Live with Rabbi Yosef Mizrachi

In this segment of the live broadcast, Rabbi Yosef Mizrachi delivers a fervent, stream‑of‑consciousness sermon that weaves together biblical theology, modern catastrophes, and contemporary political‑economic criticism. He argues that when humanity lacks true guilt before God, divine war can be unleashed without human agency, using the metaphor of an asteroid striking Earth as a possible instrument of divine judgment. He cites historical asteroid events—one in the Grand Canyon region and another in Alaska in 1906—suggesting they were divine punishments that wiped out entire populations. The Rabbi then shifts to discuss alleged financial malfeasance involving large sums of money, corporate entities (e.g., a company named "Kadisha"), and the manipulation of global powers, portraying these as human attempts to usurp divine authority. A substantial portion of the talk is devoted to a Talmudic‑style exegesis on Korach and his followers, asserting that they will have no share in the World to Come, and using this as a cautionary example of rebellion against divine order. He references Rabbi Yechiel Kram and other rabbinic figures, interspersing personal anecdotes and rhetorical questions. Throughout, the Rabbi emphasizes that true salvation comes only through adherence to God’s will, warning listeners of impending divine retribution if humanity continues to elevate secular powers above the divine name.
Chapters
בשם להצלחה, רפואת אלי מורדכי בן שרה, ציפורה, בת שרה, יושע בן כרן לרפואת רוזה חיה, בת מיריה, מליאנה ליאל, בת יוחבת אורלי, בת רוזה, שושנה, יושע בן כרן לרפואת העובר של מילנה מלכת, בת פאולינה ארון, בן אליזה, מלכה, אסתר, בת ציפורה, לילוי נשמת חיים, אשכול, בן ברוריה, מוניר, בת פראנג, ישראל, בן בנימין, אל חנן, בן דניאל, להצלחת משפחת ברינק, לרפואה תמרה, בת נורה. אחד מהמסגרות, בעזרת השם, בפעמון הבא, אין לוקציות. לא בקווינטס ולא פה, אני מפליג לאלה. אני אשתדל כל השנה בעזרת השם. אז אנחנו יוצאים בעוד שני שנות. בבקשה, אל תזכרו את זה. אין לקטוריה ביום הבא הנה. אני אדבר בלוס אנג'לס, ביום השבוע, ב-5 השעה, בגבי. ובשבועי בברלין, בשבועי הלילה, בשבוע 8. ואז אנחנו יוצאים כמובן בפעמון הבא. אשר שפכתי עשרה וחצי שעה על פרשת קוראך, אני פגשתי כמעט החלטה שלה. יש כמה דברים שאני לא יכולה לדבר עליהם. כמו שאנחנו יודעים, קורח גדר 250 לידר, הם באים והם מגניבים מושה ואהרון ואשם מושה אומר להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להגיד להם להגיד להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להם להגיד להגיד להם לה האנגלית הכי מגניבה, אולי, בהיסטוריה של העולם, לא אולי, בטח, בגלל שהתורה מגניבה, והאיש משה ענב מכל אדם משה הוא האנגלית הכי מגניבה של כל האנשים, בסדר? זאת אומרת, אם זה כתוב בתורה, אז אף אחד לא יכול להיות מגניבה יותר מאשר משה רבנו, אף אחד. זה המסך הכי גדול של האנגלית, של... להיות נפל לארץ, אז השאלה היא, איך יכולת לדבר עם מישהו שכולם יודעים שהוא האנגלית ביותר, ואתה מנצח אותו בעקבות האלה? למה תתנסעו על קהל השם? למה אתם קטנים? למה אתם חושבים את עצמכם יותר מאחורי המדינה? כל אחד פה חולי. אני רוצה לשאול את השאלה שלכם, אם אתם רוצים להגיד עם מישהו, אם יש לכם נשיא, אתם נמצאים בפחדות שלו, ואתם נגמרו אותם. לא שזה קושר לעשות, אבל זה מה שהפחדים עושים. שתי אנשים נגמרו, כמו טראמפ ומוסק. את הולכת לדין, את הולכת אליו, את זה, את זה, את תיף, את הולכת ל... איך הוא נקרא, הגuy עם הארגן, איך הוא נקרא... ארווי, ארווי, את הולכת אל ארווי ויינשטיין, אני אגיד למורה איך הוא נקרא, את הולכת לספר טסלה יותר, את יודעת, כמו ילדים קטנים בתל אביב. אבל מה הם עושים? אף אחד מנסה למעשה את החברה הנגטיבית שלו, ולהתפרסם את זה לעולם, נכון? אבל אתה לא תחשב שטראמפ אגיד למוסק, אתה פחות אדם, אתה חסר, אתה חסר, אתה רוצה מילה? אני אעשה לך את זה, נכון? זה נראה צחוק, אתה יודע? הוא יעשה את זה צחוק על עצמך. יש הרבה מיוחדים בעולם, וטראמפ אגיד, אתה צריכה אולי 50 דקות ללחוץ? מי יהיה נראה כמו גאוי? טראמפ, נכון? אוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו זאת נורמלית מה שהאנשים מדברים. אם זה נורמלית, איך קוראך יוצא לאנשים הכי גבוהים שלהם בהיסטוריה ויכול להגיד להם, למה אתם כזה גדולים? למה אתם כזה חייבים? מי אתם חושבים שאתם? זה מאוד מאוד קשה להבין. לגבל אנשים עם מה שהם הכי גדולים, עם הכי טוב שלהם, עם הסביבה למה השם נתן את התורה וזה נמצא אחריו הוא בא ואומר לך למה אתה כל כך גדול זה מאוד מאוד מרחיק כשמשה שמע את זה מה קרה? הוא פשוט פל על מותי שלו והיפול, וישמע משה והיפול על פניו אתם יודעים האשכנזים אחרי תפילת שמונה עשרה כשאנחנו עובדים על התאבות הספרדים, הם רואים את זה וראים את שני חלקים מהתהילים. האשכנזים, הם יכולו ללכת על הרגל שלהם ככה. זה נקרא נפילת הפיים. זאת אומרת, אתה חכה את הרגל שלך ולא תסתכל. הספרדים לא עושים את זה, בגלל שבזוהר זה אומר, אתה יודע, לא לעשות את זה. האשכנזים, הם לא מפלגים את הזוהר כל כך הרבה. הם לא מפלגים את הקבלה כל כך הרבה. אז זה קצת מנגנון בין ספרדים לאשכנזים אבל זה נקרא נפילת הפיים והשמע משה ואיפול על פניו השאלה היא למה משה היה צריך להפך על ידי שלו ככה מה ההכנעה עכשיו? יש לנו קרוק יש אדם שרוצה לצלם את עצמו ולשמור ולמנוע והוא לא יכול לצלם את זה כי ה' לא רוצה לצלם את זה לו והוא מתחיל להכניס את זה לגביך שזה כל חדש אתה יכול להתכוון או להיות קטן למה אתה צריך להתכוון? מה קורה פה? והשמע משה והיפול על פניו התגובה היא זה כתוב במסכת מגילה, פאג' 28. מה כתוב שם? אסור לאדם להסתכל בצלם דמות אדם רשע. אדם לא יכול לראות את המצב של אדם פחד. גם לא יכול לראות את המצב של אדם מפחד. האנגלית קרקעה, מפריעה, מגיעה לרחוב, אתם יודעים את האנשים בתחילת המלחמה? אל תתראו לידה שלהם, למה? בגלל שסייטאן הלכה אליהם אל תתראו אליהם אחרים אמרו אל תתראו לידה של מורים זה לא טוב שאתם תתראו לידה של מורים, האנגלית זה מרגיש לי את הסיפור שיהיו לי אבותים, אבא ואישה הזמן עדיין נתן, אבא ה' עדיין חי והאבא ה' היה עם אחי שם הוא צוויקה צוויקה, צוויקה זאת אומרת צווי צווי, במובן צווי זה שם אשכנזי האשכנזים קוראו את הילדים בנמים של ארוחים כמו דוב, צווי, כל מיני נמים כזה אני לא יודע מאיזה מינה זה בא בעברית המודרנית הם גם הם נקראים, אייל, אופר, הם גם נקראים לאנימלים, אבל בספרדים הרליגי זה לא נקרא כל כך, אני לא זוכר שאני שומע שמישהו שהוא נקרא אחרי לאנימלים, אתה לא נמצא אף אחד שנקרא קוף, סוס, חמור, חמור בין שכם, שכם בין חמור. אבל, אוקיי, בכל מקרה. אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אז, אני לא יודע, אז, אנחנו קוראים לזה לוי, רק בגלל הסיפור. אז זו צביקה לוי הייתה במלחמה, אז, במלחמה יום כיפור, 1973. והקהילה קיבלה קל שהצביקה מותה במלחמה והייתה בבית חברה בבריאה. היו צריכים מישהו מהקהילה להכיר את זה. היה לא דנאי אז, זה לא כמו היום. היו צריכים להגיע ולהחליט את השיטה, ואתה תסתכל ותגיד אם זה הוא או לא. אתה לא ראה בשבילך כל כך הרבה דעות. אז איזו אישה, היא אמרה לביתה שלה, תקשיב, אני לא יכולה לראות שאבא שלי מותא, יוגו. והוא הלכה, אבל הוא היה קטן קטן, הוא היה קטן קטן. הוא היה מפחד לראות את ידו. לא בגלל הדיוקטוריה, בגלל הדיוקטוריה. בגלל שהוא היה מפחד, אתה יודע, זה לא כל כך מגניב לראות את מישהו שאתה יודע, ועכשיו הוא מוות על הרגל. אז הם קיבלו אותו למקום, הם אמרו, זה הוא? הוא אמר, כן, זה הוא. הם לא באמת ראו. טוב, זה הוא, זה הוא. הם מייצגו קבוצה למרחב, הם הבאנו את הקבוצה לסמטרי, הם ישו קבוצה. הקהילה רואה שיבה, אחרי שלושה ימים, שהיא רואה שיבה. הוא ממלכת, הוא ממלכת לביתה, לביתה, במהלך הביתה. הוא ממלכת. מה קורה לך? אני בביתה, לא אחד מגיע לביתה שלי. הם אומרים, מה? ראינו אתכם בשיבה, חשבו שאתם מוותים מוותים? נראה לי מה קרה, תראו את המצווה האדומה, בטח לא יש מצווה, ה' רואה את העולם, היה אחר אדם, אחר צביקה, עם נקודה אחת, וכמעט נקודה אחת שהם נפגשו בשאלה האלה והם נפגשו בשאלה האלה באוספטול. מה זה החלטות? מה זה החלטות? אז האוספטול לא חשב שיש סיבה שיש שני אנשים עם נקודה האלה, מה קרה? הם באמת נפגעו בצוויקה אחרית, כשהוא לא ידע שהצוויקה האחרית מותנת שהוא מותן ונפגע. והם כבר נפגעים בצוויקה של מישהו אחר בכלל. הסיבה מזכירה. לדקות, היא עשיתה להם, אתה, כמו סנאמר, אתה, אידיוט קטן. אני הלכתי להכניס אם זה בראדר שלי או לא, אפילו את זה לא יכולת לעשות. מי יאמר לדעת את הסיפור הזה? אז בכלל, זה מה שמריח לי, זה לא טוב לראות את הראשון של אדם מוותי. בכלל, אבל אם אדם עשה אוהב, אז הוא לא יראה את הראשון של מישהו עוד פעם. אז אני נודר, אני לא אראה את הראשון שלך. אל תגיעו לידי שלי עדיין והאנגלית מותה ועכשיו הוא מרגיש בטח שהגיעה לדרום כזה ורוצה להגיע לפונרל עכשיו היום זה לא כל כך רחוק אבל בתיום האלה הם יכולו להשתתף את הגוף איזה שהול או איזשהו מקום כדי שכל האנשים יצטרפו זה כמו שהגויים, הגויים גם עושים את זה הם יכולים אז המצב היה כאן, השפה הייתה אופנית, והאנשים חייבים ללכת. עכשיו, אתה רוצה ללכת ולהגיד ביי למצב שלו. זה לא היה אמיתי שלו, זה היה חברה שלו, אבל הם היו בציגה, אז הוא עשה נדר בזמן של רעיון. עכשיו הוא שאל הרבי, אני עשיתי נדר, יכול אני ללכת להגיד ביי למצב שלו או לא? אז הרבי אמר לו, כן, אתה יכול. הוא אמר, אבל אני עשיתי נדר, אני לא אבקר את השפה שלו. הוא אמר, זה היה כשהוא היה חי. אבל עכשיו זה אפשר, אז הוא שואל הרבה, איך אתה יודע? איך אתה יודע שכשהוא חיים, הגבירה היא עליו, וכשהוא מותה, הגבירה היא אחת? זה נקודה דווקא. אז הרבה נתן לו דקה מהתורה. זה מה שרוחה כשאתה תלמיד חכם ואתה יודע את כל התורה, כל סציני שקורה, אתה יכול לתת דקה דיוקא מהבוקר של ה' על המקום. לא צריך ללחוץ שלושה ימים. בספארט, זה כמו לחזור נדל בארץ. ממש ככה. אז הוא אמר להם, אשם אמר ליהודים, אני קחת אתכם מאליג'יפט. לא תשכחו אותם, כי אתם לא תראו אותם עוד פעם. וכשהיהודים הלכו לרחוב ברחוב הרחוב הרחוב, שהם הלכו, והאיג'יפים הלכו לרחוב אותם, והמים חזרו את האיג'יפים, והם הלכו לרחוב, והריבר הלכו להרחוב אותם, והנציל ישראל לקח את כל אתריהם, ביזת הים. והם ראו את כל שלבים שלהם והתורה אומרת שאתה לא תראה אותם עוד פעם, אשם אמר וכשראו אותם עוד פעם, התורה מספרת שראות אותם עוד פעם זאת אומרת כשהם חיים, כשהם מותים זה קטן של שחר, קטן של שחר, אין שלב שם, אין חיים, אין אנשי עוד פעם, זה רק שלב, שלב זה לא משהו אז אנחנו לראים מפה למה שקורח עשה כזאת אגבה, לגבי משה כדי להיות אדם גדול, אתה יודע שהוא כבר רשע, אתה לא רואה את מותו עדיין. למה משה לא ידע לפני שהיה רשע, כשהוא קבל 250 אנשים? בגלל שכמובן אנחנו יודעים שהוא עדיין עשה את זה בשלום שלו, אבל על הלך הקריאה