר 2.1 מיליון אנשים, ובירושלים עוד 900,000, וזה לגבי כל האנשים האחרים שהם מותרים. הוא לא יכול לנסוע, הריורים של המלחמה של היהודים היו הולכים כל הדרך לאוציון, נחשב, מהירושלים, כל הדרך למרחק, שזה יותר מ-60 מילים. ריורים של מלחמה, מיליונים של יהודים. הגמרא אומר שהגויים לא צריכו להכניס את הארץ שלהם בישראל. מהחיים היהודיים, הכל גרם יפה, בגלל שהחים הוא כמכניסה להכניס את הארץ שלהם. הם לא צריכו להכניס את הארץ שלהם, לא להכניס משהו. עכשיו, מה הם עושים? הם קיבלו חלבים של רנג'ס, חלבים של חלבים של ער, כל מיני דברים כאלה, והם יכניסו אותם לארץ. זה הכניס את הארץ, את הער. והם נפגשו כמה שנים אז הנבוא זרדן, כשהוא הגיע לבית המקדש הוא ראה על הרגל סטיין מלחמה הוא שאל יהודים מה זה המלחמה פה? למה הם לא סטיינים את זה? הם אמרים להם שאין דרך לסטיין את זה זה היה פה עשרה שנים מה זה? הם נפגשו להגיד לו הוא אמר, אם אתם לא תגידו לי, אני אצלח את כל הרגלים שלכם הוא נפגש אותם אז הם אמרו לו שהם היו צדיקים נקרא זכריה הוא היה נותן לנו דעות על מוסר, אתיקה, ומצטער אותנו. במקום לדעת אותו, נפגענו אותו, ונחתנו אותו. את הלחם שלו נפגע פה. ומאז זה, הלחם נקרע. כל הלחם נקרע מהארץ. אין דרך להטריד את הלחם שלו. אז הוא אמר, אני הולך לעשות את המלחמת הזאת מגניבה, שזה לא יישב לך עוד פעם. הוא התחלתי לقتל אנשים שם, כהנים, רבים, חולי אנשים, תלמידי ישיבה, ילדים, כל הישיבות של הילדים. 900,000 אנשים הוא גניב שם. 900,000 יהודים הוא גניב. והלחם עדיין מתגלגל, אז הוא אמר לזכריה, הלחם, אין פרבלם, אם אתם מנסים להסביר את הארץ שלהם בגלל אתכם פה, אין לי פרבלם, אני אגבל אתכם כולם, יש להם קצת אחרות, זו היחידה האחרונה שאתם צריכים להסביר, אם אתם מנסים להסביר אתכם, בסדר, אם לא, אני אגבל אתכם כולם, והלחם תחזור, זהו, לא יש עוד גבולים. אחרי זה הוא התחל לדבר, הוא אמר, מה שקורה פה? השם מורד מיליאנים של הילדות שלו רק בגלול הזה של היהודי הנכון. הם מורדו אחד, ותראו כמה שלהם היו צריכים למות בפחדה של מורד אחד יהודי. אני רק מורד מיליאנים. תחשבו מה יהיה לי. הם התחלו לעשות תשובה, לשאול ה' על מחילה, להשתתף לג'ודיזם, אני לא יודע איך הם השתתפו לו, אם היום היטלר היה יצא לבית הדין, אחרי המלחמה, נראה לי, אני לא מותה באמת, הייתי חי בארג'נטינה, השתתפו לי, אני רוצה לעשות תשובה, אני רוצה ללכת לאור שמח, מה יקרה? הרבים י... אני לא רוצה להגיד מה הם יעשו לו, להשתתף לו בטח, הם לא ישתתפו לו, נכון? אז אולי הוא בא לדין שלא יכולו להכניס את ידו, אולי הוא נמצא קסטום, אני לא יודע, אל תשאל אותי איך, אבל הוא התחיל לג'ודיזם ועשה תשובה, ואת הילדים שלו, ואת הילדים של האמן, הם מתלמדים ומדברים תורה עם בני ברק דגמר אסיין. בנים אחרים. מבני בענף של האמן. אתם מבינים מה שאומרים? מפה אתם מתלמדים את כוח התשובה. שהאנגלית שהייתה נכון כמו היטלר, או אולי יותר, עשית תשובה, והאנגלית אקספט תשובה. בלעזור. אז עכשיו, אף אחד מהם לא צריך להסתכל. אם אתה מחלל שבת, אתה עדיין יכול להסתכל כמו שאתה חיים. אתה לא הלך למקווה עד עכשיו, עכשיו זה הזמן להתחיל. אתה לא אאכל קושר עד עכשיו. אתה לא רצית להגיד לנשים קושרות ולהתמודד, עכשיו זה הזמן לעשות את זה, זה מה שאשם מקווה ממך. אתה לא רצית להטל את הרגל שלך, עכשיו זה הזמן להטל את הרגל שלך, מחר במרחק. אתה הולך לברבר ואגיד להם, תביאי