LIVE

והעיר עם הכי פחות תתקפי לב זה בנברק. ומעניין שרוב תושבי בנברק על המפה הם נחשבים עניים. אברכים, אסכורת זהומה, דירות קטנות, לא שעכשיו חיים חי פאר. אז יצא שבאמת רואים שהתורה היא מרגיעה את נפשו של האדם. הדאגות, הצרות, כל הדברים האלה, שמרבה נכסים, הרבה דאגות, הלחצים גומרים על האדם. גורמים על הרב של הבן אדם. כידוע לכם, מצהרנו הרב, המצב שלנו לא כל כך טוב כרגע. קרבים כבר לארבעה חודשים של טרור ולא מצליחים. ההבנה הזאת של... ההבנה הזאת של כוכב רוצה מידי, היא פושטת רגל. כל ההבנה הזאת שיש על מי לסמוך, שיש ממשלה, שיש צבא, שאמריקה יעזרו, שיש מרגלים, יש שבאק, יש מוסד, יש הייטק, יש לנו אמצעים טכנולוגיים, כל מיני סיפורים שסיפרו לנו, 40 שנה החילו אותנו בלוקשים. אז רואים ששום דבר מזה לא שווה, עד כדי כך כדי להציל את עם ישראל חס ושלום מצהרה גדולה, רואים? אז מצד אחד זה קצת מייאש ומאכזב מאוד, כי חשבנו שיש על מי לסמוך. מצד שני זה נפלא. נפלא שהיום סוף סוף כולם מבינים, כולל השמאלנים, שחלקם אויבים הכי גדולים של עם ישראל, שכבר הבינו כולם שכבר באמת אין על מי לסמוך. רק מה ההבדל בינינו לבינם? שהם לגמרי איבדו תקווה. אין על מי לסמוך בכלל. ואנחנו, התקיים בנו הנבואה במסכת סעותיו, אין לנו על מי לסמוך, אלא על אבינו שבשמיים. עכשיו, זה דבר גדול, כי ברגע שהגענו למצב שעכשיו הבנו שאפשר לסמוך רק על השם, אז מפה תצמח הישועה. מפה תצמח הישועה. למה הדבר דומה? יש לאבא איזה בן בעייתי, בא, בורח, חוזר, בורח, חוזר, מסתבך עם המשטרה, שמים, כנופיות רחוב, עוד פעם חוזר הביתה, עוד פעם בורח, עוד פעם מורד, עוד פעם חוזר, כל פעם מוצא מישהו אחר להתעלות בו, פעם אצל השכן, פעם איזה חבר לקח אותו, פעם ישן באיזה אוטובוס, כל פעם מסתדר איכשהו ברחוב וממשיך למרוד. ‫בסוף שכבר סגרו בפניו כולם, ‫אין יותר חברים, ‫אף אחד לא מציע לו, ‫אין לו איפה להיות יותר. ‫אז הוא חוזר ככה מבויש, עבל ‫וחפוי ראש לביתו של אביו. ‫הוא אומר לו, תשמע, אבא, ‫הגעתי למסקנה שרק אתה יכול להציל אותי. ‫הוא אומר, או, עכשיו אתה מדבר. ‫עכשיו שחזרת ואתה מבין ‫שאתה לא יכול לעשות את זה ‫בכוחות כל מיני ארכיפרחי, עכשיו אני אעזור לך עד הסוף. וזה מה שיקרה בסוף. אנחנו סוף סוף הבנו שבאמת אין על מי לסמוך. נשאר לנו עכשיו רק דבר אחד, להתפלל, לפקוט, לעשות תשובה, להתחנן על נפשנו, ולקוות לטוב. ואם לא יהיה טוב, ואם לא יהיה טוב, אם כבר נגזרה גזרה בראש השנה, לא עלינו, ‫שהיו דברים הרבה יותר גרועים ‫מה שראינו עד היום. ‫מה יהיה? גם זה לטובה. ‫כן, צריכים להאמין בזה בלב שלם. ‫גם זה לטובה. ‫ואם חצי חלילה נמות, גם זה לטובה. ‫לפחות שנזכה למות מתוך תשובה. ‫שיהיה לנו עולם הבא. ‫הרי כל המטרה פה ‫זה להגיע לעולם הבא, נכון? ‫אז נגיע עכשיו או עוד 20 שנה, ‫יש כל כך נפגמינה? לא. ‫העיקר אם נגיע. ‫אם נגיע לעולם הבא או לא. ‫אתם יודעים למה הדבר הדומה ‫שזו אימא באמריקה, ‫היא עכשיו שולחת את הבן שלה ‫לישיבה הכי טובה בירושלים לבחורים. ‫התקבל. ‫פחימות, זה... התקבל. ‫וואו, איזה כבוד גדול. ‫שם שהוא עומד לעלות על המטוס, ‫מה קורה לאימא? ‫פחיות, היא גמורה, ‫היא לא אוכלת יומיים, ‫מה את כל כך שבורה? ‫אני לא אראה אותו עכשיו שישה חודשים ‫עד פסח וזה... ‫אומרים לה, אבל מה? ‫הוא הלך למקום טוב. ‫הלך למקום טוב. ‫אף על פי שהיא יודעת ‫שהוא הלך למקום נפלא, ‫מה עדיין היא בוכה? ‫על מי היא בוכה? ‫על עצמה, לא עליו. ‫אני אתן לכם דוגמה. ‫הבנים של הבבסלי. ‫הבנים של הבבסלי ביום שהוא נפטר, ‫בחרו עליו או לא? ‫מטוע שכן. ‫על מה בחו? ‫מה, לא ידעו שהוא הולך עכשיו ‫למדרגות הכי גבוהות בעולם הבא? ‫כזה קדוש להיות... ‫אתם מבינים מה אני אומר? ‫על מי אנחנו בוכים באמת? ‫בוכים על עצמנו. ‫נשארנו יתומים ללא הקדוש, ‫ללא הצדיק. ‫אבל עליו יש באמת על מה לבכות. ‫יש לי רב אחד ידיד בניו יורק, ‫שהנחדה שלו, ‫בגיל 17, ‫לועלנו קיבלה את המחלה, בגיל 17. ‫כעבור כמה חודשים היא נפטרה. ‫הילדה צדיקה, צנועה, דתייה מאוד. ‫לא הספיקה להגיע לגיל 18. ‫אז כמובן, כל המשפחה שבורה, ‫הוא גם לקח את זה מאוד ללב. ‫אז אחרי איזו תקופה של כמה שבועות ‫מאז שהיא נפטרה, שכולם גמורים, ‫היא באה לו בחלום, אומרת לו, ‫סבא, למה אתה סתם בוכה עליי? כל כך טוב לי איפה שאני, למה אתה מצטער, מה? אני מאוד שמחה. וראה, הייתה זוהרת מאוד. אז פתאום התהפך הכל, פתאום חזר לו הכיף לחיים. חזר לחייך, חזר לחיות. מה היינו בזה? שזה הכל עניין של הבנה. ברגע שאתה מבין, אז אין מה לבכות, מה אתה בוכה? ‫יש אחד אמר לי, ‫יו, איראן יהיה להם פצצת אטום. ‫זהו, בטוח יהיה להם. ‫אם הם הנובעים יהיה להם, ‫אז מה יקרה? ‫הוא אמר, מה, הם יראו עלינו טיל. ‫יש להם כבר טילים בליסטיים. ‫אם הנובעים יראו עלינו טיל, ‫אז מה יהיה? ‫ואז כולנו נמות. ‫אם הנובעים נמות, אז מה יהיה? ‫אז הוא נתקע כבר. ‫אמרתי, אז מה אתה רוצה, ‫יחניסו אותנו לגן נדן יותר מהר, מה? ‫האם זה מה שהשם רוצה, ‫הוא צריך את איראן? ‫מה אתה כל כך אכפת לך מאיראן? ‫אני לא מבין. ‫אם השם רוצה שחליל העולם ייגמר, ‫אז הוא ייגמר העולם. ‫ייבוא לך איזה כוכב ממקום אחר, ‫חתיכה ענקית ממנו, תישבר, ‫בום, תפגע בכדור הארץ ‫ותפרק פה את הכול. ‫אתם יודעים, יש כוכבים פי אלף ‫יותר גדולים מכדור הארץ, ‫לפעמים מתנתקים מהם אסטרואידים ‫בגודל של יותר ממדינת ישראל. ‫תאר לך עכשיו חתכת אדמה ‫בגודל של מדינת ישראל, ‫בום, מתנתקה מאיזה כוכב, ‫והיא יורדת עכשיו בחלל, ‫מגיעה לכיוון כדור הארץ ‫והיא עוברת ליד, לפעמים לסערות. ‫זה גורם לסערות. ‫מה זה כל האוריקנים האלה וזה? ‫הרבה פעמים זה מזה. ‫אז אם זה טיפה ילך אחוז אחד ‫שמאלה או ימינה, בואו, מפגע. ‫אם יפגע, הכול מתרסק. ‫בשנייה, אבל צריך פצצת אטום, מה? ‫יהיה ליראה, לא יהיה ליראה. ‫בסופו של דבר, זה דברים ‫שהגרשמוך מחליט. ‫גם מלאכים ואנשים שהם ראשי קהילות ‫וראשי ישיבות וראשי בתי כנסת ‫ומפקדים של צבא וראשי ממשלות, ‫הקדוש ברוך הוא שולט ‫במידה מסוימת בבחירה שלהם. ‫כתוב, לב מלאכים, ‫לב, שרים ומלאכים ביד השם. ‫אבל אתם יודעים, ‫הפסוק לא מתחיל בזה. ‫לפני זה כתוב, ‫לפני זה כתוב, פלגי מים, ‫פלגי מים. ‫לב, שרים ומלאכים ביד השם. ‫מה זה פלגי מים? ‫מה זה שייך עכשיו למלאכים? ‫פלגי מים. מה זה פלגי מים? ‫איך שהמים משוטטים להם בשבילים, ‫אז זה מה שהפסוק מדבר. ‫אבל איך קפצת עכשיו מפה ‫ללב מלאכים? מה הקשר? ‫התשובה היא איך היו בזמניהם ‫מביאים מים לשדות? ‫יש לך עכשיו נחל, ‫אתה צריך להביא מים, ‫או מהנילוס, ‫אתה צריך להביא מים ‫עד לשדה שלך, נגיד עשרה קילומטר. ‫איך תביא, מה? ‫תתחיל להביא פחים מלאים במים, ‫אתה צריך אלף אנשים ‫שיביאו כל אחד דלי, גם לא תגמור. ‫זו עבודה של חודש, זה לא שייך. ‫אלא מה היו? ‫היו עושים תעלות, ‫חופרים שוחות כאלה, תעלות ככה ו... ‫עכשיו, המים קצת, ‫הנער עולה על דותיו, ‫ואז הוא נכנס בשבילים, ‫ככה הולך, כמו חשמל. ‫כמו מים בצינורות, ‫רק זה הולך ככה, ‫איך שהתווה את הלאה. ‫והוא מגיע לסדר, הוא מציף אותה. ‫או שמגיע לאיזו בריכה ליד הסדר, ‫ומשם כבר קל לפזר. ‫אז אומר לך שלמה המלך, ‫כמו שפלגי מים לא בוחרים לאן ללכת, ‫הם הולכים איפה שאתה אמרת להם ללכת, ‫אין להם בחירה משל עצמם, ‫כך הלב של המלאכים והשרים ‫וכל מי ששולט על ציבור גדול. ‫הראש ממשלה יש לו דין כמו של מלך, ‫הוא מחליט על עם שלם, ‫מה יהיה להם, מה לא יהיה להם. ‫רואים שאנחנו מתערב ‫בבחירה שלהם. ‫שני דברים הקב". מאוד לא אוהב לעשות. ‫אחד, זה להתערב בבחירה ‫של בני האדם, ‫ושתיים, להתערב בחוקי הטבע, ‫ללכת נגד חוקי הטבע. ‫זה השם מאוד לא אוהב לעשות. ‫הרמבן אומר, גם כשהקב". ‫הוא רוצה לעשות נס גלוי, ‫הוא דואג לשבש את זה ‫בדרכים טבעיות. ‫למשל, עכשיו הוא רוצה לפתוח ‫את קריאת ים סוף, נכון? ‫פתאום הוא מביא רוח קדים, ‫רוח חזקה, אוריקן, ככה, ‫שערה ענקית והיה מפתח. ‫למה? שיגידו השמאלנים, ‫אה, זה היה שערה רצינית. ‫אם יהיה שקט ונעים ‫והכול שמש ונחמד, ‫ופתאום הים נפתח. ‫אין מה להגיד. ‫הערלים משרוחות, עצים נופלים, ‫שטפונות, אוריקנים, ‫פתאום מתגלה יבשה בתוך הים ‫והולכים. ‫אה, זה סערה בטבע. ‫זה קורה חד מ-5,000 שנה. ‫הניסים קוראים חד מ-5,000 שנה? ‫-לא, השמאלים יגידו, ‫זה משהו נדיר. ‫לא, הם תמיד ינסו לתארץ ‫בדרך הטבע. ‫איך יודעים שבזמן אמן, עוד מעט פורין, ‫בזמן אסתר ואמן ‫לא היה שמאלנים בעולם? ‫מי יודע איך יודעים? ‫בתוך המגילה, עוד מעט מקראת המגילה. ‫לא איש ימיני. איש ימיני, ‫זה היה אחד איש ימיני, ‫ונגדו הלא הרבה שמאלנים. ‫גם היום יש איש ימיני, יוסיאן, ‫פה, כשאמרתי, הוא גר פה. ‫איש ימיני, ויש לידו ‫5,000 שמאלנים. ‫מה זה עוזר לנו שיש איש ימיני? ‫אבל איך יודעים שבזמן הרגילה ‫לא הייתה... ‫לא היו שמאלנים? ‫פשוט מאוד, תחשבו. ‫אסתר נלקחה לבית הרמונו ‫של המלך החשברוש. ‫חמש שנים משם, ‫והיא לא מגדת את המוות מולדתה. ‫שואלים אותה, גברת אסתר, ‫מאיפה באת? ‫איך אומרים בפרסית? ‫מה היא אומרת? ‫נמידונם. ‫עזבו אותי, אל תכנסו איתי לפוליטיקות. ‫ככה חמש שנים, כולם מתים לדעת. ‫מאיפה זאת הצעצע? ‫מאיפה את? מהודו? ‫את באי? את מה את? ‫לא אומרת, אינה מגנת. ‫אם היום היה כזה דבר, ‫50 אלף שמאלנים היום עומדים בתור ‫להיכנס למלך להלשין. ‫הדתייה הזאת היא שמה ‫ואנחנו לא נלשין? ‫למה הם ירצו להלשין? ‫נתפוס קשרים עם המלך. ‫אם אתם זוכרים, ‫הנבל שגנב לנו פה את השלטון ‫לפני איזה שנה, ‫החליט ללכת לטוס בשבת, ‫לפגוש את פוטין. ‫חיפש כבוד. ‫וואו, אני נפגש עם פוטין, ‫האיש החזק בעולם. ‫אחר כך ננסה לפגוש את ג'ו הישנון. ‫כירים את ג'ו הישנון? ‫הגיע לג'ו הישנון, ‫התחיל ככה להתחנף אליו, ‫איך אומרים? ‫מיסטר פרזידנט, והוא תפס חרוב. ‫חמש דקות יושב, נוחר, ‫וזה הרודף כבוד, ההור הבוגד, ‫ככה מתחנף אליו ‫בזמן שהוא רדום בכלל. ‫ככה הוא התהרוג, יצא לשנצון. ‫למה? חז'ל אומרים, ‫כל הרודף אחר כבוד, כבוד בורח מנו. ‫הפוך, הוא משיג ביזיונות. ‫שים פה תודה. ‫הוא מקבל ביזיונות. ‫איזה אחד אמר לרב, זה לא נכון, ‫הנה, אני בורח מהכבוד, ‫ואף פעם הכבוד לא רודף אחריי. ‫כתוב, מי שבורח מהכבוד, ‫הוא אומר לרב, ‫אתה יודע איך אתה בורח מהכבוד? ‫רץ ארבעה צעדים, מסתובב, ‫נו, איפה אתה? ‫למה אתה לא רודף אחריי? ‫זהו יקרא רודף אחריי. ‫בקיצור, כל אחד מעולה הרודפי כבוד ‫בסוף הקשבח הוא משפיל אותם עד אפר. ‫זה ידוע, משפיל גאים עד הארץ. ‫אתם אומרים את זה בתפילה כל יום. ‫לא יודע אם אתם שמים לב. ‫מה אומרים? ‫אל נקמות, אדוניי. ‫אל נקמות הופיעה. ‫הנעשה שופט הארץ. ‫מתי שופט הארץ ‫יתרומם למקום הראוי לו? ‫עכשיו, לצערנו, כבודו ‫מתפלש באפר. ‫מבזים אותו, שונאים אותו, ‫שונאים את התורה שלו, ‫שונאים את בניו, ‫שונאים את רבניו, ‫שונאים את נביו. ‫מתי כבודו של בוראי עולם ‫יתעלה לכיסא, לכיסא העליון, ‫שכולם ידעו ביום ההוריה, ‫השם אחד ושמו אחד, מתי? ‫המשך הפסוק. ‫הנשא שופט הארץ, ‫השב גמול על גאים. ‫שהקבל ה' יקבור את כל הגאים, ‫את כל הסונים, ‫את כל אלה שנלחמו בעמו, ‫שיקבור אותם אחד אחד ‫ויקבלו מה שמגיע להם, אז... כולם יבינו מי זה הקדוש ברוך הוא. עכשיו, יש אנשים שיש להם קושיות, הם אומרים מה זה, איפה השם היה פה ואיפה הוא היה שם ואיך זה ככה ואיך הוא נתן ואיך הוא, קושיות מבלבלות האנשים. אבל ביום ההוא, כל יהיה ברור. עכשיו אני רוצה להגיד לכם, תראו, אתמול קראנו בשבת, ראי בשלח פרו, קטע קצת מוזר כי באמת לצאת למצרים ולהיכנס לארץ זה הליכה של שבוע מקסימום הולכים ישר אין ים אין ים בין מצרים לארץ הולכים ישר ‫לא צריך. עוד פעם, ‫ממצרים מגיעים לגבול, ‫נכנסים, יש פה סיני, זה, ‫עד שאתה מגיע, לילת, כל המקומות, ‫אבל אתה לא חייב לעבוד בחיים, ‫יש יבשה. ‫הסתכל במפה. ‫יש יבשה רצופה, ‫מי צריך להיכנס למים? ‫למה לא להיכנס למים ‫במקום שיש לי יבשה רצופה? ‫אלא אצל הקב". יש כללים. ‫כללים. כמו שאמרתי לכם, ‫הרמבן אומר, ‫השם מכבית הניסים בדרך הטבע, ‫מלביש אותם בטבע. ‫ויש לו גם כללים, והוא מאוד לא אוהב ‫לעבור על הכללים האלה. ‫למשל, כל ראש השנה הוא גוזר גזרות ‫על אנשים, על ערים, על מדינות, ‫על העולם כולו, יש גזרות. ‫זהו, כשאנחנו חותם, ‫מדינה זאת וזאת, רעידת אדמה, ‫70 אלף מתים. ‫בתאריך כך וכך, ‫עד תאריך כך וכך. ‫הכול נרשם, בום, חותמים, נגמר. ‫על כל אדם ואדם, ‫מה יעלה בגורלו, ‫הכול נכתב, זהו זה. ‫היה כמובן עד יום כיפור זמן לתקן, ‫קצת גם עד ראשן הרבה, ‫וזהו, נגמר הסיפור. ‫עכשיו, שהקב' הוא חתם ‫על מדינה אחת טרגדיות. ‫ועל מדינה שנייה הוא לא חתם. ‫אי אפשר עכשיו לצרף גם ‫את המדינה השנייה לטרגדיות. ‫זה לא עובד ככה, ‫זה צריך לחכות לראש השנה הבאה. ‫שיפתח מחדש הדין, ‫כמו שיש לך דיון בבית משפט. ‫אתה רוצה עכשיו להוסיף עוד תביעות. ‫נכון? אומרים לך, בסדר, ‫תחכה לדיון הבא. ‫לא, לא, עכשיו, היום. ‫אין כזה דבר היום. ‫יש לך עוד חודשיים דיון. ‫עוד חודשיים דיון. ‫תגיד לשופט מה אתה רוצה ‫להוסיף לתביעה. ‫מובן, כן? ‫אז עכשיו... ‫אז עכשיו... ‫הקדוש