LIVE

‫על קדוש, אני איכשהו שהייתי פה פעם, ‫לא? ‫-היית, היית. ‫אבל אני ישבתי בצד השני, לא? ‫-היית. ‫זה היה עם הפנים לשם. ‫אה, שם, בפינה? ‫וואו, אני איכשהו נזכרתי פה, ‫כמה שנים עבר מאז. ‫ברוך ה' העיר הזאת עולה מעלה מעלה. ‫בסוף יהיה פה לא פחות מבני ברק. אתם יודעים שהחזוניש בא לבני ברק לא היה כלום שם, קצת פרדסים, קצת מדבר, בית כנסת אחד היה, אני חושב דתי לאומי היה שם, בית כנסת ישיבה, וזהו, לא היה כלום שם, והחזוניש החליט, פה יהיה מקום של תורה. והנה, היום אתה רואה שזה העיר אולי הכי תורנית בעולם. עשו פעם סקר איפה יש, באיזה עיר בעולם יש הכי פחות התקפה לב. יש עשרות אלפי ערים בכל העולם, והעיר עם הכי פחות תתקפי לב זה בנברק. ומעניין שרוב תושבי בנברק על המפה הם נחשבים עניים, אברכים, מסכורת זהומה, דירות קטנות, לא שעכשיו חיים חייפאר. אז יצא שבאמת רואים שהתורה היא מרגיעה את נפשו של האדם. הדאגות, הצרות, כל הדברים האלה, שמרבה נכסים, הרבה דאגות, הלחצים גומרים על האדם. גורמים על הרב של הבן אדם. כידוע לכם, מצהרנו הרב, המצב שלנו לא כל כך טוב כרגע. מתקרבים כבר לארבעה חודשים של טרור ולא מצליחים. ההבנה הזאת של... ההבנה הזאת של כוכב רוצה מידי, היא פושטת רגל. כל ההבנה הזאת שיש על מי לסמוך, שיש ממשלה, שיש צבא, שאמריקה יעזרו, שיש מרגלים, יש שבאק, יש מוסד, יש הייטק, יש לנו... אמצעים טכנולוגיים, כל מיני סיפורים שסיפרו לנו, 40 שנה הכילו אותנו בלוקשין. אז רואים ששום דבר מזה לא שווה עד כדי כך כדי להציל את עם ישראל, חס ושלום, מיצרה גדולה, רואים? אז מצד אחד זה קצת מייאש, זה מאכזב מאוד, כי חשבנו שיש על מי לסמוך. מצד שני, זה נפלא. נפלא שהיום סוף סוף כולם מבינים כולל השמאלנים שחלקם אויבים הכי גדולים של עם ישראל שכבר הבינו כולם שכבר באמת אין על מי לסמוך רק מה ההבדל בינינו לבינם שהם לגמרי איבדו תקווה ‫אין על מי לסמוך בכלל. ‫ואנחנו, התקיים בנו הנבואה ‫במסכת סוטר, ‫אין לנו על מי לסמוך, ‫אלא להבינו שבשמיים. ‫עכשיו, זה דבר גדול, ‫כי ברגע שהגענו למצב ‫שעכשיו הבנו שאפשר לסמוך ‫רק על השם, ‫אז מפה תצמח הישועה. ‫מפה תצמח הישועה. ‫למה הדבר דומה? ‫יש לאבא איזה בן בעייתי, בא, בורח, חוזר, בורח, חוזר, מסתבך עם המשטרה, שמים כנופיות רחוב, עוד פעם חוזר הביתה, עוד פעם בורח, עוד פעם מורד, עוד פעם חוזר, כל פעם מוצא מישהו אחר להתעלות בו, פעם אצל השכן, פעם איזה חבר לקח אותו, פעם ישן באיזה אוטובוס, כל פעם מסתדר איכשהו ברחוב וממשיך למרוד. ‫בסוף, שכבר סגרו בפניו כולם, ‫אין יותר חברים, אף אחד לא מציע לו, ‫אין לו איפה להיות יותר. ‫אז הוא חוזר ככה מבויש, עבל וחפוי ראש, ‫לביתו של אביו. ‫הוא אומר לו, תשמע, אבא, ‫הגעתי למסקנה שרק אתה יכול להציל אותי. ‫הוא אומר, או, עכשיו אתה מדבר. ‫עכשיו שחזרת ואתה מבין ‫שאתה לא יכול לעשות את זה ‫בכוחות כל מיני ארכיפרחי, ‫עכשיו אני אעזור לך עד הסוף. ‫וזה מה שיקרה בסוף. ‫קראש ברוך, אנחנו סוף סוף הבנו ‫שבאמת אין על מי לסמוך. ‫נשאר לנו עכשיו רק דבר אחד, ‫להתפלל, לפקוט, לעשות תשובה, ‫להתחנן על נפשנו ולקוות לטוב. ‫ואם לא יהיה טוב. ‫ואם לא יהיה טוב. ‫אם כבר נגזרה גזרה בראש השנה, ‫לא עלינו, ‫שהיו דברים הרבה יותר גרועים ‫מה שראינו עד היום. ‫מה יהיה? גם זה לטובה. ‫כן, צריכים להאמין בזה בלב שלם. ‫גם זה לטובה. ‫ואם חצי חלילה נמות, גם זה לטובה. ‫לפחות שנזכה למות מתוך תשובה. ‫שיהיה לנו עולם הבא. ‫הרי כל המטרה פה ‫זה להגיע לעולם הבא, נכון? ‫אז נגיע עכשיו או עוד 20 שנה, ‫יש כל כך נפגמינה? לא. ‫העיקר אם נגיע. ‫אם נגיע לעולם הבא או לא. ‫אתם יודעים למה הדבר הדומה ‫שזו אימא באמריקה, ‫היא עכשיו שולחת את הבן שלה ‫לישיבה הכי טובה בירושלים לבחורים. ‫התקבל. ‫פחימות, זה... התקבל. ‫וואו, איזה כבוד גדול. ‫שם שהוא עומד לעלות על המטוס, ‫מה קורה לאימא? ‫פחיות, היא גמורה, ‫היא לא אוכלת יומיים, ‫מה את כל כך שבורה? ‫אני לא אראה אותו עכשיו שישה חודשים ‫על פסח וזה... ‫אומרים לה על מה? ‫הוא הלך למקום טוב. ‫הלך למקום טוב. ‫אף על פי שהיא יודעת ‫שהוא הלך למקום נפלא, ‫מה עדיין היא בוכה? ‫על מי היא בוכה? ‫על עצמה, לא עליו.