לי רגל יהודי. מה זאת אומרת? אל תביאי לי את זה. למה? הרגל של רגל של אדם מזמין את החיים שלהם, ומטרידים למדינת ישראל. איפה זה אומר את זה? זה למה הוא נחשב. הרזון שיוסף נחשב, התואר הזה, משלסל בשערותיו, אשם שם אשת פוטיפאר לו, והוא הלך לבית, 12 שנים. אם הוא לא יגיד עם הראשון שלו, הוא לא היה צריך לנסוע כל הזמן. למה יוסף הלכה לבריכה? למה יוסף הלכה לבריכה? למה יוסף לבריכה? למה יוסף הלכה לבריכה? למה יוסף הלכה לבריכה? למה יוסף הלכה לבריכה? לבריכה? למה יוסף הלכה לבריכה? למה יוסף הלכה לבריכה? למה יוסף הלכה לבריכה? למה יוסף הלכה לבריכה? למה יוסף הלכה לבריכה? למה יוסף אשר פרוטיפאה הלכה ראה את הוועדה והחלטה בקרוב שלו, לבריכה? זה, תגידי, תהיה בי. למה הבחירה הבאה, הוא לא התחלט עליה ועדיין הלכה לבריאה, עד 12 שנים. יוסף מה שאתה רואה פה? רגע, זה מביא פרובלמים בחיים. איך למצוא עבודה, איך לחשוב, הלכה לבריכה? איך להתקשר, איך לעשות זמן, איך להשתתף לרליגיה. השולחן ערוך אומר, מה שאתה עושה כשהיה יהודי? יש כל כך הרבה סיפורים, הוא מחלל שבת, הוא לא מקבל תפילין, הוא יצחזיר, הוא קח דברים כל יום, הוא מדבר אי פעם לשון הרעה. זה מה שאתה צריך להתחיל עם. הראשית שתי דברים, אתה נותן לו ברגע רגע רגע רגע רגע רגע רגע רגע רגע רגע נאזיר זה משהו אחר, נאזיר קבל את עצמו שלא לאכול ויין, שלא לאכול ויין, שלא לאכול גרפים ומה קרה כשנאזיר מקבל את זה, הוא צריך לתת סקרוויז של חתת לנאזיר, זאת אומרת שזה לא טוב להיות נאזיר, הוא צריך לתת סקרוויז לאז'ם נאזיר זה כמו מונק, הוא לא קטע את הראשון שלו, הוא לא אכול ויין, הוא יש לו איזושהי חיובה, לפני שאני מקבל את זה אז אני אומר, זה לא מתאר, כמו שאתם חיים, אתם יכולים להחליט. הפרובה היא שאנחנו לא יודעים עד כמה אנחנו נשאר, ואנחנו לא יודעים כמה משיח יצא. בזמן שהסיירן יצא בירושלים, שהמשיח יצא, השופר, ביום ההוא ייתקע בשופר גדול, בזמן הזה, לא יש עוד בעלי תשובה. זהו, אין יותר קונוורטים, אין יותר בעלי תשובה, אלא כשאתה התחיל את הפרסום בפרסום קודם, את השם יתן לך להקבל את זה. אבל אם יש לך זמן וזמן, אין לי זמן, אני לא במהלך להיות רליגי, אם משיח קם, אין מקבלים גרים ובעלי תשובה כשמשיח קם. למה? אין יותר חוץ חי. עד עכשיו, הכל הוא 50-50. אתה שומע את הרבי, הוא עושה הרבה דעות, ואז אתה שומע את קופר, אינפידל, הוא מגניב אותך, והוא עוד פעם תהיה 50-50. זה תמיד 50-50. אחרי שהמשיח בא, זה לא יש עוד 50-50, זהו. כולם רואים, הרבים היה נכון. התורה הייתה נכונה, הגמרה הייתה נכונה. זהו, כמובן, עכשיו כולם רוצים להיות רליגיוניים. קדימה, חברה. עכשיו לא יש עוד טסט. זה כמו אם התלמיד כבר ראה את התגובה על הטסט. הוא נותן לך 100 שאלות. מה שאתה עשה, אתה עשה. איזה שאתה לא מנסה אפילו להתגובה, אתה מתחיל להצליח. עכשיו התלמיד ראה את כל ההתגובה, הוא אומר, אה, עכשיו אני יכול לעשות הטסט. קדימה, חברה. איפה הייתם עד עכשיו? למה אתם לא הייתם בקבוצה לטסט? אז לפני שהנחנו, יש לכם הקבוצה הקבוצה? כן בעזרת השם, אני מקווה שאנחנו לא נצטרך לעשות עוד יורצה, מקווה שהמשיח יצא, ויש לנו תחיית המתים, והארון יצא לחיות, וכולנו יהיו צדיקים לנסוע, אבל אם לא, אני חושב שאנחנו נצטרך להגיד עוד פעם בפעם בעזרת השם. רבי חנניה בן עקרשיה אומר, רצה הקלוש בחול לזקות
More from Mike
(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס
