Live with Rabbi Yosef Mizrachi

In this live session Rabbi Yosef Mizrachi delivers a passionate, meandering discourse that weaves together traditional Jewish sources, personal anecdotes, and contemporary community concerns. He begins by citing Rashi’s teaching that when a learned Torah scholar (Talmid Chacham) suffers, the entire nation must share in that grief, emphasizing the imperative to respond with prayer, tzedakah, and heartfelt mourning rather than gratitude. The rabbi expands this principle into a broader ethic of accepting suffering with love (kabbalat ha‑isur), urging listeners to view divine trials as opportunities for spiritual growth. He shares several vivid stories—most notably the tale of a synagogue being named after a fish called “Igor,” the involvement of prominent rabbis such as Rabbi Zilberstein, and the experiences of a Chassidic community in Brooklyn and New Jersey—to illustrate how communal memory, empathy, and action intertwine. Throughout, he stresses the psychological dimensions of collective mourning, the responsibility to support scholars and their families, and the need for Jews to balance secular life with Torah study. The talk concludes with practical calls to action: increasing charitable giving, attending upcoming lectures, preparing for Pesach, and fostering deeper engagement with Torah and community life.
Chapters
הקבוצה הזאת, בעזרת השם, הולבי לעינוי נשמת אברהם בן אפרים ורפואת שענה זבורה אליקשבה בצרה, יונה בן קסיה, להצלחה בתשובה של דניאל בן מישל, רפואה אובהלני אורנה בת חן חנה עזרה. לרפואת מרים בת אברהם, בעזרת השם. ראש חודש ניסאן, מתחיל עכשיו. הגמרא אסה, בניסאן יגאלו, בניסאן עתידים להיגאלו. הסבירה הייתה בניסאן, וכשהסבירה האחרונה תהיה, תהיה גם בניסאן. אז יש לנו מה להיות מקווים. הדבר של היום היה הסולר הקליפ. אף אחד מדבר על זה, אף אחד מייצר וידאו על זה. אנשים הלכו למיין לראות את זה עם עצמם. שמעתי שאנשים ביקשו לפני ארבע שנים, לפני היום הזה, לקבל אותל. זאת אומרת, זה אינטרנט מאוד גדול. איזשהו אקליפס הוא פרטי. מאוד רעיון זו תקופה גדולה, כמו היום. האחרי פעם שהיא קרה הייתה 99 שנים. היא קרה ב-2017, חלק מזה. חלק אחר יהיה ב-20 שנים. לכל מי לא מבין מה אנחנו מדברים עליו, יש את הארץ. הארץ מתחילה לתחילה. כמו שהארץ מתחילה לתחילה, הוא מלכת את הארץ, כל שנה הוא מלכת את כל הארץ, 360 דגרים. זה יקרה אחת שנה, 365 ימים. וכדי הארץ מלכת את הארץ, והיא מלכת בעצמה, כדי שהיא מלכת, המון מלכת את הארץ. אז המון מתחיל לתחיל, עם הארץ, עם המשחק הזה, המסך הזה. זה כמו סיסטם. שתי גלגולות מתחילות ולהעבור על ידי השם. אז מה שקורה? המון, מאוד רעיון, כמו שאתם יכולים לראות, הוא מגיע לסיטואציה שהמון נמצא ממש לפני השם, ובסופו של דבר, הוא מגיע לידי השם, כמו שקורה היום, בסופו של דבר. קצת סקול של ליטר בעולם. כמה זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? -כמה זמן זה קרה? -כמה לפעמים זמן השם מנגן את המון. לפעמים המון מנגן את השם, כמו שאתם יכולים לראות היום. כשהמון מנגן, זה לא טוב לבני היהודים. את משהו רע קורה, לא עלינו. כשהמון מנגן, כמו היום, זה לא טוב לגנטים, למדינות העולם. את משהו גדול קורה. לכך, אם תזכרו, בדוקטורט האחרון שקיבלתי, כשהביידן החלטה לפרשר ישראל, והם לא... הם מפרשרים אותנו במדינת הברית. אם תזכרו, זה היה בערך עשרה שנה, אמרתי שתהיה משהו גדול, תהיה טראגיה, והיום הבחירה, ותעשו עשרה מיליארד דולר בפעולה לפעולה. זה יקרה, מי ידע כמה זמן לפעולה, אבל זה לא העניין העליון. העניין הוא שהמסגרת עוד צריכה להיכנס למעלה הרבה הרבה יותר קלית ומסוגלת, שהיא תעשו מיליארד דולר. הפעולה היא גדולה. אז זה מה שקורה בהיסטוריה. כל פעם שהארה״ב חזק על ישראל, מה קורה? השם מפחד אותם. אם זה היה המפחד או אם משהו גדול יקרה, אני לא יודע, אולי משהו גדול יותר יקרה, אבל אנחנו יודעים שביום ישראל משהו אחר קרה, מאוד רע, שתי ארטקוויטים בפני יום בניו יורק, כמו שיש ארטקוויטים בניו יורק, בצד הארט. זה לא קרה פשוט, כמעט לא קרה פשוט. בעצם כל הארטקוויטים באמריקה, בסן פרנסיסקו, בקליפורניה בגלל זה, אבל לא פה. אחד מהם היה מאוד גדול, זה היה 4.8. המגניטוד של הארטקוויט, זה היה ביום חודש, עד 10.30, אני זוכר. כל הביתה שלי הייתה מתחילה, לעוד עשרה או יותר דקות. זה נשמע כמו אם איזו גניבה גניבה היא מנסה להפוך את הביתה ולהפוך אותה. ככה נשמעו. אתם יודעים, לפעמים אתם מנסים להחזיר את הכאב עם גניבה גניבה, ואתם מנסים להחזיר אותה, והיא מנסה להחזירה, ככה הביתה הייתה מנסה להחזירה. ובקרוב, אחרי כמה שעות, הייתה אחת אחת, שהיא הייתה קטנה. זה מאוד מעניין. 4.8, 4.8 הייתה מגנטות הארץ, והיום היא גם 4.8. היום זה 4.8. אז יש לנו רגע לבטח שזה מניח, השם מניח לנו שמשהו גדול יקרה. הארץ, ביחד עם... סולר אקליפ, זה לא מצב טוב למדינה הזאת ולמידה אחרת. אבל הדבר המעניין הוא שהסורס של הארטקוויט היה במדינה בניו ג'רזי שנקרא לבנון. לבנון, זה מה שהרבה проблем עושים עכשיו. חיזבאללה, זה הכל בלבנון, סיריה, כל הארצות האלה. ה' מדבר עםנו. מה הוא יכול לעשות עם לבנון? הוא יקח את זה? הוא ידע שאיראן מייצר חמאס, ג'יהאד וחיזבאללה נגדנו, נכון? אנחנו יודעים את זה. לכמה שנים, לפני דקות. לפני לפחות 40 שנים. ועכשיו, אחרי שהישראל התקפה איראנים גנרלים ולהתקפו בערך 13 מהם, הם טרוריסטים, אנשים שבאים לתקפות טרוריזם, לא רק טרוריסטים, אלא גנרלים גדולים, הם נפגשו את החיים שלהם. איך הישראלים ידעו שהם נמצאים במדינה בין האמברסיטה של קנדה ולאמברסיטה של איראן. יש בין השתי המדינות, השתי האמברסיטות, יש משהו שרוצה לאיראן. קטנו את זה כמחשימה גדולה וכל המחשימים האלה, כל המחשימים הנאצים, היחזרו לדבר על איך לקחות יותר יהודים. איכשהו, הישראלי הראה את זה והם נפגעו על רגליהם ונפגעו את כל שלהם לנצח. עכשיו, אתם יודעים, עם איראן זה לא רק את המנגינה, כי יש להם נאצים כאלה, גנרלים, יש להם מיליונים. אחד יותר, אחד קצת, זה לא משנה להם. זה לא משנה להם. המה של חמאס. איזה מרדכי שאתה מותן, 500 מרדכים מתויכים לקחת את רגלו שלו. והוא נפגש. אז זה באמת לא מתחיל. אבל האגו, זה כל על האגו. האגו מגיע עכשיו. כל העולם מדבר על מה ישראל עשה לאיראן. וכשאתה מגיע לבנים, ואתה עושה את איגו שלו לגמרי ולגמרי, אתה יכול לדעת שמשהו רע קורה. אחד מה שאני לא מבין, הישראלים עומדים עכשיו, הם קחים את כל האמבסיסים בעולם, כמה ימים כבר. הם מפחדים להפוך את האמבסיסים. הם ראו אותנו, אנחנו מנסים אתכם, את איראן. אנחנו מנסים את עצמכם. והם צחקו, הם נשמעו. וואו, תראו איך יהודים מפחדים. הם ידעו שאנחנו באים להם. אחד מה שאני לא מבין, ישראל יש בום שזה מלחץ, לא נוקליר. זה בום שנקרא בום אלקטרומגנטי. כשאתה תחזור את הזה בום באיראן, אתה חליט את כל האינטרנט והאלקטריקה באיראן בשבועים. אתה מנסה להכניס אותם. הם לא יכולים להתקבל משהו כזה. אחת או שתי יום לא יש להם אלקטריקה, לא יש להם אית, לא יש להם אי-קונדיציה, אנשים מתחילים למות. זה גרם קאוסק. הליטים לא עובדים ברחוב, האינטרנט לא עובד, המרכז המסכים נגמר, כל הבנקים נגמרים. אני לא יודע למה ישראל נותנת כל הזמן לזה. אני לא יודע למה ישראל נותנת את זה כרסל. כשיש לך כזה אנמי, אתה לא נותן להם לנצח אותך, ולכן אתה נפגש. אתה צריך להצליח אותם לפני שהם יצ אבל יש לנו כאלה של לידרים חייבים, הם כאלה של לידרים חייבים שעומדים רק כשהם לא יודעים. הם לא מתחילים את האטק על אדם שלך לפני שאדם שלך יאטק אתכם. הלידר המדהים לא נותן לאדם שלך להצליח להאטק אתכם. בדרך כלל, אתם כבר נפגשו את המלחמה. תראו מה עשה חמאס לנו. לא יש לנו סיבה להצליח. הם כבר... הם עשו מה שהם עשו והם כבר היותם מנגנון שלהם במחלות ובכל זאת. הם ידעו, יש לנו משהו שאנחנו לא יכולים לעשות. אם נהגנו אותם ראשון, אז היו להם הזכויות. הרעיון הוא שיש לנו מנגנונים ככה, הם לא רעיונים ככה, לא רק מנגנונים, וזהו התוצאות שלו. וכל זאת זו מנגנון של השם. הקבל שלנו ככה מנגנון, למדי עשרה, זה קבל של משה. הקבל שלנו ככה, כל זה, ערב רב, מנגנון עלינו, זה קבל של משה. זה כל קבלים. הפקט שהארמית הייתה כמעט, כמעט, כל כך חייבת, זו חייבת של אשם. ללחוץ ולשחרר איזשהו פרק, ולהיות איזשהו מנהל טוב, או קומפיודרים, הייטק של האירופאים שהאמריקאים הפכו, שיכולים לצלם את הטרקטור ולשחרר פרק. כל ילד עשרה שנים, אם אתה מרכיב לו כמה שנים בטלפון, הוא יכול לעשות את זה. תסתכל על הילדים, איך הם משחקים בגיימבויז, אקס-באקס, או כל מה שאתם קוראים לזה. הם נכנסים לכל מיני קבוצים. זה מאוד סימילי, ללחוץ בטלפון במלחוץ ולצליח ולהגיע לטלפון, זה רק עבודה של מרכיב. זה לא עושה לנו משהו מיוחד, אפלי שהישראלים רוצים להכיר, רוצים להרגיש שיש להם הכי טובה ארהבות במסך ההיסטוריה. איפה הוא נתן לנו עכשיו? הפכנו משהו? לא. זה רק אילוזיון. אז בכלל, רבותיי, אני הייתי מדבר היום עם... אחד מהרבים החלטו לגואטמאלה. הוא לא רוצה להיות בישראל. זאת אומרת, זה מדינה רחובה, אני לא רוצה להשיג שם. הוא ישראלי. הוא ישראלי. למה הוא החלטה לגואטמאלה? כי בגואטמאלה יש קצת יהודים, נטורי קארטה, ואחד מהם קוראים לב טרור. הם היו באמריקה. הם נפגעו, האמצעות. האמצעות אוהבות קולטים. היו איזושהי פעולה עם הקבוצה הזאת, הם נפגשו אותה, אז הם התחילים לגואטמאלה. אני חיים איזשהו מקום במידה של אימא. הם לא יודעים על הגויים, כמעט לא. והם חייבים לעבוד על רגלית רליגיה קטנה. והגאה הזאת, שאני עשיתי בהן בעל תשובה, אני רק ראיתי את זה שבועים. היא אמרה לי, תומי, אתה יודע, אני התחלתי להשתמש במצוות שלך על שבת, הרבה שנה. הוא התחיל להיות תלמיד חכם. למד ולמד ולמד ולמד, הוא התקדם לתלמיד חכם. אני עושה עכשיו קלאסים על יוטיוב חיים, כמו שאנחנו עושים חיים. יש פה קבוצה, קצת מילים של אנשים שתקדם לו או יותר. הם לומדים אותו. הוא התקדם ליהודי אנטי-זייניסט. ליהודי אנטי-אנטי-זייניסט. מה זאת אומרת אקסטרימה, אנטי-זייניסט? אתם יודעים שהחסידים שהם מבינים את המדינה בישראל וכל זה, אוהבים את כל מה שישראלי, אוהבים את הממשלה, אוהבים את הארמות, אוהבים את הפוליץ, אוהבים את המידע, אוהבים את כל מה שחשוד. אז היום הייתה לי תגובה עם זה. מה היא התגובה? הוא תלוי לצדיק הלגנדי, רבי יואל מיסטטמר. רבי יואל מיסטטמר החי כמה דקות לפני. גם לפני המדינת ישראל, הוא סביר את ההולכוסט. הוא סביר את ההולכוסט על הטראן, הוא היה יכול להוציא מהו לפעמים לפני שהיה לי לפעמים לו. הוא היה צדיק מאוד גדול. והוא היה פרופסור של הממשלה של סאטמר. סאטמר, בעצם הם הונגריאנים, רומנים, אתם יודעים, אנשים שהם חסידות. אז רבי יואל מי סאטמר היה מאוד מאוד נגד הקומוניסטים. זייניסט אנטי גאד וויקד יהודים מרוסיה ופולנדיה ומכל אלה המקומות. הם היו מאוד מאוד וויקדים. הם היו מבטיחים לנצח את הרליגיה. הם רצו להתקדם אחרי ההולכוסט על ההתאמה שהגויים היו לנצח היהודי אחרי שהמיליאנים שלהם היו מנצחים, זה היה מומנטום. זה ייקח שבוע או שבוע, עד שהגויים ישכחו על זה. כמו שבשבוע 7, הם כבר כבר נשכחו על זה. הם עדיין ענקים עם ישראל עכשיו. הסימפתי שהם היו עליהם לפני 2-3 שנים, הוא נפגש. אותו דבר עם האלהקוסט. זאת אומרת, הם ידעו שתהיה כמה חודשים. הם קיבלו את זה וקיבלו מדינת ישראל. מה הייתה במדינה שלהם לתורן ישראל לפרנציה, לאנגליה, לגרמניה, לרוסיה, בעצם לרוסיה ולפולניה, שהיא קומייניסטית. הם רצו להכניס ישראל למדינת גויים. הם רצו להביא כל היהודים And make them all Mechalelei Shabbat. All of them eat Refot. They wanted to cancel Majesty. They didn't want synagogue. They didn't want Yeshivot. They were very much allergic to Torah. Just like Lear today. Same garbage. This is the biggest filth on earth. These Zionists, Communists, Russian and Polish Jews, if you can call them Jews. Most of them are Erev Rav. So, זה מאוד מעניין, כמו שהם רבים, הם היו מאוד נגד המשוואות. הם לא היו רוצים להגוין את הגויים, זה מאוד מעניין. היום יש לך יהודים טרדיציונים, עיראקים, פרשנים, מרוקנים, הם מגוינים גויות. הוא יכול להיות שומר שבת ומגוין קטנה טיילנדית בטיילנד. תכף, איך זה יכול להיות? הוא יכול להיות עושה קידוש, ואז יש לך גויה גרמנית. אני יכול לתת לך מאה דקות כאלה. זה לא משנה, זו אישה שלו, זה ילדים שלו, הם לא יהודים. לפני זה, הם היו מאוד מפחדים במשוואות. כשהלך של הרצל, האנס, התהלך עם אישה לא יהודית, הם אסורו אותו. הם כתבו לו כתב, אתה קבל לנו שם. אני רוצה להרימות לכם שזה כל המחללי שבת אוכלים פורק, אוהבים של ה' אוהבים של הליגיון הוכחו את עצמם כקומיניסטים, קומיניסטים זאת אומרת אנטי-אלוהים והלך של הרצל לא היה אפילו סרקמצייזם, אבא שלו היה תלמיד של קריסטיאנטי פורש קריסטיאנטי בבית שלו, הולך את הילדים שלו לבית שלו לא לבוא לישיבה, לא אפילו לבית פובלי, אלא לבית בית. והוא כזה כתב כרסה לגבי ה'פופ' בימים האלה, תעשו לי פעמים שאני אשכח את כל היהודים לדבר במלך הקתליקה, ונעשה אינטסמטיזם אחר כך. זה נכתב בבוקר שלו, אל תנוילנד, ארץ היהודים. הוא באמת רצה שאנחנו נלך ליוגנדה. לחזור לאפריקה. הוא לא קורא את ישראל, הוא לא קורא את התנ״ך, הוא לא קורא את ירושלים. הוא אנטי-רליגי. אז הוא נפגש לשכנע את שנה שלו, הוא אחר כך נפגש סוויסיד. זאת הייתה את הסוף שלו. אז האנס התגלגל עם איזו אישה לא יהודית, ואת כל האנשים היחידים הקומייניסטים, הם כתבו לו כתובה, שם עלך, הוא קיבל לנו שם של מרי, איזו אישה לא יהודית והוא התגלגל להם שאתם צריכים להיות שם שלכם, אתם היפוקרים איפה הייתם כשאבא שלי נפגש בכסף כל שנה? אף אחד שלכם נפגש בכסף איפה הייתם כשהם נמצאו בקבוצה? איפה הייתם כשהם נחשפו לי? כל השנים אתם כתבים שהוא האירה שלכם, הוא המסייאה שלכם עכשיו כשאני הלכתי לתחתו שלו, יש לכם שאלות למי? זה כל דוקומנטי חלק וחלק אז זה מאוד מעניין הם לא רצו להתגובה עם האגוים לא בגלל רגעים רליגיים בגלל שהיו סנאבים שתקעו, אנחנו ספציאל, אנחנו הכי חכמים, אנחנו הכי גדולים, אנחנו יכולים להיות במדינה שלנו עכשיו, אנחנו לא רוצים להתמודד עם אף אחד, לא בגלל שה' אמר ככה, לא משנה, לא משנה עם ה', זה מאוד מעניין. בכל מקרה, כדי לעשות קטנה קטנה, אז רבי אוהל ניסתמר היה ראש הממשלה אפל את האנשים הפחדים, שריקה אפל אותם, מגניב אותם, רכב אפל אותם. בסופו של דבר, שמים את החיים על איך פחדים הם, ומה זה המצב שלהם? לנצח מיליאנים של ידידים יהודים, לנצח אתם. ויש לנו רולם בגמרא, גדול המכתיעו, יותר מן ההורגו. Someone that makes another Jew become a sinner is worse than someone who physically murder him. Literally worse. It's not metaphoric. זה לא איזושהי אגזדג'וריאשיה לזכור אנשים לצחוק. לא, זה הלכה למעשה. אתה מורד את האנחה, זו רעיון מאוד גדולה. אתה עשה להם מחלל שבת, זו רעיון מיליארד פעמים. לא רעיון מאה פעמים, רעיון מיליארד פעמים. כי עכשיו כל הילדים יהיו אגועים. ולילדים, יהיה נשיא אגועים, יוצאים מזה. אתה מורד אחד, צדיק. אתה מורד שומר שבת, הוא הלכה לאבות. הילדים שלו עדיין רליגיוניים, לא הייתה כמעט ספירטואלית דמייגה אבל כשאתה הפכה אותו לבן לא רליגיון, אני לא צריך להגיד לך איפה זה יקרה. אז הוא קיבל להם קרב סריאלי וכשהרליגיון זייניסט, גם היה זייניסט רליגי זייניסט, זאת אומרת שהם מתכוונים עם הידיעה של התחלת לישראל ולציין מדינה, להשיג הרבה ערבים שהיו חייבים שם בשטחים ולחזור לבית שלנו, אחר כך, אחרי 2000 שנים של אגזיל אז הם אמרו, תקשיבי, זו אופציה עכשיו, העולם יש להם סימפתיה לנו, הם מוכנים לתת לנו ללכת לבית ישראל, האלה הקומוניסטים האנטי-רליגיוניים, הם יכולים לבית, הם יכולים לבית, כל אלה הקומוניסטים, הם יכולים לבית, הם האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים האנשים אנחנו נצטרך להם, האנשים אז בואו נצטרך להם כך הרבה כמו האנשים שאנחנו לא נראה את הידיאלוגיה האנשים שלהם, האנשים בגלל שהם האנשים האנ אנטי-אדם, והם אנטי-רליגיון, אבל הם עובדים על מנצחנו. זה יעזור לנו לבנות מקום במדינת הלכה, שבאמת נצטרך להשתתף תורה ומצוות במדינת אבותינו. מי היה הלידר של האדם הזייניסטי הזה? אדם נקרא רבי קוק. אם אני זוכר, הוא היה האדם הראשון של ישראל. הוא היה אדם זייניסטי. הוא ידע הרבה מהתורה והוא היה ממלכת עם אנשים נפחות שלו בשביל את הדבר הזה אני אתן לכם דוגמא עכשיו ישראל וסאודי ערביה עובדים ביחד אחרי המצב נגד איראן ישראל וסאודי ערביה היו נפחות של דקות הם לא יכולו להכניס אף פעם את המדינת ישראל. הם לא יכולו אפילו להכניס את הבטיח של היהודים להשתתף. נשכחו על המדינת ישראל. אם נשאלו את הסעודים, יהודים צריכים לבוא או למות? התגובה שלכם היא שהם צריכים למות כולם. אז אם הם נטענים אותנו כל כך הרבה, למה הם ממלכים איתנו? בגלל ששתנו מפחדים עם איראן. ישראל מפחדת עם איראן והם מפחדים עם איראן. אז הם אמרו, תשמעו, אף אחד מהם מפחד עם איראן. אתה ואנחנו ביחד עם את המון שלך ואת איכותינו, יש לנו הזכויה לנגש עם איראן. כמה ערבים ערבים יצאים אלינו, כמו אבודאבי ודוביי וכל זה, אתם יודעים, בחריין, כמה מדינים יצאים אלינו, הם כולם מפחדים על איראן. כמה אתם מפחדים אלינו, יש לנו הזכויה לנגש איראן קצת או לאחר. אז שתי נפלאות עם אידאולוגיות מגניבות קונפליקטיות, עכשיו עושות כמו עבודה קבועה, כמו פרקטוריה. מה? נגד נפלאות הכי גדולות. לא בגלל שהם אוהבים אחד או שהם מתכוונים עם אחד. הם רואים שזו היחידה היחידה שלנו למשך. אני הולך עם נפלאות קבועה קטנות, כמו אחים, נגד נפלאות גדולות. זו הייתה האידיאולוגיה של רב קוק והחלק מהאדם הזייניסטים. אנחנו צריכים ללכת עם האנמים, היהודים הקומייניסטים, לגבי העראבים והחלק מהעולם האנטיסמית. אנחנו לא יודעים. ככה הם ראו את זה. אז עכשיו, רבותיי, התגובה בין סאטמר לציונים היא כבר שבע שנים או יותר, אולי יותר. היום היה לי דבר עם זה, חכם. הוא אמר לי, תחזור לגואטמיאלה. והוא אמר לי, אני ראיתי האוויר שעשיתי בישראל. אני עשיתי אוויר בצ'אנל 2000. זה 40 דקות. 40 דקות. ב-2 ימים, יש לנו 40,000 רגעות. זה היה אוויר מאוד יפה. אז הוא אמר לי, לא, אתה עדיין יש לך קצת ציונות. הוא אמר לי, אתה רבי שלי, אתה עשית לי בעל תשובה, אבל אני צריך לדעת אותך. אתה פרטי ציוני! הוא אמר לי. אני אמר, למה? הוא אמר, אתה מדבר על החיילים, אני רוצה להצליח על החיילים, שהארמות תהיה מוצאה, לחיות הערבים. הוא אמר לך שזה נתן? אני אגיד לו, מה אתה מבקש? אני אגיד לו, תקשיב ולא תגידי משהו. הם נפחות והם נפחות. למה תבליך אחד נפחות על אחד? זאת אומרת, הארמה היא עובדה על נפחות אנשים. לא בלתי נפחות בצדיקים. איזה צדיקים הם צדיקים. איזה לא, איזה כן. אבל הגנרלים הם נפחות. הממשלה היא נפחות. ארה״ב עושה את המשחק והם דמוקרטים, ילדים ילדים נגמרים. הם לא מסכימים כל גנרל אם לא יש ילדים ילדים. וכל ילדים ילדים בעולם הם נגמרים. אתה לא יכול למצוא ילדים ילדים נגמרים שאין להם דבר כזה. להיות ילדים ילדים אומרים אני שמאלני, זאת אומרת, אני אנשי נגמר מאוד. אתה לא יכול להכניס את זה, אבל זה מה שזאת אומרת. אני פרו בורשן, אני פרו טרוריזם, אני פרו כל מיני דברים שה' אוהב. זאת אומרת להיות ימוני קטן. אני לא אמרתי שלהיות ימוני עושה אתכם עובדים. שאם אתם רפובליקנים, אתם עובדים. לא, אתם גם חכמים, אבל קטנים. אז כשאתם צריכים ללכת עם אחד, מאוד חכם או חכם, אתם צריכים ללכת עם אחד. מי אתם הולכים ללכת עם? למה? בגלל שהאחרון הוא עשרה פעמים יותר רעיון אז אם יש לי אמיתי גדולה שרוצה למותי ויש לי אמיתי רעיון שרוצה למותי ואני צריך ללכת לדרך אחד שלהם לדרך מאוד גדול או לדרך הדרך של האנשים לא כל כך גדולים איפה אני אלך? לדרך שיש לי קטנה קטנה למותי זה עובד, זה דבר פשוט אז הוא אמר, הם נגמרים והם נגמרים, למה תביאי את כל הצד? אני אגיד לו, לא, אתה יודע, אתה צריך להבין משהו. בואו נגמר את ההחלטה בין אני ואתך. בואו נתחיל מהחלטה הראשונה. כל מה שרוויאל מיסטט מרסה אמר, נכון או נכון? אני נכון, זה 100% האמת. כל מה שהוא אמר על האנשים הרעים, הוא היה נכון. כל מה שהוא אמר על מה הם יכולים לעשות במדינת ישראל למיליאנים ישראלים, הוא היה נכון. כל מה שהוא אמר על הציונים, הוא היה נכון. כל מה שהוא מפחד הוא היה נכון, מבחינת האידיאולוגיה, וגם מבחינת ההלכה. למרות ההלכה, הוא היה 100% נכון. הוא היה בעצם נכון בכל מה הוא כתב, בכל מה הוא צחק עליו, ובכל מה הוא נחשב עליו. כל מה קרה. לפחות, הוא היה יותר נכון. לפעמים אתה נכון, אבל בכלל, 100%. אבל עכשיו, 70 שנים אחרי, זה כבר שלושה גנירות שהחלטו. הוויקד זייניסט, הם כולם מוותים, הם כולם באלה, ותהיו כולם אולי תמיד. לנצחות מיליונים אנשים יהודים. זאת הרגעה שיש לכם כל כך הרבה אנשים סקולריים, אנטאיגטים בעולם. הם הרגע. אז הם באלה, ואת הילדות שלהם באלה, ועכשיו אנחנו הילדים שלהם והילדים של הילדים של הילדים. שבאמת לא יש קונקציה לקומוניזם ולזייניזם. זה רק אנשים בלעדות ישראלי-סקולריים. הם נותנים לדבר הזה. הם לא יודעים מה זה תורה ולא יכולים ללכת לישיבה. הם לא יודעים מה זה קומוניזם. הם רק נותנים להיסטוריה. נותנים. אנחנו כולנו נותנים לסיונים, כולם. אפילו אם נותנים לאמריקה, אתם עדיין נותנים להם. למה? כי כשאנשים מדברו על הארץ היהודית, הם היו בקבל את הארץ היהודית, את הרשעים האלה. האנשים שהם לא נפגעים בהם, הם החסידים שעובדים פה, במונרו, בוויליאנסבורג, בסאטמיר, שהם לא היו בקבל אותם אף פעם, מפה שהם היו, הם היו באים לאמריקה, אולי עשרה שנים או יותר, הם לא היו שום דבר עם אותם, הם לא רצו להתקשר עם אותם, אפילו קצת. אז אני אומר לו, על רבי יואל מסתמר, אנחנו כולנו נכנסים. על האמת שהממשלה הישראלית, הארמיה, הפוליץ, הממשלות, הקוראת, הממשלות הסופריים, הם כולם נפחות של ה' לא יש לזה דבר. האמת היא האמת. אתה בטח נכון. לכן, עכשיו כשיש ריאליטה חדשה, אתה צריך להבין איך אשם נפגש. ולפעמים ה' אומר לאחד אני לא רוצה שאתה תגידל את הגויה, זה נגד הלכה, אתה לא מוכן, אתה לא צריך, אתה לא צריך, תודה ה' לדבר שלך, תודה למצוות שלך, אני הולך להגידל אותה, למה? היא גדולה, טוב, הוא גדל אותה, ויש לה ילד, הילד הזה לא יהודי, אחרי 20, 30, 40 שנה הוא התקבל ראש הארהבית או סנטור סנטור פרו-ישראלי הוא גוי או הממשלה הישראלית כמו האחר שהציע אותי הוא גם גוי אז מישהו הלך עם איזו אישה לא יהודית ובאת ילד לבית בעולם זו ריבליה אפל ה' הכי גדול של רמבול. שם. לא יכול להיות עוד פעמים יותר מזה. אז מישהו כזה, אשם צריך להשתתף או צריך להצליח אותו ללכת ולתת לו לב? טכניקלית, למה הוא צריך להשתתף? אבל פה, לא רק הם נפגשו, הם נפגשו להם לתת כל כך מגניבה ומוצלחת ילדה שתהיה סנטור. ורק אולי יבואו לידי הממשלה של ארה״ב, או אולי יהיה גבירה גדולה, או אולי יהיה הגנרל במשרד, כמו אריק שרון, הממשלה העברית של ישראל, הממשלה המחזקה, הממשלה הממשלה. הוא היה גוי. אביו גוי היה גוי רוסי, עבירה. קם לישראל, נתן לאריק שרון, אחד מהסולגים הראשונים בהיסטוריה הישראלית, בימים המודרניים. הייתנו עם אריק שרון, הייתנו עם רפאל איתן, והייתנו עם אביגדור קהלני. שתי שלהם גויים. רפאל איתן ואריק שרון, שתי גויים. קהלני, ימיני, תימני. לא רליגיוני, אבל יהודי. אלה היו המשחקים הראשונים של ישראל בתחילת המדינה. אז מה קרה עכשיו? איך זה יכול להיות שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה שאלה אם שאלה שאלה איזה, אתה צריך להרחיש אותם מבחינת הארץ. ש אתה הלכת נגדי, למה אני צריך לתת לך אוקסיג'ן? למה אני צריך לתת לך חברה? למה אני צריך לתת לך מוני? התגובה היא, יש לנו רולב בתורה, בדרך שהאדם רוצה ללכת, מוליכים אותו. אתה חושב איזה דרך אתה רוצה ללכת, ואני אעזור לך. איך אני אוהב את זה, איך אני אוהב את זה. אני אמשיך לכך בכל מיני דרך. כשאתה רוצה להיות צדיק נכון כמו בבא סאלי וכמה אחרים, אני אמשיך לכך להיות צדיק נכון. כשאתה רוצה להיות אנשי גבוה גדול, אני אמשיך לכך. בסוף, אני אמשיך לכולם. אז מה שאנחנו נלמדים מפה? הקבל שאתה מגניב לגבי ה' כל דקות של החיים שלך, לא זאת אומרת שאתה לא תקבל את ההלכה שאתה חושב עליה. הוא יכול להשאיר לך הרבה, ובאמת אתה יכול ללכת ל-5000 שנים בגלל לזה, אבל לא עכשיו. עכשיו אתה חי, אתה מנהל, אתה שינג, אתה מנהל. זאת התגובה של העולם. אותו עם היטלר, סאדם חוסיין, חומני, יסר ארפאתי, מחשימם, כל האנשים האלה. הם עושים ביליאנים, הם לוקחים ביליאנים, הם חיים במדינות, הם יישבים, הם יושבים בטקסטים פרטיים. סאדם חוסיין, הצוותיו שלו נמצאו מ-24 קארט גולד. הוא היה עם כל המילה שהסתכל עליהם, הוא לא ידע מה לעשות עם זה. הוא התחלתי לעשות צוותיו של גולד פשוט. כל צוותיו זה 200-300 אלף דולר. למה? למה הוא צריך? הוא לוקח כל המילה. אז כל אלה הדקטאורטים, הם היו חיים עד שהזמן שלהם הגיע כמו קדאפי וכל מהם הזמן יגיע איזה יום וזה כמו שהמצב שלהם יתחיל אבל עד הזה הם במשכנעות והם ממלכים את הרכבים הרכבים צריכים לשאול אותם את המשכנעות כמו עכשיו בישראל הם ממלכים את הישיבות, הם יכולים לצחוק אתכם, הם יכולים לצחוק את הכבודות, הם עושים מה שהם רוצים אז אני אמר לו, הוא חכם בגוטמאלה, אני אמר לו, אני אשאיר לך משל, אתה יכול לדבר. מה זה הדבר? אחד החסיד, הוא רצה להתפתח קפיצה בהרלם. בהרלם יש שול? לא. יש אנשים יהודים? לא. יש יהודים רליגיים? בטח לא. הרלם הוא מקום של יהודים רליגיים לחיות או להתפתח עבודה? לא. אתה לא יכול אפילו לקחת מניין שם, אתה רוצה לדאב במינכה, זה יום הלילה במינכה זה 4, אתה עדיין במידה של עבודה, אתה רוצה ללכת לפגוש בשול, אין שול, אין מניין, אתה רוצה לקחת משהו קושר, אין קושר רסטורנט, מה אתה רוצה לעשות שם? פלאס, אנשים שם, יש הרבה רעיון, יש הרבה אנטיסמטיזם, זה לא מקום של חסיד, אתה רוצה להפך את המדינה? פתח את בורו פארק. נפתח בוויליאמסבורג, נפתח בוויליאמסבורג, נפתח בוויליאמסבורג, נפתח בוויליאמסבורג, נפתח בוויליאמסבורג, נפתח בוויליאמסבורג, בוויליאמסבורג, נפתח בוויליאמסבורג, נפתח בוויליאמסבורג, נפתח בוויליאמסבורג, נפתח בוויליאמסבורג, נפתח בוויליאמסבורג, נפתח בוויליאמסבורג, נפתח בוויליאמסבורג הוא הלכה איזה שהיה 200,000 דולר לספק את הליבה, היה לו 20 שנים לספק, הוא קיבל 200,000 דולר, קבל את המקום, קבל את המקום, קבל מרצויות והוא עושה את המדינה. עכשיו הוא שם אשם בדלמה גדולה. הרב אמר לו, אל תכנסי אליו, זה לא טוב לך. אשם אגריא שזה לא טוב לו. אז הרבא ואשם מגיעים לתקופה שלו. אבל הוא עושה את זה בכלל. הוא יש 10 ילדים בביתו ואימא. אימא נכון, היא מדברת תהילים חצי יום. הילדים הם בתלמודי תורה, לראשים גמרה, לראשים משנה. הם לא צריכים להסביר בגלל אבא שלהם. אז עכשיו אשם יש קצת 22 פה. לוגיקלי, אני צריך לתת להם כל כך הרבה מנצחות שיהיה צריך לתת את 200,000 דולר במשך שבוע, ולהיות ברחובה. מנצחות, נפגעות, קבוצת צדקה של אנשים, תקשיבו לי. אבל למה אני צריך לנצח את אותו ואת הילדים שלו? מה הם עשו אחר כך? אז מה אני אעשה? יש לי תלמידים, אני לא מנסה להשיג. אני נתן לו להצליח במסגרת ה'פאנס', 'פאנס' עד 20 שנים. הוא קבל 50,000 דולר בשנה. הוא קבל 20,000 דולר בבית, שמים את הילדים לישיבות, קבל חושר אוכל, קבל מצה שמורה ל-40 דולר בפארם, חיים את החיים. חיים את הכאב, הכאב יפה, ואז הוא חיים 20 שנים כמדוי, בקהילה, במסגרת, במסגרת. כל המסגרת הזאת הייתה מוצאה במסגרת. בגלילה. הבנה של הפעולה הזאת היא נגד אשם. ומי נותן לו פרנסה בפעולה הזאת? אשם. למה? הוא לא יודע. בגלל שכשאשם רוצה להכניס מישהו, הוא מבחין את כל האנשים שקוראים לזה מישהו, אם הם צריכים להסביר. אז אני נותן לו את המשל. לאחר כך, אשם יביא לך את החסידה בדיוק מה שצריך. אתה מנסה לי לשחרר לך את החסידה במקום הזה. הוא נפגש לי לא יולדה, למה? כי אני ראיתי את אבא שלך ואת הילדות שלך ואת אבאים שלך ואת אחרי אנשים בקהילה, ואם תפגש, תלך לרבי, ותשאל עם לבית, והרבי יצטרך לתת לך מוניה שהיא מלכת לאחרים, אשם לא רצה שזה יקרה, אז כמובן, הוא לא היה יולד, אבל הוא נפגש לו מוניה בעתיד שלו, שזה נפגש לאשם. אז אני אמרתי להם את הדבר השאלה, המדינת ישראל. זה קצת אנשים רעיוניים, מרדכים של רעיוניים, שהם החלטו לעשות מדינת סקולרית בישראל. התחלטו ללחוץ את האראבים עם ארצות, עם כל מיני מליצים, ואתם יודעים, ב-1947, בלחוץ, בלחוץ. הם קיבלו איזושהי עבודה מהארה״ב, אולי מבחינות אחרות, והם התחלו, והם נגמרו אותם. בכלל, לא היה כל כך הרבה ערבים, בגלל שהם היו כל כך גבולים. לא היה דבר כזה בפלסטין. לא תפסקו את הסכם הזה. לא הייתה אף פעם מדינת פלסטינה שם. היו הרבה ערבים מדינות אחרות, והם חייבים שם בגבולים, והם מתאים שם ממלאריה. ולא הייתה אף פעם בהיסטוריה מדינה שנקראת פלסטין, לא פעם. הם לא היותם בבית ההיסטוריה, הם לא היותם בממשלה, הם לא היותם בפלסטינים. הם לא היותם בכל משהו עד 1964. אף משהו. אם תשאלי כל פלסטינים היום, תגידי לי, מי היה הראשון לידר פלסטיני? האנשים הכי עודים שהם זוכרים הם יאסר עראפת. אנו פשוט מתי 10-15 שנים. הם לא יוצאים, כמו שאתה יוצא ליהודים, מי היה הראשון יהודי? אברהם, אייסק, ג'ייקוב, הקבוצים, קינג דיוויד, קינג סלימאן, שיש להם היסטוריה של 3500 שנים או יותר, הם לא יוצאים. לפני 1964, לא הייתה משהו במיוחד עם קבוצים של ערבים, חייבים במידה של איזה מקום, שלא יש לה בלשון. עשרה אלף שנים אתה לא יכול לגרום ברקע. זה כולה סוומפים, מלאריה, מוסקידות, מגע. אז הם החלטו להגיע. עכשיו, אני רוצה לדבר על דבר אחד. האחרון יהודים שהגיעו לישראל הם באמת יהודים רכים. זה ב-1980 עד 1982. הם קוראים לזה חובבי ציון. הם הגיעו לישראל, הם היו כלם יהודים רליגיים מאירופה. מאוד פעמים הם לא רליגיים, מאוד פעמים, אבל כמעט כל אחד היה עם רגל, עולם שחר. וגם 5,000 ימינים מאוד רליגיים הגיעו מיימן. זו קומבינציה מאוד מעניינת. היהודים האירופאים ב-1880, כמעט 150 שנה, בשביל 5,000 ימינים רליגיים מאוד קטנים, הם באים לישראל ושחררו את השחררות. הם קבלו יותר מ-35 מקומות, ראשון לציון, פתח תקווה, דגניה, אושפינה, כל המקומות האלה עכשיו בישראל. היהודים הרליגיים קבלו את זה. אז הם באמת קבלו הסטרקציה למדינת ישראל. הם לא היו במיוחד לדמות מדינת. הם רק רצו לקבל מקומות של יהודים. יש מקומות שאראבים יביאים, ואנחנו יביאים הנה, בלי מדינת, בלי ארהבים, בלי כל זה. אנחנו רוצים לביאת במדינת הלכה. זה לא משנה עם זייניזם, זה לא משנה עם קומייניזם, זה משנה עם דרך אשם, להתאם שמיטה, שבע שנים עובדים במדינת הלכה, ושבע שנים לא משתמשים במדינת הלכה. זה כמו שהם עשו את זה. אבל במאה ה-19, אתה רוסיים, רבים קומוניסטים, ביחד עם הפולישים, רבים קומוניסטים רבים, הם כבר חשבו שהם מדינים בישראל, ולא יש עוד מלאריה, ולא אחד מתייחס כמו שהיה. והם החלטו להגיע לישראל. והם הגיעו. והם התחילו להיות הגבוהה. ובדרך כלל, הם חשבו ישראל מהיהודים רבים, וגיעו, כמו רוסים, קומיניסט ראשה, בישראל. אחרי ההולכוסט, הם קיבלו להתקדם, הם הבאנו הרבה אמיגרנטים, והם דקפו את המדינה בישראל. בן גוריון, אם אתה יכול לדעת את הספירה הזאת, ב-1948. עכשיו אנחנו נהיינו מדינים. והייתה דיבורת במדינת הברית. והגבירות של המדינות דיברו שיכולו לנו לבנות מדינה. מדינה זאת מדינה, פלגה, אנתום, הארמה, וזה מה שיש לך היום, התחלתי אופיציאלית לפני 1948. אז אני אגיד לו את החסיד, את נטורי קארטה, אני אגיד לו, עכשיו כשיש חצי או ארבעה גנבים אחרי השינה של החסיד הזה, עכשיו יש לך 10 מיליון יהודים חיים בישראל. 2.5 מיליון מהם רליגיים, שומר שבת, בחורי שיבות, כל מה שהם רוצים זה לשלם אשם. הם לא מייחסים על המדינה הישראלית, הם נפגשו את המקום הסופריים, הם נפגשו את הממשלה, הם נפגשו את כל האנטיגאדים הלפיים שהם חיים בישראל, אבל הם לא יוצאים. הם חיים בישראל והם חיים בישראל, מה אתה יכול לעשות? הם מנהיגים אותנו. הם מנהיגים את הממשלה, הם מנהיגים את המONEY, הם מנהיגים את הקהל, הם מנהיגים את הארמות, הם מנהיגים את כל המידע, את כל הצ'אנאלים, כל מה שיש בצדה שלהם. אנחנו לא רצויים לדברים בישראל. אם הם יכולו, הם לא יתקעו אותנו מישראל. הם יתקעו אותנו, בשלושה, הם יתקעו אותנו כולנו. האלה הלפטי-ליברליים בישראל, אלה שהם מונחים בתל אביב היום כל יום. אם תשאלו, להתקשרו להם לדטקטור של אור, אתם יודעים להוציא יהודים רליגיים מישראל, או אתם רוצים להם למות? כמעט כל אחד מהם תגיד, אנחנו רוצים להם למות. זה הכן של אנשים חייבים, שאנחנו מדברים עליהם. אז עכשיו הוא בא ואומר, מה אתה אומר? שהיועדים שלהם צריכים להצליח? מה אתה מדבר על הלידים הטובים? הם צריכים לכל אחד לגמור. למה אתה רוצה להחליט אותם עם ריידים? הריידים הם גם טובים, הם גם אנטיגאדים. הוא נכון, 100%. אבל אחד מהם נפגש, והרבה אחרות סאטמר נפגש את הנקודה. אחר כך, כשהאנגלית החדשה היא כבר כאן, מה זה האלטרנטיבה? אני שאלתי לו, מה אתה מבטיח? שאנחנו נגיע לערבים ונגיד להם, תקשיבי, תקשיבי את מדינת ישראל, מיליארד בניים שם, מקומות, בריחים, רחבים, מדענים, פוליסטיינים, תקשיבי, תקשיבי, תקשיבי, בואו נשאר כאן. אתה נורמל. בשנה אחת, הם יצטרפים את כולנו. אתה ראה ב-7 אוקטובר מה הם יכולים לעשות. הם יתחילו ללכת מהבית לנו, ובמשך שנה הם ימותים 10 מיליארד יהודים. הם לא יודעים מה שקורה בעולם. נכון, הם ימותים אותנו. אתם רואים, הם עושים כל מה שהם רוצים עם האסטרוגים. אין מדיאנים, אין מוניטריאנים, אין אף אחד שקורא אותם, הם לא יודעים. הם לא מגיעים למה העולם חושב על את האורגניזציה הטרוריסטית. הם ימותו לכלנו. אז מה את מבקשת? ואנחנו צריכים להגיד, אוי, זה היה חלום לבנות מדינת ישראל. בואו נחליף את החלום. קח את זה, הנה, זה כל שלך. פשוט נתן לנו ללמוד תורה, ללכת לשול כל יום, ללכת לביזנס, לעשות ביזנס בתל אביב. הם ימותו לנו בשנה. או מה שאתה מבקש? שאני אגיד למהלך הברית, אתה יכול לצלם לנו מקום להחזיר? אנחנו חזירים, אנחנו לא יכולים להמשיך עדיין ככה. נחלו לנו מקום להחזיר, נמצאו לנו במדינות בעולם, תביאו לנו חיילים. 1 מיליון יהודים יצאו לאמריקה. אתם תעשו להם, כמו שאתם תעשו למוסלמים. אחד יצא, אחד יצא לאירופה, אחד יצא לסקנדינביה, אחד יצא, אתם יודעים, תחבורו אותנו, ונשארו עם הגויים. אתם נורמלים? הם נשארו אותנו כמו שהנאצים נשארו אותנו. אתם רואים איך הם מבחינים. אז מה האלטרנטיבה? הוא לא יש אלטרנטיבה. He doesn't have. They don't have an alternative. They just continue like a parrot to repeat what's written in the holy books of Rav Yoel Misatmer. Nobody argue that he was right. But today, what are you suggesting? No suggestion, no solution, just giving speeches. That's what they do, give speeches. So Rav Shach, Rav Shach, כבר אמרו 30-40 שנים, שכל מה שרוויהו אל מיסאטמר אמרו הוא נכון, אבל עכשיו זה עולם חדש, עולם חדש. עכשיו אנחנו צריכים ללחוץ את היהודים החטאים מבחינת ישראל. אנחנו צריכים ללחוץ את חטאים החטאים שלנו עד שתוכלו לקבל מה שאנחנו יכולים לקבל. השאר, כשהמשיח בא, הוא יעזור לנו. הוא יכול להגיד, לא, אבל זה לא היה נכון להיות ככה. זה כתוב בפרפסים, אנחנו לא יכולים להתחיל איזו ביתה עם הגויים, אנחנו לא יכולים להחליט ביחד ישראל, אנחנו נחליטים ללכת לאגזיל. האחד שצריך להיחליט אותנו לישראל היה המסייאה. ועכשיו המסייאה לא יצא כי קבוצה של יהודים רחבים, קומייניסטים, אנטי-אגד, החליטו ביחד ישראל. זה למה משיח לא יצא! אז אתה צריך לבחור את ההסתגרות של המדינת ישראל, לא את הצלחה שלהם! איפה את המשטרה שלו? שהוא לא מבין שהשם ממשיך את עצמם לבחור את החלומות של אנשים. בוקר, אם אתה שואל השם, האם אתה מבין מה שהם עשו ב-1947? התגובה יהיה לא. האם אתם נכנסים למה שהם עשו לכל הילדים בישראל, מגיעים להם לכל הילדים? האם אתם שמחים עם מה שקורה עכשיו בישראל? בטח לא. אז למה אתם מגיעים להם? למה לא כל הילדים בישראל מותים? הם הילדים שלי. כמו שהם מותים, אני אגיד לאברהם, יצחק ויעקב שאני לא אשכח להם. I have no choice. They put me in a place that I have no choice. I have to defend them. In the end, everybody will get what they deserve. Everyone will get what they deserve. So this is it, רבותיי, this is the argument will never end between this נטורי קארטה, and by the way, נטורי קארטה is already divided to many different groups. Some of them are so extreme that they are pro-Iran. היו לאיראן, איראן נותנת להם מיליונים דולר, היו פריט תהילים בגרב ערפאתי מחשימו, היו דמונסטרטים על שבת עם פלסטינים בפלגים בוושינגטון וקרוב לקהילה הישראלית. זה כמה רע שהם היו. אז אני שואל אותו, אני לא מבין. זה דבר אחד שאתה אוהב את הציונאים, זה דבר אחד שאתה אוהב את היהודים הרעים. אבל איפה אתם יכולים ללכת עם מרדכים נאצים כשכל מה שהם רוצים זה מרדכים יהודים בלתי חשובים, רליגיים או לא רליגיים? איפה זה אומר שבגלל שאתם אוהבים יהודים רעיונים אתם אפשרים להתמודד ביחד עם מרדכים נאצים, מונסטרים ולשאול על הצלחה שלהם? מה זה? להתמודד ביחד עם הם? הם ממלמדים אין עוד לידר. הלידר היה רגע, אבל הוא לא רגע, הוא כבר במלכה. אבל הוא הלכה את הטבע, הטבע, בלי הטבע. וזה מתחיל לדברים מלאים. איזשהו טבע הלכה כאן, איזשהו הלכה שם, איזשהו הלכה שם. המחקר, רבותיי, הוא הוא שאל אותי עוד דבר, הוא אמר, אתם חושבים שאשם צריך לסלוויון לתת לישראל מפה את הארמיה הזאת? לכל את המחללי שבת? מפה את הגייז? מפה את האנטי תורה שלהם? מפה את הגנרלים שהם מוצאים אבאמינציה בכל שנייה של החיים שלהם? טובה שאלה או לא? אשם לא יוצא דרך לסבירנו? בלבל של אנשים כמו משה רבנו, הוא יכול להשתתף את זה אנשים ליברליים, רעיונים, אנטי תורה הם יכולו להשתתף אותנו? הפילאטים, כמעט כל אחד מהם הם לפטיים? כל פילאט שלחץ בפלאנה בישראל, כמעט כל אחד מהם נכון כמו ברני סונדרס. באידיאולוגיה שלהם. זה בלבל, איזה אבסורד. הוא לחץ עכשיו לגזה, לבאם, ובפייסבוק שלו, אם יש, הוא באמת פרומוט פלסטיניאן ריצ. Do you understand the conflict here? That's what's happening. So he says, do you think Hashem needs this wicked government and wicked army and wicked United States to save his children? He doesn't need it. Because we are keep pushing, Hashem says, okay, I'll leave you in the end of the army. I leave you in the hand of the government or United States. You don't want to count on me. You don't want Mashiach to come. You want to do it the hard way like the goyim with weapon. Fine, do it your way. Good point or no? Sounds very good and sounds very convincing. There's only one mistake he has here. It's written in a Tanakh in a time when they have people that have leprosy. מה יקרה אם אדם יש לפרסים זאת אומרת שהוא מדבר לשון הרע אתם אייסולטים אותו מהקהילה הוא לא יכול להשתתף הוא יוצא לו אחר כך אחרי שיש לו לפרסים, הוא מרד את הראשון שלו הוא צריך לתת לו סקרפייץ, דובים ואז אחרי שהכהן אמרה שהסטיילים שיש לו על הראשון ביקם פיור. That's when he's allowed back into the community. Why Hashem did such a thing that someone who speak gossip will have leprosy in his body? Measure for measure, like everything Hashem does. You wanted to speak bad against the Jew. You wanted to ruin his reputation. Why? Because you want people to stay away from him. אתה רוצה שהאנשים לא יכולים אותו, אתה רוצה שהאנשים לא יכולים להיות חברים שלו, אתה רוצה שהאנשים יהיו אייסוליידים, נכון? מהקבוצה. זה למה אתה תמיד מדבר נגטיב עליו. אם יש לך מרחב, אתה לא רוצה שהקסטומרים יכולים ללכת למרחבים. אז אתה רוצה לרעש את הרפואה שלו, בגלל זה זה מה שאתה רוצה לעשות. That's what Hashem is doing to you right now. He will put you away. Everyone will know that you have leprosy. You are impure. No one can come near you. And now midah can neged midah. You wanted him isolated. You will be isolated. That's how it goes. אז הייתה ארבעה מצורעים, ארבעה אנשים איסולטים שהיו מחליטים מהקבוצה והייתה תלויה גדולה מאוד, לא הייתה משהו לאכול, לא הייתה משהו לאכול! האנשים אוהבים מהתלויה, לא הייתה משהו לאכול! זה היה קרקע וקרקע וקרקע! הארבעה האנשים היו מחליטים מהקבוצה, איפה הם? קרקע מהגויים! אשם עשו את גועים להשתתפות כמו חולים כמו כמו ארמות שהיו באים הם היו כל כך מפחדים הם הלכו הם היו בכל המדינה שם כמו קמפה הרבה ארבות הרבה ארבות, ברד, אש, מילה, כל מה שאתה יכול לחשב ארבות אחרי שהגועים הלכו אלה ארבעה אנשים עם הלפרסים היו מאוד גבוהים הם אמרו אם נשאר כאן נמור בטח. בואו נלך לבית הגויים עם הרגלות שלנו. תגידו להם, בבקשה, אל תתקשרו אותנו. אנחנו באים בבריאה. אנחנו חייבים, אנחנו מתייחסים. אפשר לתת לנו משהו לאכול? אתם יכולים לעשות מה שאתם רוצים עםנו, חייבים לתת לנו משהו לאכול. טוב להיות מנהל במעבירה לגויים עד שה' יעזור לנו, אלא למות בפעולה. אחרי שהם הגיעו למקום, הם קיבלו את החיים שלהם. כל המקום היה אמפטי. כל הגויים הלכו ושחררו את כל האצבעות. ארבעה אנשים הלכו לגבי הקבוצה היהודית ואמרו להם, וואו, השם עשה לנו מירה. הגוהים הלכו ויש להם הרבה אוכל לכלנו שלא נשאר. והיהודים הלכו לכאן, זה היה פיקוח נפש. אתה מוכן לאכול משהו, כי אתה מתחיל למות. הם קיבלו את כל האוכל, וככה כל מדינת ישראל נשארו. ממה אוכל הגוהים היו. אז אני שאלתי לו, למה יהודי יהודי יצריך ארבעה אנשים רחבים שמודרים לשון ערה שהם עכשיו ישויים, הם במידה של התגובה שלהם, יהודי יחזר אותם מהקהילה, למה הוא היה צריך להביא הסבירה לאחרונים יהודים ולהרחב אותם מזה, מהארבעה אנשים רחבים האלה? הוא לא יכול לשנות ארבע או שתי אנשים רחבים ללכת לטור, ובכל זאת הוא ידע שהמדינה של הגויים היא אמפיתית? הוא יכול היה לשים יהודים רעיונים. למה הוא השתתף את 4 יהודים רעיוניים לרחוץ את המדינה? איך אתה מספר את זה? התגובה היא כי לפעמים השם מביא את הסלבצים אפילו לרעיוני אנשים. אפילו לרעיוני אנשים. כל פרזידנט בארה״ב, במעט, זה עשה ישראל. היו רק קצת מהם. טראמפ עשה את הכי, או היה מוכן לעשות את הכי, לפעמים. כל אחד מהם הוא גנטי עצוב? לא, הם כולם רעיונים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, מגניבים, איניים מהם עשויים מאוד מגנ לישראל. הם עשויים לישראל מאוד. למה ה' צריך את הממשלה הזאת לעשוי ישראל? למה? טובה שאלה, לא? נכון או נכון? התגובה היא, כי לפעמים ה' עושה את זה בצורה מסוימת. יהודה ותמר. יהודה הולכת לתמר, היא מנסה שהיא איזו איזו חולה. הוא עושה מה שהוא עושה. זה משהו מאוד אשור. איך זה יכול להיות? כמו שצדיק הלכה לצדיקה ברחוב. ומה קרה בגלל הזה? מה קרה בגלל זה? המשיח יצא. ה' לא יכול להחזיר את המשיח. הוא צריך להביא משיח עם יהודה, הוא הולך והוא רואה איזו אישה מגיעה לביתו, היא הייתה אישה שלו. היא התגלגלת לביתה שלו, הוא מת, היא התגלגלת לביתה של השני, הוא מת. היא אמרה לו, אני צריך להתגלגל לביתה שלך, הוא היה מפחד. איזו אישה לא התגלגלת לביתה שלהם והם כבר מת, זו רעיון רעיון מאוד להתגלגל להתגלגל לביתה שלו. למה? בגלל שהיא התגלגלת להתגלגל להתגלגל. או אולי היא מותה להם, מותה משהו בדריק, אני לא יכול לדבר עם זה. אבל אחד או השני זה לא דבר טוב. יהודה היה מפחד לתת לה את שלו ה-3. אתה כבר מותה שני שלו. אני אגיד לך את השלו ה-3 גם, שאתה צריך גם למות. אז אתה משחק עם הלאה. אז היא מפחדת אותו. מה היה מבקש שלה? היא רוצה... מה היה מבקש שלה? היא רוצה... לתת, לתת מזווית, שהיא צריכה להיות ילד למזווית שלהן. מי זה? אהר ועונן. שניה מהם. הם לא רצותו... הם לא רצותו להיות מזווית. הרשם גניב את כל מהם. ועכשיו, היא רצותה שהמזווית שלהן תהיה ילד. זה נקרא מצוות יבום. אז היא רצותה בשביל הלב. אבל יהודה לא ידע את זה. And from something like that, who came? The kingdom of David and Mashiach. I can give you other examples like this. Bottom line, Rabotai, to conclude, sometimes we do things that we're not allowed to do. It doesn't mean Hashem will interfere with the laws of nature. אחד מהגויים שואל רבי עקיבא, אם ה' שלך אוהב התפקיד של אידול כל כך הרבה, אבל אנחנו, הגויים, נפגשים לשם, השם הוא ה' שלנו, איך הוא לא נפגש אידול שלנו? אז רבי עקיבא אמר להם, אתם מגניבים. רק בגלל שאתם החליטים את הלילה לבחור את הלילה, השם יצטרף את העולם בגלל קצת אידיאטים כמו אתם. אתם תמשיכו להתגלגל לשמיים וללילה. וכשהזמן יקרה, כל אחד שלכם יצטרף את האנשים שלו. השם יש לנו מסוימת. כל אחד שלכם יקבל מה שהם צריכים. רגע. פשוט בגלל שמישהו מגיע לבשה לא יהודית לא זאת אומרת בגלל שזה סין שהם לא יהיו ילדים. פשוט בגלל שמישהו הכתוב עבודה והם פלטו אותה בגרון, זה כל כך הכתוב, זה לא זאת אומרת שזה לא יגרום. פשוט בגלל שמישהו כתוב על עבודה בבחירה ותאמין שזה ה' שלו, זה לא זאת אומרת שה' יגרום את הבחירה. אתם מבינים את הנושא, נכון? אנחנו נעשה דברים מטורפים, לפחות, אשם תקבל את העולם שלו ובאמת אנחנו כולנו נפגש מה שאנחנו עשינו וזה מאוד אימפורטנטי לדעת מה שאני מדבר עליו בשעה האחרונה זה מאוד אימפורטנטי לדעת בעצמך בגלל שאם אתה לא יודע תהיה תמיד ממלמד תמיד תהיה תמיד ממלמד איך הולכים להצליח את האנשים הזאת? איך הולכים להצליח את הלפטים? איך הולכים לדעת שברני סונדרס עשוי עדיין? מישהו רצה להטלו אותו, הם קוראים לו למה ה' עשה להם קוראים לו? אחר כך אנחנו נפגש את המנסטר הזה, המנסטר הזה. אני כבר אמרתי הרבה פעמים, כולם עם זה. חייבתם להשתתף בשביל ה' אם אנחנו נפגש אותם, זה יהיה פשוט. זה יהיה פשוט. כשה' נפגש אותם בשביל העולם האחרון, זה יהיה הרבה פחות. אז למה אתם מפגשים? לביאו להם לאשם. הרבה נאצים הלכו לארגנטינה ולברזילה. הם חייבים לביאו לנאיידים שלהם. הם חייבים לביאו להם. הם חייבים לביאו להם. הם חייבים לביאו להם. הם חייבים לביאו להם. הם חייבים לביאו להם. הם חייבים לביאו להם. הם חייבים לביאו להם. הם חייבים לביאו להם. הם חייבים לביאו להם. הם חייבים לביאו להם. הם חייבים לביאו להם. הם חייבים לביאו להם. הם טוב, רבותיי, בואו נמשיך. אז האקליפסים שיש לנו היום, שעומדים על הארטקוויט, כמו שדיברתי עליו לפני, זה סימן רעיון לנצחים. איזה נצח, אנחנו לא יודעים. הגויים, כשיש אקליפס סולארי, זה סימן רעיון להם. מה יקרה? אולי יהיה ארטקוויט אחר. במיוחד, כשיש ארטקוויט, החלטה הרבה פחות תהיה, כמה זמן אחרי? בעצם 3-4 ימים אחרי. אני ראיתי איזו סטטיסטיקה. אולי זה יקרה מחר? אני לא יודע. אנחנו יודעים שום דבר. הקליפ הזה היה בשנת ניסן, בישראל. השנת ניסן התחילה. החודש הזה לכם, ראש חודשים, השנת הניסן הספציפית. מאוד מאוד ספציפית. זו השנת הקרובים. קשרי, זה יום ההתגלגל. זה עוד עשרה, בקלנדר היהודי. אבל ניסן זה עוד עשרה יהודית, עשרה יהודית. ראש השנה למלאכים. מי יודע מה זאת אומרת ראש השנה למלאכים? יש לך שאלה מה זאת אומרת? הראש יש את ראש השנה שלהם? יש להם קלנדר אחר? התגובה היא לא. הראשים גם תלויו אישרי, ראש השנה, יום כיפור, סוכות, וכל מה שאחר. מה זאת אומרת ראש השנה למלאכים? הראש נמיינה לו להיות ראש. כמה שנים אתה מייחס? מאחר ניסן, יום הראשון של ניסן זה יהיה יום אחד, זאת אומרת אם תכניסו לו רב בתשרי, אחרי שהראש חודש ניסן יצא זה יהיה יום אחד. והשני ראש חודש ניסן הוא כבר רב שתי שנים. עד, בואו נגיד, הוא מת אחרי ניסאן, הוא מת בסיבן, השנה האחרונה שהוא חי, זה לא מייחס. מה זה מייחס? הניסאן האחרונה היא עשרה. למה זה מיוחד? בגלל שאתה צריך להכיר בשטאר, אתה צריך להכיר תמיד. בימי, בחודש השלישי, בשנה השלישית למולכו, החשבי ראש. In the third year of his kingdom, that's what happened. You always write in the notes when you send a legal letter from the king, you write, in the third year of the kingdom of the king such and such, this is what the king command. בשנת ה-50, בשנת ה-48, ככה הם הולכים. היום, ברוך השם, העולם קצת נחמד, אבל כדי שאתם יודעים מה זאת אומרת ראש השנה למלאכים. עכשיו, ראש חודש ניסן הוא יום מאוד מיוחד. מה קרה ביום הזה? הוא היה חודש גדול של העבודה של המשכן, המבר של ה' תלמיד. תזכרו, אנחנו עדיין לא במדינת ישראל, אז אנחנו לא קבלנו, אנחנו עדיין לא קבלנו בית המקדש. אנחנו עדיין קבלים בית מקדש חזק, שנעבור, כשנעבור ממלכת לדרך אחת לדרך אחת בשטח, נעבור את הטנט, אנחנו קבלנו את כל הדברים, הכל, נכנסנו להורים ולמטה ונחלנו למקום הבא. כשה' אמר פארק אובייר, נחלנו את זה. זה היה אחרי שמונת ימי המילואים. הייתה שמונת ימי המילואים, הייתה שמונת ימי המילואים, הייתה שמונת ימי המילואים, הייתה שמונת ימי המילואים, הייתה שמונת ימי המילואים, הייתה שמונת ימי המילואים, הייתה שמונת ימי המילואים, הייתה שמונת ימי המילואים, הייתה שמונת הראשון יום של סקרפייס. ימי המ ומה קרה? גדולה גדולה. כשכל המדינות היא בירושלים, סליחה, כשכל המדינות היא במשכן, כולם מנצחים, כולם מנצחים, כולם מנצחים, כולם מנצחים, כולם מנצחים, כולם מנצחים, כולם מנצחים, כולם מנצחים, כולם מנצחים, כולם מנצחים, כולם מנצחים, כולם מנצחים, כולם מנצחים, כולם מנצחים, כולם מנצחים, כולם מה מנצ קרה? נדב ונביאו, שני של ארון הכהן, הם קיבלו פיר לנצח שהם לא נשאלים לעשות על עצמם, הם קיבלו אש זרה, ומה קרה? השם נשאל אותם. הם מתים בתחת הפרטי. ומה זה אומר? ועידום ארון. ארון הייתה סלטה שלטה, לא הייתה אומרת משהו, לא הייתה קריאה, לא הייתה פנקה, אף משהו מה זאת אומרת ויידום? למה זה לא אומר ויישטוק אהרון? ויישטוק אהרון? למה זה לא אומר ויידום? מה ההחלטה בין ויישטוק לויידום? שתיקה זאת אומרת כשאתה קטן, אתה לא אומר משהו מה, מי יכול לומר לי ההחלטה בין ויידום או ויישטוק. אתה יודע את ההחלטה או לא? אה? הוא אסביר שזה לא. אתה יכול להגיד ויישטוק, ויישטוק, זהו, הוא לא אסביר משהו. למה צריך לכתוב ויידאום? ויידאום קוראים למילה דומם. הוא היה כמו סטטיו, הוא לא עדיין התחיל. הוא לא עדיין חזק, אף משהו. אתה יכול להיות שוטק, אתה יכול להיות קטן, אבל אתה הולך ככה, ככה, לא אסביר משהו. אבל אתה מפחד, אתה פחד, אתה לרחוץ, אתה קח את הרגל שלך. אתה יודע איך אנשים מפחדים כשהם מורים. התורה רוצה שאתה יכול לדעת שלא רק הוא לא אמר שאלה, הוא לא התחיל, הוא נמצא כמו נפחד. אז איך אשם קילו אותם? הוא נמצא שני שטחים, כמו ליזר. זו הראשונה של ליזר בקריאה. קחנו 3,300 שנה עד שהראינו ליזר בעצמנו, אבל ה' כבר היה עם את הליזר. שתי רכבים של חי באו, נכנסו לנסטרולים שלהם, ונפגשו את האורגנים שלהם, כל כך. אבל הלב נמצא פול. אפילו הכלובים שהם נקראים לא נקראים. איך אנחנו יודעים את זה? מה הקהילה הבאה הבאה? שהאחרים האחרים נקראים מהכלובים שלהם. אם הפחד נקרא ממלכה ונקרא אנשים ככה ככה, אין מה לקבל. לא בני, לא בנים, ולא קטנים, בטח לא קטנים, נכון? אם אתה קטן מישהו עם קטן, תהיה לך קטנים לקחת אותו? לא. למה הם היו קטנים? בגלל שהשם לא קטן אותם מבחינתם, הם נמצאים כאבים. רק ביניהם הם קטנים. זה מאוד מעניין. עכשיו בגמרא יש מדרש פליאה המדרש שואל מה ארון יכול להגיד. אם ארון התחלתי לדבר, מה הוא יכול להגיד? הילדים שלי עשו משהו נגד אשם ואשם התחלתי שאני לא צריך לחיות, מה אני יכול להגיד? הוא יכול להגיד, אני מרגיש, הילדים שלי, הרחוב שלי, אתה יכול להגיד, כמו שקעה רגלית. מה זה טוב? זה לא יביא לו איפה. המדראה אומרה משהו בלעדון. אני רוצה לדעת אם אתה חכם או לא. זה יהיה עבודה שלך. המדראה אומרה, ארון צריך להגיד, זה כתוב בפרשה שאישה שהיא מגניבה, והיא מגניבה, והיא נותנת לבית לביתה. היא נותנת לביתה לביתה. בשבוע שבעה היא נותנת לביתה. היא נותנת לביתה עכשיו. And in the eight days, what happened? You circumcised the boy. Why Hashem made the Brit Milah in the eight days? A few reasons for it. אחד הרזון הוא, כי אם הסרקמציזם יהיה לפני 8 יום, אבא ואמא שלו יהיו מפחדים, היא אמפירה, היא לא יכולה להתמודד בברית. כולם מתחילים לדאנס ולאכול ולהתמודד, ואמא הילדה לא יכולה להגיע לברית. איזה פארטי זה? אז אנחנו נכניס את הברית כשאתה מתחיל עם את הפרעה שלך. 7 יום אתה פרעה, 8 יום אתה פרעה, זה כשאתה יכול לציין את הילד שלך. אתה יכול להתחיל עם הרעיון שם? בבקשה. אז השאלה היא, למה יהודי יהודי יותר 8 יום? התגובה היא כי הוא רוצה שהמאמא והאבא יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים יהודים ואני רוצה להגיד לכם, יש מוזיקה נקראה שאחת מהן התהלכה לבשי חברי שלי. חצי השנה לפני הוועדה, האבא שלהם הלכה. כמה זמן הוא הלך מהשיבה? היום לפני. היום לפני הוועדה. זאת אומרת, אם האבא היה מותא יום או שתיים אחרי, הוא לא יכול להצטרף לבית של אתה. אם אתה מגיע לשיבה, שיבה לא עלינו על אבא או אמא, אם אתה מגיע לשיבה, אתה יכול להצטרף לבית של אבא או אחת שלך, ללא שיבה אחרת. אחר כך אתה לא יכול להצטרף לבית. אבל אם אתה בתחת השיבה, אפילו אבא או אחת שלך הוא לא יכול להצטרף. איך אשם היה מרצה על הקבוצה הזאת, זה היה הזמן של האחר לחיות את העולם, מה אתה יכול לעשות? אנשים לא יחזרו תמיד, אבל אם היה יום או שתיים אחרי, זה יחסר את כל הדבר. אז כולם יחסרים, כולם יחסרים, ואיך הקלעה והחתן ירגישו, האחר לא היה פה, הוא לא עםנו בפארטי, הוא יחסר את כל הפארטי. דווקא כמו בברית מילה. יש עוד רגע למה אשם עשה ברית מילה ב-8 יום, מי ידע למה? אה? ויידאמין קיי. ויידאמין קיי, זו ריאליטה, ובארבעה יום יש ויידאמין קיי אקסטרה שמורים לבלות. במיוחד ביום הראשון יש לך מאוד קטנה קטנה, ביום הראשון קטנה, ביום הראשון קטנה, ביום השבעה זה כמעט 100% וזה בסדר אבל זה לא יותר בגלל שאתה תעביר עליו והביתה תפוס הרבה מלחמה אז ביום השבעה יש לך 110% קטנה קטנה שהוא לא יכול להיות במשך את החיים שלו. זאת אומרת, יש יום של חיים שיהיה להם חיים אקסטרו-ויטמין-קיי, כמעט 100%. זה היום האחר, זה מאוד מעניין. זה לא אומר שאם אתה מתגלגל אותו לפני, הוא בטח ימות, אבל זה ריסק גדול. היום, כשהם מתגלגלים לביתים לפני יום אקסטרו-ויטמין-קיי, הם נותנים להם חיים אקסטרו-ויטמין-קיי, כדי להשתתף את החיים, אחר כך הם יכולים למות. אבל אני רוצה לשאול אתכם, אין פרובלם, אשם יכול לעשות ויטמין-K, ויטמין-K אקסטרה ב-3 יום, ב-4 יום, ב-5 יום. הוא החליט איך ויטמין-K תמודד בגלל. הוא החליט שזה יהיה ב-8 יום, אבל זה בגלל שהוא הראשון החליט שהמסגרת יהיה ב-8 יום. לא בגלל שיש ויטמין-K, זה כשאשם עשה הברית מילה ב-8 יום, לא. בגלל שהוא רצה שהברית תהיה ב-8 יום, הוא גידל את הנצח של אנשים שהם נפגשים, שב-8 יום של החיים הם יקבלו קצת ויידאמין-K לספור את החיים שלהם. אז ויידאמין-K זה לא רלוונטי. זאת לא הרצינה. מה הרצינה? שכל בייבי שנפגש יקבל לפחות שבת אחת בחיים שלו, לפחות במהלך שלו. למה? Because Shabbat is the covenant between the Jewish nation and Hashem. That's why Hashem gave us Shabbat separately, before He gave us the Torah. ושאמרו בני ישראל את השבת. לעשות את השבת לדורותם ברית עולם. איתרנל אגרימנט. איתרנל קווננט. אם אתה לא תשתתף את השבת, אתה לא נחשב יהודי. אתה 100% אגוי בהלכה. אפילו כשאתה מתי, אני לא יכול לגביר אותך בקבוצה יהודית. אני צריך לעשות קבוצה בין אתה והיהודים. למה? בגלל שאתה חי כגוי, אתה תהיה חי כגוי. בקטע של גויים. מגניב. אז, אנשים לא יודעים מה זה אומר להיות שומר של הלתין. אהה, זה יום החלטה. אהה, השם יתכול להבין אותי. אני מגניב גדול. אני מגניב גדול. מגניב גדול. טוב, אתה קיבל איזה פילים, אתה יכול להתנפל בשבוע, רק דקות אחרי שהשבת התחילה, ותתעורר, מוצאי שבס. אה, מה של הסינגאג? אוקיי, הוא לא הלכה. מה של קידוש ומאל? הוא לא הלכה. מה זה יותר? להשתתף ולשמור? כל סיגארט זו דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא דווקא ספרית. אני לא מדבר על זה שאנשים מתים יותר ילדים כאן כבר, אבל זה לא משנה. אם הייתם מנסים להשתתף ל-90, תמיד מתים ל-85. לא. בסדר. הסולושיה היא לעשות תשובה. אם מתים לפני תשובה, יש לך קל. אם התזכרת לפני שתמיד מתים, יש לך הזכרה. אז זה מאוד מעניין, רבותיי. השם רצה שהביבא קווינט של שבת אחרי זה הקווננט של ברית מילה. למה? יש לנו שין, ב' תף. מה זה שבת? שבת, השפעת שבת, שין, ב' תף, זה פרק של שלושה הקווננטים שה' עשה עם המדינת היהודית. שין, זו שבת. ב' זו ברית מילה. ות' סתם לתפילין. מה זה הקבוצה הנכונה? איך אתה צריך להכין את הקבוצה? הקבוצה הראשונה היא שבת. אז קודם, לפני ברית מילה, קודם, אתה צריך להכין שבת אחת. אחרי שאתה עשה את זה, מה זה הקבוצה השנייה? ברית מילה, הקבוצה. אז הם קבוצים אותך. אחרי זה, כשאתה תבוא לבר מצווה, זה כשאתה רוצה להתחיל את הקווננט הראשון, שזה תפילין. זאת הקבוצה הנכונה. שין, ב', תף, שבת, ברית, תפילין. הכול מתכוונן. זה מרגיש לי שאני קיבלתי איזה תפילין ומזוזות אצל כל מי שצריך, אולי לפסח, להחליט את האטמוספירה של הביתה וכל המצבועים. איזה אנשים קיבלו מזוזות לבחור. אתה רוצה להסתכל כשאתה רואה מה קורה. אתם יודעים, יש מקום שאנשים שמים שאלות, הם מקבלים פיקציה של המזוזה, והם שמים שאלה לפוסקים בישראל. הפוסקים מגדלו את הפיקציה, והם רואים אם זו קושר או לא. התגובה, אם זה יכול להפסיד או לא יכול להפסיד. לפעמים זה יכול להפסיד, ביותר הזמן זה לא יכול להפסיד. אני, מישהו התקבל אותי לבית הזה, ואני רואה את הפיקציות. I'm not exaggerating. Seven out of ten mezuzot or tefillin is a disaster. Disaster. I say to myself, I write better than this and I'm not a professional sopher. מה היה על המדע, על האנשים שהם הולכים להיות סופרים, כשהם הייתה כל כך מגניבה? מגניבה, כל מה קרוקד, אחד גדול, אחד קטן, יהודי נראה כמו וו, וו נראה כמו יהודי, רש נראה כמו דלת, הכל מגניבה. האנשים שרוצים קטן מזוזון, אין להם הקטן הכי קטן. מגניבו את החיים שלהם, מגניבו את החיים של הילדים שלהם. הם מפחדים על 1,000 או 2,000 דולר שהם יכולים לחזור, ואתם יודעים מה זה הדברים שהכי מגניב אותי? הרבה מהם מגיעים 300,000 דולר למטה. אתם יכולים ללכת לרעיונות הכי מגניבות כאן בקווינס. ללכת לרעיונות הכי מגניבות, אני רוצה לראות כמה בנטלי ורולד סוייס בפארקינג. ללכת לבית הזה למיליונאות ומיליונאות ותסתכלו על המזוזות, אתם יכולים להסתכל. בגלל שכשהם באים לסטור הם אומרים, איך הרבה זה? 300 דולר. איך הרבה זה? 180. איך הרבה זה? 90. תביאי לי 30 מהזה. לא כל כך פשוט. מה זה? הם לא מבינים את מיוחדת מזוזון, הם לא מבינים. אז הם רוצים לחזור. טוב, נו, השם יעזור. רבותיי, אני רוצה לראות לכם משהו. דגמרה שואל, מה אהרון היה צריך להגיד? מה הוא יכול היה להגיד? התגובה היא, הוא יכול היה להגיד, אישה שהיא נפגשת שבעים ימים, היא תהיה נפגשת, ובארבע ימים היא תהיה נפגשת, וזה כשאתה יכול לסריח את הילדה שלה, למה? שכל המדינה תהיה שמחה, והיא לא צריכה להגיד, כולם נחשבים ומחשבים את הילדות שלהם אקספט הר אשם לא רצה לעשות את זה אז למה אשם עשה את זה לי? כולם נחשבים, כולם נחשבים בקבוצה גדולה של בית המקדש של הקבוצה של המשכן ואני צריך לגמר את שתי הילדים שלי אשם לא יכול להכין עוד פעמים עד שהחלטה תחזור והציגה וזה יהיה כשהוא יביא אותם. זה היה צריך להיות עכשיו! נכון? הוא יש לך דבר טוב או לא? אני לא מבקש את החלטות שלך להביא אותם. אשם נתן, אשם לקח, יהי שם, אשם מבורך. אתה נתן אותם לי וקיבלתם אותי, ולא להתגלגל בכלל. אבל למה היום? אולי עוד 2-3 ימים. Why to spoil all the party here? All the celebration. People are so happy. They see the Shekhinah in a Mishkan. That's what make Aharon so great that even that he had a claim. He didn't move. In the beginning of the Parashah, the Parashah described the 8 day L'miluim. משה נמינה אהרון ולילה שלו להיות קוהנים, קוהנים אופייניים, קוהנים של ה' במשכן הזה, שהיה פשוט גרם. משה, זה כתוב, קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל. אנחנו יודעים למה משה קורא אהרון ולמה הוא קורא לילה שלו, הם יכולים להיות קוהנים. למה הוא היה צריך לקרוא לכל האנשים? כל החכמים הגדולים, הסכנים, האנשים הגדולים. למה הם צריכים גם? ולזקני ישראל. במדרש רבא, הוא מדבר על... את השפעות של רבי עקיבא. המדינה של ישראל היא סימילרית לצלם, שיישבים ומצפים. מה אוף זה, נו פורח בלו כנפיים? If you chop the wings of this bird, it cannot move, cannot fly, basically lost all its purpose. Same thing the nation of Israel, if you detach them from the skenim, from the elders, from the all the rabbis, the chachamim, it's like chopping the wings off, they become worthless. So, rabotai, we call this parasha parasha tshmini. למה? בגלל שזה מדבר על 8 יום. 8 יום אחרי התפקיד של המשכן, שהיה על ראש חודש ניסן. זו הייתה השנה השנייה אחרי הוצאת מאליג'יפט. הצלחנו מאליג'יפט, כש? כש הצלחנו? 14 ניסן ל-15 ניסן. כש הייתה ההתפקה הגדולה? 11 וחצי שנה אחת. זו כבר שנה חדשה. ראש חודש ניסן, it's already the second year. First year was the first Nisan that we came out. Hashem waited for the next Nisan. It's like your side of the exodus of Egypt. And that's when it started. Chazal in Masechet Megillah, page 6, they say that day that the Mishkan was put together was a very happy day for Hashem. ולאחר כך הוא יכול לחזור ביום של הילדים. איזה שמחה! בדרך כלל כמו שהיום החלט את העולם. ממש כיום שנבראו בו שמיים וארץ. איך אנחנו יודעים את זה? כמו שכתוב ביום השמיני. וכותוב גם בג'נסיס, ואי ערב ואי בוקר. זה גזירה שווה. ואי אי, ואי אי. כשיש עולם מיוחד בשני דברים, החכמים ידעו שיש קונקציה בין הם. מה קונקציה? הרעיון האחד שהיה כשהוא היציר את הארץ, את העולם. הרעיון האחד שהיה כשהמשכן, כשהמבר שלו היה בין לו, ובאחר כך הוא נכנס למשכן הזה. החכמים שואלים, למה התורה צריכה לספר שבחורת 8 משה קראו אהרון וילדים שלו וגדולים בישראל. אנחנו יודעים שכל יום הם באים למשה, אין שום דבר מיוחד, הם כולם חיים ביחד, זה לא שהם חיים בנונו לולו. אתה רואה אהרון כל יום, מה זה החידוש פה? משה היה צריך לקרוא להם. ראשי כתוב משה ביקש אהרון ועצמים שלו ולאנשים גדולים לדרום להם איזשהו פרינסיפל מיוחד על מה אשם אמר לו שאהרון אופיציאלי הוא עכשיו הכהן גדול ועכשיו אשם יכול לו להכין ולשחרר בשחרר לא אף משהו לא משנה לנו או מי, משה או אהרון. זה כל מה של משה. זה למה צריך להיות נמינה אופיסיאלית. החכמים אומרים גם במסכת מגילה פיתר 10. כל מקום שקוראים לו ואיי איי, זה באמת מדבר על צחוק. צחוק. תכניס את המדע שלכם. ואיי איי זה שמח או ואיי איי זה צחוק. אתם רואים את השאלה או לא? זה נראה כמו התגלגל. מה זה הסרעה עכשיו בראש חודש ניסען? מה זה הסרעה? שני בני אהרון, שני אנשים חיים, היו מוותים. זה מפחד את ההחלטה. אהרון מתחיל עכשיו במותו של שני בניו, נדב ונביו. יש שבוע אחר למה זה סגור. אהרון היה מתחיל שה' עשה לו את הכהן הגדולה. הוא נשאר בגלילה של הכהן הגדולה. אפילו אם הוא לא רצה לבנות את זה, כמובן. הם כבר מוותרו את נפיאו, חור. אם הוא תגיד משהו, הוא ימות אותו גם, ואז לא יהיה לידר. משה עומד בשמיים, במלחמה. חור מת. הלידר האחרון הוא אהרון. אם הוא יחזיק את מבחינתו לבנות גולדנקאף, הוא ימות אותו גם. אז הוא אמר להם, תביאו דברים, הוא מנסה להכניע. פשוט הם נותנים דברים לכולם. הם נותנים את זה לבריאה, והמירה התחילה, מלחמה שונה, והוא נפגש. אבל עדיין הוא נפגש. He felt guilty. After all, why would Hashem use me to build such a field? Why was I chosen for that? I couldn't go to someone else, build us a golden calf. Why they came to me and I had no choice, otherwise they'll kill me. He didn't feel that he deserved to be the Kohen. And Moshe said to him the exact opposite. לך כי לכך נבחרת. Because of the sin of the golden calf, Hashem chose you to be the leader. Now we have to understand אני לא מבין, למה? מישהו עשה משהו כזה, אפילו אם זה לא זמן שלו, אם הוא לא היה עם מנגינה רעיונית, אם הוא רצה משהו ואם משהו רעיון קרה, זה לא היה מנגיני, אבל להנמיני אותו, להיות הליד הראשון בהיסטוריה של המדינת היהודית עכשיו, תמיד, לא רק לזו גנירה, זה משה ואהרון. מה קורה פה? אתה לא יכול למצוא מישהו עם רקוד רחוק? התגובה היא לא. כל לידר שאתה חושב צריך להיות קצת דרגטורי בקטע שלו. אם הקטע שלו אין מקום, זה לא יכול להיות לידר טוב. למה? איגו שלך תרחק. אני פרפקטי. תחזור ולחזור לאחד מה שעברתי בעצמי. הוא היה דקטאידר. אחר כך, אם יש לו איזשהו סיבוב שאנשים יודעים עליו, הוא נגמר את פרופילו. מה קרה? למה אתה חייבת? אני לא רוצה שאף אחד למנצח את זה. זה קרה... זה היה עד 20 שנים. אנשים לא מזכירים דברים כזה. הטובים הם מזכירים אחרי 2 דקות. הטובים הם תזכרו לך אחרי 20 שנים. דגמרא אומר את זה, זה לא רק מבחינה, זה ריאליטה. בואו נראה, והזמן מגיע, אז נראה כמה אני יכול לעשות. ואומר משה לארון, קרב אל המזבח. משה היה צריך להגיד לארון, תקדם קצת לבריכה. למה אתם שמים שם, אתם כולם מפחדים. רשי אומר, שהיה ארון בוש וירה. ארון היה מפחד ומפחד. למה? הוא אמר, מישהו כמו אני, שהיה חוזר עם גולדן קאף, איך הוא יכול להגיע למזבח הזה עכשיו? משה אמר לו, בלתי אמור, זה הרזון למה אתה צריך להגיע ולא מישהו אחר. בואו נראה איתו. ספר מושב סכנים, מבעלי התוספות, זה כמעט 900 שנים. הם מביאים את ה'חזל' במסכת יומה, פג' 22. אין ממני מנהיג על הציבור, אלא אם כן קופה של שרצים תלויה מאחוריו. אבל קבלו לו לידר. היי, זה בעל תשובה. הוא היה גנגסטר. איך רוצים לידר ככה? זה היה עשרה שנים, אבל עכשיו הוא טוב. כן, אבל למה לא קבלתם מישהו רליגי בבית? למה אנחנו צריכים מישהו שהיה מחלל שבת? הוא היה מתקבל עם הילדה הזאת, והוא עשה את זה, והוא היה בבית. מי צריך לידר ככה? דגמרא אמר, זו בדיוק הסיבה למה אתה רוצה מישהו כזה. הוא לא יבוא על אף אחד פה. הוא יבוא לארח ויישב, למה? בגלל שאנשים יכולים תמיד להגיד לו, מי אתה חושב שאתה? אתה מזכיר מה שאתה עשית? דגמרא אומר, אדם שיש לו עבונות שעבר עליהן בעבר, עבונות פרסומליות בפרסום, לא יוכל מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש דחידא, הוא חי 300 שנה מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרגיש מרג במרוקו, הוא אומר שבגלל הגדולה הגדולה שאתה מרגיש כל יום, מאחורי הזמן של גולדן קאף עד עכשיו, תחשבו, כמה שנים חזרו בין הסין של גולדן קאף להפתחה גדולה של ראש חודש ניסן. משה קנת, משה קנת לגבי המountain אחרי 40 ימים הוא קמת לגבי שוויסר בתמוז והוא ראה את הסין של גולדן קאף. זה היה 17 תמוז. אז כמה שנה משה קמת לגבי המountain? כשהוא קמת לגבי 17 תמוז. כמה שנה הוא קמת לגבי? מה היה המדבר הנכון? שבעים של סיון, שבועות. הוא הלך, הוא נפגש אחרי 40 יום, נכון? והוא ראה את האחרון של האחרון שבועי. אז יש לנו 17 של תמוז, נכון? 17 של תמוז. אז יש לנו תשרי, חשבן, כיסלב, תבית, שבט, אדר, ניסן, נייר, סיון, תמוז, נכון? בואו נגמר. אב, אלול, פשרי, חשבן, כסלב, תיבט, שבט, עדר. זה 8 שנים ו-13 יום. 8 שנים, 240 יום. פלס 13 יום, 253 יום פסקו. כמעט שנה. 253 יום פסקו. מהסין של ה'כרח' והאהרון מתחיל לגמרי. Not like us. We do something terrible, five minutes later already laughing. What a good joke. Hey, five minutes ago you did something horrible. Ah, that was five minutes ago. A lot of water has passed in the river in the last five minutes. זה מדבר ישראלי. זאת אומרת, אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה בברוקלין ובמקומות כאלה, אפשר לא רואה כלשהו. זה יחסי על האינגל, איפה אתה, איפה אתה נמצא על הארץ, כפי איפה השם הוא. אם אתה בצד, אתה עדיין יכול לראות את השם מהצד. אם אתה מנסה לצלם, והמון יצא נכון, זה מנסה לצלם. אבל אם אתה מבחינה, אתה עדיין יכול לראות. זה כמו חולה. נחשב עכשיו חולה, מנסה לצלם, נכון? לצלם. ועכשיו משהו, פליטה, יצא נכון בין החולה והחולה. אתה לא תראה משהו על החולה, אין חולה. אבל אנשים מבחינה, הם עדיין יכולים לראות החולה. כי הפליטה לא מנסה להצלם. הם מנסים להצלם מנוגע אחר. אז רק האנשים שהם על הלילה הזאת, מיין, קנדה, כל המקומות, ניאגרה פולס, הם האנשים שבאמת הלילה הייתה קטנה. אז, אבותיי, משה אמר לארון, אתם לא יודעים שמישהו שעשה רעיון, במיוחד בשבילכם, שזה רעיון אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי-אי- מישהו שכח את זה, מישהו שכח את זה, אוקיי? מישהו שעשה רעיון, וכל יום שלו, אני לא יודע אם זה יכול להחליט, תשכח את זה ככה. כל... זה גם לא עובד, זה עובד. אוקיי. And every day of his life is a shame from that what he has done. 253 days of shame. Everywhere he walks, he looks around, I wonder what people think. The shame erased the sin. Moshe told him, oh, you already finished the sin a long time ago. So much shame of you, you're so humble, down to earth. כן. תביאי לי מיקרופון. אז זו השבילה השנייה, למה משה אמר לו, בגלל ה'קולנד קאף' אתה נבחר להיות הכהן גדול. האריה הקדוש בספר ליקותי תורה הוא אומר שבגלל שאתה חייבת ובגלל שאתה כל כך חייבת, אתה נבחר להיות הכהן גדול. בגלל שמישהו עם איגו לא יכול להיות כהן גדול. טוב. אחת הסביבה אחרת, בספר קוראים לזה הצבי והצדק. הוא מביא משהו מאוד מעניין. הוא אומר, איללה אנשים הם מגניבים, הם מגניבים... הכל שלהם הוא מגניב, מגניב. הם מאוד מוטיבצים, בשביל טוב ובשביל רעיון. כשהם עושים עבודה טובה, הם מגניבים. כשהם עושים רעיון, הם מגניבים. איללה אנשים קוראים לזה הצבי. אין רעיונות אם הם מגיעים לתוך מישהו זה כמו חי אם הם רוצים לתוך מישהו, קלד כמו חי אם הוא רוצה להגיד לצוות שלו, אני אוהב אותך אני אוהב אותך אתה יכול להראות קצת יותר רעיונות? אתה יודע אותי, אני יקה אני גרמניה, אני לא יכולה, אנחנו אירופאים, זה קל לנו להראות רעיונות אז זה נקרע כשהוא עושה משהו טוב, זה נקרע כשהוא עושה משהו רע. מישהו שיש את האפסיקה האמת, כל שבו הוא מפחד. הוא רואה מישהו שמחה, שימחה, פול של אנרגיה, אם אתה מגיע לו לגמרי, הלך עליך, גדל והתקדש מרבה. אתה לא רוצה להשיג את הטמפר שלו. עכשיו הוא אומר ככה, הוא אומר, מי שקורא, קורא, זו מנצחתו, אם זה עבודה טובה או עבודה רעבית, אתה יכול להגיד לו, למה אתה מבקש את המגבלות עם כזו אינדיפרנציה? למה אתה כזה אדיש? אדיש זאת אומרת קולד, לא פשעה, לא חושב. אתה לא יש לך איזה חושב לעשות את זה. כמו רובוט, שירה כמו רובוט. הכל באים כמו רובוט. סינס, הוא יכול להגיד סינס גם כמו רובוט. וזה מאוד סליחה וקל, זה מאוד קל להגיד לו, למה כשאתה מרכז את המצוות אתה כמו קל כמו עיין? הוא אומר, אני קל כמו עיין תמיד, בגודל ובבית. אותו דבר, כשאחד מפה כל הזמן, איך שהוא עושה משהו טוב או רע, זה מאוד קל להגיד לו, כשהוא עושה רעיון עם כל כך הרעיון. וכאלה רעיונות ורעיונות, למה? כי הוא גם עושה את המצוות ככה. אבל מישהו שזה קל, כמו חול, לכל דבר, הוא רוצה לעשות את זה, והוא מלכת לבנים לבנים. הוא כל כך מלכת לבנים, ועכשיו באה הזמן של מצווה, והוא בא כמו קצת עין. זה נגד אתה. האנחה הזאת מקבלת הכי גדולה. זאת אומרת, אנחנו רואים שאתה נצור יש הרבה לדבר על כמה ישהיה יודע אותך. כשאתה נגד אתה נצור, אם זה בשביל משהו שאלה, תהיה התגובה יותר גדולה. אם זה בשביל משהו טוב, תהיה התגובה יותר גדולה. בגלל שאתה מנצח יותר ממה שאתה עדיין עושה. אני אתן לך דוגמא, אם אתה קמצן, מנצח, אתה לא רוצה להתקשר עם אף אחד, אתה לא רוצה להתקשר, כל מה שאתה קבל, אתה קבל את הכי יפה שלך. לילה שלך, הכי יפה שלך. בבית שלך, הכי יפה שלך. לצבא שלך, הכי יפה שלך. ואז כשהם יגידים לך, הישיבה צריכה מילה, פסאובר יצא בקצב, 2-3 שנות. אנחנו צריכים להתקשר לתוך, אינים יש 10-13 ילדים. מצות, ויין, מית, רגלים, אלפים דולרים שאתה צריך. לכל תוך, כדי להתקשר 8 יום פסח. תעשו אותנו! הוא מת! ואז הוא נכניס חברה טובה. למה? כי זה בשביל הישיבה. בשביל הישיבה אני לא קטן. בשביל עצמי, כן. בשביל הילדים, כן. בשביל אשתי, כן. בשביל הכאב שלי, אני קבל את הכי פשוטה. לא אקסטרס. תקח את זה. אני לא צריך את זה, אני לא צריך את זה, אני לא צריך. הכלאות, תביאי לי הסוט הכי קטן. זה נראה בסדר, אני שמח. לא, אתם לא רוצים את זה? קבלו עוד 50 דולר, תקבלו עבודה. לא, לא, לא. תפילין! תביאו לי את הכי טובה! זה כל כך חדש! זה יקבל יותר זמן! זה יקבל יותר זמן! זה הכי טוב! זה יקבל 3 פעמים יותר ממהלך! אני יודע, אני יודע, זה מותר לי, אבל אני צריך לקבל את הכי טובה. הוא יכול להתנגד במהלך שלו של ה' הרצון שלו הוא הרבה יותר גדול ממהלך שלו מי שקבל את כל דרך שהוא יכול להתנגד במהלך שלו, הוא לא מפחד, הוא לא מפחד, אז תתן לי את הרעיון הכי טוב, אין דבר גדול. כשקבלת את הבנטלי, אתה גם רצה את המודל הכי טוב, אפילו אם הייתה 50,000 אקסטרה, ללא משהו, לרעיונות מגניבות או כל מה זה היה. So why wouldn't you buy the best mezuzot, the best talit, the best filin, the best? This is your nature. But if you're so stingy, but when it comes to mitzvot, you kill yourself to do what's right for Hashem. Obviously, your reward is much bigger than someone that is generous. That's what Chazoni said. The more it hurts, the more reward you get. לפעמים אנשים שואלים לי מה אני צריך לעשות? מה אני צריך לעשות תשובה למה שאני עשיתי? חלק של תשובה זה לתת צדקה. צדקה תציל ממוות. צדקה זה כמו סקרפייס. אז אני אומר, תת צדקה. כמה? אני לא בנק שלך לדבר על כמה. מה אני יודע שאתה? אתה עושה מיליון דולר בשנה? אתה עושה 10 מיליון בשנה? או אתה עושה 50,000 בשנה? זה כל-כך מגיע למה שאתה עושה. אם אתה עושה 3-4 מיליארד, אתה צריך לתת לפעמים מיליארד דולר בשנה, צדקה. לפעמים. אם אתה עושה 3 מיליארד דולר בשנה, אחרי הטקסט, אתה צריך לתת לפעמים מיליארד דולר, צדקות. לפעמים, מינימום. זה כבר מגיע לצדקה. 2 מיליארד זה לא יותר לך לחיות, זה יותר. אם אתה עושה 50,000, אתה לא יכול לתת דולר לצדקה. במהלך הזמן שאתה עושה את החייבת ואת האצבעות, אתה נמצא עם אף משהו. So it all depends on the ability. But אחד המרבה אחד עממית אומרים חז'אל whether you give a lot or you give a little as long as you have in your heart. ובלבד שיקוון ליבו לשמיים חז'אוני say when it hurts the reward and the repentance is accepted. The reward is big and the tshuva is accepted. Why is it? Because the pain that you have by sacrificing, this is what Hashem takes as a replacement from the punishment that was coming to you. But if you have a hundred million dollars and you give fifty thousand dollars check to the yeshiva, what kind of pain you have? You're still left with a hundred million. How is it going to make you pain? אתה יכול להיות בידי אחד, זה רומן אברמוביץ', אני ראיתי אחד פעמים שהם מראים רציפה מהבידה, הוא הלך למנהטן, הוא ואישה שלו והילד, אני לא יודע מי הילד היה, 3 אנשים, 67,000 דולר היה בידי, וזה היה עשרה שנים לפני, אולי אחרי ההשפעה של עכשיו, זה אולי 100 עכשיו. אז זאת אומרת שזה בידי טיפיל שלו, 100,000. אם אני אגיע לו ואומר, אברמוביץ', תעשי קירוב, תעזור! והוא נתן 100,000 דולר לקירוב. זה היה משהו? זה כמו שאתה נתן איזה דינר. אתה הולך לפיצה, אתה אוכל דינר ל-40 דולר. זה היה בבקשה שלך. הוא נתן 100,000 דולר ואתה נתן 40 דולר. אתם בשבילו נותנים את דינר של החיים שלך. אתם מבינים או לא? זה כל-כך מסוים. One thing you should know. The Kohanim have hot temper. That's how Hashem made them. Almost every Kohen you meet, if he's a real Kohen, has hot blood. Why is it? Because when they serve in Beit HaMikdash, you cannot be a cold person. Hashem doesn't like cold people. When they actually practice a mitzvah, they are indifferent, cold. No passion. That's not good. אז הם נטרלי, נטרלי, יש להם חי. לארון לא לעשות קרקע, כשילדות שלו מתים, סופו של חי, לא משהו. מה הם עשו? הם קיבלו סקרפייץ ל'השם, שלא הם השכחו להם לעשות. זה לא שהם באו וסיפרו את ספר תורה או משהו, אהבות. אחר כל, הם רצו לעשות משהו טוב, לא? To see your two sons dying like this and you are a person with lots of emotion and fire and not to move even and not to think what have I done to deserve this how can Hashem do such thing what an outrageous thing why does he does something like this now in the middle of the most important moment not to make a beep זה כל כך נגמר לבית שלך, זה למה הרווחה היא גדולה. זה למה אף אחד לא יכול להיות הכהן גדול. מה שחשוב על הכהן גדול? הוא צריך להיות את החושן על רגלו, על רגלו. החושן, ה-12 שטולים. זה איך הם ממלכים עם השם, שטולים זמן. הממלכה עם השם Can only be on a heart that is pure and clean. Lover of Israel. רודף שלום, אוהב שלום. Doesn't question Hashem. Humble, down to earth, full of shame. Zero ego. ברוך אתה אדוני אלוהים נלך העולם שלך קוני אביד ברוך רבי יעקב בן אשר. You know who he was? You ever heard the expression Baal Aturim? He was the son of the Rosh, of Rabbeinu Asher. The Rosh is one of the three top Poskei Halacha in the last thousand years. You have the Riff, the Rambam and the Rosh. That's how Shulchan Aruch was designed. Rabbi Yosef Karoda wrote the Shulchan Aruch. He took the top three Rabbis in Halacha ועשו קבוצה. למה? כי כשהתורה אומרת שאתה צריך לתפוס את הקבוצה, אם יש קבוצה בין החכמים, זאת לא אומרת קבוצה במיוחד. זאת אומרת קבוצה במיוחד. זה לא אומר שיש לך מאה גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גדולות גד ומאחוריהם אתם עושים קבוצה, שתי נגד אחת או שלושה, קבוצה אוננימית. אחד מהם הוא הראש, הוא היה מהאשכנז. אשרן היה חכם סופר ברור, לא חכם רגילי. רעיון היה טוב יותר מכל אינסטרום שאתה יודע. כל דבר, אתה מראה לו, הוא יגיד לך כמה פעמים זה מיוחד בתנ״ך. אני רוצה להזמין לך, לא יש אינסטגרם, לא יש סאונד גוגל, לא יש סאנג'נג לבחור. אתה יודע כמה קטעים יש בתנ״ך? אז כל דבר הוא יגיד לך כמה פעמים זה מיוחד. ומה ההתקשר בין להם? למשל, אם זה מופיע שתי פעמים, אתה מופיע שתי דקות בגלל זה וזה וזה. אם זה מופיע שלוש פעמים, אתה מופיע שלוש דקות בגלל זה וזה וזה. זה מגניב. עדיין היום, אם אתה קיבל 1,000 רביים עם אינטרנטים, עם אינטרנטים, ושאלו להכניס כרעיון על התנ״ך כמו שעשה בעל התורים, הם לא יכולים לעשות חצי כמו טוב. מאה, עם הכרעון, עם הטכנולוגיה, עם כל מה שעושה את העבודה לך. הם לא יכולים ככה להכניס. זה ממש כמו שהרוח של ה' הייתה עליו כשהוא כרעיון את זה. אז מה הוא אומר? בעל התורים אומר, איך הרבה פעמים יש בעצם בתנאי התנאי ה'וידאום'. עכשיו, אהרון, ויידאום אהרון. איפה זו השנייה? בבוקר של ג'ושוה. ג'ושוה בנון, כשהוא הלכה ללחוץ עם ארבעים רבים של קנאן. מה שקורה שם? ויידאום השמש. עכשיו אתם מבינים למה קוראים בשבת וידאום ולמה יש לכם עכשיו סולר קליפ? זה כולה קונקטית. אתם יודעים, אני רוצה להגיד לכם משהו. הגמרא אמר שסולר קליפ זו שירה טובה לגויים. לונר זו שירה טובה לגויים. אבל יש לנו שאלה מנדטרית לדעת. זה כולה ידעה לפעמים. הם יכולים להגיד לך שהקליפ הראשון יהיה ב-20 שנה. הקליפ הראשון היה ב-99 שנה ואחר כך היה ב-2017. זאת אומרת, אנחנו כבר יודעים, נאסא יודע היום, עם ההתפקדות והמערכות של הגלקסים וכל מה. הם יודעים במהלך להגיד לך בדקות. בדקות. הם יכולים להגיד לך שהחלטה של המון, שהייתה היום, לפני הלילה, ברנועה של הלילה בישראל זה היה הלילה בישראל, זה ברנועה של הלילה הם יודעים את כל מה שיש להם 5-6 דיג'טים אחרי הדסמו-פוינט אז אם הם יודעים בפעולה, איך זה זה סימן רעיון ליהודים או לגויים? זה כל פרדטרמן סימן רעיון, כשאתה עושה משהו רעיון, אתה נפגש If you do something right, you get reward. No? But it's written in Gemara. The answer is no kashia, no problem. How do we know that in the year we have weeks that are blessed and are good for us and weeks that are bad for us? For instance, between Shavuot Ben Tammuz and Tisha B'Av, three weeks. Ben HaMetzarim. בן, זמן ליהודים. אם השם רוצה שתהיה לך פרובלם, אינג'וריה, חלומה, מילה נפגעת, מישהו מנסה אותך, אתה נפגע בקורט, הוא דיארק את הפרובלם להיות בעצם בין ראש חודש אב לתנת אב. למה? יש מומנט, היו יום של קרדיטים בעולם. הביתה שלי נפגעה, הגוהים נפגעו את הקבוצה, התורה נפגעה, אנשים נפגעו, הילדים נפגעו. זה סייקל. כל שנה זה ממוריאל של התראג'דיה, כמו שהגוהים נפגעו ב-11 ספטמבר. כל פעם שתהיה זאת יום, מיליארד אמריקאים יש טראומה. במיוחד אלה שהם נפגעו את החיים שלהם. בישראל, אחרי אוקטובר 7, ב-100 או ב-200 שנה, זה עדיין יהיה טראומה. אני לא אשכח את הזמן הזה. אז כשהתורה אומרת לך שהמילה של אדר באה, המלכות באה ליהודים. נכנס אדר, מרבים בשמחה. עכשיו יש לך סיכוי גדול של דברים טובים שיכולים להגיע לך. המילה של אב באה, סיכוי גדול של דברים רעיונים שיכולים להגיע לך. זה אם אתה יהודי. בידי גוהים זה הפרסה. כשמדינת ישראל עומדה, הן אוטומטיקלי נגמרת. כשמדינת ישראל נגמרת, הן אוטומטיקלי נגמרת. זה כמו סיסו. אז מה שאנחנו רואים פה? אותו דבר עם הלונר והאקליפ הסולארי. זה כבר ידע כמה זה יהיה. אבל אשם בקבל את כל המובנים של השטר. כשההוא הוציא את העולם, הוא כבר ידע כמה פעמים יש לנו את האקליפס הפולי או את האקליפס הפרטי. זה היה כל מה שהיה ידע בפעמים. ולכן, כל פעם שהזמן הזה יצא, תקווה! יש עבודה הרבה גדולה עכשיו. כמו בלילה הלוויין. אל תלך, עדיף להשתתף. למה? הרבה מגניבים וואקוות שם. למה לוקח את הריסק? אבל זה יכול להיות ראוי. כן, זו היכולה יותר גדולה למות שם. או אני לא יכול לדבר על זה, להגיע לאקסדנט. אתם מבינים? אז הדבר שזה יכול להיות ראוי, זה לא מפורסם בכלל. עכשיו, כשאנחנו יודעים שזה יקרה בפעמים, זה יהיה יום רעיון של הגויים. כשהלילה יהיה חזקה. מה יקרה? ה' צריך לדבר על מה הם צריכים לקבל. When it happens with the moon, bad time coming for the Jews, לא עלינו. HaShem has to decide what, how bad it's going to be. But HaShem aimed the tragedies to specific dates. The Aryeh Kadosh has the entire year, which dates are blessed and which days are problematic. Which days you should get married, which day not, which day you should go for Parnassah. Every day. זה למה בג'ודיזם, כשאנשים צריכים לדעת, אתם לא יכולים להכניס אותה, חייבים להכניס אותה, חייבים להכניס אותה, חייבים להכניס אותה, חייבים להכניס אותה, חייבים להכניס אההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה אותה, זה יכול לתת לך רעיון גדול. אפילו אם אתה מגיע טוב, אתה רוצה לשחרר את השחרר של האחים בבית הספירה, אתה רוצה להשחרר אותם, אתה רואה כמה הם שחררו בפעמים האחרונים, אתה רוצה להשחרר את אדם בגלל הרצין, בגלל שאתה מרגיש בגללו, לא בגלל שאתה רוצה את האדם בגלל שבבית הספירה נפגעת. לא, זה מרד. אני אומר שאתה באמת יש לו מרצה, אתה רוצה לו למות בגלל שאתה רואה כמה הוא שחרר. עדיין זה לא אפשר. הייתה רולה. אתה לא צריך להקדים את החיים ארטופישי, אבל אתה לא צריך להקדים את ההקדים הארטופישיים. זאת אומרת, כשהוא כבר הקדים את המכינים, הם נגמרו אותו, אתה לא יכול להקדים. להקדים אותו, אתה מתחיל להתקדם. אפילו דודה, אם לא הייתה המכינה, היא הייתה מתחילה כבר שעה. אבל כשאתה כבר קונטקסט אותו, הוא עושה את החיים עכשיו. זאת אומרת, זאת הייתה רעיון של ה' שתה לו יום אצלו או שתיים. אתה לא יושב לתקן במהלך הזה. אם אתה לא רוצה להקונטקסט להתחיל עם זה, אף אחד לא יכול לצלם אתך. אתה שתה לו באוספטול. זמן יקרה, הוא לא יכול לתקן או כל מה שקורה, והוא מת. הם יגידים, אה, למה אתה לא קונטקסט אותו למכינה? אולי הוא ישתה יום אחר. זה לא מבקש. במיוחד אם הוא שואל לא לזה, אבל אם אתה כבר קונטקסט אותו, זהו, זהו, זהו, קונטקסט. מי שקונטקסט זה מרדכי. אני רוצה להזכיר לכם, כשאתם מרדכים אנשים עשרה שנים, וכשאתה מוותר מישהו שהוא 120 שנים, ובכל אופן הוא מוותר ביום או שעה או שתיים. זאת אומרת, זה יום האחר של אתה, 120 שנים. כמה זמן הוא נשאר? אפשר לראות כבר, הוא פשוט נפגע את עיותו. דוקטורים נותנים לו קצת שעות, מקווים. ואחר כך מישהו נפגע את אקסיגן שלו. אז אתה מוותר את את הליבה שלו בשעה או שתיים. גדול. בכל אופן, הוא מוותר בבית. הוא לא יודע מה קורה בכל אופן. זו 100% מרדה, בדיוק כמו מרדות 20 שנים או כמו מרדות של ילדים. את השאלה הזאת של ה' זה מרדה וזה מרדה. אין שאלה, למה? זה רק מראה לך את היחידה של אחת דקה של החיים. היחידה של אחת דקה של החיים שקיבלת מהאנשי ביא לך תקווה, תקווה למות. בשביל התקווה במערכת הבאה הבאה שאתה מרדכן. כל מה אחר זה אקסטרה. אתה מרדת אותו לפני דקה, דקה של את החיים שקיבלתי, זאת אומרת, הוא מת בכל אופן. בואו נראה איזה גניבה, גניבה גניבה באה, ואתה מרדת אותו, אתה לא ראה שהגניבה באה בכל אופן, אתה מרדת אותו ואתה מרדת אותו. הוא יהיה מרדת בכל אופן, דקה אחרי. איזה דבר גדול, הוא היה, לא, תקווה למות. תקווה למות. last thing for today and we finished. ואחריכם כל בית ישראל יבקעו את השריפה. The nation of Israel will cry the burning of Nadav and Avihu. Not tragedy. אשר שרף השם. Rashi says, when a Talmid Chacham, when a kosher, high scholar of Torah suffer, everyone must suffer with him. אתה לא יכול להגנוב את זה. אם זה חבר, אתה לא יכול להגנוב את זה. אתה שמעת על איזה יהודי, מישהו קיבל לך שם. מישהו פשוט, אני שמעתי שזה ביבי בפלורידה שהפך למים, שני שנים והוא כבר בקומו, יום או שני או שלושה. כל כך הרבה קטעות, אבל אתה לא יכול להגנוב את זה. אתה לא יכול להגנוב את מי הוא. זאת אומרת, זה מגיע לך כשאתה רואה את המסגרת, אבל אתה לא יכול להגנוב את זה עם הראש. זה לא כל כך קשה, כשאתה יודע שבמקום הזה התנועה היא לפחות 100 פעמים יותר. אבל כשהוא חכם, אתה רק יודע אותו ממהלכים או ממהלכים, אתה לא ראה אותו בפרסום, הוא לא תתכול לדעת אותך, אתה רק תלמיד תורה מאליך, תורה באמת, תורה קושר, לא כמו האצרים. מישהו שזה מיליון מיוחד ללכת ללכת, ולפחות, הוא מת. הוא נשאר. אתם רואים שחס ושלום נצטרך לסוגריה, אולי הוא קיבל קנצריה, אולי הוא נצטרך לסוגריה. כל מיני דברים כזאת. אולי הוא נפגש את הילד, אולי הוא נפגש את כל זמן שלו, מי יודע, זה יכול להיות הרבה דברים. אף אחד צריך לקרוא ולהתרגם את הפחדה. זה מבקש. למה? הראשון, אם אתה אוהב את ה' אתה אוהב אלה שיודעים את התורה כי הוא אוהב אותה ביותר. אז אם מישהו שיושב אל ה' פשוט מותה והוא קריא עליהם, אתה צריך לקריא עם הם. אתה אבא קריא, אתה לא קריא? אוקיי. השני, אתה חיים בגללה שלהם. אתה חיים בגללה שלהם. כל העולם בא לעולם בגללה שלהם. זה המינימום של את האפקציה שלך. מישהו שבגללו שלו אתה חיים, הוא מתחיל עכשיו. איך יכולים ללכת ולמשל? זה מה שהם עשו בישראל. התלמידי הישיבו, שבשלם הם נשאר ונשאר, הם קחו את הקטע הקטע שיש להם כל מילה כדי שתוכלו ללמוד תורה. זה מזמין לנשיא היהודי. הם מגניבים, הם ליברלים לפטיים, הם מגניבים לממשלה. בדרך כלל זה לא רק לפטים, רעיידים שלהם, הם נכנסו לדיקרי הזה, שהם צריכים להכניס אותם בשביל לא נתן להם קבוצה. למה? בגלל שהם לא יכולים ללכת לארמות, הם צריכים ללמוד תורה. אתם יודעים, יש דבר, לפני שאני אגיד את הדבר הזה, כי אני רוצה להיות האחרון של היום, אני רק רוצה להכניס פה, שכשהם הילדים של אהרון מתי, הממשלת היהודית הייתה קריאה להם. אז החכמים אומרים, כשאתה יש סיפור על עצמך, אתה צריך לקבל את זה עם אהבה. חייב אדם לקבל את ההיסטורים באהבה. אז ארון קבל את זה עם סילנס. הוא לא סיימה. הוא קבל את זה. השם קבל את זה. אני לא מפחד. But when someone else suffers, not you. When you suffer, you have to say, thank you, Hashem, I appreciate it's only this. But when another Jew suffers, especially if he's a Talmid Chacham, you cannot say, thank you, Hashem, thank you for giving it to him. No, you have to cry and to break your heart and to pray for him and to give a lot of tzedakah. So, That's why they ask, what is the great things that Aaron was quiet? Every Jew must accept his suffering with love. לקבל את האיסורים באהבה. If Hashem gave it to me, I deserve it, no questions asked. Who knows, it could have been a lot worse. So Rashi writes, Aaron קיבל שכר על שתיקתו. Right? אז את יודעת... השאלה היא למה חזאל שואל את מה ארון עשה כדי לציין איזושהי התגובה, כדי להיות כהן גדולה. בשאלה, אתם מבינים את הדבר הכי חשוב, שכאשר אתם מקבלים, אתם לא צריכים להגיד או להגיד את זה. אז אם היית קטן, אתה לא חייבת לדבר קטן. תלמיד על ההסתגרות. זה כתוב ברחוב, מה יתעונן אדם חי? אתה חי? איך אתה חייב להסתגר? אני חייבת להסתגר. אז? אני חייבת להסתגר. אז? אני חייבת להסתגר. אז? You receive suffering, you have zero complaint against Hashem. I mean it's very high level. For people like us, what I'm telling you now probably knock you out. הגמרא אמר, למה ארון חייבת לדבר בשביל להיות קטן? מה זאת אומרת? כמה אנשים במסגרת ראו שתי ילדים חייבתים שמותים במידה של הציגה בבית של ה' ולא קיבלו קרקע? כמה? אתם שואלים למה הם חייבים לדבר על זה? מהשאלה שאתה שואל, מה שאתה מבין, כשאחד מקבל סופר פרסונל, הוא לא יותר מבקש לבנות. לא מבקש. זאת המנצחת של כל יהודי. אבל כשאחד יהודי עושה סופר, רעיון שלך צריך להצליח. זה מה שקרה עם קלויזנבורג רבק. זכר צדיק וקדוש לברכה. הוא נפגש 11 ילדים, אותו אישה, כולם באלכוסט. הוא הגיע לברוקלין, ואחר כך ליוניה וניו ג'רזי, הוא התחיל בחסידות קלויזנבורג צאנס. אחד מהם בא לו, רבה, רבה, אני נפגשתי את הילד באלכוסט, אני נפגשתי את הילד. אז הוא נפגש עם הם לחצי שעה, נפגש, נפגש, נפגש. ואז האנגלית אמרה להם, תגידי רגע, למה אתם קוראים לי? אנחנו צריכים לקורא לכם, אתם נפגעים 11, אני נפגע 1. אתם הרבה יותר נפגעים מאני, רבי. ארוך עליי. אני לא נפגע, אני שמחה. אני לא נפגע. היא אמרה להם, למה אתם יושבים פה עם אני וקוראים לי לבית שלי, כשאתם נפגעים 11 זה לא משהו, כשאני נפגע 1 זה משהו. הוא אומר, כן, בגלל שהסבירה שלי היא שלי, ואני אקבל את זה עם אהבה. את הסבירה שלך היא לא שלי, זה למה אני מרגיש את מה שאתה מרגיש. זו אבליגציה שלי. אז לך אני קורא, אבל לבניי, תודה רבה, אשם, אין שאלות בכלל. בואו נראה אם נצטרך לזה במילים שלנו. אתה מבין, רבותיי? מאוד קשה. אני רוצה להתכוון, כשאנשי מזמין, אף פעם הוא מזמין יותר בעצמם. כשאחד אומר תודה לך אשם, תודה לך שזה רק זה, אני מרגיש את זה, תודה לך שתהיה לי כל הכבוד, אני יודע שאני עשיתי הרבה פחות. תודה לך, תודה לך, תודה לך, תודה לך, תודה לך, תודה לך, תודה לך, תודה לך, תודה לך, תודה לך, תודה לך, תודה לך, תודה לך, תודה לך, תודה לך, תודה לך, ת מה זה התגובה? התגובה היא תלמידית. אם אתם כבר התלמידים לו, כשהוא אקצב את ההשכחה והוא אמר, תודה, זה רק זה, אני חייב הרבה יותר. מו דזו עוזב ירוחם, הוא נכניס, הוא נכניס, הוא מפחד, והוא אמר, תודה שאתם התגובים עלי. מה זה העניין של לתת לו עולם אחר? אתם יודעים, בישראל יש סינגגג אחד בחולון, הוא נקרא בת כנסת איגור. סינגגג איגור. מי הוא איגור? הוא דג. איגור הוא שם רוסי. אבל מישהו בישראל, הם אוהבים לקרוא לדגים עם שם אמריקאי, סטיב, ג'וני. אבל עכשיו, אני חושב שכי הרבה רוסים היו בישראל, הם קיבלו שם שם רוסי. אז הגיא הזה, הוא יש קטן, שם הוא איגור. עכשיו אתם שואלים, מי יבנה סינגאג ולהשם אותו אחרי קטן איגור? לא יכולתי למצוא מישהו אחר לשם את השולון, לשם אותו אחרי קטן. זה מה שקרה. באיזראל, במרחב, באיילון, קטן רליגיון הלך, והאחד אחריו הלכה מגניבה, חנקה, חנקה, הייתה יום רעיון. הרקזם מפה, המידה שלו היא בתורה. בדרך כלל, החילוני, הרקזם הסקולרי, הלך מהכר, הרקז את הרקזים הרליגיים מהכר, והייתי מנהיג אותו. בום, בום. והרקזים הרליגיים, בכל דבר שהם קיבלו, הם אמרו, תודה, תודה, תודה. עכשיו המנסטר הסקולר לא מבין מה זאת אומרת תודה תודה בום! תודה! תודה! היי! היי! תודה! בום! תודה! קח אותו! אך! תודה! אחרי 10-20 דקות הוא נכנס לדעתו. התנועה שלו נגמרה קצת. תודה למה? תודה שצריכתי לדעת אותי, אני נכנס לזה. תודה לך, אני אקצפט את התגובה שלי. למה אתה נשכח את זה? אם אתה נגמר לי ככה ואני עשיתי לך כל הזכרון. אני אומר, אני נשכח את זה. הוא אמר לו, אתה לא משחק אותי? אני אומר, לא, יהודי, אני לא אגיד לך. תודה לך שתתן לי מה שאני נשכח. והגuy said to him, get up, get up, I'm so sorry. Wow, what have I done? He started to cry, the chiloni. Made tshuva on the spot. He said, wow, how did I do to a person like you? How did I do such a thing? Forgive me, I'm so sorry. Let me pay you, let me give you money, let me give you donation. No, no, no, you give me what I deserve. No, no, you don't deserve it. Come on, enough with this. I want to donate. Do you have yeshiva or something? הוא אומר, אתה יודע מה, אל תצטרף, אבל בואו נלמד אחת שעה בשבילי, אני ואתה, תורה. אתם מסכימים? הוא אומר, אם התורה עשיתם אנשים ככה, אני מסכים. פעמים שבועה הם התחלו להתכוון, הוא מנסה ללמוד תורה, האנגלה רוצה, למה רק פעמים שבועה? יכול לנו לעשות 3 פעמים שבועה? 2 שעות, 3 פעמים שבועה. אחרי זמן, אחד היום החילוני בא לישיבה, עבל וחפוי ראש. הכל נגמר. מה קרה לך? אתה בסדר? אל תשאלי. מה? הילד שלי מת לילה האחרונה. איגור, פחות איגור. הוא מת. זה חברי שלי. אני רוצה... אפשר לי לבנות סינגאג לעילוי נשמתו? הוא לא ידע שהלוכים לא יושבים בשלול. הוא אמר, אני אעשה למי רבי. הוא הלך לרב זילברשטיין. רב זילברשטיין, הוא אחד גדולי הדור. רב זילברשטיין הלך ל... הוא היה אבא שלו, רב חיים קניאפסקי או רב אלישיב, הוא שאל אותם את השאלה. הוא אמר, בואו נפגשו את השול ונקראו את השול בית כנסת איגור. אבל איגור הוא דג, כבוד הרב. אבל איגור הוא גם נקרא של אנשי. אף אחד לא צריך לדעת שזה דג. אם זה מה שתביא את היהודים הקרוב לג'ה, תפסיקו את זה, יש לך זכות, אנשים יוצאים ותפסיקו את הסינגה. וכמובן, הרצון לא יוצא ליגור, כי ליגור הוא קטע של דשט. ליגור לא יש קטע. לילדים לא צריך להחזיר, אפשר להחזיר אותם, אפשר להחזיר אותם בשטח, והם החזירו אותם בשטח המסעדת. לא צריך להחזיר ארוחים, הם לא יוצאים מלחמה, אתה רק חזיר מלחמים שיש להם מלחמה, שהם אנשים. מן האפר באת ואל האפרת שוב. He came from the sin, you must return to the sin. The soul will return to the master that gave it, which is Hashem, and the body will return to the dust, it says. But it's not written by animals. So he built that synagogue, and people started to come in the neighborhood, and this guy became fully religious. Now let's analyze what just happened here. ביותר שלנו, אם מישהו יצא ויצא אותנו מהכתוביות ונתחיל להשתתף את עצמם, אנחנו נראה לו הכי ראשית דרך להשתתף. נכון? אבל הזה, צדיק, כשהוא היה בנושא כזה של אמונה, תודה, תודה, אשם. הוא רצה להשתתף תודה, אשם, אבל הזה לא ידע למה הוא שריח, תודה, תודה, תודה, תודה, תודה, תודה, תודה, תודה, תודה, תודה, תודה, תודה, תודה, תודה, תודה, תודה הוא באמת סיימנו את הכל. הוא יכול להגיד לו, מי אתה כדי להגיד לי? אני קורא לפוליץ. זה מה שקורה ביותר אנשים. אבל לפעמים זה נקרא פסיכולוגיה מגניבה. כשאתה מפגש באופן לא מרגיש, זה כשאתה קבל את האנשי לשבה. אתה יודע, יש לי חברה, הוא היה הראשון שהתחלתי להציג אותנו למונסי, בשנה הראשונה שלי. אחד הזה היה ערב ראש השנה. ערב ראש השנה. אנחנו הולכים לשול. הוא אמר, בואו נחזור למקווה. הוא נחזור לי למקווה. ערב ראש השנה יש 10,000 אנשים הולכים למקווה הזה. ביום נורמל יש 200, 300. ערב ראש השנה, אפילו אנשים לא הולכים למקווה. אז המקווה נראה כמו סופי חזק. מפה. אני לא רוצה, תן לי להחליט את המסגרת הטובה שאני ראיתי שם. ראיתי דרטים מהקטע, חולים על המים, אתה לא רואה מים בכלל. ממש כאילו, אתה יודע איך יש לזה מיניסטרודה, מיניסטרודה, איך הם קוראים לזה סופה? זה כמו שהם יגידו לי. אני באתי, ראיתי את המים, אני אמרתי, מה זה? אומייגאד, אני אסתניס, אני תמיד אוהב להכניס, אני לא אוהב להפסיד, להפסיד. ואני רואה את המיקרו, ואני מתכוונן, ואני רואה את החברה שלי, קוראים לי, שימון, אל תגיד לי שאת הולכת לדבר הזה. ערב ראש השנה, אני אגיד, יעמדין. אני אגיד לו, תעשה מה שאת רוצה. אבל אם אני רואה אתכם הולכים לדבר הזה, אתם סופרים בי. אני לא אחר כך אחר כך. זאת אומרת, למי אתה לא נורמל. הוא ראה אותי. עכשיו זה היה גדול גדול. למי, הוא מתחיל ללכת למיקווי ערב רשושנה. בכל מקרה, הוא לוקח שעון אחרי זה. זאת אמונה. אבל הוא חושב, אני הולך להכניע את החלטה הזאת, התעוררת מהרליגיה. הוא לא במקום להבין, לוקח שעון אחרי זה. למה הוא עושה גדול גדול מהחלטה הזאת? אנחנו עדיין לא במקום הזה. אז הוא אמר לי, וואו, אתה נכון, וואו, אני לא ניחשתי, זה נראה באמת רע. בפעולה הוא... אני אמר לו, שיון, היום, המצווה הכי גדול בעצמך שאתה עשה, זה שאתה לא הלכת למיק ודאט ערב ראש השנה. בגלל שאתה תעשה לי לרחוץ כל הדרך לצד האפשרי של העולם. מדברים עליו, השם שלו פשוט התהליך בישראל בלילה האחרונה. זה יודע כדי להחליט את הלילה. אנחנו לא נשאר כל כך הרבה דקות. מחר בברוקלין, בלילה אני אדבר כאן ב-Holly Seals. ורבי דיל שול. על פסח. פסח קורה. בלילה הבאה, שבועי ושבועי, וזהו. כשפסח קורה, אני לא יודע אם אני אעביר את הדקות אחרי זה. אני יכול לקחת דקה מאוד דקה. I have two trips coming to Israel. We will see. Most likely I won't return for months. So we will have to maybe put all lectures. We'll see how we're going to do it. I don't know yet. There's still things that I'm checking out. So take advantage on the last few lectures until Pesach, Bezrat HaShem. Baruch Adonai leolam. Amen ve amen. Rabbi Hanania ben Akashia, אומר הצהר הקדוש ברכו לזכות את ישראל. לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר אדוני
More from Mike

(English Subtitles) Debate: ראש בראש באולפן על תכלית החיים 💥 הרב יוסף מזרחי 🆚 נאור נרקיס