הייתה אמיתית, זאת אומרת, כל 250 היו באים ואומרים, אנחנו הולכים הראשונים, אנחנו עובדים בשלום. עכשיו, אחרי השינה של הרחב גולדון, אתם נפגעו אותנו ואתם נותנים את זה ללוויים. למה ה' עשה את זה? בגלל שהלווים לא התחילים להתקשר לסין של ה' גולדן קאף' האחרים התחילו את זה ה' אמר, אני לא רוצה אתכם עדיין, אתם לא עובדים במהלך שלי אני אקבל מישהו שלא התקשר לסין זוכר, הלווים הלכו וגולדו 3,000 אנשים שחולים סוף ה' גולדן קאף' משה גרינד את ה' גולדן קאף' עם ה' גולדן קאף', מייסו את זה עם מול ועשו להם את זה אז מה קרה? הם נפגשו למה? אני הייתי עבוד של ה' ועכשיו אתם מגיעים אליי? אז הם באים עם את המשפחה שלהם אני רוצה להיות עבוד של ה' אני לא רוצה שתרחקו אותי אוקיי? זה כמו שאנחנו היינו עם אחד בישיבה כשהוא בא לישיבה, הוא היה גדול גדול גדול הוא פרסון שלא יכול לקבל אמנות הוא לא מגיע לאף אחד הוא עושה כל מה שהוא רוצה זמן זה לא זמן, הרגלות הם לא רגלות שלו ככה כמו חולה רחובה זה מאוד קשה להגיע למהלך לרחוב, לרחוב בוודאי ראש ישיבה נפגע בו הוא אמר, תשמעי, אתה לא צריך את זה אתה צריך להכניס את הכבוד שלך ולמצוא מקום אחר הוא אמר לו, לא, אני לא חי. אני לא הולך אני מבקש אתכם להשיג ולהשיג הוא אמר לא מה אתם הולכים לעשות? אני לא הולך הוא אמר לי אני ראש הישיבה פה ואני אומר לכם שהמקום הזה לא בשבילכם אני מבקש של המקום הזה אני מבקש אתכם להשיג הוא אמר לא אני לא הולך אני רוצה להשיג וללמוד אם יש לכם פרובל עם זה זה פרובל שלכם אני לא הולך מה אתה חושב שקורה? מה אתה חושב שקורה? כמה שבועות הם לא מדברו, הם נשארו, קטן אחרי קטן הם היו בסדר, ובאחר כך הם נהגו להיות חברים עוד פעם. הלחם הלכה להיות רק הלחם, בלי הלחם. וראש ישיבה לא היה רגע להתאהב אותו, אם הוא נהיה בסדר, או לא להעריך עליו. בסוף, הידיעה הייתה, כשאתה עושה проблемы ואף אחד רואה שאתה עושה רעיון, זה מפגש כל אחד נגטיבי. אם אתה נהיה בסדר, למה אני צריך לרחוץ אותך? זה לא איגוי שלי, אתה לא מפגש את האמצע שלי, אני רק לא רוצה לרעש את הלימודים האחרים פה. אבל באמת כל אדם נורמלי יוצא, מגיע ולחזור ומי ידע איפה זה יהיה. זה נקרא עזות. עזות פנים. עז פנים. זה גמרא, זה עז פנים. עז פנים לגהינם, ובושת פנים לגן עדן. מישהו שמוזר, עד לארץ, מגניב, אתה, המערכת שלו, תחזור לארץ. אם מישהו הוא ארגנטי, יש חוצפה, פריד, איגו, אנגר, זה כל עבודה מגניבה, מגניבה ללחם, אם הם יחזרו ככה, אם השייך יחזר ככה כל יום, הוא יכול ללחם, אם האספנים יחזרו עם ארגנטיה וחוצפה, מגניבה ללחם, זה באמת מעניין, יש ארבעה מינים של אנשים שהתורה פשוט נקראה להם רעיונים. אל תתקשרו לרעיון האחרון, יש אלפים מינים רעיונים. חלל שבת הוא רעיון, גאי הוא רעיון, רעיון מפחד, רעיון נואף, רעיון מפחד של מישהו שרעיון את אבאותו. אבל יש הרבה הרבה אנשים רעיונים. מישהו שריף עם רגל, הוא רעיון. מישהו שאתה לא אוכל אוכל, הוא רעיון. אישה שעובדת לא רעיונית ברחובה, היא מאוד רעיונית. בגלל שהיא רעיונית ועושה אנשים אחרים רעיונים. לראות אותה, לא ללכת רעיונית. זה אפילו קטן, זה נקרא חוטא ומחתי. אבל התורה מייצרה רק את הדבר של רעיון של ארבעה מינים אנשים. איזה מין של ארבעה אנשים? מי הם הארבעה אנשים שהתורה קוראה להם באמת רעיונים? אז אחד מהם הוא כשאחד רוצה להכניע אחד הוא רוצה להכניע אחד and before he hit him the Torah already say ולרשה אמר למה תקרח? why are you going to hit your to hit your friend meaning you didn't hit him before you did not hit him אבל אתה כבר עלה להגיד לו, נכון? אז התורה אומרת... אה? הוא עשה רגע, כבר עלה להגיד לו, אבל בסוף הוא לא התקשר אליו. אז התורה שואלת לך, למה אתה... למה אתה עשה רגע לבן שלך? זאת אומרת, אם הוא נפגע אותו, זה לא צריך להגיד שזה נפגע. אם הוא לא נפגע אותו, הוא רק נפגע אותו, זה נפגע. השנייה מהאנגלית, זה מישהו שקבל, אבל לא קבל. אבל, תשמעו את המדבר. הוא אומר, ולא ישלם. לווה, borrower, wicked, and he won't pay. The language doesn't add up. It should have been לווה ולא, שילם רשע. לווה, you borrow and you don't pay back. You are wicked. The word wicked comes after borrowing. לא אחרי והם לא פסקו זאת אומרת, לפני התגובה, אתם כבר חושבים שאתם חשבים שאתם שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם חושבים שאתם הלילה שלו לא ח באה, חברך שלך נתן לך חלון, 60 ימים לא נסעו, אתה חלון ב-60 ימים או לא? לדבר של התורה, כן. למה? זה רעיון לקחת... לקחת מילה מישהו? אם אתה קח מילה, אתה רעיון? אז כולם רעיונים, כולם מורגשים. כמעט כולם מורגשים, נכון? אז כל אחד זה סינר אז למה התורה אומרת למה התורה אומרת לווה רשעה לווה היא כבר רשעה ולא ישלם ולא תשלם למה זה? אתם שומעים את השאלה או לא? מפה אנחנו לראים שהרבה אנשים, כשהם לוקחים זמן, הם כבר נגמרים בזמן שהם מקבלים זמן. למה? בגלל שהם לא יודעים להתרחק. הם לא יודעים לעבוד, לא יודעים על אסתם, לא יודעים על חוויה, לא יודעים על קשה, לא יודעים על כל מה שיכולים להרחיק ולהתרחק. למשל, אם הוא יש לך רגל דיימן, זה עשה 10,000 דולר. אבל הוא לא יותר קשה, הוא צריך 2,000 דולר בלתי. הוא בא לחבר שלו, נותן לי 2,000 דולר בשנתיים והחברים שלו נותנים לו, ובשנתיים זה נתן לו, הוא לא יותר, והעבודה קורה לעבודה, אני מראה את הדיימנטים במרכז הכרמל, מה שאני מקבל, אני מראה אתך. אני מראה את הטלפון שלי, אני מראה את הכרמל שלי, משהו שיש לי. ואז אתה מוכן להשתמש, אבל אם לא יש משהו, לא משהו, אתה מגיע ותרחק את כל ההתגלגה על המשתתפת, תתן לי, אם אני מנסה להצליח, אני אמשיך לך, אם לא, אתה נפגש, וזה לא נכון, אבל הרבה אנשים עושים את זה, אז זה לא נכון, אם זאת המקרה, מה עם אדם שלא יש זמן בכלל, ולא יש קולטרול לדעת, מה עם האנחה הזאת, איך הוא יקבל זמן? הוא רוצה לעבוד עם אביו, והוא אומר לאביו, אני רוצה שתעשו לי עבודה, אני רוצה שתעשו לי עבודה, אני רוצה להתפתח שפה פיצה, אני צריך 100,000 דולר, כדי להתפתח עבודה על המקום, על העבודה, על איכות. אבי אמר, אם המדינה לא תצליח, איך הוא יעבור לי? אני לא יכול להגיד את האמת. הוא לא עובד על אגבים. לא לדעתי, יש לי חכמה, יש לי את זה, יש לי דיימנט טוב, אני אשלח את זה, אני אשלח את זה, מישהו יעבור לי זמן, אבי אבי אמר לי, אם הוא לא תצליח, הוא יעבור לי. הרבה אגבים. אתה יכול להגיד באמת, אם המדינה לא תצליח, אני לא יכול לתת לך איפה לטעות. בסט-קאסט-סציאנריו, אולי אני אשלח את המעבר, אני אשלח את המשחרר, את המערכות, אני יכול אולי לטעות 20,000, 30,000 אחרי. אולי 40, אבל אני לא יכול לעבור את 100. ואחים אמרו, אתה יודע מה? למה לא? תן לי לעבור את נפשי שלי. והוא תעבור לך את המון, ואתה לא יכול לעבור את זה, אז אתה לא נפשי. בגלל שאתה קיבל עבודה ואתה אומר, אני לא יכול לעבור את זה. אז תזכר, הפעם הבאה, כשאתה יוצא לקבל עבודה, אתה לא יכול לעבור את העבודה. ואומרים להם אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה תחשבו בפסטרציה, לרעב ולרעב ולרעב ותחשבו, וואו, כבר יש לי 2 מיליארד, כמעט 3 מיליארד, כמעט 4 מיליארד, ואחר כך, איזו עבודה רעבה ואחר כך, עבודה גדולה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה עבודה גדולה הם עדיין יש 4 שנים מנגינה ע לכל אדם שהם מנגינים, ולכל אדם שהם נפגעים במונה שלהם, ולכל קלטון שהם מנסים להגיע אליהם, ולכל אדם שהם אמרים להם, ולכל אדם שהם לא יכולים לתת לילה, הוא צריך לעבור את כל אחד מהם. זאת אומרת, נפגעת את המונה שאתה נפגע, זה לא בכלל מנגינה. לפעמים, אנשים יוצאים מנגינה. למה אתם לא נפגעים? אתם פשוט נפגעים 100,000 דולר. אני נפגע בזה. זה לא היה כל כך חשוב על זמן. אני עשיתי את זה בבקשה. בבקשה. מה? אנחנו סכמתי מישהו. זה נכון, זה נכון, אני שמח שהשם קיבל את זה. לא, חברי, אתם קיבלו את זה בטח. השם קיבל את זה, אבל זה לא התגלגל שלכם. התגלגל שלכם עדיין יוצא. לפעמים יש להם סליחה, חושבים, אני קיבלתי את התגלגל שלי, אני חייבת את זה. לא. התגלגל עדיין נמצא. שהאשם קח את זה מאחורי שאתה נותן לו ועשה תשובה זאת אומרת שזה לא התשובה אם אתה עשה תשובה ונותן לו אשם לא יקח את זה מאחורי ולא יתעשו את זה אז עכשיו יש לנו שניה יש לנו אחד שכמעט נהרג את חברו ויש לנו אחד שברו לא יודע איך הוא יעבור אוקיי? מה זה השני? אז פנים אריגנט פרסון פרסון שלא יש שם שנאמר איזה איש רשע בפניו איך אתה מרגיש אריגנט פרסון? מפה שלו או מה שהוא קורא, המפה שהוא קורא, האנגר על מפה שלו אתה יכול לראות אנחן מגניב מפה שלו אתה לא יודע מי זה אז פנים אם אתה קח את ראשו, כשאתה לוקח את הראש, אתה יודע אם זה עז פנים או לא? לא. עז פנים, דבר שלה, שם, אתה יכול לראות בפנים. שם, אתה רואה בפנים. אתה רואה גם ארגנטיות וחוצפה בפנים. אז התורה קוראה לזה עז פנים. איפה העזות באה? בפנים. שלאמר איזה איש רשעה בפניו. בפנים, אתה יכול לראות שהוא ארגנטי. That's Proverbs 21 verse 29. And the fourth one that the Torah calls Imrasha is whom? Baal Machloket. Someone that makes unnecessary disputes. Machloket, like Korach. Making fights. Sh'ne'emar, as it's written, suru. נא מעל או עלי האנשים הרשעים האלה. Everyone stay away from these wicked people before I bury them alive. So you see the Torah called wicked to arrogant חצוף, to people that borrow and don't know how they're going to pay back, to violent people, and to someone that make disputes, unnecessary disputes. איזה דיספיוטים הם דיספיוטים של קושר? לא, אם... בעיניי, היום, אם אתה רוצה לעשות דיספיוט שזה קושר בעיניי של ה' איזה דיספיוט קושר? לא כל מחלוקת היא סין יש דיספיוט עם התלמיד החכם, זה בעיה גדולה דיספיוט עם אנשי כושר זה פרובל מאוד קשה אבל אם יש לך דיספיוט עם רשעה מרושעה עם מכתי ערבים עם מישהו שאורגניז קרימס את השם ואין מצוות להגיד לו לא תגידו, אווו מחלוקת, תשכחו מהמחלוקת מה זאת אומרת מחלוקת? אתה צריך להגיד את זה שכל אחד לא תשכח מהרשעה הזאת פה אתה לא צריך לשון הרעה, זה לשון הרעה שאתה צריך להגיד. איזה אנשים, אוטומטיקלי, הם משתמשים בשפה לשון הרעה, לשון הרעה, כמו איזה מגניב, כתוב לי בפעם האחרונה אמא ארץ, לא יודעת אלף ב' או הלכה, הוא אמר לי, אני חושב שאתה צריך להחליט את הדבר שלך בקבוצה, שאתה אמר שבינתי נתניהו אכל לבסטר בלונדין בשבת. זה לשון הרע. אני אגיד לו, אני מבקש שבפעם הבאה, לפני שאתה פרוטסט לרבי או לכל אחד שיודע על ההלכות, קודם, אתה תלמד א' ב' על ההלכות לפני שתהיה לך הרעה להגיד לאחרים מה צריך לעשות כשאתה לא יודע על א' ב' על ההלכות ולשון הרע. אתה פעם ראה חפץ חיים? לא רק זה לא פרובלם לדבר על השעון הרעי, אבל על מחללי שבת, זה ממש נתון. הם נחשבים כאלה שהם לא יהודים. אם אתה מדבר על כל מחלל שבת, במיוחד על מישהו שאתה אוכל לבסטר על שבת בפנות קמרה, ולא יודע, כמנהל היהודי, לא יודע על הרעיון של חצי שלהם. זוכר, אתה עושה את זה בבית שלך, אתה נמצא ברסטורן ותחזור את הרגלות ואת השטחות, ולא אחד יראה, והם יחזורים את הרסטורן לך. אוקיי, על הקטע שאתה מפחד שלא תהיה בפובליקה, עושה את זה. מישהו יקבל ואוכל פורק או לבסטר, ברסטורן, ומפוטוגרפים יחזורים את אותו ואת אשתו, והוא הלידר של המדינה היהודית, זה הכי גדול מחלל שמיים ברבים, חילול ה'! בשל החילול השבת, זה מה שאני אומר לאנשים, אם נתניהו הוא מיניסט טוב או לא, זה לא משנה אם הוא נכון או נכון. זה שני דברים. הוא יכול להיות מיניסט מאוד נכון לתורה. הוא כבר הכיר שהוא לא צריך כושר. הוא כבר מוכן שזה לא שומר שבת הוא מוכן שזה עובד בלי קיפה וציצית הוא לא בא לישון שלושה פעמים לפעמים ללכת הוא לא מקפיד על הרבה דברים שהתורה אומרת זה רק אופן, כולם רואים את זה זה לא לשון הרע, כולם רואים את זה אם מישהו עובד ברחוב ככה, כולם יודעים את זה, זה לא חדש אם אני אגיד לכם, ראיתם את הזמן הזה? תראו איך הוא עובד בלי קיפה וציצית מה זה החידוש? הוא רואה את זה בעצמו אז נו לשון הרעיר. אבל עכשיו אנחנו יכולים לתת להם קרדיט שלאחר הלוח הזה הוא מתחיל לתת קרדיט לאשם. הוא כבר נותן ציצית ותפילין, הלך לכותל שני פעמים, הוא אמר שאנחנו היינו בקרדיט של אשם, הוא אמר בשיעת הדשמעיה, בעזרת אשם, בלי אשם מירקל, אף אחד מהם לא יכול להיות. הוא עכשיו עכשיו עשה קידוש השם. תשמע, כשאחד עושה משהו טוב, אני יהיה הראשון לתפוס אותו. זה עדיין לא יעשה לו צדיק, עד שהוא מייחס, ואני פוליטי חוזר בתשובה, שומר שבת, אני אהיה מקפיד וקשרות, אל תקראי לי על שבת, אפלא אם זה ריסק חיים. אה, ואז אנחנו כולנו נמצאים במהלך, כדי להשמח אותו. אבל עד שזה יקרה, אם הוא ימות מחר, הוא לא יכול ללכת לעולם. עם כל התפקידות שלו, בתקופה הזאת, ובדרך שהיה מנהל את התקופה, בצורה מאוד טובה. זה היה חלון שלו שהקרה ב-7 אוקטובר, לפני 20-30 שנים, הוא היה ממלכה, הוא לא עשה משהו להחליט את חמאס, חיזבאללה, איראן, שהם לוקחים אותם עם ארץ, ולא אחד עשה משהו. ולא רק זה, הם היו בלבנון, והם נמצאו מלבנון, וכל הדברים האלה שקרו, זה כל זה אגב. אם אני ממיניסט ראשי, והנאים שלי סביבי, קבוצים מיסלות, ומחירים טרוריסטים בפנים שלי, אני רואה אותם ממילון שלי, איך הם מחירים, ואיך הם... הם כותבים בערבית, והם פותחים, והם... והם קבוצים... אתם יודעים, מקומות כאילו מיליטרית, והם מלכים איך להצליח להצליח בצד שלי. אני לא ארגח עד שהם יפגשו אותי. אני יפגשו אותם, ותרחקו 100 פנות על ראשם שלהם, וקילו אותם לפני שהם אפילו חשבו להגיע ולהצליח אותי. זה הדרך הנכונה. אז 30 שנים הוא נפגש, נפגש סיגארדים שלו, ונשמע את החיים שלו. כשהוא נפגש את החיים שלו, 1,500 אנשים מותים ונפגשו, וכולם התחלו להצליח להצליח אותו כל דקה, מכל מקום. זה כאילו ה' קיבלו אותו ונפגעו אותו. מזאת, הוא היה ממליץ טוב מאוד. כמעט כל החלטות שלו היו נכנעות. זאת אומרת, בלי ה' יש לו משהו שהוא יכול לעשות. אבל לפחות, הוא הלכה ללחוץ, והוא התחלו להצליח להצליח אותם, להצליח את החיזבאללה, כמה שיכול, אתה לא יכול להצליח מהם. אתה מותן 20,000 וברגע בשנה הם מביאים עוד. קילינג הם לא יכולים לצלם אתכם בכל מקום, צריך לנצח את רצויותיהם, לנצח את ראשיהם, כמו שהם עשו עכשיו. זה נותן לך חמש שנים יותר, ואתה צריך לעשות את זה עוד ועוד. אם אתה לא רוצה שכל אחד יהיה רליגי ונכון, אתה צריך לעשות את זה במלחמה. אם כל אחד תהיה בעלי תשובה, השם ינצח אותם, ואתה לא תראה אותם עוד פעם. זה מה שקורה. מה שלא יוצא מפה, Come through the legs. ברוך אתה, אדוני אלוהים, מלך העולם שהקוניה בדברו. So now, sometimes it's mitzvah to say lashon haram. Mitzvah. When does it become mitzvah? There is a difference between it's allowed או זה מצווה. למשל, בהלכה, הוא אומר, אתה מוכן לדבר בשעון הרע במהלך שבת, כי הוא מספר כמו ננג'ו. והתורה אומרת, אל תדבר בשעון הרע, אבל אתה חבר שלך. לא תלך רחיל בעמך. מישהו שעושה מעשה עמך. מישהו שכאילו אתה, שומר מצוות, שזה יזירת שמיים, שאלה של ה' הוא ראש שלהם. אבל מישהו שמור על אלה, שמור על התורה, חיים כמו גוי, תפקיד כמו גוי, הוא והגוי 100% נכון, הם לא אחים שלך לא שיש להם משהו שטוען, זו איזושהי שאלה אבל הם לא אחים שלך, אז התורה אומרת ברחוב לא לוקחי מעניינים של אחים שלך לא לוקחי, אלא לוקחי לדבר על אחים שלך אם אחים שלך יחזור, הלכי להשיג אותו כשהתורה רציתה לדבר במיוחד על יהודים ולא יהודים, היא לא הייתה שאומרת ראחה או אחיך זאת אומרת, אם התורה אומרת לא תרצח, התורה אומרת שאתה לא צריך להחליט להחליט, היא לא אמרה לא להחליט את אחיך, זאת אומרת שאתה יכול להחליט מישהו שזה לא אחיך, שזה לא מבחין שלך, לא, לא תרצח, אתה לא יכול להחליט את אף אחד, נכון? לא תגנוב, אתה לא יכול להחליט את אף אחד, יהודים וגנטים, אל תצחקו, אל תצחקו יהודים, אל תצחקו גנטים, אבל אינטרסט, זה לא אומר לא לקבל אינטרסט בעצם. לא לקבל אינטרסט מהברך שלך. זה כרסם ברור, ולגוי תשיך, אתה יכול לקבל ערוץ לגוי, ואתה יכול לקבל ערוץ לגוי, זה עובד בכל מיני מיני מינים, אם הגוי נתן לך ערוץ, אתה יכול לקבל ערוץ לו, אם נתן לגוי ערוץ, אתה יכול לקבל ערוץ לו, לגוי שלך, אתה לא יכול לקבל ערוץ לו, ואתה לא יכול לקבל ערוץ לו, למה? התורה מנגינה, אז כשהוא מגיע למחלל שבת, התורה אומרה שזה אפשר להגיד לשון ערה. אתה לא צריך להגיד, אבל אם תגיד, אתה לא תהיה מפחד בזה. אבל לפעמים יש מצווה להגיד לשון ערה. מי יכול להגיד לי כמה? כשאתה יש ליסטה של מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, אם אתה יכול להכוון את האנשים מהרשעים, כמו סנטה ממיניסטוטה, מג הקלאון מנגלווד, הקרוקה מברית ישראל, הקלאון ראשית ישראל וכל הרשעים הארורים, אם אתם יודעים מי הם ואתם לא אתחילים את האנשים הנפלאים שלא יכולים להגיד את ההחלטה בין מדברי קושר ל�מדברי רשע, הם יכולים להגיד את ההחלטה ואתם יכולים להגיד להם, ואתם לא יכולים את החלטה היא שלכם כל האנשים שיודעים שאנשים ילכים ללשון להם והם לא יחזורים להם יהיו חייבים לגבי כל החלטה לא רק אלה של רשעים יהיו נפגעים, אלה שיכולים להסתכל עליהם ולהתגלגל והם לא התגלגלו, הם חייבים להכניס את זה אתם צריכים להכיר, זה כתוב בתורה, לא תעמוד על דם רעך. כשרוח של חברתכם מגיעה, אל תעמוד על דם ולא תעמוד על דם ולא תעמוד על דם ולא תעמוד על דם ולא תעמוד על דם ולא תעמוד על דם ולא תעמוד על דם ולא תעמוד על דם ולא תעמוד על דם ולא תעמוד על דם ולא תעמוד על דם ולא תעמוד על דם ולא אתם תעמוד שומעים את על דם ולא תעמוד על תעמוד על דם ו האי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי זה שאלתך. למה לא תעמוד? למה לא תעמוד? ותגיד לו, איך אני יכול... יש איזו עבודה שאני יכולה ללכת? אתה יכול לתת לי... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה... ה אנשים מתחילים לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום לגרום שידוכים. לג מישהו קורא לך, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול להגיד, אתה יכול צריך לדעת מה זה נכון ומה זה לא נכון. אל תעשה משהו, להגיד, אל תגיד, אני אראה לך, אני עמוד מאוד עכשיו, אתה תגיד, יכ תקלם לרבי ותגיד, זאת מה שאני יודע על הרבי, A, B, C, D, איך אני נכון להגיד את כל הדברים האלה, ואיך אני לא נכון להגיד את כל הדברים האלה. למשל, אם אדם יש פרובלם פרקטי, שיכול להיכנס פשוט, אתה לא צריך לגייס אינפורמציה, זה לא משהו גדול. אם אדם יש בעיה שקרה עשרה שנים, אבל עכשיו כולם יודעים, הוא צדיק, הוא כבר בעל תשובה. עשרה שנים, הוא נפגע באיזשהו מקום, הוא נפגע באיזשהו מקום. אבל מאז זה, הוא יש קיפה, ציצית, הוא מגיע לשול, הוא מלך תורה, אתה לא מדבר על זה. למה? הוא בעל תשובה. אתה לא מדבר על זה. אבל אם הוא יש איזושהי נאה שלא יכולה להיות נאה, סקיזופריה, בעיה מאוד גדולה. כל פעמים, פעמים חדש. חדש פה, חדש שם. זה יכול להתכוון לבריאות גם. ביפולריה. זה גם בעיה מאוד גדולה. אז צריך להגיד. צריך להגיד מה שאתה יודע. הבעיה היא של דוקטורים. בואו נגיד שמישהו נקרא דוקטור לבית הזה, והוא שואל אותו אם את החברה שלו בסדר. הדוקטור, על ידין ארה״ב, לא מוכן להגיד אינפורמציה על חברותו, אבל לדעת התורה הוא צריך להגיד את זה. מה יעשה הדוקטור? להתאמין לתורה או להתאמין לחוסיין אובמה? הם שואלים טובה שאלה, מה אם הוא יכול לפס את פרנסה שלו? קודם כל, איך הם יכולים לדעת שהם יקבלו את האינפורמציה מהדוקטור? הם לא לרחוץ, הם אומרים, אה, אתה יודע, דוקטור אמר לנו זאת וזאת זה פרובלמטי, זה מאוד פרובלמטי אולי פרנסה היא היחידה היחידה, כן אבל אם אתה יודע, למשל, שהוא גמבלר אם אתה יודע שהוא אדיק דווקא אם אתה יכול לדעת שהוא יש שאלות סרטנות שתקשרו את החיים של הילדה, אתה צריך להגיד את האמת. אתה לא יכול להבין את זה מהם ולהגיד, הוא הוא גדול, וואו, אתה תאהב אותו, הוא מדהים, הוא מדהים, למה? רק בגלל שאתה אוהב אותו. אתה צריך להגיד את האמת. זה למה זה יותר טוב לא להיות ספק על אלה שידוח רסומים. למה? אתה תמיד תהיה ספק. בגלל שאם זה לא יעבור להם, הם ספקים, אולי הספקים יש לי משהו רע. לפעמים אנשים באים אליי ואומרים, אני אגיד לכם ספק, אבל אמין שאתם לא אומרים למישהו, אני לא רוצה להשאיר את הספק. אני לא רוצה להשאיר את הספק. למה? בגלל שאני יודע שאני לא אגיד את הסרטון. אני לא אגיד את הסרטון של אנשים שהם אמרו לי למישהו אחר, אף אף אחד. אפילו לאחד מהאחרונים שלי. אבל הוא יכול גם להגיד את הסרטון לחמש אנשים אחרים. ואחד, לפחות מהם, ימשך להגיד את הסרטון, ואחר כך הוא יכול להגיד לו שהסרטון נפגש. למה אני רוצה להיות ספק? מה קיבלתי של סקריו שלו? קבל את הסקריו שלך לעצמך, אל תגידי לי, למה? אני רוצה להגיד לך, אני לא רוצה להגיד לך, למה? завтра, אם מישהו יגיד על זה, אתה תבוא ותחשב שזה אני. הדבר המעניין הוא שגם אם הוא לא תגיד לי הסקריו, בסוף הוא עדיין יחשב שזה אני. עדיין אני לא יודע מה זה, כי זה כמו שאנשים עושים, רעיון שלהם מלמד. אז עכשיו אנחנו יודעים את ארבעה אנשים שהתורה קראתה להם רשעה. מה אם אתה מנסה להכוון את אחד מהם? זאת עבודה שלהם. אם אתה מכוון אותם והם עדיין הלכו ועשו כל מה שהם רצו לעשות, זאת עבודה שלהם. אתה כבר נגמר. כל מה שהם עושים זה עבודה שלהם. למה צריך להכוון? לא כל קטנה שאתה צריך להגיד. זאת אבליגציה להכוון לכל אחד מהם. הוא הגביר הכי גדול בעולם היהודי, הכי גדול. אף אחד לא יכול להגיע אליו. הוא הגביר הכי גדול בעולם היהודי. הקופר הכי גדול הוא האנגזם שהגיע ללחוץ נגד אשם, נגד התורה הוא אומר לאנשים שאין להם סביבות, שהם לא צריכים לדבר על זה, אשם לא יודע להגיד להם מה לעשות, הוא צריך להסביר אותנו הוא נכניס אותנו כאן, אנחנו לא שואלים להשתתף, הרבה רעיון, הרבה שטויות, רעיון שלו מגניב ומגניב ומספיק כדי להראות שמישהו מתקבל לדעת על איזה רשעה ולא להכוון יהודי, זה עבודה גדולה. כל מי יכול להכוון אחר מהם, ולא יכולו, יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי יהודי הם לא יקבלו את זה כל כך באמת. אם הם רק ידעו, אם האנשים רק ידעו איך סביר זה, איך סביר זה, הם לא ידעו להשתמש בכלל, בכלל. לדעתך, אפילו אם תקבלו וידאו, שזה, בואו נקרא, 2 דקות, ובדקות הזאת, לא הייתה ארסה. בואו נגיד, יש לך שני דקות, והשני דקות היו קושר. קוראי תורה, וקוראי מה שרשי קורא. מה יכול להיות שכח? אתה יכול להשאיר את זה. כי מהקליפ הזה הם ילכו לכל האחרים אחרים עד שהם יהיו נחשפים. אתה לא צריך להביא אותו למישהו, לא להשתתף, לא להביא מישהו לדעת עליו. בגלל שכמה פעמים אנשים נחשפים אותו ונחשפים בטוח שלו, כמה פעמים ישראל יש בעולם שלו. לפחות, זה מה שקורה פה. אתם יודעים שיש בוקר שלא רב אפרים כחלון כתב בעברית עם חבר רב ירון רובן אתם רואים שהם קחו פטרות על הקוור, מה נקרא לבוקר הזה אתם זוכרים? אה, חבל שבאת לעולם. Very clever name. The original, he say, לא ביקשתי לבוא לעולם. I didn't ask to come to the world, therefore you, God, have no right to tell me what to do, and definitely you're not allowed to punish me, and I don't have to apologize to you, you have to apologize to me. This is what he says. So they made a book, it's a shame you came to the world. אתם יודעים, העולם יהיה מקום יותר טוב בלי אתם פה. אתם יודעים, נקודה נקודה, ולארוך כלל נקודה נקודה. הנקודה נקודה 100%. אז זאת המצווה לתת את הכתוביות האלה. יש לי הרבה מהם, אם אתם רוצים, כמה מהם בטוחה, אני יכול לתת לכם אחרי התלמידה. שם, הם עשו עבודה טובה. הרב אפרים קחלון הוא רב חכם טלמיד, הוא רבי בישראל. אם אתם יודעים עברית, אתם יכולים להשתמש בו מאוד. והוא... הוא בעצם מבחין את כתוביו שלו, ומספר את כל המקום עם הרסי, עם כפירה. אחת אחת, מבחינת, מבחינת איכות. כתוביו הזה נראה להיות עם הרבה אינספקציה. בכתוביו הזה, זאת אולי עוד יותר מידע שזה לא מיוחד בווידאו. עכשיו זה רק מוצלח בעברית, נכון? אוקיי. זה טוב ללמוד בעברית לפעמים. טוב, בואו נמשיך. וישמע משה ואיפול על פניו רשי רייט מפני המחלוקת. בגלל ההתגלגה. הוא פגש ככה, בגלל ההתגלגה. מה זאת אומרת רשי? רשי, רשי קצת, לפעמים הם קצת גדולים ממה שהם גדולים. אם הם גדולים, אתה יכול לדבר. שתי או שלושה слова, אתה לא תמיד יודע מה זאת. מה זאת רשי מפני המחלוקת? מה ההתקשר בין התקשור ככה, לגבי הטקסט של מישהו שיש קבוצה עםך? ההקבוצה לזה, הארץ ישראל באה לאחר כך לגלות משה ואהרן בגלות 15,000 אנשים שמווים. 250 אנשים שמווים, קורח שמווה, קורח וגם שמווה, הילדים שמווה, ודתן ואבירם וגם שמווה, ואחר כך 14,700 אנשים שמווה גם. בפרוטסטים על מה שקרה לכורח זאת אומרת שם עלכם, תראו מה שאתם עשו הם מפחדים על משה וערון זאת אומרת שהם יכולים להגיד אשם אז אשם שלם אותם גם אז יותר מ-15,000 אנשים מותים עכשיו אחרי שהם מותים, אלה שהם נשארו, גם הם לא שמחים הם נפגשו אחרונים, הם נפגשו חברים אז הם היו, מה את אומרת, מה את קוראית, גרעות? נגד משה? גראג׳? גראג׳? איך אתם אומרים? גראג׳. כמו גראג׳. גראג׳. יש להם גראג׳ נגד משה. מה זה הגראג׳? מה? לא רואים שישה אשם בצד משה? אתם באמת ככה מגעים? הנה, שתי אנשים קווים, אשם יקבל אחד מהם וייקבל אותו חיים. מי נכון? האחרון. עד זה, אתם גם רואים שאשם נמינה משה. כדי להתחיל את זה אתה לא צריך להחליט על כל דבר. אוטומטיקלי אתה צריך להיות עם משה. מה אתה חושב בכלל? אוקיי, בואו נראה, אתה נאיב, הוא נאהב אותך, הוא נאהב אותך, אבל עכשיו כשאתה רואה שהוא קיבל כאלה מפחדה, אתה עדיין נאהב את משה? תביאי לי רציניה אחת למה הם צריכים להיות נאים את משה. רצינה אחת. שאנחנו יכולים לפעמים להגיד, אוו, אנחנו מבינים למה. מה הרציון? אם הייתם צריכים להיות עבודים שלהם עכשיו, בקורט, והקהל יקרא, למה אתם מפחדים על משה? אמרים, יש לנו רציון מאוד טוב לזה. אתם העבודים, מה אתם יקראים? רואה, בנג'י, אחרי שאני שואל את השאלה שתי פעמים, הוא שואל אותי, מה הייתה השאלה? אז כשהייתי מלכת גמרא בישיבה, ראיתי שהאנשים, כשאני שואל שאלה בקלאס, היו אנשים שלא מנסים להתקבל בפעם הראשונה, כי הם יודעים שהם יכולים לי להתקבל שני פעמים. אתם יודעים את האנשים? שהם עובדים בגלל, ידעים, נתן להם לדבר, 20 דקות, שואלו את השאלה, ואז אני אומר, סליחה רבי, מה הייתה, אתה יכול להתקבל את השאלה? אז אחרי שראיתי שיש אנשים שהם אוהבים לעשות את זה, אגידתי להם, מהר, לא יש שאלה. שאלתי את השאלה אחת, אתם שמעים את זה? טוב, אל תשכחו שאני אגיד את השאלה אחת. תשמעו את זה הראשונה. אני אומר לכם, מהר, אף אחד לא נפגש את השאלה. כי הם ידעו שזה לא יהיה שאלה שנייה. זה סימילר, סימילר עם החזוניש. וחזרוני אומר, ארוך ה' אני אקצב על עצמי לעשות השתדלות, לעשות פעולה כמו שאתם שואלים בתורה אבל אני רק אעשה מקסימום שתי פעולות אני אעשה פעולה, אם אני פגשתי, אני אעשה שני פעולות שני פעולות זה לא נהיה, אני לא אעשה שלושה פעולות אני רוצה מילה ממישהו, אני קורא לו פעם. הלו, משה, זה משה אום. כן, איך אתה? מה עם המילה? אתה יכול לשים אותה? לא, לא, לא, אני אחזור לך. אתה מנסה עוד שנה? לא, אתה יכול לעשות משהו? לא, לא, לא. אוקיי, אני לא קורא לך עוד פעם. אני מנסה שתי פעמים. אתה רוצה לבן? לבן. אתה לא רוצה לבן? זה שאל שלך, לא שלי. אתה רוצה למצוא שידוח? אתה קלט את השטחן פעם. היי, שמי סאצ'ן סאץ', זה שידוח שלי. יכול לי לסנד את זה לך? כן, סנד את זה. אתה קלט בפעם הבאה. היי, אתה עשה משהו עם שידוח שלי? אני מנסה, עד כן לא יש משהו. אוקיי, אני מנסה שתיים פעמים. אתה לא תשמע ממני עוד פעם. מה הלוגיקה אחרית לתחלת זה? אנחנו יכולים לדבר עם זה. יש שני סלטים של פרקים בפרק. אחד, תנסו שני פעמים. קלטו על החברה, היי, אפשר לי לספר לכם את הפרק הזה? לא, לא, אני לא מעניין. קלטו בפעם הבאה, היי, אפשר לי את הזכות? תעשו לי חמש דקות, אתם יכולים להגיד, לא, לא, אמרתי לכם, אני לא מעניין. אוקיי, ביי. יש אחד אחר. ישראלי הוא קראה 15 פעמים כל 3 שעות היי, זה אני מה שם? איזהק 3 שעות לאחר, מה שם? לא, מטאו או, הבאה, מה שם? מרק הבאה, מה שם? 15 פעמים אחרות, למה? אולי הוא אמר, אוקיי, אל תבואי ותראו לי את הפרדקט ואז הוא קראה את זה הוא קורא לבא שלו, הוא רואה שאת אידיוט אתה קלטת שתי פעמים, אף אחד לא קבל, אתה צריך להיות נדניק. אני קלטתי 10 פעמים, 15 פעמים, עד שהם אמרו, אתה יודע מה? רק לצלם את הראש שלי, תגידי לי את הפרדוקט. והם אמרו, אתה יודע מה? באמת זה לא כל כך רע? אוקיי, אני אקבל שתי פעמים. עכשיו יצא הרעיון לדבר האחר והוא אגיד, תראה, אתה מגניב. אתה לא מנסה לנסוע קשה, זה למה אתה לא עושה הרבה זמן. אני לא עושה זמן לרעיון, אני כמו רעיון. אני לא אשכח להם עד שהם נמצאו עכשיו, השאלה היא, מי נכון פה? האחד שזה נודני, הוא יכול להגיד הרבה הרבה פעמים, ברור שבהרבה מקומות, הוא יצא לסלב האחד שניסה שתי פעמים, שתי פעמים, זה לא מסוים מסוים על קסטמר כדי להגיד על פעמים איזה סיסטם יותר? אז הוא אומר, אם אתם רוצים, אתם יודעים, בישראל יש מקום שנקרא תחנה מרכזית, אתם יודעים, תחנה מרכזית, מרכז הטלוויבי, האשר, כשהייתי ילד, כל הטלוויבים, זה כמו אלטלנטה אירפורט, כל ההקשרים הם מהטלוויבי הטלוויבי, ויש להם הרבה מוכרות ומוכרות בלבנים, בלבנים של שווארמה, פלאפל, יש להם שם רחוב נבי שענן, זאת הייתה נקודה של המקום, נבי שענן, ויש להם הרבה מוכרות מוכרות, וכל מהם אוכלים פרשנים. פרשנים, פרשנים הם אנשים מאוד טובים. אם הם יקבלו לספר לך פרדקט כמו רווח בגלגל שלך אף שום דבר לא יתרחק אותך מאלה שלהם. אז כמו שהם קבלו לספר, תשמעי על זה, הנשי פרסים מסתובבים, אתה יכול לראות, יש מרחק שאתה יכול ללכת, אבל הם יכולו להשתתף שני רגלות. הוא מסתובב ברגלות ברחוב, ומסתובב כל האנשים שהם ללכת. כשהוא רואה שישה אישה, זו שירה לאנשים, היי, אדם, איך הייתה יום שלך היום? תודה, היא עובדה. אני רוצה שתבואי לנסות את הדרס הזה. לא, לא, אני לא יש לי זמן. לא, לא, תאמין לי, הדרס הזה נמצא לך. אל תחזור, אתה לא צריך להחזור. אל תנסו את זה. תנסו את זה. לא, לא, אני לא יש לי זמן. אני לא צריך זמן. אמרתי לך, אל תחזור. אל תנסו את הדרס הזה. סער, אני לא יש לי זמן, יש לי בוסט לצלם. אתה, היום שלך הוא יפה, היום שלי יהיה רחב? אתה לא רוצה להגיד ליהודי שמחה? בוא, חמש דקות. אני אגיד לך פרשן טי. עם האקסנד. בוא. אני אגיד לך פרשן טי. ועכשיו, הכי הרבה אנשים היו מפחדים. היא ממלכת. וואו, אני אמרתי לך, אתה ראה את הלגות האלה? פשוט עלכם. לא, לא, זה קצת קטן. אין פרובלם, קבלו חלק יותר גדול. אבל סער, אני לא... לא, צריך מONEY. אני רוצה... אל תסתכלי, למה אתם כל הזמן מדברים על מONEY? בסוף, הוא מרקח לנו חמש דקות. זה כמו שהם היו. מהסטורים האלה, הם קבלו מילה. מילה גדולה של אנשים שעובדים. זה כמו חיילים. תראו. חמישה חיילים מגיעו, יחזורו את רגליו, אחד תמיד יוצא, זה כמו שהיה. איך נצליח לזה? אני שואל, איך זה יותר? 15 פעמים או 2 פעמים? אז האנגלית הזו, 15 פעמים, עד שהיא קיבלה את זה לביתה והחליטה פעמים פעמים. האחרון, שהוא יותר פוליטי, פעמים או שתי פעמים, היא לא רוצה לנסוע על זה, ביי. התגובה לזה היא כזאת, לפעמים השם רוצה לתת לאחד פרנסה. איך הוא יתן לו את הפרנסה? בסדר עם איך הוא מפגש. אם מישהו כמו החזוני אגיד לשם, אני רק אנסוע שתי פעמים, שתי פעמים וזהו. לא יהיה שני פעמים. זאת אומרת שהשם ידע שהוא צריך לתת את זה לו בשעה הראשונה או במקסימום בשעה השניה כי לא יהיה להם שעה שלושה אז אם השם רוצה לו לעשות סייעות הוא צריך להכניס את המסגרות בוודאי בשעה הראשונה או בשעה השנייה, כי ה' יודע שהוא לא יכול לנסוע בשעה השנייה. אז ה' נפגש להביא את המסגרת בפעולה, אחת או במקסימום בשעה השנייה, כי לא יש 15 סיכונות. אבל כשהוא ידע שיש סגרת, מי לא יכול לרחוץ את החסמל ולקרוא עוד ועוד ועוד ועוד ועוד ועוד. הוא אמר, בואו נשימו עםו קצת. הוא קרוא, הוא לא יכול להכניע חסמל. שנייה, שלושה, ארבעה, חמישה, עשרה פעמים, הוא הכניע חסמל. אם הוא היה יכול להכניע את החלטה של ה' כמו החזוניש, ואם הוא אמר, אני רק אספר שתיים פעמים, הוא יכול להכניע את החסמל או ראשית או שנייה פעמים. אבל בגלל שהוא מנסה 10 פעמים, השם עושה את זה בצורה קשה לו הוא חושב, בגלל שאני נודניק, אני עושה חיים השם אומר, בגלל שאתה נודניק, אתה עושה 10 פעמים קשה לך את החיים אתה מבין את הסרטון של החיים? אם אנשים רק ידעים את זה אני יודע שאנשים בישראל, אם מישהו נתן להם רכב והרכב פלטה, הם לא נדבר להם הם לא נדבר, אתם יודעים, הרכב שאתה נתן לי פלטה הוא לא נדבר, הוא אמר, זה זמן שלך האנשים אולי לא יש להם זמן במגבלה, נתן לו לציון והוא צריך לציון העבודה, לא אם זה זמן שלי זה צריך לגבל אותי ואם זה זמן לא שלי וזה לא יכול להיכנס לבקשי. יש לי חברה, היא חיים פה בברוקלין, את שנה הלכה להתפקד עם קטנה, ואחר כך, אחרי הלחיים, הם קבלו עבודה נפלאה, כמעט עשרה אלפים דולר, והם התחלנו להבין שזה לא כל כך טוב, בין שנה והקטנה. אז הם אמרו, לא, אנחנו לא יכולים להתפקד שההתפקדה תהיה חברה. הם רצו את זה הם שאלו אותה להתראה את הרגל לא יש מרגל השפעה להתראה את הרגל פשוט הם מנסים להתראה את הרגל רגל! רגל! אז הם מנסים להתראה את הרגל אז מה אופציה שלו? הוא אמר לי, אני חושב שאני אקבל אותם לבית דין מה אני יכול לעשות? בית דין יגיד להם להתראה את הרגל היום אני שאל אותו מה שאתה עשה בסוף עם הריח הזה? הוא אמר, אני שואל גרנדסון של רב אביגדור מילר מה שאני צריך לעשות? הוא אמר לי, אל תביאי אף אחד לבית דין אם אתם חייבים את הזמן הזה, השם יביא את הזמן ואם אתם לא חייבים את הזמן, תפוס את הזמן, זהו מה שאתם צריכים לבית דין? פרנסיץ בסוף השם אם אתם יודעים שמישהו אכפת אתכם ואתם נכנסים ואם אתם חייבים לפסק זמן, אפילו אם זה לא יפסק את זה, אתם יפסקו אותו איפה אף. פעם אמרתי את הסיפור שהרבי אדרת אמר לי, זה מה שקורה פה, 25 שנים, 26 שנים. כשאמרתי לו, יש לי דקימנט ומישהו רעיון לוקח זמן ממני ויש לי כל הדקימנטים הלגיים, והוא אמר לי, אשמה עליך, ככה, אשמה עליך. אני אמר, למה? אתה רוצה ללכת לבדין? לבין? אני שאלתי לו, מה יש לגבי זה? איפה אני יכול ללכת? אני לא יכול ללכת לקורט גויש. אני יש לי רק בדין, ויש לי דקות פה. הוא אמר לי, מישהו כך כמו אתה, נותן דקות, יכול להסתתר בבדין כמו ילד, ולקח את זה לבין שלו? הם לוקחו לי זה וזה. אתה לא מפחד? אני אגיד לו, אני לא מבין. חצי התורה היא דיני ממונות, חצי הגמרה היא מדברת על קורט-קייסים בבית הדין. זה, דד, דיינים, רבא מציע, רבא בטרה, רבא קמה ועוד מסכתות. זה כל מנהלות, זמן, פעולות, חיים. אז הוא אמר לי, בטח. אני אמר לו, שולחן ערוך, דרול חושנו משפט, יזדיני ממונות. הוא אמר, כן, התורה צריכה לתת סולושיה לכל מיני אנשים. הלוזרים. אם אתה לא תתן להם זכויות, הם ימותים אף אחד לבית. אז אתה צריך לבנות זכויות לאנשים שלא יש להם אמונה באשם, שהם ילכים לבית וילכים לבית. אבל מישהו כך כך רוצה ללכת לבית. אתם לא חושבים שאם אתם חייבים את הזמן הזה, ישראל יחזיר את זה לתת לך ואם אתם מנסים לתת את הזמן הזה, אפילו אם אתם מנסים לתת את זמן הזה, אתם יחזירים את זה בכלל, אז למה לוקחים זמן? אמרתי לו, אוקיי, אתה מבין אותי. הוא אמר, לא לדעתי, אם אתם חייבים את הזמן הזה, אני אציג את זה. מה קרה? קרה מירקל. אחרי כמה ימים, אני ראיתי מישהו, רגל, אקספורט במרכז המחשב. הם אמרו לי, הוא הגניב הזה. הוא אמר, אפשר לי לתת לכם קצת זמן? ואתם חייבים אותי? הוא אמר, נתן לי לתת לכם תגובה. אחרי שבועה, הוא עובר אליי, אמר, אתה יודע מה? זה מיוחד שלי להשתמש בך. אני נותן לו קצת זמן. בשנתיים שנים הוא עשה לי בדיוק את הכסף של מילה כזאת, קרחה לי, בדיוק, ואז הוא קלט אותי, הוא אמר לי, סליחה רבי, אני לא יכול לתאר לך עדיין, למה? אחת אחת שלי, אחת אחת אשתי שלי מתהלכת עכשיו, והיא צריכה עבודה, אז אני צריך להתאר לה, אני לא יכול להתאר ללמוד אנשים, אז ברוך השם, אני עשיתי לך מילה טובה ואני חשבתי על עצמי בדיוק כמו שהרבים אמרו, מה שהם ראו, השם נותן לי את זה, לא עוד דולר. זה כמה זה קורה. עכשיו, חשבו, כשאנשים לא יכולים אמונה, הוא יכול ללכת לבית דין, ועוד קטן, ועוד קטן, ועוד קטן, ועוד שנה, ועוד שני שנה, ועוד חמש שנה, איזשהו קטן לא מתחיל בבית הדין, לא מתחיל. עוד קטן, קטן פוסטפונטי, קטן. אנחנו נמצאים בשנתיים אחר חיזבאללה, שעת המסר, עוד פסח. פסח, הקבוצה היא קטנה לפני שלושה שנות. בזמן שהם הגיעו לסולושיה, אתה מתקבל כבר כהן. ותשמעו את האגרבסיה, ואת הפסדה, ואת התנגדה. זה מה שאומר, אשלך יאהבך על אשם, והוא יחלקי לך. תחליטו עלי, אשם אמר, אני אקבל את החיים שלכם אבל תראו את זה עלי ותאמין לי! אל תסתכל ותהיה נורמלית! תראו את השם ותאמין לי! תראו את השם ותאמין לי! תראו את השם ותאמין לי! תראו את השם ותאמין לי! תראו את השם ותאמין לי! תראו תראו את השם ותאמין לי! תראו את השם ותאמין לי! תראו את השם ותאמין לי! תראו את השם ותאמין לי! תראו את השם ותאמין לי! תראו את השם ותאמין לי! תראו את השם ותאמין לי! תראו את השם ות ששתן הוא לא בטלן, הוא עובד 24-7. רק יום יום הוא עובד על יום כיפור. ששתן, מיוחדת נומרית, 364. לדעתך ש365 יום יום, יום יום הוא עובד על יום כיפור. יום כיפור הוא עובד. חשבו שהוא היה עם עבודה כזאת. אני עובד עליך 364 יום יום, תעזור לי יום יום. יש לך עבודה וסטאנט הוא מאוד מלכותה הוא עושה כל מה שיש לו בשכונות שלו להכניס אותך כסף אפשרי הוא לא מנסה להכניס את 50% של הפעולה 80% של הפעולה 99% של הפעולה אם הוא יכול להכניס את 100% של הפעולה הוא לא מנסה להכניס את 99% הוא רובוט עבודה שלי היא לצלם אתכם להיות הכי גדולים שיכולים להיות. אני יכול להכיר את החלטות שלכם, אני יכול להכיר את מה שיוצא מהעולם, ואני מנהיגה. אנשים שאוהבים להכיר ולאוהב הכרמל, הוא יביא אותו למקומות שיכול להשתתף דברים. מי שאוהב אי-קושר יביא אותו למקומות שיש להם אי-קושר יפה. מה עם זה? כן, כן, זה קושר. מי? הקלאון של בוקר אטון, הוא נותן קשרות. זו קשרות שלו. האחרון שהביא המלך אל אישול, המלך הישיוניסטי, שאומר, אנחנו צריכים לפרש את היטלר. הוא המשגיח, חשבו על זה, הוא המשגיח בהרבה דברים, בפלורידה. הוא יש את הקשרות שלו על זה. אז, השטח הוא גניב. הוא יביא אתכם אל המקומות שאתם יכולים להתאמין את השטח. זה מה שהוא עושה. ואחרי שאתם תאמינו את השטח, השטח מנצח אתכם עוד פעם. זה מה שאנחנו אומרים בתפילת ערבית כל יום ועשר סטן מלפנינו ומאחרינו מלפנינו אנחנו מבינים, אנחנו כמעט נפגעים בטרפה שלו אנחנו שואלים ה' להחליט את הטרפה אבל מה זאת אומרת מאחורנו? מה, הוא בא עם אדם מאחורי שלו להשתתף אלינו? זה לא מה שזאת אומרת מה שזאת אומרת, זה לפני האדם ולאחר השאנה לפני השאנה, אנחנו מבינים למה אנחנו שואלים ל'השם' לרחוץ אותנו מהשטח שלא נשאר השאנה אחרי שהשאנה נשארה, למה אנחנו צריכים לשאול ל'השם' רחוץ אותי אחרי שהשאנה נשארה מהשטח שעכשיו הוא אחריי זאת אומרת שאני כבר נפגע בטוחה שלו אז מה אני צריך לשאול ל'השם' רחוץ אותי אחרי השאנה? התגובה היא בגלל שסטאנט מוריד שתי חולות עם ארץ אחת. ראשון, הוא יכול לתת לך לתרעה, ועכשיו הוא יכול לתת לך לדבר. תראו אתכם, אתם מפחדים. כמה פעמים אתם עושים תשובה, ואתם מבטיחים ל'השם' שאתם לא תעשה את זה עוד פעם, ואתם לא תעשה את זה, ואתם לא תשאלו על ה'שונרה' עוד פעם, ואתם לא תקשרו על ה'ילדה' עוד פעם, ואתם לא תעשו את זה. ואתה תהיה מוחה ואתה לא תחזור לסיגרטים בשבת כמה פעמים אתה פרמיס ופרמיס ואתה תמיד תחזור ותחזור אתה כל כך מפחד, אתה קלאון, אתה אף אחד לא יש לך כוחה מה הוא עושה? הוא מגיע לך לדפוס ולרעיון אחר כך כשאתה דפוס ולרעיון בגלל עצמכם אתה עכשיו לא יש רעיון לעשות את המצוות שאתה בעצם עושה אתה לא רוצה לפרש, אתה לא רוצה ללכת לשול, אתה תסתכל על התפילין, אה, אני אפילו לא מרגיש להכניס תפילין היום. השטן, עם אחת המצבות שהוא הכניס לך, עושה לך עכשיו 2, 3, 4 ימים של מצוורות. זה מה שקרה אפילו לבחורי ישיבות. אתם רואים שהם דפוסים בביתה, הם לא יוצאים כל יום, מה קרה? אני לא מרגיש טוב היום, מה? לילה האחרונה הוא ראה משהו מטורף באינטרנט כשמישהו אראה לו ועכשיו הוא מרגיש מטורף על זה והוא חושב, למה אני אפילו צריך ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכ כל הדעות האלה שהוא מקבלת הן קיימות מהרעיון שהשטן יביא במידה שלו כי עכשיו השטן, אחרי שהוא עשה לראות אותה דרדה הלילה האחרונה, עכשיו הוא עושה לו דפסה והוא מבטיח לו שלא יהיה רעיון לדבר בגלל, תראו אתכם, אתם מגניבים אתכם מגניבים ומה קרה? השטן עושה לו דקה אחת מאה דמייגים לאנשי. אז זה מה שאנחנו אומרים, בבקשה, סבירו אותנו מפני הסצין, ואם כבר נפגעתם בסצין, סבירו אותנו עוד פעם מפני השטן, או נבחר את האפקטים האנושיים שלנו, ונבחר אותנו שלא נכנסים לסביר אשם. ואני זוכר שיש לי חברה, ברוך השם, הוא התחזק עם את הזונה כבר אבל הוא היה עם אותו אותו אותו אותו אותו אותו, והם בשבילו התחזקו לרליגיה, זאת אומרת, הם קבלו שבת, את קושר אבל היא, היא רצה להחליט את הדרש שלה והוא, היה עובד בגים שעות כל יום. הוא היה צריך לראות את גווי שלו. שוורצי נגר יכול להגיע ולהתפקיד בו. איך הוא היה בגוי שלו. אתה יכול? הוא יש בקהל של אנגל. בלעדון. וכשהוא יש בעיה, הוא יכול ללכת לבית, קריאה קריאה וקריאה ל'השם אני לא יוצא מהקהילה עד שהמצב נחלף ככה אמונה יש לו אז אני אגיד לו אתה צריך לדבר עם אמא שלך איך היא מנגינה, זה חילול ה' זאת אומרת, אתה יכול ללכת לשול תביא את ה'ימאקה הגדולה שלך ועכשיו אמא שלך יכולה ללכת לשחק הראשון כמו שהיא מנגינה, זה גדול חילול ה' אתה לא יכול להתמודד אותה ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת ללכת כשהוא יחזיר את זה, אני אחזיר את זה. אז אני בא אליו, הוא אמר, אתם רואים איך היא נראית? כשהיא חזירה עם הדבר שהיא מנסה, כל אחד מנסה לחזיר סביבה, למה זה ככה. כשהיא חזירה, אני אחזיר, כשההוא חזיר, אני אחזיר. בסוף, אף אחד שלהם לא חזיר, עד שהם נפגשו. ומה קרה? עם החברה החדשה, הוא חזיר. ראשון, אתה משליש את עצמך, ואז אתה מפחד על השדה האחרון. לא, כמו שהוא לא משליש, אין לי דבר של משליש. כמו שאנשים יגידים, רבי, איך אתה רוצה שאני אקבל ציצית? אני לא לוקח קיפה. כשאני לוקח קיפה עם הגויים, אני לא אקבל קיפה. אני לא יודע ללוקח קיפה עם הימאקה. אתה רוצה שאני אקבל ציצית? בלי קיפה? כן, מה ההקפה? קיפה היא מצווה אחת, ציצית היא מצווה אחת. אתה מקבל ציצית, אתה מקבל אותה בקלות שלך, שכח אותה, אף אחד לא ידע, ואתה יש כל שנה מצווה. אה, כן, אני יכול ללכת עם הציצית אפילו אם לא יש לי כיפה על הראש, כן. מצווה של ציצית אתה מקבל. והעבירה של לא יש לך כיפה, אתה גם מקבל. בגלל שאתה עובד על העבירה, עכשיו אתה יכול להחליט את כל המצוות האחרים? אתה מבין או לא? מה על ה'טיף'? מישהו שלא ידע שכל עבירה שלו היא חייבת על סקאים. הוא מנסה לצחוק דברים מהקסטומרים שלו. יש שום דבר שיכול לו לתת צדקה בכלל? זה עובד לו לתת צדקה או לא? הוא יכול להגיד, זה לא אפילו זמן שלי, זה זמן שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, שלו, מישהו הלכה והכתוב 1,000 דולר. ביום הבא הוא הלכה ונותן 1,000 דולר לבחור ישיבה. את ה-1,000 דולר היא שלו או היא שלו שהכתוב את זה? אז לא צריך להגיד שאם הוא קיבל את ה-1,000 דולר האמת של רובין ונותן את זה לשימון, זה לא מצווה שלו, כי זה לא זמן שלו. הוא יש אבליגציה לגזיר את הזמן שלו לרובן. אז זה לא שאלה שזה לא מצווה. מצווה הבא, בעבירה אינה מצווה. אבל בואו נקרא, הוא השתתף את ה-1,000 דולר בגרוסריה, קח את עצמו אוכל, ושתי יום אחרים, הוא קח את 1,000 דולר אחרות מבנקו שלו, ונותן את זה לשימון, הבחור ישיבה. ה-1,000 דולר נמצא כמצווה, אבל כשהוא מגניב, יש גם לא מצווה. מצווה או לא? So the Shulchan Aruch said that you're allowed to accept tzedakah from sinners, from criminals, from thieves, from Mechalerei Shabbat, from all kinds of sinners. If they want to give charity, you're allowed to accept. Why? Tolim, Shulchan Aruch said, Tolim, we say שהחלק של צדקה שהיו נותנים, הוא נתן ממה שהם עשו. אבל אם אתם יודעים שהם לא עושים איזה חלק ממה שהם עשו, הם יום אחד, וזה יפה רק בשבת, בבחינה. יום אחד, הם נפגשו את הדבר על שבת, אף יום אחר. כל המדינה הייתה מייצרת על שבת. זה הכל מיליון של אינטרנט, אז אתה לא יכול להצליח מהם. אבל אם יש מדינים שהם עובדים על שבת, ומדינים שהם מטרידים את החסרים, אבל לא כל חסרים שהם מטרידו, איזה חסרים קבלו פרדוקט אגידי, והם פסקו את המשרד הנורמל. כשהמשרד נאיב בא, הם פסקו את המשרד וקבלו ממשרד, וזה וזה. אבל אם בא רגע, הם פסקו את המשרד למישרד רגיל. אז קצת של המשרדים היו קושר. אז כשהם נותנים צדקה, אנחנו מסכימים שזה בא מהמONEY של הקושר. אבל אם אף אחד מהמONEY שלהם לא קושר, אז הצדקה שהם נותנים לא ניתן להם, הם לא יקבלו איזה מישרד. זה אחד הסיבות למה כל כך הרבה ילדים רליגיים יכולו ללכת לישיבות הכי טובות באמריקה וללכת להגיע כרימניאלים להגיע לרליגיה, להגיע לסקולריה, להגיע לחלילי שבת, להגיע לגבים שלהם עם טאטוויז בגלל שהמONEY שלהם שההורים שלהם פיימנו כל שנים לתלמידה ולישיבות, זה היה מONEY שחרר. זה לא היה מONEY שלהם, ולכן אין שום דבר טוב שיכול להוציא מזה. אז אם אתם קיבלתם את המחשב של יחד שלכם עם דברים שאתם קבלתם מכל מיני יהודים, אינדיבידואלים, מה שאתם חושבים? שבשביל לנצח את ה' איזו בלכה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה תקווה רק את זה, את האצבעה שאתם אוכלים היא קפיצה, את החיים שלהם זה כל החיים שהם קפיצים מלחמה, מלחמה של אוהבים, מלחמה של מפריעות, מלחמה של מפריעות, מלחמה של מפריעות, מלחמה של מפריעות, מלחמה של מפריעות, מלחמה של מפריעות, מלחמה של מפריעות, מלחמה של מפריעות, מלחמה של מפריעות, מלחמה של מפריעות, מלחמה של מפריעות, מלחמה של מפריעות, מלחמה של מפריעות, מלחמה אנחנו לא של מפריעות, מלחמה יכולים לרחוץ של מפריעות, מל עם זה. אנחנו לא יכולים לרחוץ עם זה. אוקיי, אז בואו נחליף. אז אנחנו עכשיו שואלים שאלה, מה שהמדעי, כמדעי המדינה, מה שאתה מבחינה לדעת למה הם מגניבים את משה? אחרי שמילים של אנשים מותים. מה הרגע שהם היו מגניבים את משה? משה עשה מה שהוא היה צריך לעשות, והשם עשה מה שהוא היה צריך לעשות. אתם רואים שאני נכון? הנה הם מוותים, לא אני מה אתם רוצים ממני? אחרי כל זה אתם עדיין ממשיכים להסביר ולהתאפס? כן, אנחנו התאפסים אתכם לדבר אחד למה? ללא להתאפס אותם אתם יכולים להתאפס אותם ואז ה' לא ימות אותם בגלל שהם אסורו אותכם אם הם קיבלו לך, אם הם נותנים לך, אם הם קיבלו לך נמים, כל הזה הוא עבירות בין אדם לחברו. אם אתה אומר, אני מבין לך, פולי, מכל הלב, מחול, מחלתי, מוכל, עם אוהב, אני לא מבין לך, לי זה לא קרה. ואז אפילו אם ה' מפכה לדעתי את האנחה, יש לא סביב להסכים אותו. למה? בגלל שהאנגלית סכנתה אותו. אם משה היה אומר, אני סכנתי אותם, מה שהם עשו לי, אני רוצה שכולם ידעו, שאני סכנתי אותם. אני יודע, אני עשיתי מה שה' אשם אמר לי, הם לא רוצים ללכת, הם לא רוצים ללכת. אוקיי, הם יכולים להיות מפחדים עלי. אבל אני סכנתי אותם. אז אף אחד מהם ימות. הטראגדיה תהיה מפחדת. הקריאה היא עדיתית או לא? זה קריאה עדיתית או לא? יש לנו קריאה, היא בגמרא. הגמרא אומר, מסכת קידושים, פייש 32. תלמיד חכם שמחל על כבודו, כבודו מחול. אם היית תלמיד חכם, חי סקאלר של תורה, מישהו אסור לך, מישהו עשה לך רעיון ואז הוא בא ושואל על סבבה אם אתה לא סבבה אותו, הוא סבבה מאוד מאוד מזרחי אדם אבל אם אתה סבבה אותו, ה' רפ את הקריאה זה כמו שזה לא קרה אף פעם אתה צריך להיות רעיון לא לסבבה אנשים מגניבים, הם אומרים דברים, הם עושים דברים רעים, ואז הם מגניבים את זה. צריך להיות מאוד פשוט להסביר. בקבוצות מאוד מעניינות, לפעמים זה יותר טוב לא להסביר. אבל זה קבוצות מאוד רעות. 99% של הקבוצות, צריך להסביר, צריך להפוך, צריך להיות מאוד פשוט להסביר. אז אם משה תסביר להם, זה חברו שלו! קוראך זה חברו שלו! קורחי ציסקזה. אז מה... מה הפרובל? למה הוא לא רוצה להסביר אותם? הוא האנגלית הכי גבוהה. כשאתה גבוה, אתה לא מייחס כשאנשים מנסים לצחוק אותך. אם יש לך איגו, זה יאהב אותך מאוד. אבל אם אתה גבוה, אתה נפגש. אני לא משהו. אז יש להם קרדיט סוליד או לא? למה לא? למה לא? התשובה היא, רבותיי, דגמראין מסכת סוטה, פייסט 71, אמר רבי יושיה, שלושה דברים שך לזהירה מאנשי ירושלים. שלושה דברים ששכחתי מרבי זהירה, מירושלים. בעל שמחל על כינויו, כינויו מחול. זקן ממרה שרצו בדין למכו לו, מאוכלים לו. בן שורר ומודרש שרצו אבי ואימו למכו לו, מאוכלים לו. כשבאתי אצל חבריי שבדרום על שניים עודו לי, ועל זקן ממרה לא עדולי שלא ירבו מחלוקות בישראל. Translation. Three things. If a person forgives, the forgiveness is accepted. A husband has a kinyan, something that belongs to him, and he forgives, no problem. It's forgiven. And zaken mamre, a big rabbi that used to be in a sanhedrin, אחד מה71 רבים הכי גדולים על הארץ והוא התגלגל. הוא כבר 90. הוא התגלגל. הוא לא יכול ללכת, ללכת, ללכת. הוא אמר, זהו, אני גדול. אני מתגלגל. הם נמצאו מישהו חדש. 50 שנים, 60 שנים. זקן ממרה, כשסנדרין יכול להתגלגל, הוא יכול להתגלגל ולהגיד, אני נכוון עם ההגלגל. זה היה נכון או לא נכון, זה נכון מה שהם אומרים. אז זה אומר, זקן ממרה, אנשים שיכולים להסתכל על סנדרין, הם היו בסנדרין. קצת סימילר, אבל אם מישהו הייתה בספרים והחלטה, הוא היה חלטה בבית, ועכשיו הספרים החלטה והוא נמצא במידה, וכולם ידעים שזה היה ראיון גדול, והוא אגיד, אני ממש לא מסתובב בגבירה, זה היה צריך להיות דרך אחרת, ועכשיו כל המדינה שחלטה, אתם רואים? אפילו הוא, הוא מנהל עם הרבה תלויות, הטובה גם פה הוא יכול להסביר את ה'אדרין' ועכשיו אנשים מתחילים להתעורר אם ה'בדין' יסביר לו, הוא יסביר לו, אם לא, מה זאת התגובה שלו? מוות, זה לא שחק אז ה'בדין' יכול לומר, אנחנו יסבירים לו כשהם אמרו שהסביבה היא נכנסה בן שורר ומורה, קהל, הוא כמעט בר מצווה, הוא אוכל גבולים של גבולה, ייאל, לא שומע את אבא ואת אמא שלו, אתם יכולים לראות שהוא יכול להיות גבול גדול עכשיו הוא אוכל ואוכל, בקרוב הוא יכול לנסוע אנשים, לנסוע את האדיקטים שלו. אם את האתריו רוצים להסביר אותו, אם הם יסבירו אותו, הם לא יפגשו אותו. התורה אומרת שאתם צריכים להביא אותו לבית והם יפגשו אותו. אפילו אם הצלחה שהבית יפגש כל כך יפה, זה לא באמת יש. בגלל שזה צריך להיות אבא ואמא, להתכוון על כל דבר, ואיזה אבא ואיזה אמא יקבלו את הלילה שלהם לביתו, יודעים שהם יקבלו אותו. אז הגמרא שואל, אם זאת העבודה, למה התורה מביאה לנו עבודה כזאת? ללכת מוסר. שבאותה אנשים, זה יותר טוב שהם מתי ילדים, לפני שהם תהיו גדולים, ותעשו גדול גדול בעולם. כמו שהם אומרים, יותר טוב היה אם הוא מתי ילד, כדי להגיע לרעיון שלו ולראות את הדמות שהיה עושה. לפעמים, אתה שומע על גבירה גדולה, איטלר, כל הרבים. כשהם היו יותרים, הם כמעט נותנים. אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר אחר כך, אחר כך, אחר אחר כך, אחר אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אחר כך, אם הוא לא נפגש במקום הזה, העולם יהיה מקום יותר טוב. כמובן, זה היה רעיון של ה' אבא, אבל השם דבר פה, אם האבאים נפגשו אותו, אין מה שאתה יכול לעשות. ולאחר כך, אני הלכתי לרבים בסעוד, והם אמרים ששני הדברים שאתה אומר הם נכונים, אחד הוא נכון. מה זה נכון? זקן ממראה אם הם רוצים להסביר אותו הם לא יכולים הם לא יכולים למה? למה זקן ממראה הם לא יכולים להסביר אותו? שלא ירבו מחלוקות בישראל איזו דבר שאשם אוהב זה דיספיוט, דיסאגרימנטים, לעונות, לבית. אני רוצה להיות רבי המשך. לא, אני רוצה להיות. אבא שלי אמר, אני צריך להיות. לא, זה לא נכון. הוא אמר, אני צריך להיות. כל הגבירות, כאילו ילדים מגיעים לגבירות. זו גבירה גדולה של אשם. ואיפה אתה הולך, אתה רואה את זה. ואשם לא אוהב את זה. כשיש מחלוקות, קטעות קטעות גדולות קטעות יש אחד מאוד גדול צדיק רבאי הוא אקטרימלי נכון אקטרימלי חולי אקטרימלי ידעי בתורה הוא היה בנקודת הכי גדולה הוא היה בסינגאג עם פעמים עשרה אנשים חצי האנשים בסינגגגה הם נכנעים, מיוחדים. הראבי הזה מפקד מאוד. כל דבר שלו הוא עם אהבה, אין רעש. הוא לא מפקד להחליט מהמצווה. הוא אוהב לפקד, הוא אוהב ללמוד, הוא אוהב ללמוד. חצי האנשים בקהילה הם אוהבו את זה, הם רוצים לילה קטנה, הם רוצים הרבה התלמידות הם אוהבו את זה, הם אוהבים לילה קטנה האחרונה, החברה, הם רוצים הכל בקשה שבת, יאללה, שתי שעות זה כבר יותר קטן להם אוף, עוד פעם, אוף, עוד פעם, למה? הלילה, 30 דקות, ראש חודש, יותר קטן, כמה שנים? שמונה עשרה, ten minutes, what for? Why do you need so long? You know how they complain. Usually all these complainers, when the davening finishes, when the prayers finish, they stand outside in the lobby and talk for another twenty minutes. They're not so much in a rush to run to their wives or to their learning. They talk. So what is the complaint that it takes long? They're sick and tired of Hashem's commandments. That's really the truth. It's a burden for them. That's why it's written, כי לא אותי קראת יעקב, כי יגעת בישראל. You don't really call me Jacob, meaning the nation of Jacob. כי יגעת בישראל. You are sick and tired of me. Too much. Too many commandments. So much sdaka to give. Can't do this and I can't. It's all nonsense. אז מה קרה? האף שהם לא כל כך גדולים התחלו לעשות קלעויות ללחוץ בסינגאג אנחנו נתנו זמן, אנחנו בניינו את הקבוצה, אתם לא יכולים להגיד לנו לבוא הם אמרו, אם אתם לא אוהבים, תלכו לסינגאג אחר לא, מה זאת אומרת? אנחנו ניתנים זמן אנחנו ניתנים לך זמן אחר, מה את רוצה? לא, אנחנו לא רוצים זמן אחר אנחנו רוצים שאתה תחליף מה קרה? הרבי ראה שזה מגיע לתרבות, הוא הלכה אלה שרצו ללכת עםו, הלכו עםו, הלכו להם לשול הלכו להם לשול והוא הלך לבית מישהו אחד מהמנהלים של הקבוצה, בקבוצה שלו היה בבית גדול, אולי 10,000 שקל פעמים הוא היה אולי בבית גדול שם הם הלכו שם והם התחלו לבנות שם לזמן כשהם היו כאן עדיין, הם קבלו זמן מכל האנשים והם בניותו סיניגאג שהיה ארבעה פעמים גדול, וארבעה פעמים ניצל. אחד מהסיניגאגים הכי יפים, אולי בעולם. עם גבוהה פרקינג, גדולים יפים גדולים, עם שתי פלואים ומסעדים, חברים שונים, ותראו, כמו בית. ועכשיו הוא התחיל לבית הזה, עם כל האנשים שלו, ומאה אחרות אנשים חדשים באו. כל אחד מהמדברים שלו, מאה אחרות אנשים באו, ביום הכי חדש, ביום חדש, אנשים עובדים שעה לדעתו עליו בשבת. ומה קרה לאנשים שהם ביחסים איתו? אחד מותק, אחד נפגש, אחד נפגש קאנסר. כל אחד מהם נפגש את החיים שלהם. ממש לקורח ועדתו. He got up and left. Why? Not to cause fights. Okay, okay. Take the... He's the boss. Get up and leave. No. Take the place. Okay, no problem. Why? He cannot lose for making Hashem happy. I don't want lashon hara. I don't want fights. I don't want hatred. I'm letting you take it. Take it. הייתה סיפור בין שני אחים שמתחילים לבחור מי יקבל כאבוד שלהם לאחר שהם פסקו. האבא כתב על רעיון איך להחליט את כל האדם. הוא היה עם הרבה עולם. הוא הולך לכתוב על כאבוד שלו. הכול היה חליט. מה שהיה כתוב, כתוב. אבל הוא לא כתוב על כאבוד. אני לא יודע אם הם רצו כאבוד בגלל שהיה כאבוד מגניב או בגלל שהיה רעיון. לפעמים זה לא בשביל המONEY, זה יותר בשביל המשפחה. הם קיבלו, קיבלו, קיבלו, קיבלו, ובדיוק זה לא מגיע לסוף. הם לא רוצים להפוך. את כל שדה. אז מה קרה? אחד אמר, אתה יודע מה? קיבלו הכאב. אוקיי, אתה יכול לקיבלו. תן לי לך... אין, אני לא רוצה מONEY, קיבלו הכאב. הם קיבלו הכאב, הוא הלכה אחת דקה, והכאב בא, נחלו לו על הספאד, והוא מת. זו היסטוריה האמת שהיא קרה. בלעדון. היו בנים בנקות על הכאב. האנגלית אמרה לו, קח את הכאב, אני לא רוצה את זה. אתה יכול את זה, אין פרובה. הוא התחיל, הוא הלך בכאב, והוא מת אחרי דקה. אם זה לא הכאב של השם, מה זה? זה כל כך ברור. בנקות על משהו, לצלם אותו, לצלם אותו בנקות, זה לא טוב. אז, רבותיי, הזמן מתחיל. יש לי עוד שתי דברים שעשינו עד היום. דה גמרה מייצר... מייצר במסכת סן אדרין, פג' 83. דה גמרה מדבר על סיפור שתי פרופטים פרופטים פרופטים מנסים להשתתף עם אחת נבוכת נצר, רבי בבילון נבוכת נצר שאלה שלו, מי הם? הם אומרים שהם מייסדים של ה' הם פרופטים הוא אמר, קראו להם, תגידו להם שאני רוצה להגיד להם. האבא שלהם היה היטלר של היום. נחשב, היטלר קראו לך בגלל שאתה מנסה להשיג את אימא שלו. מה נמצא לך? אז הם באים, והוא אמר להם, תגידו לי, אתם יודעים חננייה, מישאל והזריה? הם אמרו, כן. הוא אמר, כשאני נחשב אותם בפייר, הם אמרו לי שאתם ה' נאה בפרסטיטוציה, למה אתם מדברים עם הילד שלי? אתם כמובן לא מדברים עם הלאה בפרסטיטוציה, אתם מנסים להציעה להתעורר עם אתכם, לא? הם אמרו, לכם הם אומרים את זה, אבל לנו הם אומרים משהו אחר. נבוכד נצר אומר, אני יכול להכיר שהם היו עצמים באמת. אתם יכולים להכיר את השפעות שלהם. איך אני יכול להכיר? אני שחרר אותם לבריאה והם נגמרו חי. איך שאתם יכולים להתחיל בבריאה אם אתם לא האנשים של ה'? בואו נמצא אתכם גם עם המשחק הזה. אני אשחרר אתכם לבריאה ונראה אם אתם נגמרו חי אז אתה נכון פרופט, אם לא, אנחנו יכולים לדעת מי אתה, אתה מתחרר. הם אומרים, זה לא חברה. היו שלושה, ואנחנו רק שתי. הוא אומר, אוקיי, קבלו שלושה אחת. מי אצלך רוצה שאני אשחרר אותו לביתך? הם אומרים, יש לנו יהושע, כהן גדול. המשרד הראשון, ה' כהן הוא, הוא האנגלית של ה' שהוא היה להגיד לו גם, הם חשבו, אשם לא יתן ליהושע לתחתן, אז אנחנו נשאר בגללו הם הבאנו יהושע כהן גדול הם נחשבו את כל שלהם בפיירה יהושע כהן גדול נחשב, אבל הוא נחשב קטן כשהם קיבלו אותו מחר, נבוכה נצר שאל אותו, אני קיבלתי חנניה, מישראל ואזריה לחר, אף שום דבר לא קרה להם. אפילו הלבים שלהם לא נפגעו. אבל הלבים שלך נפגעו. אתה יכול להגיד לי למה? הוא אמר, היו שלושה ואני אחד. זאת אומרת, אל תמידי את השלושה האלה. אני אחד, הם היו במיוחד של שלושה. זה הרבה גדול. נבוכד נצר אומר, אבל אבא שלך, אברהם, היה גם אחד. ונמרוד נחלו אותו לבריאה, והוא נפגש, ואי אפילו את רגליו לא נפגשו. זאת אומרת, אם אתה נכון באמת, אפילו כאילו אינדיבידואל, לא משהו יצטרך לך, זאת אומרת, משהו שלך נפגש. הוא אמר, לא, אבל אברהם היה בלתי. אני הייתי עם שני חייבים, שני אנשים חייבים. הם הפכו את הסקל לצד הנגטי. אוי לרשה, אוי לשכנות. למה אני אומר לכם את ההיסטוריה עכשיו? משה אמר קורח, תעשה תשובה. תחזור מהחלטה שלו. תחזור למקום שלכם ונחזור את זה. חלטה. עכשיו יש לך משהו שיכול להקיים לך. קוראך אמר, אם המצב יפה לי, זה עדיין לא מבטיח שאני לא נכון. למה? כי אולי אני מותאר בגלל ה-250 חברים שיש לי. ה-250, אף אחד מהם יכול לגבול את זה. אז משה אמר, הלכו להתקבל עכשיו ביחד עם אהרון בצד ה-250 ואתם תראו שלאהרון אף שום דבר לא יקרה, אבל לך זה יקרה זאת אומרת, אם אתם קוראים שאתם נפגעים בגללהם, אז למה אהרון לא נפגע? זה למה משה אומר, אתה וכל הדתך היו לפני השם, אתה והם ואהרון מחר, מה צריכים מה אהרון? אהרון זה לא ארגומנט בכלל, זה הם נגד משה, הם גם מגעים עם אהרון שהוא התקיים עם כהן גדול, אבל הבחירה היא עם משה, זה באמת נגד השם, אז משה אמר לבשר שלו, תסתכלי שם, מה זאת אומרת? את רוצה שאני נפגש עם הם? אל תקווה, לא יהיה לך משהו זה הכל הסיבה, אני מביא אתכם אליו, כדי שהאנשים של המדינה יראו שרק האחרון יפה, יפה לאדם, אבל אתם שהם נמצאים במקום האחרון, לא משהו יקרה לכם, וזה בדיוק איך זה קרה. והאחרון של היום, למה משהו לא סביר להם? לא אמרנו שהתלמיד החכם שסביר את הסבירה הוא נכנס? אם משהו סביר להם, אולי הם לא ימותו. התגובה היא כי משהו אמר לארץ, כשהם נפגעו בזה, אני לא יכול לסביר להם. כי המלחמה שלהם לא הייתה אתי, היא הייתה דיוקטרית את השם. אם הייתה אתי, אז אני תמיד אשכח אותם, אבל המלחמה שלהם הייתה את השם. השם אמר לי, אתה הלך, אחיך הוא הכהן. ואלי צפן בן פרנך קיבל את המקום השני, ואתה בא ואומר, זה לא נפגש, אתה נפגש, זאת אומרת, אתה מנסה להגיד את החלטה של אשם. המצב שלך לא היה עם אני, הוא היה 100% עם אשם. זאת דברת, אני יכול להגיד לך, בעוד כמעט 30 שנים שאני מדבר, אלפים של אנשים מנצחים אותי באוניברסיטה, מנצחים אותי באוניברסיטה, מנצחים אותי למות, מנצחים את הילדים שלי למות. כל מיני מנצחים, כל מיני אגבים שהם עושים. אנשים חייבים את זה, הם יודעים מה להגיד. אם נראה באמת את מה שהם כתבים, מה הטובות שלהם? אמרתי, מחלד שבת מותיומת, זה פסוק בתורה. אמרתי, אנשים גאים יוצאפים לתחרות ולשחרר לנצח. זה פסוק בתורה. אמרתי על כל הטובות שלהם, שהם נגמרו את האדם ונגמרו את העולם. התורה אמרה להחליט אותם לסוף. בסופו של דבר, כל אחד מהטובות שלהם. אמרתי על ההיכנסות, אמרתי על ההכנסות וההכניסות. שאני מדבר על אנשים שבאים לבית הזה עם פרעה בגלל החיים שלהם, זה כתוב בעריאה קדושה. כל אחד מהקלעות שלהם, זה כל בלוני. הקלעות שלהם לא הייתה אותן לי. לא. כל הקלעות היו אותן ל'השם' ולתורה. זה למה כשאשם יקבל להם מה שהם צריכים, לא יהיה להם מרצה אם הם יקבלו משהו נגדי, שאני עשיתי משהו פרסומלי להם, שאני קיבלתי זמן להם ולא פגשתי אמרתי להם ולא קבלתי את זה. משהו כזה. אוקיי, זו תגובה פרסונלית. הם יכולים להיות נכון, הם יכולים להיות נכונים. אבל אפילו אם הם נכונים, זה יהיה קרב בין שני אנשים. אוקיי, התגובה יהיה כמה התגובה. אבל כשהחלטה היא כל מה שאני אומר מהתורה או מהגמרה או מהקהילים של חזל או מהקהילים של רמבהם או מהקהילים של אריה הקדוש או מהקהילים של זוהר והם משחקים והם קרקעים והם מפחדים והם מטרידים דברים מסוגלות שאני אומרים בגלל שהם לא רוצים לתפוס אז מי הם באמת מבינים? הם מבינים אותי. אני כתבתי שהגייסטים יקבלו מנהלת המות. זה לא הייתי. אני כתבתי שהמחללי שבת היו 100% גויים והם מתחילים למות אליו. זה לא הייתה אידאה שלי. אני אמרתי שהם מבינים. לא, ה' עשו את זה. ה' אמר שאם תקבלו מנהלת מות, צריכים ללחוץ למה אתם עשו. אין איסורים בלא אבון, דגמרא אמר. אז כשאנשים מגיעים ומגיעים, הם מבחינים אחת אחת את הטבעות שלהם. אחר כך, כשהם היו בטבעות סולידות, אחר כך, כל הטבעות הן נגעות בצורכים ברוריים של התורה, של הגמרא, של הראשונים, של שולחן ערוך. באותה זמן, אני אפילו מגיע להם את הצורכים, והרבה מהם נמשכו כאורך. תמשיכו! למה? זה לא היה עם אני! זה לא היה על מה שכתוב או לא, הם פשוט לא אוהבים מה אשם אמר. עכשיו, הם יוצאים ללחוץ את המדבר או ללחוץ את אשם. הם יוצאים ללחוץ, להגיע אונליין ולהגיד, להכרח חס ושלום אשם. להכרח אותו בגבי הכרחות, כמו שהם הכרחו אותי. להגיע לתלמידים על מה שהם אמרו. אבל זה נראה מאוד מגניב. לא שהם יודעים, הם יכולים גם לעשות את זה אפל השם. אלה אנשים רחבים, הם לא יודעים, הם לא יודעים על ה' הם יכולים גם לעשות את זה אפל השם, אבל הם יודעים שאם הם יכולים לראות על ידי השם כרסים על ידי השם, כדי לתת כאלה התגלגלות לאנשים רחבים, אף אחד לא יעזור להם עדיין. אפילו האנשים רחבים האחרים יאמרים, תשמע, אדם, זה לא נכנס לנסוע אל ה' אונליין, נכון? אבל לנסוע אל הרבי ישראלי, יאללה, אנחנו עםכם, אבל הם לא יודעים, הם מטעים, שזה בדיוק נכון. אתם נסועים עם מישהו שקורא מהבוקר של השם. אז אתם לא נסועים עם הם בגלל שהוא קבל איזה דעות. אתם נסועים עם הם לראות מה שה' נתן לנו במונת סייני. אז מי אתם באמת נסועים? אתם לא יכולים להגיד להם הם חושבים ככה, אינדירקטי זה לא פרבלם, זה פרבלם גדול וזה מה שקרה עם עיר משה, אפילו אם הוא רצה להסביר אותה, הוא לא יכול הוא לא יכול למה? בגלל בגלל מה שקרה זה בגלל השיאלה היא אחד אשם. אני לא מיכן להסביר אחר אשם. אני רוצה להגיד לכם קטנה. הרבה שנים לפני, עוד 25 שנים לפני, אמרתי בקבוצה, בסיניגאג, מקום מאוד גדול. והייתה הרבה אנשים באים. ואחר כך, זו קבוצה שהיתה בקבוצה מסוימת. ואחר כך, אמרתי אחד באים לשול על שבת עם הכר אני אומר, אתה מבקש מיליון דולר לעשות מיליון דולר אתה יכול לדעת איזה צורק יכול לעשות כזה דבר? אני אקבל מיליון דולר, מקווה שאני אקבל מיליון דולר אתה מבקש מיליון דולר, רוצה לעשות מיליון דולר למבקש מיליון דולר לעשות מיליון דולר, אתה לא משהו אלא אידיוט אז אני אמר לו, אתה יכול ללכת לפגוש על שבת בסיניגאג זה מצווה, אתה צריך מניאן, מאוד טוב להחליט על שבת זה עדיף מאשר להחליט על מרדה. זו חליטה על מרדה בגלל וחליטה פרמיננטית על הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלחוץ של הלח אתה לא רוצה להסתכל על זה אבל בואו נגיד שהסינגאג זה מאוד רחוב ואתה לא יכול לרחוב שעה, פעמים, פעמים אז אתה בן אדם, למה? בגלל שאתה לא רוצה להסתכל על השבת או אתה אומר, אתה יודע מה? אני הולך לרחוב עם הכאב, השם יבין אותי בגלל שאני רוצה ללכת למניאן, אני רוצה לבנות שם אבל התורה אומרת, שאין אקספציה לגבי החוקות, בשביל ריסק חיים רק ריסק חיים יכול לך להסתכל על השבת, אף משהו אחר לא אפילו עשרה טריליון דולר בפרסה. אם יש לך 500 בניים במנהטן, ועכשיו יש לך איזו אמרגנציה שהכל שלהם יכול ללחוץ. ואתה צריך לרחוץ, שבה, אחת הזמן, לרחוץ ל500 בניים. זה לא אפשר. דולר טריליון של דמייגה. לרחוץ על שבר אחת דקה, רק לדעת את הטלפון, או לעשות קרדיט, או לעשות משהו, או להחליט את הטלפון, או כל מיני דברים כאלה, אתה לא מוכן. זה לא ריסק חיים. זה ריסק חייות. זה ריסק גדול במיוחד, אבל זה לא מפחדת את האבקות שלהם להשתתף על השבת. רק ריסק של החיים יכול אתכם להשתתף על השבת, בקיצור, עד שהריסק של החיים יכולה להשתתף. בקיצור, הריסק של החיים לא יכול להשתתף. אתם לא יכולים להמשיך להשתתף על השבת. בקיצור, אתם צריכים להתחיל להשתתף על השבת. אז לא יש סיכוי להשתתף על השבת, כדי שאתם יכולים ללכת לסיניגאג. בגלל שהסיניגאג מפחד. לא יש סיכוי. זאת אומרת, יש עדיין סיכוי להשתתף על השבת. מאוד פעמים פשוטים, אין סיכוי של אשם. אז אני אגיד לאנשים שם, חדשי חדשי, שאני עשיתי להם אחת אחת רליגיות אחת אחת. הם היו לא רליגיות. ואני עשיתי להם את שומרי שבת, את כל האנשים. האנשי שאני אראה לך, שהתפקד עליי בשטארט-מרקט, היה אחד האנשים בגלל זה. אז אני אראה להם, למה אתם באים פה בשבת עם הכאב, אתם לא מוכנים. אלה שעדיין יצאים עם הטלפון, תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמיד תמי הולכים כזה, ואני זוכר שזה מקום גדול, אז הם מאוד רחוקים, הם מאוד רחוקים, הם הולכים כזה מה קורה עם השני? לרחוץ לא, אל תגידי את זה! אני אגנוב אותם, אני יכול לדעת מה הם רוצים הם רוצים לי להחליט עבודה, כי הם רוצים כל האנשים רחבים להגיע לסינגאג בשבת, כי הם עכשיו מרקדים את העליות למילים של דולר. אם האנשים רחבים שעובדים רחבים, הם לא יגיעו, איך הם יכולים לעבוד על זמן? אתם מבינים את הקוררפציה? אז כשראיתי שהם לא רואים אותי, הקלאון הלכה, הלכתי ביניהם, סליחה, סליחה, רבי, אני צריך לדבר עםך בפנים, זו אמרגנציה. אמרתי, אוקיי. נחלתי את הלקציה במידה. הלכתי בפנים, אמרתי, מה אתה עושה? מה? למה אתה צריך לדבר על זה? אמרתי להם, אתם רוצים להגיע לסינגנג בשבת עם הכאב? אתם לא מבינים, זה עבור עבודה גדולה יותר מאשר למועדת מישהו? אתה מגיע להם לנסוע על שבת? לא, לא, בטח לא. אנחנו לא אומרים להם להגיע עם כר, אבל אם הם יגיעים עם כר, אנחנו לא אומרים משהו. אני אומר שזה חייבתך להגיד להם שאתם לא מוכנים להגיע כאן עם כר. כל אחד שבא כאן עם כר, בבקשה, תפסקי לנסוע על שבת. זה חייבתך. בבקשה הלכו, חזקו את הטלפון שהצלחתם. אתם יודעים כמה חודשים זה קח לנו להתמודד אותם לגדול. אנחנו יש לנו קומיונטה, אנחנו רוצים שכל אחד יהיה בקומיונטה. אני קיבלתי על המסגרת. אני אגיד להם, רבותיי, אתם יודעים מה הייתה האמרגנציה שהם קראו לי? הם רצו לי להגיד לכם שאתם צריכים להמשיך לגדול עם מטה בשבת. אני אומר לכם עכשיו, אל תשמעו לדברים הזאתים, אל תשמעו לדברים הזאתים, אל תשמעו אל תשמעו לדברים הזאתים, אל אל תשמעו לדברים הזאתים, אל תשמעו לדברים הזאתים, אל תשמעו לדברים הזאתים, אל תשמעו לדברים הזאתים, אל תשמעו לדברים הזאתים, אל תשמעו לדברים הזאתים, אל תשמעו לדברים הזאתים, אל תשמעו לדברים הזאתים, אל תשמעו לדברים הזאתים, אל תשמעו לדברים הזאתים, אל תשמעו לדברים הזאתים, אל תשמעו לדברים הזאתים, ואחד מה שהם נפגעו בי, אוקיי, ברוך השם, יש לי מקום אחר לדבר. אבל אז הם התחילו איזו פרופוגנדה גדולה אחריי. לשון הרע, לא, זה, זה, זה. שבועים כזה, שבועים. מי עושה את זה? אישה שלו, אישה של הלוח. אף אחד לא מנסה לדבר איפה שהיא הולכת. אנשים קוראים לי, וואו, אתם לא יודעים. זרש, זרש, ממש זרש. אתם לא יודעים מה היא אומרת. זה מאוד מטען לנו. למה אתם לא עושים משהו? אני אגיד להם, אני עשיתי את הדבר הנכון, הרבה זה ביד של השם. ואני אגיד לשם, אני לא מבין. מה העקבון של כל זה? הוא היה צריך לתת סוף לזה. בכל זאת, יום או שניה אחרונה, שמעתי שהיא הלכה עם אתר, והתרעה באה, והתרעה גניבה אותה. זו הייתה סוף שלה. ככה. הסוף של התרעה. היא מדברת עוד שבועים, למה אתם מדברים? אתם יודעים שאני נכון, אתם יודעים שאני אומר מה זה התורה, מה זה ההלכה אתם יודעים שאתם אנשים מגניבים, אתם מגניבים, אתם לא קוראים לתוך שבת, אתם לא קוראים לתוך אשם, אתם רק קוראים לתוך פוליטיקה. מישהו בא ואומר את האמת, אתה אוכל כמה שאתה רוצה, אבל למה אתה בא ואומר, לא, חליט את זה, אמרו להם להגיע עם הכאב, ואם אדם לא רצה להחליט מה שכתוב בהלכה, ועכשיו אתה מגניב את הלחם שלו, לא הייתה לך מלחמה, זה היה נגד השם. ראיתם, המלחמה לא הייתה עליי, זה היה על השם, הוא אמר שלא יהיה מבחינה להשתתף וליצור אנרגיה בשבת, אתה בא עם הכאב ויצור אנרגיה, זה לא נכון. ואני אומר את האמת, והם לא אהבים את זה, הם לא יודעים על התורה, הם רוצים שהאנשים יצאו, כמו בנת כושר וודינגס כאן, אנשים יוצאים עם אין שכחות, אנשים, אנשים, מנגלים, אורבול, סאדום וגמורה אם מישהו יקרא משהו, הם יפגשו אותו בימים הבאים הוא לא יכול להיות רבי שלו למה? אלה שיכולים את המוניים טראמפ יש את המוניים, טראמפ יש את הטראמפים הוא יחזור בי בי כמו קטנה קטנה אם הוא אומר תחזור, הוא תחזור, אם הוא אומר ללכת, הוא ללכת, אם הוא אומר ללכת, הוא ללכת, אם אומר ללכת, הוא ללכת, אם הוא אומר ללכת, הוא ללכת, אם הוא אומר ללכת, אם הוא אומר ללכת, הוא אם הוא אומר ללכת, הוא אם אומר ללכת, הוא ללכת, אם אומר ללכת, הוא ללכת, אם אומר הוא ללכת, אם הוא אומר הוא ללכת, אם הוא אומר ללכת, הוא ללכת, אם הוא אומר ללכת, הוא ללכת, אם הוא אומר ללכת, הוא ללכ ה-CIA אדמייתה שבלא מוסד ישראלי ולפעולה שהם נותנים לנו, אנחנו נמצאים במקום רעיון. הם אדמייתו את זה. כל הטכנולוגיה, כל הסיסטמים העלותיים, כל מיני דברים שאנחנו לא יודעים. הם נותנים 3 ביליון דולר בשנה. מה זה 3 ביליון? שלדון אדרסון בלתי יכול לנותן 3 ביליון בשנה. הוא נותן הרבה יותר מזה. רק אחד של יהודים נותן את זה. יש לך אלפים ביליונרים יהודים, מולטי ביליונרים, 30 ביליון, 50 ביליון, 100 ביליון. רק זה, סוכר ברגלון, אם תביא 3 ביליון כל שנה, אתה לא תרגיש את זה, ממה שיש לך. אפילו אתה יכול ללכת לגויים, כמו איילון מוסק, למשיף ישראל, הנה, קח 1 ביליון. אתה יכול להקבל הרבה זמן. הידיעה היא, כשלא יש לך אשם, לא יש לך חיה. זאת אומרת, הוא ממלכת על אמריקה, הוא ממלכת על כל מיני מדינות אחרות, כדי לצייר אתכם, כדי לצייר אתכם, אבל התורה אומרת, אם אתם ממלכת על השם, הוא יעשה את כל המלחמה שלכם, לא צריכים אף אחד. אם השם רצה, הוא יכול להעביר לנו את המלחמה, בלי לרחוץ אחד, בלי לרחוץ אחד. תגידי לי, תגידי לי את השאלה שלך, אם השם רצה, הוא לא יכול לקחת אסטרואיד שהתגלגל מאחת מהכוכבים ותפלג על ראש חמינאי ושלו? זה פרובל של השם? אתה יודע מה זה אסטרואיד? קצת, בגדול מבנה, מתגלגל מאחת מהכוכבים והם תפלגים בשפחת. שתי פעמים במסך ההיסטוריה, פרק כזה נהרג את הארץ. אחד, במדבר, אני חושב, בגראנד קייניון, שכנתה 17 קילומטרות בגראנד. ואחד פעמים, באלסקה. זה נהרג את כל העולם. אנשים מ-60 מילים נחלו על הרגל. זה נכון לדוזנים מטרות נוקליים. האפקט שהוא עשה, אבל עשה פעמים אשם עשה את זה שזה יפה במקום שלא אנשים חייבים שם. אין חמים, אין בניים ואין אנשים. אחד במידה של החדש, ואחד במידה של אלסקה, 1906. 1906. בום על הארץ שם. אם זה יפה במנהטן, הוא יריד את כל המנטה בקצב עם מיליאנים של אנשים, כל הבדוקים, כל המסגרת, הכל יתרחק לגמרי. בגלל של זה, אם ה' רוצה קצת קטנה להפך בחברה של כל החומנים והאייטולים, הוא צריך פילוטים של בי-בי לתרחק ולתרחק. למה אשם לא עשה את זה באופן כמו שהוא עשה עם פארו? עם פארו זה היה כל מירקולים עם סנחריב זה היה מירקול הם הלכו לנסוע בבוקר והם היו מוותים בגלל שאין לנו נפסיית הנשמעיה השטן מנגן, מנגן, מנגן, מנגן מה אתה תעשה מירקול להם? עם כל המנגנות אשם עדיין עשה הרבה מירקולים לנו האטק של ביפר האטק הזה, האטק הזה הראשון פעמון שהם נפגעו 120 פעמונים או לא, אף אחד לא נפגע, אף אחד לא נפגע בפרופיטה. זה היה 100% סגור במחזירה. המיפגעים שהם נפגעו היו ל-86%. 14% של הפעמונים נפגעו ונפגעו פעמונים. מיליארדים מיליארדים דולרים פעמונים בכל מדינה. מיליארד דולר נגמרות בפרופטים. יש כמעט 1,000 פעמינים שלא יש להם מקום להחזיר. עד הישר היו בטיפולים. עכשיו הטיפול נגמר אותם. הם יהיו צריכים להשתתף אחד שלהם לבשה, אחת שלהם לבשה, אותרים שלהם לבשה. עד כמה שנים, עד שהם יהיו צריכים להחזיר להם מקום להחזיר. איפה? אני לא יודע איפה. אולי הם יחזירו לבשה. זה היחידים של הלחוץ של השנתיה של הלחוץ. אנחנו לא נגמרים בטח, אנחנו קבלנו גניבה גדולה. מישהו היה במהלך שלי, הוא אמר לי שחברו שלו, הוא מניגר בחברת קדישה בישראל, חברו שלו אמר לו שהם צריכים להכניס לפחות 10,000 מוותים מותים. זו הייתה המסגרת לפני הלחוץ. הממשלה קראת חברת קדישה לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים לפעמים ומאחורי ה-30, קצת מהם היו מאוד מאוד גדולים, שהם נכון יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר יותר י גלסים. אתה לא יודע שיש איזה גלס במדינת ישראל. היה גלס והם החלטו עליו. יש עכשיו גלסי גלסים. הם צריכים להשיג גלסים מבחינה עכשיו. אין להם גלסים כפי זה. אין להם גלסים כפי זה, כדי להסביר אלפים חמישים מבחינים, שהם נפגעו את כל הגלסים שלהם. נפגעו את כל הגלסים שלהם. חמישים. חמישים. חמישים. חמישים. איפה היו חמישים. חמישים. חמישים. חמישים. הולי בוקסים, הגלש נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמצא, נמ� דגמרא אין מסכת סנדרים פייג' 108. There is a discussion what will be the end of Korach and his people. We all know they went to hell. Eventually what will be after hell? דגמרא דיסקס. עדת קוראך אינה עתידה לעלות. עדת קוראך אינה עתידה לעלות. שנאמר ותכס עליהם הארץ בעולם הזה, ויעבדו מתוך הקהל לעולם הבא. ויעבדו מתוך הקהל לעולם הבא. ויעבדו ויעבדו מתוך הקהל לעולם הבא. ויעבדו מתוך הקהל לעולם הבא. ויעבדו מתוך הקהל לעולם הבא. ויעבדו מתוך הקהל לעולם הבא. ויעבדו מתוך הקהל לעולם הבא. ויעבדו מתוך הקהל לעולם הבא. ויעבדו מתוך הקהל לעולם הבא. ויעבדו מתוך הקהל לעולם הבא. ויעבדו מתוך הקהל לעולם הבא. ויעבדו הם נפגשו מתוך את הקהל לעולם הבא. החיים שלהם בעולם הזה, והם נפגשו את החיים שלהם לעולם הבא. אז מה שאנחנו נלמדים מפה? שקורח ואותו גרופה לא יש להם חלק מהעולם הבא. חברי שלי, רב יחיאל קראם עליו השלום, אתם זוכרים, אני פעם הייתי ברולימיר? זוכרים, רב גדול עם קטנה קטנה מאוד, גדול מהבני ברק? הוא, אני אמרתי לך שהוא קבוצה ילדים, אנשים, והוא עושה להם בעלת תשובה והוא יש קצת שוטרית קהילה, כאילו אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה כל הגנירה של השטחה, כל שלהם נפגשו את שירתו של העולם, כדי להגיע אחרי השטחה של השטחה. תזכרו, אנחנו נלמדים את זה בפרשת שלך, שה' שווה שלא אחד מהגנירה הזאת שבאתה מאלי יגיע לישראל, אבל יהושע, בנון וקלב. אז כל אחד צריך למות, ותמיד ימות בתשעה בעב, 15,000 אנשים, כל שנה, ל-40 שנה. זה 600,000 אנשים. אז אם כולם צריכים למות, מה זה החידוש? מה אתם אומרים לי שקורח וקבוצתו שלו לא היו בקבוצה? עדיין לפני מה שהם עשו למושה, הם לא היו בקבוצה. להצטרף לישראל, סליחה. להצטרף לישראל. בגלל שהשם אמר, אני אסור שהם לא יצטרפו לישראל, ואו, וגם החכמים מיידעים לנו שהכרס שההשם נתן להם היה גם שהם לא ידעים שיש להם חלק מהעולם לא רק שהם לא יצאו לישראל. אז התגובה היא, רבותיי, ונחלנו פה, קורח לא היה בכרס הזה, בגלל שהוא לוי. הלוואים, הלוואים לא נתן רפסנטים ללכת את הארץ. בגלל שהם לא יקבלו אינושה בזרחה. אז הלוויין, קוראה, אמר לו, אם קוראה יתקבל אינושה בעולם, הוא נתקבל אינושה בעולם בגלל מה שהוא עשה למשה. אם הוא לא עשה את זה, הוא יתקבל אינושה בעולם בעולם, בגלל שהוא לא היה בקרס ש... אתם יודעים, אתם לא יכולים ללכת לישראל או אתם לא יכולים להתקשר לעולם כי הלוואים לא התקשרים לגולדן קאף והם לא התקשרים לסין של הספייסים אז הכרסים שקיבלנו לגולדן קאף והכרסים שקיבלנו לשנות הספייסים ולשמוע על ישראל, את הארץ האלה, הכרסים האלה לא נפגשו לקורח כי הוא היה לוואי ומפה אנחנו גם נלמדים שהלוואים גם לא היו שאלה להכנס לישראל יהושע וקלאב, כן, הם לא מהלוואים אבל כל הלוואים, הלוואים, הם לא חלק מהקרס, אז הם יכולים להכנס לישראל רק אלה שקרו כשהמצוות הגיעו או האנשים ששחררו, הם היו שאלה גדולה, אבל הלוואים היו האנשים שקרו אותם הם לא התייחסו לגולדן קאף והלווים לא נתנו ספי. למה משה לא נתן ספי מהשבט לוי? אתם בכלל לא מקבלים קצת של הארץ. מה צריכים לבחור את הארץ? אתם יודעים מה שמשחק אותם? מה שמשחק אותם זה שהם לא היו עם איזושהי אוכלות להם. זאת אומרת, אם הם יקבלו איזושהי אוכלות, אז הם יקבלו ספיים, והכי ספיים, הם יקבלו את האגבות האלה, כמו האחרים, ויש גם שבת לוין בזה. טוב, אנחנו כאן עכשיו. אני רוצה להזכיר לכם, בקבוצה הבאה, בעזרת השם, אין פרקים בניו יורק. לא ביום שלב, לא ביום שלב. ביום שלב, אני אדבר בלוש אנג'לס, בגבי. וברחוב אני אדבר בברליאלים ב-8 הלילה ואני אראה אתכם עוד ברחוב ונראה אתכם עוד ברחוב. ברוך אדוני לעולם, אמן ואמן.
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