ברוך הוא אומר, ‫אם אני אוציא את בני ישראל עכשיו ‫באופן ישיר ממצרים לארץ, ‫מי מחכה להם בעזה? ‫הפלישתים. ‫הפלישתים זה עם אכזר, ‫עשה לנו הרבה צערות בהיסטוריה. ‫עכשיו הוא אומר, ‫הקדוש ברוך הוא, ‫אם הם יראו את הפלישתים, ‫הם ייכנסו ללחץ, שהפלישנים מחכים להם למלחמה וירצו לחזור, לאן? לגטו באושוויץ ירצו לחזור, תגידו מה עכשיו, אנחנו באנו ללחם, תחזיר אותנו למצרים, מה המצרים, הייתם מחנות עבודה, עדיף, מה עדיף, למות פה במדבר? פחות שם היה לנו כישויים, הזתיחים, גונדי, היה מה לאכול ‫אני לא מבין מה הולך לומר, ‫זה נשמע לי ליצנות. ‫הרגע כשבחור הצליף במצרים, ‫בום, בם, בום, ‫חיצל אותם תוך שנה, ‫גמר להם על הצורה. ‫מה הבעיה? ‫אתם רוצים להילחם בבניי? ‫גם עליכם נוריד איזה כמה סתירות. ‫ואתם תבינו מהר מאוד ‫שתברחו למהורות שלכם. לבונקרים שלכם מה הבעיה אתם רוצים לפתוח במלחמה עם בניי גם בכם נטפל עד רבה אני עכשיו במומנט של ניסים עוד נס פחות נס מה נפכמינה אנחנו כבר עכשיו במצב שרואים שנה שלמה ניסים גלויים אז יהיה עוד נס גלוי ירדו ברקים מהשמיים ישרפו איזה עשרת אלפים פלישתים פלסטינאצים וכולם יבינו ומברכו זהו ‫נכון או לא? ‫-כן. ‫אז ממתי שאנחנו פוחד עכשיו? ‫מה קרה לו, מה? ‫נגמרו לו הטילים? ‫הוא צריך לבקש מג'ו הישנון ‫שישלח אונייה עם קצת פגזים? ‫מה קרה, כאילו שאנחנו, ‫מה הוא נלחץ מהפלישתים? ‫ברור לכם שזה נשמע ליצנות, לא? ‫אלא מה, בראש השנה לא נכתב ‫שהפלישתים יהיו להם עשרות אלפי מתים. ‫זה לא נכתב. ‫אי אפשר מעכשיו לעכשיו, ‫זה לא עובד ככה. ‫הכול הולך לפי דין תורה. ‫אז כיוון שלא נכתב, ‫אז יהיה בעיה. ‫אבל יש עוד בעיה. ‫מה היא הבעיה הנוספת? ‫שיצחק עשה ברית עם אבי מלך, ‫מלך פלשטין. ‫הרי יצחק גר שם. ‫יצחק גר שם. ‫וזה... ‫הוא עשה ברית עם אבי מלך, ‫כאותו ברית, ‫שלא יזיקו אחד לשני. ‫אז כמובן שיש עכשיו ברית ‫ועל הפלישתים לא נגזר, ‫אז לכן הקשבח הוא לא רוצה ‫להתנקל לפלישתים, ‫אבל היא עדיין קשה. ‫יש ברית, אבל אם אתה מפה ‫את הברית ויוצא להתקיף אותי, ‫זה הגנה עצמית. ‫סלף דפנס. ‫יש לנו את הזכות להגן על עצמנו, ‫למרות שאף אחד לא מסכים, ‫אבל יש לנו. ‫אתם מבינים מה אני אומר או לא? ‫אז אם הם יצאו לקראתנו, ‫אם הם ישתקו, ‫נעבור ולא נפגע בהם. ‫קראתנו ברית. ‫אבל אם הם יצאו לקראתנו, ‫תן להם אחת ונגמר את הסיפור. ‫אז מה הסיבה? ‫חשבתם מה קורה פה? כל מה שאמרתי לכם תשכחו. זה הכל היה רק באה והאמינה. יש לזה בכלל סיבה אחרת לכל זה. יש כלל בעולם. ככה השם בר את העולם. כל מה המהלכים של הקדוש ברוך הוא, זה הכל תגובות למהלכים שלנו. כמו שכותב הרמחאל בספרו הקדוש דרך השם. ספר דרך השם מסביר את כל הגלגלים, כל הבריאה, איך הכל עובד, המלאכים, הממונים. אחד הדברים העיקריים בספר הזה שהוא נפלא באמת למי שרוצה קצת להבין לעומק מה הולך פה בעולמות. ‫שכל מה שבאמת אנחנו מקבלים ‫משמיים, זה הכול רפלקשן, ‫זה, איך אומרים רפלקשן? ‫תגובה של מה ששלחנו לשמיים, ‫מאבדים את זה שם וזה חוזר אלינו. ‫כמו קרן אור שפוגעת במראה וחוזרת, ‫או כל מיני דברים מסוימים ‫שאתה יורה וזה חוזר, ‫כמו השוטר עומד לך בכביש עם האקדח, ‫האקדח פוגע במכונית, חוזר אליו, ‫אז הוא יודע לפי זה את המהירות. ‫כל מה שאנחנו עושים פה, ‫הכול עולה לשמיים, ‫מיד מאבדים את זה בשמיים, ‫וזה חוזר לנו או כשפע, ‫או כאור גדול, ‫או כחושך נורא, כגזרות נוראיות, ‫תלוי מה שלחנו. ‫לכן אם אדם שלא היה חתומה ‫ורשעות וכל מה שאנשים עושים היום, ‫נהיה לו חושך גדול בנשמה. חושך גדול, הוא רואה מישהו מניח תפילין, משתגע, צריך להרוג אותו. מה זה שייך עכשיו? הרי אתה רואה את הערבי, מתפלל עכשיו על השטיח שלו באמצע הכביש, זה לא גורם לך לקעס. אז זה כתב לך איזה נער שם תפילין, מה זה נוגע לך? אתה עבז לתפילין, הבנו. לך לא תסכים לשים בסדר ים זבע, מה זה הורג אותך כל כך? תשובה, חושך גדול בנשמה יש לו. ‫ממה בא חושך? מעבירות. ‫עבירה גוררת עבירה ‫והחושך הולך ומתגבר. ‫אז אותו דבר פה. ‫כיוון שהקב' ברוך הוא כל ‫מהלכיו זה מידע כנגד מידע, ‫הוא גזר שהמצרים חייבים למות במים. ‫חייבים, למה? ‫כי הם הרגו אותנו במים. ‫זרקו את התינקות למים. ‫כיוון שנגזר שהם ימותו במים ‫מידה כנגד מידה, ‫אנחנו חייב עכשיו ‫שאנחנו נלך לכיוון המים, ‫לא לכיוון הפלישתים. ‫בכלל, המים רחוקים, ‫מי שסתכל במפה, ‫הם בכלל לא בדרך לארץ. ‫ולא לשכוח, אז עוד לא נגזר ‫שנהיה 40 שנה במדבר. ‫הרי רק אחרי חטא אגד והמרגלים ‫וכל זה, כשאנחנו נמאסלו מאיתנו ‫ואמר, אתם יודעים מה? ‫הדור הזה שיצא למצרים, ‫לא יזכה להיכנס. ‫אני אמשוך אתכם בסיבובים, ‫בכל מיני עצירות במדבר, ‫עד שהדור הזה ימות. ‫והדור החדש שכביכול ‫נולד כבר במדבר, ‫הוא ייכנס לארץ, מדבר ביושוע וקלב. ‫זאת אומרת, כל אלה ‫התבסבזו במדבר. ‫אתם יודעים, כל שנה בתשע בעב ‫היו חופרים קברים, ‫נכנסים, שוכבים בתוך הקבר ‫ומחכים עד סוף תשע בעב. 24 שעות, שם לו קצת מים בידו והוא שוכב ומתפלל, רימונו של עולם, תן לי עוד שנה חיים, תן לי עוד שנה, בשנה הקודמת, 15 אלף מתו, 600 אלף, וחלק ל-40 שנה, בתשעה בעב הם היו מתים, ככה החזל אומרים, לא היו מתים קצת פה, מחר עוד קצת, שבוע הבא קצת, כי זה טבע, שהם לא רצו שיימו אותו בדרך הטבע, ‫רצה שידעו כולם ‫שנגזרה עלינו גזירה בתשע בעב. ‫אתם בכיתם בכיה של חינם, ‫ואני אדאג שאתם תפקו בכיה לדורות. ‫והדור הזה לא יזכה להיכנס לארץ. ‫ואיך הם ימותו? כל שנה 15,000. ‫כמה באמת מתו בסוף? ‫-כולם, חוץ מ-15,000. ‫-חמש מאות שמונים וחמש אלף מתו. ‫ה-15,000 האחרונים קיבלו חנינה. ‫למה? ‫בגלל שכל אלה שהתפללו ‫בשלושים ותשע שנים, ‫לא התפללו בלב נשבר באמת, ‫כי היה להם, אבא אמין, ‫הסיכויים שאני אמות, ‫הם לא כאלה גדולים. ‫כי הנה, לא כולם מתים. ‫אבל אחרי שכבר כולם מתו, ‫ה-15 אלף האחרונים, ‫ידעו שבטוח הם מתים. ‫לכן צרכו, בחרו, ‫נחנקו מרוב בכי. ‫עד כדי כך היה הלב שלהם שבור, ‫שנתבטלה מהם הגזרה. ‫דבר מדהים. ‫זה גם מסביר דרך אגב ‫את אחת הקושיות הבלתי נתפסות. ‫הרי אברהם אבינו התפלל, ‫הג׳ב, שלא ישמיד את הצדיקים ‫ביחד עם הרשעים בסדום. ‫אולי יש חמישים, ארבעים, שלושים, ‫טוב, מכירים את זה. ‫יש טעות מאוד מאוד רווחת ‫בקרב הדרשנים בארץ ובעולם, שהם מפרשים לא נכון את הסוגיה הזאת עם אברהם והקב". ממש לא נכון, מתאים את הציבור. הם אומרים שאברהם התפלל על אנשי סדום הרשעים, שהשם ירחם עליהם. זה לא נכון. אברהם מצידו שימות הוא כמה שיותר מהר הרשעים. מה פתאום נתפלל עליהם? לעבוד רשעים רינה? אברהם נתפלל אך ורק על הצדיקים. ‫הוא אומר, את תספה צדיק עם רשע? ‫רשע, ודאי שתספה. ‫אבל למה שתספה גם את הצדיקים איתם? ‫השופט כל הארץ לא יעשה משפט? על הרישאים הוא לא יעיז לשאול כזו קושייה אם עכשיו אחד יבוא ויקח את ראש הממשלה עם השקל על הראש הקודם בכוונה לא אומר את שמו כי הוא מחפש אם אני מזכיר את שמו לעשות עוד תביעה אז הוא ייקח אותו עם אח שמו זה עם השקל על הראש ייקח אותו עכשיו לגיהנום מישהו יעיז לשאול השופט כל הארץ לא יעשה משפט כולם יעמדו בערים וימחאו כפיים ‫על הבוגד הכי גדול ‫שהיה מאז כמצא וברכמצא, ‫לא היה כזה בוגד פה, ‫שהיה מוכן לתת למחבלים ‫מהשדה החמאס 53 מיליארד, ‫וחודש אחרי שרצו לעלות להברכים ‫מ-270 שקל ל-800 שקל, ‫מה שכבר היה להם קודם, ‫זה לא עכשיו מחזירים להם ‫רק מה שהיה. ‫חמש דקות לפני שבת ‫הוא בכה בטוויטר. ‫אנשים במנחה הערבית, ‫כבר קבלת שבת, ‫הוא יושב על המחשב, ‫אני באמריקה, ‫שבעושרות אחר כך. ‫אני רואה בשידור ישיר, ‫הוא עכשיו כותב, ‫זה אסן, פחייה לדורות, ‫מה פתאום נותנים למחורי ישיבה ‫עוד קצת כסף? ‫זה יעלה למדינה המון. ‫נבל שכמוך. ‫הסכמת לתת לרוצחים נאצים 53... ‫בשנייה החלטה על זה. ‫בלי סוס. ‫ועכשיו אלה שמקיימים את העולם, ‫אתה רוצה להעריב אותם ללחם? ‫יש יותר נבל ממנו בכדור הארץ? ‫ואני יש לי חדשות בשבילכם. ‫בבחירות הבאות תצטרכו לראות ‫את הפרצוף איכה שלא דורש ‫עוד פעם בכנסת. ‫אחר כך ישאלו איפה השם היה ‫בשביעי לאוקטובר. ‫זה לא קשור לאשם, ‫זה אנחנו מביאים על עצמנו ‫את האסונות. ‫יושבים בתוכנו אנשים מטומטמים, ‫ומי שמטומטם ישלם ביוקר, ‫אין מה לעשות. ‫על קליטו משלמים. ‫בכל אופן, רבותיי, תשמעו טוב. ‫אברהם, אין לו בעיה עכשיו, ‫אין לאברהם בעיה ‫שהלכו להזזל כל הרישאים, ‫כל העובדי הילילים, כל הסוטים, ‫כל הגנבים למיניהם של סדום. ‫אלא כואב לו שאם יהיה בסדום ‫חמישים צדיקים, ‫שהצדיקים ימותו יחד עם הרישאים, ‫עליהם כואב לו. ‫אז השם אומר לו אין חמישים, ‫אולי יש ארבעים, אין. ‫הוא רק על הצדיקים דיבר. ‫איך פתאום פשטה ‫הרשנות כל כך לא נכונה ‫שהאברהם היה אכפת לו מהרשעים? ‫מה פתאום? ‫שום פנים ואופן לא. ‫הרי שבאה השרה לאברהם ואמרה לו, ‫הבן שלך רשע מרושע הזה, ישמעאל, ‫הפרי האדם הזה, ‫לא ייתכן שהבן שלי יצחק יגדל לידו, ‫תעיף אותו מהבית. ‫כאב לו, כמובן. ‫יש לך בן רשע, כואב לך עליו. אם תשמע שהוא מת באיזה רחוב עם הסמים שלו, יקב לך עליו. אבל אברהם זרק אותו מהבית. למה? כדי להציל את יצחק. כי זה מה שהיה צריכים לעשות. יש לך תפוח רכוב בשל, תשאיר אותו, כולם יתרכבו. יש לך אחד כזה בישיבה, יהרוס את כל הילדים. הוא בא, מדבר על מה שהוא רואה ביוטיוב. עוד שבוע, כל התלמידים ירדו לתמיון. עבודה של שנים. ‫זה נושא רגיש, אין מה לעשות. ‫לפעמים מקריבים את האחד ‫למען הכלל. ‫אין מה לעשות. ‫יש חזל רומזים על זה, ‫כל היוצא מן הכלל, ‫לא ללמד על עצמו יצא, ‫אלא ללמד על הכלל יצא. ‫בתוך האחד היוצא דופן, ‫מבינים מי הם הכלל. ‫הרבה פעמים. ‫אז בכל אופן, ‫העברה מתפלל על כל אנשי הצדיקים ‫שהיו גרים בתל אביב, ‫ובסוף השם אמר, ‫אין, אין שם צדיקים. ‫מה נעשה? אין. ‫ואז נגזרה הגזרה. ‫פתאום, עכשיו שולחים להרוג ‫את אנשי סדור, ‫שולחים ללות מלאכים. ‫מי זה לות? ‫לות זה היה תלמיד ישיבה. ‫דוד שלו זה גדול הדור, ‫אברהם אבינו. ‫הוא גם היורש הגדול. ‫הוא ירש את אברהם. ‫יום אחד הוא חמדן, ‫הוא כבר יצא עם אברהם לבדוק ‫שאם אברהם ימות ‫אז יהיה לו את כל הירושה. יום אחד אברהם ראה שזה לא מסתדר, יש מריבות על כסף, אמר, כך, כך, הנה, אני אתן לך כבר מעכשיו כסף, יהיה לך מספיק, אל תדאג, קח, תבחר לך מקום, תלך. מה עשה לאוט, לאן הלך? נעשה לאוניברסיטת הרוורד. זה נקרא הרוורד לואוסקול. שמעתם עליהם? עם החשימה? שמעתם עליהם, לא? אני עכשיו, בעקבות המשקרה, אז התחילו שם, יש המון ערבים שם, והמון תומכי ערבים, וכל מיני נאצים למיניהם. אז היהודים שם, זו אוניברסיטה שהיו בעלפי יהודים, כל מיני עורכי דין גדולים, היום שופטים, דוקטורים גדולים. בקיצור, היהודים שם הם בכל זאת מיעוט. ‫והם גם מדיניים, הם לא אלימים, ‫כמו הישמאלים, הפירי האדם האלה. ‫אז התחילו להתנקל ליהודים, ‫הם דוחפים אותם, ‫צלמים להם את הפנים, ‫קוראים להם כל מיני שמות גנאי וכו'. ‫אז אני ראיתי ככה, ‫אמרתי באחת הדרשות שלי באנגלית, ‫כל מי שהלך לאוניברסיטה הזאת, ‫עכשיו לקחת אורך דין, ‫לתבוע אותם על מיליוני דולרים, ‫על גזענות ועל זה שלא הגנו על חיי ‫בזמן שהייתי בבית הספר. ‫דבר אחד טורש באמריקה, ‫לבינתיים, גם זה השתנה, ‫זה רק עניין של זמן, ‫לעת עתה מאוד מאוד מחמירים ‫על פישאי שנאה. ‫מאוד. למה שאני אתן לכם דוגמה. ‫אם עכשיו תפס אותך ערבי ‫באיזו תחנת דלק, ‫שבר לך את כל העצמות. ‫כל עוד הוא לא צעק יהודי מלוכלך ‫או אללה וקבר או משהו כזה, ‫סתם נקות. ‫הוא יכול להגיד, ‫הוא חתך אותי בתור, ‫יתנו לו שנה מעשר, ‫בקרה הכי גרוע. ‫אם הוא צעק יהודי מלוכלך, ‫מיד זה עלה ל-15 שנה. ‫פשע שנאה. ‫או שאתה באת לתקוף איזה ישמאלי ‫וצעקת לו, ‫הוא דורדי מוזלם או משהו כזה, ‫בגלל כמה מילים האלה, ‫זה נחשב עכשיו פשע שנאה. ‫זה לא סתם מכות בין שני אנשים, ‫זה כבר עלה מדרגה, ‫הסתבכת בגדול עכשיו. ‫רק אורך דין 300 אלף דולר יעלה. ‫עכשיו, כיוון שכל הפשעים בהרווארד ‫זה פשעי שנאה, אמרתי להם, רבותיי, מה אתם עכשיו רוצים לעבוד 30 שנה להתאשר? הנה, אני נותן לכם תוך חודשיים, אתם מיליונרים כולכם. תגישו, כולכם תביעות נגדם. כולם יגישו. טוב, אני רואה למוחרת בחדשות אחרי איזה שבוע, שבועיים, יהודים טובים. או כל אחד מהם הולך לקבל מיליונים בסכם פשרה, זה לא יגיע למשפט. ‫אבל אם אתם מרחמים על האוניברסיטה ‫שאולי נפשטו רגל, ‫יש להם יותר כסף בחשבון ‫מכל מדינת ישראל. ‫הם יכולים לקנות את המדינה בקש. ‫יש להם עשרות מיליארדי דולרים ‫במזומן שוכבים, ‫חוץ מכל הנדלן והכל. ‫מאיפה בא להם כל הכסף הזה? ‫מהיהודים מטומטמים ‫שתרמו להם מאות מיליון עם כל אחד. ‫מסטר מוסקוביץ', ‫מה אתה רוצה שנכתוב בצבא שלך? ‫אני רוצה לתת לאוניברסיטה ‫400 מיליון דולר. ‫למה? ‫למחקר ולפיתוח. ‫פיתוח של מה? ‫של מחבלי חמאס, פיתוח. ‫אבל הוא לא יחיד. ‫אלפים כאלה יש. ‫הוא נותן לנו 40 דולר לישיבה ‫בצבא שלו. ‫שמוניו, היה מתעצבן. ‫מתעצבן. ‫אני אגיד לכם כלל, ‫תבדקו אותי. ‫ככל שהמקום יותר תמה ‫ויותר סנו על הקדוש ברוך הוא, ‫כך יותר בקלות ‫הכספים זורמים לשם. ‫בעולם היהודי מי מקבל ‫הכי הרבה תרומות? ‫רפורמים. ‫-רפורמים. ‫אין להם בניין בשנה אפילו. ‫כלום, רק הבניין רק. ‫בניין בנו 50 מיליון דולר, ‫שומע ציפורים על הגג. ‫שום דבר, אין שם כלום. ‫ואם הם כבר רוצים להתפלל, ‫מתפללים בזום. ‫בשבת. ‫לא באים לזה, מה עכשיו, ‫נבוא ברוטו, ניסע רבע שעה. ‫לא שעכשיו הם פוחדים לנוק בשבת, ‫הם נוהגים כל הזמן, ‫אבל הם תצלים לבוא עכשיו עד... ‫אפשר להתפלל בזור. ‫יושב שם איזה רב, ככה, סוטה כזה, ‫והוא שמע ויש איזו קוריאנית ‫מנגנת בצ'לו, ‫היא החזן, גויה בכלל. ‫צוחקים, אה? ‫זה נקרא בית כנסת רפורמי. ‫מביאים תזמורת ג'אז, ‫לחד עודי, הם שרים בבית כנסת, ‫כמה קהלה, בכלל שכולם גויים. ‫הלוויה, עושים לך ככה. ‫באה קוריאנית, היא החזן, ‫מעלה הכאב, עומדת שם עם איזה ‫קיפה כמו של הראש ממשלה, ‫של שקל על הראש, ‫עם התלתלים שלה. ‫40 שנה, קוט מדרות! ‫שם עוד יש מניין, ‫כי זה כולם בבניינים, ‫במנתן, זה קרוב. ‫אבל במקומות אחרים זה בזום. ‫וכמה? זה הורם להם ‫מאות מיליון עם תרומות. ‫ומה הם עושים בזה? ‫הקהילה של אמא של הבוגד ‫זה מסן פרנסיסקו. ‫הם תורמים את כל הכסף שלהם לחמאס. ‫למי הם תורמים את זה? ‫הכול הולך לפלסטינאצים. ‫זה רפורמים, קונסרבטיביים. ‫וגם בתוך האורתודוקסים, ‫הרבה מקומות שהם לא בסדר, ‫הם גורפים את כל הכסף. ‫הם עזבזים על עבודה זרה, ‫על תמונות, על שטויות. ‫בסוף, כמה באמת מגיע ‫לדבר שהשם הכי הרבה אוהב? ‫אפילו לא אחוז מהתרומות. ‫אפילו לא אחוז מהתרומות. למה? כי זה נקרא אלמד שקרה. כל פה הפוך מהאמת. הכל. אלמד שקרה. חזל כבר הגדיר את העולם הזה. הכל כאן שקר. גם שיש אמת, מעורב בשקר. עד שכבר יש אמת, גם שם מעורב שקר. למצוא מאה אחוז אמת בעולם הזה, איך אומרים? Keep dreaming. תמשיך לחלום. ‫בקיצור אז, רבותיי, אז אברהם ‫התחנן להציל את הצדיקים לא עזר. ‫פתאום באים עכשיו להציל את לוט. ‫בואו, בואו מהר. ‫רגע, רגע, יש לי את כל המיליונים. ‫הוא היה בארוורד מהאורך דין. ‫הגיע לסדום, רצו למנות אותו לשופט. ‫תשמע, בואו, אנחנו רוצים ‫להעלות אותך לבגץ. ‫הוא אומר, בבקשה, ‫מה אתה, אחיין של הרב הראשי? ‫וואו, אנחנו רוצים שתהיה בבגץ. ‫למה? ‫להראות שהדות שלך היא מדומלן, ‫חרדי, פרימיטיב. ‫הנה, אתה נורמלי, חזרת בשאלה. ‫בוא, שמו אותו בבגץ. ‫ואני לא מתבדח, זה בדיוק ככה היה. ‫זה חזן, אומרים, ‫שהוא היה יושב בפתח העיר, ‫בכניסה לעיר. ‫מה זה הכניסה לעיר? ‫בית משפט. ‫כל עיר שמים בית משפט בכניסה ‫כדי שיהיה לאנשים עמת הדין. ‫בלי עמת הדין ‫המדינה מקבלת אנרכיה. ‫פה אין עמת הדין. ‫אם אישה ישר בעיניו יעשה, ‫עשים מה שבא להם אנשים. ‫כנופיות, זה... ‫קונים שוטרים, משחדים שוטרים. ‫אני לפני איזה שנה אמר ששהיה פה ‫פרעות של יעני ערבי ארץ ישראל, אני רואה פתאום איזה עשרת אלפים הולכים בלוד, צועקים מוות ליהודים, זורקים אבנים, מה הולך פה? יורים, נשקים, יורים בחנייה על יהודים, פה בלוד. אמרתי לעצמי, מה הולך פה? איפה המשטרה? הם עושים מה שהם רוצים והיהודים מתחבים בבתים? היה לי תעלומה, אמרתי, פתאום אני שומע אחרי כמה ימים שהמשטרה רצה מהר לכל היהודים שיש להם רישיון לנשק בעיר לוד, לקחת להם את הנשקים. לא רק שהם לא באים להגן עליהם, באים לדאוג שהם לא יוכלו להגן על עצמם. שהישמאלים יוכלו להרוג אותם בקלות. אמרתי, משהו פה מסריח, זה לא יכול להיות. אמרתי את זה באחד הדרשות באנגלית, פתאום אחד התלמידים שלי אומר לי, מה? בטח, אני הייתי שוטר במשטרת לוד. נו, אז מה הסיבה אומר לי? אומר, כולם שמה על המקבלים מזכורת מערבים שם, כנופיות, רכבים גנובים, זנות, סמים, פרוטקשן, כל אחד מקבל עשרות אלפי שקלים מהצד, חוץ מהמזכרת העלובה שלו כשוטר, והם עובדים בשבילם. הם מזהירים אותם מפשיטות, הם אומרים להם מי עכשיו חשוד, מי הכל, הם עובדים מבפנים, בשביל הארגון הפשע האלה. ‫אז עכשיו אותם מחבלים ‫אמרו לבוני השוטר, ‫אני מאכיל אותך כבר כך וכך שנים, ‫תדאג מהר מהר ‫שלא יקרה כך וכך וכך. ‫הוא הולך בשליחותו לעבוד. ‫זו המציאות. ‫מה אתה יכול לעשות? ‫יש להם המון כסף. ‫הם עושים מה שבא להם פה, ‫הקנופיות האלה. ‫גלגלים מיליארדים. ‫זו המציאות של העולם. ‫מקסיקו, הקרטל, ‫הנשיא בכיס שלהם. ‫המשטרה, בתי סוער, הכול, ‫הם עושים מה שהם רוצים. ‫אף אחד לא מתעסק איתם, ‫אתה רק מצאץ, ‫פתאום הם תולים אותך על רמזור. ‫אתה בא בשבע בבוקר, ‫רואה בן אדם תלוי על הרמזור. ‫אני הייתי שם, ‫אני יודע מה הולך שם. ‫אתה בא, אתה יוצא מהילדים שלך, ‫רוצה לקחת אותם לתלמוד תורה, ‫פתאום ברמזור אתה רואה ‫איזה אחד תלוי ככה על הרמזור. ‫משוגעים שם, מטורפים. ‫בקיצור, אבותיי, תשמעו טוב, ‫עכשיו לוט, אומרים לו, ‫מהר, מהר, אין זמן, ‫עוד שנייה יורדת פה פצצת אטום, ‫הכול יסתרף. ‫לא, לא, אבל יש לי מזוודות של כסף. ‫אין זמן בשביל הכסף. ‫אומרים לחתונים שלו, ‫בואו גם אתם, ‫בזכות מי אתם ניצלים? ‫בזכות אברהם הבינו. ‫אבל הם רוצים עכשיו להציל את הכסף. ‫אומר להם, אין זמן לכסף, ‫את הכסף לא תצילו. ‫יש לכם דקה להציל את חייכם. ‫הם אמרו, לא, ‫אין כסף, עדיף למות. ‫לא מוכנים לצאת בלי הכסף. ‫נשרפו. ‫מי יצאו? לוט ואשתו ושני בנותיהם. ‫אז מה אומרים להם? ‫אל תסתובבו שלא תסתכלו ‫איך סדום נשרפת. ‫מה אכפת להם למלאכים ‫אם יראו או לא? ‫מה זה משנה? ‫הם כבר החוץ, יצאו מהעיר. ‫מה הבעיה? ‫עד רבה שיעמדו ככה ויראו, ‫ממה הם ניצלו, לא? ‫זה טוב שאדם ידע ‫ממה השם הציל אותו. ‫אז תן להם דקה לראות. ‫הראו ככה עננה ענקית של השען, ‫הגיע ראש, תבך שמו, ‫שהציל אותי מזה, וזהו, הלכו להם. ‫זהרו להם להסתכל. ‫מה הפשט? מי הבין? ‫-הוא מפחיד מדי. ‫מפחיד מדי? מה, מגיע לו פרס? ‫שופט מהרוורד? ‫שמאלנימיה? היה חרדים, ‫היה שמאלנימה? ‫איזה פרס מגיע לו? נו אז מה לא היה לו זכות אבל עכשיו סוף סוף הצלת אותו עכשיו שכבר אני צל תן לו לראות ממה אני צל לא, אבל אמרו להם שאתם ניצלים בזכות אברהם, הם יודעים, לא הגיע לכם לנצל, רק כדי שלא יצטרר הצדיק מצילים אתכם, לכן מהר מהר. התשובה רבותיי, תשמעו טוב, אחד הפרסים שבורא עולם מיעד לצדיקים, זה לראות את הסוף של הרשאים. זה פרס גדול, זה בונוס גדול. הקב' הוא נותן לנו מתנה. כמו שיש מתנה גדולה יש לי בבית גנזי, שזה בשמה שבת, שומעים? אז, הקדוש ברוך הוא אמר לצדיקים אני נותן לכם חוץ מהשכר המצוות וכולי אני נותן לכם עכשיו תשופר בונוס איך אומרים טיפ חוץ מהשכר לראות את הסוף של אלה שצחקו על התורה על אלה שגנבו ואנסו וחיללו ועשו את כל מה שעשו וצחקו עליכם ‫עכשיו אני אבוא יום שכולכם, ‫אתם, בני הצדיקים, ‫שאמנתם בי ונדבקתם בי ‫ולא ירדתם מהדרך, ‫תזכו לראות במפלטם של הרשעים. ‫איפה זה כתוב? ‫הרבה מקומות. ‫אני אתן לכם פסוק אחד. ‫כתוב, ‫זה עשותם רשעים, ‫עפר, תחת, כפות רגליכם. ‫בעולם הבא, יושבים הצדיקים ואתרותיהם לראשיהם ונהנים מזיו השכינה, ככה כתוב. כל הצדיקים יושבים בעולם הבא, נהנים מזיו השכינה. מה זה בדיוק זיו השכינה? קשה לי לפרט. אבל אני דבר אחד מוכן להישבע עליו וגם אתם מוכנים להישבע שאין דבר למעלה מזה. זה לא יכול, אין משהו שיכול להיות יותר נפלא מזה. לנוק מהזיב הזה של בורא עולם ישירות. יש דבר יותר גדול מזה מבחינה רוחנית זה לא נפטץ בכלל. כמובן שכמה שננסה לפרט את זה ולתאר את זה בעולם הזה זה לא ניגע אפילו בקצה קצהו של השכר הזה שנקרא יושבים צדיקים ואתרותיהם לראשיהם ונהנים מזיב השכינה. ‫אבל זה לא מספיק. ‫נהנים מזיו השכינה, בבקשה. ‫את רותם לראשיהם, בבקשה, ‫אבל יש עוד תשופה. ‫בזמן שהם נהנים מזיו השכינה, ‫תחת כפות רגליהם, ‫מה רואים? אפר. ‫כל הזמן אפר אף. ‫אפר שבא מאושוויץ, מהמסרפות, ‫עובר מתחת כפות רגליהם. ‫ועל האפר הם רואים מזה. ‫זה הבוגד, זה הכחר, ‫זה הראש הזה, זה הטיפה, ‫כל אלה שהלחמו בדת ובאשם, ‫רואים את האפר שלהם ככה רץ. ‫כי תולעתם לא תמות ‫ואשם לא תכבה. ‫מה זה תולעתם לא תמות ‫ואשם לא תכבה? ‫אשם זה האש שלהם. ‫האש שלהם בגיהנום אף פעם לא כוות. ‫אבל מה עם שבת? ‫שבת אין אש בגיהנום. ‫האש יורדת בשבת. ‫אבל הם נשארים בתוך המשרפות, ‫הם לא יוצאים. ‫מי שהיה רשע ושמר שבת, ‫מוציאים אותו כדי לראות ‫את אלה שהיו רשעים כמוהו, ‫רק הם גם לא שמרו שבת. ‫הוא היה רשע שומר שבת. אבל כיוון שהוא שומר שבת, אז בשבת נותנים לו חופש. הוא יוצא, מה השכר שלו על זה שהוא שמר שבת? לוקחים אותו לראות את אלה שלא שמרו שבת, איך הם נשארים במקום הנוראי הזה והמדכא הזה, והם לא יוצאים משם. אמנם אין אש, אבל הם לא יוצאים משם. רק מי ששמר, נותנים לו חופש. זאת אומרת, רק על שמירת שבת קיבלת 14% הנחה מהגנום. כי יום בשבוע אין אש, אתה יוצא משם, יש לך מנוחה, שם מתחילות שבוע נורא, אבל לפחות היה לך מנוחה, אלה גם זה אין להם, הם נשארים שם, אין אש אמנם, אז זה מה שהם אומרים, הכוונה היא שם לא תכבה, הכוונה הם לא יוצאים משם, מתוך האש הזאת, כל הזמן הם שם. מה זה תולעתם לא תמות? כתוב שמאכילים את התולעים בבשרם. הם עומדים קשורים והתולעים אוכלים אותם ביס אחר ביס. וזה נורא, זה כמו מחתים. כמו רימה, כתוב שהרימה, כשאדם מת בקבר, כמה זמן לוקח לתולעים לאכול אותו? 11 חודש. בין 11 ל-12 חודש עד שכל הגופה נגמרת. אז לכן כתוב שעדיף לאדם בזמן מותו להיות רזה, לא שמן. אם הוא אהב בשר, יעבור יותר תולעים. כל תולעת נוספת זה עוד כאב. זה כמו מחטים. מחט, אבל איך? הוא מת. אין מערכת הצבים. הנשמה, כל ביס של כל תולעת, הנשמה מרגישה את זה כמחט. רימה ותולעה. לכן כמה שיותר הזה, יותר מתקל מהר. כמה שיותר מתקל מהר, פחות כאבים, פחות קירות. ‫כבר לא נדבר על חיבות הקבר ‫וכל שאר הדברים שיש בקבר, ‫עוד כל מיני דינים. ‫אתה יודע מי היחיד ‫שגופתו לא מתעכלת ככה? ‫מי שלא כינה מעולם, אין לו כינה. ‫כתוב, רקב עצמות, כינה. ‫מה מרכיב את העצמות? ‫זאת אומרת, כל הגוף מרכב בקבר. ‫הקנאה שהייתה לנו. ‫ראית אחד עם אוטו חדש קינאת, ‫בום, ראית... ‫אבל אם אתה מקנה בתלמיד חכם, ‫אתה שומע דרשה של איזה גאון אחד, ‫נפלא, אתה מקבל איזה שכר ‫שאתה מקנה. ‫כתוב, חוכמה צופרים, תרבי חוכמה, ‫כשיהיה תחרות, כל אחד רוצה להיות ‫יותר חכם מהשני. ‫עד רבה, תרבי תורה בישראל, ‫זו קנאה חיובית. ‫אבל זה תלוי, תלוי, תלוי. ‫יש שני סוגים אנשים ‫שמקנים בתלמידי חכמים. ‫אחד מקנה בתלמיד חכם ואומר, ‫אני אשקיע מאוד עד שאני אעבור אותו. ‫זו כינה חיובית. ‫השני מקנה מאוד בתלמיד חכם, ‫אבל הוא לא רוצה עכשיו ‫להשקיע ולעבור אותו, ‫אז הוא רוצה להוריד אותו. ‫מתחיל לכתוב עליו באינטרנט שקרים. ‫פוליטיקאי, חילל שבת בשביל הבחירות, ‫לוקח כספים, בנה לעצמו דברים, ‫סתם מציע לה בעלילות. ‫ואז לאט-לאט מביא איש את שמו. ‫כבר אין לו איזשהו לדעת. ‫מה, תראה, הם מבזים אותי וזה, ‫ואין לי כבר כוח ללמוד וכך, ‫זורקים אותם הישיבה. ‫אתם שמעתם על השדה חמד? ‫שדה חמד, רבי חיסקיה מדיני. ‫הוא היה בישיבה, תלמיד רגיל לחלוטין, שום דבר לא היה מבריק בו, יותר מאחרים. סטנדרט, ממוצע. היה שם איזה אחת שלא אהב אותו, כינה בו. יום אחד הוא בא לשבחה הערבייה שם, שהייתה מנקת המקום, אומר לה, אני אתן לך כסף, אני רוצה שתגידי שהזה חיסקיה, התלמיד הזה חיסקיה, מתעסק איתך. תבואי תגידי פה שאנשים ישמעו שהוא מתעסק איתך, אני אשלם לך סכום יפה. היי, ראתה ככה את הכסף, הסכימה. התחילה להגיד, מה זה, איזה מין תלמיד ישיבה זה, הוא מתעסק איתי, תופס לי את היד, מושך אותי, עושה ככה, עושה ככה. השתגעו התלמידים, זה לא... מה? איפה נשמע כך זה דבר? מיד זה הגיע לראש ישיבה, הוא קורא לו, ‫הוא אומר לה, ראש הישיבה, ‫לפני שאתה מתחיל לדבר, ‫אני רוצה מראש שתדע ‫שאני יודע שזה לא אמת, ‫שלא תחשוב שנייה שאני חושד בך. ‫אני יודע בדיוק מי אתה, ‫אבל כיוון שכבר נהיה פה חילול ה' ‫ומדברים ומתלחשים, ‫כל עוד אתה פה זה לא ייפסק. ‫יש סינת חינם פה, ‫יש פה הרבה בעיות, ‫יש פוליטיקה פה עכשיו. אני מציע שתצא מהעיר, תלך להיירה, שמוחר שם לא מכירים אותך, אז לא היה כמו היום, טלפונים, תמונות, כל אחד ישר בגוגל רואים איך הוא נראה. לא יודעים, אז הוא הולך לעיר אחרת, זהו. תשוב לך באיזה מקום, תלמד, שיגיע הזמן בשבילך לחזור לעיר, אני אודיע לך. טוב, קם והלך. חלפו כמה חודשים, הוא מסכן בודד שם במקום שלו, ‫והרבייה הזאת, ‫מאותו רגע היה לה איסורי מצפון. ‫איך עשיתי כזה דבר? ‫איך בגללי זרקו את הבן אדם מפה? ‫כאב לה ככה. ‫החליטה לעשות תשובה. ‫שאלה, איפה הוא שהיה? ‫אה, זה זה שהתעסק איתך? ‫למה? מה? ‫אני רוצה ללכת לראות איפה הוא. ‫אז הוא אולי רוצה ללכת להרוג אותו. ‫אמרו לה, הוא הלך לעיר זאת וזאת. ‫בא לשם וזה הראה, ‫יש פה אחד ככה וזה. ‫כן, הוא שמה בחדר. הופקת לו בדלת, הוא פותח, רואה אותה. מה את עושה פה? באתי לבקש ממך מכילה. מה היה זה הולך שם מכילה? נמצאת עליי עלילה. גמרת עליי, זהו. אומרת לו, תשמע, זה ארוך, שיכד אותי, פחדתי ממנו וכולי. אני מוכנה להתוודות בפני כולם, שזה הכול היה עלילת שווא, רק אני, יש לי בקשה אחת ממך, בבקשה, תבקש מהראש ישיבה לא לפטר אותי. אני צריכה את הכסף וזה, שרק ישאיר אותי לעבוד. אז הוא כבר הורס את הדברים, שמח, סוף סוף, אני זוכר לחזור לישיבה והנבל הזה, שעכשיו עשה את מה שעשה, סוף סוף הפרצוף האמיתי שלו יתגלה לכולם, שכבר עמד לצאת איתה לדרך, פתאום הוא נעצר, עשה חושבים, אמר לה, את יודעת מה? אין טעם שאני אחזור לעיר. תלחי את חזרה. בסדר, אני מוכן לך, אני נשאר פה. לא, מה, אני אגיד לכולם, תנקד שמך, אין טעם. תלחי. מה עלה לו בראש? אומר, תראה, עד עכשיו היה כמה חודשים חילול השם, שכחו מזה. עכשיו אני אחזור. יגידו שזה עשה עוול כזה, עוד פעם כמה חודשים יהיה צער על הקבש ברוך הוא. העדיף שאני אשאר פה ויסבול מאשר לצער את השם. הוא אומר, הוא כותב בעצמו, הרב חיסקי המדיני, שעד לאותו יום, הבנתו בגמרא הייתה גלילה מאוד. הוא לא היה מועד להיות שום רב ושום תלמיד חכם, כלום. באותו רגע, הוא הרגיש שהקב' הוא פתח לו את השכל, מאותו רגע, כל מה שהוא למד, מיד הוא הבין לעומק דברים שהוא לא יכל אפילו לחלום להבין. נפתח לו כל החיים. ‫על זה שהוא מכר על כבודו ‫למען השם. ‫תראו מה זה, רגע של הקרבה ‫שינה לו את כל ההיסטוריה שלו. ‫אין היום מי שלא יודע מי הוא. ‫צדי חמד, כל ישיבה מכובדת ‫יש לפרים שלו, זה קודש קודשים. ‫כל זה היה על זה שהוא היה מוכן ‫לקבל את הביזיון כדי לא לצייר את השם. ‫הרעדיר זה, זה לא סתם. ‫נחזור לעניין. ‫עכשיו לא עוד, אומרים לו אל תסתובבו. למה? רק לצדיקים יש זכות לראות שהרשאים עובדים מן העולם. אתם לא צדיקים, אין לכם את הפריביליגיה הזאת. אשתו הסתובבה, נהפכה לנציב מלח. עכשיו תגידו לי אתם, המלאכים לוקחים את לאות, ‫ופתאום הוא אומר להם, ‫תעשו טובה, תיקחו אותי עכשיו ‫למעלה להר, אני זקן. ‫אני לא אעמוד בזה. ‫פסדתי עכשיו את כל ממוני, ‫כל השנים של האוניברסיטה, ‫כל השנים שהייתי שופט, ‫כל השוחד שאכלתי, ‫הכול הלך לעזאזל. ‫כבר נמחקתי, כבר איבדתי הכול, ‫והחתמים שלי גם מתו. ‫נתקעתי פה עכשיו עם שתי בנות, ‫מי יודע איתן? אל תיקחו אותי לער אני לא אחזיק מעמד אני אמות בדרך קחו אותי לצוהר צוהר מצהר צוהר מה צוהר? צוהר זה ברשימה שהקשבר אחו תכנה לחסל היה למגזר דין מה? ‫איך זה יכול להיות? ‫מה, אברהם לא הצליח ‫בכל התכנונים שלו? ‫פתאום זה בא, אומר, ‫תשמעו, אני פסדתי קצת כסף, ‫הרבה כסף, אני גמור כבר נפשית. ‫תקחו אותי לצוהר. ‫מה היו עוד צריכים ‫המלאכים להגיד לו? ‫מה הצוהר? ‫צוהר, אנחנו הולכים גם ‫להחריף את העיר הזאת, מה? ‫פתאום המלאכים שואלים ‫את הכנסת ברוך ה' שהם מסכים. ‫בסדר, תעזבו את צוהר. ‫יש כאן קצת חושייה, מי ירגיש, ‫קושייה רצינית אפילו. ‫בואו נראה מי פיקח פה. ‫משהו פה לא מסתדר. ‫אנחנו שומעים זרה. ‫אני אענה לך על זה, ‫ואז אני אשאל את הקושייה שוב. ‫הרעה מתפלל ולא נענה, ‫וזה נענה. ‫זו לא כל כך קושייה, ‫אומרים המפרשים, ‫שמי שהלב שלו שבור לרסיסים ‫ובוכל, הקב' הוא, מעומק הלב, ‫הכוח של התפילה שלו יותר אפילו ‫מתפילה של מישהו אחר צדיק, ‫שזה לא בלב שבור. ‫לער נשבר ונתקה, ‫לוקים לו תפזה. אז הוא עכשיו גמור, נגמרו לו החיים, הכל הלך, כל מה שהוא עשה והשקיע, הכל ירד לתמיון, נשאר אומלס, בלי כלום, ואיבד את חתניו, איבד את כל כספו, איבד את התואר שלו, ועכשיו הוא גמור. מה, כבר הצלתם אותי כבר. בגלל שהוא היה בכזה מצב, ה' מסכים כבד תפילתו. ‫אבל משהו פה בסיפור לא מסתדר. ‫מי יודע מה? ‫-על אשתו. ‫על אשתו הוא לא הספיק להתפלל, ‫אשתו בבן הפכה למנח. ‫זה גזרה של גזרה ורק קהילה? ‫-לא. ‫אני אתן לכם רמז. ‫אני אתן לכם רמז, עמון ומואב. ‫מי הבין את הרמז? יפה יפה חזק, הנה יש לנו פה אדם מבריק, ברוך השם, שריכה ‫אבל אומרים לך, חזל, ‫שאיך התחיל עמון ומואב? ‫החילות ובנותיו חשבו ‫שמתו כל העולם, ‫שהשם מחק את כל העולם, ‫והם השלושה היחידים שנשארו. ‫לכן הם אמרו, ‫נשקה תבינו יין כדי שנתעבר ממנו, ‫אם לא, העולם יגיע לקיצור. ‫אם הם עברו לצוהר ‫ושמה נשארה כל העיר, ‫מה, איך נחרב העולם? ‫קושייה חזקה על חזה, לא? ‫מי התארץ? ‫-מערה. ‫לא הייתה צוהר, הייתה מערה. ‫אמר, קחו אותי לעיר צוהר, מצהר. ‫אפילו תגיד מערה, ‫אז מערה כנראה הייתה שם ‫בקרבת מקום. ‫התשובה, רבותיי, כעבור שנה ‫השם מכה גם את העיר הזאת צוהר. ‫יפה מאוד. ‫זה מה שאומרים, ‫אין דומה 51 ו-52. ‫51 ו-52. ‫אה, ואפשר להגיד עד משהו, ‫שבבנות של צהר ‫זה בטח יכול להיות להתחתן עם האבא. ‫איך אומרים? ‫-סבוב. ‫-Don't push your luck. ‫קיצור, רבותיי, ‫אז באמת בהתחלה... ‫הם ניצלו שם והכול היה בסדר, ‫לא היה לחץ. ‫אבל אחרי שהם ראו ‫שגם העיר הזאת נמחקה... ‫עכשיו, למה היו נמחקה אז? ‫כי הם שנה אחרי הוקמו, אחרי סדום. ‫אז האבונות שלהם ‫הן בנות 51 שנה, ‫אבל לא בנות 52 שנה. ‫אבל כשהגיע שנת ה-52, ‫שהם אחת גם אותן. ‫זאת אומרת, בעצם מה שקורה פה, ‫זה שהם לא באמת ניצלו. ‫דרך אגב, אתם יודעים שהקשבור ‫שלח את יונה לננבה. ‫איפה זה ננבה, מי יודע? ‫ליד סוריה. ‫סוריה, טורקיה, ‫באזור הזה, איפה שהקורדים. ‫ננבה. היה להם מלך. ‫-או, צמאו. ‫לפי המדרש זה פרעה. ‫אני עכשיו מדבר רק על הפשט. ‫היה להם מלך, בא לשם הנביא, ‫הוא לא רצה לבוא. ‫למה הוא לא רצה לבוא? ‫הוא ידע, הגויים אין להם יצררה גדול. ‫אם עכשיו ימירו שנביא יהודי ‫הגיע עד לשם, ‫אחרי ימים ולילות שהוא הלך, ‫השם שלח אותי להגיד לכם ‫תוך 40 יום כולכם תמותו פה, ‫ברור לו היה כבר שהם יזדעזעו ‫ויעשו תשובה. ‫-כתרוג על ישראל. ‫וזה יהיה כתרוג על עם ישראל. זה כתרוג. זה ראיתי פעם פשוט, למה משה עיקר בסלע ולא דיבר אליו? אם הוא היה מדבר לסלע והסלע מוציא מים, הסתן היה עושה מזה מתעמים נגד עם ישראל לאורך כל הדורות. סלע מדברים אליו, עושה את רצון השם. ואתם מדברים אליכם 3,300 שנה ועושים הכל הפוך. אבל שמרביצים לך, גם אנחנו עם מכות. ‫הנה, אחרי השביעי באוקטובר, ‫הרבה מוכנים עכשיו לשמוע תורה פתאום. ‫מה היה החלט של משה? ‫מה היה החלט של משה? ‫שהוא לא עשה את מה שאשים אמרנו. ‫גם שלמה המלך, שלמה המלך היה לו ‫חשבון להחזיר את כל העולם בתשובה. ‫לכן הוא הלך להתחתן עם אלף נסיכות ‫כדי שהתורה תתפשט בכל העולם. ‫אם היה פייסבוק בזמנו של שלמה המלך, ‫הוא לא היה צריך. ‫היה משקיע איזה מיליון שקל, ‫היה לו כסף, והיה אומר להם, ‫תפרסמו סרטונים שלי בכל המדינות, ‫שתראו מי זה האיש החכם בעולם, ‫ייתן לזה שעתיים דרשה, ‫הגויים יתעלפו. ‫כולם ירצו כבר להיות יהודים, ‫אבל אז לא היה. ‫אז איך עכשיו נפיץ תורה, ‫נעביר אותם לקורס? ‫הלמדו מה זה יהדות, אל-אחד וכו', ‫שלושה עשר העיקרים, ‫ויחזירו אותם למדינת שלהם לאט לאט. ‫התורות התפשל כל העולם ‫והוא הצליח במשימתו. ‫בזמנו האנשים העדירו איתם ישראל ‫לכל העולם. ‫ולמה הוא נהנש? ‫כתוב, כשנשותיו איתו את ליבו. ‫שלמה המלך, ‫המשפט האחרון עליו בעולם ‫והיה השרה בעיני השם. ‫מושה יותר גדולה מזאת. ‫בן אדם שבנה את בית המקדש, ‫עשה כל כך הרבה טוב, ‫הביא לנו שלושה ספרים ‫קדושים ברוח הקודש, ‫רצה להחזיר את כל העולם בתשובה ‫שיפסיקו עבודת האלילים. ‫מה בסוף כתוב עליו? ‫היה עזרה בעיני השם. ‫למה הוא נהנש? ‫הוא רצה להחזיר בתשובה. ‫כי השם אמר, ‫לא להפסד הרבה נשים. זהו. ‫אלא לא להרבות סוסים. אבל דוד המלך עשה הפוך, הוא אמר, אני לא אכתל לך, בשביל זה... כדי שהדבר השם יהיה שלגנת. בקיצור, רבותיי, יוצא לנו מכל זה שכל מה שהחבר'ה עושה, הוא עושה הכל מידה כנגד מידה, ולכן היה צריך לקחת את המצרים ‫איפה שיש מים, ‫כדי שהים ייסגר עליהם. ‫אבל דבר אחד אני עוד לא הבנתי. ‫הרי המצרים שנו מאוד את היהודים. ‫ברגע שהיהודים ‫התפשטו בכל מצרים, ‫המצרים נכנסו לפחד. ‫כל עוד היהודים היו בארץ גושן, ‫הם לא מיימים עלינו. ‫הם בגטו משל עצמם. ‫פתאום היהודים, ‫כתוב, מלא ארץ אותם. ‫פתאום המצרי יוצא מהבית, חסיד פה, חסיד שם, בליטאי פה, תימני פה, ספרדי פה, פרסי שם. מה, מי אתה? יוסף. מי אתה? יצחק. מי אתה? אברהם. מה אתם עושים פה? מה זה, איך הגעתם לפה כולם? כחולים פה את כל הנדלגה, אין להם הרבה כסף, הם היו בארץ גושם, יוסף טיפל בהם, הכל היה טוב. לא טוב להם פתאום להיות בבני ברק או במאה שערים או בירושלים, פתאום רוצים לעבוד בתל אביב, ‫מצאים לעבור לכל מיני ערים, ‫והגויים השתגעו. ‫אז הגויים אמרו, ‫שמע, יש בתוכנו עם זר ‫שמתפזר בתוכנו כמו סרטן. ‫אם לא נטפל בבעליה עכשיו, ‫דור רבה, הם יוכלו אותנו. ‫יעשו בריטימה מבחוץ. ‫זה בדיוק המצב שלנו היום. ‫יש בתוכנו שני מיליון אויבים ‫עם תעודת זהות כחולה, ‫וזה ברור שהם יום-יום משתפים ‫פעולה עם אויבינו מבחוץ, ‫וזה ברור שהתוכנית האמיתית שלהם ‫זה יום אחד הם מבפנים ‫והם מבחוץ לשחוט את כולנו. ‫זה ברור הרי. ‫צריך להיות סופר מטומטם ‫כדי לא להבין את זה. ‫אפשר לדעת אבל רק משם או לא? ‫מי ערב רב? ‫ערב רב זה מתוך היהודים, ‫לא מתוך הערבים. ‫הערבים זה עם שמורב ‫עם עמלק בתוכו, ‫ככה אומר הגאון, ‫שזה יהיה עם שמורב מארבע עמים, ‫חלק מהם זה עמלק, ‫עכשיו אתה גם מבין ‫את האכזריות שלהם. ‫אבל עזוב אותם רגע. ‫אמרתי, אני תמיד אומר ‫שהערבים והרוצחים והחמאס ‫הם קבלנים של השמאלנים. ‫שמאלנים מפעילים אותם. ‫אם לא השמאלנים, לא היה ערבים, ‫והם לא עושים שום דבר, ‫אף אחד מהם לא ידע אנגלית אפילו. ‫כל מה שהם יודעים ולמדו, ‫זה הכול פה בבתי כאלה, ‫בהטבות שהם קיבלו, ‫אוניברסיטה פתוחה בחינם, ‫תוארים על חשבוננו, אוכל טוב, ‫כל מיני דברים שהם קיבלו, ‫מהבגץ הארור הזה, ‫והנה אנחנו נמצאים, ‫בוגדים מתוכנו, אכלו אותנו. ‫מארסייך ומכרווייך, ממך יצא. ‫אבל הרב גדול בגדול, ‫מה שם הטבע שרוצה גם ‫אצל הבני הבליילה השמאליים... ‫נכון, ביל הזה הם בשוק. ‫מה אתה חושב אם חס וחלילה ‫היו שוחטים 1,400 חרדים ‫באחד השכונות בבני ברק ‫או במקומות של חרדים, ‫אתה חושב שהתגובה לכך בעם ‫הייתה כל כך קיצונית וכל כך כואבת? ‫תוך שבועיים אף אחד לא זוכר את זה, ‫שיהיה לך ברור. ‫יש לך פה חצי אנשים ‫שרגע לפני הטבח קראו למוות לחרדים ‫באולפני טלוויזיה בשידור ישיר ‫כל יום כל שעה, ‫ואף אחד לא הזדעזע מזה. וכשזה היה קורה הם היו שמחים מאוד. אמרו לזרוק אותם במריצה למסבלה, לא אמרו. שרים בממשלה ככה דיברו. אז מה היה קורה? אמרו, הם קיבלתם מה שמגיע לכם. עכשיו שמחמד ליבם, השמאל הקיצוני, חטף את המכה, הם הבינו שהאשליה שלהם התנפצה. שם הם ממש במשבר. הם שונאים את החרדים ועכשיו הם גם שונאים את הערבים. לא נשאר להם ידידים. ‫נשארו כירח מפה ומשם. ‫זה משבר תרבותי רציני מאוד. ‫היה להם חשבונות ‫להקים פה עם יחד איתם, ‫לחיות בשלווה, לחתן איתם. ‫הכול התנפץ להם בפנים. ‫אז עכשיו אני דבר אחד לא מבין. ‫היהודים כפשו את כל מצרים, ‫כל פינה רואים אותם. ‫המצרים עכשיו עושים ועדה ‫איך להגן על עתידנו. ‫מה הקב' הוא כועס עליהם? ‫זה הדבר המתבקש על פי השכל. ‫אם אני מלך... ‫והעם של פתחתי לו את הדלת ‫לפני כך וכך שנים, לפני 210 שנים, ‫התרבה למיליונים ‫וגר בכל רחוב אצלי ברדינה, ‫והוא שונה ממני וסולד ממני ‫ולא רוצה לבוא עם אנשי במגע ‫וקונה את כל הנדלן, ‫וודאי שאני צריך לראות. ‫הנה, פה הסינים החליטו להתחיל לקנות, ‫עסקים אסטרטגיים במדינת ישראל. ‫קנו תנובה, רצו לקנות נמלים. ‫מי הציל אותנו מהם? טראמפ. ‫ביבי השוטה כל כך התלהב, ‫תכנן לסיני, בואו, בואו, תקנו. ‫כסף נכנס למדינת, מטומטם. ‫מי אלה הסינים? ‫אלו אויבים הכי גדולים שלנו, ‫מי אלה הסינים? ‫אלה מתומכים באיראן, ‫הם תומכים במחבלים, ‫הם תומכים בכולם. ‫הסינים, אכפת להם מאיתנו? ‫איך אכפת להם? העולם הערבי ‫זה שני מיליארד צרכנים. ‫סינים רוצים רק למכור ולהתפרנה, ‫זה כל מה שמעניין אותם. ‫הם לא מאמינים, לא בדעת, ‫הם כולם קומוניסטים כמעט. ‫מה אכפת להם היהודים? ‫נו, אז היהודים חכמים, ‫הם מעריצים את החוכמה של היהודים, ‫אבל היהודים כמה כבר קונים? ‫15 מיליון קליינטים. ‫אלה כמעט שני מיליארד. ‫אנחנו חייבים להיות בצד שלהם ‫כי הם מביאים פרנסה. ‫צריכים להכיל שני מיליארד סינים. ‫מי יאכיל אותנו? ישראלים? ‫באליבאבה איך קוראים לאתר שלהם? ‫אלי אקספרס, איך קוראים לזה? ‫כמה כבר ישראלים מזמינים? ‫לעומת כל הערבים והתורקים ‫והפרסים וכל אלה? ‫הם מחמסים ביזני, ‫זה מה שמעניין אותם. ‫והוא לא ראה את זה. ‫אנשים לא חכמים לראות את הנולד. ‫כתוב, איזה הוא החכם ‫הרואה את הנולד. ‫אם אני ראש ממשלה, ‫אני לא נותן להם בחיים לקנות שום עסק. ‫לא לסעודים ולא לסינים ‫ואפילו לא לעודים. ‫העודים כרגע ‫המדינה הכי ידידותית לישראל בעולם. ‫העודים. למה? ‫יש להם אינטרס איתנו, א', ‫ובעת הם שונאים את המוסלמים ‫יותר מאיתנו. ‫כל הזמן יש להם מלחמה, פקיסטנים, ‫רוצחים אחד את השני, אינדוס וזה. ‫הם מבינים אם יש להם עסק, ‫גם שלהם טרוריסט, הכול. ‫הם מבינים מה אנחנו עוברים, ‫והם יודעים, הם עוברים את אותו דבר. ‫אבל עכשיו, מה יקרה מחר? ‫יתפכו עלינו האודים, מה? ‫אתה יכול לדעת מה יהיה ‫עוד 20-50 שנה? ‫אם האודים עכשיו יקנו פה נמלים ‫והכול, יקנו חברות הייטק, ‫ייכנסו בחברת חשמל, ‫יקימו חברת חשמל של עצמם, ‫כל המדינה תהיה בידם, ‫בלחיצת כף סורש, ביטוחת המדינה. ‫מה זה צחוק? ‫אז לכן המצרים שהחליטו, ‫אבא ונדחקמה לו, ‫אני מאה אחוז מסכים איתם. ‫זה שאני בצד של היהודים כרגע, ‫וודאי, אינטרס שלי יש, ‫לא יעשו לנו. ‫אבל מה קשב אחורה צומן? ‫כל מלך נורמלי ועם נורמלי ‫שרואה שעם נכנס ‫והתפרש שם כמו מחלה בתוך הגוף, ‫צריכים לווייר את הרע מקרבהם. ‫זה שהם רצו לנקוט צעדים ‫כדי להגן על שלומם ועל עתידם, ‫אני לא מאמין ‫שזה מה שהטענה נגדם. שתי טענות יש נגדם. אחד, שכחתם בזכות מי אתם חיים, הרי בלעדיהם הייתם כולכם מתים ברעב כבר. אז כבר אתם מתים, הם החזירו אתכם לחיים. אז קודם כל אין לכם שום טענה. זה אחד. ושתיים, אוקיי, אתה טוען שהם סכנה, תחזיר אותם לגושם, תן להם שנה זמן, תמכרו את כל הנכסים שלכם במצרים, תחזרו למקום שנתנו לכם מההתחלה. נדמה הסיפור. ‫למה צריך להרוג אותה ‫או צריך לזרוק להם ילדים לים? ‫על זה הייתה הטענה. ‫אבל אני דבר אחד עדיין לא מבין. ‫אם השם אמר לאברהם ‫שאנחנו נהיה גר בארץ שלא עולנו ‫ויענו אותנו 400 שנה וכולי, ‫ובסוף נצא ברכוש כבד. ‫מה הטענה נגד המצרים? ‫זו הייתה הגזרה כבר ‫שקראש המחוק גזר אותה ‫ולא הייתה דרך אחרת. ‫ברגע שהוא ביסר אותה לאברהם, ‫זאת אומרת, זהו, ‫זה כבר לא יכול שיהיה משהו אחר. ‫אז מה הטענה על המצרים? ‫הם עשו את רצון השם, מה? ‫חובה על ידי חייו. ‫-לא, היינו מעבר. ‫חובה על ידי חייו. ‫תשמעו, תשמעו טוב. ‫שיש גזרה שעם א' ‫השתאבד לעם ב', ‫עם ב' ישאבד את עם א'. ‫יש כזו גזרה, אבל לא כתוב ‫איזה אנשים מעם בית ‫יבואו וירביצו ויענסו ‫וישברו את הראש ‫וירביצו מכות וירצחו. ‫זה לא כתוב. ‫מי אמר לך לבוא ולהתגייס, ‫להיות חייל אס-אס? ‫יש גזרה שהיהודים ימותו ‫בגרמניה ובפולין, ‫הייתה כזו גזרה, לצערנו הרב. ‫מי אמר לך להתנדב לעבוד ‫במחנות השמדה? ‫שמישהו אחר יעשה. תור אמר על הצפרדאים. הרי נאמר שצפרדאים ימלאו כבר את התמורים וכל פינה ופינה. זה פסוק בתורה. לכן לא הייתה להם ברירה אחרת. הצפרדאים היו חייבים לקפוץ לתוך האש. אומרים שחנניה ומשהאל ואזריה למדו קלווח אומר לצפרדאים. מה הצפרדאים? שאף אחד לא הכריח אותם להיכנס לתמורים, הם קפצו ראש לתוך האש כדי לעשות את רצון ה' ‫הנניה מישאל ואזריה שהם יכולים ‫לבחור לעשות או לא לעשות, ‫ובחרו לעשות, מגיע להם שכר גדול, ‫כיוון של שם. ‫אבל מקשים על זה, אומרים, ‫מה זאת אומרת לצפרדים? ‫הקהיל שלנו כבר כתב בתואר ‫שהצפרדים חייבים להיכנס לתנורים. ‫אלא הוא לא אמר איזה צפרדים ‫יקנסו לתנורים. ‫כל צפרדה הייתה יכולה להגיד, ‫אני רק נולדתי, ‫אתה כבר זקן, קפוץ לתנור. ‫לא, חבל, אני צעיר, יארגו אותי. ‫אתה בן שמונים, אני בן עשרים. ‫כנס, אתה... ‫-שם כולם מאוד צעירים. ‫רב ומקות מיקפוץ לתנורים. ‫הבנתם? לכן לומדים מהם ‫קל וחומר. ‫כי אף אחד לא אמרו לה, ‫את חייבת להיכנס לתנור. ‫היא הייתה נכנסת בחדר שינה. ‫השנייה הייתה נכנסת ‫על הסוסים שלהן. ‫כל אחד היה במקום אחר. ‫למה אתה לא הולך לתנור? ‫מישהו אמר שאני צריכה ‫להיכנס לתנור? ‫יש מספיק צדיקים שיקפצו לתנור. ‫נכון או לא? ‫ככה היה פה בארץ, ‫אני לא יודע איך זה היום, ‫אבל כשאני הייתי חי פה, ‫היו כל כך הרבה מתנדבים לקרבי ‫שלא היו צריכים לקפות על אף אחד ‫להיות קרבי. ‫כשהם היו באים, אני רק קרבי. ‫לא יודע איך זה היום. ‫אני מדבר לפני המלחמה עכשיו. ‫חיילים שלפני שנה, נגיד, התגייסו. ‫היה ביקוש גדול בקרבי להיות ‫או שכולם רצו כמה או פחות ‫להסתכן ולהיה חיים קלים? ‫היה ביקוש. ‫-היה ביקוש? ‫אז בואו, חשמי, הנה. ‫ברגע שיש כל כך הרבה ‫מתנדבים לקרבי, ‫מה צריכים לקפות על אלה שלא רוצים? ‫דרך אגב, זה אותו דבר עם החרדים. ‫הם כל הזמן צועקים, ‫חרדים, תתגייסו, מה תתגייסו? ‫יש לכם יותר מדי חיילים. ‫עזבו על המלחמה, ‫זה לא יופי המלחמה. ‫כי צצתם את הצבא, ‫הורדתם את כמות החיילים, ‫אתם לא צריכים אותם. ‫יש לכם מלא חיילים אחרים ‫ששחררתם. ‫מה עכשיו, חרדים ייכנסו לצבא, ‫מה יעשו? ‫דרך אגב, אם אני הייתי גדול הדור, ‫הייתי אומר, חרדים, כולם להתגייס. ‫כולם. בתוך הבסיסים, בתוך הפלוגות, כל היום דברי תורה, סמינרים, הוכחות, קריאת תהילים. תראו מה המלחמה הזאת עשתה לחיילים. אלפי חיילים שומרים שהבנת עכשיו. שלא, אפילו לא שקלו את זה לפני השביעי באוקטובר. כמה סרטונים קיבלתי, כמה אנשים שזכיתי אני לעצמי להחזיר בתשובה, כמה הם החזירו במלחמה הזאת. קיבוצניקים עם ציציות. ‫אם עכשיו היינו שנה בצבא, ‫לא שלושה חודשים, ‫ולא בתוך מלחמה, קשה בתוך מלחמה, ‫יש סכנה, הראש קצת מאורפל, ‫בתוך בסיס, יש לך זמן, ‫גמרת את העינונים, חמש, שש בעינונים, ‫יש לך זמן עוד שתים עשרה לילה. ‫חבר'ה, בואו נראה איזה סרט, ‫תאכלי את החיים. ‫חיים אחר המוות. ‫העימות בין הרב לקומר. ‫כך יהיו הסביר. ‫תשמע, תראה איזה מעניין. ‫אתה יודע מה היה קורה פה? ‫כל הצבא היה הופך כמעט לחרדין. ‫מציעים אותך מחוץ לחוק. ‫מה איתה, בגץ? ‫-שמע, שמע, אני אסביר לך ‫מה הולך פה במדינה הזאת. ‫לא יודע אם אתה יודע את זה. ‫אני אגיד לכם משהו בינינו ‫לפני שיוסיאן יבוא. ‫שהוא לא ישמע. ‫יוסיאן עכשיו, הוא מברר דברים של טעם, ‫הוא מכיר מזה איראן, ‫הוא מכיר מזה הערבים, ‫ברוך השם מבין עניין. ‫הוא לא טמבל ולא נאיבי, ‫הוא מבין אם יש לנו עסק, ‫הכול נחמד ויפה. ‫אבל דבר אחד הוא לא יודע, ‫הוא לא יודע מי אלה הציונים ‫שונא השם שמנהלים את המדינה. ‫עוד הוא לא יודע מי הם. ‫אתם יודעים מה הם עושים לאחד ‫שעולה להם על הצבים? באים, דופקים לו, אני אומר לכם את זה בדוק מנושא, מניסיון, מניסיון של אחרים, מניסיון שלי, שתדעו איך זה עובד. אתה עכשיו מחכים, נגיד שאתה בבית ויש לך איזו טיסה חשובה או משהו, ביום של הטיסה, באים לך איזה שלושה בריונים לבית, שלום, זוז, רגע בבקשה, יש לנו צו משופטת, איפה הטלפון שלך? איפה המחשב שלך? איפה זה? איפה הדברים? איפה הכל? זוז, נעלו להפריע. הופכים לך את כל הבית, לוקחים לך את כל הדברים הפרטיים שלך, בוא איתנו לתחנה ללאב, חקירות. קודם כל, כשאתה מגיע, כמובן, תייחסים אליך כמו לכלב, מחזיקים אותך שם שעות, לא עונים לך, אתה מדבר, הולך לידך, כאילו אתה לא קיים בכלל, ‫או לוקח לך את הטלפון, אומר, ‫אנחנו צריכים להוריד ‫את כל האינפורמציה. מה זאת אומרת? ‫תסתכלו במה שאתם צריכים, ‫תחזירו... לא, חייבים להוריד ‫הכול למחשבים שלנו. ‫זאת אומרת, כל טקסט שעשית, ‫כל תמונה שלך, של אשתך, ‫של הבנים שלך, של הבנות שלך, ‫אם אתה חילוני, יש לך חברות, ‫תמונות לא צנועות, הכול הם הורידים. ‫מה זה ישריח עכשיו למה שאתם רוצים? ‫קודם כול, נתפוס אותך בגרון. עכשיו יש לנו עליך את כל הסודות שלך, החשבונות בנקים שלך, כל פעולה שעשית בטלפון, הכל אצלנו כבר. ועכשיו הם מפעילים אותך משלת רחוק. שמענו שאמרת באיזה רעיון אתמול כך וכך, תדאג מאוד שלעולם לא תחזור על זה. כי אם אתה תמשיך בדרך הזאת, אנחנו נאלץ להפיץ עליך דברים. ככה הם עובדים. אתה לא יכול לעשות שום דבר. ‫לך עכשיו תיקח עורך דין פלילי ‫על חסרות אלפי דולרים. ‫השופטים שלהם, ‫כולם שונאים אותך, הרמימילה. ‫מה, עכשיו הוא יבוא ‫בפני שופט שמאלני, שמרץ? ‫אחד כזה יוצא פרס. ‫זה בשבילו לחם טרי ‫לארוחת בוקר. ‫הרי אין אנשים שהם שונאים יותר ‫מימנים, ומיוחד אם הם קרובים לדת. ‫והם מלבישים לכל מי שמפריע להם תיק. ‫וגם עד שאתה תוכיח יום אחד ‫שהתיק הזה מפוגרף, ‫גם אמרו לך על האנרגיה ‫ועל כל הכסף ועל החיים שלך. ‫ככה הם עושים. ‫יש איזה אחד, ‫אני הייתי בשבתון השבת, ‫מסכן, היה לו הרבה כסף, ‫גם נטפלו אליו. ‫הוא אומר לי, הוא אומר לי, ‫תשמע, כבוד הרב, זה כבר היה, ‫אני לא הייתי אומר לך סתם. ‫עשו כבר מה שעשו. ‫אני אומר לך, ‫כל מה שהם אמרו עליה, ‫הכול היה שקר. ‫אמרו לי, אתם עלבים כספים. ‫לא עלבנתי שום כספים. ‫שילמתי לערבים, ‫אז הערבים לא שילמו מהם. ‫זו בעיה שלי, ‫אני עבדתי בשיפוצים, בבנייה, בפיתוח. ‫הערבים עשו לי עבודה, שילמתי להם. ‫הם לא שילמו מהם על זה. ‫אני אשם? כן. ‫אתה שיתפת את הפעולה לרמות המדינה. ‫תנו אליו. ‫הקפיאו לה הכול, לקחו לה הכול, ‫גם את הבית רצו לקחת אותו, ‫לזרוק אותו לרחוב עם הילדים. ‫מזל שלא השופט אמר להם, ‫אני לא מבין, ‫מה אתם רוצים, שיגור ברחוב? ‫המשפט יודע שלושה חודשים ‫רק יתחיל. ‫מה אתם מציעים? ‫הקפאתם לו את כל הכסף. ‫מה אתם רוצים, שיגור במדרכה? ‫תשימו עיכול על הבית. ‫הבית כבר שלכם, ‫עד שנראה מה יתברר. ‫לא שלא ייקחו, ייקחו! ‫אבל לעת עתה שיוכל לפחות ‫לבוא למשפט אחרי מקרה אחד. ‫מדביקים לך, ונגמר הסיפור, ‫אתה לא יכול לצלם. ‫אבל הוא אמר לי דבר מעניין. ‫הוא אומר לי, ‫באו לי באמצע הלילה, ‫ילדים חרדים בבית, ‫סכנים, מתלמודי תורה, דיני נפש. ‫ככה, על הדלת. ‫שתיים בלילה. ‫פתחתי את הדלת! ‫צריכות. ‫פתחתי את הדלת, נכנסו, ‫הוא אומר לי, ‫שמע, הם באו כמו... ‫נאצים צמאי דם, ‫כאילו עכשיו באו לאיזה ראש של קיידה ‫או ראש הדאעש. ‫אבל איך שהילדים יצאו ‫ועמדו כולם ככה למעלה במעכה, ‫מבלו, ראו את הילדים הצדיקים, ‫שינו את כל הגישה. ‫אף על פי כן הפכו את כל הבית, ‫לקחו הכול. ‫הוא אומר, היה לי איזו צמצנת ‫מלאה בקש. ‫לא יודע כמה היה שם, ‫הוא אמר לי איזה 1,400 שקל, משהו. ‫לקחו את כל הכסף שם בבית, ‫כל מקום, במגירות, הכול לוקחים. ‫אמרו לו, אמר לחוקר, ‫זה כסף שהפרשתי למעשר, לצדקה. ‫הסתכל עליו, ‫החזיר את זה למגירה, הלך. ‫לא נגע. ‫אז אני לא רציתי לבאס אותו, ‫הוא חשב כאילו, ‫אה, גם לחוקר הזה היה קצת לב. ‫לא, לא, לא היה לו שום לב. ‫על המאסר לא הייתה גזירה, ‫הגזירה הייתה עליך. ‫מאסר כבר שח לזהברך. ‫לכן זהו לא נגע. ‫זה ככה, הכול נרשם בראש השנה. ‫הגזירה לא הייתה על זה שאמור ‫קבל את הצנצנת הזאת, ‫לכן לא נגעו בזה. הבנתם? אני טעם אחת, אתם יודעים, יש חוק, כשאתה בא מאמריקה לארץ, אסור להוציא מאמריקה יותר מ-10,000 דולר במזומן לבן אדם. ככה כתוב. אז כל פעם שאתה בא, אסור, אסור, אם אתה רוצה להביא יותר, אז צריכים מלא ניירות, סיפור, שם יש לו זמן לזה. אז אנשים דואגים להביא 9,500. ‫פעם אחת אני הייתי, אני ואשתי, ‫ושלושה ילדים, אחד גדול כבר, ‫היה על גיל 21. ‫אמרתי, טוב, פה יש מקום ‫ליותר מ-10,000. ‫כל בן אדם זה 10,000. ‫אם עכשיו אני צריך להביא כסף ‫לישיבה, לעברכים, ‫יש לי ישיבה בירושלים, ‫צריך להביא להם כסף. ‫לעברכים, לתפילים, למזוזות, ‫זה צריך להביא כסף. ‫אז היה לנו 15,000. ‫איך שאנחנו באים להיכנס ‫לשעבוד של המטוס? ‫יוצאים לשני חוקרים עם ככה תגים, ‫מכניסים אותך לדלת סדנית. ‫היהדים כבר עלו למטוס, ‫הקטן רץ, בואי נעה, תחזור. ‫הוציאים אותך בחוץ, ‫אני ולידי זה מחבל, חבל הערבי. ‫פותח, ועותקים לנו בכיסים, ‫פותח את הספרים. ‫אני אומר לבן שלי בעברית, ‫כמה כסף לך יש? ‫בגיל 21, סתם יש לו כסף בכיס, ‫אומר לי, שלוש מאות. ‫אני אומר לו, תשמע, ‫ביני לבמך לבד אין בעיה, ‫לא צריכה להיות בעיה, ‫אתה כבר מבוגר בפני עצמך. ‫פתאום האמריקאי הזה אמר לי, ‫כן, כן, תלמד את הבן, בעברית, ‫כן, כן, תלמד את הבן שלך לרמות. ‫שמים לך גם אחד שיודע עברית. ‫אני אומר לו, למה לרמות? ‫אנחנו חמישה אנשים, ‫מותר עשרת אלפים לבן אדם. ‫יש פה ככה חמישה אנשים. ‫מה, אם אבוא עכשיו עשרים איש ‫ועדיין אותו סכום, ‫יבוא מאה איש ואותו סכום? ‫כן! חוק מטומטם. ‫אבל אני אמרתי בלב שלי, ‫טוב, זה לא כסף שלי, ‫זה כסף שאנשים תרמו ‫לתלמוד תורה, לעברכים. ‫אם אשר רוצה לגעת בעברכים ‫את המשכורת החודשית, ‫אני לא מבין את החשבונות שלו, אבל אמרתי לעצמי, קשה לי להאמין שהשם יסכזר, היה מלא תורה, רציניים, יושבים כל היום, אף אחד אין לו סמארטפון, כולם בני תורה, כולם, איך אומרים, בדלות, יושבים ולומדים שנים? תאמינו לי, פתאום אשתי אמרה איזה משהו, ראה אמריקאית כזאת נחמדה, התהפך לו כל ההתנהגות. אומר לי, תשמע, רק בשביל אשתך אני לא אחרים לך את הכסף. ‫תם עלי את הניירות, ‫חזיר לנו את הכסף, ואלה. ‫מתוך המטוס אני רואה ‫איך מכניסים את המחבל לג'יפ, ‫עם המזוודות שלו מעצר, ‫אז זיקים על הידיים לקחו אותו. ‫אחר כך שאלתי, נו, ‫אם הוא היה לוקח את הכסף, ‫הוא אמר, אוי, צריך לתת משפטים ‫וללחם על זה ולהוכיח ‫ממי נתן לך את זה. ‫בקיצור, בסוף הם עושים הכול ‫כדי להחרים את זה. ‫אבל זה לא נגזר. אם היה נגזע, לא היה עושר שום דבר. מה שנגזע, חייב להיות. רבותיי, לסיכום. יש קטע מאוד מעניין בפרשה. משה נכנס לפאניקה. משה בפאניקה. למה משה נכנס לפאניקה? המצרים מתקרבים, עומדים, ‫המצרים עומדים להגיע ולתפוס אותם. ‫ופתאום מה קורה? ‫בני ישראל מתחילים לבכות ולצעוק. ‫הסתן בא לכבוש ברוך הוא אומר, ‫למה שתפסת להם נס? ‫למה שתפתח את הים? ‫הללו עובדי עבודה זרה, ‫הללו עובדי עבודה זרה וכו'. ‫משה צועק לכבוש ברוך הוא. ‫הכבוש ברוך הוא אומר לו, ‫מה תיצק אליי? ‫פלא פלאים. ‫אז זה מי ניצק? סבתא שלי? לליברמן, למי אני אצעק? לביבי? לרמטכל? לגנץ? למי אני אצעק? אני צועק אליך, יהודי קשר, למי צועק? אתם יודעים, יש משנה במסכת כלים. יש פה איזה מפיאות קצת חם פה מאוד. יש פה איזה מפיא, פישו. אתם אוהבים פה את התנורים בארץ, כולם בחימומים. זכו למצוות. בקיצור, ‫בקיצור, רבותיי, ‫יש משנה ומסכת כלים. ‫כל דבר שיש במים קשר, ‫טהור, סליחה, טהור, ‫חוץ מכל לבים. ‫מה זאת אומרת טהור? ‫לא טהור לאכילה. ‫לא קשר לאכילה. ‫תאור הכוונה שאם תשתמש ‫בגוף שלו, בעצמות, באור, ‫לעשות כלים, אינם מקבלים תאומה. ‫אז המשנה אומרת, ‫אבל אם הרווחת בזה איזו חוט ‫או משהו מהארץ, ‫ממה שגדל בארץ, חוטי פשטן, ‫משהו, לא יודע מה, ‫משהו שכן מקבל תאומה, ‫הרווחת בזה משהו קטן, ‫הכלי, אפילו שהוא מהים, ‫הוא כבר כן מקבל תאומה, ‫אפילו שזה מיעוט. ‫שואלים למה כלב ים ‫הוא יוצא דופן מכל מה שבים, ‫כל מה שגדל בים. ‫התשובה, אומרים חז'אל, ‫כיוון שהוא בורח ליבשה, ‫שמתקיפים, לאן הוא בורח? ‫עולה ליבשה, בורח. ‫עכשיו, אתם יודעים מים, ‫אין מים אלא תורה, כן? עכשיו בן אדם נמצא בתוך הישיבה, יש מלחמה, סוגרת הגמרא, רץ להילחם. כולם מתפעלים, איזה חרדי, כל הכבוד. הרבו כמותו בישראל. תראי, נהלך לעזה, התנדב. אבל בתורה כתוב, גדול תלמו תורה יותר מהצלת נפשות. יותר מהצלת נפשות. עכשיו, יגידו לך, אתה יכול להיות בבית חולים, להתנדב, כל יום תציל חמישים איש ממוות. או תישב 12 שעות, תעמול בגמרה כל היום. מה השם העדיף? מה בני אדם כמונו, בורים ועמי ארצות? מה אנחנו מבינים? להציל חיים. נכון? ‫שני האנשים יושבים בישיבה, ‫אחד עם הפנים לנער, ‫השני עם הפנים לישיבה. ‫רואים עכשיו מישהו טובע בנער. ‫זה שרואה שהוא טובע, ‫מה הוא חייב לעשות? ‫סגור את הספר ולרוץ, לקפוץ למים ‫ולהציל את חייו. ‫אחרי שהוא הציל את חייו ‫הוא מרגיש נפלא. ‫ידע שנענש משמיים. יצא סחרו בהפסדו פיקוח נפש מאה אחוז פיקוח נפש חייב היה להציל פיקוח נפש דוחה שבת דוחה הכל אבל אם גלגלו לך לבטל תורה כדי להציל חיים של מישהו או לקחת איזה אישה בהיריון לבית חולים שחמש שעות לבזבז ‫במקום חמש שעות של לימוד תורה, ‫אתה ידע שהתורה שלך ‫לא כל כך רצויה בעיני בורא עולם. ‫כי יש לבורא עולם ‫הרבה שלוחים למקום. ‫כבר היה מישהו אחר לוקח. ‫עצם זה שזה יתגלגל לידיך, ‫כשאנחנו אומר לך, ‫תורה שלך היא לא נקייה מספיק בשבילי. ‫כך, סגור את הספר. ‫למה? ידוע שיש שני סוגי איסורים. ‫איסורים, ביהוד. ‫איסורים של אבונות, ‫ואיסורים של אהבה. ‫איסורים של אבונות, ‫כתוב, אין איסורים בלא אבון. ‫וכל האבונות, כל האיסורים ‫זה מידע כנגד מידע. ‫מה זה איסורים של אהבה? ‫עכשיו, בן אדם יש לו כאבי גב מוות. ‫כל שיקם מהכיסא הולך מקופף, ‫וואו, איזה כאבים. ‫איך עכשיו ידע אם הכאבים האלה ‫זה אבון, איזה אבון שהוא עשה ‫והוא נהנש עליו? ‫או שהשם רוצה לערבות ‫את שכרו בעולם הבא ‫ומביא לו איסורים של אהבה. ‫מה הקריטריון כדי לדעת? ‫אם האיסורים שעכשיו באו עליו ‫גורמים לו לבטל תורה או מצוות, ‫זה איסורים של אבונות. ‫אם הוא יכול, למרות האיסורים, ‫ללמוד כרגיל ולקיים מצוות, ‫זה איסורים של אהבה. כאב גב עכשיו, אתה עדיין בא לישיבה, יושב, לומד גמרא כל היום, בסדר, כואב לך הגב. יכול להיות שזה ייסורים של העבר, כי זה לא מבטל אותך מתורה. אבל עכשיו פתאום קיבלת טלפון מהבנק, תבוא מהר, קפץ שק, איך קפץ? הפקדתי כסף. תבוא מהר וסוגרים לך את החשבון, מקפיאים לך הכל, תגיע מיד. סוגרת גמרא, רץ, נוצח, הלך לך שעתיים, זה ייסורים של עבונות, לא של העבר. ‫הקדוש ברוך הוא לא מביא לך איסורים ‫שעל ידיהם תבטל תורה או מצוות. ‫זה נגד רצונו. ‫הוא לא מעוניין בזה. ‫אם כבר מביא לך את האיסורים, ‫מביא לך אותם במציאות ‫שזה לא יגרום לך לרדת רוחנית. ‫זה הכלל. ‫אם אתה יושב עם הפנים לנער ‫ואתה רואה מישהו טובח, ‫ועכשיו אתה רץ ומציל אותו ‫ובסבסת עכשיו שעה לימוד, ‫כמה זה שעה לימוד? ‫60 אלף מצוות. ‫איזה מצווה הצלת? מצווה אחת. ‫עשית מצווה אחת, הפסלת 60 אלף. ‫יצא זכרך באפסתך, ‫והיית חייב לעשות את זה. ‫אומרים חזל, ‫הכלב בורח ליבשה. ‫מאיפה שהבן אדם בורח בשעת צרה, ‫יודעים מיהו. ‫יש לך עכשיו צרה בחיים? ‫לאן אתה בורח? אם אתה בורח לסמים, לכדורי הרגע, ללעשן גרס, לאני יודע מה לרוץ בפארק להוציא עצבים, לאיזה חוקר עטה להרביץ לאיזה חתיכת סמרטוט כל היום ולצרוח, או לשמוע מוזיקה של איזה גוי או גויה, אז אתה תמה. בזמן צהרה ברחת לדברים של עבירות. אבל אם אתה עדיין מראש המים ויש לך עכשיו צרה, ואתה רץ לתורה, לתהילים, לתפילה, לאיזה צדיק גדול, נשמוע בעצתו, אז אתה בורח למקום חיובי. אז מאיפה שאתה בורח בשעה צרה, זה מעיד עליך למפריע איזה בן אדם אתה. הכלב ים הזה, הוא נמצא בתוך המים. בזמן צרה, לאן הוא בורח? ליבשה, בורח מהישיבה. ‫מה אתה בורח מישיבתך ‫גם תוך המים אין מים אלא תורה? ‫מה אתה עכשיו בורח לרב השעה? ‫זה מה שאמרו הדגים לשואל, ‫במשל עם רבי עקיבא. ‫רצונכם. ‫הדגים זורקים רשתות לים ‫והדגים בלאחת מתמרנים. ‫פתאום בא להם השואל הערמומי ‫על שפת הנהר, ‫אולי תבואו, תגועו איתי, ‫אני אשמור עליכם פה. אתה שאומרים עליך שאתה רמומי וחכם אין לך אלא טיפש מה במקום שאנחנו מתמצאים ויודעים לשחות ולתמרן אנחנו רועדים מעלה לאבא שב עדיין נמות מי אמר את זה רבי עקיבא אמר את המשל הזה למי למי פאקוס ‫פאפוס, בא פאפוס, ‫הוא אומר לו, רבי עקיבא, תגיד, ‫אתה לא כוחה ללמד תורה? ‫לא שמעת ראש הממשלה ‫ממפלגת שינוי שונא תורה? ‫למה אתה מתגרה בהם? ‫תלמד בשקט! ‫מה אתה עכשיו רוצה ללמד ‫ולהתפלל ביום כיפור ‫במרכז תל אביב ברחוב? ‫להתגרות בשונא השם? אתה לא רואה שהם מכניס להם עוד יותר שנאה יש דתיים שככה מדברים גם פרפוס היה דתי פרפוס הוא היה דתי אז רבי עקיבא אמר לו הרומאים הרגזרו שאסור למה תורה ‫אז רבי עקיבא נתן לו ‫את המשל הזה על הדגים. ‫אנחנו עכשיו לומדים תורה ‫ולומדים תורה וחיינו בסכנה. ‫אתה מציע גם את מה שמציל אותנו, ‫הדבר היחיד שיכול להציל את חיינו, ‫נפסיד גם אותו? ‫זה כמו אדם שנותן צדקות ‫ויורדת לו הפרנסה. ‫מה הדבר הראשון שעושה? ‫מתקשר לישיבה, ‫אז כבוד הרע, מכילה, ‫אני צריך לבטל את ההוראת קבע. ‫מה ההוראת קבע שלך? 52 שח. ‫זה אתה צריך לבטל? כן? ‫מצב דחוק, אני עושה קיצוצים. ‫היי, תבטל אחד מהשתי טמבלוויזיות שלך, ‫תקנה פחות נעליים במקום כל שבוע, ‫תקנה כל שבועיים. ‫תבטל את כל הטיולים המטופשים שלך. ‫תבטל כל מיני דברים ‫שאתה סתם קונה ובסוף לא משתמש? ‫לא. ‫דבר ראשון, נקצץ בצדקות. ‫אז נותנים למשל יפה, ‫אחד יש לו עגלה מלאה במשקל, ‫מזוודות, דברים, עם סוס, ‫והוא הולך עכשיו ביער ויש בוץ. ‫הגלגלים מתקרות הבוץ. ‫הוא נותן לסוס מכות, ‫הוא לא מצליח להוציא את העגלה מהבוץ. ‫חושב הבן אדם, טוב, אני צריך ‫להקל על המשקל ‫שאסוס יוכל להוריד את ההגלה. ‫יש לי פה ארבעה גלגלים מעץ גדולים, ‫כל אחד מהם שוקל 100 קילו. ‫אני אפרק את ארבעת הגלגלים. ‫אז ההגלה תשקול פחות 400 קילו. ‫ככה אסוס בשנייה ‫ימשוך את ההגלה מהבוץ. ‫הגלגלים זה הצדקיים, לא הבנתם. מה אומרים חזל? אתה רואה שפרנסת חוקה? תכפיל את הצדקה. ריבונו של עולם לך כל הכסף בעולם. עכשיו אתה גזר את הגזירה, אני מראה לך שאני בוטח בך, אין לי פחד. אני לא ארעב. הנה, אני מכפיל את הצדקה. צריך ביטחון רציני, לא צחוק. צריך ביטחון. המלך עזקיהו אמר ריבונו של עולם, אני לא יודע להילחם. ‫אני לא הייתי בטירונות, ‫אין לי חלביך, ‫אין לי אצלי פיג'ו הישנון ‫שהשלח לי טילים, ‫אין לי מוסד, אין לי שבק, ‫אין לי כל מיני סיירת מטכל, אין לי. ‫אנחנו יודעים ללמוד תורה, ‫כולם ישבו פה ולמדו תורה בזמני. ‫כולם פה עמלי תורה. ‫להילחם, אנחנו לא יודעים. ‫אני הולך לישון, ‫אני משאיר לך את המלחמה, ‫לנהל אותה. ‫הלך לישון. זה היה ‫לפסוק שקראנו השבת. ‫השם ילכן לכן ויתן תחרישון. ‫השאלה היא למה דוד המלך ‫לא עשה את זה? ‫הרי יש מחלוקת בגמריו ‫מי יותר גדול, חזקיהו או דוד. ‫יש גם לכאן וגם לכאן. ‫בזמן חזקיהו כל ילד בן שש ‫ידע את כל תומה ותערה, ‫ידע את כל הדינים של התורה. ‫בזמן דוד המלך, כתוב ‫שלפעמים הם מפסידים במלחמות. ‫לא היה ביניהם אחדות, החיילים. ‫אפילו שדוד, הם היו צדיקים, ‫אבל לא היה ביניהם אחדות, ‫היו מפסידים. ‫אחיו, כולם היו רשעים, ‫עובדי עבודה זרה, ‫אבל אחוות השמאלנים ‫נותנת להם כוח. ‫כולם למען המטרה. ‫בי-בי, בי-בי, בי-בי, חרדים, בי-בי. ‫כולם מונעים אותה שנאה. ‫היא מאחדת אותם. ‫תראו, כל הערבים בעולם ‫שונאים זה את זה. ‫סונים אחד את השני סינת מוות. ‫שיעים, סונים, כל מיני קבוצות ‫בתוך סוריה, בתוך טורקיה, ‫קורדים, בתוך עיראק. ‫כמה כנופיות יש ביניהן. ‫תשמעו את מורדכי קדר, ‫הוא מסביר קצת על העולם שלהם. ‫רק כשאומרים ישראל, ‫כולם מתאחדים למען המטרה. ‫המוכן עם הסונה הכי גדולת שלי ‫שהיית מול רק שמתי לו פצצה בבית. ‫העיקר לשחות יהודים. ‫היהודים מאחדים ‫בין כל הערבים הנאצים בעולם. ‫אז מה יותר חשוב, ללמוד דברה ‫או לשמור על אחדות? ‫אז שואלים בגמרא, ‫אחיו בזמנו הם נצחים את כל המלחמות, ‫כי היה ביניהם אחדות. ‫דוד, שכולם היו צדיקים וכולי, ‫אבל לא כל כך היה אחדות, ‫היו לפעמים מפסידים. ‫אבל לפני שאני עונה לך, ‫אני שאלתי שאלה. ‫למה אצל דוד, שהיה כזה חייל גדול, ‫ותראה את התהילים, ‫תראה איזו אמונה היה לו באשם, ‫לא היה כזה דבר. ‫למה דוד לא אמר, אני הולך לישון? ‫דוד זה היה 400 שנה לפני חסקייה. ‫זה עוד יותר... ‫אני הולך לישון, עתיתי לכם לנו. ‫אני מכריש. ‫למה דוד לא עשה? ‫מה, הוא היה פחות באמונה? כוח של דוד זה מהטקווה לראות את השם. לא מוגדר מעל הכל. אתה הזכרת לי עכשיו, יש שתי שיטות להתאהב בקדוש ברוך הוא. שתי שיטות. אחד, בדרך הבריאה, לראות במעשה הבריאה. אתה מסתכל על פירות, ירקות, בעלי חיים, עולם, עצים. מבשריך איזה אלוהה, אתה מסתכל על הגוף, לב, לבלב, עיניים, מוח. השתגע. איזה בריאה נפלאה. מיד נכנס לך אהבה גדולה לבורא. אתה מתחיל לחשוב, תראה, הוא היה עושה את כל העולם אפור. זהו, כל העולם צבע אחד. איזה ייאוש. כל הזמן אותו צבע בפרצוף. או כל האוכל טעם של מים. אין טעם, לא מתוק, לא מלוח, לא חריף, אין כלום. ‫הכול סתם, בלי טעם, ‫כמו לאכול פלסטיק. ‫לפחות אף אחד לא היה שמן, ‫זה דבר אחד בטוח. ‫לא היה סוכר, לא היה מחדות לב, ‫לחץ דם, בעיות בברכיים, ‫בעיות ברגליים. ‫לא היה את כל ה... ‫התאוות מביאות לצרות. ‫אבל לא צריך לספר לכם ‫איזה עולם משעמם היה, כן? ‫אז הגשם החום ברחמה ובתובו ‫עניין לנו כזה עולם. ‫למשל עכשיו, אדם עם אשתו, ‫מי אמר שהקרשבח הוא היה חייב ‫לעשות שיהיה בזה עונג? ‫תאר לך שזה היה כמו אצל ההסכמואים. ‫אחד רוצה עכשיו לנשק את אשתו, ‫איך הם מתנשקים? עף עם עף. ‫מה יש בזה? ‫זה לקחה עם העף. ‫זה המנהג שלהם. ‫אף עם אף. ‫זה כמו שעכשיו שעדיין ‫הוא עושה עם האף ככה לשולחן. ‫איזה ענה יש לו בזה. ‫ומי אמר שהקבש ברוך הוא היה חייב ‫שיהיה בזה עונג? ‫היה עושה את זה משעמם. ‫הוציא לו אבי ילד לעולם, ‫טוב, תני לי יד, תלחצי שלוש פעמים, ‫יאללה, את באה אליו, מזל טוב. ‫מי שבא לאחרות שיצא, ‫הוא בא בריא ושלם וכו'. ‫למה הקבש ברוך הוא עשה ‫שיהיה בזה תענוג? ‫ומי יודע למה. ‫נמשיך את ה... ‫-בדאי, לא היה נולד אחד בעולם. ‫מי רוצה לתקף כראש הזה עכשיו, ‫18 שנה גדלת, בסוף נותן לך סתירות. ‫שלומו, איפה המפתחות של האוטו? ‫מה, הוא קורא לך שלומו? ‫דבר איתו, עשה טובה. ‫מה, אתה מפחד מהבן שלך? ‫הוא בעייתי. ‫פני הדור כפני הכלב. ‫דברים שאני ראיתי, ‫לא תאמינו, אם אני אכתוב ספר ‫על כל מה שראיתי עד היום, ‫זה יהיה מיפו עד תל אביב, ‫העורך שלו. ‫דברים מזעזעים. מזעזעים. ‫בקיצור, פעם אחת חזל עשו, ‫ביטלו את התאווה להעריות. ‫כתוב שאפילו התרנגולים, החיות, ‫אף כך לא התעבר. ‫אמרו שזה יביא סוף לעולם. ‫רוב הילדים נולדים לעולם ‫מתאוות החומר, ‫שאדם מתהווה עכשיו לתשמיש, ‫ומזה על הדרך נהיה לו ילד. ‫אם לא היה בזה את זה, יכול להיות ‫שהעולם היה אולי 200 אלף איש. ‫זה גם כן סכנה לאנושות. ‫בכל אופן, רבותיי, ‫אני התחלתי להסביר... ‫התחלתי להסביר שבזמן התורה, שאלתם, למה השם היום לא עושה ניסים? כמו שעשה אז. מאז כבר עברו אלפי שנה מהניסים של יציאת מצרים. התשובה לכך היא, כל נס יש לו טאג מחיר. טאג מחיר. אתן לכם דוגמה. אתה נכנס למסעדה בשרית בניו יורק. ידוע שבניו יורק יש את הסטייקים הכי טובים בעולם. רואים? בשרים משובחים, יש כל מיני שמות, אני עד היום לא למדתי את כל השמות. אחד עם עצם, אחד ככה, אחד ככה, כל מיני שמות. נגיד, מתחיל מ-50 דולר לסטייק, יכול להגיע ל-300 דולר לסטייק. כל סטייק, לפי הטיב שלו והגודל, יש לו תג מחיר. ככל שהתג מחיר יותר גבוה, זה מצדיק כביכול את העונק באכילה של הבשר, כן? ‫גם לניסים יש תג מחיר. ‫הקדוש ברוך הוא נתן לנו ‫ניסים במצרים. ‫כמה עלו לנו הניסים? ‫עשרות אלפי מתים. ‫עשרות אלפים מהעם שלנו ‫מתו בשביל הניסים האלה. ‫זה לא בא בחינם. ‫שילמנו על זה ביוקר. ‫תן לכם דוגמה. ‫תן לכם דוגמה. ‫עכשיו, אדם רואה ניסים גלויים, ‫ואחרי זה הולך ועושה עבירה. ‫חומרת העבירה היא פי אלף ‫מאשר כשהן ניסים. ‫כשיש אסתר פנים, ‫ויש לו מה לענות. ‫מה אתה רוצה, בנו של עולם, ‫אני עובד בתל אביב, ‫כל העם רואה רשאים, ‫לא הולך לי בכלום, ‫אני רואה צדיקים סובלים רשאים חוגגים, ‫נשברתי. ‫או, יש קענה לפחות. ‫אבל אם הכול זורם לו, ‫הכול ככה על מגש וזהו, ‫שמציל אותו מפה ומשם, נס אחרי נס, ‫והולך עושה את אותה עבירה, ‫העונש עליה הרבה הרבה יותר חמור. ‫מה הרעיה? ‫תסתכלו, כל טעות שבני ישראל ‫עשו במדבר, 24,000 ארוגים, ‫14,700 ארוגים, 3,000 ארוגים, ‫פלגש בגבעה, 50,000 ארוגים, ‫מה עדיף? ‫ניסים ועל כל טעות אחת, בום. ‫אם היום היה ניסים כמו במצרים, ‫באוקטובר 7 היו מיליון מתים. ‫אחרי מה שקרה בשנה שעברה פה ‫בארץ עם המלחמת החים שהייתה פה. ‫בסופו של דבר זה נגמר ‫ב-1400, 1500, ‫בגלל שאין ניסים גלויים כמו אז. ‫ניסים גלויים? ‫הסתן מקטרר, מה זה? ‫איזה כוח נשאר לי? כל מי שצדיק מיליונר כל מי שצדיק בריא כל מי שצדיק הכל זורם לו כל מי שרשע סובל גמור מי ירצה להיות רשע? איזה כוח השארתם לי? אין לי חיילים אפילו אבו גב עם השקל על הראש כבר עבר לצד של הצדיקים מה השארתם לי? אז עכשיו אנחנו מבלבל רואה את הרשעים הכי גדולים אקזיט בהייטק ‫רואה רם מטכל של הצבא, ‫לא ידע לקרוא מילה אחת. ‫לא ידע לקרוא. ‫כל הביטחון של היהודים בעם ישראל, ‫בידיים של ננל סבת, ‫מסכן מת לו בן עכשיו, ‫לא עלינו, לא עליכם, ‫גם רחמנות עליו. ‫בא לקרוא עליו קדיש, ‫כל מילה בקדיש ‫שיבש לגמרי הבעלות, ‫לא טעויות קטנות. ‫לא יודע לקרוא, ויש נקודות גם. ‫אתה אומר, זה בלי נקודות, ‫בסדר, אז הוא גמר כיתה ג', ‫אבל הוא לא ידע לקרוא. ‫אולי הוא תרגש. ‫-לא, לא ידע לקרוא. ‫זה לא רק הוא, כולם, ‫אף אחד לא ידע לקרוא. ‫אף חילוני במדינה לא ידע לקרוא. ‫אף מילה, לא יודעים לקרוא. ‫תביא לי אותם דף ראשון ברמבר, ‫אני מתערב איתך ‫על כל אחד מהם אלף דולר. ‫תביא לי דוקטורים, ‫תביא לי שופטי בית משפט. ‫אני עשיתי איתם ניסיונות, ‫אף אחד לא ידע לקרוא. אני מוכן, תעשה את הניסיון, תיקח לך עשרה חילונים, תגיד להם בואו אני אוכיח לכם שלקרוא, אתם לא יודעים. מה קרה לך? אני יש לי תואר שני, מה זה? אני מורה, אני ככה, אני זה, אני איש אייטק, אני ככה, אני מורה להיסטוריה, מה זאת אומרת לא יודע לקרוא? תביא אותו, פתח לו רמב״ם דף ראשון, תן לו לקרוא, תראה כמה טעויות. אני עשיתי את זה, לא יודעים לקרוא. ניקוד. אין ברמב״ם ניקוד. גם אם מקודם טועים. אתה יודע איך אני יודע? כי כל בית כנסת שאני הולך, כמעט תמיד מעלים דתיים לקרות ההפטרה. לא זוכר שאחד ממה עדה לקרוא. ‫במיוחד דתיים, אנשים ששלוש שנים ‫לומדים, ארבע שנים לומדים, ‫לומדים דף יומי, ‫לא יודעים לקרוא. ‫השבת הייתי במקום מסוים, ‫אורך דין עלה לקרוא את ההפטרה ‫מעל חמישים טעויות אותה. ‫חמישים טעויות, ‫תיקנתי אותו בדף אחד. ‫אורך דין. ‫הוא בא מספר לי שהוא חבר ‫של האורך דין שלי, ‫שהוא מכיר אותו טוב וכולי. ‫הוא אומר, גם אני אורך דין. עורך דין דתי דווקא נתן דבר תורה בסעודה שלישית משהו יפה דיבר והוא לא ידע לקרוא אז אם הוא לא ידע לקרוא אז העורכי דין החילונים יודעים לקרוא עזוב אני מקבל מעורכי דין פה בארץ מכתבים אני רואה לכם איזה איות יש להם כמה שגיאות כתיב ‫קיצור, הדור הזה ירד לשפל התחתית. ‫בדור שלי זה לא היה ככה, ‫אנחנו גדלנו חילונים, ‫אבל אני כל יום הייתי גומר ספר. ‫היה לנו ספרי... לא היה מחשבים, ‫לא היה טלפונים, לא היה כלום. ‫לא היה... ‫המציאו אתר עם משחקי וידאו, ‫זו הייתה התחלה של זה. ‫לא היה במלבזבז את הזמן, ‫היה או ים, או כדורגל, או ספרים. ‫טלוויזיה היה ערוץ אחד שחור לבן. ‫פעם בשבוע סדרה של שבוע ‫ועוד משחק כדורסל, זה מה שהיה. ‫מה היינו עושים? ‫הולך לספרייה, לוקח הסמבה, ‫מתחיל לקרוא את הספר, ‫אז אחד בלילה גמרת את כל הספר. ‫למחורת מחזיר לוקח ספר קופיקו. ‫קורא קופיקו, מחזיר לוקח ‫ספר דני דין. ‫גומר דני דין לוקח ספר צ'יפופו. ‫כל יום היינו קוראים ספר. ‫בגלל זה למדנו לדבר בלי טעויות, ‫יודעים להייץ. ‫אני יכול לכתוב לך עכשיו ספר שלם, ‫לא תהיה בו טעות כתיב אחת אפילו. ‫למה? קראנו ספרים בילדותנו. ‫הם לא קוראים כלום. ‫הכול היום ממוחשב, הכול זה... ‫שום דבר. ‫פעם היינו זוכרים מספרי טלפון. ‫הייתי יכול להגיד לך את המספרי ‫טלפון של כל מי שאני מכיר בעל פה. ‫אני היום את המספר שלי ‫שאשתי לא זוכר. ‫הכול לך בתוך הטלפון. ‫דבר שהמוח מפסיק להתאמן בו, ‫מתנבן. ‫הרב עובדיה והרב חיים קניאסי ‫ידוע שהיה להם את הזיכרון ‫המופלא ביותר בדור לתורה, ‫אבל אם היית אומר לרב עובדיה ‫מספר טלפון מאה פעמים, ‫הוא לא היה זוכר. ‫למה? כי זה לא עניין אותו. ‫מה שעניין אותו הוא זכר הכול. ‫אפילו שהוא היה בא לדבר ‫כל יום חמישי ‫בהישיבה של הרב אלבה, ‫זה אורח חיים, ‫אף פעם הוא לא ידע ‫איך נכנסים מהחנייה לישיבה. ‫תמיד היה טועה. ‫אבל כבוד הרב, מפה, מפה. ‫למה? כי הוא לא השגיח בזה. ‫הראש זוהה במשהו אחר ‫בזמן שהוליכו אותו. ‫הוא לא שם לב. ‫גם אני היום, כשיש את ה-Waze, ‫ג'י-פי-אס, ‫אם פעם אחת הטלפון נחבר ‫שהוא לא עובד, ‫מקום שנסעתי אליו מאה פעמים, ‫אני לא יודע לנסוע לשם לבד, ‫כי אני אף פעם לא שם לב לדרך. ‫בזמן הזה אני שומע דברי תורה, ‫טלפונים, אנשים, ‫נוסדים בזמן הנהיגה, ‫לא שמים לב לכביש, ‫הוא אומר לך מה לעשות. ‫אבל פעם שלא היה את זה, ‫פעם, פעמיים היית נוסע, ‫היית זוכר דרך של שלוש שעות, ‫ימין, שמאל, ‫את כל הדרך היית זוכר. ‫למה? כי לא היה לך ברירה. ‫זו המציאות של העולם. ‫רק נסכם, רבותיי. ‫תזכרו מה אני אמרתי. ‫הקב' ברוך הוא היה חייב ‫לקחת אותנו דרך הים, ‫והקב' ברוך הוא, ‫יש לו בשמיים שני כפתורים, ‫כפתור אחד, נגיד, ירוק, ‫כפתור אחד, אדום. ‫מה מהו את הכפתורים האלה? ‫ובזה נסיים. כשהקב' הוא רוצה שנמצא חן בעיני הגויים, הוא לוחץ על הכפתור הירוק והגויים מיד ברגע מתאהבים בנו. כשהוא רוצה שהגויים יסנעו אותנו, לוחץ על הכפתור האדום, פתאום תוך שבוע, תקריות, טלוויזיות, אינטרנט, מאומות, הפגנות, עלום, מתפשטים כל מיני דברי סנטנה בכל העולם וכולם שונאים אותנו. איפה זה כתוב, מי יודע? ‫מי יודע איפה זה כתוב? ‫בזמן שבני ישראל פשטו בכל מצרים, ‫הקדוש ברוך הוא לחץ על הכפתור האדום ‫והמצרים ברגע אחד ‫נכנס להם שנאה ליהודים. ‫איי, אבל הם ידעו ‫שבזכותם הם חיים. ‫מה כבר, שכחו את יוסף? ‫שכחו את יעקב? ‫יעקב נגיע למצרים, ‫הפסיק הרעב אחרי שנתיים. ויוסף עשה אותם מיליארדרים את כולם בזכותו. איך הם שכחו? כולם פתאום שונאים אותם, אדם התחכמה להם, מכניסים אותם למחלות עבודה, מתעללים בהם, כי ככה השם רצה. פתאום, ביזת היד וביזת מצרים, הקראש ברחו עשה שהם ימצאו חן בעיניהם. מה זה פה יו יו? ‫לפני שבוע זה נאצי המלקי ‫רוצה לרצוח כל יהודי. ‫חמשניק! חמשניק! ‫פתאום, בוא, איציק! ‫יש לי שם כלי כסף, ‫יש לי שטיח פרסי. ‫אשתך תאהב את זה? ‫תראה איזה חליפה קניתי בפריס. ‫תן לה שתלבש. ‫מה הולך פה? ‫פתאום הם נחמדים. ‫בואו, קחו, קחו. ‫מה? כתוב פסוק מפורש. ‫השם עשה שהם ימצאו חן ‫בעיני המצרים. ‫ולפני כמה חודשים השם עשה ‫שהם לא ימצאו חן בעיני המצרים. ‫לחיצת כפתור. ‫לחיצת כפתור. ‫אבל צריכים להסביר את זה ‫בדרך הטבע. ‫כשהשם עשה שיסנעו אותנו, ‫זה בגלל שהתפרסנו בכל מצרים ‫והתחלנו לקנות נדלן וכו', ‫הכניס להם לחץ. בא איזה אחד אומר רבותיי עוד מעט תהיה מלחמה הם השתלטו לנו על הארץ הדליק את כולם תוך שבוע כולם שונאים איך קורה שכולם יהיו אוהבים זה לא כתוב איך פתאום השם עשה זה שהשם עשה את זה זה ברור אבל איך השם עשה את זה השם לכל דבר יש לו שליחים איך השם הפך את הנאצים לאוהבי ישראל תוך יומיים התשובה במקת חושך במקת חושך מה במקת חושך? השלושה הימים הראשונים המצרים עוד יכלו לזוז לא רואים כלום אבל יכלו לזוז אחרי זה קפאו לא יכולים לקום אפילו אתה יודע מה פירוש שלושה ימים אתה לא יכול לקום מהכיסא אתה יודע איזה סירחון יש בכל בית? כולם עושים צרכים במכנסיים, מכילה מכבודכם. הוא לא יכול ללכת לשירותים, הוא תקוע עכשיו, הוא לא יכול. מתאפק, מתאפק, מתאפק, נגמר. המצרים עכשיו במצבם נוראים, מתבוששים בצרכים שלהם, לא יכולים לזוז, חושך. נוראי והיהודים חופשיים מסתובבים היהודי עובר עכשיו מבית לבית רואה כל המצרים כפויים יעלומים בגדים זהב הזדמנות לשחוט את הנאצי הזה לתת לו על מה שהרג לנו ילדים ביזה אותנו הרביץ לנו במחנות עבודה עינה אותנו שמונים ומשהו שנים במחנות עבודה עכשיו זה הזמן לשחוט את כולם לא הרגו מצרי אחד ‫הוא הולך לידו, ‫אחמד, מה קרה? ‫וואלה, אני לא יכול לזוז, איציק. ‫תעשה תורה, דבר עם האלוהים שלך. ‫דבר עם האלוהים שלי, אה? ‫צריך עכשיו לעלות אותך באש, ‫זו הזדמנות. ‫שכחת אך הרקת לי שתי ילדים ‫לפני שנה, אה? ‫וואלה, בחיית אללה זה לא אני. ‫אלופי השקרים. אבל הם פתאום ראו שאלה שהאמינו אותם ושנו אותם יכלו לשחוט את כולם ולא נגעו בהם, השתגעו. אמרו, איך אמינו כזה עם? השם עשה את כל זה רק בשביל זה. ברגע אחד התהפכו כולם. פתאום, קחו! אם ככה, מה קרה אחרי שיצאו הערב רב? ‫ראו שאחרי שבוע הם לא חוזרים. ‫מה עשינו? ‫שחררנו אותם מעובדינו. ‫מיד פרוש, 600 רכב, ‫רצים אחריהם, ‫טובים בים, כל ביזת הים, ‫כתוב שזה היה יותר מביזת מצרים אפילו. ‫היה להם על הסוסים אבנכן. ‫מה קרה מביזת מצרים? ‫מה קרה עם כל הכסף? הכל הלך לעזאזל. שמו את הכל על עגל הזאב. הכל הלך, לא היה בו ברכה. כל הכסף שהשאילו מהם ולא החזירו, ירד לתמיון. תראו מה זה, מידת היושר של הקדוש ברוך הוא. וכל מה שלקחו בביזאת הים, הלך למשכן. בנו בזה בית לאשם. למה? ‫מה שלקחו ואמרו שיחזירו ‫ולא יחזירו, לא היה בו ברכה. ‫הלך על עבודה זרה. ‫ובסוף תחנו את זה, ‫החילו אותם והם מתו מזה. ‫זו עוד הייתה המוות שלהם בסוף. ‫ועד היום סובלים מהדבר הזה, ‫העגל הזאב הזה. ‫ומה שלקחו אסקר, אסקר בעיר, ‫המצרים מתו, זהו, עכשיו מותר, אסקר. ‫מצאת היעלון ברחוב. ‫נגמר, זה שלך, 100 אחוז לג'יט. ‫לקחת את העלומים ‫ואת מה שהיה בעשוסים, ‫זה באמת שלך. ‫אם ככה, תרשו לי לשאול אתכם ‫קושייה אחרונה להיום, ‫שמשה עלה לער סיני, ‫ירד, ראה את יגל הזר, ‫אבל עם אחורת, ‫בסוף, אחרי 120 יום, ‫ירד ביום כיפור עם ההלוכות השניים, ‫וכתוב, האם עם אחורת היום, ויושב משה, זה שבת הבאה, שבת הקרובה תראו, באים מאחורת היום ויושב משה לשפוט את העם יושבים, עכשיו עומדים לו אלפים, רק ירד שלום כבוד הרב איפה היית, הרקת אותנו עשרים יום התגעגענו אליך, מה אתם רוצים בין תורה מה דין תורה? כולם מיונרים, כולם מלאים באבנכן, גם אין מה לעשות בזה במדבר, אין איזה גלידריה, פיצריה, פלאפל, שוארמה, חנות תכשיטים, טיסות ליוון, מה יש? ‫זה עוד כתוב שסמלתך ‫לא בלתה מעליך 40 שנה. ‫זאת אומרת גם לא צריך לקנות בגדים. ‫נעליים יש, בחינם. ‫בגדים, בחינם. ‫מה אני יורד מהשמיים? ‫אתה רוצה מנעים? ‫מדמיין סושי, זה סושי. ‫מדמיין פיצה, זה פיצה. ‫אז אין עלויות לבגדים, אין נעליים, ‫אין תלמודי תורה, אין מורה פרטי, ‫אין טיסות, אין חשמל, ‫אין אינסטלטור, אין. ‫אין מסים, אין מעם, ‫אין על מה לבזבז דולר. ‫אז עכשיו מי בא לבית דין? ‫כבוד הרב, גנבו לי, ‫אכלו לי, שטרו לי. ‫מי אכל לך? מי שטר לך? ‫כולם פה מיליונרים ‫ואין מה לעשות בכסף. אז מה עכשיו ויושב משה לשפוט את העם ועוד פתאום מופיע האפיפיור מי זה האפיפיור פתאום המוסטר של העבודה הזרה הופיע שלום אדון מוישה מה מה עובר עליך אתה רוצה לשפוט אלפים של אנשים לבד נבול תיבול איך תשפוט אלפים עד שתגמור שני משפטים יבוא לך עוד אלפיים כמענה שרי אלפים שרי מאור כל מטומטם היום בעולם יודע כזה דבר צריכים שיבוא אפיפיור להגיד למשה רבנו שצריכים להיות שופטים אתם מבינים מה קורה פה או לא? מה, משה לא ידע שהוא לא הקדוש ברוך הוא שהוא לא יכול לשפוט אלפים לבד? צריך שיבוא האפיפיור מהוותיקן ויגיד לו? אלא, מה הולך פה? תשמעו טוב ובזה ממש נסיים להיום משה ‫דווקא רוצה לשפוט אותם לבד. ‫ברור שיכול למנה את עסקנים ‫ולמנות עסקנים וכולי, ‫אבל בוודאי שלא. ‫דווקא הוא צריך לשפוט אותם בלבד, ‫רק הוא. למה? ‫מי בא לתבוע? רק המצרים. ‫הערב רב. ‫מרץ, שינוי, העבודה. ‫-רם שלו. ‫בעל השקל על הראש. ‫הם עכשיו כולם באים לתבוע. מי הם? הערב רב על מה הם באים לטבוע? על כל הכספים שלקחו מהם ממצרים כולם יש להם הון ורק אנחנו תפרנים הייתם צריכים להחזיר נתנו לכם את זה בהשאלה למה אתם לא מחזירים לנו את מה שהשאלתם אנחנו כבר חלק מעם ישראל מאלה המצרים אתם לא חוזרים למצרים אשקתם אותם אבל מה אנחנו אשמים אנחנו התגיירנו משה גייר אותנו תחזיר לי את השמלות תביא לי את השרשרת תביא לי את זה תביא לי את הדת מה פתאום לך לעזאזל חצוף מה זה לכנס לזה אני יהודי כמוך אתה יהודי כמוני שכחת לא עשיתם לנו שמונים שנה הרקתם לנו ילדים הבטם אותנו שמונה עשרה שעות ביום שלם לי על כל השנים שעבדתי נוריד את זה ממה שאתה חייב לי נהיה בלגן כולם עשירים חוץ מהמצרים האלה שיצאו ‫הם יוצאים מדעתם. ‫רואה את צהרה, ‫היא יוצאת ככה הערב שבת, ‫עם התכשיט של אשתו. ‫זה שייך לקריסטינה. ‫קריסטינה איינובה, ‫לך אוף מפה. ‫זה לא פר. ‫אתם גזענים. ‫כתוב בתורה לאוף תגרים, ‫שלושים ושש פעם. ‫מה זה, אתם לא מכבדים תגרים? ‫חכו שמשה יעבור. ‫הגנן תגיע, אנחנו נלשין עליכם. ‫עכשיו שמשה מגיע, ‫רואה, באים כל המצרים, ‫שמע, הם לא מחזירים לנו ‫את מה שלקחו. ‫איפה הצדק? ‫אתם אמרתם שאתם תחזירו. ‫מי יכול לשפוט אותם? ‫משה, כי הוא היחיד שלא לקח. ‫כולם לקחו. ‫היחיד שהיה עסוק ‫לחפש את ערונו של יוסף ‫זה היה משה. ‫זה מה שחזל אומרים, ‫חכם לב, קח לצבות. ‫משה רץ לחפש, ‫הרי יוסף השביעה אותם, ‫שלא השאירו אותו שם בארץ אטומה. ‫אל תשאירו אותי בסן פרנסיסקו, ‫תביאו אותי לירושלים. ‫שמו אותו בשכם. ‫יוסף קבר שכם. ‫בקיצור, משה חפש את יוסף, והם כולם אוספים כסף זהב איך משה ימנה יהודים לשפוט בקהל שהם הנתבעים השאלה לכן הוא אמר אני לא צריך לשפוט עשרים אלף קייסים אני לא צריך מה שיהיה הפסק לראשון זה הפסק של כולם אין מה לעיין יודעים זה הוא שמגיע להם חזרה הכסף או לא זה אותו דין לכולם אכן אני יכול לעשות את זה לבד אבל ליטרול רדה במדובר הוא מופיע רואה עומדים עשרים אלף בתור עצבנים מה הולך פה איזה תור אז הוא אומר לו מה נבול תיבול וכולי ‫בסוף כתוב שיתרו אמר למשה, ‫מי שהוא קייס גדול על הרבה כסף, ‫אתה תשפוט. ‫משהו על כסף קטן, ‫תן לאחרים שישפטו. ‫ומה משה עשה? ‫משה לא קיבל את דעתו, ‫הוא עשה משהו שונה. ‫כתוב, את מה שקשה משה לקח. ‫ומה שקל נתן לו שופטים האחרים. ‫מה ההבדל בין גדול וקטן ‫לקשה ולא קשה? ‫קשה מבחינה הלכתית, ‫אפילו שזה על 100 דולר. ‫אבל זה קייס מסובך, ‫מגיע לו או לא מגיע לו. ‫זו בעיה פה, ‫המציאים חברו עליו הרעיה, ‫יש רעיה, העת נאמן, לא נאמן, ‫יש פה הרבה קושיות בסוגיה. ‫אבל זה על 100 דולר. ‫יאללה, 100 דולר, ‫מה אתה שורף יומיים על זה? ‫דין פרוטה כדין 100. ‫אצלנו זה לא משנה, ‫הם מחפשים את האמת. ‫אצל הגויים הכול הולך ‫בגודל התביעה. ‫אם עכשיו תביאים 100 מיליון דולר, ‫למי נותנים את זה? ‫לשופט של 30 שנה, ‫ידוע, מפורסם, ‫יושב במנתן 30 שנה. ‫ג'אג' ג'ונסון! ‫יש תביעה גדולה, ‫מייקרוספט נגד אפול. ‫אוקיי? אתה השופט. ‫מה התביעה? כלום. כשאלה אחת, אנחנו טקנו ממכם, כן או לא, עם רשות, בלי רשות, זהו, לא צריך אדים, לא צריך כלום, פותחים את המחשב ורואים. אבל זה 100 מיליון דולר, צריך שופט רציני. אבל משה, אצלנו זה לא מעניין כמה הסכום, מעניין אם הקייס קשה או לא קשה. אם זה קייס מסובך, צריכים לתת דיין פתיק, מביאים אחד כמו חכם בן ציונה בשאול, ‫אם זה קייס קל, ‫לא חשוב מיליארד דולר, קייס קל. ‫יש שני עדים, רובן לבן ושימון, ‫לא החזיר. ‫שני עדים, יש טר לביטה, כן. ‫אתם ראיתם שקיבל? כן. ‫למה לא החזרת? אין לי. ‫טוב, נעקל לך את הנכסים, ‫נגמר הסיפור. ‫אה, מה זה, קייס קל, ‫זה שופט של יומיים. ‫זה קייס קל, למרות שהוא גדול, ‫אבל אצל הגויים זה הכול לפי הסכום. ‫אתם יודעים, יש להם באמריקה, ‫זה נקרא בית משפט לתביעות קטנות. ‫רגע, פה הכול מעתיקים משם, ‫מה אתה מתפלל? ‫אז עכשיו, שש בערב, ‫אתה הולך לשופט פנסיונר, ‫ככה איזה בן 90, איזה שמאלני, ‫הוא אומר, מה? ‫יואנר, הוא לא משלם לסחר דירה ‫כבר חודשיים. ‫רפיט? ‫הוא לא שומע, בן תשעים. ‫הוא היה פעם שופט, ‫בגלל שזה עד 3,000 בולה ‫מוצהיר אותו מהקבר. ‫בואי נעדיר, לפני שתמיד, ‫בואי יש לנו עד כמה תביעות, ‫של 2,000 בולה, 3,000 בולה. ‫אפילו זה קיס מסובך. ‫מסובך מאוד. ‫הוא מבולבל, ‫הוא לא זוכר איך קוראים לה שופט. ‫אבל כיוון שזה על 2,000 דולר, ‫לא אכפת להם שלא יהיה צדק. ‫הבנתם? ‫זה ההבדל בינינו לביניהם. ‫אצלנו מעניין האמת. ‫זכום, לא זכום, ‫במילה הכול בידי השם. ‫כל אחד בסוף קבל מה שמגיע לו. ‫גם מי שמפסיד בדין תורה, ‫נגיד שהיה טעות אצל הדיינים, נגיד. ‫מה שמגיע לו חייב לחזור אליו. ‫עם בית דין, בלי בית דין. ‫ואם הוא לא הגיע לו ‫והבית דין זיקו אותו, ‫לא הגיע לו. ‫אבל אם היוו דין די שקר, ‫אז חייב שילך ממנו. ‫פתאום מקבל מכתב, ‫רשות הניסים קוראת לך, ג'וני. ‫גמרנו. ‫הלך עליך. ‫אתם מכירים את השיר? ‫הלך עליך, מכירים או לא? ‫הלך עליך, מה מחכה לך ביום הדין? ‫לא מכירים? טוב. ‫שלא תכירו. ‫התשובה היא ככה. ‫המלך חזקיהו הבין שכל המהלך ‫בעולם, כל הצרות וכל המלחמות ‫וכל הבעיות וכל הגזרות ‫שהגויים מטילים עלינו, ‫הכול נובע ממה? מביטול תורה. ‫אין תורה, יש צרות. ‫כל עם קבל על עצמו עוד תורה, ‫מעבירים ממנו עוד דרך ארץ. ‫בזמן הגמרא הרבי אמר, ‫הכסר ביקש שנכין לו תכשיט יקר מאוד, ‫צריכים מיליון דולר. ‫מי ישלם על התכשיט? ‫רק בעלי בתים שעובדים. ‫אבריכים ובחורי ישיבה פטורים ‫להשתתף במס הזה לתכשיט. כעשוע בלבטים מה זה פה אפליה? חרדים לא משלמים ואנחנו עובדים ונשלם? כמו היום אותו דבר אמר להם אתם הבאתם עלינו את הצהרה אתם תשלמו למה אנחנו הבאנו? כי אתם לא עומדים תורה בגלל הביטור תורה שלכם באים עלינו גזירות אנחנו לא מסכימים לפסק כבוד הרב אנחנו נקום ונעזוב את העיר ‫אמר להם בבקשה, ‫בי מייגס, קומו ואופו. ‫תארזו את הדברים שלכם ויצאו מהעיר. ‫מי ישלם פה מסים? ‫מי ישלם ארנונה? ‫מי ישלם על השמירה? ‫אם אנחנו נלך לאלחם איפה לגבות? ‫מה יעשו כל הבחורי שיבות? ‫מי ממנם את העיר? ‫קומו והלכו. ‫קמו והלכו. ‫ארזו את הכול, ‫שמו על העגלות והסוסים, ‫יצאו מן העיר. ‫לא עברה שעה הגיע שליח מהכסר, ‫המלך התחרט, ‫הוא לא רוצה את התכשיט היקר. ‫התבטלה הגזרה. ‫אומר להם, אמרתי לכם, ‫אתם מביאים עלינו את כל הצרות. ‫אם כולם היו יושבים ועמלים ‫לפחות חצי יום בתורה, ‫הרבה הרבה פחות צרות היה לנו. ‫אותו דבר פה. ‫המלך הסקיעה, ‫הוא לא היה בזמנו שום ביטול תורה, ‫הוא תקע חרב בבית המדרן, ‫מי שלא אימת תורן, ‫היא מוריד לו את הראש, ‫היא דקר בחרב. ‫כתוב, ילד בן שן שידע את כל התורה, ‫תאומה, תארה, ‫הייתה לבדוק בדים אפילו. ‫דברים שרבנים גדולים בקושי יודעים. ‫אז מי היה מבטא לתורה? ‫דרך אגב, תשאל מה זה, ‫ממתי מותר לעשות כפייה דתית? ‫כל החיים זה כפייה. ‫מה זה השטות הזאת? ‫לא סובל את הצביעות הזאת. ‫כפייה דתית. ‫מה זה חגורת בטיחות? ‫לא כפייה חילונית? ‫מה אכפת לך אם אני עכשיו ‫בתוך האוטו מוגן או לא? ‫זה חיים שלי, ‫מה אתה קופה עליי לשים חגורה? ‫מאלה אתה קופה עליי לנסוע לאט ‫כי אולי אני אעשה בפרעות ‫ואני יכול להרוג מי שוכח מפשע. ‫זה אני מבין. זה כדי להציל אחרים. אבל בתוך האוטו, מה יקרה לי, זה כבר עניין שלי. אם יש לך גורה או לא, זה החיים שלי. אני רוצה לנסוע בלי חגורה. לא. נכנוס אותך, נעצור אותך, נשלול לך את הרישיון. זה לא כפייה. זה כפייה. מוצדקת? כן. אדם רוצה להתאבד. לא נותנים לו. קופצים, תופסים אותו בכוח, מכת חשמל. מה אתם עושים? תנו לקפוץ. לא תקפוץ. זה מזכיר לי סיפור רק שזה שווה לכם לבוא ובזה סיימנו פעם אחת אני יושב בישיבה בשיעור גמרא בא לי איזה תלמיד אומר לי באוזן כבוד הרב החבר שלי הגיע לבקר אותי מהישיבה זה חילוני כופר שונא דת אתאיסט הוא רק בא לראות איך אני נראה שמש חזרתי בתשובה במונסי ‫זה עכשיו הזדמנות לדבר איתו, ‫הוא בחיים לא יבוא במגע ‫עם בן אדם עם רב, עם דתי. ‫דבר איתו, עשה טובה. ‫אמרתי לו, תראה איזה רעש ‫יש פה בישיבה. ‫מה, הוא יוכל לשמוע ‫עכשיו מה מדברים? ‫צועקים פה כולם בגמרה. ‫הוא אומר, נכון, ‫אולי תשב איתו בחוץ באוטו. ‫באמצע שיעור. ‫הוא אומר לי, כבוד הרב, ‫זה פיקוח נפש, תאמין לי. ‫אמרתי לו, וואלה, הוא צודק, ‫זה פיקוח נפש. ‫אמרתי להם, טוב, תחזרו על החומר, ‫אני יוצא איתו לאוט ‫אני מגיע עם החילוני הזה לאוטו, ‫לוקח איתי חומש, ‫מתחיל להראות לו פסוקים, ‫מסביר לו שזו ראייה, ‫שזו תוראי מהשמיים. ‫אני עכשיו רואה בשפת גוף שלו ‫שהוא בלחץ. ‫כאילו, אני מוכיח לו אחד לאחד, ‫הוא בלחץ, ‫אבל הוא משחק אותה כול כזה. ‫זה כאילו, עזוב, ‫אתה לא משפיע עליי, שלא תחשוב. ‫אחרי שעתיים שניקו לי מים, ‫עכשיו, אתם יודעים, ‫שם יש חסידים הולכים. ‫מה קורה לחסיד בן 16 שעובר, ‫רואה אותו, יושב אחד עם חומש ביד ‫ולידו חילוני, ‫ומתווכחים בדברי תורה. ‫מה קורה? ‫הוא עומד ככה, קורא למנדל, ‫קורא ליועילי. ‫פתאום נהיה לנו איזה ‫30 חסידים מסביב. ‫הוא אומר, מה הולך פה? ‫לא לעזוב, אל תהיה... ‫ככה מתלהבים מהאימות. ‫בקיצור, תשמעו תום, רבותיי, ‫שעתיים הוא נותן לי להזיע. ‫בסוף אני אומר לו, ‫טוב, די, מספיק, עכשיו רק תגיד לי. ‫אני הוכחתי לך עכשיו ‫שהתורה היא מבורא עולם, ‫מזה שברת העולם, ‫אתה מבין את זה או לא? ‫הוא אומר לי, בטח שלא. ‫שאני רואה שהוא משקט, ‫אבל צריך עכשיו להכשיל אותו בשקר. ‫אני אומר לו, לא הוכחתי לך, ‫הבאתי לך כאלה ראיות, ‫דגים, כוכבים, חילוש הירח, קודים, ‫הראית לך הרבה דברים. ‫אם עד עכשיו עוד היה איזה סיכוי ‫שהתורה מבורא עולם, ‫עכשיו בוודאי ברור לי שזה לא. ‫נוחל כזה. ‫אמרתי, אני אלמד את הנוכל הזה ‫לכך שהוא לא ישכח לעולם. ‫אמרתי לו, אתה יודע מה, בסדר, ‫לא שכנעתי אותך, ‫אז אתה אומר שהספר הזה ‫זה לא מבורר לעולם, ‫סתם חתכת ניהם. ‫הוא אומר, כן. ‫אמרתי לו, טוב, תחזיק רגע. ‫תחזיק. ‫אני אומר לו, תחזור אחריי ‫שתי משפטים ואתה יכול ללכת. ‫הוא אומר, בבקשה. ‫אני אומר לו, תגיד, יהי רצון, ‫יהי רצון שכותב הספר הזה, ‫הוא אומר, הוא חוזר אחריי, ‫שכותב הספר הזה יביא עליי ‫את כל הכללות וכל ההונשים ‫שכתובים בספר הזה. ‫תגיד, אמן. ‫הסתכל הרי ככה. ‫מה, אתה מקלל אותי? ‫מה פתאום מקלל אותך? ‫אתה אומר שזה חתכת נייר, לא? ‫תגיד. לא אגיד אמין. אני אומר לו למה לא מה פתאום אתה מקלל אותי איזה נורא אתה אני אומר לו לא חזור חלילה אתה אומר שזה כלום אז מה אתה מפחד תגיד שכל הכללות שכתובות על הנייר הזה כל ההונשים כל מה שכתוב כאן אני אומר לך תגיד אמין לא אגיד אמן אמרתי לו למה אם יבוא איזה מוסלמי יביא לי את הקוראן יגיד בזכות זה שכתב את הקוראן כל הכללות פה יבוא עליך אני אצרח אמן מאה פעמים אני יודע שזה כלום תגיד אמן לא אגיד אמן ככה איזה שיש שבע פעמים תגיד לא אגיד תגיד לא אגיד פתאום פרץ בבכי איזה בכי כמו הגשם שהיה לפני שעתיים ‫הוא הרטיב לי את כל החומש. ‫עד היום הוא גני מהדמעות שלו. ‫כמה הוא בכה, כל האגו שלו ‫התפוצץ לו בפנים. ‫הוא אומר לי, ‫עלית עליי, עלית עליי. ‫תראו, אני אחרי יום השעה ‫מאספת גוף שלך ראיתי ‫שתיים כבר משוכנעים מזמן. ‫מה אתה נותן לי סתם להזיע? ‫האגו. ‫מה, אני יודע שברבע שעה ‫הוכחת לי שכל החיים שלי היה בלוף? ‫זה כל הבלוף שלהם. ‫לכן אני אומר לאנשים, ‫אומרים לי, אבא שלי, ‫לא מסכים לראות תורה ומדע. ‫לא מסכים, תחננתי. ‫אני אומר, אל תדאג, ‫שים את ה-DVD על השולחן ותצא. ‫קל לדבר הרבה. ‫שים את זה שם ותלך. ‫שים את הזאת השנייה ‫על השולחן ותלך. ‫לך, קח לך שני קלמנטינות ‫ולך לטייל. ‫מה? תחזור אחרי שאתה... ‫תראה, איפה שאבא שלך ‫ישמע אותך שומע בדלת? ‫מהר, החליף צ'אנל. ‫מתוך הסקרנות, ‫הם חייבים לראות מה יש שם. ‫מה הוא משגע אותי לראות את זה? ‫בואו נראה מה יש להם למכור. ‫מתחיל לראות. ‫מה, זה דווקא מעניין. ‫זה ההרצאה של הרב, שהרב סיפר ‫שהרב אליש ואמר את זה לאורי זוהר. ‫לאורי זוהר. אורי זוהר, ‫ככה אשתו חזרה בתשובה. ‫הרב אורי זוהר, ‫שהוא הבעל התשובה של הדור, ‫הגדול מכולם, ‫שהוא כבר אחרי שנתיים התייאש, ‫אמר, אין לי אוכל קשר, אין לי כלום, ‫מה אני חיים כמו זוג של שותפים בדירה? ‫פרודי קיבוצניקית, שומר הצעיר, ‫מאנשי מרץ היא הייתה. ‫אז הרב אמר לו, ‫תשאיר את הרמב״ם על השולחן, ‫האח הפתוח, ותלך. ואז היא מספרת את שאר הסיפור, שהיא אמרה מה זה הוא קולם בספרים זה מה, אני היה שחקן, במים, חוף הים, סתובב לי חולצה, מרביץ, נפס, מה עכשיו פתאום היה לנו למדן. והיא יש את אוניברסיטה, תוארים, תהתחלה המבן, מתחילה לקרוא דף ראשון, רואה שחצי משם היא לא מבינה, נסה להבין, נסה להבין, אבל הראש אטום, ‫אמרה, אם אני לא מצליחה ‫עם כל התוארים שלי להבין פה כלום, ‫כנראה שבאמת יש שם משהו. ‫וככה היא התחילה להתעניין ‫מתוך הסקרנות. ‫אז זה כבר שלא היה שם, ‫אין אגו, אין גאווה, אתה לבד. ‫אתה מתחיל לקרוא, אתה נתפס. ‫אם אתה תישב ידו בזמן, ‫הוא דווקא יגיד, ‫לא, שטויות, עזוב, תוציא את זה. ‫זה הכול עניין של כבוד, ‫אבל תשאיר אותו לבד ‫ואתה הולך, ‫מתוך הסקרנות הוא ישים. ‫ואם הוא לא ישים, ‫מי אמר שלכל דבר יש פתרון? ‫מנסים. ‫יש שאלות לפני שמסיימים, ‫או רק דבר אחד, ‫הודעה אחת אני רוצה להודיע. ‫כל מי שלא לומד קבוע כל יום תורה, ‫עשינו בשבילכם קו מיוחד, ‫אתה מתקשר, כוכבית 8640, מיד שולחים לך לוואטסאפ קישור, שם אתה יכול להירשם וחברות הילמד איתך כמה שאתה רוצה, כל יום, פעמיים בשבוע, כמה שתרצה ילבדו איתך. ‫ילמדו איתך כמה שתרצה, ‫וזה כמובן בחינם, ‫ותוכל גם להביא חברים אחרים. ‫תזכרו, כוכבית 8640. ‫עכשיו תשלחו. ‫אם אתה רואה שתפוס או משהו כזה, ‫אז אחרי חמש דקות עוד פעם תנסה. ‫כוכבית 8640. ‫השיעור הזה מוקדש לכל התורמים. ‫בפרט לשמירה על כל עם ישראל, ‫כל החיילים, ‫שיחזרו בריאים ושלמים לביתם, ‫לעילוי נשמת שריה, בת סלמחת, ‫עזת, פרידה, בת מיריה, ‫דוד, מנדו, בן מזל, ‫מטילדה, לרפאה שלמה, ‫ריאל בן שולמיד וקרין בן אוסנת ‫לזיווג ארגון במירה, ‫סימך בת ג'וליאט לזרע של קיימא במירה, ‫כל הברכות והישועות ‫למשפחת אלבאז, יוסף חיים, בן רוני, ‫וכן להצלחת כל התורמים ‫המסייעים לפעילות ‫שחפצים באילוי שם, ‫תאם מזכורתם שלמה מעת השם. ‫רבי חנניה בן הקדשייה אומר, ‫רצה, ה' יכול לזכות את ישראל, ‫לפיכך ירבה להם תורה ומצו שמח.